ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-03OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 494

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, י' בכסלו התשע"ח (28 בנובמבר 2017), שעה 13:40

הצעת חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון מס' 2) (הוראות לעניין שטח תחום ירושלים והרוב הדרוש לשינוין)

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

זאב בנימין בגין

יעל גרמן

שולי מועלם-רפאלי

מיכאל מלכיאלי

אורי מקלב

עודד פורר

טלי פלוסקוב

אלעזר שטרן

נאוה בוקר

דוד ביטן

מיכל בירן

יואב בן צור

דב חנין

מאיר כהן

יוליה מלינובסקי

לאה פדידה

מיקי רוזנטל

מוסי רז

ממונה בכיר-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - איל זנדברג

מתמחה, משרד המשפטים - תמר באום

ממונה מחלקת תקציבים, משרד הפנים - סיון להבי

מנהל מרחב ירושלים, המרכז למיפוי ישראל, משרד הבינוי והשיכון - חגי לייבושור

מנהלת יחידה, האגודה לזכויות האזרח בישראל - רונית סלע

נציג ארגון שתי"ל – מייסודה של הקרן החדשה לישראל - חובב ינאי

מתנדבת, המשמר הציוני הדמוקרטי - תמר ליטוב

מנהל המרכז הבין תרבותי לירושלים - חגי אגמון-שניר

עיר עמים, מנהלת פעילות ציבורית - נירית מוסקוביץ'

יו"ר ועד תושבי שכונות צפון ירושלים - מוניר זגייר

מנהלת פיתוח מדיניות עיר עמים - אשרת מימון

גור בליי

אסף פרידמן

אור שושני

ירושלים בירת ישראל (תיקון מס' 2) (הוראות לעניין שטח תחום ירושלים והרוב הדרוש לשינוין)

צהריים טובים, אני פותח את ישיבת הוועדה, הנושא הוא חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. אני מבקש מגור שיקרא את החוק, ואחר כך נשמע את ההסתייגויות.

חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון מס' 2)

1. ביטול סעיף 5 – בחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל (להלן – חוק היסוד) סעיף 5 בטל.

2. תיקון סעיף 6 – בסעיף 6 לחוק היסוד, במקום הסיפה החל במילים "לתחום ירושלים" יבוא "לתחום עיריית ירושלים ובכלל זה השטח המתואר בתוספת להכרזה על הרחבת תחום עיריית ירושלים מיום כ' בסיוון התשכ"ז, 28 ביוני 1967, שניתנה לפי פקודת העיריות, והכול כפי שהיה בתוקף ביום תחילתו של חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון מס' 2) (הוראות לעניין שטח תחום ירושלים והרוב הדרוש לשינוין) – כלומר התיקון הזה.

3. תיקון סעיף 7 – בסעיף 7 לחוק היסוד, במקום "סעיפים 5 ו-6" יבוא "סעיף 6", ובמקום "ברוב של חברי הכנסת" יבוא "ברוב של 80 חברי הכנסת"; אין לשנות את הוראות סעיף זה אלא בחוק יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת.

זה כבר הדיון השלישי בחוק וכבר עשינו את כל מה שצריך, ועכשיו יש לנו את ההסתייגויות. אני אתן למי שהגיש הסתייגויות לנמק, ואחר כך נצביע עליהן. מי שהגיש בכתב הסתייגויות זה מרצ ויש עתיד והמחנה הציוני.

אדוני, בדיון הקודם הבטחתם לתת לדבר גם לארגונים שלא הצליחו לדבר בפעם הקודמת.

דיברו כבר.

לא, לא דיברו.

הייתה רק אחת שלא הספיקה לדבר.

לא, לא, היה רק אחד שדיבר.

מי לא דיבר?

אף אחת מאיתנו לא דיברה, דיבר רק נציג התושבים, למרות שנרשמנו מספר ארגונים.

מי שלא דיברו זה האגודה לזכויות האזרח, עיר עמים, המרכז הבין-תרבותי בירושלים - - -

לא, לא, אנחנו לא מוסיפים, כבר עשינו את זה.

אף אחד מאיתנו לא דיבר פעם קודם.

אדוני, לא שמעתם את אנשי ירושלים.

עוד לא נתתם לחברה האזרחית לדבר בכלל.

בסדר, אני אתן לך לדבר, בקצרה.

וגם לאיש מהמרכז הבין-תרבותי מירושלים, תודה.

את מייצגת אותו?

לא, אבל מניסיון - - -

אני שקט ומנומס, אבל זה לא אומר שאני לא ארצה לדבר.

תודה רבה על ההזדמנות, אני רונית סלע, מהאגודה לזכויות האזרח. אנחנו רוצים להציג את עמדתנו ביחס לתיקון שמדבר על שינוי גבולות העיר.

אמנם בתיקון עצמו ההצעה מנוסחת בצורה ניטרלית כמובן, כדי לאפשר איזשהו שינוי עתידי, אבל לכל מי שקורא עיתון ידוע שהמטרה של השינוי הזה היא קידום התכנית שהשר אלקין מנסה לקדם, שבמסגרתה שכונות מעבר לחומה יופרדו ותוקם בהן רשות מקומית נפרדת – ועל זה אני רוצה לדבר.

אני אקדים ואומר שאנחנו מומחיות לנושא הזה. מאז הקמת החומה אנחנו מלוות את השכונות האלה ונמצאות שם הרבה. בשונה מרשויות ישראליות, שאין להן מושג קלוש מי גר שם, איך נראים החיים שם ומה האתגרים שם, אנחנו נמצאות שם באופן קבוע. מדובר באזור שמתגוררים בו היום לפי הערכת הרשויות כ-140,000 תושבים, מרביתם תושבי ירושלים, למרות הניסיון להציג את זה אחרת.

במשך עשור הייתה לממשלת ישראל כל הזדמנות שהיא להשקיע בשכונות האלה או להכריח את עיריית ירושלים להשקיע בשכונות האלה, אבל הדבר לא נעשה. הדבר לא נעשה למרות שהייתה החלטת ממשלה מפורשת כאשר הוקמה החומה, שבמסגרתה נאמר שבעקבות הקמת החומה באופן שמפריד את השכונות האלה מירושלים, בכל זאת תהיה שם השקעה רצינית וייבנו שם בתי ספר, ייבנו שם בתי חולים ועוד. הייתה החלטת ממשלה, כל משרד ממשלתי קיבל את שורת הביצוע שלו – ושום דבר מזה לא נעשה. וכיום השכונות האלה הן המקום המוזנח ביותר במרחב הזה; מקום שיש בו כאוס תכנוני; מקום שאין בו לא בתי ספר, לא בתי חולים ולא שום דבר. מדובר במחדל חמור, מדובר בעבירה על החוק של ממשלת ישראל, עיריית ירושלים וכל רשות אחרת שאמורה לתת לאנשים את הזכויות אבל לא נותנת להם, אפילו לא את הדברים הבסיסיים ביותר.

