ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-01OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 522

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ז' בטבת התשע"ח (25 בדצמבר 2017), שעה 11:20

תקן פתיחת כיתות א' בפריפריה

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מסעוד גנאים

חנין זועבי

יוסי יונה

מאיר כהן

מנחם מזרחי - מנהל אגף אמח"י, משרד החינוך

נביה אבו יוסף - מנהל תחום תקציב חינוך מוניציפאלי, משרד החינוך

שאול קירשנבום - רפרנט חינוך באגף תקציבים, משרד האוצר

מירב כהן - עורכת דין, משרד המדע

שלמה בוחבוט - ראש רשות, ראשי רשויות

זאב גולדבלט - מנכ"ל פורום ועדי ההורים היישוביים

יערה שילה - נציגת ארגון אנו

מרק איפראימוב - מוזמן/ת

אלכס ברנר - מוזמן/ת

ודים ספקטור - מוזמן/ת

שלמה בן גל - מוזמן/ת

מיכאל אשכנזי - מוזמן/ת

אליהו סדרס - מוזמן/ת

יעקב ג'ינו - מוזמן/ת

עומר עצמוני - מוזמן/ת

יצחק בן מלך - מוזמן/ת

שלמה סביה - מוזמן/ת

אלכסנדר איבנוב - מוזמן/ת

מרטין מדר - מוזמן/ת

אילנית מנדלסון - מוזמן/ת

אלכס אברבוך - מוזמן/ת

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

תקן פתיחת כיתות א' בפריפריה

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ה-25 בדצמבר 2017, ז' בטבת תשע"ח. הנושא – תקן פתיחת כיתות א' בפריפריה.

ראש העיר מעלות תרשיחא, חבר הכנסת לשעבר ויו"ר המרכז לשלטון מקומי לשעבר נמצא כאן מעל חצי שנה אם לא יותר. עוד חבר כנסת מכהן פנה אלי וימחל לי שאני לא זוכר מי זה היה, פנה אלי בנושא הזה כי אני חושב שזו בעיה אמיתית.

נמצאים איתנו משרד החינוך? יפה. משרד האוצר, אני אתן לך מייד אחרי הפתיחה של מר בוחבוט, כי הוא יוצא לפגישה דחופה.

מר בוחבוט.

אדוני היושב ראש, קודם כול אני מודה לך שלקחת את זה ברצינות והעלית את זה על שולחן הוועדה החשובה ביותר, רק לצערי הרב לא כל חברי הכנסת לוקחים את זה ברצינות.

אנחנו לא נרפה מכך.

כולם יוצאים החוצה, "פנינו לפריפריה", רק כשצריך מעשים, כל אחד אומר תודה רבה והולך. אני יודע שוועדות כנסת יכולות להיות עם משתתף אחד והיושב ראש.

והפרוטוקול, הוא הכי חשוב.

אז מי שנמצאים, שלושת חברי הכנסת, אני באמת מודה לכם שבאתם לנושא מאוד חשוב.

אנחנו כראשי ערים נתקלים ביום-יום ובאים הנה. אני רוצה לשבח את משרד החינוך. משרד החינוך, אנחנו עובדים איתו ביחד, עושים עבודה נפלאה. זאת הזדמנות לומר גם מילים טובות על מנהלת המחוז שלנו, אורנה שמחון, אישה נהדרת, אישה שעושה עבודה מצוינת ליהודים וערבים.

זה לפי דעתך.

סליחה, לדעת הרבה ראשי ערים, גם הערבים.

זה לפי דעתך. זה מה שאני אומרת וזה נכון. אתה מתווכח איתי?

סליחה, מה את מבינה בחינוך?

חנין, תאמרי אחר כך את דעתך.

אני עוד לא ראיתי אותך נאנקת באיזה נושא חינוך חוץ - - -

אתה לא רוצה לראות.

אני לא רוצה לראות אותך? להיפך.

כן, אתה לא רוצה לראות.

כשבאת לבקר בית ספר תיכון ושאלו אותי, חשבו שאני אגיד לא. אמרתי, להיפך, תקבלו אותה בכבוד רב.

תודה רבה אתה רוצה להגיד לך?

לא, אני לא רוצה שתגידי לי תודה רבה. אני לא צריך את התודה רבה שלך.

שאלת? הוא ענה לך. זהו, נגמר. בבקשה אדוני.

