ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-13OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 105

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום רביעי, י"ח בכסלו התשע"ח (06 בדצמבר 2017), שעה 9:43

דרישה ל"תכנית חומש" להשכלה גבוהה לצעירים בפריפריה החברתית

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

יצחק וקנין – מ"מ היו"ר

יוסף עטאונה

יוסף ג'בארין

ג'מאל זחאלקה

פזית שרון - ממונה בתי ספר על יסודיים, משרד החינוך

מירי כהן-אדלשטיין - ראש המינהל לסטודנטים עולים, משרד העלייה והקליטה

אלירן ביתן - מרכז בכיר השכלה ותעסוקה ברשות צעירים, המשרד לשוויון חברתי

ענבל בן אלי - מנהלת תחום צעירים גליל, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

פזית שרון - ממונה תחום ביה"ס על יסודיים, אגף עו"ס משרד החינוך

אסף וינינגר - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

פאני רבינוביץ - חברת מועצה, אגודת הסטודנטים, האוניברסיטה הפתוחה

מירב בן שימול - מנהלת תחום צעירים, מרכז המועצות האזוריות

יוסי סבג - מרכז, המועצה להשכלה גבוהה

דבורה מיקליס - ראש מינהל ור"ה

חן גרינברג - יושב ראש אגודת הסטודנטים, מכללת ספיר

אבי בוחבוט - יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת קיי ב"ש, מכללת ספיר

אבנר רוסלר - יו"ר אגודת הסטודנטים, המרכז האקדמי לב

שלומי יחיאב - יו"ר אגודת הסטודנטים בעברית, האוניברסיטה העברית בירושלים

אוריה כהן - סטודנטית, אוניברסיטת בר אילן

רם שפע - יו"ר התאחדות הסטודנטים

ורד סרוסי כץ - עו"ד, נציגת הסטודנטים, אונ' בן גוריון

לילך חייבי מנחם - יו"ר האגודה, האוניברסיטה הפתוחה

מעיין חג'אג' - רכזת מדיניות אקדמית, התאחדות הסטודנטים

ארן זינר - מרכז תחום חברה וקהילה, מל"ג

אורנן פודם - מנהל תכנית "הישגים", אלומה

חוי ארנפלד - מנהלת, ארנפלד לימודים בע"מ, הנגשת השכלה אקדמית למגזר החרדי

אביחי יוסף - מנהל חרדים באקדמיה בנגב והגליל, עמותת ידידות טורונטו

שושי זגגי - ארגון מעורבות נשים חרדיות

שרון וולקני - רכזת מנהיגות

שושי שטוב - שדלן/ת (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את המרכז האקדמי לב

עידית שבתאי סידיס - שדלן/ת (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את ועד ראשי האוניברסיטאות

אריאלה אהרון

עופרה ארגס - חבר תרגומים

דרישה ל"תכנית חומש" להשכלה גבוהה לצעירים בפריפריה החברתית

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי. הנושא שלנו היום דרישה לתכנית חומש להשכלה גבוהה לצעירים בפריפריה החברתית. הוועדה שלנו החליטה לקיים היום את הדיון וכבר קיימה גם מספר דיונים בכל מה שקשור להשכלה גבוהה לצעירים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, צריכים לזכור שהפריפריה היא לא רק פריפריה גיאוגרפית אלא גם חברתית, יש הרבה מאוד מקומות במרכז הארץ שנחשבים כפריפריה. אגב, יש שם גם הכרה על ידי המשרד לנגב והגליל בנושא הזה.

יש גם אוכלוסיות מסוימות, ואנחנו עוקבים אחרי הפעילות שנעשות לגבי אותן אוכלוסיות, האם הן מקבלות את היכולת לקבל השכלה ברמה גבוהה, בהתאם לנסיבות. לצערי הרב המשימה עדיין לא הושלמה. זהו חלק מרכזי בתפקוד של הממשלה, להגשים את העניין הזה בו כל צעיר, לא משנה מהיכן הוא, יוכל לרכוש השכלה גבוהה. זה דבר קריטי לעתידה של מדינת ישראל, אני חושב שגם קריטי ביותר לצמצום הפערים בחברה הישראלית בהתאם למה שהוועדה הזאת חרטה על דגלה לעשות.

ישנם צעירים יוצאי הפריפריה החברתית מישובים בשכונות במצב סוציו אקונומי נמוך, והם לא מגיעים לצערי הרב מספיק לשערי האקדמיה. 81% מהישובים החזקים לעומת 22% מהישובים החלשים. פער של כמעט פי 4 בין ישוב חזק לבין ישוב מוחלש מבחינת היכולת שלו לשלוח ילדים באקדמיה. פחות מהם לומדים באוניברסיטאות, 50% מהסטודנטים באשכולות 9-10 לעומת 37% מאשכולות 3-4. יותר מכך, הפערים בתחומי הלימוד הם שרק 8.4% מהסטודנטים באשכולות 1, 2 לומדים הנדסה ואדריכלות, לעומת 20.1% מקרב הצעירים באשכולות 9-10.

בדיון הקודם שקיימנו נתוני המחקר של הכנסת קבעו שצעירים שמשתייכים לאשכולות נמוכים משתלבים פחות במערכת ההשכלה ופחות בהיצע לגבי תחומי הלימוד. אני חושב שהדיון הזה היום הוא דיון חשוב, מאחר ואנחנו צריכים לפעול להגדלת אחוזי הסטודנטים הצעירים מהפריפריה בשערי האקדמיה כדי לייצר שוויון, לכן גם ביקשנו לערוך את הדיון הזה. אני מבקש שיהיה היום דיון פורה ורציני, אני אשמח לקבל התייחסות מחברי הכנסת, ולאחר מכן כמובן גם כל המוזמנים הרבים שהגיעו לכאן, אני מקווה שכולם יספיקו לדבר.

אני חייב לומר שכנראה במהלך הדיון יחליף אותי אחד מחברי הכנסת שהם חברים בוועדה להמשך ניהול הדיון, כי אני חייב אהיה ללכת למספר דקות לוועדת הכספים לנהל דיון במקומו של חברי חבר הכנסת גפני, אבל אנחנו נשתדל למצות את הדיון היום על מנת שגם יוסקו מסקנות רלבנטיות לשיפור המצב.

חברי הכנסת רוצים להתייחס עכשיו או מעדיפים לשמוע קודם כל את המוזמנים?

אני מעדיף לשמוע קודם ואז להתייחס.

חברי חבר הכנסת וקנין? תעדיף לשמוע את המוזמנים קודם?

כן.

רם שפע. יו"ר התאחדות הסטודנטים בבקשה.

בוקר טוב לכולם. תודה רבה חבר הכנסת זוהר על הדיון, אנחנו מעריכים את זה מאוד. יזמנו את זה כדיון המשך מתוך הבנה שהדיונים פה מצליחים לייצר, או אנחנו מקווים שהם יצליחו לייצר הלך רוח יותר משמעותי מכיוון שבעינינו, ותיכף נראה את זה במצגת יותר מסודרת, הדבר הכי מתסכל הוא שכולנו כבר מבינים את המצב. כל מי שיושב פה בחדר אני מתאר לעצמי, מודע לכך שיש בעיה קשה, אנחנו נציג אותה בנתונים שהבאנו בדו"ח צעירים בתחילת השנה, ועכשיו השאלה היא מה עושים הלאה. אני לא רוצה להגיד את ההצעות שלי בתחילת הדיון, אבל בסופו של דבר בשביל שמשהו באמת יקרה מתוך הדיון הזה יושבים פה נציגי מל"ג שאני מעריך ומכיר היטב, אבל בסופו של דבר כרגע הם לא עושים שום דבר מהדברים האופרטיביים שהם צריכים, וגם הדברים שהם יגידו בהמשך, מכיוון שאני מכיר את מה שהם יגידו, אני אדע בדיוק לפרט למה זה לא הדבר שצריך לקרות, ולצבוע תקציבים קיימים ולהגיד שיש תכנית לפריפריה זה בסדר, אבל זה בסופו של דבר לא מה שצריך לקרות. נציג בינתיים ואחרי זה נתווכח בכיף עם שותפיי.

כפי שגם אתה הצגת, אנחנו מדברים בנתונים שלנו שהגיעו מנתוני הלמ"ס, לא המצאנו שום דבר אלא רק ריכזנו את הנתונים, כפי שאמרת אנחנו מדברים על מצב של פי 4 ומי שיסתכל על הנתונים שהמל"ג הוציאה בתחילת השנה, לצערי המגמה הזאת נמשכת ולא נעצרת, ואנחנו רואים שהישובים מהאשכולות החזקים מצליחים להגיע ביתר קלות לאקדמיה לעומת ישובים מאשכולות יותר נמוכים שנתקלים בקשיים. תיכף גם נדבר על השלב הבא, כי הרבה פעמים מתמקדים במה שקורה לפני ההגעה לשערי האקדמיה, השאלה היא מה קורה בשלב שמגיעים והאם מצליחים להסתדר.

מעיין הצטרפה והיא תיכף תחזק אותי. נתונים דומים בהקשר של אוניברסיטאות ומכללות, אז באופן כללי אני חושב שמערכת ההשכלה הגבוהה צריכה לשאול את עצמה הרבה שאלות על תפקידן של האוניברסיטאות לעומת תפקידן של המכללות בהיבטים של נגישות והיבטים של מקצועיות אקדמית, ועדיין אנחנו חושבים שהפערים האלה הם הרבה הרבה יותר מדי גדולים, שימו לב שיש גם פילוח לפי המכללות לחינוך והמכללות הלא מתוקצבות, זה בעצם ארבעת הסוגים השונים של המוסדות. הנתונים גם פה מדברים בעד עצמם.

אני רכזת מדיניות אקדמית ואחראית על תחום תעסוקה בהתאחדות. בעצם באמת כמו שרואים בשקף, גם בבחירת תחומי הלימוד בעצם צעירים מהפריפריה מגיעים למקצועות פחות סלקטיביים, מה שמוביל אותם לפחות מוביליות בהמשך. לא רק שהם לא לומדים באוניברסיטאות הם גם - - -

אגב, באחד הדיונים פה בוועדה הדגשנו את נושא ההסללה. פה זיהינו מצב בו משרד החינוך מסליל חבר'ה מהפריפריה דווקא לא לאקדמיה אלא למקומות אחרים, וזה דבר שמאוד הכעיס את הוועדה ואפילו ערכנו על זה דיון נוקב. אם יש לכם התייחסות גם לזה נשמח לשמוע.

אוקיי. אני אגיד שגם מאלה שכן מגיעים לאקדמיה, מאלה שלא מוסללים למקומות אחרים, גם שם בעצם העובדה שהם מגיעים לאקדמיה לא בהכרח מייצרת להם מוביליות ולא בהכרח פותרת את המצב שממנו הם מגיעים ומשפרת את העתיד שלהם ושל ילדיהם, שזו סוגיה שאנחנו חושבים שצריך להידרש אליה. זאת אחת הסיבות שאנחנו שמחים שיש את הדיון היום בוועדה, מכיוון שמי שכבר כן מגיע לאקדמיה ברור שצריך לעשות מאמצים שיותר צעירים מהפריפריה החברתית יגיעו לאקדמיה, רצוי שהאקדמיה תמלא את התפקיד שהיא מייעדת לעצמה בהיבט הזה וגם תגדיל את המוביליות שלהם וגם תספק השכלה שהיא איכותית ובמקצועות סלקטיביים, ולגבי מי שבאמת מוסלל, כמובן שהסללה זו לא הדרך מבחינתנו וצריך לאפשר לצעירים בכלל ולצעירים מהפריפריה החברתית בפרט את מגוון האפשרויות וההזדמנויות לבחור מה שמתאים להם, מהרצון האישי שלהם.