עכשיו, מה הם באים לכאורה לתקן? הם טוענים שתוקם שם רשות מקומית חדשה וייפתרו כל הבעיות. איך ייפתרו כל הבעיות? כמובן - - -

רגע, אני רוצה להפסיק אותך, א', כי נגמר הזמן, ו-ב', כי אנחנו לא מדברים על החוק של אלקין. אני לא מודע לחוק של אלקין, זה לא נמצא על השולחן וזה לא רלוונטי. כשיגיע החוק של אלקין יהיו דיונים, ואז תוכלי לשאת את כל הנאום היפה שלך – באמת אני אומר, לא בציניות – אבל זה לא רלוונטי לעכשיו. אין לנו חוק של אלקין.

אני אשמח לענות - - -

בין כה וכה יש לך עוד חצי דקה, אז תצטמצמי לחוק עצמו, לא למשהו שהוא לא רלוונטי ולא מונח על השולחן.

להבנתי, וכך גם הבינו חבריי שהתייעצתי איתם, המהלך של אלקין לא ייעשה בחוק של הכנסת, כך שלא תהיה לי הזדמנות אחרת לבוא ולהשמיע את דבריי בפני חברי הכנסת - - -

לא, לא, אני לא מספק הזדמנויות.

מי הגברת?

האגודה לזכויות האזרח. נשארו שניים שלא דיברו בפעם הקודמת.

רונית, עזבי, כשזה יגיע... אני לא יודע איך אלקין יעשה את זה, אבל זה לא רלוונטי לעכשיו, זה לא החוק שעליו אנחנו מדברים.

אני שומעת ומקבלת ולא אמשיך את הנאום הקצר שהכנתי, אבל להבנתי החוק הזה הוא בהחלט החוק שאמור לאפשר אחר כך להעביר זאת במהלך ממשלתי, ולכן זאת ההזדמנות של חברי הכנסת ולא תהיה הזדמנות אחרת.

אנחנו מודים לך. גברתי, בבקשה.

אני עורכת דין אשרת מימון, מנהלת פיתוח מדיניות ב"עיר עמים". אני רוצה להגיד שהדבר הטוב היחיד שאני רואה בתיקונים בחוק היסוד היא שלראשונה זה יצר הסכמה רבתי בין כל הירושלמים, ימין ושמאל, שהתיקונים האלה הם מזעזעים, שהם מעל הראש שלנו, שהם מחרבים עוד את ירושלים ובשם הסיסמאות עליה מכניסים אותה שוב למצב של מתיחות ולחץ ואלימות, ואנחנו צפויים לראות את זה.

בניגוד למה שנאמר כבר, סעיפים 2 ו-3 לתיקון בהחלט מיועדים לאפשר תכנית לניתוק השכונות, ולכן אני מתעקשת להתייחס לזה. הסיכוי שינתקו את השכונות שמסביב לירושלים, בפאתי ירושלים, באזור כפר עקב ומחנה הפליטים שועפט, ו-וואלג'ה ואזור סוואחרה בעצם יוביל, בניגוד למה שטוענים כל הזמן, לעקירת יותר משליש מתושביה הפלסטינים של ירושלים. יש מסמכים חד-משמעיים, גם של מכון ירושלים, שמבהירים שרוב רובם, אולי אף 90%, של התושבים שגרים באזורים האלה הם תושבי ירושלים ולא תושבי הגדה. גם לו היו תושבי הגדה, בידי ישראל הייתה אפשרות להוציא אותם מהאזורים האלה. וגם, אפילו בהנחה שמנסים מטעם הממשלה ליצור מצג כאילו חיים שם תושבי הגדה, אני לא מבינה איך הינתקות מהשכונות האלה תיטיב את מצבנו.

לכן, אם מתכוונים להמשיך עם התכנית של הממשלה באמצעות סעיפים 2 ו-3 לתיקון, אנחנו צפויים לראות חזרה רבתי של עשרות ורבבות מהתושבים הפלסטינים מהשכונות האלה לתוך ירושלים המזרחית, ולכן לא יהיה כאן שום הישג דמוגרפי, גזעני ככל שיהיה – כי אנשים יחזרו פנימה - - -

אשרת, אני מתנצל - - -

אדוני, עוד שלוש דקות ואני מסיימת.

לא שלוש דקות, יש לך עוד דקה. אבל אני רוצה להסביר עוד פעם, אנחנו לא מדברים על החוק הזה ואני בכלל לא יודע אם יהיה חוק. גם היום, אם שר הפנים רוצה להעביר שכונות מסוימות לרשות מוניציפלית אחרת, הוא יכול לעשות את זה, לא צריך את החוק הזה.

לא, יש ועדת גבולות, זה לא מנדט של השר.

לא משנה, זה לא הפרוצדורה הזאת בכלל, זה לא רלוונטי. לכן אני חוזר עוד פעם: הבנו את הנקודה, אבל זה לא רלוונטי. שמענו בכבוד - - -

אז אני אמשיך בכבוד. אדוני, אני מבינה את האי-נוחות של נציגי הבית היהודי להכיר בעובדה שהליכוד הכניס להם פה שפן לתוך התיקון שהם רצו לעשות מראש. חד-משמעית בתוך התיקון הזה נכנסת כוונת הממשלה לנתק את השכונות, ואתם מובילים את ירושלים שוב, ולא בפעם הראשונה, למתיחות, לאלימות ולא לשום פתרון דמוגרפי אלא לסכנה נוספת.

תודה לך. אדוני, אחרון הדוברים, בבקשה. יש לך שלוש דקות.

אני ד"ר חגי אגמון-שניר, אני מנהל המרכז הבין-תרבותי לירושלים. חשוב להדגיש שאנחנו ארגון לא פוליטי ואנחנו לא רגילים לעבודה פרלמנטרית, לא מהימין ולא מהשמאל. אני מייצג הרבה מתושבי ירושלים, שמוטרדים בדיוק בגלל מה שאמרת, כבוד היושב-ראש: שלא יהיה חוק נוסף; כלומר, שזה החוק שייתן את הלגיטימציה לניתוק של אותן שכונות למועצה עצמאית.

