ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-02OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 646

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, ט"ז בכסלו התשע"ח (04 בדצמבר 2017), שעה 11:15

הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 46) (תשלום גימלה לבני זוג), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר

ממונה בכירה אגף הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי - עירית עמיאל

לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי - שרית דמרי

מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - שי סומך

יועץ משפטי, שירות התעסוקה - דוד משען

סמנכ"ל השמה, שירות התעסוקה

משה יפרח

יועץ מנכ"ל, ביטוח לאומי - אלעד אליהו זכות

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

הדר אביב

הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 46) (תשלום גימלה לבני זוג), התשע"ו-2016, מ/1042

בוקר טוב לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. היום 4 בדצמבר 2017, כ"ז בכסלו התשע"ח. אני אחליף את חבר הכנסת אלי אלאלוף. הנושא הוא: הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 46) (תשלום גימלה לבני זוג), התשע"ו-2016. הצעת חוק חשובה מאוד, מאזנת בין גברים לנשים. עד היום אישה שנולד לה ילד או ילדה, היה לה את אותו - - - תעסוקה לשנתיים. התיקון המוצע כאן מאפשר לבני הזוג לבחור אם זה יהיה הגבר או האישה. כמי שילדה אך לא מזמן, זה תיקון חשוב מאוד, שוויוני, בטח במדינת ישראל 2017.

אני אציין שיש תיקונים בנוסח לעומת הנוסח שעבר בקריאה הראשונה.

יש להם את הנוסח האחרון?

כן, וגם הבקשה תואמה עם משרד הבריאות, עם ביטוח לאומי ועם שירות התעסוקה.

"הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 46) (תשלום גימלה לבני זוג), התשע"ח-2017

תיקון סעיף 2

1.

החוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2(א), במקום פסקה (5) יבוא:
"(5) הוא הורה אשר לילד שבהחזקתו והנמצא עמו טרם מלאו שנתיים, ואולם לעניין בני זוג, תהיה נתונה הזכאות לגימלה לפי פסקה זו לאמו של הילד, אלא אם כן בחרו בני הזוג כי הגימלה תהיה לבן הזוג השני; תוקפה של בחירה כאמור מ-1 לחודש שלאחר מועד הבחירה ואם זכאותו לגימלה של בן הזוג האחר היא לפי פסקה (2) – לא יהיה תוקף לשינוי הבחירה בטרם חלפו שישה חודשים ממועד הבחירה הקודמת;"."

אולי אחרי זה המוסד לביטוח לאומי יוכל להסביר את הפעילות אצלם, אבל ביקשו שברירת המחדל תהיה האם, ואם בני הזוג רוצים לקבוע אחרת אז אפשר לקבוע אחרת. אבל התחילה של הדבר הזה לא משתנה מחודש לחודש, אלא אפשר לשנות את זה רק מהחודש שלאחר הבחירה. ואם אנחנו מדברים על בן הזוג האחר, הוא גם זכאי לפי פיסקה (2), זאת אומרת, בגלל שהוא צריך להתייצב בלשכת התעסוקה, אז שינוי הבחירה ייעשה רק אם חלפו שישה חודשים ממועד הבחירה הקודמת כדי לאפשר אופק של השמה בעבודה, ולא ליצור מצב שאי אפשר להשים אדם בעבודה כי הוא יטען שמחר הוא כבר צריך לעזוב. אם אפשר אחרי זה לבקש מהם להסביר ביתר הרחבה את הדבר הזה.

כן, הם יסבירו.

"תיקון סעיף 6

2.

בסעיף 6(ג) לחוק העיקרי, במקום "לבעל" יבוא "לאחד משני בני הזוג לפי בחירתם", והמילים "לאישה או" – יימחקו."
כאן אנחנו מדברים על למי משולמת אותה גימלה, אם היא משולמת לאחד מבני הזוג לפי בחירתם ולא דווקא כפי שהיה קודם.

