ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-03OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 508

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, י"א בכסלו התשע"ח (29 בנובמבר 2017), שעה 9:30

קיצוץ מלגות תשלומי הורים

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מסעוד גנאים

יוסי יונה

יוסף עטאונה

אלעזר שטרן

מנהל אגף א' תקציבים, משרד החינוך - דודי מזרחי

יועץ השר לענייני פרסי ישראל, משרד החינוך - דוד שלמה פלבר

ראש צוות בכיר, מרכז המחקר והמידע, הכנסת - יובל וורגן

עו"ד, נציגת המועצה לשלום הילד - רחל הכהן

יו"ר ארגון הורים למערכת החינוך - פז כהן

מנכ"ל, פורום ועדי ההורים היישוביים - זאב גולדבלט

פעילה חברתית - דלית גהן

פעיל חברתי - אלירן מימון

חברת מועצה - נעה צ'פליצקי

פעיל חברתי - מונדי לנדסמן

מוזמן/ת - גילי מרקרייך

מוזמן/ת - רועי זינגר

יהודית גידלי

הדר אביב

קיצוץ מלגות תשלומי הורים

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום 29 בנובמבר 2017, י"א בכסלו התשע"ח. נושא יזום בכביש עוקף הנשיאות של חבר הכנסת פרופ' יוסי יונה, שמנצל את קשריו עם יו"ר הוועדה.

לטובה.

תמיד לטובה. אנחנו לא מודחים לרעה.

קיצוץ מלגות תשלומי הורים. אני אחסוך את דברי הפתיחה ואתן לחבר הכנסת יוסי יונה לפתוח. רק במשפט אחד, אני מבין שמבחינת המשרד זה מהומה על לא מאומה, מה שהיה הוא שנמצא והוא שיהיה, כך הבנתי בתגובות, אבל בוא נפתח את הדיון ונשמע את הדברים.

תודה, אדוני היושב-ראש שנענית לבקשתי לקיים דיון בנושא הזה. אנחנו נציגיו של הציבור בכנסת, ובהגדרת תפקידנו, לדעתי, אין לנו מספיק סמכויות לעשות זאת, אבל התפקיד שלנו הוא לפקח ולבקר את הפעילותם של משרדי הממשלה.

ואנחנו משתדלים לעשות זאת נאמנה בוועדה הזאת.

כן, זה אחד מהתפקידים המרכזיים שלנו. חלק מהנושאים שאנחנו מביאים לפתחך, אדוני יושב-ראש הוועדה, הם פניות של הורים, ומנסים לברר אותן, ואם יש טענות ותלונות רוצים להגיע לחקר האמת, וזו במה ראויה וטובה כדי לעשות זאת.

הגיעו אליי תלונות מצדם של הורים לילדים מעוטי הכנסה, שחלקם קיבלו בעבר מלגות, והנה בשנים האחרונות הם נענים בסירוב. קיימות טענות גם של נציגי משרד החינוך בהתקשרויות עם ההורים הללו שחל קיצוץ במשאבים שנועדו לשם מטרה זו. אנחנו ניסינו לברר, ושוב, אני שם את הדגש על המילה 'בירור' מבלי לבוא בטענות נחרצות וחד משמעיות.

זו הנחת העבודה שלנו תמיד בהצגת נושאים – עד שיוכח אחרת.

עד שיוכח אחרת אנחנו מבקשים מענה מהמשרדים הרלוונטיים לטענות שמועלות על-ידי ההורים וחושבים שעל פניו יש הצדקה להעלאתן של הטענות הללו, ובבקשה יכולים או רוצים נציגי הממשלה להזים את הטענות, הם מוזמנים והם הגיעו לכאן.

אני אבקש ממך, אדוני היושב-ראש, לפני שנאפשר לנציגי משרד החינוך להציג את עמדתם, קודם נשמע גם טענות של ההורים.

מי ההורים?

אני לא הורה, אבל אני מייצגת הורה.

למה צריך?

כי הם לא יכלו להגיע.

מי רוצה לדבר?

אני רוצה.

בבקשה, גברתי.

רגע, עוד לא סיימתי. אני רק מציע את סדר הדיון ואני שמח שאתה מקבל אותו.

קיבלנו מסמכים שעל פניו מלמדים שחלה ירידה הדרגתית ומשמעותית בתקציב למלגות ומענקים לתלמידים כפי שאדוני יכול לראות.

אני מכיר את המסמכים האלה, אבל זו לא תכלית החוק, מניסיוני כשר - - -

לכן אני משתמש בשפה זהירה ואני אומר: על פניו.

יש לנו אורחים פה?

החבר'ה שנמצאים כאן הם מתמחים שלי בלשכה.

ברוכים הבאים. בהצלחה, נפלתם על אחד שתצאו ממנו מקצוענים.

בכל אופן, על פניו חלה ירידה משמעותית. אם ב-2016 כתוב שהתקציב הוא 129.798 מיליון, אחר-כך יורד ל-61 ב-2017, והנה ב-2018 - - -

היה לא יהיה.

היה לא יהיה. קיבלנו גם מכתב לאחרונה, מכתב שנכתב על-ידי דניאל בן עשור, יושב-ראש ועד ההורים בביה"ס שיפמן בעירוני טירת הכרמל, שם ממנו ניתן ללמוד על צמצום במשאבים שנועדו למלגות. זאת אומרת, מהשטח, כפי שנשמע מיד, אכן עולה טענה שההורים שבעבר נענו לבקשה או לתביעה הזו, לקבלת מידע, אינם מקבלים. ולכן הבה ונפתח ברשותך את הדיון כך שההורים יגידו את דברם, ונראה.

בוקר טוב לכולם. אדוני היושב-ראש. אני מצטרף לדבריו של חברי פרופ' יוסי יונה. אני חושב שנושא זה והתכלית שלו הוא מאוד חשוב, ושאלת השאלות למה נועד בכלל כל נושא המלגות בתשלומי הורים, והתכלית שלו היא מאוד חשובה לאוכלוסיית קשי יום שלא יכולים לממן ולשלם את הכסף הזה, ובעיקר זה בא לענות לשאלה של לתת שוויון הזדמנויות במערכת החינוך.

