ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-19OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 497

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, ט"ז בכסלו התשע"ח (04 בדצמבר 2017), שעה 10:00

1. תקנות העמותות (קביעת סכום מרבי ונהלים לרישום תרומה בעילום שם בדוח הכספי)(ביטול), התשע"ז-2016

2. תקנות העמותות (טפסים)(תיקון), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

קארין אלהרר

ענת ברקו

יעל גרמן

אורי מקלב

מיכל רוזין

תמר זנדברג

יעל כהן-פארן

מיקי רוזנטל

עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לימור תוסייה כהן

ראש רשות התאגידים, משרד המשפטים - איל אלעזר גלובוס

ס.ר. רשות התאגידים, משרד המשפטים - אביטל שרייבר

עו"ד, משרד המשפטים - גלי גרוס

עו"ד-רשות התאגידים, משרד המשפטים - יפית בבילה שמר

מתמחה, רשם העמותות, רשות התאגידים - אלה בן ברוך

מנכ"לית עמותת מנהיגות אזרחית - ליאור פינקל-פרל

יועץ משפטי, מנהיגות אזרחית - רון ליברמן

יועמ"ש, התנועה לחופש המידע - אור סדן

נציג ארגון שתי"ל-מייסודה של הקרן החדשה לישראל - חובב ינאי

משקיף, המשמר החברתי - אריה לוי

משקיף, המשמר החברתי - בני לבני

יו"ר, הארגונים החברתיים בכנסת - דוד דהאן

מוזמן/ת - יאיר מדמון

מוזמן/ת - אורי אלון

מוזמן/ת - סשה חזן

מוזמן/ת - גילי קאקון

מוזמן/ת - נופר אוליאל

נעמה מנחמי

אסף פרידמן

אתי אפלבוים

1. תקנות העמותות (קביעת סכום מרבי ונהלים לרישום תרומה בעילום שם בדוח הכספי)(ביטול), התשע"ז-2016

2. תקנות העמותות (טפסים)(תיקון), התשע"ז-2016

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר-היום: תקנות העמותות (קביעת סכום מרבי ונהלים לרישום תרומה בעילום שם בדוח הכספי)(ביטול), התשע"ז-2016 ו-תקנות העמותות (טפסים)(תיקון), התשע"ז-2016.

אני רוצה שקודם נתחיל עם כל הדברים האחרים שנמצאים בתקנות. רק לאחר מכן נעסוק בסעיף של 7א, שדן בנושא של הסכום. אני רוצה שקודם נטפל בכל הדברים שאני מניח שלא יהיו שנויים במחלוקת ואחר-כך נראה.

אולי ניתן להם להציג את התקנות?

תציגו את המכלול של התקנות ואחר-כך נעמה תתחיל לקרוא את הסעיפים הרלוונטיים. אם יהיה צורך נדבר עליהם. לאחר שנסיים את כל הסעיפים נחזור ל-7א ונדבר עליו.

תן תמונה כוללת.

בוקר טוב. אני ראש רשות התאגידים. אני אעשה סקירת על מלמעלה, לטובת מי שפחות מכיר מנקודת המבט שלנו לגבי השינוי שאנחנו עושים.

אני חושב שהשינוי עושה איזונים מאוד חיוביים ואני אסביר את עיקרי השינויים. אנחנו חושבים עליהם כבר פרק זמן ארוך. השינויים האלה כבר הוגשו בעבר, הוגשו על-ידי השרה ציפי לבני ומסיבות שונות לא הגיעו לדיון.

עשינו כמה שינויים מרכזיים. אחד, יצרנו טופס מובנה מקוון של דיווח לעמותות. זה טופס שגם אמור להיות חכם. מעבר לזה, טופס סטנדרטי שהוא חובה ולא רשות כמו היום, עם היתרונות של מקוונות. הוועדה נתנה לנו את האפשרות גם בתחום הזה, לפעול בדרך שתאפשר לנו חתימה מאובטחת ויחד עם זה נגישה ונוחה לעמותות. אנחנו ממשיכים בזה גם בכיוונים אחרים שכבר עשינו גם בתחום החברות, שם כבר לא מעט דיווחים נעשים בדרך מקוונת זה מכבר.

רק כדי לסבר את האוזן, למרות שהדבר אינו חובה, ברישום חברות הרישום בצורה מקוונת נעשה בלמעלה מ-80% מהמקרים. זאת בהחלט הצלחה מאוד יפה, התחלנו עם זה לפני כשנתיים.

רק כדי לסבר את האוזן אסביר, שלא אחת אנחנו נתקלים באנשים שצריכים להגיע עם הטפסים המקוריים לאחר שהם אספו חתימות. הדברים לא פשוטים והם צריכים להגיש לנו את זה פיזית פן חס וחלילה זה יאבד באיזה מקום בדרך. אנחנו כמובן מנסים לעזור בדברים האלה . אנחנו באותה הזדמנות גם איחדנו טפסים שונים שהעמותה היתה צריכה להגיש לנו וכאן אנחנו מתרכזים בעיקר בטופס אחד. יש קצת חריגים לזה אבל בעיקר בטופס אחד.

אנחנו יוצרים טופס אחד. למעשה, למעט הדוחות החשבונאים ונספחים וכדומה, הדוחות עדיין יהיו נפרדים. גם בנושא החשבונאי עשינו הקלה משמעותית שלדעתנו לא מפחיתה מהשקיפות . בנושא של הדיווחים הכספיים אנחנו מחד, הוספנו ומאידך, הפחתנו. אני אסביר למה הכוונה.

אנחנו, מחד, דרשנו מכל העמותות דיווח על גבי הטופס של נתונים בסיסיים כגון מחזור, על מנת שיהיו דיגיטאליים, נגישים מאוד. אפשר יהיה לעשות חיתוכים בשלבים שונים. בדרך הזאת אנחנו כמובן עוזרים לשקיפות בלי להקשות יותר מידי מכיוון שזה לא כל הנתונים בדוחות הכספיים אלא רק מספר נתונים נבחרים.

רק שנייה. מאחר וחברי הגיעו אני רוצה לומר לכם מה שאמרנו בהתחלה. נמנענו לעשות את ההצבעה בהתחלה.

נמנעת מלעשות את ההצבעה לפני הדיון ואתה מצפה על זה למדליה.

בכל אופן, ביקשתי מאייל רשם העמותות ומגלי, שבשלב הראשון נעבור על כל התקנות שקיימות פרט לסעיף 107 א'. אני מניח שעל זה לא תהיה מחלוקת. אחרי שנסיים את זה נחזור ל-7א ונדון.

לי יש מחלוקת גם עם סעיפים אחרים.

נדבר על זה אחר-כך. קודם נראה את התקנות הרגילות ואחר-כך נגיע לזה גם.

לצערנו הרב, תרומות ב-150 מיליון זה קבוצה ריקה וכנראה על זה לא נקיים דיון.

תודה רבה על התיקון.

בסדר גמור, אני אומר את זה בצער רב.

לא צריך. עודף כסף משחית גם. חיבור לעטינים גדולים מידי משחית.

בנושא הזה של הדוחות הכספיים, מחד, אנחנו הגברנו חובות וגם עמותות שצריכות להגיש דוחות כספיים יצטרכו קצת בדברים מסוימים לדווח לנו. במקביל, אנחנו מתכוונים להפחית לקבוצה מאוד משמעותית, אנחנו מעריכים שהיא בערך 50% מהעמותות, שמחזורן הוא מתחת ל-500,000 שקלים, אנחנו נסתפק בדיווח היותר כללי הזה ולא נדרוש מהם את הדוחות הכספיים עצמם ולא יצטרכו להגיש אותם לנו. שוב, זה במסגרת אותם איזונים שאנחנו מדברים עליהם. מחד שקיפות ומנגד לא להקשות על עמותות בדיווחים. עמותות קטנות מידת השקיפות שאנחנו דורשים והקושי שלהם לעמוד בחובות הדיווח באופן טבעי הוא יותר קשה.

אנחנו ניסינו בכלל, בכל המהלך הזה, לחדד את האיזון בין צורך ציבורי בשקיפות מול נטל של בירוקרטיה. בין היתר עשינו את זה גם באמצעים טכנולוגיים. אתם רואים כרגע את הטופס שצורף. הטופס הזה ייראה אחרת לגמרי במחשב, כי כאן זה בעצם כולל את כל האפשרויות עצמן. הטופס יהיה יותר חכם.

רשם העמותות היה חלק מהניסוח של החוק?

של התקנות.

היוזמה המקצועית היא שלנו.

יעל, זה הוגש בזמנו על-ידי ציפי לבני. בגלל שהיו בחירות כנראה ועדת החוקה לא הצליחה להגיע לזה.

כנראה גם עכשיו לא נצליח לסיים.

זה תקנות של השרה ציפי לבני. ודאי הם ניסחו את זה לאור בקשות של העמותות.

היו לנו הרבה בקשות מהעמותות וגם צרכים מקצועיים שאנחנו ראינו מהשטח.

ניסינו לתת דגש, שמחד תהיה שקיפות ומידע ומנגד, שזה לא יקשה על העמותות. בין היתר, בדרכים טכנולוגיות פשוטות, כגון שתילת חברי ועד שכבר קיימים כדי שלא יצטרכו להכניס את כל הפרטים אלא רק את מה ששינו. פתיחה של חלופה של אפשרויות שנפתחת רק עם הרובריקה הזאת רלוונטית. למשל, כמו שציינתי, אם העמותה היא קטנה והיא לא אמורה למלא את אותו סעיף ספציפי, אזי ברגע שהיא מילאה את המחזור אזי אותו סעיף ספציפי לא אמור להיפתח והם לא אמורים להתייחס אליו. גודל הדוח יהיה שונה מעמותה לעמותה, בעיקר עמותות קטנות ששם נתנו דגש.

מנגד, בהחלט יש כאן הגברת שקיפות בהיבטים שונים לגבי עמותות יותר משמעותיות, סדר גודל של 50% שהם יותר משמעותיים.

לא הייתי בהתחלה. האם הטופס ייכנס לתוך מערכת הממוחשבת? זה הדבר שהכי חשוב לעשות. עד היום אין לכם מושג מי נגד מי ולמה.

כן.

הוא פתח בזה.

אני לגמרי מסכים עם אדוני. בגלל החשיבות של הנושא התחלתי בזה.

גם העדכון יהיה ממוחשב.

זה גם בא לידי ביטוי באופן ברור בסעיף התחילה של הדבר הזה, כי הטופס החדש ייכנס לתוקף רק כשייכנסו כללים לדיווח מקוון. רק אז הוא ייכנס לתוקף.

בהמשך לחבר הכנסת רוזנטל, היתה הרצה של אותה תוכנה? היא כבר פועלת?

יש התקדמות, היא עדיין לא מושלמת. היא תהיה מוכנה לפני שנעלה לאוויר. אנחנו נדאג לזה.

בקשר להגנה על המידע הזה. זה מידע מאוד רגיש. מי מלווה אתכם בתהליך לגבי הגנת המידע?

השאלה לגמרי במקומה. כל המידע שנמצא בידי רשם החברות, רשם העמותות, רשות התאגידים וגם גורמים אחרים, יש פה כמובן את כל המערכת. זאת לא חברה פרטית, אלה אנשים בתוך משרד המשפטים. יש כאן את כל הגנות המידע של משרד המשפטים.

יחסית כאן, למרות מה שאמרתי, המידע כאן במרביתו איננו מידע רגיש. המידע הוא מידע שכמעט כולו, למעט ממש חלקים קטנים, הוא מידע נגיש לציבור. לפעמים הוא חינם וגם את זה הרחבנו ומייד אגיד על זה מילה. לפעמים הוא נגיש תמורת אגרה יחסית נמוכה, שבעזרתכם הפחתנו. יחד עם זה, כמובן שיש אבטחת מידע על-מנת שפרטים שאנחנו לא רוצים שיגיעו לגורמים אחרים, לא ידלפו. המידע כאן הוא יחסית מידע שקוף שממש כל אחד באגרה מינימאלית יכול לקבל.

אולי כאן המקום להסביר, שכבר היום אפשר לקבל את תיק העמותה תמורת תשלום אגרה של 42 שקלים. אנחנו מדברים על סדר-גודל של שעה שעתיים. אתה מקבל את זה למחשב שלך.

מה-1 בינואר יופחת ל-33 שקלים.

אנחנו עשינו גם מהלך של טיוב רגולציה. בחנו את זה בראי של הפחתת רגולציה. גם את המהלך הזה עשינו. ניצלנו כאן איזה תהליך אחר שעשינו להפחתה של רגולציה, שבעיקר היה בשילוב שבין החשב הכללי באוצר, רשם העמותות בתוך רשות התאגידים ויחד עם רשות המיסים. רצינו לראות שבחיבור לא נדרוש מעמותה את אותו מידע או מידע מאוד דומה להגיש את אותו מידע לשלושה גורמים שונים. זה נראה מובן מאליו ואני בטוח שאתם תומכים בזה. זה לא דבר פשוט לנו הממשלה לעשות. זה מהלך יחסית חסר תקדים . בממשלה אני מקווה שיהיו רבים בעקבותיו.

את המהלך הזה רתמנו, בין היתר, גם לבדיקה נוספת ולקבלת הערות של גורמים שהיו שותפים איתנו במהלך של שיתוף ציבור, כדי לראות אם יש להם הערות. היו הערות, התייחסנו להערות. הטמענו הערות. לא קיבלנו את כל ההערות, אבל בהחלט התייחסנו לכל ההערה שהתקבלה. עשינו שינויים וחלקם לא מינוריים, לאור ההערות שהתקבלו מהציבור. בל נשכח שבכל זאת גם חלפו מספר שנים מאז שזה הוגש בפעם הקודמת וניצלנו את זה גם לאיזה ריענון בנושאים האלה. זה בעצם הנושא הראשון והמרכזי שרציתי לדבר עליו.

עוד דבר שעולה כאן בתקנות, אולי בצורה פחות בולטת, אבל גם הוא חשוב מאוד והוא הסדרה של הדיווח. בעצם, הרחבה של הדיווח האינטרנטי החינמי, שיהיה נגיש לכולם. אנחנו כאן מסדירים ומרחיבים את הדיווח שקיים גם היום בחלקו על-מנת שיהיה יותר מידע לגבי עמותות בלי צורך להזמין את כל התיק.

נראה לי שיש פה איסור על פרסום מידע. זה לא יותר, זה פחות.

אני חושב שיש כאן הרחבה של המידע.

יש הסדרה של הפרסום באינטרנט באיזונים שנובעים מהפגיעה בפרטיות לבין השקיפות. בסופו של דבר יהיה פה יותר מידע מאשר קיים היום. לכן יש פה בעצם הרחבה של המידע שיהיה גלוי בגיידסטאר ללא תשלום ביחס לעמותה.

מה יהיה יותר גלוי מאשר היום, כי אני רואה שאתם רוצים רק להסתיר?

כבר היום על פי חוק העמותות, ספציפית לא יכולה לעלות לפרסום באינטרנט אלא רק לעיון בתיק העמותה. את זה נשים רגע בצד. מבחינת מידעים אחרים - - -

מה זאת אומרת, תרומות לא יכולות לעלות באינטרנט? בוודאי שכן.

חוק העמותות קובע ששמות התורמים לא יפורסמו באינטרנט אלא אפשר רק לעיין בהם בתיק העמותה במסגרת חובת הדיווח.

הרי, למשל, התורמים באתר מבקר המדינה תורמים לפוליטיקאים מפורסמים. למה המדיניות פה שונה?

זאת לא בדיוק אותה סוגיה. פה זאת נקודה שבאה לידי ביטוי בחקיקה ראשית. אין לנו מנדט לפתוח אותה במסגרת התקנות. כשנגיע לדיון על זה, נראה לכם גם במשפט משווה וגם מסיבות אחרות, למה עשינו את השינוי בהקשר הזה עם איזונים אחרים שבוצעו כדי להגביר את השקיפות.

