ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-19OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 876

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ז בכסלו התשע"ח (05 בדצמבר 2017), שעה 10:00

בחינת קיצור תקופת ההיערכות במעבר לקרנות ברירת מחדל, הצעתו של ח"כ יואב קיש

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יצחק וקנין

מיקי לוי

רועי פולקמן

עודד פורר

יואב קיש

מיקי רוזנטל

דב חנין

מוסי רז

מנהל תחום פנסיה-שוק הון, משרד האוצר
נשיא, התאחדות התעשיינים בישראל

–
–

הראל שרעבי
שרגא ברוש

מנהל בכיר, איגוד לשכות המסחר - רונן סולומון

ממונת חקיקה, לשכת עורכי הדין - אוריין לביא

סמנכ"ל רגולציה, איגוד חברות הביטוח - גיל סלומון

מנכ"ל, בית השקעות מיטב דש - רונן טוב

שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג/ת את לשכת סוכני ביטוח בישראל - מבשרת נבו

שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח בישראל - צח בורוביץ

שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג/ת את לשכת סוכני ביטוח בישראל - טל בנוש

שגית אפיק

אייל לב ארי

טמיר כהן

מוריה אביגד

בחינת קיצור תקופת ההיערכות במעבר לקרנות ברירת מחדל, הצעתו של ח"כ יואב קיש

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים בנושא בחינת קיצור תקופת ההיערכות במעבר לקרנות ברירת מחדל, הצעתו של חבר הכנסת יואב קיש. חבר הכנסת יואב קיש העלה את העניין של הקדמת המועדים של קרנות ברירת המחדל מכיוון שהוא ביקש – וכולנו הצטרפנו לבקשה הזאת – להוריד את דמי הניהול. אנחנו ביקשנו את תשובת רשות שוק ההון. דיברתם אתי והעברתי את תשובתכם ליואב. דיברו איתי דורית סלינגר והראל שרעבי והעברתי לך את הדברים - - -

יש לי פשוט כמה שאלות.

לכן ביקשתי שזה יהיה בדיון. הראל, בבקשה.

כפי שהודענו לאדוני היושב-ראש וגם ניסינו ליצור קשר עם חבר הכנסת קיש – דיברתי עם העוזר שלך – אנחנו החלטנו לקצר את תקופת המעבר לגבי הסכמים בדמי ניהול מקסימליים למרס 18. הדבר הזה נעשה ברוח - - -

במקום 19.

קיצור של שנה.

קיצור התקופה. אני רק אחדד, כשאנחנו אומרים "הסכמים בדמי ניהול מקסימליים" – כי הדבר הזה נשאל לא פעם ולא פעמיים – אי אפשר לבצע קונץ שבו עכשיו משנים את ההסכמים מ-6.5 ל-5.99 ו-0.49. המועד שבו בוחנים האם ההסכם היה בדמי ניהול מקסימליים הוא מרס 16. ככל שבמרס 16 ההסכם או דמי הניהול שנגבו מכוחו של הסכם ברירת מחדל היו דמי ניהול מקסימליים, ההסכם הזה יפקע במרס 18. גם אם במועד מאוחר יותר, לצורך העניין אתמול או מחר, יבואו המעסיק והחברה וכדי לנסות לעקוף את הוראת החוזר הזאת ישנו במעט את דמי הניהול, זה לא יעזור כי המועד שבו בודקים את ההסכם הוא המועד שבו הרפורמה יצאה לדרך, שזה מרס 16.

אלא אם יחזירו רטרואקטיבית.

לא, גם לא, כי כל הרעיון הוא שברגע שפותחים הסכם – הסכם חדש צריך להתבצע לפי הכללים החדשים.

ברור, זו היתה סתם הערה.

מי שרוצה להתקשר בהסכם חדש זה בסדר, אבל שיבצע את הפרוצדורה - - -

מה אחוז המועסקים בהסכמים כאלה שהיו במרס 16?

יש לנו את כמות ההסכמים. לפי הנתונים שאספנו, בסוף 2016 כמות ההסכמים בדמי ניהול מקסימליים היתה 50%, לפני כמה חודשים אספנו שוב פעם וזה כבר ירד לשליש. זה עדיין המון אבל - - -

זאת אומרת ש-33% מההסכמים היום בשוק - - -

הם בדמי ניהול מקסימליים.

