ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-11OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 527

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ"א בטבת התשע"ח (08 בינואר 2018), שעה 11:00

מצב מתקני הספורט בבתי הספר

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

איתן ברושי

יוסף ג'בארין

מאיר כהן

יוסף עטאונה

יואל רזבוזוב

גיא דגן - מפמ"ר וממונה על החינוך הגופני, משרד החינוך

רותם זהבי - מנהל אגף בטיחות סביבתית במוסדות החינוך, משרד החינוך

יחיאל הרוש - ממונה רישוי מתקני ספורט, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מאיר ברוך - מנהל תחום בטיחות מתקני ספורט, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

רות דיין מדר - עורכת דין, מנהלת תחום חברה, מרכז השלטון המקומי

חיים גורביץ' - רכז פרויקטים בתקינה, מכון התקנים הישראלי

מיכאל סויסה - יו"ר ועדת מתקני ספורט, מכון התקנים הישראלי

מאיר ברדוגו - מנהל רגולציה, המועצה להסדר ההימורים בספורט

אירית בן מנחם - מנהלת מחלקת חינוך ומחשוב, מפעל הפיס

אריה זהר - יועץ מהנדס לטוטו וקרן המתקנים, טוטו

זאב גולדבלט - מנכ"ל פורום ועדי ההורים היישוביים

מידד גנדלר - V.S אדריכלים

אריה מודני - ספורט הדרום (סגולה) בע"מ

אלי פרקל - מהנדס בטיחות

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

מצב מתקני הספורט בבתי הספר

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 8 בינואר 2018, כ"א בטבת תשע"ח. הנושא על סדר היום: מצב מתקני הספורט בבתי הספר.

מצב מתקני הספורט בבתי הספר, חבר הכנסת יואל רזבוזוב מחויב לנושא הזה. הוא הוציא פנייה כבר בנובמבר. עוד לפני כן דיברנו על כך. אני חושב שהסוגיה הזו, לא רק לאור מקרים שקרו, כל אחד מכיר את זה מהסביבה שלו. מצד אחד אנחנו ביקשנו מהרשויות המקומיות שיאפשרו לתושבי השכונות להשתמש במתקני הספורט של בתי הספר, אבל מצד שני גם אנחנו דורשים מהם שאותם מתקנים יעמדו בכל התקנים הבטיחותיים והתקניים.

אני חושב שהדיון הזה חשוב. יואל.

תודה כבוד היושב ראש. אני חושב שהדיון חשוב ביותר. אנחנו נמצאים במצב מבחינתי שהוא אבסורדי, ומכאן אנחנו חייבים לצאת עם תוכנית סדורה ובאמת לתת איזושהי דחיפה לאותן הרשויות שאחראיות על הנושא.

מהנתונים שאני קיבלתי, ואני אשמח לקבל כל נתון אחר, אבל אני חושב שהנתונים האלה הם די דומים למציאות שלפחות אני חווה אותה, וביקרתי בלא מעט בתי ספר במשך השנים האחרונות. כחצי מבתי הספר במדינת ישראל הם ללא אולם או מגרש ספורט מקורה. במזג האוויר שלנו, עם החום שלנו, איך ילדים יכולים להיות בחוץ, בשמש. כמובן אני כבר לא מדבר על אולם, שגם האולמות לא ממוזגים ובכלל אין אולמות. גם מגרש ספורט, יש מגרש עם שני כדורי סל, מקסימום שער, שני שערים, זה מה שיש.

אם אנחנו רוצים לפתח את הספורט בישראל, ואני כבר לא אומר על ספורט בישראל, אני אומר, אורך חיים בריא לתלמידים שלנו, ודיברנו גם על הוספת שעות חינוך גופני, אנחנו לא יכולים לעשות זאת ללא מתקני ספורט. פשוט בלתי אפשרי.

אשמח לקבל כל נתון אחר וגם הוכחה שמשנה את המציאות, אבל בסוף אנחנו חיים את המציאות ואני יודע בדיוק מה קורה. אני גם מגיע מבית של הוראה ואני יודע בדיוק מה קורה בבתי הספר. זה אחד.

שניים, מי שאחראי על זה, יש את משרד החינוך, יש את משרד הספורט, יש את טוטו והפיס והרשויות המקומיות. אין גוף אחד שאחראי על כך. בסוף הכסף של הטוטו, קרן מתקנים בכלל העלימו. אין יותר מיליארד שקל שנלקח. איך נבנה אולמות? מבחינת פיס, הפיס נותן את זה לרשויות מקומיות, רשות מקומית לא בהכרח מחויבת לעשות את זה בקרוב בתוך שטח בתי הספר. לא לכל בתי הספר יש מספיק מקום או מגרש מספיק גדול בשביל לבנות.

אנחנו ב-2018 עדיין נמצאים במצב שבתי ספר חדשים שנבנים, נבנים ללא אולם ספורט. למה? אנחנו מדברים כאן על תקציב זעום יחסית לגודל התקציבים גם של משרד החינוך וגם של קרנות נוספות, כך כמו שאמרתי, אנחנו חייבים לעשות תוכנית סדורה ולמצוא גוף אחד שיהיה אחראי. אני חושב שזה כן צריך להיות במשרד החינוך ולא להפיל את זה על משרד הספורט או על פיס או על טוטו. משרד החינוך לתת את הטון. אני גם הייתי חבר מועצה ברשות מקומית, הייתי מחזיק תיק הספורט. אני יודע בדיוק כמה עולה בניית אולם. אפשר להוזיל את זה ואני כבר הצעתי גם בנייה קלה וגם לצאת למכרז גדול ולהוזיל את מספר הפרקטים ואת מספר הסלים, כמובן המתכנן והכול. אפשר להגיע לחצי מחיר של בניית אולם, כך שפשוט אין תוכנית. שום דבר לא זז, ואם מכאן נצא עם איזושהי אמירה, רק העודפים שנשארים במשרד החינוך, היינו יכולים לקרות כבר את כל המגרשים.

אנחנו נלמד את הסוגיה הזו בדיון הזה ולאחר מכן נצא עם סיכומים.

מי שסובל זה בסוף התלמידים.

קודם כול הדיון מתחלק לכך שאנחנו צריכים לקבל תמונה על קודם כול מיפוי. אם יש תקינה, לאיזה גודל בית ספר צריך שיהיה אולם ספורט או מתקן ספורט כזה או אחר. אנחנו מדינה מתוקנת. חייבת להיות תקינה. השאלה אם ישנה תקינה. מיפוי, היכן יש, היכן אין והיכן צריך לבנות, וסוגיית הכתובת. אני יודע שמבחינת התקצוב זה כמה גורמים, אבל נראה את זה בהמשך.

