ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-02OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 871

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י' בכסלו התשע"ח (28 בנובמבר 2017), שעה 13:00

הצעות לסדר-היום בנושא: "הרשויות המקומיות נאלצות לשלם סכומי ביטוח גבוהים רק מפני שאין תחרות ראויה", של חברי הכנסת יעל גרמן (8000), אחמד טיבי (8021) ויעקב אשר (8002)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיקי רוזנטל

יעקב אשר

יעל גרמן

יוליה מלינובסקי

לאה פדידה

דוד (דודי) ספיר - מנהל אגף תאגידים עירוניים, משרד הפנים

אלעד אלקובי - מנהל מח' ביטוחי רכוש, רשות שוק ההון

שמואל זקן - מח' ביטוחי רכוש, רשות שוק ההון

מירה סלומון - עו"ד, מנהלת מח' המשפט, מרכז השלטון המקומי

יורם מאי - סגן מנהל היח' הכלכלית, מרכז השלטון המקומי

אבי עדן - גזבר עיריית מודיעין עילית, מרכז השלטון המקומי

אופיר יונתן - עו"ד, מנהל סוכנות הביטוח של החב' למשק וכלכלה, מרכז השלטון המקומי

יגאל שגיא - עו"ד, יועץ ביטוח, החב' למשק וכלכלה, מרכז השלטון המקומי

איתי פנקס ארד - חבר מועצת העיר ת"א-יפו, פורום ה-15 של ראשי הערים

גיל סלומון - סמנכ"ל רגולציה, איגוד חברות הביטוח

צח בורוביץ - שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח בישראל

יעל גויסקי אבס - שדלן/ית (עו"ד גויסקי – קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את לשכת סוכני הביטוח בישראל

טל אלוביץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח בישראל

צח בורוביץ - שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע''מ) מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח בישראל

עדן קנובסקי - שדלן/ית

שיר שפר

טמיר כהן

אירית שלהבת

"הרשויות המקומיות נאלצות לשלם סכומי ביטוח גבוהים רק מפני שאין תחרות ראויה", של חה"כ אחמד טיבי, יעל גרמן, יעקב אשר

אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר היום, הסעיף האחרון: "הרשויות המקומיות נאלצות לשלם סכומי ביטוח גבוהים רק מפני שאין תחרות ראויה", של חברי הכנסת יעל גרמן, יעקב אשר ואחמד טיבי.

ראשונת הדוברים, חברת הכנסת יעל גרמן, בבקשה.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, שנענית באמת במהירות רבה.

אני מכירה את הנושא הזה עוד מזמני כראש עירייה, כלומר כבר כמעט 5 שנים.

היית ראש עירייה טובה. נכון, יעקב אשר?

חד-משמעית. תמיד אמרת את זה.

גם הוא היה ראש עירייה טוב.

עליו זה לא חוכמה שאני אומר, הוא מהמפלגה שלי.

הרב גפני תמיד שיבח את יעל גרמן כראש עירייה.

חבר'ה, תודה רבה.

מי שהעלה את הבעיה ופתאום עורר גם את תשומת לבי הוא איתי פנקס ארד, שהוא יושב-ראש ועדת המכרזים בעיריית תל אביב וחבר מועצה בעירייה. הוא אמר לי שמלפני חמש שנים, וכנראה עוד מלפני הרבה מאוד שנים, ועד היום הרשויות המקומיות הן למעשה לקוח שבוי של חברות הביטוח. חברות הביטוח אני בטוחה שמרוויחות בצורה בלתי רגילה מכל הביטוחים של העובדים, הן מבטחות את כל עובדי הרשויות המקומיות, הן מבטחות סיעוד, הן מבטחות את המכוניות של הרשויות המקומיות, אבל כאשר עירייה מוציאה מכרז לביטוח, שכולל את כל הנכסים, החבויות וצד ג', פה באות החברות ומתחילות לצעוק: "רגע, ביטוח צד ג', אנחנו מפסידות", ואז הן נוקבות במחירים שאין להם בכלל שום שחר.

