ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-19OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 501

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, י"ז בכסלו התשע"ח (05 בדצמבר 2017), שעה 12:00

ציון היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות דיון בנושא מקומם של אנשים עם מוגבלויות בקבלת החלטות על חייהם ובפרט שמיעתם בבתי המשפט ובוועדות השונות

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

ענת ברקו

נורית קורן

מיטל סגל-רייך - ממונה ארצית ייצג זקנים וכשרות משפטית, משרד המשפטים

Efrat Reich‏ - עו''ד, משרד המשפטים

אורי שלומאי - עוזר ראשי, משרד המשפטים

עדי שינבך - אפ"כ, משרד המשפטים

אייל מדן - רפרנט ביטוח לאומי באג"ת, משרד האוצר

מיכל שמולביץ - מפקחת ארצית על וועדות אבחון, משרד הרווחה

נטלי מופסיק - עו"ד, משרד הרווחה

מארק שמיס - מנהל אגף הערכה, הכרה ותכניות, משרד הרווחה

עדי נעמן - מנהלת תחום בכירה, משרד הבריאות

אפרת סימנהוייז - אגף שיקום, משרד הבריאות

אורלי בוני - מנהלת שירותי ריפוי בעיסוק, משרד הבריאות

רחל אברמזון - מנהלת אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך

נירית גולוב - מפקחת ארצית חינוך מיוחד, משרד החינוך

אילן שי - ממונה ייעוץ משפטי, משרד החינוך

שירי לנג - עו"ד, הנהלת בתי המשפט

תמי סלע - מנהלת מערך האפוטרופסות, האפוטרופוס הכללי

אורנית דן - ממונה על מערך קבלת החלטות נתמכת, האפוטרופוס הכללי

הדס ברוך - עו"ד, האפוטרופוס הכללי

דינה לוין - מרכז בכיר גמלאות, המוסד לביטוח לאומי

שרית דמרי - לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

יונית אפרתי - מנהלת תחום בכיר שילוב בקהילה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

בוני גולדברג - יו"ר ועדת אפוטרופסות

רון דרך - מנחה הקליניקה לזכויות לאנשים עם מוגבלות, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים

אור חגבי - סטודנטית באוניברסיטה העברית, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים

ענבר שריסט - סטודנטית באוניברסיטה העברית, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים

מרים פומרנץ - סטודנטית, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים

נטע ברקאי - סטודנטית הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות באוניברסיטה העברית, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים

יותם טולוב - מנכ"ל, בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות

סוזאן קנון - מנהל גיוס משאבים, בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות

אלה שגיא - עו"ד (מתנדבת), בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות

נעמה לרנר - מנהלת המחלקה הקהילתית, בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות

מרלה שטיין - מתנדבת, בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות

קריסטינה גולדבלום - יו"ר סניף אקים אשדוד, אקי"ם

שני ישורון - מנהלת מחלקת קשרי חוץ, אקי"ם

שרה סדובניק - סמנכ"לית, אלווין ישראל

יאנה מבשב - סינגור עצמי, אלווין ישראל

סמדר שץ - פעילה, אס"י - הקהילה האוטיסטית

יואב קריים - מנהל שותף האשכול לפיתוח ושינוי חברתי, בית איזי שפירא

דודו חפצדי - סינגור עצמי, בית איזי שפירא

עדי רמות - מחלקת בריאות ורווחה, התנועות הקיבוציות

מרים מהלה - עורכת דין

ליאה גורביץ' - סטודנטית

סופיה מבשב - סינגור עצמי

יוכבד צ'בוטרו - חברת ועד מנהל עוצמה

רחל ינאי גיאת - פעיל חברתי, קבוצת נפגעי הרווחה

נחום פוזנר - מסבירן אודות תחלואות נפשיות

רבקה צוק - חברת ועד מנהל עוצמה

מיטל אוסטרי - יועצת בי"ס דקלים

אלונה איזנברג - דוברת בזכות

מוריה פינס קאשי - בת שרות

רוני שרון - רכזת

אורית אמיתי - סיכוי שווה

חגית דוד - ביס דקלים

חנה וז'אנה - מזכירת בית ספר דקלים

תהילה מדמון - מורה ביס דקלים

מריה צ'רנובילסקי - סטודנטית בבית ספר דקלים

אוריה אליהו - בת שירות ביס דקלים

מרינה כספי - מורה בבית ספר דקלים

אוסנת מזוז - ביס דקלים

אלי חנן - אב בית ביס דקלים

אורפז אביטבול - תלמיד בי"ס דקלים

נאור אביטבול - תלמיד בי"ס דקלים

שחף דשבסקי - תלמיד בי"ס דקלים

פבל חודזייב - תלמיד בי"ס דקלים

אודי ברוך - תלמיד בי"ס דקלים

יקיר מורדיאן - תלמיד בי"ס דקלים

מאור טרובולס - תלמיד בי"ס דקלים

ליאל דאבש - תלמיד בי"ס דקלים

אסתר גואחניש - מנהלת בי"ס דקלים

אורי שושני - תלמיד בי"ס דקלים

מיכל בבלי - תלמיד בי"ס דקלים

פז דמרי - תלמיד בי"ס דקלים

שרון זכריה - תלמיד בי"ס דקלים

שלמה מקרבי - תלמיד בי"ס דקלים

מיכאל סדף - תלמיד בי"ס דקלים

שרון ציקול - תלמיד בי"ס דקלים

יעקב קרייב - תלמיד בי"ס דקלים

ליאל רבייב - תלמיד בי"ס דקלים

טל דגני - בי"ס בבית ספר דקלים

נועה ברודצקי לוי

אסף פרידמן

יפעת קדם

ציון היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות דיון בנושא מקומם של אנשים עם מוגבלויות בקבלת החלטות על חייהם ובפרט שמיעתם בבתי המשפט ובוועדות השונות