קצת קשה לדבר בהסכמים כי יכול להיות הסכם אחד קטן של חברה עם 500 איש שאתה סופר אותו כאחד - - -

500 זה לא קטן.

500 זה הרבה.

בסדר, אז אולי 100. והסכם אחד גדול של אלפים שהוא נחשב לך גם כאחד. אתה לא יודע להגיד שום דבר על כמות העובדים?

אני לא יודע להגיד את כמות העובדים. גם צריך לזכות שמספר העובדים של מעסיק זה מספר נתון. השאלה המרכזית היא כמה אנשים מצטרפים מהמועד הזה ואילך, כי לגבי כל המלאי הקיים, איפה שהעובד נמצא בקרן, שם הוא נמצא עד שהוא יחליט שהוא עובר. לכן הרלוונטיות היא בעיקר למצטרפים חדשים ממרס 18.

איך אתם יכולים לפקח על זה?

אנחנו מפקחים על זה באופן תמידי. אנחנו, א', אוספים נתונים מהגופים כדי לראות לאיפה השוק הולך בעניינים האלה, גם בהקשר של ההצטרפות וגם בהקשר של ברירת המחדל, ובעקבות ההוראה - - -

השאלה לגבי אותם 33% מההסכמים שאתם מכירים שלפי ההקדמה זה יהיה מרס 18 – האם אתם עושים מהלך פיקוח אקטיבי לראות שבאמת החליפו את ההסכם?

אז אני אגיד שני דברים בהקשר הזה: אחד, כפי שכבר אמרתי בדיון הקודם, המשמעות של ההוראה שלנו היא שההסכם הקיים פוקע, עכשיו ההחלטה היא בידיים של המעסיק – האם הוא יוצא להסכם חדש או שהוא מצרף את העובדים שלו לאחת משתי קרנות ברירות המחדל בדמי ניהול המוזלים שקיימים. זו החלטה של המעסיק. אם המעסיקים לא ירימו את הכפפה לא יקרה כלום. זה אחד. זו תשובה מצד המציאות.

זה ברור, אבל תפקידכם הוא לבדוק.

אני אומר, כמו שעקבנו עד היום מה קורה עם ההסכמים – ולכן אמרתי, למרות שפקעו הסכמים, גם עד היום פקעו הסכמים, לצערנו המעסיקים לא עשו הסכמים חדשים. אנחנו לא רואים יציאה להליכי ברירת מחדל מסיביים בשוק. למרות שכמות ההסכמים מהאיסוף הראשון לאיסוף השני הצטמצמה באלפי הסכמים לא ראית תהליכים שהמעסיקים יוצאים, לכן האמירה הקודמת שלי מאוד רלוונטית. אנחנו מתכוונים לעקוב אחרי המציאות ולראות מה קורה לעובדים בכל הסכם ברירת מחדל בדמי ניהול מקסימליים שפוקע במרס 18 – האם המעסיק של אותם עובדים אכן יוצא להליך? האם הוא מצרף לאחת מקרנות המחדל? או שמא מוצאים איזשהו קונץ להמשיך לצרף את העובדים - - -

תסכם את מה שאמרת. אם יש הסכם שבו יש דמי ניהול מקסימליים – מה יקרה אתו?

הסכם ברירת מחדל בדמי ניהול מקסימליים יפקע במרס 18.

על פי ההחלטה שלכם עכשיו.

נכון.

זה לא היה אמור לקרות. זה קורה מכיוון שקיבלתם עכשיו החלטה. בחברות שבהן יש דמי ניהול סבירים, לא מקסימליים – אני מבין שזה שחור לבן, יש דמי ניהול מקסימליים ויש דמי ניהול סבירים, אין דמי ניהול שהם קצת פחות ממקסימליים.

לפי הנתונים שבידינו, זה לא מקובל. אם הלכו למקסימום - - -

אז מה עם אלה שהם בדמי ניהול רגילים?

ההסכמים האלה יפקעו במרס 19, לפי ההוראה.

קודם כל, אני רוצה בהחלט לברך על המהלך שנעשה מבחינת הממונה בעניין הזה. אני רוצה לשאול שתי שאלות הבהרה: ראשית, אחת הטענות שעלו פה בדיונים הקודמים היתה שאם נקדים בג"ץ יעשה בעיות ויפסול, נלך לבג"ץ וכל מיני כאלה. אני מבין כרגע מכך שהמהלך קורה, לפחות בדמי ניהול מקסימליים, שכנראה פחות מוטרדים מהעניין הזה. אני לא הייתי מוטרד מזה מלכתחילה, אני חושב שזו היתה טענת סרק שלא ממש מחזיקה סיבה שבגללה אנחנו צריכים - - -

יואב, אם אני לא טועה זה נטען בבג"ץ והנושא הזה נדחה על הסף.