מייד אבקש מאיתי פנקס ארד לספר אבל הכול עלה בעקבות המכתב שלו. אם באמת העירייה קובעת איזשהו אומדן – כאשר יוצאים למכרז קובעים אומדן – כמה להערכתה צריך לשלם עבור הביטוח, פותחים את תיבת המכרזים ורואים שהמחיר הוא ב-30%-40% גבוה יותר מהאומדן. אבל אין להן ברירה כי אחרת לא יבטחו אותן, והעיריות חייבות לעשות ביטוח צד ג' כי אחרת אם מישהו נופל ושובר את הרגל הן צריכות להוציא מכיסן, וגם כך, דרך אגב, הן מוציאות על השתתפות עצמית.

בקיצור, אני רוצה לומר שיש כאן כשל שוק, להערכתי מפני שאין מספיק תחרות בין חברות הביטוח בארץ, אבל אולי לא רק בגלל זה. כולנו יודעים את הרווח הגדול של מרבית חברות הביטוח, שמגיע להערכתי למשהו כמו 3 מיליארד שקל בשנה.

להערכתי 1.2 מיליארד שקל.

הרווח הגולמי או הרווח הנקי?

אני לא יודעת. באינטרנט מצאתי שהרווח הזה מוערך ב-3 מיליארד שקל בשנה. הן בוודאי לא מפסידות. מן הראוי למצוא פתרון לבעיה מפני שבסופו של דבר היא מונחת ונופלת על הגב של האזרחים.

אני מבקשת שאיתי פנקס ארד יתאר את הבעיה מנקודת מבטו.

קודם יעקב אשר ואחריו ידבר איתי פנקס ארד. בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. הצטרפתי להצעה לסדר הזאת. אני לא רוצה להיכנס לשאלת הרווחים של חברות הביטוח, אני לא יכול לדעת מה הם. אני יודע רק דבר אחד, שמחירי הביטוח לרשויות המקומיות גבוהים מאוד. אין תחרות בפועל וצריך כאן התערבות.

למה זה כך?

אגיד לך למה: הביטוח של עירייה, עם כל הצדדים השלישיים וכולי, הוא דבר שפעמים רבות קשה מאוד להגדיר אותו. הוא מקיף תחומים רבים מאוד. אני בטוח שזה גם מה שהם יגידו כי אני מכיר את זה ממשאים ומתנים בתור ראש עירייה. בסופו של דבר רק חברות גדולות יכולות ללכת על זה, ובתוך החברות הגדולות נשארו 2–3 רלוונטיות, ואז המחירים מאמירים. עיריית אלעד למשל אפילו לא ביטחה את עצמה נכון לרגע זה בגלל עלויות גבוהות של הביטוח.

אני חושב שצריך איזו התערבות של המדינה בעניין הזה. ברור שישלחו אותנו להתערבות של המדינה, שמשרד הפנים ישפה את הרשויות המקומיות, אבל מי כמוך יודע, אדוני היושב-ראש, שזה לא יקרה. לכן צריך לעשות כפי שעשו אולי במקומות אחרים: פיקוח על מבנה הפוליסה, כפי שעשו בתעריפי ביטוח ברכב, שם מסתכלים על משתנים והמפקח על הביטוח מתערב בזה; אולי פיקוח על מחירי הפוליסה, כפי שעשו pool בנושא אופנועים, שחברות הביטוח לא רצו לבטח במחירים שקבע הממונה, וכולי וכולי.

צריך איזה רעיון, כי בסופו של יום, אדוני היושב-ראש, זה כסף שהרשויות המקומיות משלמות. אני מתאר לעצמי שיש הרבה ראשי עיריות שמשלמים את המחירים האלה כי הם לא רוצים להיות בלי ביטוח, אף אחד לא מוכן לסכן את עצמו, במיוחד כשיש חיוב אישי ודברים מן הסוג הזה.

מי נמצא פה ממשרד האוצר?

אני מנהל מחלקת ביטוחי רכוש ברשות שוק ההון.

תפקידנו לדאוג לכך שכל כסף שיש לרשות המקומית לא ייצא על מכרזים יקרים אלא ייצא לשירות לאזרח, לנושאי קהילה, רווחה ותשתיות, למדרכות שיפלו בהן פחות אנשים ואז ממילא חברות הביטוח ישלמו פחות.

אני לא אומר מה לעשות כרגע, הצגתי כמה דוגמאות, אבל חייבת להיות התערבות של המדינה בצורה כזו או אחרת כדי לעצור את העניין הזה.

