ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-12OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 1

מישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

לעניין שירותי בריאות בצפון

יום רביעי, י"ח בכסלו התשע"ח (06 בדצמבר 2017), שעה 9:48

1. סטטוס ביצוע התכנית לפיתוח הצפון בנושא שיפור שירותי הבריאות

2. שיח חופשי של חברי הוועדה להגדרת המשך עבודת הוועדה

חברי הוועדה: מרדכי יוגב – היו"ר

איל בן ראובן

יעל גרמן

עפר שלח

פרופ' איתמר גרוטו - משנה למנכ"ל משרד הבריאות

ד"ר מיכל כהן דר - רופאת מחוז צפון, משרד הבריאות

אורן פרלסמן - רפרנט תחום תכנון, משרד הבריאות

ליאור פנחס שחר - מנהל אגף תיאום ובקרה, משרד הפנים

אלעד מסאסא - רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

נעמה רותם - ראש תחום בריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

ד"ר אפרת ברון הרלב - מנהלת רפואית, מחוז צפון, שירותי בריאות כללית

עידו הדרי - מנהל רגולציה, מכבי שירותי בריאות

יהודה גבאי - מגן דוד אדום

חובב ינאי - מקדם מדיניות, שתי"ל - שירותי תמיכה וייעוץ לארגונים ושינויים חברתיים

זינה סואעה - המשמר החברתי

חניתה חפץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את מכבי שירותי בריאות

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר תרגומים

סטטוס ביצוע התכנית לפיתוח הצפון בנושא שיפור שירותי הבריאות

שיח חופשי של חברי הוועדה להגדרת המשך עבודת הוועדה

בוקר טוב לכולם. אנחנו ועדת משנה לענייני שיפור שירותי הבריאות בצפון - מיד נעשה הכרות קצרה עם האנשים – מתוך תחושה ומציאות מהשטח שיש לנו פערים בשירותי הבריאות בצפון. נמצאים אתי, חוץ מענת מנהלת הוועדה, חבר הכנסת איל בן ראובן שהוא גם גר בצפון, אלוף במילואים, וגם ענייני הצפון מאוד אכפתיים לו ופרופסור איתמר ברוטו ממלא מקום מנכ"ל משרד הבריאות.

נעשה סבב קצר של הכרות גם לטובת הרשם שלנו והנוכחים האחרים. ועדת המשנה הזאת כוועדת משנה מתכנסת לראשונה מאז הקמתה לפני כארבעה חודשים או מאז ההכרזה על הקמתה. בשטח עשינו חריש. לא יודע כמה הוא היה עמוק אבל יש כאן דמויות כמו דוקטור אפרת מקופת חולים כללית ואחרים שפגשנו בצפון. גם את פרופסור איתמר פגשנו כמה פעמים. אני כבר אומר מראש מה מטרת הוועדה. נמצא כאן נציג האוצר?

הוא תקוע בכניסה.

אני רואה את הוועדה כוועדה מכינה וגדולה הרבה יותר שתהיה בראשותו של אלי אלאלוף, יושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ביום הגליל, ב-2 בינואר, באולם נגב, כאשר ביום הגליל אנחנו הולכים לתקוף במובן החיובי כמה נושאים כדי לקדם את הצפון בהם. אני שם את ההיבט הכללי ואת ההקשר הכללי. במקביל יהיו ועדות, אחת באחריותו של איל בן ראובן בוועדת חוץ וביטחון בנושא הגנה, מיגון והעברת תשתיות של משרד הביטחון לצפון, ועדת הכלכלה בנושא פיתוח אזורי תעשייה ותעסוקה, ועדת כספים שבאופן כללי תעקוב אחרי קידום התכניות לפיתוח הצפון. בנוסף יהיה גם אירוע באודיטוריום באותו יום, בין 2:00 ל-4:00 אחר הצהרים. הדברים הללו נתפרים אבל אלה יהיו פני הדברים ב-2 בינואר, ט"ו בטבת, פחות או יותר בין השעות 9:00 ל-12:30, ועדות, ומ-2:00 עד 4:00 באודיטוריום. זה גם יהיה במליאה.

אם כן, המטרה של ועדת המשנה הזאת היא לבחון את סטטוס ביצוע התכניות לפיתוח הצפון בנושא שיפור שירותי הבריאות בפריפריה וגם שיח חופשי של האנשים כאן כדי למקד אותנו במה הם חושבים שנכון לעשות.

אני כבר אומר, אם עוד לא יצא מצד הוועדה הגדולה הזימון ל-2 בינואר, וענת כאן לידי, שאנחנו בתיאום עם האוצר ובתיאום עם האנשים שנמצאים כאן ראינו לנכון לעמוד קודם כל, או אתם יודעים מה? בואו נעשה הכרות מהירה כדי שלא נפסח על הדבר הזה.

(הצגת הנוכחים).

אנחנו מחכים לנציג האוצר שהוא גורם חשוב.

אני מדגיש ואני מבקש את התייחסות הגורמים השונים ממשרד הבריאות, קופות החולים, ונצרף לדיון ב-2 בינואר גם את בתי החולים, לסקירה אודות פערי הבריאות בצפון. היה הדוח של פרופסור איתמר גרוטו שמונח בפנינו וגם היה מסמך פנימי שלנו ערכנו לפי הדרכים שלו וגם הצגנו אותו בביקורים בהם היינו והשלמנו אותו לגבי בית חולים העמק ובתי החולים בנצרת על פי המסמך שלך. עד מקום שאפשר, את הצגת העקרונות לתכנית רב שנתית לסגירת הפערים.

אנחנו נגענו גם באופן יותר קונקרטי בשלושה דברים עליהם נאמר שהושם כסף וזה תוך התייעצות עם משרד האוצר ואלה התכניות להקמת בית החולים השיקומי בטבריה. זאת התכנית שיש לה כותרת בה פחות הבנו איך מתבצעת לקיצור תורים ברגולציות השונות שבין משרד הבריאות, קופות החולים, בתי החולים והלקוחות והתכניות לעידוד כוח אדם רפואי כולל עד כמה שניתן לקבל בעניין הזה נתונים. שוב אני אומר שמה שיחסר לנו כאן, אני רואה בהחלט את הפגישה הזאת כפגישה מכינה - זה מתואם עם אלי אלאלוף ומתואם עם הוועדה – לפגישה הגדולה יותר שתהיה כאן ביום הגליל ב-2 בינואר. אולי עד אז תיעשה עוד עבודה, אם במשרד הבריאות ואם באוצר, כדי לטפל בעוד ממשקי עבודה בהם יש נקודות תורפה שאתם בוודאי ערים להן, איך מתגברים עליהן כדי שמציאות הרפואה תהיה טובה יותר.

אין לי כאן אתי אבל הייתה כתבה ב"מקור ראשון" לפני שלושה שבועות או שבועיים שכתב העיתונאי יאיר קראוס שהיא הפכה את הכללים עליהם דיברנו למאוד פרטניים והביאה שם כמה וכמה מקרים של מצוקות של אנשים מהצפון היותר עמוק והצורך שלהם להיטלטל לטיפול יום יומי ברמב"ם או במקום אחר באוטובוסים מקריית שמונה או ממושב בגבול הצפון ועשתה את הכללים עליהם אנחנו מדברים כאן לסיפורים מאוד אישיים ומאוד כואבים שגורמים לאנשים לעזוב או להיות פחות בריאים ואותה תוחלת חיים עליה דובר.

אני לא אאריך יותר כי אני מניח שאנשים כאן חיים את הדברים, בין אם מהצד הסובל שלהם ובין אם מהצד שמשתדל לעזור להם. אולי נתחיל עם פרופסור איתמר גרוטו, בדוח שלך ובמצגת.

חבר הכנסת בן ראובן, אם אתה רוצה להגיד משהו – בשמחה.

באנו לשמוע.

אני שמח מאוד על ההתכנסות כאן ועל הקמת ועדת המשנה. אני חושב שזאת דרך טובה לנסות ולקדם נושאים שצריכים להמשיך להיות במעקב.

אני מוניתי לעמוד בראש הוועדה הזאת לפני מספר שנים. עבדנו בעבודה של כמעט שנה ובסוף הוצאנו דוח ואני אתן כאן את עיקרי הפערים שצוינו בדוח הזה. אבל מה שחשוב לי במיוחד להדגיש זה שמבחינתי, וגם מבחינת משרד הבריאות וגם מבחינת משרד האוצר, הנושא הזה הוא נושא לא נגמר. זאת אומרת, אני ממשיך לקיים את הפורום של הוועדה בה משתתפים נציגים גם של מערכת הבריאות, של קופות החולים, של בתי החולים באזור וגם של החברה האזרחית וזה מתוך מטרה להמשיך ולעקוב ולראותך שזה לא יהיה דוח שישב במגירה אלא משהו שאנחנו ננסה ליישם.

חלק מהדברים באמת התקדמו וחלק עדיין לא, לצערי, אבל זה נושא, שלפחות מבחינתי, אני דואג שהוא ייכנס לתכניות העבודה ולתקציבים גם של שנים הבאות ושזה לא ירד מעל הפרק.

אני מציע שאני אתחיל את המצגת. אני אתחיל להציג כאן קצת את הפערים הקיימים, ממש ממעוף הציפור. לא נקיים על כך דיון יותר מדי מעמיק. אחר כך אני מקווה להראות דברים שקיימים בתוך החלטת הממשלה.

תעשה מעקב אם הנתונים אצלנו תואמים את מה שמציג כאן פרופסור גרוטו. זה חשוב.

הדברים האלה לפעמים משתנים. לפעמים הלמ"ס מפרסמת נתונים חדשים על תוחלת חיים ואז הדברים קצת משתנים, אבל התמונה הכללית, אני מניח שתהיה זהה.

בסך הכול אנחנו יודעים שיחסית המעמד החברתי-כלכלי של האוכלוסייה באזור הצפון הוא נמוך. זה משפיע גם על מצב הבריאות וחשוב לי לומר בהתחלה כי בסופו של יום מצב בריאות לא מושפע רק משירותי בריאות אלא להפך, הוא מושפע הרבה יותר ממה שאנחנו קוראים לו מאפיינים סוציאליים חברתיים. אבל בכל זאת כמובן התפקיד שלנו הוא לנסות לעשות כמה שיותר בתחום של הבריאות.