באתר של רשם העמותות, אני לא יכולה להיכנס לעמותה ולדעת מי התורמים שלה מעל 20,000 שקלים?

באתר לא. את יכולה להזמין את תיק העמותה. החל מה-1.1 את יכולה להזמין אותו באינטרנט ב-33 שקלים ולראות את הנספח של פרטי התורמים. חוק העמותות בסעיף 39 קובע במפורש - - -

אתה מקבל את זה במייל בקובץ ממוחשב.

למה בירוקרטיית יתר? לא מדברים על סכומים, מדברים על העיקרון. אם זה מידע זמין לציבור, למה לא לפרסם אותו ודי.

אולי שווה לנהל את הדיון הזה כמכלול, אבל אני כן אגיד שגם בחקיקה הראשית נעשו איזונים שנועדו בעצם להגיע לאיזה איזון ראוי בין החשש לפגיעה בפרטיות של התורמים שהם אנשים פרטיים, לבין הצורך וגילוי.

אבל הם אנשים פרטיים שתורמים לעמותה. את לא רודפת אחריהם ומגלה.

בין מה למה האיזון הזה?

ממתי החקיקה הזאת?

מ-2015.

אם המידע הוא גלוי, אז הוא גלוי. הוא גלוי ואנחנו לא רוצים שהוא יהיה גלוי? אנחנו קצת משחקים עם עצמנו. אם ראוי שהמידע יפורסם לציבור, למה לעשות את כל הבירוקרטיה המיותרת הזאת?

התקיים דיון על זה כאן ונעשו האיזונים הנדרשים. בעיקרון, יש תפיסה שאומרת שמידת הנגישות למידע משפיעה על רמת החשיפה של המידע. לכן יש פה איזה שוני. אנחנו איתכם לחלוטין - - -

לא הבנתי. מה האיזון? איך נעשה פה איזון? מה הערכים שאוזנו ביניהם? אני מדברת בהקשר שיש מידע על התורמים, שגלוי בתיק העמותה ולא גלוי באתר. כל הדיון הזה גם מתבצע, אפרופו שינוי מאוד מאוד דרמטי שחל בחוק העמותות. זאת לא אותה מציאות מ-2014 בתקופת השרה ציפי לבני ועד היום, מפני שבינתיים חל שינוי חריף בחוק העמותות, אפרופו מה שקרוי היה בחוק "ישויות מדיניות זרות".

נוצר פה חוסר איזון מאוד מאוד קיצוני בין תורמים פרטיים שחוסים – עוד לא הגענו לגובה התרומה – רק עכשיו כביכול פרטיותם מוגנת, לבין תרומות שהיו שקופות לחלוטין קודם ונוסף להם איזה שיימינג. אי-אפשר לקפוץ מ-2014 ל-2017 כאילו הדבר הזה לא קרה. איך אתם מיישרים את הקו הזה ודואגים לשקיפות שבשמה נחקק חוק העמותות הפוליטי, הביזארי. בשם איזה איזון זה פה מתבצע?

אני רוצה להבין, מה שאתם אומרים עכשיו זה נמצא בחוק?

כן.

זאת אומרת שהוא לא רלוונטי כרגע אלינו כי אנחנו עוסקים בתקנות.

פתחנו את החוק, אז אפשר לדבר על הכול.

אנחנו דנים בתקנות, זה לא חוק.

אבל הדיון יכול להחיל גם לנושאים נוספים, עם כל הכבוד.

הדיון הוא לא על החוק כרגע.

אבל אפשר לדבר על חוק העמותות.

התקנות הן לא בואקום.

בואו נעשה סדר, אם רוצים אפשר להעלות בישיבה אחרת את החוק.

כרגע יש לנו תקנות שאנחנו צריכים לאשר או לא לאשר או לעשות בהן תיקונים. אנחנו יודעים שהתיקונים שלנו מוגבלים כי זה לא חוק שאתה יכול לעשות מה שאתה רוצה.

עושים תקנה שהיא מנוגדת לחוק.

אם זה בתקנה אז נדבר על זה. שאלתי אותם ואני חושב שהם הגוף המומחה. אם הנושא הזה נמצא בחוק והוא לא עניין של התקנה, אז אפשר לדבר, אבל זה לא רלוונטי לדיון.

זה מאוד רלוונטי לדיון.

מה שקשור לתקנה זה סיפור. מה שקשור לחוק זה חבל כי זה לא נמצא על השולחן כרגע.

אני מסתכלת ובסעיף 39 לחוק כתוב כי מסמכים המוגשים לרשם לפי התקנות העיקריות יועמדו לעיון הציבור. סעיף 39א(ו) מסמיך את שרת המשפטים לקבוע הוראות לעניין פרסום הפרטים.

היא לא היתה חייבת לעשות את זה.

תמשיכי לקרוא את הסעיף: "... באינטרנט וכן לקבוע סוגי מסמכים או פרטים שלא יועמדו לעיון הציבור". היא רשאית, היא לא חייבת. הנה באה לנו תקנה 17 - - -

לא. החוק אומר במפורש שבלבד ששמות התורמים לא יפורסמו באינטרנט וגם לא שמות חמשת מקבלי השכר. זאת הוראה שנמצאת בסעיף 39 לחוק העמותות. במובן הזה, התקנות יצרו כבר הסדר אז הם התייחסו גם לנקודה הזאת כדי שלא יהיה הסדר חסר. אבל האיסור על פרסום - - -

איפה? אין לנו את זה פה כי לא נתתם לנו את החוק.

האיסור או ההרשאה שלא לפרסם?

הדיון הוא על תקנות.

בחוק העמותות יש איסור על פרסום שמות תורמים באינטרנט?

כן.

חשבתם לתקן את זה? כל מי שמשלם 30 שקלים יכול לקבל את תיק העמותה ולמצוא את זה.

מאז 2014 ועד היום חלו שינויים מאוד משמעותיים בחוק העמותות. נוצר פה פער בלתי ניתן להסבר בין השקיפות כביכול ששרת המשפטים הנוכחית דרשה ובין המצב הזה.

יותר מזה, תמי, יש גם אפשרות להגיש מסמך בקשה לחיסיון. הדיפולט צריך להיות שיש שקיפות מלאה והדיפולט זה לבקש שלא לפרסם. אני בכלל לא מבינה את הרציונל למה לא לפרסם את שמות חמשת בעלי התפקידים הבכירים ביותר. אם אני רוצה לתרום לעמותה אז בוודאי שאני רוצה לדעת מי עומד בראשה, מי מנהל אותה ומי הוועד המנהל שלה. בוודאי, אם אני רוצה לתרום, אני יכולה לבקש שלא לפרסם מידע.

אלה באמת פרטים שבעקבות התקנות, מי בעלי התפקידים בעמותה, איפה היא פועלת, מה תחומי הפעילות שלה, כמה מתנדבים יש לה, כמה עובדים יש לה, מה השכר של חמשת המשכורות הגבוהות בעמותה. כל הפרטים האלה ופרטים נוספים, בעקבות הדיווח המקוון כדיווח וולונטרי יוכלו לעלות לאינטרנט.

למה צריך את זה? בתור מי שניהלה עמותה במשך חמש שנים, יש כאלה שביקשו שלא לפרסם את שמם אז הגשנו בקשה. אני לא מצליחה להבין למה הפער העצום הזה?

זאת סוגיה שאנחנו נדון בה בהמשך.

הערה אחרונה. החוק מייצר מצב אבסורדי. עיתונאי יכול לפנות ולבקש את התרומות ולפרסם אותו בכלי תקשורת שתפוצתו תגיע ל-300,000 אנשים. אבל הרשם אומר: לעמותה אני לא נותן.

זה אנכרוניסטי.

אנחנו בעידן דיגיטאלי, זה אבסורד.

מדברים איתנו גבוהה גבוהה על שקיפות ובואו נפתח וכולם ידעו מי תורם, נחשוף את כל התורמים ופתאום אנחנו רוצים להסתיר עוד ועוד.

לא רוצים להסתיר.

רוצים להסתיר, זה מה שאתם מנסים לעשות. אתם מנסים להסתיר את עמותות הימין ולחשוף את עמותות השמאל. בסופו של דבר, זה הפיל פה באמצע החדר.

פתחו ואמרו שהתקנות האלה הן של ציפי לבני בקדנציה הקודמת. זה היה על השולחן - - -

מאז העברתם כאן חוקי "שקיפות" שחלות רק על עמותות השמאל.

התקנות האלה שהוגשו על-ידי ציפי לבני היו ביוזמה של עמותות ואין לזה שום קשר.

אני אומר עוד פעם. מה שמופיע בחוק, יידון כשנדון על החוק. כרגע הדיון הוא על התקנות. מה שיש בתקנות הוא בידנו לאשר או לא לאשר. מה שבחוק, זה לא קשור כרגע לנושא שלנו. אם ירצו, יפתחו את זה. ביקשתי שיתנו סקירה.

ביקשתי בהתחלה שנעבור על כל סעיף בנפרד. סעיף 7א שזה הסכום נשאיר לסוף. רציתי שהם יתנו סקירה כללית לנושא.

רציתי לומר משהו לגבי האיזון שנעשה לגבי הגנת הפרטיות של התורם. היתה מחשבה שהעמדת מידע באמצעות תיק העמותה שונה מבחינת הגנת הפרטיות על תורם מזו שבאתר האינטרנט. המחשבה ב-2015 היתה, שזה באמת לא דומה לאדם שפונה לרשם עמותות ומבקש לקבל את שמות התורמים לבין מצב שבו אתה מקיש באינטרנט ואז הכול צף לך. זה האיזון שבזמנו נעשה אגב הדיון בחוק העמותות. זה באמת לא אחת הסוגיות על השולחן.

אבל מאז חוקקתם חוק לסגור את האינטרנט. יש משהו שאפשר לקבל אותו תמורת 30 שקלים ובגוגל אי-אפשר למצוא אותו.

אני מבינה שהאיזון הזה כרגע לא נראה לחברי הוועדה. זה בסדר, זה דברים שאפשר לדבר עליהם. פשוט זאת לא המסגרת הנכונה כרגע. עכשיו אנחנו בתקנות. הסוגיה האם זה יהיה באינטרנט היא כרגע לא על השולחן.

בתקנות האלה אתם מבקשים כן להקשות על חיפוש.

אבל התקנות האלה הן בהלימה מושלמת להוראה שבחוק. הן חוסות תחת החוק, הן לא יכולות לפרוץ את גבולות החוק.

אבל הן לא חייבות להתנות על החוק, הן לא חייבות להקשות על מה שכתוב בחוק.

הן לא מקשות, הן הולכות תחתיו.

אז יכול להיות שיש לנו כאן בעיה.

אתם מביאים למצב אבסורד שיש עמותות שכל התרומות אליהן חסויות לחלוטין, כולל מי חמשת בעלי התפקידים. עמותות חסויות לחלוטין, שום שקיפות לציבור. דרך אגב, עמותות שמקבלות גם תרומות וכספים מהמדינה ולא יכול להיות ששום דבר לא חשוף.

הדברים שאמרת לא מדויקים.

יש לי את הנתונים.

אפשר לדבר על זה אבל אולי באמת נעשה את זה בסעיף הכולל על התרומות.

יש כאן מלאכת איזונים לא פשוטה. עשינו כאן איזו עבודה ואיזו חשיבה.

אבל עשיתם אותה ב-2014.

לא. מ-2014 וגם עכשיו, כולל בימים האחרונים.

זה גם בעקבות התיקון לחוק מ-2015.

יש פה לקונות משמעותיות שצריך לתקן אותן.

יכול להיות, אפשר גם לתקן.

עשינו פה איזונים. יש שאלות רבות והדברים הם לא פשוטים.

אגב, מה כל-כך לא פשוט?

ישבתי בוועדה אחרת של הכנסת ובין היתר הרים אדם את ידו והוא הסביר שהוא תורם לאיזו עמותה שעוסקת בטיפול באיזו מחלה והוא הסביר שמסיבה כלשהי הוא לא רוצה שהפרטים שלו - - -

הוא יכול לפנות ולבקש.

תנו לאיל לדבר.

ברור לנו שיש אנשים שמבקשים חיסיון.

יש חיסיון, יש מתן בסתר ויש הרבה שיקולים ואני מניח שתכף נגיע לזה.

מתן בסדר של קוקה קולה ל"אם תרצו".

תאגידים לא פטורים.

הבהרנו את זה באופן חד משמעי שהם לא יכולים לבקש חיסיון.

יש אולי חיסיון אבל זה לא נמצא באתר. אז הם כן חסויים. אז לפחות תפטרו את התאגידים. אתם יכולים לעשות את זה?

אני יכולה שלדיון הבא נזמין לדיון את אלה שעוסקים בהגנה על הפרטיות כדי שיוכלו להסביר את מערך השיקולים מה כן באינטרנט ומה לא.

יש לנו רצון לחשוף גם דברים נוספים. למשל, דיברת על הנושא. כבר היום באתר שמנוהל על-ידי בשיתוף עם המגזר השלישי, כבר היום זה עלה לפני זמן קצר. יש מידע לגבי כספים שתרמו גורמי המדינה. עם כל הכבוד, המדינה צריכה להיות שקופה, זה ברור.

אולי גם היא נותנת מתן בסתר?

המדינה חשופה מהאגורה הראשונה.

הרחבנו את השקיפות לזה. אנחנו בהחלט תומכים בשקיפות. מול השקיפות יש גם אינטרסים אחרים.

נגיע ל-7א בסוף.

אבל איפה האיזון? יש עמותות שתרומות במאות מיליונים לא חשופות. איפה האיזונים? ניהלתי את מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית. יש הרבה תורמים שקשה להם. אם אני אתרום לעמותה כזאת מייד ישאלו אותי למה? מה יש אצלך במשפחה? יכול להיות שאותו אדון שעליו סיפרת לא רוצה שיעשו לו הקשרים אם הוא תורם ללהט"ב או לוועד למלחמה באיידס. אני מבינה את זה.

לכן, יש שיקול דעת ויש אפשרות. הדיפולט הוא שהכול צריך להיות שקוף ויש את הסייג שהוא לבקש שלא יתפרסם. פה אתם הופכים את הקערה. אתם אומרים שעל הכול יש חיסיון ואם רוצים לבקש לפרסם אז צריך לעבור איזה הליך. אנחנו מבינים שרק בעלי ממון, בעלי כוח, רק בעלי יכולת יגיעו למידע הזה. המידע הזה לא משותף לחברה. בטח ובטח אני לא מבינה את העלייה מ-20,000 ל-150,000.

זה לא עכשיו, זה עוד מעט.

זה חלק מהתקנות, מה זאת אומרת? אמרת לא להתייחס לחוק אז התייחסתי לתקנות. אני מתייחסת לתקנות אז אתה אומר לא עכשיו.

ביקשתי שיתנו סקירה כללית. אם סיימתם, נתחיל לעבור דבר דבר. רק ביקשתי שאת 7א נעשה בסוף כי שם יהיה הדיון העיקרי.

תן להם לפחות בסקירה של הדברים לדבר על 7א.

הם כבר דיברו. אני רוצה שנעבור על הדברים שהם בהסכמה.

ניסן, לי יש בעיה. אני צריכה לפי סדר. אפשר?

אני ביקשתי שזה לא יהיה לפי הסדר. קודם כל נגמור את הדברים שאני מניח שרובם יהיו בהבנה ואחר-כך נגיע לדברים שהם בחילוקי דעות. בדרך-כלל עושים ככה.

אל תדאג, בסוף אתה תגיע איתנו להבנה.

את אפילו לא יודעת עדיין את עמדתי.

יש לי יסוד סביר להניח שאני יודעת.