רבותיי, צהריים טובים. לחלק גדול מכם אני יכול להגיד שהתגעגעתי. היו לנו דיונים מרתקים במשך תקופה. קיימנו דיונים מרתקים במשך תקופה ארוכה. אחד הנושאים שאני חושב שהם היותר חשובים - למרות שאנחנו דנים פה בוועדה בנושאים מאוד חשובים, מאוד רגישים, הדיון לפני היה דיון שקשור לביטחון המדינה ודברים כאלה - זה הנושא של הכשרות המשפטית. אני חושב שזה אחד הנושאים היותר חשובים שדנו. באמת עשינו במשותף. גם עצם הדיון, צורת הדיון והשותפות שלכם הייתה מדהימה. הוספתם כל כך הרבה, גם הגופים וגם האנשים עצמם, כולל אנשים עם מוגבלויות. באמת כל אחד תרם את חלקו. זה היה מדהים הדרך וההחלטות שבהן עשינו מהפך גדול מאוד. קודם כל, בתפישה הבסיסית שהייתה מקובלת, שחושבים מה טוב לאנשים – מי שחושב בחוץ - עשינו איזה שהוא מהפך, אמרנו: לא, אנחנו רוצים לדעת מה האיש רוצה. זו הנקודה המרכזית, אדם שיכול ורוצה. מתוך זה גם הגענו לתוספת של ייפוי כוח מתמשך או עתידי, שאדם בזמן שהוא יכול יוכל לקבוע. לא שבית המשפט יקבע עבורו, אלא הוא יוכל לקבוע מי יהיה האיש שיטפל בדברים שלו מבחינה רפואית, מבחינה כלכלית, או בתחומים אחרים. מה שהוא יקבע זה מה שיהיה, לא יצטרכו בית משפט שיעשה את זה.

אחר כך עלינו עוד דרגה, אמרנו שזה לא אפס או מאה, יש רמות שונות. יש הרבה מאוד מהציבור הנפלא שיושב פה, או מהציבור הנפלא שאתם מייצגים, שהוא מסוגל, שהוא יכול, רק הוא צריך בצמתים לקבל סיוע, מישהו תומך החלטות, מישהו שיעזור לו בצמתים לקבל, כאשר אחר כך הוא יכול להמשיך לבד. לא צריך בגלל שהוא לא 100 להכניס אותו למסגרת שהיא כאילו אפס, לשים עליו אפוטרופוס, כשמאותו רגע הוא נכנס למסגרת כל כך מגבילה שבה הוא מאבד חלק גדול מחירותו. האיש יכול להיות עצמאי כמעט, רק בצמתים לקבל עזרה. פיתחנו את זה. נכון שזו הייתה תוספת שעשינו. למרות שזה לא הופיע בחוק, משרדים הבינו את החשיבות, הלכו איתנו, וזה התקבל כהחלטה עקרונית שנכנסה. היא נכנסה בלי הפירוט, כי עדיין לא נבנו התכנים. אני לא יודע אם נספיק היום, אבל זה אחד המעקבים שאני רוצה לעשות בנוסף לעוד דברים שאני אגיד עוד מעט. אני רוצה לראות איך המערכת מבחינת משרד הרווחה התקדמה בהכנת התכנים של תומך החלטות, כשמהצד השני נמצא האוצר. יש כאן מישהו מהאוצר? האוצר לא הגיע? אנחנו רוצים שהאוצר ידווח לנו מה שהוא התחייב אז - שיימצא תקציב. אם לא היה ב-2016, שב-2017 יהיה תקציב, בטח ב-2018 – עד מעט יש תקציב חדש - כדי להפעיל את המערכת של תומכי החלטות. זה היה מהפך גדול מאוד שעשינו. תוך כדי דיון גם עלינו על דברים שהם קשים מאוד.

אחד הדברים שלא הצלחתי להבין היה הנושא של השימוע. בית המשפט מחליט על גורלו של אדם בלי שהוא שומע אותו, בלי שהוא רואה אותו. על סמך נייר הוא מחליט: יש לך אפוטרופוס. לא מתייעצים, לא כלום. מאותו רגע 80% או 90% מהחירות האדם מאבד. הוא לא יכול ללכת. אם הוא הולך לבנק, שואלים, אדוני, איפה האפוטרופוס. מי שקבע שיהיה לו אפוטרופוס לא ראה אותו. אני אומר שוב, עדיין יהיו הרבה שלא תהיה ברירה ויצטרכו למנות להם אפוטרופוס, אבל אני אומר, קודם כל תשמעו את האיש. הבנו שיש אנשים ברמה מסוימת, במצב מסוים בבית חולים וכו' שאין טעם, שאי אפשר להביא אותם לבית משפט, אבל החלק הגדול, תביאו אותם לבית משפט. אתה השופט. לפני שאתה מחליט, תסתכל על האיש בעיניים, תראה את מצבו, תנסה לדבר איתו. אולי תשנה בכלל את התפישה, אולי תשנה את העמדה. איך יכול להיות שלא מביאים אותו? זה היה אחד הנושאים הקשים. הסבירו לנו שיש קשיים. בטח שיש קשיים, בטח שזה עולה כסף - יותר אולי - ובטח שצריכים תנאים מיוחדים, אבל זו המחויבות שלנו לעשות כל מה שאפשר כדי להקל, כדי לאפשר שהאיש יוכל להביע את רצונו, ולו רק כדי לכבד אותו. אנחנו צריכים לעשות הכל גם כשזה עולה כסף. למדינה, ברוך השם, יש כסף לכל כך הרבה דברים. זה בסולם העדיפויות צריך להיות הרבה הרבה יותר גבוה ממה שהוא נמצא בפועל. הנושא של השמיעה לא רק במערכת בתי המשפט, בהרבה מאוד תחומים. זה דורש אל"ף, לפתח את כל מה שדיברנו קודם, ובי"ת, לחנך את הציבור הרחב ואולי גם את עצמנו שכאן יש לנו בני אדם שצריכים לשמוע אותם. ברגע שאתם רוצה לשמוע אותם ואתה נותן להם את הצ'אנס, אתה יכול לשמוע, אתה יכול לעשות את זה. תן את זה. בכל אופן, בסופו של דבר העברנו את החוק הזה. אנחנו רוצים, כמו שאמרתי לכם אז, לעשות מעקב. זאת לא תהיה הישיבה היחידה. אנחנו נעשה מעקב, כדי לוודא שהמערכות מתאימות את עצמן למה שקבענו ולרוח החוק. אנחנו לא נרפה. נכון, דודו? דודו, אהבת נפש, מה שנקרא. תראו, תענוג, אני שומע אותו, זה לא להאמין.

רק רציתי להוסיף. אני מבקש שיהיו התאמות בבית משפט כך שהבן אדם יבין מה מדברים. זה גם חשוב.

נכון. כל המערכות האלו מסביב. לצורך זה אמרנו שנעשה ישיבת מעקב. אנחנו נעשה עוד ישיבות. נכון שבישיבה הזאת לא נוכל לתת לכולם לדבר. הלוואי והייתי יכול. אנחנו רגילים בישיבות שהיו לנו, בישיבות הארוכות, שכל מי שביקש יכול היה לדבר, ואם לא בישיבה הזו, אז בישיבה שלאחר מכן. במעקב לא נצליח. אני כבר מתנצל מראש מאותם אלה שרוצים לדבר וראוי שידברו. אני מאוד רוצה לשמוע אותם, אבל לא יהיה לנו את הזמן לשמוע, אז אני מתנצל מראש. אולי בפעם הבאה. אני כבר מתנצל. אולי אני אתן בתחילה ליותם לומר כמה מילים כאחד שמרכז חלק גדול מהעמותות, ואחרי זה נראה איך אנחנו מצליחים להתקדם.