אני חושב שהנושא הזה בפריפריה, יהודים וערבים, צריך שכל כיתות א' לא יעלו על 25 ילדים. אם מדברים הרבה על חיזוק הפריפריה, לא יכול להיות שמשרד החינוך מתנה פיצול של כיתה א' כשזה מגיע ל-40 ילד, אבל אם זה 39 ילדים, הכיתה ממשיכה להיות 39 ילדים. מה שאני ביקשתי מאדוני היושב ראש, שבערי הפריפריה גם לא יותר מ-25 ילדים בכיתה, בעיקר בכיתה שהילדים רכים, רק מתחילים את הדרך שלהם. אני מאמין שמשרד החינוך, יש לו את היכולות, הוא נותן שעות. כמו שנותן שעות תגבור, אפשר לתת מורה נוספת לפיצול של אותה כיתה, וזה הנושא שאני ביקשתי להעלות אותו.

ברשותך, חבר הכנסת, נציג האוצר צריך לצאת. בבקשה, תציג את עצמך.

שאול קישרנבום ממשרד האוצר.

אני בטוח שמשרד החינוך עוד מעט יתייחס בדיוק לתקן השעות, הסיבה שלא פותחים כיתה עם פחות מ-20 תלמידים. אני רק רוצה לציין שבכיתות הגדולות אין הרבה כאלה. הם גם מציינים בדיוק מה המספר שלהם, אבל כן הם נותנים תגבור רב של שעות לימוד עבור כל ילד מעל 34 תלמידים, חלקם משמשים אותם בפועל גם לפיצול של הכיתה בחלק מהשעות, כך שניתן מענה לכיתות הגדולות. המשרד יפרט בדיוק, אבל בכל מקרה זה נושא שיש לו עלות מאוד גבוהה להוריד את כולם ל-25 תלמידים. משרד החינוך ירצה להעלות את הדרישה הזאת כמו שהוא העלה את הדרישה הקודמת של צמצום תלמידים בכיתה, של השר בנט, אז תקציבי שיעלה לדיון.

משרד החינוך, תן לנו סקירה על גודל התופעה בפריפריה. תציג את עצמך ותן לנו סקירה כללית.

שמי מנחם מזרחי, אני מנהל אגף ארגון מוסדות חינוך.

היום יש בסך הכול 63 כיתות כיתה א' שהן בין 35 ל-39.

בכלל, בכל הארץ?

כל הארץ.

שהם בין?

בין 35 ל-39 תלמידים בכיתה.

כמה מהן בחברה הערבית?

אני מסתכל אפילו לפי מדד למ"ס. אפשר לראות שבמדד 1, 2 ו-3 יש בסך הכול 16 כיתות כאלה.

התופעה היא לא רחבה. מה שאמר חברי, שאול, אנחנו נותנים עוד שעתיים לכל תלמיד, בין מדד גודל הכיתה שלו לבין מספר התלמידים בפועל. זה יכול להסתכם עד ארבע עשרה שעות נוספות, צריכות ללכת לפיצול הכיתה. לדוגמא, אם מדד הכיתה הוא 32 ו-39 תלמידים בכיתה בפועל, מקבל עוד ארבע עשרה שעות, שעתיים לתלמיד. זה יכול לתת מענה.

בנוסף לזה, המשרד בנושא של התקצוב הדיפרנציאלי נתן מענה מאוד רחב לאוכלוסיות המוחלשות. זה משמעותי, אז יש פיצוי לגורם החברתי. אני חושב שיש לזה מענה גם לאור הנתונים. אין פה דרמה.

אין פה דרמה, אתה אומר. 63 כיתות.

מתוך כמה כיתות?

מתוך 5,200.

זה מצוין.

של אלה שנמצאים ברפורמה.

יש לך פריסה של זה, איפה נמצאות 63 הכיתות?

אני יכול להגיד לך בפריסה גיאוגרפית וגם פריסה של כמדד למ"ס.

פריסה גיאוגרפית, אז בדרום יש לנו 7 כיתות כאלה, בצפון 11. יש לי את כל הנתונים, גם תל אביב, חיפה.

אתה אומר שיש מענה בצורת תגבור.

כן, וגם בתקצוב הדיפרנציאלי יש מענה לאוכלוסיות המוחלשות.