לא בטוח.

אני אקרא את הנוסח המשולב. זה סעיף הסכמה בעצם.

תקנה 1 לתקנות המוצעות - החלפת הפתיח לתקנות העיקריות

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 37א(א), 38(א)(7) 39(ג) ו-(ו), 65, 66(א1) ופרט ג' לתוספת השנייה לחוק העמותות, התש"ם-1980 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לעניין הוראות תקנות 7, 16א ו- 17, ולעניין ההוראות הנוגעות לטופס 7א שבתוספת והנספחים לדוח המילולי והכספי שבטופס האמור, אני מתקינה תקנות אלה:

תקנה 2

1. בתקנות אלה –

"אגודה קיימת" – כמשמעותה בסעיף 60 לחוק;

"דוח מילולי" - כמשמעותו בסעיף 37א לחוק;

"החזקה" ו - "שליטה" – כהגדרתם בחוק החברות;

"חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט – 1999;";

"רשם" – רשם העמותות;

"המייסדים" – כמשמעותם בסעיף 2 לחוק;

"מספר זיהוי" – לגבי יחיד בעל תעודת זהות ישראלית – מספר תעודת הזהות; לגבי יחיד שאינו בעל תעודת זהות ישראלית – מספר דרכונו תוך ציון המדינה שבה הוצא ולגבי תאגיד – מספר התאגיד.

""נושא משרה" – חבר ועד, חבר ועדת ביקורת או הגוף המבקר, לפי העניין, המנהל הכללי של העמותה, כל מנהל שכפוף במישרין למנהל הכללי וכן כל ממלא תפקיד כאמור בעמותה, אף אם תוארו שונה;

"תרומה"- במישרין או בעקיפין, בכסף או בשווה כסף ובלבד שהיא מהווה טובין הניתנים להערכה או לכימות, ובכלל זה תרומה שייעד תורם לעמותה אך הועברה אליה באמצעות גוף אחר."

שאלה לגבי ההגדרה של נושא משרה. זה בעצם תיקון לדוח המילולי, שיהיה ברור על מי צריך לדווח, נכון?

כן.

זה מאוד לא ברור. זה בעצם כל ממלא תפקיד בעמותה. לחברה להגנת הטבע יש 500 עובדים. כל מזכירה בחברה צריך לכתוב אותה?

לא, זה מנהל שכפוף במישרין.

ההגדרות האלה לקוחות מאיזה מקום?

מחוק החברות.

היום יש את התוספת השלישית לחוק העמותות שמפרטת את הפרטים שצריכים להיכלל בדוח המילולי, כולל הגדרת נושא משרה, שהיא הרבה יותר רחבה מההגדרה הזאת כיוון שהיא מדברת על כל מי שכפוף למנהל הכללי, שזה בהחלט יכול לכלול את המזכירות למיניהן.

בעקבות תיקון מ-2009, ברגע שהתקנות האלה נכנסות לתוקף, התוספת השלישית שקובעת את הפרטים שצריך לדווח בדוח המילולי מתבטלת. למעשה, התקנות האלה והטופס שנקבע כאן בתקנות, כולל ההגדרות, יחליפו את התוספת השלישית לחוק העמותות.

אני רק שואלת מה המשמעות של "וכן כל ממלא תפקיד"?

לפעמים קוראים לו מנהל - - -

תחת ההגדרה האמורפית הזאת אפשר להכניס גם כל דבר אחר. לכן השאלה במקומה.

זאת ההגדרה המקובלת והיא נלקחה מחוק החברות.

אם הכוונה להקל אז בעיניי - - -

אפשר לדון על ההגדרה. בעיקרון זאת הגדרה שנלקחה מחוק החברות. אם הוא מתפקד כמנהל כללי או שהוא מנהל שכפוף במישרין למי שמנהל באופן כללי את העמותה, הוא נכלל כנושא משרה.

זה צריך להיות "כל ממלא תפקיד מנהל או כפוף לו ישירות". צריך לדייק פה.

אתם רוצים להגיד: וכן כל מנהל בעמותה שממלא תפקיד?

אז לא יקראו מנהל, יקראו לו רכז ואז לא יצטרכו לשמור. זה ניסוח בסדר גמור.

נשאיר את זה.

ניקח לדוגמה רשת של חינוך שיש לה חמישה ספר. לכל בית ספר יש מנהל שכפוף למנהל הכללי. האם מישהו התכוון שעכשיו בדוח המילולי, כל חמשת מנהלי בתי הספר צריכים להופיע פה?

כן, למה לא?

זה קצת נראה לא הגיוני.

מה לא הגיוני בזה?

זה יכול להגיע לחמישים איש.

מה הבעיה? אני בעד שקיפות.

הרעיון הוא, שנושאי המשרה הבכירים בעמותה יהיו שקופים. מי שמעיין בפרטי העמותה יוכל לדעת מי בעלי התפקידים המרכזיים בה. מבחינתנו חתכנו לפי ההגדרה של חוק החברות, שאומרת שהמנכ"ל וכל מנהל שכפוף לו ישירות הוא נושא משרה.

חבל על הוויכוח.

האם אנחנו משנים בנושא משרה את מה שהיה מקובל עד עכשיו?

לא.

נשאיר את זה בהגדרה כמו שהיה עד עכשיו.

ההגדרה אמרה: " כל מי שכפוף למנהל הכללי". במובן הזה זה יוצר הרחבה שהיא לא הגיונית כי המזכירה וגורמים אחרים שכפופים במישרין למנהל הכללי, זאת לא הכוונה פה.

נשאיר את זה כמו בהגדרה שהיתה עד עכשיו.

צריך לזכור שהרבה מהאופן שבו מתנהלת העמותה, גם עמותות גדולות, יש להם מבנה ניהולי די שטוח. לכן אנחנו לא רצינו להשאיר כל מי שכפוף למנהל כי לפעמים זה הרבה מאוד אנשים שהם לא מנהלים.

אנחנו צריכים לדעת מה כוונת המחוקק. אנחנו רוצים שמי שמנהל את העמותה, שם צריכה להיות שקיפות מלאה. יכולה להיות עמותת חינוך שיש לה גני ילדים ומעונות וגם מנהלת הצהרון היא מנהלת. היא מנהלת צהרון, זה הכול. בנושא הזה של השקיפות אנחנו מעוניינים בהנהלת העמותה. אנחנו לא צריכים את העובד בשטח. צריך להיצמד לתפיסה הזאת.

חבר הכנסת מקלב, לא הבנתי, מנהלת הצהרון צריכה להיות שקופה או לא?

לפי דעתי לא.

למה? אם אני תורמת לעמותה - - -

את מעוניינת בעמותה, אין לך מה לרדוף את העובדים של העמותה.

למה לרדוף? למה זאת רדיפה? היא לא אחת הסייעות.

מבחינת מנהלת הצהרון, זה מאוד תלוי במבנה של העמותה. אם מנהלת הצהרון היא אחת מהרבה מאוד ויש מעליה מוטת שליטה גדולה ורק בסוף בסוף מגיעים למנהל הכללי – אז לא.

אבל אם יש 5 בתי ספר, אז כן.

יכול להיות. אם כולם כפופים למנהל הכללי, אז כן.

בחברה להגנת הטבע יש לא מעט מנהלים. יש אחד שהוא מנהל את הצלת צבי הים. עובדים שם ארבעה מתנדבים והוא מנהל. הוא לא צריך להיות בפנים. זה מוגזם.

הם שכירים לכל דבר ולא צריך לדעת את השם שם.

אבל מנהל אזור השרון כן צריך להיות.

כן, אבל הוא חלק מההנהלה.

הכוונה היא לאנשים מההנהלה.

אדוני, אנחנו בשלב של ההגדרות. בואו נראה איפה יש לזה נפקות שלדעתכם היא בעייתית ואז נדבר על זה.

את צודקת.

תקנה 3 לתקנות המוצעות- תיקון תקנה 7: הגשת דוח כספי ודוח מילולי

7. (א) דוח כספי כאמור בסעיף 36 לחוק, דוח מילולי ערוך לפי טופס 7א שבתוספת, והנספחים לדוח המילולי והכספי שבטופס 7א שבתוספת, יוגשו לרשם, לאחר שהאסיפה הכללית אישרה אותם, בצירוף המסמכים האלה:

(1) דיווח בדבר המלצת ועדת הביקורת או הגוף המבקר לעניין הדוח הכספי והדוח המילולי, לפי טופס 8 שבתוספת;

(2) חוות דעתו של רואה החשבון של העמותה, אם מונה, כאמור בסעיף 38(א)(3) לחוק;

(ב) דיווח כאמור בתקנה זו יוגש מצורף לדיווח לפי תקנה 3 בדבר החלטת האסיפה הכללית על אישור הדוח הכספי והדוח המילולי.

(ג) עמותה תגיש דיווח לפי סעיף 36(ב) לחוק ערוך לפי נספח 1 לדוח המילולי והכספי שבטופס 7א שבתוספת, אם מועסקים בעמותה עובדים בשכר; במקום המיועד לכך בנספח, יפורטו כלל התשלומים ששילמה העמותה או שהתחייבה לשלם לכל אחד מחמשת מקבלי השכר הגבוה בעמותה, בציון שמם של בעלי התפקיד ותפקידם בעמותה לרבות תשלומים שניתן לאחר בעבורם או בשל העסקתם; לעניין פסקה זו, "תשלומים" – שכר שנתי ברוטו וכן תשלומים אחרים או התחייבויות לתשלום, ובכלל זה, הפרשות סוציאליות, הלוואות, סכומי כסף או שווי כסף, תנאי פרישה וכל הטבה אחרת.

(ד) עמותה תגיש דיווח לפי סעיף 36א(ב) לחוק ערוך לפי נספח 2 לדוח המילולי והכספי שבטופס 7א שבתוספת.

(ה) עמותה שמחזורה אינו עולה על 500,000 שקלים חדשים פטורה –

(1) לעניין חלק ב' של טופס 7א שבתוספת, ממילוי טבלת היעדים בפרט 1;

(2) מחובת הגשת הדו"ח הכספי לפי סעיף 36 לחוק."

הסבר.

יש פה כמה דברים בתוך התקנה. דבר ראשון, היא בעצם מאחדת בתוך הדוח המילולי את כל הדיווחים שהעמותה צריכה להגיש באותה שנה. היום היא צריכה להגיש טופס אחד על חמשת מקבלי שכר, את הדוח המילולי, דוח כספי שהוא עדיין יידרש בנסיבות מסוימות, המלצות של ועדת ביקורת. יש מכלול של טפסים שצריך להגיש.

ניסינו כמה שיותר בתוך הדוח המילולי להכניס אליו כנספחים את גם הטופס של חמשת מקבלי השכר, דיווח על תרומות. כל הדיווחים כנספחים לדוח הזה כדי שיהיה טופס אחד מקוון, נוח, פשוט וידידותי.

נוח, פשוט וידידותי זה לא הגדרת הטפסים האלה. בואו נשים את זה על השולחן.

השתדלנו. ככל שניתן, אנחנו נשמח לקבל הערות בעניין הזה. חלק מהעניין הוא באמת יהיה שהטופס יהיה במתכונת מקוונת, שייפתחו שדות לפי העניין.

צריך יהיה להעסיק אנשים בשכר כדי למלא את הטפסים האלה.

אנשים יפתחו חברות ייעוץ.

אנחנו רוצים שקיפות.

שקיפות, אבל תקלו, תפשטו את התהליך. לוחצים על כפתור וזה עובר.

נכון, לזה אנחנו חותרים עכשיו. זה שינוי דרמטי של המצב הקיים. זה אמור להיות אחרת לגמרי מהטפסים המקוונים שיש היום. הפלטפורמה המתוכננת שהיא עדיין בפיתוח, אמורה להיות כזאת של מסכים. יש לנו מערכת מקוונת בחברות וזאת אמורה להיות אפילו יותר משוכללת ממנה. בסופו של דבר זאת תהיה מערכת אחודה של מילוי הפרטים במסכים, הפרטים משנים קודמות יישקלו. זה אמור להיפתח בהתאם למחזור רק השדות הרלוונטיים. אנחנו מנסים שזה יהיה כמה שיותר נוח עם הסברים בצדדים.

לגבי תקנת משנה ה', ניסינו כמה שיותר להקל על עמותות קטנות. מבחינתנו, עמותות קטנות, קו החתך הוא עמותה שהמחזור שלה אינו עולה על מחזור של 500,000 שקלים. לפי בדיקות אמפיריות שעשינו ב-2013, מהעמותות הפעילות, מדובר ב-50% מהעמותות. יש פה נתח משמעותי של העמותות. אנחנו רוצים לתת להן הקלות.

יש כאן שתי הקלות. הראשונה לא מאוד משמעותית, אבל יש איזה טבלת יעדים שנתיים שאנחנו רוצים שהעמותה תמלא כל שנה ואז שנה אחרי זה אפשר יהיה לראות מה מהתכניות שלה לשנים הבאות התממשו ואלו לא. זאת דרישה שנראית לנו קצת מוגזמת מעמותה שנה.

הדבר השני זה הדוח הכספי. היום יש שלוש רמות של דוח כספי. יש דוח כספי אחד שהוא לא חייב להיות מבוקר וזה עמותות לפי חוק עד מיליון שקל ודוח כספי מבוקר מעל מיליון שקל. בעצם כאן אנחנו מציעים לייצר עוד מדרגה, שהיא עמותות עד 500,000 שלא יהיו מחויבות להגיש דוח כספי בכלל. גם היום הוא לא דוח כספי מבוקר אבל הן מגישות לנו אותו בכתב יד עם כל מיני סעיפים שהן חושבות שצריך למלא. כחלופה לזה יהיו דיווחים מקוונים מובנים בתוך הדוח המילולי, שהם הנתונים הכספיים המרכזיים של החברה. הם יעלו בצורה מכוונת וגם יעלו לאתר ה-"גיידסטאר" ואפשר יהיה לבצע עליהן חיפושים גם לגבי העמותה עצמה וגם חיפושים רוחביים לגבי כלל העמותות. אז מבחינתנו, ברגע שהיא דיווחה את זה, היא לא תצטרך להגיש דוח כספי. בעצם יש כאן הקלה לעמותות הקטנות.

רק מילולי.

רק מילולי. המילולי כבר יכלול בתוכו את הנתונים הכספיים הנבחרים.

אבל כן יכלול את חמשת בעלי התפקידים והוא כן יכלול את התרומות.

כן. בזה אין הקלות. אין הבדל בהקשר כזה בין עמותות קטנות לעמותות גדולות.

תקפצי רגע ל-7א.

לא, לא.

מה לעשות, לכל אחד יש את השיטות שלו.

לוועדה יש פה רוב, מה זאת אומרת?

אני פשוט רוצה שאנחנו נגמור. יהיה דיון וזה בסדר גמור.

זאת שיטת ההתשה, קארין. כולנו נלך ואז הוא יישב פה לבד ויקדם את מה שהוא רוצה. זאת השיטה.

לא. ישבתי לבד בהתחלה.

זאת השיטה.

לא, ממש לא. להיפך, רק מצטרפים וזה בסדר גמור. ישבתי בהתחלה לבד לא עכשיו. אני רוצה שנעבור קודם על הדברים הפשוטים ואז נתקדם.

כי הוא רוצה שנלך והוא יישב פה לבד והוא יעביר את מה שהוא רוצה.

תעברי ל-15.

הפחד מנהל אותך, ניסן.

פחד ממה?

מלדבר על הדברים.

מה את יודעת על עמדתי?

מה זה משנה? אתה מפחד לפתוח דיון. בואו נעשה דיון.

יש פה תיקוני טעויות קולמוס שנעשו בתיקונים הקודמים.