קודם כל, כיף להיות פה. משהו שלא מובן מאליו היה שיום אחרי שסיימנו את העבודה פה התחילה עבודה מדהימה על ידי הממשלה. צריך לפרגן כשצריך לפרגן. נעשית עבודה רצינית בלקחת את החוק הזה ולהפוך אותו למציאות. אנחנו ממש רואים את זה קורה. אנחנו רואים את הפערים שעוד שיש, אבל כולם נרתמים לזה.

הסיפור של שמיעת האדם הוא סיפור כאוב, הוא סיפור שאנחנו ממשיכים לראות אותו ביום יום. אני אתן דוגמה קטנה, כי אני חושב שהאדם, הסיפור ממחיש כל פעם את העיקרון. שבוע שעבר דיון בבית משפט, אדם חירש ש-3 שנים אנחנו מלווים אותו בדרך לביטול האפוטרופסות. המינוי היה על רקע זה שהחתימו אותו, לא הסבירו לו מה זה בדיוק המשמעות של אפוטרופסות. הוא חתם "אני מסכים". כשהשופט ראה את הנייר, הוא אמר: סבבה, הוא מסכים, למה לקיים דיון. הוא מינה את האפוטרופוס. יום אחרי זה אותו אדם התחיל להבין את ההשלכות על החיים שלו כשהוא לא יכול היה לגעת בכסף שהוא הרוויח ממקום העבודה שלו. את הדבר הזה אנחנו רואים פעם אחר פעם. אני רוצה לחדד משהו. שמיעת האדם זה לא המושג הכי מדויק, כי בסופו של דבר לא מדובר בלשמוע בן אדם כדי לקבל עוד איזו דעה בנושא, מדובר בלהכיר בזה שהוא צד להליך. זה אומר שהוא צריך לקבל את הטפסים שמגישים בקשה, זה אומר שכשמגישים תסקיר בעניינו, הוא צריך לקבל את התסקיר, לדעת מה כתוב עליו כדי שהוא יוכל להתגונן על זה. לא רק שבית המשפט ישמע אותו, אלא שהוא יהיה צד משמעותי בהליך. אפשר לבוא לבית המשפט וטכנית להיות שם, אבל אפשר לבוא לבית המשפט ולהיות שחקן משמעותי בקביעת גורלך. אז במובן הזה אנחנו עדיין מצפים לשינוי. אנחנו נשמח לשמוע מהממשלה אם יש התקדמות אל עבר שמיעת האדם.

תראו, אנחנו הכנו נייר מאוד מפורט. אני לא אגע בכל הנקודות שלו. 18 ארגונים ישבו וניסו לחשוב לקראת הדיון הזה. אני רוצה להדגיש את הנקודה המרכזית, וזה שהיה פה שינוי של חוק שלא יכול להישאר רק שינוי של החוק הזה. החוק הזה הוא חוק משמעותי שאמור להקרין על כל הגישה של שירותי המדינה ושל החברה לאנשים עם מוגבלות, לאנשים זקנים עם מוגבלות. הדבר הזה עוד לא קורה. הדבר הזה צריך לחלחל הלאה. לא יכול להיות שיש עדיין את חוק הסעד (טיפול באדם עם מוגבלות שכלית) שעם כל הכבוד לזה ששינו את השם שלו, לא שינו את המהות שלו. החוק הזה לגמרי רואה את האדם עם המוגבלות כאדם שאפשר לקבל החלטות טוטאליות עבורו. לא יכול להיות שכל שירותי הרווחה שניתנים לאנשים עם מוגבלות הם שירותים שבסופו של דבר נקבעים על בסיס החלטה של אנשי מקצוע: זה מה שמגיע לו, שם הוא צריך להיות, הוא יכול לגור בדיור, הוא צריך להיות במוסד, הוא יכול לעבוד במפעל מוגן, הוא לא יכול לעבוד במפעל מוגן. אני מלווה מישהי שרוצה לעבוד בגן ילדים בשוק החופשי, אבל לא, ועדת האבחון קבעה שהיא צריכה להיות במפעל מוגן. היא אמרה לי: נמאס לי לשים את הנרות האלה כל יום, זה לא האופק שלי, אני רוצה משהו אחר. המקום הזה שבא ואומר שאנשים עם מוגבלות צריכים לקבל עזרה כדי לנהל את החיים שלהם, המקום הזה נכנס לחוק הכשרות המשפטית. השאלה המרכזית היא מה המקום של זה בכל שאר האגפים. האם אנחנו מלמדים בבתי הספר לחינוך מיוחד את הילדים לקראת גיל 18 לקבל החלטות על החיים שלהם? מה המקום שאנחנו נותנים לאנשים עם מוגבלות בשירותי הרווחה ובשירותי הבריאות? שם, אני חושב, צריך להיות שינוי משמעותי ודרמטי. יש פה את הנציגים של המשרדים, הם בטח יתייחסו לזה. תודה רבה.

אוקי, תודה. ושוב, יישר כוח לכל מה שאתה עושה, לכל מה שהארגונים עושים. יישר כוח גם לארגונים עצמם. אנחנו ננסה לקבל אינפורמציה. אני מבקש מכל אחד לדבר מאוד קצר, להגיד את התוכן החיובי, הטוב בנושאים האלה. אז אורי, אתה תהיה הראשון.

אני מוכרח לומר שאני מתחבר לרישא של יותם על כך שבהחלט אפשר לומר שהממשלה, ובפרט משרד המשפטים, הם מאוד על הנושא. מאז תיקון 18 לחוק אנחנו עובדים באופן מאוד אינטנסיבי על יישום החוק, על דברים שלא הוכנסו לחוק והם מאוד חשובים, כמו נושא השמיעה, שאני תיכף אתייחס אליו. הנושא של ייפוי כוח מתמשך עובד הרבה בזכות האפוטרופוס הכללי שמפעיל את הנושא הזה בצורה מצוינת.

נשמע אחר כך את יונית.

בנושא של תמיכה וקבלת החלטות התחלנו פיילוט. יש לנו ישיבות צוות עם נציגי הארגונים. אני כבר רוצה לומר שהכנסת נתנה לנו שנתיים עד להפעלתו של החוק בנושא הזה. אנחנו כנראה נצטרך קצת יותר זמן. אנחנו נדבר על זה גם.