עזוב את גודל התופעה. עדיין כשאתה אומר לי שב-40 תלמידים הוא יכול לפצל כיתה - - -

פעם היה 41. הרפורמה התחילה, אנחנו בשנה השלישית. השנה אנחנו כבר ב-א', ב' ו-ג'.

עד 34.

כן, אבל גם ב-40 אנחנו מפצלים ולא ב-41. רק מ-ד' זה ב-41.

כשעדיין הבדל גדול בין שעות תגבור כלפי מספר תלמידים עודפים, אתה נותן את התגבור מ-32 תלמידים. אומר לך, אם הייתה לו את האפשרות ב-40 תלמידים לפצל, הפער הוא כבר מ-20.

20 זה המינימום שאנחנו - - -

אז הוא מפצל ל-20.

הכלל אומר, פחות מ-20 תלמידים אין כיתה, לא במקרים חריגים שיש כיתה אחת וכמות התלמידים היא 15. בוודאי שאנחנו משאירים את זה ואפילו מתגברים אותה.

חברי הכנסת רוצים להתייחס?

כל התייחסות שלי תישמע כהתייחסות פוליטית גרידא, כי הרי משרד החינוך יודע יפה מאוד שיש כיתות שהן פחות מ-20 בסקטורים מסוימים, ומאשרים אותן ונותנים להן תקצוב, אבל כשמדובר בעיירות פיתוח וכשמדובר בחינוך הממלכתי הרגיל, אז שם אנחנו שמים את הכללים. יש לנו מערכת חוקים לפה, למעלות, לדימונה, ויש לנו מערכת חוקים למערכות האחרות.

דווקא כאחד שעבד בבית הספר, זה בלתי אפשרי לעבוד בכיתה הטרוגנית של 39 תלמידים. ליבי על המורה הזאת. ליבי על ראש העיר שצריך להתמודד עם כיתה כזאת, 39, הטרוגניים לגמרי, אומרים לו, ב-40 תפצל, 39 – אתה לא מפצל.

רק שתבין אדוני, שהסיפור הזה של הפיצול הוא במקצועות מסוימים, הוא לא בכל המקצועות בוודאי.

מה המספר המינימלי למתן רישיון הפעלה לבית ספר?

אם אני לא טועה, 60.

לפר כיתה?

18, 20?

לא, מה פתאום.

כמות התלמידים היא נמוכה, אבל הם גם מקבלים תקצוב בהתאם. אם כמות התלמידים היא פחות - - - , הוא מקבל חצי תקן.

במוכשר זה נמוך. חצאי תקנים.

חצאי תקנים.

בתי ספר מיוחדים כמו בתי ספר דמוקרטיים.

ברשתות, תכנית ההבראה שלהן הייתה שהם נאלצו לוותר על חצאי תקנים.

התכוונתי מינימום בכיתה.

מה המינימום שמשרד החינוך מאשר?

תראה, יש מקרים שאתה יכול גם להגיע למקום של 7 תלמידים בכיתה.

אנחנו מדברים על הרוב, לא על החריגים. מה הרוב?

תראה, הממוצע בארץ הוא סביב ה-26.4.

לא את זה אנחנו שואלים. שלמה בא אליך כראש עיריית מעלות ואומר לך, יש לי כיתה א' שיש בה 38 תלמידים, כל תלמיד שיהיה בריא, כיתה הטרוגנית לגמרי, אני רוצה לחלק אותה. אתה מאשר לו?

לא.

רק ב-40.

זה אוטומטית. למעלה מ-99% הם פחות מ - - - . ברור לך שזה 34 ומטה.

יש לי את הנתונים. דווקא ברוב עיירות הפיתוח יש פחות תלמידים בכיתות א' מאשר תל אביב.

כן, המספר נמוך יותר.

מסעוד.

את הנושא אני מכיר ובאמת הוא חשוב מאוד והוא חמור. לפעמים עושה הרבה בעיות בבתי ספר, בעיר למשל סח'נין. תלמיד אחד נופל וקם על זה? למה להקשות בעניין הזה למרות שכמשרד חינוך צריך להיות טובת התלמידים?

צריך למתוח קו איפשהו. השאלה איפה מותחים אותו.