תקנה 5 לתקנות המוצעות – תיקון תקנה 15 לתקנות העיקריות:

15. (א) עמותה תצרף לדוח הראשון שלה לגבי יחיד שאינו תושב ישראל שנדרש ציון מספר זהותו, העתק מתאים למקור של דרכונו, מאומת באחת מאלה:

(1) לפי סעיף 33 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן – פקודת הראיות);

(2) בידי נוטריון מוסמך במדינה שבה הוצא הדרכון;

(3) בידי עורך דין בעל רישיון לעריכת דין בישראל;

(4) בידי נוטריון מוסמך במדינת מושבו של היחיד שאינו תושב ישראל.

(ב) עמותה תצרף לדוח הראשון שלה לגבי תאגיד שהואגד מחוץ לישראל, שנדרש ציון מספר זהותו, העתק מתאים למקור של תעודת ההתאגדות או הרישום של התאגיד במדינה שבה הואגד, בצירוף אישור על קיומו של התאגיד באותו מועד, מאומת לפי תקנת משנה (א), בצירוף תרגום לעברית או לאנגלית, מאושר בידי נוטריון ומאומת כאמור. ואולם, היה התאגיד הזר רשום בישראל אצל רשם החברות כחברת חוץ לפי חוק החברות או אצל רשם השותפויות כשותפות חוץ לפי פקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה - 1975, יצוין מספר התאגיד שלו בישראל ולא יידרש צירוף של המסמכים האמורים בתקנת משנה זו.

(ג) בדוח המילולי יצוין כי לא חל שינוי בפרטים שדווחו לגבי נושא משרה לפי תקנה זו; חל שינוי בפרטים כאמור, תדווח עליו העמותה כאילו היה הדוח הראשון, ויצורפו המסמכים הנדרשים לפי תקנת משנה (א).

(ד) עורך דין או נוטריון שאישר מסמך לפי תקנה זו, יציין על גבי הטופס או המסמך את שמו, מענו, מספרי טלפון ופקסימילה שלו ומספר רישיונו."

הסבר.

קודם כל, יש פה איזה תיקון טכני. השתרשה טעות בניסוח הקודם של התקנות. היתה התייחסות לחברה ולדוח שנתי במקום לעמותה ולדוח מילולי. בעצם, יש פה צילום מראה של הוראת תקנה 16 לתקנות החברות שמתייחסת לדיווח ראשון לגבי מישהו שהוא אזרח, תושב או תאגיד ישראלי ואז אי-אפשר לעשות אימות של הפרטים שלו. אז נדרש צירוף מסמכים כדי לאמת את הזהות שלו. אם זה תושב זר אז נדרש דרכון מאומת על-ידי עורך-דין ישראל. אם זה חברה זרה אז זאת תעודת התאגדות שלה מחו"ל. זה כבר היה קודם בתקנות.

הוספנו פה הקלה הגיונית, שאם התאגיד הזר הזה רשום כבר אצל רשם החברות או רשם השותפויות כחברת חוץ, אז ממילא המסמכים האלה הם מסמכים שכבר נמצאים בתיק החברה ובתיק השותפות אצל רשם השותפויות. הוא כבר הציג אותם לרשם כדי להירשם כתאגיד זר. יש לו כבר מספר ישראלי שהונפק לו על-ידי רשות התאגידים, רשם החברות, רשם השותפויות לפי העניין. לכן לא צריך מהתחלה לצרף אותם. זה משהו מאוד טכני במהותו.

"תקנה 6 לתקנות המוצעות – תיקון תקנה 16 לתקנות העיקריות:

16. מילוי הפרטים בטפסים לפי תקנות אלה ייעשה בדרך של הקלדה על גבי הטופס המקוון באתר האינטרנט של הרשם; פלט חתום לפי הוראות תקנות אלה בצירוף המסמכים הנדרשים יוגש לרשם וכן רשאית עמותה להגיש הטופס המקוון והמסמכים הנדרשים, בהתאם לכללים לפי סעיף 38ב' לחוק."

הסעיף מופיע בהמשך.

זה סעיף שוועדת חוקה חוקקה השנה. זה סעיף וולונטרי, הוא לא מחייב את העמותה אבל הוא מאפשר לעמותה להגיש דיווחים מקוונים בהזדהות חכמה וללא צורך בחתימה. זה באמת משהו שוועדת חוקה אישרה לנו השנה. הכוונה היא, לא לשגע את הציבור ולהחליף את הטפסים המקוונים הקיים ולעדכן אותם ולחכות עם כל ההחלה של כל ההסדר החדש של הדיווחים, לשלב שבו יהיה לנו כבר דיווח מתוחכם, עם מסכים, ללא צורך בהכרח בחתימות ובהעלאת מסמכים סרוקים. אנחנו מנסים כמה שיותר להבנות את זה.

אולי תגידי מילה לגבי האימות החכם?

זה בתהליכי פיתוח. סעיף 38ב מאפשר לרשם לקבוע כללים לדיווח המקוון החכם הזה כשבמסגרתם הוא מוסמך גם לקבוע כללים לגבי אופן ההזדהות ולייתר את דרישות חתימה דיגיטאלית או חתימה פיזית על גבי הטפסים או לגבי הגשת מסמכי המקור. התוכן של הכללים האלה ייקבע ברגע שנשלים את הפיתוח של המערכת המחשובית. כרגע אנחנו מנסים לבנות אותה כמה שיותר ידידותי. אני מניחה שבשלב מסוים גם נעשה איזה הליך של בדיקת משתמשים, כדי שהתהליך הזה יהיה גם בפועל ידידותי למשתמש. אז הכללים שמאפשרים לרשם לקבוע את התוכן של הכללים וגם לתקן אותם בצורה יותר גמישה במידת הצורך כדי להתאים לדרישות של השוק, אז בעצם יהיה לנו הסדר כולל. זה הרעיון.

בכל עמותה אתם לא מגבילים - - -

לא. אם אתה זוכר אדוני, הייתה פה איתנו. במסגרת התיקון של סעיף 38, החובה להגיש את הדיווח המכוון בהזדהות חכמה זה לא חובה, זה וולונטרי. עמותה רשאית, כמו שהיא עשתה עד היום ביחס לשאר הטפסים, למלא את הדיווח המקוון באתר שלנו בצורה דומה למה שהיה עד היום. גם את זה ננסה לפשט כמה שניתן ברגע שיהיו לנו המערכות החדשות.

הדיווח של ההזדהות החכמה הזאת וההגשה של האינטרנט במסגרת המקוונת הנוחה, היא וולונטרית. לכן אין לי מה לקבוע רף. כל עמותה שתהיה מעוניינת לעשות שימוש בזה תוכל לעשות זאת. לטעמנו זה צפוי להיות כלי מאוד נוח וידידותי.

זה נוח אבל תמיד יש מזדנבים מאחור - - -

האתגר שלנו הוא לעשות את זה נוח מספיק כדי שיהיה פיתוח להשתמש.

אני אעשה רגע הפרדה. יש כן חובה שהיא קבועה כבר היום בתקנות, למלא את הטפסים באתר שלנו. היום ממלאים אותם, מדפיסים אותם, חותמים עליהם ידנית ושולחים לנו עותק מקורי. בעולם החדש, באופן וולונטרי, מי שירצה להשתמש בפלטפורמה של ההזדהות החכמה, יוכל להגיש את זה דרך האתר בלי להדפיס, לחתום, לשלוח אלינו ולחכות שנצמיד את שני הדברים יחד ונגיש אותם יחד.

- - של שתי חתימות.

"תקנות 7 ו-8 לתקנות המוצעות – הוספת תקנה 16א והחלפת תקנה 17 לתקנות העיקריות:

16א. פרטים בטופס 7א שבתוספת שלא יועמדו לעיון הציבור

על אף האמור בסעיף 39 לחוק, הפרטים הבאים בטופס 7א שבתוספת ובנספחים לדוח המילולי והכספי שבטופס 7א בתוספת, לא יועמדו לעיון הציבור:

1. מספרי זיהוי של יחידים;

2. שם פרטי ושם משפחה של יחיד בפרטים 5 , 7 ו- 11(ג) ו- (ה) בחלק ב';

3. שמו ופרטיו של תורם שהעמותה מבקשת אישור מיוחד לחיסיון שמו בנספח 3 לדוח המילולי והכספי;

4. נספח 4 לדוח המילולי והכספי."

כמו שאמרתי לך, אדוני, זה מופיע גם בתקנות ולא רק בחוק.

היא תסביר ואז תעיר.

בעצם יש פה שני סטים של הוראות שמתייחסות לגילוי הפרטים שמדווחים במסגרת התקנות האלה. מדרגה אחת היא, פרטים שיובאו רק לידיעת הרשם בתפקידו כרגולטור ולא יצאו החוצה לציבור בכלל, לא בתיק של העמותה ולא באינטרנט. מדרגה שנייה, שהיא בעצם מדרגה שהחוק הכתיב לנו, שהפרטים שיובאו לידי ביטוי בדוח המילולי ובתיק העמותה אבל לא יועמדו לעיון הציבור באינטרנט ללא תשלום, שזה בעיקר שמות התורמים ושמות מקבלי השכר, כשאת התרומות עצמן ואת השכר ואת התפקידים של מי שמקבל את השכר כן אפשר יהיה לראות.

מה נעשה כאן? אנחנו בעצם עבדנו פה בצמידות עם הגורמים האחראים במשרד המשפטים בנושא של הגנת הפרטיות וניסינו באמת לעשות את האיזונים בעקבות גם כמה וכמה סבבים של הערות הציבור כשהתקנות הללו עברו. הסבב הראשון היה ב-2012. הסבב השני היה אגב נוהל חיסיון תרומות בכל מיני היבטים. הסבב האחרון היה ממש עכשיו. יצאנו בסקר, גם פומבי וגם לגורמים שעובדים איתנו וקיבלנו הערות. חלק מההערות הן מאוד משמעותיות, שאגב זה שאנחנו דורשים כל מיני דיווחים נוספים שנראו לנו מאוד חשובים, כמו שכר של בני משפחה ופרטים נוספים, יש פה בעצם פגיעה באותם גורמים, כמו מקבלי מלגות שהם קרובי משפחה של נושאי משרה. צריכים לעשות פה את האיזון בהיבטים של הגנת הפרטיות. לטעמנו חשוב לציבור לדעת שיש קרוב משפחה של נושא משרה שמקבל שכר וגם כמה הוא מקבל. השאלה היא, עד כמה זה קריטי מבחינת השקיפות? אפשר להתווכח אבל זאת נקודת היסוד, איך קוראים לאותו אדם. לכן יש פה איזו הבחנה.

מספרי זיהוי של יחידים, באופן גורף יש עמדה של המחלקה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה במשרד המשפטים שעוסקת בפרטיות, שלא צריכים להיות מפורסמים בכלל ולכן זה משהו שיימחק בצורה אוטומטית.

זאת לא בעיה. השם חשוב, לא תעודת הזהות.

מאחורי הקלעים אנחנו כן נדע לזהות את אותו אדם, כי המידע הזה כן יימצא במערכות שלנו. נדע לזהות שזה משה כהן הזה ולא משה כהן אחר, אבל מבחינת הציבור זה באמת מידע שלא יהיה גלוי.

סליחה, איפה נדרש למלא שכר של קרוב משפחה?

בתוך הטופס של הדוח המילולי.

זה בא בדרגות ולא בסכום.

באמת אולי גם לדון בדברים האלה. כאן אנחנו מדברים על מה לא יועמד לעיון הציבור. שם עשינו את האיזון, שהציבור יוכל לדעת שקרוב משפחה של נושא משרה מקבל אבל לא את השם של קרוב המשפחה. אפשר יהיה באמת לחזור לזה כשנדבר על הסעיפים ואז נראה את האיזונים ומה כן ומה לא חשוף לציבור.

מה ההחלטה? שכן יהיו שמות או שרק יהיה פרסום שיש נושאי משרה שיש להם קרבה?

זה המצב כרגע, זה מה שאנחנו מציעים פה.

בלי פרסום הפרטים של אותו קרוב.

ומה הדרגות?

בזה נדון כשנדון בגוף הטופס. בעיקרון, אין דרגות.

מה רמות השכר?

בהקשר של קרובי משפחה של נושא משרה יש לנו דרגות, דהיינו, עד שכר מינימום, מעל שכר מינימום ועד 10,000. אתה לא ממש צריך לגלות את השכר ברמה של השקלים אבל יש לך מדרגות והעמותה צריכה לסמן באיזו מדרגה מדובר.

זה בעמוד 16 אם תרצי לראות.

יש גם בעמוד 12. יש פה כמה פרטים שהשמות חסויים. הראשון זה פרט 5, שזה העברת כספים ונכסים שאינם נכסי מקרקעין ללא תמורה. צריך לציין עבורנו את שם האדם שאליו הועבר הנכס או הכסף. מדובר על פעילות שהעמותה העבירה נכסים שלא במסגרת הפעילות שלה לקידום המטרות שלה, לא כמשהו שהיא עושה כמשהו שוטף.

למה זה לא גלוי לציבור?

זה גלוי לציבור. השם של האדם שעבר אליו הכסף גלוי לרשם לצרכים רגולטוריים ולא גלוי לציבור הרחב. רק השם שלו לא גלוי ולא מה הועבר? מתי הועבר? באיזה מסגרת הועבר? כל זה גלוי לציבור. שם משפחה ופרטים של אותו אדם לא גלויים. אנחנו חשבנו שזה כן מספק את האיזון בין השמירה על פרטיותו של אותו אדם, לבין החשיבות הציבורית, שמי שפועל מול העמותה הזאת יידע שהיא עשתה את ההעברה הזאת.

אני רוצה לחדד. שמותיהם של נושאי המשרה כן מפורסמים. יגידו: אח של חבר בדירקטוריון ולא יגידו שמו של אותו האח. את תדעי שזה אח של חבר דירקטוריון שמקבל כך וכך.

בפרט 5 זה גם יכול להיות מישהו שהוא בכלל לא קרוב משפחה. אנחנו עוברים רגע על כל המקומות שבהם הסעיף של חיסוי פרטים רלוונטי. פרט 5 לדוח המילולי הוא פרט של העברת נכסים וכספים שאינם נכסי מקרקעין ללא תמורה ושלא במהלך העסקים הרגיל. לצורך העניין, זה יכול להיות הרבה דברים שלא קשורים לעמותה.

ככל שיש קשר וזיקה לעמותה, צריך לציין אותו. הקשר הזה כן יהיה גלוי. זאת אומרת, אם היה קשר בין העמותה לבין הגורם שהועבר אליו כסף, הדבר הזה יהיה גלוי לציבור. השם של הגורם המקבל, על פי ההצעה שלנו, יהיה גלוי רק לרגולטור.

הפרט הבא הרלוונטי זה מה שדיברנו, השכר של קרובי משפחה של נושא משרה שמועסקים. עצם הכהונה והשכר של קרובי משפחה של נושאי משרה בעמותה.

פרט 7 דיברתי.

ב-7 אבל אתם כן מבקשים.

השם הזה יהיה גלוי לנו, הוא לא יהיה גלוי לציבור.

אולי, למשל, הוא מקבל שכר מחמש עמותות.

אתם מצליבים את זה?

כן.

מי ידע על זה חוץ מכם?

אנחנו יכולים לעשות ביקורות.

אנחנו יכולים לעשות ביקורת עומק ואז הממצאים שלנו יפורסמו.

זה אינדיקציות לנו מבחינה רגולטורית. השם של אותו אדם פרטי, לדעתנו, לא חייב להיות גלוי לציבור.

שני הפרטים האחרונים זה פרט 11, פרט משנה ג': האם העמותה חילקה מלגות בשנת הדוח לנושא משרה בעמותה, לעובדי העמותה או לקרוביהם.

סעיף 11 בעמוד 22 ו-23.

