ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-11OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 104

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום שני, ט"ז בכסלו התשע"ח (04 בדצמבר 2017), שעה 12:40

חלוקת ההכנסות באזורי התעשייה האזוריים - דיון מהיר של ח"כ יוסף ג'בארין

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

לאה פדידה – מ"מ היו"ר

סעיד אלחרומי

זוהיר בהלול

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

עבד אלחכים חאג' יחיא

יוסי יונה

יוסף עטאונה

סמדר וייס - ועדת גבולות וחלוקת הכנסות מהמינהל לשלטון מקומי, מעקב ובקרה, משרד הפנים

קטיה ברך - ועדת גבולות וחלוקת הכנסות מהמינהל לשלטון מקומי, תחום מיפוי, משרד הפנים

ראסם נאטור - מרכז בכיר תשתיות ופרויקטים, משרד הכלכלה

סמי להאיני - מנהל אגף לפיתוח כלכלי, המשרד לשוויון חברתי

אלירן ביתן - מרכז בכיר השכלה ותעסוקה ברשות צעירים, המשרד לשוויון חברתי

דנה דקו-מדנס - מנהלת המחלקה המוניציפלית, מרכז השלטון המקומי

עמי צדיק - מרכז המידע והמחקר, כנסת ישראל

תמיר אגמון - מרכז המחקר והמידע, כנסת ישראל

מעיין ספיבק - רפרנטית פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר

עזאלדין אמארה - סגן ראש המועצה המקומית כפר כנא, נציגי רשויות מקומיות ערביות

קאסם חמדאן - מועצה מקומית כפר כנא, נציגי רשויות מקומיות ערביות

אסלאם אמרה - מנכ"ל מועצה מקומית כפר כנא

ענאן בלאן - יועצת משפטית, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי

שאדי חלילה - המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי

היבה בוארדי - המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי

סאמר סוויד - מנהל המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי

ג'עפר פראח - מנהל, מרכז מוסאוא

וסים חוסרי - רכז קשרי כנסת ממשל, עמותת "סיכוי"

ריאד מחאמיד - מוזמן/ת

מאגד עואודה - מוזמן/ת

דוד דהאן - מוזמן/ת

משה ביבי - שדלן/ית

עדן קנובסקי - שדלן/ית

אריאלה אהרון

עופרה ארגס - חבר תרגומים

חלוקת ההכנסות באזורי התעשייה האזוריים, של ח"כ יוסף ג'בארין (מס' 8341).

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי. הנושא שלנו היום חלוקת ההכנסות באזורי תעשיה אזוריים, ביוזמתו של חבר הכנסת יוסף ג'בארין. זה דיון מהיר שאנחנו מקיימים פה בהתאם להנחיית הנשיאות, אגב, הוא מאפיין באמת את כל האופי של הוועדה הזאת שלשמה בעצם היא הוקמה, לשם הסוגיות החשובות שאנחנו נדון בהן היום.

הוועדה התכנסה לדון בנושא הזה בהתאם למצב בו אנחנו רואים חוסר שוויון בולט לעין של הכנסות מאזורי תעשיה, בפרט בין רשויות מוחלשות לבין רשויות חזקות. אנחנו רואים כיצד רשות אחת פורחת ומשגשגת, עם עושר כלכלי אדיר ולצידה רשות שכמעט קורסת, היא בקושי מצליחה לשלם את משכורות עובדיה, שלא לדבר על תשתיות וניקיון. ממש מעבר לגבול המוניציפלי שלה היא רואה עיר משגשגת, והדבר פשוט לא הגיוני. שהם נמצאים באותו אזור, יש משאבים זהים באותו אזור, ורק רשות אחת ספציפית נהנית ממנו, לצד רשות אחרת שלא נהנית ממנו.

אחת הסיבות המרכזיות שלשמה הקמנו את הוועדה הזאת הייתה לדון בסוגיות האלה גם כן. נערכו דיונים בנושא הזה בוועדה, דיונים כלליים, לא ספציפיים, לא לגבי אזורי תעשיה. על כן הדיון היום שמביא לפה חבר הכנסת יוסף ג'בארין הוא דיון שכן יאפשר לנו לצלול פנימה קצת יותר לסוגיות הפרטניות של אזורי התעשייה וכדומה.

כמובן ראשון הדוברים חבר הכנסת ג'בארין יוזם הדיון. בבקשה.

תודה רבה לכבוד היושב ראש. איך שבאמת פתחת, אי אפשר היה למצוא נושא שהוא הכי משתלב לא רק בשם של הוועדה אלא גם בנושאים המהותיים שהוועדה הזאת עוסקת בהם, הנושא של צדק חלוקתי והכנסות של אזורי תעשיה. לדעתי זה לא רק אזורי תעשיה, זה יכול להיות גם מחצבות למשל, ככלל, אזורים שיש להם את האופי הציבורי אבל כאלה שמניבים הרבה רווחים. עבור הציבור זה גם ארנונה, שהאזורים האלה משלמים. השאלה שעולה בהחלט בהקשר הזה, עד כמה חלוקת הרווחים, חלוקת ההכנסות של האזורים הללו היא הוגנת ועד כמה מתקיים העיקרון של צדק חלוקתי. אמרת כבוד היושב ראש בצדק, מה קורה במקומות שבאותו רדיוס גיאוגרפי יש לך רשויות מקומיות חזקות ורשויות מקומיות מוחלשות. זה קורה הרבה כמובן בפריפריה, ואז עולה השאלה מה עם חלוקת ההכנסות של אותו אזור.

הזכרת את המחצבות. אני מאז שנבחרתי לכנסת בקדנציה הזו מלווה למשל את מחצבת ורד בוואדי ערה, באזור עירון. יש גם באזור של שפרעם, טורעאן, אבל לפחות בורד אני שומע הרבה תלונות של הישובים מסביב על הנזק שהמחצבה הזאת גורמת מבחינת איכות הסביבה, בריאות האנשים, שזה כמעט בכל הישובים מסביב, בסמת-עירון, כפר קרע, ג'ת, בקעה, וכשאני שואל מה לגבי ההכנסות והרווחים, כמעט ולא מקבלים כלום וקח את הדוגמה הזאת ותראה שזה קורה בהרבה מקומות אחרים.

אני לא בטוח כבוד היושב ראש, שיש לנו תמונה מלאה על כל אזורי התעשייה המשותפים, על כל המנהלות הללו, ולכן יכול להיות שאחת השאיפות שיהיו לנו זה באמת להגיע לתמונת מצב כוללת לראות איפה כל האזורים הללו, איך מתחלקת ההכנסה שם.

אם נסתכל לגבי מה שקרה בתחום של הארנונה הממשלתית, שאחרי הרבה ביקורות על החלוקה של הארנונה הזאת נוסדה הקרן לארנונה ממשלתית, מתוך הרעיון שאת הארנונה הזאת צריך לחלק באופן יותר הוגן, אני חושב שאותו הגיון אולי מחייב שגם בכל מה שקשור לאזורי תעשיה, גם יתקיים הגיון דומה של חלוקת הכנסות, חלוקת הרווחים, כך שאפשר שישובים מוחלשים, ישובים במצב סוציו אקונומי נמוך, הרבה מהם ישובים ערבים, הרבה מהם ישובים בפריפריה, יזכו פשוט לחלק מהכנסות הללו וכך לשפר את המצב הסוציו אקונומי של כלל הישובים הללו.

אני אסיים ואומר שאם נסתכל על הדו"ח של מרכז המחקר של הכנסת, אנחנו רואים פערים עצומים ביכולות של הרשויות המקומיות לספק שירותי רווחה ושירותי חינוך. רואים את הפערים העצומים בשירותי הרווחה, וזה מחזיר אותנו למצב הסוציו אקונומי שלהן, להכנסות שלהן ולצורך לקשר בין היכולת של לתת את השירותים הללו, לבין חלוקה הוגנת של מקומות מניבי הכנסה כמו אזורי תעשיה, כמו ארנונה ממשלתית.

אפשר לשאול אותך שאלה?

בטח. את חברת כנסת. את יכולה לשאול איזו שאלה שאת רוצה.

השאלה היא, הדוגמה שאתה מדבר ואני גם מדברת, הרי באזור תעשיה אותה רשות שמקבלת ארנונה גם משקיעה. האם בבועיינה, בישובים האחרים, יש להם כסף להשקיע בפיתוח של אזור התעשייה?

זו שאלה מצוינת כי היא נותנת לי להגיד שאחד הדברים אולי שהדיון הזה מעורר, זה מהם הקריטריונים. אנחנו צריכים לבוא לכל אזור ואזור כזה ולהגיד מה הקריטריונים לחלוקה. זה יכלול גם את הרדיוס של המרחק, יכלול את המצב הסוציו אקונומי של הישובים מסביב, זה יכלול את הישובים שניזוקים מהפגיעה באיכות הסביבה, ואני מסכים שזה יכלול אולי גם את סוגיית ההשקעה, כמה הישובים הללו משקיעים. חלק יגידו, אני מניח גם שצריך לכלול גם מה המקור של הקרקע הזו, הבעלים המקוריים, ממי הופקעה וכדומה, והעובדים אולי גם מאיפה הם באים. אני מבין ש - - -

דלית אל כרמל ויקנעם, עושים אזור תעשיה משותף.

כן, ואז גם הארנונה אולי תלך גם להשקעה.

הארנונה שייכת לתושבים.

של האזור, בדיוק.

יש מנגנון שבו את יכולה לקחת נגיד 20% שיהיו להשקעה בתוך אזור התעשייה, ואת ה-80% לחלק.

זה המודל שאנחנו בעצם מחפשים אותו בדיון הזה. לפני שאני מסיים אני רוצה להודות למרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי על המחקר שלו, הארגונים שהגיעו לדיון, מרכז מוסאוא, סיכוי, ונציגי הרשויות המקומיות הערביות. אני רואה כאן מכפר כנא.

תודה רבה. אנחנו כמובן נאפשר לכל חברי הכנסת שהגיעו לדבר, כולם יקבלו את האפשרות. רק מה שאני מציע לחברי הכנסת בואו נשמע את הממ"מ. אין לנו?

סליחה, אני יכול לדבר?