אני רוצה לפרגן לגוף הממסדי המרכזי שפועל היום בצורה מדהימה במחנה הפליטים שועפט, שלמרבה ההפתעה זאת משטרת ישראל, שהקימה נקודת משטרה שירותית ומרשימה שם. אני רוצה לפרגן גם ל"הגיחון", שברגעים אלה ממש מקימים צינור ביוב חדש במחנה. ואני רוצה לפרגן גם לתושבים, שכותבים פוסטים בפייסבוק שמפרגנים לשני הגורמים האלה.

מחנה הפליטים שועפט, כמו כפר עקב, עוברים תהליכי הבראה בימים אלה. אלא שהתהליך שקורה עכשיו, בזמן קבלת החוק הזה, מחזיר אותם אחורה למקום של ייאוש. והייאוש שלהם יקרין על נווה יעקב, על פסגת זאב, על הגבעה הצרפתית. ואני ממש קורא לכם – וגם שלחתי אימייל לחלקכם – בואו נעצור. כמעט כל החוקרים ואנשי המעשה בירושלים מאוד לחוצים מהמשמעויות של העברת החוק הזה. ולא כי יש משהו רע בחוק כשלעצמו, אלא בגלל העובדה שהוא מייצר ייאוש שיקרין על כל צפון מזרח העיר. אפשר להמתין עם זה, בבחירות הקרובות אף אחד מהם לא יצביע, אני יכול להבטיח לכם. עוד שש שנים זה עוד הרבה זמן, ובינתיים אפשר לעשות עבודת מטה ולחפש פתרונות יותר נכונים. אני מודה לכם על ההקשבה.

תודה רבה לך, אדוני. גור, בבקשה.

לפני הנמקת ההסתייגויות אני רוצה לומר כמה מילים. קודם כול, מדובר פה בתיקון לחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, דבר שצריך להשליך על הרצינות שבה הכנסת תופסת את תפקידה בבואה לתקן חוק יסוד, שהוא לא חלק רגיל, אלא בעצם פרק בחוקת מדינת ישראל, עם כל החשיבות שבעניין. לכן החוק הזה מחייב הסתכלות רחבה יותר מהסתכלות פרטנית על חוק ספציפי; הוא מחייב הסתכלות רחבה על המבנה החוקתי של מדינת ישראל.

השריון של 80 שמוצע פה לסעיף 6, הסעיף שאוסר על העברת סמכויות בירושלים לגורם זר, הוא עניין מאוד חריג בחקיקת היסוד שלנו. למעשה חלק מחוקי היסוד שלנו לא משוריינים בכלל ואפשר לשנות אותם בהוראות רגילות, חלק משוריינים ב-61, ויש רק שתי הוראות שמשוריינות ב-80, ואלה הוראות שממש נועדו להגן על הדמוקרטיה במובן הכי צר שלה. אלה הוראות שמדברות על כנסת שרוצה להמשיך את כהונתה עוד ועוד ולא ללכת לבחירות, שזו ממש סיטואציה של דיקטטורה; ועל סיטואציה של תקנות שעת חירום, שמשעות את חוק יסוד: הכנסת, שזו גם סיטואציה שבה באמת כלים כל הקצים. אלה שני הדברים שיש לנו עד היום בשריון של 80. ופה בעצם מבקשים להוסיף הוראה של שריון של 80 על משהו שלא נופל בגדר מהותה של הדמוקרטיה במובן הזה, וזה דבר שהוא מאוד חריג.

גור, אתה מדבר בעדינות. אני הייתי רוצה לשמוע שאתה מתנגד לזה.

יעל, יעל, יעל, אני מבקש.

אני חושב שבסיטואציה הזאת - - -

הוא גם דיבר בישיבות הקודמות על כך.

אני חושב שלמרות שזה חריג, אני לא יכול לומר שהכנסת לא רשאית לעשות את זה, במידה רבה בגלל שיש פה איזה מסלול עוקף של זה. זאת אומרת, סעיף השריון עצמו משוריין ב-61. זאת אומרת שמבחינה מעשית, אם רוצים לבטל את האיסור על העברה לגורם זר, אפשר לעשות זאת באחת משתי דרכים: או לגייס 80 ולבטל את האיסור; או לגייס רוב של 61 לביטול השריון של ה-80 והפחתה שלו, ואז לבטל את האיסור. כך שההיבט שמאפשר את ה - - -

צריך לסכם, אנחנו לא פותחים את הדיון מחדש.

בגלל שיש את האופציה העוקפת אני לא יכול לומר שהדבר הזה הוא בלתי אפשרי, אבל אני כן יכול להצביע על החריגוּת שלו ועל העובדה שהוא יכול להוות תקדים לשריון של דברים נוספים ב-80, ולכן זה בהחלט תקדים לא פשוט.

דבר שני, לגבי ההשמטה של סעיף 5. אני יודע שהיא באה מתוך מגמה שאומרת שלא רוצים שתהיה הגדרה של תחום עיריית ירושלים בחוק היסוד. לפי חלק מהפרשנויות – ואני לא בטוח שזאת הפרשנות האפשרית היחידה – ההגדרה של תחום עיריית ירושלים בחוק היסוד מונעת העברת שטחים מוניציפליים מתוך ירושלים בלי תיקון של חוק היסוד. אני חושב שאפשר לפרש את זה לכל מיני כיוונים, אבל - - -

אתה יכול להסביר את הנקודה הזאת של ההעברה המוניציפלית טיפה יותר?

סעיף 5 בנוסחו המקורי אומר "תחום ירושלים כולל לעניין חוק יסוד זה בין השאר את כל השטח המתואר בתוספת להכרזה על הרחבת תחום עיריית ירושלים שניתנה לפי פקודת העיריות ב-67'". מה שיש בהכרזה הזאת זה כל מה שסופח ב-67', בעצם מזרח ירושלים.

תגיד לי אם הבנתי נכון - -

אבל כבר עשינו את זה בישיבות הקודמות.

- - מאחר שיש יוזמות כאלה ואחרות להקים בחלק מהשכונות מועצה מוניציפלית נפרדת, החוק הזה בעצם אומר: בסדר, יקימו מועצה מוניציפלית נפרדת, אבל לעניין העברת שטח מירושלים לגורם זר, היא תישאר תחת החוק.