ואם מדברים על עדות מהשטח, לפני הדיון דיברתי עם מנהלי בתי ספר במחוז דרום במגזר הבדואי, ואכן העדות מהשטח מדברת על צמצום בסכומים שהיו מיועדים לבתי ספר, למרות שיש עלייה במספר תלמידים בתוך בית הספר עצמו. יש בתי ספר שיש בהם קיצות בכמעט 30% בסכום המלגות, ולפי דעתי זה מאוד פוגע. במקום לצמצם פערים ולתת שוויון הזדמנות לכולם, צמצום בסכומים האלה ובכסף של המלגות, לפי דעתי, פגוע בשכבות החלשות ובילדים וגם מנציח ומגדיל את הפערים בתוך מערכת החינוך, וחבל שזה קורה דווקא במלגות האלה שצריך לתת.

אתמול היו אצלי ילדים מחינוך לפסגות, ואחת הילדות משגב שלום, דיברנו על הכול ונתתי להם אפשרות לשוחח, והיא דיברה על מצוקה של חברים שלה בכיתה ו' בשגב שלום שלא הגיעו לבית הספר, בית הספר אמר להם לא לצאת לטיול, אבל הילדים עצמם והחברות שלה סיפרו שהם לא יכולים לצאת לטיול בגלל המצב הקשה של ההורים שלהם בבית, והיא ביקשה עזר.

בלי קשר, יש איסור - - -

אני אמרתי לה שיש איסור.

אבל אני אומר לכם, למרות האיסור, אני טיפלתי במקרה בשבוע שעבר. מנהלת שהתנהלה בצורה מאוד פוגענית כלפי הורה שהוא לא סרבן, הוא נקלע למצוקה כלכלית, לא שילם או שילם סכומים נמוכים יותר - - -

לא, היא לא דיברה על סירוב - - -

גם בסירוב לא.

אבל הילדה עצמה לא מרשה לבקש מההורים ולצאת בגלל המצוקה הכלכלית, ודווקא הסכום הזה, הבירור הוא נכון, ואם זה קיים ואין צמצום, אני מברך על זה.

תודה. בהרהורים שלי אם לקיים את הדיון או לא לקיים, אמרתי שננצל את זה גם להציג את העובדות, וגם אנחנו ועדה, תספרו לנו איך זה עובד, למי זה מיועד, את כל התהליך, כמובן כשנגיע אליכם.

בבקשה, גברתי.

שמי נעה צ'פליצקי, אני חברת מועצה בעיר חולון. אני יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד הילד. בעברי, 36 שנה בחינוך בחולון, 10 מהן ניהלתי חטיבת ביניים.

אני כרגע מייצגת אחת האימהות מחולון, שזה המכתב שהיא קיבלה עם תחילת שנת הלימודים: "הורים יקרים, קיבלנו אתמול הודעה ממשרד החינוך על כך שתקציב המלגות של בית הספר הופסק לאור בחינת המצב הסוציו-אקונומי של האוכלוסיה באיזור מגורים זה. לפיכך השנה לא ניתן יהיה לקבל מלגות עבור תשלומי בית הספר. בברכה, מנהלת בית הספר."

באותו בית ספר ילדה נכה שבעבר הם קיבלו, ואני יודעת מעברי במערכת החינוך שהיו מלגות לטיולים, לתשלומי בית ספר. אצלי לא היה מקרה של תלמיד שלא יצא בגלל מצב כלכלי לטיול שנתי. לא היה ולא יהיה.

תודה. פז, בבקשה.

רק נגיד במילה לגבי העובדות, ואחר-כך נדבר על המשמעויות. אחרי שחבר הכנסת יונה הציף את זה, עשינו שאילתה בקרב ההורים ברחבי הארץ וקיבלנו תשובות מטירת הכרמל, מירושלים, מרמלה, מראשון לציון, מהרבה מאוד בתי ספר שהורים הודיעו לנו שקיצצו להם את המלגות מ-80,000 שקל בבית הספר ל-70,000, מ-21,000 ל-18,000, אבל המון-המון פניות עובדתיות שאומרות שבעצם יש פה משהו שקרה ברמה המערכתית.

לאט לאט מתבררת התמונה שאולי הקיצוץ הוא קיצוץ בצורת החלוקה, לא בסך הכול הכללי בסעיף התקציבי של משרד החינוך, ולכן גם אי בהירות לגבי נחיצות הדיון התעוררה בשבוע האחרון.

נציגת המועצה לשלום הילד, בבקשה.

אני רוצה להגיד במישור הכללי שכבר הרבה שנים אנחנו חושבים שכל העניין הזה של קרן המלגות הוא פלסטר לבעיה האמיתית. הבעיה האמיתית היא - - -

נו, נו, תגידי אותה. אני לא יודע אותה. תאמרי אותה.

בדיוק. זה כבר שנים.

צריך לבטל את תשלומי ההורים כליל.

זה ברור, וזו נקודת המוצא. אבל מעבר לזה שזה פלסטר, אנחנו חושבים שגם אם הטענות העובדתיות לא נכונות ואין קיצוץ בסך הכול הכללי, המבחן צריך להיות פר ילד. וזה כבר שנים, הגשנו על זה בג"ץ בעבר, כי גם ברשויות 1 ו-2, למשל, שהן חזקות ולפעמים בכלל לא מקבלות הקצאה לא יכול להיות שאין אפילו ילד אחד שזקוק למלגות. ולכן כבר הגיע הזמן לקבוע קריטריונים ברורים ולבחון כל מקרה לגופו.

וזה מוכיח עשרות מונים למה הדיון הזה חשוב. אני חושב שגם המשרד יברך בסוך על הדיון.

בבקשה, גברתי.

שלום, אני קיבלתי פניות של מקרים של הורים שקיצצו להם במלגות, והייתי רוצה להתייחס לנושא של הדיפרנציאליות. אני מייצגת את הורי ירושלים, אני גרה בירושלים – גם בתוך ירושלים, ירושלים עצמה מחולקת לשכונות, אז גם אם יש לה איזושהי הגדרה למצב סוציו-אקונומי מסוים - - -

הדירוג של ירושלים נמוך בכל מקרה, דרך אגב.

הבעיה היא שהיא עלתה.

משלוש לארבע?

התושבים לא השתנו. המצב הסוציו-אקונומי לא השתנה.

יש משפחות רבות שהמלגות האלה מאוד מסייעות להן, ואני מבינה שיש קיצוץ וזה פוגע בהן באופן ישיר. מה גם שאני לא חושבת שיש בהכרח קשר בין המקום שאני גרה בו ומגדלת בו את ילדיי לבין המצב הכלכלי האישי של משפחה כזו או אחרת. אני חושבת שצריכה להיות הפרדה ובדיקה פרטנית.

לא, מה שקורה, אם האימא או האבא במצב סוציו-אקונומי נמוך והם רוצים מלגה, מומלץ עבורם ללכת להתגורר ביישוב במצב סוציו-אקונומי נמוך - - -

זה מאוד מזכיר לי את השנים של קום המדינה.