תוחלת החיים בצפון נמוכה בשנתיים מהממוצע הארצי. כלומר, אפשר לומר שתוחלת החיים נמוכה בשנתיים גם אצל גברים וגם אצל נשים.

יש לנו מחסור ברופאים ובכלל בכוח אדם רפואי. בהשוואה לתל אביב למשל, שזה מקום שיש בו הכי הרבה רופאים, 4.4 לאלף תושבים לעומת 2.2 בצפון. גם בתחום של רופאים מומחים, שיעור המומחים נמוך בחמישים אחוזים לעומת אזורים אחרים במדינה. זה מבחינת כוח אדם.

נתונים נוספים שקשורים לתחלואה, נושא של פטירות עקב מחלות לב, אחוזים גבוהים בנפות של עכו וכינרת, שזה שתיים מנפות מרכזיות במחוז הצפון ואולי הגדולות בהן.

שיעור תמותת תינוקות. אמנם יש ירידה מתמשכת ואנחנו שמחים על כך אבל עדיין נותרו פערים בין יהודים לערבים, שזה בשקף הבא. קצת קשה לראות מרחוק, אבל אני יכול להגיד שיש פער בין יהודים לערבים אבל גם בערבים, אם תסתכל במבט של עשרים שנים, שיעור תמותת תינוקות ירד במחצית.

גם בתוך הערבים, נוצרים ומוסלמים, יש לך פערים.

נכון. למשל הערבים במחוז הצפון, תמותת תינוקות נמוכה יותר בהשוואה למגזר הבדואי, שם זאת בעיה אחרת שאנחנו כרגע לא מדברים עליה. בכל אופן, אם נסתכל על נתונים בשנים 2010-2012 בממוצע, אנחנו מדברים על 4.5 בערבים ו-3,000 ביהודים. נשאר הפער שהיה גם לפני כמה שנים וגם הפער לעומת כל הארץ.

נתון נוסף חשוב שמאוד משפיע הוא הנושא של התנהגויות הבריאות. זה בסוף משפיע הרבה פעמים גם על התחלואה. באופן כללי אומר שככלל מחוז צפון כולל הרבה מאוד ערבים ואנחנו רואים שיעורי עישון גבוהים יותר בגלל שבמגזר הערבי שיעורי העישון גבוהים באופן כללי. אבל גם במדדים אחרים כמו השמנה, השמנת יתר, פעילות גופנית נמוכה, אנחנו גם רואים הבדלים כאשר במחוז הצפון המצב הוא פחות טוב מבחינת הרגלי הבריאות ולכן בסופו של יום זה מסביר חלק מהפערים בתחלואה ובתמותה שראינו קודם לכן. כמו שאמרתי, זה לא רק שירותי בריאות אלא גם אורחות חיים ועוד הרבה דברים נוספים.

אם אני אסכם, ניסיתי לסכם את הפערים העיקריים, דיברנו על מדדי בריאות שהם נמוכים יותר כמו תוחלת חיים, תמותה, תמותת תינוקות ואחרים.

תשתיות הבריאות. אם מודדים את זה גם ברופאים וגם במיטות, רופאים לנפש ומיטות לנפש, הממוצע בצפון נמוך בהשוואה לממוצע במרכז.

הרגלי בריאות או אורחות חיים, פחות בריאים.

אם אני אסכם את הפערים בנגישות לשירותי בריאות שבכל זאת על זה אנחנו רוצים להשפיע כמשרד בריאות וכמערכת בריאות, בקהילה אנחנו רואים מחסור ברפואה ראשונית, אין מספיק רופאים ראשונים, תורים ארוכים ברפואה שניונית ולפעמים גם צריך לנסוע למקום רחוק כי אין תור. במוסדות האשפוז שני הפערים המרכזיים הם תחומי בריאות שונים שחלקם קיימים רק במרכז. זאת אומרת, יש טיפולים שאנשים חייבים לנסוע למרכז לקבל אותם למרות שיש שינוי אבל עדיין חלק מהבעיות, ומחסור מאוד גדול בנושא של שירותי שיקום. אחד הפתרונות הוא כמובן הקמת מרכז שיקום בפוריה. מחר הנחת אבן הפינה.

הנחת אבן פינה והנחת יסוד שתורמים יתרמו.

אנחנו מקדמים בברכה את חברת הכנסת יעל גרמן, לשעבר שרת הבריאות.

אנחנו מקדמים בברכה את אלעד מסאסא, נציג משרד האוצר. אם אין קמח, אין בריאות.

החלטת הממשלה 2262 לפיתוח כלכלי של מחוז הצפון, תחום בריאות. אני כבר אומר שני דברים כאשר האחד הוא שהחלטת הממשלה לא נתנה פתרון לכל הבעיות אבל בהחלט יש פתרון מסוים לחלק מהן ואנחנו גם צריכים לראות איך אנחנו מיישמים את ההחלטה הזאת.

ממתי ההחלטה?

ההחלטה הייתה לפני כשנה. בתחילת 2017.

אלעד ידע להגיד. זה היה אחרי כנס חנוכה. היה באזור ינואר-פברואר.

כן. לפי דעתי זה במרץ.

ברוך הבא חבר הכנסת עפר שלח.

אפשר לעבור הלאה לדברים לפי פרקים שונים. רפואה מונעת בקידום בריאות. לשמחתנו שירותי בריאות לתלמיד שהופעלו על ידי ספק פרטי הועברו להפעלה על ידי מחוז צפון של משרד הבריאות. כלומר, אחיות ורופאים עובדי מדינה. לצורך העניין הזה ודברים אחרים קיבלנו גם תוספת תקינה מהאוצר. יש לנו תכנית ייעודית להורדת שיעורי העישון באוכלוסייה הערבית בצפון בהיקף של חצי מיליון שקלים. זה מה שיש לנו בצפון. בנוסף יש תקציב נוסף שהוא ברמה המרכזית לקמפיין למניעת עישון באוכלוסייה הערבית. במסגרת החלטת הממשלה יש גם תקציבים לקידום בריאות ייחודית לאוכלוסיות הבדואיות, הצ'רקסיות והדרוזיות בהחלטות ממשלה שונות.

התחום שאני יכול להגיד שהוא בעייתי והיינו מאוד רוצים לקדם אותו, עוד לא הגענו אליו, זה שיהיה בכל רשות ערבית רכז של קידום בריאות במסגרת הרשות המקומית באיזשהו תהליך של מצ'ינג עם הרשויות כזה או אחר. זה עוד לא תוקצב. זה מה שמופיע באדום למטה. אנחנו מנסים, עכשיו העברנו תקציבים נוספים אבל עדיין לא מספיק תכניות של קידום בריאות במחוז מבחינת התקציב שלנו.

בתחום שירותי הרפואה בקהילה, אנחנו יכולים להתייחס לשני דברים שיותר ביטאו אותם. יש תמריצים לרופאי משפחה ולרופאים מקצועיים. התמריצים האלה נותנים מענה חלקי. הקושי שקיים כאן למשל, אם אנחנו רוצים להכשיר מתמחים שיחזרו אחר כך לצפון. זאת אומרת, בתי החולים יכולים לעשות הסדרים עם בתי חולים במרכז, שהם יכשירו להם את האנשים תמורת התחייבות לחזור. דוגמה קונקרטית, בית חולים זיו, המחלקה לכירורגיית כלי דם. כאן נצטרך לעבוד על כך כדי להביא תקציבים נוספים.

מה עומד מאחורי המשפט הזה? כלומר, יש משהו שקורה כרגע? זה מביא עוד רופאים? הדבר הזה מתקיים או שזאת משאלת לב?

התמריצים לרפואת מומחים, כל בית חולים קיבל את התקציב שלו והגדיר איזה רופאים מומחים הוא רוצה לקלוט. לגבי רפואת המשפחה, אולי אפרת מהכללית תרצה להרחיב ולומר איך זה עובד.

אם אני אבוא מחר לדוקטור ברון בנהריה, היא תגיד לי שקיבלה ממשרד הבריאות איקס כסף לטובת הנושא הזה?

כן. כל בית חולים קיבל.

כל בית חולים של המדינה.

לא. גם של כללית.

מענקים של כלל בתי החולים.

חוץ משאלות של חברי כנסת, נצטרך לעשות סדר גם כדי שענת תוכל לסכם את הדברים. נשאלה כאן שאלה והיא האם כל בתי החולים קיבלו.

כל מנהל בית חולים קיבל בית חולים קיבל סט של תמריצים שהוא יכול להפעיל ולקלוט באמצעותו רופאים מומחים והם עושים את זה. אמרתי שזה לא נתן פתרון לאותם רופאים חדשים שאנחנו רוצים לצרף ולשלוח אותם להתמחות במרכז ושיחזרו אחר כך. אם בית חולים זיו רוצה לקחת מתמחה כזה, הוא צריך לממן לפחות חלק. יש לו נגיד הסכם עם בית חולים רמב"ם או בית חולים שיבא אבל אחר כך הוא מקבל אותו בחזרה.

זה במסגרת התמריצים?

לא. התמריצים לא מכסים את זה כי התמריצים יועדו לרפואת משפחה ולרופאים מומחים. לא למתמחים.

ל-2 בינואר, אם זה לא הוכן, נבקש קונקרטית לקבל דוח האם זה הצליח לגבי הרופאים כי הסתבר בשטח שאכן זיו שולחים בעצמם מתמחים להתמחות כי אין מספיק רופאים שבאים ממרכז הארץ וגם אלה שעלו מציונות, הרי שהסכום שניתן להם הוא כזה שהם יתקשו. זאת שנת הסתגלות. הם עוד לא קנו דירה אלא שכרו דירה.

הורידו מ-75 מיליון שהבטיחו שיעבירו למתמחים לתמריצים לפריפריה. הורידו מ-75 מיליון לשלושים מיליון שקלים וכל הזמן מבטיחים שיחזירו ל-75 מיליון אבל לא עושים את זה.