הנושא של השמיעה עלה ממש ערב ההצבעה על החוק שוב פעם לוועדת שרים לחקיקה. הוחלט על ועדת מנכ"לים בנושא הזה. לצערי הרב, קצת בעקבות פטירתו של מנכ"ל משרד הרווחה - -

זה כבר היה לפני הרבה זמן.

כן. אמנם הצוות דן מספר פעמים, אבל לא היו מסקנות אופרטיביות. נושא שמיעת האדם נכנס בלב נושא תיאור הרגולציה במשרד המשפטים. הנושא הזה הועבר אחר כך לממשלה במסגרת הקמת צוות בין משרדי לכל בחינת נושא האפוטרופסות. הצוות הזה כבר פועל. היו מספר ישיבות של הצוות. באופן אינטנסיבי אנחנו עובדים, הצוות עובד.

תגיד לי, יש הערכה של תקציב? הוא משוריין בתקציב?

לא. אני רק אומר שהנושא של השמיעה בהחלט יעלה במסגרת הישיבות של הצוות עם הנהלת בתי המשפט, עם משרד הרווחה. אנחנו כמובן נעלה את הנושא הזה. מאחר שאין עדיין מסקנות אופרטיביות ואין המלצות, אנחנו רק בתחילת הדרך, לא יכולנו לבוא עם מספרים למשרד האוצר, אבל משרד האוצר יודע שבהחלט יהיו פה דרישות תקציביות, חד משמעית.

אני לשנייה עוצר אותך. אייל, הרי אתם עכשיו בונים את התקציב שאתם רוצים להגיש בעוד 3,4 חודשים. בתוך התקציב הזה כבר יש התייחסות לתומכי החלטות?

אז אני אגיד, כמו שאמרת כבוד היושב-ראש, שיש תקציב שנבנה עכשיו. הדבר, כמו שאר הדברים ושאר הדרישות של משרד הרווחה, יידון במסגרת דיוני התקציב של 2019 שעכשיו מתחילים. הם עדיין לא התחילו.

במילים פשוטות, התשובה שאין.

יש תוספת למלא דברים, בין השאר הדבר הזה. אם משרד הרווחה יחליט שבסדרי העדיפויות שלו הוא חשוב כך שהוא יתעדף אותו על נושאים אחרים - -

משרד הרווחה, אתם מתקצבים את זה בעדיפות? תסלחו לי שאני עושה את זה ככה, אבל אין לי ברירה, אנחנו רוצים באמת שיהיה.

האמת שאני לא יודעת לענות ספציפית על זה, אבל אני רוצה להגיד באופן כללי. אנחנו כמשרד הרווחה מסכימים שהאנשים צריכים להישמע יותר ממה שקורה היום בתהליכים של מינוי אפוטרופוס. אני אגיד שכבר היום יש לא מעט דיונים. כשאנחנו מזהים היום בתסקירים שאנשים מתנגדים למינוי אפוטרופוס, או מזהים שהם רוצים להישמע בפני בית משפט, אנחנו יוזמים דיונים. מתקיימים לא מעט דיונים כאלה. אנחנו מסכימים שצריך להישמע יותר, אבל יש לזה משמעויות ועלויות תקציביות שבלי שנידרש אליהן לא נוכל לעמוד בזה. למיטב הבנתי זה בדיונים מול האוצר. אני לא יודעת להגיד לאדוני.

תראי, המטרה של הישיבה מהסוג הזה היא לא לבוא לפה ולהגיד: אנחנו לא יודעים וכו'. המעקב המשמעותי זה שצריכים לבוא ולשאול לפני כן, להגיע עד למנכ"ל המשרד, הסמנכ"ל, או מי שמטפל בזה, להגיד: אדוני, האם בדרישות שלנו, של משרד הרווחה מול האוצר, נמצא אפילו התחלת תקציב של תומכי החלטות או לא? זה המינימום שצריך. נושא שדיברנו פה רבות היה הנושא של השמיעה, שיש לו עלויות כספיות מסוימות. האם הוא נמצא בעדיפויות מבחינת הדרישה שלנו? האוצר, אתם צריכים גם מיוזמתכם לעשות את זה. אותו דבר משרד המשפטים. נכון, אם מנכ"ל משרד הרווחה, חברי הטוב אלי יבלון ז"ל, הוא לא, אז יש מנכ"ל אחר. הבינו את המשמעות ואת הצורך הגדול בכל זה. נתנו לזה דחיפה. אנחנו עוברים כבר לתקציב נוסף. זה לא שהפרישו מהתקציב הקודם שלא תוכנן ואמרו שקשה. עכשיו אני שואל לקראת התקציב הקרוב, בעוד חודשיים-שלושה. איך אומרים? נצטרך להצביע עליו. איך יכול להיות ששם עדיין אנחנו לא יודעים, משרד הרווחה עדיין לא יודע? הוא יודע שחשוב, ואני מסכים איתך, כולם מסכימים. אתה ודאי יודע שזה חשוב. אייל, אני מניח, גם יודע שזה חשוב. מה זה עוזר לנו שזה חשוב? אם זה לא יקבל ביטוי תקציבי אחרי כל ההבטחות, אחרי כל מה שדובר, אחרי הכל, מה עשינו, אנה אנו באים?

אני באמת לא יודעת לענות על הסוגיה של סדרי עדיפויות תקציביות מול המנכ"ל, אבל זה חלק מצוות שהוקם במסגרת החלטת הממשלה. גם שם נדונה הסוגיה של שמיעה והתקציבים שיידרשו לכך.

כשרוצים להרוג משהו אז מקימים ועדה. ועדה זה מכובד, מי יכול להגיד לא. ועדה זה תמיד מכובד, אבל במילים פשוטות, וואלה, בסדר, הוועדה תתכנס, אולי תתכנס פעם בחצי שנה, אולי ככה.

הוועדה הזאת מתכנסת פעם בשבועיים.