נכון. זו בדיוק הנקודה השלישית שרציתי לומר. סעיף 6 מקפיא את המצב בעניין העברת הריבונות ואומר שגם אם אתה מוציא משהו מירושלים מבחינה מוניציפלית, הוא עדיין ימשיך ליהנות מאותה הגנה, ואם אתה מצרף משהו לירושלים, הוא לא ייהנה מאותה הגנה. אגב, גם זו הוראה חריגה, כי אם אתה מוציא משהו מירושלים אז אתה בעצם אומר שמבחינה משפטית הוא לא ירושלים, אין לו את אותו ייחוד שיש לירושלים, אבל בכל זאת אני מקנה לו את אותו שריון. זה גם דבר שמעורר שאלות מבחינת הקוהרנטיות של ההסדר.

תודה.

אפשר שאלה ליועץ המשפטי?

לא.

למה לא? אני רוצה להבין משהו.

אבל אני לא רוצה להתחיל לפתוח את הדיון - - -

לא, לא לפתוח את הדיון, רק שאלה קצרה.

אבל ממש בקצרה.

האם המשמעות של החוק הזה היא ש'חוק יסוד: משאל עם' מתבטל?

לא. אלה שני חוקים שפועלים במקביל; החוק של ירושלים נותן עוד איזשהו רובד הגנה. חוק משאל עם לא אומר שאי אפשר למסור שטח ריבוני, הוא רק קובע הליך למסירת שטח ריבוני, שזה או רוב של 80 בכנסת או רוב של 61 ומשאל עם – על כל שטח ריבוני של מדינת ישראל. החוק של ירושלים קובע עוד רובד, הוא אומר: לא יימסר שטח מירושלים, נקודה. כך שבעצם אם ממשלת ישראל מחליטה למסור חלק מירושלים, היא צריכה גם לפעול לביטול הסעיף שקובע איסור להעברת שטח, ואחרי שהיא ביטלה את האיסור היא נכנסת למסלול הרגיל של חוק משאל העם, כמו כל שטח ריבוני אחר.

אז אפרופו מה שאמרת על ה-80, למה שהממשלה לא תשים על כל חוק שלה 80?

ומשאל עם.

לא, אלעזר, זה לא שאלה לעכשיו.

למה זה לא שאלה?

כי יש עכשיו חוק שדנים עליו - - -

לא, זה בחוק. אני לא שואל על משאל עם - - -

זה החוק, מה לעשות? אתה יכול להתנגד לו.

לא, אני שואל משהו אחר. מה מונע מממשלה, מבחינה דמוקרטית חוקתית, לשים 80 על כל חוק שהיא עושה?

אני רוצה לענות על זה. אני חושב שיש בעיה דמוקרטית קשה לקבוע שריון של 80 על חקיקה של הכנסת. אני חושב שאתה בעצם גורם למצב שאם יש 41 חברי כנסת שרוצים משהו בעוד ש-79 אחרים רוצים משהו אחר - - -

נכון, אני לא מצליח להבין את ההיגיון.

לכן אני אומר שברמה העקרונית שריון של 80 הוא דבר חריג. אבל ברמה המעשית, בחוק הזה, בגלל שאת סעיף השריון עצמו אפשר לשנות ב-61, הבעיה העקרונית לא מתעוררת במלוא עוזה, כי בעצם אפשר לעשות את כל הפעולות הדרושות גם ברוב של 61. אבל אם לא היה את העניין הזה אז זו בהחלט הייתה בעיה מאוד קשה מבחינה דמוקרטית.

קבענו ש-61 יכול לבטל את זה.

מוסי, אתה רוצה להתחיל לנמק? אני אתן לך חמש דקות לנמק - - -

את כל ההסתייגויות - - -

לא, יש לך הרבה מאוד הסתייגויות שהוא אמר לך שהן לא רלוונטיות.

אין דבר לא רלוונטי.

בתיקון החוק לא משנים כותרת, ויש עוד אחרות.

תמיד יש הסתייגויות לכותרת.

בחוק חדש, לא בקיים.

זה לא משנה, יש לך חמש דקות, זה די והותר.

למה לא קבעו אתמול שצריך 80 בשביל לשנות את החוק של ההגנה על ראש הממשלה?

אולי תציע את זה...

אני מתפלא עליכם, ניסן – אם משחיתים אז כבר עד הסוף.

מוסי, בבקשה.

קודם כול אני שמח שאחזה פאניקה באנשים מסוימים והם חושבים שמחר הולכים לוותר על חלק מירושלים.

אני מצר, אדוני היושב-ראש, שלא שמענו מספיק את נציגי החברה האזרחית, בשלוש שפות. כי אלה אנשים שזה תחום המומחיות שלהם.

לא, הייתה ישיבה שלמה. הם נשארו האחרונים שלא, והם בכלל דיברו על החוק של אלקין, שהוא לא רלוונטי ואני בכלל לא יודע אפילו מה עמדתי לגבי החוק שלו.

נשמח לשמוע שאתה מתנגד.

לא אמרתי את זה, זה לא רלוונטי. מוסי, בבקשה.

אנחנו מציינים היום את כ"ט בנובמבר, ואני רוצה לחזור 120 שנה אחורה, לקונגרס הציוני הראשון, שבעצם הגדיר מהי מטרת הציונות. מטרת הציונות היא מימוש זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי על פי משפט הכול – או משפט העמים, שכל אחד יתרגם את זה בצורה שנוחה לו. ואם אני בא לבחון את החקיקה הזאת, זאת חקיקה אנטי ציונית מובהקת, משום שהיא מתנגדת... כמו שאתם יודעים, בסיפוח של ירושלים המזרחית ו-28 הכפרים, כולל העיירה בית חאנון, לישראל, יש רק מדינה אחת בעולם שמכירה. אתם יודעים מי המדינה הזאת? ישראל. אף מדינה לא מכירה בזה, זה מנוגד למשפט העמים, זה מנוגד למשפט הכול, ולכן זה מנוגד לערכים הכי בסיסיים של הציונות.

אני לא מקבל את זה. לא כל מה שמנוגד למשפט העמים מנוגד לערכים של הציונות.

אלעזר, תן לו.

בסדר, אתה יכול לא לקבל את זה - - -

שלא יחשבו שאנחנו מסכימים - - -

שלא יחשבו שיש פה הסכמה על הדברים שהוא אומר.

אלעזר, אני מתאר לעצמי שאתה גם תדבר - - -

לא, הוא לא נותן לי לדבר.

מישהו אחד מיש עתיד יסביר את ההתנגדויות שלהם.