בטח. אתה ראש מועצה.

ממלא מקום ראש המועצה.

אותו דבר. בעתיד אולי ראש מועצה. כולכם רשומים. בסדר שבדרך כלל הוועדה עובדת בו אנחנו מאפשרים לגורמי מקצוע לתת סקירה, חברי כנסת מתבטאים וראשי מועצות, ואחר כך אנחנו עוברים בסופו של דיון, למשרדי הממשלה לקבל את התשובות בגין כל הדברים החשובים שהועלו במסגרת הדיון.

הערת ביניים קצרה. קודם כל תודה לך אדוני היושב ראש וברכות לחבר הכנסת ג'בארין חברי, על ייזום הדיון החשוב הזה. כל הרעיון בהמצאת המנגנון הזה של חלוקת ההכנסות היה לייצר כלי מהיר ונוח לשימוש שאנחנו לא נצטרך להמתין שנים לוועדות חקירה על שינויי גבולות, אם הצדק מחייב, להחליף את הגבולות או להזיז את הגבולות וכדומה. המנגנון הזה היה אמור להיות מנגנון מאוד מאוד מהיר ואפקטיבי, ולכן השאלה שלי כאן היא שאלה לנציגי משרד הפנים קודם כל. למה אנחנו כל כך תקועים בעניין הזה? יש כמה מודלים שעובדים אבל יש לא מעט מקומות שבהם יש מקום להפעיל את המודל הזה. זה המנגנון המהיר, זו התשובה המהירה שאמורה להיות, לפני שאנחנו נכנסים לוועדות חקירה על שינויי גבולות וכדומה. זו הדרך הקצרה. למה הדרך הקצרה לא כל כך עובדת?

משרד הפנים כמובן יצטרך להתייחס לדברים והוא יתייחס אליהם. הממ"מ ייתן עכשיו סקירה.

חילקנו את המצגות לכולם ותמיר יציג. אני אציג לפי העמודים של המצגות.

בבקשה, עם סקירה כמה שיותר מהירה ומדויקת, כי אנחנו רוצים לתת להרבה מאוד דוברים לדבר.

אני מהמחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר והמידע של הכנסת. אנחנו עשינו סקירה, רק אני אגיד שזה בהמשך לכנס שערך חבר הכנסת ג'בארין בשבוע שעבר. אני לא אתמקד בהשוואה ל-OECD, אלא אתמקד יותר בקטע של ישראל. אני אתן סקירה קצרה רק מה בישראל לעומת ה-OECD מבחינת התקציבים וריכוזיות השלטון.

משקל התקציב של השלטון המקומי בתוצר בישראל מהווה רק 5.5% מהתוצר, לעומת 11.1% ברשויות המקומיות. אני אציין שב-35 מדינות ה-OECD יש מדינות שאין להן דרג רשויות מקומיות כמו בישראל, אלא הן פשוט פדרטיביות, או מה שנקרא פדרטיביות למחצה. תשע מדינות: אוסטרליה, אוסטריה, בלגיה, קנדה, גרמניה, מקסיקו, ספרד, שוויץ וארצות הברית. אם אנחנו משווים את הדרג של רמת רשויות מקומיות בישראל לעומת ה-OECD, היוניטרי קאנטריז, אנחנו רואים שהמשקל בישראל הוא הרבה יותר נמוך הן של התקציב בתוך התוצר, והן של הכנסות השלטון המקומי מסך הכנסות ממסים. מה שאומר שרמת הריכוזיות של השלטון המרכזי בישראל מאוד גבוהה ביחס ל- OECD או אקוויוולנטי להגיד שרמת הביזוריות היא נמוכה.

כמו כן קיים מתאם חיובי בין התוצר לנפש ורווחה חברתית, לבין רמה גבוהה של ביזוריות. ככל שהשלטון המקומי יש לו יותר חופש פעולה, יותר תקציבים, יותר הכנסות ממסים, הרווחה הכלכלית של התושבים עולה. זה בתמצית. אני לא אתמקד, התמקדתי בשבוע שעבר. אני רוצה לעבור לחלק של ישראל שזה יותר עיקר הדיון.

לפניכם יש את המצגת, אז נעבור על השקפים. אני אתן סקירה כללית לגבי - - -

אלה שיש להן את המודל הפדרטיבי, האם יכולתן לניהול עצמי גבוה יותר מאלה שיש להן מודלים כמו שלנו?

יותר גבוה. כן. שוב, לסבר את האוזן, אם בישראל 5.5% מתוך התוצר, המשקל הוא 5.5% אז ביוניטרי קאנטריז, ברשויות המקומיות ב-OECD זה 11.1%, ובשלטון המקומי שמכליל גם את המחוז ואת הסטייט, זה 16.4%.

אני קוטע אותך. אני צריך לצאת לדיון בוועדת כספים, יש העברות תקציביות שאני אמון על אי העברתן היום, ותחליף אותי חברת הכנסת פדידה שאני בטוח שהיא תעשה עבודה נפלאה. אני אחזור כמובן להמשך הדיון.

(היו"ר לאה פדידה)

תודה רבה. תמשיך בבקשה.

אני אמשיך בנקודה שבה הפסקתי, שישראל היא מדינה מאוד ריכוזית לעומת ה-OECD כשחופש הפעולה והתקציבים של השלטון המקומי הם נמוכים לעומת ה-OECD.

אני אעבור לישראל. לפניכם מונחת המצגת. הנתונים שאני אגיד עכשיו לא מוצגים במצגת. מקורות ההכנסה של הרשויות המקומיות בתקציב הרגיל והבלתי רגיל, סך המקורות עומדים על 69.7 מיליארד שקל, שזה עליה של 57.5% לעומת 2006. זה מתחלק 80.6% מהתקציב הרגיל ו-19.4% מהתב"ר, מהתקציב הלא רגיל. תקציב הפיתוח. הכנסות מארנונה מהוות כמעט 33% ומענקי האיזון מהווים 4.4% שזה ירידה לעומת 2006, שהיה 6.2%.

נעבור לשקף הראשון שזה בעמוד 7. משקל מענקי האיזון מארנונה לפי מגזר מישובי אשכול. כמו שניתן לראות סך הכל משקל מענקי האיזון מהווים למעשה את התלות של המגזר במענקי האיזון. התלות של הערבים מאוד גבוהה, 132% לעומת התלות של היהודים, הממוצע הארצי שהוא 10%. אם אנחנו מסתכלים באשכול 1 התלות היא גדולה מ-100%, היא 227% והערבים לאורך כל הדרך גבוהים יותר מהיהודים, כשבאשכול 1 ובאשכול 5 הם ממש מגיעים לכמעט 300% תלות במענקי האיזון.

באופן כללי, ככל שעולים ברמת האשכול, התלות - - -

יש שם התייחסות לאחוזי גבייה?

יש גם את זה, אבל לא בשקף הזה.

זו סטיגמה לא נכונה, על הישובים הערביים.

אז בוא נפורר אותה.

לפי המחקר שלנו גם אם אחוזי הגביה היו 100%, המצב די דומה.

כי ארנונת מגורים לא מספיקה.

כש-52.6% מתחת לקו העוני, אתם יכולים להבין מה ההנחות בארנונה גם.

באופן כללי, ככל שעולים ברמת האשכול התלות במענקי האיזון פוחתת. חריג פה זה אשכול 4 שהוא יוצא דופן, הוא 39% גדול לעומת אשכול 3.

השקף הבא, שקף מס' 8 זה משקל ארנונה למגורים מסך גביית הארנונה. כפי שניתן לראות משקל הארנונה למגורים אצל הערבים מסך גביית הארנונה יותר גבוה אצל הערבים מאשר אצל היהודים, 68% לעומת 46% אבל זה אומר גם את המשלים שארנונה לא למגורים, שאני גם אגיד את הנתונים כאן, יותר נמוכה אצל הערבים מאשר אצל היהודים. הממוצע הארצי עומד על 43%. ככל שההכנסות מעסקים או ממשרדי ממשלה לא למגורים יותר נמוכות, המצב של הרשות יותר רע והיא תלויה יותר במענקי האיזון.

אנחנו בשקף 8. מה שקורה, בממוצע הארצי ההכנסות לארנונה מתוך הארנונה הכללית, המשקל עומד על 56.6%. תראו את הדיפרנציאציה פה בין הרשויות. תל אביב הארנונה לא למגורים 73.3%, בערד 45.7%, בקלנסואה 15.5%, ובכאוכב אבו אל היג'ה 3.5% בלבד. זה הארנונה למגורים. אני נותן נתונים על המשלים, על ארנונה לא למגורים. אתה יכול לראות למטה ארנונה למגורים היא 68%, אצל היהודים 46%. מה שאומר שהארנונה לא למגורים אצל הערבים היא יותר נמוכה. וכמו שאמרתי, אם הממוצע הארצי 56.6% של ארנונה לא למגורים, בקלנסואה 15.5%, כאוכב אבו אל היג'ה רק 3.5%.

האם יש ישובים ערביים בסוציו אקונומי 6?

יש. אני צריך לבדוק.

אני לא חושב שיש.

יש, אבל לא רבים.

פסוטה זה 5. אין. אני חושב שאין.

למה, חיפה? זה מעורבב. לא.

הכנסות מארנונה לא למגורים, אתה יכול לראות שאצל הערבים זה 1.9%, הכנסות מארנונה למגורים 5.5%, בסך הכל הכנסות מארנונה זה 3.5%.