את לא נראית לי אחת שזוכרת את ימי קום המדינה. מהסיפורים?

למה, ביבי לא זוכר דברים לפני שהוא נולד?

טוב, הוא צודק. לגבי ביבי, מאשימים אותו בדברים שקרו לפני שהוא נולד, אז הוא אומר, אני זוכר שהייתי - - -

אני רוצה לסיים ברשותכם, מה שחשוב זה לתת שוויון הזדמנויות לכולם, ומי שצריך את המלגות האלה – לפעמים מדובר בקיצוץ של 500–1,000 שקלים, אבל שתבינו שבשביל משפחה שיש לה שלושה או חמישה או שבעה ילדים זה מאוד משמעותי. וגם אם היא גרה במקום זה או במקום אחר, זה לא משהו שצריך למנוע ממנה לקבל מלגה.

צודקת. זאב, בבקשה.

אל"ף, לגבי העובדות, יכול להיות שמשרד החינוך יציג אמת אחרת. אנחנו בפירוש חושבים שיש כאן פגיעה - - -

אני רוצה לעזור לך. יכול להיות שאנחנו, בכותרת של הדיון, הטעינו את משרד החינוך כי טענו טענה, שהתקציב כסכום שמיועד למלגות קוצץ.

זה נכון.

אבל הם הציגו לך מסמכים שהסעיף התקציבי בוצע בשנה שעברה, הוא כמו הסעיף של השנה, וגם התחייבות ל-2018. מתוך הדיון כבר עולה שכנראה צורת החלוקה, צורת המדידה והזכאות, כנראה שצריך לעשות שם שידוד מערכות, וגם זה בהסתייגות עד שאני אשמע את המשרד.

עובדתית אין ספק שהפגיעה במקרה הזה היא דווקא בחוליה החלשה של החברה הישראלית. היא דיברה על שוויון הזדמנויות, אז כן, יש כאן פגיעה ישירה בכלל באפשרות לשוויון הזדמנויות. על מי אנחנו מדברים? על עשירי כפר שמריהו או שכונת בבלי או השד יודע איפה בתל-אביב? ממש לא. דווקא אלה שהם קשי יום שנשענים על הדבר הזה ואין להם חלופה אחרת. ולכן אנחנו בפירוש קוראים למשרד – הסכומים הם לא סכומי עתק, בטח לא כשמתסכלים על תקציב המיליארדים שיש במשרד, ואין שום סיבה לפגוע דווקא בחוליה הזאת. יש הרבה מקומות אחרים שאפשר להסיט את מהם את התקציבים ולתת ולחזק דווקא את מי שזקוק לכסף הזה יותר מכל.

תודה. דודי, בבקשה.

לי קוראים דודי מזרחי, מנהל אגף תקציבים של משרד החינוך. אני אחזור על זה עוד פעם, ואני אסביר גם מאיפה אני חושב שנובעת אי ההבנה.

תקציב המלגות בשנת הלימודים התשע"ז עמד על כ-100 מיליון שקלים. בשנת הלימודים התשע"ח יעמוד על כ-100 מיליון שקלים, וכך גם בשנה הבאה, וזאת התחייבות של המשרד.

הוא אומר יעמוד על ההווה כי השנה לא הסתיימה. תאמין לי, אתה יכול להוציא תואר שלישי, לעשות פוסט דוקטורט ואף פעם לא תצא ראש עם אגף התקציבים. הם כנראה מסבכים את העניינים - - -

אני אסביר הכול, רק תנו לי לסיים. אני מבטיח שנענה על כל שאלה.

פז, ישבת פעם בוועדת הכספים?

כן. שלוש שנים ישבתי בוועדת הכספים.

לא, של הכנסת. לא של העירייה.

של הכנסת, בתקופת ליצמן.

אתה מכיר את הטפסים האלה שמגיעים מהאוצר, העברות, זה נראה כמו מדע בדיוני.

- - - יעמוד על כ-100 מיליון שקלים גם השנה, כפי שהיה בשנה שעברה, וגם בשנה לאחר מכן. זו התחייבות של המשרד. יתירה מזאת, בכדי שלא ישתמע או שחס וחלילה מישהו יחשוב שאנחנו לא מציגים משהו באופן מלא, נוכל לשבת בצורה מסודרת איתך, אדוני היושב-ראש, יש כאן גם היבטים של צנעת הפרט, וגם עם כל גורם ציבורי אחר. נוכל להראות רשימה מפורטת של בתי הספר, מה היא תקבל בשנה שעברה, מה היא תקבל השנה. זה לגבי הנושא הזה, ודוד פלבר שאמון על נושא המלגות תיכף יציין כיצד עובד המנגנון, שאגב, הוא מנגנון בית-ספרי ולא לפי רשות. ולכן גם בירושלים, גברתי, לגבי הדוגמה שהעלית, מתייחסים לכל בית-ספר בהתאם למדד החברתי-כלכלי שלו עכשיו.

מה השתנה לעומת התשע"ז? בין היתר, המשרד שינה את התעדוף. בתוך הקריטריונים יש תעדוף לחינוך מיוחד, תעדוף למרכזי חינוך. מי שלא מכיר, לבתי הספר הקשים ביותר - - -

מה זה, מרכזי חינוך?

מרכזי חינוך הם בתי ספר בחטיבה העליונה, התיכונים, הם בתי ספר לנוער בסיכון. התלמידים במצב סוציו-אקונומי הנמוך ביותר, תלמידים שבדרך-כלל נפלטו ממסגרת אחת, שנייה ושלישית. ובעצם אלה הם המקומות הכי מורכבים שיש למערכת בחטיבה העליונה, וזה נושא בתעדוף.

נושא שני שבתעדוף הוא החינוך המיוחד - - -

אבל למה זה קשור, דודי? אם אתה מקצץ ממשהו כדי - - -

הוא לא מקצץ. בתוך ה-100 מיליון שונו התעדופים.

אבל התעדופים, למה הם נועדו? למלגות או לחינוך המיוחד?

המלגות מיועדים בגדול לאנשים שמתקשים. אם הוא היה אומר לי שזה נקבע לפי נוסחה, הייתי מתקומם והייתי לא רק נוזף, גם הייתי משתולל פה והייתי אומר, סליחה, הכסף הזה נועד לתת מלגות למי שרוצה ולא מסוגל לשלם את התשלום. אז מה התעדוף? אם זה לפי מדד טיפוח בית-ספרי, ובתוך זה יש תעדוף לאוכלוסיות שהן באמת נזקקות, אני יכול רק לברך. אבל תסיים, אני לא רוצה לברך אותך עכשיו. יכול להיות שבהמשך.

