ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-03OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 649

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, י"ז בכסלו התשע"ח (05 בדצמבר 2017), שעה 10:45

1. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר המינימום) התשע"ו-2016 (פ/2633/20) של חברי הכנסת אילן גילאון, קארין אלהרר, דב חנין, יעל גרמן, מיכל רוזין, עיסאווי פריג, עמר בר לב ותמר זנדברג

2. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עדכון הסכום הבסיסי לפי שכר המינימום לעניין קצבת שירותים מיוחדים) התשע"ו-2016 (פ/2595/20) של חברי הכנסת יואב קיש, מיקי זוהר, שרן השכל, בצלאל סמוטריץ', איציק שמולי, ענת ברקו, יואל רזבוזוב, עבד אל חכים חאג' יחיא, יואב בן צור, אילן גילאון, דב חנין, יוסי יונה וקארין אלהרר

3. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עדכון הסכום הבסיסי לפי שכר המינימום לעניין קצבת שירותים מיוחדים) התשע"ז-2017 (פ/3953/20) של חברת הכנסת קארין אלהרר

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מיכל בירן

אילן גילאון

עבד אל חכים חאג' יחיא

מאיר כהן

טלי פלוסקוב

נורית קורן

קארין אלהרר

סעיד אלחרומי

דוד ביטן

יוסף ג'בארין

יוסי יונה

סאלח סעד

יוסף עטאונה

עמיר פרץ

יואב קיש

נחמן שי

שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ

יושב-ראש ההסתדרות החדשה אבי ניסנקורן

נעמי מורביה - יו"ר, מטה מאבק הנכים

עופר בוחניק - חבר, מטה מאבק הנכים

לני ביטון - חברה, מטה מאבק הנכים

אליהו בן מויאל - חבר, מטה מאבק הנכים

גבי חדאי - חבר, מטה מאבק הנכים

חאלד מחאמיד - חבר, מטה מאבק הנכים

הילית שמואלי - חברת, מטה מאבק הנכים

שמחה בניטה - יו"ר עמותת מזור ירושלים, מזור – נכים לטובת נכים

משה אסרף - חבר עמותת מזור ירושלים, מזור – נכים לטובת נכים

גולן בר - מזור ירושלים, מזור – נכים לטובת נכים

אריק הררי - מזור ירושלים, מזור – נכים לטובת נכים

דינה סבג - מזור ירושלים, מזור – נכים לטובת נכים

אלכס פרידמן - יו"ר, נכה לא חצי בן אדם

אריה ברנדר - יו"ר, שומרי הסף לעיוור

יהודה דורון - יו"ר, ארגון נכי הפוליו

טטיאנה קדוצ'קין - יו"ר, עמותת ביחד נתגבר

אבנר עורקבי - יו"ר, אהב"ה – ארגון הנכים בישראל

יצחק ברנדויין - יו"ר, עמותת העיוורים הישראלית – ששת, ראשון לציון

עו"ד איתן עמרם - יו"ר הוועדה לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות, לשכת עורכי הדין

עו"ד טליה דוד - לשכת עורכי הדין

נתי ביאליסטוק כהן - מנכ"ל, המרכז לעיוור בישראל

ששון עוזר - מנכ"ל, עמותת איל"ה

עו"ד גיל גולדרייך - יועמ"ש, הנכים הופכים לפנתרים

אבנר עוקבי - עו״ס ראשי, איל"ן

ד"ר עמיחי תמיר - ארגון הנכים

רמי קייסי - חבר ארגון הנכים

מלכי איציק - חברת הנהלה, אלו"ט

יעקב בריאן - נציג למען ארגון יציג

אבי כהן - שומרי הסף לעיוור

אברהם יוסף סלומה - ארגון נכי שיתוק מוחין

פרחיה בן זקן - חברה, ארגון נכי הפוליו

עופר סופר - צוות לעניין

קארין בראנט - גיבורות החיל

אליס היימן - פורום הנכים בליכוד

נעה בן שבת

ענת כהן

יעקב סימן טוב

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - השוואת קצבת נכות לשכר המינימום) התשע"ו-2016 (פ/2633/20)

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - עדכון הסכום הבסיסי לפי שכר המינימום לעניין קצבת שירותים מיוחדים) התשע"ו-2016 (פ/2595/20)

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - עדכון הסכום הבסיסי לפי שכר המינימום לעניין קצבת שירותים מיוחדים) התשע"ז-2017 (פ/3953/20)

היום ה-5 לדצמבר 2017, י"ז בכסלו התשע"ח, השעה 11:00 ואני מתנצל על האיחור, אתם רואים.

יום הנכים הבינלאומי.

אני רוצה, לפני הכול, להתנצל בפני האורחים שלנו שהגיעו היום בצורה מאוד מכובדת. אני גם רוצה להודות לכל חברי הכנסת שנמצאים פה, שבאו במיוחד לדיון אתכם וכל הארגונים.

אנחנו מודים גם.

יש לי בקשה אחת: אנחנו רוצים להתקדם. עד עכשיו היו הרבה מאוד התייעצויות, דיונים, בקבוצות שונות, בפורומים שונים, בהשתתפות מנהיגים כאלה ואחרים. אני מכבד את כל מה שנעשה עד עכשיו. אני מכבד במיוחד את המאבק של הנכים, שלכם.

כל הכבוד.

אני חושב שזה נעשה בצורה הכי מכובדת, הכי אחראית, ואני מקווה שמזה שהתחלנו עכשיו לקיים את הדיון לקראת תיקון כל הקצבאות הקשורות לנכים, נוכל לעשות את זה בצורה מכובדת ושקטה ועניינית.

אנחנו מקווים.

אני רוצה להגיד לכם שהתבססנו על הצעות חוק שהיו פה. הראשונה היא של חבר הכנסת אילן גילאון, שקיבלה אפילו הסכמה טרומית במליאה. הצעת החוק שלו היא הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת הנכות לשכר המינימום) התשע"ו-2016; הצעה שנייה של חבר הכנסת יואב קיש: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עדכון הסכום הבסיסי לפי שכר המינימום לעניין קצבת שירותים מיוחדים) התשע"ו-2016; והצעה שלישית של חברת הכנסת קארין אלהרר, שגם כן, זה עדכון הביטוח הלאומי: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עדכון הסכום הבסיסי לפי שכר המינימום לעניין קצבת שירותים מיוחדים) התשע"ז-2017.

אני חייב גם לציין ששר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ואני באמת מכבד אותו ותודה שבאת. אני יודע מה המאמצים. רק אתמול עוד היו לנו שיחות, ואני לוקח את זה ממש ככבוד שאתה עושה, גם לוועדה שניהלת שש שנים, אבל גם לחשיבות של הנושא, ואני מודה גם לך במיוחד על זה. אז השר הכין הצעה, הוא יסביר אותה ודאי.

אני רוצה להודות למר אבי ניסנקורן, יושב ראש ההסתדרות החדשה, על כל המאמצים שעשה לפני כן ועל הסיכומים שהגיע אליהם, גם אם בחלקם נתקן.

על גועל הנפש.

גם לי יש הצעת חוק שכרגע אני לא מניח אותה. אני אניח אותה בשלב מסוים.

אבי ניסנקורן מכר את הנכים. מכר את הנכים. גועל נפש.

יש לי בקשה מהנכים: כל הדיון הוא עבורכם, אבל תנו לנו לכבד אתכם כמו שאנחנו רוצים לכבד אתכם, אבל תעשו שזה יהיה הדדי. מי שחושב שאנחנו באנו כדי להתקוטט פה – פספסנו. אנחנו נקיים דיון מסודר, כל אחד בתורו ידבר. לפי לוח הזמנים קבענו לעצמנו שלוש שעות ורבע לדיון ואנחנו נקיים דיון עד השעה 14:00 בצורה מסודרת. אם יהיה לנו מה להגיד אחר כך, אז נעשה עוד דיון. חברים, אנחנו נעבוד על הצעת החוק הזאת בצורה הכי אינטנסיבית, מינימום פעם בשבוע, כדי לסיים אותו בהקדם האפשרי.

