ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-25OMNITECH



אתהכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 640

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, א' בטבת התשע"ח (19 בדצמבר 2017), שעה 9:30

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 117) (קווי שירות למוניות), התשע"ז-2016 (מ/1092)

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

ג'מעה אזברגה

יעקב אשר

עבד אל חכים חאג' יחיא

דב חנין

חמד עמאר

יעקב פרי

עיסאווי פריג'

נורית קורן

תמר זנדברג

מנכ"לית משרד התחבורה - קרן טרנר אייל

מנהל אגף בכיר, אגף תחבורה ציבורית, משרד התחבורה - דרור גנון

סגנית היועמ"ש, משרד התחבורה - חוה מרים ראובני

רפרנט ביטחון פנים באג"ת, משרד האוצר - אסף וסרצוג

רפרנט תחבורה ציבורית באג"ת, משרד האוצר - הראל שליסל

עו"ד, משרד האוצר - הראלי שירה מזרחי

מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - דרור וגשל

סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו ומחזיקת תיק התחבורה בעיר - מיטל להבי

עוזר לסגנית ראש העיר, עיריית תל אביב-יפו - בר לביא

מנכ"ל ארגון מוניות ת"א קווים 4-5, ארגון מוניות השירות - אבי גזית

יו"ר ארגון הגג, ארגון מוניות השירות - יהודה בר אור

מנהל קו 51 ת"א, ארגון מוניות השירות - דרור יונה סוראני

מנהל תחנת פתח תקווה קו 66, ארגון מוניות השירות - אורי חי

מוניות ראשון לציון, ארגון מוניות השירות - שמעון דהרי

מוניות השרון נתניה, ארגון מוניות השירות - אלי אטלן

מוניות החלוץ חיפה, ארגון מוניות השירות - אורי אברהם

מוניות כרמיאל, ארגון מוניות השירות - מנאר איוב

מוניות נשר-ירושלים, ארגון מוניות השירות - דורון קדמי

מוניות רחובות-ת"א, ארגון מוניות השירות - יעקב עזרא

הנהלת מרכז אשקלון, ארגון מוניות השירות - גבי צלקה

מנהל מוניות הדרים, ארגון מוניות השירות - מיקי מחפודה

מנכ"ל מוניות הגיבורים, התאגדות מוניות השירות הפעילות - ציון אסולין

מנהל מוניות המרכז, התאגדות מוניות השירות הפעילות - אליהו אסולין

מנכ"ל מוניות שי נתניה, התאגדות מוניות השירות הפעילות - משה מלול

מנכ"ל מוניות העיר אשדוד, התאגדות מוניות השירות הפעילות - אילן זיקרי

מנכ"ל מוניות הטייסים, התאגדות מוניות השירות הפעילות - שלמה בורה

מנהל מוניות הגיבורים, התאגדות מוניות השירות הפעילות - יהודה אסולין

מנהל מוניות אייל באר שבע, התאגדות מוניות השירות הפעילות - יניב משה

מנכ"ל מוניות המרכז, התאגדות מוניות השירות הפעילות - ציון חדד

מנכ"ל קווי הגליל, התאגדות מוניות השירות הפעילות - הייתם עבד אלחק

מנכ"ל מוניות המרכז, התאגדות מוניות השירות הפעילות - אריק חדד

מוניות הגיבורים, התאגדות מוניות השירות הפעילות - איציק אסולין

חבר ההתאגדות, התאגדות מוניות השירות הפעילות - עצמון אליאס

חבר הנהלה, ארגון חברות ההסעה - דני גונן

מנכ"ל, מועצת המובילים והמסיעים - דוד כוכבא

מנהל פרויקטים, קווים, מפעילי התחבורה הציבורית - שלמה כץ

כלכלן, אגד, מפעילי התחבורה הציבורית - רן בן דוד

מנכ"ל 15 דקות, ארגון צרכני התחבורה הציבורית - גיל יעקב

מנהל שיווק ותפעול, חב' WiseRight שמפתחת מערכת להסעה משותפת - גיל ישועה

מנהל חב' WiseRight שמפתחת מערכת להסעה משותפת - שמואל טורה

מחלקה משפטית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה - מיטל ארבל

שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את התאגדות נהגי מוניות השירות - איתן אלון

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ ), מייצג/ת את פורום 15 הערים העצמאיות - רחל יעל וידל

שדלן/ית (משרד עורכי דין קנולר ושות'), מייצג את ארגון מוניות 5-4 בע"מ, מוניות קו 51 בע"מ, מוניות שי-לי - אורי זליגמן

שדלן/ית (עצמאי/ת), מייצג/ת את מוניות העיר אשדוד - ויקטור אררה

איתי עצמון

לאה ורון

אור שושני

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 117) (קווי שירות למוניות), התשע"ז-2016

בוקר טוב לכולם, היום אנחנו מקדישים את השיר לכבוד חג החנוכה, שאנחנו לקראת סיומו. בחרנו את השיר נרותיי הזעירים. הוא נכתב במקור ביידיש, על ידי המשורר מוריס רוזנפלד. רוזנפלד נולד בצפון מזרח פולין וחי בין השנים 1862 ל-1923. הוא היה בעל תודעה סוציאליסטית חזקה, והדבר בא לידי ביטוי בשירים שהחל לכתוב. רוזנפלד הפך למשורר הכתר של תנועת העבודה ושיריו הושרו בסדנאות היזע, במשכנות העוני של העובדים, באספות ובקונצרטים. שיריו תורגמו לשפות רבות, כמו גרמנית, אנגלית, רוסית, וגם לעברית.

השיר איר קליינע ליכטעלעך, הלוא הוא נרותיי הזעירים, תורגם על ידי ראובן אבינעם והפך לשיר חנוכה מאוד מפורסם.