זאת אומרת שזה למשפחות מצוקה פלוס חינוך מיוחד?

משפחות שידן אינה משגת, שרוצות לקבל אבחון.

אני רוצה לברר את העניין, אדוני היושב-ראש. נניח שילד כלשהו מוגדר עכשיו כחינוך מיוחד והוא בן למשפחה אמידה, האם הכסף הזה ילך אליו?

לא.

לכן אני שואל. זאת אומרת שזה עוד קריטריון, אבל זה לא משהו חלופי.

אם הבנתי אותך נכון, החלוקה היא לפי בתי ספר?

נכון.

לו יצויר שלא היה תעדוף של בתי ספר, לדוגמה, עם ילדים בסיכון או עם צרכים מיוחדים, אז בית הספר הזה היה מקבל לפי אמות מידה שהיה מקבל בית הספר X, Y ו-Z. יוצא מצב שבית הספר הזה שיש בו מספר ילדים רב, שהוא ייעודי לחינוך מיוחד ולילדים עם צרכים מיוחדים ונוער בסיכון, גומר את הסכום שהוא מקבל למלגות כבר בשלב של 60% שנזקקים. עשו תעדוף – בית ספר שיש לו את החתך הזה יקבל סכום יותר גבוה מבית ספר שהוא בחתך הכללי במצב נורמלי.

הבנתי, אבל אני רק שואל אם מדד הטיפוח הוא תנאי הכרחי או לא תנאי הכרחי. ההיבט הסוציו-אקונומי הכרחי או לא הכרחי?

ההיבט הסוציו-אקונומי, הממד המרכזי שעל פיו מחלקים מלגות זה דוד שזאת מלאכתו מבוקר ועד לילה והוא יסביר בדיוק כיצד זה מתנהל. אני רוצה לשים זרקור על דבר אחד, כי לא בכדי קמה זעקה. כאשר מסתכלים על תקציב המדינה לשנת 2016 ואחרי זה מסתכלים על ספר התקציב ל-2017-2018, רואים שבבסיס התקציב, בתקנה של המלגות, יש הפחתה.

צדק היושב-ראש, אפשר לעשות דוקטורט, וגם אני חושב שצריך לעשות שיפורים במנגנון החשבונאי של תקציב המדינה כדי לשפר את השקיפות. אבל מה קרה במעבר מ-2016 ל-2017? ראשית, היו סעיפים ששולמו מתוך תקנת המלגות, שהכסף בעצם חנה שם. אם אני משתמש בזה שם, שזה לשני נושאים מרכזיים, האחד, הנושא של פולין, כל המערך שמסייע לתלמידים להגיע לפולין, וזה פשוט עבר מתקנה לתקנה ואפשר להראות את זה.

אבל בסך הכול המלגות האלה הן 100 מיליון?

כן.

ודבר שני, תקציב להנגשה פרטנית לילדים, כולל בתוכו אלמנטים של סיוע לבתי הספר, וגם שם, התקציב בשנת 2016 חנה שם. אגב, לכל זה אפשר לתת דוגמאות מאוד מפורטות, ובכדי לשפר את השקיפות, הואיל וזה לא קשור פר אקסלנס למלגות, אז העברנו את אותם תקציבים לתקנות אחרות, ואפשר לתת פירוט מלא על הדברים, וכמה בסך הכול דוחות ביצוע יצאו ברמת בית ספר.

מעבר לזה, כן, חל קיצוץ רוחבי בהיקף משמעותי על משרד החינוך, על תקנות הפעולות, אותן תקנות שתמיד מספרים לנו שקל מאוד לקצץ בהם וכולי, וכל הדיונים שאתם מכירים, אבל המשרד התחייב לא לקצץ בפועל בהיקף שיגיע לבתי הספר למרות הקיצוץ הרוחבי. ולכן חלק מהתקציבים מועברים בפניות תקציביות, מה שאנחנו - - - במהלך השנה.

במילים אחרות, בגלל שינוי צורת התעדוף לאותן אוכלוסיות נזקקות, ישנם בתי ספר שקיבלו הודעה שהסכום לעומת שנה שעברה קוצץ. בצדק, אם זה סכום אפס בסוף. אם זה נשאר 100 ותעדפת את בתי הספר האלה לעומת בתי ספר אחרים, המכתב הזה הוא אמיתי.

כן, יכול להיות שיהיו מקומות - - -

למה יכול להיות?

את הדוגמה הפרטנית שנתת צריך לבדוק בוועדה, אבל יכול להיות שלבית ספר מסוים השתנה ההיבט הסוציו-אקונומי שלו - - -

מדד טיפוח, אז מה?

מה זה, אז מה?

אבל המצב של האימא - - - לא השתנה.

נעה, אני אסביר לך. העוגה מחולקת לפי תעדוף של המשרד. אם זה באמת כפי שאתה מציג, אוכלוסיות של נוער בסיכון, חינוך מיוחד, אני מברך. התקציב הוא סכום X למנהל בית ספר, את יכולה לטעון שבשנה שעברה אותה כמות הורים נזקקים נשארה בבית הספר גם השנה ונוצר הפער. יכול להיות מצב כזה. אבל אין ברירה, כשאנחנו רוצים לעשות את החלוקה ולייעד את הכסף בצורה הכי מיטבית, יהיו כאלה שייפגעו. אני כיושב-ראש ועדה וגם חברי הכנסת צריכים לבדוק שהכסף הזה מגיע לאוכולוסיה – ואם צריך לשנות את הנוסחאות ואת צורת החלוקה ואת צורת הבדיקה, נשב על זה עכשיו, כי יכול להיות שבזה שאנחנו מתקצבים לפי מדד טיפוח בית ספרי שמורכב מפרמטרים שלא קשורים רק לרמות הכנסה, אלא דברים אחרים, יכול להיות שאני מייצר עיוות.

בסוף הדיון אני אבקש לשקול את הנושא הזה. יש לכם זמן לעשות עבודה ולהגיש המלצות כי אני חושב שזה חייב להיות פר ילד, וזה גם לטובת המערכת ולטובת מנהלי בתי הספר. יהיה מצב בחלוקה הזו שלמנהל בית ספר מסוים תיוותר יתרה, ויש מנהל בית ספר שיהיה לו חוסר של 10–15 תלמידים שלא קיבלו מענה במלגות. לכן, אם אתה שואל אותי, אני חושב ש-100 מיליון זה סכום הגון, הלוואי ויהיה יותר. זה שלא קוצץ זה לברכה, התחייבות בשנה הבאה גם כן. אנחנו יודעים מה זה קיצוצי flat; כשאומרים 4% תוריד את הסכומים הקשיחים, שכר וכולי, יוצא שלפעמים מקצצים 18%–20%, הייתי בסרט הזה שקיצצו לי.