כלומר במקום סך הארנונה שנגבית בארץ לישובים הערבים הלא מעורבים, מגיעים ל-3.5%. כאשר למגורים זה 5.5% וארנונה לא למגורים שזה תעשיה, שירותים, מסחר, 1.9%. מתוך כל ה - - -

סך כל הארנונה עומדת על 22.9 מיליארד. כל הארנונה. 9.9 מיליארד זה ארנונה למגורים ו-12.9 מיליארד ארנונה לא למגורים. אם הארנונה לא למגורים עומדת על 300-400 שקל למ"ר, ארנונה למגורים עומדת על 50-60 שקל למ"ר. בשקף 9 זה מה שדיבר עליו חבר הכנסת ג'בארין, הוצאה לרווחה למטופל לפי אשכול ומקור הכנסה. כמו שאנחנו רואים, אנחנו פשוט משווים את היחס בין אשכול 9 לאשכול 1. כי באשכול 10 יש רק 6,000 תושבים, בכפר שמריהו ובסביון, לכן זה לא בר השוואה. אז אם משווים בין אשכול 9 לאשכול 1 אנחנו רואים שסך ההוצאה לרווחה עומד על 5.8, זה באלפים. 3,600 שקל ממשלה ועוד 2,300 שקל של הרשות המקומית. אם אנחנו משווים את היחסים אנחנו רואים שסך כל ההוצאות באשכול 9 היא 5.8 לעומת 2.3, פי 2.5. אם אנחנו משווים את הקטע של תקצוב הממשלה זה פי 2.1 והרשויות המקומיות זה עוד יותר גבוה, פי 3.8. הן יותר רגרסיביות בתקצוב שלהן.

ממה זה נובע? זה נובע משני דברים. או משיטת המצ'ינג שברשויות החלשות, אין להן אפילו להביא את ה-25% כדי לקבל את ה-75% של הממשלה. מכיוון שאין להן להביא, ברשויות החלשות הן לא נותנות את הכסף. או שזה יכול להיות הבדל בדפוסי הטיפול. כמו שידוע ברשויות החלשות, בעיקר אפשר להגיד ערביות אבל גם יהודיות, הטיפול הוא יותר ביתי. ברשויות העשירות הוא יותר מוסדי. לכן ההוצאה יותר גבוהה. כמו כן בקטע המגזרי, ההוצאה למטופל גם של הממשלה וגם של הרשויות המקומיות אצל היהודים היא הרבה יותר גבוהה לעומת הערבים.

רק תתכנסו לדברים העיקריים כי יש פה חברי כנסת שרוצים לדבר.

אוקיי. נעבור על הנתונים העיקריים. הערבים מהווים נכון ל-2015, 14.3% מסך התושבים במדינה. אלה שבישובים הערביים. לא המעורבים. לעומת זאת ההכנסות מארנונה שלהם כמו שאמרנו זה 5.5%. יש כמעט 64% יהודים, 14.3% ערבים ו-21.8% מעורבים. מבחינת הכנסות מארנונה למגורים בעוד שהמשקל שלהם 14.3% ההכנסות מארנונה למגורים הן רק 5.5% הכנסות מארנונה לא למגורים 1.9% הכנסות מסך הארנונה 3.5%, זה מוביל לתלות מאוד גדולה במענקי האיזון מסך הארנונה, שהם 132.5% לעומת 10% אצל היהודים. לגבי הוצאות לרווחה, אם ההוצאה הממוצעת לרווחה למטופל עומדת על 4,900 שקל, אצל הערבים היא רק 48%, 2,400 שקל. בעוד שאצל היהודים היא 113%, 5,600 שקל ובמעורבים זה 129%, 6,200 שקל.

דבר אחרון, כל זה מוביל לארנונה נמוכה. למצוקה שלהם, אנחנו הצגנו את זה בצורה של מעגל קסמים. חוסר בשטחי תעסוקה ומסחר מוביל לארנונה נמוכה מעסקים. הכנסות נמוכות מארנונה לעסקים מובילות לשירותים עירוניים ברמה נמוכה, לבריחה של תושבים חזקים הן בעלי עסקים והן אנשים פרטיים, לצורך במענקי איזון גבוהים ולתכניות הבראה, וזה מוביל לירידה נוספת מהכנסות מארנונה ממגורים או מעסקים ושוב לחוסר יכולת של הרשות המקומית להשקיע בשטחי תעסוקה ומסחר, לפתח חדשים.

יש חמש דרכים לצאת מזה. אחת – הגדלת הפוטנציאל של הכנסות הרשות, שזה למעשה להגדיל את ההכנסות שלהן ולא להקטין את ההוצאות, שזה על ידי הקמה של אזורי תעסוקה חדשים ברשות או השתתפות באזורי תעסוקה משותפים לאשכול של ישובים, שינוי גבולות שיפוט, ומשיכה של תושבים חזקים. הדבר השני זה חלוקה מחדש של ארנונה ממשלתית, שלפי חוק ההסדרים, ב-1 בינואר 2017 נכנס לתוקפו חוק ההסדרים והוקמה קרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות. בוטל גם מנגנון ערים בתשלומי ארנונה. לפי המחקר שלנו ב-2009 רק 0.2% הכנסות מארנונה ממשלתיות ומוסדות ציבוריים מופנים לערבים. היתרה מופנית למגזר היהודי. הפתרון השלישי הוא שינוי בשיטת המצ'ינג, התקצוב הדיפרנציאלי. במועצות הדתיות זה 40% ממשלה ו-60% השלטון המקומי, וזה שונה שהיום זה 25%-75%. אולי כדאי לנקוט בשיטה הזאת פה, לא 75% ממשלה ו-25% רשות מקומית, אלא שתהיה שיטה ליניארית, בקו ישר, ככל שהרשות יותר חלשה כך חלק הממשלה יותר גדול.

הנקודה האחרונה היא שינוי גבולות שיפוט של המועצה המקומית. אני אתן קצת נתונים, בשנת 2015 הכנסות מארנונה לא למגורים לתושב במועצות האזוריות היו גבוהות פי 4.1 לעומת המועצות המקומיות, ו-59.4% מהכנסות מארנונה לא למגורים במועצות האזוריות לעומת 31.1% במועצות המקומיות. זה מוביל למעשה לגרעון מצטבר פר תושב גבוה פי 5.9 במועצות המקומיות לעומת מועצות אזוריות. זה מוביל לכך שהפתרון הנדרש הוא למעשה שינוי גבולות השיפוט של המועצות המקומיות שייהנו מהכנסות ארנונה של אזורי תעסוקה סמוכים.

תודה רבה. חבר הכנסת מסעוד גנאים בבקשה.

תודה רבה גבירתי יושבת הראש. בתחילה אני מברך על קיום הדיון, אני מברך את חבריי ממועצת כפר כנא, אני חושב היחידים מהמועצות שבאו. אהלן וסהלן. ברוכים הבאים. דיון על אזורי תעשיה זה לא עניין טכני או עניין של אזור תעשיה גרידא במנותק מכל ההיבטים החברתיים הכלכליים והפוליטיים. בעניין הזה דנו הרבה פעמים. לצערי העניין הזה יכול להיות מנוף לתיקון, מנוף לקדמה ולשיתוף פעולה במקום שיהיה מכשול.

אני חי בעיר סכנין. יש לידינו את אזור התעשייה משגב. היה תכנון לפני שאזור התעשייה תוכנן, שיהיה אזור תעשיה משותף. לפי הנוסחה win-win, לא win-lose. רוב העובדים באזור התעשייה משגב הם מסכנין ומהסביבה, משאר הכפרים. רוב האדמות אם לא כולן, הופקעו מתושבי סכנין בשנות השישים והחמישים וכולי. אבל למרות כל זה לצערי סכנין לא נהנית מאזור התעשייה הזה. יש עכשיו תכנון של אזור תעשיה משל סכנין וזה טוב, אבל לצערי שנתיים זה תקוע, אני עובד על העניין הזה עם משרד הכלכלה והגורמים האחרים.

אין ספק שאזור תעשיה הוא מקור להכנסה. החברים הזכירו פה, וזה דו"ח שקראתי, שאפילו אם מועצה או עירייה ערבית גובה 100% ארנונה היא לא יכולה לתפקד ולספק את כל השירותים. היא צריכה מקורות אחרים. היא צריכה משאבים אחרים. משאבים והכנסות. זה או אזור תעשיה או את הבניינים של הממשלה, ביטוח לאומי וכולי שיהיו בתוכה, אבל לא אלה ולא אלה יש לצערי הרב ברוב הישובים הערביים. אין ספק, כפי שאמרתי, שהכל קשור. אשכול נמוך, אין הכנסה, גביית ארנונה לא כראוי, זה מקבע את המצב הסוציו אקונומי הנמוך.

במקום זה, אנחנו יכולים לנצל את עניין אזורי התעשייה באמת כדי להוות מנוף לקדמה כלכלית וחברתית בישובים הערביים, אם משתפים פעולה ביחד, אם יש לממשלה ראייה שהיא חברתית, שהיא צודקת כלפי החברה הערבית.

משפט אחרון. הייתי בכפר כנא, ריינה, אל משהד, תורעאן וכל העניין של הזיהום שבא להם מאזור התעשייה ציפורית. לא ייתכן שאזור התעשייה הזה, את הסמים ואת כל ה תחלואות באים לכפרים הסמוכים שהם כפר כנא, וריינה ואל משהד במיוחד, והרווחים הולכים לנצרת עלית שאין לה רצף גיאוגרפי עם אזור התעשייה הזה. תודה.

תודה. חבר הכנסת זוהיר בהלול בבקשה.

אין הרבה מה להוסיף על הפילוח המאוד מדכא, אפשר לומר, ששמענו מתמיר. אני הכנתי כמה נקודות אבל הוא כמובן הקדים. אני רוצה לומר שהציבור הערבי והרשויות המקומיות הערביות לא רוצות להיות נטל על הממשלה, על המדינה. בתנאי אחד ברור כשמש, נקודת הפתיחה צריכה להתאזן. אזורי התעשייה אמורים לקבל דחיפה אמיתית מהממשלה, כדי שהרשויות המקומיות לא יהיו נסמכות רק על מענקי האיזון. נדמה לי שמענקי האיזון גם מגדישים את הסאה, מכיוון שהם בעצם מעיקים ומצד שני גורמים לראשי הרשויות המקומיות להתדפק על הדלתות כמו עניי העיר. אגב, הריטואל הזה קורה כמעט כל שנה. כל שנה לקראת התקציב עולים לירושלים וכמובן צריך רק להדגיש שראשי המועצות והרשויות המקומיות הערביות היום בניגוד לעבר, הם אנשים אינטליגנטים שכמובן נסמכים ונשענים על דו"חות ונתונים מאוד ברורים ובדוקים. זה לא מה שהיה פעם, אבל גם זה לא עוזר להם, מכיוון שאם אנחנו מדברים על כך שרשויות מקומיות ערביות מתבססות על ארנונה של מגורים, ובזה תמה כנראה מסכת ההכנסות אם אני לא טועה, זה עוד יותר מדכא ולכן נדרשת פעולה מאד ממסדית.

