ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-25OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 872

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י"א בכסלו התשע"ח (29 בנובמבר 2017), שעה 9:30

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 241), התשע"ז– 2017 (מ/1144 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

תקנות מס הכנסה (הערכת מלאי של יהלומן), התשע"ח-2017

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיקי לוי

עודד פורר

מנהל רשות המסים, משרד האוצר - משה אשר

עוזר ראשי, מחלקת המשפטים, רשות המסים, משרד האוצר - ישי פרלמן

מפקחת, רשות המסים, משרד האוצר - אליס מור יוסף

מרכז בכיר מיסים, משרד האוצר - יצחק עירון

עוזר ליועמ"ש ר"מ, משרד האוצר - גיא גולדמן

רשות המסים, משרד האוצר - מיכל טולדנו

סגן מזכיר הממשלה, משרד ראש הממשלה - ליאור נתן

מנהל מינהל יבוא וסחר, משרד התמ"ת - דני טל

נשיא בורסת היהלומים הישראלית - יורם דבש

נשיא התאחדות תעשייני היהלומים, בורסת היהלומים הישראלית - יעקב קורן

מנכ"ל בורסת היהלומים הישראלית - אלי אבידר

חבר הנהלה, בורסת היהלומים הישראלית - אשר אייזן

חבר הנהלה, בורסת היהלומים הישראלית - דניאל פסרמן

חברת ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל - ענת ברקוביץ

מוזמן/ת - אסתר נתן

מוזמן/ת - אברהם רובינשטיין

אייל לב-ארי

טמיר כהן

הילה לוי

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 241), התשע"ז– 2017 (מ/1144 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית)

תקנות מס הכנסה (הערכת מלאי של יהלומן), התשע"ח-2017

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו נדון היום בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה והתקנות של היהלומים. לפני כן הצעה לסדר של חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני, רכישת בנק איגוד על ידי בנק המזרחי נדונה בוועדה הזו ובכל בוקר אני קם לידיעות אחרות, מאוד מאוד מדאיגות.

בשבועות האחרונים העלינו פה מספר פעמים את עניין המיזוג של בנק איגוד לבנק מזרחי. נראה לי כי המהלך הרע הזה, המהלך הרע לציבור, למשק, לתחרות בענף הבנקאות, מתקדם במהירות ואנחנו נמצאים מאחור. צר לי, אבל אני חושב שמשהו לא טוב עובר על הפיקוח על הבנקים ואני אומר את זה חד משמעית. משהו לא טוב. הרגולטור שינה צד. הוא כבר לא מייצג את הציבור. הוא כבר לא מייצג את הציבור אלא את הבנקים ואני פשוט חרד מהעניין הזה.

המיזוג הזה, אם יאושר, יצור מצב שבו בנק מזרחי-טפחות מחזיק, אדוני, ב-44% משוק המשכנתאות. 44%. כבר הצבעתי על העניין הזה בפעם הקודמת, זה טירוף מערכות. אנחנו צופים פנינו לעתיד בקריסת חוק הריכוזיות, שהוועדה הזו בראשותך העבירה. המפקחת על הבנקים, כשישבה פה לפני כמה חודשים.

כמה שבועות.

גם לפני כן. בדין וחשבון שנתנה בפני הוועדה מופיע בפרוטוקול הוועדה שהיא הודתה שהמהלכים שהיא יזמה בדרישה להון נוסף מצד הבנקים, העלו את מחיר המשכנתאות לציבור. היא אמרה את זה פה, זה מופיע בפרוטוקול של הוועדה הזו.

ועדת שטרום, שקראה לפני כשנה להקמת בנקים חדשים, כנראה שהמפקחת על הבנקים לא שמעה את זה. אם היא מצרפת בנק לבנק, איפה תהיה התחרות? כל הסיפור של דיסקונט עם כאל הביא לכך שהנה, הפכה כאל לחברת כרטיסי האשראי הגדולה ביותר פתאום והיא מעלה את המחירים ללא הגבלה. אני מתעורר לפני שבוע לכך שישראכרט מעלה את המחירים ב-2018 לעסקים הקטנים ולציבור.

המפקחת על הבנקים, עם כל הכבוד לה, אני מפסיק להיות נחמד אליה למרות שאני הולך אליה בכל רבעון. אני אומר לך, אדוני, שאני מבקש לדעת האם יש בידי הוועדה הזאת כלים כדי למנוע את התהליך הזה. אני ממליץ בפניך, אדוני, לפחות להביא אותה פעמיים ברבעון. היא עושה מה שהיא רוצה ואני לא מתכוון לעשות לה את החיים קלים. ואם לא יהיה מנוס, אני אציע הצעת חוק שתתחיל מפה ועד להודעה חדשה.

מיקי, רק רגע. אל תגיד לגבי המפקחת. אני מתכוון לקיים על זה דיון ביום שלישי הקרוב, בעזרת השם. אני אמרתי לטמיר שזה יהיה סעיף ראשון בסדר-היום ואנחנו נבקש שהיא תבוא. אני מחפש את הממונה על ההגבלים העסקיים וליתר דיוק, את היועץ המשפטי שלהם, מכיוון שהיא הרי אמרה שהיא מנועה מלדון בעניין זה כי יש לה ניגוד עניינים. אני כנראה אדבר אתו.

הטירוף, אדוני, הוא שמשפחת ורטהיים יהיו בעלי ההון. יהיה בידיהם הון.

בסדר. אנחנו נקיים על זה דיון ביום שלישי הקרוב ואז צריך לתאם שהיא גם תבוא, מכיוון שזה יהיה דיון לא פשוט. בבקשה.

בהמשך לדבריו של חבר הכנסת לוי, הוא העלה רעיון שבאמת תבוא לכאן המפקחת ותדווח, ואני מבין שיש בעיות במובן הזה. על אותו משקל אני מציע לך, אדוני, שאולי נזמן את ראש אגף התקציבים. אני חושב שיש גם הרבה בעיות לאגף התקציבים, ואני לא אומר את זה בציניות. אני אומר את זה ברצינות.

זה לא קשור למה שמיקי אמר.

לא, לא.

הוא לקח את הרעיון.

אני מאוד אוהב את הרעיון. דיון עקרוני בוועדת הכספים על התנהלות אגף התקציבים. אני בטוח שאם תקיים דיון כזה, תראה שהאולם הזה יהיה מלא בחברי כנסת מפה לפה. זאת בקשה שלי, לא שלו. כשם שאתה מקיים דיון עקרוני עם הממונה על הבנקים, יש מקום לדיון עקרוני על התנהלות אגף התקציבים. זאת התנהלות ללא הסברים, לא מובנת בהרבה מאוד תחומים. באתי לכאן לעשות קצת בעיות, אבל בגלל שזה נושא של רשות המסים, אני לא אעשה היום בעיות.

אתה יכול לעשות בעיות, אבל זה לא רלוונטי.

זה פשוט נהיה בלתי נסבל.

הבנתי, בסדר. אני אדבר עם שאול מרידור, הוא ממונה על התקציבים חדש ואם אתה רוצה, את הבעיות אתה יכול לעשות ביום שני הקרוב. ביום שני הקרוב, בעזרת השם, אני שם שוב את הנושא של השינויים בתקציב.

עמדתי לא השתנתה מהדיון הקודם.

בסדר. אם המצב יהיה שחברי הקואליציה לא יצביעו, אני אעצור את הדיון. אני דיברתי עם דוד ביטן וצריך לשקול את הדברים האלה, מה עושים עם זה. זאת תמונת המצב ואת ההצעה אני מקבל. אני אדבר אתו.

הם נורא עסוקים באגף התקציבים והם לא מצליחים לחזור אלינו אף פעם. אולי כשהם יבואו לכאן נוכל לגמור כאן את כל הדיון.

תודה רבה.

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 241), התשע"ז– 2017 – הגענו עד סעיף 2?

קראנו אותו.

מי קורא את החוק? סעיף 3.

אם אפשר רק מילה קטנה לפני זה.

בבקשה, בכבוד.

בוקר טוב לחברי הוועדה, בוקר טוב הרב גפני, מיקי, עודד, בוקר טוב לכם, מה שלומכם?

בוקר אור, משה, מה העניינים? ברוך הבא. באנו לכבודך.

אני שמח מאוד, כבוד הוא לי שאתם מגיעים לי ולעובדי הרשות, וגם לנשיאות בורסת היהלומים. אני חושב שיש לנו באמת יום היסטורי פה, שבו אנחנו מסדירים ענף שלם שיעבוד – אני מסתכל על העתיד, נעזוב את העבר. אנחנו נסדיר את ההון שלו. אני אישית מדבר עם חדוה בר כדי שתאפשר להם לקבל אשראים בצורה יותר טובה, יותר נוחה.

היא עובדת עם הבנקים, לא עם הציבור.

עזוב, זה בסדר.

שהיא תקבע אותו.

אל תתייחס לזה, לא היית פה כשתקפו את חדוה בר על הנושא של האיחוד עם בנק איגוד.

מיקי, אני לא יודע מה אתה זומם לנו פה.

זה לא נוגע אליכם. אתה תבקש לגבי האשראים? תחזור על זה, בבקשה.

כן. אנחנו בדיאלוג עם חדוה בר, המפקחת על הבנקים, והיא זימנה לישיבה גם את נציגי הבורסה ליהלומים וגם אותנו. אנחנו נודיע שם, כמו שכבר הודעתי לה, שלמעשה כמעט כל הענף נכנס להליך גילוי מרצון שבו הוא מגלה את ההון הלא מדווח שהוא צבר לאורך השנים, משלם את המסים הנדרשים ופותח למעשה דף חדש בנושא הזה.