אפשר יהיה לדעת שחולקו מלגות ואת הקשר אבל לא את השמות.

כנ"ל ב11ה'.

האם בכלל מותר לחלק מלגות לעובדי עמותה?

אם יש קריטריונים ברורים ואובייקטיביים והם מקבלים כחלק מהקריטריונים אז כן.

יש קריטריונים ברורים, יש סכום מסוים ויש עוד אחרים שמחכים בתור, אז יש פה איזו העדפה.

כמובן שזה צריך להיות לא בניגוד עניינים, הם לא צריכים להיות מעורבים.

מלכתחילה היא בנגוד עניינים. אם אני מחלקת מלגה למישהי שאני מכירה, בוודאי שאני בניגוד עניינים. איך אפשר להרשות דבר כזה בכלל?

ההחלטה היא החלטה רוחבית. כלומר, זה לא רק קרובי המשפחה שמקבלים. יש 200 איש מועמדים, מתוכם ארבעה הם קרובי משפחה והם מקבלים כמו כל השאר לפי אותם קריטריונים.

אולי בגלל זה שעשרה עשרים קיבלו אז הם לא קיבלו.

את מתכוונת שעוגת התקציב מצומצמת?

תמיד יש עוגת תקציב מצומצמת.

יש להם קדימות מעצם ההיכרות.

לא בהכרח. השאלה מה הקריטריונים יאמרו?

אבל באותם קריטריונים יש - - -

אם יש רק 200 ופנו 1,000 איש ויש קריטריונים ברורים ובמקרה מתוך ה-200 יש ארבעה שהם קשורים באיזה קשר אז יכול להיות שזה בסדר.

זה אף פעם לא יהיה בסדר.

זה לא יכול להיות בסדר.

אז נבדוק לגבי ה-800 אחרים למה הם נדחו.

אתה תבדוק את זה?

אנחנו לא נעשה את זה ב-800.

זה ראוי? זה ניגוד עניינים מובנה.

אתם בודקים את זה?

כן. ברור שאנחנו יותר חוששים.

בכל חברה שמכבדת את עצמה, כשיש פרסים לא מחלקים לעובדי החברה, אין דבר כזה.

יש בערך 20,000 עמותות פעילות. הרבה מאוד מהעמותות האלה הן עמותות שעושות משהו מאוד ספציפי. למשל, תמיכה במחקר בחולים מסוג מסוים. העובדה שיש עובדים בעמותה שקשורים לתחום ולכן הם הגיעו לעמותה הזאת לא שוללת את היכולת שלהם. זה לא מצב שקורה הרבה אבל אנחנו לא יכולים לפסול על הסף את היכולת של קרוב משפחתם, שהוא החולה, להגיש בקשה לתמיכה מאותה עמותה. אנחנו לא יכולים להגיד חד משמעית שבגלל שקרוב משפחתך עובד בעמותה - - -

זה צריך להיות היוצא מן הכלל.

ברור שזה היוצא מן הכלל.

רק במקרים מיוחדים זה מותר אחרת זאת באמת פרצה קוראת לגנב.

זה היוצא מן הכלל ולכן חייבים לדווח על זה.

אנחנו בודקים את זה. יש חובת דיווח.

יש 20,000 עמותות אז אתם לא תדעו על הכול.

אם צריך אנחנו בודקים.

רק אולי כשתגיעו לביקורת עומק תגיעו לדברים האלה.

לפעמים מישהו מקים עמותה בגלל שיש בעיה אצל קרוב ממשפחה. הוא מקים את העמותה הזאת ולבסוף הוא לא יוכל לעזור. זה נראה לא סביר שהוא לא יכול לעזור לאותו אדם שבגינו קמה העמותה.

צריך לסייג את זה.

צריך להחריג עמותות שעוזרות לחולים.

לפי החוק אין איסור לחלק מלגות לקרובי משפחה של עובדי עמותה. זה מותר, החוק מאפשר את זה. מה שעשינו פה זאת הגברת שקיפות. אנחנו דורשים פה שאם המצב הזה קורה אז צריך לדווח עליו.

זה נראה לך תקין?

לפעמים כן ולפעמים לא.

לא, מעבר לעמותות חולים, זה נראה לכם תקין?

לפעמים כן.

עמותות של אוכל.

יש תהליך של חיסיון תורם. גם פה, בואו נניח שרוב העמותות אין להן מה להסתיר ואם הן רוצות לבקש חיסיון, אז שיבקשו.

זה גלוי.

חשוב לך לדעת שאח של נושא משרה קיבל תרומה או מלגה.

השאלה אם לא צריך לבדוק את המכסה.

אם יש גילוי והם יודעים מזה ובודקים את זה וזה שקוף – כתוב "אח של", אז הוא יבדוק.

אני אסביר למה יש בעיה בעיקרון.

אף אחד לא עובר על זה וזה לא מהבהב לאף אחד.

הוא אומר שכן.

במקרים חריגים עוברים על זה.

אני מבקש להסביר למה זה ראוי. אני אדגים מחיינו. לחבר כנסת אסור להעסיק עוזר פרלמנטרי שהוא קרוב משפחתו. למה אומרים את זה, הרי יש כאלה שראויים? יש כאלה שהם יותר טובים מאלה שאנחנו מעסיקים. אוסרים את זה כי זה פתח לדברים לא כשרים. לכן זה נעשה. כאן יש לנהוג באותו עיקרון. אני יכול להביא עוד עשרות דוגמאות מהחקיקה ומהנוהל במשרדי ממשלה. זה לא ראוי.

אם עמותה קמה כדי לעזור לחולים, לא נמנע את זה כמובן.

אנשים מקימים עמותות כדי לעזור לבני המשפחה שלהם ומקבלים משכורת.

אנחנו לא מדברים על משכורת, אנחנו מדברים על תמיכה, על מלגה, על תמיכה לחולה. זה לא שייך למשכורת. בשירות המדינה ההגבלה הזאת קיימת וכך גם כמעט בכל מקום ציבורי. למה שזה לא יחול על עמותות?

גם על עובדי מדינה אין הגבלה.

גם בחברות פרטיות לא יעלה על הדעת שיוציאו, למשל, איזו הגרלה, מוציאים את כל מי שקרוב, לרבות רואה החשבון שמטפל בהגרלה וכל מי שקשור בחברה לא יכול לזכות בהגרלה. זאת חברה פרטית.

זה צריך להיות הכלל.

כמו שאביטל ציינה, אנחנו הגברנו פה שקיפות.

שנית, גם לגבי עובדי מדינה, אם ניקח את הדוגמה שאדוני מציע. עובד מדינה יכול להיות קרוב משפחה שלי. קודם כל, צריכה להיות שקיפות, להגיד מה הקרבה, לראות שאין ניגוד עניינים. כמובן שלא אני הבוס לו או הוא הבוס שלי.

מה פתאום? על מה אתה מדבר?

אתה רוצה שאשלח לך את הוראות הנציבות?

בעירייה אסור לקבל קרובי משפחה, זה אסור.

זה שזה נעשה בפועל, מבקר המדינה מוציא דוח אחר דוח ולצערנו לא מקיימים את ההוראות. זה בדיוק הפוך ממה שאתה אומר.

זה פשוט לא נכון.

אני סומך על זה שאייל יודע מה הוא מדבר.

מה זאת אומרת הוא יודע? גם אתה יודע. בתור עובדת ציבור ברשות מקומית אסור היה לי לקבל עובדים שהם קרובי משפחה של עובדים ולא קיבלתי. אסור היה לי, זה כתוב בחוק בפקודת העיריות.

זה לא התחום שאני מומחה בו. יש כללים לגבי ניגוד עניינים גם בשירות המדינה. ברגע שהוא מתחרה במכרז, הוא ממלא טופס שבו הוא מציין את ניגודי העניינים. העניינים נשקלים ונבחנים לגופם, כולל הסדרים וכדומה. לא יעלה על הדעת שבגלל שאני עובד מדינה, אף קרוב משפחה שלי לא יעבוד.

אבל הוא לא יכול לעבוד אצלך.

בוודאי שלא אצלי. הוא יכול לעבוד במחלקה אחרת במשרד המשפטים.

אבל אתה אומר פה משהו אחר.

העמותה היא לא המדינה, זה לא כלל העמותות. אתה לא אוסר עליו לקבל מלגה בכלל העמותות בגלל שיש לו קרוב שעובד בעמותה. אתה עושה הגבלה לא נכונה, אדוני.

זה לא ראוי, זה לא אתי וזה פתח לדברים לא כשרים.

כמו שאמרנו קודם, מסגרת הדיון עכשיו היא על חשיפת הפרטים האלה. עצם העובדה אם זה מותר או אסור, זה החוק קובע. החוק לא אוסר וזה לא נמצא כרגע לדיון.

מעבר לזה, צריך לקחת בחשבון שעמותות הן לא מגזר ציבורי, הן מגזר שבין הציבורי לפרטי.

הם נהנים מפטורים ממס הכנסה בגלל תרומה. את יודעת כמה כסף המדינה שמה על זה כל שנה? מיליארדים.

המגזר השלישי, מגזר העמותות, החובות שחלות עליו הן חובה של שקיפות ואיסור ניגודי עניינים, אבל לא ברמה המחמירה שחלה על המגזר הציבורי.

עמותות זה לאו דווקא העמותות שאתם חושבים עליהן כרגע. יכול להיות מצב שהורים לספורטאים מחוננים מקימים עמותה ופועלים בשקיפות כדי לתת מלגות לספורטאים מחוננים, כי זה מה שמעניין אותם. לא יתכן שבמצב הזה שהם הקימו את העמותה, הם רואים מי התורמים והתורמים רואים למי הם מחלקים את המלגות, שדווקא הילדים שלהם שאותם הם רוצים לקדם כספורטאים מחוננים ייאסר לקבל וילדים של אחרים כן. זה מה שמניע אותם בהקמת העמותה, דהיינו, העניין האישי שיש להם בנושא ידוע.

יש בינינו פער אדיר של תפיסה. הורים לילדים מחוננים יקבלו תרומות מהציבור כדי לקדם את הילדים שלהם? זה נראה לך דבר תקין?

הכול שקוף.

ועדת הורים בבית ספר מקדם את הילדים.

אבל לא מהציבור.

זה בכלל לא שייך לשקיפות. אם אתה מקים עמותה ואתה מבקש הנחה ממס הכנסה על התרומה הזאת ואז הכסף הופך להיות כסף – אז למה בכלל יש רשם עמותות? הם מקימים את העמותה למען הילדים שלהם, שיעשו עם הכסף מה שהם רוצים. זה מה שאתה אומר פה. יש דברים שלא ראויים, נקודה, וזה לא ראוי.

גם ועד הורים בבית ספר - - -

אבל זה ועד הורים שאוסף את הכסף מההורים. זה של ההורים למען ההורים.

זאת יכולה להיות עמותה. זה גם לא הטבת מס. אז זה מהכסף שלנו וזה לטובת הילדים שלהם.

אנחנו בוועדת הכספים לא היינו מאשרים הנחת מס לעמותה שפועלת לטובת קרובי המשפחה. לא היינו מאשרים את זה.

זה לא רק למען הילדים שלהם.

נניח שבבית ספר רוצים לקדם ספורט. הם אוספים כסף ועוזרים לילדים, כולל הילד שלהם.

אנחנו יכולים להסכים שיש מקרים שהם לגיטימיים ויש מקרים שהם לא לגיטימיים. בשביל זה עושים מעקב כדי לראות אם זה היה לגיטימי או לא לגיטימי.

אני מציע לכם הצעה כדלקמן ברוח טובה. תחזרו הביתה ותחשבו על איזה עמותות זה כן אמור לחול, למשל, מחלות, קידום ספורט וכדומה. אלה יהיו הכללים וכל היתר זה לא יחול עליהם, נקודה. אני יודע שזה קשה להגדיר.

אני רוצה לעשות סדר. אנחנו לא מתבקשים עכשיו לאשר את עצם העניין כי זה קיים בחוק. מה שמנסים פה זה לעשות את זה שקוף כמה שיותר כדי לבדוק. אנחנו לא צריכים להחליט אם זה מותר או אסור כי זה קיים בחוק עכשיו. הם אומרים שהם רוצים שקיפות. ברגע שזה יהיה בטפסים זה יבלוט ואז יוכלו לבדוק ולראות אם זה דבר ראוי או דבר לא ראוי.

גם הציבור יוכל לראות.

אנחנו מתבקשים פה להעלות את הרמה של השקיפות, שיוכלו לזהות ולבדוק. אנחנו לא צריכים לאשר עכשיו אם הולכים על זה או לא, כי זה לא הדיון כרגע. זה קיים בחוק.

ברגע שאתה מביא את זה לתקנות - - -

התקנות זה רק לעזור בזיהוי. אתה יכול להגיד שאתה לא רוצה את הטפסים האלה. מה יקרה? יישאר החוק בלי שתהיה השקיפות שלו.

כשאתה מתקן תקנות אתה גם מתקן עיוותים בחוק.

לא, אתה לא יכול לעשות את זה.

אני יכול להראות לך עשרות פעמים שעשיתי את זה.

לא, מה פתאום.

אדוני, מעבר לזה שמה שנאמר פה לא קשור כי כאן באים לשקף יותר ממה שהיה עד עכשיו. אבל, יש גם דעות אחרות ואני חולק על מה שאמרה חברת הכנסת גרמן בלהט גדול מאוד: היעלה על הדעת? יעלה על הדעת ועוד איך יעלה על הדעת. כל אחד רואה מהשקפת עולים שלו איך צריכה להתנהל עמותה? איך אנשים יוצרים עמותה? מה הם מצפים ממנה? יש השקפות שונות וזה בסדר אבל לא נשאיר את זה כאילו יש רק השקפה אחת בעניין.

אני מסכימה. אנחנו תמיד מדברים באופן עקרוני על החוק.

כל הפתיחה היתה על העיקרון וכאן אנחנו עוברים על הפירוט. בחוק מופיע שזה אפשרי, נקודה. אם לא נאשר את התקנה אז השקיפות של זה תהיה פחותה מאוד. הם מבקשים לעשות טפסים כדי להגדיל את השקיפות כדי שיוכלו לבדוק יותר. הדיון אם זה אפשרי או לא הוא לא פה, זה נמצא בחוק.

זה ברור.

אני רוצה קודם את הקונטקסט, לומר משהו בגדול.

הוא דיבר על זה.

אבל לא הבעתי את דעתי. אני מבקשת להביע את דעתי.

אני רוצה לומר באופן כללי. כשהגיעה אלי התקנה, הנושא של השקיפות נראה אדיר ונכון. אבל אני רוצה לומר שכשאני מסתכלת על כל התקנות האלה בקונטקסט של מה שקורה עם העמותות. אני אומרת פה בצורה גלויה ביותר, בכל מעשי השחיתות שמתגלים כמעט יום יום – אני לא רוצה לציין שמות אבל במוצאי שבת ראינו תחקיר נורא איך ניצול לרעה של איזו קרן או עמותה. אנחנו יודעים יפה מאוד איך קל כל-כך לקחת עמותה ודרכה להעביר כספים למטרות שהן לא בדיוק המטרות שכתובות. זה פתח לשחיתות. אנחנו נמצאים בעידן שבו אנחנו כל-כך סובלים משחיתות.