כן, זה גרעוני גם אם זה 100% גביה.

ואגב, ההכנסות, אני לא רוצה לחזור אבל יש פערים אימתניים בין רשות מקומית ערבית לבין רשות מקומית יהודית שלא לדבר על ישראל לעומת המדינות הנאורות ב-OECD, אז בעצם אנחנו מקופחים פעמיים או אפילו שלוש, לנוכח כל מה שקורה.

אחרי שהדיון המלומד הזה, דוקטור ג'בארין, יסתיים, היה סמי חלוקה תקציבית לפני שבוע ועכשיו באת והבאת את המרכולת לוועדה המאוד חשובה שהוקמה בדיוק לעניינים האלה, אם מכאן לא תצמח טובה אני חושב שנמשיך לחיות וניאנק תחת אותם נתונים שתמיר הציג בפנינו.

זה נמשך כבר חמש שנים.

אני כבר אתן לך את רשות הדיבור.

לכן אני חושב שזו קריאת השכמה. אם יש רצון טוב, ואני מדבר עכשיו בתוך הברית הידועה של אלה הנדכאים שאיננו שייכים לקואליציה, אבל שיהיה. עד שהוא יחזור, בוודאי תעבירי לו את הנתונים. צריכה להיות קריאת השכמה שהמדינה צריכה לקחת את הפרויקט הזה לאשורו ולהעניק לו דחיפה ממסדית אמיתית, ליישר את הקו ואז הרשויות המקומיות תצטרכנה לשדרג את ביצועיהן כדי שנעמוד באותה נקודה כשאר הרשויות בארץ.

תודה לחבר הכנסת זוהיר בהלול. אנחנו עוברים לסגן ראש המועצה המקומית כפר כנא. בבקשה.

צהריים טובים, כבוד היושב ראש חבר הכנסת מיקי זוהר, כבוד חברת הכנסת לאה פדידה. יוזם הדיון חבר הכנסת ג'בארין, חבריי חברי כנסת נכבדים ואורחים. יותר קל בשבילי לקרוא כי אני בפעם הראשונה נמצא כאן אבל לא בפעם האחרונה. אני אמשיך לבוא. מדברים בכנסת בעניין צדק חלוקתי בין רשויות מקומיות היום לקראת מימוש צדק חלוקתי בין רשויות מקומיות כפר כנא, משהד, מועצה אזורית אלבטוף, ובין נצרת עלית. אני מבקש לברך על היוזמה לארגן כנס זה במיוחד בכנסת, ומבקש שהמפגש הזה והדיונים בו יצרו המלצות מעשיות לעשיית צדק חלוקתי ברשויות מקומיות, במיוחד אלה שהן סמוכות, בכדי לתקן עיוותים ולאפשר הענקת שירותים איכותיים לאזרחים שלנו.

מדיניות האפליה הממשלתית הממושכת שהרשויות המקומיות הערביות סובלות ממנה, אנו חשים אותה על בשרנו. בכפר כנא, כפי שאדגים להלן, יצרה עיוות וחוסר יכולת של הרשויות המקומיות שלנו לספק שירותים לאזרחים שלנו שהם היום תובעניים לשירותים איכותיים, ובצדק. מה עוד שיותר ממחצית התושבים של ישובינו הם צעירים מתחת לגיל 20.

אנו הרשויות המקומיות חייבים לתת להם שירותי חינוך, ספורט, קהילה ואיכות חיים. כיום היד שלנו קצרה מלספק שירותים אלה, מה שדוחף את הצעירים שלנו לאפיקי אלימות שכולנו סובלים מהם ואין כוונתי לפרט. המדינה מנסה להגדיל את מענקי האיזון, אך בגלל ההכנסות העצמיות הנמוכות שלנו ובגלל חוסר באזורי תעסוקה מפותחים וגדולים בישובים שלנו. אנו לא נוכל להמשיך לשרוד על הנדיבות של מענק האיזון הנמוך שאנו מקבלים מהמדינה. ההוצאות שלנו על שירותים מוניציפליים ותשתיות הן גדולות, אך ההכנסות שלנו נשארות כמעט אותו דבר. מה שדוחף אותנו להכנס לגירעונות ומצוקות בעל כורחנו.

לכן חייבים לתקן עיוותים אלה בישובים - - - הגדלת מענקי איזון והתקציבים מועברים מהמדינה לרשויות מקומיות ערביות קטנות ובינוניות באזורי הפריפריה על ידי עשיית צדק חלוקתי בין רשויות מקומיות סמוכות, במקביל לתכנן לפתח ולהקים אזורי תעשיה ותעסוקה ברשויות מקומיות בישובים שלנו וכפר כנא בראשם.

לא ייתכן מצב בו המדינה מטילה עלינו אחריות לנהל ולספק שירותים לתושבים שלנו, אך אינה נותנת לנו את הכלים ומעניקה חלקם לרשויות מקומיות יהודיות הסמוכות שאנו הופכים להיות יותר ויותר תלויים בהן. להדגמה, בנצרת עלית שהאוכלוסייה שלה מונה בסוף 2015 כ-41,000 תושבים בה קיימים 1,140 דונם תעשיה ותעסוקה נטו. לעומת כפר כנא המונה 22,000 תושבים וקיימים בה כ-100 דונם תעשיה ותעסוקה נטו. בנצרת עלית הכנסה עצמית הכוללת לנפש עומדת על 9,000 שקל, לעומת הוצאה לנפש שעומדת על 9,200 שקל לנפש. לעומת זאת בכפר כנא ההכנסה העצמית הכוללת לנפש ברוטו עומדת על 5,200 לנפש לעומת הוצאה לנפש שעומדת על 5,700 שקל לנפש. נצרת עלית הסמוכה באשכול סוציו כלכלי 5, כפר כנא באשכול 2. הכנסות עצמיות נטו מארנונה לא למגורים בשנת 2015 עמדה על 85 מיליון שקל בנצרת עלית לעומת 8 מיליון שקל בכפר כנא. דהיינו ההכנסות בנצרת עלית פי 10 מאשר בכפר כנא. נסתפק בעובדות אלה המדגימות את הצורך בקידום רפורמה של מימוש צדק חלוקתי.

לצערי הרב הוועדות - - - גיאוגרפי שהוקמו על ידי משרד הפנים אינן משיגות את יעדן. הגשנו בקשה אחרונה שוב להרחבת תחום השיפוט שלנו כבר בשנת 2014 אך עדיין לא דנים בה ומתנים זאת באישור תכנית מתאר כוללנית. כנראה הם לא התעסקו בסוגיית ביצוע צדק חלוקתי של ההכנסות גבינינו לבין רשויות מקומיות כגון נצרת עלית.

מועצה אזורית עמק יזרעאל ומועצה אזורית גליל תחתון אשר בהן הוקמו רוב הפרויקטים הכלכליים הכוללים שטחי מחנות צבא, משרדי ממשלה המניבים ומגדילים את ההכנסות העצמיות שלהן, הכל בתמיכת המדינה מבחינה כלכלית בתכנית פנימית ואנו נמשיך להיות תלויים בהם וסובלים לידם.

אני קורא ומבקש מחברי הכנסת והממשלה לבצע רפורמה בחלוקת ההכנסה המבוססת על צדק חברתי וחלוקתי. אני מבקש משכנינו, ראשי הרשויות היהודיות הסמוכות להבין אותנו ולהתגייס לבקשתנו בכדי להגדיל את העוגה של הפיתוח, כך שהדבר לא יהיה על חשבונם אלא בכדי שנשגשג כולנו בפיתוח לטובת ילדינו. לא ניתן להמשיך במצב המאבק והמחלה הקיים ואני מזהיר מהמשך של המצב, ויפה שעה אחת קודם. מקווה שקריאתי זו תמצא אוזן קשבת ואנו נציגי המועצות המקומיות בכפר כנא מוכנים להתגייס בכדי ליזום ולהתארגן ביחד עם הרשויות המקומיות הסמוכות להקים אשכול כלכלי בו תהיה חלוקת הכנסה על בסיס גודל האוכלוסייה כמדד. תודה רבה ואני שוב מברך ומקווה לשינוי המצב.

תודה רבה. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא.

כבוד יושבת הראש, כשאנחנו מדברים על ממש הכותרת של הדיון היום, זה צדק. המילה הראשונה. כשאנחנו מדברים על צדק, זה אומר שכל אחד יקבל את מה שמגיע לו, את הזכות שלו. פה זה הטיעון שהאזרחים הערביים מופלים לרעה מאז קום המדינה וכל הממשלות שבאו, כשאנחנו מעלים את הנושא הזה, אי אפשר לסגור את הפער בתקופה קצרה של 60, 50, 70 שנים ואנחנו נחזור עד 40 ו-30 אחורה.

ראש עירייה לשעבר.

כן. אם כבר דיברת, אני הגשתי תכנית מפורטת להקמת מרכז מסחרי גדול בטייבה. הוועדה המחוזית דחתה את התכנית ומה הייתה הטענה? היא לא תואמת תכנית מתאר שבהכנה. לא תכנית מתאר מאושרת, אלא בהכנה. זו התשובה וזו ההחלטה של הוועדה המחוזית. אני אקח חלק מהנתונים ואדגיש אותם. כשמדברים על 1.9% מהכנסות מארנונה שאינה למגורים בישובים הערביים, המשמעות היא שאנחנו מקבלים פחות מעשירית מהגודל שלנו באוכלוסייה. כשאני מדבר על צדק, אני מדבר על צדק בכמה תחומים. אחד – ההכנסות של הרשות המקומית והכנסות הן לא רק מארנונה. כשישבת פה ולא ניהלת את הישיבה, שאלת מה עם ההשקעה, אני אענה לך. אני הייתי שותף להקמת אזור תעשיה משותף. עברנו כברת דרך ארוכה ואז כל הנושא בוטל אחרי שלא הייתי בעירייה. זה היה עם מועצה אזורית לב השרון. קראו לזה אזור תעשיה פארק השלום, והפרויקט הזה בוטל.