נֵרוֹתַי הַזְּעִירִים,מָה רַבּוּ הַסִּפּוּרִים,לִי יִלְאַט הָאוֹרלִי יִלְאַט הָאוֹר;עַל דָּמִים וְכִשְׁלוֹנוֹת,עַל תְּרוּעוֹת שֶׁל נִצְחוֹנוֹת,עַל קְרָבוֹת שֶׁל דְּרוֹר,עַל קְרָבוֹת שֶׁל דְּרוֹר.עֵת אֶרְאֶה אוֹרְכֶם הַקָּטיַעֲטֵנִי צֵל בַּלָּאט,קוֹל אֵלַי יִקְרָא,קוֹל אֵלַי יִקְרָא:יִשְׂרָאֵל, שָׂבַעְתָּ קְרָב,אֶפֶס גַּם יָדַעְתָּ רַב,עֹז וְתִפְאָרָהעֹז וְתִפְאָרָה.וּגְדֻלָּה הָיְתָה לְךָ,וַתִּכּוֹן הַמַּמְלָכָה,וַתִּשָּׂא הָרֹאשׁ,וַתִּשָּׂא הָרֹאשׁ.קוּם, בֵּיתְךָ שֵׁנִית קוֹמֵםוְחַדֵּשׁ מִבְצָר שׁוֹמֵם!קוּם, עֲלֵה וּכְבֹשׁ!קוּם, עֲלֵה וּכְבֹשׁ!נֵרוֹתַי הַזְּעִירִיםכֵּן סִפְּרוּ לִי סִפּוּרִיםעַל עָבָר שֶׁל עַםעַל עָבָר שֶׁל עַם.וַאֶשְׁמַע כָּל נֵר וָנֵרלִי קוֹרֵא: קוּם, הִתְעוֹרֵר,עַם חָיָה וָקָם!עַם חָיָה וָקָם!

סגרנו את השבוע של חנוכה, תודה רבה לכם.

יקיריי, אנחנו שמחים להיפגש פה, באמת. אני רוצה לומר תודה, לפחות עד השלב הזה, לחבריי בוועדת הכלכלה, דב חנין ותמר בראשם, שהם ראשי השדולה, ובוודאי גם לחברים שהיו פעילים בנושא הזה, חאג' יחיא וחבר הכנסת פרי. אני רוצה להזכיר, גברתי המנכ"לית, שלמרות שהשר עשה מסיבת עיתונאים ובסוף כל הפרגון אליו, ועדת הכלכלה, ואני בראשה, שינינו ב-180 מעלות את תפיסת משרד התחבורה, ולא פחות חשוב – את התפיסה של משרד האוצר.

היו לי שיחות לא מעטות עם בכירים באוצר, חלקם יושבים פה, וגם עם משרד התחבורה, וזה בא מתוך אותה תפיסה פשוטה שרואה את התחבורה הציבורית כנושא המרכזי היום – ואני אומר את זה מבלי להפריז. אתם יודעים, באנגליה מדברים כל בוקר על מזג האוויר, אצלנו מדברים על כמה זמן לקח לך להגיע. בשורה התחתונה, זה השיח.

אז לכבוד הוא לכנסת ישראל, ואני אומר את זה לאלה שתמיד אומרים "מה כבר אפשר לעשות, מה האופוזיציה יכולה לעשות". כשהדברים נעשים ביושרה ומתוך תפיסה כנה ואמיתית – אלה התוצאות. ואני אומר את זה בעיקר לאנשים שיושבים פה – מגיעה לנו זכות גדולה על העניין הזה.

אנחנו היום בדיון הזה לא נתחיל הקראה. מנכ"לית משרד התחבורה, נציגי האוצר, נציגי משרד המשפטים יציגו את המסד של התפיסה שמונחת כאן לפנינו, אבל לפני כן אני רוצה להבהיר - - -

אולי בהמשך הישיבה אתה כן תשקול להמשיך בהקראה, מכיוון שהצעת החוק חייבת להתקדם ולהסתיים עד ינואר.

עד סביבות 20 בינואר, מכיוון שתוקף הרישיונות פוקע ב-31 בינואר.

הלוואי שאני אצליח לסיים את החוק עד 20 בינואר, אבל אני לא רוצה להציב בפניי אתגרים שיקשה עלינו לעמוד בהם. יש פה בעיה שאנחנו צריכים להתמודד איתה, ואנחנו כמובן נמצא את הדרך להתמודד.

עם זאת, אני לא מתכוון להתחיל בהקראה, בוודאי לא היום. מה שבטוח הוא שבדיון הבא חד-משמעית נתחיל בהקראה.

לפני שאנחנו פותחים את הדיון נאפשר למנכ"לית ולחברי הכנסת לדבר. אבל אני כן רוצה לומר את הדברים הבאים. תראו, יושבים כאן נציגי המוניות, אינטרסנטים במובן החיובי של המילה. אבל אני רוצה להזכיר, בשביל השיח: לפני שבועיים לא הייתה עגלה, לא היו סוסים, לא היה כלום. צריך לזכור, הייתם סקפטיים; אני לא אקרין ואשמיע פה את כל מה שאמרתם פה, חברי הכנסת, בדברים שלכם.

הממשלה רצתה חוק אחר, ואם אני לא פה וחבריי לא פה, החוק הזה היה עובר, אל תתבלבלו. הרי אנחנו מכירים את הכללים; כיפוף כזה וכיפוף אחר – והוא היה עובר. וזאת צריכה להיות נקודת המוצא של כולנו. שזה לא יהיה - - -

איתן, סליחה - - -

זה לא לעניין. אח שלי, זה לא שעכשיו אני נוסע ומישהו מהתחנה מודיע לי הודעה. אני מדבר עכשיו. אני אסיים, אני אאפשר לכם להגיד מה שאתם רוצים, כל אחד בתורו.