ברשותך, יעל, אני אומר, הישיבה הזאת היא ישיבה ראשונה של ועדת המשנה אחרי שחרשנו בשטח חריש בעומק מסוים. אנחנו רואים אותה כישיבה מכינה לישיבה ביום הצפון, יום הגליל, שיתקיים כאן ב-2 בינואר כאשר הנושאים המרכזיים שניגע בהם, גם לפי המלצת האוצר, הם תכנית העבודה לקידום בית החולים השיקומי בטבריה, והשני, הכותרת הגדולה של קיצור תורים שהיא הרבה יותר מורכבת ברגולציה של משרד הבריאות על קופות החולים ועל בתי החולים, איך עושים מזה בסוף קיצור תורים ולא אאריך כרגע בדוגמאות שהן רבות. הנושא השלישי הוא עידוד רופאים, עידוד כוח אדם רפואי שגם כאן אנחנו רואים שהייתה מגמה והיה רצון טוב ומוביל את זה פרופסור גרוטו ואנחנו רואים שבשטח זה עוד לא מספק והמספרים מתקשים. אולי גם חסרים תקנים ביחס שלא ראיתם או אם כן ראיתי את הדוח של פרופסור גרוטו שהוא בעצם הביע מציאות של פער ברופאים בשיעור של חמישים אחוזים. זה הוצג כאן בתחילת הדיון. באחיות התקנים האלה אולי לא מספקים. היינו ערים לכך שאחיות דרוזיות וערביות שובצו במרכז. אצל יהודים אולי המעבר הזה יותר קל ואצלם הוא יותר קשה. ברופאים יש תקנים חסרים ויש קושי בהעברת רופאים ולכן זו גם נקודת תורפה שדרך הדיון כאן, הדיון המכין, נבקש את התשובות.

כל הדיון הוא ריק אם אין בו מספרים. חייבים להיות מספרים מדויקים בכמה כסף זה מתוקצב, כמה רופאים זה הביא.

נכון. כתוצאה מכך האם אולי צריך לשנות משהו.

אנחנו יכולים להציג את זה.

אנחנו זוכרים שאלה שנשארה באוויר והיא במחלוקת, האם בית החולים של קופת החולים הכללית מקבל את אותה תשומה. אמר אלעד כן ואת אמרת לא. נשאיר את זה לסדר היום אחר כך אבל נישאר בסקירה של פרופסור גרוטו.

שירותי אשפוז. בסך הכול במסגרת התכנית הרב שנתית של תוספת מיטות למערכת הבריאות, 257 מיטות הוקצו בפריסה חמש שנתית.

כמה מיטות חסרות שם?

אנחנו לוקחים בחשבון גם גידול האוכלוסייה הצפוי וכולי. זה למעשה ייצור מצב שיצמצם במעט את הפער הזה. זה לא משהו שיסגור את הפער בין הצפון למרכז. המרכז מקבל פחות. זאת אומרת, במרכז זה אפילו ירד בשיעור מיטות לנפש ואילו בצפון זה קצת יעלה.

השאלה אם במרכז יש פער. במרכז יש היום פער?

כן. בכל הארץ יש פער.

אני שואל את השאלה כי בסוף בתכנית הזאת או בכל תכנית הצפון, יש לה מטרה והמטרה היא, ראשית, להגביר את הבריאות, ושנית, לתקן את תחושת החוסר הקשה של אנשי הצפון שמביאה לכך למשל שחבר'ה לא באים לצפון כי הבריאות בין השאר היא בעדיפות נמוכה. לכן השאלה היא איך אנחנו מצליחים להביא תכנית נראית. לפי מה שאני מבין, המספר הזה, יפה שיש איזשהו תגבור, אבל בסופו של דבר הפער נשאר ויש אפילו אומרים שהפער גדל.

עוד שאלה מתמטית היא האם זה כולל את המיטות של בית החולים השיקומי. אם זה כולל אותן, המספר עוד יותר קטן.

למרכז היום יש איזשהו מספר נתון. הצפון בפער גדול. השאלה אם לא נכון לרכז מאמץ לפתור בעיה במקום או ללכת בפלחים שמשאירים את כולם בתחושת חוסר נוראית והצפון עוד הרבה יותר. לכן אני שואל את השאלה.

בסדר. נשאל את השאלות בקצרה, ניתן לענות ואחר כך נעשה את הסבב.

לא שאלות אלא אני פשוט רוצה לציין.

ברשותך, הנתונים שלנו מדף שאנחנו ערכנו – אני גם אתן לך אותו – הביאו לנתון שאימתנו אותו גם עם פרופסור גרוטו של ארבעים אחוזים פחות מיטות בצפון לאלף נפשות. אם בארצי יש 1.87 לאלף נפשות, בצפון יש 1.16 לאלף נפשות.

בצפון חסר בית חולים. משרד הבריאות מכיר בזה. למשרד הבריאות גם יש מקום ליד קריית אתא. אם אנחנו מדברים כאן היום על המצוקה של הצפון, צריך להעלות גם את הנושא של בית החולים הנוסף, כמו שהעלינו בזמנו את בית החולים הנוסף בבאר שבע בדרום, דרך אגב בעקבות ועדה דומה בראשה עמד ארנון אפק אבל זה לא משנה. בראש הוועדה הזו עמד פרופסור גרוטו. אין ספק שיש כאן מחסור. צריך להקים בית חולים חדש. צריך להציב את זה על סדר היום, לקבל לוחות זמנים ולהתחיל. זה לא ייקח שנה ולא שנתיים, זה בוודאי ייקח בין חמש לעשר שנים, משהו כמו שבע-שמונה שנים, אבל רק כדי להתחיל לתכנן, גם לזה צריך את השלושה-חמישה מיליון שקלים וצריך כמובן החלטה רשמית. אני קודם כל שמה את זה על השולחן.

אני אוסיף ואומר שצריך את ה-היכן. ה-היכן עם הנגישות לאוכלוסייה.

יש כבר. כבר נמצא.

דובר על הקריות.

דובר על הקריות. נכון. אם ימצאו מקום יותר טוב, אבל אני חושבת שכולם מסכימים שזה נכון, אפשר אולי לסגור את אחד מבתי החולים בחיפה ולהעביר חלק מזה. זה לא משנה. צריך לעשות היערכות, צריך להתחיל, צריך לקבל החלטה. זה יביא להקלה בלתי רגילה.

אבל למעשה פרופסור גרוטו והוועדה שהוא עמד בראשה הוציאו מסמך מאוד מאוד יסודי ומעמיק על הבעיות שיש בצפון. ליד המסמך הזה, אם אני לא טועה, גם היה איזשהו תג מחיר של כ-600 מיליון שקלים. האם אני צודקת?

זאת הערכה מאוד כללית אבל זה נכון.

בשום פנים ואופן לא ניתן, אתה אמרת או מישהו אחר שצריך אולי להסיט. לא. לא צריך להסיט. המצב לא טוב בכל הארץ. צריך תוספת של תקציבים שמיועדת לצפון. צריך לבוא ולומר ממש כמו שהוסיפו לדרום, צריך להוסיף לצפון. לא מדובר על כך ש-600 מיליון יוסיפו בשנה, אולי גם לא בשנתיים, אבל שתהיה איזושהי תכנית שהמדינה עומדת מאחוריה, שבאמת בצורה מאוד הדרגתית ומסודרת אנחנו מתחילים לסגור שם את הפערים ולא על חשבון הגדלת פערים במרכז הארץ.

אני חייב לומר שהחלטת הממשלה כן התייחסה ונתנה תקציבים ספציפיים נוספים.

כמה?

למשל כל הנושא של המרכז השיקומי, שמונים מיליון שקלים חדשים שהגיעו לטובת הנושא הזה.

150 מיליון מסך הכול.

ויש עוד דברים.

150 מיליון המשרד ועוד ארבעים מיליון.

מיד נגיע ל-520 מיליון לקיצור תורים, להבין מה זה.

בסופו של יום, אנחנו חייבים להוסיף מיטות לכל הארץ כי אחר כך נעמוד בפני מצב שלא נוכל לטפל באוכלוסייה שגדלה במקומות אחרים אבל יש כאן בפירוש החלטת מדיניות של תעדוף הצפון. זאת אומרת, שיעור המיטות שהוקצה לצפון הוא הרבה יותר גדול מהשיעור של המאושפזים.

לא כל כך. אתה יודע, איתמר, אני מסתכל על זה. 257 זה 25 אחוזים מאלף. לפי הנייר כאן, אוכלוסיית הצפון היא 1,4 מיליון. זאת אומרת, היחס שלה באוכלוסיית המדינה, מתוך שמונה מיליון, הוא משהו כמו קרוב לעשרים אחוזים. בין עשרים ל-25 אחוזים, זאת התוספת שנותנים לצפון. זאת הדלתא של ההעדפה שנותנים לצפון? עשרים מיטות. אפרופו הדברים שגם איל אמר, זה יגרום לכך שתושבי הצפון ירגישו שהם לא בפער כזה גדול לעומת המרכז?

לכן אמרתי שזה עניין של תפיסה, של איך לתקן פערים, האם לעשות את זה בצורה של לתת לכולם, לכל אחד קצת וכולם נשארים עם פערים גדולים, או לתקן.

אני אומר שאפילו הדלתא, הדלתא היא תיקון הפערים.

השאלה ברורה.

אני אומר שלא תהיה כאן פתאום איזו קפיצה והשאלה מה לעשות עם ה-אין.

זה עניין של סדרי עדיפויות. אם ישימו את הבריאות בסדר עדיפות מיד אחרי הביטחון כמו שלדעתי צריך לשים אותה, יהיה.

תרשמו עוד שאלות כי אני רוצה לשמוע גם את עמדתו של האוצר.

עוד נקודה שנקראת פיתוח מרכזי מצוינות שזה פיתוח שירותים בצפון שאין כיום. סוכם לגבי מרכז לניתוחי לב בפוריה ולאחרונה ממש נכנס מרכז אונקולוגי בבית החולים זיו שנותן מענה לחולים אונקולוגיים שזה מאוד מרכזי כדי שאנשים לא יצטרכו לנסוע לטיפול בסרטן במקומות מרוחקים מאוד.

תמריצים לרופאים מומחים. דיברנו על זה. כרגע יש ב-2017 ואנחנו נצטרך לוודא שיהיה לכך תקציב גם בשנים הבאות. זאת אומרת, במסגרת הדיונים וההסכמים שלנו עם האוצר.

התקציב לקיצור תורים, תכנית שעכשיו יוצאת לדרך. למעשה במסגרתה הכסף הולך גם לבתי חולים וגם לקופות כאשר המטרה היא שבתי חולים שעושים יותר ניתוחים וקופות שמפנות יותר ניתוחים לבתי חולים, יקבלו על זה תמריץ. זה משהו שעכשיו מבחני התמיכה בעניין הזה פורסמו.

