ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-20OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 257

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, כ"ד בכסלו התשע"ח (12 בדצמבר 2017), שעה 10:00

האתגרים של העם היהודי והצלחת המיזם Momentum, במסגרת יום חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות המצויין בכנסת. בהשתתפות מנכ"ל משרד התפוצות דביר כהנא

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

יואל רזבוזוב

נחמן שי

חגי אליצור - מנהל תחום בכיר תפוצות, משרד ראש הממשלה

אילן אזרחי - יועץ, משרד ראש הממשלה

דביר כהנא - מנכ"ל, משרד ההסברה והתפוצות

אדר פנחס - מנכ"לית בפועל, משרד ההסברה והתפוצות

נטלי קן דרור - רכזת לשכה בכירה, משרד ההסברה והתפוצות

איתי הרשקוביץ - יועץ בכיר למנכל, משרד התפוצות

יעל יאיר - סטודנטית, משרד ההסברה והתפוצות

סוזי כהן-וייס - ד"ר, משרד התפוצות

הודיה שטיגליץ - רכזת לשכה בכירה, משרד ההסברה והתפוצות

מרגריטה ספיצקו - מרכזת תפוצות, משרד ההסברה והתפוצות

מאיה לוי - מזכירה, משרד ההסברה והתפוצות

איתי טהורי - לשכה משפטית, משרד ההסברה והתפוצות

רעות מושונוב - יועצת, משרד התפוצות

יוגב קרסנטי - מנהל תחום מאבק באנטישמיות, משרד התפוצות

אלה סבן - סגנית מנהלת אגף עידוד עליה, משרד העליה והקליטה

עדי יהלומי משה - ראש מחלקה, משרד החינוך

דלית אטרקצי - מנהלת אגף א קשרי חוץ ואונסקו, משרד החינוך

לורנס ויינבאום - מנכ"ל, הקונגרס היהודי

אורנית וינר - מנהלת משרד, הקונגרס היהודי

רחלי קפלן - מנהלת, בית התפוצות

יעל רוזן - מנהלת, בית התפוצות

קרול נוריאל - מנכ"ל, הליגה נגד השמצה

בן פרי - מנכ"ל, JWRP

רוני עזרא-פרידמן - מנהלת תכנית ישראליות, JWRP

טליה גלעד - נציגה, הסניף הישראלי JWRP

שלי ארטמן - משתתפת תכנית מומנטום, JWRP

דוד בר-אל קולברט - אורח, JWRP

דנה סנדר-מולה - מנהלת JWRP בישראל

אנה ויינר - תחום אירופה וחבר מדינות העמים, JWRP

פמלה פוקס - אורחת, JWRP

עדי באריל - נציגה, JWRP

ג'וש שוורץ - מזכיר כללי, הסוכנות היהודית

שי יהודה פלבר - סמנכ"ל, הסוכנות היהודית

סמדר ביליק - מנהלת פרויקטים, הסוכנות היהודית

רבקה בוקמן - רפרנטית תקשורת, קרן היסוד-המגבית המאוחדת לישראל

שמואל טל - מנהל החטיבה לתקשורת, קרן היסוד-המגבית המאוחדת לישראל

ליאור וינטרוב - סגן נשיא, הפרויקט הישראלי - The Israel Project TIP

חיים ויטלי בן יעקב - מנכ"ל, הקונגרס היהודי האירו-אסיאתי

מלה תבורי - מנהל סניף ישראלי, ISGAP

דן תדמור - מנכ"ל בית התפוצות

מירי שניאורסון - אשת תקשורת, רדיו קול חי

אהרון אריאל - מנהל מיזם קהילות בתפוצות

בנימין איש שלום - נשיא בית מורשה

פנינה גולן-קיק - חוקרת בכירה, מכון סאלד

דבורה גרינברג - התנועה המסורתית

רחל קידר - מנהלת תחום חינוך, הליגה נגד השמצה

מוגויה סדורקי - מוזמן/ת

יצחק הילדסהיימר - מוזמן/ת

חנה הולנד - מוזמן/ת

ברי קסלוביץ - מוזמן/ת

שושנה גורדון - מוזמן/ת

מרים שניאורסון - מוזמן/ת

רחל וידל - שדלן/ית (גורן עמיר בע"מ) מייצג/ת את בית התפוצות

משה ביבי - שדלן/ית (גורן עמיר בע"מ) מייצג/ת את בית התפוצות

חניתה חפץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ) אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: הלל, הסוכנות היהודית)

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר תרגומים

האתגרים של העם היהודי והצלחת המיזם Momentum, במסגרת יום חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות המצויין בכנסת. בהשתתפות מנכ"ל משרד התפוצות דביר כהנא

אנחנו נתחיל. נמצא איתנו חבר הכנסת נחמן שי וחברי כנסת נוספים יצטרפו בהמשך, נמצא גם מזכ"ל הסוכנות היהודית ומנכ"ל בית התפוצות וכמובן נציגי קרן היסוד ונציגים אחרים.

אני שמח לפתוח את הדיון המיוחד הזה. היום אנחנו מקיימים בכנסת את יום התפוצות. חשוב לנו לחזק את הקשר בין התפוצות למדינת ישראל. כמובן שמדינת ישראל רואה בתפוצות כאסטרטגיה בכל התחומים: הכלכלי, חברתי, תרבותי וכמובן דיפלומטי. לכן מדינת ישראל הקימה משרד ברמה מיניסטריאלית לענייני תפוצות על מנת לעבוד בשיתוף פעולה עם המוסדות הלאומיים של מדינת ישראל כמו הסוכנות היהודית, קרן היסוד, ההסתדרות הציונית העולמית ומוסדות אחרים.