אני לא אמרתי על כל הוועדות. יש ועדות אמיתיות שעובדות. נכון, היא צריכה להכין את התוכן, אבל מצד שני היא מבינה לבד שבלי תקציב זה לא הולך. היא לא יכולה להתקדם במסלול אחד ובמסלול השני לא להתקדם, כי אז כל העבודה היא לחינם. אם בסוף לא יהיה תקציב, לא עשינו כלום. כשמדברים על כך שכל שבועיים יושבים, חייבים גם בנושא של התקצוב להתקדם כל שבועיים. כשאני עושה עכשיו את הבקרה, הייתי שמח לדעת מה אתם מתקדמים בתוכן, אבל קודם כל בוא נדבר על התקציב, שנדע. אם יש תקציב, אז יש היתכנות לתוכן. אם אין תקציב, אז עברה עוד שנה, עוד שנה ועוד שנת תקציב, כשהמילים הנחמדות והיפות - - באמת, אני אומר, כולם מדברים מתוך הלב, על אמת, אבל בסוף אם לא שמים את זה בעדיפויות ואין את התקציב, לא עשינו. צריך היה לבוא לפה ולהגיד: התקדמנו. יש אישור ל-10 מיליון שקל, כשהפרויקט צריך לעלות 50 מיליון, ואנחנו עוד עובדים על זה. אז אתה מתחיל לשמוע דברים למעשה, אבל ככה, באופן ערטילאי על כך שיש ועדה ושעובדים, זה מצוין, זה באמת צריך להיות, אבל - -

אני רוצה להבהיר שהנושא הזה עלה דרגה, עלה מרק לדבר על נושא השמיעה. אנחנו עכשיו דנים בכל מכלול נושא האפוטרופסות. זה נושא מאוד גדול, מאוד מורכב. כבר בישיבה הראשונה יושבת-ראש הוועדה הודיעה למשרד האוצר - -

מי זו?

בוני גולדברג. היא הודיעה שיהיו השלכות תקציביות, השלכות אפילו משמעותיות. משרד האוצר הלך עם זה הביתה.

במובן חיובי או שלילי?

במובן חיובי.

אייל, אתה מודע לזה? אם אייל לא מודע שיש איזה סעיף עם משהו, זה אומר שזה נשאר בבית באיזה שהוא מקום.

זה שיש לזה עלויות תקציביות - -

לא עלויות, סעיף תקציבי לנושא.

לא הבנתי.

אנחנו מדברים על השמיעה ועל השלכות נוספות שיש לאפוטרופוס. אם יש כבר הכנה לתומכי החלטה שאמרנו שצריך, צריך להיות לזה סעיף תקציבי שמתחיל אפילו עם סכום קטן, נניח 10 מיליון, אולי יותר, לא יודע, אני סתם אומר. אומרים: בוא נתחיל קודם כל שיהיה סעיף, אחר כך יהיה למה להוסיף את מה שצריך בסוף. אם אין סעיף תקציבי, זה אומר שאף אחד לא מתכוון ברצינות.

סעיפים תקציביים עדיין אין. לא נבנה עדיין תקציב 2019, לכן הוא עוד לא פרוט לסעיפים תקציביים. כפי שאמרתי, במידה ומשרד הרווחה יחליט לתעדף את הנושא מבין שאר הנושאים שהוא רוצה לתעדף במשרדו, הנושא ייכנס לתקציב 2019.

יש לכם נציג בוועדה הזאת?

יש נציג, אמור להיות שם נציג.

לפי החלטת הממשלה - -

אמור. בטח האוצר עוד לא קבע מי הנציג.

הנציג עוד לא הגיע פעם אחת.

בטח צריך עוד לבחון מי. אני רק רוצה להראות שההתייחסות היא עדיין לא על מה שדובר, לא על מה שצריך להיות, לא על מה שהלב והשכל מרגישים והמחויבות שלנו צריכה להיות. איזו ועדה מתקדמת אם היא צריכה להגיע למסקנות כספיות כשאפילו נציג האוצר שצריך להיות בוועדה – אני לא יודע אם אתם כבר החלטתם מי או לא – עוד לא הופיע? זה לא מכובד, זה לא נותן לנו תחושה טובה בעניין. מתי תוכלו לתת לנו משהו קצת יותר בשרי, משהו קצת יותר אמיתי, מעבר לזה שהוקמה ועדה? תאמין לי, אני בטוח, ואני לא מדבר בזלזול, שכולכם - אתם ודאי, אבל גם האחרים - רוצים לעזור, לקדם את זה וכו', אבל זה לא מספיק.

אני לא דובר הוועדה, אבל אני יודע שבחודש הבא הוועדה מתכנסת לעשות יישור קו, לראות איפה אנחנו עומדים. הנושא הזה יעלה. אני מקווה שיהיו לנו איזה שהן תשובות, לפחות לדעת איפה אנחנו עומדים בדבר הזה. הנושא הזה יעלה כנושא.

מה אני אגיד לכם? אתם רוצים שאני אעשה כל שבוע ישיבת מעקב? אני לא יודע מה לעשות, כי הייתי בטוח שתבואו עכשיו עם דברים סגורים יותר, עם הערכות, עם הקצאה כספית. לפעמים עד שיודעים בדיוק כמה בינתיים עושים הקצאה תקציבית שלא תהיה הפתעה, או פותחים סעיף תקציבי. כרגע ממה שאני שומע פה אנחנו כאילו לא עשינו כלום. זאת אומרת, אני לא מדבר מבחינת תכנית שהוועדה דנה וכו'. אתה יודע בעצמך שאם לא יהיה תקצוב, לא יהיה שימוע יותר טוב, לא יהיו דברים אחרים, לא יהיו תומכי החלטה, לא יהיו את כל הדברים האלה. כשאין כסף, בסוף הרצון טוב לא - -

זה גם עניין כספי וגם עניין של לחשוב איך לעשות את זה מבחינה מהותית. זה נושא מאוד מורכב.

אני מסכים. אם היית בא ואומר: רבותיי, הקצינו 20 מיליון, אנחנו עובדים עכשיו קשה מאוד למצוא את התוכן, כולם היו מוחאים כפיים, כי זה מה שאנחנו רוצים. אנחנו רוצים שהתוכן ייקבע ברצינות. בטח חלק ממנו יובא לכאן לאישור. אם אני מדבר, נניח, על תומכי החלטות, לא על השמיעה כרגע, אז בחוק הכנסנו את הרגל הזאת כרגל כדי לדעת שיש בחוק. ודאי שאם יהיה לכם את התוכן, נצטרך לבוא. יכול להיות שפה יהיה צריך להיות עוד פעם דיון, אבל זה כשאני יודע שיש סעיף תקציבי, יש איזה משהו. אם אין גם את זה, אף אחד לא מודע לזה, עוד לא חשבו על זה בכלל, אפילו לא יודעים מה סדרי העדיפות ברווחה, כשהאוצר מיוזמתו לא נראה לי שהוא הולך לנדב כאן משהו, להגיד לרווחה: זה כל כך חשוב, עזבו, עלי, מה שנקרא - -

נושא תומכי החלטות נמצא כבר בפיילוט. הפיילוט רץ. זה נושא שכבר רץ. אחרי הפיילוט אנחנו נלמד את הנושא. רק אז נדע גם מה אנחנו צריכים מבחינה תקציבית. הנושא של השמיעה זה נושא שבינתיים לא הגיע לפסים מעשיים. הוא עלה לוועדה בין משרדית שעובדת מאוד ברצינות.

