ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-04OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 504

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ט' בכסלו התשע"ח (27 בנובמבר 2017), שעה 12:10

פירוט בינוי 1000 כיתות לימוד בירושלים ב-1 מיליארד ש"ח

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

חנין זועבי

מנחם אליעזר מוזס

דניאל לורברבוים - רפרנט חינוך באגף תקציבים, משרד האוצר

גנאדי קמנצקי - מנהל אגף א'-מיפוי ותכנון, משרד החינוך

תמר נאסה - ראש תחום בקרה, תקצוב ופיתוח, משרד הפנים

מיכל נחמיאס - מנהלת תחום, המשרד לענייני ירושלים ומורשת

ניר ברקת - ראש העיר ירושלים

אביב קינן - ראש מנהל החינוך, עיריית ירושלים

אילן גויכמן - אגף תכנון העיר, עיריית ירושלים

צביקה כהן - מחזיק תיק חינוך חרדי, עיריית ירושלים

ברוך הלפגוט - סגן מנהל אגף, עיריית ירושלים

אוריאל אלבז - ראש אגף משאבי חינוך, עיריית ירושלים

אורית חזון מנדל - ארגון ההורים למערכת החינוך בירושלים

צבי-חנן שמחה - ארגון ההורים בירושלים

אפרת בצלאל - מתנדבת, ארגון ההורים בירושלים

אשרת מימון - עורכת דין

עידן בנימין - אזרח

אביגיל פז - סטודנטית

לילי הלפרין - מרצה

כפיר ספדה - מוזמן/ת

שירוני גלסמן - מוזמן/ת

אלעזר זאבי - מוזמן/ת

מירב שמולי - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את עיריית ירושלים

יהודית גידלי

א.ב., חבר המתרגמים

פירוט בינוי 1000 כיתות לימוד בירושלים ב-1 מיליארד ש"ח

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 27 בנובמבר 2017, ט' בכסלו תשע"ח. הנושא – פירוט בינוי 1,000 כיתות לימוד בירושלים ב-1 מיליארד ₪.

אני אומר לכם למה זימנו את הדיון הזה. קודם כול כבוד הוא לנו שראש העיר מכבד את הוועדה בנוכחותו. אני חושב שזה לא מובן מאליו. גם אם הוא היה שולח לנו כל איש מקצוע מהעירייה. אני חושב שראש העיר שם את הסוגיה הזו של בינוי של בתי ספר, כיתות בירושלים. אני לא אטעה אם אומר, בראש סדרי העדיפויות שלו ואני חושב שזה מהלך נכון, חכם, צודק, כלכלי מכל הבחינות. אני לא זוכר את הסכומים המדויקים. לחשוב על זה שעיריית ירושלים משלמת שכירויות בשווי כ-100 מיליון ₪ - - -

ועוד 40 מיליון שיפוצים כל שנה על מבנים לא עירוניים.

אני חושב שזה דבר שהוא צריך להיעלם מן העולם. שוב, תוכנית כלכלית נכונה, אומץ נדיר במחוזותינו להיכנס למהלך כזה של הלוואה בסדר גודל של 1 מיליארד ₪. נכון שיהיה שיפוי של המשרד על חלק מזה. זימנו את הדיון כדי לראות מעבר לכותרות שלי, אין ספק שמשרד הפנים גם עשה מהלך לא מובן מאליו.

שר הפנים, הרב אריה דרעי, אני חושב שהוא עשה מהלך גם לא מובן מאליו, באמת מהלך אמיץ וציבורי בקטע הזה, לאשר לעירייה כמו עיריית ירושלים מיליארד ₪ כדי שתוביל מהלך. אני חושב שזה שינוי תפיסה גדול. לי אין ספק כפי שאמרתי, שמשרד הפנים לא היה מאשר הלוואה כזו בלי שהייתה תוכנית סדורה ומסודרת.

אני חייב לציין שחלק חשוב מזה שהיום הדיון נמצא כאן, זה בזכות ידידינו חבר הכנסת הרב מוזס שביקש באמת לראות איך זה בא לידי ביטוי, אז אני מציע אחרי דברי הפתיחה שלי לתת לראש העיר גם להציג את המצגת, גם לומר את דברו ונפתח דיון אחר כך, נשמע את משרדי הממשלה ואת האורחים שלנו. בבקשה, אדוני ראש העיר.

תודה רבה כבוד היושב ראש, חברי כנסת נכבדים, סגן ראש העיר, צביקה, שנמצא איתנו כאן.

ברשותכם, אני רוצה להתחיל עם האתגר. האתגר מדבר על כך שבירושלים נכון להיום חסרות לנו 4,000 כיתות לימוד תקניות לילדי ירושלים. רק לסבר את סדר הגודל, תכפילו את זה בממוצע ב-25-30 ילד בכיתה, אנחנו מדברים על למעלה מ-100,000 תלמידים בירושלים שלומדים בכיתה לא תקנית. אני לא יודע אם אתם מבינים את סדר הגודל של האתגר.

בתל אביב יש 50,000 תלמידים. יש לנו פי שניים יותר תלמידים שאין להם כיתה תקנית והתופעה הזאת היא תופעה יחודית. היא קיימת במקומות אחרים אבל היא ייחודית בהיקפים שלה לעיר ירושלים. ממה היא נובעת? היא נובעת מסדרה של כשלים אסטרטגיים מערכתיים של מדינת ישראל ועיריית ירושלים לדורותיה, אחד, היעדר תקצוב. היום הגידול הטבעי בעיר ירושלים מחייב כ-185 כיתות חדשות כל שנה. התקצוב בשנים קודמות היה סביב ה-80-90-100 והפער הזה הלך וגדל. בעצם האחריות של המדינה היא לבנות את הכיתות במאה אחוז מהתקציב. מה שאני עשיתי כראש עיר, התחלנו לתת פתרונות זמניים עד שיהיה לנו פתרון מלא לכיתות מלאות, והשכירויות צמחו בהיקפים עצומים. אנחנו היום שוכרים כ-1,500 כיתות לימוד לצד בנייתן של מנ"דים לא מבוטלים שהיו בעבר, שיש לנו עדיין, ואני אמרתי שלזה אי אפשר יותר להסכים.

לפני ארבע שנים, אחרי שהבנתי שנה אחרי שנה שאנחנו מטורטרים בין האוצר לבין משרד החינוך, משרד החינוך אומר, ירושלים צריכה לקבל תקצוב בנפרד, משרד האוצר אומר, תקבלו את המנה שלכם מהפול של משרד החינוך, וככה ירושלים במקום לקבל יתרון, בעצם היה לה חסרון יחסית לערים אחרות והפערים האלה הלכו וגדלו.