רק צריכים לזכור שאם סכום נשאר כקונטסטנט שלוש שנים ברציפות, בפועל זה ירידה. צריכים לזכור גם את זה.

ברור. לכן הסוגיה הזו צריכה להיבחן, כי אני חושב שלפי מדד טיפוח בית ספרי יכול להיות שזה מייצר עיוות מסוים.

נשאלה כאן שאלה לגבי המגזר הבדואי. הלוואי והייתי אומר לו, שמע, רד מהאולימפוס, שם מדד הטיפוח גדל, והלוואי שהייתי מתגאה בזה שהשתנה שם משהו בצורה דרסטית. אבל זה לא המצב.

אני רוצה להגיד שני דברים. קודם כל, לגבי הנוסחה שאתם מחלקים את הכסף. נאמרה אמירה כללית ואני לא הבנתי איך מחלקים את זה. מבחינת הקריטריונים, איך הכסף הולך לבתי ספר ולפי איזה מדדים, נאמרה אמירה כללית, ואני לא הצלחתי להבין. אתם הצלחתם להבין?

לפי מדד טיפוח בית-ספרי.

אבל מתחוור שמדד טיפוח זה לא תנאי מספיק.

אני רוצה לחדד את השאלה – בית ספר בדואי במחוז דרום, אשכול 1 סוציו-אקונומי הכי נמוך, שום דבר לא השתנה, דווקא שם יש עלייה מאוד גדולה, ריבוי טבעי של ילדים. הסכום נשאר אותו סכום, באותו בית ספר ספציפי, ואני מדבר על בית ספר ספציפי כשאני דיברתי על מנהלים יש צמצום של 30%. יש משהו שלא מסתדר. הסכומים ידועים, אני יודע כמה נכנס בשנה שעברה ואני יודע כמה נכנס השנה. זה צמצום של 30% וזה לא בית ספר אחד, יש יותר מבית ספר אחד.

אם אתם לא מתמודדים עם הנתון הזה, אדרבה, תפנה עם כמה דוגמאות וייתנו לך מענה, יבדקו למה.

דוד פלבר, בבקשה.

בוקר טוב, שמי דוד פלבר, אני מטפל בנושא המלגות לא מעט שנים. אני אתחיל בשאלה האחרונה שאדוני שאל. 45% מתקציב המלגות, מתוך ה-100 מיליון, כ-45 מיליון זה בחברה הערבית, דווקא בגלל המאפיין הסוציו-אקונומי של החברה הבדואית ומקומות נוספים, כך שאנחנו מרגישים מאוד נוח עם זה שהכסף הולך למקומות שהוא באמת נצרך על פי המודל.

ככה צריך להיות.

לשאלתך, אני מרגיש נוח שהמודל משקף את הצרכים האמיתיים, ו-45% מתקציב המלגות מופנה לחברה הערבית.

30% נראה לי נתון מוזר. אני מודה, גם עם כל התעדופים והתגבורים שעשינו לחינוך המיוחד זה נשמע לי הרבה. אני מוכן לבדוק פרטנית את הנושא של המוסד הזה. אגב, בכל מקרה, כל המנהלים יודעים וכתוב להם במכתב הודעה על היקף המלגות. כתוב למטה שאם בית ספר לא יסתדר עם הסכום שלו או כמו במקרה של בית ספר שגברתי הזכירה קודם, לא קיבל בכלל הקצבה, ניתן תמיד לפנות לוועדת חריגים, ואנחנו משריינים מראש סכום שיכול לתת מענה לחלק מהבעיות. רק כדי לסבר את האוזן, בשנה האחרונה קיבלו מלגה 230,000 תלמידים. לדעת אם זה כיסה את כל הצרכים, אני לא יודע. זה בוודאי לא כל תלמידי ישראל, אבל זה בוודאי חלק גדול מאוד מהנזקקים.

הסכומים נעים או שזה סכום אחיד?

עד מתי חריגים? עד מתי ועדת חריגים?

- - -

נעה ומי שיושב לשמאלך, פעם אחרונה שאתם מפריעים. אתה רוצה לדבר, תרים יד ואני אתן לך לדבר.

אני שוב אומר, יש ועדת חריגים, כמובן שרק חלק קטן מהכסף משוריין לשם כי את רובו אנחנו מקצים בהקצאה הגדולה. זה נועד לתת מענה למקרי קצה שלא קיבלו מענה במסגרת ההקצאה, ואנחנו מטפלים בזה, מטפלים בבעיות פרטניות. כמובן שזה לא יכול לכסות את כל הצרכים. המנגנון שבית-הספר מקבל הקצאה נועד לתת שיקול דעת מלא לבית הספר. דהיינו אם בית הספר קיבל 10,000 שקל, הוא יכול לתת בתיכון מלגה בין 400 ל-800 שקלים. אז אם בשנה נתונה היה לו 10,000 ושנה אחר-כך היה לו 9,500 יש לו אפשרות לתת לתלמיד אחד לפחות או להקטין לכל תלמיד - - -

יש גמישות למנהל.

יש גמישות למנהל בתוך אותו סכום נתון, בין אם הוא עלה ובין אם הוא נשאר אותו דבר, או להפחית או להגדיל את מספר התלמידים או את סכום המלגה לכל תלמיד. אגב, זה גם לא חייב להיות סכום אחיד. בית ספר קיבל סכום, הוא יכול לתת לילד אחד 400 שקל ולשני 450 שקל כי הוא מצא את התלמיד השני נצרך יותר. על פי רוב לא קיבלנו תלונות - - -

יש לכם פיקוח ובקרה שזה הולך לייעוד?

כן, יש לנו פיקוח.

איך?