מה שאני מנסה לומר זה שזה לא שהשגנו את מה שהשגנו ועכשיו הקרב מתחיל מפה. זה לא עובד ככה, יש אמות מידה שגם אנחנו נצטרך להתמודד איתן.

דבר אחרון, לפני שאני פותח אני רוצה להבהיר שיש דברים שמנקודת המבט שלי לא השתנו לעומת הדיון הקודם. יש כאן אנשים שמחכים לעניין ההמרה, אבל אני הודעתי לשר התחבורה ולמשרד המשפטים ולשר האוצר שבכל הנוגע לענייני ההמרה אם לא תהיה לי חוות דעת שאני יכול ללכת על אדני ברזל בעניינים האלה, אני לא אאפשר את זה. כי עם כל הכבוד, אני לא מתכוון למצוא את עצמי אחר כך נותן הסברים. אין לי תכניות לתת הסברים, אוקיי? שהדבר הזה יהיה ברור. אנחנו נעשה הכול, ועושים הכול, אבל אנחנו נעשה את זה בדרך המלך.

חברי הכנסת, אתם רוצים להתחיל או שאני אאפשר קודם למנכ"לית?

כדאי לשמוע אותה ואז להתייחס אליה.

בוא נשמע את המנכ"לית בהתחלה.

אני חושב שכך כדאי, כי יש כאן שינוי של 180 מעלות בתפיסה. גברתי, בבקשה.

בוקר טוב. אכן המשרד, בהנחיית שר התחבורה, מתמקד בתחבורה ציבורית. מסיבת העיתונאים שהזכרת דיברה על כמה רפורמות, והרפורמה במוניות השירות היא אחת מהן. ואכן, יש כאן שינוי משמעותי באופן שבו הממשלה מתייחסת למוניות השירות – כשירות תחבורה ציבורית משלים.

הצלחנו לסכם עם משרד האוצר מספר עקרונות. הראשון והמשמעותי בהם הוא שיכובד הרב-קו, הכרטיס החכם, הכרטיס החופשי יומי, חופשי שבועי, חופשי חודשי. ההסדרים השונים שנועדו לתמרץ נוסעים לנסוע בתחבורה ציבורית – הכרטיסים האלה יכובדו גם במוניות שירות, בימי החול. כלומר, כמו שהנגשנו את הרכבת ואת הרכבות הקלות למי שיש לו את כרטיס האוטובוס, כך אנחנו מנגישים גם את מוניות השירות כעוד אמצעי משלים של התחבורה הציבורית. זהו אכן שינוי של 180 מעלות לעומת החוק שהוגש על ידי הממשלה לוועדה.

הסדרי הרב-קו שיכובדו, יכובדו במכרזים חדשים בלבד – זו המגבלה המשפטית שחלה עלינו.

מכרזים חדשים של מה?

בדיוק, תסבירי יותר את הנושא של המכרזים.

מכרזים חדשים של המוניות או של הרב-קו?

כשהכנסתם את הנושא של הכרמלית, אם אני לא טועה, ולמזרח ירושלים, האם היו מכרזים, או שהם נוספו לרב-קו ללא מכרז?

במזרח ירושלים אין רב-קו.

דרך אגב, זאת שאלה שאני שאלתי אותם וביקשתי מהם לתת לי תשובות.

הם טוענים שלכרמלית - - -

הכרמלית לא עובדת כבר - - -

אבל דרור, כשהיא עבדה היא עבדה, רק לאחרונה, עם רב-קו. היא כבר עבדה עם רב-קו, הוספתם אותה, בלי שאמרתם "עכשיו נייצר מכרז חדש".

חברים יקרים, סליחה - - -

למה המעבר לשיטת המכרזים - - -

הי, הי, שקט, אני ציפיתי שזה יתחיל מהצד ההוא. הבנתי שכבר דיברו איתכם, אבל שנייה - - -

לא דיברו איתנו.

שנייה, שנייה. קרן, אף אחד לא מפריע לך ברגע זה, את מציגה את כל התפיסה, ולאחר מכן כל אחד ירשום את השאלות שלו, איזה שאלות שאתם רוצים. אבל קודם כול שהיא תציג את הדברים. בבקשה.

הכוונה שלנו היא לאשר מכרזים חדשים להפעלת מוניות שירות בקווים מחודשים ובאזורים שעד היום לא קיבלו שירות של תחבורה ציבורית באמצעות מוניות שירות. המכרזים החדשים כבר יכללו את הסדר הרב-קו, כלומר, את כיבוד הסדרי הרב-קו השונים.

במכרז החדש נשוא המכרז יהיה כמה כסף יקבל אותו מפעיל מונית שירות שיזכה, כלומר, כמה כסף הוא יקבל מהמדינה על כל תיקוף של הרב-קו במונית השירות.

קידמנו מודל שמפשט את אופן ההתחשבנות. הכוונה היא שמונית שירות תפעל כמו היום בהיבט של כרטיסים בודדים במזומן ובאמצעים נוספים, אבל לעניין הרב-קו היא לא תוכל למכור רב-קו; היא לא תהיה מחוברת כמו... היום מפעילי התחבורה הציבורית גובים כסף, את הפדיון, ואז יש התחשבנות מאוד מורכבת, כדי לפשט ולקצר את לוחות הזמנים. לגבי מוניות השירות, הן יכבדו את הרב-קו וההתחשבנות תהיה מול המדינה, אבל הם לא יוכלו למכור כרטיסי מנוי. אנחנו מתכוונים גם באוטובוסים בעתיד הקרוב לא לאפשר מכירה במועד העלייה לאוטובוס, כך שזה לא כל כך שונה.