מה הסכומים המיועדים?

520 מיליון שקלים.

520 מיליון שקלים בכל הארץ.

לא. בצפון.

זה החלק של הצפון.

השנה, 2017, זה 38 מיליון שקלים בהתחשב בכך שהתחלנו מאוחר. 11 מיליון בשני בתי החולים.

וב-2018?

אין לי את המספר מולי.

זה 520 מיליון שקלים.

תקציב קיים. לא?

לכמה שנים הסכום של 520 מיליון שקלים?

ארבע שנים.

520 מיליון שקלים לארבע שנים? זאת אומרת, התקציב ילך ויעלה.

כן.

השנה לקח זמן לפרסם את מבחני התמיכה.

שנה חלקית.

אתה יודע כמה זה בערך ל-2018? הרי התקציב ל-2018 קיים.

שוב, חלק ממבחני התמיכה, זה גם ניתן פר ביצוע. צריכים לבצע כדי לעשות.

זה יותר קרוב למאה מיליון.

מכיוון שהשורה הזאת היא השורה הכי נעלמת והיא אולי השורה הכי נצרכת, אורן, אני אומר גם לך, היא השורה הכי נצרכן והיא השורה הכי נעלמת במה שאנחנו לא יודעים להגיד כמה יקבל בית החולים, הקפיטציה, כמה קופות החולים, מה בסוף זה ייתן לאזרח שיוכל לקבל את תורו קודם ואיך התוצאה של זה תבוא. אנחנו גם נשקף את זה אל מול נציגי הציבור שב-2 לינואר זה יהיה מה שנקרא נושא מרכזי בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות חבר הכנסת אלי אלאלוף וזה יהיה על סדר היום אחרי הסקירה המרכזית של פרופסור גרוטו. זה יהיה נושא שמפרקים אותו לתכנית עבודה עם השנים.

אבל אני רוצה להעיר הערה. אני בטוחה שאתה יודע את זה, אבל זה חייב לעמוד מול עינינו שבשנת 2015 תקציב בסופו של דבר לא עבר אבל עבר בקריאה ראשונה. אנחנו הוספנו מיליארד שקלים לתכנית קיצור תורים שמתוכה 300 מיליון שקלים היו צריכים להיות חד פעמיים, 700 מיליון שקלים לבסיס, מה שאומר שב-2018 זה צריך היה להיות היום שני מיליארד ו-800 מיליון שקלים. היום הייתה צריכה להיות תוספת למערכת הבריאות לקיצור תורים של כמעט שלושה מיליארד שקלים. זה אושר על ידי האוצר. אין שום סיבה שבעולם שדברים שאושרו ובוודאי האוצר הכין אותם, הם לא יהיו. אפרופו זה שאין כסף, אני מתקוממת. הייתה החלטה והיה תקציב והוא נעלם.

עוד מעט נשמע את תשובת האוצר.

עכשיו מדברים על כמה עשרות מיליונים. עם כמה עשרות מיליונים אי אפשר לקצר תורים.

לא. עשרות מיליונים, זה תהליך שהוא נבנה.

לא. זה משהו שהוא לא ייאמן. בבקשה לדרוש ממשרד האוצר את מה שהם הכינו אז. אני לא מדברת על שלושה מיליארד, אבל צריך בוודאי לחזור למיליארד כי אחרת לא יהיה קיצור תורים.

עד כמה אני יודע, תכנית קיצור תורים שנחתמה עם האוצר היא לפחות מיליארד.

זה לבסיס.

אבל אני שומעת שהשנה יש כמה עשרות מיליונים ובשנה הבאה אפילו לא יודעים כמה. זה היה צריך להיות מיליארד שקלים בשנת 2018. 300 מיליון חד פעמי ו-700 מיליון. תתחילו עכשיו לפחות. יש תכנית מוכנה במשרד הבריאות לקיצור תורים.

התכנית הופעלה. זה דורש מבחני תמיכה. לפעמים זה באמת התעכב במהלך 2017.

אבל התכנית התבססה על 700 מיליון שקלים לשנה ולא על שלושים ומשהו מיליון. זה לעג לרש.

ב-2018 כבר יהיו סכומים הרבה יותר גדולים.

אני מאוד שמח, יעל, על כך שאת כאן כי את יוצרת לנו את הרציפות והרציפות הזאת היא חשובה מאוד. אנחנו גם נרצה לראות או את סגן שר הבריאות או את שר הבריאות ואני חושב שהרציפות הזאת תשקף לנו ואנחנו נבקש מכם, גם ממשרד הבריאות, גם ממשרד האוצר וגם מנציגי האוצר בבריאות, שזה יוצג כתכנית עבודה על בסיס הכספים. נשמע כאן את התשובות אבל נעצור בנקודה הזאת כדי להספיק לשמוע את איתמר ואת הנוכחים כולם.

נעבור הלאה, לשקף הבא. יש לנו כאן נושא של מרכזי מצוינות נוספים שהוועדה המליצה להקים וחוץ ממה שהגדרתי כנושא של הלב, ניתוחי לב ואונקולוגיה.

נושא של הקושי, דיברתי עליו וזה משהו שאני באופן אישי מנסה לעזור כרגע נקודתית למקרים ספציפיים, הוא הכשרת מתמחים, שיצאו להכשרה במרכז הארץ ויחזרו לעבוד בצפון.

הנושא של השדרוג ומיגון תשתיות. אנחנו יודעים שיש עלינו גם איום ביטחוני לא קטן בצפון ויש פערים במיגון. כאן יש לנו מענה חלקי. זאת אומרת, לא שזה לא נעשה, אבל יש פתרונות עדיין לא מלאים בתחום הזה.

עוד הערה. כשאיתמר נותן לנו את הדברים האלה, שיבואו וישימו תג מחיר ליד כל דבר כי אחרת הדברים הם בעלמא.

אין בעיה.

מה זה שדרוג, כמה המדינה מתכוונת, שלא ישים את הדברים שבעבר של רמב"ם, כמה מתכוונים להוסיף לטווח ארוך.

רמב"ם מבחינתנו זה לא צפוי.

מה זה שדרוג המיגון. כמה כסף.

אין בעיה. נעדכן את זה.

לגבי מרכז השיקום לצפון, ובאמת כמו שאמרתי, מחר מתקיימת הנחת אבן הפינה. בהחלט יש לנו כבר תכנית מסודרת. יש לנו פרוגרמה. יש לנו כרגע פער בין כמות הכסף המקורית שהוקצתה לבין אחרי הפרוגרמה המפורטת. מסתבר שצריך יותר ואנחנו עובדים יחד עם משרד האוצר.

שאלה לגבי מרכז השיקום. עלתה שם טענה שלדעתי היא מאוד מוצדקת שההכשרה של האנשים למרכז הזה איננה עומדת אל מול האבנים והבניין שמוקם. כלומר, בעבודת מטה מוסדרת צריך לדאוג שיתחילו עכשיו ללמוד ולהתכונן אנשים כדי שבעוד ארבע שנים אינשאללה, עת המרכז הזה שנבוא לחנוכת הבית שלו והוא עובד, או להתאשפז, שיהיה צוות אנשים שעובדים.

התהליך הזה נעשה בשיתוף פעולה בין פוריה לבין שיבא. יש את המרכז הרפואי שיבא שהוא יכשיר את האנשים בתחום השיקום כי הוא בקיא בתחום הזה.

השאלה אם יש תקנים לאנשים. הם העלו בעיה שכרגע אין תקן.

יש תקנים שסוכמו בין משרד הבריאות למשרד האוצר. טרם הסתיימה ההקצאה שלהם.

אני שאלתי את השאלה הזאת גם את מיכל כהן משום שהיא המתכללת, מנהלת מחוז צפון, עת הייתי בפגישה אתה. היא ענתה את אותן תשובות. יכול להיות שאתה תייצג אותה ויכול להיות שאתה תגיד שטוב שגם היא כפרויקטורית, כי בכל דבר כזה אני שואל למי כואב הראש. אם היא זו שצריכה שהראש יכאב לה, היא זאת שצריכה לתת את התשובות ולומר שיש לה איקס תקנים, יש לה איקס כסף להצטיידות ומכשור, ותכנית הבינוי יצאה לדרך. יש פער של חמישים מיליון שקלים כרגע בין 150 מתוקצבים עם בית החולים למאתיים מיליון עלות. איך זה נפתר ואיך התכנית הזאת יוצאת לדרך בבינוי, באיוש כוח אדם, בהכשרתו ובהצטיידות מכשור וכל מה שכרוך בזה ובלוח זמנים כך שב-1 בינואר 2021 אנחנו רואים את בית החולים פועל.

על הדברים הללו כנושא ראשון יישומי, אנחנו נשמח לשמוע ב-2 בינואר ולראות כתכנית מוגדרת. נדמה לי, ועל זה אני מברך, שזה הדבר הכי ברור כרגע לעומת קיצור התורים ולעומת הבאת רופאים.

איתמר, אתה סיימת?

כן.

אנחנו נבקש לשמוע את האוצר ואחר כך את יתר הנציגים.

אלעד, אתה מכיר את הפערים. אמרה לי שירה שהייתם אמורים לסייר בצפון ולחוש את המצב בעצמכם. האם כבר סיירתם?

אני סיירתי מספר פעמים בצפון. אני לא יודע על איזה פער מדובר אבל הייתי הרבה פעמים בבתי החולים בצפון.

שירה גרינברג, סגנית הממונה על התקציבים ממונה על התחום.

מספר פעמים, כן. מספר לא מבוטל של פעמים.

אני אתייחס לכמה דברים שנאמרו. בוא נתחיל מהמיטות. נאמר כאן על ריכוז מאמץ בצפון, לשים שם דגש מבחינת משאבים. מבחינת המיטות, כמו שעובדים עם כל המשרדים, עם משרד בריאות עבדנו במצב שנותנים איזשהו סל של משאבים תוספתי, בין אם אלה מיטות כלליות, מיטות גריאטריות, מיטות פסיכיאטריות, אפילו לא קשור לעניין הצפון ספציפית אבל תוספת טכנולוגית לסל הבריאות, סל של משאבים, ולאחר שזה ניתן, מתחילה עבודת המטה של המשרד בנושא של איפה מקצים את המשאבים. אני יכולה להגיד, כמו שפרופסור גרוטו אמר וכמו שאני יודע שמשרד הבריאות בשנים עברו, הם מתעדפים את הפריפריה בכלל ואת הצפון בפרט, וגם בתכנית הזאת הם תיעדפו את הצפון ונתנו לו יותר מאשר משקלו.

