ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2017-12-06OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 496
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, י"א בכסלו התשע"ח (29 בנובמבר 2017), שעה 8:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 29/11/2017
תקנות בתי המשפט (אגרות) (תיקון) התשע״ח-2018
פרוטוקול
סדר-היום
תקנות בתי המשפט (אגרות) (תיקון מס' ) התשע"ז–2017.
נכחו
¶
חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר
זאב בנימין בגין
יעל גרמן
שולי מועלם-רפאלי
מרב מיכאלי
מיכאל מלכיאלי
אורי מקלב
טלי פלוסקוב
נורית קורן
אלעזר שטרן
חברי הכנסת
¶
דוד ביטן
מסעוד גנאים
יהודה גליק
דב חנין
יעל כהן-פארן
אורלי לוי אבקסיס
יוליה מלינובסקי
אוסאמה סעדי
יואב קיש
מוסי רז
מוזמנים
¶
ארז קמיניץ - עוזר ראשי, משרד המשפטים
רני נויבואר - עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
מורן שניידר - יועצת שרת המשפטים, משרד המשפטים
ליאור ששון - מתמחה, משרד המשפטים
אדהם חיר - מתמחה, משרד המשפטים
אוהד באגד - סטודנט בלשכת השרה, משרד המשפטים
אייל טולדו - רפרנט מימשל ומינהל באגף תקציבים, משרד האוצר
שירי לנג - עו"ד, הנהלת בתי המשפט, משרד המשפטים
אפי נוה - יו"ר לשכת עורכי-הדין
נורית הראל - יו"ר מועצת מנהלים פישר תעשיות פרמצבטיות, התאחדות התעשיינים
אייל פרובלר - מנהל משפט ורגולציה, התאחדות התעשיינים
רעות קינן - יועצת לענייני חקיקה, התאחדות התעשיינים
יעל יאיר - פישר תעשיות פרמצבטיות, התאחדות התעשיינים
רון תומר - בעלים אוניפראם, התאחדות התעשיינים
נילי אבן חן - מנהלת מחלקה, התנועה לאיכות השלטון
דנה בוסקילה - מנהלת מחלקת חקיקה, לשכת עו"ד
ראם בן אור - משרד עורכי-דין ראם בן אור
מאירה בסוק - עו"ד
אור-לי ברלב - פעילה חברתית
גלעד ברנע - מומחה למשפט חוקתי והגבלים עסקיים
לינור דויטש - נציגת ארגון לובי 99, מלכ"ר
פנחס מיכאלי - ממונה חקיקה, לשכת עו"ד
מזל נייגו - ממונת חקיקה, לשכת עו"ד
יחזקאל סיבק - עו"ד
ירון שגיא - יו"ר יאל, ירון אסטרטגיה לחייבים
רבקה שפירא רוזנברג - מחלקה משפטית, התנועה הרפורמית
דליה אזוב - מומחית
אביטל שטייניץ - מתעניינת
פז אגמון - שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את לשכת עורכי-הדין בישראל
גלעד ברנע - שדלן/ית
יצחק סמיה - שדלן/ית (עצמאי/ת), מייצג/ת את אדם טבע ודין
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בוקר טוב, בוקר טוב לחברי חברי הכנסת, בוקר טוב לאנשי הממלכה, בוקר טוב למצטרפים, אנחנו נקריא עכשיו את התקנות. אלה התקנות של משרד המשפטים. כבר שלחנו הצעה שונה שהגיעה, ואחרי שנקרא את התקנות, את זה אנחנו מצווים לעשות, אני אציע את הצעת הפשרה שמקובלת גם על השרה, וממילא אלו יכולות להיות התקנות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
את זה עוד מעט אני אתן, אנחנו עוד לא דנים. אז אני אומר שוב, אנחנו רק צריכים לזכור שאנחנו לא עוסקים בחוק, אלא בתקנות, ובתקנות כוחנו מוגבל. באופן עקרוני זה לאשר או לא לאשר, זה לא כמו חוק שאנחנו יכולים לעשות איזה שינויים שאנחנו רוצים. אלא אם כן אני מתאם עם השרה וזה גם יהיה מקובל עליה, כי אלו תקנות שלה. לכן, נקרא כרגע את התקנות שהגיעו בזמנו מהמשרד, אחר כך אני אציג את ההצעה, את המתווה ששלחתי לכם, ואחר כך ניתן לחברי הכנסת את היכולת להתייחס לזה.
יואב קיש (הליכוד)
¶
תודה רבה לך, היושב-ראש. אני מבין שיש כוונה היום להצביע על הצעת הפשרה, או איך שקראת לזה, מה שהגיע לסיכום עם השרה.
יואב קיש (הליכוד)
¶
מתווה. אני מתנגד למתווה. אני פשוט אסביר למה, וזה לא קשור למתווה עצמו. ולכן, ההצעה שלי לסדר היא להוסיף סעיף שלא מופיע פה בנוגע לתקנות בתי המשפט, ואני אקריא אותו, אלו שתי שורות וחצי.
עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק על-ידי מי שאיננו אזרח ישראלי או בעבור מי שאיננו אזרח ישראלי, מלבד עתירה לעלייה או לקבלת אזרחות - 5,400 שקלים, במקום כ-1,800 שקלים לעתירה הרגילה. הסיבה היא שאנחנו פה מבקשים להחיל אגרות שלא היו קיימות לפני כן על תביעות ייצוגיות למרות הפשרה ולמרות הכול, מהסיבה, בין השאר, שיש עלויות ורוצים להקל על בית המשפט.
אני אומר שאני לא מוכן שאנחנו נממן את הדבר הזה. מצד שני, בוא נגיד ככה, לא הייתי מעלה את זה לדיון פה בוועדה אם לא היה שום דיון על העלאת תקנות. אם היה דיון על הורדת אגרות גם לא הייתי מדבר. אבל ברגע שהפכנו פה לדיון של העלאת אגרות ודרישת כספי ציבור, אני חושב שאנחנו צריכים להתייחס לזה, מה שאני קורא, עניי עירך קודמים, לא יכול להיות שאנחנו מממנים עתירות של מי שאיננו אזרח ישראלי.
עכשיו, גם ככה 5,400 שקלים אינו מכסה את עלות העתירה, אבל לפחות נותן איזשהו אלמנט יותר משמעותי בעניין הזה. אני לא מבין מדוע השרה לא תומכת במהלך הזה, ומביעה איזושהי התנגדות, אני אשמח לשמוע את דעתה. חבל שהיא לא נמצאת פה, אבל יש לנו את הנציג של המשרד. אני יכול להבין, אני יכול לתמוך בהצעת הפשרה אם אני אראה שגם במקום הזה משיתים עלויות גם על מי שלא אזרח ישראלי.
פה בעצם לוקחים את הדרך הקלה, ולוקחים לאותם אנשים כשמנסים להטיל שינויים, ומטילים עליהם אגרות. אתה יודע היטב שיש פה הרבה אי-הסכמה בוועדה בעניין הזה, ובצדק. אני מציע פה מתווה שיכול לעזור לפחות כלכלית לאזן את העניין הזה. תודה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
א. תודה רבה. ב. יכול להיות שההצעה שלך היא מצוינת. לצערי, אלו תקנות, וההצעה שלך לא נמצאת במסגרת התקנות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא, אי-אפשר לדון בתקנות שאינן מוסכמות. בטח שלא כשתקנה כזאת צריכה גם לבוא לאישור של שר האוצר, ובכלל היא לא הובאה לפניו, והוא לא אישר אותה.