כאן אנחנו מדברים על ביצוע התשלומים בכלל של הגימלה, בלי קשר לשאלה אם זה הורה לילד עד גיל שנתיים.

"תחולה

3.

חוק זה יחול על גימלה לפי החוק העיקרי המשתלמת בעד התקופה שב-1 לחודש שלאחר יום פרסומו של חוק זה ואילך."

זו היתה בקשה שלהם.

כן, הם תיכף יסבירו.

רציתי לברך את פנטה ואסיה, שתיהן חניכות במכינה קדם צבאית עלמה, והן מלוות אותי היום. תודה שהצטרפתן לישיבת הוועדה.

נציגת המוסד לביטוח לאומי, בבקשה.

אני עו"ד שרית דמרי מהלשכה המשפטית בביטוח לאומי.

הצעת החוק, מטרתה לתקן שני דבירם בחוק הבטחת הכנסה על מנת שיתאימו למציאות הנוכחית. אלה הוראות חוק שנחקקו בסביבות שנות ה-80, ועל מנת ליצור שוויון בין בני זוג. ולכן בסעיף הראשון שאנחנו מבקשים לתקן, זה לאפשר את הבחירה. מצאנו שהיו לנו מספר מקרים במהלך השנים שבהם האם ביקשה להתייצב בשירות התעסוקה בשל סיבותיה. יכול להיות שאלה סיבות מקצועיות כי לה יש הכשרה והיא יכולה למצוא עבודה יותר טובה, או שהאבא העדיף לשמור על הילד ולהיות האב המשגיח.

בהוראות הנוכחיות לא יכולנו לאפשר את הבחירה ולכן אנחנו מבקשים לעשות איזושהי בחירה. ההוראות היום מגבילות את הבחירה לפעם בחצי שנה, זה לבקשת החברים משירות התעסוקה כדי לאפשר מיצוי נכון של מציאת עבודה.

לגבי תיקון סעיף 6 – אלה הוראות חוק שקובעות שהתשלום על גימלה תשולם לבעל. אני חייבת לציין שהמציאות הנוכחית היום היא שברוב המקרים הפרטים שמובאים בפנינו זה חשבון בנק משותף. אנחנו רוצים לתת את האפשרות שהם ייתנו איזה שהם פרטים של אחד מבני הזוג. אם הם רוצים חשבון בנק משותף, קרוב לוודאי שזה מה שיהיה. אבל לתת את האפשרות.

היום בחוק העיקרי זה ישר לבעל, אבל בתכלס, המציאות היא אחד מפרטי חשבון הבנק - - -

כן, שרשום על שם אחד מבני הזוג.

זה פשוט מעגן את המצב הקיים.

בדיוק.

לאור המורכבויות של השינויים שאנחנו נדרשים לעשות, בעיקר לסעיף מספר 1 להצעת החוק – אנחנו רוצים שינוי בתחולה של חצי שנה לעניין צורך בתיקון הטפסים, מכתבי זכאויות, מיחשובים נדרשים - - -

כן, אבל למה חצי שנה בשביל טפסים ומיחשוב? היום הכול כבר על המחשב גם ככה. מה, זה ייקח חצי שנה?

מה עם בני זוג מאותו מין?

זה ייתן פתרון גם לזה.

זה גם, ביררתי את זה לפני כן, כי זה בני זוג. זה מה שחשוב לנו.

נכון.

שמי עירית עמיאל, מאגף הבטחת הכנסה.

ברמה המיחשובית יש לנו הרבה תיקונים. זה נראה כאילו עניין פעוט, רק להוסיף את הגבר, אבל המערכת היום לא מקבלת את זה בכלל. זאת אומרת, זה הרבה תיקונים מיחשוביים גם ברמה שהמערכת לא תחסום את זה, וגם ברמה של להוציא מכתבים בהתאם, גם ברמה של תביעות - - -

מנוכחות שלי קרוב לשלוש שנים בוועדה, אתם בדרך כלל מבקשים שש, ואנחנו נתפשר על שלוש ונראה לי שזה בסדר.

