ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2018-02-05OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 144
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים
יום שני, כ"ג בכסלו התשע"ח (11 בדצמבר 2017), שעה 12:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 11/12/2017
היערכות ליישום (מעקב) חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4), התשע"ז-2017 (מ/1127) – הלוואות חברתיות.
פרוטוקול
סדר היום
היערכות ליישום (מעקב) חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4), התשע"ז-2017 (מ/1127) – הלוואות חברתיות.
מוזמנים
¶
בוריס פבלוב - מנהל תחום שירותים פיננסיים, משרד האוצר
ברוך לוברט - יועץ משפטי לאגף שוק ההון, משרד האוצר
שירה פטרק - מתמחה, משרד המשפטים
אייל בן ישעיה - עו"ד בלשכה המשפטית משרד האוצר, משרד האוצר
כפיר בטאט - אג"ת, משרד האוצר
נדב שמש - עוזר שר האוצר
אלעד מקדסי - עו"ד, הרשות להגבלים עסקיים
סבטלנה גרנר - מחלקה משפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור
אלה אלון - סגנית רשם האגודות השיתופיות, רשם האגודות השיתופיות
שרה קנדלר - מנהלת יחידת חקיקה ומשנה ליועמ"ש, רשות לניירות ערך
צפנת מזר - מנהלת היחידה למימון SME's, רשות לניירות ערך
צליל לוין - ייעוץ וחקיקה כלכלי, משרד המשפטים
רועי קונפינו - מנהל, חברת PLS
רועי כהן - לה"ב
יפעת סולל - חברת ועד מנהל, אופק - אגודה שיתופית לניהול הון
עופר כרמל - מנכ"ל, eloan
דוידה לחמן מסר - מנהלת תחום הרגולציה במיזם, הסוכנות היהודית לארץ ישראל
סימה שפיצר - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל
ריקי אליאס - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל
שלומי תורג'מן - שותף מייסד, בי טי בי מקשרים הלוואות בישראל בע"מ
רן בייליס - יועץ משפטי, בי טי בי מקשרים הלוואות בישראל בע"מ
דורון כהן - מנכ"ל, חברת Covercy
ורדה לוסטהויז - סמנכל, חברת טריא
נדב מנסדורף - שותף וסמנכ"ל אסטרטגיה, חברת טריא
אייל אלחיאני - מנכל, חברת טריא
ברק בן עזר - CEO, חברת Neema
אהוד ציגלמן - מנכ"ל, קרנג' ישראל בע"מ
עומר רותם - סמנכ"ל כספים, קרדיטפלייס בע"מ
גל פיינגולד - עו"ד, קרדיטפלייס בע"מ
לינור דויטש - סמנכ"ל, חברת לובי 99
גיל אבירם - פיתוח עסקי, חברת בלנדר
אשר לוגסי - חתם החברה, חברת הומי
אבי אבגיל - אחראי קשרי משקיעים, חברת הומי
לבנת קופרשטיין דאש - עו"ד, איגוד הבנקים
מעין נשר - רגולציה, בנק הפועלים
משה ברדוגו - שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את גמא ניהול וסליקה בע"מ
גל גולן זילברמן - שדלן/ת (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את גמא ניהול וסליקה בע"מ
אורלי בן שמאי - שדלן/ת (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (שמות לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע להם באופן ישיר: בנק לאומי)
טל נחום - שדלן/ית (כהן-רימון-כהן), מייצג/ת את חברת ישראכרט
דפנה כהן-איוניר - שדלן/ית (כהן-רימון-כהן), מייצג/ת את חברת ישראכרט
רישום פרלמנטרי
¶
רויטל יפרח
היערכות ליישום (מעקב) חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4), התשע"ז-2017 (מ/1127) – הלוואות חברתיות.
היו"ר רחל עזריה
¶
צהרים טובים. ברוכים השבים, הרבה זמן לא הייתם פה. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא: היערכות ליישום (מעקב) חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4), התשע"ז-2017 (מ/1127) – הלוואות חברתיות. לא, קראנו לזה לא הלוואות חברתיות אלא הלוואות מערכת תיווך אשראי או הלוואות והשקעות המונים.
טוב, בואו נתחיל. האמת היא שקבענו את הדיון כי הגיעו אלינו כמה מכתבים ופניות ממספר פלטפורמות, ואז התחיל איזה שהוא דיון עם בנק ישראל ועם הבנקים עצמם, ובאיזה שהוא שלב הבנו שזו דברים נקודתיים, זו איזו שהיא תופעה וזה בסדר, ככה זה חבלי לידה של שינוי, יש פה שינוי משמעותי. לכן קבענו את הדיון.
סדר היום יהיה כדלהלן
¶
אנחנו נשמע קודם כל את התלונות של הפלטפורמות. אני אבקש לרכז את זה כמה שיותר - -
היו"ר רחל עזריה
¶
בסדר? אז אנחנו נבקש לשמוע את התלונות ואחר כך אנחנו נמשיך למשרדי הממשלה השונים. לפני כן, יש גם ארגונים שרוצים להתייחס, ואז נמשיך למשרדי הממשלה השונים ונפעל לחלץ את האירוע הזה.
בבקשה, בואו נתחיל לפי – בי.טי.בי בבקשה.
שלומי תורג'מן
¶
שלום. תודה רבה על כינוס הוועדה ועל ההיענות המהירה. הקשיים שאנחנו חווים נוגעים בעיקר – למרבה הצער, זה לא דווקא הבנק שאנחנו מנהלים בו את החשבון אלא בעיקר, מבחינתנו לפחות, הבנקים האחרים. יש בנקים שלקוח מגיע אליהם ורוצה להעביר כסף לטובת השקעה באמצעות פלטפורמה, והפקיד אומר לו שזה מסוכן, זה גוף לא מפוקח, אל תעביר לשם. זה במקרה הקל. במקרה הקשה, הפקיד מונע את זה כפי שכתבנו במכתב ששלחנו. זה בעיה מסוג אחד.
בעיה מסוג אחר היא שכאשר לקוח מקבל הלוואה מפלטפורמה והבנק מזהה את זה, אז הוא מכביד עליו בשאלת מקור הכסף או שאפילו לפעמים זוקף לו את זה כחלק מהאובליגו, וזאת גם כן בעיה שהתעוררה בזמן האחרון. למרבה הצער, זה לא בנק אחד או שניים, זה כמעט כל הבנקים בסניפים שונים. אני לא יודע אם זה הנחיה גורפת, אם זה רעיון של פקיד אבל החששות האלה שנותנים הפקידים באזני הלקוחות מתורגמים בסוף לפעמים להיעדר מס, ובמקרים אחרים גם מניעות שהבנק עצמו מציב אותה. אז אלו הדברים הנוספים מעבר למה שכתבנו.
גיל אבירם
¶
אני מ"בלנדר". אנחנו מנהלים את החשבון שלנו בלאומי ואין לנו בעיה במובן הזה. כן אין לנו אפשרות לפתוח חשבונות בבנקים האחרים כמו שתואר, וזה נכון לכרגע.
אבי אבגיל
¶
שלום, אני מ"הומי", שזה מיזם חדש של p2p. אנחנו במשך השלושה חודשים האחרונים קיבלו סירובים או התעלמויות מכל הבנקים לגבי פתיחות חשבון. בנק דיסקונט סירב לפתוח חשבון בלי להסביר למה. בנק הפועלים עדין לא גיבש מדיניות בנושא ולכן לא מוכן לפתוח. לאומי אמר שזה ייקח זמן וטפחות אפילו לא טרחו לחזור אלינו.
אייל אלחיאני
¶
אני רוצה להגיד שמאז שחוקק החוק, אחרי עבודה מאוד ממושכת של הוועדה, מה שקרה זה שהתנאים די החמירו כמעט בכל אפיק, מחסימת החשבון בפועל לפעילות לכמה ימים דרך מניעה כמעט יום יומית של העברת כספים - -
אייל אלחיאני
¶
כן, והטענה היא תמיד שיש איזו שהיא בעיה. אף פעם אנחנו לא מקבלים אמת הסבר. במקרה הטוב זה נפתר אחרי כמה ימים כשלעצמו. הרבה פעמים זה מפסיק אחרי שאנחנו פונים במכתב רשמי לפיקוח על הבנקים. ממש יש התעמרות כמעט בכל תחום.
היו"ר רחל עזריה
¶
הם השמיעו כמה דוגמאות, דיברו על פתיחת חשבון, אמרו על זה שאומרים לאנשים בבנקים אחרים: לא כדאי לכם.
אייל אלחיאני
¶
אז כל מה שהיה כאן כמעט בכל בנק, בכל סניף, כולל דוגמאות פרטניות שהעברנו לפיקוח על הבנקים, חוסמים ברמה היומיומית העברה של כספים של מלווים לטריא. הרבה פעמים חוסמים החזרים של הלוואות של לווים לטריא. אנחנו ממשך חווים המשך של ההתעמרות. לאחרונה אפילו קיבלנו הודעה מהבנק שלאחר ארבע שנים הם מבטלים את כל ההטבות בעמלות ויתחילו לעבוד לפי תעריפון הבנק. ממש תמחור סלקטיבי של ההלוואות רק לפלטפורמות, מה שאומר שמעלה במאות אחוזים את העלויות שלנו לטיפול בבנק. מדובר על חשבון הנאמנות, כמובן שלא נפתחו חשבונות באף אחד מהבנקים האחרים. שמענו דוגמאות, אני לא רוצה לחזור על אותן דוגמאות שהיו.
אנחנו רואים שלמרות הרצון הטוב אולי של הפיקוח על הבנקים, שום דבר לא קורה, לא בהנחיות לבנקים. הטיוטה שיצאה אתמול, אני חושב שמדגישה את העניין הזה שהיא עוסקת בעיקר בניהול סיכונים ולא בעידוד התחרות, לא באמירה. יש כאן תחרות ואנחנו מבקשים לכבד אותה. תפסיקו לנצל את המעמד שלכם כגורם בעל תשתית הרבה יותר חזקה כדי לעודד את התחרות אלא שורה ארוכה בעמודים הראשונים על ניהול סיכונים, ועל כמה שהפלטפורמות האלה מסוכנות - -
אייל אלחיאני
¶
אז אני רוצה לסכם: שלושה דברים שאני חושב שבלעדיהם התהליך הזה ימשיך, ולא משנה אם החוק ייכנס לתוקף או לא: 1. אם לא תהיינה סנקציות על עיכוב או על סירוב של ביצוע פעולות לבנקים בצורה מפורשת, זה יימשך כי זה "שיטת מצליח". כל דבר ייקח יומיים, שלושה לשחרר, ואנחנו רואים את זה כל שבוע. הדבר השני זה פיקוח מחירים ועמלות, והעלנו את זה עוד בדיוני הוועדה כחשש שהיה ברור שכחלק מהרעיון של התנגדות לתחרות, זה מה שיקרה. זה יפה שכל הזמן אומרים זה ניהול סיכונים אבל בעצם זה שהם העלו את המחירים, זה לא להוציא את המרצע מן השק. זה לא עניין של הלבנת הון וזה לא עניין של ניהול סיכונים, זה פשוט פגיעה בתחרות.