במסגרת ההסדרה הכוללת שלו אנחנו מביאים בפניכם הצעה מוסכמת עם ענף היהלומים, שגם נוסחה כדי לעזור לכם לקצר את התהליכים. אנחנו מאוד מקווים שחברי הוועדה יתמכו בהצעה. אנחנו עומדים, גם אנחנו וגם נציגי הבורסה, מאחורי כל מילה, מאחורי כל אות ופסיק, ואנחנו מאמינים שזה מה שיסדיר את הענף מבחינת המס. הוא יהיה ענף לגיטימי כמו כל הענפים האחרים. תהיה בקרה טובה יותר וככה באמת מדינת ישראל גם תזכה למסים שמגיעים לה בשנים הקרובות.

תודה רבה, אני מודה לך על הדברים. אנחנו ניכנס עכשיו לפרטים ואני רק רוצה להגיד שיש פה מורת רוח מתמשכת, שהיא לא טובה, כלפי הבנקים. שתדע את המצב הזה. זה מצב שהוא איננו מצב טוב.

אנחנו נסייע, נסייע.

בסדר. אני מקווה שלגבי הנושא שאנחנו דנים בו היום ומה שאתה אמרת, הנושא הזה לא ישפיע ועם הבנקים אפשר יהיה להגיע לאשראי יותר נורמלי כך שבורסת היהלומים וכל היהלומנים יוכלו להתקדם לעתיד טוב יותר ממה שהיה עד היום. אבל שתדע שיש מורת רוח גדולה בעניין של הפיקוח על הבנקים. זה עלול להביא למצב שבו הוועדה תגיש הצעת חוק להוציא את הפיקוח על הבנקים מבנק ישראל. זה עלול להגיע לשם. אני מקווה שלא, אבל זה עלול להגיע לשם בגלל שיותר מדי דברים יוצרים אצלנו תחושה לא טובה לגבי הנושא של הפיקוח.

אני מודה לך על הדברים ואנחנו עוברים לפרטים. סעיף 3, בבקשה.

סעיף 3.

"בסעיף 146 לפקודה –

(1) בסעיף קטן (א)(2), הסיפה החל במילים "בעררו של יהלומן" – תימחק;

(2) בסעיף קטן (ב), המילים "או על החלטת פקיד השומה על פי סעיף 145א1" – יימחקו;

(3) סעיף קטן (ד1) – בטל;

(4) בסעיף קטן (ה), המילים "או על פי סעיף 145א1" – יימחקו".

כל התיקונים האלה הם בעצם תיקונים טכניים שנדרשים לאור ביטול סעיף 145א1.

אתה יכול להסביר?

הסברנו בשבוע שעבר. סעיף 145א1 בפקודה בסעיף 2 להצעת החוק מתייחס לביטול הליכי ערר מיוחדים ליהלומים, שלפקיד השומה יש סמכות, אם הוא רוצה, לעשות הליכי ערר מיוחדים. אנחנו מבטלים את האפשרות הזאת וכחלק מהביטול הזה אנחנו צריכים לעשות תיקונים טכניים בסעיף 146.

תסביר למה למרות שאתם קובעים עכשיו שיטת שומה חדשה או שיטת דיווח חדשה ליהלומנים, יורדים מהוועדה? זאת אומרת, אתם מכניסים אותם גם להליך של ערעור רגיל?

כן. כשפקיד השומה עושה שומה ליהלומנים יש לו היום שתי אפשרויות, או לעשות לו שומה רגילה או לעשות לו שומה מיוחדת, שבשומה הזאת יש לו יותר סמכויות. סמכויות חריגות. אם הוא עושה את השומה המיוחדת הזאת, אז יש הליך של ערעור לוועדה. אנחנו לא נותנים לפקיד השומה סמכות מיוחדת, לא נותנים הליכי ערעור מיוחדים, פשוט מכניסים אותם לסדר שומה רגילה.

סעיף 4. "(א) ההוראות לפי סעיף 85(ה) לפקודה, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יחולו על מלא עסקי שנרכש ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017) או לאחריו.

(ב) סעיפים 2 ו-3 לחוק זה יחולו לעניין הליכי שומה לגבי שנת המס 2017 ואילך".

זה סעיף התחולה. אנחנו אומרים שהליכי ההוראות שעוד מעט נדבר עליהן בתקנות, יכולים לחול רק לגבי מלאי עסקי שנרכש בתחילת שנת 2017. סעיף קטן (ב) מדבר על הליכי שומה לגבי שנת המס 2017 וזה אומר שעד 2017 תהיה אפשרות לעשות את השומה המיוחדת ומהליכי השומה ל-2017 ואילך תהיה השומה הרגילה.

יש לכם הערות בעניין הזה? את החוק סיימנו. יש לכם הערות עליו?

לא, הגיעו להסכמות.

החוק הזה הוא חוק מסגרת ודיברנו על כך בישיבה הקודמת.

התוכן האמיתי נמצא בתקנות.

לפני שנאשר את החוק, נעבור על התקנות.

מה ההגדרה של יהלום, מה שדיברנו עליו בישיבה הקודמת? "לרבות אבן חן מסוג אודם, ברקת או ספיר או אבן חן אחרת שקבע שר האוצר לעניין זה בצו"?

אלה ההגדרות הקיימות, למטב זכרוני. אין פה משהו חדש. אלה האבנים שבהם סוחרים.

אז שיהיה באישור ועדת הכספים. למה שר האוצר לבד?

ואם תהיה מחר אבן חדשה, אתם רוצים לאשר את סוג האבן?

שר האוצר רוצה לאשר? אם זה לא שר האוצר, אז זה לא שר האוצר.

שהרשות תאשר את הסוג של האבן? זה משהו מאוד טכני.

אני לא יודע, אבל זה בחוק, זה בחקיקה ראשית. נחזור לזה. זה לא עקרוני. תקנות, בבקשה.

1. "בתקנות אלה-

"האתר" – אתר האינטרנט של רשות המסים;

"גמולוג" – מומחה לחקר, מיון, סיווג והערכת יהלומים, בעל תעודה בתחום ממכון מקצועי לשם כך.

"מחירון" – קובץ מחירים שיטתי, מקצועי ובלתי תלוי המהווה בסיס לקביעת ערך שוק של יהלומים, שמתפרסם ומתעדכן באופן סדיר ושניתן לעיין בו בכל עת, לרבות אתרי אינטרנט למסחר ביהלומים הכוללים מחירי יהלומים המבוססים על מחירי היצע וביקוש ממשיים ליהלומים, המנוי ברשימה שפרסם המנהל באתר בהתייעצות עם נשיא בורסת היהלומים הישראלית ונשיא התאחדות תעשייני היהלומים;"

המחירון הוא בעצם קובץ שבו אפשר לראות מה מחיר של יהלומים בשוק.

כמה מחירונים יהיו?

היום יש שני מחירונים מקובלים, רפפורט ורייטקס.

אלה המחירונים שיש היום?

מחירונים עולמיים. בקרוב ייתכן שיהיה מחירון רמת גן.

ככל שיהיה מחירון נוסף, הם יעדכנו אותנו.

היום יש שניים שעל פיהם פועלים ואתם יודעים שכנראה יהיה שלישי.

נכון.

ברגע שיתפרסם מחירון שלישי אתם מודיעים לרשות המסים ופועלים גם על פיו.

בהחלט.

ייכנסו גם אתרי אינטרנט לרשימה או רק המחירונים האלה?

אלה המחירונים שמקובלים בענף. אם הענף אומר שהם יעברו למשהו אחר שיהיה מקובל, מבחינתנו זה המחירון.

המחירונים מופיעים גם באינטרנט וגם בנייר מודפס. השם של האתר זה רפנט.

זה כמו לוי יצחק בכלי רכב. אפשר לשווק את זה בנייר או להעלות את זה באתר. בסוף יש מישהו שהוא שמאי והוא קובע את שווי הרכב. אותו דבר בתחום היהלומים. יש חברה שמתמחה בדבר הזה והיא נותנת את זה גם בניירות וגם דרך האתר אתה יכול להיכנס ולראות מה המחירון של היהלום, עם הספציפיקציות שלו. זה הרעיון.

לגבי גמולוג, איזה מכון מקצועי? יש הגדרות או קווים מנחים למה ייחשב מכון מקצועי שיכול להכיר באדם שעבר אצלו איזושהי הכשרה כגמולוג?

מבירור שעשינו אין הסמכה למכונים כאלה וזה משהו שקיים בשוק החופשי. אנחנו צריכים שזה יהיה מכון מוכר.

מוכר איך?

על ידי בורסת היהלומים. למעשה הם הגוף המקצועי.

הם אומרים שהאיש הוא גמולוג?

כן.

איך אתם קובעים את זה?

מיהו גמולוג?

אני יכול לבוא אליכם ולבקש מכם להכיר בי כגמולוג? מוצא חן בעיניי השם.

לא, לא. יש מכוני הכשרה מוסמכים, שבדרך כלל מאושרים.

יש תעודה?

כן, בהחלט.

זאת אומרת שאתם לא יכולים לאשר מישהו שיעסוק בעניין הזה אם הוא לא עבר הכשרה וקיבל תעודה.

עבר הסמכה. בהחלט. לא כל דכפין ייטה.

""מרכז הערכה" - גוף עצמאי ובלתי תלוי המתמחה בזיהוי, דירוג וסיווג יהלומים המנוי ברשימה שפרסם המנהל באתר בהתייעצות עם נשיא בורסת היהלומים הישראלית ונשיא התאחדות תעשייני היהלומים;"

"שווי השוק ליהלום" - אומדן מחיר המכירה במהלך העסקים הרגיל בין מוכר מרצון לקונה מרצון בניכוי אומדן העלויות להשלמה ואומדן העלויות הדרושות לביצוע המכירה."

שווי השוק ליהלום זה בעצם איך ומה שווי השוק של היהלום. אחרי זה נשתמש בזה בתקנות, כשאנחנו לוקחים את מחיר המכירה, שזה המחיר הסופי – זה גם מה שכתוב בכל המחירונים – ומזה נצטרך להפחית את אומדן העלויות להשלמה ואומדן העלויות הדרושות לביצוע המכירה. ברור מתוך ההגדרה שזה משהו שהוא אובייקטיבי לגמרי והוא לא נתון לשיקול הדעת.