אני אגיד על זה מילה, אני אקריא את הכותרת שהיא קצת חשוכה, למרות כל זאת ולמרות הפערים אין כאן תוכנית הוליסטית במל"ג או בשום משרד אחר, לשינוי המצב. אני רוצה להסביר את הסיטואציה. מערכת ההשכלה הגבוהה עובדת לפי תכנית רב שנתית לשש שנים והיא מייצרת תכניות פעולה בכל מיני אפיקים שהיא מבינה שצריך לפעול בהם, ובהקשר הזה חשוב להגיד יש הרבה עבודה מדהימה לסוגים מסוימים של אוכלוסיות, יש תכנית להנגשה לאוכלוסייה החרדית, יש תכנית להנגשה לאוכלוסייה הערבית, יש תכנית ליוצאי הקהילה האתיופית והרבה דברים מדהימים, אבל אין תכנית שמסתכלת בצורה הרבה יותר הוליסטית ומקיפה על יוצאי הפריפריה שגם פה ברור לכולם שזו הגדרה מורכבת שאפשר לתקוף אותה מהרבה כיוונים, אבל אם אני אסתכל על זה ככותרת כללית, ובסופו של דבר זה בסדר שהמל"ג יצאה בתכנית הרב שנתית שלה, אבל אנחנו יודעים טוב מאוד שיש עדיין המון משאבים שאפשר להסיט, ואנחנו קוראים גם בפעם הבאה לדרגים הכי בכירים, ותיכף אני אציע את מה שבאמת צריך לעשות, הדרגים הכי בכירים במערכת של המל"ג ות"ת, שבעצם הות"ת כמתקצבת, להתחייב לתכנית כזאת ולא לצבוע תקציבים קיימים בטענה שיש כבר תכנית כי פשוט אין ושום דבר אחר שיגידו לא יעבוד.

הדברים שלא קיימים היום במל"ג כמו שרם אמר זה שאין מענה במהלך הלימודים לפעולות מניעת נשירה, זו בעיה שהיא רוחבית לגבי כלל האוכלוסיות והיא חשובה פי כמה וכמה בנושא של - - -

כמה אחוזי נשירה יש?

זו שאלה מצוינת, כי אף אחד לא בודק את הנתונים האלה באופן מסודר.

אני יודע לגבי האוכלוסייה החרדית. אני חושב שהאחוזים שם הם גבוהים כל כך ולא נעשה כלום כדי למנוע את זה. אני יודע שיש מעל 36% נשירה, שהם לוקחים גם את אלה שממשיכים במסלול אבל לא הולכים לתואר. ממשיכים, זה נחשב כנשירה. אם אני לוקח את זה בחשבון זה 50% נשירה.

אני רק אומר שהאופן שבו צריך למדוד נשירה הוא מאוד סבוך ומורכב והיום אין דרך אחת למדוד נשירה, שזו סוגיה אחת שצריך לעסוק בה, ואני מסכימה איתך לחלוטין. ספציפית לגבי התכנית של החברה החרדית, אני שמחה להגיד שלבקשתנו הוכנסה השנה לתכנית החומש החדשה התייחסות לסוגיית הנשירה ואנחנו מקווים שבאמת המל"ג יעשו את הפעולות הנדרשות, אבל זו פעולה שנדרשת לגבי כלל האוכלוסיות, בטח ובטח בפריפריה החברתית.

אין ספק. אני מסכים איתך לחלוטין שהדבר הזה צריך להיות לאורך ולרוחב לכל האוכלוסיות. אבל מאחר, בתוך הדברים שאת אמרת שיש איזה תיעדוף לאוכלוסייה ערבית, חרדית, לתת להם להיכנס למסלולים טכנולוגיים, להשלמת תארים ודברים כאלה, לצערי הרב כשאתה לוקח אותם ומכניס אותם למסלולים האלה וכשיש נשירה כזאת גדולה כל המערכת צריכה להבין שדווקא פה צריך לתת חיזוק גדול מאוד. אני אומר שלכולם צריך לתת חיזוק, כל אחד שנושר זה אובדן, אבל במיוחד באוכלוסייה שאני בא ממנה אני חושב שהדברים האלה צריכים להיות זועקים, מכיוון שמישהו צריך לקחת בחשבון שגם בסוף התהליך, ואני אומר את זה לאור הדברים שאני נתקל איתם כמעט יום יום, שגם בסוף התהליך הציבור הזה כמעט ולא מוצא תעסוקה. הציבור החרדי, גם הציבור הערבי נמצא באותו מסלול.

בכל הנקודות האלה נגענו, ואני חושב שהנקודה האחרונה חשובה בהקשר של גם תכנית של המל"ג, וזה דבר שאנחנו טוענים אותו הרבה פעמים, כשמסתכלים על צעירים במדינת ישראל, צריך להסתכל על כל הרבדים שלהם ואז גם הרבה פעמים יש חוסר חפיפה בשלב שהצעיר מגיע לפני שהוא באקדמיה, ובסיטואציה הזאת הרבה מאוד פעמים צריך שיתופי פעולה בין הרגולטורים, במובן של משרד החינוך ומל"ג, שזה גם דבר שבהקשר הזה נדרש, אחרת יהיה מאוד קשה לבצע איזה שהוא דבר מקיף.

נעבור להמלצות שלנו כבר בשלב הזה. אנחנו חושבים שצריך להקים איזו שהיא ועדה, וחבר הכנסת זוהר, אנחנו חושבים שזו קריאה שצריכה לצאת ממך והיא יכולה להיות בראשותך או בראשות מי שתחשוב שנכון, אחרת הדיון הזה לצערנו יכול, ייאמרו בו כל מיני אמירות יפות אבל אנחנו צריכים ליצור לו המשך ובאמת להוביל לתכנית אמיתית, אז אנחנו בעניין הזה נשמח לשיתוף הפעולה שלך כפי שזכינו לו עד היום.

כל נושא הנשירה שדיברתם עליו עכשיו, עד שלא יקימו מנגנון אמיתי שבודק את הנתונים לנשירה, אנחנו נמשיך לדבר באוויר, מכיוון שגם אם נצליח לייצר הנגשה גבוהה יותר, אבל אף אחד מאיתנו לא ידע להגיד מי נושר ובאיזה שלב ולמה הוא נושר, אז לא עשינו בזה שום דבר וברור לכולנו שכפי שאמרת, ככל שהגעת מרקע אולי שהיה מעט יותר קשה להגיע לאקדמיה, סיכויי הנשירה שלך גבוהים יותר ואם לא נותנים את הטיפול ההוליסטי - - -

סליחה שאני עוצר אותך, במקום שנותנים לזה טיפול זה מוריד את האחוזים ל-6%-7%, אני אומר את זה באחריות. איפה שאנחנו לקחנו את עצמנו עם כוחותינו, ואנחנו נותנים לזה את הגיבוי, מורידים את אחוזי הנשירה, אבל צריכים משאבים לדבר הזה, זה לא פשוט.

נשמח לשמוע איפה זה קורה ונלמד את זה. רשמנו לעצמנו לבדוק איפה אתם עושים את זה כדי שנלמד אם יש תכניות טובות אז שווה לקחת אותן גם אלינו. סעיף 3 מדבר על תקצוב מוסדות, אבל זה יכול להיות חלק מהפתרון הכולל של לייצר תכנית משמעותית של המל"ג ות"ת לעניין ואז מן הסתם צריך גם לייצר תקצוב למוסדות, אחרת זה לא יעבוד. כל מה שקשור לתכניות מלגות והצטיינות, גם פה בעינינו יש פער אדיר, אז יש כל מיני דברים שקורים וכל מיני אוכלוסיות ספציפיות ותכניות מלגות ספציפיות שאנחנו גם מכירים ועובדים איתם כמי שמוביל את פורום המלגות שהרבה מאוד גופים יושבים איתנו ונותנים מלגות, אבל אין שום הסתכלות של המדינה כלפי איזה מלגות ניתנות. סתם שאלה לחלל האוויר: מישהו יודע כמה כסף בשנה מדינת ישראל, וגם גופים פילנתרופיים שמים על המלגות בשנה? 4 מיליון נזרק פה, אנחנו מדברים על מיליארד ו-200 מיליון שקל בשנה לפי הנתונים שלנו, ובעצם אין שום יכולת להבין לאן כל הכסף הזה הולך והמון פעמים יש אחלה חמש תכניות מצוינות להנגשה לאוכלוסייה הערבית רק שהן לאו דווקא מדברות אחת עם השניה כתכניות, וכשהמערכת לא תמיד מצליחה להסתכל על זה כמו שצריך, בעינינו נוצר כפל שפשוט לא עוזר, אז בעניין הזה צריך לפתור אותו.

פה למה אתם לא מטפלים בזה? לכאורה יש לכם את כל הכלים לעשות את זה. אתם לא צריכים בכלל את ה- - - מיליארד וחצי, מיליארד ו-400,000 אפשר לבקש מידע מהמוסדות להשכלה הגבוהה, לבקש מהמל"ג לעשות אולי ניתוח.

קשה מאוד להגיע למידע הזה וכרגע המידע היחיד שיש הוא ממחלקת המידע שלנו, מכיוון שצריך לאסוף נתונים, הנתונים הם לא של המוסד, המוסד עצמו לא יודע להגיד מאיפה הסטודנטים שלו קיבלו מלגה וצריך לפלח את זה מהמון כיוונים ביחד. מי שמכיר, בשנה האחרונה השקנו חברה, מיזם שנקרא מלגה - - - שתכליתו להכיר את כל סוגי המלגות בישראל, שכולם ייכנסו לתוך המשפך הזה ואז יהיה לנו קל לנטר ולייצר דאטה על מאיפה זה מגיע, אבל זה מורכב כי אם יש קרן פילנתרופית שהחליטה לתת עכשיו מיליון שקל מלגות בפריפריה, אני צריך למצוא אותם, גם את הסטודנטים וגם את הקרן, ויש המון המון קרנות כאלה, ולכן גם המספר שנתתי הוא רק מהנתונים שהצלחנו להשיג. מה שאומר שיכול להיות שיש עוד הרבה מאוד כסף שאנחנו פשוט לא יודעים לדבר אותו ולמצוא אותו, זה רק הגופים הגדולים.

תודה רבה. יישר כוחכם על המעורבות, על האכפתיות, על העבודה הרצינית. זה לא מובן מאליו ואנחנו ניתן גב להתאחדות הסטודנטים בכל מה שקשור לסוגיה הזאת שמצמצמת פערים בחברה הישראלית, לשם כך קמה הוועדה, וכל שיתוף פעולה בטח ובטח עמכם הוא שיתוף פעולה ראוי וחשוב.

נשמע עכשיו את חברי הכנסת, לאחר מכן נשמע את משרדי הממשלה. את הדיון ימשיך לנהל במקומי בעוד מספר דקות חבר הכנסת יצחק וקנין חבר הוועדה, אני מודה לו. אז נתחיל עם חבר הכנסת יצחק וקנין.

יש דו"ח של המל"ג שאתם מציגים או שזה רק ההתאחדות?