אני חוששת שפחות מארבע, אנחנו לא נעמוד בזה, ויש לזה משמעות - - -

כמו שבדרך כלל קורה.

לא, זה הרבה. זה הרבה.

אז ארבעה חודשים. זה מה שאנחנו עושים בדרך כלל.

נציג משרד המשפטים, בבקשה.

אנחנו מברכים על החוק. הוא מקדם את השוויון.

נציג שירות התעסוקה, בבקשה.

שמי דוד משען, אני יועץ משפטי.

התיקון השני לא נוגע אלינו. התיקון הראשון, אנחנו בהחלט מזדהים עם ערך השוויון וכולי, אבל יש היבט מעשי שהייתי רוצה לפתוח לדיון בוועדה. בגלל העובדה שכשהוא מגיע ללשכה הוא צריך להיות זמין לעבודה אפקטיבית, וזה הרעיון של מבחן התעסוקה, אז מהניסיון שלנו גם חצי שנה זה לא באמת יאפשר מבחן תעסוקה אפקטיבי. הייתי רוצה שנשמע את משה יפרח, גם הוא מהשירות, הוא איש מהשטח, קצת להאיר את הזווית המעשית ולפתוח לדיון את הקושי כדי שנהיה מודעים לקושי היישומי של התיקון הזה.

כשאתה אומר, קושי יישומי, אתה מתכוון שלא צריך להקפיא את הבחירה לשישה חודשים בלבד כשבן הזוג האחר צריך להירשם אצלכם בלשכה, אלא לתקופה יותר ארוכה?

כן. אני אסביר.

שמי משה יפרח, אני סגן מנהל מחוז ירושלים בשירות התעסוקה. אני אחראי על תחום ההשמה ותוכניות השמה. קודם כל, כמובן שאנחנו מברכים על השינוי. מבחינתנו, ברור שצריכה להיות אפשרות לאחד מבני הזוג לבחור מי יהיה פטור ממבחן תעסוקה. העדיפות הראשונית שלנו כשירות תעסוקה היתה שברגע שבחרת מישהו אז הוא יהיה לכל התקופה, לכל השנתיים, לא נשחק עם זה, פעם האבא ופעם האימא. אבל אנחנו כן מוכנים איך שהוא להתפשר לפעם בשנה, ואני אסביר גם למה.

כיום תהליך של מציאת עבודה לדורש עבודה, בטח לאותן אוכלוסיות שנמצאות בהבטחת הכנסה הוא תהליך שלוקח קמת זמן. ומעבר לזה, מעסיקים היום, אם יבוא מישהו ויגיד שהוא בעוד שלושה-ארבעה-חמישה חודשים מתכוון לעזוב את העבודה לצורך טיפול בילד, סביר להניח שהמעסיק לא יקבל אותו. בכך נגרום, אל"ף, בפועל נתנו רשמית לאחד מבני הזוג פטור ממבחן תעסוקה, ולבן הזוג השני שמתייצב בשירות התעסוקה, הוא יתייצב בשירות התעסוקה פורמלית אבל עדיין לא נוכל להעמיד אותו במבחן תעסוקה רציני כי מעסיקים לא יקבלו דורשי עבודה שאמורים לעזוב בתקופה הקרובה.

לא הבנתי. הרי אם מישהו מתחיל עבודה, מה האינטרס שלו לחזור להיות מטפלת? אם הוא כבר התחיל את העבודה, הוא כנראה לקח מטפלת. מאיפה זה הגיע, שמישהו לקח עבודה ואז הוא רוצה לעזוב?