בנוגע למה שאמר חבר הכנסת עפר שלח אמר, בנוגע לפער במיטות, לא צריך להסתכל על אוכלוסייה רק כגודל אוכלוסייה אלא צריך להסתכל גם על גיל האוכלוסייה. ככל שהאוכלוסייה יותר צעירה, היא צורכת פחות שירותי אשפוז. זאת אומרת, זה לא נכון להסתכל על גודל האוכלוסייה אלא צריך להסתכל על אוכלוסייה מתוקננת ועל האוכלוסייה בצפון שהיא יותר צעירה. זה בנוגע להערת אגב.

אבל עם מאפיינים אחרים שצורכים יותר בריאות. מכירים את זה.

מה היחס המתוקנן?

אין לי את זה כאן אבל אני יודע שהאוכלוסייה בצפון יותר צעירה. אפשר יהיה להציג את הנתון הזה.

תעבירו אותו.

בסדר.

לכן אני אומר, כל הדיון הזה כשאין נתונים, הוא בעייתי.

אלעד, אתה אינך צודק בעניין הזה. לפי ההתרשמות שלנו, שלי, בסמינריון של שלושת החודשים האחרונים, בצפון יש צרכים גבוהים יותר עקב תחלואה גבוהה יותר, אם בקרב האוכלוסייה הערבית, אם בקרב אוכלוסייה מבוגרת יותר יהודית. רק צעיר ותיק, קריית שמונה, היא כבר עשרים שנים עם 24 אלף תושבים, אלא שאין כבר כיתות א' אלא יש רק כיתות ח'. יש שם 17 אלף בעלי זכות בחירה. זאת אומרת, אין שם צעירים. זה כדי להכיר מקום עם נתונים קשים, הפוכים ממה שאתה אומר. אנחנו פועלים שם צעירים אבל האוכלוסייה בצפון לא בהכרח יותר צעירה, אולי בכמה מהמצפורים או מהמאחזים.

אני די בטוח שאני צודק, אבל אני יכול להיות שאני טועה.

לגבי הנושא של הקצאת מענקים. אני לא יודע אם יעל זוכרת, אבל קופת חולים כללית גם קיבלה את חלקה.

איזה חלקה? במה?

בנושא המענקים. קיבלה את חלקה.

איזה מענקים?

מענקים לרופאים.

איזה רופאים?

גם רופאי משפחה וגם רופאים בבתי חולים. את מוזמנת לשאול את המטה שלך.

סליחה, אני המטה שלי אבל תכף אני אעביר את הנתונים כפי שאני מכירה אותם ונדבר על מענקים.

אין בעיה.

שני צדדים של אותה מציאות, יש כאן כנראה שיח חירשים.

כן. אכן תכף נדבר בלשון אחת.

אני מדבר על עובדות ולא כתבתי אותן. כשתרצי לדבר, תדברי.

זה בנוגע למענקים. בנוגע לקיצור תורים, אני לא יודע לדבר על מה שנדון בדיונים תקציביים של ממשלות קודמות. אני יודע שבממשלה הנוכחית היו דיוני תקציב בין משרד האוצר למשרד הבריאות, הוקצה כסף לבסיס התקציב לקיצור תורים, השנה קצת התעכבו מבחני התמיכה והם עושים גם בביצוע, אבל יש בבסיס התקציב כסף לקיצור תורים, 780 מיליון שקלים.

לכמה שנים?

בבסיס התקציב. זאת אומרת, הוא מעתה ואילך כל שנה.

780 מיליון שקלים לצפון?

לא. לכל התכנית. זה מותנה בביצוע.

מזה 520 מיליון לצפון?

לא. ה-520 מיליון שקלים הם לארבע שנים. זה חישוב של ארבע שנים.

לארבע שנים. בתקציב עצמו גם יש תקציב שמיועד - - -

אנחנו נציג את הפריסה של התכנית.

15 אחוזים.

בתקציב עצמו גם יש תקציבים שמיועדים לדברים ספציפיים שהם לבתי חולים על מנת לשפר את יכולת הייצור שלהם, שיפוץ חדרי ניתוח וכל מיני דברים כאלה ועוד דברים שהם כביכול לא קיצור תור אבל נועדו על מנת לאפשר קיצור תורים אמיתי. זה בנוגע לכסף שבבסיס התקציב. כל היתר, חברי ממשרד הבריאות ייתן.

שוב אני מבקש להבין את הסכום שהצפון יקבל לקיצור התורים עד 2020. נאמרו כאן שני סכומים, 520 מיליון ומה שמציג פרופסור גרוטו.

520 מיליון שקלים לצפון. אנחנו נציג ב-2 בינואר את הפריסה לאורך השנים. בשנה זו, 38 מיליון שקלים. כמובן שאי אפשר לקצר את התורים אם התשתיות לא מותאמות. זה תהליך שייקח זמן ולא נעשה ביום אחד.

אפשר לקצר תורים בעוד רגולציות. אני זורק לחלל ואנחנו נשאל. שאלתי, לא אגיד כרגע את מי.

ועדת הקייפ.

שאלתי דבר נוסף. אולי בפריפריה הפריפריאלית ניתן היה – ונמצאים כאן נציגי קופות חולים – כמו שבחירום יש איחוד קופות חולים במובנים מסוימים, האם ניתן ללמוד מהחירום על השגרה ברופאים מומחים. אם לקופת חולים מסוימת יש רופא מסוג מסוים, הלקוח יוכל לבוא והקופות יתחשבנו ביניהן. עוד דברים שניתן היה אולי לעשות באיזו רגולציה כזו או אחרת, כך גם הרגולציה בין בתי החולים לבין קופות החולים, הדבר שנתקלנו בו ובוודאי יש דברים אחרים כי אנחנו רק לומדים, ואולי יעל תדע יותר ממני, שיש מראה עם מובטלים בבתי החולים, או אנשים נשלחים לתורים ארוכים או לניידת של כללית בקריית שמונה או בנצרת בשעה שבצפת רופאה שעלתה מבאר שבע בגלל ציונות, שם היא הייתה אחת משלוש והרגישה שהיא אחת לבד בזיו, אבל היא עזבה חזרה לבאר שבע כי ה-MRI שלה עובד רק שלוש שעות ביום. היא חזרה לבאר שבע. סיפורה של רופאה ציונית שעלתה וחזרה.

רופאת הקרינה.

כן. מפעילה את ה-MRI.

הרדיולוגית.

הבעיה העיקרית היא שהיא רופאת הקרינה היחידה שהייתה בבית חולים זיו.

נכון. מכיוון שברגולציה, שם עומד MRI מובטל והיא באה לשרת חולים, אז היא חזרה לבאר שבע. יש המון סיפורים. סיפורים של רגולציה.

אני לא אכנס אבל לדעתי אם רוצים לקצר תורים צריך לטפל ב-קייפ וצריך לצורך קיצור התורים לבטל את ה-קייפ ואז יהיה באמת אינסנטיב לבתי החולים לעשות יותר.

אני רוצה לומר לך שאדוני עלה על אחת המסקנות שהיו בוועדה שאני עמדתי בראשה וזה שצריך למעשה שתהיה מערכת ממוחשבת שרואה היום את כל התורים שקיימים בבתי החולים. להערכתי יש את כל הבסיס היום כדי שאתה תדע ויש את הפרסום של התורים, המתנה לתורים, ואנחנו יכולים לראות שישנם בתי חולים, דווקא בפריפריה, שם ההמתנה לניתוחים מסוימים היא מאוד מאוד קצרה, ומה המרחקים במדינה? הרי מכאן לפוריה, שעה ורבע עם פקקים. אז מה הבעיה? מה התור אצלכם להחלפת מפרקים?

אפס.

זה העמק. אני לא מבינה את זה. אתה יודע מה התור כאן? שנה וחודשיים, שנה וחצי. להחליף מפרק. אז אם מישהו גר בהרצליה או אפילו בירושלים או אפילו בבאר שבע, מה זה בשבילו לנסוע לעמק ולקבל באפס זמן? קצת לשקלל.

ההערה שלך חשובה מאוד. אנחנו נרשום אותה. היא יוצאת מתחום הסמכות שלי ואני הוזהרתי כי גם רצינו לטפל בדרום ובעוד כמה פריפריות.

אתה אמרת שיש אמצעים שלא עולים כסף. זה לא עולה כסף.

ההערה שלך מצוינת ואני אשמח להיעזר בך, ברציפות ובמומחיות שלך בשנים שהיית שרת בריאות.

עוד הערה קטנה. אנחנו באוצר מאוד מסכימים למה שאמרת קודם בנוגע לשיתוף פעולה בין קופות החולים בכל מה שנוגע בישובים קטנים בצפון, בדרום ובכלל. במקום שיהיה שם כפל תשתיות, יגיעו למצב של הסכמי פעולה ביניהם על איזושהי מסגרת אחודה למתן שירותים. אנחנו רק מקווים שהם יעשו את זה ואולי אנחנו כמשרדים נראה איך אנחנו פועלים לדחוף לדבר הזה. אנחנו חושבים שזה רעיון ראוי ואפשר לקדם אותו.

אתה רוצה לומר לנו משהו לגבי הסכומים שנאמרו כאן? הם מאושרים. הפער שקיים לגבי בית החולים השיקומי בפוריה, אתם מטפלים בו?

בנוגע לפער. כשיצאנו לדרך, גם בהחלטות הממשלה, הסכום היה על בסיס מה שמשרד הבריאות העריך, כ-150 מיליון שקלים. זה התגלה לאחרונה, דיברנו על זה גם בישיבה אצלך, דיברנו על כך שזה התגלה לאחרונה ואנחנו פועלים לראות איך אפשר לכנס את הדברים, בין אם אלה התאמות של הפרוגרמה או כל מיני כלים נוספים, לראות איך מכנסים את הדבר הזה כך שהפרויקט יהיה סגור ויציאה לדרך.

אפשר לשאול מה הפער במספר?

150 ל-200.