חבר הכנסת יוסף ג'בארין.

תודה לכבוד היושב ראש. האמת היא שאנחנו בוועדה הזו הרבה עוסקים בכלל במחסור של כיתות לימוד, שזה לפחות בחברה הערבית מסתכם לפי הנתונים של משרד החינוך באלפים, יותר מ-3,500, משהו כזה, לכן כשאני מגיע למתקני הספורט, אני אומר, זה צרות של עשירים בעניין הזה.

בכל זאת באתי לכאן כי אני מכיר גם מקרוב את הבעיה הזאת. אני חושב שאחד מדוחות מבקר המדינה האחרונים התייחסו לנושא הזה. אני זוכר לפחות המלצה אחת, שבהיעדר מרחבים לחצר ולמשחקים, אז אולי צריך לנצל את הגגות של בתי הספר כדי לשמש גם כמתקני ספורט.

אני חושב שיהיה חשוב לראות את הנתונים שיש למשרד, אם אפשר גם נתונים לפי מגזרים, זה מאוד חשוב, ובכלל לשמוע באיזו מידה משרד החינוך מחויב עד היום למתקני ספורט בתוך בתי הספר.

סוגיה נוספת, אני מכיר הרבה בתי ספר שלצידם יש מתקנים ששייכים לרשות המקומית, של מפעל הפיס, אולי של גורמים אחרים. יכול להיות שכדאי לבחון את הסוגיה, באיזו מידה בתי הספר הללו יוכלו להשתמש גם במתקנים שליד בתי הספר, גם אם הם לא שייכים רשמית למשרד החינוך.

תודה. זאב גולדבלט.

איתרע מזלי ואתמול ביקרתי בדרום.

אצלי זה לא איתרע מזלי. אני כל הזמן שם.

אני יודע. כל אחד והדברים שלו.

תציג את עצמך.

זאב גולדבלט מפורום ועדי ההורים היישוביים.

הייתה לנו פגישה במחוז דרום עם מנהלת המחוז שהתמקדה בעיקר במגזר הבדואי. אני לא במקרה מעלה את זה, כי במסגרת הזאת בין השאר נחשפתי למשל למוסדות חינוך בלקיה. לא רק שמתקני הספורט זו הבעיה הקטנה שלהם, שהם לא קיימים, אלא אין אפילו כיתות לימוד, אין בתי ספר, הכול פשוט "על הפנים" מהבחינה הזאת, אבל מכיוון שאנחנו עוסקים כרגע במתקני ספורט, אחד הדברים שמאפיינים שם זה אפילו סכנה בטיחותית לילדים שמשחקים.

אם חושבים שהתופעה הזאת אופיינית רק למגזר הבדואי, אז התשובה היא לא. דברים דומים ראיתי גם בקריית שמונה. אי אפשר להגדיר את זה כיישוב בדואי. יש בערערה, יש אפילו במרכז. אני מזכיר שחלק מהצפת הנושא נובעת מאותו מתקן כדורסל שקרס על הילד בתל אביב דווקא, זאת אומרת, זה לא בהכרח אופייני לפריפריה או מה שנתפס כשוליים, אלא זה קיים גם במרכז. אני חושב שחלק מהבעיה זה באמת ביזור הסמכויות ובעצם שאף אחד לא אחראי באמת, או כמו שדיברו קודם חברי הכנסת כולל יוזם הדיון, יואל רזבוזוב, אני כן חושב שצריכים להפנות את כל התקציבים שמיועדים באמת לשיפור מתקני הספורט, למשרד החינוך, כי לו יש את הראיה הממלכתית והוא גם לא כפוף ללחצים של הרשויות המקומיות שהן הבעלים של מפעל הפיס למשל ודברים מהסוג הזה. יש פה ראיה ממלכתית וכך צריכים להתנהל, לא בראיה של איזה ראש רשות יש לו מהלכים עם יושב ראש מפעל הפיס או כל גורם אחר.

אני אתקן אותך. זה יותר חמור מכך. אני לא רוצה להיות תלוי בסדרי עדיפויות של ראש הרשות, כי ראש הרשות, יש לו סל במפעל הפיס. הוא קובע לעצמו מה הוא מבקש ממפעל הפיס. אני לא רוצה להיות תלוי בחסדים. אני מדינה מתוקנת. אם מדינה מתוקנת חושבת שמתקני ספורט הם חלק אינטגרלי מההוויה הבית ספרית והם מערכת החינוך, שיתבעו תקינה. ככה אני יודע לעבוד.

חותם על דבריך.

אני רוצה לשמוע את המרכז לשלטון מקומי, משרדי הממשלה. מהאורחים, מישהו רוצה להתבטא בנושא? בבקשה, אדוני, תציג את עצמך.

שמי אריה זהר, אני היועץ ההנדסי זו השנה השישית של קרן המתקנים ספורטוטו, עובדים ביחד עם מפעל הפיס גם, ובתקופה האחרונה מנסים לקדם יחד עם משרד הספורט. אני יושב עם האנשים הנכבדים ממכון התקנים, תקינה למתקני הספורט.

מה שרציתי להגיד, אני חושב שהתמונה היא לא מלאה, מה שיש לכם. במדינת ישראל הוקמו בחמש-שש שנים האחרונות מאות אולמות ספורט, ואני חוזר ואומר, מאות, כשמרביתם, כמעט 90% הם אולמות של בתי ספר. אני מדבר על כל המגזרים.

אתמול חזרתי מהפזורה הבדואית באולם, מדרום לבאר שבע. אנחנו מסתובבים לפחות פעמיים בשבוע ואנחנו מדברים מדן ועד אילת על מהפכה. הייתה מהפכה. אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה, מי אחראי.

אני לא איש טוטו, אני יועץ חיצוני. ידענו לעבוד ביחד עם מפעל הפיס. יש המון אולמות משותפים גם למפעל הפיס וגם לטוטו. הגענו אפילו לידי מצב שהכנו תיק מוצע שמתאים לשני המקרים. אין סתירה.

אני מציע לכל החברים המכובדים. אני מתנדב, אני מוכן לקחת את כולם לראות את המהפכה שעשו בתחום הספורט בבתי ספר.

היה לי העונג גם להיות בקשר עם יואל רזבוזוב בזמנו. ניסינו לקדם אולמות.

מה נעשה?

הוא יועץ חיצוני. הוא אומר לך מה נעשה. מ-0 ל-30%, ל-50%, זו גם מהפכה, אבל זה כלום.