מהניסיון שלנו באוכלוסיה של הבטחת הכנסה, להבדיל מאבטלה, שברגע שמוצאים עבודה בדרך כלל לא חוזרים אלינו – בהבטחת הכנסה יש דלת מסתובבת מאוד גדולה ויש הרבה אנשים שמחפשים את האפשרות לקבל הבטחת הכנסה, ולא לצאת לעבוד. זה לא בגלל השכר שהם מקבלים, אלא זה בגלל סל ההטבות מסביב, וסל ההטבות מסביב שווה להם הרבה יותר מהשכר שהם מקבלים מעבודה. ולכן יהיה להם אינטרס להישאר ולקבל הבטחת הכנסה ולא לצאת לעבוד.

כשדורש עבודה יגיע למעסיק ויגיד את האמת, שמבחינתו הוא רוצה לעבוד אבל בגלל שבעוד שלושה חודשים או ארבעה חודשים או חודשיים, תלוי כמה זמן יישאר לו עד אותה חצי שנה, הוא מתחלף עם הבן-זוג, והוא חוזר לשירות התעסוקה, המעסיק לא יקבל אותו כי המעסיק מכשיר מישהו ודורש מישהו שיחזיק אצלו תקופה הרבה יותר ארוכה משלושה-ארבעה חודשים.

דבר שני, יש לנו בשירות התעסוקה היום תוכניות השמה, ותוכניות ההשמה האלה הן תהליכים שלוקחים קצת יותר מחצי שנה. בדרך כלל זה אנשים שלא היו בעולם התעסוקה, אלה שנמצאים בהבטחת הכנסה, כי אם הם היו בעולם העבודה, סביר להניח שהם היו זכאים לקבל אבטלה. רוב האנשים שנמצאים היום בהבטחת הכנסה הם אנשים שלא עבדו בשנים האחרונות, לפחות בתקופה של למעלה משנה. אם נכניס מישהו ואחרי חודשיים-שלושה הו אייצא, אנחנו למעשה מעקרים את מבחן התעסוקה ואת התוכניות שאנחנו מנסים לעשות עם אותם אנשים.

ולכן אם היינו נותנים טווח של שנה לפחות, זאת אומרת בתקופת השנתיים שבה הם זכאים לפטור ממבחן תעסוקה, ניתן שנה לבן הזוג ושנה נוספת לבן הזוג האחר, נוכל יותר להעמיד אותם במבחן תעסוקה אפקטיבי.

אני רק רוצה להבין – האם, למשל, היא לא יוצאת מיד לעבודה. זאת אומרת, היא יכולה לצאת לעבודה רק כעבור תום חופשת הלידה גם אם היא מקצרת אותה - - -

לוקח לה ארבעה חודשים לפחות עד שהיא חוזרת למעגל העבודה. זה המינימום.

ואז אתה מקבע לשנה נוספת את הבחירה. הם בעצם לא יכולים לעשות בחירות מהותיות מבחינתם.

נוכל לקבע את זה, לא לשנה מסיום תקופת דמי הלידה, או איך שלא נקרא לזה. נקבע את זה לשנה מאותו יום שהיא קיבלה את הפטור, שלמעשה זה מזמן הלידה. היא תוכל לקבל שנה, ואם לא, אז הבעל יוכל לקחת את השנה הזאת.

אני רק רוצה שתבינו דבר אחד – חצי שנה זה לא מספיק זמן ש נוכל להעמיד בן אדם במבחן תעסוקה. אני לא רוצה להגיד שכולם לא רוצים לעבוד. ברור שיש הרבה אנשים שמגיעים אלינו ורוצים לעבוד, אנחנו רואים גם הצלחות בזה. אבל יש מספר לא מבוטל של אנשים שמחפשים את הדרך לא לצאת לעבודה.

אבל אתה לא חושב שיכול להיות - - - יכול להיות שאחד מבני הזוג ניסה את כוחו וראה שזה לא מתאים לוף ובן הזוג השני רוצה לצאת לעבודה, ואתה לא תאפשר לו לשנות את הבחירה כי אם הוא יצא לעבודה ובן הזוג שלו יקבל - - -

השאלה היא מה המחיר שנשלם מהצד השני של אותם אלה שלא רוצים לעבוד.