בדוח היה כתוב 240.

חכה. מיד נגיע אליך. נמשיך לשמור על הסדר. ביקשה אפרת הרלב להתייחס.

לפרוטוקול, שני דברים. אני אכן המנהלת הרפואית של מחוז צפון של כללית. צריך להזכיר שכללית באזור הצפון, חבל הארץ הצפוני, יש לו שני מחוזות, מחוז צפון ומחוז חיפה. מחוז צפון שמשרת את האוכלוסייה הצפון מזרחית של המדינה, מחוז חיפה משרת את האוכלוסייה הצפון מערבית כולל חיפה כמובן. במחוז שלנו כ-550 אלף מבוטחים ובמחוז חיפה כ-800 אלף מבוטחים.

אני הנציגה היחידה של כללית כאן ואני אעז לומר שאני מייצגת גם את בית חולים העמק שיושב במתווה הספקים שלנו של מחוז צפון.

אני רוצה לתת לכם איזשהו סטטוס שלנו של עשייה וגם של הסדרים. רשמתי בפני כמה דברים ואני אשמח להרחיב אם צריך.

בין הדברים הפשוטים ביותר שאני רוצה לדבר עליהם יש את נושא התשתיות שהורחבו לאחרונה במחוז צפון. כמה עדכונים. מרכז בריאות אישה בקריית שמונה שמרחיב את שירותיו, נבנה רק לאחרונה ונפתח בימים אלה. הוא ירחיב את שירותיו לטובת האוכלוסייה של האזור הזה. מרכז שיקום רב תכליתי עליו הצהרנו השבוע יחד עם ראש מועצת מבואות חרמון. אמור לשבת בצומת כוח. אנחנו מתחילים לבנות אותו ממש בימים אלה בשיתוף מועצת מבואות חרמון. אני חושבת שהוא יביא תשובה מאוד טובה בתחום השיקומי האמבולטורי הלא אשפוזי לתושבים של האזור הזה. אנחנו מאוד מתרגשים מהבחינה הזאת. זה היה ויז'ן של ראש המועצה הזה לפני הרבה מאוד שנים ועכשיו זה יצא לפועל.

בטבריה אנחנו פותחים מכון פיזיותרפיה חדש לחלוטין בימים אלה. מכון גסטרו חדש שאנחנו מתחילים לשפץ במרפאת רקטי שהיא חצי בית חולים בפני עצמה.

מוקדים. בשנה האחרונה למעשה פתחנו שלושה מוקדים שעובדים עד השעה 7:00 בערב, גם ברקטי בטבריה, גם בנצרת, במגדלי נצרת וגם במרפאת עומר בעפולה. בנוסף לכך אנחנו מפעילים עכשיו על ידי ספק חיצוני מוקדי לילה בחצור וקצרין שפועלים עד 12:00 בלילה. עדיין ממתינים למכרז של קריית שמונה ואני מעריכה שלא רק אנחנו ממתינים לזה.

צריך לציין שבצפון רמת הגולן אנחנו מכפילים את שטח המרפאה בבוקטה ולמעשה באמת נעשית הרבה מאוד פעילות. שני מכוני שמיעה חדשים לגמרי בטבריה ובנצרת עילית. זה מבחינת תשתיות.

לגבי האתגרים. האתגר העיקרי, כמו שאתם אמרתם, הוא הנושא של כוח אדם והבאת כוח אדם, לא רק רופאים. צריך לדבר על זה במובן המולטי דיסציפלינרי. דווקא אם ניקח את הדוגמה של בית החולים באשדוד שכולנו מברכים עליו שנפתח ושמחים לראות עוד בית חולים פועל, צריך לזכור שבכל התכניות של הקמת בית החולים הזה, אנחנו רואים מאין הגיעו עכשיו הרופאים לשם. ארבעה קרדיולוגים מבלינסון, עוד כמה משיבא וכולי. למעשה, כמו שקודם צוין, הנושא הזה של תכנון מוקדם ברגע שפותחים תשתיות חדשות, בוודאי ובוודאי כשהן בפריפריה, הוא דרמטי בהצלחה של איזשהו פרויקט. זאת אומרת, כאשר אנחנו היום מתכננים את מרכז השיקום הזה במבואות חרמון, אתם בטח רק יכולים לדמיין עד כמה זה מסובך להבין ולדעת מי יהיו הפיזיותרפיסטים, מי יהיו המרפאים בעיסוק, מי יהיו העובדים הסוציאליים שיעבדו במרכז הזה בעוד שנתיים כשהוא ייפתח. חלק מהאסטרטגיה שלנו היא לא רק לבנות אלא באמת גם לראות איך אנחנו מביאים לשם צוותים.

אני חושבת שלזכות משרד הבריאות ייאמר שבשנים האחרונות – אפרופו תשתיות – הובאו ארבעה מכשירי MRI חדשים לצפון. ארבעה מכשירים. קודם תיארתם בעצמכם. אין באמת מי שיפעיל אותם. צריך לזכור שלהביא מכשיר, לא נעים להגיד, בסוף זה כסף וזה הדבר הכי קל. אני באה מעולם בתי החולים של כללית. הכי קל, וזה לא קל, למצוא תורם שיקנה מכשיר. העניין העיקרי הוא אחרי כן מי מפעיל אותו, איך מפעילים אותו, האם יש את המומחים הרלוונטיים וזה האתגר המאוד גדול שלנו בצפון.

מה אנחנו עושים. מחוז צפון, צריך לציין, שירותי בריאות כללית, בנושא מתמחים בכל המקצועות – אני עוזבת לרגע את הנושא של מתמחים ברפואת המשפחה, שזה חתיכת סיפור בפני עצמו ואחזור אליו בעוד רגע – בנושא של מתמחים בתחומים אחרים - - -

אני אצטרך טיפה לצמצם אותך בזמן.

אני יודעת. שתי מלים ואני מסיימת. תקני שלושת הסמנכ"לים של שירותי בריאות כללית, זה פרויקט של הקופה בדיוק כמו שקודם צוין כאן. לוקחים אנשים צעירים, נותנים להם תקן שהוא למעשה על-תקני לתקופת ההתמחות. שאלתם כסף, סדר גודל של 700 אלף שקלים לשנה עולה מתמחה כזה. 700 אלף שקלים לשנה למשך ארבע-חמש שנים בהתאם להתמחות שלו. זו העלות שהקופה מוציאה על מנת ליצור מצב ומחויבות של אותם מתמחים לקבל התמחות בתחומים שונים בבתי החולים של כללית ולאחר מכן לצאת לקהילה "ולהחזיר" לקהילה את אותן שנים של התמחות. חמש שנים מול חמש שנים. ארבע וחצי שנים מול ארבע וחצי שנים.

ביקשנו ורצינו להרחיב במיוחד באזור הצפון בו יש לא מעט בתי חולים שהם לא של שירותי בריאות כללית, לעשות דבר כזה מול בתי החולים פוריה, זיו ושלושת בתי החולים בנצרת שהם בתי חולים שהתעלמנו מהם כאן אבל מהווים ספק שירותם מאוד משמעותי מבחינתנו בחלק מהדברים. למעשה פרויקט כזה לא יכול להיות ממומן על ידי מחוז צפון של כללית. זה משהו שמצריך תקציבים רלוונטיים וכן, אנחנו מצליחים. כרגע יש לי 18 מועמדים בכל המקצועות להתחיל התמחות בבית חולים כרמל ובבית חולים העמק בפרויקט הזה של שלושת הסמנכ"לים. יש דרכים לעשות את זה אבל אנשים לא מוכנים לבוא לעמק הירדן או לצפת או לטבריה מבלי שהם יקבלו על זה איזושהי תמורה מספקת ולזה התכוונתי כשאמרתי איזה מלגות. מתמחה שעושה עכשיו התמחות בטבריה, לא מקבל מלגת פריפריה. הוא צריך לשבת בכל מיני מקומות בהם אין בכלל איך לתת לו התמחות. זאת אומרת שאם אני צריכה להיאבק מול משרד הבריאות והאוצר, אולי לא מול, אולי ביחד עם, בשביל שמתמחה בעמק הירדן - - -

זה בסדר. אותנו אפשר לתקוף. אין בעיה.

לא, ממש לא. אני דווקא לא מאמינה במילה הזאת בכלל. אני נמצאת שם, אני נוסעת לשם כל יום ממרכז הארץ כי אני נותנת את נשמתי באהבה גדולה למקום הזה שנקרא מחוז צפון כי צריך, כי אני נהנית מזה. אף אחד לא מכריח אותי. אבל אני באה לייצג אותם באיזשהו אופן וכאשר מתמחה יושב בעמק הירדן והוא לא נחשב פריפריה, מה יותר מלשבת בעמק הירדן שייחשב פריפריה? יכול להיות שגם את ההגדרות האלה, מי נקרא מתמחה של פריפריה ברפואת המשפחה ובמקצועות אחרים, צריך טיפה להרחיב ולהסתכל על זה. טבריה. טבריה היא לא פריפריה?

טכנית, על פי איזו הגדרה זה עובד? במע"צ יש מפה. מה יש בבריאות?

יש ועדה שהיא ועדה משותפת למשרד הבריאות, למשרד האוצר וככל הידוע לי גם נציגי הקופות יושבים בה, ועדה שמגדירה מי הישובים בפריפריה.

והיא קבעה שפריפריה בעמק הירדן היא לא פריפריה?

נכון. לדוגמה. יש לי עוד כמה דוגמאות.

את אומרת דברים חשובים אבל אני חייב לקצר.

מכבי שירותי בריאות. אני שכן של חבר הכנסת איל בן ראובן, מרקפת שבמשגב. אני אתחבר למה שנאמר כאן על המתמחים. קופות החולים קלטו מתמחים כבר מ-2015, מתמחים בקהילה. הכסף מהמדינה עדיין לא הגיע. זה שוטף פלוס שלוש שנים בינתיים.

נקודה שנייה. אפשר לפתוח התמחויות נוספות בקהילה ולהביא מתמחים בהרבה יותר מקצועות רק ממשפחה ולאחרונה גם ילדים וקצת נשים. אפשר להביא בעוד הרבה מקצועות ולשחרר גם פקק ברמה הלאומית של רופאים שסיימו לימודים ורק מחכים להתמחות שנתיים ושלוש ואנחנו מפסידים אותם כמערכת.