ברשותכם אני אתאר את כל התהליך מתחילתו. אני אתחיל מההקצאה. עומדת לנו קופה נתונה בסכום מסוים. אנחנו קבענו על פי מדיניות המשרד שבתי ספר שמסווגים בעשירון עליון על מדד הטיפוח לא יקבלו, ואז הכסף שנועד לעשירון אחד הולך לתשעת העשירונים האחרים. זו החלטה אחת. החלטה שנייה: עשירוני הטיפוח 2 עד 10, במקרה הזה זה הפוך מלמ"ס, 10 זה הכי עני, יש שיפוע של 1 ל-3, וההקצאה היא פר תלמיד. זאת אומרת, יש מפתח, יש 1,000 תלמידים כפול התלמידים, זו ההקצאה שלך. אם אתה בית ספר יסודי עם 1,000 תלמידים, פר תלמיד 25 שקלים בעשירון 2. אותו בית ספר בעשירון 10 בית ספר יסודי עם 1,000 תלמידים יקבל פי שלושה, יקבל 75 שקלים פר תלמיד, יקבל פי שלושה. זה השיפוע, בין 2 ל-10, וזה כמובן מדורג. זאת אומרת, בית ספר 1,000 תלמידים ביסודי, עשירון 10 יקבל 75,000 שקלים. אחר-כך יש מדרג בין התיכון או בין חטיבת הביניים ליסודי של פי שניים. אם קודם היו 25 שקלים פר תלמיד, עכשיו זה נע מ-50 ל-150. הסכומים מעוגלים רק כדי לסבר את האוזן. ובחטיבה העליונה זה לא 2 אלא 2.2. יש להם עוד הוצאות וטיולים שנתיים יותר ארוכים, אז זה 55 שקלים פר ילד בעשירון 2, ו-165 פר תלמיד בעשירון 10. זאת אומרת, שבית ספר, ויש בתי ספר כאלה, עם 700 ו-800 תלמידים, מקבלים למעלה מ-100,000 שקל תקציב תוספתי לניהול על ידי בית הספר. אני אומר לך כפקיד במשרד החינוך, כשאני רוצה לקנות עט אני צריך 300 מכרזים וועדת רכישות בשביל לרכוש עטים או כסאות או שולחנות. פה בית ספר מקבל 100–120 אלף שקל חופשי. זה מתוך אמון שאנחנו נותנים במנהלים שידעו לנתב את הסכום הזה. וגם אם הוא קטן ב-2,000 שקל לעומת שנה שעברה, אנחנו חושבים שעדיין להנהלה יש מספיק שיקול דעת איך להתנהל בתוך מרחב כזה כאשר אין קיצוץ דרמטי. 30% זה דרמטי ואני חוזר לנקודה הזאת. זה מוזר לי גם על פי כל התיאורים שנתנּו ואני חושב - - -

אני אעביר לך נתונים.

בסדר. ואם יש שם טעות, נתקן אותה. זה תהליך ההקצאה. איך אנחנו מוודאים שההורה מקבל את זה? אנחנו לא מעבירים לבית הספר את הכסף אלא אנחנו אומרים, דווח לנו, עשית ועדת מלגות, שלח את הפרוטוקול, דווח לנו למי אתה מייעד את הכסף, אנחנו נעביר את הכסף לקופת בית הספר ולא להורים, כי לפעמים אצל ההורים זה יכול להיבלע בכל מיני מינוסים ולשמש לכל מיני מטרות שלא התכוונו. כדי לוודא שזה לצורכי חינוך, הכסף עובר לבית ספר לפי שם. נגיד שאני התלמיד העני, דוד פלבר, 350 שקל לספרי לימוד והכסף מזוכה בחשבון, זאת אומרת, מפחיתים לו מהסכום שהוא צריך לשלם תשלומי הורים, כך שבפועל אין כמעט תנועה של מזומנים מיד ליד.

בעבר לפעמים בתי ספר חילקו כסף במזומן ועצרנו את זה כי לא ידענו לאן הולך המזומן, והוא לא תמיד הלך למטרות ראויות. לכן הכול בצורה חשבונאית דרך מערכת הנהלת חשבונות של בית הספר. וההורה חותם לנו. אנחנו עושים בקרה בסוף התהליך, כמובן לא בכל 4,000 בתי הספר בכל שנה, אבל 10% מבתי הספר בכל שנה נבדקים, כשיש חתימה של ההורה, אני מאשר שבני קיבל 350 שקל, ונגיד, כנגד זה יצא חינם לטיול שנתי. משהו בסגנון הזה. זה לגבי התהליך.

לגבי מה שאמרה גברתי, בדקנו כי קיבלנו את השאלה הזאת מראש – בית ספר אריאל שרון בחולון בשנה שעברה היה בעשירון 2 וקיבל 22,500 שקלים. השנה הוא בעשירון 1 והוא לא קיבל כלום. בעינינו זה מאוד הוגן, והתנועה בין העשירונים - - -

בית ספר שהוא חזק, שיש לו את החוזקות שלו, יכול לספוג עשרה תלמידים. אם זה הרציונל, אז זה מקובל.

אז זה הרציונל שלנו, שבית ספר מסוגל להחיל - - -

בית הספר סופג. לא ההורים.

בית ספר יכול לספוג ולהכיל תלמיד אחד חריג או שניים, ואם לא, אנחנו פתוחים גם לפניות פרטניות.

יש ועדות חריגים - - - לטיפול פרטני.

אני רוצה לחזור לשאלת הבסיס שלך, דוד מזרחי. מה שמטעה בפרטי התקציב שנמצאים כאן, ואמרת מילת מפתח שקראת לה שזה מקום חניה. אמרת, ההבדל בין הנתונים שנמצאים כאן והירידה היא לא משתקפת באמת בירידה ריאלית אלא אם ב-2016, שהיה כתוב הסכום הגלובלי על זה, הוא כלל בתוכו סעיפי תקציב שהם בפרטי התקציב של השנים היותר-מאוחרות, הם בעצם הותקו ממקומם והלכו למקום הייעודי הספציפי שלהם. כמו לדוגמה, טיולים לפולין. זאת אומרת, אנחנו אמורים לראות, אם נלך עכשיו לסעיף שנקרא טיולים לפולין, נראה את הסכום שנמצא פה נע לשם. נוסיף אותו לסכום של 2018, ניקח את הסכום שבו אמרתם שזה עניין של חינוך מיוחד, ואם נקבץ את הסכומים נקבל את ה-X הזה שעל פניו או על פי טענתכם לא חל פה שינוי. האם אתם מסכימים לדברים?

בעיקרון כן. אלא שזה לא עובד ככה.

רבותי, הייתי שר. בדינמיקה של עבודה של משרד וחשבות ותקציב של משרד, כשיש הוצאה ספציפית, אז יכול להיות שבתקנה של פולין יהיו ארבע תקנות תקציביות שלא כתוב עליהן פולין והן קשורות לנסיעה לפולין. לוקחים משם, לקוחים מכאן ולוקחים משם. אם באמת משרד האוצר היה עושה את מה שאתה – רק אצלכם זאת, לא משנה מי, חופרת וחופרת, וגם היא הולכת לאיבוד לפעמים בדיונים שם.