אני רוצה להזכיר כמה נקודות מרכזיות: אנחנו יודעים שלהצעת החוק הזו, להצעות החוק שיהיו, חייבים להיות במסגרת תקציבית מסוימת. אנחנו יודעים שזה יהיה גם בפעימות. מדובר גם בפעימות.

שום פעימות. אנחנו לא נסכים לפעימות.

למה הפעימות?

- - -

בוא נתחיל ככה, קודם כל: למה הפעימות האלה?

אנחנו לא נסכים על הפעימות.

לא מסכימים לפעימות.

אבל זה לדיון אחר כך. חבר'ה, תנו לו לדבר. תנו לו לדבר.

למה פעימות?

- - -

למה בפעימות? - - -

כבר מכרו אותנו בפעימות. ניסו למכור אותנו בפעימות.

מה זה פעימות?

אנשים - - -

רגע, אתם תמשיכו ככה? סליחה.

גועל נפש.

- - -

רגע, ככה אתם תמשיכו?

כן, אנחנו נמשיך ככה. אם יש לנו השגות - - -

אז בבקשה, תתאפק.

אבל השגות - - -

תתאפק.

מכרו אותנו. ההסתדרות מכרה אותנו.

- - -

ההסתדרות מכרה אותנו. גועל נפש.

- - -

רגע, חבר'ה, אני רוצה לשאול אתכם: אתם רוצים לעשות את ההפגנה עכשיו, פה, כרגע? אני שואל אתכם: אתם רוצים להתקדם היום או שאתם רוצים להמשיך בתהליך של מחאה?

- - -

אדוני, אתם רוצים להתקדם היום או שאתם לא רוצים?

אנחנו רוצים להתקדם.

בבקשה - - -

כי ככה זה לא עובר.

אנחנו רוצים.

אנחנו צריכים לדאוג שבינואר יהיה כסף בחשבונות, לא מה יקרה בארגונים, מה יקרה אצל הנכים.

בכמה - - -?

כסף – 5,300 שקל.

תודה.

מכרתם אותנו.

תודה רבה.

גם אתה היית במכירה הפומבית.

יאללה.

תודה רבה.

יושב ראש המכירה היית אתה, אילן גילאון - - -

עד כאן.

אדוני, אני מבקש.

אבל לא - - -

תגיד לי, אתה חושב שמותר להגיד הכול? אתה, אתה חושב שמותר להגיד הכול? יש פה חברי כנסת שנותנים את נשמתם. אתה, אתה. מה, מותר לך להגיד הכול?

איתי אתה מדבר?

כן, איתך אני מדבר.

כן, מותר לי להגיד הכול.

לא - - -

לא, אסור לך.

האמת – מותר להגיד את האמת. האמת – מותר - - -

לא, זאת האמת שלך. תהיה רגוע ותכבד את המקום.

אז גם אתה תכבד ותסתום ת'פה.

מה?

- - -

- - -

תוציא אותו החוצה.

תוציא אותו.

תוציא אותו החוצה מכאן.

תוציא אותו.

אדוני, יש לי המלצה בשבילך: תצא לבד. תצא לבד.

הוא לא.

הוא לא יצא.

תצא.

אני לא אצא.

עכשיו.

אני לא אצא.

אז תוציאו אותו, בבקשה.

לא.

לא אצא.

הוא לא יצא.

אני לא אצא.

- - -

אז אין ישיבה בגללך.

לא תהיה ישיבה.

- - -

- - -

- - -

לא יהיה. שלום.

זה מה שהם חיפשו, זה מה שהוא חיפש. זה מה שהוא חיפש.

אתה בחוץ.

זה מה שאתה חיפשת.

אתה בחוץ.

אתה עזרת מאוד לנכים.

- - - חיפשת.

- - -

עזרת למאבק.

עזרת למאבק ועזרת לנכים.

עזרת למאבק. כל הכבוד.

- - -

- - - לנו שאנחנו לא עוזרים לכם.

כל הכבוד - - - תצא מפה.

שבו, שבו.

- - -

- - - זה מה שאתם רוצים? זה מה שאתם רוצים?

זאת פעם שלישית פה, מה לעשות? - - -

אבל יש לנו השגות - - -

- - -

תעזרו לנו.

הפסקה לחצי שעה.

תעזרו לנו לעזור לכם, רבותיי. זה לא יפה. זה לא ילך ככה.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:07 ונתחדשה בשעה 11:21.)

טוב, חברים, אנחנו נחדש עוד שתי דקות. אנחנו נחדש עוד שתי דקות וללא פשרה הפעם. ללא פשרה. מי שיתפרע ומי שישתמש בלשון לא נקייה, הוא יוצא. הוא יוצא באופן מיוחד היום ללא סבלנות.

אתם בבניין קדוש. הכנסת זה המקום האחרון שלנו שבו יש קדושה: לציבור ולדמוקרטיה. אם לא תדעו לשמור על זה לא יישאר לנו, גם מדינה לא תישאר לנו.

מאיפה כל השחיתות פה?

ואני מזהיר, במיוחד את האדון הזה שאני לא מכיר את שמך ואני מזהיר אותך במיוחד. החוק הזה ייעשה גם בלעדיך, כי הוא לטובת כל הנכים.

לא, זה לא - - -

ואתה לא תהרוס ואל תתערב בדברים שלי. אם אף אחד לא ידע לשלוט בך, אני אשלוט בך מבחינת התנהגותך האישית.

פששששש.

כדאי שתלמד את זה. פה יש סדר. אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה בצורה מנומסת ובזמן שיינתן לך.

והוא צריך להתנצל.

אתה לא תעז להגיד לחבר כנסת: סתום ת'פה יותר. לא תעשה את זה בחיים שלך. אל תעשה את זה. כי אחרת, נגיד לך דברים הרבה יותר "נעימים", וזה לא מתאים לאף אחד מאיתנו.

חבר הכנסת מאיר כהן, תודה רבה שחזרת באופן מיוחד.

אז אנחנו ניתן את רשות הדיבור לדובר הראשון שלצערי הוא לא פה בגלל ההתנהגות שלך, אדוני. השר לא פה, אבל אולי הוא יחזור. אני אשמח מאוד. הוא מרכזי בקידום החוק הזה. אז אני אבקש ממי שפעל בצורה בלי רגילה. אני אומר את זה ללא הסתייגות, עם מסירות בלתי רגילה, במאמצים בלתי צפויים. את מה לא הזיז. אני רוצה להודות לך באופן אישי, מר אבי ניסנקורן. תפתח את הדיון, בבקשה.

תודה רבה.

אנחנו היום ביום שהוא יום היסטורי. אנחנו מתחילים במהלך חקיקה שמגדיל את התקציב לנכות הכללית ל-50% – משמונה ומשהו מיליארד שקלים לעוד 4.2 מיליארד שקלים. חשוב מאוד, ואני חושב שזה חשוב לכל מי שיושב פה, בחדר, שהליך החקיקה יהיה מהיר. הייתה התחייבות: גם שלי, גם של חבר הכנסת דוד ביטן שיושב שפה, גם של חבר הכנסת אילן גילאון, גם של יושב ראש הוועדה וגם של שר האוצר וגם של רבים-רבים נוספים - - - בנושא וארגוני הנכים שהיו חלק מהמשא ומתן; הייתה התחייבות שהפעימה הראשונה תשולם בגמלת ינואר. אנחנו נמצאים היום בתחילת דצמבר. זה אומר שאנחנו צריכים, בשביל לעמוד בהתחייבות, לעשות מלאכת חקיקה מהירה. אני חושב שזה דבר הכי חשוב, הכי חיוני, לעשות מלאכת חקיקה מהירה ובאמת להביא אותה לידי ביטוי.