הדבר השלישי, אני חושב שזה משהו שהיה ברור לכולם: עד שלא התכבדה הוועדה לכנס את הדיון הזה, לא קרה כלום. מיום חקיקת החוק ועד אתמול לא יצא שום חוזר, שום טיוטה, והאקט הזה של כינוס הוועדה לדעתי היה הטריגר. ולכן, אני רוצה לבקש, אם אפשר, שהוועדה הזאת תתכנס עוד פעם לפני תום המושב כי לדעתי, לצערי, שום דבר לא קורה בלי התערבות שלכם אל מול הרגולטורים, עד כמה שזה מצער, כדי לנסות לא למסמס את ההחלטות של החוק.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
כן, בסך הכל אנחנו מכירים את ה... קודם כל, תודה על הדיון. אני חושב שאנחנו גם את החוקים הקודמים או את החוק הקודם הבאנו לוועדת הכלכלה אז לכל ועדה יש את הוועדה שצריכה לפקח על הוועדה עצמה. אני חייב להגיד את הדברים כמות שהם: חששנו שזה מה שיקרה. אני לא חושב שעוד ועדה ועוד לחץ על הרגולטור זה מה שישנה אלא מה שישנה זה שהמדיניות עצמה שצריכה להשתנות, והמדיניות כנראה לא משתנה. יש לנו פה שני רגולטורים, אני מזכיר לכולכם: יש את הרגולטור שהוא של הפלטפורמה עצמה, שנמצאים פה מולנו. ויש את הרגולטור שהוא מפקח על הבנקים, ופה הכשל. הכשל הוא שהרגולטור על הבנקים, הוא לא מאפשר את ההתפתחות של אותם חוקים שאנחנו רוצים לפתח. זאת אומרת, האוצר, בתבונה, מביא לפה רפורמה ענקית של ארבעה חוקים, ששלושה העברנו או כמה? אני כבר לא זוכר. הרביעי לא הגיע עדין, לא התחלנו לדון עליו.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
הגמ"חים זה דור שלוש וחצי. הרביעי לא. עוד לא גמרנו כדי לסיים את הרפורמה ואנחנו רואים כל הזמן, זה לא משנה איזה החלטות ואיזה חוקים אנחנו נקבל פה, אנחנו ניתקע תמיד ברגולטור על הבנקים.
עכשיו, אני מבין, אין לי טענות. למה? כי אני מבין שאתה עושה רפורמה, וכל מי שעשה שינוי פעם יודע שזה לוקח זמן וכוח, וצריך ויש הרבה כסף שמונח על השולחן. ולכן, אני יודע שזה הולך להיות קשה ואתם צריכים להיות גם סובלניים. אנחנו נהיה כי לא יכול להיות שכנסת ישראל תחוקק משהו והרגולציה תעשה פעולה הפוכה או לא תיתן לחקיקה הזאת לתחרות אמתית כמו שאנחנו רוצים.
דרך אגב, כל הדיונים, הכל צף בדיונים גם. זה לא שלא צף גם מאחורי הקלעים כל הזמן הלחץ בין המשרדים השונים ובין המחלקות השונות. הכל צף, הכל ידוע, זה לא שאנחנו מסתירים. אז עכשיו נשאלת השאלה למה בנק ישראל מחכה?
חיים ילין (יש עתיד)
¶
גם אחרי שדיברנו על המערכת הבנקאית ש"איגוד" ו"מזרחי" לא התאחדו, הבאנו לפה דיון עוד פעם, מעל הראש שלנו עוד פעם. אז מה התפקיד שלנו כמחוקקים? אם לא מכבדים אותנו, אז תאמינו לי שאחרי זה למה שהעם יכבד אותנו? למה שיכבדו בכלל את כנסת ישראל אם לא מכבדים את החוקים שלנו שהם לטובת הכלל? ככה אנחנו רואים את זה לפחות.
היו"ר רחל עזריה
¶
נכון אבל אתה יודע חיים, אנחנו נעשה את העבודה כדי לוודא שרוח החוק בסופו של דבר היא זו שתתרחש במציאות.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
פה זה לא רוח, פה צריך שממש יפתחו. בלי חשבון בנק הם לא יכולים לעשות שום דבר, כלום.
עופר כרמל
¶
דברים טובים קונים, זה בסדר. אני לא אחזור על מה שאמרתי אבל זה חל עליהם באותה מידה. אני רק אגיד שאני לא מתפלא על ההתנהלות של בנק לאומי. בנק לאומי הוא היום בתחום של p2p הוא מונופול. וכמונופול הוא מתנהג כמונופול גם ברמת השירות שהוא נותן ללקוח, ובטח ברמת המחיר. אנחנו כבר מספר שבועות מבקשים להיפגש עם הבנק. להיפגש, לא שום דבר. פגישה שוטפת. עשרות מיילים ואין פגישה. אין פגישה. גם בחוזר שיצא עכשיו, שאפשר להיפגש וצריך להיפגש אז הם נפגשים עם הנאמן אבל הנאמן הוא לא באמת מנהל את החשבון. הוא מפקח, הוא שומר על ה - - - אבל הוא לא מנהל את החשבון. אנחנו מנהלים את החשבון, הבנק לא נפגש איתי.
קיבלנו במחיר החלטה שוב, כמונופול. אף אחד לא אומר לו לא, אז הוא מעלה את המחירים כי הוא יכול ואנחנו לא יכולים לעשות שום דבר כי אנחנו, כמו שאמרנו עשרות פעמים, אנחנו קהל שבוי, אנחנו לקוח שבוי, אין לנו מה לעשות. אצלנו זה כבר הגיע ל-8% מההכנסות, שכשאנחנו מדברים על הלוואות זה ריבית נשך כבר, זה לא יאומן.
עופר כרמל
¶
עמלות לבנק. וזה עמלות משתנות. זאת אומרת, גם כשאגיע למיליארד שקל אני אשלם את אותן עמלות. זה לא איזו שהיא עמלה "פלאט". אנחנו רואים את זה גם במחיר, אנחנו רואים את זה גם בשירות. אנחנו קיבלנו הנחייה שכל משקיע יקבל אישור של הבנק לפני שהוא מצטרף לפלטפורמה. אמרתי להם: חבר'ה, על גופתי המתה זה יקרה, אין דבר כזה. מה, אני עכשיו אגיד למשקיע: חכה עד שבנק לאומי יאשר אותך? אבל אני אומר שוב: הבעיה היא לא בנק לאומי. בנק לאומי הוא מונופול, הוא מתנהג ככה. מי שצריך לטפל בו זה הרגולציה, והרגולציה לא עושה את זה. ממאי, שה-mou הזה נחתם עד אתמול, שהיתה צריכה להיות ההודעה על הוועדה לא קרה כלום, ואנחנו רואים את זה כל הזמן.
רועי קונפינו
¶
בישיבה שעברה, לא היום. אז צהרים טובים. אנחנו לא חברת הלוואות חברתיות, אנחנו חברה שמספקת שירותי תשלום. האמת, אני קצת מבין את הבנקים. זאת אומרת, במקומם גם הייתי נזהר. בסופו של דבר, הם מחויבים על ידי הרגולציה בישראל ועל ידי תקנות בינלאומיות וחוקים בינלאומיים, הסכמים בינלאומיים, לדברים די חריפים. אני מבין למה הם לא מוכנים לקחת סיכון, כי נקרא לזה ה"אפסייד" שלהם מזה שהם יתנו לנו שירות הוא די נמוך אבל ה"דאונסייד" שלהם אם יקרה משהו ומישהו יעמיד אותם לדין הוא מאוד מאוד גבוה.
היו"ר רחל עזריה
¶
לא, זה לא השלב. אתה אחלה, הכל טוב, זה לא השלב, בסדר? אנחנו עכשיו רוצים לשמוע את התלונות – אמרתי שיש סדר לדיון, נכון? היית בפתיחה?
דורון כהן
¶
נעים מאוד, אני ממרכז Covercy. אנחנו פתרון תשלומים בינלאומיים, מאפשרים לאנשים ולעסקים להעביר כסף בין מדינות, בין מטבעות. מחזיקים ברישיון באנגליה תחת ה- - - הבריטי, אחד הרגולטורים הכי מחמירים בעולם הפיננסי. ורשומים, לצערנו, כנש"מ בישראל עד שתיכנס לתוקף הרגולציה החדשה - - - באמצע שנה הבאה. ה-MOU שנקבע פה לפני כחצי שנה, האמת שהוא מבחינתנו היה מבחינת פריצת דרך עד שגילינו שפחות או יותר כולם מנסים לקבור אותו למעט חברת הכנסת עזריה, את ועוזרותיך, אני מרגיש שאתן היחידות שמנסות לפעול בכיוון.
דורון כהן
¶
וכלל חברי הוועדה כמובן. אפליה מהבנקים – אנחנו נתקלים בה ברמות הכי גבוהות. מה שנקרא: ביום שני אפשר לעשות פעולה וביום חמישי אי אפשר יותר. למשל, קבלת כסף במט"ח. אנחנו חברה שמתעסקת בתשלומים בינלאומיים במטבע חוץ. לדאבוני, לפני כמה שבועות אני יושב עם מנהלת אחד הסניפים שאנחנו עובדים אתם, והיא אומרת לי: לא ידעתי שאתם מתעסקים עם תשלומים בינלאומיים. תיכנסו לאתר שלנו, תדעו את זה כי דיווחנו את זה מהיום הראשון, ידעתם את זה כל הדרך, נפגשנו 10 פעמים בדרך וסיפרנו את זה.
דורון כהן
¶
אז פתאום, ביום אחד היא מודיעה שאנחנו לא יכולים לקבל כספים ממט"ח לחשבון, וביום אחר היא מודיעה שמותר לנו לבצע עסקאות לקוחות, תקשיבו טוב, עד 10,000 דולר פר עסקה. אנחנו מתעסקים בלקוחות שמעבירים עשרות ומאות אלפי דולרים ולפעמים גם יותר מזה. להגיד לנו שאנחנו לא יכולים להעביר יותר מ-10,000 דולר זה כמו להגיד לנו... מונעים מאתנו שימוש במס"ב. מס"ב זו דרך שלנו לאפשר לגבות כסף בצורה טובה יותר, לתת שירות יותר מהיר, יותר טוב ללקוחות שלנו הישראלים. אבל לא, אנחנו לא יכולים להשתמש במס"ב שזה דבר הזוי. מס"ב, למי שלא יודע, מאפשר למשוך כסף מחשבונו של אדם שנתן לכך הרשאה מראש. אם "הוט" יכולה לחייב אותו במס"ב בהוראת קבע, למה שאנחנו לא נוכל לעשות את הדבר הזה?
דבר אחרון ואולי הכי גרוע זה שהבנקים מסוגלים לעצור פעילות מהרגע להרגע. עושים לנו טלפון בוקר אחד ממנהלת סניף, אני לא אגיד את שמה בפורום הזה, שפשוט אמרה: חברים, החל מהיום אתם לא יכולים לעשות את ההעברות האלו בחשבונכם. המשמעות האופרטיבית כלפינו זה להגיד לנו: החשבון סגור בלי להגיד את המשפט הזה. אז הבעיה היא לא רק בפתיחת חשבון - -
דורון כהן
¶
נכון. בנק הפועלים מאפשר לנו להעביר באינטרנט עד 10,000,000 שקל בחודש. אנחנו מתעסקים בקרוב לרבע מיליארד דולר בשנה - -
דורון כהן
¶
נכון. - - - ורישיון או רישום כנש"מ בישראל עד לכניסה לתוקף של החוק החדש בארץ. אני עומד מאחורי הדבר הזה, והזמנתי לא פעם כולל את הרגולטורים כאן לבוא ולהסתכל: אין חברה בישראל שאוכפת הלבנת הון ברמה כמו ש- Covercyעושה.
דורון כהן
¶
שאוכפת הלבנת הון ברמה גבוהה יותר ממה ש- Covercy עושה ובאמת, כולכם מוזמנים לבוא ולראות איך אנחנו עושים את הדבר הזה. עוד לא נתקלתי בבנק שבא עם הוכחה להלבנת הון אבל תמיד הם משתמשים בתירוץ הזה של החשש מהלבנת הון.
עומר רותם
¶
אני סמנכ"ל כספים. צהרים טובים לכולם. אני רוצה להתנצל קודם כל על זה שאנחנו מעלים נושא שהוא מעט מחוץ לליבת הנושאים שהעמיתים שלי פה העלו. אנחנו נמצאים כאן דווקא בגלל שהחוק המדובר החריג אותנו מהתחולה שלו. העברנו גם מכתב בנושא לחברי הכנסת שחברים בוועדה, גם לגברתי. למעשה, בחודשים שחלפו מאז שהאסדרה הוסדרה, אנחנו היינו בדין ודברים עם הרשות לניירות ערך, שבזמנו הבטיחה שתיווצר לנו מסגרת האסדרה שתאפשר לנו לפעול. לצערנו, בתום התקופה הזאת התברר שהאסדרה שהם מציעים למעשה היא הצעת מדף של אסדרה קיימת שהם עבדו עליה מבעוד מועד, והיא לא עונה על הצרכים שלנו. אלה כללי משחק שאנחנו לא יכולים לעמוד בהם. הסיבה לזה היא פשוט שמבנה העסקה שלנו הוא לא מבנה עסקת אשראי רגיל שיש לו שני צדדים אלא הוא מבנה קצת יותר אקזוטי מזה. אנחנו במתכונת הנוכחית לא נוכל לפעול, במתכונת המוצעת.