אם אגף תקציבים למען השקיפות – וואלה, הכנו דוחות כספיים, קראנו דוחות כספיים, זה לא צריך להיות מסובך – יבנה סוף סוף פעם אחת תבנית מסודרת וכל דבר יהיה בהגדרה שלו, כמו כרטיס - - - מי שלמד פעם הנהלת חשבונות בוורסיה הראשונית, שאתה לקחת מפה ואתה צריך לראות את החשבון הנגדי שלו.

אני יכול לומר חד משמעית, שיושב לי פה תקציב של משרד שב-2016 יצאו 100 מיליון ש"ח לטובת מלגות לתלמידים, ב-2017 יצאו 100 מיליון ש"ח, וב-2018 גם יתוקצב 100 מיליון ש"ח – אלא אם כן יש לי חשד סביר שהוא בא לסבן אותי.

חשב באוצר אומר, ב-2016 מימוש מלגות זה 119,438. זה כבר יותר מ-100 מיליון שקל.

כן, אבל יש שם גם כנראה לא מלגות לבית הספר.

רשום: מלגות ומענקים לתלמידים. זה סעיף בפני עצמו. זה הסעיף שעליו אנחנו נלחמים.

זה הסעיף, אבל יכול להיות שהיה בו שימוש - - -

לא, זה פולין. זה בדיוק פולין.

יכול להיות שמה שאני מבקש זה הגיוני?

הגיוני ביותר. בבקשה, אדוני.

קודם כל, התשובה היא בגדול כן. אבל יחד עם זאת, כאשר אתה מסתכל על מעבר משנת תקציב אחת לשנת תקציב שנייה, אין רק תנועה אחת, יש מספר תנועות של תוספות, ויש גם הפחתות במקביל. אם ניקח את הדוגמה של פולין, שעבר בבסיס מהנושא הזה לפולין, אז מצד אחד אתה רואה את התוספת הזאת. מצד שני, ציין קודם יושב-ראש הוועדה מרגי, כשמדברים על ממשלה, על קיצוץ של 2%–3% והקיצוץ מושת בפועל על מספר מצומצם יותר של תקנות, המשמעות יכולה להיות 10% ו-20% ממקומות אחרים. אז יש לפעמים תנועות מקבילות. ולכן חלק מהתהליך אנחנו מנהלים בעקוב אחר שינויים, לא בבסיס. לכן הקדמתי ואמרתי – שאלת, איך אני אדע, המשרד מתחייב כאן להראות דוחות ביצוע מפורטים ברמת בית ספר. יש כאן היבטים גם של צנעת הפרט, אז אני לא יודע אם הכול שם - - -

לוועדה אין צנעת הפרט.

אני מדבר על הוועדה. נראה את הכול, דוחות מפורטים ברמת בית ספר לתשע"ז, לתשע"ח. אנחנו מתחייבים לזה. יש גם היבט של חריגים, כפי שציין דוד.

תודה, דודי. בבקשה, אדוני.

בוקר טוב לכולם. שמי מונדי, ואני מחולון.

אני ממטה המאבק הארצי של מרד תשלומי ההורים. אני קודם כל רוצה להודות לפרופ' יונה וכמובן לך, מר מרגי, על השתתפותכם בכנס בשבוע שעבר, על תמיכה שלכם במאבק שלנו. בשם פיצ'י, דובינר וכל חברי המאבק, תודה לכם. ואני אעבור עכשיו לשאלות שלי.

בנוגע לנושא של תעדוף של התקציב, של המלגות – למה מנהלי בית הספר שבהם לא קיבלו תקצוב, לא מעדכנים את ההורים שבעבר היו זכאים למלגות לגבי אופציה של ועדת החריגים? שאלה שנייה, אם ישנה הנחיה שכזו לעדכן את ההורים על ועדת החריגים, למה המנהלים לא מבצעים את העבודה הזאת ולא מודיעים שיש את האופציה של ועדות החריגים? ולאן ההורים יכולים לפנות כדי להגיע לוועדה? - - -

אפילו שאילתה תקנית בכנסת זה שלוש תתי שאלות. הגעת ל-50.

לא, למה? זאת שאלה אחת.

כן, גם בשאילתה זו שאלה אחת. נראה כמו תחקיר של ועדת חקירה.

אם המנהלים מעדיפים ל הסתיר את המידע הזה, למי ההורים כן יכולים לפנות כדי להגיע לוועדת חריגים?

ויש לי שאלה לפורום. בישיבה הקודמת, מרגי נתן לכם עצה או הנחיה לומר לכל ההורים במדינת ישראל לא לשלם תשלומי הורים כדי לגרום למערכת במשרד החינוך - - -

אני לא מנחה אותם. אני קראתי לעצמי.

אמרתי, עצה. אמרתי עצה סלאש הנחיה. כדי לגרום למערכת של משרד החינוך להפנים שלהורים נמאס מהשנורר והפרטת מערכת החינוך, ולא ביצעתם. למה? איך תרצו לגרום לשינוי הגישה?

דלית גהן, בבקשה.

אני רק מבקשת לוודא שיש משפחות שלא נופלות בין הכיסאות, ורואים את זה הרבה הרבה קורה. זאת אומרת, גם אם יש בית ספר שנחשב במקום וואו, לוודא שיש משפחות שזקוקות לזה כל כך - - -

אני חושב שהשאלה שהוא שאל קודם מכסה את זה. אין ספק שצריך ליידע את המנהלים שיש את ועדת החריגים ולדאוג לכך שהם אכן מטפלים.

נעה, בבקשה.

אל"ף, אני רוצה לשאול מי מגיש לוועדת חריגים ועד מתי.

אוקיי. אחר כך, בסוף.

האם עוד אפשר להגיש עכשיו לוועדת חריגים?

את תקבלי תשובה. תשאלי את השאלה.

אוקיי. אני רוצה להגיד לגבי שינוי התעדוף, שזה בסדר, יש ילדים בסיכון ויש ילדים בחינוך המיוחד. אבל העניין של המלגות לא צריך להיות, ואני בעד חינוך מיוחד ובעד ילדים בסיכון, הוא לא צריך להיות באותה משבצת או באותה שורת רוחב כשהמלגות האלה נטענות על פי מצב סוציו-אקונומי.

גם שם זה מבחן סוציו-אקונומי.