אני קניתי יהלום ועשו את הערך של היהלום הזה לפי המכירה, כדי לשלם מס. כעבור שבועיים ירד מחיר היהלום. כולם יודעים את זה, וזה לא משהו שהמצאתי. מה אז?

לפרטים נגיע עוד מעט בתקנות.

אופן מדידת עלות המלאי 2. "עלות מלאי יהלומים תיקבע על פי עלותו המסוימת של כל יהלום; לא ניתן לזהות באופן מסוים את עלות מלאי היהלומים, כולה או חלקה, תיקבע עלות מלאי היהלומים שלא ניתן לזהותה באופן מסוים, לפי שיטת ניהול מלאי תמידי, באמצעות נוסחת נכנס-ראשון, יוצא-ראשון ("FIFO") או באמצעות נוסחת ממוצע משוקלל של עלויות, ובלבד שאותה נוסחת עלות תחול לגבי כל מלאי בעל אופי ושימוש דומים באופן עקבי."

פה אנחנו קובעים איך בעצם יימדד המלאי.

אתה יכול לתת לנו בבקשה תיאור מה היה בעבר ומה הולך לקרות היום? היו בעיות עם הנושא של היהלומנים. לא סתם הגעתם לעניין הזה. היו בעיות שלא נפתרו ופגעו בענף. האם אתה יכול לתת לוועדה תיאור מה היה עד היום או מה היה בעבר ומה הולך לקרות על פי התקנון החדש?

אני אציג את המנגנון. במאזנים של היהלומנים בסוף השנה, כל אחד רשם את המצאי של היהלומים שלו, ולצד המצאי הוא רשם את הערך לפי ראות עיניו.

זה מה שנקרא שומה עצמית?

הערכה עצמית של שווי היהלומים.

הם היו באים אליכם?

לא באים אלינו אלא לרואה חשבון.

לא חשוב, אתם הייתם מקבלים בסוף מהם - - -

היינו רואים מאזנים.

רואה החשבון הוא זרועכם הארוכה.

כן, הוא הזרוע הארוכה שלהם.

רואי החשבון, לאורך השנים, שקיבלו את הערכת היהלומן הזאת, כמעט כולם הסתייגו מהדוחות.

סליחה, משה, עקב אי היכולת של רואי החשבון להעריך יהלומים.

נכון, בין היתר.

גם אני והוא לא מעריכים אותו דבר.

כי זאת הייתה הערכה עצמית.

ומה היה אז?

בסופו של דבר, המשמעות היא שכל הרווח יכול להימחק בהערכה כזאת או אחרת של יהלום. תחשבו על יהלום שהמרווח עליו 5%, אם הורדת 10%, מחקת את כל הרווח שלו ושל עוד כמה יהלומים. מי יודע לומר את זה? יש נתון אחד, שהוא נתון אובייקטיבי, וזה המחיר שבו קנית את היהלום. עלות היהלום. אתו אתה לא משחק. הוא כתוב בספרים, שילמת אותו וזה בהנחה שהוא בספרים ולא מחוץ לספרים. אם הוא בספרים הוא כתוב, שילמת אותו ויש מעקב אחרי ביצוע העסקה, אחרי התשלומים שלה. זה הנתון הכי אובייקטיבי שקיים שם. זה כמו רכוש קבוע, כמו כל הדברים האחרים.

לכן, לאור ההערכות שהיו – מבחינת רואי החשבון הן לא היו טובות ומבחינתנו הן לא היו טובות – זה גרם למצב של הידרדרות של הדוחות מדוח לדוח דרך המשחקים בשווי המלאי. לכן, במסגרת ההמלצות שלנו להסדרת הענף – בסוף רוב הענף זה המלאי ושיווק. דרך אגב, יש גם ייצור, גלם, אבל מעבר לזה, בסוף זה מסחר. השווי של היהלום היום או העלות שלו היום זה הערך המרכזי ביותר במאזן. זה מה שקובע את הרווחיות, את הרווח השנתי, את ההון ואת כל מה שצריך.

בגלל שהדוחות היו מסויגים בצורה הזאת, גם הבנקים לא יכלו להסתמך עליהם. אמרנו שבשיטה החדשה אנחנו הולכים על פי הנתון האובייקטיבי, שזה נתון העלות. רק בחריגים שסיכמנו פה נאפשר ללכת לשווי שוק. הכלל יהיה עלות, אבל במקרים מסוימים, שווי שוק.

לפי ההצעה שאתם מציעים זה יהיה כך: יש לי יהלום, קניתי אותו לפני שבוע, הוא עלה לי 1,000 שקל. אני בא אליכם ואומר: זה מכיר הקנייה של היהלום. זה מה שיש לי ועל סמך זה גם אתם, גם הבנקים וגם אחרים מקבלים את הדוחות. נכון?

לא. אנחנו לא מתדיינים אתך על כל יהלום. זה לא עובד ככה. בינואר קנית יהלום ב-1,000 שקל ומכרת אותו בחודש מרס ב-1,400. יש לך רווח של 400. במהלך השנה אין בעיה כי קנית ומכרת והחשבון הוא חשבון שנתי. מה קורה אם קנית בדצמבר ומכרת באפריל? בנקודה הזאת אנחנו אומרים שאתה לא מוריד את השווי במאזן, כי הורדת שווי הערך במאזן משפיעה על כל המכירות שבוצעו לפני זה. אנחנו לא ניתן להוריד את השווה ולמעשה לשחוק את הרווח של השנה הקודמת. כשתמכור אותו, תכיר ברווח או בהספד. כשתמכור. זה בשיטת העלות. על זה אנחנו הוצאנו כמה חריגים, שנסביר אותם פה, אבל זאת השיטה. אנחנו לא ניתן לשחק בשוויים האלה. אין יותר. זה בעצם המודל של התקנות.

יורם, בבקשה.

כמו שאמרתי בהתחלה, הגענו לפה, אני וקובי קורן, בתור נציגי הענף אחרי הסכמות שהיו לנו עם משה אשר.

כן, ההסכמות האלו טובות אבל אני רוצה לדעת. אנחנו אלה שצריכים לאשר.

אני רוצה לציין כדי שיהיה ברור שענף היהלומים לקח על עצמו תקנות שהן נגד התקינה החשבונאית. הענף הזה בשנים הקרובות יהיה מופלה יותר מאשר כל המשק.

למה?

בגלל שזה ההסדר שהגענו אליו. בגלל הסיטואציה. בגלל שזה בשווי העלות ואנחנו לא יכולים להזדכות על הפסדים. ענף היהלומים הוא ענף של עליות חדות וירידות חדות. לצערנו, מ-2008 אנחנו בענף של ירידות. ערך המלאי ירד בשנים האחרונות בעשרות אחוזים. יהלומן שהיה לו סטוק של מיליון דולר, אותו סטוק שווה אחרי מספר שנים 750,000-700,000 דולר. זאת המציאות שלנו. זה עניין עולמי-כלכלי שלא קשור אלינו. כלומר, ברגע שהמלאי שלי ירד, אני לא יכול להזדכות כמו כל ענף אחר. משה אשר, שהוא רואה חשבון, יודע יותר טוב מכולם שננעלנו באיזושהי סיטואציה שהיא נגד כללי החשבונאות. אבל הסכמנו על זה וזה מקובל ואנחנו עומדים במילה. אני רק מבקש, סוכם שזה יהיה לשלוש שנים ואחרי שלוש שנים רשות המסים תבחן את זה יחד עם היהלומנים.

איפה זה כתוב?

לא, זה לא בחוק. זאת לא הוראת שעה. זאת הוראה קבועה.

אבל זאת הערה כתובה.

אנחנו נעיר את זה לפרוטוקול.

אין להם בעיה לבוא ולהגיד: טעינו, נביא הצעת חוק חדשה. הם יכולים לשבת אתם.

אני מניח שיש עוד מקומות בעולם שהתמודדו או מתמודדים עם בעיה דומה. מה עושים במקומות אחרים בעולם?

האמת היא שכל מדינה יש לה הבעיות שלה. לנו יש את הבעיות שלנו.

רישום מלאי והזדכות. מה עושים מול הענף הזה במקומות אחרים?

יש מדינות שרודפות אחרי היהלומנים בצורה אגרסיבית מאוד אל מול ההון השחור שלהם.

אני לא מכיר דברים כאלה.

ויש מדינות אחרות שדווקא ויתרו ונתנו להם פטורים. כל מדינה נתנה מה שהיא רוצה. בדובאי נותנים להם פטור לחמישים שנה. אנחנו רוצים שישלמו מסים כמו כולם.

אני שואל למה אי אפשר ללכת לפי השווי של המלאי?

כי זה משהו שלא נוכל לבדוק אותו. הוא משתנה. אנחנו אומרים שהכלל הוא שזה לפי העלות, תמכור ואז נראה מה הרווח וההפסד. תחשוב שאדם יכול להגיד שיש לו יהלום, בסוף שנה הוא ירד והוא מוחק רווחים אחרים של עסקאות אחרות ואחרי זה הוא מוכר אותו ברווח. אני לא רוצה להיות באזור הזה בכלל. קנית אותו ב-100? הנחת העבודה היא שיש גלגול.

זה נכון על כל דבר.

הנחת העבודה היא שיש גלגולי מלאי בתקופות סבירות. בתקופות האלה בגדול לא צריכים להיות שינויים כל כך גדולים. המלאים זזים יחסית בצורה מהירה וזהו. לכן אמרנו שאם תוך שנה וחצי, ביהלומים מסוימים, לא הצלחת למכור, אז באמת תוכל להרים את שווי השוק. אלה החריגים.