אני, א', מודה על המידע. אנחנו ערים גם למה שנעשה, אבל כשאני מדבר איתך על תמונה כללית של מערכת החינוך במדינת ישראל, אתה, מהנתונים שאתה נותן לי, לא נותן לי תמונה כללית מה קורה. בבקשה.

משפט אחד, פשוט יש פה סתירה. משרד האוצר לקח מיליארד ₪ מקרן מתקנים של הטוטו, כי אמרו שלא בנו.

הוא יועץ חיצוני.

זאת אומרת, יש פה הרבה סתירות. יש לנו 5,000 בתי ספר. אמרתי, כחצי מהם ללא אולמות ספורט או מגרשים מקורים.

ראש רשות, אם הוא מרים היכל תרבות במרכז העיר שלו ומשעבד את כספי הפיס שלו לעשר שנים הבאות על היכל התרבות הזה, זה נראה יותר טוב מאשר ארבעה אולמות ספורט שהוא מפזר אותם בבתי ספר בשכונות, לכן אני לא רוצה להיות שם. זה מבורך וזה מבורך. זה מה שעניתי לך, זאב. אני לא רוצה להיות שם. יש עשייה, אין ספק. בבקשה, אדוני.

שמי אריק, אני למעשה מטפל במתקני הספורט האלה.

מה זה "מטפל"?

דואג שהם יהיו כשרים כדי שלא יהרגו אף ילד.

יש תקינה?

זה בדיוק העניין. זו למעשה העבודה של מכון התקנים. הוועדה שיושבת כאן למעשה מתקנת את הצורה שבה אפשר לבוא ולטפל במתקן כדי שלא יקרה לאף ילד.

נכון להיום יש תקינה?

קיימת תקינה.

יש תו תקן למתקנים?

קיים. מה שאני רוצה להוסיף, זה שהעובדה היא שהילדים שנהרגו בישראל כתוצאה ממתקני ספורט, היא כתוצאה מטיפול לקוי במתקן ולא מהרכבה לקויה.

בוא אספר לך סיפור. אני אתמול בלילה הייתי אצל רופא מומחה עם הבן שלי בן 18 עוד שלושה חודשים, שהחלום שלו הוא להתגייס ליחידה קרבית. הוא סך הכול שיחק כדורגל במגרש ספורט, לכאורה היה אמור להיות תקני, כדורגל בליגת מושבים, מה שנקרא. הוא חצי שנה כבר מסובב עם הקרסול שלו. אין סיכוי שהוא יהיה קרבי. לא רוצה להגיד לך אם הוא יגמור עם נכות, על בור קטן שהיה במגרש.

על זה אני מדבר בדיוק. אני אומר, בוא ניצור תקינה שקודם כול מה שקיים יהיה כזה שלא יהרוג או יפצע אף ילד שלנו. זה השלב הראשון לפני שמרימים משהו שאי אפשר לטפל בו אחר כך, כי זו הבעיה שלנו, איך לטפל בדברים ולא איך ליצור אותם. ליצור, כל אחד יכול ליצור. איך אנחנו גורמים לכך שאתה שולח את הילדים שלך, אני שולח את הילדים שלי לבית הספר, למקום הכי בטוח, והוא מסוכן.

אנחנו בשנת ה-70 של מדינת ישראל, אבל התחושה שבכל דיון אנחנו מקימים את המדינה מחדש. שנת 70 נראית לי שנה מכוננת, כמו מחזוריות.

אני מקבל את הדברים שלך ולא מקבל אותם. קודם כול השאיפה שלנו להוביל לכך שכל מי שצריך מתקן ספורט, יהיה לו מתקן ספורט. זה יכול להיות ביחד. אנחנו ניצור תקינה ונוודא שאכן המתקנים האלה ראויים לשימוש בני אדם ולא יסכנו אותם. בבקשה, אדוני.

שמי סויסה מיכאל, אני ממכון התקנים, גם משמש כיושב ראש ועדת מתקני ספורט שכותבת את התקנים.

כמה דברים. אני רוצה רק להפריד בין כמה מתקנים צריך להיות לבתי ספר, זה צריך להיות יותר בתקנות מאשר בתקנים. התקנים צריכים לפרש איך צריך לבנות את המתקן הזה.

ברור לנו. לא ציפינו שמכון התקנים יקבע כמה ילדים צריכים מתקן ספורט.

אני רק רציתי לאבחן בין שני הדברים. כן רציתי להביא לידיעת הציבור, אחרי שקרתה אותה תאונה ב-2012, אבל זה התחיל כבר קודם, אבל ביתר שאת אחרי 2012 הייתה ועדה פנימית של מספר משרדים ולמעשה הוחלט לעשות פרוגרמה בכל נושאי תקינה של מתקני ספורט בישראל. כרגע יש מהלך תלת שנתי של אימוץ קרוב למאה ומשהו תקנים בכל המגזרים של מתקני הספורט. היום כשתבוא תקנה ותגיד, בבית ספר צריך לבנות אולם מסוג א', ב' או ג', יהיה לו תקן מוכן על המדף שאומר איך לבנות אותו, מה שבעבר הרחוק לא היה.

אם דובר על איזה מתקנים צריכים להיות באולם הזה, אם דובר על סלים, אז מדובר על איך סל צריך להיבנות ואיך הוא צריך להיעשות.

כבר היום למשהו כמו עשרים מתקנים יש כבר תקנים. הוועדה השלימה עבודה של שנה אחת. נדמה לי, מעבר לשתיים עשרה יש לנו עוד - - -

עוד עשרים תקנים לשנה. שמי גורביץ' חיים, אני מצטרף לשיחה. אני מרכז את נושא התקינה במכון התקנים.

אפשר באמת לנצל את ההזדמנות ולספר לכולם שאנחנו התחלנו פרויקט בשנה שעברה בשיתוף משרד התרבות והספורט בנושא של הכנת כמאה תקנים. זה ייקח ארבע שנים בערך, זו ההערכה שלנו. זאת הזדמנות שאנחנו גם בתהליך הביקורת הציבורית של תקן עובר לפני פרסומו, אנחנו נשתדל באמת לפזר את זה לכל הנוגעים בדבר ואנשי הספורט למיניהם - - -

אשאל אותך שאלה. אמרנו שאנחנו לומדים את הסוגיה הזו לעומק. אני עכשיו ראש רשות, לצורך העניין גם מנהל בית ספר. הרמתי מגרש סל בשטח בית הספר או אולם ספורט. איך בונים בית פרטי, אני יודע, עברתי. אני יודע מי מאשר, מה מאשרים.