אין בעיה, אין בעיה - - -

נעה, נעה, כשאת מנהלת משרד את צריכה לצאת מהנחת עבודה. במשרד ענק, ענק, הכי ענק במדינה, משרד החינוך, אי אפשר להתחיל לכוון מטרה על אחד אחד. יוצאים מהנחות עבודה. הנחות העבודה היו שבחינוך המיוחד ובבתי הספר שיש שם ילדים עם צרכים מיוחדים, לפי כל המחקרים, הפוטנציאל של כמות הילדים בחתך סוציו-אקונומי נמוך נמצאים שם גבוהה יותר, ולכן בא התעדוף. אבל הוא ייתן לך תשובות.

מסעוד, אתה רוצה לדבר?

לא, רוצה רק לחזק ולברך. לברך אם אין קיצוצים ולברך אם יש להיפך, תוספת, כדי לעזור לעוד ילדים שזקוקים, ולתמוך בוועדי ההורים. אני תמיד אומר, כמורה לשעבר, שיודע את התפקיד החשוב מאוד של ועדי הורים, וגם הצורך החשוב מאוד של בית הספר גם יהיה בו את העניין, לא רק של הציונים, אלא גם את האכפתיות לילדים ולמשפחות שזקוקות לעזרה.

משפט אחד. - - - סכום המלגות כפי שהוצג על ידי דודי שהחל בשנה שעברה עד לעוד שנה, כולל השנה הזאת, בעצם המשמעות שלה היא קיצוץ בפועל של המלגות. ואני אסביר.

אל"ף, יש שחיקה בכסף. נכון שבשנים האחרונות היא לא כזאת דרמטית כמו שהיה לפני 20 שנה, אבל עדיין יש שחיקה. והדבר החמור ביותר, בכל שנה משרד החינוך מציג עלייה קונסיסטנטית במספר הילדים שמצטרפים למערכת החינוך. הגידול הזה בא לידי ביטוי ובולט במיוחד דווקא בשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות יותר. דיבר קודם נציג המגזר הבדואי, אבל זה בולט במיוחד באמת באמת בשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות. המשמעות היא שכמות הילדים והמשפחות שנזקקות לסיוע הזה הולך ועולה. אם משאירים את הסכום - - -

משפט? זה נאום.

המשפט ארוך ארוך, כמו אצל הגרמנים שכל מילה זה שורה.

אל תלמד דוגמאות - - -

תגיד נקודה פסיק.

פשוט הגעתי מפרנקפורט אז יש לי - - -

אני אמנע מלתת תשובה למונדי כי לא זה נושא הדיון, אבל כל אחד בוחר את שיטת המאבקים שלו בצורה שונה - - -

והכול לגיטימי. תודה.

תקשיבו טוב טוב. אני אומר לכם, משרד שמקבל הנחיה לעשות קיצוץ flat, ובסעיפים האלה לא מקצץ, - - - רק לברך. נכון, יש פה טייס אוטומטי, גידול באוכלוסיה, גידול במספר התלמידים. הכול טוב ויפה. השאיפה שלנו היא שהסכום הזה יגדל. אני יודע שבשנים עברו, לא רחוקות, הסכום היה חצי מזה - - - אז צריך להסתכל גם על הצדדים האלה של המשרד.

יוסי, בבקשה.

אני לא יכול להימנע מהאנלוגיה שקיימת בתחום של הדיור הציבורי, ושם הנזקקות לדיור ציבורי הולכת וגדלה. התקציב או מספר הדירות הזמין נותר על כנו, ומה שעושה משרד השיכון, הוא פשוט מקשיח תנאים.

הבנת את האנלוגיה?

כן, אבל - - -

רגע, דוד. הוא מקשיח את התנאים ואז נכנס, בצדק, גם האלמנט של חינוך מיוחד. על פניו באמת קריטריון סביר ומתבקש. מה שקורה הוא שבאותו סכום של כסף, ומספר הנזקקים הולך וגדל, הרי שבסופו של דבר הטענות שעלו מטעמם מצדם של ההורים הן טענות צודקות לחלוטין, אני חושב. ואתם פשוט אמרתם, תראו, זה הסכום, אנחנו שכללנו את הקריטריונים כדי שאנחנו נטרגט יותר ויותר שכבות מצוקה, במקום שהצד המתבקש זה להגדיל את התקציב. מה גם, כפי שזאב ציין בצדק רב, לפחות שיהיה קונסטיטנטי עם הגידול הטבעי בחברה הישראלית.

דקה לתשובות לשאלות, ואני מסכם.

פנינה לא מסכימה ואני לא יודע מה לעשות עם זה.

זה נכון שתקציב המלגות לא גדל השנה, אבל במעבר מהשנה שעברה לשנה זו יש במערכת שורה של נושאים עם המון תקציב לטובת המענים האלה שמקלים על נטל ההורים, החל מהצהרונים, דרך חוג לכל ילד בצפון, במגזר הערבי והבדואי תוספת של למעלה מ-100 מיליון שקל לפעילות בלתי פורמלית, לחוגים. יש פעילות מאוד ענפה שמשפיעה בהיקפים אדירים על הכיס של כל אחד ואחת מאתנו. ועל כן, למרות שתקציב המלגות נשאר כפי שהיה ולא גדל, הקיף התקציבים שבסופו של דבר מנותבים להקלת נטל תשלומי ההורים גדל בהיקף עצום. רק הצהרונים זה כמיליארד שקל, וזה דבר שצריך לשים אותו על השולחן.

אבל אתה לוקח את העוגה ומחלק אותה לכולם. אנחנו מדברים על הזקוקים ביותר.

אני מזכיר שהתקציב הזה של המיליארד שקל נגמר בעוד חודש.

זאביק, נעה - - -

דודי, בעוד חודש אין יותר את התקציב הזה של המיליארד לצהרונים.

אני מסכם, רבותי.

הוועדה מודה לחבר הכנסת יוסי יונה על העלאת הנושא לסדר היום, הוועדה מודה לנוכחים בדיון על תרומתם לדיון, הוועדה מודה למשרד החינוך על הסקירה המפורטת, הוועדה מודה למשרד החינוך על היוזמות והעברת המשאבים להקלת נטל התשלומים על ההורים. כמו כן, הוועדה שמעה שהסכום שמיועד למלגות לתלמידים לא קוצץ. ב-2016 הוא עמד על 100 מיליון ש"ח, וב-2017 על 100 מיליון ש"ח, בהתחייבות המשרד להשאיר זאת ל-100 מיליון ש"ח ב-2018.

הוועדה קוראת למשרד החינוך לשקול להגדיל את הסכום הזה, ב-2018 ו-2019, ליותר מ-100 מיליון ש"ח לאור גידול במספר התלמידים, גידול בצרכים. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:33.