בקומה 2 מוצגת תערוכה של בית התפוצות ומי שלא הספיק כמוני, יכול לראות אותה אחרי הדיון. בית התפוצות מביא את תפוצות העולם. ביקרנו שם כמה פעמים. יישר כח על העבודה הטובה שאתם עושים ושומרים ומראים את המסורת היהודית העתיקה והמודרנית.

נשמע קודם את מנכ"ל משרד התפוצות מר דביר כהנא ולאחר מכן נשמע גם מכובדים אחרים. כמובן מי שירצה להתייחס יוכל להירשם וניתן לכל מי שרוצה להביא את דעתו בנושא עד כמה שאפשר.

תודה רבה. ברשות חבר הכנסת נגוסה, חבר הכנסת נחמן שי, ידידי, עמיתיי, חבריי, באמת אנחנו מתרגשים היום לחגוג או לייסד חג שבערב חג החנוכה ישנו חג נוסף שבו נחגוג את חיזוק הקשר בין אזרחי ישראל, כנסת ישראל, ממשלת ישראל לבין יהדות העולם. באמת אין מה להכביר במילים עד כמה משמעותי חיזוק הקשר הזה דווקא בימים אלה, דווקא במקום שבו מחד אנחנו רואים קטסטרופה עולמית שבה העם היהודי מצטמק, שפחות ופחות יהודים רואים קשר וזיקה גם ליהדותם וגם למדינת ישראל כמרכז העם היהודי. מנגד הרבה עסקנים וגם הפוליטיקה הישראלית חוטאת בזה, מחפשת כותרות, מחפשת לעסוק בהרבה תדמיות, מחפשת פתרונות לטווח הקצר, מחפשת כביכול לפתור דברים בהבזק וברגע על אף שדרושה עבודה תשתיתית ועמוקה רבת שנים והשקעה.

אומרים על נרות החנוכה שאפשר להדליק מנר לנר. ואומרים הנר דולק וחברו אינו חסר. ובאמת הגיע הזמן שהנר הזה של מדינת ישראל, אולי כבר אבוקה גדולה שמתעצמת והולכת אחרי שבעים שנה, אותה אבוקה תיקח אחריות ותעצים מאורה גם כלפי חוץ, תבוא ותגיד ממשלת ישראל, כפי שאומרת היום, מתבטא במשרד ממשלתי, בתקציב, בהבנה מערכתית, שמדינת ישראל באה ואומרת 'אנחנו לוקחים אחריות, אנחנו מרגישים חלק', אנחנו אומרים 'עתיד העם היהודי בלי שום אינטרס ישראל מה יתרום לנו כמדינת ישראל, עדיין אנחנו מחויבים לכל יהודי ויהודי בעולם'.

אותה אחריות באמת מתבטאת בדוגמה המדהימה, המרהיבה בארגון שעוד רגע תיחשפו אליו, שנקרא Momentum JWRP, שבאמת לקחו את אותה אחריות של עבודה סיזיפית וקשה להדליק מנר לנר, מנשמה לנשמה, מאדם לאדם, עבודה שלא נמצאת כל יום בכותרות העיתונים אבל אין חשוב ממנה. אני גאה להיות שותף גם בפרויקט הזה, גם בפרויקטים אחרים. הפרויקט הזה הוא באמת דוגמה וסמל למצליחנות, לרעיון של אישה אחת שחלחל ומהדהד בכל העולם כולו, מחבר יחד את ישראל ואת יהדות העולם, ואני חושב שאת אותה קריאה שקראנו 'את אחיי אנוכי מבקש' אנחנו צריכים לבדוק היטב בערב החנוכה. ללמוד מהתקדים ההיסטורי של ריבונות ישראלית, ריבונות יהודית שהייתה כאן כבר, הייתה ונעלמה. במקום לעסוק בפכים קטנים, במקום לעסוק בתדמיות, צריך לעסוק בעיקר, צריך לבנות קשר צריך לבנות מהות, צריך להכיר, צריך לדעת, צריך לייצר קשר אמיתי שהוא קשר בל הינתק. תודה לוועדה שהקדישה היום את המושב לדון בנושא החשוב הזה. אני שמח להעביר את המיקרופון לידידיי בפרויקט Momentum.

תודה רבה. אתה מדבר על JAWISH WOMAN RENECENCE PROJECT, זה פרויקט מאוד חשוב שעובד איתכם בשיתוף פעולה, אנחנו רוצים לשמוע את בן פרי, מנכ"ל JWRP.

שלום ובוקר טוב לכולם. תודה לוועדה, תודה ליו"ר הוועדה חבר ה כנסת אברהם נגוסה, חבר הכנסת נחמן שי. כבוד גדול בשבילנו להיות כאן היום. השותפים שלנו דן תדמור, מנכ"ל בית התפוצות ש אנחנו מביאים לשם מאות ואלפי נשים ושנביא בשנה הבאה. אני רוצה להתחיל בסיפור אם אפשר שאולי ייתן קצת מסגרת למה שאנחנו ב-JWRP מנסים לעשות, וזה אולי סיפור רקע.