השאלה היא אם יש לך מספיק נתונים. לשם כך הרי נכנס פה הסייג של הקפאה של שישה חודשים בבחירה, אבל השאלה היא אתה בטוח שטווח כזה הוא לא טווח מספק.

אני יכול להגיד מניסיון שלנו שמעסיקים פחות מחצי שנה, זה לא מדבר אליהם בכלל. זאת אומרת, שום מעסיק לא רוצה לקבל, אלא אם כן זאת עבודה שהיא מוגדרת זמנית מראש, לא מוכנים לקבל אנשים שיעזבו אחרי תקופה. חצי שנה זה יכול להיות זמן מספיק למעסיק, אבל בואו ניקח בחשבון שלא באותו היום הראשון שהוא יתייצב הוא יקבל כבר הפניה לעבודה. יכול להיות שאחרי שלושה חודשים הוא יפנה לעבודה, ואז נשארו לו שלושה חודשים עד הזמן שהוא יכול להחליף עם בן הזוג, ומעסיק לא יקבל אותו לעבודה.

אתה אומר שמרבית האנשים שאצלכם הם אנשים שלא היו במעגל העבודה.

נכון.

האם אתה חושב שדווקא זה הדבר שימנע מהם חזרה למעגל העבודה?

אני לא מצליחה להבין. מה האינטרס? כבר ישבו בני הזוג, בא ביטוח לאומי ואמרו, משנות ה-80 יש לנו חוק כזה, הוא לא נתן את האפשרות לבחור. במדינת ישראל 2017, תיכף 2108, אנחנו נותנים לאחד מבני הזוג לבחור. אנחנו יודעים מה קורה במשק, בדרך כלל הנשים נשארות, ומי שיוצא זה הגברים. פה נתנו את האפשרות להחליט בתוך המשפחה. אתה חושב שאם אותה אישה שהחליטה כן לצאת, כנראה משתלם לה לצאת לעבוד ומשתלם לה שהגבר יהיה בבית, אתה חושב שאחרי חצי שנה היא תבוא ותגיד, לא, בעצם לא השתלם לי? אני לא מצליחה להבין.

אם הסיפור היה כזה זה היה מצוין מבחינתנו. ברור שאנשים שהתחילו לעבוד לא יעזבו את מקום העבודה. אני מפחד שאנשים ינצלו לרעה, אותם אלה שרוצים ליהנות מסל ההטבות שהם מקבלים כתוצאה מזה שהם מקבלים הבטחת הכנסה.

אתה יודע כמה מקבלים הבטחת הכנסה?

כן.

אתה באמת חושב שמישהו שיש לו הזדמנות לקבל 8,000–9,000 שקל יחזור כי הוא מקבל את הסיוע בשכר דירה של ה-1,000 שקל, בגלל שהיא מקבלת הבטחת הכנסה של 2,300 שקל? היא יכולה לקבל משכורת נהדרת בחוץ. למה שהיא תחזור? אני מכירה את סל ההטבות. תאמין לי - - -

סל ההטבות יכול להגיע לפעמים להרבה יותר מ-6,000 שקל - - -

זה לאנשים שהיו זכאים ב-2003, זה לא סל ההטבות הנוכחי.

לאו דווקא. יש זכאויות שמקבלים גם היום. אני לא רוצה לדבר על אותם אלה שעובדים בשחור, והיום אנחנו מקשים עליהם לעבוד בשחור כי אנחנו - - - אני לא רוצה לדבר על האנשים האלה.