לא, מיקי, אתה מערבב.

טעות שלי.

אני דווקא כן חושש קצת מבג"ץ במקרה הזה.

הסיכום של קרנות ברירות מחדל הגיע לבג"ץ ואחת הטענות שאמרו היתה: בגלל שההסכם ייכנס לתוקף רק עוד שלוש שנים, ועד אז גם התחייבו לחוקק – שזו גם שאלה שאני אשמח לשמוע, האם יש כוונה לחוקק חוק בעניין, אני מאוד רוצה לדעת את ההתייחסות שלכם – אז אמרו: אם אתה עכשיו מקצר את התקופה אתה תפגע בוולידיות של בג"ץ. אני יכול להיכנס גם לטיעונים כנגד, בעיני זה קשקוש ובהחלט אנחנו יכולים להגיד מה שאנחנו רוצים.

א', אני רוצה לשמוע אם אתם מכוונים להוביל חקיקה בנושא. זה אחד. שניים, אם כבר הזזנו את הקרנות בעמלה מקסימלית ואנחנו מבינים שאין בעיה של בג"ץ, אז למה לא את הכול? למה להסתפק רק במהלך הזה וכמהלך חלקי? ושלוש – פה אני שואל אותך, היושב-ראש – אני באמת מעריך את המהלך שהם עשו, אם זה היה מתואם אתך אז אני בהחלט מכבד את זה, אני הרגשתי קצת שכאילו ניסו לכבות את השריפה שמתחילה פה באיזשהו מהלך שהוא חלקי, אני מקווה שזה לא הדבר. אבל באופן כללי אני מברך על המהלך הזה. אני רוצה רק להבין למה לא להחיל את זה על כל השוק ורק על העמלות המרביות.

אני אענה על השאלה האחרונה, אני אענה מה רציתם לעשות, מה כיביתם ומה התקשרתם אלי. אני אענה על זה אבל קודם תענה על השאלות המקצועיות, לגבי הנושא של החקיקה ולמה לא להחיל את זה על כולם. אני דווקא מסכים שלא צריך להחיל את זה על כולם, לא חייבים אם זה עוזר בנושא של הבג"ץ. הראל, בבקשה.

אני לא פרשן משפטי ולא יועץ משפטי, אז לעניינים המשפטיים לגבי מה בג"ץ כן אמר ומה הוא לא אמר, פסק הדין - - -

לא, שאלתי על החוק ושאלתי למה לא על כולם.

אני לא שאלתי על בג"ץ.

שאלו אותך האם אתם מתכוונים לחוקק כי זה מה שבג"ץ ביקש.

בדיוק.

ושאלתי גם למה לא על הכול.

אני מתנצל שאני עונה על אחרון ראשון ועל ראשון אחרון אבל ההקדמה היא נכונה לשני הדברים כי בסוף שניהם שאלות משפטיות. אנחנו לא חושבים שצריך לחוקק חוק ולכן במקור, כשיצאנו למהלך, יצאנו בהוראת חוזר. החוק מסמיך את הממונה לתהליך הזה וכך היא פעלה. בית המשפט אמר במפורש שזו לא רק סמכות שלה, זו חובה ואחריות שלה. זה אני כן זוכר מפסק הדין. לכן אנחנו לא סבורים שבשביל להמשיך במהלך הזה בשנים הבאות יש צורך בחקיקה. בהתאם להבנתנו אפשר להתקדם עם זה כך ואין צורך כי המציאות קורית.

הבנו. למה לא על הכול?

לגבי השאלה האם עולים קשיים משפטיים או לא עולים קשיים משפטיים, זו שאלה שאני מציע שיועצים משפטיים יענו עליה מבחינת מה בג"ץ כן אמר ומה הוא לא אמר. אני יכול להזדהות כקורא מהצד את פסק הדין, שלא היתה מניעה משפטית, בית המשפט לא אמר לנו - - -

השאלה אבל אם זה היה שיקול שלכם, שלא עשיתם בגלל זה את הכול? בוא תיכנס לעניין הזה.

