ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-18OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 515

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ"ג בכסלו התשע"ח (11 בדצמבר 2017), שעה 12:40

הסדרת מעבר מידע להערכות מותאמת לילדים עם צרכים מיוחדים במוסדות חינוך

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

אלעזר שטרן

רחל אברמזון - מנהלת אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך

חיה הראל - ממונה ועדות מתוקף חוק, משרד החינוך

אילן שי - עורך דין, משרד החינוך

לאורה בינימינוב - מתמחה, מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

איה דביר - משפטנית, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

קרן קרדי - מפקחת ארצית - השירות לטיפול באדם עם אוטיזם, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שרית ארביב ימיני - פסיכולוגית מומחית, התפתחות הילד, משרד הבריאות

עדינה יוסף - רופאה, מחלקת אם וילד, משרד הבריאות

אורנלה דכוור קעואר - משרד הבריאות

רחלי הכהן - עורכת דין, המועצה לשלום הילד

מיכל מנקס - ראש מינהל חינוך, מרכז השלטון המקומי

הדר אליהו - מנהלת מחלקת נוער וצעירים, מרכז השלטון המקומי

בתיה שפירא - מנהלת מחלקת חינוך מיוחד, עיריית ירושלים

שרה שמואלביץ - רכזת תקשוב, עיריית ירושלים

חיה קרפ - מדריכת תקשוב חנ"מ, עיריית ירושלים

יונית אפרתי - עובדת סוציאלית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

רויטל לן כהן - הנהלת הקואליציה, עמותות וארגונים למען אנשים עם מוגבלות

אסתר קרמר - חברה, עמותות וארגונים למען אנשים עם מוגבלות

אביבית ברקאי-אהרונוף - עורכת דין, "בזכות"

הדס ארנון-שרעבי - עורכת דין, אגף קידום זכויות, אלו"ט

זאב גולדבלט - מנכ"ל פורום ארגוני הורים יישוביים

אורנית רייניץ - מתנדבת

עופר מנסור - מועצת התלמידים

איתמר כהן - מוזמן/ת

יובל חלביה - מוזמן/ת

מתנאל נגאוקר - מוזמן/ת

בנימין סוויל - מוזמן/ת

יהודית גידלי

א.ב., חבר המתרגמים

הסדרת מעבר מידע להערכות מותאמת לילדים עם צרכים מיוחדים במוסדות חינוך

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ה-11 בדצמבר 2017, כ"ג כסלו תשע"ח. הנושא – הסדרת מעבר מידע להיערכות מותאמת לילדים עם צרכים מיוחדים במוסדות החינוך.

להזכירכם, היו כאן דיונים רבים בהם עלה הצורך בהידברות משותפת בין משרדי הממשלה שנוגעים בכל מה שקשור לילדים עם צרכים מיוחדים. נתקלנו במצב כזה שכולם עושים אבל אין אחידות ואין תאום ואין העברת מידע כפי שצריך. אנחנו במסגרת יום המורה מציינים בכנסת שנשלחתם לעשות שיעורי בית ולדווח לוועדה.

מיכל, בבקשה.

בוקר טוב, מיכל מנקס, סמנכ"ל חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי.

אני רוצה לברך אותך, היושב ראש, על העיסוק בנושא. בהחלט בהרבה מאוד ישיבות אנחנו הוכנו והולקינו על כך שילדים עם צרכים מיוחדים לאחר 1 בספטמבר עדיין לא משובצים במוסדות חינוך, במיוחד מאז שחוק חינוך חובה חל מגיל 3.

במסגרת עבודה של מספר חברי כנסת וביניהם חברת הכנסת קארין אלהרר, נתבקשנו לשבת יחד ולדון בכשלים ובבעיות. אני אציג קודם כול את הבעיה.

אנחנו מדברים לא על הילדים עם הצרכים המיוחדים שכבר נמצאים במוסדות קיימים, מוכרים, שבהם יש קשרים עם הרשות המקומית, בין אם אנשי הרווחה ובין אם אנשי החינוך. אנחנו מדברים על אותם ילדים מגילאי לידה ועד 3 שלא נמצאים במסגרת משום שהוריהם בחרו שיהיו בבית, שיהיו עם מטפלת, שיהיו בגן פרטי או פעוטון או משפחתון, ככל שיהיה, שלא מקיים קשרים עם המוסדות, בין אם הרשות המקומית ובין אם משרדי הממשלה, ובעבור אותו קומץ שמבחינתנו הוא עולם ומלואו, ישבנו חודשים ארוכים ודנו באפשרות להיערך מוקדם ככל האפשר. גם ילד שהוריו בחרו לא לשים אותו בשום מסגרת מוכרת, בכל זאת מוכר על ידי המרכזים להתפתחות הילד. משרד הבריאות מכיר אותו באי אלו תחנות, ולכן משרד הבריאות היה פה אבן מרכזית בסיפור, והקשר הוא בעצם בין משרדי.

הפתרון שמצאנו בהסכמות כמובן לטובת הילדים הוא קשר בין משרד החינוך למשרד הבריאות, בין אנשי מקצוע. כמובן שהיו סוגיות משפטיות, צנעת הפרט במיוחד על קטינים חסר ישע, אנחנו מחויבים כולנו לשמור אותה ובהחלט יש כאן נוהל שבשורה התחתונה יידע משרד החינוך ויידע את הרשות המקומית על הילד, גילו, המוגבלות שיש לו ועל המוסד או המסגרת המותאמת שיצטרכו לשבצו בהגיעו לגיל חינוך חובה. זה אומר תהליך שקשור בהסכמת הורים, זה אומר תהליך שקשור בויתור סודיות כמובן. אי אפשר להכריח את ההורים. ירצו, יקבלו, לא ירצו, יובא לידיעתם שככל שתהיה מסגרת מותאמת, כך יהיה הדבר.