יואב קיש (הליכוד)
¶
אני רוצה להגיד לך מילה. כל עוד היא מתנגדת להביא את זה לפה, אני מתנגד להעלאת אגרות על תביעות ייצוגיות, זה הכול.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מסביר עוד פעם. יכול להיות שהיא תביא את זה בסט הבא, ואני מקווה שכן, שהיא תביא את זה, וזה צריך עוד לעבור באיזה - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אי-אפשר לדון על דבר שהוא לא בפנינו, שלא הוצג על-ידי השרה, ולא רק זה, אלא צריך לקבל אישור גם של שר האוצר. שר האוצר עוד לא יודע מזה אפילו, בטח שלא. הוא לא יסכים - - -
יואב קיש (הליכוד)
¶
גם שר האוצר יסכים. אני לא מבין למה מעלים אגרה לאזרחי ישראל ולמה ממשיכים לממן את מי שאינם אזרחי ישראל. לא מסכים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יואב, נתתי לך לדבר. אני מסביר לך שטכנית – אני לא מדבר מהותית – אני מסביר לך - - -
יואב קיש (הליכוד)
¶
אני רוצה התייחסות, אני רוצה לשמוע את השרה שקד אומרת: אני מתנגדת או אני תומכת - - -
יואב קיש (הליכוד)
¶
נכון, זאת הצעה לסדר. ואמרתי שאני מתנגד להעלות אגרה לאזרחי ישראל לפני שמתקנים את הדבר הזה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מאה אחוז, זכותך. זכותך להצביע נגד, נו, אין בעיה. אתה מבין מה המשמעות של זה, אבל זה בסדר גמור. עכשיו בוא תקריא.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אסף, פעם ראשונה, ואתה תצא היום. אני מכיר אותך, אתה תצא בסוף. אני מבקש וזהו. פעם אחרונה, אני לא רוצה יותר לבקש ממך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
פעם שנייה, ועוד מעט אתה בחוץ. ואני מבקש עוד פעם, אל תאלץ אותי, אבל אני אעשה את זה היום. בבקשה, תקראי את הנוסח.
ליאור ששון
¶
"תקנות בתי המשפט (אגרות) (תיקון מס' ) התשע"ז–2017
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 83 ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:
תיקון תקנה 1
בתקנה 1 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז–2007 (להלן- התקנות העיקריות) -
אחרי הגדרת "דיון" יבוא
¶
""חוק תובענות ייצוגיות" - חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006;"
(2) אחרי הגדרת "תובענה" או "הליך" יבוא:"
יואב קיש (הליכוד)
¶
שיחלק. אתה לא רוצה לעשות על זה דיון, מה זה לא? אני מחלק, זו הצעה שלי, אני מבקש שהיא תהיה מונחת בפני הח"כים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא שאני לא רוצה, אני לא יכול לעשות דיון על הנושא הזה. וההפך, אני אשמח מאוד לעשות דיון, אם יגישו לי את זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני אמרתי לך שאני לא רוצה? אתה יודע שאם זה יגיע אני אשמח, אבל אין לי את זה. אם יגיע בשבוע הבא, אני אעלה את זה בשבוע הבא.
יואב קיש (הליכוד)
¶
אני חושב שהשרה צריכה לדעת שכרגע אין לה רוב בוועדה להעביר שום דבר, ואני מציע שהיא תבחן את מעשיה בעניין.
יואב קיש (הליכוד)
¶
תקשיב, אתה לא עושה דיון, זו זכותך, אבל למנוע ממני לחלק לח"כים את זה? בבקשה, עם כל הכבוד.
יואב קיש (הליכוד)
¶
ביקשתי לחלק, לא פועל, אני מבין שאתה לא רוצה, אז זה לא יעלה לדיון אם אתה לא רוצה, אבל עם כל הכבוד, אם אני רוצה להעביר מסמך לח"כים שיראו אתה לא יכול למנוע ממני.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בסדר. א. אני יכול; אבל ב. אמרתי לך, תמתין, אנחנו הולכים להביא קודם כול את התקנות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש את דבר המלך במועצתו. כבוד השרה, שרת המשפטים אומרת שאפשר, שהיא תשמח לבחון את ההצעה שלו ולשמוע גם את דעת שר האוצר. נקודה. יכול להיות ששבוע הבא, אם זה יסתדר, יכול להיות שגם שבוע הבא זה יגיע.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כבר ישבנו ודיברנו, ולמרות שדיברנו אתה עושה הפוך, אז מה התועלת שנשב ונדבר? הרי דיברנו, אמרת משהו, אתה עכשיו עושה הפוך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
שהכנסת תצא לפגרה, כל יום שני תצא לפגרה, שלישי, דברים אחרים גם ייעצרו, בבקשה, אם זה מה שרוצים אז אין שום בעיה.
אחרי הגדרת "דיון" יבוא
¶
""חוק תובענות ייצוגיות" - חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006;"
(2) אחרי הגדרת "תובענה" או "הליך" יבוא:"
""תובענה ייצוגית" - כהגדרתה בחוק תובענות ייצוגיות;"
הוספת תקנה 7א
אחרי תקנה 7 לתקנות העיקריות יבוא:
"אגרה בתובענות ייצוגיות
7א
בתובענה ייצוגית, תשולם אגרה לפי פרט 4א, 11א או 22א בתוספת, לפי העניין, בשני שיעורים, כמפורט להלן:
עם הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ישלם המבקש את המחצית הראשונה;
ניתן פסק דין בהליך, לרבות פסק דין המאשר הסדר הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות לפסק דין המאשר הסדר פשרה לפי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, ישלם המבקש את המחצית השנייה; על אף האמור, רשאי בית המשפט לפטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
בתובענה ייצוגית נגד רשות לפי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, במקרים שבהם הודיעה רשות כי היא תחדל מהגבייה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור, בהתאם לסעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות, לא תשולם המחצית השנייה של האגרה וינוכה מן המחצית הראשונה של האגרה ששולמה, כערכה במועד התשלום, סכום הנקוב בפרט 33 בתוספת, כערכו במועד התשלום ויתרת האגרה ששולמה תוחזר, בתוספת הפרשי הצמדה על היתרה, כאמור בתקנה 17;"
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אבל מדובר פה רק על גבייה, ויש מקרים שהרשויות מפרות איזשהו חוק, איזושהי תקנה - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כרגע מקריאים את התקנות האלו, כשנגמור להקריא אני אציג את מתווה הפשרה ואז אני אתן לך לדבר.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
זה לא עניין של מתווה הפשרה. אני רוצה להעיר כאן – לא קשור למתווה הפשרה – כשאומרים: "שבהם הודיעה רשות כי היא תחדל מהגבייה", לא תמיד רק גבייה היא עילת התביעה. יש עילות תביעה אחרות שבגינן, או אינם משלמים כסף, כמו למשל תמרור שלא במקום או אני לא יודעת מה. אז גבייה לדעתי זה מאוד צר וצריך להרחיב את זה, לא "תחדל מהגבייה", אלא תחדל מההפרה.
רני נויבואר
¶
פרט 11 לחוק קובע בעצם "תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר" בפרט 1 לחוק. כשתובעים רשות לפי הפרט הזה מוסמכת הרשות לבצע מה שנקרא חדילה. בנושאים אחרים שהרשות - - -
רני נויבואר
¶
בנושאים אחרים שהרשות נתבעת לפי פרטים אחרים אין לה את האפשרות לחדול, ולכן ממילא הסעיף הזה לא רלוונטי.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
הבנתי את זה, וזאת הערתי. אני מבקשת להרחיב את זה לא רק על גבייה. אני מסתכלת על עוד כמה דברים.