איך מקימים את זה? אני רוצה להיות ממש בעיקר, כדי להקים אזור תעשיה שתהיה חלוקה צודקת, צריך להקים מינהלת. המינהלת הזאת תיקח את סך כל ההכנסות אליה וגם את סך כל ההוצאות. בין אם זה פיתוח, כי היום כשמשווקים מגרשים מי שקונה את המגרש צריך להיות גם שותף בעלויות. הפיתוח צריך להכנס לאותה מינהלת, ההוצאות וגם אגרות בניה ומס השבחה וכל מה שמסביב, ובנוסף גם את הארנונה. זה דבר אחד. דבר שני, שאנחנו שוכחים אותו לפעמים ואנחנו מסתכלים רק על הרשויות המקומיות. מה עם האזרחים? האם לא צריך גם לאפשר לאזרחים הערבים, בעלי העסקים או שיכולים גם להשקיע, לקבל גם מגרשים? זה שיש אזור תעשיה ואנחנו רוצים רק שיהיה לנו עובדים בשכר מינימום וחלק מהארנונה, זה לא יכול להיות צודק.

לכן התכנית צריכה להרחיב את תחומי השיפוט של הישובים הערביים וזו אחת ההמלצות המרכזיות של צוות 120 יום שהממשלה הקימה. זה ההמלצות שלה והממשלה גם אימצה את ההמלצות וכתב המינוי של הוועדה היה לבדוק את מצוקת הבנייה בישובים הערביים. אחת ההמלצות הייתה להרחיב תחומי שיפוט כך שיהיו אזורי תעסוקה ומסחר קלים ואזורי תעשיה משותפים יהיו בצורת חלוקת ההכנסות וגם בהוצאות שיהיו לפי מספר התושבים של אותם ישובים.

אני אתן דוגמה. מהישוב שלי שותף באיגוד ערים לענייני ביוב, יש מט"ש משותף. ההשקעה במט"ש היא לפי מספר התושבים. זה לא קשור לשום פרמטר אחר. יש לך מספר תושבים יותר גדול, אתה תשקיע שם יותר. ואז אני גם רוצה שאם יש אזור תעשיה משותף, תהיה גם הכנסה וגם ההשקעה לפי אותו מספר תושבים. דוגמה אחרונה ובזה אני אסיים. לא יכול להיות שיש את אזור התעשייה ברהט ששותפים לו גם רהט, גם בני שמעון וגם להבים. בני שמעון ולהבים בסך הכל כ-20,000 תושבים ורהט 60,000 תושבים. רהט מקבלת 44% במקום 75% מההכנסות לארנונה, ועוד לא דיברנו על ההקמה ועל כל מה שהיה מסביב, אגרות הבניה, כי הולכים לפי מקום הוועדה המקומית ותחום השיפוט. אז אני לא רוצה רק את הארנונה. אני רוצה גם את המפעלים לערבים, גם את העובדים וגם את ההכנסות מהאגרות.

אתה מתעלם מהעובדה שבני שמעון זה אחד מ-12 השבטים של היהודים.

אני לא מתעלם משום דבר, כי אני רוצה קריטריון ואז אנחנו נמחק את השמות ונלך לצדק. אני חושב שזו הזדמנות שאנחנו ננסה להעלות את זה וגם שיהיו לנו המלצות לממשלה שנעקוב אחריהן. תודה רבה.

תודה. המשרד לשוויון חברתי, יש לכם שקפים?

לא. לא הבאנו שקפים.

המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי. בבקשה. אבל קצר.

אני אתחיל בלהציג תמונה כללית על מיקומי אזורי התעשייה והתעסוקה ומספרם, לפחות באזור הצפון וחיפה. המצב הקיים הוא כזה: קיימות באזור הצפון וחיפה כ-30 מינהלות שהן משתתפות בהכנסות של אזורי התעשייה. מתוך מנהלות אלה יש רק שני ישובים ערביים שהתחילו לקבל כסף מחלוקת הכנסות מארנונה בנובמבר האחרון והם ינוח-ג'ת וכיסרא סמיע. יש על הפרק עוד כמה שהן בדרך ועדיין לא צורפו. מכל המינהלות האלה ניתן להרחיב את ההרכב שלהן ולהכניס לתוכן ישובים ערביים שיוכלו לקבל הכנסות ארנונה מאזורי תעסוקה, ואין סיבה שלא. זאת אומרת שאלה הן תשתיות לאומיות שמוקמו בצפון במטרה לחזק את הצפון ואת הישובים הערביים בצפון, ואין סיבה שהם לא יקבלו ארנונה מהאזורים האלה. זאת אומרת שהם פוטנציאליים לחלוקת הכנסות, הם מניבים ארנונה. זאת ההגדרה שלהם. אני אעביר לדוקטור יוסף בהמשך את המספר הכולל של פוטנציאל הארנונה שניתן להוציא מהם ומכל אזור תעשיה, איפה הוא ממוקם.

הבעיה בישובים הערביים, וכולכם דיברתם על זה ואחזור על זה בקצרה, אחוז הקרקעות המיועדות לתעסוקה ותעשיה הוא כמעט אפסי, ברוב הישובים אין אזורים כאלה. המקור הבסיסי הוא ה ארנונה של המגורים וזה גורם לכך שהישובים הערביים נמצאים באשכולות הכי נמוכים של המדד החברתי כלכלי. למרות שרוב אזורי התעשייה בצפון ממוקמים סביב או בסמוך לישובים הערביים או על הקרקעות היסטוריות שלהם והישובים הערביים האלה הם אלה שסובלים את כל ההשלכות השליליות, אם זה זיהום, רעש, השפעות שליליות והם לא מקבלים שום פיצוי.

לדעתנו הפתרון האופטימלי והכי עכשווי הוא חלוקת ההכנסות אבל הוא לא אמור להחליף את העניין שחשוב לנו כעם לייעד קרקעות בתוך הישובים שיהיו לתעסוקה ותעשיה, זאת אומרת שזה לא אמור לבוא במקום אלא לבוא ביחד עם ייעוד קרקעות לתעסוקה ותעשיה וחלוקת ארנונה מאזורי התעשייה.

אני אזכיר את המקרה של בז"ן שהיום הוא על השולחן, הוועדה הגיאוגרפית מחוז חיפה דנה בחלוקת הכנסות מבז"ן ושם נכללו חמישה ישובים ערביים ורואים את זה באופק, זה מקרה מאוד אופטימי, יש שם את הישובים שפרעם, כעביה, בסמת טבעון, עוספיה ודלית אל כרמל שאמורים להתחיל לקבל בעזרת השם, אם הוועדה תחליט, ארנונה מבז"ן ממתחם בתי הזיקוק בחיפה.

כמה מדובר בשנה?

150 מיליון שקל בז"ן בחיפה מכניסה לחיפה, מי שמקבלות היום הן חיפה, נשר, זבולון וקריית אתא. הן אלו היחידות שמתחלקות.

לא בחלוקה שווה.

לא בחלוקה שווה. 40% לחיפה וכל השאר מתחלק לקריית אתא, זבולון ונשר. וזה 150 מיליון שקל. אנחנו מנסים לכלול גם את רכסים, הקריות וחמשת הישובים הערביים שהזכרתי.

יש לך עוד שני משפטים. כי יש פה אנשים שרוצים לדבר.

ציפורית זה מעניין.

ציפורית זה מעניין, תראו, מהמפה הזאת ניתן להבין את כל הסיפור. ציפורית נמצא במרחק של 7 קילומטרים מנצרת עלית, זאת אומרת שאין שום רצף טריטוריאלי בין השיוך המוניציפלי, תחום השיפוט של נצרת עלית ואזור התעסוקה ציפורית. הישובים שסובבים את ציפורית הם משהד, ריינה, אלבטוף וכפר כנא, ואל מאהל נמצאת כמובן כמובלעת בתוך נצרת עלית. ציפורית מניב 50 מיליון שקל בשנה ארנונה, כולה הולכת לנצרת עלית, 100%. למרות שהישובים הערביים נמצאים בתחתית של המספרים, כמו שהזכירו פה מהממ"מ. גם התקציב השנתי, גם חיוב הארנונה הכללית, אשכול חברתי כלכלי ויותר חשוב מזה זה ארנונה לנפש מתעסוקה והכללית, אפשר לראות שכל הישובים הערביים מקבלים, אני אזכיר את משהד, ארנונה לנפש שהיא מתעסוקה היא 80 שקל לנפש, למרות שבנצרת עלית נפש מקבל מארנונה תעסוקתית 1,880 שקל. זאת אומרת שזה הבדל עצום ואין סיבה שזה יהיה.

משפט אחרון בבקשה.

אני אלך על הרדיוסים, אלה רדיוסי המרחקים. ניתן לראות שהישובים הערביים נמצאים ברדיוס הכי קרוב ואנחנו חושבים שהם באמת אלה שצריכים להתחלק בארנונה, אולי ביחד עם נצרת עלית, אולי לא.

תודה רבה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי בבקשה.

גבירתי היושבת ראש, תודה לדוקטור יוסף שיזם את הדיון הזה, חבריי חברי הכנסת, ואורחים מכפר כנא וגם למרכז המחקר של הכנסת, תמיר, הצגה מאוד מעניינת. אני לוויתי אזורי תעשיה משותפים בנגב בתקופה שלי כראש רשות שגב שלום, ואני חושב שזה מודל מאוד מוצלח וזה מעצים את הכל. לא רק את הישוב הבדואי או הישוב הערבי שנמצא בסביבה ואני אסביר את זה. בנושא הארנונה דרך אגב, יש מצג שווא ברשויות שהן סוציו אקונומי 1 או 2, סוציו אקונומי נמוך. גם אם אחוז הארנונה הוא 100%, אנחנו מודדים מה שנכנס לקופה ומה שנכנס לקופה הוא מזערי לעומת האחוז הגבוה, כי רוב התושבים יקבלו הנחה בארנונה. יקבלו 80%, 90% הנחה, ימלאו את הטפסים ויגישו.

לכן להסתכל על התוצר הסופי, הכסף הסופי שנכנס לקופה ולא על אחוזי הארנונה.

הנתונים שלנו זה הגבייה בפועל. לא החיוב.