אני חבר מועצת עיריית תל אביב-יפו ויושב-ראש ועדת המכרזים בעירייה. קודם כול, תודה רבה על קיום הדיון, על המהירות וכמובן תודה לחברת הכנסת גרמן.

חשוב לי לדעת למה זה קרה ומה הפתרון.

אנחנו חווים את זה קצת כניצול לרעה של מצב בשוק. אבל קודם כול להבין מה קרה. מספר פעמים במהלך הקדנציה האחרונה שלי כיושב ראש ועדת המכרזים מצאנו את עצמנו פותחים את תיבות המכרזים בנוגע למכרזי ביטוח ומתאכזבים לגלות הצעה אחת, או לכל היותר שתיים, הצעות עם המון הסתייגויות בתוכן, הצעות שהן גם יקרות מאוד, שזה נראה כאילו לא ממש רוצים לבטח, ובטח לא באומדנים שאנחנו מדברים עליהם. הדבר הזה חוזר על עצמו מפעם לפעם. זה לא שכל פעם חברות אחרות ניגשות למכרזים. זה תמיד אותה חברה או שתי חברות שכאילו קיבלו על עצמן לטפל בשוק הזה, כאילו מין הסכמה שקטה כזאת – אני לא מדבר במובן הפלילי של המילה – מי לא רוצה להתעסק ומי כן רוצה להתעסק בשוק, ולנו נשארות השאריות, כמובן לא מבחינת איכות החברות אלא מבחינת מספרן המועט.

לפני מספר חודשים פתחנו את התיבה וגילינו שתי הצעות עם עשרות הסתייגויות, שכמובן אנחנו לא יכולים לקבל. ברור לחברת ביטוח שכאשר היא מגישה הצעה עם המון הסתייגויות אנחנו לא יכולים במכרז לאשר אף הצעה. ביטלנו את המכרז ואז נכנסנו למשא ומתן וגמרנו במחיר שהוא 30%, 40%, לפעמים 50% יקר יותר.

מה אתה מציע?

חשוב להגיד, זה כשל שוק. כפי שיגידו שני ראשי העיריות לשעבר שיושבים כאן, בדקנו את זה, וגם "דה מרקר" בדק את זה, אסא ששון ערך בדיקה. זה חוזר על עצמו בכל הרשויות המקומיות. כלומר זה אכן כשל שוק ולא אירוע נקודתי או אפילו סדרתי אצלנו.

פניתי למפקחת על הביטוח בשביל לנסות לעשות בחינה של העלויות. החברות טוענות פעמים רבות בדיונים שלהן אתנו שלא משתלם להן, אבל בשורה התחתונה, אם זה באמת לא משתלם להן – וזה ניתן לבדיקה – אז יש כשל שוק שצריך לפתור אותו מלמעלה.

אגיד לך מה אני כן חושב שיכול להיות הפתרון. צריך להבין, כפי שאמר הרב אשר, יש פה עניין של כספי ציבור. הכסף הזה יכול ללכת למקומות אחרים. ההערכה שלי היא שצריך לעשות דבר כזה: צריך לאפשר לרשויות המקומיות לא לבטח כמעט בשום דבר, לאפשר להן לפתוח קרנות פנימיות בתוך העיריות, בתוך הרשויות המקומיות, לצבור שם את הכסף שישמש לשיפוי עתידי אבל שיהיה שלהן.

זה בעייתי מאוד. זה לא הכיוון הנכון.

גם אני נגד.

אשלים את דבריי. אני לא מחליט, אני רק יכול להציע.

העיריות היו צריכות גם לשמור כסף לטיפול בביוב.

מצאו פתרון עם תאגידי המים.

הקימו את כל תאגידי המים בגלל שהעיריות לא הכניסו כסף לתשתית הביוב.

יש דרך לצבוע את הכסף הזה. זה דבר אחד.