אני רוצה גם להזכיר שלכל אורך הדיונים חשבנו על תקנות הסעה בטיחותית והשלכותיהן, ועל בקשתך לקצר את זמן הנסיעה. אנחנו חושבים שהנוהל הזה וההיערכות יתרמו לכך משום שככל שניערך ביישוב עצמו ואפילו לעיתים ביישוב גדול באותה שכונה או אזור רישום, למסגרות מותאמות, כך ייאלץ הילד לנסוע פחות, אם בכלל. עד כאן המבוא. אני מדברת בשם הרבה מאוד אנשים שעסקו במלאכה, אבל בראשם ד"ר הדר ירדני ונציגיה שנמצאים כאן ממשרד הבריאות, וחיה הראל ורחלי אברמזון ממשרד החינוך ואיגוד מנהלי המחלקות בחינוך, ועמוס, הנציג שלהם, אז אנחנו כולנו יחד. עד כאן.

רחלי, אתם רוצים להוסיף?

רחלי אברמזון, האגף לחינוך מיוחד.

אני רק אומר שבעצם הנוהל הזה מהווה את ההסכמות שכבר הגענו איתן עם משרד הבריאות לגבי הגשת פנייה ופתיחת הפנייה עד סוף אפריל ואחר כך הצגת המסמכים הקבילים, אז בעצם צירפנו ויצרנו מסמך אחד שמחייב את כל המשרדים על העברה מסודרת של המידע וכל התהליכים. ברשותכם נוכל אולי להתחיל להציג. חיה, קדימה.

יש לכולם את הנוהל?

לא.

אוקיי.

גם לא שיתפו אותנו בשולחן העגול, אף נציג הורים.

כי זה נוהל. לא היה שולחן עגול.

לא כדאי להבין גם מההורים איפה הכשלים?

בואו נראה. אנחנו בני אדם.

היה דיון מקצועי בין משרדים, לא שולחן עגול.

אנחנו ננסה להיערך תוך כדי.

כן, אבל אתם מדברים על כשלים, והכשלים הם גם מה שאנחנו חווים.

איך את יכולה לחוות כשל כשאין לך בכלל את הנוהל ולא היה לך שום דבר - - - ?

הנוהל בא לתקן מצב קיים.

גבירותיי, יש כאן פרוטוקול שצריך להתחשב בו. גברת הראל, בואי נחכה עם הקראת הנוהל כשבינתיים מצלמים.

משרד הבריאות, אתם רוצים להוסיף על תהליך העבודה?

כן. נעים מאוד, שרית ארביב ימיני, אני ראש תחום פסיכולוגיה התפתחותית במחלקה להתפתחות הילד של משרד הבריאות.

אני מברכת על הנוהל הזה משני טעמים - גורם אחד זו באמת האפשרות להעברת מידע לגבי קיומם של הילדים. אני תיכף אפרט טיפה לגבי האופן שבו זה נעשה, כי באמת צנעת הפרט כמו שאמרה מיכל, הייתה מאוד חשובה ולנגד עינינו, והנושא השני כמו שאמרה רחלי, הנושא של התאריכים שמאפשר למשפחות לפנות לא כמו עד עכשיו, ב-31 במרץ, אלא עד ה-30 באפריל בפנייה ראשונית ולהביא את המסמכים המתאימים מהמכונים. זה ידרוש מאיתנו את המשך ההיערכות אבל זה יאפשר לילדים מענה כמה שיותר מותאם.

הנוהל עצמו מדבר על העברת מידע כשהיא מותנית בהסכמת הורים. אם יש מכשול מרכזי לנוהל, זה זה, ויכול להיות, ואנחנו כמובן נכבד כל הורה שיודיע שהוא לא מעוניין ולא מעוניין לחתום, ולכן הנתונים לגביו לא יועברו לא באופן מפורט ולא באופן מספרי ולא בשום דרך.

אני חושבת שהתהליך שגם המכונים להתפתחות הילד יצטרכו לעבור סביב העבודה הרגשית עם הורים כדי להגיע למצב שהם חותמים, הוא תהליך מורכב. לאורך זמן אנחנו לפעמים פוגשים את הילדים האלה כשהם תינוקות צעירים. יכול להיות שיצטרכו להיות כמה נקודות של תחנות שבהן אנחנו מציעים את האפשרות הזאת, שניתקל בדחייה ובאי הסכמה וזה מובן ולגיטימי. אני חושבת שלומר שלא נכון לעשות את העברה הזאת רק כי הורים יתנגדו, זה לא נכון. גם אם יהיו בשלב ראשון 20%, כמה שנגיע, למשפחות שיסכימו, ולדעתי כשזה יוטמע בשטח והצוותים הרפואיים והפסיכולוגיים והעובדים הסוציאליים בתוך המכונים ידעו להציג את זה באופן הנכון, כי בעצם זאת לא הבטחה למסגרת חינוך מיוחד, זאת לא המלצה למסגרת חינוך מיוחד. אנחנו מדברים על ילדים שחלקם צעירים מאוד. זו רק אפשרות למתן מענה לרשות המקומית לדעת על הילדים האלה מראש ובכל שלב ההורים יכולים להודיע שהם לא מעוניינים לא לגשת אפילו לוועדת ההשמה.

זה לא משנה את המצב.

נכון, זה מאפשר היערכות בהתאם.

זה צורך שעלה פה. אנחנו מתמודדים. אמרתי בדיונים קודמים, המשרד עשה עבודת מטה לגבי כל סוגיית החינוך המיוחד. אני מקווה שבימים הקרובים זה יובא אלינו, כך שנוכל לדעת אם אנחנו מקדמים את זה, כי יש גם צורך בתיקוני חקיקה.