אני חושבת שאנחנו צריכים להסתכל על התקנה הזאת בקונטקסט כזה. אני אומרת מלכתחילה, בקונטקסט של חשד שדרך עמותה יכולים לעבור כספים שלא למטרה שהיא מתיימרת בצורה כזאת או אחרת. לכן מן הראוי שהיא תהיה כמה שיותר שקופה. מתוך זה, מלכתחילה, יש לי התנגדות לכך שמעלים את הסף מ-20,000 ל-150,000. מבחינתי צריך היה להוריד את ה-20,000. אני הייתי רוצה לדעת מהשקל הראשון לדעת מי תורם. אני רוצה לדעת מי תורם מפני שראינו שיש קשרים בין עמותות לבין פוליטיקאים ושהכספים מגיעים בצורה כזאת או אחרת למפלגות. אני אספר לך סיפור אגדה ששמעתי על איזה ראש עיר. זאת אגדה לחלוטין. כשהיו מבקשים ממנו היתר בנייה, הוא היה אומר: תתרמו לקבוצת הכדורגל או לקבוצת הכדורגל. ההיתר, גודלו והקלותיו היו בהלימה לתרומה שניתנה. האגדה גם מספרת שמי שבא או באה אחריו, פתאום מצא קבלן שאמר: אני תרמתי לקבוצה זו והבטיחו לי את ההיתר. אי-אפשר היה לתת לו את ההיתר כי ההיתר היה לא חוקי.

אני נותנת לך את זה כדוגמה, אבל תאמין לי שהמקרים האלה קורים לא רק ברשויות, הם קורים בכל מקום. כדי שהדברים האלה לא יקרו, מן הראוי שתהיה שקיפות מרבית, החל מהכסף, דרך מי נותן אותו, דרך כל מה שאתם היום מנסים להסתיר. צריך להגדיל את השקיפות ולא להוריד אותה.

אז לטכנולוגיה, יישר כוח. השקיפות, נכשל.

קצת קשה לי לשמוע את המשפט "מנסים להסתיר". אני לא חושבת שזאת המטרה.

אני לא אומרת שהם. אני לא התכוונתי אליהם, חס וחלילה. אני אומרת שהעמותות עושות את זה. החוק הוא גנב לא העכבר הוא הגנב.

עוד לא ראינו את סעיף 7א ו-ב. עד עכשיו ראינו את התהליך ההפוך. יש להם את החוק והם אומרים: אנחנו רוצים לעשות כמה שיותר שקוף וקל בנושא. ההיפך, צריך רק - - -

אתה צודק, אבל שקיפות לא יכולה להכשיר שרצים ויש פה שרצים. מה אתה אומר? בואו נפרסם את זה שזה לא בסדר? זה לא בסדר על פניו.

הדרך לעשות זה על-ידי תיקון החוק.

אני יודע, יש דרך המלך. מה לעשות שזה הולך לתקנות? לא להגיד שזה לא בסדר?

להגיד.

אז אמרנו.

באופן תיאורטי, אם לא נאשר את זה, החוק יישאר ורק תהיה פחות שקיפות. בכל הסעיפים שראינו עד עכשיו הם מבקשים להגדיל את השקיפות ולאפשר להם להיות יותר עם האצבע על הדופק כדי למנוע את מה שאת אומרת.

אני לא מסכימה. התקנות מקבעות דברים שיש להם ערך וקשה לשנות אותם.

תקנה זה הכי קל לשנות.

אני לא יודעת. זה קל לשנות אם השרה רוצה. אתה לא יכול לשנות את התקנות, רק השרה.

אם שר רוצה הוא יכול. חוק זה סיפור.

כשאנחנו מדברים על הפרדת רשויות יש לנו איזו סמכות לכנסת ובתקנות אין לנו סמכות. אנחנו רק מאשרים אותם ולא יכולים לשנות.

אלא אם כן מתאמים עם השר והוא מסכים. עד היום גם תקנות שינינו.

לא תמיד השר והיושב ראש הם באמת בדיבור ישיר כפי שקורה הפעם. אנחנו מדברים כרגע על תקנות שלא יעמדו בשנה שנתיים, שלוש, ארבע או בכל השנים שתהיו יחד. הם יעמדו לעלמי עלמיא. אני כאן מתבקשת לתת גושפנקא ולחתום על תקנות שאני מתנגדת לנוסח שלהם, שמקבעות אי שקיפות. לא אכפת לי שהתקנות האלה נובעות מהחוק. החוק הוא לא בסדר, אבל בינתיים מבקשים ממני לקבע את זה בתקנות. אז מה אני עושה? אני מוסיפה חטא על פשע.

אולי רק נגיד שכשעבדנו על התקנות האלה בעצם לקחנו את הניסיון שלנו לגבי אותם מצבים שאנשים ניצלו פרצות שבחוק ועשו בצורה לא שקופה כל מיני פעולות שהן לא תקינות והיה מאוד קשה לעלות עליהן.

הסיבה שכתבנו את העניין הזה בתקנות, זה בגלל שראינו שקיימים מקרים שאנשים באמת נותנים מלגות לקרובי משפחה בצורה לא תקינה. קיימים מקרים שלדעתנו זה בצורה תקינה וקיימים מקרים שלא. לכן ביקשנו בתקנות האלה להגביר את השקיפות. ככל שהחוק ישתנה ויגיד שאסור בכלל לחלק לקרובי משפחה, או שאסור לחלק לקרובי משפחה אלא בעמותות מסוג מסוים, מובן שיהיה גם שינוי תואם את התקנות. לא יתכן שהתקנות יגידו שצריך לדווח על דברים שהם אסורים בחוק.

אני לוקח את דבריך כאורים ותומים. את אומרת שיש מקרים ראויים לתת לקרובי משפחה ויש מקרים שלא ואת גם יודעת להבדיל ביניהם.

במקרים ספציפיים.

אני הייתי מצפה מכם את הדבר הבא: תאשרו את התקנות כי הן מעודדות שקיפות. אנחנו נביא לפתחכם שינוי של החוק כך שיקבע מתי זה ראוי ומתי זה לא ראוי. זאת דרך המלך.

שינוי החוק לא תלוי בהם.

להם יש את הפרקטיקה, הם יותר מתי זה ראוי.

אם ירצו להעלות את זה לדיון ולעשות שינוי בחוק, זה משהו אחר.

ניסן, באמת, אני לא מבין אותך. מה זה שייך? אנחנו מברכים על השקיפות. אנחנו מעלים פה פגם בחוק וגם הם חושבים. הם יודעים להבדיל מה ראוי ומה לא, אז ראוי שזה יהי בחקיקה.

אני חושב שאנחנו מסכימים לגבי הכיוון. אני שם כרגע בצד את נושא התרומות.

לגבי הנושא הזה, אני חושב שאנחנו מסכימים לכיוון. אני מבין שאתם חושבים שאנחנו צריכים ללכת בדרך אחרת. אנחנו נסביר את הדרך שלנו ואני חושב שאין בינינו מחלוקת אמיתית.

ראשית, גם למטרה מאוד ראויה, לעמותה מאוד ראויה, למשל עמותת "רעות", יתכן שזה עדיין לא תקין ואנחנו רוצים למנוע את זה. גם לעמותה, שהמטרה אולי פחות ראויה, אז בהחלט יכול להיות שבסיטואציה מסוימת בהרבה מאוד מקרים זה לא תקין, אבל כאן, במקרה הזה באופן חריג, זה כן תקין.

לכן, אנחנו לא יכולים, לא בגלל שזה מסובך או שאנחנו לא רוצים, כי לא ניתן לקבוע איזה כלל מנחה. זה תלוי נסיבות ספציפיות.

זה תלוי נסיבות.

מה למשל אנחנו בודקים בין היתר? אנחנו בודקים שהקריטריונים אמיתיים ולא נוצרו עבור בן אדם מסוים או קבוצת אנשים מסוימת. אם הקריטריון, במקרה קיצוני, שמי שיקבל זה חבר ועד או קרוב משפחה של חבר ועד מדרגה ראשונה. בוודאי שקריטריון כזה לא יכול להיות שיקול לעמותה לחלק כספים ציבוריים. לכן אנחנו בודקים.

אנחנו דורשים שיהיו קריטריונים ולא משהו ערטילאי. באותם מצבים ספציפיים אנחנו רוצים לבדוק. איך נעשה את אותה בדיקה? אנחנו צריכים קודם כל שזה יעלה לנו. אנחנו רק מישור אחד, מבלי לזלזל בכלל בביקורת שלנו. השקיפות חשובה לציבור. יכול להיות שאנשים יסתכלו על זה ויעלו על זה. דרך השקיפות הזאת שגלויה להם, הם יעלו את העניין. הם יפנו אלינו בתלונה כי ראו את זה, או, יחליטו שלא לתרום לעמותה כי ראו שהעמותה מחלקת יותר מידי מלגות או דברים אחרים לאנשים שהם מקורבים. זה כלי לציבור הרחב גם בלי להיכנס לביקורת מעמיקה.

המצב בתקנה הספציפית הזאת טוב יותר מאשר המצב היום, כיוון שיש חובת שקיפות, חובת דיווח.

אני חולק עליך בעניין של השקיפות.

אני רוצה לדבר על סעיף 5. ביקשתי רשות דיבור על זה. קראנו אבל לא דיברנו עליו.

אנחנו עכשיו מקריאים את זה.

עדיין לא סגרנו את 16א. ב-16א רבא עצרנו בפרט 2. אני אציין לפרוטוקול, שפרטים 3 ו-4 הם שניהם עוסקים בבקשות לכיסוי של שם תורם ולכן מן הסתם אנחנו לא רוצים ששמותיהם של התורמים שיופצו במסגרת הבקשות לחיסוי השם. זה יהיה לא הגיוני לעשות את זה.

אני רוצה להעיר על 5, עברנו על זה קודם בחטף. אגב, אני הרבה יותר מזדעקת על זה מאשר על המלגות. אני מדברת על פרט 5. שם גם מסתירים את השם. לפי אותה תקנה 65א שם פרטי ושם משפחה של יחיד בפרטים 5, 7 ו-11. דיברנו עכשיו על 11ג המלגות. 5 זה הרבה יותר מקפיץ אותי.

"מה זה העברה של נכס או כספים ללא כל תמורה, שלא במהלך העסקים הרגיל". זה בעמוד 14. אני יכולה לדמיין מצב לגיטימי שזה קורה, אבל בוודאי מצבים רבים שהם לא לגיטימיים.

אם כבר לשנות סעיף חוק, כל הסעיף הזה נראה לי סעיף תמוהה שזה חוקי, שמותר להעביר משהו ללא תמורה. אם זאת עמותה שאמורה להעביר חלק מהתרומות שלה לגופים שהם תחתיה, אז זה בסדר, זה חלק ממטרות העמותה. אבל פה מדובר על משהו שהוא לא במהלך עסקים הרגיל, ללא תמורה. זה מאוד תמוהה. איפה זה יכול להיות לגיטימי?

זה כן לפעמים תרומות בין ארגונים, שהם לא במסגרת קידום המטרות אבל הם במסגרת אחרת שההנחיות לגבי התנהלות של עמותות כן עוסקות בזה וקובעות סט של בדיקות שצריך לבצע , שזה עולה בקנה אחד עם המטרות וגם שלעמותה האחרת יש אישור ניהול תקין.

אפשר דוגמה?

ארגון לארגון זה היישום הכי נפוץ.

ארגון לארגון זה קורה לא מעט.

זה היישום הכי נפוץ של ההוראה הזאת.

למשל אחד הכללים זה אישור ניהול תקין גם לארגון הנעבר.

זה לא קורה הרבה. שוב, זה אותו כלל שאומר: זה חשוב, אנחנו רוצים שתצביעו על זה, אנחנו רוצים שתדווחו על זה והציבור יראו את זה.

כמה כאלה אתם רואים בשנה?

יש מעט, אין לי מספר מדויק. זה עולה כחלק ממכלול ממצאי ביקורת.

זה לא דבר נפוץ.

בניגוד להיום, כאן זה שם להם את השאלה על השולחן. היום אפשר אולי להתחמק.

עו"ד אור סדן.

אני מנסה להבין. היום אם מזמינים את תיק העמותה כן נחשפים לכל המידע על העמותה. זה יישאר כך?

לא. מה שנמצא פה בתוך סעיף 16א אלה דברים שלא יופיעו בכלל, שהם יהיו רק במידע שמאחורי הקלעים שנמצא אצל הרשם ולא גלוי לציבור. פה יש איזון. אנחנו חושבים שמאוד חשוב לציבור לדעת שהועברו נכסים שלא בתמורה לגוף איקס, אבל לאו דווקא חשוב לדעת מה הפרטים הספציפיים של אותו אדם.

רשימת התורמים של 20,000 שקלים זה לא כאן.

לא.

שאלה נוספת לגבי נספח 4 לדוח המילולי. יש רצון כן לדעת כמה אנשים ביקשו לדעת חיסיון. השאלה איך אפשר לדעת את זה?

זה באמת דבר שעלה בשעתו גם מולכם. ההבנייה של כל הדבר הזה במסגרת הזאת תאפשר להוציא את הרשימות האלה בצורה הרבה יותר מובנית ואמינה מאשר האקסלים שאנחנו מנהלים ידנית.

תיארתי לעצמי ושמחתי לראות את זה. מצד שני, האם אי-אפשר לראות את הבקשה עצמה מלבד את השם. יש חשיבות גם לארץ מוצא של האדם שממנו מתקבלת תרומה. אם אנחנו מדברים פה על שיח של תרומות מהעולם, כפי שהוזכר על-ידי חברי הכנסת, יש חשיבות לדעת מי מדינת המוצא הרלוונטית. מדברים על ישות מדינה זרה מצד אחד, אבל אם יש תורמים ממדינות שונות ומשונות - - -

זה משהו שאפשר לשקול. אני רק אסביר. יש פה שני היבטים. העניין של התורמים, גם החסוי וגם הלא חסוי, הם נמצאים גם בנספח 3 וגם בנספח 4. נספח 3 נותן בעצם את הרשימה של כל התורמים לעמותה, כולל אלה שהוגשה לגביהם בקשת חיסיון, כשהם מפולחים לפי: מהארץ, מחו"ל, תאגיד יחיד וכל מיני.

לגבי אלה שיתבקש חיסיון, אז השם יימחק, אבל הפרטים האחרים לגביהם יופיעו. לכן תהיה טבלה מלאה של כל התורמים לעמותה למעט השמות של אלה שחסויים כשתאגיד אי-אפשר יהיה לחשוף. בנוסף לזה, עם נספח 4, זאת הבקשה עצמה.

לכן דווקא אני חושבת שבדיוק זה הולך בכיוון של הדברים שאתה מדבר עליהם. יכול להיות שאפשר לחדד עוד שדות.

יש עמותות שיודעים עליהם וייעוד התרומה זה דבר חשוב. יש מקרים שבהם מדובר באנשים ומדינות שלא ברור האם המדינות האלה קיימות. עמותות וקרנות יהיו חשופים ממילא, נכון?

כרגע, כל מה שהוא לא יחיד בכלל אי-אפשר לבקש חיסיון בשום צורה, זה יהיה חסום לחלוטין. כשנגיע לדבר על נספח 3, זה בהחלט ניתן לחשוב איזה עוד פרטים צריך, גם לגבי חסויים וגם לגבי לא חסויים. ייעוד תרומה זאת נקודה שעלתה בשיחות עם מנהיגות אזרחית ויכול להיות שזה פרט מידע רלוונטי. אם זה מחוץ לישראל או מישראל כבר מופיע, השאלה איזו מדינה. זה יהיה הרבה יותר מובנה.

נושא ייעוד התרומה עלה וזה משהו מאוד משמעותי לנו לשיחה להמשך. רציתי רק להגיד באופן כללי, כתשתית לדיון הזה.

אני מנכ"לית של עמותה שנקראת "מנהיגות אזרחית" והוא ארגון הגג של המגזר השלישי בישראל. אנחנו מאגדים הרבה מאוד עמותות. אלפי עמותות בפריפריה ומאות עמותות שמשלמות דמי חבר. אנחנו מייצגים המון עמותות בישראל וחשוב לנו להגיד מסר אחד: אי-אפשר לצאת מנקודת הנחה שכל העמותות מושחתות וכל העמותות לא בסדר. תמיד מנסים לתחמן. זה לא נכון לנהל כך את הדיון. זה דיון מקצועי על תקנות מקצועיות שמתגלגלות כבר הרבה מאוד שנים.