דבר שני, אין ספק שבשנים הראשונות בקופה הזאת כמובן לא יהיה מספיק כסף ואז נצטרך עזרה מן הממשלה. אבל גם במקרים של קטסטרופות, שאלתי בכוונה, ניסיתי להבין, אמרתי: אז למה אנחנו בכלל עושים ביטוח? זה לא משתלם לנו, אין הרבה מקרי ביטוח. הרי אם החברה מבטחת היא עושה את החשבון שלה ובסוף כנראה היא עושה רווח. אם היו יותר מדי מקרי ביטוח הם פשוט לא היו ניגשים למכרז. בשורה התחתונה, שאלתי: אנחנו עיריית תל אביב, עירייה גדולה, אנחנו לפחות מוגנים מקטסטרופות? שאלתי אותם מה התקרה. אמרו לי שהתקרה היא 60 מיליון שקל. 60 מיליון שקל לעיריית תל אביב זה כואב, זה הרבה, זה יקר, אבל זה לא משהו שהוא קטסטרופה מבחינת העירייה, העירייה יודעת לעכל את זה. ברשויות מקומיות אחרות הסכום כנראה עוד נמוך מזה. זה אומר שהעיריות לא באמת מוגנות. הצעקה הטבעית שצעקתם עכשיו, שהיא נכונה, אנחנו רוצים פתרון למקרים החמורים אבל אנחנו לא מוגנים, אף רשות מקומית לא מוגנת.

תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי ואחריה גזבר עיריית מודיעין עילית. בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מי אני לדבר אחרי ראשי עיריות לשעבר? בסך הכול הייתי חברת מועצה.

אף אחד לא אמר שראש עירייה טוב יותר מחבר כנסת. יש ראשי עיריות יותר טובים ופחות טובים וחברי כנסת יותר טובים ופחות טובים.

לא, הם מצוינים, אין לי כל ספק.

לא ניכנס לפירוט...

אל תכניס אותי לפינות...

ישבתי שנים רבות בוועדת מכרזים. זה בדיוק המצב: פותחים תיבת הצעות במכרז, יש בה הצעה אחת בקושי. דיברתי עם הגזבר שלנו, שאלתי אותו מה קורה. הוא אמר: אני מתקשר בטלפון לכל חברות הביטוח, מבקש מהן לגשת למכרז, הן לא רוצות. הבעיה ידועה, היא לא חדשה.

אני לא מתחברת לפתרון שהצעת. יכול להיות שיש לי פתרון אחר.

בבקשה תגידי.

יש לנו גוף חזק מאוד, מרכז השלטון המקומי, שם יש גם בנק וגם חברת משק וכלכלה שהיא חברה-בת של מרכז השלטון המקומי.

אגב, היא עושה את המכרזים האלה.

לא בדיוק. אין להם מי שיבטח.

חשבתי, וזה כמובן דיון ראשון ולא מעמיק, אבל יכול להיות שלאור המצב מרכז השלטון המקומי יקים מין חברת ביטוח לשלטון המקומי, לבטח את עצמם בכספים שלהם. אולי זה הפתרון, כי שם אין צורך להרוויח כסף. כפי שהחברה למשק וכלכלה היא חברה לא למטרת רווח, יכול להיות שזה גם יכול להיות פתרון.

זאת הצעה טובה. תודה רבה. אבי עדן, גזבר מודיעין עילית, בבקשה.

כדי לא לחזור על דברי קודמיי- - -

לא לחזור. הבנו את הבעיה. אני כבר השתכנעתי. עכשיו נחפש פתרון.

אני רוצה להוסיף עוד כמה נקודות ואז יש לי כמה דברים להציע כדי לפתור את זה. אל"ף, יש הסכמים עם הממשלה, שאם הרשות המקומית לא מביאה פוליסת ביטוח הממשלה לא מתקשרת איתה והיא לא מקבלת תקציבים. גם ההצעה שלא יהיה ביטוח לרשויות המקומיות – למשל במשרד הכלכלה אתה לא מקבל כסף אם אתה לא מביא פוליסת ביטוח בתוקף.

זה גם כיוון לא נכון.

אבי עדן, אין צורך לפרט. תציע פתרונות. מה לא – אנחנו יודעים.

צריך לעשות כמה שינויי חקיקה קטנים. היום למשל כאשר אדם קונה פוליסת ביטוח אז יש לו תקופה קצובה לתבוע את הפוליסה וחברת הביטוח יודעת לשקלל את הסיכונים. למעשה אפשר היום לתבוע תוך 25 שנים, אם מדובר בילד קטן אפשר לתבוע תוך 25 שנים, ואנשים מנצלים את זה, יש תביעות אחרי 13 שנים ואחרי 15 שנים ואחרי 20 שנים, כאשר לרשות המקומית ולחברת הביטוח אין בכלל דרך להתגונן מפניהן. זה בעיה קשה מאוד.