אני הקמתי לפני ארבע שנים מנהלת כיתות לימוד. באתי למנכ"ל ולחברי ההנהלה ואמרנו, חברים, אי אפשר להמשיך ככה. חלק מהכשלים הם גם כשלי מערכת עיריית ירושלים שלא ידעה לבנות בהיקפים גדולים, גם כי לא היה תקציב וגם בירוקרטיות ולוגיסטיקות ומורכבות מאוד גדולה במזרח העיר, בחרדי וכו', והרמנו יכולות שלא היו לנו בעבר. היום המערכת העירונית, מוביל אותה המנכ"ל ומנהל מנהל חינוך, אביב קינן שנמצא איתנו כאן, יחד עם חברת מוריה ומשכ"ל ומערכות נוספות. הקיבולות שאנחנו יודעים היום להיכנס, לסדר גודל של 1,000 כיתות בשנה. באנו ואמרנו שאם משרד החינוך לא יודע לתת לנו מענים ושולח אותנו לאוצר, והאוצר לא יודע לתת לנו מענים, שולח אותנו לחינוך, בואו נרים את זה, כי מסתבר שכלכלית אם אנחנו מקבלים מיליארד שקל מהבנקים, בסוף אנחנו יודעים לבנות יותר כיתות לימוד ולשלם פחות קרן וריבית מאשר שכירויות ולטובת עניין שיפוצים. באנלוגיה אני אקח משכנתא, ניבנה בעצמנו במקום לשלם שכירויות בהיקפים יותר גבוהים.

התמה הזאת, בעצם בנינו מערכת שהיום יודעת, קיבלנו, ואני רוצה פה לנצל את המעמד הזה ולהודות לשר דרעי שהפגין באמת שאר רוח, נכנס לפרטים, כיוון שהבקשה שלנו לקבל מיליארד שקל מהבנקים היא לא בקשה סטנדרטית. לא עשו את זה לפנינו. נדרשנו להסתכל, לתת מענים מקצועיים למנכ"ל, למשרד הפנים ולכל הגופים. משרד הפנים הוא הרגולטור שלנו, ואכן בסופו של דבר אושרה לנו הלוואה ואני מייד אתן לכם את התוצאה של ההלוואה, כי זה לא בדיוק רק 1,000 כיתות. בעצם היום בניהול חכם של המשאב הזה אנחנו יודעים לפתח בשלוש-ארבע שנים הקרובות 2,200 כיתות לימוד שזו בשורה שאני מניח שאתם מסכימים איתי, מאוד חשובה.

בעצם מה עשינו? התחלנו לעשות מיפוי של הרשאות שקיבלנו בעבר ופערים קטנים שיש לעיתים. הרי משרד החינוך לא נותן את כל התקציב. לצערנו הרב, ירושלים, גם בגלל הפקעות וגם בגלל הטופוגרפיה ובגלל הרבה מאוד סיבות, העלות של כיתת לימוד היא לא העלות שהמדינה יודעת לממן אותה ולכן נדרשת העירייה לעשות תמיד קצת השלמות בשביל לממש באופן איכותי את ההרשאות שאנחנו מקבלים, אז אנחנו בעצם לקחנו את המיליארד שקל ויש לנו פה מפה יפה. הבאנו גם תצ"א גדולה.

אנחנו הכנו מפה והמפה הזו מראה את הדבר הבא, ועוד מעט אתם תקבלו את זה. יש לנו גם דרך להראות לכם את זה בצורה מאוד אלגנטית. מה שאתם רואים, כל הנקודות הללו זה תוכניות עבודה של עיריית ירושלים, כאשר אנחנו מדברים על שנת 2017-2018 בצבע ירוק, יש מעט שכאלה על המפה הזאת, אחרי זה 2019-2020 בצהוב ו-2020-2021 באדום. בחלק מהמקרים, מה שנכנסים עכשיו לתכנון, אז זה לוקח טיפ-טיפה יותר זמן אבל זה בסדר, אנחנו נכנסים להפקעות, לתכנון, לביצוע ואנחנו יודעים לחלק את זה ברמת שכונה לפי נגזר, כשלכל נגזר, אפשר להסתכל על זה בחתך מגזרי, בחתך שנתי, בכל חתך שתרצו.

אני חייב לומר שהחברים בעיריית ירושלים, למען השקיפות שבעניין ובטח ישאלו אותי, כן, אוקיי, מה עושים במגזר הערבי? מה עושים במגזר החרדי? כל אחד רוצה לראות את טבלת הצדק של העיר ירושלים, אז במקום לנחש, אנחנו שמנו את זה באפליקציה. כל אחד יוכל ללכת למחשבונצ'יק שלו, לסמרטפון שלו ולהסתכל על התוכנית הזאת.

כשר, כן?

כמובן. גם לא כשר אפשר לראות את זה, לא רק בכשר, ולטובת העניין לראות איפה עיריית ירושלים מתכננת תכנון רב שנתי לבנות.

אני חייב לומר לכם שהדבר הזה מייצר לנו כמה דיבידנדים. ראשית, הורים ומנהיגי ציבור יכולים להרים משקפת ולראות. הרי לבנות כיתת לימוד, היא לא נוחתת מהשמיים כמו בית המקדש השלישי, אלא ברור שצריך פה לוח זמנים, ומה שאנחנו שמים כאן היא התוכנית העקרונות של עיריית ירושלים לבנייה. היום זה כבר מתוקצב תודה לאל ואנחנו יצאנו לדרך.

זה מייצר עוד בשורה. למשל, בשכונות שבהן היה קצת מתחים, שכונות מעורבות ומקומות נוספים, אז אנחנו בעצם שמים בשקיפות היכן אנחנו מתכוונים לבנות, ועל זה אם יש לאנשים הערות, ויש הערות, במטותא, שלא תגידו שלא שמנו את זה בשקיפות מבעוד מועד, הנה התכנון הראשוני. אנחנו מבקשים לשמוע למי יש השגות, ממגזר א', ממגזר ב', כי אנחנו פתוחים וקשובים.

אדוני היושב ראש, דע לך שהתוכנית הזאת מקטינה לחצים בירושלים, מקטינה מתחים בין המגזרים וזה דיבידנד נוסף.

כי הם רואים הכול, הם יודעים.

הכול, הנה חברים. אף אחד שלא יגיד שלא אמרנו. אני כבר שמעתי על התוכנית הזאת, לאנשים יש הערה, רוצים אולי פה, רוצים שם. מצוין, על הכיפק, ראו בזה כטיוטת עבודה, אלה תוכניות העבודה של העירייה. פתאום נקבל קצת יותר הרשאות? יופי, מייד ניקח את ההרשאות ויכול להיות שאת המשאבים הגמישים של עיריית ירושלים נשקיע טיפה שונה, ולכן אנחנו קוראים לזה תוכנית עבודה מתגלגלת שנותנת לנו מענים אסטרטגים.

יש לזה ממשק עם משרד החינוך?

כן. אביב, אתה רוצה אולי להרחיב על הקשר עם המשרד?

ממשק טכני אין לגבי האפליקציה.

תהליך הבנייה, האישור. תציג את עצמך לפרוטוקול.

שמי אביב קינן, ראש מנהל חינוך בירושלים.