זה סיפור על משפחה וזה סיפור על משפחה של פסנתרנים. דמיינו לעצמכם משפחה שעברה מאירופה לארצות הברית ובמשך דורי דורות כולם מנגנים בפסנתר, יש פסנתר בבית והם יודעים שמאוד חשוב לנגן בפסנתר, והם עוברים לארצות הברית, ויודעים שדורי דורות סבי סבים ניגנו בפסנתר הזה, אבל החיים נהיים עסוקים ולחוצים, ובמהלך הדורות מנגנים בפסנתר פחות ופחות. בבית יש פסנתר יפהפה, הוא עומד, והילדים הולכים לשיעורי פסנתר, מוציאים הרבה מאוד כסף על שיעורי הפסנתר האלה, וההורים מצפים שהילדים ידעו לנגן בפסנתר. רק דבר אחד חסר, בבית אין מוזיקה. אף אחד לא מנגן יותר בפסנתר הזה. יש פסנתר בבית, משקיעים המון כסף בלימוד שיעורי פסנתר, אבל אין מוזיקה בבית ואף אחד לא מנגן בפסנתר הזה.

השאלה היא לא שאלה של משאבים ולא שאלה של ההבנה והצורך בחשיבות של להמשיך וללמוד, השאלה היא שאלה של רלבנטיות. הפסנתר נהיה פחות רלבנטי בחיים שלהם, לא מתקרבים אליו יותר. הדוגמה הזאת בעיני היא דוגמה שלפני שבוע כשעשינו אירוע גדול באטלנטה, מנכ"ל הפדרציה היהודית סיפר את הסיפור הזה על הרלבנטיות של חינוך יהודי ושל חיים וערכים יהודיים בקהילה היהודית האמריקאית. משקיעים הרבה מאוד כסף, כולם יודעים שזה חשוב, אבל איפה שהוא בדרך נעלמה הרלבנטיות מחיי היום יום של אנשים לדעת למה זה עדיין חשוב להמשיך להיות פעיל ומחויב בחיים היהודיים המודרניים בחברה האמריקאית.

זאת אחת השאלות העיקריות שאנחנו בפרויקט שלנו Momentum של JWRP מנסים להכניס ולהחזיר לחיים בקהילות בתפוצות. שאלת הרלבנטיות של החיים היהודיים. לא כי צריך ולא כי ככה זה היה ולא כי דורי דורות היו ככה, אלא מה הרלבנטיות לחיים שלנו, של היום יום, של כל דבר שאנחנו עושים בו, להמשיך ולשמור את הזהות היהודית שלנו.

אני מבקש להציג לכם סרט קצר שיראה לכם מה אנחנו עושים ואיך זה נראה, אבל נתחיל קודם עם המצגת שתספר על הפרויקט.

פרויקט Momentum של JWRP שאנחנו עמותה שהוקמה בשנת 2008, קבוצה של נשים מארצות הברית, התחילו שמונה נשים עם חזון שחשבו איך אפשר לחזק את הזהות היהודית בתפוצות, הן היו קבוצה של שמונה נשים, אני חייב להגיד שהן לא עשו פרויקט של נשים או לנשים בגלל שהן קבוצה של נשים . הן עשו פרויקט שמתרכז בנשים מכיוון שזה הדבר הכי נכון לעשות מבחינת אימפקט וסוכני שינוי בחברה.

אנחנו מאמינים שאם נשפיע ונעצים נשים, הן אלה שייקחו את הערכים ויחזירו אותם למשפחה שלהן ולקהילות שלהן, ובסופו של דבר ישנו את העולם.

פרויקט Momentum היום ב-26 מדינות בעולם ואנחנו הבאנו עד היום כ-15,000 נשים במשלחת מסובסדת בשיתוף עם משרד התפוצות שמגיעות לארץ לשמונה ימים, ובהם הן נחשפות לישראל ולתוכן לימוד יהודי שונה, רלבנטי, אמיתי, מעניין, מסעיר שאולי הן לא נחשפו אליו בעבר. אבל הדבר הכי מרתק בתכנית הזאת הוא שאנחנו לא רק תכנית שמביאה אנשים לישראל אלא שיש מערכת שלמה, יש תשתית, רשת של כ-190 ארגונים שותפים בעולם שאיתם אנחנו עובדים ביחד. אנחנו מאמינים שאם אנחנו עובדים ביחד עם ארגונים שותפים אחרים, אנחנו נעשה יותר. יש רשת אדירה של ארגונים יהודיים מוצלחים עם אנשים ואנשי צוות נהדרים בכל רחבי העולם ויש הרבה סגמנטציה. עובדים לבד. אנחנו מאמינים שאם נביא את כולם ביחד, מאמינים בכוח של החיבור שיש נשים טובות בכוח הזה, אם אנחנו מביאים אותן ביחד יהיה יותר טוב לכל הקהילה כולה.

השותפות מתחילה עם הארגון השותף עוד הרבה חודשים לפני שהמשלחת מגיעה לארץ. אנחנו עושים תהליך של הכנה דרך הארגון השותף, איתור משתתפות, הכנה שלהן, חומר לימודי, פעילות עוד לפני שהן מגיעות לארץ בונים קבוצות. קבוצות-קבוצות עם מנהיגות שמגיעות ועובדות ומכירות עוד לפני המשלחת בארץ. הן מגיעות למשלחת בארץ קבוצות גדולות, 200, 400, 600 נשים ביחד, מכל רחבי העולם, מדינות שונות, שפות שונות, רקעים שונים, פלגים שונים של יהדות ותרבויות שונות. כולן מגיעות ביחד, אנחנו לא עושים להן סגמנטציה לבוא בנפרד. שפות שונות. וזה מדהים לראות איך תוך כמה שעות ביחד כולן מתחברות, למרות שהן חושבות שיש הרבה שוני הן מגלות שיש הרבה יותר דמיון וחיבור ביניהן.