הדבר השני הוא עילות התביעה. היה מקרה שליהודי היו מסמכים על פגיעה והוא הגיש אותם ל-10 רשויות מקומיות שונות. צריך להעלות את נטל ההוכחה של האדם, כי אחרת הוא יכול לומר: נפלתי, ולך תוכיח אם הוא נפל או לא נפל ואיפה הוא נפל.

אבי עדן, אל תעשה לנו מצב רוח עוד יותר קודר. מה הפתרון שאתה מציע? אנחנו כבר עצובים. אתה מדבר אתנו על 10 תביעות, שלא יישאר לנו אפילו שביב של מצב רוח.

צריך לשנות את נטל ההוכחה.

הבנתי. אבל מה אתה עושה עם הדבר הבסיסי?

היום יש רק חברה אחת בשוק.

יש לך רעיון לפתרון?

לשנות את נטל ההוכחה, לשנות את זמן התביעה כך שלא יוכלו להגיש תביעות מעתה ועד עולם. אף חברה לא רוצה לבטח בתנאים כאלה.

זה לא הכיוון.

תודה רבה. חברת הכנסת לאה פדידה, בבקשה.

אני רוצה להציע משהו. אכן יש בעייתיות שלא הרבה חברות ביטוח עומדות בסטנדרטים. מצד שני, תחרות היא דבר טוב לרשות מקומית כי זה מייעל.

יש בוועדת מכרזים ברשות מקומית מה שנקרא אומדן. אני רוצה להציע שלחברות הביטוח, על מנת שהן יציעו את הביטוח, יהיה אומדן ואז הן לא יוכלו לקבוע מחיר מופקע מדי וגם לא יוכלו לרדת למחיר נמוך מדי. ברגע שאנחנו נותנים אומדן, נניח שסכום הביטוח ברשות המקומית בעיני השמאי אמור להיות באומדן של מחיר כזה או כזה, אותה רשות מקומית לא מוכתבת לקבל ביטוח במחיר מופקע אלא תוכל לקבל ביטוח במחיר סביר ויידעו שהמחיר יכול לעלות או לרדת אולי ב-10% מעל האומדן או פחות מן האומדן. כך אנחנו בעצם מצמצמים את המחיר המופקע שמבקשת אותה חברת ביטוח מן הרשות המקומית שאין לה אופציה אחרת והיא חייבת לבטח.

אבל אין הצעה כזאת.

אבי עדן, אני לא יודע איך זה אצלכם במודיעין עילית, אם אנשים מתפרצים בדיון.

בדיוק כמו פה אצלנו בכנסת, אותו דבר... זה המצב, החרדים השתלטו עלינו... אני אומרת בצחוק.

דווקא אם החרדים היו משתלטים המצב היה- - -

לא היה צריך ביטוח. היה ביטוח מלמעלה...

הרשות המקומית יכולה להחליט כרצונה. אם המצב הוא שאין תחרות אז יבואו חברות הביטוח ויגידו: אתם יכולים להחליט כפי שאתם רוצים, אנחנו פשוט לא מבטחות אתכם. זאת הבעיה כפי שמוצגת כאן. אנחנו לא יכולים לברוח מן הבעיה הזאת. צריך למצוא לה פתרון.

אני ממרכז השלטון המקומי. רציתי לסבר את האוזן לגבי אופי הבעיה ולומר ש-75% מהרשויות המקומיות העירוניות מבוטחות בחברה אחת. זה רק לתשומת לבכם.

זה טוב או רע?

אין לי מצב רוח אחרי שהעלו את העניין הזה. זה נראה לי כשל שוק ממש. מרכז השלטון המקומי, שאתה מייצג אותו, הוא גוף חזק שנמצא כאן, שיודע להיאבק על זכויותיו, שנלחם בהרבה דברים, אפילו אידיאולוגיים. מר ביבס יכול לגשת אל ראש הממשלה ולדבר אתו על חוקי השבת, יכול להגיד לו נגד, יכול להגיד לו בעד – מנהל את המדינה. בסדר גמור. תסביר לי איך עד היום מרכז השלטון המקומי לא יצר חברה שנותנת ביטוח לרשויות המקומיות? אני חושב שזה הפתרון. מי יענה?