כל התהליך של הכיתות הוא תהליך שעובר דרך משרד החינוך. גם היום בעצם 2,000 הכיתות האלה הן כיתות או שכבר הוקמו בהכרה לצורך או לחילופין יושבים עכשיו לבדיקה במשרד החינוך להכרה בצורך. זה עובר פרוצדורה.

זה מה שרציתי לדעת. אוקיי, ניר.

זהו, אז עכשיו אפשר לראות טבלה מסכמת. סל ההרשאות, אפשר להסתכל על זה בחתך של כיתות לימוד לפי מגזרים, לפי שנים. זה יישאר פה ומי שירצה יוכל לעיין ולשאול שאלות. בקרוב מאוד נוציא את גם כן ברמת אפליקציה.

סגן ראש העיר.

צביקה כהן, מחזיק תיק חינוך חרדי בירושלים.

בדרך כלל אנחנו נמצאים בוועדה בדיונים בנושאים קצת מורכבים, קשים, לא נעימים. היום בעצם זה דיון של ברכה ושל שמחה. אני לא אשכח את הדיון שאתה, אדוני היושב ראש, קידמת לפני כחצי שנה בנושא הזה ועל כך תבורך.

כפי שהוזכר קודם, שר הפנים וגם ראש העיר, שני אישים אמיצים מאוד, לקחו על עצמם את המטרה הגדולה הזו בירושלים, מיליארד שקל, וזה בעצם חלק מהתוכנית. אני חושב שזו באמת בשורה לירושלים. אני מניח שהרבה ילמדו עוד על התהליך הזה.

אני רוצה לנגוע ברשותך בנקודות קטנות. א', צריך לדעת וללמוד מדוע הגענו הלום, איך בעצם הפער הגדול הזה בירושלים. אחרי שנבין את הדבר הזה, אני חושב, לשאול שאלה נוספת. משרד החינוך, כשמאפשר סוף סוף את אותן הרשאות בינוי, מדוע הוא לא משלים אותן? איך יכול להיות שאנחנו מכספי עיריית ירושלים, כיום אחרי אישור משרד הפנים, צריכים לשלם עוד כסף על השלמת כיתות שקיבלנו בעבר? אותה הרשאה שקיבלנו ממשרד החינוך, היא הרי צריכה להשלים את הכיתה הזו. אין שום סיבה בעולם שעיריית ירושלים בכספה שלה, שהיא לוקחת אותו גם בהלוואה, צריכה להשלים את אותן כיתות.

הדבר האחרון שחשוב להזכיר, מאחר ואדוני שאל לפני דקה האם יש ממשק למשרד החינוך, והתשובה היא כן, זאת אומרת שמשרד החינוך הוא זה שצריך להחזיר את ההלוואה הזו. אין שום עניין או סיבה בעולם שמשרד החינוך הוא זה שהוביל אותנו לשם והוא זה שכבר מוציא סוף סוף את אותן הרשאות, מוציא אותן לא בצורה מושלמת. אין שום סיבה בעולם שעיריית ירושלים, אדון ראש עיריית ירושלים, תצטרך בסוף גם להחזיר את ההלוואה הזו. עצם הרעיון שהוא עשה את המהלך הזה באומץ רב, אני הזכרתי קודם, גם ראש העיר וגם שר הפנים עשו פה מהלך באומץ רב, שום סיבה בעולם יכולה להירשם בעניין הזה, כי עיריית ירושלים לא צריכה להחזיר את ההלוואה הזאת, כי זה חוב מדינה לעיר ירושלים, לילדי ירושלים. תודה רבה.

אני רוצה טיפה לחדד. כשהמדינה לא בונה, כל 1,000 כיתות שהיא לא בונה, היא בעצם מרוויחה את הריבית מאי הבנייה. בפועל עיריית ירושלים כשלא ניבנה, אנחנו שוכרים על חשבון משלם המיסים הירושלמי. תראה את האבסורד. בעצם אנחנו מלווים להם כסף. אנחנו מממנים במקום המדינה, שכירויות. עכשיו אנחנו הולכים לבנות, אז השנה אנחנו נשלם 35 מיליון שקל החזרי ריבית, בשנה הבאה זה כבר יהיה 90 מיליון שקל על כיתות הלימוד שאנחנו בונים. עכשיו נשאלת השאלה מי צריך לממן את כיתות הלימוד, מי צריך לממן את השכירויות? זה כמובן קשור לאתגר יותר גדול שיש לעיר ירושלים, זה היעדר תקצוב ראוי עם סל שירותים נחות יחסית לממוצע ארצי, יחסית לערים דומות. על זה אתם יודעים שאנחנו מנהלים מאבק במקביל או בנפרד או בתוספת, איך שתרצו לקרוא לזה, אבל מה שצביקה אומר שמאוד מקומם את תושבי ירושלים, זה אוקיי, זה לא עבד, עכשיו אנחנו כן בונים, מי מממן? טרם נסגר מי מממן את זה. נכון להיום זו ארנונה שתושבי ירושלמים מממנים את זה.

תודה. חבר הכנסת מוזס, יוזם הדיון.

אדוני היושב ראש, תודה רבה. אדוני ראש העיר, ללא ספק עשית דבר גדול. כבר שמעתי מראשי ערים אחרות, שכבר לומדים את הדגם שלך ורוצים להעתיק את זה לעירם.

תראה, זה אבסורד מה שהיה כאן. בשנה הקודמת תקצוב של משרד החינוך לעיריית ירושלים עבור מוסדות חינוך היו בדיוק 60 כיתות. אתה מאשר את זה?

הם אמרו את זה. עכשיו תודה לאל זה גדל.

זה היה בדיון הקודם, 60 כיתות יצא דרך הקריטריונים השונים והמשונים, שזה הביא לעיריית ירושלים סך הכול ממשרד החינוך 60 כיתות. זה היה צורך השעה. באמת תודה לראש העיר שיזם. אני זוכר שישבת כאן, אני יכול לומר במרכאות, התחננת, תאשרו לי את זה, לאשר לך את המיליארד שקל. נדמה לי שרצית שני מיליארד שקל אבל זה יהיה בעזרת השם.

בעזרת השם בעוד שנה וחצי.

מה מבחינת השטחים והמגרשים, הזמינות? איפה אנחנו עומדים עם זה? אני מכיר שכונות שאני לא יודע מאיפה אתה תגרד את המגרש להקים שם. שכונות חדשות, מילא, אבל השכונות הוותיקות, מה אתה חושב לעשות? אני הצעתי כבר בישיבה הקודמת בנושא הזה ללכת על המודל האמריקאי. אתה ביקרת פעם בקוני איילנד? אז אם אתה מגיע לשם, אתה רואה בניינים ענקיים, בתי ספר של עשר קומות בגלל מצוקת המגרש. למה אי אפשר גם ליישם את הדברים האלה?

התשובה היא פשוטה. אנחנו יודעים לבנות היום, ממומן, 830 כיתות במגזר הערבי, 825 כיתות במגזר החרדי וכ-525 בכללי.