במהלך המשלחת בארץ הן כמובן מבקרות בישראל, הן עושות הרבה תוכן לימוד גם במסגרת הקבוצות שבהן הן נמצאות ובקבוצות יותר גדולות, ועושות הרבה פעילויות מעניינות ורלבנטיות שבמהלך קרוב ל-10 השנים שאנחנו עובדים ביחד פיתחנו מעין תרבות ושפה שאנחנו יודעים שמאוד מצליחות עם הקבוצות האלה.

למרות שאת מירב המשאבים שאנחנו משקיעים במשלחות בארץ, החלק הכי משמעותי של התכנית מתחיל כשהיא נגמרת. ביום האחרון של התכנית יש אירוע גדול, מעין מסיבה שהן חוגגות וזה אולי קצת עצוב, כן הן מסיימות את המשלחת שלהן בארץ, את החוויה ואת החברות ואנחנו אומרים להן שהיום האחרון של החוויה שלהן בארץ הוא בעצם היום הראשון של החוויה המשמעותית שלהן. אנחנו אומרים להן your last day of your trip is the first day of your journey" " זה מה שאנחנו אומרים להן, ובעצם אז מתחיל לדעתי החלק שהוא האימפקט הכי גבוה של התכנית הזאת, וזה בעצם תכנית של שנה של לימוד ופעולה עם הארגונים השותפים אחרי התכנית.

צמחנו מ-2009 ועד היום ממספרים נמוכים של 300 נשים בשנה עד למספרים של 3,000 בשנה עכשיו. הקפיצה הגדולה הייתה תודות לשותפות עם משרד התפוצות, שגם שינינו הרבה מהדברים שאנחנו עושים וגם שינה את היכולת שלנו להביא יותר נשים אבל גם לעשות דברים אחרת ולהתמקד אסטרטגית במדינות החשובות ובעדיפויות שחשובות למשרד ולעולם התפוצות היהודי.

אמרתי, קרוב ל-190 שותפויות בכל העולם, 26 מדינות. הרבה בצפון אמריקה ואנחנו מתרחבים להרבה מדינות אחרות. נתונים על הצלחה: אנחנו עושים הרבה עבודה על איוולואציה גם שלושה חודשים אחרי התכנית וגם שנה אחרי התכנית ועכשיו אנחנו עושים גם תכנית מחקר ארוכת טווח יותר, לחמש שנים, יש פה את השותפים שלנו ממכון הנרייטה סולד שעושים לנו את ההערכה, פנינה. הנתונים שאנחנו רואים הם באמת יוצאי דופן. אנחנו רואים נתונים שנשים מדווחות על שינויים של 99%, כולן אומרות שפתאום חשוב להן להיות יותר חלק מהקהילה היהודית ולהיות יהודיות. 72% משנות ונמצאות יותר בשיעורי יהדות ופעולה יהודית. 81% הגבירו את הפעילות שלהן בהתנדבות בקהילה. אלה נתונים שהם די מדהימים, אבל לא מפתיעים כי התשתית של הפרויקט - - -

יש גם נתונים לפני?

יש לנו גם נתונים לפני. הנתונים לפני, דילגתי על זה קצת, אבל זו נקודה חשובה. רוב המשתתפות מאופיינות לא בתור נשים שהן מאוד AFFILIATED ומעורבות בקהילה היהודית. אחד הדברים הכי חשובים שלנו זה לעבוד עם הארגונים המשותפים שלנו לנסות ולהביא נשים שפחות מעורבות בקהילה היהודית. לנסות ולא לגשת לאותן ה-15%-20% שכבר מעורבות אלא לפנות למי שלא מעורבות, אז יש פרטים כמה שלפני. חסכנו אז לא נכנסנו להכל.

נתונים על הילדים, שינוי בבחירה בהעברה לבתי ספר יהודיים למסגרות יהודיות, חיבור חם לישראל, המלצה של כמעט 100% למשפחות ולחברים לבוא ולבקר בישראל. חיבור אישי לישראל, ושוב, זה לא מובן מאליו, כי זה לא נשים שבמקור היו מאוד מחוברות לחוויה היהודית ו/או לישראל.

אחד הדברים שהוספנו בשנתיים האחרונות וחשבתי שיהיה מאוד חשוב להתרכז אולי בוועדה היום, שזה משהו שהוא בעצם חלק נוסף בפרויקט, נוסף של התכנית שלנו, זה שהתחלנו לשלב נשים ישראליות במשלחות שלנו. קצת למדנו מתכנית 'תגלית', מהחיילים של תגלית, שבאמת מהרבה מחקרים מראה שאולי אחת ההצלחות של פרויקט תגלית זה שילוב החיילים וגם הפולו-אפ אחד הכי טובים שקורים, זה כשמביאים את החיילים של תגלית בחזרה לקהילות שמהן הם באו. עשינו פיילוט והתחלנו לשלב נשים ישראליות במשלחות שלנו. קרה דבר מאוד מעניין, שילבנו אותן מבחינתנו בהתחלה בתור נציגות שרצינו שיחברו לישראל, יותר שגרירות, וגילינו שגם הישראליות קיבלו אולי יותר ממה שהן נתנו במהלך שהן היו בקבוצות האלה, ובעצם עשינו חשיבה אסטרטגית מהירה ובנינו תכנית שהיום יש ארבע נשים ישראליות על כל אוטובוס ואנחנו עובדים גם עם פרויקטים שותפים בישראל והבאנו עד היום למעלה מ-400 נשים ישראליות, נשמע היום מאחת מהן. זה מתחיל להיות פרויקט שגם עם משרד התפוצות אנחנו מתרכזים באיפה החשיבות של לחנך ולפתוח את המודעות של הקהילה הישראלית לתפוצות, ואיך הנשים הישראליות במשלחות שלנו נהיות סוכנות שינוי בחברה הישראלית להרבה דברים, מחשיבות התפוצות, זהות יהודית אחרת, פרספקטיבה אחרת, דברים מאוד מעניינים שקורים שם.