אבל התברר בשנים האחרונות שהמחירים יורדים, לא עולים. לא מרוויחים אלא מפסידים.

אני מסביר שוב. בתקופה מסוימת זה יהיה רשום בעלות.

לא, אתה מדבר על שני דברים. אתה אומר שיש חריג שאחרי שנה וחצי בודקים את העניין וזה המקרה החריג. אני לא מדבר על המקרה החריג. תסבירו עליו אחרי זה ונשמע. אני מדבר על העיקרון. העיקרון הוא שבמהלך השנים האחרונות המחירים ירדו ואנשים הפסידו.

מה זה הפסידו? הפסידו על הנייר?

לא נכון. אם הוא הרוויח במקום אחר והוא לא יכול לקזז, הוא הפסיד.

אבל הוא עוד לא מימש את הנכס.

בכל תחום אחר אתה כן יכול להתקזז על ההפסד.

זה על הנייר. אם המחיר ירד, רק במימוש אתה מוריד את זה.

זה לא המקרה. בואו נראה את החריגים.

יפה שהוא הציע להם תוך שלוש שנים לשבת ולבחון. זה יפה מאוד. ידיים פתוחות.

ולב חפץ.

אם אתה מתחייב לי שמשה אשר יהיה בעוד שלוש שנים - - - אתה יודע מי יהיה?

אתה עכשיו תרשום בפרוטוקול והוא יהיה בעוד שלוש שנים.

לא, לא. יצטרכו לשים את זה בחוק.

אלה תקנות.

אז מה?

בתקנות תכניס, אין לי בעיה, אבל בחוק אתה לא יכול להכניס את זה.

כן, דיווח וקיום דיון.

אתה יכול לקבוע שזאת הוראה לשלוש שנים.

לא, בשום פנים ואופן לא. בשום פנים ואופן.

לפי מה שהיה בשנים האחרונות, מדובר על הפסדים. הלוואי וזה לא יהיה. הלוואי ויהיו רווחים והשוק הזה ישתנה לטובה.

אדוני, צריך לקחת בחשבון עוד משהו ולכן שאלתי את השאלה ההשוואתית. קיבלתי ממך תשובה קצת אמורפית. בסוף זה ענף יצוא, ענף יצוא שהוא גם תחרותי אל מול מקומות אחרים בעולם. אנחנו לא רוצים להביא למצב שהם יגידו שהמצב פה הוא כזה, שלא שווה לנו לעסוק בענף הזה בישראל ונלך לעסוק בו במקום אחר.

נכון.

יכול להיות שמכאן לדובאי אנשים כנראה לא יעברו. אבל למדינות שהן קרובות - - -

בלגיה.

לא יודע, אני לא מכיר. לכן ביקשתי לשמוע קצת השוואה מה קורה בבלגיה.

משה אומר שאין דבר שהוא הגדרה. אתם יודעים להגיד?

כן, אני רוצה להגיד.

מדובר בחברי כנסת, שרמת המשכל שלהם לא עומדת למבחן. זאת אומרת שבשביל להיבחר לכנסת צריך רק תעודת לידה. אם אתה יכול קודם לענות על השאלה של חברי הכנסת ואחרי זה תגיד את שאר הדברים.

כן, אני מתכוון לענות.

לא, אבל אנחנו נשכח.

אתה לא שוכח כל כך מהר.

בא אליי עיתונאי ואומר לי: שמע, אתה לא בסדר, עשית כך וכך. אמרתי לו: אתה ואני, כדי לפעול בתפקיד שלנו אנחנו צריכים תעודת לידה. לא צריכים יותר מזה.

נראה לי שאני קצת יותר מבוגר.

לא, זה לא קשור לגיל. שאל חבר הכנסת פורר.

אני עונה תשובה לחבר הכנסת פורר. עד היום, וזה לא בדיוק מה שתואר כאן, ענף היהלומים היה משלם מס לפי תכשיט, מס מחזור. נכון שבמסגרת מס מחזור אם עשית מחזור של X כסף, היית משלם כך וכך אחוזים למס הכנסה. זה היה המדד העיקרי ביותר לתשלום מס הכנסה. כמו שהוא אומר, בחמש השנים האחרונות השוק ירד והמשיכו לשלם מס הכנסה.

מר קורן, הבנו את זה. משה אשר הסביר.

הוא שאל ואני עונה. קצת סבלנות.

אם הייתה סבלנות לא הייתי הולך לפריימריז.

שאלת לגבי מדינות אחרות – בלגיה עברה לשיטת ניהול ספרים אחרי שלוש-ארבע שנים וחזרה לשיטה המשולבת של אותו תחשיב שנתתי הקדמה לגביו, מס מחזור בשילוב עם ניהול ספרים. יחד. התשלום יהיה לפי מס מחזור וכל הכסף, אם יצטבר הפרש, יושקע בענף היהלומים. הוא יוכר כהשקעה ברגע שהוא יוצא מענף היהלומים החוצה, יוסיפו את תשלום המס. זו השיטה הנהוגה בבלגיה. על פניה היא נראית שיטה הרבה יותר קורצת משלנו.

כמה זמן פועלת השיטה הזאת?

עכשיו. במהלך הדיונים שלנו גם הבלגים קיימו דיון ועברו לאותה שיטה. אמרנו שנבדוק שלוש שנים מה קורה, ואז נשב ונראה – אולי השיטה ההיא יותר טובה, אולי השיטה שלנו יותר טובה. שם יש שילוב של מס מחזור עם ניהול ספרים אמיתי.

תודה, תמשיך הלאה ונראה את התמונה הכוללת.

תסביר את שיטת הניהול של נכנס ראשון-יוצא ראשון, וגם את החלופה של הממוצע המשוקלל.

יש שתי שיטות חשבונאיות מקובלות. יש מלאי תקופתי ויש מלאי תמידי. במלאי תקופתי אנחנו עובדים בשיטה שבה אנחנו לא יודעים מה קורה במהלך השנה. אנחנו סופרים בסוף השנה כמה יהלומים נמצאים במלאי אצל היהלומן והעלות שלו אמורה להיות העלות של היהלומים לפי העלות שלהם שנרכשו שנמצאת היום במלאי בסוף השנה. זאת השיטה שהייתה עד היום. אנחנו עוברים לשיטה חדשה שהיא מלאי תמידי. מלאי תמידי פירושו שכל כניסה של יהלום נרשמת בשיטת המלאי שלך, לפי העלות שלו, וכל יציאה של יהלום, גריעה של יהלום נגרעת לפי העלות שלו. פה יש שתי חלופות: היא יכולה להיות FIFO שפירושה נכנס ראשון-יוצא ראשון. כלומר, אם רכשתי יהלום ב-10 שקלים ואחר כך ב-12 שקלים ועכשיו מכרתי יהלום, כל עוד זה אותו אופי של יהלום, שמדובר בקריטריונים מסוימים, אני גורעת ראשון את זה שעלה לי 10 שקלים כי הוא נכנס ראשון ויוצא ראשון.

ואז הרווח שלו יכול להיות יותר גדול.

לא, כי גם בתקופתי וגם בתמידי ה-FIFO יוצא אותה תוצאה ולא יכול להיות הבדל. אל תשכח שמלאי סגירה משקף למעשה את המלאי שנשאר לך בספרים, כשמלאי הפתיחה, הקניות, פחות מלאי סגירה נותן את עלות המכר, שהיא העלות של אותן מכירות שנמכרו.

זה יוצר עקביות בשיטה.

כן, הבנתי. מה את עושה עם היהלום שיצא, שרשום שהוא שווה 1,000 שקל אבל הוא הפסיד מערכו והוא שווה היום 500?

בשיטה הזאת לא נכנס שווי בשום תהליך, רק בסוף.

השווי לא נוגע לסעיף הזה. זה סעיף אחר. פה יש את שיטת רישום העלות. הסעיף הבא מדבר על השווי.

תכף נגיע לסעיף הזה, אבל אם קניתי יהלום אחד ומכרתי יהלום אחד.

בהנחה שכל מה שקנית זה יהלום אחד ומכרת אותו, לא תהיה בעיה כי מלאי הסגירה שלך הוא אפס.

אבל היהלום שווה פחות ממה שהוא היה שווה כשקניתי.

כשתמכור אותו, תכיר בהפסד.

אני אסביר דבר אחד, המלאי הוא תהליך דואלי, כלומר יש עלות של מלאי.

מה קורה אם נתקעתי עם מלאי?

אם נתקעת הרבה זמן, בסוף יש פה הערכה.

שנה וחצי.

שנה וחצי.

אל תשכחו שבשיטה התקופתית אין לנו יכולת לעקוב אחרי המלאי. אתה יכול להגיד שכל יהלום שקנית, נקנה לפני שלוש שנים. הרי בתוך המלאי יש לך גם מלאי פתיחה משנה שעברה. בשיטה התקופתית אנחנו לא יכולים לדעת אם אתה רוצה ירידת ערך.

נדבר כללית כשנסיים את תמונת המצב הכללית של התקנות. בבקשה.

והממוצע המשוקלל? מה זה האופן העקבי של הממוצע המשוקלל?

אתה צריך לבחור, או שאתה רושם את המלאי בשיטה של נכנס ראשון-יוצא ראשון, או בשיטת ממוצע נע, ממוצע משוקלל נע. כלומר, אתה אומר שקנית פול של 100 יהלומים, שיש להם מחיר ממוצע כזה וכזה. כשאני מוציא אותו, אני לוקח מתוך המחיר הממוצע ומייחס למכירות שמכרתי. זאת השיטה. אני לא מזהה אותו אחד-אחד אלא באופן ממוצע לפול שקניתי אל מול הפול שאני מוכר.

איך אתם רואים אופן עקבי? אם בשנה אחת לקחתי את ה-FIFO ובשנה השנייה עברתי לממוצע המשוקלל?