אני מחויב לאיזו בדיקה כלשהי, אישור פתיחת מגרש הספורט מאיזה גורם בטיחותי כלשהו במדינת ישראל?

בטח. בכל מקרה, כמו לכל מבנה רגיל, אנחנו מחייבים כשאנחנו כתבנו תיקי מוצר לאולמות ספורט, שהרשות תחזיק יועץ בטיחות. אין בכלל ספק שזה צריך לעמוד בכל - - -

חוק.

זאת הבעיה. אין חובה - - -

תודה רבה. עוד שאלה. אם אין חוק אז השאלה הבאה מתייתרת, אבל אני הייתי מצפה כמו ששירותי כבאות יודעים לעשות קופה טובה וטוב שכך, לעבור כל כמה חודשים במשרדים ולשלם את האגרה ואת הבדיקה, ככה יהיה על התקן. התקן חייב בקרה צמודה.

אבל זה לא תפקידו של מכון התקנים.

לא, אני שואל, אני לומד. אם החוק יחוקק, אז יכול להיות שנטיל את זה.

אני רק רוצה להשלים משפט אחרון לגבי זה.

במסגרת אותה פרוגרמה גם נכתב תקן לתחזוקה של כל המתקנים, שזה אומר שאחת לשנה יבחנו את המצב של המתקנים ויבדקו אותם.

מתי העבודה שלכם מסתיימת?

בנושא של התקן הזה אנחנו כבר עובדים. התחזוקה, כבר עובדים על המדוכה, אבל כמו שאמר, הפרויקט הוא תלת שנתי. נותרו עוד שלוש שנים. שנה אחת מאחורינו.

עוד דבר אחרון בנושא של המגרשים. כדאי שתדע שגם בנושא הזה למעשה נעשית עכשיו עבודה מאוד גדולה. נבנים עכשיו בישראל מאתיים וחמישים מגרשי כדורגל במימון של הטוטו, וכל המגרשים האלה, לאחר השלמתם יבדקו להתקנה בדיוק מהסיבה הזאת של הבורות, של השקעים, של התשתיות הרעועות שבעבר חסכו אותם והיום הבינו שצריך לבדוק לפני שמוסרים את זה.

בבקשה.

הרוש יחיאל, אני ממשרד העבודה והרווחה.

אנחנו מתעסקים בכל הנושא של רישוי מתקני הספורט וכל מה שנגזרת מחוק איסור אלימות בספורט.

אנחנו נותנים רישיונות עסק לכל מתקני הספורט מעל חמש מאות מקומות ישיבה, חלקם נמצאים במוסדות חינוך, ובמידה ומוסד חינוכי, יש בו אולם ספורט או מגרש ספורט מעל חמש מאות מקומות ישיבה ומשחקים שם משחקי ליגה במסגרת אותו חוק איסור אלימות בספורט, הוא נדרש באישור שלנו לרישיונות עסק. אגב, למעט אם המתקן משמש רק את המוסד החינוכי בלבד, אז הוא לא נדרש ברישיון עסק, אבל כל המתקנים, ברגע שהם לא משמשים רק את המוסד בלבד, נדרש ברישיונות עסק.

אנחנו חלק מאותם נותני אישור, כמובן כמו שאמרתי, למתקנים מעל חמש מאות, אבל כל המתקנים פחות מחמש מאות, שהם בהגדרה בפריט רישוי - - -

מה אתה דורש מהם כדי לקבל את רישיון העסק?

אנחנו מתעסקים בהיבטים של בטיחות. אותו מתקן ספורט אמור לעבור את הבדיקות שלנו. יש לנו קבוצה של שלושים וארבעה אנשים שהכשרנו. בהגדרה הם נקראים מנהלי בטיחות בספורט. הם עורכים סקר בטיחות בתוך המתקן הזה פעם בשנה, וכל מתקן כזה נדרש ברישיון עסק פעם בשנה.

מי קבע להם את אמות המידה הבטיחותי?

אנחנו כרגולטור קבענו - - -

שימו לב בנושא אחד קטן, איזוטרי. כל אחד עובד לבד, במדינה אחת.

ממש לא.

בעיקרון, כל נותן ברישיונות עסק קובע בעצם את התקנים שלו לצורך מתן האישור, ואנחנו חלק מתוך אותם גורמים. כמובן שמשטרת ישראל נמצאת בתוך הסיפור הזה כנותן אישור, וכיבוי אש.

תודה. משרד החינוך.

אני רוצה רגע להבדיל בין מתקני ספורט לבין כל נושא התחזוקה.

מבחינת משרד החינוך, כל בית ספר שנבנה, יש תקן מה צריך להיבנות בתוך בית הספר, כשהתקן מדבר על כך שצריך להיות מגרשי ספורט, זה יכול להיות שני מגרשי כדורסל או מגרש ספורט משולב, תלוי גם בגודל בית הספר. צריך שיהיו מתקני אתלטיקה קלה כמו מסלול לריצה קצרה, בור קפיצה למרחק, קפיצה לגובה.

זה מופיע בפרוגרמה, נכון?

זה מופיע בפרוגרמה.

הוא מתוקצב או רק הכיתות מתוקצבות?

מתוקצב גם.

בתקצוב שמשרד החינוך נותן לרשות המקומית בבניית בית ספר חדש, הוא מתקצב גם את אותה פרוגרמה של אולמות ומתקנים?

כן, כחלק מפיתוח החצר של בית הספר.

אתה שם לב שאני שם דגש על התקצוב.

כן, כן. בנוסף לכך, הדרישה היא לאתר מקום לבניית אולם ספורט עתידי. העניין הוא שמשרד החינוך, אין לו תקציב לבניית אולמות ספורט. תקציב לבניית אולמות ספורט כמו שנאמר קודם, זה בעצם תחת משרד התרבות והספורט, טוטו, פיס, כל הגורמים האחרים. מה שהיה בעבר כשזה היה גוף אחד, היום זה לא קיים, כלומר, משרד החינוך בעצם לא בונה את אולמות הספורט ויש פה צורך בסגירת פערים. הנתונים שאמר חבר הכנסת רזבוזוב הם נכונים. 50% ממוסדות החינוך, יש להם אולמות ספורט ברמה כזו או אחרת. יש גם מוסדות חינוך שיש להם אולם אחד.

אתה מפמ"ר, נכון? לכאורה, הפרטים הטכניים זה לא התחום שלך. זה שאתה יודע אותם בגלל העבודה שלך, טוב. אני שואל אותך שאלה מבחינה מקצועית, פדגוגית. יש לך עמדה מקצועית שאומרת, בית ספר, צריך שיהיה בו מגרש משחקים כזה או אולם ספורט כזה. אתה חושב שאולם ספורט צריך להיות במתחם של בית ספר?