תודה. נראה כעת את הסרט.

(מוקרן סרט)

תודה רבה. מצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב, חבר הוועדה. נשמע את מזכ"ל הסוכנות היהודית. מר ג'וש שוורץ.

אני חייב לצאת כי יש יום עמוס.

תודה רבה ליושב ראש הוועדה חבר הכנסת נגוסה. אני רוצה להודות לך על היום המאוד מאוד חשוב הזה וליושב ראש הוועדה לשעבר חבר הכנסת יואל רזבוזוב, וליו"ר השדולה של העם היהודי בכנסת, חבר הכנסת נחמן שי וכמובן מנכ"ל משרד התפוצות דביר כהנא. כמו שדביר ציין, אנחנו בנקודת זמן מאוד בעייתית עם העם היהודי. אנחנו רואים 70% התבוללות בארצות הברית, מי היה מאמין? 85% מהיהודים בתפוצות נמצאים בצפון אמריקה, יש שם משבר אמון עמוק עם מדינת ישראל בעקבות משבר הכותל וחוק הגיור, לכן כל היוזמות האלה לחזק את הקשר הופכות להיות יותר ויותר קריטיות באופן אסטרטגי, להציל את העתיד של העם היהודי.

אני רוצה לברך את הארגון, מאוד התרשמתי. התרשמתי עוד לפני כן בכתבה בערוץ 2, אבל התרשמתי מאוד מהסרט ומהמצגת. אני חושב שאתם עושים עבודת קודש, עבודה אסטרטגית שתשפיע מאוד לדורות הבאים של העם היהודי. גם הסוכנות רואה חשיבות עליונה בחיזוק הקשר בין יהדות התפוצות למדינת ישראל. אנחנו שולחים יותר מ-2,000 שליחים כל שנה לתפוצות, מביאים בכל המסגרות אם זה ב"מסע" 11,000 לחצי שנה- שנה בארץ, אנחנו שותפים ב"תגלית", למעלה מ-60,000 צעירים מגיעים לארץ כל שנה בכל המסגרות של הסוכנות ואנחנו צריכים להמשיך ביחד, לחזק, לפעול להדק את הקשר כמו שדביר אמר ואני רוצה שוב לברך על היום החשוב הזה.

תודה. חבר הכנסת נחמן שי בבקשה.

תודה רבה לכולכם. אני מאוד מעריך את היוזמה לקיים בכנסת אירועים שקשורים בתפוצות. זה נושא שלא עומד במרכז החיים בישראל לצערי הרב. אנחנו שטופים באקטואליה ובלחצים כאלה ואחרים ושוכחים את היסודות לפעמים שהם בסופו של דבר הכי חשובים, כשהאבק ישקע וכל מיני הצעות חוק או סתם נושאים שעולים ויורדים בחיינו, פתאום נגלה שהשורש האמיתי שלנו זה העם היהודי, זה לא שום דבר אחר. לא תמיד אנחנו זוכרים ולא תמיד אנחנו מקדישים את המאמצים הנכונים.

לכן מהבחינה הזאת אני שמח על משרד התפוצות, על היוזמה שלו ובכלל על הפעילות שלו למרות שאנחנו נפגשים במקומות אחרים וגם מבקרים ועוקבים ובודקים את פעילות המשרד כמו שאנחנו עושים עם גופים ממשלתיים אחרים, אבל זה לא פוסל בשום פנים ואופן את החשיבות שאני מייחס לעובדה שהמדינה משקיעה, מעט מדי לטעמי, אבל משקיעה בנושא הזה.

דברים דומים אני רוצה לומר גם על הסוכנות ובכלל על המכלול של המוסדות הציוניים בארץ שהם בעייתיים בדרכם, אבל עדיין הם מקיימים משהו שהוא חשוב ביותר וזאת הזיקה הציונית של העם היהודי למדינת ישראל, שזה לב ליבה של הציונות ושל המדינה שאנחנו חיים בה היום ושהאחריות שלנו היא להמשיך ולהעביר את הרוח הזאת גם לדורות הבאים, הצעירים יותר.