המל"ג לא הציג. כמי שבא מהפריפריה ומכיר את הדברים האלה יותר לעומק, מכיר את המכללות באזור שאני גר, באזור הצפון, בגליל המערבי, לא סתם נגעתי באוכלוסייה החרדית, אני גם מכיר את האוכלוסייה הערבית כי אני חושב שהאזור שלי יש בו את הריבוי הגדול ביותר של אוכלוסייה ערבית. כמעט כ-50% מתושבים באזור שאני גר הם אוכלוסיית מיעוטים ולכן אני חושב שפה צריך, יושב ראש הוועדה אני אומר לך, כל סיוע שצריך בנושא הזה, שמעתי את התאחדות הסטודנטים ואני חושב שצריך לחזק אותם ולתת להם את כל הכלים והמשאבים שהם צריכים כדי לתכלל את כל המערכת הזאת בצורה נבונה ונכונה על מנת שהדברים האלה יקבלו ניתוב נכון בהכוונה של הסטודנטים, בנשירה של הסטודנטים שהיא גדולה מאוד, אני מכיר אותה באזור שלנו, במיוחד במכללות.

אני גם מסכים לנושא של המלגות שמקבלים הסטודנטים, אני חושב שאפשר לתכלל את זה, אם המדינה הייתה רוצה בקלות הייתה עושה, כמו שהיא עשתה את זה במערכות הרבה יותר מסובכות, במערכת מרכבה היא תכללה את כל העמותות בתוך המערכת של קבלת סיוע מהמדינה או מגופים אחרים, במיוחד מהמדינה, מה המדינה נותנת לטובת הסטודנטים, אבל אפשר לתכלל את זה לאותם גופים פילנתרופיים ששופכים הרבה כסף למלגות, אפשר לתכלל את זה בצורה נבונה ונכונה על מנת להפיק את המקסימום בכל זאת.

אני חושב שאם מדברים על המחר, על אותו דור שאנחנו צריכים אותו באזור הפריפריה, זה אותם סטודנטים. אני יכול להגיד, הבנות שלי היו צריכות להגיע למרכז הארץ כדי למצוא עבודה אחרי תקופה ארוכה, שלא לדבר על התעסוקה של הסטודנטים. מסיימים תארים, אין תעסוקה באזורים שלנו, הבעיה הקריטית ביותר זה המשפך השני, שזה התעסוקה, אתה שולח סטודנט, מכשיר אותו, הוא חוזר אליך ולמחרת הוא לוקח את התיק ועוזב למרכז הארץ. שתי בנותיי גרות במרכז הארץ, כי אין תעסוקה. גם אם יש תעסוקה, אז היא תעסוקה ברמת שכר נמוכה מאוד.

כל הדברים האלה, אי אפשר רק להגיב נגב-גליל, פריפריה, כמה אנחנו מסייעים, אני שומע את זה פה כבר כל כך הרבה שנים שאני בבית הזה, ואני אומר שצריכים לעשות משהו ואני חושב שדווקא מיקי כיו"ר הוועדה, אתה עושה עבודה נכונה ועבודה טובה בתקופה הקצרה שאתה משמש כיו"ר הוועדה.

תודה.

יש לזה חשיבות כל כך גדולה לצמצם פערים בין הפריפריה, כי כל הזמן דיברו ולא עשו הרבה. אני חושב שדווקא בתקופה הזאת אתה הבאת את זה למקום של מודעות כזאת שכולנו מבינים שאי אפשר רק לדבר ולומר סיסמאות ולא לעשות כלום. אני חושב שכל גיבוי שאתה צריך פה בוועדה גם בתוך ועדת הכספים ובתוך הוועדות, לעשות, על מנת לקחת את הדבר הזה ולהרים אותו, זה העתיד של מדינת ישראל.

אני קודם כל מודה לך אדוני, ואני באמת שמח לבשר שהוועדה השיגה לא מעט הישגים בפרק הזמן הקצר שלה. קשה לוועדות בכנסת לעשות הישגים, אבל יש הישגים. אגב, אני גם רוצה לברך את המחלקה החדשה שקמה, יחידת כתף שעכשיו פועלת להביא לתוך הוועדות איזה שהן "שיניים" מול משרדי הממשלה. זו ההזדמנות לומר שהבאנו כמה רעיונות לייעול, וכולם התקבלו דווקא באהדה, למשל כמו יכולת של הוועדה לחייב את המשרד לערוך דיון בנושא שעליו דנה הוועדה. לערוך דיון בין משרדי. לעשות למשל איזה שהם לחצים על שר באופן כזה שאתה תוכל לחייב שר כוועדה להשיב לך תוך שבעה ימים בתשובה מפורטת בגין נושא הדיון, דברים שיכולים באמת לתת עוד "שיניים" לוועדות, ולמרות זאת אני חייב לומר, ואני מאמין שזה גם יקרה, חלק מהצעות הייעול שלנו כוועדה לאגף החדש שקם, ואין לי ספק שזה גם יכול להועיל אחר כך בהמשך לעבודות הוועדה, למרות שבכל מקרה, גם לוועדה שלנו אפשר לומר בצניעות רבה, ברוך השם יש לא מעט הישגים. חבר הכנסת יוסף עטאונה בבקשה. יצחק וקנין מחליף אותי.

(היו"ר יצחק וקנין)

תודה רבה אדוני היושב ראש. קודם כל אני מברך על עצם הדיון. לדעתי זהו אחד הנושאים המאוד מרכזיים וחשובים ומכריעים גם בכל חברה, במיוחד בפריפריה. חברי דיבר שהוא בא מהפריפריה, אני רוצה דווקא לדבר על הפריפריה שהיא בתוך הפריפריה, ראינו את הנתונים של התאחדות הסטודנטים ואני מברך אתכם על העבודה שאתם עושים בצוות שעשיתם.

אנחנו רואים את הפערים אבל בתוך הפערים האלה יש את הפריפריה כמו שאמרתי, שבתוכה האוכלוסייה הערבית בכלל והבדואית בפרט, שהיא נמצאת ממש רחוק יותר מהנתונים שאתם הצגתם, ולכן המצב לגבי האוכלוסייה הערבית בכלל והאוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב מחייב את המל"ג לתכנית ברורה, תכנית עם יעדים ולוח זמנים ותקציבים, וכמו שחברי אמר מהתאחדות הסטודנטים, שיש הרבה תכניות ולפעמים לא יודעים מה קורה בתוך התכניות וגם בתוך המלגות עצמן.

אני יודע שבימים אלה מתגבשת תכנית לגבי האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב, ולצערי הרב היו הרבה תכניות וחלק גדול מהתכניות לא תמיד הולכות לתכלית התכנית שמקדמים את האוכלוסייה הערבית להנגשה להשכלה. חלק גדול מהתקציבים ומהתכניות הולכות למכללות ולתכניות שלא מביאות לקידום האוכלוסייה הערבית ולהנגשה, ולכן כל תכנית שבאה וחושבים עליה לגבי החברה הערבית בכלל והערבית הבדואית בפרט, צריך לשבת עם אנשי חינוך בתוך האוכלוסייה הערבית, עם מנהלי בתי הספר, מנהלי אגפי חינוך, מפקחים, ולבנות תכנית שתקדם את האוכלוסייה. לא יכול להיות מצב שמצהירים שבחמש שנים רוצים להכפיל את מספר האקדמאים בקרב החברה הערבית בנגב, אדוני היושב ראש, ולא מדברים בצורה משמעותית רצינית ועקבית ויודעים מה הצרכים בשטח. הצרכים מאוד מאוד צועקים, הפערים מאוד גדולים והם רחוקים מהנתונים שהוצגו כאן לגבי האוכלוסייה הערבית בנגב שמצטרפים לאקדמיה.

נכון שבשנים האחרונות יש התקדמות אבל היא לא משמעותית, היא לא מספיקה והיא לא יכולה להביא להתפתחות החברה ולשילובה בכלל. הנושא של ההשכלה הוא נושא מאוד מאוד מכריע לגבי החברה הערבית בנגב. יש אתגרים רבים, חברתיים, כלכליים ופוליטיים, ואם רוצים להתמודד עם אתגרים אלה יש לפתח את מערכת החינוך, צריך להנגיש את ההשכלה, את איכות תעודת הבגרות.

דבר נוסף שצריך לקחת ולפתח תכניות גם ברורות לגבי אוכלוסיות אלה בתוך האוניברסיטאות. יש ניסיונות פה ושם שהם לא מספיקים לעזור לסטודנטים הערביים בתוך האוניברסיטאות עצמן. סטודנטים אלה שבאים מתוך החברה יש להם קשיי הסתגלות בתוך האוניברסיטאות ותמיד בשנה הראשונה או בשניה, אם אין נשירה יש שינוי במקצוע, ולכן חשוב מאוד שסטודנטים אלה יקבלו תכניות ברורות, יהיה מנגנון ליווי, גם לגבי השפה גם לגבי כתיבה מחקרית, גם לגבי כל מה שקורה בתוך האוניברסיטה. היום הדבר לא כל כך ברור, לא כל כך מוסדר, ולכן בכל תכנית חומש שאתם מדברים עליה לדעתי צריך לענות על כל הצרכים של הסטודנטים. מהנגשה, מאיכות תעודת הבגרות, למעקב וליווי הסטודנטים בתוך האוניברסיטאות, מלגות, מעונות וגם מקצועות לימוד, גם תיאום בין המכללות והאוניברסיטאות לגבי תכניות ייחודיות. לא יכול להיות מצב שהתכנית הייחודית במכללה Y או מכללה X תהיה לפי האינטרס של המכללה ולא האינטרס של הסטודנטים והאוכלוסייה. תודה.

תודה לחבר הכנסת יוסף. ידידנו יוסף ג'בארין בבקשה.

תודה לכבוד היושב ראש. האמת היא, אני הנחתי שתהיה בכל זאת הצגה מטעם המל"ג, כי בכל זאת יש תכניות חומש. אז זה שלא הצגתם כי עשיתם את זה במקומות אחרים? אתה רוצה להתייחס?

אחר כך נתייחס לכל הדברים.

סוגיית ההנגשה מעוררת אצלי במסגרת העבודה הפרלמנטרית שלי תהיות במישור הזה של השכלה גבוהה בקרב האוכלוסייה הערבית, לגבי העתיד של ההשכלה הגבוהה אצל הצעירים הערביים. אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לדבר שהוא אולי לא כל כך מוכר בחברה היהודית, שזה מספרם ההולך והגובר של צעירים ערבים שבוחרים היום ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה ערבים, בין אם זה בגדה המערבית, בין אם זה בירדן. הקרבה הגיאוגרפית של המוסדות הללו מאפשרת להם להיות גם קרובים לבית, לא צריך לנסוע לארצות הברית או לאירופה, וגם ללמוד מקצועות שלא היו מתקבלים אליהם בישראל ואני חושב שהמגמה הזאת היא לא כל כך קיימת ברדאר, לא של התאחדות הסטודנטים מטבע הדברים, כי הם עוסקים הם הסטודנטים בתוך ישראל, ולא של המל"ג.

הנתונים האחרונים שיש לי מלפני כחודש מצביעים על כך שכיום יש יותר מ-8,000 סטודנטים ערבים מישראל שלומדים באוניברסיטאות בגדה המערבית. 8,000. זה בלי האוניברסיטה אל-קודס הפתוחה. שזה לדעתי עוד מאות שם. אז המספר אולי יכול להגיע ל-9,000 ו-10,000, וזה קרה תוך תקופה קצרה של כמה שנים. רק באוניברסיטה אחת שהיא האוניברסיטה האמריקאית בג'נין, רק שם יש יותר מ-5,000. באוניברסיטה אחת, יותר מ-5,000 סטודנטים מהחברה הערבית. עוד 1,200 בשכם, באל-נג'אח, עוד 1,200 בחברון ועוד כמה מאות פה ושם.