כמובן שכן.

אז למה אתם לא פועלים שהתקצוב של זה יבוא ממשרד החינוך והבנייה של זה ממשרד החינוך? למה צריך לסמוך על גורמים אחרים?

העמדה המקצועית באינטרס שלי, שיהיה עד כמה שיותר ציוד ותנאים לקיים את שיעורי החינוך הגופני ואת כל הפעילות הגופנית במוסדות החינוך, בתנאים הטובים ביותר.

והיום אנחנו בחצי מבתי הספר לא יכולים לעשות. אין תנאים.

הבעיה היא בעיקר בתנאי מזג אוויר. בתחילת שנה, בסוף שנה, זו תקופה חמה ולאחר מכן יש תקופה של גשם. נכון שאנחנו מדינת ישראל ואנחנו לא איזו מדינה אירופאית שכל השנה קפוא קר, ועדיין כשיורד גשם והמגרשים רטובים, יש סכנה בטיחותית ואז נאלצים לחפש פתרונות. מצד שני, כמובן שפעילות גופית רוב האנשים עושים גם ברחובות ובשטחים פתוחים, אבל כבית ספר, כמוסד חינוכי, אם רוצים שכיתת הלימוד של המורה לחינוך גופני בסופו של דבר, לפחות בחלקה זה אולם הספורט, אז אין ספק שמדובר פה בעצם על סגירת פערים.

דובר לדוגמא על המגזר הבדואי. אני גם הסתובבתי והייתי בדרום. היום יש לא מעט תקציבים שמופנים לשם לסגירת פערים, לבניית בתי ספר חדשים לעומת מוסדות החינוך שהיו. אני גם ראיתי שם בנייה של לפחות מהפיס גם נושא של אולמות ספורט, אבל העניין הוא שזה פערים גדולים. נכון עוד דבר, שזה נורא תלוי בסופו של דבר, לצערי אני אומר את זה, בתפיסת העולם של ראש הרשות, כי ראש רשות שרוצה להקצות, ואני יכול לתת דוגמאות, לעניין הזה, יש רשויות מקומיות שבכל בית ספר יש גם אולם ספורט וגם מגרש ספורט מקורה. לפחות אם אין אולם ספורט, שמגרש הספורט יהיה מקורה. גם פה זה כספים מהפיס, כלומר גם זה לא כספי משרד החינוך וזה חייבים לבוא ולומר.

אין ספק. דוח המבקר דיבר על כך. יש מסמך מ-2010 של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת. היו דיונים שהתקיימו כאן. לצערי הרב, שוב, נושא של מיפוי אין לנו, אלא אם כן תסתרו בהמשך. מיפוי, איזה בתי ספר, צריך שיהיה בהם אולם ספורט ואין בהם, הנושא הזה של גוף מתכלל שיטפל בקטע הזה של בינוי ותחזוקה של אולמות ספורט ומתקני ספורט בבתי הספר. גם זה נכתב ולא נעשה.

בבקשה, אדוני.

שמי רותם זהבי, אני מנהל אגף בטיחות במשרד החינוך.

ראשית, אני אומר כך, קודם כול, תקן. משרד החינוך מתואם באופן מלא מול משרד הכלכלה, מינהל הבטיחות, מכון התקנים הישראלי. אנחנו שותפים ואנחנו פועלים. למרות שהתקן למתקני ספורט הוא לא תקן מחייב אלא הוא תקן וולונטרי, משרד החינוך לקח על עצמו את זה כתקן מחייב, זאת אומרת אנחנו בחוזר המנכ"ל שלנו מנחים שזה תקן מחייב. זה דבר אחד.

סליחה, הנקודה לא הייתה מובנת. תקן בטיחות, איך זה מתקשר לתקן - - - ?

זה קשור לזה שאם אתה עכשיו מתקין מוצל בבית ספר, אין תקן מחייב. זה לא כמו מתקני משחק שיש תקן מחייב.

זה לא כמו בטופס 4 כשאתה בונה בניין, אם אתה לא תעשה א', ב', ג', ד' - - -

כן, כן, זה לא בחוק תכנון הבנייה וכו'. זה תקן וולונטרי, אתה רוצה, תאמץ, אתה לא רוצה, אל תאמץ.

זה במקומות שיש.

כן, אבל משרד ממשלתי כמו משרד החינוך מחייב בחוזר המנכ"ל שלו שיש לבצע את ההתקנה בהתאם לתקן הזה.

מה קורה עם מתקנים קיימים?

גם מתקנים קיימים, גם הנושא הזה של הבדיקה, של השגרה, של התחזוקה, אותו דבר, הוא בהתאם לתקן.

אני אשכלל את השאלה שלו, מר רותם זהבי.

אחרי שאימצתם באופן וולונטרי את תקן הבטיחות, כל כמה זמן יש בקרה?

אז אנחנו הגדרנו בדיוק נושא של בקרה ונושא של שגרה מהסיפור הקשה שהצגת אותו, האישי. אנחנו מחייבים אחת לשנתיים לבדוק מגרש כדורסל, את ההיבט של המתקנים שלו עם בודק מומחה, עם בודק שהוא מוסמך לעניין הזה, של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. רק הם אלה שיכולים להסמיך או מכון התקנים וכו', ואנחנו בעניין הזה עושים הרבה מאוד הסברה מול הרשויות יחד איתם בנושא הזה של איך לתחזק את מתקני הספורט וכדומה.

אני רוצה גם להגיד עוד משהו לגבי תקצוב. יש תקציב שיצא שנה שעברה, שהוקצב למגזר הערבי, 34 מיליון שקל במסגרת התוכנית של הממשלה לנושא הזה. אתה יודע, זה 34 מיליון שקל שהוקצו רק למתקני ספורט בבתי הספר, לשעות הפנאי, מתקני ספורט. זה כסף ייעודי לעניין הזה.

כמה נוצלו?

יש עכשיו את העניין הזה, הם עובדים על זה, ג'לאל עובד על זה, ספדי עם מינהל הפיתוח ועכשיו זה נמצא בהליך.

הכסף זה לא לבטיחות, הכסף הזה למתקנים.

מתקנים. הוא לא מדבר על בטיחות.

הכסף הזה למתקני ספורט.

זה לא מיועד למתקני ספורט. נתנו תקציב לרשויות במסגרת התוכנית - - -

חד משמעי למתקני ספורט. אתה לא בקיא.