בסוף היתה רגולציה. החוזר אמר שלוש שנים. בשביל לסטות מהאמירה הזאת צריך נימוק, צריך נימוק מספיק חזק בשביל לסטות משם. בסיפור של הסכמים שיש להם דמי ניהול סבירים לא ראינו סיבה. הרי זה לא משהו שלא ידענו לפני, כשיצאנו למהלך, זה משהו שידענו. נימוק מספיק חזק. בדמי ניהול מקסימליים יש נימוק מאוד חזק וברור – העובדים האלה נפגעים, צריך לטפל בהם.

הבנתי. כבוד היושב-ראש, מבחינתי יש שני דברים שאני רוצה לומר: קודם כל, אני יכול להגיד שלגבי חקיקה, אני חושב שנדרשת חקיקה ואני הולך להוביל חקיקה פרטית, אני כבר אומר לכם.

רגע, נדבר קודם אתם, שהם יעשו את החקיקה. אם לא – תוביל חקיקה פרטית.

בסדר, אם לא – אני אעשה את זה, אני אומר לכם, כי בעיני זה מחייב חקיקה.

דבר שני, אני מקבל את הסיבה – הוא אמר שצריך סיבה טובה לשנות ממה שאמרו לפני שלוש שנים ואת זה שאנחנו עדיין משלמים עמלות גבוהות אז בהם מטפלים, אני חושב שזו סיבה הגיונית. אני מקבל את עמדתך שלא היתה פה פגיעה בעבודה עם הוועדה - - -

לא אמרתי.

את זה עוד לא שמעתי, אני אשמח לשמוע כי אני חייב ללכת לוועדת הכנסת.

אני סבור – אמרתי לך את זה גם בטלפון – הוועדה קיימה שני דיונים על העניין הזה, אתם הייתם צריכים להגיד את זה לוועדה לפני שמוציאים חוזר, מטבע הדברים. יש אנשים, למשל, הרב ליצמן, כשהוא היה שר, כשהוא רצה לקבל במה ולהגיד דברים, לדוגמה מה שנוגע לאותה תרופה של הילדים החולים, ה-SMA, אז הוא עשה את זה כאן. צריך לקחת בחשבון, אנחנו לא יריבים שלכם, אנחנו עובדים אתכם ביחד. יש לנו ביקורת, התפקיד שלנו הוא גם לפקח על העבודה, אבל הייתם צריכים להודיע את זה פה. אני אמרתי את זה גם וזה בסדר.

אז הייתם נמנעים גם מהביקורת של היושב-ראש וגם מהביקורת שלי בעניין שנאמרה פה.

אני מקבל את העמדה שלכם. אני סבור שצריך לעגן את זה בחקיקה בגלל שחוזר זה עוד פחות מתקנות. צריך לעגן את זה בחקיקה. אני מציע שתבדקו את זה שוב. גם השופט אומר שהוא סבור שצריך לעגן את זה בחקיקה. אני חושב שכדי למנוע את הבעיות שיכולות להיווצר אתם צריכים לשקול את העניין הזה. אנחנו נעזור לכם בחקיקה. במידה ותחליטו שלא לעגן את זה בחקיקה אז יואב קיש יוביל מהלך שאנחנו נתמוך בו של חקיקה. עדיף שאתם תעשו את זה.

אני גם מעדיף שאתם תעשו את זה.

אנחנו נפרדים ממך, אתה יכול ללכת לוועדה.

תודה רבה.

לא סיימנו את הדיון בעניין הזה. רונן סלומון, בבקשה.

אני גם שמח ששרגא ברוש פה כי אני שוב פעם מזכיר וחוזר ואומר את מה שאמרתי שבוע שעבר, עלינו, כמעסיקים, הוחל הנושא של ברירת המחדל בחוק ההסדרים של 2015. הבקשה של שלוש שנים לא היתה בטיוטה הראשונה. בטיוטה הראשונה שאגף שוק ההון פרסם לא הופיע שם גרייס של שלוש שנים. אנחנו כמעסיקים ביקשנו גרייס של שלוש שנים. ואמרתי שוב, היד שביקשה היא היד שלוקחת. ראינו את המצב, ביקשנו לקצר, היתה איזושהי הבנה מסוימת עם רשות שוק ההון, לא משנה שבסוף הם עשו איזה פליק-פלאק לאחור, לא קרה כלום, אני חושב שגם הוועדה הבינה את זה פה. גם התוצאה החלקית כרגע – אני לא יודע אם זה 33% - - -

לא חשוב כמה זה, אפילו אחד.