לגבי העניין של הכרמלית והאם נעשה מכרז חדש – אני מציעה שירחיב על זה משרד המשפטים, אבל אני רוצה לומר שבכרמלית זה לא שאנחנו לא יוצאים למכרז או לתחרות - - -

עזבי, עזבי, תתייחסי לזה אחר כך.

אנחנו מבקשים לצאת ללוחות זמנים קצרים למימוש; אנחנו רוצים לצאת במכרזים להרבה מאוד מקומות שלא קיבלו היום שירות של תחבורה ציבורית באמצעות מוניות שירות, והשאיפה היא להשלים את כל המכרזים וההפעלה עד סוף שנת 2018, כדי שמהשירות הזה ייהנו כמה שיותר אזרחים, כמה שיותר מהר.

לעניין ההמרה, אני מציעה שגם בעניין הזה המשפטנים ירחיבו. להבנתנו ניתן לפנים משורת הדין לפצות בצורה מסוימת מפעילים קיימים בלבד. בנושא הזה בטח ירחיבו חבריי המשפטנים. זהו.

תודה, גברתי. קודם כול נעבור לחברי הכנסת, ולאחר מכן נשמע התייחסויות של משרד האוצר ומשרד המשפטים, ואחר כך כמובן את הרשימה של... חברים, לא נתחיל לדבר פה לפי תחנות, אנחנו לא נצא מזה. אני מציע שתדברו בקבוצות, אחרת לא נסיים את זה.

ראשון הדוברים, יעקב פרי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. תודה על הדיון, וברכות למשרד התחבורה ולשר התחבורה, אני חושב שההצהרה היא צעד נכון וחיובי ופותח דרך.

אבל אני מוכרח לומר שאני חושש שבסופו של דבר המכרז, או המכרזים, יגרמו לכך שחברות אוטובוסים וחברות הסעה, מה שנהוג לקרוא בשפה הכלכלית "החזקים", "הטייקונים", יחסלו באמצעות היכולות הכלכליות שלהם דווקא את אותו ענף של מוניות, שאנחנו רוצים להיטיב איתו ולהכניס אותו לנושא של הרב-קו. אין לי תשובה אינטליגנטית לכך, אבל צריך לחשוב על זה.

ברור.

יש את הנושא שקרוי הגנת ה - - -

אני אומר את זה בצורה ברורה, כדי לחדד את הנקודה הזאת שמונחת לפתחנו. אנחנו לא רוצים להרוג ענף ולייצר שליטה של החזקים על השוק, מה שיגרום גם לזה שהם יהרגו את התחבורה הרגילה, כי הם כבר ישלטו בתוך כל התהליך כולו.

לכן, אדוני היושב-ראש וגברתי המנכ"לית, אני חושב שצריך במכרזים העתידיים לתת הרבה משקל לניסיון. אני מניח שנהג מונית שנוסע הרבה על הקו, יש לו צבר של ניסיון, וצריך להכניס את זה בשקלול במכרזים. אני מניח ש - - -

אני רק רוצה שתדע שכבר העליתי את הנושא הזה בפני משרד התחבורה, משרד האוצר ומשרד המשפטים. שההצעה שאתה מעלה תהיה בתוך התהליך הזה. יתחשבו בה ועוד איך.

שההתמודדות תהיה כמה שאפשר שוויונית, אבל - - -

ייקבע לנקד על ניסיון. רוצים הפעלה כמה שיותר מהירה ובאיכות טובה, וניסיון יהיה חלק מזה.

אני אסיים בעוד שני משפטים קצרים. אני חושב שבמסגרת הדיון ברפורמה הוועדה צריכה להציב שלוש מטרות מרכזיות, כמובן יחד עם משרד התחבורה. קודם כול, שהאזרחים במדינת ישראל יקבלו שירות יותר טוב ממוניות השירות. אני חושב שזה רצון של כולנו.

זו הכוונה המרכזית.

דרך אגב, במיוחד בחגים וסופי שבוע, שזה דבר שחסר פה. אני מבין שההצהרה של שר התחבורה מדברת רק על ימי חול - - -

ה - - -

אני יודע שזה נושא רגיש, אבל תחבורה ציבורית חסרה לאזרחי ישראל בסופי שבוע ובחגים הרבה יותר מאשר בימי חול, צריך להגיד את האמת. אני לא יודע איך יוצאים מהסיפור הזה, אבל זאת נקודה שצריך לתת עליה את הדעת.

דבר שני, שנהגי השירות הפעילים ימשיכו לעבוד, ימשיכו לפרנס את עצמם בכבוד, ולא ייכנסו לתחרות שהם לא יוכלו לעמוד בה. ואני לא מדבר עליכם כמסכנים, אני מדבר עליכם כאנשים יצרנים ופעילים. בקיצור, שתהיה עד כמה שאפשר תחרות הוגנת, שזה, אני חושב, אחד התפקידים החשובים והעיקריים של ועדת הכלכלה.

תודה. דב חנין, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מאוד אופטימי בדיון הזה, כי כמו שאמרת, אדוני היושב-ראש, יש לנו כאן דוגמה – די יוצאת דופן, אני חייב לומר – של דיאלוג מאוד אמיתי, אפקטיבי, כולל שינוי עמדות. אני מדבר לאו דווקא על הדרג הפוליטי, אני מדבר גם על הדרגים המקצועיים. גם במשרד האוצר וגם במשרד התחבורה היו הרבה ספקות לגבי השאלה של מוניות השירות, האם זה נכון, האם זה לא נכון, אולי זה אמצעי שעבר זמנו. ואני חושב שאנחנו באמת יכולים להביע פה הערכה גדולה אליכם, אנשי הדרגים המקצועיים, על הנכונות שלכם להיכנס איתנו לדיאלוג ענייני ואמיתי, ואפילו להשתכנע. זה יפה, אני באמת מעריך את זה.