גם לפי החשבונאות אתה לא מדלג משיטה לשיטה כל שנה. אתה עושה את זה מספיק שנים ואם אתה משנה את השיטה, צריכה להיות לך סיבה מאוד טובה גם בחשבונאות למה שינית את השיטה. מדובר בשיטה שהולכים אתה לאורך שנים.

מה זה לאורך שנים?

חמש שנים, עשר שנים. בגדול צריכה להיות סיבה טובה לעבור משיטה לשיטה. אתה בוחר שיטה עם רואה החשבון שלך, עם החשבונות שלך, נסעת-נגעת וזהו.

אני יכול להחליף שיטה גם אחרי שנה מסיבה טובה.

אם יש לך סיבה טובה – כן. באופן עקרוני אנחנו רוצים לייצר עקביות ואם אתה משנה את השיטה, יש לך סיבה טובה לשינוי מהעקביות, לעבור מ-א' ל-ב'.

נכון שכאשר קונים יהלום-יהלום החיים אכן מאוד פשוטים. הרבה פעמים הרכישות הן של קופסאות יהלומים ואז יש עלות של קופסה. צריך להחליט איך מחלקים את העלות הזו ואנחנו כרואי חשבון לא רוצים להיות במצב שבו יש לנו חילוקים מול פקיד המס, מול פקיד השומה והמפקח שמטפל, ואחר כך אנחנו מתווכחים אתו איך קבענו את העלות של אותו יהלום ספציפי בתוך החבילה.

ולכן מה את מציעה?

נניח שקנו חבילה ב-20,000 דולר. אני חושבת שנכון יהיה שהיהלומן עצמו יקבע שהעלות של כל יהלום תהיה X, Y, ו-Z וסך הכול העלות של כל החבילה תהיה 20,000 דולר. הוא יחליט איך לחלק את העלות הזאת בין היהלומים בתוך החבילה.

אנחנו לא התייחסנו לזה.

רגע, רק שאני אבין את מה שאת אומרת. את בעצם מבטלת את המושג של הקופסה. המושג של הקופסה יהיה רק במקרים נדירים שבהם קובעים שהקופסה עולה כך וכך.

לא, זה לא מדויק. כשקונים קופסה הרבה פעמים לא מוכרים את היהלומים כחבילה אחת. פותחים את החבילה.

זה מה שאני הולך לומר. את מציעה שגם כאשר קונים קופסה, יכול היהלומן להגיד שיש פה 10 יהלומים וכל יהלום השווי שלו שונה. הם לא אותו שווי. מה את מרוויחה בזה?

אם נמכר יהלום שהוא הרבה יותר יקר מיהלום אחר, יוצא מצב - - -

ומה היום? אם הוא מוכר יהלום מתוך הקופסה?

היום אין שום התייחסות לזה בתקנות וזה עשוי ליצור חילוקי דעות.

איך אתם פותרים את הבעיה הזאת?

אני חושב שאין בעיה ואני אסביר. אני אקרא, ברשותכם, את הסעיף ותבינו שאין עם זה בעיה. מה כתבנו פה? סעיף 2, "עלות מלאי יהלומים תיקבע לפי עלותו המסוימת של כל יהלום". זאת אומרת שאם היהלומן קנה פול של אבן חן כזה, אודם כזה, יהלום כזה וכולי, שהוא יכול לייחס אותם – הוא קנה פול וזאת לא איזו תפזורת יהלומים קטנטנה שאין לה כל כך ערך ושהיא כולה זהה, פחות או יותר, אלא הוא קנה אחד של 2 קראט, אחד של 3 קראט, אחד של 4 קראט והוא יכול לייחס אותם – אין בעיה.

אולי אפשר רק להוסיף?

לא, זה בפנים ולא צריך להוסיף. זה כתוב.

להוסיף את המילים "לרבות בחבילה".

את זה הוא קונה במסגרת חבילה.

רגע, דקה. סיכמנו משהו לגבי חברי הכנסת, בעיקר לגבי היושב-ראש. לוקח לי הרבה זמן עד שאני מבין. אומר משה אשר שזה כתוב בתקנות.

שאם אפשר לזהות, אין בעיה.

רגע, שנייה, אני עוזר לך כבר. הגיע הזמן.

אחרי חמש שנים.

הוא אומר שכתוב שעלות מלאי היהלומים תיקבע על פי עלותו המסוימת של כל יהלום. הוא אומר שיש קופסה, כמו שהעלית, ויכול היהלומן להגיד שאחד זה אבן חן והשני שוהם וכל מיני שמות, והוא אומר את העלות של כל יהלום. על זה נאמר שתפילתך התקבלה לפני שאמרת אותה.

בעיקר כשזה בפרוטוקול.

ואם לא ניתן לזהות?

אז הולכים באופן - - -

ברור, גם היא לא מבקשת על מה שלא ניתן. בסדר, בקשתך התקבלה.

בפרקטיקה זה דבר שהוא בהחלט אפשרי. חבילה עם 20 יהלומים שסך העלות שלה 20,000 דולר, אנחנו יודעים לתת מחיר לכל יהלום. ברגע שהוא נמכר מתוך החבילה ורואים את העלות, יש לו אבא ואימא ואין לנו שום בעיה עם זה בפרקטיקה.

ברגע הראשון מייחסים את הערך, בהנחה שהוא יודע לזהות אותו. זאת מעין תעודת זהות לאורך כל הדרך.

בהחלט.

הלאה.

תקנה 3 – פה מתחילים החריגים.

הפחתה לירידת ערך לפי שווי שוק

ל

3. "פחת שווי השוק ליהלום של יהלום שמשקלו קרט או יותר מעלותו, בסוף שנת המס, תותר הפחתה לירידת ערך בשנת המס לפי שווי השוק ליהלום נכון לאותו מועד, ובלבד שחלפו 18 חודשים ממועד רכישתו".

כמו שמשה אמר, אם זה יהלום שמשקלו קראט או יותר, יהיה אפשר להעריך אותו על פי השווי לפי שווי השוק, כמו שדיברנו בהגדרה.

אם עברה שנה, לא שנה וחצי.

אז לא.

רגע. היהלום היה שווה בשעת המכירה סכום מסוים ולאחר מכן, אחרי שנה, הוא שווה חצי מהמחיר. הייתה נפילה, לא ירידה. נפילה. הוא יצטרך לספוג את זה? אני מדבר על המקרים שהם מיעוט.

אני לא יודע מה זה מיעוט. ברגע שעושים הערכות שווי פרטניות, חזרנו לעולם הישן. אנחנו מוכנים היום לדבר לגבי יהלומים מעל קראט ומעלה, ולא על היהלומים הקטנים, ורק לגביהם כעבור תקופה מינימלית של שנה וחצי. בשנה וחצי תנסה למכור בשוטף. אחרי זה יכול להיות שהמלאי ייתקע אפילו עשר שנים, אבל אין לי בעיה.

אחרי שנה וחצי תוכל כל שנה – אם ירד 2%, ירד 3% או ירד 4% – להוריד. אבל קודם כל שנה וחצי – מה שנקרא דמי רצינות – תראה שאתה מוכר אותו, תראה שהעלות היא אותה עלות. אנחנו נמצאים שם.

אבל יש פה אי צדק כלפי אותו יהלומן שקרתה לו קריסה. וקרתה לו הקריסה הזאת לא בגלל שהוא אשם בזה, אלא בגלל שזה מה שקרה. זה לא בגללו.

כאשר קורית לו קריסה הוא מוכר את זה כעבור כמה חודשים בהספד כי הבנק רוצה את הכסף.

לא, זה קרה כעבור שנה. צריך לקחת את זה בחשבון.

אדון גפני, רצינו עשר שנים ובסוף זה מה שסיכמנו. אנחנו עושים עכשיו משא ומתן על משא ומתן? אין לזה סוף. אנחנו אמרנו להם שזה לתמיד, הם אמרו שלא לתמיד ובסוף הגענו לשנה וחצי.

מה אתם אומרים? אל תגידו שהייתה הסכמה. את "הייתה הסכמה" שמעתי כבר בהתחלה. תגידו מה עושים עם היהלומן הזה.

אדוני היושב-ראש, אפילו בבית שלי אני לא הבוס. פה בטח אני לא הבוס.

לא, לא ביקשתי שתהיה הבוס. אף אחד לא בוס פה.

אני אומר בצורה חד-משמעית שהנושא הזה הוא קשה מאוד ליהלומנים. זאת החרגה של הענף, אבל סיכמנו על זה. אין ספק שזה יקשה מאוד על התפקוד ואני מוטרד מכך שהרבה יהלומנים עוזבים את הארץ ואלה הגדולים, לא הקטנים.

יש לי שאלה אליך, יהלומן שקנה יהלום או קופסת יהלומים, כעבור שנה הייתה נפילה של היהלומים. אתם הסכמתם. בסדר, מקובל עליי שהסכמתם והכול טוב ויפה. היהלומן הזה הולך לפשוט את הרגל.

נכון. יכול מאוד להיות שהוא יפשוט את הרגל.

זה לא חייב לקרות אבל זה עלול לקרות.

וישלם מסים.

אני לא מבין דבר אחד. הרי תמיד אתם אומרים לנו: תטפלו עם התעשייה הרלוונטית. שבו אתם ותבואו עם הסכמות – נכבד אותן. אז אנחנו באנו אחרי שנתיים, לא יום אחד ולא יומיים, שישבנו אתם.

אני כל היום משבח אתכם.

לשבח ולכבד. סיכמנו את הדברים ותאמין לי שהיו לנו רעיונות אחרים. בסוף זה מה שסיכמנו.

בסדר, משה, אבל אתה לא יכול למנוע ממני, אם אני רואה שיש תקלה שיכולה להיות. נראה, אולי נמצא פתרון. הלאה.

אני חוזר לשאלה ששאלתי קודם. אמר פה נשיא ההתאחדות שיש יהלומנים שעוזבים את הארץ ומעבירים את הפעילות שלהם למקום אחר. הרי בתקנות של ה-בקס – אני לוקח את זה כדוגמה. בירכתי גם את אגף התקציבים, שזה חריג.