אנחנו, במסגרת החקיקה, בעצם כבר "צבענו" את התקציב של 4.2 מיליארד שקלים. אנחנו לא צריכים להסתפק בפעימה ראשונה בחקיקה. אנחנו צריכים, במסגרת החקיקה, כבר לחוקק את המתווה כולו ולא מתווה חלקי.

נכון.

צודק.

תודה, אדוני השר שחזרת.

והדבר השלישי: אנחנו, במסגרת הדיונים והמשא ומתן, סיכמנו על הצמדה לשכר הממוצע במשק. זה חיוני שיהיה במסגרת החקיקה. זה מייצר את האופק והתקווה העתידית של ציבור הנכים.

חקיקה מהירה, בשביל לעמוד בהתחייבות - - - ינואר, מה שהתחייבנו; חקיקה כוללת שכוללת כבר את כל המתווה ולא רק פעימה אחת ועיגון ההצמדה לשכר הממוצע במשק – אלה שלושת הדברים הבסיסיים שצריכים להיות.

עכשיו, יש פה, בחדר הזה, הרבה חברי כנסת ופעילים חברתיים וארגוני נכים. אני חושב שאין פה, בחדר, מישהו שאין לו מטרה זהה. כולם באותה מטרה לעזור לציבור הנכים, לעזור לקיום בכבוד. כולם חיים באילוצים, באילוצי התקציב. כולם מנסים לדחוק את זה קדימה. ואנחנו צריכים, בסופו של דבר, במסגרת הזאת לעשות עבודה מהירה ועבודה מאזנת ולסיים את זה במהירות הכי גדולה האפשרית.

אני מודה לכולם ואני אישית גם אמשיך ללוות את זה כי אני חושב שאנחנו חייבים-חייבים-חייבים לפעול בשביל שזה ייגמר החודש. זאת הייתה התחייבות וצריך לעמוד בה.

תודה.

בבקשה, אדוני השר. תודה רבה, מר אבי ניסנקורן. בבקשה.

בוקר טוב. בוקר טוב.

אני בא לדיון בוועדה למרות שזה לא נכון, כי כן מונחות פה הצעות חוק. הכי פשוט היה מבחינתי להצטרף להצעת החוק של חברי הכנסת קארין אלהרר, אילן גילאון וחברי – גם הם חבריי – יואב קיש. זה היה הכי פשוט. גם הייתי שותף לא קטן שהצעת החוק תעבור בטרומית. שותף לא קטן. אני חושב שבלעדיי זה לא היה קורה.

אז אתה מרשה לי ספויילר שלא יסבך אותך עם חבר הכנסת דוד ביטן? הוא היה אחד מהאנשים שיצאו מהמליאה בחוק שלי, הא?

נכון.

אני לא יודע אם יצאתי או הצבעתי בעד, אבל לא יצאתי – ישבתי גם. לא, לא ברחתי. אני לא בורח.

אני רציתי שחבר הכנסת דוד ביטן יידע.

הוא ידע. תקשיב, הוא ידע.

ידעתי והסכמתי לזה.

והיינו שותפים. יחד עם זה, לצערי, הגורמים המקצועיים לא היו שותפים למתווה. לצערי. אני לא מדבר עליי. הגורמים המקצועיים לא היו שותפים למתווה. ויצרו מתווה. והכי קל והכי פשוט לבוא לפה ולהגיד: תשמעו - - -

מקצועיים במשרד האוצר או במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים?

במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. אני מדבר על האמונים על משרדי.

מהמשרד שלו.

משרדי והמוסד לביטוח לאומי לא היו שותפים למתווה.

אני רוצה לראות מה אנחנו יודעים לעשות שהנכים יקבלו בינואר משהו, גם אם אני חושב שמגיע להם שכר מינימום. גם אם אני חושב ששכר מינימום זה לא עושה אנשים עשירים, אבל אנחנו צריכים להיות ריאליים וצריכים לעשות סדק בקיר וללכת. והיה פה את עיקרון ההצמדה שהיה פעם ובוטל, וזה עיקרון משמעותי שמשרד האוצר התנגד לו ובסוף הוא הסכים לו, וזה לא בא בקלות. אבל כשהסתכלתי על המתווה, היו חסרות לי שם לא מעט אוכלוסיות. ואני הנחתי תזכיר חוק שמכסה את כל האוכלוסיות. את כל האוכלוסיות.

כולל הקשישים?

כולל ילדים?

כולל קשישים.

כן.

כולל.

אני חושב שאני מדבר לאט וברור. נראה לי שאני מדבר לא וברור. שמתי את כל האוכלוסיות. חלקן מופיעות בתזכיר החוק, חלקן מופיעות בהחלטת ממשלה, כי הן לא יכולות להיכנס. העיוורים לא יכולים להיכנס לחוק; ומוגבלים קשים שאין להם ניידות ומגיע להם משהו, לא יכולים להיכנס לתזכיר החוק. כי אני הלכתי לגורמים המקצועיים ואמרתי: איך אני יודע לרבע את המשחק הזה ולתת לכל מי שאנחנו יכולים? והעלות לא זהה לעלות. אני מדבר על הפעימה הראשונה. אני לא נכנס עכשיו לפעימות השנייה, השלישית והרביעית. בפעימה הראשונה העלות היא כמעט 700 מיליון שקל מעל. והנחתי את תזכיר החוק, והלכתי ובדקתי, ואני חושב שגם הכנסת שהיא מחוקקת – זה בשבילך אדוני היושב ראש, חבר הכנסת אלי אלאלוף – ויש לך את היועצת המשפטית המעולה, נעה בן שבת, שתבדוק שב-2002 יש החלטת בג"ץ שאי אפשר להדיר את האזרחים הוותיקים שמקבלים קצבת נכות או קצבת זקנה.

- - -

יש החלטת בג"ץ.

נכון.

אגב, גם החוק תוקן.

לא חשוב. לא, החוק לא מכיל את כולם, כי זה 370 מיליון שקל. ופניתי לדוקטור אבי שמחון, שהיה שותף, ביום חמישי, וקבענו פגישה, והוא בא אליי והפניתי אותו. אמרתי לו: לך תבדוק. לך תבדוק, יש החלטת בג"ץ. לך ליועצים המשפטיים שלך, כי היועצים המשפטיים שלי אמרו את זה חד וחלק. וביום ראשון פניתי אליו עוד פעם ואמרתי לו: תשמע, בדקת? כי הולך להיות פה דיון. אז הוא אמר לי: תשמע. הוא לא דיבר עם חבר הכנסת דוד ביטן והוא לא דיבר עם מר אבי ניסנקורן, אבל אמר: תשמע, אם זה משנה ככה את. אמרתי לו: אני לא מבין. אני הנחתי תזכיר חוק שבנוי על המתווה ומכסה את כל האוכלוסיות. לא חרגתי, לא הוספתי שקל ימינה, לא הוספתי שקל שמאלה.

חוץ משני מיליארד שקל הכול בסדר.

חוץ משני מיליארד שקל. תקשיב, שני מיליארד שקל. בסדר, שני מיליארד שקל.

זו הצעת החוק. עכשיו פה ידונו, ידונו בוועדה. יש פה שני נושאים שאתה יכול לדון: אחד, על החוק של חברי הכנסת אילן גילאון, קארין אלהרר ויואב קיש. אם לא, כל דיון אחר זה נושא חדש.

נו, בטח. אז יש לנו ועדת הכנסת. יהיה נושא חדש, אין בעיה.

איפה - - -?

לא, כשיהיה נושא חדש.

כי כל דבר אחר שיש לך, זה נושא חדש. אז אם דנים על המתווה, זה נושא חדש.

נכון.

לא, אבל בקריאה טרומית אנחנו יכולים עדיין. לקראת הקריאה, ההכנה לקריאה הראשונה, אפשר - - -

את קבעת כבר טרומית. עכשיו להכנה לראשונה.