אני רוצה רק לסכם את ההבנות שכולנו הגענו אליהן היום יחד, שאני חושב שאלה הבנות מאוד חשובות. מוניות שירות בישראל הן חלק מרכזי מפתרון בעיות התחבורה הציבורית. זה אמצעי שהוא מאוד גמיש, ומכיוון שהוא גמיש הוא גם יעיל, הוא מאוד נוח כאמצעי משלים של מערכות התחבורה הציבורית, הוא יכול להתחבר לרכבות, לאוטובוסים. זה אמצעי שאם נתנהל איתו נכון הוא יוכל למלא עוד הרבה פונקציות נוספות מעבר למה שהוא ממלא היום, למשל, אותן מוניות שירות שנמצאות בקווים בשעות היום יכולות לשמש בשעות אחרות כשאטלים. כך שאפשר להשתמש באמצעי הזה בצורה הרבה יותר אפקטיבית. וגם, צריך לזכור שמכל אמצעי התחבורה הציבורית בישראל, הציבור הכי אוהב מוניות שירות. זה נתון מדהים. של משרד התחבורה, אגב. וזאת למרות העובדה שמוניות השירות סובלות מהרבה בעיות, למשל, הצי של כלי הרכב לא שודרג למרות שצריך לשדרג אותו, או למשל, אין התאמה לנכים ולבעלי מוגבלויות. למרות כל הדברים האלה, אנשים אוהבים מוניות שירות.

כי זה תמיד כיף לנסוע עם פחות אנשים.

וגם אפשר לעלות ולרדת בכל מקום.

בדיוק, הגמישות.

עכשיו, הבעיה הגדול היא – וזו הסיבה ללחץ הגדול שכולנו היינו בו – שדווקא בגלל שינויים משמעותיים וחיוביים מאוד בתחום התחבורה הציבורית – שגם אנחנו דחפנו אליהם – למשל, רפורמת מחירים או רב-קו שהולך ומשתכלל ונעשה לאמצעי נוח, מוניות השירות נשארו מחוץ לתמונה הזו, והענף הזה, שיכול להיות חלק מרכזי מהפתרון, נמצא בסכנה מאוד גדולה. והסכנה הזאת היא לא תאורטית, אלא היא מתבטאת במציאות: מספר מוניות השירות שפועלות באופן מעשי בשטח הלך והצטמצם, והדבר הזה הגיע לרמת סכנה שפשוט לא יהיו לנו מוניות שירות.

תודה, דב.

רגע, שנייה, עכשיו אני מגיע לבעיות שעדיין נמצאות לפנינו. אני מאוד מברך על כל האמירות של שר התחבורה בעניין מוניות השירות במסיבת העיתונאים, כולל האמירה החשובה שלו שמוניות השירות יכולות להיות מרכיב מאוד משמעות בפתרון אינטליגנטי וחכם של סוגיית התחבורה הציבורית בשבת, אבל אני עדיין מוטרד משתי סוגיות.

הסוגיה הראשונה היא סוגיית לוחות הזמנים. אני שומע את האמירות על 2018, אבל צריך להבין שהאמירות האלו צריכות להתממש, ואין סיבה טכנית אמיתית שהן לא יתממשו. אם אנחנו מדברים על הכנסת מערכת הרב-קו, יש פתרונות טכניים שמאפשרים תוך מספר מצומצם של חודשים להכניס ולהפעיל את המערכת הזאת.

אבל זה תלוי עד כמה התקנות יגבילו אותנו בהוצאת מכרזים.

אני מגיע לנקודה הזאת. השאלה השנייה היא שאלת המעבר. בכל מערכת שבה אנחנו נמצאים במעבר ממשטר א' למשטר ב' צריכים כללים שיסדירו את המעבר הזה, קודם כול כדי שבמעבר לא ייגרם נזק. היום יש לנו, לפחות בתל אביב-יפו, מערכת מצוינת של מוניות שירות, כמו בעוד כמה מקומות בארץ. ואנחנו לא רוצים שבגלל הדבר הטוב שאנחנו רוצים לעשות בעתיד, בינתיים נהרוג את הדבר שקיים, עובד, פועל טוב, הציבור אוהב אותו. זאת תהיה טעות מאוד גדולה.

לכן, אדוני היושב-ראש, את המערכת הקיימת אסור לחסל. דיבר פה חבר הכנסת פרי, ואני מסכים איתו, גם על אנשים עם ניסיון וגם על גורמים קטנים שיש לנו אינטרס לשמור אותם במערכת. הרי אנחנו לא רוצים שהמערכת הזאת תהיה בידי שניים-שלושה זכייני ענק שישלטו בכל מערכת התחבורה הציבורית בארץ. זה גם מנוגד למדיניות הכללית של הממשלה לקידום - - -

את זה אני כבר אומר כאן, ובקול: אם ייווצר סוג של מונופול אחר, אנחנו לא נאפשר את זה. אני אומר את זה בצורה מאוד ברורה. אם לא תהיה תחרות אמיתית... זה לא יקרה, לא יקרה מצב שקמים לך גורמים, כמו בכל מיני מערכות אחרות שאנחנו עוסקים בהן, שבולעים את כולם.

מעולה, זו אמירה מאוד חשובה.

את זה צריך להבטיח, זה מאוד חשוב.

ומכאן אני רוצה לדבר על שיטת המכרזים.

רק תסיים בקרוב.

אני מסיים בזה, זו הערה מאוד חשובה. שיטת המכרזים שמוצגת כאן כטענה של גורמים משפטיים – אני לא בטוח שהיא טענה של גורמים משפטיים. אני יותר מזהה פה את השקפת העולם של משרד האוצר. באופן כללי אני בעד מכרזים, אני חושב שמכרזים זה מנגנון טוב – אבל אסור לקדש את המכרזים ואסור לחשוב שמכרזים זה הדרך היחידה להתמודד עם בעיות, בטח לא במערכת המעבר בתחום התחבורה הציבורית.