על קרקע זמינה.

על קרקע זמינה.

אבל איפה הקרקע הזמינה?

יש לו.

הנה, מופיע על המפה. מופיע איפה התכנון.

השאלה השנייה, מי המבצע? אתה יודע שהביצוע זה אחד הדברים הקובעים ביותר. אם אתה מוציא לפעמים לאיזה קבלן, הוא בא באמצע, חסר לי כסף והריבית ומה קורה עם הדברים האלו. פתאום אתה רואה שהוא הפסיק את הבינוי באמצע ויש לנו הרבה דוגמאות לזה. הייתי פעם במשרד החינוך שאמרו שאחת הסיבות המרכזיות שהיו אז, שלא הספיקו כי הקבלנים פתאום נעצרו, אמרו, לא קיבלנו מספיק כסף, הרשות לא נתנה לי את הביטוח, את התוספת.

הדבר השלישי, סדר העדיפות צריך להיות לפי עומק אי התקניות של המוסד. אם אתה רואה היום מוסדות, ואני אראה לכם, בקרוואנים, שלומדים במצב שעדיין לא חורף לצערנו הרב, מגיע החורף אז ממש נוזל מים בפנים וממש יושבים עם ניילונים על הראש. קרוואן של המנהלת שכל העבודה של התלמידות, כל המבחנים הלכו לאיבוד בגלל הגשם השוטף ומה שקרה שם. סדר העדיפות צריך להיות עומק אי התקניות והדבר הזה, האם נלקח בחשבון? בסוף אני גם רוצה להודות לשר הפנים, אני מבקש שתמסור לו.

בפרוטוקול רשום ואני אמסור לו גם כן.

חברת הכנסת חנין, בבקשה.

אוקיי, אז אני אקח את המשפט האחרון. סדר העדיפויות של בניית כיתות לימוד צריך להיות מותאם לעומק אי הצדק.

כאשר אנחנו מדברים על 1,900 כיתות חסרות בירושלים המזרחית ו-1,400 כיתות חסרות במגזר החרדי, אז צריכים להשקיע את רוב ההלוואה ורוב התוכנית לסגירת הפערים. מה התוכנית הזאת עושה? היא בונה את כל המחסור. היא סוגרת את כל המחסור במגזר הלא ערבי והלא חרדי. היא בונה 500 מתוך מחסור של 500, אז התוכנית הזאת מאוד טובה למגזר הלא חרדי, לא ערבי. היא סוגרת את הכול, אבל היא סוגרת 40% מהמחסור בכיתות החרדיות ו-38% מהמחסור בכיתות הערביות. מתוך מחסור של 1,400 כיתות חסרות במגזר החרדי, התוכנית הזאת אמורה לבנות 825, אז זה כמעט 40%, ומתוך מחסור של 1,900 היא בונה במגזר הערבי 830, אז מה היא עושה אדוני היושב ראש? בחישוב מתמטי היא מגדילה את הפערים. נכון, היא בונה בשלושת המגזרים, אבל כאשר אתה בונה מאה אחוז, סוגר צורך במגזר אחד ו-40% אתה סוגר במגזר הערבי והחרדי, אתה מגדיל את הפערים, אז החלוקה הזאת לא קשורה לא במחסור, היא לא מותאמת למחסור, היא לא מותאמת לצורך, היא לא מותאמת לסגירת פערים, היא מותאמת לעניינים ולשיקולים אחרים והיא מעמיקה את אי הצדק גם כאשר היא בונה בירושלים המזרחית, אבל היא בונה הרבה פחות מאשר היא בונה במגזר הכללי.

תודה. צבי שמחה.

שלום, אני צבי שמחה מארגון ההורים מערכת החינוך בירושלים.

כבוד היושב ראש, אדוני ראש העיר, חברי כנסת נכבדים, כשאנחנו יצאנו לבג"צ על בינוי כיתות, אנחנו ראינו את המצב בדיוק כפי שמתואר כאן, אני לא רוצה לחזור כי אנחנו בישיבה חצי חגיגית, הילדים שיש להם והילדים גם שאין להם.

זה לא חצי.

בסדר. אנחנו ראינו גם את המשפחות שרוצות לשלוח את הילדים לבתי ספר, שהתייאשו מלרשום, וגם כאלה שכן שולחים והמצב שם מאוד גרוע. דיברנו פה על 4,000 כיתות והסיבה שאני אומר חצי חגיגי, זה בדיוק כאשר מדובר על חוסר של 4,000 כיתות כשאנחנו מדברים כאן על סגירה אחרי באמת פעולה שראויה לשבח גם מטעם העירייה, ראש העיר והמנכ"ל והמנהלת שקמה וגם מטעם השר דרעי שהיה לו את האומץ לאשר דבר שאין לו תקדים, ובהחלט אנחנו מודים לכל מי שעשה. אנחנו בהחלט זוכרים שיש לנו עוד הרבה להשלים. חברת הכנסת זועבי, את צודקת שבאמת יש עוד הרבה חוסר ויש עוד הרבה מכשולים ובהחלט אנחנו לא מסירים את המאבק שלנו למען כל ילדי ירושלים באשר הם.

תודה. אני חושב שהוועדה הזו קיימה, אולי זה הדיון הרביעי או החמישי בסוגיית בינוי כיתות הן במזרח העיר והן בכלל בירושלים. אני חושב שלאורך כל הדרך עיריית ירושלים הושיטה יד. היו מגבלות. אני חושב שלצמצם מעל 50% מהפער של חמישים שנה, שעושים בארבע שנים, אני מדבר על ביצוע, זו יומרה, הלוואי ונעמוד בה. אנחנו לא הולכים לשבת בשקט. לא יודע מה החלומות של ראש העיר, אבל בואו לא ניכנס לזה כאן. מאמין שמייד מסיימים את המנה הזו, מתחילים מנה הבאה.

ברור.

עיר עמים, תציגי את עצמך בבקשה.

תודה רבה. עורכת דין אשרת מימון, מנהלת פיתוח מדיניות בעיר עמים.

אני גם מברכת על הבנייה אחרי הרבה שנים של גידול מאוד רחב במחסור. אני כן מציעה מדד מתמטי שכן יכנס לבנייה, כי כרגע כמו שחברת הכנסת זועבי אמרה, מכיוון שהקריטריון כמו שאתם אומרים הוא על פי הרשאות, אז אני לא רואה כאן קריטריון מתמטי, והקריטריון המתמטי היה מחייב חלוקה אחרת. אני חושבת שאתם גם מבינים.

ראש העיר יתייחס לזה בהמשך.

אז אני כן חושבת שלאור העובדה שידוע שהמחסור במגזר הערבי נובע מהקצאת קרקעות נמוכה מאוד למבני ציבור, זה חייב להיות כרוך גם באיזשהו שינוי יעוד ובעבודה יזומה לחיפוש קרקעות, כי יש קרקעות אדמה, רק לא מתוכננות כראוי באופן שוויוני למגזר הערבי.