עומר רותם
¶
אני אסביר: אנחנו מתעסקים בסוג עסקאות שנקרא "פקטורינג". זה עסקאות של מימון חשבוניות שבהן מקבל המימון הוא לא המשלם. לא מדובר בהלוואה אלא מדובר בעסקה של רכישה של תקבולים עתידיים.
עומר רותם
¶
זה ברור אבל המשמעות של זה תהיה שאנחנו נצא מהמשחק והתחרות לעסקים קטנים בתחום של מימון מהסוג הזה. זה מימון של נכסים שנמצאים ברשות העסקים האלה, והם פשוט לא יכולים להנזיל אותם. זה יוצר להם מצוקת אשראי אדירה וכרגע, השחקנים היחידים בתחום הזה הם הבנקים. אנחנו היחידים שבעצם מסוגלים להציע פה תחרות לעסקים הקטנים, והמשמעות של זה תהיה שאנחנו פשוט - - -
עומר רותם
¶
אנחנו היינו רוצים לבקש מהוועדה אם תוכל לצאת מכאן קריאה לרשות לניירות ערך לשבת אתנו ובהידברות להגיע לאיזו שהיא נוסחה ולקבוע כללי משחק שאנחנו נוכל לעמוד בהם.
היו"ר רחל עזריה
¶
אוקי. אנחנו כן התייחסנו אחרי משא ומתן מפרך עם הרשות לניירות ערך להגדיר את הגובה. אתם בעצם רוצים לא להיות תחת המגבלה שהגדרנו? אני מנסה להבין.
צפנת מזר
¶
אני מהרשות לניירות ערך. הנושא שהחברים פה מעלים הוא באמת לא תחת הוועדה פה, הוא תחת המגבלות שנקבעו לעד 1,000,000 שקלים, אתם מדברים על סכומי הנפקות שעולים על 1,000,000 שקלים שנכנסים תחת החקיקה שלנו. החקיקה של דיני ניירות ערך עברה בתקנות בוועדת כספים לפני כשלושה שבועות. אנחנו, אגב, פנינו לחברים מ"קרדיטפלייס" בזמן שההצעה היתה בשלב של הערות ציבור והצענו להם לבוא ולהגיב בהערות ציבור למה מתאים ומה לא מתאים להם. לדיון בוועדת הכספים הם יכלו להגיע, הם לא הגיעו והחקיקה עברה רק לפני שבועיים אז קודם כל, לשנות אותה כרגע, שבועיים אחרי, אני לא חושבת שזה רלוונטי בשום צורה אבל זה גם חקיקה שנדונה בוועדת כספים. זאת אומרת, תחת גבולות הגזרה השונים זה לא לחלוטין נכנס פה כי הם מדברים על סכומי הלוואות שעולים על 1,000,000 שקלים ונכנסים תחת חוק ניירות ערך.
היו"ר רחל עזריה
¶
תראה, אני אומר לך: אני חשבתי שאתה מדבר על הגובה של מה שסגרנו פה, בוועדה. אם מדובר בנושא אחר, אז לצערי זה לא – אני יכולה לבקש שתשבו ותראו אם יש איך לסייע - -
צפנת מזר
¶
אגב, אנחנו לפני שבוע הצענו לחברה להגיש בכתב טענות והצעות לתיקון החקיקה, ושאנחנו נבחן אותן.
היו"ר רחל עזריה
¶
אני חייבת לומר משהו - איך קוראים לכם? "קרדיטפלייס". יש לנו כאילו נטייה בישראל לחשוב שהמערכת הרגילה לא עובדת, וכאילו כשיש הערות לציבור, אז ההערות לציבור משפיעות. אני חושבת שאם הם אומרים תכתבו, אז תכתבו. בסוף ככה זה עובד. אתם מגיעים עכשיו ויש לי הרבה - -
גל פיינגולד
¶
אני מייצג את "קרדיטפלייס". ראשית הופענו בתחילת הדיונים על הרפורמה, באמת איפה - - - בשוק ההון. הרגולטור החדש הוא הרשות לניירות ערך. בסופו של דבר באמת דובר על סכום של 1,000,000 שקל, שלנו, ל"קרדיטפלייס" זה לא רלוונטי, והאכסניה הרלוונטית היא הרשות לניירות ערך. אנחנו פנינו כמה פעמים עם הצעה ופירוט לגבי הפרמטרים שאנחנו צריכים אותם כדי שההסדרה תהיה רלוונטית.
אהוד ציגלמן
¶
אני מנכ"ל "קרנג'" ישראל. אנחנו פלטפורמה p2p שיועדת כבר היום לחסוך 1% מכסף מומר במזומן אלקטרוני, לא מזומן ניירות. אנחנו עם חשבון בנק – אנחנו 15 חודשים בוחרים לא להpghk את הפלטפורמה ללא חסם רגולטורי במע"מ, רשות המיסים, ואני אסביר: אני בחרתי חמישה חסמים עיקריים לפעילות הפינטק בישראל, להציג אותם, ואני גם אתייחס לנושא חשבון הבנק. החסם הראשון, לדעתי, שהסיר את הפינטק בישראל והוא לא עלה עדין הוא סיווג כמוסד כספי במע"מ, שיוצר מיסוי של ההשקעה במובן הזה שכל כסף שמוציאים החוצה מהחברה חוטף מע"מ, לא חוזר אחורה כי אנחנו עדין לא רווחיים בשנות ההרצה עד להגעה לאיזון. מדובר במיסוי של כל הכסף שיושקע בחברה. זה הדבר הראשון. הדבר השני – שהוא לא מרשה הקמה של חברות עם מטה בישראל מכיוון שתקלת מס במס רווח שזה חלק מהמנגנון של מע"מ, גורמת לזה שדיבידנד מחברות בת בחו"ל חוטף מע"מ בצורה של מס רווח באיזה שהוא מנגנון מעוות במובן מסוים, ולא מאפשר הקמה של המטה של החברה בארץ. במצב הפוך, אם החברת אם היתה בחו"ל זה לא היה קורה. דבר שלישי שאנשים לא יודעים אותו וזה הסוד הכי גדול אני חושב של רשות המיסים זה שיש מע"מ כפול, פעמיים מע"מ על שירותים פיננסיים בישראל שנתונים לעסקים. אני אחזור ואגיד מה שאני אומר: המע"מ, במקבילתו של מס רווח בעסקים בישראל הוא לא 17%, הוא 35%. בנק נותן שירות ל"תנובה", יש מס רווח 17%. "תנובה" מוכרת קוטג' לבן אדם הפרטי עוד 17% על ה- - - שהפיננסים נשמע כמו רכיב קטן בתוך הקוטג' אבל בעצם הרווחים של הגופים הפיננסיים בישראל הם כרבע מכלל הרווחים של כלל החברות במשק הישראלי. רבע מהרווחים של כלל החברות במשק הישראלי - -
אהוד ציגלמן
¶
כן. הסיבה שאני אומר את הסיפור הזה שמע"מ, בניגוד להבנתנו, כופים על חברות הפינטק את הסיווג - - - כדי לא לעורר את הבנקים להתלונן על הנושא הזה של מה אנחנו צופים בשורות של העסקים. אני אומר את זה אחרי דיונים במע"מ ובידיעה שזה הנושא. המשמעות של זה, שלנו יש החלטת מיסוי שמסווגת אותנו הפוך כי אנחנו פעלנו כמו יקים מהתחלה ועברנו דרך מע"מ לפני ההפעלה. בדין הישראלי, מי שיש לו אחר כך מיסוי כנגדו או במצב מסוים, אם הוא מקבל אותה בהתנהגות, מנוע בדין מלערער עליה. זאת הסיבה ש-15 חודשים אנחנו לא מקימים את החברה רק מכוח מע"מ. החודש אנחנו צפויים לקבל את ההחלטה הסופית שלהם שאמורה לשלול את זה. הנושא הזה ספציפית נמצא כרגע על שולחנו של שר האוצר. זה החסם הראשון לפעילות הפינטק. החברות האחרות - -
אהוד ציגלמן
¶
עוד ארבעה. בחברות האחרות לא התלוננו כי החלטת המיצוי באה אליהם כשהם כבר היו פעילות, הן לא יכלו להפסיק את הפעילות וברגע שעשו עסקה אחת, הן מנועות מלהתלונן. זה נושא המע"מ, חסם לכל חברה חדשה.
הדבר השני זה הבנקים. לנו יש חשבון בנק עם תנאים מצוינים באחד הבנקים הגדולים בישראל אבל אנחנו צריכים בכל הבנקים, אם יש לקוח שהעסקה היא מהירה, אם יש לו למשל בבנק איגוד, זה לא הבנק שמשרת אותנו, וכדי שאנחנו נקבל את זה ונראה את זה מהיר, אנחנו פותחים גם חשבון בבנק איגוד. העמלות שונות. יש עמלות של העברת מט"ח בתוך הבנק שהן לא מפוקחות והבנקים שמו אותם - -
אהוד ציגלמן
¶
הבעיה – ברגע שיש לך חשבון אחד, בנושא פתיחה של חשבונות בנקים, ה-MOU לדעתי הוא "בדיחה" שנעשתה לצערי על חשבונכם במובן הבא: ברגע שזה מחטף שלא מחייב בהרעת מצב והבנקים נתונים לשיקול דעת, ברור ששיקול דעת שלהם צריך להיות תחת החשש מ - - - בנק לאומי כבר חטף את זה, בנק הפועלים חוטף את זה. המשמעות היא שכל עוד יש להם שיקול דעת ולא כל האחריות וגבולות האחריות מה הפעולות שבנק עושה, והוא יוצא מחובת אחריות נוספת, הוא לא ירצה לשרת חברות פינטק. החשבון שלנו בא מכוח 40 שנות בנקאות פרטית, שאנחנו לקוחות בבנק הפועלים כמשפחה. זה לא היה קורה, אנחנו לקוחות בנק הפועלים וזה לא היה קורה בבנקים אחרים. קיבלנו את התנאים מבנק למשל לאומי. בנק לאומי שם דרישת הון עצמי של 2,500,000 שקלים, מחזור של 5,000,000 מיליון שקלים בדרישה לפתוח חשבון – כלומר, חברת פינטק שמתחילה את הפעילות שלה, לא מסוגלת היום להיכנס לדרישות הסטנדרטיות של בנק לאומי לקבל שירות. אני מבין אותם לחלוטין, אני איש פיננסים במקור - -
אהוד ציגלמן
¶
בסוף 2, הדבר האחרון, שחברת פינטק לא תבקש לפתוח חשבון בנק ותידחה מכיוון שהיא נשאלת בכל טופס אחר האם היא נדחתה על רקע פתיחת חשבון בנק על רקע איסור הלבנת הון מול - - - בחו"ל. אם היא תענה כן, היא די שרופה שם - -
אהוד ציגלמן
¶
התלונה היא שבכלל לא יגיעו לבקש את החשבון. הגישה שיבואו למפקח להתלונן על גוף מפוקח שלא קיבל חשבון היא גישה שגויה לדעתי כי לא נגיע לרגע הזה.