כאשר אתה בא בגלל תלמיד אחד, אתה עושה סרדין אחד גדול, צפוף. אתה לא מפצל, למרות שידוע, כל הדוחות, כל המחקרים אומרים, ככל שבכיתה מספר קטן של תלמידים, זה יותר טוב לחינוך, זה נותן גם עוד משרות חדשות. מקשים על מנהלים, על ראשי מועצות ועיריות ועל אוכלוסייה שלמה.

מנחם, השאלה היא כזו, הרי משרד החינוך מכיר בעובדה שלפעמים כיתה נפתחת גם עם 18 תלמידים, 15 תלמידים. נכון שנקבע כלל בקטע של פיצול כיתות. לו יצויר שיבוא ראש רשות או מנהל בית ספר יחד עם המפקחת, בכיתה הזו כפי שאמר מאיר כהן, הטרוגנית, קשה לתפקד איתה, היא 38 תלמידים, רוצים לפצל אותה, 20 ו-18. במקרים מיוחדים יש גמישות? יש כלי לבדוק את זה ולבוא לקראת ולאשר?

אפשר להשלים את השאלה שלך?

כן.

עדיפות ראשונה היא ל-40-41. האם אפשר לתכנן קריטריונים של עדיפות שנייה?

מציאות שנייה.

כן. הקריטריונים האלה ל-63, אנחנו נותנים עכשיו עדיפות לאלה לפי רמת ההישגים, השיגי חינוך, לפי קריטריונים אחרים. לתת אופציה שתיתנו להם עדיפות לחלק מאלה של 63 כיתות.

אתה יודע, לפעמים דווקא בגלל שהתופעה היא לא, איך אמרת? הפתרון שלה הוא יותר קל, זו לא עלות גדולה.

סביב ה-17 מיליון.

כפי שהשלימה חנין, צריך מציאות א', מציאות ב' במקרים ש-א', ב', ג', קריטריונים שייקבעו על ידי המשרד, מקצועיים, ענייניים.

שמע, הבעיה היא תמיד אם אתה מפצל מלמעלה. אתה אומר, אם יהיה לי מספר כזה של 41-42, אני אפצל, בעוד שהסטנדרט צריך להיות הפוך, לבוא ולהגיד, המקסימום של תלמידים שיושבים בכיתה זה נניח 24. אתה צריך ללכת מלמטה, לא מלמעלה.

נכון. אנחנו לקחנו את העיוות וממנו אנחנו מנתחים.

ברור, כי מה אתה עושה? אתה רוצה להגיד מהו הסטנדרט הראוי, הרצוי של כיתה, ואז אתה אומר, זה הגבול המקסימלי.

המומחים עוד לא הכריעו.

לא, הבעיה היא כאן מאוד פשוטה, כי ברגע שאתה תגיד, בוא נספור מלמטה, אז מספר הכיתות שנצטרך לפצל יהיה גדול מן הסתם והעלות התקציבית תהיה יותר גדולה, אז הם אומרים, עם הקריטריון הזה, ההקצאה התקציבית שנדרשת לעשות את המהלך היא הרבה יותר גדולה. ברור, אבל זה מה שצריך לעשות בכל מקרה.

זאב גולדבלט.

אני חושב שהאתגר שעומד בפני מורה שניצב בפני כיתה גדולה מעל 35 תלמידים הוא הרבה יותר גדול מהאתגר שניצב בפני מפקד פלוגה או מפקד גדוד, ואני אומר לכם את זה מניסיון גם כאן וגם כאן. אין מה להשוות בין שני הדברים. גם הכלים שעומדים לרשות אותו מפקד בצבא הם יעילים לעין ערוך ממה שעומד לרשות המורה, ומאפשרים לו גם לבצע את תפקידו. גם ההכשרה שנדרשת למורה, לצערי פחותה מההכשרה של אותו מפקד גדוד, כך שהכישלון בעצם מראש מובטח. הנזק שנגרם כתוצאה מזה, שוב, בראייתי, לעתיד המדינה, הוא עצום, כי אנחנו פשוט מחסלים את דור העתיד ואני חושב שהגיע הזמן שגם מדינת ישראל תראה בחינוך את המרכיב העיקרי בביטחון הלאומי, לא בצבא אלא דווקא בחינוך, כי זו בעצם ההשקעה לעתיד.