אני מאמין שהעבודה על הנוהל הצריכה פתרון של בעיות משפטיות. משרד המשפטים נמצא איתנו כאן? בבקשה, תציגי את עצמך.

איה דביר, מחלקת ייעוץ וחקיקה.

אנחנו לא היינו שותפים לעריכת הנוהל הזה, אבל כן עיינו לקראת הדיון בוועדה בנוהל.

נושא של פרטיות הוא נושא של זכות חוקתית שמעוגנת מפורשות בחוק יסוד כבוד אדם וחירותו ואכן הוא רגיש במיוחד, בוודאי ובוודאי כשעוסקים בילדים עם צרכים מיוחדים ונלווה לדבר הזה מטבע הדברים איזושהי מידה של טיוב שכולם חוששים ממנו. הוא מתריע. מצד שני, הילדים האלה, כדי להתפתח טוב יותר ובעצם לצמצם את הבעיות, זקוקים למערכת שיודעת להכיל אותם ולתת להם טיפול הכי מותאם, אז יש פה התנגשות בין אינטרסים מאוד חשובים.

אין לנו הערות משמעותיות משום שהנוהל מושתת על ההנחה שההורה מסכים להעברת המידע. הוא בעצם איזשהו ערוץ פרוצדורלי שנועד להקל על השירותים, לאפשר היערכות שתיתן טיפול מותאם יותר, קרוב יותר, נגיש יותר, ואלה גם ערכים מבורכים מאוד בעולמות של שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וגם אותם יש לקדם ובלבד שהדבר לא נעשה בכפייה, אז זה לא מעורר כרגע שאלות משפטיות כי זה מניח שיש הסכמה של הורים. נדגיש שלא ברור לי כמה הורה יכול באמת בסופו של יום לסרב, אם בגיל 3 הילד יהיה חייב בחינוך וממילא יהיה צריך להשים אותו בחינוך, ומן הסתם כולנו ירצו שזה יהיה חינוך מותאם, אז בסופו של יום ממש לא להעביר - - -

לא, לא, ממש לא. אל תגידי שכולם ירצו - - -

רויטל, בינתיים היא המדברת, לא את. היא לא אמרה בשמך שום דבר שהיה אמור להקפיץ אותך.

בוודאי שכן.

היא לא אמרה בשמך, היא אמרה את דעתה. לא להפריע בבקשה.

מה שכן אני מנסה לומר, בעולם שבו ההנחה היא שכל הילדים בגיל 3 אמורים להגיע לחינוך, כי החינוך הוא עוד לא חובה, הוא חובה רק בגיל 5 אם אינני טועה.

לא, לא, 3.

עדיין יש משמעות מאוד גדולה לשליטה איזה מידע מעבירים, באיזו דרך, באיזה זמן, אולי יש אפשרות בחירה במוסדות פרטיים, לכן זה לא חסר ערך זה שכן להורה יש רצון להעביר בדרך אחרת, בזמן אחר, לגורם אחר או חוות דעת שונות, יכול לשלוט בדרך העברת המידע וזה הנוהל הזה מבטיח ואפשר לברך על כך.

רויטל, בבקשה.

שני דברים מרכזיים בעיניי, אחד, כדי לדבר על כשלים ופתרונות לכשלים, אז צריך לדבר גם עם לקוח הקצה ולראות איפה הוא חש שהדברים לא תאמו את היכולות שלו, את הצרכים שלו. זה לא מספיק שרק נותני השירות מדברים עם עצמם בלי לבדוק עם לקוחות הקצה איפה הכשלים היו בעיניהם. אני חושבת שזו אחת הבעיות שבגללה אנחנו פה, כי באופן קבוע מדברים מעל הראש של ההורים, מאחורי הגב של ההורים וכאילו עושים לטובת, ואני בטוחה שרוצים לעשות לטובת, אבל כדי לעשות לטובת צריך גם להבין איפה הכשלים מבחינתנו. זה דבר ראשון.

הדבר השני זה בכל מה שקשור לזה שכביכול אין כפייה. נכון שאין כפייה, אבל, וזה אבל מאוד גדול ופה שני דברים: אחד, זה יוצר מצג להורה חדש שלא מכיר, שהדרך הנכונה והטובה היא החינוך המיוחד. ככה לא נצליח להגיע לנושא של הכלה בחברה. אנחנו אומרים את זה כבר שנים. זה יוצר איזשהו דפוס, איזשהו נרטיב, איזשהו כיוון. זה כמו כדור של באולינג, הוא לא נמצא בתוך המגרש, הוא כאילו נכנס מראש לשני הדברים האלה בצד. מהתעלות האלה נורא קשה לצאת, במיוחד כשמתחילים בגיל הצעיר.

הדבר הנוסף שאני רוצה להגיד, זה שלפחות היום אנחנו כן מכירים את הבעיה שבה גם כשהורה לא מוכן לחתום על העברת מידע, מאחר והם חושבים שההורה עושה רע לילד שלו והם מצילים אותו, הם מדברים ביניהם בעל פה ומעבירים מידע בעל פה. אנחנו יודעים את זה בוודאות, כי מסגרות חדשות יודעות על ילדים דברים שלא הייתה להם שום דרך לדעת למעט אם מישהו אחר אמר. אני לא יודעת איך למנוע את זה, אבל אני רוצה להגיד שזה לא רק עניין של חתימה.

אספר לך סיפור מהעבר שלי. כנראה לא נצליח לתקן את זה אף פעם אם אדם היושב בתוך מערכת עושה דין לעצמו ומעביר בניגוד.