אם נוסיף לזה את האלפים שלומדים בירדן ואת ה-2,000-3,000 שלומדים באירופה, אנחנו הולכים בכיוון שהיום אולי כמחצית הסטודנטים הערבים בתוך ישראל, הם בחו"ל.

פחות.

שליש? 40%?

רק בתואר ראשון היום מהחברה הערבית לומדים כ-38,000 סטודנטים ערבים.

אז כ-25% אולי.

עדיין זו תופעה חשובה.

היא תופעה חשובה כי היא מסמלת גם מגמה. וכשאנחנו שומעים את הסטודנטים הללו הם אומרים "אנחנו לא מתקבלים לסיעוד בישראל, לא מתקבלים לרפואה, לרוקחות". אגב, כבוד היושב ראש, חלק מהסטודנטים הללו הם סטודנטים עם ציונים מאוד גבוהים, אבל אם למשל רוצים רפואה או שרוצים רוקחות ולא מתקבלים, חלקם אגב ברפואה נופלים בראיון ולא בציונים, והתופעה הזאת היא ללא פיקוח. יש גם קושי מאוד מרכזי בכל הסוגיה של כשהם חוזרים איך הם מסתגלים לשוק העבודה ואיך הם נקלטים. עכשיו אנחנו מתחילים לטפל בבעיות קשות של התאמות של תעודות ושל הכשרה להיכנס לשוק העבודה, אלה נושאים מאוד מורכבים. נכון שיש גם סטודנטים יהודים שלומדים בחו"ל, אבל זה לא אותו יחס. אי אפשר להשוות ביחס ב ין הסטודנטים הללו לבין הסטודנטים הללו.

אחוז גבוה מאוד.

זה נושא שלדעתי המל"ג צריך לקחת אותו לתשומת הלב. בתוך מסגרת ההנגשה היו כמה יוזמות בשנים האחרונות, חוץ מתכנית החומש. אחת – כל מה שקשור לפתיחת מוסד להשכלה גבוהה בישוב ערבי. אגב, בישוב ערבי זה יכול לקלוט גם סטודנטים יהודיים, זה לא רק לערבים, ודבר שני יש כמה מקומות שקיבלו כבר אישורים, אני יודע על אל-קאסבי למשל, קיבלו אישורים אקדמיים לפתיחת תכניות אקדמיות, אבל זה מתעכב ולא ברור למה. אם תוכלו להתייחס במל"ג לשתי השאלות הללו, אני מאוד אשמח.

לפני שאתן למל"ג לדבר, הייתי רוצה לשמוע את מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהכין חומר לגבי חלק מהדברים שגם אתה דיברת עליהם.

תודה רבה כבוד היושב ראש, אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. הנתונים שהוצגו כאן גם על ידי חבר הכנסת מיקי זוהר וגם על ידי התאחדות הסטודנטים הם נתונים שלנו, שהכנו אותם בשנת 2016 עבור חבר הכנסת היום השר אלי כהן, עיבוד מיוחד שנערך לבקשתנו על ידי הלמ"ס.

הנתונים הוצגו בצורה יפה מאוד, מדויקת מאוד גם על ידי חבר הכנסת וגם על ידי ההתאחדות, רק שני דברים אגיד לגביהם. קודם כל באשכולות הנמוכים, אשכולות 1-3 שם אנחנו רואים את עיקר הנתונים הבעייתיים, אנחנו יודעים שהרשויות המקומיות המרכיבות את האשכולות האלה הן בעיקר רשויות ערביות ורשויות חרדיות. אלה האוכלוסיות שהמל"ג עצמה גיבשה פתרונות ייעודיים לצורך שילוב שלהם במערכת ההשכלה הגבוהה. חשוב שנדע את זה כי יש קשר בין המצב הסוציו אקונומי לבין איזה אוכלוסיות אנחנו מדברים בעיקר. הנקודה השניה שחשוב להדגיש, כשאנחנו מסתכלים על פערים במערכת ההשכלה הגבוהה, אנחנו צריכים לקחת בחשבון שפערים במערכת ההשכלה הגבוהה הם פונקציה של פערים חינוכיים שנוצרים בשלבי חינוך מוקדמים יותר, אנחנו רואים את זה בנתוני המיצ"ב, נתוני הבגרות, נתוני הבחינות הבינלאומיות ולכן אי אפשר לנתק בין זה לבין המצב במערכת ההשכלה הגבוהה, וגם את זה חשוב לקחת בחשבון.

לגבי מה שבא מחבר הכנסת ג'בארין, אותם סטודנטים, אחוז גבוה מאוד שלומד במקומות אחרים לא במדינת ישראל, כמו שהוא אמר, בשכם, בג'נין, בירדן, האם - - -

חבר הכנסת ג'בארין ביקש מאיתנו מסמך בנושא זה, אנחנו כתבנו לו מסמך שאכן מראה. אין לי את הנתונים כאן, אבל אכן הרבה מאוד סטודנטים ערבים לומדים גם ברשות הפלשתינית, גם בירדן וגם במדינות שונות באירופה. אלה נתונים שראינו אותם.

אני חושב שהגעתם לסביבות 15,000, עם כל ה- - -

אני לא - - - אבל הנתונים מאוד משמעותיים, בהחלט.

זה כמעט האחוז שאתה מדבר עליו.

כן. זה מגיע לשליש.

הייתי רוצה לשמוע את המל"ג.

אני אפתח ויוסי ישלים אחר כך. קודם כל אנחנו מברכים מאוד על הדיון הזה, זה נושא חשוב שנמצא בתוך העיסוקים שלנו בין כה וכה, אנחנו גם שמחים לשמוע את הביקורת ולשפר כמובן בהתאם. אני אתחיל עם קצת לגבי החברה הערבית, למרות שאני חושב שזה סוטה מהנושא המרכזי פה אבל אני אחזור עליו כי חשוב להתייחס לנושא של הפריפריה.

אני מקדם בברכה את יו"ר האופוזיציה שבא לדיון החשוב הזה.

נכון מאוד.

לגבי החברה הבדואית, בהמשך להחלטת ממשלה 2397, אנחנו עכשיו ממש בשלבי גיבוש סופיים של תכנית להרחבה של הפעילות כלפי החברה הבדואית. אין ספק גם בהשוואה לשאר החברה הערבית, האתגרים בחברה הבדואית הם הרבה יותר משמעותיים וצריך פעולה ייחודית בשביל לשלב אותם בהשכלה.

זה לא צריך להדליק נורה אדומה, המצב הזה שאחוז כל כך גבוה מתוך אותם סטודנטים הולכים למקומות אחרים ולא פה?

אני מתייחס עכשיו לתלמידי חו"ל, קודם כל המטרה שלנו שכולם ילמדו פה.

אני אומר לכם, אם לא ייעשה משהו חריג, המצב הזה ילך ויגיע ל-50% ונמצא את עצמנו במקום לא כל כך טוב.

הנתון שכן חשוב לדעת, אין מולי בדיוק את המספרים, אבל אם מסתכלים - - -

כמי שמכיר את יוסף ג'בארין טוב, אני בטוח שהוא נותן את המספרים המדויקים.

אין ספק. אני לא אתווכח על המספרים של תלמידי חו"ל אבל מה שחשוב זה הנתון השני, העלייה בייצוג ובמספרים של החברה הערבית בתוך ההשכלה הגבוהה בישראל בשנים האחרונות היא מטאורית והרבה יותר משמעותית ממה שקורה בחו"ל. ועדיין זה נושא חשוב שצריך לדבר עליו.

לפני פחות מעשור היינו על בערך 22,000 סטודנטים, אנחנו עכשיו על 38,000 סטודנטים. זאת אומרת זה לא שאנחנו עומדים במקום בתוך המוסדות הישראליים. יש התרחבות מאוד משמעותית, ב-2010 הייצוג של החברה הערבית בתואר ראשון היה כ-10%, היום הוא 16% רק בתואר ראשון, יש גם התקדמות בתואר שני ושלישי.

שוב, עדיין חשוב, 15,000 סטודנטים או 8,000, זה לא משנה, המספרים האלה משמעותיים וצריך למשוך אותם - - -

סליחה, לגבי תכנית החומש למגזר הבדואי, איפה אתם עומדים בדיוק ומה הפרטים של התכנית?

אני יכול להגיד רק חלק מהדברים כי לא הכל מאושר. אני אגיד לך איפה שני המוקדים. מוקד אחד זה באמת בישובים, הגברה משמעותית של החשיפה של ההשכלה הגבוהה בישראל לתלמידים הבדואים בישובים הבדואים. אנחנו כבר הכפלנו, יש את תכנית רואד, זו תכנית מקבילה לתכנית הישגים ש- - - אחר כך יציג אותה, הכפלנו השנה את מספר הרכזים שצפויים להיות בחברה הבדואית בדרום מ-5 ל-10 כשלפני שנתיים זה היה 2, שעכשיו בעצם בכל אשכול יהיה רכז ספציפי לחברה הבדואית בישובים, ואנחנו בונים את זה עכשיו עדיין, איזה שהן פעולות נוספות ביחד עם המוסדות האקדמיים כדי לעשות איזה שהוא הליך מיון מרכזי משותף בין המוסדות - - -

יש לכם מספרים או נתונים כמה כסף המל"ג שמה לתכניות האלה, ולתכניות של החרדים? יש לכם מספרים או שאלה דברים שלא סגורים?

לא, התקציב השנתי להחברה הערבית הוא פחות או יותר כ-100 מיליון שקל השנה וזה ממשיך לגדול. החברה החרדית זה יותר גבוה, אבל בערך באותו אזור, אני חושב שזה באזור ה-120 וגם אמור להמשיך לעלות. החברה האתיופית זה - - -

ה-100 מיליון זה לכל האוכלוסייה הערבית או רק לנגב?

ה-100 מיליון זה לכלל החברה הערבית, כשגם בתוך זה החברה הבדואית נמצאת, עכשיו אנחנו מגבירים את הפעילות בחברה הבדואית כי צריך שם יותר פעילות. החלק השני של התכנית שדיברתי עליו, זה באמת תכניות תמיכה מאוד מסיביות בתוך המוסדות, בהמשך לפיילוט של שער לאקדמיה. אנחנו עובדים על זה מאוד ברצינות.

תוך כמה זמן אתה מעריך שתהיה תכנית מגובשת שאפשר יהיה להציג אותה בפני הוועדה?

אנחנו צריכים להציג את זה בוועדת שרים בסוף השנה הזו. זה בתהליכים ובגיבוש. זה מאוד קרוב לסיום.

לגבי תלמידי חו"ל, ואחרי זה אחזור לנושא של הפריפריה - - -

שאלה משלימה. כשאתה אומר 100 מיליון, יוצא בערך 100 מיליון לא וכלוסיה הערבית, 100 מיליון לאוכלוסייה החרדית, בוא נגיד עוד כ-100 מיליון לאוכלוסייה האתיופית, נכון? פחות או יותר. השאלה שלי האם ב-100 מיליון האלה אתם לוקחים בחשבון גם את הנושרים? כי אני חושב שהבעיה המרכזית שקיימת היום זו הנשירה, ולא מטפלים בה מספיק. אפשר להוריד את אחוזי הנשירה והרווח יהיה של כולנו.

אין ספק, זה ממש במוקד של התכניות האלה, של שלושתן.

אבל אני לא יכול לקבל מספרים.