אפילו אחד. אני אומר, מה קורה לגבי אותם אנשים בעיקר בעסקים קטנים ובינוניים שאין להם כוח מיקוח, הם לא משלמים 6%, הם משלמים 5.5% או 0.4%, משהו באזור הזה, והם עדיין יצטרכו להמתין שנה ושלושה חודשים? יש כאן פגיעה באותם אנשים. זה עסקים קטנים שאין להם יכולת מיקוח. אני מזכיר את אותה רופאת שיניים שהגיעה מכרמיאל לפני שבועיים-שלושה עם שמונת העובדים – אתה יודע על מה אני מדבר – אין לה יכולת מיקוח, היא לא תצליח להשיג בשום מכרז - - -

אז אתם בעד או נגד?

אני בעד להחיל את זה על כולם. לא יתכן שיעשו איפה ואיפה. אני לא רוצה שיעשו פה איפה ואיפה. הצד הזה הם הספקים של המעסיקים. היום זכה זה, מחר יזכה זה, כל שנתיים יזכה מישהו אחר. לנו לא אכפת, אנחנו רוצים לאחד את קרן ברירת מחדל, משרד האוצר הבטיח לנו וזה מה שצריך להיות.

תודה רבה. גיל סלומון. הראל, אתה תשיב ובזה נסיים.

אדוני, את החוזר הזה אנחנו קיבלנו אתמול כך שאני מאוד נזהר מלדבר על החוזר עצמו אלא לעניין העקרוני ואני רוצה להסביר בצורה קצת יותר רחבה את עמדתנו, אמרנו את זה בדיון הקודם. מה שקרה כאן זו רגולציה מאוד אגרסיבית על השוק, זה שינוי כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. זה כמו ששופט כדורגל יחליט שבעיטת קרן הופכת לפנדל. זה צעד מאוד מאוד אגרסיבי על השוק. אני אומר את זה מכיוון שאני שומע כאן קולות שזה נורא קל לשנות תוך כדי תנועה, לקצר בשנה, לא שנה, כן אחוזים, לא אחוזים – יש פה משמעויות מאוד מרחיקות לכת על השוק, זה מטלטל את השוק ואנחנו כמובן צריכים לדעת ללמוד את החוזר הזה כי החברות עדיין לא הספיקו ללמוד אותו, אבל זה חוזר מאוד משמעותי, זה צעד מאוד אגרסיבי.

מה אתה מציע שאנחנו נעשה?

זה חוזר סופי אם אני מבין, אנחנו צריכים - - -

אנחנו יכולים לבקש ממנו למשוך את זה, אנחנו העלינו את זה. מה אתה מציע לעשות?

אנחנו עוד לומדים את זה.

האמת היא שאתה לא יכול לשכנע אותי בעניין הזה.

זו בדיוק הבעיה.

אלה שלומדים – אני תומך בהם מאוד. אם אתם לומדים זה מצוין. ללמוד זה הדבר הכי חשוב שיש. אבל, אנחנו העלינו את זה כבר – אתה השתתפת פה בישיבות, גם אתה וגם רונן סולומון – המטרה לא היתה לצמצם את הזמן, להחזיר את הגלגל וכל מה שנלווה, המטרה היתה שאם אנחנו מפחיתים את דמי הניהול מאלה שמשלמים היום דמי ניהול מאוד גבוהים, אנחנו מבקשים להקדים את המועד. באה רשות שוק ההון ועושה דבר נכון, היא אומרת: אלה שנמצאים בדמי ניהול גבוהים, אותם אנחנו נקדים למרס 2018 ואז הם יוכלו ללכת לקרן ברירת מחדל ויופחתו דמי הניהול. אלה שנמצאים בדמי ניהול סבירים, לא גבוהים, לא היה לנו עניין בזה. אנחנו לא רצינו לשנות או להפחית את המועד סתם, רצינו לעזור לציבור בהפחתת דמי הניהול. עשו רשות שוק ההון – לפי דעתי הם היו צריכים לעשות את זה עכשיו, כאן, בוועדה, אבל זו שאלה אחרת – אבל בעקרון זה עונה לנו על המטרה של להפחית את דמי הניהול. רונן טוב, בבקשה.