אוקיי. הנושא השני זה העצמת הישוב מבחינת תעסוקה. ברגע שיש מפעל אחד שהוא עוגן שמעסיק מאות עובדים או יותר, ואזור תעשיה משותף, מגבירים את נושא התעסוקה, פחות אבטלה, גם ההכנסות של התושבים יותר גבוהות. כשמשפחה מכניסה 6,000 שקל היא לא משלמת ארנונה, אבל אם היא מכניסה 12,000 שקל, 15,000 שקל גם הארנונה עולה גם הכנסות הרשות מדברים אחרים. חוגי ילדים, כל ההכנסות של הרשות עולות. זה גם WIN WIN, כי ברגע שיש עליה בהכנסות הרשות המקומית, המדינה משלמת פחות מענק איזון. זאת אומרת שהמדינה מרוויחה מהעצמת הרשות החלשה, מרוויחה המון דרך אגב, והנוסחה ברורה למי שמכיר את זה מהרשויות המקומיות. הנפגע היחיד הוא השמן החזק, אולי רשות אחת, אולי גוף אחד, מועצה אזורית אחת, והשאר, הקטנים והמדינה הם המרוויחים. לכן אני חושב שהצדק בא עם החלשים האלה.

דוגמה אחרונה אני נותן, עירית תל אביב יפו גובה בערך 4 מיליארד שקל, 3.900 ומשהו מיליארד מארנונה לעסקים, ורשויות שמסביב שמוכרחות להגיע לתל אביב לקבל שירות במוסדות ציבוריים, בדברים שהמדינה העצימה את מרכז הארץ והשאר נשארו ברמה נמוכה.

אני מאוד מברך על הדיון, אני חושב שמאוד חשוב שנעקוב אנחנו כחברי הכנסת, בנושא. תודה.

תודה רבה. משרד הפנים, סמדר וייס בבקשה.

איזה משרדי ממשלה נמצאים פה עוד?

חכה בסבלנות.

אני בצוות שינוי גבולות וחלוקת הכנסות, עלו פה הרבה הסוגיות האלה.

מה זה הצוות?

צוות שינוי גבולות וחלוקת הכנסות. מי שאחראי על כל הוועדות הגיאוגרפיות שדנות כרגע בשינוי תחומי שיפוט וחלוקת הכנסות. אני אתן כמה דוגמאות מהצפון. רק בשלושת הוועדות שנמצאות בצפון שזה חיפה, גליל עליון וגליל עמקים, יש פה 21 סוגיות שנוגעות לחלוקת הכנסות שבהן שותפות רשויות ערביות ושזה רק חלוקת הכנסות בלי בכלל שינוי גבולות. אני שמחה שהמרכז לתכנון אלטרנטיבי הזכיר את סוגיית בז"ן ואני חושבת שיש פה תחילתה של מהפכה וחשוב להגיד את זה. חבר הכנסת דב חנין הזכיר קודם את התהליך הארוך. לכל ועדה יש 22 סוגיות שבהן היא דנה וזה דבר שלוקח זמן, לכל סוגיה הוועדה מקדישה מספר דיונים, מזמינה את כל האנשים שנוגעים בדבר.

הפתרון זה להגדיל את מספר הוועדות.

זה תהליך שיצא לפועל לפני חצי שנה, הוא בתהליך התנעה. אני חושבת שהוועדה נותנת תוצרים הרבה יותר גבוהים לעומת הוועדות אד-הוק הקודמות, הן מתכנסות פעם בשבוע, אתם מוזמנים להסתכל באתרים של הועדות, יש להן תוצרים, הן מגישות כל רבעון מספר דו"חות וכל הסוגיות שהועלו פה הן סוגיות שבדיונים. אני אגיד עוד דבר, לעניין סוגיות חדשות - - -

התקבלו החלטות?

זה דיונים פתוחים, אתה יכול להסתכל באתר, להגיע מתי שאתה רוצה ולהביע את עמדתך. לעניין סוגיות חדשות, מכיוון שזאת ועדה קבועה - - -

יש לכם המלצות באיזה שהוא מקום?

אולי תתנו לי לסיים ואז תשאלו שאלות, אם אני לא אענה על הכל. לעניין סוגיות חדשות, בגלל שהוועדה היא קבועה, אפשר להרחיב את המנדט שלה בכל זמן, כמובן בהחלטתו של המנכ"ל והשר שמינו את הוועדה. מוגשות אלינו לשולחן כל הזמן, יש כבר היום סוגיות שנמצאות בבחינה אם זה ציפורית שהוגשה, והמשרד בודק וככל שהמנכ"ל יחליט, הוועדה תוכל לדון גם בסוגיה הזאת. הרשויות מוזמנות לפנות אלינו ולהגיש בקשות ואנחנו נתייחס אליהן בהתאם.

האם יש לכם המלצות לשר ולמנכ"ל או שעוד לא הגעתם לרמה הזאת?

אני לא זוכרת את התאריך המדויק, אבל יש כבר דיון ראשון אצל המנכ"ל לגבי ההמלצות הראשונות של הוועדה. זו ועדה שהיא מטעם המנכ"ל, אנחנו כמטה לא מתערבים בהחלטות שלה.

אתם מגישים המלצה, בזה מסתיים התפקיד שלכם. יש לכם המלצות שהוגשו, זו השאלה?

לא. עדיין לא.

מי יושב ראש הוועדה?

בנו פרץ בצפון ובגליל עליון וגליל מזרחי והעמקים ובחיפה זה מר עמרם קלעג'י.

אני מניח שהשאלה העיקרית שלנו היא האם הנושא של צדק חלוקתי בהכנסות הוא נושא שעומד לנגד עיניה של הוועדה והאם היא פועלת בכיוון הזה, או שבכלל אתם אומרים שזה לא שיקול, זה לא מענייננו. אם אפשר להבין מה ההתייחסות לדרישות שלנו?

אני אסביר. קודם כל אני גם חושבת שלעיני השר והמנכ"ל עומד כל העת הנושא של צדק חלוקתי ולא סתם הרבה מהוועדות דנות בסוגיות האלה. הוועדה כשהיא פותחת סוגיה של חלוקת הכנסות בעצם כל הנוגעים בדבר מוזמנים להגיד את עמדתם. הועדה היא זו ששוקלת את הגורמים בגינם היא ממליצה את ההמלצות, בין אם זה מספר התושבים, קירבה, השפעות חיצוניות של אותה ישות לחלוקת הכנסות על הרשות המקומית וכמובן גם צדק חלוקתי ומצב הרשות והתושבים שלה. את כל הסיבות בגינן היא ממליצה את ההמלצות היא כותבת בדו"ח, הדו"ח מפורסם והוא גם ניתן לעיון הרשויות עוד לפני שמגיע בכלל למנכ"ל המשרד, הרשויות יכולות להגיב עליו ועל ההמלצות, אז בוודאי.

יש לי שאלה לגבי הוועדה שנמצאת בדרום. הגיע לי מידע מראש רשות אתמול שהרשויות הבדואיות בדרום לא יכולים לגשת לוועדה ולהגיש בקשות אלא דרך הרשות להסדרת התיישבות הבדואים. יש בזה משהו?

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הרשות וכשהרשויות הבדואיות מגישות בקשה אנחנו שואלים גם את הרשות להסדרה, איפה מבחינתה - - -

יש הבדל בין שואלים לבין - - -

לא, אנחנו מתייעצים איתם.

היות ומדובר בנושאים סופר מקצועיים, לרבות המודל שהוצג כאן, הכל נעשה בוועדה או שאתם מקימים צוות מקצועי שבוחן?

אני אסביר קצת על התהליך. הרשות או המשרד מגיש בקשה אלינו, לצוות המקצועי, ואנחנו בוחנים את הבקשה. שוב, עושים גם מיפוי, מי הרשויות שמסביב, מה מצב הרשויות, כמה פוטנציאל הכנסה יש מהאזור הזה בכלל, מי הרשות שממנה מבקשים.

תגידי מי החברים בוועדה. בוועדה יש גם אנשי מקצוע?

כן. מי הרשות שממנה מבקשים את חלוקת ההכנסות ואחרי המלצה של המטה, המנכ"ל בוחן את הבקשה והוא בסוף מחליט האם היא תיכנס לוועדה ובאיזה אופן. חשוב לציין שבוועדה עצמה יושבים אנשי מקצוע מעולם הכלכלה, עולם התכנון, העולם המוניציפלי, העולם האקדמי. הוועדה מאוד מגוונת בחברים שלה.

שאלה אחרונה כי הנושא הוא חשוב. קיבלתי כמה פניות מישובים שהם מעבירים בקשה להרחבת תחומי שיפוט אבל הם שמים שכשהבקשה מגיעה לוועדה הקבועה, פשוט מקצצים אותה. אם מבקשים X הרחבה, לוועדה עצמה מגיעה בקשה של 20% ממה שביקשו. זה בכלל בסמכות?

כן. מנכ"ל המשרד הוא מי שמאציל את הסמכות לוועדה.

את מאשרת שיש - - -

שימי לב למה הוא שאל אותך, אם את מאשרת או לא מאשרת.

למה לא דנים בבקשה איך שהיא?

לא רוצה לעזור לה כי היא משרד הפנים, אני ממשרד הכלכלה והשתתפתי בשש ועדות ויש מעבר לזה, יש למשל שיבלי עכשיו ביקשו להיות מחולקים עם אזור התעשייה אלון תבור, ואז המנכ"ל שקל והכניס עוד שני ישובים ערביים. מנכ"ל המשרד הוא נותן את המנדט.

השאלה של חבר הכנסת ג'בארין היא על הרחבת תחום השיפוט.

השתתפתי בוואדי ערה. כל ישוב מגיע עם בקשה, אגב, גם אזרחים יכולים להגיע לוועדה ולהציג ולדבר ולהציג עמדה ולמסור חומר. המנדט שמקבלת הוועדה, היא מקבלת מנדט לדון. הבקשה עצמה או הדברים המבוקשים הם על ידי הרשות כפי שהם מוצגים בפני הוועדה, ואז הוועדה יכולה להקטין, להחזיר. אבל הם לא באים מקוצצים.