היא אמרה לראשונה. נכון. כן.

זו הכנה לראשונה.

אתה כבר בהכנה לראשונה.

- - -

תביאו נושא חדש, נושא ישן – אנחנו, כולנו, רוצים כסף.

- - -

זה נושא חדש - - -

- - -

מה זה חשוב באיזו דרך?

אנחנו בינואר רוצים כסף בבנק. תביאו חדש, ישן. כל מתווה אני מקבל - - -

אי לכך, אני פונה אליך כאל יושב ראש הוועדה. מאוד רוצה לקוות, גם אם אתה נצמד למתווה, שהיועצת המשפטית שלך תבדוק אם הליכה לבג"ץ, אם מבוג"ץ העניין הזה של כל האזרחים הוותיקים, שזה מביא 370 מיליון שקל. ואם אתה נופל בבג"ץ אחרי שבוע - - -

- - -

זה לא משנה. אבל אם יש לך החלטה, זה מה יש.

תראה, חבר הכנסת דוד ביטן, כשאני הייתי ילד צעיר - - -

אתה יודע, הטוב ביותר זה הדבר שלא יהיה כלום.

הטוב ביותר זה שכר מינימום.

נכון.

אנחנו באים להתפשר, - -

- - -

נכון.

- - אבל אנחנו רוצים לחוקק - - -

(מחיאות כפיים)

לא מחפשים את זה. אנחנו לא במחלוקות.

לא מחפשים, אבל אתה נותן לנו קצת - - -

אבל חבר הכנסת - - -

אנחנו לא במחלוקות. גם חבר הכנסת דוד ביטן רוצה את הטוב ביותר.

הוא לא רוצה את הטוב.

הוא רוצה. הוא רוצה.

כולנו רוצים. כולנו רוצים.

אני בטוח שהוא רוצה. כי אני מכיר אותו והוא רוצה.

הוא רוצה.

כולנו רוצים.

נכון.

הוא לא רוצה.

הוא לא רוצה. הוא רוצה - - -

הוא לא רוצה.

חבר'ה, אני מזכיר שאסורות מחיאות כפיים. אסור.

כן. נו, מה. אנחנו לא מחפשים את זה בכלל.

תודה.

השר חיים כץ, בכירים במשרד האוצר אמרו - - -

לא, לא, לא. קיבלת רשות דיבור? מה זה?

לא יודע. מה זה, עכשיו זו מסיבת עיתונאים? מסיבת עיתונאים מחר – דו"ח העוני. מה, עכשיו?

בכל אופן, אני מאוד רוצה לקוות שהוועדה תשב עם הגורמים המקצועיים, תראה את ההשלכות: גם הכלכליות, גם המשפטיות, ותוציא מפה. אנחנו לא נוציא את מה שאנחנו רוצים להוציא, כי אנחנו רוצים שכר מינימום. אנחנו לא נוציא כי כולם רוצים, אבל במסגרת היכולות שלנו נוציא. נלחץ פה קצת, נלחץ שם קצת, הוא יביא קצת, זה יביא קצת ונביא הצעת חוק. פחות טובה מההצעה של חברי הכנסת קארין אלהרר, אילן גילאון ויואב קיש. פחות טובה, כי אנחנו לא נהיה בשכר המינימום. כשהמטרה להביא בינואר ולכסות את כל האוכלוסיות.

תודה רבה לך ואתה סולח לי שאני צריך ללכת - - -

תודה.

תודה רבה, כבוד השר - - -

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

- - -

תודה.

חבר הכנסת דוד ביטן, בבקשה. חבר הכנסת דוד ביטן, יושב ראש הקואליציה.

קודם כל, אני רוצה לומר שאין לי שום ויכוח עם השר לגבי מה צריך להיות בסוף התהליך בעוד כמה שנים, אבל נכון לעכשיו המסגרת התקציבית והשינוי הוא דרמטי ואנחנו צריכים להיצמד למסגרת הזאת כרגע.

גם שר האוצר, גם ראש הממשלה הודיעו שהם תומכים במתווה של חברי הכנסת ושל יושב ראש ההסתדרות, שהיה לאחר מכן במסגרת הסכם עם נציגי הנכים - - -

איזה נציגי נכים? איזה נציגים? עם מי היו שם? עם נציג אחד?

מה דיברנו?

איזה - - -?

לא, אל תגיד לי נציגים.

- - -

לא היה שום נציג - - - אחד. הנציגים של ההסתדרות - - -. הנציגים של ההסתדרות - - -

הם לא נציגים.

לקח שלושה חודשים כמעט, ארבעה חודשים, ולצערי הרב הצעת החוק שהייתה צריכה להיות הצעת חוק ממשלתית לא הגיעה. אנחנו צריכים לעמוד בהבטחות שנתנו. כיום, על הצעת החוק שהוגשה על ידי השר יש ויכוחים תקציביים גדולים, ואם היא תסתיים בכלל היא תסתיים אולי בעוד שנתיים. ואני אמרתי, ביקשתי מיושב ראש הוועדה וגם ביקשתי מחבר הכנסת אילן גילאון, שהחוק שלו מונח בוועדה, כמובן לא בנוסח שאנחנו היינו רוצים - - -

החוק שלי בן שנה - - -

בסדר, בסדר. הוא מונח בוועדה.

ביקשתי מיושב ראש הוועדה שידון בהצעת החוק הזו, נעשה תיקונים בהתאם למתווה. ואני אומר את זה במפורש: בואו נגיד ככה, עד השבוע השלישי של דצמבר החוק הזה יעבור בקריאות שנייה ושלישית על מנת שבחודש ינואר אנשים יקבלו את הפעימה הראשונה, ואני לא יכול להמתין יותר - - -

- - -

- - - הממשלה.

לא משנה, אתם תראו.

אני לא יכול להמתין יותר לממשלה בעניין הזה והבטחות צריכים לקיים.

זה 11 - - -

ועכשיו צריך להבין דבר אחד: ברור וצריך להבין שכסף לא יכול לפתור את בעיית הנכים.

לא?

בעיית הנכים היא בעיה אמיתית שנובעת מהנכות שלהם ומהצרכים החברתיים והרפואיים שלהם, ואנחנו יכולים להתקדם מבחינה חברתית כמה שיותר למעלה ולהתקדם למה שצריך.

הנושא הזה של הקשישים – כל קשיש מעל גיל 80 הוא נכה. כל קשיש.

מה - - -

גם אנחנו בני 60.

- - -

אנחנו בני 62.

וכמה בני 80 יש?

אנחנו בני 62 - - - ומילדות היינו נכים.

אנחנו לא - - -

מה, אנחנו כבר לא - - -

- - - עם קום המדינה נכים.

כל קשיש מעל גיל 80 נכה.

אבל אנחנו לא בני 80.

80 כבר - - -

אבל אנחנו לא בגיל הזה.

אנחנו לא נגיע ל-80.

ללא קשר לבעיית הנכים צריך לפתור את בעיית הקשישים, ועל זה בכלל אין ויכוח וצריך גם את זה - - -

אבל זה לא על חשבוננו - - -

אבל למה לערבב?

אנחנו - - - את הנכים, לא - - -

רגע, תביני. אני עכשיו רק אומר כמה מילות פתיחה, נכון? לא מתווכחים כרגע.

אתה אומר דברים לא נכונים.

אתה אומר דברים לא - - -

אז אני אומר, אני אומר.

אוקיי. זו זכותו להגיד מה שהוא רוצה - - - בהמשך.

אבל הוא מציג - - - ומעוות לכנסת.

את בעיית הקשישים צריך לפתור, אבל מבחינה תקציבית לא ניתן לפתור את שתיהן ביחד, וזה דבר שאנחנו צריכים להבין את זה.

אבל - - -

הוא לא מבין את זה - - -

מה זה קשור?

אבל אנחנו נכים, לא קשישים.

מה זה קשור לנכים?