קחו למשל את דן ואגד; אנחנו עברנו למשטר תחרות בתחבורה הציבורית, אז מה אמרנו? שעכשיו כל הקווים הקיימים של אגד ודן פתאום יעברו מכרוז? הרי זה היה מטורף אם היינו אומרים את זה. ולכן לאגד ודן אפשרנו להמשיך לעבוד במשך שנים. כי זו מערכת עובדת. וברור שגם אם רוצים להכניס מכרוז בקווים אחרים, אתה לא תוציא פתאום את אגד ודן מהמערכת.

יש עוד דוגמאות. הוזכרה כאן, גברתי המנכ"לית, הדוגמה של מה שקרה במזרח ירושלים.

משפט אחרון, יקירי.

אני ממש מקצר. אתם רציתם להסדיר את התחבור הכאוטית שהייתה במזרח ירושלים, אז הכנסתם אותה להסדרה, הכנסתם אותה לרב-קו, אבל לא הוצאתם את המפעילים הקיימים אלא הסדרתם אותם.

אוקיי.

והדוגמה האחרונה היא הדוגמה של הכרמלית. הדוגמה של הכרמלית - - -

דב, אנחנו נגיע לזה, עזוב את הדוגמאות. דב, אני יודע שקשה לך, אבל יהיו לנו עוד הזדמנויות לומר את כל הדברים. תמר, בבקשה.

קודם כול אני רגע חוזרת לאמירה כללית שהיא כאילו מרחפת כאן אבל היא צריכה להיאמר: בכאוס התחבורתי במדינת ישראל מוניות שירות הן שירות משלים הכרחי והן חלק מהפתרון שאי אפשר, לא בעתיד הנראה לעין, לוותר עליו, נקודה; גם בזכות הגמישות והקישוריות בין אמצעי התחבורה השונים. מדינת ישראל מתקשה מאוד להעמיד פתרונות תחבורה ציבורית מספיק גמישים, טובים ומקושרים. אנחנו רואים את קווי הרכבת שהם מאוד קשיחים, את הרכבת הקלה והכרמליות וכו', האוטובוסים במשבר והם מקרטעים, ובמצב הזה מוניות השירות הן שירות הכרחי, שלצערנו הלך והתייבש במהלך השנים, ועכשיו אנחנו על פי תהום. אבל המגמה של הייבוש, שהייתה מגמה מכוונת, הייתה מדיניות – בזכות מה שציינת, מה שהתרחש כאן בוועדה, בזכות נפילת האסימון שקרתה במשרד ואצל השר, נעצרה והתהפכה.

ועכשיו אנחנו שואלים איך לבצע את ההיפוך הזה, איך לסובב את ההגה ולהתחיל לנסוע לכיוון ההפוך. זו הנקודה שאנחנו נמצאים בה כרגע. עכשיו, לנו כוועדה חשובים שני דברים. אחד, להפוך את המגמה הזו ולהתחיל להצמיח בחזרה את הענף הזה, אחרי הייבוש הארוך וההזנחה. דבר שני, להכניס את הרב-קו. כי אנחנו רואים בזה מפתח מרכזי לכך שהשירות הזה ימשיך להתקיים וגם יהיה תחרותי לנוסע ויהיה שימושי בשבילו.

אלה שני הדברים, ועכשיו בא והמשרד ואומר לנו, אוקיי, שמענו, הפנמנו, אבל אנחנו רוצים להציע לכם דיל. ומכיוון שהבית הזה הוא בית פוליטי, אנחנו יודעים מה זה דילים. הדיל אומר ככה: רוצים רב-קו וקווים וזה? בסדר, אבל יש לנו תנאי. התנאי הוא נושא המכרזים - - -

המכרזים היו לפני הרב-קו, הם היו בהצעה הממשלתית - -

מאה אחוז, נכון, ועכשיו אתם אומרים - - -

- - והכוונה היא שכמובן תהיה חפיפה מלאה, אנחנו לא נשאיר את הענף בכאוס, לא ייכנסו - - -

אוקיי, אז לכן אני אומרת ככה. קודם אתם הייתם לכיוון המכרזים ולנו היה חשוב הרב-קו והשירות עצמו, ועכשיו אנחנו על אותו דף והולכים לאותו כיוון, אבל אתם רוצים גם להתנות את זה. שזה מה שאמרת עכשיו, שהרב-קו ייכנס במכרזים החדשים. וכאן אנחנו עוברים רגע לא למצב שנקפוץ אליו בסוף הדבר הזה, שאנחנו לא יודעים כמה שנים הוא ייקח, אלא אנחנו עוברים לתקופת המעבר, שלהערכתנו היא תהיה שנים. לא שנה ולא שנתיים, אלא שנים. למה? כי יש אנשים עובדים; יש מפעילים, מכוניות, ונוסעים; אנשים משתמשים היום בשירות הזה. ולכן, תקופת המעבר הזאת – מה שעומד במוקד הדיון פה זה איך אנחנו מעבירים אותה בצורה חלקה.

אבל היא צריכה להיות חלקה בין אם זה חצי שנה ובין אם זה עשרים שנה.

בסדר גמור, אבל - - -

אנחנו מתכוונים לעשות את זה מהיר, כדי שמפעילים חדשים ייכנסו - - -

אבל בלי לפגוע באנשים.

רגע, אבל מה שעומד כאן במוקד הדיון זה איך לבצע את המעבר הזה, איך להעביר מקל – כאשר העברת המקל היא ארוכה.