הייתי יו"ר מועצה דתית בשנים הרחוקות והייתה לנו חברה קדישא. מתקשרים אלי משפחות אבלות ואומרות, איך קבלן המצבות הגיע אלי? התחלנו לחפש. התחלנו מהפתולוגיה, בדקנו אם יש מישהו. חשדנו במשהו. בסוף הסתבר שלא פחות ולא יותר, עובדת שחשבה שהיא לא עושה דבר רע. ניסינו לבדוק אם היו לה מניעים כלכליים, אבל בסוף יש מניעים. המערכות צריכות להיות למנוע עבירות או תקלות. המערכת צריכה לשאוף למנוע אותן, אבל תמיד יהיו חריקות.

אני אומר את זה כמעט בכל דיון. אין ספק, בלי לקרוא את הנוהל, שהוא לא האופטימלי ויהיו הערות כאלה ואחרות. אנחנו לא היינו במצב הזה. בלי לקרוא אותו, הוא יותר טוב מהמצב שהיינו בו. המצב הנוכחי שיש נוהל הוא קודם כול יותר טוב ממה שהיינו בו.

לא תמיד.

בסדר, אני מכיר את התפיסה הכול או לא כלום. אני לא שם. תפקידי לשפר, ועוד צעד ועוד צעד ועוד צעד ואני שמח שיש נוהל ואני שמח שהם היו קשובים לוועדה. יכלו גם לא להיות קשובים לוועדה ואני הייתי נוזף בהם, והכלבים נובחים והשיירה עוברת, אז קודם כול תודה וברכה למשרדים הנוגעים בדבר שאכן לקחו את הסיכום של הדיון והכינו נוהל.

אפשר עוד הערה אחת לגבי ניסוחים?

בבקשה.

מדברים פה על הנושא של צנעת הפרט. זו לא צנעת הפרט, זו הזכות הבסיסית לסודיות רפואית.

את כבר קראת את הנוהל?

לא, זה לא קשור. המשרד משתמש במילים "צנעת הפרט". זו לא צנעת הפרט, זו הזכות הבסיסית לסודיות רפואית. זה שני דברים שונים מבחינה משפטית.

תודה, צודקת. גם וגם.

והשימוש במשפט צנעת הפרט מרגיש לי כאימא לילד מיוחד כאילו אני צריכה להצניע אותו. אני לא מצניעה אותו.

מסכים, תודה. בבקשה.

"נוהל העברת מידע בין מערכת ההתפתחות הילד במערכת הבריאות ובין מערך החינוך לצורך היערכות למתן מענה ייעודי לילדים בגילאי לידה עד 3 שנים.

הרשות המקומית ומשרד החינוך זקוקים למידע מקדים ומוקדם על מנת לספק את צרכי המשפחות לילדים עם מוגבלויות עם השתלבותם במערכת החינוך. המידע המוקדם המתקבל כיום במשרד החינוך מגיע בעיקר ממעונות יום שיקומיים ומהביטוח הלאומי. קיימת אוכלוסייה לא מבוטלת של פעוטות עד גיל 3 שנים הנמצאת במעונות רגילים, גנים, משפחתונים או בבית, לגביה לא קיים מידע רלוונטי שיאפשר מענה המותאם לצרכיהם.

בשנים האחרונות מתקשה משרד החינוך לאמוד את הצפי למתן מענים בתחום החינוך המיוחד עקב אי קבלת מידע מספק. עולה מכך כי פעוטות שאינם מקבלים שיבוץ במקום מגוריהם, נאלצים להסעה ארוכה או לשיבוץ במסגרת שאינה נותנת מענה מספק לצרכיהם.

נציגי מרכז השלטון המקומי, איגוד מנהלי מחלקות החינוך, האגף לחינוך מיוחד בשיתוף אגף פסיכולוגיה ושפ"י במשרד החינוך והמחלקה להתפתחות הילד במשרד הבריאות קיימו מספר מפגשים לצורך פיתוח ממשקים ותהליכי עבודה בין מערכות החינוך והבריאות. המפגשים באו לתת מענה לקושי של משרד החינוך לאמוד את הצפי למתן מענים בתחום החינוך המיוחד עקב אי קבלת מידע מספק.

מטרות הוועדה הייתה יצירת ערוצי תקשורת והעברת מידע בין מכונים ויחידות להתפתחות הילד לבין השירות הפסיכולוגי-חינוכי במשרד החינוך. שניים, קביעת קריטריונים ולוחות זמנים לקיום ועדות השמה למשפחות עם פעוטות מגילאי לידה עד 3, כולל כלל ילדי השנתון, קרי עד גיל 3 שנים ו-9 חודשים עם צרכים מיוחדים".

התבססנו פה על חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חוק החינוך המיוחד, חוק חינוך חינם לילדים חולים, חוק לימוד חובה, חוק זכויות החולה וחוק הגנת הפרטיות.

מה עם חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות?

היה צריך להחליט או שהוא חולה או שהוא עם צורך מיוחד.

לא הבנתי מה ההבדל.

זו גורלה של קריאת ביניים. בבקשה, תמשיכי להקריא.