חוץ מסיוע בשכר דירה – אני מלווה את החד-הוריות קרוב לשלוש שנים – שהוא הנחה בארנונה, הנחה בצהרון, הנחה במעונות היום, איזה עוד יש לה? הכול תלוי במצב הסטטי שלה כחד הורית. זה לא קשור. אפילו על נכים. בסופו של דבר, חוץ מסיוע בשכר דירה, רוב ההטבות הנלוות, ופרופורציות על ההטבות, הם תלויים במצב ובמבחן הכנסה.

אני אלעד זכות, מביטוח לאומי. מעבר לכך זו קצבה משפחתית וזוגית. כלומר, זה לא משנה מי מהם יהיה בשוק העבודה, ההטבות הנלוות יישארו בכל מקרה. לכן הטיעון הזה פחות ברור.

ישנם שני היבטים משני צדדים. מצד אחד, אני חושבת שהחשש של החברים משירות התעסוקה הוא במצבים שבא ילד אחרי ילד. קחו בחשבון שזה לא שנתיים, זה יכול להיות גם 10 שנים, ומצד שני, אנחנו הולכים להפעיל את החוק הזה. אני חושבת שנהיה אולי יותר חכמים בעוד שנה, גם בשירות התעסוקה וגם אצלנו. צריך לעקוב אחרי הנתונים, ואם אנחנו מעלים תוצאות של ניצול לרעה אז יש מקום לחשוב על שינויים.

אנחנו נעשה מעקב על החוק מהערות שלכם, שהגעתם לכאן במיוחד. אני מבטיחה לך שאחרי שהחוק ייכנס לתוקף יש להם ארבעה חודשים להיערך. משם אנחנו נבחן אותו במשך שנה, ונגיע לפה לבדוק את התוצאות ואת ההשלכות.

אני רוצה רק לחדד. משה יפרח דיבר על חשש של ניצול לרעה - - -

כן, אבל כל חוק, כל קצבה שאתה מביא לוועדה הזאת, יש בה חשש לניצול לרעה. זו המהות של קצבאות, שלפעמים יש בהן חשש. אבל תגיד לי, מה אתה מציע?

פעם בשנה.

פעם בשנה לשנות את הבחינות.

כן.

השאלה היא אם אפשר לעשות חובת דיווח, מעקב שאתם תעשו אחרי אנשים שניצלו בכלל את הזכות הזאת לבחור - - -

כמה אנשים ינצלו את הזכות?

אנחנו נעשה מעקב.

ובתיאום עם שירות התעסוקה לגבי הסירובים שנרשמו לאותם אנשים.

כמה אנשים כבר ינצלו את הזכות הזאת?

מבחינתנו זה יותר היו-יו של ההחלפות בין אחד לשני.

אני רוצה רק להדגיש שברירת המחדל תהיה שלהם, אבל בתום תקופת הזכאות אנחנו ניידע את בני הזוג שיש להם את האפשרות לבחור. אם הם לא יבחרו אז ברירת המחדל היא שהפטור ממבחן תעסוקה עד גיל שנתיים יינתן לאם. חשוב לציין את זה לפרוטוקול.

ציינה כאן בעניין בני זוג מאותו מין – מטרת התיקון היא לתת את הפתרון לבני זוג מאותו מין, כאשר אם יהיו לנו שני גברים, אז כ מובן אנחנו ניתן איזשהו פירוש תכליתי למילה: אמו של הילד, כך שנאפשר לאחד מהם לקבל את הפטור. זה אחד מבני הזוג, לא תהיה בעיה. ברירת המחדל היא אמו של הילד.

לא צריך לכתוב: אמו, צריך לכתוב: אחד מבני הזוג.

אבל זה מופיע: לאמו, ואלא אם כן בחרו בני הזוג. יש לבני הזוג את האפשרות החוקית באמצעות התיקון הזה להחליט למי זה הולך, וזה מה שחשוב, כי עד עכשיו היה איש ואישה, ועכשיו זה בני זוג.

אני חושבת שאפשר להשאיר את זה על שנה - - -

חצי שנה.