אני ממשיך. בואו נניח שמתישהו תחול התעשתות ויקרה דבר שלא קרה עד היום אף פעם, שבו ראש ממשלה בישראל ישיב בחיוב להצעות השלום הערביות ויגיד שהוא מוכן לגבולות 67'. או נניח דבר פחות מזה, משהו שכבר קרה עם שני ראשי ממשלה בישראל – להסכים תמורת שלום להגיע להסדר בירושלים. אז אתם בעצם תבואו ותגיד לו, רגע, יכול להיות שהעם תומך בזה, אבל עדיין, צריך בשביל זה 80 חברי כנסת, או 61 שישנו את ה-80.

אבל מה זה הדבר הזה? הרי לא סיפחו עם משאל עם, לא סיפחו עם 80 חברי כנסת, לא יצרו את המציאות ההזויה של האפליה בשטח עם 80 חברי כנסת, וספק אם בכלל היו שם 61 חברי כנסת. כל הדברים האלה נוצרו כתוצאה מחוסר מחשבה תחילה, והיום אתם באים ורוצים לכבול את ידי הדורות הבאים, למנוע את הסיכוי שלהם להגיע לעיר שבה אנשים יחיו בשוויון, שבה אנשים יחיו בכבוד, למנוע את הסיכוי של אזרחי מדינת ישראל להגיע להסדר של שלום עם השכנים שלהם. את כל זה אתם רוצים למנוע, בניגוד מוחלט לערכי הציונות, בצורה לא דמוקרטית, עם רוב מיוחס – שאני, אגב, לא מקבל אותו בשום מקרה, בטח לא במקרה כזה. מדובר גם בחגורה וגם בשלייקעס – גם 80 חברי כנסת, גם משאל עם. איזה עוד קונץ יהיה? אולי 101% מחברי הממשלה? אני רואה שאתם כל כך מפוחדים מזה שמדינת ישראל תעשה מעשה נכון ותגיע להסדר של שלום, אז תציעו ש-101% מחברי הממשלה יאשרו ובזה נסכם את העניין.

כל החוק הזה נובע מפחד שלכם. אתם יודעים שהעמדה שלכם לא צודקת, אתם יודעים שהיא לא ציונית, ולכן אתם רועדים מפחד שיום אחד היא תשתנה. ויום אחד היא תשתנה, כי כמו שאמר אריק שרון, "דברים שרואים מכאן לא רואים משם". וכשזה יקרה אז סתם יהיה לנו יותר קשה להגיע להסכם, אבל אנחנו נגיע.

וואו, לא להאמין, יש לך עוד 17 שניות. כל הכבוד.

אני שומר אותן לנציגי החברה האזרחית.

נציגי יש עתיד, בבקשה.

יש לנו שתי הסתייגויות ואנחנו כמובן נגיש אותן בכתב. ההסתייגות הראשונה היא לתיקון של סעיף 6, איסור העברת סמכויות. אנחנו מבקשים שהתיקון לסעיף זה יימחק והסעיף המקורי ייוותר על כנו. לחלופין: התיקון המוצע יימחק, ובמקומו אחרי "לעיריית ירושלים" יבוא "אלא אם כן אושרה במשאל עם לפי הוראות חוק יסוד: משאל עם".

ההסתייגות השנייה היא תיקון סעיף 7, שגם היועץ המשפטי דיבר עליו. ההצעה שלנו היא שהתיקון המוצע יימחק והסעיף המקורי ייוותר על כנו. או לחלופין: המילה "80" תימחק, ובסיפה, במקום "אלא בחוק יסוד שנתקבל ברוב חברי הכנסת", יבוא "אין לשנות את הוראות סעיף זה אלא ברוב רגיל של חברי הכנסת". או לחלופין: במקום הסיפה החל במילים "סעיף 6" יבוא "חוק יסוד זה, בהיעדר חוק יסוד המסדיר את הליכי החקיקה בכלל, לרבות את הליכי חקיקת חוקי היסוד, הכוללים כללים ברורים בנוגע לאופן השריון של חוקי יסוד מפני שינוי".

תודה. המחנה הציוני, בבקשה.

הגשנו את ההסתייגויות שלנו גם בכתב. עיקרן עוסק בזה שלא תהיה הונאה של הציבור, כך מה שהוא בעצם כפרים פלסטיניים, שיהיה ברור בכל הנוסחים, גם במשאל עם, שהוויתור או הסיפוח הוא על כפרים פלסטיניים שמעולם לא השתייכו באמת לירושלים – כדי שאנשים יבינו על מה הם באמת מצביעים. זו רוח ההסתייגות שלנו.

רבותיי, תמו ההסתייגויות וההנמקות. איל, בבקשה.

אדבר מאוד בקצרה, כי אני רואה שאדוני היושב-ראש מבקש שנקצר.

לא ביקשתי שתקצר, אבל - - -

אני רואה על פניו, הפרוטוקול לא קורא את זה.

אני רוצה להדגיש את נושא הרוב הדרוש, שעלה פה גם משאלות חברי הכנסת. דרישה לרוב של 80 חברי כנסת כדי לתקן חוק יסוד היא דרישה חריגה. כיום היא שמורה לאותם מקרים שאפשר לקרוא להם דמוקרטיה מתגוננת או חשש מפני ניצול הרוב את כוחו, וכאן לא מדובר במקרה שנופל בגדר המקרים שמקובלים היום.

עם זאת, מכיוון שהנוסח כפי שהוא מונח עכשיו למעשה מדבר על תיקון של חוק היסוד ברוב של 61, הרי שמה שהיה יכול להיות בעיה חוקתית כבדת משקל בעצם מתעמעם, ולכן אני מעיר את זה לפרוטוקול. כרגע הנוסח הזה גובר איכשהו על אותה בעיה, אבל חשוב לומר ששריון של 80 הוא דבר חריג ששמור למקרים מסוג מסוים, והמקרה הזה לא נופל בגדרם.

גם אם נותנים אפשרות להוריד את זה ב-61?

אולי אדוני לא הקשיב באותו רגע; אמרתי שהעובדה שהנוסח שלפנינו מדבר על תיקון ב-61 ממתנת את הבעיה. אבל אני בכל זאת אומר את זה, כדי שכשיקראו את דברי ימי הכנסת יבינו שהייתה כאן בעיה ועקפו אותה באיזושהי צורה.

אבל זה בהחלט חריג.

חריג מאוד.

מבחינה עקרונית, גם אם יש איזשהו מסלול עוקף, הרי שכשבונים חוקה מאוד חריג להשתמש בכלי כזה.

זה לא סוג המקרים שמתאים לרוב של יותר מ-61.

מה זה משנה, הרי הם יכולים לעשות הכול.

אבל חשוב שהדברים ייאמרו, כי ממש משחקים פה בהתנהלות של שלטון החוק במדינת ישראל.