לא, אני כן בקיא. אתה מדבר על חוזר מנכ"ל.

אתה מסבך את הדיון. הבן אדם, יכול להיות שהוא רוצה לבטא משהו אחר שאתה מסכים איתו. גם אתה נכנסת לשני נושאים.

לא, הוא מדבר על דברים לא נכונים.

אומר פה שבתקציב שהממשלה ייעדה, ייעדה תקציב ייחודי וייעודי למתקני ספורט בבתי הספר, שישמשו את בתי הספר ובשעות הפנאי. במגזר הערבי, נכון?

כן.

אני רוצה לחדד את הנושא ולדייק.

עזוב חוזר מנכ"ל.

בלי קשר לחוזר מנכ"ל. הכסף שהוא מדבר עליו, שהוא במסגרת אתגרים לאוכלוסייה הערבית, זה לא מיועד לבתי ספר, זה לעוגנים בקהילה, שכל ישוב מחליט על שניים-שלושה עוגנים שישמשו לפעילות הבלתי פורמלית אחרי הצהריים וכל ישוב תכנן לפי הצרכים שלו.

אתה אומר, לאו דווקא מתקני ספורט.

בכלל לא.

הוא לא בקיא בנתונים. אתה מדבר על תקציבים אחרים.

אתה מדבר על אתגרים.

תוכנית אתגרים זה 160 מיליון. הסיפור הזה של 34 זה משהו אחר. אני מוכן לפרט לך את זה. זה לא שייך.

אוקי, מאה אחוז.

מה שאתה אומר שיש 34 מיליון שקל, 2017, לא קשורים לאתגרים.

לא קשור.

שהם מיועדים להקמת מתקני ספורט בבתי ספר.

גם בבתי ספר, גם במגרשים ציבוריים וכו'.

שאל אותך כבוד היושב ראש מה נוצר מזה?

זה 2017. עדיין אי אפשר לדעת. עכשיו עובדים על זה. אני חשבתי שזה תקציב ישן.

2017 סיימנו. למה אני מעלה את זה? אני מעלה את זה כי אני מניח שהאדון יודע שיש קושי עצום למצוא קרקע, למצוא מקום להקמת המתקנים וכדומה, לכן אם לא יהיה שינוי משמעותי בתוכנית הזו, אז לדעתי 34 מיליון לא ינוצלו, כי אין לך כמעט מקומות כדי להקים מתקני ספורט.

זו סוגיה שהיא ידועה במגזר. סוגיה שהיא ידועה גם לגבי כיתות. אני מאמין שהיא יותר חמורה כשמדובר במתקני ספורט, גם לאתר שטחים. יש קושי אמיתי. צריך לעקוב אחרי ביצוע התוכנית.

אנחנו עדיין לא דיברנו על הפערים.

ברשותך, רק שאני אקבל התייחסות לסוגיה הזאת.

מדובר בעיקר בשיפוץ מגרשים ישנים והחלפת המתקנים. פחות בבנייה של חדשים, אלא יותר בשיפוץ, בדיוק בגלל המצוקה, לא מתוחזק, חלוד וכו'.

יש עוד התייחסות לשאלה שנשאלה? אין.

מרכז השלטון המקומי, בבקשה.

כפי שידוע לכולנו, כשמשרד החינוך, התרבות והספורט והמדע התפצל והתרבות והספורט הפך להיות משרד בפני עצמו, הפסיקו לבנות אולמות ספורט בבתי הספר. יש פרוגרמה, אבל אין בנייה.

זה נכון שלגבי המגרשים הלא מקורים, כדורסל, כדורגל בתוך בית הספר, זה מופיע ומתוקצב?

מפעל הפיס אומר שזה כלול בפרוגרמה וזה כחלק מסך הכול התקציב שניתן ב-15% לחצר. בפועל מה שקורה היום, זה שמי שמממן את הבנייה של אולמות הספורט ואת המגרשים במדינת ישראל, זה כספי הימורים של מפעל הפיס והטוטו ורשויות מקומיות.

או הטוטו.

גם וגם, כי כיום יש סוף סוף הסכמה כדי שבכל זאת ייבנה, שיאגמו משאבים ביחד, ומפעל הפיס והטוטו אחרי הרבה מאוד שנים שלא רצה לעבוד ביחד, בשנים האחרונות כן עובדים ביחד והרשות המקומית שמה את החלק שלה על מנת שבכל זאת יהיה, על פי שיקול דעתה ועל פי הצרכים.

אלא אם כן זה בית ספר חדש.

לא, בבית ספר חדש גם לא.

אולי הספורט לא.

אם זה מופיע בפרוגרמה, זה לא אמור להיות מכוסה על ידי משרד החינוך?

אולמות, רק מפעל הפיס.

לא אולמות ולא הקירוי.

המדינה כיום לא שותפה בבינוי של אולמות, ולמרות כל התפיסה שלה לאורח חיים - - -

מפעל הפיס זה של המדינה.

מפעל הפיס הוקם על ידי הרשויות המקומיות.

בסדר, אבל זה של המדינה.

רק האוצר הלאים 50% ממנו כדי שמפעל הפיס יוכל להמשיך להתקיים ולקיים את הפעילות של המשחקים. מפעל הפיס הוקם על ידי הרשויות המקומיות עוד לפני קום המדינה. זה לעניין הקמה.

באמת אנחנו חושבים שהמדינה צריכה לקחת אחריות בנושא ולהקים אולמות ספורט ולדרוש את הקירוי וכל מה שצריך.

מכון התקנים מנחה אותנו מעת לעת בנושא של מתקני משחק, מתקני כושר, ואני שמחה לשמוע שגם בנושא של מתקני ספורט בבתי הספר, גם לנושא הזה הוא נכנס ואנחנו משתפים פעולה.

לעניין מתקני חצר במגרשי ספורט ברשויות המקומיות, משרד החינוך מנחה את הרשויות המקומיות גם להתקנה וגם לתחזוקה של המתקנים והרשויות המקומיות פועלות בהתאם להנחיות משרד החינוך ובהתאם לתקן שהוא לא תקן מחייב, אבל הן לוקחות על עצמן את התקן המחייב. יש ממונה בטיחות ברשות המקומית, שזה תפקידו לוודא. אם יש מקומות ששם אנחנו יודעים שלא נעשה, אשמח שחבר הכנסת רזבוזוב יאמר לנו איפה ונסב את תשומת ליבם של הרשויות האלה.