לא, לא לקבל את ההצעה של רשות התעסוקה. מעקב אחרי שנה, דיווח לוועדה, ורשות התעסוקה תחזור ותראה את המספרים שלה, ואם אנחנו נראה חלילה ניצול של החוק אפשר לעשות תיקון.

אז מי מדווח? גם המשרד לביטוח לאומי וגם שירות התעסוקה?

אני בטוחה שהעניין הזה חשוב לשירות התעסוקה, גם לביטוח לאומי, ולכן הם יבואו לפה ויסבירו לנו אם היה ניצול לרעה, חלילה, של הצעת החוק החשובה הזאת.

מבחינתנו, ידווחו על ניצול הזכאות הזאת והשפעתה על - - -

כן. אנחנו בכלל נשמח לשמוע מביטוח לאומי כמה אנשים ניצלו את הזכות ונתנו לבן הזוג השני את האפשרות לקבל במקום, כי הרי ברירת המחדל פה מתחילה באימא. אבל מעניין לדעת כמה בני זוג ניצלו את זה.

שירות התעסוקה ישלים מידע על השפעת התיקון על - - -

הלוואי שזה יהיה במספרים גדולים. אפילו את חופשת הלידה שאפשר לבחור, גם זה במספרים נמוכים. אני מקווה שזה באמת יביא שינוי.

עוד הערות?

רק אם אפשר לנסח את אותו תיקון, כמובן נכניס אותו. בדרך כלל אנחנו עושים את זה. יכול להיות שיהיו פה יותר שינויים ניסוחיים.

איזה תיקונים ניסוחיים יש לך פה? רק הארבעה חודשים.

ארבעה חודשים וההוספה של סעיף דיווח לוועדה.

את הדיווח לוועדה את מוסיפה בתוך החוק?

או ש - - -

אין צורך. נעשה את זה לפרוטוקול. כתבנו ואנחנו נעקוב.

אנחנו גם נגיד לפרוטוקול שתיקון סעיף 2 להצעת החוק, שהוא סעיף 6(ג), כפי שאמרנו, אנחנו ערוכים מידית כי זה מה שקורה היום. אפשר לעשות פעולה נפרדת לשני הסעיפים.

תגידי את זה שוב.

כבר היום הבחירה היא בידי בני הזוג, למי לשלם את הגמלה. ואנחנו נגיד גם לפרוטוקול, שברוב המקרים זה פשוט חשבון בנק משותף. אבל גם היום, אם חשבון הבנק שיירשם בטופס הגבייה הוא על שם האישה בלבד, לשם תשולם הגמלה, בהתאם לטופס שהם ימלאו. אנחנו פשוט מעגנים את המצב.

פשוט לפי חשבון הבנק שבני הזוג מנהלים יחד. אתם לא שואלים.

נכון, לא שואלים. ובלבד שהוא של אחד מהם.

ודאי. לא של הסבא והסבתא.

אז יש תחילה מידית שהיא לגבי סעיף 2, ותחילה דחויה בארבעה חודשים לגבי סעיף 6.

ובעצם 2 של הצעת החוק ו-6(ג) של החוק העיקרי.

ובכל מקרה אנחנו מדברים על ה-1 בחודש שאחרי אותו מועד.

סעיף 1 הוא בעצם ארבעה חודשים. אז אנחנו רק מתקנים את 3?

נכון.

כי בסוף, חוק שנכנס, התחולה שלו היא מידית אלא אם כן את כותבת תחולה אחרת.

נכון. בכל מקרה, גם על התחולה המידית אני אכתוב שתחילתו על גמלה שמשתלמת ב-1 לחודש שאחרי יום הפרסום, והשאלה היא מתי משלמים את הגימלה.

בסדר. אנחנו נעבור להצבעה על החוק. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 46) (תשלום גימלה לבני זוג), התשע"ו-2016, אושרה.

החוק עבר פה אחד. תודה רבה ובהצלחה. חוק חשוב.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45.