אהוד ציגלמן
¶
כן. דרישות המציעים מיוני על חשבונות הפינטק של 300,000 שקלים או 1,000,000 שקלים לא רלוונטיים בעתיד לחברות פינטק סטרט-אפ של - - - אי אפשר להקים פינטק וסטרט-אפ בצורה הזאת, זה מכוח החוק. הדבר הרביעי של צו הלבנת הון הנוכחי של חברות שהן כרגע נש"מ הוא ארכאי. הוא דורש דרישות שלא קיימות בבנקים, הבנקים מופלים לטובה. צו איסור הלבנת הון של הבנקים מתיר לפיקוח על הבנקים לשנות את ההנחיות והפיקוח משנה את זה, מותר לזהות מרחוק, מותר לתת שירות מחוץ לסניף הבנק. הדרישות של השאלות לגבי רקע הכסף הן שונות. אנחנו נדרשים לעמוד בדרישות רגולטוריות קשות - -
היו"ר רחל עזריה
¶
אתה אומר שיש חוסר איזון בין הדרישות שחלות על הבנקים לבין דרישות שחלות על חברות פינטק.
היו"ר רחל עזריה
¶
אתה מתלונן על זה שאין תשלום דביט בכרטיס אשראי. בסדר, הבנו. תודה רבה, הבנו. רועי להב. תודה רבה. הכללים פה זה שמדברים קצר. בבקשה דידי ואחריה רועי אבל קצר דידי.
דידי לחמן מסר
¶
אנחנו עוד לא קיימים על הפלטפורמה ממש, אנחנו בשלבי הקמה וכבר עכשיו אנחנו נתקלים בבעיה לקבוע פגישה עם הבנק. אנחנו עוד לא מדברים בכלל על פתיחת חשבון. אפילו פגישה. בגלל שאנחנו פלטפורמה שנותנת הלוואות ללא ריבית וצריכים הקלות בדמי החשבונות כדי שלא נוכל את כל ההוצאות לא לתת ללא ריבית אז הבנק אפילו לא נפגש אתנו. אז אנחנו מאוד מבקשים – הנושא הזה של המערכת הבנקאית כתשתית לקיומה של תחרות לא מקבלת מענה בטיוטת החוזר שעכשיו קיבלנו אותו.
אני רוצה לברך את הוועדה על הישיבה כי עובדה שהמפקחת על הבנקים שלחה את הטיוטה ב-10 לחודש, יום לפני כינוס הוועדה.
דבר שני, הטיוטה מתחילה עם כל הסיכונים שחלים על המערכת הבנקאית. אני נדהמת לקרוא אותה. נקודת המוצא ב-MOU היתה שהמפקחת על הבנקים תעשה טיוטה כדי לאפשר את התחרות. הנושא של התחרות מופיע בסעיף 4 לטיוטה. הנושא של הסיכונים על המערכת הבנקאית הוא בסעיף 1 לטיוטה.
דידי לחמן מסר
¶
יפה. אנחנו שמחים שהיא הגיעה אבל אני חושבת שהוועדה הזאת, תפקידה לוודא שפיקוח על הבנקים יאפשר את התחרות במערכת הבנקאית כי על זה אנחנו מדברים. תודה.
רועי כהן
¶
צהרים טובים. קודם כל, כמו שאתם רואים, יש סקופ: הבנקים גילו אתה עסקים הקטנים. פתאום כולם מעוניינים לתת אשראי לעסקים קטנים. אנחנו רואים שהם נלחמים אפילו בלייצר את הנושא של תחרות עבור העסקים הקטנים. אז קודם כל, יש לנו סקופ: הבנקים גילו את העסקים הקטנים ואני שמח ש-99% מהעסקים במדינת ישראל הם עסקים קטנים ועכשיו הבנקים מפנים תשומת לב בנושא של הלוואות עבור העסקים הקטנים. ועכשיו, זה לא סוד שהפלטפורמות האלה, ככל שיהיו מקורות אשראי נוספים, כך תהיה תחרות וכך תרד הריבית כי עדין אנחנו משלמים פי ארבע ריבית מעסק גדול בלי שום סיבה. בלי שום סיבה, ונמצאים פה המפקחת על הבנקים ויודעים שהייתי אצלם ויש לנו שיתוף פעולה מעולה עם דוקטור חדווה בר, ויודעים את הנתונים האלה, שהעסקים הקטנים משלמים היום פי ארבע ריבית מעסק גדול ללא שום סיבה.
רועי כהן
¶
עכשיו, מה שמדברים פה זו סוגיה שכואבת כי מה לעשות? התשתית של הפלטפורמה הזאת נמצאת בבנקים, ואם יהיה על התשתית עמלות גבוהות אז תהיה פחות תחרות. זה הסוד של הכלכלה. איפה שיש את התשתית, אם בן אדם יש לו את התשתית והוא מנצל את הנושא הזה כדי לגרוף מכך רווחים, אז מה קרה? היה פעם מקרה כזה. היה מקרה בשוק התקשורת. היה את המקרה של הקישוריות. בא, התערב שר התקשורת אז, היום הוא שר האוצר ואני שמח שהוא שר האוצר, והוא יכול לעשות מעשה פה בדיוק כמו בשוק התקשורת, ולקבוע עמלה אחידה בנושא של פלטפורמות חברתיות שעוסקות בתחום ההלוואות לעסקים קטנים. לקבוע עמלות אחידות, לקבוע רף מסוים שיאפשר תחרות אמתית כי לא יכול להיות שמה שיקרה את ה-8% על מי הוא מגלגל? הוא רוצה להמשיך להרוויח, על מי הוא מגלגל? הוא מגלגל את זה עלי, על העסק הקטן.
רועי כהן
¶
אתה יכול להגיד לא אבל אתה חייב להרוויח. אתה לא עסק של פילנתרופיה, אתה רוצה להרוויח. מיטב דש זה עדין לא פילנתרופיה. הם רוצים להרוויח, והם רוצים - -
רועי כהן
¶
הפלטפורמה הזאת תגלגל את התנאים הטובים עלינו, על העסקים הקטנים ועל זה אני מבטיח לפקוח עין. כלומר, לא יהיה מצב שהם יקבלו פה בצורה כזאת או אחרת עזרה מהרגולטור, ובסופו של דבר העזרה הזאת תגולגל לטובת רווחים עבור הפלטפורמות האלה אלא לא, אנחנו בלה"ב, כמי שמאגדים 45 ארגונים, 200,000 בעלי עסקים, באנו לכאן לדרוש דבר אחד: שהעסק הזה יצא לפועל. תראו, רק מהדיבור, תראו מה קורה, הבנקים פתאום רוצים לתת לעסקים הקטנים, תראו מה קורה. אז בואו, שגם ייצא לפועל לדעתי הריבית תרד וגברתי היושבת ראש, אנחנו מאחוריך. אנחנו חושבים שאת עושה פה היום, הדיון הזה, הוא קריטי ולכן אני באתי. הוא קריטי לנושא של אשראי עבור העסקים הקטנים ויש "בעל בית", קוראים לו שר האוצר והוא יכול לקחת את הסמכויות ולקבוע את הנושא של עמלות. הוא עשה את זה בתחום התקשורת והוא יכול לעשות את זה בתחום האשראי. תודה רבה.
לינור דויטש
¶
אני מלובי 99, הלובי הציבורי. אני לא רוצה להוסיף על דברים שנאמרו, לא אחזור ובגלל זה אהיה מאוד מאוד קצרה. ראשית, ראינו שבעקבות הדיון סוף סוף יצאה הטיוטה אתמול. אני כן רוצה לומר לעובדי בנק ישראל, סימה, אני מדברת לתשומת לבכם: מעבר לנימה המאוד מאוד בעייתית שעולה מהטיוטה ששולחת מסר שמסוכן, מסוכן, מסוכן, מסוכן, ובסוף אנחנו בעד תחרות. זה קצת שולח מסרים לבנקים שגם ככה מערימים כל קושי אפשרי, שכמו שאנחנו שומעים פה וגם שמעתי הרבה לפני שפשוט מתעמרים באופן שיטתי בבריונות מגעילה בפלטפורמות בגלל ניגוד העניינים האינהרנטי שיש להם מול אותן פלטפורמות שרוצות לקיים תחרות, התפקיד של בנק ישראל הוא להילחם בכך ולהבהיר באופן חד-משמעי שלא יהיה מקום לבריונות במדינת ישראל. לא יהיה מקום להתנהלות כל כך קשה.
עכשיו, אין פה שום סנקציה בטיוטה ולמעשה מדברים גבוהה גבוהה ובסופו של דבר, אם הם לא יעשו אז מה יקרה? יעשו נו, נו, נו? לא הכנסתם שום סנקציות, שום התייחסות למה יקרה אם לא יעמדו. בסופו של דבר, הפלטפורמות יקומו ויפלו על נושא של עיכוב – באמת, יש אין סוף דרכים להערים להם קשיים ואכן הם עושים את זה, ולא נתתם לכך שום מענה. שוב, אני מדברת מקריאה מאוד קצרה של הבוקר לאור העובדה שזה התפרסם אתמול, אנחנו נלמד את זה עוד לעומק אבל כן, אני כבר אומרת שאלה דברים שהם מאוד מאוד בולטים, ואני חושבת שנכון אמר איל מ"טריא", ואני חושבת שבאמת יהיה נכון שהוועדה תודיע שתמשיך לעקוב בצמידות אחר הנושא כי זה באמת הדבר היחיד שגורם לרגולטור לזוז, ושיהיה דיון נוסף עוד לפני סוף המושב כדי באמת שידעו שיש "דד ליינים" והדברים אכן הולכים לקרות אחרת לא העברתם למעשה את החוק הזה לשווא.
היו"ר רחל עזריה
¶
בסדר גמור, תודה. אנחנו נעבור לשלב ההתייחסויות של משרדי הממשלה, של הרגולטורים. תראו, אם הייתי מקיימת את הדיון לפני שהיתה יוצאת הטיוטה אז היה אפשר לומר בסדר, ברגע שזה יקרה וחבל שזה לא קרה מוקדם יותר. אני חייבת לומר שהטיוטה שיצאה לא היתה כוונת המשורר. כשישבנו פה ודיברנו על MOU, הציפייה היתה שבאמת ייעשה פה מהלך משותף. הנחת העבודה שלנו, כמחוקקים, היתה שהפלטפורמות האלה חשובות. ולצערי, למרות שעבר זמן ואני חושבת שגם באמת נתנו את הזמן ובאמת חיכינו לשיתוף פעולה, לצערי הטיוטה לא נותנת מענה למה שדיברנו.
אני מבקשת לשמוע ממספר גורמים התייחסות. אני מבקשת לשמוע גם על הטיוטה עצמה, גם על אופן העבודה על הטיוטה וגם על הציפייה להמשך. אני מבינה שזאת טיוטה אז אני מניחה שבימים הקרובים יצא משהו קצת יותר רשמי. אני רוצה לשמוע מה באמת העבודה שמצפים לעשות על המסמך הרשמי יותר בימים הקרובים.
יש פה כמה גורמים – נתחיל במשרד המשפטים כי אני רוצה לשמוע בעניין הרשות לאיסור הלבנת הון כיוון שזה בסוף המשפט שחוזר על עצמו. אלינור? לא, סבטלנה. בסוף זה מה שחוזר על עצמו, שכאילו מאפשר את הקשיים שמתמודדות אתם הפלטפורמות, אז אני אשמח להתייחסות. בבקשה.
סבטלנה גרנר
¶
תראי, הנימוק הזה שהבנקים משתמשים בנימוק של הלבנת הון, אנחנו לא יכולים להיות אחראים לדבר הזה. כלומר, זה הנימוק שהם בוחרים בו. מה שאנחנו עושים כרגע בכל הנוגע לp2p, אנחנו בשלבים סופיים או די מתקדמים של חקיקת שר, של טיוטת השר, בכל הנוגע לגבי הלבנת הון. אני מאמינה שזה יהיה מוכן בזמן הקרוב.
סבטלנה גרנר
¶
כן. החוק כבר קיים. בעצם צו איסור הלבנת הון הוא כל צו שחל על הבנקים, על התחום של הבנקים או של נש"מים – נותני שירותי מטבע. זה בעצם הזיהוי, זה דיווח, זה הכרת הלקוח וכל העניינים של הלבנת הון. גם על p2p תהיה רגולציה בסגנון של הלבנת הון. עכשיו, אנחנו עובדים על הנושא הזה. מעבר לזה, לאיך להתייחס ל-MOU, שאנחנו שותפים לדבר הזה.