אני מנהלת המחלקה המשפטית במרכז השלטון המקומי. אני חייבת לומר בתחילה שאנחנו עורכים הרבה מאוד דיונים עם גברת סלינגר בנושא הזה. נמצא אתנו כאן נציג של החברה למשק וכלכלה שאחראי על תחום הביטוחים.

יש עוד שאלה ששאל היושב-ראש, שלא קשורה למכרזים שעושה החברה למשק וכלכלה כי היא עושה מכרז כללי. למה באמת שהשלטון המקומי לא יעשה את זה בעצמו?

אני מן החברה למשק וכלכלה. לשאלתכם מה עשה השלטון המקומי- - -

לא מה עשה. אין לי ביקורת על השלטון המקומי, הכול בסדר. אני שואל אותך עכשיו שאלה, שלפי דעתי כולנו שואלים אותה. הרשויות המקומיות נמצאות בנושא של הביטוח בלי תחרות. תיכף נשמע את אנשי משרד האוצר. אתם גוף שיכול להקים חברת ביטוח שתבטח בתנאים שלכם את הרשויות המקומיות בלי לקבל טובות מאף אחד. הגמרא אומרת שאדם רוצה בקב שלו יותר מתשעה קבין של חברו. במקום ללכת לרעות בשדות זרים, ללכת לבקש מחברות ביטוח, שאף אחד בכלל לא רוצה לבטח אתכם ומי שמבטח מפקיע מחירים בגלל שאין מי שמתחרה בו, קחו את הקב שלכם. אתם גוף חזק, תקימו חברת ביטוח, תרוויחו כסף. אתה נמצא בחברה למשק וכלכלה, אתם גוף עשיר.

אענה לכם. אנחנו בשנים האחרונות טוענים את מה שאמרת עכשיו בכל מקום מעל כל במה, את הבעיה הזאת אנחנו מנסים להציג. בשנה שעברה צוות נכבד היה שותף לחקיקה חדשה בעניין ביטוח תאונות אישיות לתלמידים, שהוביל חבר הכנסת יעקב מרגי בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ונפתרה הבעיה בביטוח תלמידים. הייתה בעיה דומה, רשויות מקומיות שילמו סכומי עתק. איחדו את כל הרשויות המקומיות לכדי קולקטיב אחד ונפתרה הבעיה. המחיר ירד מ-75 שקלים ל-49 שקלים.

אני לא אומר שזה הפתרון לביטוחי רכוש וחבויות. אני כן אומר שהפתרון הזה נולד אחרי שהכירו בבעיה. אחת הבעיות שנתקלנו בהן בניסיון לייצר פתרון לבעיה שאנחנו מכירים הוא בהכרה בבעיה.

לשמחתי לפני כחודשיים בדק המפקח על הביטוח את המצב בכל הרשויות המקומיות. הייתה ישיבה אצל מנכ"ל משרד הפנים שבה הוכרה הבעיה, מבחינתנו בפעם הראשונה, והוקם צוות שאמור להתכנס ב-10 בינואר. נקבעה פגישה עם המפקח על הביטוח, כמובן נציגי השלטון המקומי ועם אגף התקציבים כדי לבחון אלטרנטיבות – וקיימות אלטרנטיבות שהוצגו כאן. יש מודלים, כולל של המדינה שמנהלת קרן פנימית, "ענבל" מנהלת עבור המדינה קרן פנימית לביטוחי הממשלה, אולי זה אחת האלטרנטיבות. צריך לדון בהן. אלה פתרונות מורכבים. קשה לדון בפתרונות כל עוד אין הכרה בבעיה. זה המצב כרגע.

תודה רבה. נציגי משרד האוצר נמצאים כאן?

אנחנו מרשות שוק ההון. זה כבר לא משרד האוצר.

היא רשות עצמאית.

רשות שוק ההון, בבקשה.

אני מנהל מחלקת ביטוחי רכוש ברשות שוק ההון. כפי שאופיר יונתן אמר, אנחנו באמת מכירים את הנושא. איתי פנקס ארד פנה אלינו לפני כחודש וזה על שולחננו, כפי שאומרים. אנחנו באמת נגיע לישיבה בינואר. הפתרונות שעלו פה מעניינים.