אורלי לוי אבקסיס
¶
אנחנו מנסים לתקן פה עוולות. אדוני היושב-ראש, גם לנו הח"כים יש הצעת פשרה משלנו, ואני מבקשת רשות לחלק אותה לכל הנמצאים פה באולם.
רני נויבואר
¶
אבל אז זה תיקון חקיקה, זה לא התקנות. התקנות מתייחסות למה שכתוב בחוק. תביעות נגד רשות יכולות להיות בכל אחד מהפרטים אם הרשות היא מעסיק, לצורך העניין אפשר לתבוע אותה כמעסיק. אם הרשות היא עוסק, אפשר לתבוע אותה כעוסק.
ליאור ששון
¶
"
אגרה כאמור בתקנה זו תחול גם על הגשת הודעה לצד שלישי.
בתקנה זו -
"מבקש" – מי שהגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית, לרבות תובע מייצג, כהגדרתו בחוק תובענות ייצוגיות ולמעט אלה:
ארגון, כהגדרתו בחוק תובענות ייצוגיות, שהגשת תובענות ייצוגיות אינה פעולתו העיקרית והרשום במרשם רשם העמותות או רשם ההקדשות;"
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, כולל אפי וחברו וכל האחרים, אני מבקש, מי שרוצה לדבר יוכל לצאת החוצה, לא פה.
ליאור ששון
¶
"
המועצה הישראלית לצרכנות, כהגדרתה בחוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס"ח–2008.
"רשות" - כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים.
תיקון התוספת
בתוספת לתקנות העיקריות -
אחרי פרט 4 יבוא:
"4א
אגרה בשקלים חדשים
תובענה ייצוגית 12,000";"
ליאור ששון
¶
"
(2)
אחרי פרט 11 יבוא:
"11א
אגרה בשקלים חדשים
תובענה ייצוגית 24,000";
(3)
אחרי פרט 22 יבוא:
"22א
אגרה בשקלים חדשים
תובענה ייצוגית נגד רשות 24,000".
תחילה וסייג לתחולה
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
תקנות אלה לא יחולו על בקשה לאישור תובענה ייצוגית ועל תובענה ייצוגית אשר הייתה תלויה ועומדת לפני בית משפט ביום תחילתן של תקנות אלה. "
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני אסביר את המתווה. כמו שאמרתי קודם, מאחר שאלו תקנות, אז אין לנו יד חופשית לעשות מה שעושים בחוקים, ולכן זה צריך להיות בהסכמה של השר הרלוונטי. אני אומר עכשיו שיש הסכמה של השר הרלוונטי, זאת שרת המשפטים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
פעם שנייה. בסדר, את תהיי בחוץ, תדברי מבחוץ עוד מעט. אנחנו מכירים כבר אחד את השני, חבל. אני לא רוצה לעשות את זה, אבל את ממשיכה, אז זה מה שיקרה. את כבר בפעם שנייה.
אורלי לוי אבקסיס
¶
בית המשפט העליון - 1,800 שקל, תביעות ייצוגיות - 24,000 שקל, וגם במתווה הפשרה שלך - - -
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
אבל באמת, חשוב להבין מי עומד מאחורי המתווה הזה. שיהיה שקוף לציבור מי עומד מאחורי המתווה הזה.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
לאור מה? לאור אמירות של מי? של הציבור? של רגולטורים שחושבים שהתביעות הייצוגיות הן חשובות?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אז אני מבקש. אמרתי שאני אתן לדבר אחרי כן. אמרתי שאני אציג ואני אתן לח"כים לדבר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אמרתי שאני אציג ואני אתן לח"כים לדבר. הפשרה אומרת שהסכומים שעליהם מדובר ירדו בשליש. פירוש הדבר שלבית משפט השלום הסכום כולו סך הכול יהיה 8,000 שקל, במחוזי יהיה 16,000, בתביעה נגד רשות גם 16,000. דבר ראשון.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
דבר שני, כשאדם מגיש תביעה אז בהתחלה הוא צריך לשלם חצי ובסוף הוא משלם את החצי השני. אני עוד מעט אגיע לסעיף השני. כלומר, כרגע בשלום הוא ישלם בהתחלה 4,000 שקל, במחוזי 8,000 שקל, בתביעה נגד רשות 8,000 שקל, שזה 50% מהסכום.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מבקש. אני לא רוצה להתחיל קרוא לך קריאות, אז אל תענה. דבר שני, פה מאחר שאנחנו רוצים מצד אחד לעודד הגשת תביעות של אנשים שמרגישים שנעשה עוול והתביעה שלהם תביעה אמיתית - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מאחר שאנחנו רוצים לעודד מצד אחד; ומצד שני אנחנו לא רוצים את תביעות הסרק, לכן ההצעה אומרת שבמידה - - -
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
זה לא מונע את תביעות הסרק, זה רק מונע תביעות של מי שאין לה כסף. מי שיש לה כסף תוכל להמשיך להגיש תביעות סרק בכיף.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
את רוצה שאני גם אקרא לך קריאות? באמת, נו, למה את עושה את זה? אני אתן לכם אחר כך לדבר, תוכלי להגיד.
במידה שניתן פסק דין לטובת התובע או שיהיה פסק דין שמאשר הסדר פשרה, שבמסגרתו הנתבע מתקן את העוול שגרם ומפצה את חברי הקבוצה, כלומר, שהתובע צודק. וגם במקרה השלישי כשניתן פסק דין שמאשר הסתלקות – לא, סליחה, נעזוב רגע את שלישי. בשני המקרים האלו, לא רק שהתובע לא יצטרך לשלם את החצי השני, אלא - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא רק שהתובע לא יצטרך לשלם את החלק השני, הוא יקבל חזרה מהנתבע את החלק הראשון. זאת אומרת שבסופו של דבר הוא לא משלם שום דבר. זה בשני המקרים, הראשון שכשאכן התביעה הייתה תביעה אמיתית והוא יצא זכאי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בשני המקרים הראשונים זה קיים, נקודה. במקרה השלישי, אם ניתן פסק דין שמאשר הסתלקות, שאנחנו כבר כאן לא יודעים אם זה היה באמת שהנתבע מודה ומתקן או שהוא לא רצה, לא חשוב מה, כאן זה יהיה נתון לשיקול דעתו של השופט שהוא בתוך העניין, והוא יחליט. אם הוא יראה שבאמת התובע צודק והנתבע באמת מאשר, אז הוא יוכל לפטור אותו. אם לא, אז לא, זה ניתן.