בוא אני אעצור אותך לשנייה. תומכי החלטות זה גם במשרד הרווחה, נכון?

גם משרד הרווחה, גם משרד המשפטים.

אתה אומר שזה רץ, שזה פיילוט. על איזה תקציב זה יושב כרגע?

על תקציבים פנימיים של המשרדים.

גם משרד המשפטים משתתף בתקציב?

כן.

מצוין, אז כבר קבעתם שאצלכם זה בעדיפות, אצל משרד הרווחה זה בעדיפות. האם בדרישות שלכם שהעברתם לאוצר זה נמצא בעדיפות? אייל, אצלכם באוצר זה נמצא בעדיפות? אולי אתם אנשי בשורה, אולי אתם תבואו ותגידו: אתה יודע, בנושא של שמיעה אנחנו עובדים. לפחות תומכי החלטות, משהו.

זה מה שאני אומר. הנושא של תומכי החלטות כבר רץ על תקציב המשרדים השונים. זה משהו שכבר - -

האם בתקציב הקרוב שיוגש אלינו הנושא של תומכי החלטות יופיע עם תקצוב? יכול להיות שהוא יתפרס על שני משרדים, על יותר? זה מה שאתה אומר לי?

על בסיס התקציב הקיים של המשרדים, כי עדיין אנחנו נמצאים בפיילוט. הפיילוט תוקצב.

לא משנה הפיילוט. שוב, לא אמרתי לך אם זה יהיה 5 מיליון, 10 מיליון, 30 מיליון, אבל האם יש לזה סעיף תקציבי ויהיה לזה תקציב?

אני לא יודע אם יש לזה סעיף תקציבי, אני יודע שהנושא הזה הוא - -

אם לא יהיה סעיף תקציבי, לא יהיה שום דבר, אנחנו יודעים את זה. לא על בסיס התקציב הקיים. צריך סעיף תקציבי. צריך להקדיש לכך את המשאבים הראויים, אחרת לא יקרה כלום. למה לא קרה שום דבר מאז?

אני מתנצל שאנחנו לקחנו את שלושתכם, אבל אתם הנציגים. אתם ליוויתם אותנו. אני בטוח שאתם רוצים. אנחנו שואלים אתכם, כי אנחנו רוצים את התשובות. אני רוצה שתביאו. זה שאנחנו מתנפלים עליכם זה לא באישי, זה במשרדים. אני יודע שמשרד המשפטים, זה היה בליבם, מה שנקרא. גם במשרד הרווחה זה היה. אני מקווה שגם באוצר. אני לא יודע, האוצר לא שלח לנו דרג של מנכ"ל. שני המנכ"לים הופיעו פה, שניהם היו כאן. ראינו כמה זה בנפשם. עכשיו זה צריך לבוא לתכל'ס.

אדוני, רק לגבי התומכים בקבלת החלטות. אני אגיד שיש היום פיילוט במחוז ירושלים והדרום. בכל תיק ותיק שמוגש לבית המשפט, בכל בקשה למינוי אפוטרופוס העו"ס נדרשת לבחון את ההיתכנות של מינוי תומך בקבלת החלטות. אני לא יודעת להגיד מספר מדויק, אבל מונו כבר יותר מכמה עשרות של תומכים בקבלת החלטות בתיקים. הנושא הזה נמצא בהחלט בעבודה.

יש פה מישהו מטעמכם שיושב על הפיילוט ויכול לתת לנו קצת יותר אינפורמציה?

של התמיכה בקבלת החלטות?

כן.

לא. אני יכולה להביא נתונים יותר מדויקים.

אולי כדאי שיציגו לנו נתונים בנושא.

בגלל זה שאלתי אם יש פה מישהו. תמי, את יכולה לתת?

במשרד המשפטים האפוטרופוס הכללי מרכז, מתכלל את הפעילות הממשלתית – גם ארגונים חברתיים שותפים לפעילות הזאת - כדי לקדם את הנושא של תמיכה בקבלת החלטות. נמצאת פה גם מישהי שגויסה על מנת להוביל את הפרויקט הזה. היא ממונה על התחום במשרד המשפטים. אורנית דן מובילה את זה. יש לנו ועדת היגוי רחבה עם הרבה שותפים שמקדמת את הפיילוט הזה. אנחנו גם בוחנים שיתופי פעולה נוספים. הוקצה תקציב לתקופת הפיילוט. שוב, אנחנו לא מדברים עדיין על שירות בפריסה ארצית. כמו שנטלי אמרה, הצד של משרד הרווחה הוא באמת ההתייחסות בתסקירים במחוז ירושלים ודרום, אבל בנוסף להיבט הזה, גם הנציבות – יונית נמצאת פה – מובילה כרגע קורסים לתומכי החלטות ולמקבלי החלטות. הדבר הזה ילווה במחקר מלווה. יהיה גם גיוס של תומכים מקצועיים. ברור לנו שאי אפשר להסתפק רק בתומכים מקרב בני המשפחה, שזה אולי פחות דבר שצריך לתקצב אותו, אלא צריך גם תומכים מקצועיים שיוכלו לתת את השירות הזה לאנשים שאין להם בני משפחה, או שהם לא מעוניינים שבני המשפחה יהיו התומכים שלהם. אנחנו גם לומדים את הנושא הזה במדינות אחרות. מסתבר שאנחנו יכולים להתגאות מבחינת החוק ומבחינת השטח בכך שנעשתה הרבה עבודה על ידי המגזר השלישי.

רק שלא יהיה מצב שכשנוכל להפעיל את זה אנחנו נהיה מהאחרונים של המדינות.

מה משך הזמן לפיילוט?

אנחנו מתכננים שהפיילוט ייקח כשנתיים. אנחנו רוצים לבוא ולהאריך את התקופה לתחילתו של הסעיף עצמו, וזה לא בגלל שלא נעשית עבודה. כדי להתקין תקנות קבועות ולהסדיר את הנושא בצורה שהיא אחרי למידה ועשייה בשטח, נדרשנו ליותר זמן. יש הרבה מאוד עשייה. כבר יש מינויים. יש הרבה התעניינות.

את יכולה לומר את אותם דברים בנושא של השמיעה בבתי משפט?