מה שאתה אומר שלוועדה זה בא ככתבו וכלשונו ואחרי זה עושים את הקיצוצים.

היא יכולה להחליט לתת חצי ורבע, דברים כאלה.

ועכשיו אתה ברשות דיבור, בבקשה, ממשרד הכלכלה.

יש לי שאלה בנושא הזה לפני שאנחנו עוברים, לנציגת משרד הפנים. נודע לי שאתם מעבירים את ההחלטה לרשויות, 'תלכו, תדברו ביניכם אולי תגיעו לסיכומים' אנחנו יודעים שסיכומים לא יגיעו כי אנחנו לא נמצא ראש רשות שילך לבחירות בפעם הבאה ויגיד 'ויתרתי מרצון על חלק מההכנסות' אז העניין של תלכו ותסתדרו, ברור שהמסקנות שלו ידועות מראש וזה רק גרירת רגליים ומשיכת זמן.

דברים שנמצאים בדיוני הוועדה זה כבר עובר לוועדה וזה לא אצלנו. לפעמים אם יו"ר הוועדה חושב שבאמצעות הסכמות אולי חלוקת ההכנסות או שינוי הגבולות יקודם, אז הוא נותן לרשויות זמן ואם הן לא מגיעות להסכמה, זה חוזר לוועדה.

מה הסבירות שיהיו הסכמות?

אני רוצה להגיד קודם כל שבנושא אזורי תעשיה, להקים אזור תעשיה זה ממש שונה מלהקים בית ספר או אפילו להקים מגרש כדורגל, והשחקנים הראשיים הם לא רק משרד הכלכלה, יש שחקנים יותר גדולים מהמשרד שלנו ואני רוצה להזכיר את הראשון שבהם, רמ"י, שהוא אחראי על קרקעות המדינה ומינהל התכנון. הרי אין ויכוח על הירושה, ועל המציאות ועל הנתונים.

כולם באותו בית.

כולם באותו בית, כולנו יודעים ש - - -

משרד הכלכלה. בכולנו. שר הכלכלה והאוצר.

בסדר. אני לא רוצה לחלוק על הממצאים של מרכז המחקר ולא על של מוסאוא, שגם עושים עבודה טובה וגם מרכז התכנון. אנחנו במשרד מודעים, המדינה גם הכירה בזה בהחלטות הממשלה, ואמרה את זה בהקדמות של כל החלטות הממשלה על הפערים.

כמה כסף יש לכם באזורי תעשיה, אולי תעדכן את הוועדה. במגזר הערבי? אולי המשרד יגיד לנו כמה כסף עומד לרשותו באזורי תעשיה?

אתה תיתן לו לסיים בבקשה ואחרי זה יהיה זמן לשאלות.

אני אגיד. אני אחזור על הנושא של השחקנים הראשיים, ולמה אני אומר את זה? כי יש גם את מינהל התכנון. ומה זה אומר? נניח שאני בא עם כל הכוונות הטובות וגם עם הכסף הטוב, והולך לכפר יאסיף, ואני רוצה לעשות אזור תעשיה, ואני לא מוצא שם דונם אחד סטטוטורי או דונם אחד שהוא שייך למינהל מקרקעי ישראל. המשרד פשוט לא יכול לעשות כלום. גם אם יש לו את כל הכוונות הטובות בעולם, הוא לא יכול לעשות דבר כזה. בגלל שאנחנו ערים למציאות הקשה הזאת, אחת ההחלטות שהייתה בשיתוף פעולה עם הרשות לפיתוח כלכלי, זה להקים אזורי תעשיה על קרקע פרטית.

אנחנו היום מקדמים 16 תב"עות במגזר הערבי בערך בסדר גודל של 2,900 דונם על קרקע פרטית שראינו שזה אחד המפלטים שיכול להיות טוב. למה? כי בקרקע פרטית, וזו תשובה לחבר הכנסת המכובד חג' יחיא, בנאדם ששם מקבל קרקע, הוא לא צריך את חובת המכרזים, הוא עובר את חובת המכרזים. למה? כי המשרד לא יכול היום לבוא לאזור תעשיה אלון תבור למשל, ולהגיד להם תנו לעראבה שיבלי 50 דונם שם. למה? כי זה נוגד את חובת המכרזים, כי כל יזם, אם ערבי או אם לא ערבי, יכול לגשת למכרז או בהקצאת קרקע בתור מכרז ולקבל קרקע, שם אנחנו לא יכולים לעשות - - -

אתם יכולים גם בתנאי המכרז לקבוע אחוזים. כמו מגורים. תושבי המקום.

עכשיו אני משווק בכפר כנא ונניח שמישהו מישוב אחר הגיש בכפר כנא, זכותו להגיש. אי אפשר לעצור את זה. זה קשה, וזה גם מסובך, אני אגיד לך, יתחילו גם היהודים להגיד 'אנחנו לא רוצים את הערבים'. לכן אני מציע, בנקודה הזאת - - -

עדיף שיהיה צדק - - -

אני מדבר על אזורי תעשיה - - -

הוא יסיים ואחרי זה תשאל מה שאתה רוצה.

אני אגיד למה, יזמות זה עניין אישי של אנשים, יזמות זה כסף פרטי של אנשים ויזמות זה שוק, שוק קובע לעצמו היכן הוא רוצה להיות. יש ערבים שמעדיפים להיות באזור מסוים בגלל קרבה מסוימת של אזור שיכול לעזור להם כלכלית. לכן בואו נעזוב את הנושא של יזמות.

אבל לא יכול להיות אם יש ביקוש ל-200 דונם, ורוצים 400. יבוא אחד מחוץ לכפר - - -

הם מרוקנים את הישובים הערבים. ציפורית מרוקנת את הישובים הערביים, הוא נותן הנחות ל - - -

סליחה יקירה, הוא יסיים את דבריו.

הכלים שהמשרד נותן למגזר הערבי מתבטאים בשני הכלים העיקריים: אחד – סיבסוד מלא של הקרקע, כמעט 70% מכל הישובים הערביים מקבלים סיבסוד של קרקע. עכשיו בכפר כנא אנחנו משווקים אמנם רק 50 דונם, שם ישלמו רק 140,000, 160,000 שקל לדונם. במבוא כרמל, אני תושב דלית אל כרמל, משלמים 700,000. לכן הפערים האלה כמובן קיימים ובזה אין ויכוח, שה- - - מכובד. דבר שני, אנחנו היום לא נותנים לשום ישוב יהודי להתפתח במיוחד אזורי התעשייה המרחביים, בלי להכניס שותפים ערבים. אנחנו עובדים היום מול מינהל התכנון, מנסים לעבוד מול מינהל התכנון שלא יווצרו לנו כל מיני אתרים או מקומות סטטוטוריים מוכנים, שהערבים לא יהיו שותפים להם, ושקיימים בכל מיני מקומות בארץ.

אנחנו עובדים עכשיו עם חמישה משותפים: שוקת, מנשה – עובדים על אזור חדש משותף, כברי – אזור חדש משותף. שפרעם, אזור המחצבה, משותף, ובקעה ג'ת וחריש, משותף.

גם מבוא כרמל.

מה הקריטריונים? אני הצעתי קריטריונים של מספר התושבים. איך מקבלים את האחוזים?

משרד הכלכלה, הקריטריון היחיד שלנו זה קיום זמין של קרקע מדינה.

לא, החלוקה.

החלוקה זה רק בסמכות הוועדה.

אתה עונה על פניית השותפות, שואל חבר הכנסת איך מתחלק השלל אחר כך.

אם זה בהסכמה, זה טוב. למשל בוא ניקח את מנשה. היה בהסכמה, חתמנו חוזה לפני שהתחלנו לעבוד, אז זה טוב. בהסכמה שם - - - מקבלת הכי הרבה.

- - -

חבר'ה, אני גם מתכנן, גם משדרג אזורי תעשיה וגם מפתח אזורי תעשיה. למזלי הרע שנפלנו בקטע של התכנון יותר מאשר הפיתוח, בהיעדר כספים. ועכשיו אני אתן תשובה, יש פה חברי כנסת, החלטת הממשלה האחרונה 922 לא אפשרה למשרד הכלכלה כסף לפיתוח בשלוש השנים שחלפו. לא 2016, לא 2017 ולא השנה. למה? כי ההחלטה אמרה - - -

זה מאוד חמור מה שאתה אומר.

אחוז לרבות החלטות הממשלה הקודמות. אז לקחו את החלטות הממשלה, ניכו מזה מה שמגיע בשנה, ויצא בשלוש השנים שעברו שלא יכולנו להעלות את זה אמרנו בוועדת הכספים.

זה משרד האוצר שמתנגד לתת לכם כסף ב-2017, 2016?

לא, אני לא - - - העברנו תכנית, אני רוצה להגיד עכשיו בפני כולם.

חבר'ה, אתם שואלים שאלות שהוא לא אומר.

אני העברתי בתכנית חדשה של מיליארד שקל, למשרד לשוויון חברתי. לחמש השנים הבאות מיליארד שקל, תכנית מפורטת שיש בה - - - אזורי תעשיה משותפים כדי לקבל כספים ולהמשיך את התנופה שהייתה לנו מהחלטות הממשלה הקודמות. אבל אני חוזר, מאחר ואני לא השחקן הראשי בנושא הזה, למרות שאני הגורם המפתח, המיישם והאחראי, הרגולטור, אבל אני לא זה שמחליט בסוף כי הכסף לא אצלי.

בבקשה.

מר נאטור, יש לי שתי שאלות. הראשונה היא ספציפית בקשר לאזור התעשייה סכנין. זה מתעכב כשנתיים, אנשים הגישו בקשות, יש ועדה מקצועית שישבה, שמיינה, ככה אמרו לי. אבל עד עכשיו היא תקועה. יש לי שאילתה לשר בנושא וביקשתי גם ישיבה עם השר בנושא הזה, עדיין לא נתנו לי תשובה. יש לך תשובה בעניין?

בטח.

למה מתעכב? אתה יודע, שם מתנהלת מלחמה בגלל הבחירות. יש כאלה שמאשימים את ראש העיריה שהוא מעכב מטעמי בחירות, ראש העיריה אומר לי 'אני רוצה שאילתה לשר משום שהעיכוב לא ממני אלא מהמשרד'.