אבל בשני המקרים הראשונים, א. הוא לא משלם את החצי השני; ב. הוא מקבל חזרה את החצי הראשון.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
דבר נוסף. מאחר ששמענו כאן באמת את אותם חברתיים שדיברו, ודיברו באמת מעמקא דליבא, מה שנקרא, לכן החלטנו בהצעה להוציא מהתקנות שלא יהיו אגרות על כל התביעות שקשורות לאיכות הסביבה, פרט 6 בתוספת לחוק; כל אותם אלה שקשורים לאיסור אפליה במוצרים, שזה פרט 7 בחוק; כל נושא של דיני עבודה, למרות שזה נמצא בעיקר בדיני עבודה; כל מה שקשור באנשים עם מוגבלויות. כל אלה נמצאים מחוץ לתקנות, כלומר, הם מוצאים, בתביעות האלה אין אגרות; וכנ"ל גם, הוספנו שאם יהיו תביעות מול רשות מקומית גם כן לא יהיו אגרות. זה לא כתוב פה, אבל את זה הוספנו על דעתה של השרה, שגם מול הרשויות המקומיות לא תהיה אגרה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
דבר נוסף מבחינת הוועדה. הוועדה רוצה לעקוב באופן צמוד ולראות את ההשפעה של הדברים האלה, אז זה לא רק שאנחנו רוצים דיווח, אלא אנחנו רוצים שמעכשיו המשרד – ארז ומורן, תשמעו, עכשיו זה מה שמוטל עליכם – מעכשיו תקימו את הצוות שלכם ותעשו את הבדיקה. מה שכתוב פה: שר המשפטים; מס' התובענות הייצוגיות שהוגשו במהלך כל שנה וחלוקה לפי עילות התביעה; מס' התובענות שהסתיימו בפסק דין / הסדר פשרה / הסתלקות; מס' התובענות שבהן שולמה המחצית הראשונה של האגרה; מס' התובענות שבהן שולמה המחצית השנייה של האגרה; מס' התובענות שבהן הוחזרה האגרה.
כלומר, נצטרך דיווח מלא כל שנה, ולפי זה נוכל לראות את ההשפעה של התקנות, ולראות אם אכן זה עושה את שלו - טוב, ואם זה לא עושה את זה שלו - אלו תקנות, והשרה או שר המשפטים יצטרך לשנות. זה מה שקשור לתקנות.
ישנם שלושה דברים שלא בתקנות, זה בחוק עצמו, ויש לי סיכום עם השרה שהם יתוקנו בחוק עצמו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני רוצה שתשמע. את יכולה לעשות שני דברים, יכול להיות שהוא לא.
שלושה דברים שיבואו לידי תיקון בזה. דבר ראשון זה הקרן למימון תובענות ייצוגיות. הקרן, עד היום זאת הוראת שעה, כל שנה צריכים לחדש אותה או לא לחדש אותה. א. הקרן תהפוך לקבועה; ב. תיבחן האפשרות להגדיל אותה; ג. ניתן יהיה להגיש בקשה לקרן, זה חידוש גדול. במידה שהקרן תבחן ותראה שהתביעה רצינית, היא כבר תממן את התשלום הראשון. כלומר, האיש לא יצטרך אפילו לשלם את התשלום הראשון מכספו, הקרן תממן לו את זה. זאת אומרת שאם התביעה רצינית, בסופו של דבר הוא אפילו לא ישלם את הסכום הראשון.
דבר שני שיתוקן זה שבמידה והשופט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ירגיש שעורך-הדין בוחש ועושה כל מיני דברים וזאת תביעת סרק – אני אומר שוב, מטעמים מיוחדים שיירשמו – השופט יהיה רשאי להטיל הוצאות על עורך-הדין. אני מקווה שלא יהיה מצב כזה ושעורכי-הדין עובדים בנאמנות, אבל מטעמים מיוחדים שיירשמו השופט יהיה רשאי, כי אנחנו רוצים כמה שאפשר שלא יהיו תובענות סרק.
דבר אחרון זה שהיום הארגונים החברתיים פטורים מאגרות. רק מה, קשה מאוד לארגונים להגיש תובענות כי היום יש דרישה שהם צריכים להוכיח שאין אף אדם פרטי שמוכן לגשת וכו'. נמצא – אנחנו עוד לא יודעים להגיד מה – אבל סיכמנו שנחפש דרך שתעדן את זה ותאפשר כניסה או אפשרות קלה יותר לארגונים החברתיים להגיש.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ששש, חבר'ה. אלו שלושה דברים שנרצה לשנות בחוק לעדן את זה ואז זה יקל על השירות, אם נמצא זה יקל על הארגונים, והארגונים בין כה וכה - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יושבים כאן מספיק חברי כנסת, תצביעי, אתן לך גם זכות דיבור, וזהו, אחרת אי-אפשר ככה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה המתווה שכלול: א. משינויים מאוד מאוד משמעותיים בתקנות. אני רואה מול עיני שני גופים, אני רואה מצד אחד - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מצד אחד את האדם הפשוט שרוצה להגיש תובענות אמת, ואולי גם ארגונים חברתיים; מצד שני שמענו כאן בוועדה הרבה מאוד נזקים שנגרמו מתביעות סרק, וזה במסה לא פשוטה עם נזקים אדירים. כלומר, המטרה שהייתה ביצירת החוק קצת זזה, ואנחנו רוצים לנסות למצב אותה. לכן, ההצעה הזאת היא הצעת פשרה שהחברתיים לא יהיו מאושרים כל כך, האחרים שנפגעים לא יהיו מאושרים כל כך, ואז אולי זה סימן שבאמת ההצעה הזאת היא הצעה טובה, שבאמת אם התביעה היא תביעת אמת תהיה אפשרות לעשות את זה, וגם לא בטוח שבכלל זה יעלה לו כסף, ואם יעלה גם הוא יקבל חזרה.
מצד שני, אם התביעה תהיה תביעת סרק והאיש ידע בעצמו או הגוף שיגיש ידע בעצמו, לא כדאי, אנחנו לא רוצים שיגיש. ואם יגיש, יהיו לו את העלויות האלה. זה התיקון של התקנות.
אמרתי שאנחנו גם רוצים להשלים את זה גם בחוק עצמו, ואמרתי את שלושת הדברים שאנחנו רוצים להשלים בחוק, שזה על דעתה של השרה, וברגע שהם יושלמו התמונה תהיה עוד יותר טובה. עד כאן. עכשיו אני אתן.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
ניסן, אני חייבת להגיש הסתייגויות בוועדת הפנים למסתננים, אז אני מבקשת רשות דיבור.
אלעזר שטרן
¶
אני רוצה להתייחס לשלוש נקודות. נקודה אחת לעניין גובה האגרות. תראו, אני חושב שקודם כול מבחינת הבסיס צריך - - -
אלעזר שטרן
¶
קודם כול, מבחינת המסגרת החוקית שאנחנו נמצאים בה, החוק מחייב את השרה להביא תקנות לוועדה, ולכן קודם כול המסגרת החוקית היא שתקנות של אגרות צריכות להיות – לפחות לפי החוק כרגע – צריכות להיות, ואגרות צריכות להיות, כשעיקר הדיון הוא בעצם על גובה האגרות ועל המודל של התשלום.
אני לא חושב שנכון להשוות את האגרות האלה לאגרות של תביעות כספיות רגילות שבהן יש 2.5%, כי פשוט סוג התביעה שונה. לא מדובר פה על אדם שתובע לעצמו סכום מסוים, אלא הסכום שהוא תובע הוא סכום מאוד זעיר, והסכום הכולל הוא סכום בעבור הקבוצה כולה. בעיני הדרך הנכונה או הדרך המדויקת יותר להסתכל על סוג התביעות האלה זה כסוג של תביעות אכיפה, שדומות יותר לעתירות לבג"ץ ולעתירות מינהליות ולדברים כאלה.
אני חושב שבגלל שמדובר פה על הטלת אגרות בפעם הראשונה על התחום הזה של תובענות ייצוגיות, צריך לעשות את זה בצורה מאוד מאוד זהירה וללכת עקב בצד אגודל ולהתחיל עם סכומים לא גבוהים מדי, כי תמיד אפשר להעלות את הסכומים אם רואים שזה לא מספיק ואם רואים שזה לא נותן את האפקט הנדרש, תמיד אפשר להעלות את זה. ואגב, אפשר לשחק עם זה. אפשר לשחק עם זה גם בגובה האגרה הכוללת וגם בחלוקה הפנימית שבין החלקים השונים של האגרה מבחינת כמה החצי הראשון וכמה החלק הראשון וכמה החלק השני.