עכשיו הצעה פרקטית. לפני שנתיים וחצי במסגרת האימוץ של הרפורמה שאנחנו דחפנו לקיומה, של צמצום מספר התלמידים בכיתה, אותו "מאבק סרדינים" שניהלנו, כולל העתירה שהגשנו לבית המשפט העליון, יצא משרד החינוך באמת עם הרפורמה, אבל יד ביד נלחץ על ידי משרד האוצר לבטל את נושא פיצול כיתות א' ו-ב' בשיעורי הליבה, דבר שהיה מקובל בזמנו. אני חושב שזו בכייה לדורות. מכיוון שאני רואה בזה חטא קדמון נוראי, כי אנחנו בעצם מחסלים את הבסיס שעליו יש את כל מערכת החינוך שנבנית אחרי זה, יש מקום לחדש את השעות האלה בשלב ראשון לפחות בפריפריה. בואו נתחיל שם ולו רק בגלל שבפריפריה יש פחות בעיה של בינוי, כי יש מבנים, אפשר להסתדר. לעומת זה, בתל אביב, מה לעשות, על כל כיתה יש מאתיים קופצים. גם במגזר הבדואי בנגב אני ראיתי כבר שתי כיתות שונות לומדות באותו חלל, באותו חדר, דבר שהוא הזוי לחלוטין, אז כהצעה ראשונית, ללכת לקראת, שהעלויות שלה הן לא מי יודע מה, לאשר בשלב ראשון שעות פיצול ל-א', ב' דווקא בפריפריה.

דבר אחרון שאני רוצה להגיד, צר לי שבדיון כל כך מהותי וכל כך חשוב בנושא החינוך, משום מה השותפים הכי בכירים, שזה המורים, נעדרים.

הם הלכו לישיבת חירום.

למנהלת הוועדה יש שאלה.

אתה אומר שזה מאוד חריג שיש כיתות שיש בהן פחות מ-20 תלמידים.

זה לא גורף. זו לא תופעה רחבה.

אוקיי. יש לך נתונים על ההתנחלויות, בכמה כיתות יש פחות מ-20 תלמידים?

מה זו התנחלות?

מעבר לקו הירוק.

אם מגדירים את היישובים, אני יכול לבדוק.

יש כיתות כאלה?

אני מניח שכן, לא בדקתי את זה, כי זה ישובים שהם יחסית קטנים ואני מניח בוודאי ששם אין מספיק תלמידים.

אז מה ההבדל בין ישוב קטן בפריפריה לבין ישוב קטן ביהודה ושומרון? זה ישובים קטנים וזה ישובים קטנים.

לא בהכרח. יש פריפריה גם חברתית.

משרד החינוך, כשהולך לאשר עכשיו פתיחת בית ספר או פתיחת כיתה, הוא מקבל את הנתונים של היישוב הזה. ביישובי פריפריה יש לך כיתה גדולה. הדיון פה הוא שונה בין פיצול לבין אישור לפתיחת כיתה. את תבחני אותו בהתנחלויות, אם הוא מאשר פיצול במספרים קטנים יותר. הוא לא יגיד לך. הכשלת אותו בשאלה, כי הוא לא מאשר פיצול במספרים קטנים בהתנחלויות. יש כיתות קטנות, עובדתית. בפריפריה ובהתנחלויות יש כיתות קטנות. יש מוסדות במוכשר שמשרד החינוך נותן להם רישיון לפתוח בכיתות קטנות. טוב, שם מתוקצבים בחסר רב, אז זה לא זה, אבל בממלכתי אני חושב שצריך לשקול את סוגיית הפיצול מחדש, שהמשרד מבחינה מקצועית יקבע את הקריטריונים, מתי אני מאשר למפקחת או למנהל בית ספר או לראש רשות לפצל כיתה גדולה כשהמינימום של האחת יהיה 20 והשנייה קטן יותר, בגלל מרכיב כזה. אני לא רוצה לומר דברים מקצועיים, להנחות, אבל אתם צריכים לקבוע מה הסיבות המקצועיות. המטרה היא שהמורה יצליח לתת את הטיפול הכי טוב לתלמידים.

בהתייחס למה שאתה אומר, המשמעות, אם אנחנו הולכים על כיתה א', זה אומר שבכיתה ב' הם עוד פעם יתאחדו, אלא אם כן אנחנו גוררים את זה עד לכיתה ו'. זו המשמעות.

תופעת הסרדינים צומחת?

בוודאי.

לאיזו כיתה הגענו?

ג'.