בחברה הערבית אני יכול לתת לך מספרים, אנחנו נשמח לתת מדויקים יותר, אבל גם החלק של בחירת תחומי הלימוד אחרי זה משפיע על המעבר בין התחומים והנשירה. שם יש בין 11-15 מיליון שקל בשנה רק על החברה הערבית. בתוך זה יש את התמיכה במכינות הקדם אקדמיות, תכניות בתוך המוסדות עצמן, זה לפחות 50 מיליון שקל בשנה, מלגות לפי תחומי לימוד עוד כ-20 מיליון שקל. אחרי זה גם התעסקות עם תעסוקה, עם - - -משותף ועם מלגות הצטיינות.

לגבי תלמידי חו"ל אני אתן עוד התייחסות אחת וזה גם קצת יכניס אותנו לתוך הנושא של הפריפריה. חלק מהסיפור עם הנושא של תלמידי חו"ל, ואני חושב שזה גם מקשר אותנו לנושא של הפריפריה, כשאנחנו מסתכלים איזה תחומי לימוד בוחרים בפריפריה צריך לזכור שככל הנראה הבחירה שלהם באה לא מאותו מקום שאותו אדם מסביון או מתל אביב או מישוב חזק אחר יכול לבחור את מה שהוא רוצה. הם חייבים להסתכל על איפה הם בסופו של דבר יעבדו, וזה משהו שמאוד משפיע על בחירת תחום הלימודים, כי אין להם מקום לקחת סיכון. בחברה הערבית זה מאוד בולט, הייצוג בתחומי ההוראה ובמקצועות הרפואה הוא מאוד גבוה. אני לא מסכים שיש איזה חסם, פשוט הביקוש בחברה הערבית לתחומים האלה הוא מאוד משמעותי. ייצוג של החברה הערבית ברפואה הוא כ-20% שזה די דומה לחלק שלהם באוכלוסייה, ברוקחות אם אני לא טועה זה כבר על 49%, בסיעוד מתקרב ל-40% מהסטודנטים בישראל שהם ערבים, בתחומים האלה, ואנחנו לא מכניסים פה את אלה שלומדים בחו"ל את אותם מקצועות כי הם לא הצליחו להתקבל בארץ.

חלק מהסיפור לדעתי עם ההתמודדות עם תלמידי חו"ל זה לנסות לגוון את בחירת תחומי הלימוד של החברה הערבית כשהמפתח הזה הוא קודם כל שבאמת יהיה להם - - - שהם יוכלו להשתלב בכל התחומים בתעסוקה בארץ. לא יודע להגיד שיש לנו את כל הפתרונות לזה, אבל זה באמת נושא שאנחנו מתמקדים בו.

לגבי הנושא של הפריפריה, אני חושב שיש פה בעיה שהיא מאוד רחבה, שהיא מעבר לנושא של ההשכלה הגבוהה, שאין היום מיפוי טוב של מי זאת האוכלוסייה שצריכה תמיכה. אני אקח דוגמה בכוונה על עצמי, אני במקור מקיבוץ בעוטף עזה, אני לא חושב שהייתי צריך תמיכה תוספתית בשביל להגיע להשכלה גבוהה. אבל ישוב לידי, נתיבות או שדרות או באופקים בטח הרבה יותר, שם כן צריך להתייחס. או מושבים ליד שהם לא בהכרח חזקים. אין מיפוי מספיק טוב של האוכלוסייה הזאת וזה נכון להשכלה גבוהה, זה נכון גם לעוד הרבה משרדים אחרים.

לכן קשה גם לתת מענים. ברגע שאתה עם איזה שהוא "כובע" שיותר קל לזהות אותך, יותר קל לתת את הפתרונות. זה נכון לחברה הערבית, החרדית והאתיופית, ובאמת הפריפריה פה נופלת קצת בין הכיסאות. אנחנו עכשיו מנסים לעשות איזה שהוא מיפוי של האוכלוסייה הזאת, זה בהמשך לשיחות אתכם וגם בתוך המוטיבציות שלנו. אנחנו מנסים לעשות מיפוי ולנסות להבין קודם כל מי האוכלוסייה הזאת ואיפה הפערים ומה הצרכים.

יש צפי לסוף המיפוי?

אנחנו יושבים מחר עם למ"ס, זה תחילת המיפוי.

עושים את החלוקה של הפריפריה הגיאוגרפית - - -

מה זאת אומרת, עדיין אין על פלח כזה רחב של האוכלוסייה?

רק תציגי את שמך, את שואלת שאלה נכונה.

אני חברת מועצה של אגודת הסטודנטיות והסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה. שאלתי מדוע אין עדיין נתונים של פלח ענק באוכלוסייה.

זו בעיה שהיא רוחבית, גם בנתונים ש- - -

מי נמצא כאן מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל? את יכולה להתייחס לנתונים שהוא מציג פה?

המשרד לפיתוח הנגב והגליל כולל בתוכו הרבה אגפים, אני מאגף צעירים ואגף צעירים במשרד מתכלל את המיזם של מרכזי צעירים אז אני יכולה להתייחס בהקשר של מרכזי צעירים, פחות לגבי הנתונים, אבל אני אשמח לבדוק.

בתוך האשכולות הסוציו אקונומיים אתה יכול מאוד לפספס וגם בתוך אזורים גיאוגרפיים אתה מפספס. זו בעיה אצלנו, אני לא מכיר מיפוי טוב שאיזה שהוא גורם ממשלתי אחר עשה, אם יש אנחנו נשמח להיעזר בו.

ללמ"ס יש את האזורים הסטטיסטיים - - - ברזולוציה גבוהה יותר, לא כולל את המועצות האזוריות וישובים מתחת ל-10,000. אבל זה משהו שמרכז המחקר והמידע רצה לעשות אותו, אבל בגלל בעיות מתודולוגיות זה לא התאפשר בסופו של דבר. אם תצליחו לעשות את זה, זה ייתן תמונה יותר מדויקת, יותר מפורטת לגבי מי האוכלוסיות האלה ואיפה הן נמצאות.

אני חושב שעל מנת להיכנס לרזולוציה המדויקת, אין ברירה של המל"ג להיכנס לתוך המועצות האזוריות, לתוך אותם ישובים, לתוך המועצות המקומיות הערביות, המועצות האזוריות שאני בא מאחת מהן בצפון, אני חושב שאין ברירה, אתם חייבים לעשות את זה כדי שהנתונים יהיו מדויקים. אני יודע על עשרות סטודנטים שלא יכולים ללכת ללמוד בגלל המצב ה- - -

זו בדיוק הכוונה. האזורים הסטטיסטיים, זה מתעדכן בערך כל עשר שנים, אז זה גם קצת בעייתי. אבל זה בהחלט הדבר הכי קרוב שיש. אני רק רוצה להציג את מה שאנחנו כן עושים עבור הפריפריה, יש הרבה פעילות, יוסי יציג את זה.

אני מרכז בות"ת. אני אמשיך את הדברים כדי ש- - - למה שהגענו לכאן, שזה הפריפריה. כן יש איזה שהוא מיפוי של משרד לפיתוח הנגב והגליל לא באגף צעירים אלא באגף פריפריה חברתית, ששם באמת זה נותן את הישובים והרשויות המקומיות שמוגדרים כפריפריה חברתית. הבעיה המרכזית זה שהם לא מתייחסים לקוי כרמל ומעלה ולקוי קריית גת ומטה ולכן מה שאנחנו עושים היום, אנחנו באמת פונים ללמ"ס במטרה לעשות מיפוי יותר מעמיק, כפי שציינת ואמרת, כדי להגיע לישובים ולרשויות המקומיות שבאמת צריכים את העזרה.

אני אגיד ואדייק מתוך הדו"ח של התאחדות הסטודנטים, יש תכניות כיום שההתאחדות מכירה, שמתעסקות גם בליווי וגם בצמצום נשירה בתוך האקדמיה. תכנית הישגים, שארנן, מנהל התכנית גם יוכל להרחיב, שזו גם תכנית שבעצם עוזרת להתיר את החסמים שעומדים בפני בני הפריפריה ללימודים גבוהים, אם זה חסמים של מוטיבציה ומודעות ומוכנות לימודית ועלות כלכלית, הישגים להייטק, שזו תכנית שמאתרת את הסטודנטים הפוטנציאליים להגיע למקצועות הנדסה ומדעים ששם התכנית מתחילה משלב קדם המכינה עד שלב שהם בעצם יוצאים לתעסוקה. אני אדייק ואומר שבדו"ח של התאחדות הסטודנטים צוין שיש בין 100 ל-200 סטודנטים בתכנית הישגים להייטק. נכון להיום יש 550 סטודנטים, ובימים אלה אנחנו עובדים ביחד עם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר להאריך את התכנית הזאת למחזורים נוספים כי אנחנו בטוחים ויודעים שהתכנית הזאת עובדת ומבורכת, ואנחנו גם רואים את התוצאות בהתאם, 550 סטודנטים.

תעצור רגע. אני שואל אותך, כמה שאני שומע פה נתונים והם לא כל כך מסתדרים לי טוב. לפי מה שאתם אומרים, שתכנית הליווי היא לא תכנית מתחילת המסלול עד סוף המסלול. זה לא לוקח אותו בתוך שלב הלימודים, כבר שהוא בלימודים, הנשירה היא גבוהה מאוד. זה קצת סותר את מה שאתה אומר. אני רוצה לשמוע אתכם, כי אתם גם כותבים את זה.

אני אשמח להתייחס. התכנית הישגים היא באמת תכנית טובה ומבורכת ויושב פה מנכ"ל התכנית אורנן, אני מניחה שהוא יוכל להרחיב יותר. ביחס לליווי במהלך הלימודים וצמצום הנשירה במהלך הלימודים, זה לא משהו שהתכנית כרגע יכולה לעשות, זה לא במנדט שלה, ואולי יש מקום להרחיב את האפשרות הזאת ולפתח גם את היכולת שלה להשתלב בצמצום נשירה במוסדות.

זה לא במנדט? אז זה קצת סותר לי שוב פעם, אתם נותנים נתונים שהם לא מדויקים.

הנתונים שלנו תמיד מדויקים.

אנחנו בוועדה של הכנסת.

אורנן יכול לספר קצת יותר.

אם התכנית מלווה מתחילה ועד הסוף כפי שאתה אומר, אני מבין. אז הם לא צודקים. אבל אם זה כפי מה שהיא אומרת, ולפי מה שאני יודע ואני אומר את זה באחריות, אני יודע קצת דברים, היא לא מלווה את כל המסלול. היא לוקחת אותנו בתקופת ההכשרה, ומי שנושר בתקופת ההכשרה זה לא תופס אותו בכלל.

אני רוצה לציין עוד משהו, תכנית הישגים הייטק שהיא תכנית מצומצמת ספציפית להייטק היא מבורכת וחשובה, 500 סטודנטים זה מצוין, אבל זה בטח לא מספיק וזה טיפה בים.

אתה רוצה להתייחס למה שאמרתי?

אני מנהל תכנית הישגים. תכנית הישגים היא תכנית של המועצה להשכלה גבוהה שהיום מפעילה עמותת "אלומה" התכנית כוללת היום 32 רכזים שיושבים מקרית שמונה עד אילת במרכזי צעירים ונותנים הנגשת השכלה גבוהה לצעירים, מלווים אותם בכל התהליך של הקליטה לאקדמיה. למה ללמוד בכלל, איך בוחרים מקצוע, מה ללמוד, מלגות, עד שהם נטמעים באקדמיה. זו לא תכנית שמטרתה לצמצם נשירה, זה לא מה שהוגדר לה, זה לא התקציב שלה.