אני חושב שמערכת הבריאות בצפון צריכה שלושה דברים והכסף הוא במקום השלישי. הוא מאוד מאוד חשוב אבל הוא במקום השלישי. במקום הראשון צריך מנהיגות רגולטורית, במקום השני צריך כוח אדם. כדי להביא רופא לצפון לבד מתמריץ כספי לרופא לתקופת ההתמחות ולתקופה שאחרי, צריך את כל המעטפת ביחד גם של תעסוקה לבן/בת זוג או תמריצים שונים. צריך את הכול ביחד כדי שזה יקרה.

דובר כאן הרבה או בעיקר על בתי חולים. בסוף כמעט כולנו צורכים את רוב השירות הרפואי שלנו בקהילה ביום יום. אל בתי החולים אנחנו נדרשים במקרי קיצון ולתקופות קצרות בדרך כלל. חייבים – וכאן נכנסת המנהיגות הרגולטורית – לשים את הקהילה במרכז המפה ולראות איך אני משפר עכשיו שירות לתושב קצרין שצריך רופא משפחה או רופא שניוני שיראה אותו היום. לבית חולים הוא יצטרך פעם בכמה שנים, אני כמובן לא אומר שזה לא חשוב. אין היום דגש, אפילו במצגת. אני לא חושב שהקופות הוזכרו יותר מפעם או פעמיים. הדגש חייב לעבור לקהילה לא כי בתי החולים לא חשובים אלא כי השירות היום יומי ניתן בקהילה.

זה גם יחסוך את ההגעה לבית החולים.

זה יחסוך. כל השקעה בפיתוח מיטה בבית חולים, אפשר היה בחצי מההשקעה הזאת לחסוך את הצורך במיטה או חלק מהצורך לפחות, אם היה מושקע בקהילה. אני חושב שאני מייצג כאן את עמדת ארבע הקופות בלי ששאלתי.

לחלוטין.

קצת לגבי MRI. כמעט כל מכשירי ה-MRI בישראל נמצאים בבתי חולים למרות שרק חמישה אחוזים מהבדיקות של MRI מבוצעות לחולים מאושפזים. כמעט כל הבדיקות, המטופל נוסע לבית החולים מהבית שלו כדי לבצע את הבדיקה. לא צריך שהטיפול הזה יהיה בבית חולים, בוודאי כאשר מדברים על הצפון ועל הדרום. הוא יכול להיות בניידות. אסותא מפעילה כשירות ציבורי לגמרי בטופס 17 ניידת בדרום. אין שום סיבה שלא יופעלו ניידות ממוגרפיה נוספות בצפון. לא צריך לתת את השירות הזה במסגרת בית חולים.

בית החולים צריך אתה שירות הזה אבל זה לא חייב.

חבל לבזבז משאבים ולפזר.

אבל אז נדרשת רגולציה של המחיר בין בית החולים לקופות החולים.

אני מסכים.

כדי שלהן לא יהיה תמריץ להפעיל ניידת זולה יותר.

לא ניכנס עכשיו למחירון MRI אבל היום בית חולים ממשלתי מוכר MRI לקופת חולים במחיר שהוא כפול מזה שאפשר לקנות את אותה בדיקה אצל ספק אחר. מחיר כפול. אותו ספק מרוויח ומשלם מע"מ כי הוא גוף למטרת רווח וכולו. הוא מרוויח.

זה לא מפני שבית החולים מרוויח הרבה. מבחינת היעילות.

חברת הכנסת גרמן כמובן צודקת. זה רק זה.

אפשר לעשות מהפכה בתחום השירות, בתחום הצוות הרפואי בישראל. אפשר עכשיו להוסיף שדות התמחות בקהילה. זה טוב לקהילה, זה טוב לבתי החולים, זה טוב למערכת הבריאות כולה. אפשר לשתף פעולה לגבי רופאים, בהחלט צריך לשתף פעולה לגבי רופאים. לפני חמש שנים אמר את זה מנכ"ל מכבי בדיון בכנסת, כולם קפצו עליו. יש כאן סוגיה של הגבלים שצריך יהיה לפתור אותה אבל היא ברת פתרון והיא נכונה וצריך לפתור אותה. יחד עם זה, חשוב מאוד שתהיה תחרות בין ספקי השירותים גם בצפון. בלי תחרות קשה מאוד לשפר שירות.

אני אתן דוגמה. כשיש ישוב ששבעים אחוזים מהחברים בו הם בקופה מסוימת, כל קופה אחרת שתרצה להיכנס לשם, בהכרח תשקיע בפיתוח שירות שכמעט לא יהיה לו ביקוש. מכבי לצורך העניין תפתח סניף בישוב כזה, הוא יהיה ריק במידה רבה לפחות עד שהוא יתחיל להתמלא בחברים, אבל לאורך הרבה מאוד שנים הוא יהיה ריק. צריך לתת תמריצים לקופות, וזה נכון לכל הארץ, שהן קטנות יחסית בישוב נתון. צריך לתת תמריצים.

אני רוצה לסיים בדבר שאמר אלעד מהאוצר. בהתייחס לדברים שלך, חבר הכנסת שלח. הוא אמר שצריך להתייחס לתושבי הצפון גם בשקלול גיל. אני מבקש מהאוצר לעשות אותו הדבר. הקפיטציה שמשולמת לקופות החולים, התקציב שמשולם לקופות החולים, משתנה כל שנה כי יש יותר ציבור בישראל כך שיותר כסף מועבר לקופות. זה טוב. אגב, זה קרה בקדנציה של חברת הכנסת גרמן כשרת בריאות, אז קיבלנו לפחות את כל הגידול במספר האנשים. אבל מרכיב ההזדקנות שבהכרח מקרין בעיקר על מערכת הבריאות ועל מערכת הרווחה, מרכיב ההזדקנות לא נכנס לתקציבי קופות החולים. כלומר, אנחנו נשחקים ב-0.4 אחוז לשנה.

מדד הדמוגרפי לא מתוקנן.

המדד הדמוגרפי לא נכנס בתוך תקציבי קופות החולים.

זה מדד דמוגרפי נטו ללא כל מה שהם אמרו.

רק כדי לסבר את האוזן בכסף. 0.4 אחוז מסל הבריאות של בערך חמישים מיליארד, זה מאתיים מיליון שקלים שחיקה לארבע קופות החולים. בבסיס התקציב כל שנה. מדובר על שחיקה, מאז חוק ביטוח בריאות ממלכתי, 22 שנים, של בערך 13 מיליארד שקלים שנשחקו ממערכת הבריאות.

אני מייצג כאן את הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל שהוא התאגדות אזרחית של אנשים בעלי מקצועות הבריאות כדי לקדם את שיפור הבריאות בגליל.

אני רוצה להתחיל מאחת הנקודות בהן פחות הסכמתי עם הנציג של קופת חולים מכבי. יש סעיף בחוק ביטוח בריאות ממלכתי שאומר שבישובים קטנים, מרפאה שנותנת שירות תצטרך לתת שירות גם למבוטחים של קופות אחרות. היושב ראש ציין שאיגום משאבים יכול להיות תרופה לבעיה הזאת ובמובן הזה, אזור עם פיזור גיאוגרפי כל כך רחב, לא צריך להסתכל על התחרות כעל דבר מקודש ושווה לקחת את זה בעירבון מוגבל ולנסות ליישם את הסעיף הזה בחוק.

הדבר השני שרציתי לומר ביחס לכספי הקפיטציה שהוזכרו כאן. קראנו לאחרונה שבעצם משרד הבריאות לא כל כך עוקב לאן הולכת התוספת הקפיטציונית שמיועדת לאזור הפריפריה. ככל שהכסף הזה לא צבוע, אנחנו צריכים לוודא – הוועדה שלכם שעוקבת אחרי מצב הבריאות בצפון – שהתוספות האלה אכן מגיעות לטובת שיפור השירות ולא לטובת תופעות שעלו בחודשים האחרונים ביחס להעברת רופאים מקופה לקופה.

הערה טובה.

היו לי כמה נושאים לדבר עליהם אבל אני אנסה למקד אותם. אני חושב שלצד המהלך המאוד חשוב שהוועדה הזאת עושה ביחס לתפקיד של בתי החולים ולהתחייבויות הכספיות שהחלטת הממשלה בתכנית הצפון לקחה על עצמה, הסיפור של בריאות בקהילה הוא באמת מאוד מאוד חשוב. כשאנחנו מדברים על בריאות בקהילה, אנחנו יכולים לדבר גם על היעדר הגדרה של סטנדרטים בקבלה של שירות רפואי. גם במצב הבריאות בקהילה, באופן ספציפי בצפון, זה נוגע ביחס לחברה הערבית שמצבה הוא חמור יותר מזו של היהודית.

אני מוכרח לעצור אותך. אנחנו חייבים לסיים.

משפט אחרון. פרופסור גרוטו באחד השקפים נתן לדוגמה את המחלקה הקרדיולוגית בבית חולים פוריה כמרכז מצוינות. באמת מקום מצוין שאנשים באים לקבל שירות מכל רחבי הארץ. על פי מה שידוע לנו, מספר המיטות במחלקה הזאת הוא גדול יותר מהתקנים שהוקצו לאותה מחלקה בבית החולים.

אני עוצר אותך. אתה נכנס לפרטים שאני לא אוכל להתייחס אליהם כרגע.

רק את התמצית.

לא. אני עוצר אותך. מצטער. אני חדש בוועדה. יש כאן מנהלת ועדה שהיא חזקה ממני ובשעה 11:00 היא תעצור אותי.

מיכל, יש לך שתי דקות. אחר כך דקה לאלעד ולחברי הכנסת שירצו לומר משהו. בוועדת חוץ וביטחון אנחנו יודעים שאנחנו צריכים להתגמש. כאן אני לראשונה תחת ניהולה של ענת לא יודע להתגמש אתה.

בוקר טוב. אני מתנצלת אבל הפקקים היו מטורפים. לבוא מהצפון, זה קשה להגיע לירושלים בבוקר.

התייחסות לגבי שלושת בתי החולים בנצרת. יש לנו ועדה בנפרד שמטפלת בזה כי הסוגיות הן אחרות. איתמר ואני מטפלים בזה.

היינו אצלך ושמענו שלא איחוד אלא איחוד השירותים.