ברשותך, הרב גפני, אני ממשיך את דבריך ואני מסכים אתם למעט התוצאה. ברמת התוצאה כאן באים לקראת כל אלה שמשלמים דמי ניהול מקסימליים. אם אכן היינו נותנים פתרון לכל מי שמשלם דמי ניהול גבוהים, לא מקסימליים, גבוהים או גבוהים מאוד, הייתי מבין את זה, אנחנו נותנים רק למקסימלי, יש הבדל. אם היינו באים ואומרים למשל שכל מי שדמי הניהול שלו הם מעל הממוצע בשוק – המספרים האלה הם מספרים ידועים – היית פותר את הבעיה כמעט של כולם כי יש במשק - - -

אין בעיה של כולם, יש בעיה שלכם, אתם זכיתם במכרז. אין בעיה אחרת.

זה לא קשור בנו, זה קשור בעמיתים שמשלמים דמי ניהול שערורייתיים, לפעמים 400% יותר ממה שיכולים לקבל, רק בזכות זה שהמעסיק שולח אותם, הוא לא שואל אותם אפילו אם הם זכאים או לא. דמי ניהול ממוצעים זה איזשהו רף סביר, לא דמי ניהול מקסימליים.

תודה. הראל, תשיב.

האינטרסים של השניים שאמרו - - -

לא חשוב האינטרסים.

לא, זה חשוב.

יש לי גם אינטרסים, הראל, אני רוצה לעזור לציבור, זה אינטרס.

בסדר גמור. אני רוצה להתייחס לדברים של רונן כי הם בעיקר מטרידים אותי. ברור לי מאיפה מיטב-דש מגיעים וחברות הביטוח, זה בסדר - - -

לא חשוב, תגיד עמדה מקצועית.

אבל המעסיקים – אמרתי את זה גם בדיון הקודם – יש אלפי הסכמים שכבר פקעו והם לא יוצאים לתהליכים. זה יפה לטעון: אנחנו רוצים שתפתחו את הכול ואנחנו מחושקים בהסכמים. למיטב ידיעתי, הדבר הזה הוא לא נכון. כל מעסיק שרוצה להתחיל להפקיד לעובדים שלו לקרן ברירת מחדל מאחת הנבחרות או לצאת להליך, יכול. אני לא מכיר הסכם שבו המעסיק קשור בשתי ידיים מאחורי הגב והחברה אומרת לו: חתמנו על הסכם, אתה כבול אתי.

הוא לא מוכרח לעשות את זה אם יש לו - - -

לא, רונן, אנחנו כבר לא ממשיכים את הדיון. היו כבר שלושה דיונים על הנושא הזה.

ולכן, אני לא יודע מאיזה אינטרס, אני אומר, הכדור בידיים של המעסיקים, שירימו את הכפפה, ואם הם כל כך טוענים בקול: אנחנו דואגים לעובדים, שבאמת ידאגו לעובדים ויפקידו להם למקום טוב.

השאלה שעולה פה – אני רוצה לדעת האם מה שאמרת לי בטלפון נכון – האם המציאות היא שיש פערים גדולים בין אלה שנמצאים בדמי ניהול מקסימליים ואלה שלא, זה לא שאחד בדמי ניהול מקסימליים ואחד נמצא בשלושה-רבעים או ב-90%?

אם המעסיק דאג לעובדים שלו אז הוא דאג לעובדים שלו, דאג להנחה סבירה, ואם הוא לא דאג אז הוא לא דאג ואז גובים מהם את המקסימלי. האם אין בכלל הסכם אחד בכל העולם כולו של עבודה עיניים? אולי קיים, אבל זה לגמרי לגמרי לגמרי, עוד לגמרי, לא מקובל. המקובל זה או מקסימלי או הנחה.

רבותי, אם למישהו מחברי הוועדה יש השגה על מה שאני הולך להגיד עכשיו אז שיאמר אותה. אנחנו מקבלים את עמדתה של רשות שוק ההון. המציאות שמי שיש לו דמי ניהול מקסימליים תפקע במרס 2018 – יוקדם ממרס 2019 – על מנת שיופחתו דמי הניהול. זאת המטרה של הדיונים שהתקיימו בעניין הזה. מי שאיננו נמצא בדמי הניהול המקסימליים אז יישאר המצב כמו שהוא. אנחנו פונים למעסיקים, לכולם, להפחית את דמי הניהול כדי שהעובדים שלהם ייהנו מהעניין הזה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40.