סבטלנה גרנר
¶
- - - אני שומעת את זה, כן? אין לנו - - - מי שמול הבנקים הוא הרגולטור פה. אנחנו גוף - - - אנחנו לא נותנים להם שום הנחיות, אין לנו ממשק.
היו"ר רחל עזריה
¶
לא, אמרתי שיש גם את הטיוטה אבל עוד קודם, אני אומרת שזה משהו שחוזר על עצמו כל הזמן ואגב, זה מילות הפתיחה של הטיוטה, במבוא. אני רוצה לקבל מכם את חוות דעתכם בעניין הזה.
היו"ר רחל עזריה
¶
אז קחי תקראי, בסדר? ואז תעני לי. תקראי, זה מאוד פשוט. אז עוד מעט נחזור אליכם.
אני אשמח לשמוע התייחסות של רשות שוק ההון.
ברוך לוברט
¶
אני היועץ המשפטי, רשות שוק ההון. לגביה ההיערכות – חשוב לנו לעדכן שאנחנו בהחלט נערכים לתחילת הפיקוח שלנו על הפלטפורמות החל מפברואר. יש לנו כבר נוהל רישוי שצפוי להתפרסם בימים הקרובים, הוא כבר פורסם למעשה הבוקר. יש טיוטת צו איסור הלבנת הון שמתגבשת. כמו שדיברו באמת מרשות לאיסור הלבנת הון אנחנו, כרגולטור, שאחראי על הפלטפורמות האלה, אנחנו מגבשים הצעה לשר האוצר יחד עם הרשות לאיסור הלבנת הון צו איסור הלבנת הון שיחול על הפלטפורמות ואנחנו מגבשים את זה. אני מקווה שזה יהיה כבר מוכן ממש בשבועות הקרובים.
היו"ר רחל עזריה
¶
בסדר. אני מבקשת שתעצור כרגע כי התייחסנו לנושא של הרשות להלבנת הון. אני מבקשת לשמוע מבנק ישראל - -
היו"ר רחל עזריה
¶
אני רציתי לשמוע את הרשות לאיסור הלבנת הון. אני חושבת ששמענו את התגובה ואני שמחה שקיבלנו אותה.
אני אבקש מבנק ישראל לשמוע את ההתייחסות לכלל התלונות שהועלו, ואנחנו ניתן לך הרבה זמן. התלונות שהועלו, ההתייחסות לטיוטה, בסדר?
סימה שפיצר
¶
אני מבנק ישראל, הפיקוח על הבנקים. אני רוצה להתייחס לכמה עניינים. אני אתייחס לכל התלונות כי אני לא בטוחה שזה לפי סדר השמעת הטענות. אם שכחתי טענה, תוסיפו אותה. קודם כל, אני חייבת להגיד שאנחנו, כפיקוח על הבנקים, היינו מאוד מופתעים מהתהליך. אנחנו קודם קראנו את הכתבות בעיתונות, אחר כך קיבלנו את התלונות מחברת הכנסת ומהרגולטור של רשות שוק ההון, ורק בסוף שמענו מהבנקים למעט תלונה אחת שקיבלנו מידית, בזמן אמת פחות או יותר, ואני חושבת שזה לא סביר שאנחנו מוזמנים לדיון בוועדה כשאנחנו לא מודעים לתלונות, ולכאורה מצטייר פה מהדיון הזה מצב - -
סימה שפיצר
¶
אני חייבת להגיד שכשמבקשים מאתנו עמדה אז התהליך צריך להיות קצת אחר, ותרשו לי להעלות את הטענה הזאת כי היא לא הוגנת. טענות כאלה קודם התפרסמו בעיתון, ורק אחר כך אדוני, אנחנו קיבלנו את הפרטים כדי שנוכל להתעדכן אבל - -
היו"ר רחל עזריה
¶
חברים, רגע. תראי, אני ניהלתי לא מעט שיחות אתמול עם כל הגורמים הרלוונטיים. חלק מהתלונות, יכול להיות שהגיעו לעיתון לפני, אני גם הופתעתי לגלות מהתלונה שקיבלתי כי היא נשלחה אבל את יודעת מה? זה בסדר, ככה אנשים מתנהלים. אוהבים את זה יותר, אוהבים את זה פחות, זה לא נושא הדיון וגם אם מישהו נהג לא בדיוק כמו שהיינו מצפים לגבי האופן שבו עברה התלונה – עזבי. יש פה תלונות שמונחות כרגע על שולחן הוועדה - -
סימה שפיצר
¶
אני רק רוצה לציין שלא התאפשר לנו כאשר אנחנו מקבלים את התלונות אחרי שמוזמנת ועדת המעקב כדי לשבת על תלונות והתלונות לא מונחות בפנינו ואין לנו את הפרטים מה קרה ומה נגרם ומה הסיבות, קשה לנו - -
סימה שפיצר
¶
אני אומרת את זה כהקדמה, ותרשי לי לעבור הלאה, לעניין הבא: הנושא הבא הוא הנושא של איסור הלבנת הון. אני חושבת שצריך להדגיש את חוסר הסימטריה, ומאוד הופתעתי מהעמדה של רשות איסור הלבנת הון בעניין שהבנקים הם אלה שמבקשים להשתמש בנימוק הזה מכיוון שהם מקבלים - -
סימה שפיצר
¶
הם מבקשים ובוחרים. יותר נכון היא אמרה: משתמשים בנימוק הזה והיא לא יודעת להגיד. בסופו של דבר, אין כאן סימטריה. הבנקים היום כפופים לחקיקת איסור הלבנת הון מאוד דרקונית במובן הזה שהם צריכים להבין מה מקור הכסף, והם צריכים להבין, וכולם יודעים פה מה החקיקה וגם מה החקירות שמתנהלות מול הבנקים, מה הציפיות מ - - - במובן הזה. מה הסטנדרטים המצופים בביקורת שצפויה להתחיל ממש בעוד שלושה חודשים פה, במדינת ישראל. יש סטנדרטים בינלאומיים וכל הגופים הפיננסיים אמורים לפעול לאורם, גם אלה שאינם מפוקחים וגם אלה שיהיו מפוקחים, הציפייה היא שיהיה מגרש משחקים אחיד, ופה המצב לא סימטרי. כל הסיכון בעת פתיחת החשבון, ואמרו את זה בהוגנות גם החברים כאן, נמצאים על המערכת הבנקאית - -
סימה שפיצר
¶
ולכן, כשהבנקים נדרשים להעביר פעולות בסכום של רבע מיליארד שקלים או דולרים בלי שהם יודעים מי הם הלקוחות, מי הנהנים בחשבון, מה הפרטים, האם יש הון עצמי, האם הבנק חשוף לסיכוני נזילות, סיכוני סליקה, הכסף יגיע, לא יגיע? יש הרבה מאוד סיכונים בפעילות הזאת ואנחנו, כפיקוח על הבנקים, אני חייבת להגיד שקצת הופתעתי מזה שאתם מופתעים שכפיקוח על הבנקים אנחנו דורשים מהבנק לנהל סיכונים. אנחנו, כפיקוח על הבנקים, מסתכלים על נקודת המבט שלנו איך בנק צריך לנהל סיכונים.
עכשיו, יכול להיות שחסר משפט מקדים שאנחנו, כפיקוח על בנקים, רוצים גם לעודד את התחרות וגם לאפשר הרי ממילא החוזר יצא מתוך נקודת המבט הזאת – אנחנו ניקח בחשבון את ההערה הזאת אבל החוזר יצא מכיוון שמחד, מגרש המשחקים עדין לא מיושר, אין עדין צו שחל קודם כל הל הp2p, אחר כך על הגופים האחרים שייכנסו לפעילות בתחום הזה. ומצד שני, הבנקים מצופים לפתוח חשבון ולקחת את הסיכונים על עצמם.
אז אני מבקשת כן מהרשות לאיסור הלבנת הון לחזור בה מהדברים שנאמרו - -
סבטלנה גרנר
¶
סליחה רגע, אולי לא הובנתי נכון. מה שאני התכוונתי להגיד שאנחנו, כרשות לאיסור הלבנת הון, אין לנו ממשק לבנקים. אנחנו לא יכולים להתערב בניהולו של הבנק ואנחנו לא יכולים לתת לו הוראות.
סימה שפיצר
¶
בוודאי שלא, זו לא הציפיה. הציפיה היתה לשמוע מה דעתכם על זה שיש גופים שפועלים ללא צו ומאידך, יש גופים שפועלים תחת החובות - -
היו"ר רחל עזריה
¶
טוב, בסדר. עזבו. אני מבינה שיש את הענין של איסור הלבנת הון, שהוא מאתגר את המערכת. יש לי הרגשה שזה לא רק איסור הלבנת הון. זאת אומרת, אם אומר ארגון, אחת הפלטפורמות אומרות שהן עובדות תחת פיקוח במדינות אחרות, זאת אומרת שהן נמצאות תחת פיקוח והן צריכות להתמודד עם האיסור הלבנת הון ועדין אין אבחנה בבנקים. אם היינו מגיעים היום לדיון שבו מי שנמצא בפיקוח במדינות אחרות, ובאמת אפשר להבין שהדברים מתנהלים בצורה מסודרת אבל זה שכל החברות p2p הן סל אחד, לא משנה מי הם, לא משנה מה הם עושים, עניין העמלות הגבוהות. יש פה דברים שהם לא רק איסור הלבנת הון. אז אני מבינה את העניין של איסור הלבנת הון, זה גם נושא שאנחנו עוסקים בו הרבה גם בוועדת הכספים וגם פה והוא מאוד מאוד חשוב אבל התחושה היא שלפעמים מסתתרים מאחורי איסור הלבנת הון דברים אחרים. לכן, בעיני יש פה שלב אחד שחייב לקרות, ואנחנו מבקשים להאיץ את הנושא של הצו לאיסור הלבנת הון, ואם את יכולה בינתיים לברר מתי זה יסתיים - -
היו"ר רחל עזריה
¶
תכף אנחנו נשמע, זה מה ששאלתי קודם, רציתי להבין איפה זה עומד. בואי תמשיכים עם שאר הנושאים.
סימה שפיצר
¶
אני רק רוצה לחדד, ואני אשמח אם משרד המשפטים יתייחס גם לשאלה ולסוגיה הזאת - בסופו של דבר, גם אם יהיה עליהם צו איסור הלבנת הון, האחריות לפעילות עדין תהיה על כתפי הבנקים. כלומר, אם יקרה איזו שהיא פעילות - -
סימה שפיצר
¶
רגע, אני חייבת להסביר את זה. הנושא הוא שגם על הבנק, בסופו של דבר, וכן צריך להבין וגם בוועדת המעקב הבאה אנחנו נתייחס לזה, אני די מאמינה שכן, הבנקים עדין יצטרכו לנטר את הפעילות שמתנהלת אצלם, בחשבונות שלהם, ולכן אנחנו כן חושבים שנדרשת סבלנות וסובלנות מצד שני הדברים. כמובן שלא מדובר על עיכוב כל פעילות וכל עסקה שמתנהלת בחשבונות של הp2p אבל אם יש פעילות חריגה, פעילות משמעותית שמשנה את האופי של הפעילות, עדין נדרש שיתוף פעולה - -
היו"ר רחל עזריה
¶
כן אבל סימה תקשיבי, אבל איך מגדירים פעילות חריגה? מה שיש היום, גם ממה שאנחנו שומעים בשטח וגם ממה שאנחנו מקבלים פה, בטיוטה, אתם אפילו לא מגדירים להם פעילות חריגה. טעמים סבירים, טעמים מיוחדים, אני לא יודעת מה זה.
סימה שפיצר
¶
אנחנו לא יכולים להגדיר היום מאפס. יש מונח שנקרא "טעמים סבירים" בחקיקה. זה לא מונח שאנחנו כרגע ממציאים אותו, זה מונח שנמצא בחקיקה לגבי הפעולות שניתן ולא ניתן, שיש לבנק יכולת לעצור או לשאול שאלות ואפילו לסגור פעילות בחשבון במקרה שבו יש חשש סביר לנושא של איסור הלבנת הון. אני לא יכולה היום להגדיר מראש מה הן הפעולות האלה, וזה מונח שהוא מקובל מאוד בחקיקה.