"הנושאים שסוכמו על הצדדים – ועדת השמה מתקיימת ברשות המקומית אמונה על קביעת זכאות לשירותי חינוך מיוחד בגן חינוך מיוחד, בית ספר לחינוך מיוחד או כיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל. משרד הבריאות והשלטון המקומי יפנו דרך הארגונים והוועדים לכל המנהלות והגננות בגנים לפעוטות מגיל לידה עד 3 כולל מעונות רגילים, גנים ומשפחתונים פרטיים המציינת את אחריותן לקיים שיחות עם הורים לפעוטות שלדעתן זקוקים להערכת צרכים התפתחותיים מרגע שעולה הצורך ולא יאוחר מסוף חודש פברואר בשנה טרם המעבר למערכת החינוך. מידע אודות אופן הפנייה לוועדת השמה יפורסם באתרי משרדי הבריאות, החינוך והרשויות המקומיות לידיעת כלל האוכלוסייה. הנוסח באחריות האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך. לצורך הערכת צרכים התפתחותיים יפנו ההורים למכון או היחידה להתפתחות הילד. המכון או היחידה ינפיק להורים אישור על הפנייה וצפי לתאריך לאבחונים הדרושים. על ההורים להעביר אישור זה למחלקה לחינוך ברשות. יובהר להורים כי עצם ההפניה לא מזכה לשירותי החינוך המיוחד. במקרים של פעוטות הממתינים לוועדות השמה, מכונים ויחידות יעמדו בחוזר מינהל הרפואה 19/2013 הקובע תור המתנה לאבחון בתוך שלושה חודשים. פתיחת בקשה לוועדת השמה ברשות תתאפשר עד למועד 30 באפריל בכל שנת לימודים. פתיחת הבקשה לוועדת ההשמה יכולה להתבצע ביוזמת ההורים ותכלול את כל החומר העדכני הקיים במועד זה: דוח או מכתב מגננת, מסמך רפואי, אם הוא קיים".

אני רוצה להדגיש כאן, הוא גם יכול להיות ללא שום מסמך אלא בפניית הורים, והם אומרים, אנחנו בתהליך אבחון.

לא, הם צריכים את אישור - - -

הם מביאים רק אישור, אבל עוד אין אבחון, עוד אין שום דבר, רק את האישור שהם נכנסים לתהליך של אבחון. זה כתוב בסעיף.

כתוב – "כל החומר העדכני הקיים במועד זה".

אבל את יודעת מה התוצאה של זה היום בשטח? וזה למשל לא דיברו עם ההורים, שהגננת לא מוכנה - - -

גבירתי, אני יכול לצאת מהדיון? אולי אני מיותר כאן? בבקשה, תמשיכי.

"8. מועד אחרון להגשת מסמכים משלימים לוועדת השמה יהיה 10 באוגוסט כל שנה. במקרה זה הזימון לוועדת ההשמה יהיה מיידי ויבטל את הצורך בזימון של ששה עשר יום קודם לדיון.

רופא, פסיכולוג, עובד סוציאלי ממכון או יחידה להתפתחות הילד אשר יבחנו או היו מעורבים בתהליך אבחון פעוט עם מוגבלות בגיל לידה עד 3, אשר אינו משובץ במעון יום שיקומי ואשר על פי דעתם המקצועית קיים הצורך בקיום דיון מקצועי בוועדת ההשמה לצורך בחינת הזכאות לחינוך המיוחד, יודיע להורה הפעוט על כך. הגורם המקצועי מהמכון או מהיחידה יבקש את הסכמת ההורים בכתב להעביר את פרטי הילד והאבחנה שניתנה לו לפסיכולוג המחוזי של משרד החינוך ולשפ"ח ברשות בה הוא גר". (שפ"ח-שירות פסיכולוגי חינוכי). "מטרת העברת המידע היא מתן זמן אופטימלי למערכת החינוך להתארגן בנושא פתיחת מסגרות חינוך מתאימות. מידע כאמור שיועבר בהסכמת ההורים יועבר אחת לרבעון באמצעות דואר רשום למנהל השירות הפסיכולוגי המחוזי ויכלול: שם, מספר תעודת זהות, תאריך לידה, מקום מגורים ואבחנה. למען הסר ספק, יובהר כי אבחנה אינה מתייחסת לסוג המסגרת המומלצת שהחלטה לגביה היא בסמכות ועדת ההשמה בהתאם לחוק החינוך המיוחד.

הפסיכולוג המחוזי במשרד החינוך יעביר למנהל השירות הפסיכולוגי-חינוכי ברשות המקומית את המידע שיתקבל ממערך התפתחות הילד, לאלתר. מנהל השירות הפסיכולוגי-חינוכי יעביר למנהל המחלקה לחינוך מיוחד", יש כאלה שזה נקרא המחלקה לפרט, "מידע כללי על מספר פעוטות, גיל, שנת הלימודים בה עתידים להיכנס לחינוך עירוני וסוג המוגבלות על מנת להיערך לקליטתם במועד. יובהר שאם ההורים אינם מסכימים להעברת המידע כמתואר בנוהל זה, על הגורם המטפל כאמור בסעיף 9 למסור להם בכתב הודעה והנחיות לאן להעביר את המידע באופן ישיר. יש להביא לידיעת ההורים כי אין בהעברת המידע קביעה לזכאות.

הגורמים הנוגעים בדבר יפעלו במשותף לבניית מערכת לדיווח ישיר כפי שקיים בפיילוט שמפעיל הביטוח הלאומי בבית חולים סורוקה". זאת דוגמא של הצעה למערך העברת מידע ישיר יותר. "כפי שמפעיל הביטוח הלאומי בבית חולים סורוקה ובמכון להתפתחות הילד של הכללית בירושלים. בכל מקרה הדיווח הישיר יהיה בהסכמת הורים בלבד. המסמך המחייב את משרד החינוך, השלטון המקומי, מערך התפתחות הילד, קופות החולים ואת כלל הגנים והמעונות המטפלים בפעוטות בגילאי לידה ועד 3 שנים כולל, גנים, משפחותים וכל סוגי המסגרות הפרטיות".