נקודה נוספת שצריך לזכור, ואני פה מפנה לדברים שנציגי הממשלה עצמם אמרו, לא בדיון הזה בדיונים קודמים. אני רוצה להזכיר לוועדה שבדיון שהיה על אגרות על הליכי ביניים אחד הטיעונים שנשמעו על-ידי נציגי הממשלה, שבעצם בכל תשלום של אגרה יש איזשהו אפקט מצנן. ולכן, לטעון שסכום מסוים הוא נמוך מדי, צריך גם לשקול את הצד השני. זאת אומרת, יכול להיות שסכום מסוים אולי לא משקף את מה שצריך, אולי הוא נמוך מדי; ומצד שני, עצם הצעת סכום, בכל סכום יש איזשהו אפקט מצנן, ולכן צריך לעשות את הדברים בצורה מאוד מאוד זהירה.
כהמשך למגמת הזהירות, וזאת הנקודה השנייה שאני רוצה לומר, אני חושב שאולי כדאי לוועדה לבחון ולשקול את האפשרות שהתקנות האלה יהיו הוראת שעה לשנתיים-שלוש, ובהמשך הדיווחים - - -
אלעזר שטרן
¶
התקנות האחרונות, לדוגמה, שהוטלו בהן אגרות על הליכי ביניים, הוועדה החליטה שהן יהיו הוראת שעה בדיוק מאותה סיבה.
אלעזר שטרן
¶
הוועדה עשתה את זה על ענייני אגרות בדיוק מאותה הסיבה של זהירות ושל היכולת להמשיך ולעקוב אחרי זה.
הנקודה השלישית היא שאני חושב שחשוב במתווה שהיושב-ראש הציג, לראות את המתווה כמשהו כולל, מכיוון שהמתווה הזה כולל גם דברים שהם תיקוני חקיקה שכרגע לא נמצאים לפני הוועדה. אני חושב שנכון יהיה לאשר את הדברים כמכלול, במובן הזה שגם אם הוועדה תחליט לאשר את התקנות, יש את הדרכים הפרלמנטריות איך להשהות את הכניסה שלהם לתוקף עד שבעצם תיקוני החקיקה יגיעו לוועדה, רוויזיה וכו'. זאת אומרת שיש את הכלים הפרלמנטריים לעשות את זה. אחרת התוצאה תהיה פשוט שבעצם מתווה הפשרה מעוגן בצורה חלקית, בעצם בלי ידיעה מה יקרה עם החלקים האחרים. זהו.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
היושב-ראש, קודם כול אני שמח שעשית תיקונים לעומת התקנות ההתחלתיות, אבל אני מבקש הפסקה להתייעצות סיעתית קואליציונית של רבע שעה.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
ככה זה תמיד. אנחנו רוצים שתישמע דעתנו, אנחנו לא סטטיסטים פה, בבקשה, אדוני היושב-ראש. זהו, אנחנו סטטיסטיים פה, זאת הכנסת, לא באמת שומעים אפילו. לא רק שלא מקשיבים, לא שומעים.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אבל אתם הרי כבר תקבעו את זה ביניכם. תאמר: אנחנו לא מתחשבים בכם, אנחנו מזלזלים בכם. תאמר את זה במפורש: אתם לא פונקציה פה, תגיד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, התייעצות סיעתית. אנחנו יוצאים להפסקה של רבע שעה. ב-09:40 אנחנו חוזרים לדיון.
(הישיבה נפסקה בשעה 09:18 ונתחדשה בשעה 09:43.)
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, אני פותח את הישיבה. פתחתי את הישיבה. אם אנשים לא ישבו אז ניגש מייד להצבעה. אתם רוצים שניגש להצבעה וזהו?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בסדר, לא אז לא. בשביל מה נכנסת אם ככה, אם את לא מקבלת את הדעה, אז בשביל מה את בכלל - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, לאחר התייעצות שתוכננה להיות קואליציה, אבל היא לא הייתה קואליציה, היא הייתה של הרבה נוספים, אני אגיד את הסיכום.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, אני מבקש. קודם כול לגבי הסכומים, בבקשה של חלק מחברי הכנסת וגם של ראש לשכת עורכי-הדין ואולי גופים אחרים, עשינו שינוי בסכומים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בית משפט שלום, הסכום בסופו של דבר יישאר 8,000 שקל, החלוקה הפנימית תהיה שונה. הסכום הראשון יהיה 3,000 שקל, והסכום השני, אם יצטרך לשלם, יהיה 5,000 שקל; במחוזי, שוב, הסכום יישאר כמו שעשינו בפשרה - 16,000 שקל - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רגע. אבל הסכום הראשון יהיה 5,000 שקל, והסכום השני, אם הוא יצטרך לשלם, יהיה 11,000.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
גם האופוזיציה לא הייתה בדיון. גם אף אחד מהאופוזיציה לא היה בדיון, זה היה דיון סגור.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
סליחה, אדוני היושב-ראש, דיברנו על הנוסח שהיה מוצע ולא על הנוסח הזה, עם כל הכבוד.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
בית משפט מחוזי ובית משפט שלום, מדובר כאן על כל התביעות, לא מחריגים אף אחד, גם חברות? אם אני עכשיו רוצה תביעה ייצוגית, אלה התעריפים? שזה יהיה ברור, ניסן.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
ברחש בחש, האם במה שהיושב-ראש הקריא, האגרות לגבי בית משפט המחוזי, לגבי בית משפט השלום, האם מדובר על כולם? כל סוגי התביעות גם נגד חברות פרטיות? חברה פרטית, אני עכשיו רוצה לפתוח חברה תקשורת, חברת סלולר, אלה התעריפים.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אני מדבר אל האופוזיציה. רבותי, אם אנחנו לא גומרים היום אנחנו מעלים את זה למחירים הראשונים של 16,000 שקל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מדבר על רשות מקומית, אמרנו שזה יהיה כמו בג"ץ, שזה סדר גודל של כמה? 1,700 שקל?
ארז קמיניץ
¶
הערה לגבי הנושא של רשות. אנחנו לא בטוחים שיש הבחנה רלוונטית בין הרשות המקומית ובין המדינה, ולכן נבקש להשאיר את האופציה – את זה בוודאי הוועדה תוכל לעשות – לאפשר בעת החתימה על התקנות לעשות הבחנה.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
אדוני, איך אתה יכול להצביע עכשיו על משהו שהוא ב"צריך עיון"? עם כל הכבוד.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה שבמקביל לזה שאתה מדבר, בבקשה, לקבל את זה בכתב. בקשה סבירה ומתבקשת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לגבי רשות, אמרנו שזה יהיה כמו בית משפט שלום. רציתי לתת אופציה שאם יתברר שאי-אפשר להפריד, להוריד את זה מ-8,000 שקל ל-1,700 כמו בבג"ץ.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
זה מה שאנחנו רוצים. אתה לא רוצה לעשות את זה עכשיו, על זה אנחנו צועקים.
גלי עציון
¶
למה יש הבחנה בין רשות מקומית לרשות המדינה? למה המדינה צריכה גם לקבל אגרה וגם לגבות שלא כדין?