את אגף התקציבים בירכת?

כן.

ואתה מסכים שזה יישאר בפרוטוקול.

כן. אני חושב שזה בגלל שבחור חרדי הוביל את העניין של אגף התקציבים. אבל באמת זאת הייתה יוזמה מבורכת ומדינת ישראל נמצאת צעד קדימה לפני מדינות אחרות, מתוך הבנה שבעולם הגלובלי ישנה תחרות ואולי חברות כאלה יעדיפו להיות פה, במשטר מסים שהוא נוח. הן ישלמו פחות אחוזים, אבל מדינת ישראל תהנה מיותר מס. זאת תפיסת העולם שלי.

פה נראה שאנחנו מחמירים. אני חושב שזה ענף היצוא המרכזי של מדינת ישראל. תמיד מחריגים אותם. הוא ענף יצוא, אחד הגדולים שהיה במדינת ישראל ואנחנו אומרים לו: אתה תהיה במשטר מסים פחות טוב ממה שאתה יכול להיות במקומות אחרים.

אנחנו אומרים שאנחנו לא יודעים לבקר אותו היום. זה מה שאנחנו באים ואומרים פה.

אני מבין את זה, אני מבין את הפתרון שמצאתם עבור רשות המסים.

אין לנו טענה.

אני גם מבין את הסיבה שאנחנו יושבים ומתדיינים פה. השאלה היא האם אנחנו לא נמצא את עצמנו בעוד שנה עם ענף שהוא קטן ב-50% מכפי שהוא היום. בסוף נמצא את עצמנו עם מצב שיכול להיות שזה יהיה מאוד מאוד מסודר בספרים, אבל גם נגבה שם הרבה פחות מס כי לא יהיו יהלומנים.

טוב, זאת הערה לגבי העניין הזה. תמשיך הלאה.

קביעת שווי השוק 4. "קביעת שווי השוק ליהלום של יהלום כאמור בתקנה 3 יקבע כלהלן:

(1) לגבי יהלום שמשקלו בין קרט אחד ל-3 קרטים – על פי חוות דעת של מרכז הערכה, הערכה של גמולוג בלתי תלוי או ראיה בלתי תלויה אחרת; הוכח שווי השוק ליהלום באמצעות ראיה בלתי תלויה אחרת, לא יפחת השווי מערך היהלום לפי מחירון;"

איזו ראיה בלתי תלויה אחרת, למשל?

עסקה אחרת להשוואה, שבוצעה במועד כזה או אחר. זאת יכולה להיות ראיה.

אבל זה סעיף שקובעים את השווי. איך קובעים את השווי?

אתה צריך אינדיקציה למחיר, לעסקאות אחרות שנעשו באותו זמן. דרך אגב, איך קובע גמולוג את המחיר? הוא רואה את העסקאות שיש בשוק ואומר: בתנאים מסוימים, בתקופה מסוימת ובנקודת זמן מסוימת, זה השווי. זאת אומרת שאם תרצה למכור את זה, הוא סוקר את המחירים.

הוא אומר שזה שווה כך וכך. מה המשפט הבא? "הוכח שווי השוק ליהלום באמצעות ראיה בלתי תלויה אחרת, לא יפחת השווי מערך היהלום לפי מחירון". למה אתם מתכוונים בזה? הגמולוג אמר שהשווי הוא 1,000 שקל ופתאום התברר לכם ששווי השוק באמצעות ראיה בלתי תלויה אחרת היא 800 שקלים. אתם אומרים שזה לא יפחת מערך היהלום לפי מחירון?

התחתית תהיה שווי מחירון. נניח יהלומן אומר: אני מכרתי יהלום שלי לדוגמה או החבר שלי מכר יהלום בסכום כזה וכזה. על סמך מה שהוא מכר, אני רוצה להוריד את השווי בספרים ובחריגים שמורידים את השווי. אנחנו אומרים: אוקיי, יש איזה משחק מסוים אבל לא פחות מהמחירון. יש מחירון אובייקטיבי שסוקר הרבה מאוד.

איפה המחירון הזה?

זה המחירון שדיברנו עליו קודם. יש לך בסוף שווי של יצחק לוי כזה.

רבותי, יורם, מקובל עליכם הדבר הזה?

אדון גפני, אתה מטלטל את המשא ומתן? אני לא מבין.

אני חושב מה אני אעשה כשאני עוזב את הכנסת. חשבתי אולי להיות יהלומן.

הדבר הזה מקובל עלינו. מה זה אומר במילים פשוטות? נניח שאני מביא מעריך והוא מעריך את הסחורה יותר בזול – הורדת ערך. מס הכנסה בא ואומר: שמע, זה לא שרירותי שערך אחד נמוך מאוד מאוד, אלא הלימיט התחתון זה המחירון. פשוט.

אלא אם כן הוא הביא גמולוג.

הבנתי. אתה כל הזמן חוזר על מה שמשה אשר מסביר לי. אני שואל אם זה מקובל עליכם.

כן.

הרב גפני, בוא נתקדם. יש עוד שלוש שורות.

חכה, יש את התוספות שאנחנו רוצים להוסיף לתקנות.

כן, בדיוק. מקובל. אני רוצה לאשר את זה ואני רוצה שזה יהיה טוב, אבל זה עדיין לא מוצא חן בעיניי לגמרי. נראה לי שגם עודד פורר לא כל כך - - -

אתה אומר שהנוסח לא מספיק מלוטש.

מה שאתם טוענים הוא שאי אפשר להפחית את השווי מהמחירון.

בגבול הסביר.

הם יכולים להביא גמולוג.

כן, והוא יקבע שווי.

הם יכולים לקבוע שזה לא 500 שקלים, זה 400 שקלים. בתנאי שזה מעל המחירון.

לא. ברגע שגמולוג הוא בעל תעודה רשמית והוא איש מקצוע, גם אם הוא יקבע 300, זה יהיה 300.

אבל בתנאי שה-300 הם לא פחות מהמחירון.

לא. אם הוא הביא גמולוג, כל שווי שהגמולוג יקבע, יהיה בסדר. אם הוא לא הביא גמולוג, כלומר הוא מביא כראיה עסקה של החבר שלו, אז זה לא יפחת מהמחירון.

אבל גמולוג יכול להגדיר רק אחרי 18 חודשים.

כן.

זה מה שאמרתם.

אם אני מביא גמולוג שאומר שהשווי ירד ב-50%?

הוא יחכה עוד חצי שנה.

בדיוק. הוא לא יחכה. לפי ההצעה הוא יחכה.

ימתין בסבלנות חצי שנה.

משה, לא אמרת לי מה זה ראיה בלתי תלויה אחרת.

לדוגמה, עסקאות של מישהו אחר שעשו בבורסה.

נכון, אמרת. נמשיך הלאה.

(2) "לגבי יהלום שמשקלו יותר מ-3 קראטים – על פי חוות דעת של מרכז הערכה או הערכה של גמולוג בלתי תלוי."

תסביר.

ביהלומים מאוד מאוד גדולים אנחנו דורשים שהיהלומן לא יעשה את זה לבד אלא שהוא יביא איש מקצוע שייתן חוות דעת או הערכה לגבי השווי.

זה בסדר?

בסדר גמור.

תגידו על מה הסכמתם כי אין ברירה ותגידו על מה הסכמתם מקצועית.

זה בסדר גמור.

כשהוא אומר "בסדר גמור" זה הסכים עם חיוך.

משה, לא צריך להגזים. אצלך לא מחייכים.

אי תחולה 1. "פקיד השומה רשאי לקבוע, לבקשת יהלומן, כי מחמת אופיו, היקפו או נסיבותיו של עסקו, לא יחולו לגביו החובות הקבועות בתקנה 2."

פה אנחנו מדברים בעיקר על החובה לניהול מלאי תמידי. כשיש יהלומן שמחמת אופי העסק קשה לו לנהל מלאי תמידי, כי זה דורש מערכות מסוימות, פקיד השומה רשאי לאשר לו לא לעשות את זה. זה משהו שיש גם בהוראות ניהול ספרים. משהו דומה.

זה סוג של הקלה.

באיזה היקפים של מחזורים מדובר?

מחזורים קטנים. המסה לא צריכה להיות שם.

מה, להערכתכם, ייחשב מחזור קטן כדי לקבל את ההקלה?

יורם, מה זה מחזור קטן של אנשים קטנים בבורסה אצלכם?

עד מיליון דולר בשנה.

זה קטן? אופס.

יש אנשים שעובדים לבד. הם אנשים מבוגרים, הם לא יודעים לתפעל מחשבים כי מלאי תמידי דורש מחשבים. אין להם אפילו פקידה והם מסתובבים. יכול להיות שהם קונים ומוכרים הרבה.

סוכם שלהם ניתן הקלות ואלה בדיוק הנסיבות הרלוונטיות.

אחד כזה צריך לפנות לפקיד שומה ולהגיד לו: שמע, אני כבר לא בשביל להתעסק עם מחשבים וכל הדברים האלה. זה אופי העסק שלי. פקיד השומה יחליט אם הוא מנהל מלאי עתידי או לא.

ומה תחליטו?

בנסיבות מהסוג הזה נחליט.

מה, לפי דעתך, תחליטו כשיגיע יהלומן מבוגר שעוסק עשרות שנים במקצוע הזה ואומר: אין לי מחשבים ואין לי את כל הדברים האלה. מה אז תחליטו?

הרישומים של המלאי, של ה-FIFO, הממוצע המשוקלל וכולי וכולי, לא יחולו לגביו. נגיד לו: אוקיי, אתה באמת חצי פנסיונר שעושה מחזורים קטנים.