חשוב להבין, שלא נתבלבל. הנוהל הזה נולד בגלל סיבה אחת, הוא בא להתמודד עם דבר אחד והלוואי והוא יפתור - הקושי של משרד החינוך להתמודד עם הצפי, ההפתעות בתחילת שנה, כדי לא להגיע למצב שב-1 בספטמבר אנחנו לא מתחילים לעבוד, אלא במרץ-אפריל ועוד לפני כן. הנוהל, יכול להיות שיש עליו הערות, אני לא יודע. גם קשה בקריאה ולהקיף הכול, וזה לא סותר כלום.

הנוהל אצלכם. אם יש לכם הערות או חושבים שיש משהו שיכול לשפר מהותית את ההתמודדות של המשרד עם הצפי, כרגע זה לא חוק חינוך מיוחד שנלביש עליו את כל התסכולים שלנו ואת כל הקשיים האובייקטיביים שיש, לכן קודם כול זה בא להתמודד עם הקושי לצפות את פני העתיד במערכת החינוך המיוחד.

אביבית, בבקשה.

תודה רבה. אביבית מארגון "בזכות".

אדוני, הנוהל הזה משדר, ואני ממשיכה פה את דבריה של רויטל, שיש פה מסלול אחד, מסלול השמה אחד למסגרות של חינוך מיוחד או לכיתות חינוך מיוחד. נעלמה פה כל מערכת השילוב, כל נושא ועדות השילוב. אם המטרה של הנוהל זה להתמודד עם הקושי של הצפי של אותם ילדים, אותם ילדים לא מגיעים רק למערכת של חינוך מיוחד נפרדת. אותם ילדים, ועם הקושי הזה גם צריך להתמודד, מגיעים לוועדות שילוב. גם שם צריכים להיערך ולראות כמה ילדים מגיעים לבתי ספר רגילים, איזה התאמות, כמה סייעות.

מי מחליט על השילוב?

ועדות שילוב בבית הספר, אבל ועדות שילוב, הם דורשים התייחסות לוועדות שילוב.

השילוב לא מצוין במסמך.

ועדת שילוב לא מצוינת כאן ולא בכדי חסר פה האזכור של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. זו המטרה של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וגם בחוק החינוך המיוחד עצמו שעליו נסמך הנוהל הזה, יש סעיף ברור שנותן עדיפות לשילוב. השילוב נעלם פה.

יש עוד דרך להתמודד ולהיערך לקליטה של תלמידים עם צרכים מיוחדים בבתי הספר, וזה כל נושא ההנגשה. לפי אותו חוק שוויון, במאי 2019 כל בתי הספר כבר אמורים להיות מונגשים ברמה של שירותי נכים ופיר מעלית. לו בתי הספר יהיו מותאמים, אני חושבת שחלק נכבד מהקשיים שהנוהל הזה בא להתמודד איתם, היו מתייתרים.

הוא לא בא להתמודד. תודה. אמרתי, אל תנסו להלביש על דבר טוב את כל התסכולים של המערכת. מסכים איתך לגבי השילוב. אני חושב שבהתייחסות שמדברים על ועדות השמה, צריך לדבר גם על ועדות השילוב. אמרת דבר שיש בו טעם. אמרנו לא לשים על זה, כי זה לא הדיון.

בבקשה, גבירתי.

יונית אפרתי מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים.

קודם כול אני באמת חושבת שהנוהל הזה חשוב, באמת להסדיר את העברת המידע, ויישר כוח.

נאמר כאן על שילוב. זו באמת הנקודה הראשונה שקפצה לנו כשקראנו את הדוח ואני לא ארחיב על זה כי זה כבר נאמר.

אני כן אומר שבאמת בנושא של הנגשה יש את חוזר המנכ"ל של משרד החינוך שמאפשר הגשת בקשה מראש, של חמישה עשר חודשים מראש בכדי שהמערכת תוכל להיערך להנגשה מתאימה, אם זו הנגשה פיזית או אקוסטית. פה מדובר על מעט חודשים, כלומר לא מספיק חודשים בכדי להיערך להנגשה פיזית או אקוסטית ולכן כדאי - - -

אני לא מבין אותך. המערכת מכניסה אותה לסד זמנים נמוך והיא מחייבת את עצמה - - -

לאפשר.

לא כל מי שהנוהל הזה נוגע בו צריך הנגשה.

אם הורה מבקש הנגשה או ילד צריך הנגשה פיזית או אקוסטית - - -

שיגיש את זה בלי שום קשר.

בשלושה חודשים המערכת לא - - -

מי מונע ממנו?

המציאות בשטח.

גבירתי, אתם מחטיאים עוד פעם.

רגע, אני חושבת שהנקודה פה לא מספיק ברורה. אני רוצה להסביר למה אני מתכוונת.

הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות. יכול להיות שמיכל ורחלי היו צריכות לתת לי את הנוהל ולהסתפק בזה. אמרתי, נביא את זה לוועדה כדי לשים את זה על השולחן כדי שהעיניים של עוד כמה גורמים - - -

זו המטרה, להעיר עוד הערות.

אני ידעתי שאני נכנס לאיזו פינה פה שעכשיו כל סוגיות החינוך המיוחד יתלבשו על נוהל שסך הכול בא לעזור לגברת רחלי אברמזון לצפות את המלאי שלה, סליחה על הביטוי המושאל, על מצבת התלמידים שלה בחינוך המיוחד. נכון, הערתם, החינוך המיוחד כולל את השילוב. עכשיו את רוצה להיכנס איתי להנגשות? לא.

זה הבסיס.

גבירתי, בואי אספר לך. יש תקנות ההנגשה? תעבדו עליהן, תסיימו אותן, תקנו אותן ואל תוותרו למשרדי הממשלה. אל תבואי לי על נוהל מצו'קמק, קטן, שבא לעזור פה.

אני לא פוסלת את הנוהל, אני רוצה להעיר עוד נקודה.