אני רוצה כאן להודות גם לבית התפוצות שעושה עבודה מצוינת, מוסד שהכרתי אותו כשהוא פירפר ועמד להסגר לפני שנים ארוכות, כשהייתי מנכ"ל משרד ממשלתי, משרד המדע, שקראו לו אז, השם שלו משתנה כל הזמן. אז חששנו שלא יהיה מוזיאון ומאז נכנסו למוזיאון פטרונים חדשים, משפחת נדזלין והם הזרימו לשם משאבים יחד עם הסוכנות וכולי, והיום זה אחד המוקדים לפעילות שמטפחת את הזיקה לעם היהודי מתוך ישראל. כי הקשר חייב להיות הדדי, שלא יהיה ספק. הוא לא יכול רק להתחיל בצד ההוא ולא יכול להתחיל בצד הזה, הוא חייב לעבור על הציר של ישראל והתפוצות ומבחינה זאת גם לבית התפוצות יש תרומה חשובה ואני שמח שהוא עובר עכשיו שינוי ונבנה מחדש וכדומה, וטוב שיהיה בארץ מוקד כזה שצעירים, ולא רק צעירים, כל אזרח ישראלי יוכל לבוא ולראות את ההסטוריה של העם היהודי ואת הקשר בינו לבין התפוצות. אז עוד פעם, תודה רבה על היום. אני יודע שיש עוד אירועים במשך היום. תודה רבה לכם.

תודה רבה. נשמע את מנכ"ל בית התפוצות מר דן תדמור.

תודה רבה יו"ר הוועדה חבר הכנסת נגוסה ושאר המכובדים. לפני חודש הודענו על הקמתו של מרכז דיאלוג בבית התפוצות שבא לטפל במשבר שיש לתפיסתנו ולמעשה לתפיסת כל מי שיושב בחדר הזה, ביחסים שבין ישראל וקהילות ישראליות בעולם, והמרכז הזה יישב, הוא מרכז פיזי ענק שישב בטבורו של בית התפוצות ויהיה המקום שבו נקיים כנס שנתי שעוסק בנושא הזה, פורומים, זה יהיה הכתובת הטבעית לקבוצות שמגיעות. בין היתר מגיעות קבוצות מ- JWRPואנחנו גאים מאוד לשתף פעולה עם היוזמה המאוד מאוד חשובה הזו.

ציין חבר הכנסת נחמן שי שהקשר הוא דו סטרי. החשיבות היא דו סטרית, כשמדברים על המשבר, ובואו לא נטעה, יש משבר אסטרטגי ביחסים שבין הקהילה היהודית בישראל לבין קהילות יהודיות בעולם. הוא משבר, ומכיוון שהיחסים האלה הם אסטרטגיים אז הוא משבר אסטרטגי. והנושא הוא דו סטרי. אין צד אחד שהוא לקוי יותר מצד אחר, והמפתח הוא בהדברת הבורות והעמקת ההיכרות של קהילות יהודיות בכל העולם, אלה עם אלה. בדרך כלל הבעיה מתחילה בבורות שמובילה לאדישות, והדרך להילחם באדישות או אפילו לפעמים העוינות היא בהפצת מידע ובלוודא שכולנו מודעים היטב לעולם היהודי הגלובלי שמלווה אותנו מזה אלפי שנים וממשיך ללוות אותנו. זה חלקנו בפאזל, ושוב, אנחנו גאים מאוד להיות פרטנרים של היוזמה החשובה הזו. תודה.

תודה. אני רוצה לפנות לקהל, מי שרוצה להתייחס ממשרדי הממשלה או ארגונים אחרים. האם מישהו רוצה להתייחס?

אני נציגה מהסניף הישראלי של JWRP, הסניף הראשון בישראל שהוקם לפני כשנתיים. אני ישראלית, נולדתי בישראל, ציונית חילונית וגם אני כמוכם תמיד שמעתי על יהדות התפוצות אי שם. חברות אישיות, משפחה בחו"ל, מעולם לא חשבתי על הממשק למה חשוב שיהיה את יהדות התפוצות או מה הם עושים לנו ובשביל מה אנחנו צריכים אותם.

הצטרפתי לארגון JWRP בזכות ארגון 'פורשת' שצחית הקימה לפורשות צה"ל. אני מקימת ארגון מעגל נשים ישראל לפני 26 ישראל ומקימת ארגון אגורה ישראל שזה ארגון בינלאומי. חברתי לסניף הישראלי שלJWRP ויצאתי למסע לפני כשנה ונחשפתי לשני דברים. דבר ראשון לארץ ישראל אחרת לגמרי ממה שהכרתי, למרות שאני בוגרת לימודי ארץ ישראל ומדריכה בחברה להגנת הטבע לפני 30 שנה. נחשפתי לאורחות מחו"ל שבעצם לוקטו בפינצטה, שחוץ מהקשר האחרון שלהן ליהדות אין להן שום זיקה לא לישראל, לא לטקסים, לא ליהדות, לא לערכים. חיים כמו כולם ובעצם הגיעו למסע מומנטום לאחר שאספו אותן וליקטו אותן בקהילות בחו"ל.

כפעילה חברתית המון שנים פה בארץ אני חושבת שהאפשרות לייצר ממשק בין נשים ישראליות לנשים מהתפוצות. התחלנו לפני כמה שנים ואחת השאלות ששאלו אותי איך אני בתור אמא לשלושה חיילים בעת ובעונה אחת, איך אני ממשיכה לקום בבוקר וללכת לעבודה למרות מה שקורה בארץ. מראים להן את החיים עצמם, את חיי היום יום. אני בצוות היגוי של מיזם חדש שנקרא 'אחיות מארחות'. אחרי המסע הזה של שבוע ימים שכולנו נמצאות במנהרת הזמן בעצם, יוצאות מתמונת חיי היום יום, ונכנסות להכיר את ישראל קצת אחרת, האורחות שלנו מחו"ל חוזרות הביתה עם המון המון שאלות. הישראליות מאפשרות להן דלת פתוחה לבית האישי שלהן למשך יומיים שלושה, כאשר אנחנו מארחות אותן בצורה התנדבותית. הכל נעשה בצורה התנדבותית, מארחות אותן לראות את חיי היום יום של משפחה ישראלית ממוצעת. המיזם הזה פתוח לכל הנשים בישראל שהן אימהות לילדים עד גיל 21, לא משנה דתית, חילונית, שמאלנית, ימנית. אין לנו שום אחידות. המטרה היא בעצם לתת פן שגם הישראליות תיחשפנה לאוכלוסייה בחו"ל וגם האורחות שלנו תראינה לא דרך התקשורת ולא דרך המדיה, איך חיים בישראל. איך חיים בחיי היום יום, לאן אנחנו מנתבים, מה חשוב לנו יותר, מה חשוב לנו מאוד.