שמיעה בבתי משפט היא פחות לפתחנו. אני כן יכולה להגיד שההטמעה של החוק והיישום שלו קורים גם בהיבט של ייפוי כוח מתמשך וגם בסעיפים עצמם שבהם הכנסנו שינויים לגבי תפקיד האפוטרופוס, כמו החובה שגם כשמתמנה אפוטרופוס הוא צריך לשמוע את האדם ולתת ביטוי לרצונו. למשל, הוא לא יכול לעשות פעולות משמעותיות כשהאדם מתנגד בלי לקבל את אישור בית המשפט.

זה בעיקר רלוונטי גם לבני משפחה שממונים.

נכון. גם למקצועיים וגם לבני משפחה. כל הדברים האלה וגם העובדה שבית המשפט היום מחויב לבחון חלופות - וזה עוד לפני שסעיף התמיכה בקבלת החלטות נכנס לתוקף - בעצם מביאים לזה שצריכים לראות ולשמוע יותר את האנשים וגם להקצות לזה תקציב. גם הכנסת כשחקן נוסף שיעזור במאבק הזה הוא שחקן חשוב. גם הממשלה צריכה למצוא לזה. אני מזכירה שהעניין הזה פוצל מהצעת החוק ולא נסגר. הוקמה ועדה בין משרדית מתוך הבנה שהוראות החוק לא יכולות להישאר רק הוראות חוק, הן צריכות להגיע לשטח בכל מיני היבטים. לוועדה שמתכנסת באינטנסיביות רבה מכוח החלטת ממשלה הוקצתה שנה לגיבוש מסקנות ותכנית, כאשר מדובר פה על תכנית לטווח של 10 שנים לתחום של אפוטרופסות וחלופות, תכנית שמנסה לקחת את כל המשרדים והגופים הרלוונטיים, לשבת יחד ולגבש יעדים. הדבר הזה כבר קורה. אני חושבת שהוא עושה שינוי משמעותי.

יש לכל זה גם הקצאה כספית? הרבה ועדות קמות, עושות עבודה נפלאה, אבל בסוף נגנזות.

חשוב שכולם יהיו בצוות, גם הנציגים שאחראים יותר על התקציב. אני מקווה ומאמינה שזה יקרה בקרוב. ככה השותפות תהיה מלאה. אני יכולה להגיד שכל המשרדים ששותפים בפעילות היום - רווחה, בריאות, משרד המשפטים על כל יחידותיו - מקצים תקציבים בפעילות השוטפת כדי ליישם את החוק ולקדם אותו. אנחנו רואים את הדברים בשטח. זה לא כדי לומר שאין הרבה עוד מה לעשות, אבל נעשית הרבה עבודה. כמו שאורי אמר, אנחנו על זה.

אני נכנסתי לתפקיד בחודש מאי. היעדים המרכזיים של התכנית שלנו זה הסדרת כל ההליך של קבלת החלטות נתמכת גם בהליך של בית משפט. אנחנו עוד מעט נתחיל לעבוד גם על הליך הסכמי. העבודה הזאת כוללת, קודם כל, סקירה של מה שקורה היום גם בארץ וגם בעולם. הדבר הראשון שעשיתי היה לעשות מיפוי של מה שנעשה עד כה במגזר השלישי, אבל לא רק, גם באגפים אחרים בממשלה ובייעוץ וחקיקה. אני חייבת להגיד שזו הייתה חוויה מאוד מאוד מרגשת לראות את העשייה המדהימה של המגזר השלישי בעניין הזה ושל הקואליציה שפעלה לקידום העניין. מעבר לזה למדתי קצת מה קורה בעולם. שם נעשית עשייה בערוצים מקבילים, חלקם דומים וחלקם קצת שונים. במקביל לדברים האלה אנחנו עוסקים בנושא של איתור והגדרה של אוכלוסיית היעד לעניין הזה, גם ברמה של תומכים וגם ברמה של מקבלי החלטה. כל הנושא של הכשרות לתומכי החלטה, זיהינו שיש שני ערוצים להכשרות. ערוץ אחד זה הכשרות לאנשים שעושים את העבודה כסוג של התנדבות, אם זה מינוי של בני משפחה או קרובים, וערוץ נוסף שמיועד לאנשים שיעשו את התפקיד הזה כתומכי החלטה מקצועיים. אנחנו לומדים גם את הערוץ הזה. צריך להבין שזה בעיקר ערוץ שמיועד לכאלה שלא יכולים - -

אורנית, אני אקטע אותך קצת, כי אני מסתכל על השעון ואנחנו ב-13:00 צריכים לסיים. אני רואה שבנושא הזה אתם דנים, שיש התקדמות, ואני שמח מאוד. אני לא שמח על החלק התקציבי, אבל אני שמח שלפחות בנושא הזה יש עבודה ואת עושה את זה.

חשוב לי להגיד משפט אחד לסיום. לפני שבועיים יותם ואני היינו במפגש בינלאומי שהיה בניו יורק. ישראל שימשה כמקרה בוחן לראות איך הדבר הזה עובד כאשר הממשלה מאמצת את העניין הזה. היה מאוד מעניין לשמוע את הפידבקים שקיבלנו וגם לראות איך זה קורה במקומות אחרים.

יש כאן כל כך הרבה אנשים שאני רוצה שידברו, אבל אין לנו את הזמן. יש לנו פה אנשים מבית ספר "דקלים" בבאר-שבע. היינו רוצים לשמוע את ליאל.

לפני שאתה שומע אני רוצה ממש משפט אחד. אני יושבת ראש השדולה לאנשים עם מוגבלות יחד עם אילן גילאון וקארין אלהרר. ארגנו את כל היום הזה. אני רוצה להודות לך שבאמת לקחת נושא מאוד מאוד חשוב שאנחנו דנים בו היום. כחברה בוועדה לבחירת שופטים הדבר הראשון שאני מקדמת זה שופט עם מוגבלות. אני חושבת שצריך שיהיה אחד כזה. כשהוא יראה אנשים עם מוגבלות שבאים אליו, הוא ידע איך להבין אותם, איך באמת להתייחס אליהם. משיחות שאני עושה מידי פעם עם שופטים יוצא שאנחנו מדברים על הנושא של אנשים עם מוגבלות. אני רואה שהשופטים מתייחסים, אבל עדיין לא מספיק. אני הייתי רוצה לראות שבאמת מתנהגים בצורה הרבה יותר קלה, לא להוציא צווי אפוטרופסות ולקחת את החירות של אדם אחר במהירות. תודה רבה.

אני בן 20, בעל צרכים מיוחדים, לומד בבית ספר "דקלים". אני רוצה להודות לכל מי שמקיים את החוקים בשבילנו, האנשים עם הצרכים המיוחדים. תודה מיוחדת לכם חברי הכנסת, ואנחנו מקווים שבסוף ייושם החוק.