אדוני, אני מוטרדת מזה שאתם הקדמתם היום את הדיון לאחת וחצי ויש עוד הרבה אנשים שתכננו להגיע בשתיים ולא קיבלו שום הודעה רשמית מהוועדה.

הנה, עכשיו שתיים.

אז על השנייה אתם - - -

הדיון הוא עד ארבע.

רגע, בואו נעשה סדר. האנשים האחרים כבר דיברו כולם ואתם האחרונים שהבטחתי להם.

אני לא חושבת, אדוני.

כל האחרים דיברו. הבטחתי לכם, ונתתי לכם לדבר.

אבל איך זה שהוקדם הדיון ולא קיבלנו שום הודעה על זה?

יצאה הודעה.

לא קיבלנו שום הודעה.

שום הודעה.

חברים שלנו פה דאגו להודיע לנו.

ניסן, אני לא מבין אותם, הרי אם אפשר לעשות חוק על 80 וחוק על חוסר המלצות אז אפשר כבר לעשות הכול, אז מה זה כבר משנה.

אבל למה אתה מפריע לנו בטיעונים הרציניים שלנו?

אל תגבש בגללם תפיסה צינית של המציאות.

מה, הרי אין כבר אלוהים, אין אלוהים, אפשר לעשות הכול, לא הבנתם את זה? אפשר לעשות הכול. ניסן, תגיד להם את האמת, "אנחנו חזקים" - - -

זה חוק דרמטי לעיר הכי גדולה בארץ - - -

אנחנו חזקים, הכול אנחנו יכולים, מה זה משנה הדמוקרטיה, החוקים, הזמנים של הכנסת. ניסן, אפשר הכול, תגיד להם את האמת.

מה זה הכול?

הקואליציה הזאת יכולה לעשות מה שהיא רוצה; לעשות חוק להגן על ראש הממשלה, לעשות חוק על ירושלים, מה שהיא רוצה. תודה רבה שלא כתבתם 90.

כשאתם הייתם בקואליציה אתם התחשבתם באופוזיציה?

כשאנחנו היינו בקואליציה היה משאל עם. היה לנו ביטחון - -

מה שהיה חשוב לכם עשיתם בלי משאל עם.

- - אנחנו לא היינו מושחתים, לא עשינו חוקים להגן על שחיתות.

עשיתם דברים בעייתיים אחרים.

לא עשינו דברים בעייתיים.

ככה אתה חושב.

תאמין לי, החרדים אמרו לנו תודה כל יום. שלחנו אותם לעבוד.

גם אם אין צדק, לפחות שתהיה מראית של צדק. לקיים דיון כזה חצי שעה מוקדם יותר מבלי להודיע – אני מתקשה להבין איפה יש אפילו מראית עין של צדק.

יצאה הודעה.

אבל מה זה קשור? הרי כבר עברנו את השעה שתיים.

אומר מנהל הוועדה שיצאה הודעה.

הוא אומר, אבל יושבים פה הרבה אנשים שהוזמנו וקיבלו הודעה רשמית על הדיון אבל לא קיבלו שום הודעה על ההקדמה.

טוב, גברתי, את רוצה שננהל עכשיו - - - ?

אני אשמח אם תבררו. אני רואה שמבררים כרגע.

בסדר, אבל זה לא רלוונטי - - -

למה זה לא רלוונטי? האם זה לא אמור להיות דיון פתוח לציבור?

פשוט לא אכפת לו מחוסר הגינות, זה מה שהוא אמר כרגע.

לא, היום כבר סיימנו את הדיון. היו כבר שתי ישיבות והיום היינו צריכים רק לנמק את ההסתייגויות ולהצביע. אבל מאחר שנשארתם שלושתכם, נתתי לכם גם לדבר.

אדוני, רק לדייק – בדיון הקודם דיבר תושב המקום ותו לא. אף נציג של אף ארגון לא דיבר בדיון הקודם. בוא נדייק.

ניסן, הם דיברו או לא דיברו? הם אומרים שהם לא דיברו.

נתתי להם לדבר. עכשיו הם דיברו.

עם העומס שיש בכניסה אני מאמינה שאנשים עוד מנסים להיכנס לדיון.

ניסן, אבל הם אומרים - - -

הם דיברו.

מעט מאוד.

סליחה, אני ממש מוחה על האמירה. יושבים פה אנשי הוועדה; הם לא חברי כנסת, הם לא הגישו את החוק, אז בואו נסמוך על היושר שלהם. כשאומר היועץ המשפטי של הוועדה - - -

עד הסוף נסמוך על היושר שלהם - - -

עד שאתם תמנו אותם ואז נפסיק.

כשאומר היועץ המשפטי של הוועדה שכל מי שביקש מקרב הארגונים אכן דיבר, זה לא כמו שאני אומרת את זה. תקשיבי לו, הוא אומר שכולם דיברו.

זה לא הוא אמר את זה, זה סלומינסקי אמר את זה.

ניסן, אני בעד ההצעה לסמוך על היושרה של הלא-פוליטיקאים פה.

- - -

ביום ראשון, 26 בנובמבר, בשעה 13:20 יצאה הודעה לכל המוזמנים – המייל נמצא מולי – וגם לפורטל הוועדה, וזה גם מעודכן בסנהדרין. אני ממש מתנצל אם לא קיבלתם, אבל אם תמשיכי להגיד שלא יצאה הודעה זה לא יהפוך את זה לאמת.

לא, לא, אני אמרתי שלא קיבלתי - - -

את יכולה להגיד שלא קיבלת את ההודעה, זה משהו אחר. אבל הודעה יצאה.

למה אתה מרים את קולך עליי?

כי את האשמת אותנו שלא פרסמנו, ואני מודיע לך שכן פרסמנו.

אני אומרת שלא קיבלנו - -

לא, לא אמרת את זה ככה - - -

- - ואני אשמח אם לא תרים את קולך עליי. תודה.

ניסן, אתה מצביע או לא?

יש כאן ארגון שלא דיבר? יש כאן ארגון שלא דיבר? מבין מי שנמצא כאן כולם דיברו.

כל הארגונים דיברו על כך שהמשמעות של הצעת החוק הזאת היא בנוגע לשכונות שמעבר לחומה. כבוד יו"ר הוועדה אמר שאין קשר בין הדברים – האם אפשר לקבל התייחסות של זה, אם של חברי הכנסת אם של היועץ המשפטי?

לא, לא אמרתי שאין קשר.

אני מתנצלת אם לא דייקתי.