אני לוקחת את הדברים של בן. המשמעות של כולנו, אנחנו יכולים ללמוד המון מוזיקה. רק אתמול עברה פה קריאה בכנסת לגבי החוק של המרכולים. לכולנו מובן היה - - -

חוק מצוין.

חוק מעולה. אני תיכף אסביר למה. כי כולם מדברים על כפיה דתית אבל אף אחד לא חושב על כפיה חילונית שכל מי שיעבוד בעצם בשבתות יהיו עמך ישראל. אני לא דמות פוליטית, אני דמות חברתית, אנחנו ניטיב לנגן בפסנתר וניטיב ללמוד, אבל לאף אחד אין את הנשמה האמיתית, את הערך שהיהדות השכילה להעביר לכולם ואני שוב אומרת, אני נחשפתי במסע לדברים שהיו רחוקים ממני מאוד מאוד. יומיים ראשונים אני וחברותיי מארגון אגורה היינו על המשמר, 'רגע, רוצים שנחזור בתשובה', 'רוצים שיעלו לארץ', כאילו מה מצפים מאיתנו בתור שגרירות ישראליות. אחרי יומיים הבנו שבעצם הערך המוסף שאנחנו קיבלנו זה לראות את ישראל ואת מה שיש לנו כאן במובן מאליו. אנחנו פעם ראשונה נחשפנו לקונפליקטים שיש ביהדות התפוצות לנשים יהודיות שחיות ומגדלות ילדים שהכל לא ברור. אצלנו כל הילדים גדלים באותה סביבה, הולכים באותו מסלול. אחד רוצה יהיה דתי, אחד רוצה יהיה חילוני, אחד ייסע להולנד, אחד ייסע להודו, הילדים שלי בדרום אמריקה. יש לנו תשתית מסוימת כי נולדנו פה בארץ. אבל אף פעם לא הבנתי מה קורה למישהו שלא נולד. לא היה לי מובן. אני בת לאמא ניצולת שואה. לה לא ברור מדינת ישראל, לי זה היה ברור. הרבה אנשים בעולם הגדול, הרוב הדומם של היהדות בעצם נולד, אני אקרא לזה 'עמוד שדרה'. הם מתהלכים שם על קצות האצבעות. אנחנו רואים שוטר בישראל, ישר מתווכחים איתו. אנחנו לא מבינים את המשמעות של להיות אורח במדינה שנולדתי בה. והתחושה שלי שליהדות ארצות הברית ויהדות אירופה והאורחות שלנו מחו"ל שהן בעצם אורחות במדינות שלהן והן מתהלכות על קצות האצבעות כי אין להן את עמוד השדרה שלנו יש.

אני חושבת שבעצם הפתיחות שלנו והאפשרות שלנו לייצר ממשק בין נשים מהתפוצות לנשים ישראליות אנחנו משדרות להן שהבית, הנשמה היא כאן. הן יכולות להמשיך לחיות שם, אבל הן צריכות לדעת שאת הכוח הן שואבות מאיתנו ואת הכוח אנחנו ניתן להן ואת עמוד השדרה האמיתי, בגלל שיש לנו מדינה, ושאנחנו נשמור אותה עבורם.

תודה על הדלת הפתוחה. חשוב לנו להעביר את המסר מכאן לכל הנשים בישראל, שהמיזם הזה הוא מיזם פתוח לכל הארגונים בארץ, ארגוני הנשים. המטרה היא בעצם לייצר תנועה, גל, של להעניק קשר בלתי אמצעי, קשר ישיר לכל מי שתרצה. אני מארחת, אנחנו מארחות אנשים שהשתתפו במסע, נשים שהיו במסע מגיעות עם המשפחות, עם חברות לישראל והן יודעות שהבית פתוח בכל עת. תודה רבה.

תודה רבה. בבקשה.

אני אשת תקשורת ואני משדרת ברדיו קול חי, אני אישה חרדית כפי שאתם רואים. התוודעתי לפרויקט המדהים הזה של JWRP כבר לפני שנתיים. עדיין לא יצאתי למסע אבל חזרתי ממש בשבוע שעבר ממסע של משרד התפוצות שבו יצאו אנשי תקשורת, אנשים משפיעים, ראשי ערים לארצות הברית ושם פגשנו בוושינגטון את האנשים שעומדים מאחורי המשלחות האלה שמגיעות לארץ, את הנשים שעומדות ושולחות את הקבוצות לכאן לארץ, גם בוושינגטון פגשנו את הנציגה וגם בניו יורק בארוחת ערב אצל אישה שפעילה, אינני זוכרת את שמה, אבל פגשנו גם את גידי ובטי גרינשטיין והתארחנו והבנו באמת את האתגרים שעומדים בפניהם, בנקודת המבט שלי, מהזווית הדתית החרדית, אני חשיבות עליונה שבה יש לנשים במהפכה ובליצור זהות יהודית בסיסית אצל עם ישראל. כי אישה בסופו של דבר היא זאת שאחראית על הבית והיא זאת שאחראית על האור בבית, ועל כל התחומים שקשורים שהבית ימשיך ויישאר או ישמור על הזהות היהודית שלו.