אנחנו כן מצפים מהבנקים - -
סימה שפיצר
¶
אנחנו נבחן אותם לעומק ביחד עם רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, זאת הכוונה. לשם אנחנו חותרים. לא נראה לי שיהיה מנוס מלעשות את התהליך הזה.
אייל אלחיאני
¶
אני חושבת שאנחנו מפספסים את הנקודה, אם יורשה לי. אנחנו מנסים לנתח פה מקרה מקרה, כשאנחנו מדברים פה על התנהלות גורפת בכל מצב שנמצא, אם זה בכסף, אם זה בחתימה. אני רק אציין מצב אבסורדי שקרה: נחסם חשבון של 20,000 אנשים, נהנים, שהבנק מקבל אותם כל שבוע, מפורט מ"טריא", כי אחד האנשים שכולה שם 30,000 ב"טריא" בחשבון אחר שלו, בבנק לאומי, לא מילא את הבקשה. עכשיו, כל העניין של הלבנת הון ופטקא וסיכונים – הרי נדרשנו על ידי הבנק של הנאמן יהיה זה שרשום כמדווח פטקא. אז אי אפשר להשתמש כל הזמן באותם דברים כאשר אנחנו עומדים בכל הכללים.
עד שלא ייצא משהו גורף שאומר – ואין שום סיבה לבנקים להתנהג אחרת אם הרגולטור שלהם מגבה אותם בכל דבר שהם עושים. כשאנחנו על סגירת החשבון הזאת גורפת שלושה ימים הפסקת הפעילות, התשובה של הפיקוח על הבנקים בנייר מסודר שאנחנו שלחנו, שהתקבלה אחרי מספר שבועות, לא אחרי יומיים, שהבנק היה חייב לנקוט אמצעי זהירות. שום התנצלות, שום תמיכה בעמדה כשברור מה היו הסיבות. אז להגיד שנבחן כל מקרה פרטני זה פשוט להתעלם מהבעיה ולהמשיך להנציח אותה.
אני חושב שעד שלא ייצא נייר ו - - - לפחות עד שהחוק ייכנס לתוקף כדי שנדע מי המפוקח, שלכל הבנקים ולכל הפקידים – חבר'ה, הנה התחרות, קוראים לה "טריא", קוראים לה "בי טי בי", אלה השחקנים, זה תיאור הפעילות שלהם ואתם חייבים להתנהג לפי 1,2,3, הדבר הזה לא ייגמר. וכל דבר שאני רוצה לכבס פה לא יעזור.
סימה שפיצר
¶
הנאמן נמצא כאן? הבעלים של החשבון? אבל בכל זאת, אני חייבת להגיד שאנחנו כן מתייחסים ברצינות לחובת הסודיות שמוטלת עלינו. אנחנו ספציפית חושבים שלבנק מותר להטיל בקרות על החשיפות לסיכוני פטקא. אנחנו מצטערים שלא השתמשנו במילת התנצלות, יכול להיות שאנחנו נשתמש בזה אבל מה שקרה זה שהבנק כעבור יום מבין שהתרחשה תקלה ופעל לתקן את זה ביוזמתו, וגם לקבוע בקרות ביוזמתו על חסימה מסוג כזה, ואנחנו מאוד מקווים שלא תתרחש שוב חסימה מהסוג הזה. אני מאוד מקווה שלא. צריך להבין שהבנקים מנהלים עשרות חשבונות עבור לקוחותיהם. לקוח אחד יכול לנהל מספר חשבונות וכשהם מגלים אנומליה שבחשבון אחד – אני פשוט מנסה להבין איפה אנחנו מצפים שהקו יעבור. בחשבון אחד הלקוח הצהיר שהוא אמריקאי, בחשבון אחר הוא לא. והבנק שחשוף לסיכוני פטקא אומר ללקוח: אם לא תפעל לתקן את הפעילות שלך, החשבונות שקשורים אליך ייחסמו.
דורון כהן
¶
אפשר להגיד איך זה פועל באירופה? היו פונים לחברה ואומרים לה: יש לנו חשש באשר ללקוח X, בבקשה שימו לב אליו, תקפיאו את הכסף שלו, בואו נדבר עליו אבל יש לכם 22,000 לקוחות אחרים והם יכולים להמשיך לעבוד.
אייל אלחיאני
¶
או יש עיקול על חשבון, יכול להיות שיש מלווה או לווה שמישהו הוציא עליו צו עיקול, אז אנחנו מקבלים מכתב מרשות המסים: דעו לכם שפלוני אלמוני, החשבון שלו מעוקל. לא סוגרים לכל החשבונות את האפשרות כמי שעיקלו לו את החשבון.
אייל אלחיאני
¶
אני רק רוצה טיפה לתת את הפרטים: אנחנו ביקשנו הסבר מהבנק מה קרה. פתאום נחסם החשבון. הודעה לכל הלקוחות: דעו לכם שאתם מעבירים כסף ל"טריא", החשבון של "טריא" חסום. תחשבי שאת היית מלווה במערכת, מיד היית בטוחה שיש כאן איזה - - - שגנבו לך את כל הבנק - -
היו"ר רחל עזריה
¶
תארי לך שהיו מוציאים הודעה שהתפטרתי. זה מסוג הדברים שאחר כך מאיפה אתה מתחיל לאסוף את החלקים? סימה, איך את עם זה?
סימה שפיצר
¶
הבנק לא יכול היה לדעת שברשימת החשבונות הנחסמים יש גם פעולות שהוא לא תכנן לחסום את הפעילות. היום הוא קבע לעצמו - -
ורדה לוסטהויז
¶
אפשר רגע לעדכן? הסיפור עצמו של החסימה, יכול להיות שהוא מעניין ומציק מול הבנק עצמו. זאת היתה בעיה, הוא לא הודיע בכלל. האמת שנודע לנו על זה ממלווים שהתקשרו ואמרו: מה קורה? אנחנו לא מצליחים להעביר כסף. אז לקח יום, יומיים שלושה עד שהבנק טרח לברר, הרי לא מבררים מיד. חבל להתעסק עם לקוחות כאלה או אחרים. אחרי שלושה ימים הוא הודיע לנו על תקלה.
עכשיו אני רוצה להגיד משהו
¶
אני אפילו לא רוצה להיכנס לשאלה כן תקלה, לא תקלה. אני מוכנה לצאת מתוך נקודת מוצא שהיתה תקלה. הבעיה שלי היא אם המערכת של הפיקוח לא עבדה אם היתה תקלה או לא. ניהלתי שיחה עם סימה על זה. הפיקוח עצמו לא מבין את חומרת הדבר הזה. אז בסדר אם היתה תקלה אבל לעבור על זה במין שוויון נפש. היתה תקלה והבנק ידאג לזה שזה לא יישנה עוד פעם. אלוהים, נחסם לנו כל הפעילות. זה כמו שבבנק, בהשאלה, הבנק עכשיו יושבת מלא. כל הפעילות שלו תושבת לשלושה ימים אז את תשבי גם ותגידי: נקווה שהתקלה לא תישנה? זה התפיסה של הפיקוח, זאת הבעיה שלי, שנורא קשה לנו להסביר לפיקוח שכל פגיעה כזאת היא פשוט קטלנית. הכל טוב ויפה ואמנם זה תוקן מעצמו עוד לפני שפניתי לפיקוח, אז מה? אבל כל דבר כזה נמשך, מתוקן וממשיכים הלאה. אז הטיפול הפרטני באמת לא נורא עוזר לי אם את – סימה, אם את לא מבינה שזה דבר הרסני שהיה צריך לבוא ולהגיד: אנחנו רואים את זה בחומרה יתרה. זאת אמנם תקלה, אנחנו נוודא, והבנק עכשיו יודיע לנו כמו שאתם יודעים לעשות את זה בכל מקרה, כל שבוע הוא יודיע לנו שהוא תיקן את התקלה ויראה לנו - - - דבר כזה לא יכול לקרות בשום חברה. מה הבעיה?
עופר כרמל
¶
אני מנכ"ל מיטב דש הלוואות. אני מאוד אנסה לא להיות מתלהם אבל אני רוצה שתדעו שהבטן – ככה. תקשיבו למוסיקה. אנחנו באים לכאן, אנחנו סטרטאפים. אני חושב שאני הp2p הראשון שהוקם בישראל. אני כבר ארבע שנים פועל ויש פה חבר'ה שרק עכשיו קמו. אנחנו חוד החנית כדי לייצר אשרה חוץ-בנקאית לתחרות לבנקים. עכשיו, אם לא יגנו עלינו ולא בהגנת ינוקא אלא לא יגנו עלינו, אנחנו ניסגר. אני פונה עכשיו לא לבנק ישראל כי אני שומע את המוסיקה וזה לא יעזור, זה ב-DNA, זה לא יעזור. הם יגנו על הבנקים בכל דרך אפשרית. אני פונה אליכם, לחברי הכנסת ולרגולטורים למשרד האוצר: חבר'ה, אנחנו פה בשבילכם, אנחנו לא עושים את זה לשם שמיים, אנחנו רוצים גם להרוויח אבל אנחנו פה, ואם לא יעזרו לנו אנחנו נסגר.
שלומי תורג'מן
¶
אני מ"בי טי בי". אולי כדאי לפוגג את המילים האלה, הלבנת הון, שהבנקים עושים בהם שימוש כל הזמן. ראשית, מי שמצוי תחת זכוכית המגדלת בגלל פרשיות קודמות בהלבנת הון זה דווקא הבנקים ולא הפלטפורמות. 2. בניגוד למקרים שבהם עשויים להתגלות מקרי הלבנת הון, אנחנו לא סוחר שבא אליו מזומן או באים אליו צ'קים ואנחנו אותם מפקידים בחשבון. אנחנו מקבלים רק העברות בנקאיות בלבד, וזה עובר מבנק ישראלי, שכבר בטח עשה הליך "הכר את הלקוח" - - - לגבי אותו לקוח לאותו בנק ישראל. אז לבוא ולספר שמהבנק הישראלי יש מקרי הלבנת הון או מימון טרור כפי שאומרים, פשוט אי אפשר לשמוע את זה בכלל. ואז לקשור את זה לנושאים של - - - או עמלות או פעילות מסחרית בחשבון, זה פשוט לא יתכן. הרי חשבונות נאמנות, מתחננים הבנקים לעורכי דין: תבואו, תפתחו אותם, תביאו קבוצות ואנשים. פותחים את זה במשרדו של עורך הדין. אני גם עורך דין ומכיר את זה מפעילותי הקודמת. משום מה, הפעילות הזאת, שהיא פעילות מבורכת וגדולה, לא מקובלת על ידי הבנק ולכן, זה לא יתכן. והמילים האלה "הלבנת הון" זה פשוט שימוש לא נכון במושג מאוד מפחיד אבל הוא לא רלוונטי לדיון הזה בכלל. וגם יותר מזה, אנחנו ארבע שנים פועלים. אין מקרה אחד שחשדו בנו אפילו. ארבע שנים מעבירים רק - -
היו"ר רחל עזריה
¶
אז סימה, זה שוב חוזר לאותו דבר. הלבנת הון היתה משכנעת, ואין ספק שצריך לטפל בזה ואנחנו תכף נראה מה יהיה המהלך כדי לזרז את העניין של איסור הלבנת הון. זה היה משכנע אם זה היה נקודתי, אם זה לא היה גורף לכל הפלטפורמות. אם יש פלטפורמה - זה לא יכול להיות שאין שום משמעות - -
היו"ר רחל עזריה
¶
וגם בטיוטה, זה לא שאם יש מקום שהוא מפוקח על ידי רשות אחרת או במדינה אחרת או שם יש מישהו שארבע שנים עובד ולא היה דבר כזה. זאת אומרת, זה נכון שהבנקים נמצאים בסיטואציה מורכבת אבל תתמודדו. תעברו לשלב הבא וזה לא מה שאנחנו רואים. אנחנו רואים כל הזמן מן הסתתרות מאחורי העניין של הלבנת הון.