באמת תודה רבה וכל הכבוד. יונית, את יכולה להעשיר אותנו בדקה?

כן, רק ככה שתי נקודות שלא עלו היום. ראשית, נציג האוצר – סליחה שאני לא זוכרת את השם - דיברת על סדרי עדיפויות של המשרד. אני חושבת שצריך לתת לזה תוספת ראויה, כי כולנו יודעים שאם זה היה בתוך סדרי העדיפויות, זה כבר היה נעשה היום. עצם זה שזה לא נעשה מעיד שזה צריך תקציב נוסף. אני רוצה קצת להתייחס לדבריו של דודו. הוא אמר: גם אם מתרחש הדיון, וגם אם אני מגיע לדיון בבית המשפט, אני רוצה להבין על מה הדברים נאמרים. תקנות נגישות השירות מתוך חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות מדברות על כך שהדיונים צריכים להיות מונגשים לאנשים עם מוגבלות - הן בפישוט קוגניטיבי, הן בשפת הסימנים, גם אם להאט את הדיון וכו'. אני לא אפרט.

יונית, הבנו את הרעיון. דודו, אנחנו אוהבים אותו.

קודם כל, אני חושבת שעברנו כברת דרך, אדוני היושב-ראש, והמקום שאנחנו נמצאים בו היום הוא הרבה יותר טוב. בטח בסוף הפיילוט נוכל להסיק מסקנות כדי להיות יותר אפקטיביים. חייבים שורה בתקציב. חייבים שיהיה תקציב מוגדר לעניין הזה, כי זה עולה כסף. כדי להיות אפקטיביים, להשפיע ולהגיע למצב שבאמת כל התמיכות האלו גם יביאו לתוצאות, אנחנו חייבים תקציב מוגדר, לא ככה ג'סטות מפה ומשם. אני ממש פונה למשרד האוצר בבקשה. נעשתה כאן עבודה כל כך חשובה, אנחנו כבר במקום אחר. כדי שאפשר יהיה לתרגם את זה לשפת המעשים באמת צריך שורה בתקציב.

לדעתי התקציב זה מעשר, אם מישהו מתקשה להבין את גודל התקציב.

בעודי נוסעת לכאן, ומסתבר שנסיעות זה זמן טוב למחשבות, חשבתי על זה שכדי שלא יהיו חסמים להגיע לפרוצדורה וכדי להיות חלק מהדיור בקהילה ולהיות חלק מהחברה – נדמה את זה לדלת - צריך שהשמיעה תהיה המפתח. אם המפתח לא מתאים, אז הוא חורק, הוא לא עובר טוב, הוא גם לא פותח, אי אפשר להיות בצד השני. אפשר אמנם לפרוץ את הדלת בדרך לא טבעית, אבל זה לא נכון. אני יכולה להגיד שבסיוע המשפטי של משרד המשפטים אנחנו מנהלים מאז אוקטובר 2015 מערך של עורכי דין שמייצגים אנשים בהליכי כשרות משפטית בתחום של זקנה ומוגבלויות, על מנת לקדם את הנושא של השמיעה. אנחנו הגשנו נייר עמדה שמפרט הרבה מאוד מקרים שבהם השמיעה הפכה מצב של אפוטרופסות למצב שאין אפוטרופסות וגם הובילה למינוי של תומכים. אני לא רוצה להשבית שמחות, אבל יחד עם זאת שנעשית עבודה מאוד מאוד חשובה, יש ועדה שדנה בצורה מאוד רצינית, עובדת בצורה שיטתית, לומדת את הדברים, וגם יהיו מסקנות טובות וחשובות, אני מאמינה, הפרקטיקה היא קשה, כלומר, הרוב לא נשמעים. גם כשאנחנו מגיעים למצבים של שמיעה, זה הרבה פעמים חלק מקונפליקט. האחוזים הם אחוזים מאוד נמוכים. אנחנו רואים חשיבות גדולה להטמיע את הדבר הזה. אין הכוונה לשמיעה, אין מדיניות של שמיעה עדיין. למרות שיש החלטות מאוד מאוד יפות במצבים שאנשים כן נשמעים, ובית המשפט באמת נותן את דעתו על זה שהשמיעה עשתה הבדל, רוב האנשים לא מגיעים למצב של שמיעה. המערכת חייבת להוביל את זה.

צהריים טובים, אני אתייחס לנושא של השמיעה של אנשים עם מוגבלות שכלית ומוגבלויות אחרות במסגרת תהליכי הערכה וקביעת תכנית התערבות, תכנית טיפול. כפי שהזכירו בתחילת הדיון, על פי החוק ועדת האבחון היא הגוף שאמור לקבוע דרכי טיפול לאנשים עם מוגבלות שכלית. צריך לציין שוועדות האבחון בכל המקרים - חוץ אולי ממקרים בודדים מאוד - מזמינות, מקשיבות ושומעות את האדם שעליו מתקיים הדיון. דבר נוסף, הנושא של אפוטרופסות שעד לא מזמן היה כחלק מהחלטות הוועדה, יצא מהחלק של החלטות הוועדה. ועדת האבחון לא מחליטה יותר על נושא של אפוטרופסות במסגרת הדיונים. אנחנו כן הנחינו את הוועדות להתייחס במסגרת הדיון ולפעול על פי תיקון 18 לחוק. בהחלט כל התהליכים האלה מתקיימים ואנחנו רק ממשיכים ומעמיקים בעניין של שמיעת האנשים עם מוגבלות.

תודה רבה. אני שוב מתנצל בפני כל מי שרצינו שהוא ידבר ולא הספקנו מבחינת הזמן. אנחנו נעשה ישיבות מעקב צמודות יותר. אני רואה שמשרדי הממשלה לוקחים את התיקון הזה, מנסים ליישם אותו, עושים עבודה גם לגבי התכנים. אנחנו מאוד מאוד לא מרוצים כרגע מהנושא של התקצוב שאנחנו עוד לא רואים אותו. אני מקווה שלקראת הישיבה הבאה, ואנחנו גם נעבוד לפני כן, יהיה סעיף תקציבי, יהיה תקצוב גם לשמיעה וגם לתומכי החלטות. ושוב, מה שאני רק יכול להגיד, איך אומרים, זה שאנחנו אוהבים את כולם, אתם יקרים, ואנחנו רוצים לעשות כל כך הרבה דברים, רוצים לשמוע אתכם, רוצים לשתף אתכם. אנחנו נעשה את זה מפעם לפעם. אנחנו נגביר את הקצב של המעקבים. האוצר, אל תשכחו לשלוח תקציב, לשלוח לפחות נציג לוועדה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.