למה היא צריכה להיות ארוכה אם זה כל כך חשוב שאנחנו נוציא כבר מכרזים וניתן שירות - - -

קרן, קרן, אני לא מציע לך - - -

הוצאת מכרזים זה אמצעי. לנו חשובה המטרה, שהיא השירות. ושוב, אני דווקא שייכת לתפיסת עולם שאומרת שתחבורה ציבורית זה שירות שהמדינה נותנת. אני לא רואה את הרבותא הגדולה בהוצאת המכרזים ל"קווים" ול"מטרופולין" ול"אגד תעבורה" ולפה ולשם. סליחה, זה מכרזים מאוד קשיחים, המשרד מכתיב בדיוק את כל התנאים במכרזים האלה, ובסופו של דבר זה לא שיש תחרות אמיתית בענף התחבורה הציבורית - - -

יש תחרות מאוד גדולה.

תחרות במה?

אם לא הייתה תחרות כזאת גדולה לא הייתה את הבעיה של המפעילים שציינת קודם.

- - -

חברים יקרים, נהגי המוניות – אתם גם רוצים לדבר, נכון?

להגיד על הענף היחיד שיש בו תחרות שאין בו תחרות?

סליחה, אני רואה 'תחרות' אחרת מכם. אצלכם תחרות זה מי שמגיש את ההצעה הכי נמוכה למכרז; אתם עושים תחרות בין כמה מפעילים, כשהקו קשיח ונקבע על ידכם. אבל בסופו של דבר הנהגים סובלים מזה, כי אתם מכתיבים את כל התנאים, ואז המקום היחיד שאפשר לשחק איתו זה השכר של הנהג, ואז אין נהגים בתחבורה הציבורית. לתחרות הזאת יש הרבה מאוד מחירים והרבה מאוד כשלים, ובסופו של דבר תחבורה ציבורית מסובסדת בכבדות על ידי הממשלה – כפי שצריך להיות, כי זה שירות, זה לא משהו שהוא מתחרה.

אבל אני שנייה שמה את כל זה בצד. אני אומרת את זה כדי להגיד שעצם הוצאת המכרז הוא לא ערך, הוא לא מטרה, זה רק אמצעי, אמצעי כדי להפעיל שירות. וחלק מהשירות הזה פועל ופועל טוב. ואיפה שהוא לא פועל טוב זה כי הוא יובש במשך שנים ולא כי יש בו משהו לא טוב. יש לו ביקוש, בפרט כשהוא נוסע בשבת – ואני חייבת גם את זה להגיד. כי יצאו שמועות ממשרד התחבורה שאמרו – ואני הייתי מעורבת, הייתי אחת היוזמות להפעלת תחבורה ציבורית בשבת – שאחת התשובות של המדינה לזה הולכת להיות: יש מוניות שירות וזה הפתרון של המדינה לשבת. כתשובה של המשרד, לא כאיזה משהו פרטץ' או משלים. אז גם את זה צריך לשים על השולחן.

עכשיו, אני לא יודעת מאיפה האמירה שהרב-קו יכובד רק בימי חול. אני מבינה שזה הישראבלוף התורן, שזה מה שיגידו לנו, שאין תחבורה ציבורית בשבת. אבל זאת אמירה שבעיניי גם עליה צריך לשים סימן שאלה. הרי השירות הזה פועל בשבת; הרי גם היום יש קווים שגולשים אל תוך כניסת השבת ויוצאים לפני צאת השבת – האם הרב-קו לא מכובד בהם?

זאת המצאה חדשה ששמענו אותה ובעיניי היא ראויה לפחות לעיון.

משפט אחרון.

לכן אני אומרת שהדיל הזה שמוצע לנו כאן – אני חושבת שאנחנו כוועדה צריכים לבחון אותו ולהגיד מה חשוב לנו. יש לנו את הדברים החשובים – חשוב לנו שהשירות ימשיך לפעול, חשוב לנו שלא תהיה טייקוניזציה של הענף, חשוב לנו שהרב-קו יכובד – ואם הממשלה והמשרד רוצים לעשות את זה באמצעות מכרזים – מאה אחוז, אבל לזכור שזה אמצעי, לא מטרה, ולכן אי אפשר להתנות את זה בכך שרק אם יהיו מכרזים אז אנחנו נלך לדברים שחשובים מבחינה תחבורתית.

ככל שתהיה תקופת מעבר שבה תהיה הפעלה של הקווים הקיימים, הרב-קו יכובד גם בהם. לא יעלה על הדעת מצב שיהיה לנו פה - - -

לא הבנתי מה שאת אומרת.

אם מחליטים להחיל את הרב-קו, אז כל קו שנוסע, הרב-קו מכובד בו. יש עליו מכונת תיקוף, שזה בסך הכול טכנולוגיה די פשוטה, והרב-קו מכובד ב - - -

- - -

מכרזים למה? לרב-קו?

זאת שאלה.

אז זה מה שאני אומרת. אני אומרת שהרב-קו הוא שירות לנוסע, הוא לא תנאי למפעיל, הוא לא פרס.

אוקיי, פרי - - -

מכרזים לקווים זה סבבה, לעתידי. אבל זה כרגע השוט בשביל להוציא ולהכניס מהענף - - -

זה בעצם הטבה של מיליונים.

למי?

לנוסעים.

אבל זה הרי שירות לנוסע, אז מה זאת אומרת - - -

תמר, תמר - - -

אני אומרת שזה לא מתנה. תראו את הנוסע.

תמר, הנחת את הפלטפורמה, בואי לא עכשיו... יהיה לנו זמן להתעסק בכל אחד מהדברים האלה, כרגע כל אחד אומר איך הוא רואה את הדברים.

נורית, לאחר מכן חאג', ואזברגה סוגר את רשימת חברי הכנסת. חברים, בואו נתקדם, אין לנו יותר מדי זמן.