חשוב להעלות פה שתי נקודות שלא עלו עד היום, אחת זו המגמה. אם המגמה כמו שספרו פה של התכנית של הערבים ושל החרדים שמושקע בהן המון כסף, המגמה היא טובה וחיובית ועולים - - -

אני אומר לך שבאוכלוסייה החרדית 36%, 37% נשירה. אם אתה לא מטפל בזה, ואני אומר לך, בכוחות - - -

לא, אני בא להגיד על האוכלוסייה שבירידה. לא ראו את זה בגרפים, אבל האוכלוסייה שבירידה מאוד גדולה בשלוש השנים האחרונות, אלה דווקא אשכולות 3, 4, 5, 6, בעיקר 4,5, שזו האוכלוסייה של ירוחם, ערד, מצפה רמון, חצור, צפת, אוכלוסייה שלא מטופלת ודווקא אלה ישובים שלדעתי כן קל להגדיר אותם, אלה ישובים שנמצאים באשכולות 4,5 והם לא מטופלים. עוד נקודה מאוד חשובה שלא דיברו עליה - - -

גם בצפון, מגדל העמק, אופקים, איפה הם?

בדיוק. אור עקיבא. מסכים. אלה הישובים שצריכים את הצמצום נשירה ומעבר לכך, הרי אנחנו רוצים שהפריפריה לא רק תבוא ותשמע ידע ותרכוש השכלה גבוהה אלא תיצור את ההשכלה הגבוהה ואין היום תכנית לעידוד דוקטורנטים, לעידוד סגל, שיש תכניות מאוד יפות למגזר הערבי. עידוד לקליטת סגל שגם יבואו וירצו, לא רק יבואו וישמעו. אנשי חצור, אור עקיבא, אופקים, נתיבות, צריכים ליצור את הידע ולהיות מרצים ואנשי סגל ולא רק לבוא ולשמוע ולרכוש תואר ראשון וללכת. אלה שתי נקודות שמאוד חשובות.

חבר הכנסת אכרם חסון בבקשה.

בוקר טוב. קודם כל אני רוצה לברך, יש ילד מחונן בבית ספר בבית שמש, ילד דתי שהיום מבקר איתי, תעמוד אריאל שיראו אותך, שהוא יסייר בכנסת ואני מקווה שבעתיד הקרוב יהיה גם חבר כנסת טוב ויתרום לחברה בישראל. יש כאן נציגי המועצה להשכלה גבוהה?

כן. הם דיברו.

תסלחו לי שאני אגיד כמה דברים לא נעימים. אני לא מאמין לשום דבר מדברי המועצה להשכלה גבוהה. אדוני היושב ראש, אין שום נגישות לפריפריה, לערבים, לדרוזים, לחלשים, לחרדים להשכלה הגבוהה, אני בדקתי וחקרתי את זה.

אני הייתי עדין.

זה לא דיבורים ולא סיסמאות. אני שנה שלמה מחכה לתשובה מהמועצה להשכלה גבוהה, בתוך ועדת הכספים הנציג שלכם פעמיים הבטיח לי שיגיד לי מה נעשה עם ה-220 מיליון שקל מלגות, 120 מיליון לחרדים, ו-100 מיליון שקל לאלה שנמצאים בסוציו אקונומי נמוך ואלה שעשו שירות לאומי או צבאי, וכמובן העדה הדרוזית נמצאת שם.

אדוני היושב ראש, אני פניתי לגפני, פנינו אליהם, גפני נזף בהם, אני שנה שלמה לא מקבל את זה. לכן מניסיוני הרב שנים המועצה להשכלה גבוהה מורחת את הערבים, את הדרוזים, את החרדים, את החלשים. אני באתי וסיפרתי גם להם, ישבתי בעבר עם המנכ"ל ועם כל אנשי המועצה להשכלה גבוהה ואמרתי "תראו, כל שנה אנחנו מפסידים 10,000 סטודנטים ערבים שיוצאים לחו"ל ללמוד, הם לא עושים פסיכומטרי, לא עוברים את המבחנים במדינת ישראל, חוזרים רופאים מהנדסים אדריכלים, 90% מהם עוברים את המבחנים והם רופאים טובים ומהנדסים טובים ופסיכולוגים מצוינים, ולכן כל השיטה שלכם מוטעית. אתם עושים מכשולים כדי להכשיל אותנו ולא מאפשרים לנו".

בזמנו עם דליה איציק יו"ר הכנסת בקדנציה הקודמת שלי בכנסת ה-18 הגשנו בקשה לבטל את הפסיכומטרי כי פסיכומטרי זה לא מדד לבדוק את האינטליגנציה והיכולת של כל סטודנט. יש לצערי הרב לא אפליה, אלא גזענות נגדנו.

זה גם איך המדינה עושה כסף.

נכון ואנחנו מפסידים גם מאות מיליונים מזה שהסטודנטים יוצאים לחו"ל במקום ללמוד במדינת ישראל, ולכן כל השיטה שלכם נכשלה ואתם לא מוכנים, אתם בית לורדים מיושן. אתם לא מוכנים לשנות לא את הערכים שלכם, אתם לא מוכנים לבוא לקראת האנשים. גם הנציגים שבאים לכנסת מורחים את חברי הכנסת. אנחנו לא נשתוק. אני פניתי עכשיו לשר האוצר ואני מהמפלגה שלו, לעצור את כל התקציבים שמגיעים למל"ג עד שאנחנו נקבל את מה שמגיע לנו. האזרח הערבי, האזרח הדרוזי, האזרח החרדי במדינת ישראל חייב להיות סוג א', לא סוג ג' ולא סוג ד', אנחנו לא נסכים לכזה דבר. ברגע שאתם משאירים אותנו בתחתית הסולם, וכולנו, כל המגזר שלנו בתחתית הסולם, כולל החרדים, אנחנו בסוציו אקונומי 2 ו-3, אנחנו עול על המדינה בגלל אנשים כמו במועצה להשכלה גבוהה שלא מוכנה לבוא ולהקריב, אני לא מרגיש שום תכנית, ואני איש חינוך לשעבר, ואני לא אחד שאפשר למרוח אותו. 20 פעמים ישבתי במועצה להשכלה גבוהה ושמעתי את החבר'ה שלכם כאן. אני מציע לכם, אל תבואו לישיבות בפעם הבאה. אם אתם לא תביאו דברים משכנעים ואמתיים שיוכיחו לנו עשייה וקידמה, חבל על הזמן. אנחנו רואים מה שאתם עושים. לכן התלמידים שלנו לא מגיעים.

אדוני היושב ראש, אני מטפל בשלוש בנות דרוזיות, 728 פסיכומטרי, לא מכניסים אותם לרפואה בארץ. מה, ההורים שלה ישלחו אותה לאוקראינה או לרוסיה ללמוד שם? לוותר על כל המסורת וכל החיים שלנו, החינוך שלנו, הערכים שלנו, במדינת ישראל, בנות עם 728 לא יכולות ללמוד רפואה? מתי תהיה לנו רופאה דרוזית. מתי נקדם את האישה? רק בדיבורים ורק בסיסמאות?

לכן אני אומר, אני אישית לא מאמין לכם למילה אחת. לצערי הרב, מנסיון. לא באתי לפגוע בכם. אני מדבר מתוך לבי, מתוך כעס אדיר שאת הציבור הזה שנקרא חרדים, נקרא ערבים, נקרא דרוזים, אתם הורסים אותו וממשיכים להדיח אותנו לעוני, לתחתית הסולם שנישאר למטה. אנחנו לא נסכים. אנחנו הריבון אדוני היושב ראש, אנחנו צריכים לשנות בכל מחיר.

אני מסכים לכל מילה שאמרת. רק אני עדין טיפה קצת. איך הייתי מגדיר את זה, פעם אמרתי על איזו תכנית שהחקירה של הולילנד והצוללות, אם יחקרו קצת איך בונים תכניות ואיך עושים פסיכומטרי וכמה כסף עושים מהפסיכומטרי הזה על כלום - - -

השחיתות היא יותר עמוקה.

כן. אני אומר את זה באחריות מלאה.

אני מסכים איתך.

יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית. בנוסף לנתונים שרם ומעיין הציגו על זה שהצעירים מהפריפריה לא מגיעים לאקדמיה, אני רוצה להוסיף עוד נתון חשוב, ושזה מגובה בכל המחקרים האקדמיים, שהיום האקדמיה בישראל זה מנוע לצמיחה אישית כלכלית והנתונים מראים שעשור, עשור וחצי אחר כך אחרי האקדמיה, אנשים שהגיעו לשם משתכרים בין פי 2 לפי 3. ועם זה שהאקדמיה בישראל היא מוצר ציבורי שממומן על ידי כלל משלמי המיסים במדינה ואנחנו מוסיפים את זה שאותם הצעירים מהפריפריה לא מגיעים, עם הנתון של כושר ההשתכרות, זה נראה לי הלב של הפגיעה הכי גדולה בשוויון כאן והפער של הצדק החלוקתי.

אני גדלתי בעצמי בעפולה וזה אומר שהחברים שלי שלא מגיעים לאקדמיה ולא הגיעו לאוניברסיטאות ולמכללות, בסופו של דבר הם אותם אנשים שמממנים את אלה שכן מגיעים לשם וזו בעצם האקדמיה בישראל. אני חושב שירדנו קצת טיפה אולי ברזולוציה והמטרה שהגענו לכאן זה לייצר תכנית חומש להשכלה הגבוהה, ואני רוצה שניה להבין מה זה אומר. זה לא אומר רק משאבים, כמובן שחשוב שיש שם משאבים, אבל זה לשנות תקליט של האקדמיה.

אני באוניברסיטה העברית, אני רוצה לתת דוגמה שממחישה כמה האוניברסיטה לא מדברת, הימים הפתוחים. הדבר אולי הכי אזוטרי שיש ימים פתוחים לאוניברסיטאות בארץ, הם היו קובעים אותם נגיד בימי שישי בשעה 9:00 בבוקר, ושאלתי אותם איך צעיר מקרית שמונה יכול להגיע להרצאה בתשע בבוקר, אז זה לא שהם לא רצו, הם רצו לעזור, הם פשוט לא חשבו על זה, אז הזיזו שעה קדימה, שמו אוטובוסים מקרית שמונה שזה יקרה, וזה רק לשנות את התקליט, ותכנית חומש אומרת לשנות את התקליט. שנתחיל בהשכלה הגבוהה לדבר פריפריה.

נקודה אחרונה, ואני גם אתן לחברים שלי לדבר, כשדיברת ארן על הסיטואציה של חבר'ה מהפריפריה אולי המחשבה שלהם זה ללכת לכיוונים כאלה ואחרים, זה לא נכון. בסופו של דבר אני רק בפעם הראשונה שדרכתי בירושלים באוניברסיטה העברית הבנתי מה זה פריפריה. כשאני גדלתי בעפולה לא הכרנו את הדברים האלה, לא הכרנו את זה שהחבר'ה שלומדים ב- - - שזה אחד התיכונים ה מובילים בירושלים יש להם תכניות שהם מתחככים באקדמיה, תכניות למשפטנים, לרפואה, אנחנו לא הכרנו את זה.

וזה מה שאנחנו רוצים, שהמערכת להשכלה גבוהה שממומנת על ידי כולנו תהיה נגישה לכולם, וזה יתחיל מהתכניות בתיכונים, אולי בחטיבות, בהגעה לשם, כמו שדיברת כבוד היושב ראש, הפסיכומטרי, שאני חושב שזו אולי העוולה הכי גדולה שהחברות הכלכליות עושות על הגב שלנו, שאין לנו אותן, תבוא לקצרין, בקרית שמונה, אין את החברות האלה. אין את יואל גבע שבאים לשם. זו מצוקה גדולה. והנשירה. הם מגיעים לאקדמיה ואף אחד לא מסתכל עליהם.