אני לא מבין, אלא אם כן החלטתם שעד 10 בינואר המשיח מגיע, אז בואו נחכה שהוא יגיע. אם לא החלטתם את זה, אני יכול להבין מה זה 10 בינואר? הרשויות המקומיות נמצאות במצוקה כלכלית קשה ובאות לפה עם בעיות. למה אי אפשר לקיים את הדיון הזה בשבוע הבא? אז נדע איפה אנחנו עומדים. אולי נעשה חקיקה? אולי נעשה את מה שנעשה במקומות אחרים? למה אי אפשר להקדים את הדיון הזה?

זה דיון מרובה משתתפים.

אז מה אם הוא מרובה משתתפים? אז הוא ייערך רק בינואר? אני לא מבין. לא מדברים פה על בעיה פרטית של מישהו. מה זה?

יש רשויות מקומיות שעוד לא עשו ביטוח.

יש לי בקשה. אדבר עם דורית סלינגר.

לנו אין בעיה, אנחנו זמינים. אני זמין לישיבה.

עם כל הכבוד, אנחנו מדברים פה על בעיה ציבורית מן המדרגה הראשונה. יש רשויות מקומיות שלא עשו ביטוח בגלל זה. יש מציאות שבה רשויות מקומיות משלמות הרבה כסף עבור הביטוח כאשר מצבן הכלכלי לא טוב. היה צריך לא להתנהג כמו במדינת חֶלֶם: "בסדר, עושים, תהיה ישיבה". אתה יודע מה זה ישיבה ב-10 בינואר? הפירוש הוא שדוחקים את הקץ ואומרים "אין בעיה".

אני מבקש להקדים את הישיבה הזאת. אני מבקש שהוועדה תקבל תשובה מה הולכים לעשות. אם לא, יש לנו כלים. זה דבר שלפי דעתי הוא בר-פתרון, הוא לא בעיה שאי אפשר לפתור אותה. לכן אני מבקש להקדים את הדיון. אני מבקש שתיזמו, גם אתם וגם אתם, את הקדמת הדיון. אני מבקש לדעת את התשובות לפני שאני מקבל פה החלטה.

אני מבקשת לשאול אתכם. אנחנו מבינים שזה כשל שוק מפני שאין פה תחרות, ואנחנו שומעים שבמכרזים מתמודדים חברה אחת או שתיים לכל היותר. למה שלא יתאפשר לעיריות לפתוח את המכרז גם לחברות בין-לאומיות? מה תהיה עמדתכם?

כבר נעשתה פנייה כזאת לחברה מסוימת בין-לאומית.

זו ההצעה הכי טובה.

צריך לתקוף את הבעיה, שהם יידעו שאנחנו עוקבים אחרי זה.

שחברות הביטוח יידעו ש"לא אלמן ישראל".

הבנתי, לא שללתי את זה. נשמע את נציג משרד הפנים.

אני ממשרד הפנים. אני חבר בצוות מטעם משרד הפנים. פשוט לא הצלחנו לקבוע את הישיבה קודם. זה הכול. ננסה להקדים אותה.

אולי נעזור להם לתאם יומנים. הטיעון הזה מעליב.

מרגע שהחברים יעל גרמן ויעקב אשר העלו את הנושא הזה כאן – אנחנו גם נעקוב אחרי זה. התשובה שייערך דיון ב-10 בינואר, עד עכשיו זה היה בסדר אבל מרגע זה ואילך זה לא בסדר. אני מבקש להקדים את הדיון כך שייערך מהר ככל הניתן. אם תגידו שאין פתרון, זה גם בסדר, אבל אז אנחנו ניכנס לעניין.

אנחנו נמצא פתרון.

תוך חודש אני מבקש תשובה. אני מבקש להקדים את הדיון הזה.

אנחנו מבקשים פתרון.

אני מבקש מן השלטון המקומי, אני מבקש מאגף שוק ההון ואני מבקש ממשרד הפנים להקדים את הדיון הזה, לערוך אותו כמה שיותר מהר ולהודיע לנו ואז אנחנו נקבל החלטה.

אני מודה לכם על הדיון. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:35.