דבר נוסף שאני הייתי מבקשת לקבל זה סדר הזמנים, על פי כמה שנים נפרסת הבנייה הזאת.

אמרנו.

על פי מה שמופיע כרגע, אני חוששת שכן ההקצאות והמינונים במגזר הערבי צריכים להשתנות.

אני מקווה שהתהליכים הם אובייקטיביים, אבל נשמע את ראש העיר.

אני חושבת שכשיש אפליה, הם לא אמורים להיות אובייקטיביים, הם אמורים להיות פר האפליה הספציפית.

נשמע את ראש העיר. משרד החינוך, גנאדי.

אני גנאדי קמנצקי, מנהל אגף בכיר מיפוי ותכנון.

מהלך חדשני פעם ראשונה ואני ממש מוריד את הכובע בפני חשיבה אסטרטגית פורצת סטנדרטים וכן הלאה.

כמה מילים למה זה נוצר. זה נוצר משתי סיבות עיקריות: סיבה אחת זה גובה התקציב שמשרד החינוך מקבל למטרה הזאת. אנחנו לא גוף כלכלי, אנחנו באים עם דרישה מסוימת, מקבלים - - -

ירושלים היא לא בן יחיד.

כן, זאת סיבה אחת. סיבה שנייה זה חוסר ביצוע בעיריית ירושלים בשנים הקודמות. כשאנחנו נותנים כסף, אם לתת לרשות שאנחנו יודעים בסבירות גבוהה שזה לא יבוצע או לתת לרשות שיודעת לבצע, אנחנו מעדיפים לתת לרשות אחרת. כרגע אנחנו רואים איזשהו שינוי מסוים ועובדה שהשנה 200 כיתות כבר קיבלו. לתת יותר זה לפגוע במישהו אחר.

ה-60 עלה ל-200?

כן.

שינוי מבורך.

באיזה פילוח?

הפילוח, זה העירייה תענה לך.

למגזר הערבי יש יתרון שאין לאף מגזר אחר, שאני תיכף אגיד אותו. זה מה שאנחנו יכולים לתת כרגע.

לגבי התקדמות של התחתית, כמו שאביב אמר, שאנחנו מבקשים שהכול יהיה מתואם איתנו, הכרה בצורך, פרוגרמה, תוכנית אדריכלית, זה לטובת כולם. העירייה מסכימה לזה, אז אני מאמין שכך יתקדם.

לגבי המגזר הערבי, יש רק מגזר אחד במדינת ישראל, זה מזרח ירושלים שמקבל תקציב מחוץ לקריטריונים. אין קריטריונים במגזר ירושלים.

תקשיבי לזה טוב, גבירתי.

אני יודעת את זה מהבג"צים.

ברגע שפרוייקט מוכן לתקצוב, אנחנו נכנסים ומממנים אותו, אז זה חריג, כמעט לא קיים. דרך אגב, גם למגזר הבדואי. ליהודים, באף מגזר זה לא קיים שאין קריטריונים. ברגע שפרוייקט מוכן לתקצוב, הוא ממומן באופן מיידי מבחינתנו.

הקריטריון היחיד, שהפרוייקט יהיה מוכן לביצוע.

בדיוק, וזה כלל ברזל כמובן.

אין קריטריונים לאיזה פרוייקט? אם יהיו מוכנים לביצוע, אז יש קריטריונים, למה הפרוייקט הזה כן מוכן לביצוע ולמה הפרוייקט הזה לא מוכן לביצוע.

לא קריטריון, זו מציאות בעייתית.

לא, הוא צודק שהבעיה בעירייה - - -

יש מציאות שגם העירייה אחראית עליה.

אני מדבר מטעם משרד החינוך. אני גם יודע שהעירייה עושה מאמצים גדולים מאוד לשחרר קרקע למזרח ירושלים, אבל העירייה תדבר על זה אם תחשוב לנכון.

מבחינת התוכנית הזאת, אנחנו ניתן עדיפות לפרוייקטים של ירושלים מכיוון שהמקור התקציבי קיים. אנחנו ניתן קדימות לבדיקת מסמכי קרקע בתוכניות אדריכליות על מנת לשחרר כמה שיותר מהר.

לגבי החזר ההלוואה. בהתאם לקריטריונים אנחנו נשחרר. יהיה200? תקבלו 200. הקריטריונים יאפשרו 300? תקבלו 300, בהתאם לקריטריונים.

אני אשאל שאלה אחרת. בגלל שיש זמינות תקציבית לכך, לו יצויר בתוכנית העבודה שלכם מול כלל מדינת ישראל והצרכים, יש תת התחייבות. אתם מחויבים לפי התחייבות. בוא נאמר שב-2017 לא תנצלו את כל התקציב, יש מציאות שמאחר ועיריית ירושלים הולכת לפרוייקט ענק, 200 זה אפילו לא 10% מהפרוייקט, אתם בנויים לקבל החלטות, נשאר לנו עוד 50 כיתות, 40 כיתות, 30 כיתות שלא מנוצלים, להעביר. יש דרך כזו?

לא, אין דרך כזו. קודם כול, כל הכיתות מחולקות ויש תור וכולם מחכים לזה.

נגיד רשות לא מבצעת, נגיד עיריית ירושלים, יש לה הרשאה, לקחת הרשאה - - -

לא דיברתי על לקחת הרשאה. לא התחייבות. התחייבות שלטונית היא התחייבות.

ההיפך.

אוקי, תודה.

אני זוכר שכשהייתי סגן שר החינוך, הייתה החלטה, מכיוון שאין קרקעות במזרח ירושלים, היה נדמה לי בג"צ שחייבו אותנו לרכוש קרקעות פרטיות להקמת בתי ספר בסכום של 600 מיליון ₪.

ראש העיר יתייחס לזה. זה קשור לקשיים אובייקטיביים.

לפני שאני מעביר להתייחסויות לראש העיר, מישהו רוצה להתייחס? בבקשה, יוסף.

כפי שאתה יודע כבוד היושב ראש, זה נושא שמלווה אותנו מאז שהתחלנו את הקדנציה הזו מלפני שנתיים וחצי, ועד עכשיו אני לא רואה שיש פריצת דרך. אני אומר שאין פריצת דרך ברמה המשמעותית. אגב, יש החלטת בג"צ שאני לא יודע עד כמה אם בכלל היא כיום מיושמת, שמשפחות יכולות היום לדרוש החזר ממשרד החינוך של שכר הלימוד שהם משלמים בבתי הספר הפרטיים בגלל היעדר מקומות בבתי הספר הרשמיים. יש כבר יישום או שעדיין לא הגענו לשם?

השמיים היו נופלים.

כי יכול להיות שדווקא אם מגיעים לשם, אז יהיו חייבים לראות שהדברים באמת מתקדמים בשטח. זו הייתה החלטה תקדימית ואני מודע לה. משפחות משלמות, 12,000-13,000 שקלים בבתי הספר לא בגלל היעדר במקומות האחרים.