לכן, אני אומר: המתווה הזה יקדם את נושא הנכים בצורה משמעותית בכל מיני נסיבות. העלות התקציבית שלו היא גבוהה מאוד והחוק יכיל את כל הפעימות, את כל הפעימות: גם את 2019, גם את 2020 וגם את ינואר 2021 - - -

- - -

- - - פעימות.

אבל למה כל כך הרבה פעימות?

- - -

- - -

כל כך הרבה שנים – לֶמָה? ב-300 שקל פעימה?

- - -

אתה אומר: הכסף - - -

אדוני, אתה מפריע פעם שנייה, אני מזהיר אותך.

אני לא מפריע - - -

כן, אתה מפריע.

- - - יכיל את התקציב הסופי שיהיה מ-2021 ומעלה.

גם את שכר המינימום עשינו בפעימות. זו הדרך שמשרד האוצר, מכיוון שמדובר בבסיס התקציב, הוא צריך להתארגן לאורך שנים, ולכן עושים את - - - את הדברים האלה. זה כמו שכר המינימום. גם את שכר המינימום היו צריכים מיד לעשות. נעשה את זה בכמה שנים.

אז למה - - -?

- - -

אז כבוד היושב ראש, אני מבקש ממך. אני יודע שהסכמת לבקשה שלי לעשות את הדברים באופן מהיר. בשבוע הבא אנחנו נביא לקריאה ראשונה, בעוד שבועיים קריאות שנייה ושלישית ונסיים את העניין הזה.

כל הכבוד.

ואז נקבל - - -

אוקיי, תודה רבה.

אנחנו מתנגדים.

אנחנו מתנגדים למתווה הזה.

חבר הכנסת אילן גילאון, בבקשה, יוזם החוק.

- - - לא הבנו כלום. שום דבר. כלום לא הבנו.

מתנגדים בכל תוקף.

מתנגדים למתווה.

בכל תוקף מתנגדים.

אין פעימות. שתי פעימות גג.

כלום לא הבנו.

תודה רבה, אחים שלי. חבר'ה, אני מבקש: אני מנסה להסביר ואני מבקש מכולם הקשבה. זה לא רגע פשוט לכולנו, אבל אנחנו צריכים להתקדם ביחד. והחוק היום ביום הנכה הבינלאומי הוא בן שנה בדיוק. כשהוא הונח זה היה אחרי הפעם הרביעית שניסיתי להניח אותו ולא צלחנו. והנה, בעזרת גם חלק מהחברים כאן הצלחנו להעביר אותו לקריאה טרומית, שזה בעצם שום דבר כי אין לו כל משמעות, אבל זה פתח איזשהו תהליך של הבנה שאפשר לחלק את העושר בצורה אחרת.

עכשיו, לו הייתי אדם בלתי אחראי – אני נציג אופוזיציה של הסיעה הכי קטנה בבית – אני היום הייתי צריך להגיד: שום פשרה לא מתקבלת. החוק מפורש. הוא כותב: קצבת הנכות תהיה כשכר המינימום והחוק יוצמד אליה. נקודה, סוף פסוק, אין לו שום הסברים.

בבקשה.

נכון.

בבקשה.

בלי "נכון". חבר'ה, אני מנסה להסביר כי אני מבקש את סיועכם כדי שנתקדם ואני רוצה שנבין. אני מסביר מה קרה לי בתהליך הנפשי שלי. תאמין לי שאני מייצג נכים, אין לי בעיה. אני יכול להוכיח את זה.

אנחנו מאמינים.

אני יכול להגיד את כל האמת על רגל אחת, אין לי בעיה, ואני רוצה שתאזינו לי בקשב רב כולכם. כל חיי נלחמתי על דבר אחד: לצמצם את המאבקים. אני לא רוצה מאבקים על כל דבר, בטח לא על המובן מאליו במה שצודק. ואני רוצה להגיע למצב, במדינת ישראל, שלא יהיה בן אדם אחד שיפחד שיהיה לו יותר מדי קר בחורף ויותר מדי חם בקיץ ולא יהיה לו אוכל במקרר וכסף לתרופה לא יהיה לו. המדינה יכולה לאפשר את זה לעצמה.

פניתי לכל העולם ואשתו וביקשתי את החוק הזה, שעבר בקריאה טרומית, לקחת ממני. אני מוותר עליו, על הקרדיט, תודה רבה, אני מוחק את שמי. ולא היינו צריכים פרופסורים. יכולנו להגיע לאותה תוצאה כבר עכשיו בלי פרופסורים. מדוע אני הולך לפשרה? אנשים קוראים לזה מתווה. בדיוק החוק הוא ככתבו וכלשונו על הפלטפורמה הזאת. אני רוצה להציע את הפשרה שאני פה נשבע לכם שאני לא אשקוט יום אחד עד שלא תיווצר סיטואציה שאוכל לקיים את החוק הזה ככתבו וכלשונו. למה? כי אני כתבתי אותו. אז בבקשה, לא לשכנע אותי. יחד עם זאת, אני מבין באיזו מציאות פוליטית אני נמצא. ואז באתי לראש הממשלה וביקשתי שהוא ייקח את החוק לעצמו ובאתי לשר האוצר וביקשתי שהוא ייקח את החוק לעצמו והם לקחו פרופסורים, ואנחנו לא היינו צריכים האמת פרופסורים. יכולנו, כמו שעם חבר הכנסת דוד ביטן, בשלב יותר מאוחר עשינו, ותודה לו. ישבנו עם מחשב והתפשרנו. ואני אמרתי 5,300 שקל ואז אמרנו 4,000 שקל, פעימה אחת, ארבע פעימות.

למה ארבע פעימות?

- - -

סליחה, אני לא נכנס לפרטים בכלל. אני אומר לכם עכשיו ככה: אותי מעניין דבר אחד. אגב, יש אצל השר חיים כץ מרכיבים פנטסטיים בחוק, רק שהחוק מתחילתו עסק בקצבה. הוא לא רצה להתבלבל, אבל כבר בלבלו. ואני היום צריך להיות ער לכמה דברים: אחד, חלק מזה שהכוחות של המאבק אצל רוב האנשים כלו, ואני לא מאמין במאבק. אני קודם כל שואל את עצמי: מדוע אנשים צריכים לחרף נפשם בפני מכוניות? מדוע? מה הם עשו? למה הם צריכים לעשות את זה בכלל?

כי הם חלו. שבע - - -

- - - בושה - - -

שניים, יכול להיות והרבה מאוד אנשים מניחים שהבחירות יתקרבו. אני לא איש מהמר. אני לא יכול לקחת צ'אנס בגלל האגו שלי: הנה, זו הצעת החוק ואני לא מתפשר עליה. ואני אומר לעצמי: אני רוצה ציפור אחת ביד. אני רוצה לעלות מדרגה כדי שממנה אוכל לעלות יותר רחוק ולעשות את הצדק שצריך לעשות אותו בסופו של דבר. אני לא יכול לוותר במחי יד על 4.2 מיליארד שקלים, על אף שהחוק שאני הצעתי אותו עלה כמעט שמונה מיליארד שקלים וגם לו היה מקור כספי. יכולתי להראות אותו וגם הראיתי אותו, אבל אני יודע מה המציאות שלי. אימא שלי נורא רצתה שאני אהיה שר האוצר וזה לא יצא ככה. לא יצא ככה. ולכן, היום, כתוצאה מכל הדברים האלה, אני רוצה להתחיל לראות בינואר כסף זורם אל תוך הבנק כשעיקרון ההצמדה יתקבל, והוא התקבל; שהאוניברסליות, שכולם יקבלו, לא בדיוק כמוני, אבל היה צריך לזכור שבפעם האחרונה קצבת הנכות עלתה ה-70 שקלים. אתם זוכרים את זה?