ארז קמיניץ
¶
אדוני, אני מבין את בקשת הוועדה. תנו שנייה להסביר. בקשת הוועדה היא שלרשויות המקומיות יהיה כמו בבג"ץ, היינו, 1,800 לצורך העניין. ביחס לשלטון, רשויות שלטון אחרות - 3,000. אנחנו רוצים לבדוק משפטית אם יש הבחנה רלוונטית בתביעות האלה. אם אין הבחנה רלוונטית, הואיל שהשרה, אחרי שזה מגיע לכנסת, צריכה בהתייעצות עם שר האוצר לחתום - - -
ארז קמיניץ
¶
בהסכמת שר האוצר לחתום על התקנות עצמן, אם נשתכנע שאין הבחנה רלוונטית נבקש שהוועדה תסכים שהשרה תוריד מ-3,000 ל-1,800.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אבל כאן הוועדה נותנת אופציה לשרת המשפטים ולשר האוצר, אם הם ימצאו לנכון להוריד את הנושא של רשויות מהנושא של בית משפט שלום לסכום של בג"ץ.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני רוצה לתת זכות דיבור. אני מבקש רק מחברי הקואליציה לא לבקש. אני מבקש רק מחברי הכנסת של האופוזיציה, הראשונה – יעל כהן, שלוש דקות.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
וואו, הוא מחזיק סטופר. מה, אתה מחזיק סטופר, אני בשוק, שמעתי את הסיפורים עליך על זה, אבל עוד לא ראיתי בחיי באמת.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
יש שם גם שעון. תודה רבה, אדוני היושב ראש, אני מבקשת להגיד קודם כול שההתנהלות של הדיון כאן הבוקר היא לא ראויה, היא מבזה את הוועדה הזאת, היא מבזה את הכנסת. את הפשרה שלך שראינו, אני לא יודעת, אתמול באיזה תשע בערב, ואחר כך היום אנחנו מקבלים בעל-פה. תורה שבעל-פה אני מבינה, סכומים אחרים, דברים אחרים שנסגרו כאן במסדרון זה לא ראוי, זה לא נכון. אנחנו, לא יודעת, חברי הקואליציה ישבו לבד איתך בחדר וכנראה עם השרים.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
אנחנו כחברי כנסת, לא כציבור, חברי הוועדה או לא חברי הוועדה, לא שותפנו בכלל בשום צד של הפשרה. עשיתם פשרה עם עצמכם, אני לא יודעת עם מי.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
אבל בסופו של דבר, אדוני היושב-ראש, האיומים כאן של לבטל את הכול, כאילו ישבתם - -
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
אני מבקשת שקט, ואני מבקשת להפסיק את הסטופר כי מפריעים לי לדבר. אף אחד לא שומע.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
את לא מבינה שום דבר, תודה רבה. קיבלתי ציון מעולה מיושב-ראש הקואליציה. תודה, אדוני. הכוחנות שלכם - - -
דוד ביטן (הליכוד)
¶
את יודעת מה זאת התייעצות סיעתית או לא? התייעצות סיעתית זה לבד, לא איתכם. מה זה התייעצות סיעתית? על מה את מדברת?
דוד ביטן (הליכוד)
¶
באה ומקשקשת פה סתם. התייעצות סיעתית זה רק אנחנו, אולי את לא מבינה את זה. יש גבול, מה זה השטויות האלה.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה להבהיר את עצמי. ביטן, שמחה שהרגזתי אותך, יופי, תן לי לדבר, בבקשה.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
הבהרת שלא ישבנו אתך. אני מבקש ממך שתסביר את זה, אולי היא לא מבינה מה זאת התייעצות סיעתית.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
אני אגיד לך מה אני אומרת. הגעתם לפה הבוקר עם איזושהי פשרה, מי ישב בפשרה הזאת אני לא יודעת. לא התייחסתי להתייעצות הסיעתית שלך. ההתייעצות הסיעתית רק הוסיפה עוד לפשרה, בסדר גמור. מי ישב בפשרה הזאת, את מי ספרתם, את מי לא ספרתם, אין לי מושג.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
אתם מתייחסים לזה כאילו השגתם את הפשרה הזאת איתי. לא השגתם אותה איתי, תפסיקו לשקר. לא השגתם אותה עם הציבור.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
לא השגתם אותה עם הציבור, ולא השגתם אותה עם אף אחד מחברי האופוזיציה, השגתם אותה עם עצמכם. ועכשיו אתה יושב פה ומאיים שתחזור בך. בפני מי התדיינת שתחזור בך?
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
לא, רגע, עוד לא סיימתי. אני שמחה שהסטופר מצפצף, אבל הוא הפריע שתי דקות. תן לי רק לסיים את המשפט.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
יש כאן הצעה נוספת שמאחר שאף אחד לא ישב איתנו, יש כאן הצעה אחרת. תשמעו, נכון שאלו תקנות, וזה לא כמו הסתייגויות של חוק, אבל הנושא הזה הפך להיות בעצם מאוד מקביל להליך חקיקה, כי אין מה לעשות, צריך לעשות פה שינויים. הציבור לא יכול לקבל כזאת סתירה מהממשלה שלו. לא יכול להיות שאנשים חלשים לא יוכלו להגיש תביעות ייצוגיות על דברים כל כך חשובים, זה פשוט לא ייתכן. יש כאן הצגה שאני רוצה להציג, או שאני אתן לחברי כנסת אחרים להציג אותה, כי זמני נגמר בסטופר.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
של סכומי אגרות שיושוו לאגרות של בג"ץ, שיהיו עוד נושאים שיהיו פטורים מאגרות על תובענות ייצוגיות כמו נושאים של הגבלים עסקיים, כמו מסלקה פנסיונית, החלשים ביותר, כמו תביעות של עניינים של ניירות ערך, שיש להם סוגיה מאוד מהותית להונאה בניירות ערך.
מוסי רז (מרצ)
¶
מה שקורה כאן זאת שערורייה, פשוט כמו בשוק, באים עם איזשהו מתווה שרוצים להשית על הציבור שמערער ותובע על עוולות הכי קשות בהרבה תחומים – בשמם של חלקם נקבנו ובשם חלקם לא, אין טעם עכשיו לנקוב בכל הדברים הללו – ומטילים עליו, אתם קוראים לזה אגרות, מטילים עליו קנסות, על מנת שלא יוכלו לפעול נגד העוולות האלה, על מנת שלא יוכלו לפגוע ברשויות שפוגעות בהם, אם זה חברות שמנצלות, ואם זה לפעמים רשויות מקומיות, ולפעמים המדינה. ואז מתחילים איתנו בשוק של איומים, ואומרים: רגע, רגע, אם לא תתנהגו יפה, אם אי-אפשר לגמור את זה היום, כלומר, תוך 56 דקות אז אין פשרה. אנחנו מאיימים על הציבור, הציבור מוחזק בין ערובה. אם אנחנו נדבר - - -
מוסי רז (מרצ)
¶
הכול נהדר. אתה מאיים על אזרחי מדינת ישראל שאם אני עכשיו אדבר 56 דקות ואעכב אותך 56 דקות, אתה תכפיל להם את הקנסות.
מוסי רז (מרצ)
¶
את העניין אני אקבע. אתה בזמן שלך תדבר על העניין שלך. הדבר הזה הוא בלתי נסבל. רק האיום הזה היה צריך לגרום לזה שאתה כיושב-ראש אחראי תגיד: הוועדה מתפזרת ומתכנסת מצדי מחר, מצדי ביום שני. אנחנו לא יכולים לעבוד תחת איום אקדח, להטיל על הציבור קנסות.
טלי פלוסקוב (כולנו)
¶
אנחנו נלחמים על אותם האנשים כמוכם. לא יכול להיות שאתם כאילו כמו צדיקים, ואנחנו פה יושבים ולא עושים שום דבר.