יש סיכוי במגזר החרדי גם כן לקבל בחזרה, אם כן. גם בבתי הספר הפרטיים לומדים.

אני לא יודע אם זה היה בבג"צ אבל בטח שאני בעד.

אני רק אגיד לכם שאם אנחנו מדברים על חינוך ערבי וחינוך חרדי, כבוד יושב ראש הוועדה יודע שאתמול ועדת השרים דחתה הצעה של שנינו, הצעת תיקון לחוק שאומרת פשוט שלכל ילד בישראל זכות לשוויון הזדמנויות בחינוך.

למה צריך הצעת חוק?

כי זה מובן מאליו.

למה צריך לדחות את זה?

אני חתמתי על זה, כי זו דקלרציה, אני חושב, שזה אמיתי וזה מובן מאליו.

אבל למה אתה צריך חוק כזה?

כי הוא לא מיושם.

זה קיים בכל מדינות העולם. יש הצהרה דקלרטיבית מאוד ברורה, שוויון הזדמנויות בחינוך.

אז בואו נעשה הצהרה דקלרטיבית.

חשבתי שתגידי שאת רוצה להצטרף ולקדם אותה.

אני בעד דקלרטיבי. בואו נעשה הצהרה דקלרטיבית.

תודה. מסעוד.

תודה אדוני היושב ראש. מאחר ולא הייתי בתחילת הדיון, אני אישית מברך על כל תוספת, אבל האם זה מספיק? בטח לא מספיק. אנחנו היינו פה רק שבוע שעבר או לפניו והיה דיון על מזרח ירושלים והמחסור האיום בכיתות לימוד. אני עדיין לא שמעתי כמה זה מיועד למזרח ירושלים, כמה לא.

אז הפסדת. קרא את המצגת.

בסדר, אני אמרתי את הכלל. אם זה תורם ולו במעט לפתור את הבעיה, אז זה מבורך.

מאה אחוז. מירב.

אני רוצה קודם כול לברך וכל הכבוד על התוכנית.

רק משהו אחד שאני רוצה להבין. אתה אומר שהבעיה של הקרקעות היא לא בעיה כרגע, הבעיה זה בעיקר הבינוי של הכיתות עצמן.

במזרח העיר יש לנו תהליך של הפקעות שהוא מורכב, וכן, אנחנו יודעים איפה אנחנו רוצים. אני מייד אפרט על התהליך של יצירת הפקעה - - -. הוא קיים במזרח העיר, הוא לא קיים במערב העיר.

ברור, כי אין לך צורך בהפקעה במערב העיר.

גם יש, אבל זה יותר מוסדר.

כשאתה אומר שאתה מפקיע במזרח - - -

אתה מפקיע מאנשים פרטיים.

חינוך, זה קורה בכל הארץ, הפקעה.

יחזירו קצת מהאדמה שהפקיעו ויבנו בה בתי ספר. יש להם המון אדמות שהפקיעו. שיחזירו מה שהפקיעו. זה בני אדם שם ואלה האדמות שלהם.

ובמערב כן מותר להפקיע?

במערב הם נתנו להם אדמה. הם לא הפקיעו.

מירב, את ברשות דיבור, בבקשה.

תודה. אני רוצה רק להבין משהו אחד. מבחינת התקציב לכל התצ"א כאן, יש אותו?

כן.

אוקיי.

לפני שאני נותן לראש העיר לפרט ולהתייחס לדברים, שוב, אני חייב לומר מה שנאמר בתחילת הדיון. קודם כול זה מהלך מבורך, מהלך אמיץ של שלטון מקומי ובמקרה הזה של ראש עיריית ירושלים להתחייב על מיליארד ₪ כדי לפתור יותר מ-50% מהצורך שנולד במשך יותר מחמישים שנה, צורך אמיתי. מהלך אמיץ של ראש העיר ושל שר הפנים ללכת בעד בקטע הזה. אני חושב שצריך לתת לזה סיכוי.

אדוני ראש העיר, כשאני רואה כשהצורך בכללי הוא 494 אם אני לא טועה, והפערים זה 2,000 ו-1,500, גם אם אני לוקח את המצוקה האובייקטיבית שיש עכשיו, פרוייקטים זמינים גם במזרח העיר, גם בקרב החרדים, אני יכול לומר שאני יכול לחיות עם זה שאם אתה מצליח בגלל שזה זמין, ה-494, לממש אותם. אני יכול לחיות עם זה, כי יש בעיות אובייקטיביות שראש העיר יתייחס אליהן, אבל אני לא רוצה לענות בשמו. אם יתגלה אחרת, ודאי שאני אדחוף את ראש העיר, כעומק העיוות, החוסר, הקיפוח, גודל התעדוף, אין ספק, אבל מאחר וקיימנו דיונים, אני מכיר את הבעיות האובייקטיביות, אני חושב שקודם כול לפני שאתה נותן, באמת לומר לך יישר כוח, מהלך אמיץ. הלוואי על הרבה רשויות מקומיות שהיו עושים. שתבינו, משרד החינוך יצא מגדרו להגדיל מ-60 כיתות ל-200 כיתות. אנחנו מדברים על פער של 4,100 כיתות. ראש העיר במהלך הגרנדיוזי הזה, ארבע-חמש שנים מדבר על מעל 50%. זה דבר מבורך.

אדוני ראש העיר.

תודה רבה. ברשותך, אני אתייחס לכמה שאלות והערות שהיו כאן.

דבר ראשון, אני רוצה רגע להבהיר. המחויבות שלנו לטפל בכל ילד בירושלים, ערבי, יהודי, נוצרי, מוסלמי, היא לא קשורה לבג"צ. כולם ילדנו והמחויבות של כולנו, כל הנהלת העיר, כל מועצת העיר, לטפל ולא לנוח ולא לשקוט עד שלכולם יהיה פתרון, ואת זה אני אומר לכם מליבי. אני גם ראש עיר, גם מחזיק תיק חינוך, מסתובב בכל בתי הספר בעיר. אין שום הבדל בין ילד לילד. ברמה העקרונית אנחנו צריכים להסתכל, והמהלך שאנחנו עושים לא מזניח אף אחד. זה דבר ראשון.

הדבר השני, אני מסכים עם משרד החינוך שבעבר היה לנו גם אתגר ויכולת ביצוע. אני רוצה לומר לכם ששיטת העבודה שבכל שלב, הפקעה, תכנון ראשוני, כל שלב צריך לבוא ולקבל אישור. הבירוקרטיה מייצרת 50% תוספת בזמן ומכשולים וחסמים בלתי נקלטים. אחת המסקנות הגדולות שלנו, גם שינינו שיטת עבודה, קודם כול תנו לנו לרוץ קדימה, העירייה רצה קדימה ואחרי זה נתחשבן על המחיר. תכירו ב-100%, תכירו ב-90%. קודם כול בואו נעשה, קודם כול בואו נבנה ונרוץ קדימה כמה שיותר מהר.