לפעמים זה לא חצי פנסיונר. לפעמים זה אחד שאתה משתכנע שהאיש לא עוסק - - -

אני אומר שכבר היום יש סמכות לפקיד השומה לתת הקלות מהחובות המלאות של הוראות ניהול ספרים. אותו דבר פה. בהקבלה יהיה גם פה.

מה יקרה זה שיש הקלות זה בסדר. הכול בסדר. מה לעשות, הרבה פעמים אני צריך לפנות אליכם על כאלה שאתם בסוף לא עושים להם הקלות. לפעמים אתם נענים לי בחיוב ולפעמים לא. אני שואל לפרוטוקול, יבוא אחד כזה שברור שהוא לא משתמש במחשבים ובכל הדברים שאתם מחייבים אותו במקרים הרגילים. ברור לכם שהאיש, או שהוא קשיש או שהוא חצי פנסיונר או שמסיבות אחרות הוא לא עוסק בדברים האלה. מה יעשה פקיד השומה לאיש הזה?

הוא יכול לפטור אותו - - -

זה שהוא יכול אני יודע. מה יקרה לפי הערכתך, במקרה שכולם השתכנעו?

בנסיבות המתאימות הוא יפטור אותו מהדבר הזה.

טוב. לא הייתה תקלה בפרוטוקול? בסדר. נמשיך הלאה.

תחולה והוראת מעבר 6. (א) "תקנות 3 ו-4 יחולו לגבי יהלום שנרכש ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017) או לאחריו."

דרך אגב, זה מופיע לנו פה כ-8. יש לכם טעות סופר.

כן, נכון.

אצלך רשום 6? אני לא בטוח שאתה צריך לתקן. יכול להיות שאנחנו צריכים לתקן. הוא צריך לתקן?

זאת הייתה טעות סופר.

(ב) "החובה לנהל מלאי תמידי הקבועה בתקנה 2 לתקנות אלה, תחול על יהלום שיירכש ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) ואילך."

עשינו פה תיקון בעקבות הישיבה הקודמת וההערות שעלו. אנחנו כותבים: "שיירכש וכולי".

נתנו עוד שנה גרייס ליהלומנים בעקבות שיחות אתם והבנות מחודשות, שאנחנו ניתן עוד שנה היערכות.

אני מבקש לומר כדלהלן: ראשית, אני משבח את רשות המסים על זה שישבתם עם ההנהלה של היהלומנים כדי להגיע להסכמה, ושהגעתם להסכמה. אני מברך על זה וזה בסדר גמור.

יש פה בעיה שתגידו איך להתמודד אתה. או שאתם קובעים לא 18 חודשים אלא שנה, מכיוון שפה יכולה להיות בעיה גדולה. דבר נוסף, זה לא יכול להיות לא הוראת שעה. לא יכול להיות. למה? מכיוון שאנחנו לא יודעים. זה שוק שאתם הולכים לשקם אותו. משה, תהיה פתוח. אל תהיה רציני, זה מבלבל אותי.

אתה מתחיל להלחיץ אותי.

לא, לא, לא. אני מדבר אתך בתור חבר. אני אומר לפרוטוקול שזה שוק שאתה רוצה לשקם אותו. אתה יודע שיש בעיות. זה יכול להצליח ויכול, חס וחלילה, לא. הרי אנחנו לא יודעים. אנחנו נמצאים במשבר בשוק היהלומים. מדינות אחרות בעולם נתנו פטור. אתה מציין את דובאי, אבל זאת לא רק דובאי. היום אנחנו בכפר גלובלי קטן ויהלומן שיראה שזה המצב פה ולא מסתדרים הדברים – הוא רוצה לעסוק ביהלומים במדינת ישראל – הוא ילך לבלגיה או למקומות אחרים. אנחנו רוצים למנוע את זה ואתה עושה הכול על מנת למנוע את זה גם כמנהל רשות המסים וגם כאזרח, וזה בסדר.

והיה אם לא? מה אז יקרה? יהיה מנהל רשות מסים שיהיו לו הרבה בעיות אחרות עם נטו משפחה ועם מס חברות, והיהלומים לא עומדים בכותרות כל הזמן. העסק ילך ככה ולא יקרה שום דבר ובסוף הכול יקרוס. אם אתם צריכים לבוא לכאן כעבור שלוש שנים ולהגיד: המצב טוב, המצב רע, צריך לשנות א', צריך לשנות ב', הכול נראה אחרת. גם בתוך התהליך עוסקים בעניין הזה. אני רוצה שהיהלומים לא ירדו מסדר-היום, לא שלכם ולא שלנו. אחרת לכולנו יהיו בעיות. בעוד שלוש שנים זה אחרי בחירות.

אין סודות בחברה.

עוד מעט אני אשחרר את הסוד הזה. אל תדאג.

אנחנו נמצאים במדינה מזרח תיכונית שהרבה פעמים יש בה בחירות. אני לא יודע מה יהיה בסוף עם השבת ומה יהיה עם הנושא של חקירות המשטרה. זאת מדינה שיש בה הרבה בעיות. באמת, התקופה שלך היא תקופה מוצלחת. אין ויכוח לגבי העניין. הקדוש ברוך הוא עזר, היה לך סיעתא דשמיא. אני לא אומר שלא. להפך, אני אפילו שמח על כך וזהו. אבל אתה לא יכול לדעת מה יהיה בהמשך.

גפני, לייצר הוראות לא יציבות בנושא הזה, זה לא נכון. זה גם לא הסיכום שלנו אתם ומבחינתנו זאת הוראת קבע. אבל מה? אתם חברי כנסת וכל אחד מכם יכול להציע הצעת חוק פרטית ולשנות הכול מהיסוד. זאת זכותכם תמיד וזה יכול להיות גם מחר בבוקר. אנחנו הולכים לעשות דיאלוג על הנושא הזה.

אין דבר שאנחנו אישרנו כאן בוועדה ואישרנו אותו יחד אתכם ולמחרת באנו ואמרנו: בואו נהפוך את הכול. קשה לאשר, אבל אישרנו.

אני אומר שוב, אחרי שקיימנו דיונים מאוד מאוד עמוקים עם התעשייה של היהלומים קבענו שזאת הוראת קבע, אבל בעוד שלוש שנים – דרך אגב, כשעשינו את 2019, הכול כבר מתרחק לנו ומתרחק לנו. בכל זאת אנחנו נעשה מעקב שוטף אחרי הדוחות שלהם, לראות את איכות הדוחות, את הרווחיות, מה קרה שם, את המכירות שאחרי זה, את ירידות הערך שאחרי זה ברמה פרטנית. נעשה מעקב אחרי הדבר הזה. אנחנו גם נהיה בדיאלוג אתם. הבטחתי, וגם הבטחתי את זה לפרוטוקול שבתום שלוש שנים נעשה אתם דיאלוג עמוק אל תוך המקרים השונים.

זה כתוב בדברי ההסבר, אגב, אדוני.

אבל אני חושב שלבוא, לטלטל ואחרי שלוש שנים באוטומט הם חוזרים לעולם הישן, אני חושב שזה לא נכון. גם אסור לשדר דבר כזה. אסור לשדר דבר כזה לתעשייה וליהלומים – הנה, שלוש שנים תהיו בתוך מסגרות יותר הדוקות ואחרי זה - - -

אני לא אמרתי שצריך לשנות את זה.

זאת המשמעות של מה שאתה אומר.

לא אמרתי שצריך לשנות.

זה מה שאתה משדר.

לא אמרתי שצריך לשנות את זה כעבור שלוש שנים. לא אמרתי. אמרתי שאתם חייבים לבוא לכאן כעבור שלוש שנים למסור דיווח.

אנחנו נבוא. תקראו לנו, אנחנו נבוא.

אפשר לקבל החלטה בעקבות הדיווח שלכם שמשנים, שלא משנים, שעושים משהו חדש. אבל זה צריך להיות כתוב בתקנות.

לא, אנחנו לא מסכימים לזה. אין בעיה שבעוד שלוש שנים, בעקבות הישיבות שלנו אתם, תבואו ותציגו את המסקנות מהמהלך הזה. אין לי בעיה.

משה, הם צריכים להציג את המסקנות. אתם צריכים לבוא. כשיש הוראת שעה, אם אתה רוצה לחדש אותה, אתה בא לוועדת הכספים.

אני אפילו לא קורא לזה הוראת שעה. תבוא ותגיד. יבוא הבא אחריך ויגיד.

אתה בא לוועדת הכספים ואומר: אני רוצה לעשות שינוי כזה, אני רוצה להוסיף את זה, אני רוצה להוריד את זה, היה מצוין או לא היה טוב.

לא, לא מקובל.

אני רוצה דיווח, אבל שהדיווח הזה יהיה כתוב בתקנות. הדיווח הזה יביא או לשינוי או לא לשינוי, לפי הדיווח.

משהו שיחייב אותם באיזשהו שלב לקראת השלוש שנים, לבוא לכאן.

אני רוצה שהדיווח הזה יהיה מחויב המציאות, ועל זה אין לנו ויכוח. אם בדיווח יתברר שיש בעיות גדולות או קטנות, בסעיף 1 או בסעיף 2, אפשר יהיה לשנות אותם כאן בוועדה לאחר דיון?

אם יהיה רק סעיף דיווח, אז לא. אם זה יהיה סעיף כמו שאתה מכוון, שזאת תהיה הוראת שעה - - -

זאת לא הוראת שעה.

אני מניח שכאשר תבקשו דיווח אנחנו נבוא לכאן עם התעשייה ואנחנו נציג בפניכם – אני מקווה גם מוסכם, לא בטוח – את הממצאים של הדבר הזה. אתם בכנסת תמיד יכולים לחוקק חוקים, אבל מבחינתנו אנחנו צריכים לשדר לענף שבאופן עקרוני זה מעתה וקדימה. אנחנו עושים בקרה על זה וגם אתם עושים בקרה עלינו, אבל זה לא איזה עולם קצר של כאן ועכשיו. דיווח מלא, שקוף לחלוטין.