מוסי רז (מרצ)
¶
הוא ביקש מחברי הקואליציה לא לדבר בסוף. יושב-ראש הוועדה ביקש שחברי הקואליציה לא ידברו.
אורלי לוי אבקסיס
¶
רגע, טלי, את לא חושבת שככה הוא רוצה שתציגי את זה כאילו הוא בעד הדבר הזה, תאמיני לי.
אורלי לוי אבקסיס
¶
דיברתי עכשיו עם נדב, נדב לא בעד הסכומים האלו. נדב נציג השר לא בעד הסכומים האלה, ואל תפילו את זה על הראש שלו.
מוסי רז (מרצ)
¶
בסדר, אבל תאפשר לי לדבר. ביקשת מהקואליציה לא לדבר, אז שייתנו לי לדבר אפילו פחות מדקה.
מוסי רז (מרצ)
¶
על מה אתם רוצים שנצביע? רשות מקומית זה כמו ממשלה, רשות מקומית זה ככה, אנחנו רוצים לראות נוסח כתוב - -
מוסי רז (מרצ)
¶
- - שעליו אנחנו מצביעים, וצריך לקרוא אותו עוד פעם, ובכלל יכול להיות שזה נושא חדש שצריך ללכת לוועדת הכנסת. תביאו לנו נוסח כתוב.
מוסי רז (מרצ)
¶
ועוד דבר, אמרת – אדוני יושב-ראש הוועדה, 20 שניות אחרונות, אבל תן לי לדבר – אתה אמרת שתביאו חוק, בואו תביאו חוק ואנחנו נקבע שהתקנות האלה נכנסות לתוקף דקה לאחר שהחוק נכנס לתוקף.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
תודה, אדוני. קודם כול צריך להגיד שהתהליך ממש מגונה. הדבר הזה שאתם מתכנסים בחדר עם מי שנראה לכם ועושים פשרה - -
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
- - עם מי שנראה לכם, ומשאירים בחוץ את מי שאומרים דברים שלא נוח לכם לשמוע, זה פשוט ממש מגונה. נכון שזה לגמרי עקבי עם ההתנהלות הבריונית והכוחנית של הממשלה - - -
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
זה שיושב-ראש הקואליציה מאיים שנחזור להסדר הקודם, לא ברור על מי הוא מאיים. הוא לא מאיים עלינו, הוא מאיים על הציבור שהוא יחסום בפניו באופן מוחלט, כן, הוא הצטרף ליוזמה של שרת המשפטים שעד לרגע זה אני באמת באמת לא מבינה אותה.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
אני חושבת שגם המדינה לא רוצה למשל לעמוד במצב שרשות המיסים מצאה את עצמה בשבוע שעבר, שהיא נאלצת להחזיר כסף על גביית יתר שהיא גבתה על מע"מ. במשך שנים היא חישבה את החישוב כמו שנוח לה, והיא גבתה גביית יתר. עד שלא הוגשה תביעה ייצוגית היא לא חלמה לא להפסיק את גביית היתר, ובטח לא להחזיר לציבור את מה שהיא גבתה ממנו. אז אני חושבת שגם המדינה רוצה להגן על עצמה פה מכל ההפסדים האלה שמסתמנים, או למשל כמו התיק שהיה נגד הסכום שגבו בהוצאה לפועל על צילום.
אדוני, אתה יודע שלא רצו לקבל את התביעה הייצוגית שהייתה נגד העובדה שבהוצאה לפועל כל עמוד צילום עלה שלושה שקלים? ואתה יודע שאחרי התביעה הייצוגית הוא עולה 30 אג'? ואתה שמתעסק בוועדה הזאת כל כך הרבה בהוצאה לפועל, ויודע ש-700,000 אישה ואיש בישראל שיש להם תיק בהוצאה לפועל, והם ממש סוג של חצר אחורית במדינת ישראל, בשבילם הפער בין 30 אג' לעמוד לבין שלושה שקלים לעמוד זה ממש בין להיות או לא להיות.
אבל זאת תביעה ייצוגית שבהתחלה קראו לה תביעת סרק. ואם היה צריך לשלם בשבילה את האגרות שאדוני יו"ר הקואליציה מאיים שיצטרכו לשלם פה, יכול להיות שבאמת היא לא הייתה יכולה לעבור.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
אדוני, קודם כול אנחנו לא מוכנות לסכומים שהקראת פה למחוזי. שתיים, אנחנו דורשות להוסיף להחרגות גם הגבלים עסקיים וגם מסלקה פנסיונית. והדבר הכי משמעותי, לא נהיה מוכנות להצביע, שתתקיים הצבעה לפני שנקבל את זה בכתב, שיהיה ברור מה רשות, איזה רשות, כמה רשות, מה מותר לשרה, מה אסור לשרה בנוסח, ונוכל להחליט האם אנחנו מסוגלות לבלוע את זה או שנצטרך להמשיך ולהיאבק נגד זה בכול הכוח.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
גם וגם. אנחנו נדבר ואחרי זה תהיה התייעצות. מה הקשר? באמת. ניסן, באמת, אל תגזים.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
הורדת את האגרות, הורדת את הכול, נתת פטורים, עכשיו בכלל הם מגינים על הציבור, הם רוצים יותר.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
ראשית, אני רוצה לומר לך וגם לך, דוד ביטן, לא עשיתם התייעצות, הלכתם וקבעתם מה שאתם רוצים לכפות עלינו.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
כשביקשתי קודם להביע את דעתי, ואמרתי: תשמעו אותנו, לפחות תשמעו אותנו לפני ההתייעצות - -
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
- - אתם סירבתם אפילו לשמוע אותנו. זאת לא התייעצות, זאת דיקטטורה, זה לבוא ולהכתיב לנו, זה לא מקובל, וכולנו אמרנו את זה כאן.
ועכשיו, אחרי שאמרתי את זה, אני רוצה לדבר לעניין עצמו. העלו כאן כמה רעיונות. אחד, הוראת שעה. לא שמעתי התייחסות לזה. אנחנו מבקשים שכל הנושא הזה, לא משנה מה שהוא יהיה, הוא יהיה בהוראת שעה כדי שנוכל לבחון את זה בעוד שנה או שנתיים, ואז לקבוע אם באמת ההחלטה הייתה נכונה או לא.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
שנית, הקרן למימון. יפה, יהיה קרן, אבל זה לא מספיק. הנוסח שלכם שתשתדלו, שתיבחן האפשרות – לא. צריך בצורה חד-משמעית וקטגורית שהקרן תוגדל. אני לא יודעת אם צריך לציין פה סכום או לא צריך לציין פה סכום, אבל לא תישקל האפשרות, מה פתאום. הקרן תוגדל.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אחרת, כל מה שאתם אומרים זה עורבא פרח ולא שווה שום דבר. ולגבי הסכומים, ממש כמו שאמרו קודם, נדמה לי שאמר את זה מוסי.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אנחנו רוצים לראות את הדברים כתובים. אחרי שנראה אותם כתובים אנחנו מבקשים התייעצות סיעתית כדי לקבוע את עמדתנו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רק לשתי השאלות שלך. א. מצאנו דבר שהוא יותר טוב מהוראת שעה, שהם מחויבים כל שנה להגיע לפה עם נתונים כבר של עבודה שהם עושים, לא סתם הוראת שעה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אם לא תהיה מרוצה מה אפשר לעשות? מה זה נקרא לעשות את הוראת החוק? זאת לא הוראת שעה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
דבר שני, לגבי הקרן. אנחנו לא יכולים, זה בחוק, כתבנו ואפילו הסברתי שהשאיפה שלנו זה להגיע לקרן של חמישה מיליון שקל. זה לא בתקנות, זה יהיה בחוק. אני לא יכול לכתוב, זה לא חוק. אני אומר למה אנחנו מצפים.