אני חייב לומר לכם שזה מקצר לנו שליש זמן. שליש זמן מתקצר לנו על הבירוקרטיה שאנחנו לא מחויבים לה, כי אפשר לרוץ וקודם כול לממש ואחרי זה לתת חשבון.

אני רוצה עכשיו להתייחס רגע לשיטה, כי חנין, את כנראה לא מכירה את השיטה. מי שקונה קרקע פרטית ורוצה לבנות, כלל ברזל הוא 40% הפרשה לצרכי ציבור, לכבישים, לגני ילדים, למשחקים, סטנדרט בכל מדינת ישראל. אצל היהודים, אצל הערבים עושים הפקעות. יש לנו אתגר מאוד גדול במזרח העיר, ש-80% מהקרקע לא רשומה בשום מקום ולכן האתגר הוא מעל ומעבר להפקעה הרגילה. אנחנו צריכים לבוא בדין ודברים עם התושבים. לשמחתי הרבה הם מבינים את זה והם שותפים איתנו. התושבים הערבים מקבלים את זה בברכה. האתגר הכי גדול בהפקעות זה לא העבודה עם התושבים הערבים, אלא לקבל את המשאבים מהאוצר, והיום חסר לנו 79 מיליון שקל. אנחנו מחכים לקבל תקציב להפקעות ממשרד האוצר על מנת שנוכל להמשיך ולשחרר את כל התהליך הזה במזרח העיר. זה עוד שלב שמעכב, שהלוואי ונוכל לקבל אותו יחסית מהר ולהוריד שם עוד חסם. זה נכון שבמזרח העיר זה עוד תהליך שלוקח לנו טיפה יותר זמן. אנחנו יודעים לפצח את זה, אנחנו יודעים לעשות את זה בשיתוף פעולה עם התושבים. האתגר הוא אתגר פיננסי, לא מעבר לכך.

עכשיו לגבי הביצוע. לשמחתי הרבה לקחנו את חברת מוריה, היא חברה שמבצעת פיתוחים בעיר ירושלים. היא חברת פרוייקטים. את כל הכבישים שאתם רואים, את כיתות הלימוד בשנתיים האחרונות שהם התחילו להביא לנו. חלוקת העבודה בשלב זה, זה שמוריה עובדת במזרח העיר ומשכ"ל עובד במערב העיר. אנחנו בוחנים לראות איך לומדים אחד מהשני. למען האמת, במערב העיר מחזיק התיק ביקש ממני שמוריה שעובדת במזרח העיר, יעבדו גם במערב העיר במגזר החרדי.

תגיד חברת מוריה. עוד יחשבו שזו פקידה.

חברת מוריה, כן. הם עושים עבודה נפלאה. למען האמת, גם משכ"ל עושים עבודה טובה מאוד והם מביאים לנו את הפרוייקטים on time, on budget, on quality , בזמן, באיכות ובמחיר. הם יודעים לעשות עבודה טובה. כיוון שזאת חברה שמתחמה בפרוייקטים, בכבישים ובבנייה, תודה לאל יש לנו גידולים מאוד משמעותיים בנפחים.

עכשיו אני רוצה להתייחס לעוד משהו בנושא של סדר עדיפויות, וכאן אני יוצא מאקסיומה אחת, שכסף, אסור שיהיה מחסום. אסור שהתחום הפיננסי יהיה מחסום וברגע שנממש את המיליארד הראשון, נילחם באותה עוצמה על המיליארד השני, רק יהיה לנו הרבה יותר ניסיון כשזה יגיע. אנחנו עכשיו מדברים על פעימה ראשונה של 370 מיליון שקל מתוך המיליארד, שלדעתי תיגמר עד מרץ ובמרץ אנחנו ננסה להפעיל את הפעימה השנייה של ה-630 וכך נותנים פעימות-פעימות. אין ספק שהפעימה הבאה של עוד מיליארד שקל יבוא בבוא העת, אולי בעוד שנה, שנה וחצי מהיום, ואז מה אנחנו בעצם אומרים? כל פרוייקט שמבשיל, נכנס לתור. שניים, אין היום פרוייקט שהוא בשל, שלא נכנס למימון, אם זה לתכנון פרטני או אם הוא סיים תכנון פרטני, נכנס לביצוע. אנחנו לא מעכבים אף פרוייקט. מבחינת תעדופים, כל מה שמוכן, מוציאים. אנחנו מפרישים גם מה-370 וגם מה-630 יכולת לתכנן למעלה מ-800 כיתות.

זה בתוך ה-2,200.

הדילמות שלנו כמה לבנות וכמה לתכנן, ההתלבטויות טיפה בין כמה כסף להפעיל, כי תכנון זה בערך 15% מהבנייה, אז אנחנו יודעים להפריש מספר יותר גדול לתכנון ולקדם כשהמיליארד הבא, כבר יהיה לנו כיתות.

יש לי שאלה. אנחנו קיימנו פה דיונים על מזרח ירושלים והיו קשיים אובייקטיביים. השאלה אם אנחנו יודעים היום בעקבות הפרוייקט המואץ הזה להתמודד עם חלק מהבעיות האובייקטיביות.

חד משמעית, כן. זה לא חדש לנו. אנחנו בשנים האחרונות מטייבים את יכולת הביצוע והיום יכולת הביצוע של המערכת, במיוחד אם יש לנו פחות בירוקרטיה מול הממשלה, פה על המפה מפורט 850 כיתות מתוך ה-2,200 בחלקם במקומות שכבר מתכננים, חלקם מקומות שאנחנו רוצים לייצר הפקעות בשלבים השונים של הביצוע. חד משמעית יודעים.

מה לא הנתונים?

לצערי הרב הייתי שמחה לברך, אבל זה לא נכון.

הנתונים, אין ויכוח. אנחנו ניתן נייר, את יכולה להתווכח איתו. הנייר של העירייה הוא ברזל.

נכון, אין ויכוח, הוא של העירייה. הנתונים שלנו הם של העירייה. אנחנו מקבלים מחברת מוריה וממנח"י. שנה שעברה נפתחו 32 כיתות חדשות, שנה לפני זה -42 כיתות חדשות.

אז זה לא נכון.

מה עם השכירויות?

השכירויות גדל, אבל זה דווקא מבטא את חוסר הבנייה.

אז הוא דיבר, כולל השכירויות.

השכירויות זה לא נקרא כיתות שנפתחות, זה כיתות לא תקניות.

בסדר, ברור לנו, בגלל המצוקות האובייקטיביות.

בואי אסביר רגע משהו. קודם כול, אנחנו נותנים בשקיפות מוחלטת את המידע. אנחנו לא ממציאים. שניים, אם יש לנו עדיין קושי בבנייה, אנחנו לא מתעלמים, אנחנו גם שוכרים וגם בונים. אגב, השכירויות הן ברמה בסדר יחסית כשהעירייה שוכרת ובונה. זו לא קטסטרופה כמו המבנים הניידים הוותיקים וכו' ואנחנו כל הזמן מטייבים. כמדומני, השנה הקטנו את השכירויות, אם אני לא טועה. היו כמה מקומות שהרמה הייתה נמוכה, החלפנו שכירויות טובות, איכותיות יותר משכירויות פחות איכותיות.