תודה. עד עכשיו באווירה של ספורט נתתי לכם "לכדרר" אותנו מימין לשמאל. דיברנו על בטיחות, הכול טוב ויפה, אבל תשובות לא קיבלנו על הפערים ועל החובה. אמרתי ואני חוזר, הדיון הזה נולד כדי לדון בפערים האלה. אם אולם ספורט זה חלק מבית הספר וקבעו כך אנשי המקצוע וצריך שיהיה אולם ספורט, אני רוצה לדעת שמשרד החינוך יקום ויקבע. לא לפחד מתקינה.

מאיר, ידידי, משרדי הממשלה לא אוהבים תקינה, כי תקינה מחייבת. שיקבעו, בית ספר יסודי, על יסודי, מעל מספר תלמידים, שטח – אולם ספורט. נתחיל להתמודד עם פערים. אי אפשר לדבר על פערים, פערים כשלא קובעים תקינה. צריכה להיות תקינה או שתבואו ותגידו, אולם ספורט זה לא חלק מבית הספר. אתם לא אומרים. עובדה, בחלק מבתי הספר יש עשייה, יש בנייה, אבל הפערים הם גדולים. על זה התכנסנו ואני לא מצליח לשמוע מכם תשובות. יואל.

כמו שאמרת, שנתת להם "לכדרר" אותנו, אנחנו בסוף לא שומעים אחריות. בפועל אנחנו נמצאים כמו שאמרנו כאן וכולם מסכימים, 50% מבתי הספר הם ללא מתקנים, הם ללא אולמות ספורט או מגרשים מקורים. זו התוצאה. איך שאני מבין, בסוף האחריות היא, הכסף מגיע מהטוטו או מהפיס. מהטוטו האוצר לקחו מיליארד ₪, אין כסף, לא יהיו מתקנים מהטוטו וגם מהפיס הבנתי שגם לקחו. כנראה גם שם בקרן המתקנים של הפיס, גם כן לא נשאר כסף.

הפיס בונה גם כיתות.

גם כיתות. יש כאן כמובן כיתות, יש סדרי עדיפויות.

זה שאומרים "האוצר לקח", לקח למטרות האלה.

בסוף אנחנו נמצאים במצב עגום שחצי מבתי הספר הם ללא מגרשים שמתאימים לתנאים בשביל לעסוק בפעילות ספורטיבית או בשיעורים לחינוך גופני כמו שאמר כאן המפמ"ר.

לאן אנחנו מתקדמים? קודם כל מדאיג אותנו שאין תוכנית מסודרת. כמה מתוך החצי? אנחנו צריכים להבין כמה, כמה אנחנו עכשיו רוצים לצאת עם תוכנית. אנחנו השנה עושים חמש מאות מגרשים, עושים קירוי. כמה כסף זה עולה? אנחנו נלך להילחם על הכסף. אם זה ממשרד החינוך, מהעודפים, כמו שאמרתי, נשארים מיליארדים, אפשר לעשות זאת.

קירוי למגרש אחד קטן עולה 1.4 מיליון. לקירוי כפול עולה 2.1 מיליון.

אז עדיף לבנות אולם.

עשיתי לפחות חמישה עשר כאלה.

כראש רשות בעיר פריפריאלית.

בסוף אנחנו בפלונטר. אני מבחינתי עכשיו יוצא מכאן, אין כסף.

עוד לא יצאת. אף אחד לא יוצא מפה בלי שיעורי בית לשיעור הבא.

יש פרוגרמות, אין כסף, לא יהיה כסף ואנחנו שומעים את המחירים. איך אנחנו מתקדמים? איך אנחנו דואגים שהתלמידים של בתי הספר במערכת החינוך הישראלית, יהיו להם תנאים לעשות שיעורי ספורט? זה מה שאני רוצה לשמוע.

עטאונה, רצית לומר משהו?

כן, אני רציתי בנוסף לדברים שעלו, לא עניין של מחסור לגבי בתי ספר חדשים, וכולנו יודעים שבמגזר הבדואי בדרום נבנו בתי ספר חדשים. בתי הספר האלה נבנים בשלבים, שלב א', ב', ג', ד', שזה נמשך לאורך שנים, ותמיד העניין של מתקני הספורט נמצא בסוף ויוצא לך שאתה מתחיל לבנות בית ספר ואחרי ארבע עשרה-חמש עשרה שנה אתה מתגלגל עם בית הספר ואין לך מגרש או מתקן.

לגבי אולמות בבתי הספר, כמעט 90% מבתי הספר במגזר הערבי, אם לא יותר, אין בהם אולמות ספורט ולכן צריך לתת את הדעת.

הנושא הנוסף לגבי חוזר המנכ"ל, והבטיחות והדרישות. זה חשוב וזה מצוין, אבל לפי דעתי זה לא מספיק שמשרד החינוך יכתוב את חוזרי המנכ"ל וייתן הוראות לרשויות המקומיות איך לשמור על בטיחות. לרוב הרשויות, במיוחד באוכלוסייה הערבית, אין את היכולת התקציבית לעשות את התיקונים והשיפוצים שמשרד החינוך מנחה בחוזרי המנכ"ל לבצע אותם, ולכן חוזר מנכ"ל צריך גם להיות מגובה בתקציבים לשיפור המצב באוכלוסייה הערבית, בבתי הספר, באולמות ומגרשי ספורט.

מאיר.

אני רוצה, אדוני, להוסיף לדיון הזה, אני מקווה. אחד, שאלת המצ'ינג, אתם לא מזכירים, היא שאלה מאוד חשובה במיוחד במגזר הערבי. לראשי עיר אין מצ'ינג. אני הצעתי וגם במסגרת תפקידיי אצלכם - - -

למי ששואל ביום השפה העברית איך אומרים מצ'ינג, אומרת לי מנהלת הוועדה, צימוד.

א', שאלת המצ'ינג לא מתייחסים אליה וצר לי מאוד שגם משרד החינוך, במיוחד דיברתי בזמנו עם מפעל הפיס ואמרתי, חברי'ה, במקומות שהסוציו אקונומי הוא נמוך, חייב לתת 100% ולא 90%, כי בסופו של יום בסוף השנה לא מצליחים לבנות, ושוב הכסף חוזר ומי לוקח אותו? החבר'ה החזקים ולכן אנחנו רואים פער גדול.

לא, מאיר, מיליארד ₪ - - - האוצר, כי אמרו שלא בזבזו אותו. למה לא בנו אולמות ב-100% מצ'ינג כמו שאמרת? פשוט מיליארד שקל היה תקוע ולקחו אותו.