אם אנחנו נמשיך לדבר בסטטיסטיקות, במיפוי, אנחנו נגיע לא לחומש הבא, אלא ל-2025. הגיע הזמן לצאת מהמיפויים, להגדיר בצורה של מדיניות, ואני מתאר לעצמי שזה גם אנשים טובים שרוצים לעזור לפריפריה, אבל צריכים לתת פה החלטה של מדיניות שבחומש הקרוב ידברו פריפריה.

אתה מכיר את הפתגם 'הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות'?

אני יודע, אבל צריכים לצאת מפה שסטטיסטיקות, מיפויים, זו החלטת מדיניות וזה מה שאנחנו מבקשים.

אביחי, רוצה לומר משהו?

אני אשמח. אני מעמותת ידידות טורונטו. אנחנו כרגע תומכים בכ-2,000 סטודנטים חרדים, בעבר התכנית שלנו התמקדה רק בלתת מלגות, פשוט נתנו מלגות כל היום וראינו שנתוני הנשירה היו גבוהים מאוד וזה פשוט לא עשה את העבודה ולא הביא אף צעיר חרדי באמת לתעסוקה איכותית, ושינינו את התקליט לפני כמה שנים והתחלנו עם תכנית הוליסטית, תכנית ליווי לסטודנטים. יו"ר הוועדה הזכיר פה קודם נתוני נשירה, אז נתוני נשירה אצלנו מהתכנית לשנת תשע"ו, מדברים על 7.5%. כמובן שחלק מהאחוזים הנמוכים האלה נובעים מאיזה שהוא סינון גם שאנחנו עושים בהתחלה, אבל עדיין זה כמות גדולה מאוד של סטודנטים ואנחנו מגדירים גם נשירה לחומרה, מי שנושר מהתכנית שלנו ועדיין נשאר לומד, אנחנו מגדירים את זה גם כנשירה.

התכנית שלנו מלווה את הסטודנטים מהתחילה ועד הסוף, נותנים את כל הכלים לקריירה וגם אחוזי התעסוקה בסוף התכנית הם גבוהים. אני רוצה לציין פה - - -

זו יוזמה פרטית, זה לא איזה מישהו ש- - -

כן, זו יוזמה פרטית. כמו שהוא אמר, והפתיע אותי גם הסכום שנתן הדובר מהתאחדות הסטודנטים של המיליארד ו-200 מיליון. אנחנו משקיעים סדר גודל של 20 מיליון שקל כל שנה בתמיכה וליווי, כמובן גם בהכוונה למקצועות איכותיים. מעל 50% מהסטודנטים שלנו לומדים במקצועות טכנולוגיים ומדעיים, כך שאנחנו מתכוונים באמת לתעסוקה איכותית בסופו של דבר.

אני רוצה לציין שיש לנו מיזם משותף עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל. המיזם פועל רק בנגב והגליל כרגע, בשישה מרכזי צעירים, יש לנו רכזים שם והמטרה של המיזם הזה הוא בעצם להביא את החרדים שאין להם את ההזדמנות ולא יודעים גם מה זה אקדמיה, להביא אותם לאקדמיה.

אני חייב לציין, התחלנו רק לפני ארבעה חודשים, בחודשים האחרונים הגיעו כבר 400 חרדים לכנסים, להכוון, לשמוע על האקדמיה. אנחנו קולטים בימים אלה כ-200 סטודנטים לתכנית שיקבלו את כל הליווי מהתחלה ועד ה סוף על מנת שבאמת יגיעו אל היעד המובטח ולא ינשרו בדרך. להביא את הנקודה הזאת לחברה החרדית ולחברה הערבית, אני חושב שיש הרבה תכניות במל"ג ויש כל מיני תקציבים שבאמת מקצים לחברה החרדית, בסופו של דבר אני חי בתוך הסטודנטים ואני מכיר המון סטודנטים ואני מדבר גם עם רכזים אקדמאים, זה לא מגיע לסטודנטים. אולי האוניברסיטה העברית זה אחד המקומות היחידים שבשנה שעברה הדיקן החליט להקצות איזה שהוא תקציב יפה שמתוקצב על ידי המל"ג לליווי הסטודנטים. עדיין זה לא קורה לגמרי בשטח אבל יש כוונה טובה שם.

בשאר המוסדות זה לא קורה. אם תבואו ותשאלו את הסטודנטים החרדים מה המועצה להשכלה גבוהה עשתה בשבילכם, איזה תקצוב קיבלתם? יש תקצוב שהמוסדות מקבלים, אבל הסטודנטים עצמם, אני לא חושב שזה מגיע וזו השורה התחתונה, זה מה שחשוב. וכשהסטודנט במצוקה ויש לו קשיים והוא הולך לנשור אין לו תמיד למי לפנות, ואנחנו נתקלים במקרים, אנחנו מלווים את הסטודנטים פרטנית והנתונים נמצאים אצלנו.

תודה. אבי בוחבוט.

יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת קיי. אני גדלתי וחונכתי ועדיין גר בדימונה, אז באמת דיבר פה החבר מתכנית "הישגים" גם על מקומות שבעצם לא מקבלים התייחסות, ואני רואה את זה באזור שלי, דימונה, ערד, ירוחם, אופקים, וכמובן גם בצפון.

אני רוצה להתייחס גם למה שאכרם חסון אמר. נכון, הדרוזים הערבים והחרדים צריכים התייחסות וצריכים באמת סיוע, באמת ניגנת על זה וראיתי שדיברת מהלב וחשוב, לא התייחסת לפלח אוכלוסייה אחד, שזה באמת הצעירים שגרים בישובים הפריפריאליים במצב סוציו אקונומי נמוך, לאו דווקא ערבים חרדים ודרוזים. כמו כולנו, יכול להיות שהם יהודים, דתיים, מסורתיים, חילוניים.

אנחנו בעד כולם. ודאי.

בעד כולם, כמובן. לזה לא הייתה התייחסות.

אמרתי הפריפריה. אמרתי שאין נגישות לפריפריה.

נכון. אין נגישות לפריפריה ואני אומר שוב, יש תכנית חומש כרגע לערבים וחרדים, אני חושב שצריך לגעת גם באוכלוסיות שגרות בפריפריה, בכולן. אם אנחנו מתייחסים לאשכולות הנמוכים, אם אשכולות 1-3, 1-4, בכולם יש גם ערבים, גם חרדים, וגם ישובים קטנים כמו ערד, כמו דימונה, כמו ירוחם, כמו אופקים, שלאו דווקא אותם אוכלוסיות אלה, אבל כן אוכלוסיות אחרות. בעיני יש שלושה דברים עיקריים שצריך להתייחס אליהם. יש פער חברתי שהוא גם פער של נורמות. כשאני גדלתי בדימונה, כל החברים שלי בני גילי החלום הכי רטוב שלהם היה להיות כמו ההורים שלהם, לעבוד במפעלי כימיקלים לישראל, להרוויח עשרות אלפי שקלים. מה זה אקדמיה בכלל? הם לא ידעו מה זה אקדמיה. כולם עובדי מפעלים, כל הבנים שלהם רצו להיות עובדי מפעלים, ראו שאבא שלהם מרוויח 20,000 שקל, 30,000 שקל, הילדים לא ידעו מה זה אקדמיה בכלל.

צריך להנגיש את האקדמיה בשתי דרכים. א. תודעתית לבוא ולהסביר את חשיבות האקדמיה, ודבר שני להנגיש את האקדמיה גם מבחינת תנאי הקבלה. תנאי הקבלה לאקדמיה. דיברנו על פסיכומטרי, אבל זה לא רק פסיכומטרי. מי שגדל בישוב עם מצב סוציו אקונומי - - -אנחנו מכירים את שיטת המצ'ינג ההזויה בעיני, שקיימת בחינוך, שחצי רשות שמה וחצי משרד החינוך. רשויות עניות מן הסתם שישימו פחות כסף, תקציב החינוך ברשות יהיה קטן יותר ומן הסתם פר תלמיד התקצוב יהיה קטן יותר, זה אומר שהתלמיד הזה יהיה עם בגרות פחות טובה, הסיכוי שלו להגיע לאקדמיה יהיה פחות טוב, כי עכשיו לך תגיד לחייל משוחרר שמן הסתם בבית לא זורם דם אקדמיה, 'לך תעשה שנה מכינה, אחרי שנה מכינה להשלמת בגרויות ושיפור תעשה פסיכומטרי עוד מספר חודשים, בעצם רק שנתיים תתכונן לאקדמיה ואולי תתקבל'. אז יש פה גם את ההנגשה, שצריך נתיב מסוים לאקדמיה, שיעשו איזו הכשרה לפני האקדמיה אבל שיתנו להם נתיב מקוצר. יש במקומות מסוימים כמו שער לאקדמיה שיש בספיר, יש במקומות מסוימים גם לחרדים, אין את זה מספיק.

יש לי שאלה, ואני פונה גם לאגודת הסטודנטים וגם לכם. אתם יושבים עם המל"ג, עם הגורמים שמובילים מדיניות בנושאים האלה?

אני אתייחס. צריך להגיד את זה בדיון, ראשית אני חבר מל"ג, ביושבי כיו"ר התאחדות הסטודנטים.

נו, ואתה לא משפיע?

זה מה שאני רוצה להגיד, אני חבר במועצה להשכלה גבוהה, זה לא אומר שאני חלק מהצוות המקצועי. אני יושב איתם כל הזמן ואני אמשיך לשבת איתם כל הזמן, אני כגוף. אנחנו מאוד משפיעים, אני חייב להגיד כאנקדוטה, אבל תשימו לב לזה שלאחרונה במל"ג התחילו להשתמש במינוח של פריפריה בחלק מהתכניות שלהם ואז רק אם נכנסים לתוך התכניות, מגלים שזה בעצם התכניות הקיימות לשאר הדברים. זה כמובן לא מופנה למי שיושב פה אלא לדרגים אחרים, אנחנו מצליחים לראות שהניסיונות שלנו ביחד עם כל השותפים שלנו באגודות וכל מי שיושב פה, לאט לאט מצליחים להבקיע, אבל עדיין לא הצלחנו עד הסוף במשימה, אבל אל חשש, אנחנו נצליח בה.

אולי תביא לנו את הדו"ח מה עשו עם הכסף, עם ה-120 מיליון שקל למלגות. אולי סוף סוף מישהו יביא לנו את הדו"ח.

אני אשמח לדבר איתך על זה, רשמתי לי, אבל זה אצל הות"ת.

משפט אחרון.

משפט אחרון, אני רוצה להתייחס לפן האחרון, דיברתי על הפער החברתי ועל שינוי הנורמה והנגשת המידע. הדבר האחרון שאני מבקש ואני חושב שצריך להיות זה בעצם ההנגשה הכלכלית. מן הסתם שאותם סטודנטים או עתידים להיות סטודנטים, באים מבתים בלי נורמות, בלי מידע, כמובן שבלי כסף. אני חושב שסטודנטים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישובים באשכולות סוציו אקונומי נמוכים, צריכים לקבל מלגות מוגדלות יותר, לתת להם כסף כדי שיהיו באקדמיה. מעבר לליווי צריך גם ליווי כלכלי כי בלי זה אני רואה, אני במכללה בבאר שבע, דרך אגב 50% בדואים, 50% יהודים, מכללה לחינוך, ואני רואה איך הסטודנטים לא סוגרים את החודש כי הם באים מבית קשה גם ככה.