- - -

אז מה עליי לעשות עכשיו? אני מבין ש-1,300 שקל, ולחלק רק 800 שקל, זה הבדל בין עבדות לחירות. אני יודע את זה, אחים שלי. אני מבין את הדבר הזה. אבל מה אני צריך לעשות עכשיו? להתחיל לבכות על ההפרש של ה-1,300 שקל או לשמוח על ההפרש של ה-2000 שקל בארבעה תשלומים. ותגידו למה?

למה?

למה?

כי אין מציאות פוליטית אחרת שאנחנו יכולים לעשות את זה. אז לכן אני מרכין ראש וקורא את המציאות ורוצה שהכסף יתחיל לזרום. נשבע לכם, ראס בין-עינאק.

אנחנו מאמינים.

- - -

לא אשקוט יום אחד עד שהצדק הזה לא ייעשה כדי להפוך את הקצבה למה שאני קורא לו - - -

אנחנו מאמינים לך.

- - -

עד שימותו נכים. אתם מחכים שהנכים ימותו - - -

מאמינים לך. אנחנו מאמינים, כן.

זה מה שאתם - - - מחכים שהנכים - - -

- - -

- - -

חבר הכנסת אילן גילאון, ארבע פעימות.

היום יום הנכה הבינלאומי, אני מזמין את כולכם לדיונים. אני הולך להציג תכנית כוללת שהקצבה היא רק חלק מתוכה לגבי איך צריך להתייחס לאוכלוסיית הנכים, מה צריך להיות מעמדו של המוסד לביטוח לאומי, מה צריך לקרות עם ועדת לרון, למה כולם צריכים לקבל אוניברסלית קצבה ולשלם מיסים. אני הולך להציג תכנית כוללת. כרגע, יש לי עניין אחד: אני רוצה בינואר לראות כסף בבנק. כשהדבר הזה יקרה אני אאמין.

גם לקשישים.

גם לנכים, גם - - -

גם לקשישים.

תודה. תודה רבה, חבר הכנסת אילן גילאון. תודה, אדוני השר. תודה על, באמת. בראבו - - -

תודה, חבר הכנסת אילן גילאון. תודה רבה.

כבוד השר, לאן אתה יוצא?

לאן הולך?

- - -

חבר'ה, יש לו התחייבויות - - -

תהיי רגועה, תהייה רגועה, תהיי רגועה.

מה רגועה? מה רגועה? - - - אהיה רגועה.

לא רגוע, לא רגוע.

טוב. החלפנו לא סתם. הצטרף אלינו יושב ראש הוועדה, שר לשעבר, חבר טוב, יושב ראש ההסתדרות לשעבר.

אם הוא היה זוכה, אני אומרת לך ובמחנה הציוני היינו - - -. המחנה הציוני לא ידע לבחור את בן האדם - - -

אני רוצה להגיד לכם: החשיבות של הדיון הזה הוא בזה שאין פוליטיקה. אז תעשו לנו טובה: תשחררו אותנו מהערות פוליטיות, לא רוצים את זה. יש פה דיון ענייני שכולנו ביחד. באמת. כולל אתם. אתם איתנו ונעשה את זה.

אני גם רוצה ומזכיר לי את זה חבר הכנסת דוד ביטן: כל ההטבות הקיימות היום לא ייפגעו כהוא זה. כל ה-disregard יישאר וזה מאוד חשוב, תבינו.

הם ישלמו על שכר דירה, ארנונה, - - - מס הכנסה, פטור ממס הכנסה. הכול נשאר בנוסף לכל מה - - -

- - -

כן, כן, אני יודע. הרשימה ידועה - - -

אני מבקש, אני ממשיך במציעים. חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה.

תודה.

אני פונה פה לכל מי שנמצא בחדר ורוצה במידה מסוימת גם להתחבר למה ששמענו קודם. תבינו, אנחנו בסיבוב הנוכחי; אתם יודעים מה? אני אלך בסיפור קצר אחורה. מר אלכס פרידמן, לפני שנתיים זה היה?

שלוש.

מה? שלוש? לפני שלוש שנים. איך שנבחרנו, איך שנבחרתי להיות חבר כנסת, אני יושב עם מר אלכס פרידמן במזנון ואנחנו עוברים על הטבלאות – איך מעלים את קצבת הנכות לשכר המינימום. שם התחלנו. וראינו שזה מיליארדים. ואמרתי למר אלכס פרידמן: אלכס, זה לא יקרה ביום אחד, זה מיליארדים. אנחנו חייבים להתחיל לעבוד, אבל תצטרך לגייס את כולם.

אז קודם כל, מר אלכס פרידמן: תודה רבה שהרמת את הכפפה כבר אז. אפשר באמת להגיד שמגיעה לך תודה. ודבר שני, אני רוצה להגיד תודה גם לכל מי שנמצא פה. כי בלי המאבק שלכם לא היינו מגיעים לכאן. אבל ברגע שהגענו לפה, אם אנחנו נמשיך דיונים כמו שהתחלנו הבוקר, לא יהיה חוק. כמה שנרצה לא יהיה חוק. ולכן אני מבקש: הדעה שלכם תיאמר ויקשיבו לה היטב, אבל בדרך ארץ. זה מה שאני מבקש.

אני הייתי בלא מעט מקומות. אני מהליכוד ואני אמרתי לחברים שלי שהליכוד, ואני מצטער שאני פה לוקח פוזיציה, אמרתי: הממשלה הזו לא תחזיק מעמד אם ב-1 לינואר הקצבאות לא יעלו. וחבר הכנסת דוד ביטן, אתה שותף מלא ומוביל את המהלך הזה, ואני חושב שזה שהחלטת לא לחכות להצעה הממשלתית, מגיע לך כל הכבוד על זה וכך צריך להיות. והכפפה אצלך בעניין של לקדם את החקיקה הזו הכי מהר שאפשר. אי אפשר לחכות. ולכן אמרתי שגם לכם יש צד בכפפה הזו. כי אם הדיון הזה היה, והיינו ככה, כפסע מלבטל אותו אחרי מה שקרה פה בבוקר. ואם זה היה קורה זו הייתה תקלה חמורה. אין לנו זמן.

אני בוועדת הכנסת אעשה כל מה שצריך בשביל שהעסק הזה יתקדם. לא נחכה להצעה ממשלתית. כמו שאמר חבר הכנסת דוד ביטן, זה צריך לעבור. אנחנו ננהל דיון שיהיה מסודר. מצד אחד, יקפיד על הדברים שסוכמו, יעמוד במגבלות התקציביות. כי אחרת, לא יהיה כלום. ואני חושב שיש פה דברים משמעותיים. אנחנו צריכים לדאוג גם לפרטים. אני לא אכנס - - - וזה העניין של ה-disregard ושהכול יישמר וההצמדה. אני בכלל רציתי להצמיד את זה לשכר המינימום, אבל בסדר, אני מבין. אני גם עושה פשרות, אני מבין את המשמעות, אבל היתרון הגדול של הדבר הזה - - -

זה יותר טוב.

אז יש שכר ממוצע – יותר טוב - - -

יותר טוב משכר המינימום.

אני לא בטוח.

לא, לא, יותר טוב.

- - -

יותר טוב, זה יותר גבוה.

אני לא בטוח.

זה יותר גבוה.

יותר טוב.

עם הקפיצות האחרונות אני לא בטוח.

לא, אבל לא יהיו קפיצות - - -

בסדר.

לא יהיו.

עזוב, לא ניכנס. אני לא רוצה. בכוונה אני לא רוצה להיכנס עכשיו לפרטים, זו תהיה טעות, אבל אני אגיד לך מה אני רואה דבר אחד מאוד משמעותי מהחקיקה הזו, וזה יהיה הישג שיירשם לממשלה ולכנסת הזו: אנחנו, בדבר הזה, מטפלים משמעותית באוכלוסיות שנמצאות מתחת לקו העוני במדינת ישראל, נקודה. ולכן אי אפשר להזניח את זה. אנחנו באנו לכנסת, לא רק אני, הרבה חברים, כולם פה נמצאים, גם מסביב לשולחן – באנו לכנסת בדיוק בשביל לעשות את הדבר הזה: לעזור לאלה שלא יכולים לעזור לעצמם. וזה מה שהחוק הזה צריך לעשות.