אלעזר שטרן
¶
אבל לפני זה, גם להתייעצות אני צריך לדעת מה אתה אומר. לא הבנתי מה אתה אומר, איך ההגעה לפה זה תחליף להוראת שעה. הרי אנחנו יודעים, גם אתה יודע, יש לך יותר ניסיון מאשר לי, שכשזה לא הוראת שעה שצריך להאריך אותה, אז ההגעה לפה היא כן או לא.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אמרתי שמאחר שאלו תקנות, לא חוק, זה תקנה, ואם יתברר בעוד שנה אחרי שהם מביאים לנו את המחקר שזה לא הועיל, אז השר ישנה את זה. השר הרי רוצה את הדבר הטוב. הרי למה הוא עושה את זה?
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
ניסן, אתה לא יכול לבקש מאיתנו שנחשוב שהשרה הזאת או שרה אחרת רוצה רק טוב, זה קשה לנו לחשוב.
אורלי לוי אבקסיס
¶
יש לי את הזכות. אני גם יכולה לבקש התייעצות סיעתית, אבל זה די מביך להתייעץ עם עצמי.
אורלי לוי אבקסיס
¶
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר כמה משפטים. אחד, כל ההליך הזה לידתו בחטא. אמר פה גם נשיא לשכת עורכי-הדין שאת החוק הזה יזמו ובחשו בו בעלי ההון. אני אכן נכנסתי לתוך ההתייעצות הסיעתית של הקואליציה, אפשר לומר אפילו שהתגנבתי, שהתפלחתי, או איך שאתם רוצים לקרוא לזה, כדי לנסות להשפיע, וגם לומר דברים שחשובים.
אני חייבת לומר שיושב-ראש הקואליציה דוד ביטן ניסה באמת לעזור ולהגיע לכמה פשרות, ועדיין אני חושבת במתכונת הנוכחית גם בהצעת הפשרה, שעדיין יש בה סימני שאלה, כי הדברים לא ברורים לחלוטין. יש פה העדפה של החברות הגדולות אפילו על פני רשויות מקומיות ורשות המדינה, כי אנחנו בעצם מתירים את האגרות הגבוהות על החברות הגדולות.
קראתי בעיתון, אני חייבת לומר, ששרת המשפטים אמרה שהעסקים הקטנים והבינוניים הם הנפגעים העיקריים, והיא בעצם באה להגן על עצמה. דיברתי עם ארגון לה"ב של העסקים הקטנים והבינוניים, הם אומרים: שטויות במיץ עגבניות, אנחנו מתנגדים לשינוי האגרות. אדוני היושב-ראש מקשיב לי?
אורלי לוי אבקסיס
¶
ארגון לה"ב לעסקים הקטנים והבינוניים מתנגדים לתיקון האגרות ברמה כזו שלא יכולים בעצם או מהווים את החסם הזה בפני הגשת תובענות ייצוגיות, וחוסמים מפני האוכלוסיות החלשות להגיע לסעד. זה שאנחנו מחריגים, ואולי טוב, רשויות מקומיות ורשות המדינה, אבל בעצם כשחשבתי על זה טיפה לעומק הבנתי שאנחנו משאירים את ההגנה החזקה ביותר, האגרסיבית ביותר על בעלי ההון, שזה האבסורד בהתגלמותו, אדוני היושב-ראש. וכשאני מסתכלת על הדברים אני מבינה ומתחדד לי שבאמת כמו שחבר – כמעט אמרתי לך, אפי, חבר הכנסת, אבל לך תדע מה צופן העתיד.
אורלי לוי אבקסיס
¶
אפי נוה אמר שבעלי הון בחשו פה. אני רוצה לומר שבאמת ביטן ניסה להביא לכמה שינויים מתבקשים, ועצם הניסיון להציג את זה בשלב מסוים על-ידי משרד המשפטים שעקב אכילס של הפשרות זה כחלון. דיברתי עם נדב של כחלון, ולצערי הרב, הנציגה של כולנו עשתה עוול עם כולנו.
אורלי לוי אבקסיס
¶
דרך אגב, אי-אפשר, כמו בחוק מיסוי דירה שלישית ההצעות חייבות להיות מודפסות ומוגשות לחברי הכנסת.
אלעזר שטרן
¶
את המתווה שהציע היושב-ראש יש בנייר שפורסם אתמול. התיקונים שבעצם הוצאו מהנייר שפורסם אתמול הם התיקונים הבאים, השינויים הבאים: שינוי אחד, מבחינת הסכומים. הסכומים הכלליים יישארו אותם הסכומים של הצעת הפשרה, זאת אומרת 8,000 בשלום ו-16,000 במחוזי, אבל החלוקה ביניהם תשתנה. זאת אומרת, זה לא יהיה חצי-חצי. החלק הראשון לא יהיה מחצית, הוא לא יהיה 4,000 ו-8,000, אלא החלק הראשון בשלום יהיה 3,000, והחלק השני יהיה 5,000; ובמחוזי החלק הראשון יהיה 5,500 - - -
אלעזר שטרן
¶
זה לגבי השלום והמחוזי. זה שינוי אחד. שינוי שני לגבי רשויות מקומיות, הוסכם שהסכום יהיה כמו תביעה נגד רשויות מקומיות בפרט 11.
אלעזר שטרן
¶
לגבי שאר רשויות המדינה, אנחנו נכתוב שזה יהיה כמו השלום, וניתן סמכות לשרת המשפטים להפחית את זה כמו רשות מקומית לסכום שסביב 1,800 שקל.
אלעזר שטרן
¶
כמו בג"ץ. זה שינוי שני. שינוי שלישי, שהוא יותר חידוד שנאמר פה מקודם לגבי החצי השני של האגרה, הנתבע ישלם את החצי השני של האגרה, וישפה את התובע על החצי הראשון של האגרה.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
למה אי-אפשר לקבל את זה בכתב, והאם זה חוקתי? האם זה בהתאם לתקנון הכנסת שאנחנו לא מקבלים את זה בכתב?
אורלי לוי אבקסיס
¶
זכאי הדיור הציבורי והזכאים להשתתפות בשכר הדירה, זאת אותה קבוצה. פייר, אבל זה גם נגד המדינה, אותם אתם פוטרים לחלוטין מתשלום אגרה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש עתיד, יש לכם התייעצות עד 10:25. נקודה.
(הישיבה נפסקה בשעה 10:20 ונתחדשה בשעה 10:49.)
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
אדוני, ברשותך, מכל ההתייעצויות אנחנו לא יודעים – אני מדברת בשם חברותיי וחבריי – אנחנו לא יודעים על מה בדיוק הולכים להצביע עכשיו.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
אני חושבת שאף אחד לא יודע, גם חברי הקואליציה, על מה בדיוק הולכים להצביע.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כמה אנחנו? מיכאל, שב. רבותי, אני מבקש. דוד, דוד ביטן.
אני מבקש מכולם לשמוע. אני מעלה להצבעה את התקנות בתוספת מתווה הפשרה, בתוספת התוספות שהוספנו ונאמרו גם על-ידי היועץ המשפטי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? ומי נגד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד – 9
נגד – 6
נמנעים – אין
תקנות בתי המשפט (אגרות) (תיקון מס' ) התשע"ז–2017, אושרו.