הסברנו, וגם אמרתי שגם היום, גם בלי החוק הזה, יכול שר הפנים להחליט שהוא רוצה להקים מועצה מוניציפלית נוספת מתוך ירושלים, וזו זכותו, ואין לזה קשר לחוק הזה. החוק הזה רק נותן לאותם דברים ריבונות. דבר שני, לא יודע, יש הצעה של אלקין, לא יודע אם הממשלה תאשר אותה, אני עוד לא יודע את עמדותינו, הסיעות עוד לא גיבשו עמדה, אני מניח, בנושא הזה.

אני רוצה לחדד את הנקודה הזאת. סעיף 5 לחוק היסוד, שאותו מוצע לבטל, כן מגדיר את תחום ירושלים ככולל את כל השטח שסופח ב-1967. לכן, לפי פרשנויות מסוימות סעיף 5 מקשה על הוצאת שטח מוניציפלי מירושלים בלי תיקון חוק היסוד. אני לא בטוח שזו הפרשנות המתחייבת, אבל זאת בהחלט אחת הפרשנויות שהוצעה בהקשר הזה. ולכן ביטול סעיף 5 מקל על העניין הזה, כי ככל שיש קושי כזה, ביטול סעיף 5 מסיר אותו. כלומר, בעקבות ביטול סעיף 5 אין מגבלה על העברה של שטחים מוניציפליים מחוק ירושלים לרשויות עצמאיות וזה יכול להיעשות כמו כל רשות מקומית אחרת. לכן זה כן שינוי שיש בהיבט הזה.

- - -

ניסן, מצביעים?

אולי תיקחו פסק זמן לחשוב על הדברים - - -

גם נשמע לי שאתה צרוד ואתה צריך ללכת לנוח בבית, אז בוא נצביע, זה זמן מעולה.

לא, יש אי-הסכמה ביניהם, אז שייקחו יום אחד לחשוב על זה - - -

- - -

ביטן, למה אתמול לא עשית שזה יהיה 80 קולות?

אתה יכול לסדר שהחוק הזה יהיה רק לשבועיים, כמו עם בני בגין?

אתם לא מבינים בפוליטיקה בכלל - -

זה נכון.

ביטן, נכון, נכון, לא מבינים, לא מבינים.

- - למרות שאתה היית באכ"א והיא הייתה ראש עיריית הרצליה. אתם ביקשתם לעשות את ההצבעה הצבעת אמון, ואז גם עזריה וגם בני בגין יצאו החוצה ולא יכלו להצביע איתכם. פשוט חוכמה... קצת תחשבו לפני שאתם מבלבלים את המוח. אני ישר חייכתי. ועוד נתתי להם אישור לצאת ולא להצביע איתי, כי ריחמתי עליכם.

הוא צודק.

הוא צודק, זה היה טמטום מוחלט.

אני רק נבוך מזה שאתה מדבר על פוליטיקה כשמדובר פה על משהו שיכול לגרום לכך שצפון מזרח ירושלים ייראה כמו עזה.

כן, כן - - -

לרגע כדאי לחשוב על נווה יעקב ולא על פוליטיקה.

אני לא חייב לך כלום.

אתה לא חייב לי כלום, זה בסדר.

ידידי, מה קרה לך?

אני צוחק איתם על משהו, זה לא צריך לעניין אותך. מה אתה, עמותה? זה מה שיש לך? כל פעם חמישה איש מקימים עמותה והם כבר מייצגים את הציבור. מספיק, עד כאן. חמישה איש עושים לי עמותה והם כבר מייצגים את הציבור. בינתיים אנחנו נבחרנו, לא אתם.

מה עכשיו עם ההתייעצות?

אין רוב לקואליציה.

תצביעו.

נחכה עד שיבואו. תעשה הפסקה - - -

אל תבזו את התהליך. הדיון הסתיים, אז תצביע.

סליחה, אנחנו לא מבזים את התהליך - - -

- - -

זה לא מקובל; או שאתה עושה הפסקה ונחזור עוד רבע שעה - - -

לא, מה, את קובעת - - - ?

- - -

למה אין לכם פה רוב - - -

עוד מעט יבואו. קורה.

איפה אמסלם? הוא עובד כל יום בכנסת משש בבוקר, איפה הוא?

הוא עבד אתמול הרבה שעות, אז הוא הלך הביתה, נתתי לו פטור.

אפשר בינתיים לעשות נאומים בני דקה.

תעשה הפסקה עשר דקות, מה הסיפור? אני רוצה התייעצות סיעתית.

אבל אין לך אף אחד מהסיעה.

על פי התקנון מותר לי.

חמש דקות.

תביא לי עשר דקות. מותר מחמש ומעלה, אז תן עשר דקות.

חמש דקות התייעצות סיעתית.

עשר דקות. מה הולך איתך, תן זמן שיבואו.

התייעצות סיעתית.

- - -

אם אני זוכר, התייעצות סיעתית זה לא יותר מחמש דקות.

לא, זה "לא תפחת מחמש". אבל אפשר לעשות רק פעם אחת.

התייעצות סיעתית עד 14:20.

(הישיבה נפסקה בשעה 14:12 ונתחדשה בשעה 14:21.)

רבותיי, אני פותח את הישיבה. אנחנו מתחילים להצביע על ההסתייגויות. אפרת תקריא את מספר ההסתייגות ואנחנו נצביע בעד ונגד. נצביע על ההסתייגויות ואחר כך נצביע החוק עצמו.

לפני ההקראה של ההסתייגויות אני רוצה לנצל את העובדה שכולם פה כדי להפנות את תשומת הלב לכך שבמליאה נדרש רוב של 61 בקריאה השנייה והשלישית.

אוקיי. אפרת, תרוצי.

- - -

אולי ש"החמישה עם העמותות" קצת יהיה בשקט?

לא, לא, רבותיי.

אה, כבוד היו"ר, אני מבקש שתוציא אותו, למה הוא כל הזמן צועק - - -

מי זה הדבר הזה?

האמת שזה לא מכובד איך שהוא מדבר - - -

מה זה, איך אתה מדבר לחבר כנסת, מה קרה לך?

תוציא אותו בבקשה.

הוא לא מדבר יפה לחבר כנסת.

זה חבר כנסת, תדבר אליו יפה. אתה יכול לא להסכים איתו, אבל אתה לא יכול לדבר אליו ככה.

אני בסך הכול ביקשתי שידבר - - -

אתה לא יכול לדבר אליו ככה.

- - -

לא, לא, לא הוצאתי.

למה לא? תוציא.

ביטן, תהיה סבלן, תהיו סבלניים.