אתם לא יודעים מה זה קו עוני. אתם לא יודעים.

אני יכול להגיד לך שכל מי שיושב פה מסביב לשולחן יודע טוב מאוד הרבה מאוד דברים אחרים.

אתם לא יודעים מה זה קו - - -

בסדר? לא הכול.

לא יודעים.

אנחנו לא יודעים הכול.

- - -

בכלל לא יודעים.

לא יודעים הכול, - -

לא. בכלל לא.

- - אבל יודעים היטב מה זה להתמודד עם נכות, יודעים היטב מה זה - - -

יודעים. יודעים. יודעים.

- - -

מה, אז למה באנו? אדוני היושב ראש, למה באנו?

יודעים ואי אפשר להאשים את חבר הכנסת יואב קיש בזה.

אתם לא יודעים מה זה - - -

לא סתם כל מי שיושב פה ליד השולחן מגויס לדבר הזה - -

נכון.

- - ואני לא אומר שאנחנו יודעים הכול, חס וחלילה, אבל יודעים היטב על הרבה בעיות אחרות.

- - - בגיל 70 - - -. אתם לא יודעים מה זה קו עוני.

ולכן אני רוצה לסיים ולומר: יושב ראש הוועדה, הכדור בידיים שלך. יש לך גיבוי מלא מהקואליציה, יש לך גיבוי מלא מוועדת הכנסת ואנחנו מצפים להשלים את החקיקה הזו כדי שהיד של כולנו פה, שב-1 לינואר הקצבאות יעלו.

תודה רבה.

300 שקל.

300 שקל.

300 שקל.

300 שקל.

סליחה, ב-300 שקל. הנה, אני לא צועק - - - 300 שקל.

- - -

גועל נפש.

- - -

חבילת - - - עולה 300 שקל.

גברת, פעם אחרונה שאני מזהיר אותך.

די - - - מזהיר. די. 300 שקל זו לא עלייה - - -

בבקשה, חברת הכנסת קארין אלהרר, ואחר כך ניתן את רשות הדיבור לחברים פה ולפי סדר הישיבה, בסדר?

בבקשה, חברת הכנסת קארין אלהרר.

תודה רבה, אדוני יושב הראש. תודה רבה.

אל החברים שנמצאים כאן, אנחנו שבוע לפני חנוכה, ובעניין הזה באמת שהחיינו וקיימנו שאנחנו דנים בהצעה הזו. זו הצעה שהיא כבר בת שנה. אני רוצה להודות קודם כל לכל השותפים שמעורבים. אני יודעת שהייתה דרך ארוכה. אני אומר שהיה רגע מאוד-מאוד עצוב עבורי שהזעקות הקשות היו דווקא כלפי חבר כנסת שעושה הכול, כולל הכול, כדי לקדם את ההצעה הזו. אין מישהו בכנסת הזאת שעושה כמו חבר הכנסת אילן גילאון, והדברים שאתם אמרתם כאן הם מזעזעים.

תזדעזעי.

סליחה?

מזעזעים.

אני מקבל את זה באהבה, זה לא נורא. לא.

אבל אני אגיד לכם: אם יש משהו שמחרב את הקידום של הזכויות, זה הפילוג בינינו. תפסיקו עם זה.

איך?

תפסיקו עם זה.

איך? מישהו פה צריך לתפוס יוזמה.

לא פונים אליך, אדוני. לא פונים אליך.

המטרה היא משותפת. אתם רואים כאן מישהו מסביב לשולחן שלא רוצה להעלות את הקצבה?

כן.

כן.

לא.

כן, אתם.

לא נכון.

וארבע פעימות זה רוצים?

מה זה ארבע פעימות? - - -

חבר'ה, אני אמרתי משהו, אני מזהיר. אני בשלב האזהרות, אבל עוד מעט זה ייגמר.

אני רוצה להגיד לכם שאין מישהו כאן שזאת הייתה משאת הנפש שלו – פעימות. אין מישהו כאן שלא היה רוצה לנפנף בהישג – גדול, משמעותי, לשנות חיים של אנשים. שזה יהיה בגובה שכר המינימום אתמול. לא היום, אתמול או לפני שנה. אבל יש את הרצונות ויש את המציאות, והמציאות אומרת שמתחילים תהליך: ארוך, מייגע, אבל תהליך, ויש פה מחויבות. תהיו חלק מהדבר הזה.

אין למדינה כסף. אין למדינה כסף, מסכנה.

יש למדינה כסף והיא צריכה להוציא אותו, - -

אין. אין.

נו, אז למה בארבע פעימות? אז למה ארבע פעימות?

- - והיא צריכה להוציא אותו בדיוק עבור האוכלוסייה הזו. בדיוק עבורם.

למה משתמשים במיליארדים של המוסד לביטוח לאומי לדברים אחרים ולא לנכים?

לא. גם לדברים האלה. גם לדברים האלה.

למה מעבירים 20 מיליון שקל להסתדרות מתוך הכסף הזה?

אדוני יושב הראש, לפני שאני אבקש מכל חברי הכנסת להמשיך ולהיות רתומים באותה מידה גם הלאה, אני קוראת לכל ארגוני הנכים, שהם החברים שלי: בואו נעבוד ביחד. הפילוג הורס – אני אמרתי את זה בכמה הזדמנויות ואני אומרת את זה גם עכשיו. אפשר לקדם את זה ברבע מהזמן, אבל ביחד. והיום הזה, שהוא יום הנכה הבינלאומי שמצוין כאן, בכנסת, הוא יום מצוין להתחיל את הביחד.

יום האבל הבינלאומי.

- - -

תודה רבה.

יום אבל בינלאומי.

אני אחזור עוד מעט לדוברים האחרים, אבל חברת הכנסת נורית קורן רוצה לעזוב, אין לה ברירה. רק כמה מילים, בבקשה, ואחר כך נלך לפי סדר הישיבה שלך ונחזור מידי פעם לחברי הכנסת.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך שביום החשוב הזה שארגנו, השדולה למען אנשים עם מוגבלות, עם חבר הכנסת אילן גילאון וחברת הכנסת קארין אלהרר, שהם יושבי ראש משותפים יחד איתי; דווקא היום, להניח את ההצעה שעוסקת בהעלאת הקצבאות ולהתחיל לדון בה.

אני רוצה להודות לשר חיים כץ ולהודות למר אבי ניסנקורן וליושב ראש - - -

אוי ואבוי.

- - -

- - -

לא לניסנקורן - - -

וליושב ראש הקואליציה שלנו - - -

לא.

רק לא לו.

וליושב ראש הקואליציה שלנו ולחברים שהגישו את הצעות החוק.

איך הגעת אליו בכלל?

- - -

כמה מעליב - - -?

- - -

20 מיליון שקל עוברים להסתדרות.

20 מיליון שקל – הוא - - - את הקופון שלנו. 20 מיליון שקל. בשביל המשכורות - - -

הגברת שמחה בניטה, הגברת שמחה בניטה היקרה, את יודעת כמה אני מעריך אותך, תראי מה שגרמת. בפעם הבאה מי שמתחיל – תשלימו את המשפט לבד.

כן, בבקשה.

אנחנו היינו רוצים, כל חברי הכנסת, אבל כל חברי הכנסת, לא אחד מאיתנו, שמחר בבוקר תקבלו שכר מינימום. כולנו היינו רוצים. הלוואי שזה היה יכול להיות. אבל יש אילוצים, יש אילוצים.

אז כמה מקבלים - - - לחודש?