אז אני אומר לך, את מתעקשת, אז אני מרים את הקול. לא. נקודה. זו לא אכסניה שלו.

בבקשה, רויטל, לא לחזור על דברים שכבר אמרת ואל תיכנסי לדברים אחרים חוץ מהנוהל, כי אני אעצור אותך, כי הזמן שלי קצר.

הנוהל הזה מתייחס רק לפעוטות בעצם, לילדים שהתחילו את התהליך שלהם בהתפתחות הילד ולנושא של גנים. חלק ניכר מהילדים מאובחנים בגילאים יותר מאוחרים, בין היתר ילדים בתפקוד גבוה, ילדים עם לקויות למידה וילדים עם בעיות רגשיות שעולות בשלב יותר מאוחר. על הגילאים האלה לא ניתנה פה בכלל הדעת.

כי הנוהל הוא מגילאי לידה עד שלוש.

סליחה, אם רוצים להסדיר את הבעיה של בעיות צפי, אז הצפי הוא לא רק בגיל 3. הבעיה שלכם השנה הייתה בעיקר בילדים גדולים, אז אי אפשר לעשות נוהל רק עד גיל 3. או שאנחנו רוצים לטפל בנושא של היערכות או שאנחנו לא רוצים לטפל בנושא של היערכות. אם רוצים להגדיר את זה, אנחנו נערכים רק לגילאי 3, יגדירו – נערכים רק לגילאי 3, אבל הבעיה המרכזית היא בכלל לא בגילאי 3 אלא בגילאים יותר מאוחרים.

מה כתוב בכותרת של הנוהל?

0 עד 3.

תודה רבה. אנחנו שם. הבנתי אותך.

הערתי הערה.

אבל לא באנו בתחילת הדיון ואמרנו שאנחנו עכשיו מתקנים או לא במלכות שדי. לא. אמרנו שאנחנו מתקנים את הנוהל הזה ואני ידעתי שאתם תיכנסו לשם.

אדוני, הנושא של הוועדה הוא על ההיערכות.

הנוהל עכשיו, מה? אני סוגר את הבסטה, אני הולך לישון? כרגע הנוהל עד גיל 3.

אין שום בעיה, אני מעירה שהנושא הוא הרבה יותר רחב מגיל 3.

אנחנו לא הולכים לישון, הולכים לעבוד. תודה.

אין שום בעיה, ביקשתי רק הערה. זה אחד.

שניים, הסיפור הזה עם המסמכים. אני כן רוצה להסביר מה קורה בשטח. בשטח כשכתוב משהו כמו שהוא כתוב פה ובסוגריים נכנס דוח או מכתב, הולך ההורה לגננת ועד שהיא לא נותנת, הוא לא מגיש, ואז שוב נמצא את עצמנו במקום שהוא אמר, אבל חיכיתי לדוח של הגננת. אל תגידו שלא אמרתי.

תעצרי כאן. אמרתי לך, הנוהל בפניכם. אם יש לכם הערות גם אחרי שתקראו, אתם מוזמנים גם למיכל, גם לרחלי. הן קשובות. הן באו לתקן.

בתחושה שלנו לא באמת קשובים אלינו.

אני אומר לך שכן יהיו קשובים.

משרד הבריאות, בבקשה.

המטרה שלנו בנוהל הזה, והתחלנו בכוונה עם האוכלוסייה שהיא לא אוכלוסיית שילוב, היא לתת למשרד החינוך - - -

אין דבר כזה אוכלוסייה שהיא לא אוכלוסיית שילוב.

רויטל, אני לא רוצה על דיון איזוטרי להוציא אותך. אל תפריעי לה.

היא מדברת בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. זה לא יעלה על הדעת.

תקשיבי לי, תעתרי לבג"צ, תעזבי אותה. רויטל, זו התפרצות אחרונה והיא תאמר מה שהיא רוצה לומר ואנחנו נאפשר לה לומר את זה. כל הכבוד לך.

תודה. אנחנו במחשבה לגבי הנוהל הזה. המחשבה הייתה להעביר מידע בשלב כמה שיותר מוקדם למערכת החינוך. המטרה של הנוהל הזה כולל גם את הילדים שבפברואר אנחנו רוצים לשבץ אותם לספטמבר, אבל אלה ילדים שבכל מקרה נכנסים ומגיעים למערכת. המטרה שלנו היא לדבר על האוכלוסיות של הילדים עם הצרכים המיוחדים שנמצאים בגילאים מאוד צעירים במכונים ומראים לקות שהיא - - -

וגם אליהם רלוונטי שילוב. שילוב רלוונטי לכל ילד בכל גיל.

גבירתי מהנציבות, לא קיבלת רשות דיבור.

למות מכם.

רויטל, החוצה. תודה.

לא סתם החוצה, הביתה. אין עם מי לדבר.

תודה.

אתם לא תשימו ידיים על הילדים שלנו בגיל צעיר.

בבקשה.

המטרה הייתה לתת למערכת החינוך את המידע על ילדים פוטנציאליים שיתכן ויזקקו למסגרת של חינוך מיוחד. אין כאן שום אמירה לגבי הזכאות הספציפית של הילד למסגרת כזאת או אחרת.

כל המטרה היא להביא לידיעת המערכת על קיומם של הילדים. בכל רגע נתון אם ההורים לא יהיו מעוניינים או המערכת, דרך אגב, גם מערכת התפתחות הילד, יכול להיות שדווח ילד בן שנה עם עיכוב מאוד גדול ובגיל שנתיים או שנתיים וחצי כשהנושא יהיה רלוונטי, ההמלצה בכלל לא תהיה חינוך מיוחד ואז תהיה היערכות יתר, שאנחנו נעדיף היערכות יתר מאשר היערכות - - -

אין כאן שום אמירה לגבי העדפה של חינוך מיוחד לגבי שילוב. אני מדברת כנציגת משרד הבריאות כרגע וכנציגת מערך התפתחות הילד.