אנחנו מנסים, כן. מנסים להגיע לאיזושהי צורת עבודה שבאמת מבחינה לוגיסטית הם יוכלו לעבוד טוב יותר וגם בהתאם לזה יוכלו אולי לקבל קצת יותר סעד מהמערכת הציבורית. אנחנו בתהליכים. אלה תהליכים. אני בטוחה שראיתם את השקף שרואים שמחר מונחת אבן הפינה למרכז שיקום בפוריה. אני דווקא רוצה לצאת מכאן. זאת אומרת, יגעת ומצאת – תאמין. אנחנו עושים המון עבודה. עושים תהליכים. חלק מהדברים, כבר יש להם נראות. בחלק, זה לוקח זמן וצריך קצת לנשום עמוק, סבלנות, אף אחד לא שוקט על שמריו.

זו ועדה מכינה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות שתתקיים ב-2 בינואר, ט"ו בטבת, בראשות יושב ראש הוועדה אלי אלאלוף. שם אולי נבקש ממך כמובילה לתת את תכנית העבודה היותר קונקרטית לבנייה, לאיגום כוח האדם והכשרתו והצטיידות ומכשור הנדרשים כתכנית עבודה, בשאיפה להעביר את זה לוועדה. אולי ירכז את זה פרופסור גרוטו או אורן ייקח את זה על עצמו. מצגת שמאתיים אנשים באולם יוכלו לראות אותה ולהתרשם, כולל נציגי ציבור. זה בחלק של בית החולים השיקומי.

לגבי בית חולים כללית. העמק קיבלו 3.5 מיליון שקלים למענקים ורפואת משפחה קיבלו 2.5 מיליון שקלים.

בנוגע לנושא של ההגדרות של הפריפריה. ההגדרות של הפריפריה הוגדרו בהסכם הרופאים, הוגדרו איזה בתי חולים מוגדרים כפריפריה ובהתאם לכך ניתנו המענקים. מה שאתה ציינת, זאת אחת הבעיות של הגדרה של פריפריה. הרבה טענות שעלו מהשטח בנוגע למענקים לרופאים, עלו שני דברים. דבר אחד עלה, וזה גם עלה במחקר של ברוקדייל וגם הכלכלן הראשי בודק את זה, זה שיש הרבה מאוד רופאים שגם כך היו מתחילים לעבוד באותו מקום כי הם מהאזור ולא באמת משכת אותם אלא פשוט נתת מענק. הדבר השני הוא שברגע שאתה מגדיר משהו כפריפריה, אוטומטית נוצרו לך מעגלים שניים. זאת אומרת, מי שמתקבל לאיכילוב להתמחות, הוא לא יבוא בעקבות מענק לעבוד בפוריה או בנהריה אלא מה שקורה, לוקחים מבתי חולים אחרים פריפריאליים שלא הוגדרו כפריפריה. אז לא משנה איך תגדיר פריפריה, תמיד יהיה לך מעגל שני שניזוק מזה ואז אתה מסיט מבית חולים אחד לבית חולים אחר.

אלה שתי ההתייחסויות שלי בנוגע לעניין הזה.

עוד מישהו מחברי הכנסת רוצה הערה?

הערה קטנה בעניין הזה, אפרופו הדברים שנאמרו על ידי נציג מכבי. אתה ואני ואיל מכירים היטב את תכניות מעבר צה"ל דרומה ואנחנו יודעים איזו השקעה המדינה הולכת לעשות במה שקוראים מעטפת המשען, במעטפת הסביבתית של קצינים שעוברים דרומה. זאת השקעה אדירה, אולי יותר גדולה מאשר בקצין עצמו. אם המדינה יודעת לפתוח את הכיס שלה כי היא חושבת שחיי אדם חשובים בצה"ל, כאן אנחנו בחיים עצמם, זאת לא איכות חיים, ולכן הגישה הזאת שאתה מייצג, הגישה הקמעונאית הזאת, אני מציע להחליף אותה בהסתכלות אחרת לגמרי על חיי אדם בצפון. ואז השאלה אם אתה צריך לעשות מעטפת לרופא כדי שהוא יעבור צפונה תיראה אחרת. אני מציע שהיא תיראה כמו במערכת הביטחון ואז תאמין לי, הכול יהיה מסודר. אגב, הכסף בא ממחנות צה"ל במרכז שהוא לא יותר שייך למערכת הביטחון מאשר למערכת הבריאות.

תודה על הדיון החשוב הזה. אני הייתי מאוד מבקש, פרופסור גרוטו, שבאמת ב-2 לינואר נראה תכנית שיש בה מספרים ויש בה מדדים למה אנחנו רוצים להגיע ואיך אנחנו מגיעים לשם. מספרים, שנים, דרך פעולה.

הדגש בעיני, ואני די מצטרף כאן למה שעפר אמר. אני חושב שסיפור כוח האדם הוא לב העניין. להביא רופאים, להביא צוותים, להביא את האנשים לשטח, לבית החולים, לקהילה – זה הדבר הראשון שצריך לעשות. זה מחייב תכנית. בצפון היום התחושה של האנשים, צריך לשנות את התחושה. אתה ניגש למישהו בצפון, אתה שואל אותו מה מצב הבריאות, והוא אומר לך מצב לא טוב. אנשים מרגישים לא טוב. הרבה מאוד אנשים מרגישים כך. כדי לתקן את המצב הזה, אני ממליץ ללכת על פתרונות מהירים ונראים. פתרונות מהירים ונראים זה להביא אנשים, לראות שבאמת עושים ומביאים אנשים אלינו לצפון. זה ימשוך אחריו את כל שאר הרכבת. אני חושב שלשם צריך ללכת ושם למקד את המשאבים.

תודה. אני אסכם בשישים שניות. ראשית, אני אומר לכם שאנחנו חברים יחד, איל ואני, בשדולת הצפון שהיא מניעה את היום הזה כבר שנה שנייה. אנחנו משתדלים לעקוב אחרי התכניות הכליות לפיתוח הצפון מתוך אותה אכפתיות שמתקיימת כאן בכל החדר, אני מקווה, שמבינה את הפער ומחפשת לתת לו את התשובה. גם פערים בדרום, אבל כרגע לא נדבר על זה.

לטובת הישיבה שתהיה יותר מתקדמת מבחינה זאת, שמנו לנגד עינינו, ואני חושב שחברי איל העלה נקודה, שכוח האדם הוא בסוף הדבר המשמעותי. כשיש את האנשים, כמו שאתם שומעים כאן את ההתלהבות של כל מי שפועל בצפון, בלי שמות כרגע, גם זה מוביל וגם יוצר אנרגיות של עשייה, גם בבנייה וגם בדחיפה של כל המערכת.

כמו בכל ארגון אחר.

כמו בכל ארגון. אמנם לפי הסדר ששמנו כאן, אנחנו נבקש לראות מעבר לסקירה הכללית של משרד הבריאות – שאני מניח שאתה תהיה זה שיציג אותה – נתונים שמראים שמשהו התקדם או נתונים דומים למה שהצגת כאן. אנחנו באמת נבקש לראות את תכנית בית החולים פוריה שהיא כבר זזה אבל בתכניות עבודה יותר פרטניות. אורן יסייע ומי שתחליטו. נבקש את נושא תכנית קיצור התורם. אני מבקש שבזה, ואולי גם בנושא השני של כוח האדם, אך נותנים את המעטפת לעליית כוח אדם לצפון, אולי ראוי בשתי הנקודות האלה, איתמר, לקיים אצלכם שני דיונים מקדימים ואולי לבוא עם איזה שולחן עגול עליו תחליטו כרפרנס מהשטח עם קופות החולים או עם נציגי ציבור. לנסות ולהביא עוד תשומות ולומר אולי מה נדרש. אנחנו ערב תקציב 2019 ואם זאת אבן הנגף, אי ההצלחה שלנו להביא רופאים ולכן MRI עומד מושבת ואין מי שיפעיל אותו, אני סתם נותן דוגמאות מעטות. אמרתי שבאותה כתבה שנחשפתי אליה לפני שלושה שבועות ב"מקור ראשון" ראיתי את הקושי של התושבים מהשטח. מתוך זה אולי שולחן עגול רציף שיביא לתשובות טובות יותר בשתי השאלות – האחת, מעטפת שתעלה להבין מה נקודות התורפה, גם המספרים המדויקים לגבי כמה רופאים הצליחה המערכת במשאב הזה.

המעטפת היא לא רק הבריאות. כמו שאמר חבר הכנסת שלח, זאת מעטפת כוללנית.

בוודאי. ללא ספק. אנחנו עוקבים ומחולקים בינינו - ברושי הוא בוועדת הכלכלה, סמוטריץ בכספים ואיל בביטחון – לגבי מעטפת נוספת עד כמה שאנחנו יכולים לתכלל את זה. חיפשנו גם את נציג משרד ראש הממשלה ולא הצלחנו, מודה על האמת. אנחנו כשדולה מתכללים את זה עד מקם שידינו מגעת כחברי כנסת ומשתדלים לתת את המענה בתורנות בינינו.

אני מודה לכל מי שהגיע לכאן. זה מראה על האכפתיות. אמרה לי אתמול ענת אולי נוותר, אבל אמרתי לה שלא נוותר כי כל ישיבה כזאת היא עוד צעד, כפי שמיכל עם הפרספקטיבה רבת השנים שלה אמרה ואנחנו מחפשים להאיץ את זה גם מבחינה תקציבית שתביא את התוצאות יותר מוקדם לטובת חייהם של תושבי הצפון.

אני מזכיר, גם בהיבט הביטחוני הצפון הוא היותר מאוים מכל היבט ופצועים הם לא רק תושבי הצפון אלא גם הטיפול בחיילים. אני נזכר באסוציאציה הראשונה, באירוע תל חי, בפגיעה בחיילים שם בשטחי היערכות. זאת תמונת עולם שיכולה לחזור ביותר גדול והטיפול הצפוני הזה נותן את השירות לתושבי הצפון שמונים 1,4 מיליון ולעוד כמה עשרות, אם לא מאות, אלפי חיילים שיהיו שם. צפוי שכך יהיה, אני לא יודע מתי יהיה, הלוואי ויגיע שלם. לחזק את המענה הצפוני בכל היבט בריאותי ורפואי, זאת פשוט הצלת חיים בישראל.

תודה רבה לכל המשתתפים.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.