והדבר החמור, כמו שאמרה חברת הכנסת קארין אלהרר: הפיצול ביניכם, הפיצול בין כל הארגונים. אתם צריכים להבין שאנחנו רוצים את טובתכם. אנחנו חושבים ואנחנו יודעים ויש רבים מאיתנו שגם להם בבית יש אנשים עם מוגבלות. אז תפסיקו להגיד לנו שאנחנו לא יודעים. תפסיקו להגיד לנו. אנחנו - - -

אבל למה את קובעת שאנחנו מפוצלים? אנחנו לא מפוצלים.

סליחה, אל תרימי את הקול סתם.

- - - מורידים 20 מיליון שקל - - -

תקשיבי, כל הפיצול מתחיל מכם.

תודה רבה, אדוני, ואנחנו נעשה הכול על מנת שזה יגיע בזמן. תודה רבה ותודה רבה גם לשר האוצר שהקצה את הכסף ולראש הממשלה שהעביר את הדברים האלה לידי - - -

תודה.

תודה.

בבקשה, גברת.

לי קוראים הילית שמואלי.

- - -

- - -

למה את לא בוכה היום? מה קרה?

לבכות, לבכות.

למה את לא בוכה?

הם לא רוצים לתת לי לדבר בכוונה - - -

תתחילי לבכות, לא - - -

אז אני אתחיל כי הם בכוונה לא רוצים שאני - - -

תתחילי לבכות.

חבר'ה, חברי הכנסת, תהיו רגועים.

זה לא חברי הכנסת.

תאפשרו לה. הגברת הילית שמואלי, בבקשה, ואל תפריעו לה, בבקשה.

למה לא?

מי שרוצה להפריע לה שייצא עכשיו, בלי בדיחות. אין לי מצב - - -

אני לא רוצה בדיחות, אבל יש פה השגות לגבי דברים שהיא אומרת. אתם אומרים - - -

- - -

היא תדבר קודם כל ואני מזהיר אותך.

כן, בבקשה, הגברת הילית שמואלי.

לי קוראים הילית שמואלי, אני אימא לילדה בעלת צרכים מיוחדים, סיעודית לחלוטין, ואני לפני שנתיים חליתי וגם אני על כיסא גלגלים. עכשיו שתינו בבית. ואני חייבת לציין שאני כן הולכת בראש מאוד מורם עם הרצון לקצבת נכות בגובה שכר המינימום – עכשיו, מצדי. אני מאוד רוצה אותה עכשיו.

היא עוד לא התחילה לבכות - - -

ואני רוצה לומר שאחד הדברים הכי קשים שאפשר לחיות מהם לאורך שנים זה להיות אדם - - -

- - -

אחד הדברים הכי קשים לאורך שנים זה לחיות בעוני, באמת בעוני. אנשים מכירים אותי. והעוני הוא דבר נוראי, כי הוא לא נותן לך את היכולת גם לפתח את הילדים הבריאים שלך בבית, ולי יש עוד ילדה בריאה. ועכשיו כשאני נכה, אז העוני ממש מורגש. ואני יכולה לומר במאה אחוז שגם אם אני נורא רוצה קצבת נכות בגובה שכר המינימום היום, אני לא יכולה להרשות לעצמי לחכות יותר זמן, כמו שאמרת חבר הכנסת אילן גילאון וכמו שאמרת חבר הכנסת דוד ביטן ומר אבי ניסנקורן וכולכם פה. אני, אישית, לא יכולה להרשות לעצמי לחכות: החובות תופחים, התרופות תופחות - -

300 שקל יעזרו לך?

340 שקל יעזרו בחודש? איזה יעזרו - - -

- - -

- - הדברים מאוד-מאוד קשים, ואני לא יכולה להמתין ולקבץ נדבות בין עמותות לבין עזרה של אנשים. זה כל שקל - -

בצומת.

- - בשבילי הוא הון תועפות.

אוקיי, תודה רבה.

הגברת נעמי מורביה, בבקשה.

- - - בצומת - - -

כל הכבוד, לא - - -

מה? מי אמר את זה?

אז את ישבת בצומת - - -

מי שאמר את זה - - -

מי אמר את זה?

שקט, שקט.

- - -

מי אמר "בצומת"?

לא.

מי אמר "בצומת"?

- - -

אלה, פה.

תוציא אותם.

פה, פה.

- - -

צא החוצה.

אמר לי ללכת לצומת. כן, זו הדרך של אנשים להגיד - - -

(אחד הנכים מכה נכה אחר. צעקות והמולה בחדר הוועדה. סדרנים מפרידים בקטטה)

שמחה - - -

וואו, מה זה?

זוז.

אריק, אריק, אריק, אריק, די, די, אריק, אריק - - -

- - -

אני אדקור אותו, אני אדקור אותו.

תוציא אותו, בבקשה.

אריק, אריק, אריק, אריק - - -

תוציאו אותו, בבקשה, ותעצרו אותו. לעצור אותו.

גם הסדרן. גם הסדרן. כי הסדרן גם נפגע.

תוציאו אותו ותעצרו אותו.

- - -

אריק, אריק - - -

- - -

אריק - - -

מי אתה? כל רגע אתה סותם לנו את הפה?

תצא.

- - -

- - - מי אתה - - - את הפה?

- - -

למה אתה - - -?

מי אתה - - -? מי אתם?

- - -

- - -

- - - מי אתם? אין לכם לב בכלל.

וואלק, אל תסתום את הפה כל היום. אתה מדבר - - - ואני סותם את הפה.

כבר קיבלת את השואו שלך לטלוויזיה, אתה יכול לצאת עכשיו.

מה זה?

טוב, חברים. אדוני, אתה יוצא?

ניסנקורן, אתה - - - 100 מיליון שקל בפעימה הראשונה - - -

אדוני, אתה יוצא? רגע, אתה לא יוצא? טוב, חברים, הישיבה נעולה. בפעם הבאה אנחנו נתכנס רק בין חברי כנסת.

לא, לא, לא, לא - - -

- - -

לא, לא - - -

לא, לא - - -

- - -

אתה לא סוגר את הישיבה.

- - -

- - - לא יהיה ולא תצאו היום מהכנסת. היום יהיה פה - - -. היום יהיה פה טרור. זה מה אתם רוצים, זה מה יהיה. - - -. לך, לך, תצא - - - תצאו.

- - -

צא החוצה.

בושה וחרפה. אף אחד - - -

איפה המשטרה?

עזרתם - - -. קידמתם את הנושא בצורה יוצאת מן הכלל. חבורה של אנשים אנוכיים, אגואיסטים. שאתם רוצים פרסום, זה הכול.

- - -

- - - פרסום - - -

יש לך עשרה פרצופים, אתה. עשרה פרצופים – פעם איתם, פעם איתנו. כשאתה מדבר איתנו - - -

- - -

- - -

תתבייש.

- - -

- - - אנשים לכלא.

- - -

תתבייש.

- - -

תתביישו לכם. אל תעשה לי ככה עם האצבע.

- - -

אל תעשה לי ככה עם האצבע.

- - -

תתביישו. מגעילים. גועל נפש. מי אתם בכלל? מי אתם?

- - - נזק לנכים.

תתביישו לכם.

אתם עושים נזק לנכים.

אנחנו עושים בשביל שההסתדרות תרוויח 20 מיליון שקל.

הם גונבים את הכסף ואנחנו - - -

זה מה אתם רוצים – שיהיה להם עוד מהכיס שלהם. בשביל לתת עוד משרות. מגעיל.

גנבת באשדוד את העירייה - - - אילן גילאון.

שקט.

גילאון המגעיל.

שקט.

אתם נגד הנכים. - - - אתם נגד הנכים. תתביישו. אבל היום יהיה טרור.

לא.

לא, לא, לא.

לא, לא.

עופר סופר - - -. עופר, צא החוצה.

עופר סופר, צא החוצה.

עופר, עופר סופר, צא החוצה.

עופר, תצא החוצה.

עופר - - -. עופר - - -

הישיבה ננעלה בשעה 12:05.