לא סוגרים ולא מתחילים.

לא מתחילים את החודש. באים מבית קשה, אין להם כסף, לא כולם זכו לכפית של זהב, ואני חושב שצריך להתייחס גם לפן הכלכלי, למלגות מורחבות לאותם סטודנטים באותם ישובים.

רבותי אנחנו חייבים לסיים ב-11:00 ואני רוצה לאפשר לעוד מספר דוברים מצומצם. חן גרינברג בבקשה. אני מבקש לא לחזור על הדברים שנאמרו.

אני יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת ספיר. אני אגיד ממש בקצרה על מצב הבדואים אצלנו במכללה. כמו שאתם מכירים יש אצלנו תכנית שער לאקדמיה שכל סטודנט בשער לאקדמיה מקבל מהמדינה מעל 100,000 שקל לכל תקופת התואר שלו, ששום סטודנט בשום פלח באוכלוסייה לא מקבל תמיכה כזאת, אז חייבים לזכור את זה ולהגיד את זה למען הגילוי הנאות.

אני אדבר פחות על הנגשה כי אני חושב שבעצם היותנו בנגב אנחנו כבר מנגישים את ההשכלה הגבוהה לפריפריה. מה שכן, אני מאוד אשמח שהוועדה תמליץ להכניס לתכנית החומש על עניין התעסוקה שדיברת עליו בתחילת הוועדה. אם אנחנו רוצים לעצור את נהירת הצעירים למרכז ולהתחיל ליישב אותם בפריפריה, זה רק דרך תעסוקה איכותית. רק דרך זה.

אני כיו"ר אגודה מכיר המון סטודנטים אצלנו בקמפוס שהתאהבו באזור, בשדרות, בקיבוצים, בבאר שבע, ורצו להישאר ולגור באזור. אפשר גם לקנות דירה בנגב, בדרום.

יותר זול, יותר איכותי.

יותר זול. הם רצו להישאר, אין להם במה לעבוד. הגיע הזמן לפתוח משרדי פרסום, משרדי הייטק, משרדי אדריכלות, משרדי עיצוב, תקשורת. הדוגמה הכי טובה לכך בשדרות היא אמדוקס, יש שם את מקאן ואלי, שלושתנו עובדים על זה ביחד בליווי עם ההתאחדות, לקידום הנושא, לאמדקס את הפריפריה. אם הביאו את אמדוקס ואת מקאן ואלי לפריפריה, הגיע הזמן לעשות את זה עם עוד גופים ועוד חברות, ואני אשמח שהועדה תכניס את זה להמלצה שלה לתכנית חומש. תודה.

תודה. חוי ארנפלד.

אני עוסקת בהנגשת ההשכלה האקדמית למגזר החרדי, לנשים חרדיות. אני חושבת שהוועדה עוסקת בתחום מאוד חשוב אבל אם אנחנו מתייחסים מצד אחד לפריפריה החברתית של הקשת הישראלית, הפריפריה החברתית של המגזר החרדי כפולה, הם גם גרים בישובים בפריפריה וגם באים מהמגזר החרדי, מגיעים עם חסמים כפולים.

אני רוצה להתייחס לנושאים שנוגעים למגזר החרדי אותו אני מייצגת. קודם כל הנושא של הצורך בהנגשת כיתות נפרדות. סטודנטית מהמגזר החרדי שרוצה היום ללמוד עבודה סוציאלית בירושלים, אין לה מסגרת מותאמת. יש לה או במכללת אשקלון או ב- - - ויש צורך, יש ביקוש. גם פתיחת תכניות של תארים ראשונים במגוון תחומים עדיין אין מענים.

אני רוצה להתייחס לבעיה הקשה של תואר שני בכיתות נפרדות, צורך של נשים ו/או גברים ללמוד בכיתות נפרדות על פי אורח חייהם, לא ניתן להם, ולכן גם כשכבר סטודנטית למדה תואר ראשון ורוצה להתפתח לתואר שני - - -

הייתי מציע, כדי שתהיה תועלת למה שאת מעלה פה, הייתי מציע שתעלי בכתב את הדברים ליושב ראש הוועדה, אני בטוח שהוא יקיים דיון בנושא הספציפי הזה שאת מדברת עליו שהוא מאוד חשוב, אני מכיר את המגזר, ואני אסייע בזה. אני אשב ביחד עם יו"ר הועדה מיקי זוהר, שאני חושב שהוא עושה עבודה מאוד טובה בכלל בכל הנושא הזה של הפריפריה וקידום הפערים, אני חושב שהתועלת תהיה יותר גדולה.

אני רוצה רק להתייחס לעוד נקודה, הפריפריה שאנחנו גוזרים אותה עלינו במו ידינו, לדוגמה סטודנטים מהמגזר החרדי שלומדים במסגרות חרדיות שלא מוגדרות כחרדיות, לא יכולים להתקבל לתכניות הנפרדות של המגזר החרדי. בעצם זה כבר סטודנטים בשלים שרוצים ללמוד, יכולים ללמוד, יש להם בגרות אבל בעצם אין להם איפה ללמוד, אז אנחנו גוזרים אותה עלינו.

אני רוצה להתייחס לעוד נקודה שאני חושבת שראוי לשים לב אליה בנושא הנשירה שאתה דווקא דיברת עליה והיא מאוד חשובה, יש הבדל מאוד משמעותי בין נשים לגברים בנושא הנשירה, וצריך להתייחס בנפרד כי הנשירה הגבוהה היא באמת אצל הגברים, כי באים עם פחות רקע בלימודי ליבה, אצל הנשים המצב יותר טוב ואת זה דווקא לדעתי צריך להעצים ולקדם. תודה.

תודה. עוד דוברים.

אני חברת מועצה באגודת הסטודנטיות והסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה. קודם הייתי מאוד נסערת אז קפצתי לשאלה. יש לנו ממגוון, משלל, מכל קצוות הארץ ואני רוצה להתייחס לאשכולות 3-6. אני מבינה חד משמעית, דרוזים, חרדים, אתיופים, אוכלוסייה ערבית, סופר חשוב, אין בכלל ספק בעניין הזה, אבל אשכולות 3-6 זה פערים שמונצחים משנות החמישים, רבותיי. לילדים האלה אין כסף מהורים. הם עדיין מתאוששים מהפציעות של אז. מוביליות חברתית לוקחת עידן ועידנים וזה אופקים, דימונה, מגדל העמק בצפון, כל המקומות האלה שאין התייחסות אליהם, הם כאילו עמומים. זה לא ראשון, זה לא רמת גן, אלה אוכלוסיות שעדיין מאוד קשה להם ואין מענה, הן לא סקסיות מספיק. וחבל. זה המקום להזכיר גם אותם, זה פלח ענק באוכלוסייה וצריך לדבר אותם. הפערים האלה לא נסגרו בחברה הישראלית, נקודה. זה עדיין קיים. ברמת הנתונים, ברמת חתכים סוציו אקונומיים. לא ייתכן שהם לא יעלו פה לדיון. תודה.

תודה. אני חייב לסכם. ענבל, נאפשר לך אבל אנחנו חייבים לסכם.

קצר קצר כי מקודם נשאלתי לגבי הנתונים של הפריפריה החברתית ושכחתי ששאלתי לגבי סטודנטים בפריפריה החברתית. אז כן, יש רשימה של המועצות האזוריות והרשויות שנכללות בתוך ההגדרה של פריפריה החברתית, של המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל. נזרק כאן לאורך כל הדיון שהמשרד מתכלל את הפעילות של מרכזי הצעירים בנגב ובגליל ואחד הדברים שהמרכזים מקדמים זה את הנושא של השכלה גבוהה ביחד עם המל"ג וביחד עם ידידות טורונטו וביחד עם כל מיני שותפים.

אנחנו, המשרד מקדם שני תחומים עיקריים שזה נושא פיתוח הקהילה, איך משאירים את הצעירים בפריפריה הגיאוגרפית החברתית וגם את הנושא של פיתוח קריירה. אני מתחברת לדברים שנאמרו כאן גם על ידך, יו"ר הוועדה, שצריך להיות קשר ישיר בין תכנית החומש לבין הנושא של פיתוח קריירה כי בסוף אנחנו יודעים שהם יצאו להשכלה גבוהה ויעשו תארים, אבל אחד הדברים החשובים, השלב הבא זה למצוא עבודה, משרה איכותית שמקדמת וזה דבר שייצר את המוביליות החברתית.

תודה. אני חייב לקרוא את סיכום הדברים.

אני מבקש רק משפט.

משפט אחד.

אני מהרשות לצעירים מהמשרד לשוויון חברתי. אני רוצה להגיד שאנחנו ביצענו איזה שהוא סקר ומפגשים עם צעירים. אני לא רוצה להאריך כי הרבה מהדברים כבר נאמרו ובהרבה דברים אנחנו מסכימים, אבל מעבר למודעות וההנגשה שדיברתם, הכוונה מקצועית נכונה זה משהו שנצרך כבר בגיל צעיר וכמובן בגיל התיכון. ראינו ששליש רק הלכו לגורם מקצועי, שני שליש פונה למשפחה בעיקר ודברים מהסוג הזה. יש לנו סקר שביצענו והרבה נתונים, נשמח לשתף.

אולי באחת הישיבות של הוועדה יזמינו אתכם. אני רוצה לקרוא את מסקנות הדיון.

הוועדה למדה שהמל"ג לא עושה די לקידום וליווי סטודנטים מהפריפריה החברתית, ואין בידם נתונים ומיפוי לצעירים בפריפריה החברתית. היא מתבקשת לעדכן את הוועדה תוך שבועיים בנתונים מדויקים.

הוועדה קוראת לשר החינוך ולות"ת לפעול לבניית תכנית חומש הוליסטית ואפקטיבית להגברת ההנגשה ושוויון ההזדמנויות לצעירים וצעירות מישובים מוחלשים באזורי הפריפריה החברתית והגיאוגרפית, שאינם כלולים כיום בתכניות החומש הקיימות לאוכלוסיות אחרות, תוך התייחסות קונקרטית ומהותית למטרות מוגדרות:

א. מענה לליווי חברתי ואקדמי לסטודנטים יוצאי פריפריה שתמנע נשירה, כפי שנעשה עבור סטודנטים מאוכלוסיות אחרות, ולא רק להסתמך על תכניות קיימות המסייעות רק בכניסה לשערי האקדמיה ולא בליווי ההמשך.

ב. הגברת יעדים ברורים ומדידים בגין השיפוי למכללות עבור מספר סטודנטים מהפריפריה לצד הרחבת השיפוי והתמרוץ גם לאוניברסיטאות.

ג. יצירת תכנית להגדלת ייצוג סטודנטים מהפריפריה בתחומי לימוד המהווים פוטנציאל להכנסה עתידית גבוהה בעתיד ושילוב טוב יותר בחברה, כגון מדעי המחשב, הנדסה ורפואה.

הוועדה דורשת משר החינוך לפעול להקציב ייעוד קונקרטי ומשאבים ליצירת תכניות חומש לפעילות בנושא עד רמת הביצוע בפועל ומבקשת לקבל עדכון תוך חודש מהיום.

הוועדה מודה להתאחדות הסטודנטים על הבאת הסוגיה לדיון ותמשיך לשתף פעולה למען קידום סטודנטים בכלל וסטודנטים מהפריפריה בכלל בשערי האקדמיה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:02.