הדבר השני והוא החשוב ביותר, ואנחנו כבר הרבה שנים מבקשים ממשרד החינוך, ישיבה משיקה לישיבה, אדוני היושב ראש, זה משהו דומה לישיבה הקודמת. אין במשרד החינוך תוכנית, ואני אומר לכם שאין, בדקתי את זה. אין תוכנית שעושה מיפוי מדויק ובאה ואומרת, אני נותנת לו"ז, חמש שנים, עשר שנים, שבו אני מצמצמת את הפערים האלה.

אני מבין לליבם של אנשי משרד החינוך שהם אומרים, ממה נפשנו? האם אנחנו קודם נטפל בכיתות או בגנים, אלף ואחד דברים, אבל אי אפשר להמשיך עם הלקונה הגדולה הזאת שההתייחסות למקצוע הספורט, מקצוע הספורט הולך לקרון האחורי, הוא לא נמצא בקרונות הקדמיים של האידיאולוגיה של משרד החינוך, הוא נמצא בקרון האחורי וזה גם בחלוקה תקציבית לבתי הספר וגם במורים ובוודאי גם בשעות ההוראה. שמעתי היום, אדוני, שברוב בתי הספר מאחדים כיתות בספורט. הכוונה שבנים ובנות לומדים, כי נתנו, בטוח - - -

ביסודי.

לא, גם בתיכוניים, כי ברגע שנתנו למנהלים, אמרו להם, אתם סוברנים בחלוקת השעות, מנהלים באו וקיבלתי פניות חוזרות ונשנות של צוותי מורים וספורט שבאו ואמרו, נכון שאנחנו בית ספר ממלכתי, אבל אין דבר יותר מקשה עלינו מאשר לקחת תלמידים בכיתה י"א-י"ב וללמד אותם בנים ובנות. או במקרה הפחות גרוע, לוקחים את כיתה י"א1 ו-י"א2, פה יש עשרים בנות ופה יש עשרים בנות ואומרים למורה לספורט, את תלמדי ארבעים בנות. איזה מן שיעורי ספורט ובוודאי מתקנים שלא נמצאים וזה באמת הופך לסאגה אחת גדולה וחבל שזה כך.

משרד התרבות והספורט נמצא איתנו?

אדון שי שטרית רשום.

לא הגיע.

אני יכול להגיד משפט? אני מדבר עכשיו כממונה על החינוך הגופני.

איפה אתה ממונה?

אני מפמ"ר וממונה על החינוך הגופני. אני הייתי אצלך ביישוב כשהייתי מפקח לחינוך גופני, עם נורית ברדה ז"ל.

אז עשיתם עבודה טובה.

בגלל זה, זה נראה ככה. מפנים את תשומת ליבי שבארגוני המורים עומדים מורים לחינוך גופני.

גם מזכ"לית הסתדרות המורים וגם יו"ר ארגון המורים, הם שניהם מורים לחינוך גופני.

רן ארז גם מורה לחינוך גופני.

דובר על כך שכל הנושא של מתקני הספורט ובכלל חינוך גופני וספורט, זה כאילו השמנת או זה המותרות. זה היה בתחילת הדיון.

מפמ"ר חינוך, אני לפני הסיכום. אותי זה מרגיז עוד יותר.

אני לא יודע מתי היית בבתי ספר לאחרונה. כשאני הולך בשעות הבוקר, מה לעשות, הבן הצעיר שלי הביא אותי הרבה לבית הספר, מה שלא הביאו את אבא שלי על כל תשעת האחים שלי.

עד שאתה נכנס, אתה מחכה. אתה רואה את המורה לחינוך גופני אוסף את התלמידים, זה בורח לו מפה, בינתיים ארבעה מכדררים כדור במגרש. ברבע השעה האחרונה אומר להם, צריך להקיף את בית הספר בריצה.

כשאני למדתי ביסודי, עוד היינו באיזו כיתה, התגלגלתי על מזרונים. כשאין אולם ספורט, אין את זה, אתה יודע למה? כי אין גם כיתות לשים את אותם מתקנים. מתי מתקצבים? כשיש אולם ספורט. כשיש אולם ספורט, יש את המתקנים, את המקבילים, את כל מה שאתה רוצה. אין את זה היום.

אני לא עושה הכללות, אבל גם תמונות כאלה יש.

בואו תקשיבו, הוועדה מודה לחבר הכנסת יואל רזבוזוב על היוזמה לדיון.

הוועדה דורשת ממשרד החינוך לערוך מיפוי של בתי הספר שיש בהם אולמות ספורט ומגרשים מקורים, ולקבל לוועדה מיפוי זה תוך 90 יום.

הוועדה דורשת ממשרד החינוך להכין תקינה שתקבע באיזה בתי ספר צריך שיהיה אולם ספורט ומגרש מקורה.

הוועדה קוראת לאוצר ולמשרד החינוך להיכנס להידברות שתביא את האחריות לבינוי אולמות הספורט למשרד החינוך. המצב שמשרד התרבות והספורט שבונה, שיודעים שיש פה דיון על אולמות ספורט, אפילו לא טורחים להגיע, זה מראה כמה המחויבות שלהם לנושא. אני קורא למשרד החינוך ולאוצר להיכנס להידברות בסוגיה.

אני מודה למכון התקנים, למשרד הרווחה והשירותים החברתיים שהגיעו לדיון. אם הם לא היו מגיעים, אל תיפגעו, לא הייתי מרגיש את החיסרון שלהם, אבל משרד ממשלתי שאמון ואחראי לבנות את אולמות הספורט, לא נמצא איתנו בדיון.

הוועדה תקיים דיון מעקב ודיון המשך לדיון הזה עם קבלת הדוח. גם אם לא יבוא הדוח והמיפוי, אנחנו נקיים דיון מעקב.

אני מציע להכניס לסיכום, כי בתי ספר ומוסדות חדשים, לא יתנו להם אישור הפעלה אם אין מגרש מהתחלה. בונים את בתי הספר ואין מגרש בכלל ומפעילים אותם.

אתה יודע מי החולה הכי מסוכן? לא זה שלא הולך לרופא, זה שהוא לא יודע שהוא חולה. אנחנו במצב שהמשרדים הנוגעים בדבר לא יודעים שהם חולים. כשאין מיפוי ואין תקינה, הם לא יודעים שהם חולים. ברגע שתהיה תקינה, אז נחייב זאת. ודאי שצריך לחייב אם יש תקינה ואנחנו יודעים שבית ספר איקס בגודל כזה, עם מספר תלמידים כזה, צריך שיהיה בו אולם ספורט. ודאי שצריך אישור הפעלה. לא יהיה אישור הפעלה בלי זה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:54.