חבל. היה ראוי שייאמר סמנטית. קיבלו את ההערה, חבל לחזור על זה. היה ראוי שיתייחסו גם באמירה שזה או/ו.

לפוטנציאל שילוב.

או/ו.

אוקיי, מקבלת.

בבקשה, סיכום.

אני רוצה ברשותך, אדוני היושב ראש, להתייחס לכמה נקודות.

אני רוצה לומר קודם כול שבאמת הנוהל הזה נכתב בעיקר סביב הדיונים שהתקיימו כאן בכנסת לגבי העברת המידע או לגבי היערכות מערכת החינוך באמת בגילאים הצעירים ולכן הדגשנו מלידה עד שלוש.

אגב, אני רוצה לומר, מי כמונו מדברים שילוב, מעודדים שילוב. יחד עם זה, ההיערכות הספציפית הזאת מדברת בעיקר כשאנחנו צריכים לפתוח מסגרות של חינוך מיוחד. במידה וההורים בחרו במסגרת הזאת, אנחנו חייבים להיערך - בינוי, מבנים מתאימים, מותאמים וכו', ולכן ברמת השילוב הם מגיעים לגן הילדים בשכונה, בקהילה שלהם. זה בסדר והגן יערך בהתאם. אם צריך הנגשה, אם צריך דברים נוספים, אבל ההיערכות באמת המאסיבית יותר שאנחנו זיהינו היא למשל, אני לוקחת את שנת הלימודים הזאת, 167 גנים לילדים עם עיכוב התפתחותי. אם אנחנו צריכים ב-10 באוגוסט להיערך לפתיחה של 167 גנים, אין סיכוי שמערכת החינוך יודעת להיערך לזה ולכן אנחנו מדברים רק בעניין הזה ולכן הנוהל הזה התמקד. הוא לא מבטל שילוב, הוא לא מבטל את זכות ההורים להגיד לנו מלכתחילה. הרי אם הם מגיעים לוועדת השמה, ועדת ההשמה תקבע זכאות או אי זכאות לשירותי החינוך המיוחד במסגרת. ברגע שהם הגיעו לוועדת השמה והם לא קיבלו או לא בוחרים בהשמה למסגרת חינוך מיוחד, הם יחזרו לוועדת שילוב. הם לא יכולים לעשות גם וגם באותו רגע ולכן מלכתחילה אם הם ירצו ללכת לשילוב, זה בסדר.

ההבהרה התקבלה.

אז זה אחד.

אני רוצה להרגיע את כולם, לא שמנו בצד את השילוב. אנחנו מתייחסים לזה, אבל ההיערכות היא חד משמעית בנוגע לעניין הזה.

לגבי המשפט שביקשו לגבי הדוחות, אנחנו התייחסנו, קשובים, מחקנו. אנחנו נגיד שאם אין מסמכים באותו רגע, יכולים ההורים, זאת זכותם להגיש לנו. אנחנו רק מבקשים את האישור שהם נמצאים בתוך התהליך הזה. יבוא הורה ויגיד, אני מתכוון ללכת, לא תקף. יביא אישור מהמכון להתפתחות הילד או מכל גוף כביל שמקובל על משרד החינוך והוא מפורט בחוזרי המנכ"ל שלנו, שהוא נמצא בתהליך אבחוני, זה יקרה. אין בעיה. אנחנו מוחקים את זה.

לא, "אם קיים" היה צריך להיות אחרי הסוגריים, לא בתוך סוגריים.

אז זה מה שאנחנו נעשה. שינינו את זה תוך כדי.

אני שמח שכיוונתי לדעת גדולים.

אז אנחנו בהחלט קשובים.

עוד התייחסות לפני שאני נועל את הדיון?

הקשבתי לדיון פה וחשבתי שאולי אפשר לתת מענה לחשש שנציגת ההורים הציגה, אם ייכתב במפורש בתוך הנוהל שמקום שפונים לחינוך המיוחד ולא בוחרים באפשרות של שילוב, ואז ההורים יבינו שקיימות שתי אפשרויות וזה נוהל שמטפל רק - - -

שילוב הוא רק אחרי שיש שיבוץ בחינוך - - -

תודה רבה, חיה.

גבירתי מהנציבות, הלוואי והייתם אקטיביסטים באמת במה שאתם צריכים. הביקורת לא אליך. אני לא סתם הייתי נחרץ ולא רציתי לתת לך להמשיך לדבר, כי זו באמת לא אכסניה. יש עוד הרבה מה לעשות, לסיים את התקנות. כל עוד לא תסיימו את תקנות ההנגשה ותפסיקו לוותר למשרדי הממשלה, אני אומר את מחאתי בכל דיון כלפיכם.

הניסוח צריך להיות שמכיל את השילוב מלכתחילה, ועדות הזכאות, שהצליל יופיע בניסוח שזה חלק מהתהליך.

רבותיי, שוב, כמו שאמרתי בפתיח, אני מודה על שנעניתם לקריאה של הוועדה. ודאי שזה לא הכול, זה חלק מהעבודה. כפי שאמרתי על תיקוני חקיקה בנושא החינוך המיוחד, מן הסתם יהיו לנו עוד דברים שצריך לשפר. מה לעשות, אנחנו בשנת ה-70. שנת ה-70 של מדינת ישראל כנראה זו שנת ההקמה. אנחנו במחזוריות של שבעים שנה ומתקנים היום אחרי שבעים שנה הרבה דברים. זה טוב.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.