- - - בהפגנה בפתח תקווה - - -

נו, תתחילי.

אנחנו מתחילים עם ההסתייגויות של סיעת מרצ. הסתייגויות 1 עד 8 הן לשם החוק ולכן לא רלוונטיות. אנחנו מתחילים עם הסתייגות מספר 9.

מי בעד ההסתייגות?

לפני ההסתייגות אני רוצה לציין שאני מצטרף להסתייגויות של מרצ.

לא, לא, אנחנו כבר בהצבעות. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 7

נגד – 9

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 9 של קבוצת סיעת מרצ לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 10, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 7

נגד – 9

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 10 של קבוצת סיעת מרצ לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 11, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 7

נגד – 9

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 11 של קבוצת סיעת מרצ לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

כמה?

שבעה מול תשעה.

הסתייגות 12, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 7

נגד – 9

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 12 של קבוצת סיעת מרצ לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 13, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 7

נגד – 9

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 13 של קבוצת סיעת מרצ לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 14, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 7

נגד – 9

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 14 של קבוצת סיעת מרצ לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 15, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 7

נגד – 9

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 15 של קבוצת סיעת מרצ לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 16 זהה ל-11 ולכן אני מוחקת אותה. אנחנו עוברים להסתייגות מספר 17.

הסתייגות 17, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 7

נגד – 9

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 17 של קבוצת סיעת מרצ לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 18, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 7

נגד – 9

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 18 של קבוצת סיעת מרצ לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 19, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 7

נגד – 9

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 19 של קבוצת סיעת מרצ לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 20, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 7

נגד – 9

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 20 של קבוצת סיעת מרצ לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 21, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 7

נגד – 9

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 21 של קבוצת סיעת מרצ לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות 22, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 7

נגד – 9

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 22 של קבוצת סיעת מרצ לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

אנחנו עוברים להסתייגויות של חברת הכנסת יעל גרמן וכל הסיעה.

אני מבקשת הצבעה שמית.

זכותי לא לקבל. הלאה.

אדוני היועץ המשפטי, אני מבקשת שמית. גור, אני מבקשת לקבל ייעוץ האם זכותי לדרוש הצבעה שמית.

כבר עברנו את זה, אני לא מקבל.

אני רוצה לשמוע שאתה באמת יכול לא לקבל את בקשתי, יש זכויות לחברי כנסת. גור, אני מבקשת לדעת.

הוא בודק.

- - -

לשאלתה של חברת הכנסת גרמן, סעיף 113(ג)(1) אומר שההצבעה תהיה בהרמת ידיים, ו-(ג)(2) אומר שיו"ר הוועדה רשאי ביוזמתו, לפי בקשה של חבר הוועדה, לערוך הצבעה שמית.

הוא לא צריך לנמק למה לא?

לא, לא צריך לנמק.

הכלל הוא הרמת ידיים.

עוברים להסתייגויות של חברת הכנסת גרמן. ההסתייגות הראשונה היא לסעיף 2.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 1 של קבוצת סיעת יש עתיד לא נתקבלה.

לא עברה.

אנחנו עוברים להסתייגות לחלופין של ההסתייגות הראשונה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות לחלופין להסתייגות מס' 1 של קבוצת סיעת יש עתיד לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

אנחנו עוברים להסתייגות לסעיף 3 להצעת החוק.

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 2 של קבוצת סיעת יש עתיד לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

אנחנו עוברים להסתייגות לחלופין של ההסתייגות.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות לחלופין להסתייגות מס' 2 של קבוצת סיעת יש עתיד לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

חברת הכנסת גרמן, אנחנו מבינים שאת מוותרת על ה-לחלופין הבאה?

כן.

סיימנו עם ההסתייגויות של יש עתיד ואנחנו עוברים להסתייגויות של המחנה הציוני.

לבקשתה של יעל אני אומר שאני לא מאפשר הצבעות שמיות כי חבל הזמן. זו זכותי.

מכיוון שאין הסתייגויות לשם החוק אנחנו עוברים למה שסימנו כהסתייגות מס' 1 להסתייגויות של המחנה הציוני.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? ההסתייגות נפלה.

לא מצביעים שמה.

אורי ובני, אתם לא יכולים לעשות ככה.

אורי ובני, אולי תשבו חמש דקות ונסיים את זה בצורה מכובדת.

בני ואורי, די, נו, באמת.

ניסן, תצביע עוד פעם.

הסתייגות מס' 1, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 1 של קבוצת סיעת המחנה הציוני לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 2, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 2 של קבוצת סיעת המחנה הציוני לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 3, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 3 של קבוצת סיעת המחנה הציוני לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 4, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 4 של קבוצת סיעת המחנה הציוני לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 5, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 5 של קבוצת סיעת המחנה הציוני לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 6, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 6 של קבוצת סיעת המחנה הציוני לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 7, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 7 של קבוצת סיעת המחנה הציוני לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 8, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 8 של קבוצת סיעת המחנה הציוני לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 9, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 9 של קבוצת סיעת המחנה הציוני לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הודיעו לנו שקבוצת יש עתיד מצטרפת לכל ההסתייגויות שנשארו של המחנה הציוני.

הסתייגות מס' 10, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 10 של קבוצת סיעת המחנה הציוני, ושל קבוצת סיעת יש עתיד, לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 11, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 11 של קבוצת סיעת המחנה הציוני, ושל קבוצת סיעת יש עתיד, לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 12, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 12 של קבוצת סיעת המחנה הציוני, ושל קבוצת סיעת יש עתיד, לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה.

הסתייגות מס' 13, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מס' 13 של קבוצת סיעת המחנה הציוני, ושל קבוצת סיעת יש עתיד, לא נתקבלה.

ההסתייגות נפלה. תמו ההסתייגויות. עכשיו אנחנו הולכים להצביע על החוק עצמו. מי בעד? - - -

החוק כפי שהוא הוקרא בתחילת הישיבה.

מי בעד החוק?

הצבעה

בעד הצעת החוק – 9

נגד – 7

נמנעים – אין

ירושלים בירת ישראל (תיקון מס' 2) (הוראות לעניין שטח תחום ירושלים והרוב הדרוש לשינוין), אושרה.

חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל עבר ברוב של תשעה מול שבעה.

תרשום לי הסתייגות דיבור בבקשה.

בסדר.

הישיבה נעולה.

- - -

רוויזיה.

תבקש אתה.

אני מבקש רוויזיה.

רבותיי, ב-15:05 תהיה הצבעה על הרוויזיה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:35.