סימה שפיצר
¶
אני לא מסכימה. אני רק אומרת שהתקלה עצמה, שאנחנו מדברים עליה, נגרמה מסיבה של קיומן של בקרות אוטומטיות שהבנק הפעיל בלי רגישות ובלי תשומת לב.
לבנת קופרשטיין דאש
¶
אני מאיגוד הבנקים. אני קודם כל רוצה לענות לטענות שמועלות בוועדה או בוועדות אחרות מזה שנים שהבנקים פועלים בנושא הזה ובנושאים אחרים ממניעים תחרותיים. אני מצטערת להרוס את החגיגה הפופוליסטית שנראית טוב בעיתונים אבל הבנקים לא מודאגים מהפעילות של הפלטפורמות האלה בכלל, זה לא המניע וזה לא היה המניע - -
לבנת קופרשטיין דאש
¶
- - זה לא היה המניע, והעובדה היא שהבנקים פותחים חשבונות לגופים הכי גדולים במשק, הם מתחרים גדולים יותר מכם. אז תורידו את זה מהשולחן. זה נראה טוב בעיתון אבל זה לא העניין.
לבנת קופרשטיין דאש
¶
דבר שני: הנושא שבאמת מטריד את הבנקים ועדין לא נפתר זה הנושא של איסור הלבנת הון. חברי פה אמר שזה שכסף עובר מחשבון אחד מבנק לבנק זה באמת טיעון נכון אבל עדין הבנקים לא פטורים. אין שום מקום בחקיקה שפוטר את הבנקים בנושא הזה מבדיקת הנהנים. אם היה מקום שאומר שהבנקים לא צריכים לבדוק את הנהנים בהקשר של הפלטפורמות כאשר הכסף עובר מבנק אחד לבנק שני, אז לא היתה בעיה. אולי, אני לא יודעת מה הולך להיות בצו לאיסור הלבנת הון. אגב, הייתי מאוד מופתעת מהדברים שדיברה פה מהרשות לאיסור להלבנת הון, שהבנקים משתמשים, בוחרים. הבנקים לא בוחרים איך לפעול בחקיקה הזאת. זו חקיקה שחלה עלינו. יש לנו ממשקים עם הרשות לאיסור הלבנת הון למרות מה שנאמר פה - -
היו"ר רחל עזריה
¶
גברתי תשמעי, יש בנקים שלא פותחים חשבונות לפלטפורמות. זה מה שאנחנו שומעים על מספר פניות. אנחנו שומעים על בעיה שאם נמצאים בבנק אחד, אנחנו יודעים איזה בנק מוכן לפתוח חשבון, אז כשצריך בבנקים אחרים כדי לנהל את הפלטפורמה, לא מאפשרים. הטיעון של איסור הלבנת הון הוא פשוט נשחק. הוא פשוט לא מספיק משכנע אז אני מציעה שפשוט תעזבו את הטיעון הזה. בסדר? אנחנו נעשה את העבודה מול הרשות לאיסור הלבנת הון ונוודא שהצו יגיע כמה שיותר מהר אבל בינתיים, יש לכם עבודה שאתם צריכים לעשות, ואני ממש ממליצה בחום לשחרר את העניין הזה ולהסתכל – ושוב, אם היינו שומעים את זה רק מכאלה שהיו אתם בעיות או מכאלה שלא מפוקחים במקומות אחרים. זאת אומרת, לא יכול להיות שכל הפלטפורמות חוות את אותן בעיות וזהו. אחרי שעברנו פה על החוק ואתם הייתם לא מעט ודיברתם בוועדה. את היית? אני לא זוכרת.
לבנת קופרשטיין דאש
¶
אז אני מציעה – אם מותר לי להציע כזה דבר: אנחנו רוצים מאוד לראות את החוזר הסופי של ההוראה של בנק ישראל. אנחנו רוצים לראות את צו איסור הלבנת הון שיעביר את הפיקוח על החברות, ורוצים לראות שהרשות תפקח. אחרי שכל החקיקה הזאת תגרום לכך שהאחריות הכבדה ביותר לא תהיה מוטלת על הבנקים, אני מציעה שתקיימי עוד דיון אחרי תקופה מסוימת ונראה איך המצב ייראה אז מבחינת עמלות, מבחינת החובות של הבנקים.
היו"ר רחל עזריה
¶
טוב, אנחנו גם נזרז את התהליך הזה. בסדר. בבקשה דידי, אבל ממש בקיצור. כל אחד 20 שניות ונמשיך הלאה.
דידי לחמן מסר
¶
אני רוצה להגיד שמידע על רגולציה במקומות אחרים, יש כאן תשתית שהיא חיונית לפיתוח התחרות אבל התשתית היא גם מתחרה. ולכן, הרגולטור של התשתית, הרגולטור של השחקנים שזה בנק ישראל, נמצא באיזה שהוא מצב שהוא צריך להחליט על מי הוא מגן. האם הוא מגן על בעלי התשתית או האם הוא מגן גם על אפשרות של שימוש בתשתית.
אהוד ציגלמן
¶
בסדר גמור. גברת ריקי אליאס, אדון דובי שפגשתי אותו וגברת אילנית מדמוני קיבלו מידע לגבי כל הבעיות שיש פה, היינו בפגישה. הדבר השני: ציפייה שיהיה מגרש משחקים אחיד. להם יש קונספציה, כלומר התרה בחוק לשנות את צו הפיקוח לבנקים. בנק ישראל הקל על הבנקים, זה לא מגרש אחיד. הדבר הנוסף שאין צו על p2p, יש צו על p2p. כל חברה שמעבירה כסף מאדם א' לאדם ב', היא מפוקחת מכוח צו של נש"מ בדיוק כמו הצו שיש על הבנקים, אותו צו מגביל כבר שנים רבות. אנחנו תחת אותו פיקוח, הפיקוח ביוני לא ישתנה מהותית, הוא רק יהיה תחת שם אחר של מתן שירות בנכס פיננסי. הצו עכשיו, אנחנו נשמח שתהיה לו התאמה עכשיו אלינו כמו ההתאמות לבנקים. אני מדגיש שלבנקים יש התאמות שלהם מעבר לצו מכוח הוראות הפיקוח על הבנקים בשונה מכל השחקנים האחרים במשק.
ברוך לוברט
¶
אני היועץ המשפטי של רשות שוק ההון. אז מה שבאמת תיארתי לגבי ההיערכות שלנו: א. אנחנו בהחלט נערכים לפיקוח גם לגבי נוהל הרישוי, גם לגבי צו איסור הלבנת הון יחד עם הרשות לאיסור הלבנת הון. לגבי התלונות – אנחנו בהחלט מקבלים תלונות לא מעטות של פלטפורמות, וקיבלנו בשבועות בעיקר תלונות שמופנות לבנק ישראל ואנחנו מכותבים. אנחנו בקשר עם הפיקוח על הבנקים. לצערי, אנחנו לא כל כך קיבלנו תשובות. אני מבין שזה עדין בבדיקה אבל מה שחשוב לנו להגיד זה שצריך לזכור שאנחנו, בגלל שאנחנו מפקחים על הפלטפורמות והם מפקחים על הבנקים, אנחנו חייבים את שיתוף הפעולה בין הרגולטורים ואולי לא היה צריך אפילו מזכר הבנות על זה. אבל אנחנו חתמנו עם בנק ישראל על מזכר הבנות ולצערנו, המזכר הזה אינו מיושם. הטיוטה שפורסמה אתמול, הטיוטה של ההוראות היתה צריכה לפחות לפי מזכר ההבנות לעבור התייעצות אתנו. ההתייעצות הזאת לא התקיימה, המכתב לא נשלח אלינו. הוא אמנם הגיע אלינו ושלחנו הערות וההערות שלנו לא התקבלו. אמנם מדובר - -
ברוך לוברט
¶
נכון, אז אני אומר שעדין מדובר בחובת התייעצות בלבד. הסמכות היא אצל המפקחת על הבנקים אבל עדין, גם אם אנחנו שולחים הערות – אגב, עוד פעם, זה מסמך שלא קיבלנו אותו, לפחות לא מהפיקוח, וההערות שלנו נדחות, אז הציפייה שלנו היתה לקיים איזה שהוא דיון אתנו. זה דיון שלא התקיים. לכן, אנחנו מאוד מאוד מצפים ליישם את מזכר ההבנות. עוד פעם, שיתוף הפעולה בין הרגולטורים חייב להיות כי שוב, יש פה גופים משני הצדדים, יש פה רגולטורים משני הצדדים, ואם לא יהיה את שיתוף הפעולה בין הרגולטורים, אני חושב שלא נוכל לתת לשוק הזה לעבוד כמו שצריך.
סימה שפיצר
¶
לגבי הנושא של הטיוטה – הוועדות שלנו לצורך ועדות מייעצות ובוודאי דורית יודעת שנקבעות שנה מראש, והמועד נקבע ליום חמישי האחרון, זה המועד שלגביו נקבע המועד לדיון ולא בגלל הוועדה הוקדם או נדחה המועד של הדיון, לפי הנהלים שלנו גם המערכת הבנקאית לא קיבלה את הטיוטה להתייחסות. רק אחרי שאנחנו מפיצים את הטיוטה לדיון מול כל הגופים, אנחנו מקיימים את הדיונים, עכשיו היא פתוחה להערות הציבור ואנחנו מקווים לשמוע את התוצאות.
בוריס פבלוב
¶
אני מרשות שוק ההון. אני אשמח להתייחס. אנחנו דיברנו על המצב של כשל שוק לאספקת שירותי p2p. דיברנו על כשל שוק בניהול חשבון נאמנות, זה לא נושא חדש. יש במזכר ההבנות התייחסות ספציפית שמדברת על זה שעוד לפני כניסת החוק צריך להגדיר את הנושא.
בוריס פבלוב
¶
יש סדרי עדיפויות. אמרנו שבשביל למנוע את המצב הקודם שנתן חופש פעולה לבנקים לנהל את הסיכונים ולא התייחס לכשל שוק, רצינו למנוע את המצב הזה ולעשות איזה שהיא הוראה בהבנה בין המפקחים. זה מה שניסינו להתיר בין היתר במזכר ההבנות. התהליך הזה חזר על עצמו, לא ראיתי שינויים משמעותיים למרות שהגבנו ברגע האחרון בגלל - -
בוריס פבלוב
¶
- - אבל אני חושב שזה לא רציני להגיד שזה נושא חדש, קבענו מראש, יש סדרי עדיפויות. ואם יש תהליך שלא מאפשר לטפל בכשל שוק עוד לפני כניסת החוק לתוקף אז אפשר להגיד מראש שלא מתכוונים למלא את מזכר ההבנות.
היו"ר רחל עזריה
¶
לא, הרי עבדנו על זה בוועדה בצורה מאוד ברורה. היה שלב שהיתה מחשבה ללכת לחקיקה בנושא, וההחלטה היתה שלא תהיה חקיקה כי יש את מזכר ההבנות והגדרנו את כללי ההתנהגות במזכר ההבנות. האמירה עכשיו כאילו רשות שוק ההון היא בעצם כמו כל גוף אחר, זה נראה לי חוטא לכל מה שעשינו בחקיקה. זאת אומרת, אני חושבת שאם נצטרך להאיץ חקיקה בנושא, אני יודעת כמה אתם לא אוהבים את זה אבל כשהלכנו על המסלול הרך יותר, את באה ואומרת שהמסלול הרך שבניתם, אתם מתעלמים ממנו, אתם לא מתכוונים לפעול לאורו.
סימה שפיצר
¶
אין שום כוונה חס וחלילה לא להפעיל את המסלול בכלל וזו לא היתה הכוונה. זה התהליך שלנו. אפשר לראות - -
סימה שפיצר
¶
אז אני רוצה להבין: אם עשינו MOU – אני פשוט רוצה לחדד את זה: אנחנו אמורים לקבל את התלונות לטיפולנו לא דרך הוועדה?