תודה רבה. נלך צעד אחר צעד, יד ביד עם הרפורמה. זה לא נולד עם זה. נלך עם זה. נתתי לך מענה?

לא בדיוק.

למה?

אני אגיד לך, כי אם פיצלת ב-39 - - - בכיתה א', נניח שהתלמידים נשארים ואין ניוד של תלמידים, כשהם עולים ל-ב' אתה צריך לפצל אותם או לאחד אותם?

אני ממשיך.

אם אתה ממשיך, אז אתה ממשיך את זה לשש שנים, אתה לא עושה עכשיו לשנה.

ברור.

צריך לבחון מה יקרה. מחר בבוקר יבואו ויגידו לך, אוקיי, אז גם ב-ב' יש לי 39 וגם ב-ג' יש לי 39. אתה תגיע למאות מיליונים.

אם אתה רוצה להתחיל מהלך ואתה קובע כללים קודם כול מקצועיים, מתי כן, כללים מקצועיים נוקשים, קשיחים, אין לי בעיה לחיות עם זה כששנת ה-70 של מדינת ישראל הייתה השנה המכוננת ואני צומח איתה.

למה דווקא את השאלה הזאת לגבי ה-63?

תוך כדי שאנחנו מדברים הוא ירד לסוף דעתנו והוא רוצה להביא את הפתרון, רק כשהוא חושב, אם אתה עושה את הפתרון, איך זה מתגלגל. אתה פותח את כל מערכת החינוך? לדעתי אי אפשר. זו בקשה מוגזמת ולכן אין לנו בעיה גם חברי הכנסת, גם ראש עיריית מעלות תרשיחא, ידידי, שלמה בוחבוט שפנה אלי בנושא הזה. אני חושב שזה נכון לומר שאנחנו מתחילים.

אדוני היושב ראש, רק להעיר הערה, מן הסתם היא הייתה בתחילת הדיון. אני מתנצל על כך שלא הייתי, לגבי העניין הזה שהמקום של הרשות המקומית, אתה נותן אישור, ברור שהיכולת היא דיפרנציאלית, בין אלה שיכולים לבין אלה שלא יכולים.

זה הכללים שהם יקבעו.

זה לא בסמכותה של הרשות, זה רק בסמכות של משרד החינוך.

את הכללים המשרד יקבע.

נניח משרד החינוך מאשר, ואז השאלה החשובה היא פה העניין גם של העלויות, על פי נופלות העלויות.

תקנים.

אבל אם זה חללים?

אין בעיה בחללים. בדרך כלל בפריפריה יש כיתות, לא חסרות כיתות, אבל מה? יש בתי ספר אחרים שהסוציו אקונומי של היישובים האלה גבוה, ההורים יחד עם הרשות המקומית מאפשרים לעצמם לפצל ואז יש איפה ואיפה.

בגלל היכולת הכספית.

כן, בגלל היכולת הכספית, לכן אני בא ואומר, משרד החינוך, אם יש בסך הכול 67 כיתות כאלה בכל מדינת ישראל ויש בסך הכול פחות מ-20 בפריפריה, הוא יכול להשתדל לפצל. זאת לא תהיה בעיה.

לפני שאני מסכם, מישהו רוצה להוסיף משהו?

הוועדה מודה לראש עיריית מעלות תרשיחא, מר שלמה בוחבוט, על היוזמה לקיום דיון לפיצול כיתות בפריפריה.

הוועדה שמעה שהתופעה של כיתות מעל המספר המקסימלי ופחות ממספר 40 תלמידים בפריפריה, סך הכול יש 63 כיתות בכל הארץ, מתוכם 16 באשכולות 1 עד 3.

הוועדה קוראת למשרד החינוך לקבוע כללים ברורים, מקצועיים שיאפשרו למשרד החינוך לאשר לרשות מקומית לפצל כיתות כאלה בשנתון כיתות א' ושיצמח משנה לשנה עד גמר בית הספר היסודי.

הוועדה חושבת שבמקרה של כיתות גדולות שלא מגיעות ל-40 אבל מעל 32 כפי שנקבע ברפורמה, מקשה על המורה ועל התלמיד להגיע לתוצאה מרבית, לכן הוועדה רואה חשיבות לאפשר את פיצול הכיתות במקרים הנדרשים, כמובן כפוף לכללים שיקבעו על ידי משרד החינוך.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:48.