זה נכון שאפשר לדון במקרים פרטניים או במקרים חריגים. בהחלט, אנחנו בעד שקיפות ואנחנו בעד הגברת השקיפות, אבל אי-אפשר לצאת מנקודת הנחה שברירת המחדל שהעמותה היא מושחתת. זה לא מתאים.

בואו נמשיך.

תקנה 17 המוצעת, שמוצע להחליף אותה: "17.

(א) פרטים לפי תקנות אלה ובכלל זה בדוח הכספי, בטפסים שבתוספת ובנספחים להם מהווים מידע ציבורי וייתכן כי יפורסמו באמצעים שונים ובכלל זה, באינטרנט בכפוף להוראות תקנת משנה (ב); יש להימנע ממילוי פרטים אישיים ובכלל זה שמות ומספרי זיהוי של יחידים למעט במקומות שבהם נדרש הדבר מפורשות ויש להימנע ממילוי פרטים שאין לפרסמם לפי דין.

(ב) הרשם רשאי לפרסם באינטרנט, בעצמו או באמצעות אחר, לפי סעיף 39(ג) לחוק, את המסמכים שהוגשו לו לפי תקנות אלה או את הפרטים שדווחו בטפסים או בנספחים שהוגשו לפי תקנות אלה, כולם או חלקם, ובלבד שיתקיימו כל אלה:

(1) לא יפורסמו מסמכים או פרטים שאינם עומדים לעיון הציבור לפי הוראות החוק או לפי הוראות תקנות אלה;

(2) לא יפורסמו מספרי זיהוי של יחידים;

(3) לא יפורסמו שם פרטי ושם משפחה המפורטים בנספח 1 או 3 לדוח המילולי והכספי שבטופס 7א שבתוספת;

(4) לא יפורסם טופס 11 שבתוספת;

(5) לא יתאפשר חיפוש, לרבות באמצעות מנועי חיפוש חיצוניים, על מידע המפורסם באתר האינטרנט בדבר יחיד.

(ג) פרסום באינטרנט כאמור בתקנת משנה (ב) יכול שיאפשר גם איתור מידע לגבי תאגידים ללא כוונת רווח נוספים שנושא משרה בעמותה מכהן גם בהם כנושא משרה.".

הסבר.

הסעיף הזה הוא בעצם נדרש כדי להרחיב את המידע שיכול לעמוד לציבור באינטרנט באתר הגיידסטאר. היום, ההסדר שבמסגרתו מועמד מידע לעיון הציבור בגיידסטאר, הוא איזה הסדר שגיבשנו מנהלית בשנת 2008 כשהאתר עלה לאוויר. במסגרת השינויים שנעשו בו, יש לנו היום גורם שיושב על הדיווחים של העמותות שעולות וממש מוחק שמות פרטיים שמופיעים בדוח הכספי. יושבים ידנית ומוחקים כל שם פרטי שעולה, לרבות מספרי זהות של חברי הוועד, אבל זה דבר שעוד יישאר.

הרעיון היה להסדיר את זה בצורה יותר טובה. בפברואר 2015 נכנס לתוקף תיקון לחוק העמותות, שבין היתר תיקן את סעיף 39 לחוק העמותות ועיגן במפורש את האפשרות של הרשם לפרסם באינטרנט מידע לגבי העמותות, אפשרות שהגיעה קודם באופן פרשני.

בד בבד הוא גם הסמיך את שר המשפטים לקבוע תקנות שיסדירו את אופן הפרסום באינטרנט ובפרט, מה שנתפס כפגיעה יותר גדולה בפרטיות, בכל מה שקשור לחיפוש פרטי יחידים, למשל, לגבי נושאי משרה בעמותה לגבי כהונה שלהם בעמותות אחרות.

בעקבות הדבר הזה ובעקבות שינוי מאוד מהותי שהגיידסטאר ממש בתחילת השנה הזאת, ישבנו שוב בדיונים מאוד אינטנסיביים עם הגורמים שאחראים על הגנת הפרטיות במשרד המשפטים והרחבנו דרך מה שכתוב כאן, את הפרטים שאפשר להעלות לאתר הגיידסטאר בלי להשחיר אותם. זה כולל מידע נוסף על המידע שקיים היום, כולל האפשרות לבצע חיפוש הפוך של נושאי משרה. יש פה איזו מגבלה, כי בכל זאת יש פה איזון. יכול להיות שנושא משרה מכהן בעמותה מסוימת כי הנושא קרוב לליבו מנימוקים של צנעת הפרט ולכן יש פה כן העדפות של אנשים ויש פה איזה איזון שצריך לשמור עליו.

האיזון שהגענו אליו הוא, שאי-אפשר לעשות חיפוש גוגלי אבל בדברים מסוימים אפשר יהיה להגיד: אני רוצה לדעת באיזה עוד עמותות יש קשר חד חד ערכי בין נושא המשרה בעמותה הזאת לנושאי משרה בעמותות אחרות. גם זה מהווה מידע גלוי. אז מאחורי הקלעים תעלה למחפש רשימה של העמותות שקשורות לפי נושא משרה, לאו דווקא לפי חיפוש של שם. מי שירצה לקבל עוד מידע יוכל להיכנס לאותן עמותות ולראות מי הם נושאי המשרה בהם ועד כמה יש חפיפה בפרטים שבינם לבין נושא המשרה. זה איזה איזון מאוד עדין, שלא היה פשוט להשיג אותו.

בנוסף לזה, וזאת תקנת משנה א', בעצם אנחנו אומרים שאנחנו מפסיקים עם ההשחרות האלה עד כמה שניתן. מספרי זיהוי, ברגע שיהיה דיווח מקוון יושחרו באופן אוטומטי. שמות אחרים, מה שכתוב פה יהיה חסוי. אנחנו מודיעים לציבור שלא יציינו שמות פרטיים אלא במקומות ספציפיים שמיועדים לזה, כדי שבטעות לא ישתרבב איזה שם פרטי של מישהו שממש לא אמור להיות חשוף לציבור. דרך זה נוכל באופן הרבה יותר גורף, גם להעלות את המסמכים הסרוקים עם צמצום משמעותי של ההשחרות. גם, והרבה יותר חשוב מזה, להעלות שדות דיגיטאליים של מידע שאחר-כך יאפשרו על זה חיפוש גם בתוך העמותה עצמה וגם רוחבית לכלל המגזר או לחלק מהמגזר באמצעים הרבה יותר מתקדמים, בכלים החדשים שאתר הגיידסטאר ייתן. הסעיף הזה מאפשר את אותם איזונים שהגענו אליהם במסגרת הזאת.

"תקנה 9 לתקנות המוצעות - תיקון תקנה 19 לתקנות העיקריות –

הפרת הוראות אלה אינה הפרת חובה לעניין סעיף 64א לחוק.

בלי לגרוע מתחולת הוראות סעיף 64א(א)(5) לחוק לגבי הפרת החובה להגיש את המסמכים האמורים בסעיף 38 לחוק, הפרת הוראות תקנות אלה למעט ההוראות לעניין הגשת הדוח המילולי לפי טופס 7א שבתוספת והנספחים לדוח המילולי והכספי שבטופס 7א האמור לא תהווה הפרת חובה לעניין סעיף 64א(א)(5) לחוק."

כשהתקנות המקוריות, שלא כללו את הדוח המילולי, תקנות הטפסים האחרונות, שהותקנו ב-2009, אין חובה בחוק העמותות שהתקנות האלה יעברו אישור של ועדת חוקה, למעט ההוראות שנוגעות לקביעת טופס הדוח המילולי. לכן התקנות האלה לא הובאו לפתחה של ועדת חוקה.

אבל, סעיף 64א לחוק העמותות קובע עבירה פלילית על מי שהגיש דיווחים שלא בהתאם להוראות בהתאם לחוק, שזה כולל צורך העניין – אלמלא תקנה 19 שקבועה כאן – גם שלא בהתאם הטפסים שנקבעו.

לאור הוראות סעיף 2א לחוק העונשין, לא רצינו להגיע למצב שבו אנחנו מגבשים תוכן של עבירה פלילית של אי הגשת דיווחים לפי הטפסים שנקבעו בתקנות בלי שעברנו בעצם את האישור של ועדת חוקה. לכן נקבעה תקנה 19 שאמרה: הגשת הדיווח הנדרש לפי החוק, גם אם הוא לא מתבצע לפי הטפסים הספציפיים שנקבעו בתקנות האלה שלא עברו ועדת חוקה, זה יהווה עבירה פלילית. אבל אי הגשה בהתאם לטופס הספציפי, זה לא יהווה עבירה פלילית.

בהקשר הזה עכשיו, כשהדוח המילולי נדון בוועדת חוקה, אין בעצם שהדוח המילולי יוחרג מהעבירה הפלילית, כי הוא כן עובר את אותו דיון ציבורי ואת כל דרישות הדין שיכולות לגבש את התוכן של העבירה פלילית בעניין הזה. לכן הדוח המילולי מוחרג מהחריג שקבוע בתקנה 19.

זאת אומרת, הוא מכניס אותו וזה מגביר יותר את המחויבות של האיש לדווח ולעשות את הדבר יותר שקוף.

נכון.

כלומר, גם הפרת החובה לגבי 7א תהווה עבירה פלילית.

"תקנה 10 לתקנות המוצעות - תחילה

תחילה ותחולה

11.

(א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), עם כניסתם לתוקף של כללים

לגבי הגשת בקשות ומסמכים באופן מקוון לפי סעיף 38ב לחוק העמותות.

(ב) תחילתן של התקנות המפורטות להלן 60 ימים מיום פרסומן -

(1) תקנות 1[החלפת הפתיח לתקנות], 2 [תיקון הגדרות], 5[הסרת הדרישה להעתקי מסמכים ביחס לתאגיד זר שרשום בישראל];

(2) תקנה 8, למעט תקנה 17(ב)(3) לתקנות העיקריות המובאת בה [פרסום הפרטים באופן מקוון, למעט פרסום שם פרטי ושם משפחה המובאים בנספח 1 או 3];

(3) פסקאות (1), (2)(ג), (ד)(1) ו-(2) לתקנה 10 לתקנות אלה. [תיקון טופס 1, תיקון הוספת המצביעים לאישור הדוח המילולי, ותיקון טכניים במספר הנספחים] ."

בסוגריים המרובעים מופיע מה בעצם התוכן של כל התקנות שהסברנו.

אולי תסבירי את הרעיון של ב'.

אנחנו לא רוצים יותר מידי לשגע את הציבור, לתקן ואחר-כך עוד פעם לתקן. אנחנו עובדים כרגע על מערכת ממוחשבת ואנחנו רוצים שהטופס החדש יוגש כבר במסגרת החדשה ולא לתקן שוב את הטופס המקוון ועוד פעם שהציבור יתרגל מחדש וידווח מחדש. לכן זה ייכנס לתוקף עם התקנה של כללים לפי 38ב, כשזה יהיה כלי היישום של המערכת הממוחשבת החדשה.

מתי היא צפויה?

אנחנו מקווים שזה יהיה במהלך 2018. זה עכשיו בדיונים עם כל מיני מחשבות מה אנחנו עושים.

זה לגבי הטופס של הדוח המילולי.

אבל, יש פה דברים אחרים בתקנות שהם פחות משמעותיים אבל הם עדיין מאוד רלוונטיים, כמו תקנה 17 שדיברנו עליה קודם של צמצום ההשחרות ופרסום באינטרנט, כמו התיקונים הטכניים ופחות טכניים לטפסים אחרים שמשתמשים בהם כבר היום. לכן, את ההוראות האלה לא רצינו לדחות לעולם של המערכת הממוחשבת אלא להחיל אותם במיידי.

עברנו לטופס המילולי, טופס 7א בעמוד 11.

בעצם כשהתקנות יהיו בתוקף יהיה חובה למלא אותו וזאת הפרת חוק פלילית.

כן.

זה מה שהתקנות קובעות.

זה יהיה הטופס המחייב. זה לא יהיה יותר טופס מומלץ וולונטרי כמו היום.

""טופס 7א

(תקנות 7(א), 7(ג), 7(ד) 7א(ד), 7ב(ב), 16א, 17, 19)

0

2

דוח מילולי לשנת

לפי סעיף 37א לחוק העמותות, התש"ם-1980 מתכבדים בזאת חברי ועד העמותה להגיש לרשם העמותות דין וחשבון בדבר פעילות העמותה בשנת _______:
שם

(ע"ר)

מחזורה הכספי של העמותה בשקלים חדשים בשנת הדוח הינו: _______________"

ההערה כאן היא, לפי מילוי הרובריקה הזאת ייפתחו דברים רלוונטיים לעמותות מעל 500,000 שקלים וכדומה.

הפרטים הממולאים בטופס זה מהווים מידע ציבורי וייתכן ויפורסמו באמצעים שונים בכללם ברשת האינטרנט;

משום כך יש להימנע ממילוי פרטים אישיים, ובכלל זה שמות ומספרי זיהוי של יחידים מחוץ לסעיפים שבהם נדרש הדבר מפורשות, מחשש לפגיעה בצנעת הפרט וכן יש להימנע ממילוי פרטים שאין לפרסמם לפי דין.

עמותה שמחזורה אינו עולה על 500,000 שקלים חדשים פטורה ממילוי טבלת היעדים בפרט 1 בחלק ב' לטופס זה וכן מהגשת דוח כספי לפי סעיף 36(ד) לחוק.

פרטי התקשרות עם העמותה (מעודכן ליום שבו אישרה האסיפה הכללית את הדוח)

(כלומר, לא לאותו יום אלא ליום האישור. לא לסוף השנה אלא ליום האישור – נ.מ)

המען הרשום של העמותה בישראל (מספר תא דואר אינו מען רשום)

הרחוב, השכונה

מספר הבית

שם הישוב

המיקוד

דרכי התקשרות אחרות עם העמותה:

___________________

______________

________________________

לתשומת הלב,

ניתן לציין בשדה "אצל" את שמו ומענו של יחיד שאינו נושא משרה בעמותה, לאחר קבלת הסכמתו לקבלת דברי דואר של העמותה ולכך שפרטיו יהיו גלויים לציבור ויתכן כי יפורסמו באמצעים שונים ובכללם ברשת האינטרנט.

אין חובה למלא את הפרטים שבפרט 2 של חלק א', כולם או חלקם.

למה זה לא יכול של נושא משרה בעמותה?

הוא יכול. מי שהוא לא נושא משרה צריך הסכמה שלו.

אנחנו ננסה להבהיר את הנוסח.

אדוני, רק להבין. ב-12:15 יש דיון אחר בוועדה. המשמעות היא שלא נדון היום - - -

אם לא נספיק אז לא נגיע.

אני צריך להיות בוועדת כספים. רצינו לדון בזה, באנו במיוחד והזמן אזל.

יהיה יותר זמן לחשיבה.

יהיה גם לכם זמן לחשיבה על הסכומים האלה?

אנחנו רוצים לדעת. אם דנים בזה בישיבה הבאה, אני רוצה ללכת לוועדת כספים.

כן, בישיבה הבאה.

תודה רבה.

אנחנו נמשיך להקריא.

"3. ציון כתובת הדואר האלקטרוני של העמותה משמעותה כי העמותה מסכימה לקבל דיוורים מרשם העמותות באמצעות כתובת הדוא"ל האמורה במקום באמצעות המען הרשום."

אתם לא רוצים לאפשר שתי אופציות? כלומר, כן לתת לכם את כתובת האינטרנט אבל לבקש שהדברים יגיעו גם וגם.

המען הרשום זה המען הרשמי. הרעיון הוא לעבור לעולם שבו לא צריך לשלוח גם וגם. אם העמותה נותנת כתובת דואר אלקטרוני, זאת דרך ההתקשרות.