טוב. בסכנין קיים אזור תעשיה קיים בשני שלבים. בסך הכל גודל אזור התעשייה בסכנין זה 287 או 278 משהו כזה. שלב ראשון פותח ושווק, השלב השני בגודל של 57 דונם פותח ויצאנו לשיווקים. אלא מה? וזו נקודה מאוד חשובה שכולם צריכים לדעת, הגישו 102 בקשות על 52 דונם. כל בקשה לפחות 4 דונם. שזה אומר 400 דונם לעומת 50.למי לתת? הדבר הסביר, ההגיוני הוא ללכת למכרזים. אם הולכים למכרזים, כמה יעלה הדונם? אצלכם שומה אחרונה בסכנין הייתה מיליון ומשהו שמישהו קנה קרקע. לכן מה שהחלטנו במשרד ועמדנו על זה, ובאנו לקראת הישוב, אמרנו שלא נלך למכרזים, נעשה תיעדוף. מה זה תיעדוף? לקחת בקשה ולבחון אותה בארבעה פרמטרים. אם זה - - - כמות המועסקים, תכסית הבניה, המרחק והחוסן הכלכלי של התכנית. ודירגנו. לעשות דבר כזה, זה אומר, ואני אתן לך דוגמה את ציפורית, זה אזור תעשיה גדול, או תבור. יש בשנה 12 בקשות מקסימום. למה? כי יש שם מפעלים גדולים, 12 בקשות.

כן אבל זה אזור תעשיה קטן. אתה מדבר על 52 דונם, זה לא - - -

102 בקשות, צריכים 102 בודקים. יש לנו במשרד בסך הכל 12 בודקים. לקח הרבה זמן למיין. עכשיו מיינו, ניקדנו, תיעדפנו, אמורות להתבצע שתי ועדות תיאום שמקצות את הקרקע.

כמה זמן פחות או יותר?

60 יום.

ומה אתה אומר? אתה מונע ממפעלים לקום.

אבל מה אני יכול לעשות? איך אני מתעדף?

תרחיב את אזור התעשייה.

מעיין ספיבק בבקשה מאגף תקציבים.

בנושא הדיון המקורי, חלוקת הכנסות מחודשת מאזורי תעשיה, אגף תקציבים מאוד תומך.

אולי תציגי את עצמך?

אני רפרנטית בצוות פנים בשלטון מקומי. אגף תקציבים תומך בחלוקת הכנסות מאזורי תעשיה. מדובר באחד הכלים החשובים של השלטון המרכזי בטיפול בסוגיית אי השוויון בין הרשויות המקומיות. כמו שאמרה סמדר, זה תהליך שנמצא בסמיכות משרד הפנים, זה מהבחינה הזאת.

מבחינת פיתוח אזורי תעשיה חדשים לרשויות הערביות, קודם כל תקציבים ישירים ממשרד האוצר כמובן כמו שכולכם מכירים, מגיעים גם עבור התקציבים שהולכים דרך מענקי האיזון וגם לפי החלטות ממשלה כמו החלטת ממשלה 922, או החלטת ממשלה 2397 שבמסגרתן מועברים וצפויים לעבור מאות מיליוני שקלים, כמיליארד, לפיתוח הרשויות הבדואיות והערביות.

זה לא נכון. אולי את מדברת על בדואים דרום, ששם לא כללה אזורי תעשיה. אנחנו הגשנו 180 מיליון, נתנו 30 מיליון לרשות הבדואים ולמשרד הכלכלה לא קיבלנו כלום.

102 בקשות להקמת מפעלים בסכנין שאי אפשר להקים אותם, וזו הוצאה- - - ומשווקים, אתם מוציאים את זה ומחזירים את הכסף, אתם משווקים את החלקות האלה. אני לא מבין למה ההתעקשות הזאת לא לתקצב. הם מבקשים מיליארד שקל, זה תקוע אצלכם כבר שנתיים.

אני לא מכירה את הסוגיה הספציפית לגבי התקציבים שמחכים למשרד הכלכלה, אפשר לבדוק את את הנושא ולחזור לוועדה, בנוגע לתקציבי פיתוח אחרים שגם מיועדים לתקציבים שהם מגדילים הכנסות לרשויות המקומיות הערביות, זה חלק מיעוד התקציב של החלטות הממשלה 922 ו-2397, שתיהן החלטות מאוד חדשות שעדיין נמצאות בשלבי תכנון, פיתוח, הצגת התכניות ובנייתן בכל הכלים שיש, כולל העמדת יועצים לטובת סיוע לרשויות המקומיות בפיתוח כאלה תכניות, מעמידים את כל האמצעים.

בינתיים אזורי תעשייה לא קמים.

תודה רבה.

רק להגיד, 922 זה חדש, זה כבר שנתיים ומשהו מהתכנית הזאת.

המשרד לשוויון חברתי, בבקשה.

פיתוח זה דבר שלוקח זמן.

922 לא היטיבה איתנו, בוא נגיד. לא היטיבה בנושא של פיתוח אזורי תעשיה.

מי זה 'איתנו'?

איתנו מבחינת פיתוח כלכלי. לא היטיב כך שכמות הכסף שכאילו נמצאת ב-922 היא יחסית אפסית, באשר לנושא של הפיתוח, והצורך לפיתוח אזורי תעשיה. אבל יחד עם זאת אני לא רוצה להוסיף לא למה שנאמר ממשרד הפנים ומה שנאמר ממשרד הכלכלה, כיוון שאנחנו עובדים באופן שוטף, אנחנו בעד וחד משמעית עובדים גם על הנושא של חלוקת הכנסות. אבל חלוקת הכנסות לא מספיקה, גם אם נעשה את כל מה שמתוכנן נכון לעכשיו, וגם אם נקים. מבחינה כלכלית, מבחינת מנועי צמיחה אפשריים שיכולים להיות, נדרש, ואני חוזר עוד פעם למחקר של הממ"מ, קודם הרחבת שטחי שיפוט כדי למצוא אותם כמה דונמים וכמה אלפי דונמים שאנחנו מדברים עליהם, ושתיים – אותו תקציב שאנחנו צריכים אותו בעתיד. ופה אנחנו בשיח לא מבוטל עם משרד האוצר באשר לנושא של פיתוח אזורי תעשיה נוספים, וגם תקציבים נוספים. כך שמבחינת התהליכים, הם תהליכים חיוביים, אבל הכלים שעומדים לרשותנו עדיין מעטים.

הרחבת תחומי שיפוט, יש לך את צוות 120 שבינתיים לא יושם שם כלום.

זה אני לא יכול לתת תשובה - - -

עכשיו היו אמורים לעלות בוועדת הכספים 64 מיליון שקל, זה לא עבר.

אני לא יכול לתת תשובה באשר לנושא הזה כיוון שזה לא בסמכותנו, זה בסמכות משרד הפנים. מה שכן, אנחנו מנסים לפעול יחד עם כל המשרדים הרלבנטיים כן לקדם.

משרד האוצר או הפנים, יש לכם תשובה מדוע אין תקציבים לאזורי התעשייה? אזורי תעשיה נשארו מחוץ ל-922.

אני לא - - -

אם זה ככה, תודה לכל מי שהגיע. כבודו, רצית להגיד משהו לפני שאני מסכמת?

אני חושב שכל מה שקורה בנושא של אזורי תעשיה, זה הפסד בעיקר לאוצר. כי ברגע שיש, וסכנין זה לא המקום היחיד, גם איכסאל וגם במקומות אחרים, ברגע שהמדינה הזאת, משרד האוצר מתנהל בצורה כזאת מול משרד הכלכלה, משרד הכלכלה הציג לכם תכנית. אולי את לא מכירה אותה, התכנית נמצאת על השולחן שלכם באגף תקציבים. הגיעו הזמן שתקחו את התכנית הזאת, תתקצבו אותה כי ברגע שקמים אזורי תעשיה, זה חוסך לכם מענקי איזון. אתם נאלצים היום לשלם יותר מענקי איזון בגלל הפסד ההכנסות של הרשויות המקומיות. אני מציע שתתייחסו ברצינות לתכנית של משרד הכלכלה. זה לא התכנית של מרכז מוסאוא, ולא התכנית של המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, אנחנו היינו מבקשים 3 מיליארד שקל, אבל כשיושבים פה ואנשים אומרים, אני ישבתי עם נציגי המשרד ואמרו לי 'יש over שטחי תעשיה'. אצל היהודים יש over. בציפורית יש over, אבל בסכנין אין over. הנה, הוא אומר לך, יש לי 102 בקשות על 44 חלקות. יש הפסד, אתם מפסידים עובדים, אתם מסיעים עובדים, אתם גורמים לאבטלה ואתם גורמים לחוסר הכנסה לרשויות המקומיות וזה טיפשי.

טוב. קודם כל אנחנו לא מאשימים האשמות כאלה ולא פותחים את הדיון מחדש, אז תודה. סיכום הוועדה:

1. לוועדה הוצגו נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת אודות פערים משמעותיים ביותר בין רשויות מקומיות חזקות וחלשות. ההכנסות מארנונה למגורים ובהוצאה לרווחה יש פערים שהוצגו גם באשכולות חברתיים כלכליים וגם לגבי מגזרים יהודים וערבים.

2. הוועדה רואה חשיבות רבה בטיפול בצמצום פערי ההכנסות מארנונה לא למגורים כך שיגדלו ברשויות המקומיות באשכולות נמוכים במטרה לשפר את מצבן הפיננסי.

3. הוועדה קוראת לשרי האוצר, הפנים והכלכלה לפעול לגיבוש תכנית לחלוקה שוויונית וצודקת של ארנונה מאזורי תעשיה באשכולות הנמוכים.

4. הוועדה רשמה לעצמה את דבר נציג משרד הכלכלה לפיהם המשרד כבר מעודד חלוקת הכנסות של ארנונה מאזורי תעסוקה חדשים ומייצר אזורי תעשייה חדשים.

5. הוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי תומכת בחלוקה הוגנת ושוויונית של הכנסות מארנונה לא למגורים ככל הניתן לכל המגזרים, תוך כדי סיוע לרשויות המקומיות והמוחלשות. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:02.