עכשיו שתי הערות לרמה הלאומית. אחת, יכולנו בקלות לבוא לאוצר. כמדומני, יש עודפי מזומנים השנה. אין השקעה טובה יותר מלבנות כיתות לימוד. אין השקעה טובה יותר מאשר לקחת חלק מעודפי המזומנים, להשקיע אותם ולהקטין את הפער כך שיותר מילדי ירושלים, ילדי המדינה יוכלו לחיות בכיתה ראויה וטובה.

לגבי התור ברמה הלאומית, היום מדינת ישראל מתעדפת כיתות לימוד לילדים שעוד לא נולדו, בהסכמי גג. לתעדף הסכם גג בתקציבים של כיתות לימוד, זה לתקצב ילדים שעוד לא נולדו. האם המדינה מנהלת שקודם כל מי שסובל, מקבל, או הבא בתור הראשון שיבוא, שיכנס להסכמי גג? לצערי הרב ילדי ירושלים לא בעדיפות של ממשלת ישראל בנושא של כיתות לימוד. עובדה. אם היה בעדיפות, לפני שהיו עושים הסכם גג ראשון, ילדי ירושלים היו מקבלים את התקציב.

ניר, אני לא רוצה לומר לך שאתה נאיבי או תמים. אין ספק שהאמירה שלך, חשוב שתאמר, אבל גם בהסכמי גג אנחנו עוד נראה שכונות מאוכלסות ונמשיך לחכות שנים. תודה.

כן, ראש מנח"י.

רק על המספרים של מזרח העיר. במזרח העיר יש שלבים שונים של זה, ואכן באמת זרם התכנון שלנו חסר כי בעצם אנחנו מתחילים את תהליך ההפקעה שמתוקצב על ידי האוצר והוא לוקח זמן ואי אפשר להעריך את הזמן שלו עד שההפקעה מסתיימת. אחרי זה יש תכנון וכל הדבר הזה. אם אנחנו מסתכלים על ה-850, מתוכם 400, יש להם כבר קרקע מסומנת והם איפשהו בתהליך הפקעה. עוד ב-850, יש 450 שהקרקע ידועה וטרם התחיל תהליך ההפקעה כי עוד לא קיבלנו כסף. כל השאר, עוד אין לנו קרקע. לקחת את הכסף הזה ולהשכיב אותו תמורת משהו שיבשיל עוד שלוש שנים לביצוע, לא חכם, לכן צריך להשקיע את הכסף עכשיו. אני מקווה שנקבל ממשרד האוצר הפקעות דור ב' והפקעות דור ג' ואז כשנגיע בשלים למיליארד הבא או להשקעה של מדינת ישראל, נוכל לייצר את כל אלה, לכן התעדופים לא נופלים בגלל מגזרים שרוצים לתת 40%.

איפה החשש שלי? נכון, אין חוכמה להשכיב כסף. אני כוועדה חייב לדעת שאתם מחויבים לתהליך הזה בהאצתו. אתה לא יכול להגיד לי, האוצר יתקצב. אני רוצה לשמוע ממך עם אותו להט שאנחנו לא עוזבים את הנושא, יושבים על האוצר כדי לממן את ההפקעה כדי להתקדם עם זה.

קודם כול, יושב לידך האיש הנחוש. אני רק גורם מבצע. אני יכול להגיד, גם במנח"י וגם בעירייה אכפת לנו מהבינוי במזרח ירושלים לא פחות משאכפת לנו בבינוי בחרדים ולא פחות משאכפת לנו באגף הכללי.

תמיד תזכרו שיש בג"צ.

גם בלי הבג"צ אכפת לנו מזה. זה נכנס בצנרת, אנחנו מחויבים לזה עד הסוף.

אין לי ספק בכוונות הטובות ואני לא מנסה להאשים בכוונות רעות, אבל עניינית יש 2.6% שמוקצים למבני ציבור במזרח ירושלים. זאת אפליה מהמדינה ולא מהעירייה ולכן זה לא נובע רק מסיבות תקציביות ולא נובע רק מכספים. אני כן הייתי מבקשת מהוועדה, כרגע ההקצאה היא לגמרי שוויונית בחלוקת הכסף ולכן היא משמרת את האפליה, לצערי.

ברור לי.

אני כן הייתי מבקשת הצעה של אפליה מתקנת ואבחנה מתקנת שמשקיעה יותר במגזרים היותר חסרים.

אביב, במילים אחרות אני שואל אותך שאלה. אמרת, יש 400 בהליך הפקעה ו-400 שאתה יודע, מכירים את השטח.

כן.

לו יצויר שהיה 600 ו-600, הם היו מתועדפים?

לגמרי.

תודה. משפט, בבקשה.

אורית חזון מנדל מארגון הורים בירושלים.

אני רק רוצה לברך על כל הפעילות הזו, ואת ניר ואת העירייה ואת דרעי. זו ממש החלטה אמיצה, קודם כול לקיחת ההלוואה הזו ולקדם את הדברים ולא לחכות באמת עד שיאשרו. זה חשוב מאוד שיגדילו את התקציב במשרד האוצר, כי החינוך צריך להיות בראש סדר העדיפויות. מה שקורה בירושלים מבחינת הכיתות זו ממש זוועה.

תודה. משרד האוצר נמצא איתנו? אתם מחויבים לתהליך ההפקעה מבחינת מימון?

קודם כול תהליך ההפקעה, ככל שזה מגיע מתקציב משרד החינוך, הם היו צריכים לפנות אלינו. אני עדיין לא קיבלתי את הפנייה הזאת בכתב ואני לא מכיר אותה. כשנקבל אותה, נבחן אותה.

קיבלתם שלושה-ארבעה מכתבים ממנכ"ל העירייה, באוגוסט, בספטמבר. יש מכתבים בבקשה לכסף להפקעה. לא צריך להגיד סתם.

אתה רפרנט חינוך?

אני רפרנט חינוך. אם יש מכתבים שלא הגיעו לידי, אני אבדוק את העניין. אני מתנצל, יכול להיות שיש, נבחן את זה. אני לא יודע להתחייב עכשיו על 80 מיליון שקל. אנחנו באמצע שנת תקציב, אנחנו נבחן את הסיפור הזה.

אני רוצה ממך תשובות. אנחנו עכשיו מסכמים את הדיון ואני אומר לך, תוציא לי תשובה כתובה האם הגיעו בקשות הפקעה והאם זה מתוקצב. תודה.

רק להגיד לך תודה רבה על תשומת הלב. זה חשוב לנו.

אנחנו ברשותך נעשה כמה ישיבות מעקב לסייע בידך בנושא הזה.

תודה רבה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10.