סימה שפיצר
¶
העבודה חייבת להיות משותפת ולכן הציפייה שלנו שהעבודה תהיה משותפת. אם ישנן תקלות, אנחנו רוצים לדעת עליהן בזמן אמת. אכן הנושא של התקלות - -
סימה שפיצר
¶
רגע, הרי את התלונות אנחנו קיבלנו אחרי שהן התפרסמו בעיתון, עוד לא קיבלנו אפילו לתגובה. איך אפשר בכלל להזמין לדיון, פה בוועדה, כשאנחנו אפילו לא יודעים מה פרטי התלונות. אנחנו פוגשים פה גופים שבכלל לא פנו אלינו. יושבים פה, בוועדה, אני רושמת שמות שמעולם לא ידעתי שהם פלטפורמות ואומרת: אוקי, הם מתלוננים וההם מתלוננים. אני באמת רוצה להסביר לכם שהסיטואציה פה קצת מוזרה.
היו"ר רחל עזריה
¶
סימה סליחה, נו באמת. אנחנו צריכים לחזור לשיעורי אזרחות על מה התפקיד של הכנסת? אנחנו בין היתר אמורים לעסוק בביקורת. החוק עבר. היתה עבודה מאוד מאוד רצינית על החוק הזה - -
היו"ר רחל עזריה
¶
אני חייבת לומר לך משהו סימה: אני קיבלתי מספר תלונות ואז, כשהחלטתי לכנס את הדיון, קיבלתי עוד הרבה מאוד תלונות שקודם לא קיבלתי. עכשיו, אני רוצה לומר: עזבי, אתם הוצאתם אתמול טיוטה. הטיוטה הזאת עוררה גלים ואתם יודעים את זה, אז עזבי, אם קיבלתם את התלונה ככה או לא ככה, זה בעיני – אם את רוצה, נדון על זה בדיון הבא ונראה איך אנחנו מנחים את הפלטפורמות, איך אנחנו מציעים להם להעביר תלונות. אוקי? אבל עדין, לאן פניכם מועדות?
סימה שפיצר
¶
כמו שאמרתי ומשם יצאתי – כשאנחנו רוצים להפעיל מסלול רך, אנחנו אמורים לדעת מה התקלות כדי שנוכל לפתור אותן בזמן אמת. ולא סביר שאנחנו נפתור את התקלות אחרי שזומנה הוועדה ואז טיפין טיפין, אחרי כל כתבה שמתפרסמת, אנחנו גם יכולים להציג מתי קיבלנו את התלונה. קודם התפרסמה הכתבה, אחר כך אנחנו מקבלים את התלונה. אין לנו אפשרות להתמודד עם התלונות ולהגיד שלא קיים שיתוף פעולה כאשר אנחנו לא יודעים על התלונות - -
בוריס פבלוב
¶
גם על התלונות אבל אני חושב שאני מסכים שהעניין הוא לא רק הטיפול הנקודתי בפעילות אלא הטיפול המערכתי של זה שהגופים לא מוכנים לזה שהם מתערבים. אז אין בעיה שצריך ניטור מסוים ואולי איגוד הבנקים גם לא צריך לרגולטור שיוציא להם הוראות. הכשל שוק היה ידוע. בכל מקרה, הלכנו על ההסדרה הרכה ביותר שאמרנו לבנקים: בואו תקבעו אתם את המדיניות שלכם למרות שאנחנו חושבים שיש בעיה באספקת השירות הזה. זה המסלול שהכי מקל והכי רך שיש לבנקים שיכול להיות. ועדין אנחנו יושבים פה חמישה חודשים אחרי, שגם איגוד הבנקים מכיר את זה ואני חושב שגם הפיקוח על הבנקים, אתם מכירים את זה, והנושא לא הוסדר.
סימה שפיצר
¶
רחל, אם אפשר אני אשמח להגיד כזה דבר: אנחנו, הכוונה שלנו היתה שהמערכת הבנקאית - והם יודעים את זה כי כבר זימנו אותם לדיון בנושא הזה - הם מצופים לפתוח חשבונות למערכת הבנקאית, למערכת של הגופים של ה-p2p, הם אמורים לספק שירותים, והם יודעים את זה כי זאת הדרישה שלנו.
סימה שפיצר
¶
אני אגיד עוד מעבר לזה: אנחנו כן מתכוונים ליישם את החוזר עצמו וגם את ה-MOU, ואנחנו מצפים שהתלונות תתקבלנה בזמן אמת ולא דרך הוועדה. אם אנחנו נגיע לדיון הבא מתחת הרושם שהפעילות מתנהלת כסדרה, ורק לאחר שתוזמן ועדת המעקב אנחנו נתחיל לקבל את התלונות, זה לא סביר.
דידי לחמן מסר
¶
אז אולי לא לתלונות הציבור, למי לפנות? אז בסדר, נניח שרוצים לפנות, נכון לרגע זה פונים לתלונות הציבור בבנק ישראל. עד שזה מגיע למפקחת על הבנקים זה לוקח זמן. אם יודעים כל השחקנים שעכשיו במשך חודשיים תהיה כתובת ישירה אצל סימה לתלונות על התנהלות המערכת, נוכל לדעת איפה זה עובד.
דידי לחמן מסר
¶
זה לא ציבור פה, זה שחקנים. עם כל הכבוד, זה לא ציבור שפונה על זה שסגרו לו את החשבון. אפילו המפקחת על הבנקים לא מוכנה לקבל תלונות במישרין מהשחקנים האלה? אני לא מבינה את זה.
סימה שפיצר
¶
לא אמרנו את הדבר הזה. נהפוך הוא, אנחנו קראנו וגם נתתי בזמנו את המייל שלי למסור את התלונות - -
היו"ר רחל עזריה
¶
חברים, אני רוצה לסכם את הדיון, אני חושבת שהדברים ברורים. קודם כל, אני פונה לפיקוח על הבנקים, אני מבקשת ליישם את מזכר ההבנות שנחתם ב-17.7 בין בנק ישראל לרשות שוק ההון - -
קריאה
¶
גברתי היושבת ראש, משהו קטן: אנחנו מבקשים ממך שתשתמשי בסמכויות שיש לך כדי לתת את הגיבוי ואת הכוח לרשות ההון כדי לקבוע נהלים, אינסטנציות עם יעדים - -
היו"ר רחל עזריה
¶
בסדר גמור. אנחנו רוצים שהחוזר – יש את העניין של הטיוטה, לשנות את הטיוטה, לסיים את העבודה על הטיוטה וזה צריך להיות בשיתוף עם רשות שוק ההון. איך את מציעה שזה יקרה?
סימה שפיצר
¶
אנחנו קיבלנו את ההערות ביום חמישי ובכל מקרה, התכוונו להיוועץ בהם ולקבל את העמדה שלהם. אנחנו נתייחס כמובן לכל טענה וטענה.
היו"ר רחל עזריה
¶
אז זה לא יכול להיות לפי התהליך הרגיל. אז זו הפנייה, בסדר? זה לא יכול להיות לפי התהליך הרגיל. אתם מכינים את זה, זה לא יכול להגיע דרך התקשורת. זה ה-MOU. אם הובנו לא נכון בסיבוב הראשון אז אני מבהירה את זה בסיבוב הזה. החוזר האמור צריך לצאת עד סוף החודש, ועכשיו אני רוצה לומר ככה: תראו, אני מבינה ש-MOU לא הוביל אותנו לנקודה שרצינו להגיע אליה. אני מבינה שהמפקחת על הבנקים - אתם רואים את התפקיד שלכם כלעשות את העבודה ואולי שרשות שוק ההון זה כמו הציבור. אז מה שאנחנו נעשה: אני מבקשת מרשות שוק ההון להתחיל להוביל מהלך של חקיקה. אני מבקשת שבחקיקה יהיו מספר דברים: 1. הנושא של חיוב לפתוח חשבונות ולבצע העברות. 2. הנושא של פיקוח על המחירים. 3. העברת אחריות לפלטפורמות. 4. כל דבר שאתם תחשבו שצריך.
תראו, יש פה שני מסלולים, אנחנו כאילו חוזרים לתחילת הדיון על הצעת החוק. זה ממש "דז'ה וו". או שתעשו את העבודה כמו שצריך, ובזמן שאתם עושים את העבודה אנחנו נקדם את החקיקה. אני אומרת בכנות שאני מקווה שהחקיקה תתייתר.
סימה שפיצר
¶
אני מעדיפה שתקדמו את החקיקה ומשרד המשפטים יגיד שעל הבנקים אין אחריות. אני ממש מעדיפה את זה. אני חושבת שזה הפתרון.
היו"ר רחל עזריה
¶
בסדר, אז אנחנו נתחיל את שני המסלולים האלה במקביל. אני אבקש דיון מיד בסוף החודש כי החוזר, אני מבקשת שהוא יצא עד סוף החודש, אנחנו נקבע דיון מיד בסוף החודש.
היו"ר רחל עזריה
¶
לא, לא. אני רוצה לדעת שהחוזר יצא כמו שצריך. אז אם תצטרכו עוד שבועיים, אנחנו ניתן עוד שבועיים אבל אנחנו נסגור את האירוע הזה. הטיוטה הזאת היא כל כך שונה ממה שדובר פה לאורך כל העבודה על הצעת החוק, והיתה עבודה מאוד רצינית ומכובדת. אם זה מה שאנחנו מקבלים בסופו של דבר, אני לא יודעת אם זו בחירת מילים לא מוצלחת, אני אפילו לא נכנסת לזה אבל אנחנו לא יכולים לקבל את זה. זה סיכום הישיבה. אני ממש מבקשת שתעשו את זה אתם, המפקחת על הבנקים ובמקביל, אני מבקשת ברשות שוק ההון תתחילו להכין את הטיוטה, ובואו נראה בעוד חודש? תוך כמה זמן?
סימה שפיצר
¶
אנחנו לא צריכים חודש. שיקדמו את החקיקה, ואנחנו לא נתייחס בהוראות שלנו בכלל לנושאים האלה. התיקון יהיה על הגופים עצמם.
סימה שפיצר
¶
אם אנחנו מתקדמים במסלול של חקיקה, אנחנו נתקדם במסלול של חקיקה. אני חושבת שלא הגיוני שהמסלול יתקדם בדרך של חקיקה כי לדעתנו - -
היו"ר רחל עזריה
¶
סימה תשמעי, אנחנו לא רצינו שזה יהיה חקיקה. את יודעת מה? בואי נתחיל מזה. כשזה התחיל, זה היה אמור להיות חקיקה ואני אמרתי שאנחנו נדע להגיע להסכמות. האמת היא, שבוועדה הגענו להסכמות וזה הפתיע את כל המערכת, בסדר? ולא מעט שאלו אותי איך הצלחת להגיע להסכמות. אמרתי שכשיש רצון טוב מגיעים להסכמות. עכשיו, זה כאילו שכל ההסכמות ברגע האמת, אין להן תוקף אם התשובה היא שאתם הכנתם את הטיוטה והעברתם אותה ורשות שוק ההון גילתה אותה בתקשורת, אז אתם מלינים על זה שאת התלונות של הפלטפורמות אתם מקבלים מהתקשורת אבל יש פה – זה ארגון אח, יש MOU וזה נמצא בחוק, אז זה לא אמור להגיע.
אני מציעה שלא תעני עכשיו. אנחנו נעשה דיון בעוד חודש, קצת פחות מחודש ובמקביל נעבוד על החקיקה. בואו נפתור את העניין הזה, אין מה לעשות. אנחנו נעבוד במקביל כמו שבתחילת העבודה על החוק הזה עבדנו במקביל על חקיקה ושמטתי אותה ברגע שהגענו להסכמות – אם נגיע להסכמות, החקיקה תישמט. אם לא נגיע להסכמות ולא נתקדם, אנחנו נתקדם במסלול של החקיקה. זה התפקיד שלי, ואני אומרת לך בכנות שאני עושה את זה בלית ברירה. הדיון הזה הוא יותר מכל מצער אותי. הוא מצער אותי כאזרחית במדינת ישראל, שבעצם עבודה שאנחנו עושים פה כמחוקקים, אני צריכה להמשיך ללוות אותה בהמשך יד ביד ואני מאוד מקווה שאנחנו נצליח להגיע להסכמות בשבועות הקרובים והחוזר יהיה מוכן, ואז נוכל לשקול את המשך צעדינו.
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:03.