זאת אומרת, היא לא חייבת אבל ברגע שמילאה, כך היא תקבל את הדואר.

אני מקווה שאתם מבינים את זה שצריך שהפרטים יקפצו אוטומטית משנה קודמת.

כל מה שאפשר.

דבר שני, יש היום טופס מיוחד של שינוי מען. אם עוברים לעולם הדיגיטאלי אז הטופס של שינוי מען צריך ללכת מהעולם. אם עמותה כבר מעדכנת פה את הפרטים החדשים, לא צריך לשלוח טופס מיוחד שינוי מען אלא כבר מתקנים את זה פה. השאלה: האם צריך לעגן את זה פה כי יש טופס מיוחד לשינוי פרטי מען עם שני מורשי חתימה.

אתה צודק. הכוונה היא לפתור את זה באמצעים טכנולוגיים. הטופס בתקנות יהיה קיים אבל זה יהיה שקוף לציבור כי לציבור שייכנס בדרכי ההזדהות החדשות, הוא רק יעדכן את הכתובת וישלח בהתאם את דרכי הזדהות החדשות ואז זה יעודכן אוטומטית במערכת.

מי שירצה לעדכן במסגרת הגשת הדוח המילולי, אין בעיה.

דבר שלישי, לגבי כתובת המייל. אני חושב שהיו צריכים להוסיף פה שורה: האם אתה רוצה שיגיע בדואר או האם אתה רוצה שיגיע במייל? שאנשים יוכלו לקבל החלטה. לפעמים אנשים כותבים במייל אבל הם עדיין רוצים לקבל בדואר. יש אנשים מבוגרים שלא נכנסים כל פעם למייל. בבנקים ובביטוח אתה ממלא איך אתה רוצה לקבל את זה.

אנחנו מסכימים אבל אנחנו כתבנו שאם אתה מציין מייל, המשמעות היא שאתה מסכים לקבל מייל.

לא בהכרח. הרבה אנשים שמקבלים מייל הופכים את זה לנייר ואם אתם שולחים להם בדואר זה חוסך להם. זה רעיון נכון.

אתם יכולים לחשוב על זה, לא נסיים היום.

נמשיך.

חלק ב': נתונים לשנת הדוח ואירועים חריגים שאירעו עד למועד אישור הדוח באסיפה הכללית

פעולות עיקריות שבוצעו בשנת הדוח

הפעולות העיקריות שביצעה העמותה לצורך קידום מטרותיה הרשומות במהלך שנת הדוח, בין אם היו כרוכות בהוצאה כספית ובין אם לאו:

יעדים שנתיים להגשמת מטרות העמותה הרשומות (אנא ציינו אחד עד חמישה יעדים מרכזיים לפי סדר החשיבות) לשנה שלאחר שנת הדוח

הפעולות העיקריות שבכוונת העמותה לבצע בשנת הדוח הבאה לצורך מימוש יעדיה השנתיים

(עמותות קטנות לא צריכות למלא את זה (נ.מ))

(א) האם כיהנו בעמותה בשנת הדוח מנהל כללי, מנהל כספים (או תפקיד דומה כדוגמת גזבר) או מבקר פנימי?

___כן ___לא

מספר זיהוי

שם פרטי

שם משפחה

תפקיד בעמותה

תאריך סיום כהונה אם חל בשנת הדוח

הערה: יש להתייחס גם לבעלי תפקידים שסיימו את כהונתם במהלך שנת הדוח.

לעניין טבלה זו , "מספר זיהוי"- כהגדרתו בתקנות העמותות (טפסים), התשס"ט – 2009: ליחיד בעל תעודת זהות ישראלית– מספר תעודת זהות, לגבי יחיד שאינו בעל תעודת זהות ישראלית, מספר דרכונו תוך ציון המדינה בה הוצא ובדיווח הראשון לגביו, יצורף לטופס זה העתק כאמור בתקנה 15 לתקנות –האמורות;

מספר המועסקים בשכר בעמותה בשנת הדוח (נכון לסוף שנת הדוח):


מספר המתנדבים בעמותה בשנת הדוח (נכון לסוף שנת הדוח):
__________

_________

(ב) האם העמותה מינתה רואה חשבון לביקורת על הדוחות הכספיים של שנת הדוח?

___כן ___לא

מספר זיהוי

שם פרטי/ שם תאגיד

שם משפחה

כתובת דואר אלקטרוני או כתובת אחרת למשלוח דואר

"מספר זיהוי"- כהגדרתו בתקנות העמותות (טפסים), התשס"ט – 2009: ליחיד בעל תעודת זהות ישראלית– מספר תעודת זהות, לגבי יחיד שאינו בעל תעודת זהות ישראלית, מספר דרכונו תוך ציון המדינה בה הוצא ובדיווח הראשון לגביו, יצורף לטופס זה העתק כאמור בתקנה 15 לתקנות האמורות, לגבי תאגיד: מספר התאגיד, ואם התאגיד אינו תאגיד ישראלי -אם הוא רשום בישראל אצל רשם החברות כחברת חוץ לפי חוק החברות או אצל רשם השותפויות כשותפות חוץ לפי פקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה – 1975 – יש לציין את מספר התאגיד שלו בישראל; אם אינו רשום כאמור יש לציין את מספר התאגיד הזר ולצרף, בדיווח הראשון לגביו, מסמכים מתאימים כאמור בתקנה 15 לתקנות האמורות; "

הערה לגבי היעדים השנתיים והפעולות העיקריות לצורך מימוש יעדיה השנתיים. צריך להיות קצת יותר ברור לגבי איזו שנה מדובר: שנת הגשת הדוח? שנה אחר-כך?

ההבהרה פה לא מספיק ברורה.

הכוונה היא שאם שנת הדוח היא 2016 אז השנה שלאחר שנת הדוח היא 2017.

אתה ממלא את הדוח באמצע 2017 ואתה לא יודע - - -

אנחנו לא מבקשים לגבש את היעדים בשלב הזה. גיבושי יעדים כמובן יכולים להיות קודם. אנחנו רק מבקשים שהעמותה תשקף לציבור מה היעדים שהיא קבעה לה לשנת 2017.

אז צריך לציין את זה, זה לא ברור.

כתוב: "לשנה שלאחר שנת הדוח". שנת הדוח היא השנה שלגביה מוגש הדוח, נניח 2016. השנה שלאחריה היא 2017.

אולי לכתוב "בשנה שבה הוגש הדוח"?

חלק מהדברים אנחנו לא רצינו לפרט עד כדי כך בתוך התקנות עצמן, אבל בחלק מהדברים כאשר האדם יעמוד עם הסמן על הרובריקה, ויהיה כתוב לו הסבר יותר מפורט עם דוגמאות.

זה בדיוק כמו תאריך מינוי אחרון. אומרים לאדם באמצע 2017 לדווח על תאריך מינוי אחרון. הוא לא יודע אם הכוונה למינוי אחרון שהוא עשה לפני שבוע באסיפת עמותה, כי הרי הדוח הזה ממולא אחרי אסיפת עמותה או שהכוונה לדוח הקודם. הדברים האלה לא ברורים.

אם לא כתוב, אז הוא צריך למלא על השנה שהוא נותן את הדוח.

זה מאוד לא ברור. צריך לקחת בחשבון שאנשים פשוטים עושים את זה. לא כולם יודעים לנסח. הם לוקחים טופס כזה ורואים תאריך מינוי אחרון, אני אישית מקבל טלפונים למה הכוונה?

בשביל להתגבר על הפער שבין הניסוח המשפטי של התקנות למה שאנשים מהיישוב מבינים, אנחנו נעשה את מראה מקומות האלה באתר עצמו ונסביר.

הלאה.

"3. פירוט בעניין תאגידים קשורים בשנת הדוח:

האם יש תאגידים שהעמותה שולטת בהם, חברה בהם, מחזיקה ב- 5% לפחות מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית או שהיא בעלת זכות למנות נושא משרה* בהם? (למשל, תאגיד בת או תאגיד נכדה של העמותה):

"נושא משרה" - חבר ועד, חבר ועדת ביקורת או הגוף המבקר, לפי העניין, המנהל הכללי של העמותה וכל מנהל שכפוף במישרין למנהל הכללי;

__כן __לא

שם התאגיד

מספר זיהוי

סוג התאגיד *

טיב הקשר בין העמותה לתאגיד (אנא פרט: האם העמותה מחזיקה בתאגיד, ואם כן, באיזה שיעור; האם היא רשאית למנות נושאי משרה, ואם כן – מהם נושאי המשרה שהיא רשאית למנות)

"מספר זיהוי"- כהגדרתו בפרט 2(ב) בחלק ב';

*תחת סוג התאגיד יש לציין האם מדובר בחברה ישראלית, חברת חוץ, שותפות, שותפות חוץ, חברה לתועלת הציבור, חברת חוץ לתועלת הציבור, עמותה, אגודה שיתופית או תאגיד אחר וכן אם מדובר בהקדש ציבורי.

4. האם העמותה גייסה תרומות בשנת הדוח באמצעות מי שאינם עובדי העמותה

____ כן ____לא.

אופן הגיוס (כגון: מבצע גיוס, גורם מגייס חיצוני וכיוצא באלה)

עלות גיוס התרומה בשקלים חדשים

הסכום שהתקבל בשקלים חדשים

אני מבינה שבאופן אוטומטי שם האדם יהיה חסום.

כן. יותר מזה, ברגע שימלאו לו, כל הטבלה הזאת בכלל לא תופיע. היא תיפתח אוטומטית, זה יולבן או יושחר כבר בהעברה ויופיע בתיק של העמותה בלי השם. המידע יופיע אצלנו במערכת הממוחשבת שלנו מאחורי הקלעים אבל הוא לא יופיע במסמך בתיק העמותה וגם לא בגיידסטאר.

המידע הזה כן שמור.

אצלנו כן.

יש לכם הגנות טובות.

כן. זה שרתים של המדינה.

הלאה.

" לעניין טבלה זו , "נושא משרה"- כהגדרתו בפרט 3".

6. האם העמותה הייתה צד לעסקאות במקרקעין או לגבי מקרקעין בשנת הדוח?

____ כן _____לא.

תיאור הנכס

גוש _____ חלקה ______ תת חלקה ________

מהות העסקה (נא לבחור בחלופה המתאימה): מכירה בידי העמותה / קניה בידי העמותה / חכירה (שכירות) לתקופה של למעלה מ- 5 שנים / החכרה (השכרה) לתקופה של למעלה מ-5 שנים / חכירה (שכירות) לתקופה של למעלה מ- 25 שנה / החכרה (השכרה) לתקופה של למעלה מ- 25 שנה / אחר (נא לפרט) ______________

שווי העסקה (בשקלים חדשים) ___________

אם נדרש הסבר על התמורה, אנא פרט: ______________

שם הצד לעסקה

הקשר לעמותה

"נושא משרה" - כהגדרתו בפרט 3;

"צד קשור" – כל אחד מאלה: (1) חבר העמותה; (2) נושא משרה בעמותה; (3) עובד העמותה; (4) תורם שתרם באחת משלוש השנים האחרונות לעמותה סכום העולה על 20% מהמחזור שלה באותה שנה; (5) בני זוגם וקרוביהם של מי מהמפורטים בפסקאות משנה (1) עד (4); (6) תאגיד שמי מהמפורטים בפסקאות משנה (1) עד (5) מחזיק ב-25% לפחות מזכויות ההצבעה, שיש לו זכות למנות נושא משרה בו או שהוא משמש נושא משרה בו או מכהן בו בתפקיד מקביל לנושא משרה;

"קרוב"- בן זוג, אח או אחות, הורה, הורי-הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג או בן זוג של כל אחד מאלה."

אני מציעה תיקון - - -

רק רגע, אני רוצה להגיד משהו כללי. צריך לשים לב שלעומת המצב הקיים היום, כפי שהוא נמצא בתוספת השלישית לחוק העמותות וכמובן גם בטופס המומלץ שלנו, יש כאן הקלה מסוימת. היום צריך לדווח על כל צד לעסקת מקרקעין. הוא יכול להיות אדם תם לב שרכש או שכר איזה נכס מעמותה. כרגע אנחנו דורשים דיווח שהוא דיווח גלוי, רק לגבי צד לעסקת מקרקעין שבעצם יש לו קשר עם העמותה ואז צריך לדווח את פרטיו. אחרת, צריך לדווח רק על עצם ביצוע העסקה על-ידי העמותה אבל לא אם היא בוצעה.

אני מציעה תיקון בהגדרה של קרוב. במקום "צאצא או צאצא של בן הזוג" אלא "צאצא או צאצא של כל אחד מאלה", כדי לכסות בני דודים שנמצאים בתחילת הסעיף כאח וכאחות ואילולא התיקון שאני מציעה, זה לא יכלול את ילדיהם.

אני מציעה שנבדוק את זה איפה יש לנו עוד הגדרה כזאת. נחזור בעניין זה עם תשובה בדיון הבא.

בסדר גמור.

סעיף 7, גם הוא הופיע לנו קודם בסעיף 16 רבא.

"7. האם מכהנים או מועסקים בעמותה קרובי משפחה של נושאי משרה בעמותה?

"נושא משרה"- כהגדרתו בפרט 3;

"קרוב"- כהגדרתו בפרט 6;

___כן ___לא

שם נושא המשרה שקרובו מועסק או מכהן בעמותה

תפקידו של נושא המשרה בעמותה

שמו של הקרוב

תפקידו של הקרוב

מהות הקשר המשפחתי

שכר חודשי ממוצע ברוטו של הקרוב בשנת הדיווח (אנא סמן):

( עד שכר מינימום*
(מעל שכר המינימום ועד 10,000
(10,000-20,000
(20,000-30,000
( מעל 30,000

הם לא כותבים את הסכום עצמו אלא רק את הקטגוריה.

כן. אנחנו מדברים על סדרי גודל.

" הערה: אם מדובר בקרוב של נושא משרה שהוא נושא משרה בעצמו, די לציינו פעם אחת.

*"שכר מינימום" – כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987."

האם אנחנו רוצים להכניס לכאן נושא של חלקיות המשרה? כלומר, יש הבדל אם חלקיות המשרה של אדם היא 10% והוא מרוויח ברובריקה השנייה שזה מעל גובה שכר המינימום ובין אדם שזאת המשרה המלאה שלו.

זאת קצת שאלה מה תכלית הסעיף?

בהקשר של חמשת מקבלי השכר הגבוה בעמותה, באמת הוספנו חלקיות משרה כי חשוב לשקף מה השכר הזה אומר. כאן בסעיף הזה, יותר חשוב לנו לעמוד על עצם העובדה שיש קרוב משפחה של נושא משרה שמקבל כסף מהעמותה. לכן נראה לי שפה החשיבות הציבורית היא יותר בשאלה כמה כסף הוא מקבל מהעמותה ופחות בשאלה כמה שעות הוא משקיע כדי לקבל את הכסף הזה? רוצים בעצם לראות את ניגוד העניינים, שבעצם העברת כספים לגורם מסוים.

יכול להיות שהוא עובד שעה בשבוע ומקבל פחות משכר מינימום. אם זאת עבודה רגילה, זה יכול להיות סכום אדיר.

השאלה לגמרי מובנת. מצד אחד, ניסינו לא לדרוש דרישות דיווח אם אין להן ממש הכרח כדי לא להכביד בבירוקרטיה. מצד שני, זה ברור שכל פרט פה הוא חשוב.

אנחנו נחשוב על זה.

אני מציע שנסיים פה. נצטרך לעשות עוד ישיבה.

יש לנו עוד כמה טפסים.

נצטרך גם לדון ב-7א וב-7ב. בעזרת השם, נקבע עוד ישיבה.

תודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.