אנחנו תמיד שמחים שאתה מדווח, זה בסדר. אני חושש מהעניין הזה.

זה גם מקובל על התעשייה.

לא, לא עוד פעם. אני כבר בירכתי אותך על זה שש פעמים.

גפני, אפשר לברך על המוגמר. איך אומרים בענף היהלומים? מזל וברכה.

לא, אני חוזר ואומר שאני לא חוזר בי מהדבר הזה. זה שישבתם עם הענף, עם ההנהלה שלהם והגעתם להסכמות, אני מברך על זה. אני חושב שזה דבר חשוב וחיוני ולכן גם הגעתם למסקנה הזאת. לנו, לוועדה יש שתי בעיות, וזה לא קשור אליהם. בעיה אחת היא מה יקרה עם אחד שמתרסק פתאום, היות והענף לא יציב, לא כעבור 18 חודשים אלא כעבור שנה. אני מבין שצריך לקבוע קו שעד אליו לא משנים. 18 חודשים זה הרבה זמן.

הדבר השני, צריך שיהיה משהו מחייב את מי שיהיה מנהל רשות המסים בעוד שלוש שנים או במהלך שלוש השנים. שמנהל רשות המסים לא יעסוק בדברים אחרים, חיוניים וחשובים לפעמים יותר למדינה, אלא שיהיה חייב לבוא לכאן ובמידה והדיווח שלו הוא כזה שהוא מחייב שינוי, שיהיה חייב לעשות שינוי. אי אפשר למרוח את העניין הזה. זה הנושא.

ברור שזה לא קשור לזהות המנהל הבא. אנחנו מקימים צוות בתוך הרשות, כמו שהקמנו, ומי שהוביל את זה הוא ערן יעקב, שהיה משנה והוא זה שהיה ביום-יום עם צוות שלם שלו ועם אנשים מהמשרד. הם עבדו על הנושא הזה קרוב לשנתיים והביאו המלצות. לשמחתי, ההמלצות מוסכמות. אני חושב שאנחנו כולנו צריכים לכבד את ההמלצות האלה. לעשות עליהן בקרה – אנחנו נעשה עליהן בקרה – אבל לצאת לדרך חדשה. זאת אמירה של דרך חדשה.

את ה-18 חודשים אתם יכולים להוריד לשנה?

לא. אנחנו חשבנו על הרבה יותר. הסתפקנו ב-18 חודשים.

זה לא הופך להיות אוטומטי. זה אומר שאחרי שנה, אם יש מצב ואם באים עם זה ובאים עם זה - - -

זה לא שבאופן אוטומטי העניין הזה משתנה. אתם רואים מול העיניים שהאיש נפל ולא באשמתו. זה לא שהיו בעיות עם הניהול שלו. היהלום נפל, התרסק.

אני מבין. ביהלומים הגדולים - - -

מה זה גדולים? זאת הפרנסה שלו. בזה הוא עוסק.

גם הגדולים נופלים לפעמים.

מדברים על נורמלי. להוריד את זה לשנה. נו, תהיו טובים.

משה, עודד, אני מציע, אם אתה מסכים, להוריד את הנושא הזה לשנה. לא לתת ליהלומנים ליפול בצורה כל כך קשה. אם הוא לא נופל בצורה קשה, אז לא, אבל אם הוא נופל בצורה קשה, לתת לו אפשרות של שנה. אם תסכימו לזה, יש לי הצעה לגבי שלוש השנים.

אני מצטער, גפני, אנחנו לא יכולים.

מה אתם לא יכולים?

לא יכולים.

למה? זה כתוב בתורה? זאת הלכה למשה מסיני? מה זה "לא יכולים"? לא יכולים זה כשאתה אומר שכתוב בתורה.

הענף, כשישבנו אתו, מכיר - - -

עזוב את הענף. הענף גמר, סיים, הכול בסדר. אני מברך אותם גם כן על זה שהם הגיעו להסכמות אתכם. עכשיו אנחנו צריכים להצביע.

אני מסביר, גפני. אתה אמרת שאתה רוצה ללמוד את הענף, אבל הם כבר חמישים שנה בעסק.

אל תיקח אותי ברצינות. מה, אני אלך להיות יהלומן אחרי שאני עוזב את הכנסת?

אולי גמולוגיה?

כבוד הרב, אני מסביר שוב, הם, שהם מכירים את הביזנס שלהם – הם מכירים את הסיכונים ואת כל הדברים האלה – אמרו: אנחנו שמים את הידיים על זה ואפשר לחיות עם זה. זה בסדר.

היה יותר טוב אם לא היה לי ניסיון בדברים האלה. על זה אמר שלמה המלך בקהלת: יוסיף דעת, יוסיף מכאוב. עזוב, אני יודע. אני הרי מכיר את הענף. לא הכרתי פעם אבל בשנים האחרונות הכרתי. אנחנו יכולים לקחת אנשים ששמים את מיטב כספם, נמצאים בארץ, לא הולכים למקום אחר, נכנסו לתוך המערכת וכעבור שנה התרסקו. ואני אואשם, לא אתה. אני אואשם – למה אישרת את זה? אני לא אומר שכל חצי שנה, אבל שנה. שנה.

לא תואשם כי הנציגים של הענף באו אתנו בדברים.

שנה, שנה. אם אתה אומר שנה, יש לי הצעה לגבי שלוש השנים.

לא, לא.

אני רוצה לומר משהו לגבי 18 החודשים. נכון שהסכמנו להם ואני לא חוזר בי, אבל זה היה מותנה בכך שעל ה-18 חודשים האלה יהיה דיון נוסף לאחר שלוש שנים. דאגנו שזה יופיע כאן.

עם כל הכבוד, אתם סיימתם את תפקידכם. אני מאוד מכבד אתכם, מאוד מעריך אתכם. תן לי לנהל את המשא ומתן כמו שאני יודע, מה לעשות? מחר אל תבחר בי, תבחר במישהו אחר.

אנחנו מסכימים לדיון. נבוא לכאן ונפתח את הדברים. הכול יהיה פתוח.

משה, לא אתה תהיה פה ולא כבוד היושב-ראש. זאת הדאגה שלנו. אנחנו נהיה פה.

הוא עוד יכול להיות פה.

אם אתם מסכימים לזה יש לי הצעה לגבי הוראת השעה, שכנראה תספק אתכם. אם אתם מסכימים להוריד את זה לשנה. אם אתם לא מסכימים להוריד את זה לשנה, אני עומד על הוראת השעה.

מה זה הוראת שעה?

הוראת שעה לשלוש שנים.

לא.

אבל אתה לא מקשיב לי.

הבנתי, אתה אומר שאתה תוותר על הוראת השעה.

יש לי הצעה לגבי שלוש השנים האלה מבלי לעשות את זה הוראת שעה, אם אתה מוריד את זה לשנה. אם לא, אני מעביר את ההצבעה ליום שני ואתה תהיה פה בין כה וכה. ועד אז אתם תצטרכו להחליט ואני אתחיל לשכנע. אני אעשה גמולוגיה ברשות המסים. תחליטו.

אפשר כמה דקות אתך בחוץ?

כן.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:50 ונתחדשה בשעה 10:55.)

רבותי, אנחנו מציעים כדלהלן. יש הסכמה ואני משבח את רשות המסים על זה ואת היהלומנים על ההסכמה ביניכם ועל הדברים. באמת, עשיתם עבודה טובה. אני אומר למנהל רשות המסים ולאנשיו שרשות המסים עשתה עבודה מצוינת. ענף היהלומים, הנהלת היהלומנים עשתה כל מה שנדרש בעניין הזה.

אנחנו מציעים שזה לא יהיה 18 חודשים אלא 13 חודשים ואנחנו מציעים שלא תהיה הוראת שעה אלא ההוראה תהיה קבועה, אלא שיהיה כתוב בתקנות שתהיה חובת דיווח כעבור שנתיים וחצי לוועדת הכספים. אז נצטרך לקבל החלטה.

שלוש שנים, שלוש שנים.

לא, שנתיים וחצי. אין הוראת שעה.

לא יהיו מספיק דוחות.

בחוק המתקן תהיה חובת דיווח. שנתיים וחצי.

כבודו, אם אפשר הערה לגבי 13 החודשים.

תעשה לי טובה, אתה רוצה לעזור או לקלקל? אני אגיד לך את מה שאתה הולך להגיד. אין בעיה. משה ישמח על מה שאתה הולך להגיד עכשיו.

לא, אני חושב שיש תשובה שהוא גם יכול להסכים לה. אם קניתי בדצמבר אבן, 13 חודשים משמעותם שנתיים.

הבנתי, תודה רבה. בהוספת יהלום, אם שר האוצר נמצא בעניין, זה באישור הוועדה.

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 241), התשע"ח–2017, עם התוספת שאמרנו לגבי הדיווח על ידי רשות המסים כעבור שנתיים וחצי, מי בעד אישור הצעת החוק?

הצבעה

בעד אישור הצעת החוק – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 241), התשע"ח–2017, נתקבלה.

הצעת החוק אושרה.

נעבור להצביע על התקנות עם הפרטים שהוספתי קודם בהסכמה עם מנהל רשות המסים ועם אנשיו – תקנות מס הכנסה (הערכת מלאי של יהלומן), התשע"ח–2017, מי בעד אישור התקנות?

הצבעה

בעד אישור התקנות – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות מס הכנסה (הערכת מלאי של יהלומן), התשע"ח–2017, נתקבלו.

התקנות אושרו.

משה, אני רוצה להגיד לך שאני שמחתי כל הזמן לעבוד אתך באמת. אני אמרתי את זה לאנשים אובייקטיביים בשבוע האחרון.

אני עוד לא הולך.

בסדר, לא חשוב. אמרתי את זה השבוע ואני חוזר על זה גם עכשיו. אני מודה לכם, יורם דבש, על העבודה. כל הכבוד ואני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.