לכן מהמקום שלי כאן אני אומרת, אנחנו בדיוק נמצאים בערב חנוכה ביום של פרסום הנס, אז אם יש נס גדול זה שבאמת JWRP יצליחו להביא עוד קבוצות ועוד נשים כי אנחנו הנשים אחראיות על המהפכה שבאמת יהודים יתחברו ברחבי העולם לזהות היהודית שלהם ויגיעו גם לכאן לארץ ויפגשו אותנו. תודה.

תודה. עוד מי שרוצה להתייחס? בבקשה.

אני חזרתי עכשיו משני כינוסים גדולים מאוד בארצות הברית, אחד היה ה-GA, GENERAL ESSEMBLY של כל הפדרציות היהודיות שהיה בלוס אנג'לס והשני היה כינוס של 4,000 שליחי חב"ד. ברור שבכינוס של הפדרציות הופיע נשיא המדינה, הופיע ראש הממשלה באמצעות וידאו, ברור שזה תורם לחיזוק הקשר בין המדינה לבין התפוצות, אבל אם אני לא טועה על סדר היום המאוד מסועף ומפורט של הועידה הזאת, העצרת הכללית של כל הפדרציות היהודיות שהשתתפו בה בערך 3,000 איש, לא עמד על סדר היום הנושא הזה של חיזוק הקשר בין ישראל והתפוצות, שלא לדבר על כך שנושא עידוד העלייה לא היה על סדר היום וכמובן הפדרציות זה גוף מאוד גדול, מאוד משפיע בכל הקהילות היהודיות בארצות הברית וקנדה, ולדעתי ניתן לעשות הרבה יותר אם יופיעו נציגים גם של משרד התפוצות וגם של משרד הקליטה ומחלקת עליה של הסוכנות, גם לגבי חיזוק הקשר וגם לגבי עידוד העלייה. אתם יודעים שהעלייה מארצות הברית לפחות לא גדלה בשנים האחרונות אלא קטנה יחסית.

אותו דבר בכנס של שליחי חב"ד ששם יש כאלה שיגידו שאולי מובן מאליו שלא עומד על סדר היום חיזוק הקשר בין התפוצות לבין ישראל ובוודאי לא עידוד עליה, כתבתי על זה בידיעה שפרסמתי, שהנושא של עידוד העלייה לא היה על סדר היום בכינוס של למעלה מ-4,000 שליחי חב"ד מכ-100 מדינות. לדעתי גם משרד התפוצות וגם המשרדים האחרים שהזכרתי, חייבים להיכנס לעובי הקורה לשוחח, להיפגש עם ראשי שני הארגונים האלה ולדאוג שהנושאים האלה יעמדו על סדר היום בצורה רצינית מאוד. תודה רבה.

תודה. אנחנו נסכם את הדיון. מאוד חשוב ששמענו על פעילות משרד התפוצות והארגונים כמו JWRP, בית התפוצות והסוכנות היהודית, וכמובן ארגונים אחרים שפועלים בשטח כמו קרן היסוד, ההסתדרות הציונית העולמית, קרן קיימת, כל המוסדות הלאומיים שפועלים בשיתוף פעולה על מנת לחזק את הקשר בין מדינת ישראל והתפוצות.

נאמר כאן שאנחנו נמצאים בתקופה שיש לנו אתגרים, אתגר בתפוצות למאבק בהתבוללות, מאבק באנטישמיות, בתנועות החרם כמו BDS, למרות שהם מנסים להפריד את הקשר, הם אומרים שהם נגד ישראל, אבל ישראל היא לב העם היהודי בתפוצות, ולכן גם התפוצות מתמודדות עם התופעה. כמובן הגדלת מספר העולים שמגיעים למדינת ישראל, אלה אתגרים שאנחנו יחד – גם התפוצות וגם מדינת ישראל – צריכים להתגבר עליהם, וכמובן המחלוקות הפנימיות הקיימות שצוינו פה על ידי מזכ"ל הסוכנות היהודים ואחרים. המחלוקות הפנימיות בין התפוצות לבין מדינת ישראל, אם עניין הכותל או עניין הדיור. אנחנו צריכים להתגבר גם על המחלוקות הפנימיות וגם לפעול נגד אויבינו מבחוץ.

לכן חשוב מאוד שילוב הידיים והכרה בתרומת התפוצות לחיזוקה של מדינת ישראל בכל המובנים, אם זה בעליה, אם זה בפרויקטים חברתיים, אם זה בצה"ל. מה שאתם עושים, משרד התפוצות בשיוף פעולה עם ארגונים לא ממשלתיים, זהו נכס חשוב מאוד, שיטה נכונה לעבוד בשיתוף פעולה עם הנהגת התפוצות כדי לחזק את הקשר.

אני שוב מברך. שמחנו לקיים את הדיון. אני מזמין שוב את כל המשתתפים לבקר בתערוכה בקומה 2. תודה לבית התפוצות שהביאו לנו את התערוכה לכאן. גם בבית התפוצות תוכלו לראות את כל תפוצות העם היהודי. תודה לכל המשתתפים, אנחנו נמשיך לקיים דיונים בוועדה בנושא התפוצות.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.