אדוני היושב-ראש, צריך לברך פה את משרד התחבורה על כך שהקשיב, שמע מה שהתנהל פה בוועדה ועשה קצת שינויים, וגם את השר. אני חושבת שלשתף את הרב-קו זה ברכה, אבל צריך לחשוב על כל המפעילים הקיימים, איך משלבים אותם. ופה אני מצטרפת למה שאמרו חבריי קודם; שיש קווים שעובדים כמו שצריך, ואם עכשיו יהיה צורך להוציא אותם ולהביא מפעיל חדש שיהיה צריך להתייחס למכרז כלשהו ולהוריד את המחיר וייתן שירות גרוע – אז אנחנו בבעיה.

ופה אני רוצה להציג בעיה שקיימת בהרצליה למשל, בשכונה שלי. כל השנים היה אגד, ונכנס מפעיל אחר, והוא הביא נהגים שלא היו מספיק מיומנים, ויש המון בעיות עם הציבור – לא עוצרים לציבור, מדברים לא יפה לציבור - - -

מי - - -

מפעיל אוטובוסים אחר. אני פשוט משליכה מהמקום הזה למקום אחר. יש הרבה בעיות, ולאחרונה התושבים אפילו באו אליי ואמרו לי: תראי, איחדו לנו עם עוד שכונה, כך שבמקום להגיע ברבע שעה למרכז העיר אנחנו מגיעים ב-45 דקות. אז בסוף מה קורה? אתה הולך ברגל, אתה לוקח מונית ספיישל ומשלם הרבה כסף. בשכונה שלי יש הרבה מאוד אנשים מבוגרים ואנשים שמקבלים קצבאות, וזה קשה להם, הם מוציאים הרבה כסף.

אז עכשיו לעשות מהפך ולקחת את אלה שהיו קיימים... הם כבר לא יהיו כל כך טובים, והם גם לא יקבלו עדיפות במכרז. אבל חשוב שכן תהיה להם עדיפות, כי הם הפעילו עד עכשיו בצורה טובה.

עכשיו, יש גם את העניין של מפעילים שיש להם קווים והם לא מפעילים אותם בגלל שהם לא רווחיים. מה קורה עם האנשים האלה? איך אתם תכניסו אותם? מה יקרה בזמן המעבר, עד שהרב-קו ייכנס, עד שהמכרזים יהיו? הרי גברתי המנכ"לית, אנחנו יודעים שגם הרפורמה עכשיו של מבחני הנהיגה, שעוד לא יצאה לגמרי – כמה זמן היא כבר? שנתיים. ואני מאוד רוצה שתוך שנה אתם תעשו מכרזים והכול ירוץ כמו שצריך, אבל זה דבר אוטופי, זה לא משהו שיקרה, זה כן ייקח זמן.

אני גם מצטרפת לנושא של ההמרה, שכל הזמן דיברנו עליו. אנחנו חייבים להסדיר את זה, הגיע הזמן שנהגי המוניות ידעו איפה הם עומדים, זה חשוב מאוד. אני מבינה שהמנכ"לית דיברה פה על להגדיל את המושבים במוניות - - -

לא, לא עסקנו בזה.

אבל בדיונים קודמים דיברנו גם על זה.

אבל בואי לא - - -

וגם לגבי הסובסידיה – מתי הם התחילו לקבל את הסובסידיה, האם רק אחרי המכרזים. אני מבינה שכל הנושא של המכרזים הוא חדש - - -

לא, המכרזים היה בהצעה המקורית - - -

אבל אני אומרת שמה שהיה קיים בשוק עד עכשיו, לא היה בצורה של מכרז. ההקצאות האלה, אני לא יודעת בדיוק איך עשיתם את זה, אבל מה גרם לזה ששיניתם את כל השיטה?

משפט אחרון.

משפט אחרון, בנושא הרוויזיה על סעיף 2(ג) - - -

איזה רוויזיה?

כתבת שיש כאן דיון מחדש על נושא 2(ג) בהצעת החוק.

לא, אנחנו לא עוסקים עכשיו בהצעה. תודה, יקירה. חבר הכנסת חאג' יחיא, בבקשה.

אני אתחיל בתחום שקרוב ללבי. לא כל מבנה קיים, אנחנו עושים לו פינוי-בינוי. יש גם התחדשות עירונית, יש חיזוק מבנים לרעידת אדמה ועוד. כלומר, אני לא חושב שצריך להתחיל את ההיסטוריה מהיום של המכרזים. צריך לחשוב גם מה קורה עם האנשים הקיימים היום, מה אנחנו צריכים לעשות איתם ואיך אנחנו נשלב אותם במכרזים האלה. או שפשוט נכניס את הטייקונים והם יהיו כמעין חברת כוח אדם, ואם טוב לנהג המונית – בבקשה, ואם לא טוב לו – תעשה הסבה מקצועית, לך תחפש משהו אחר.

המכרז הוא אמצעי כדי לשפר את השירות לציבור ולתת לנהגי המוניות ולמפעילים הקיימים היום אפשרות לחיות בכבוד. צריך לקחת אותם בחשבון ולשמור על הזכויות שלהם – בין היתר גם הרב-קו, שהוא אמצעי של המפעילים היום כדי לשרוד. על זה דיברנו ללא שום קשר למכרזים, לא קשרנו ביניהם. הבקשות שלנו לרב-קו לא נקשרו עם המכרז ואני לא יודע למה קושרים אותם עכשיו עם החדשים ועם המכרז; אני לא יודע מה הסיבה החוקית. כבוד המנכ"לית, לא הסברת את הסיבה. מה זה החוק הזה? מי חוקק את החוק הזה שהרב-קו חייב להיות עם החדשים? לא הבנתי את הקשר החוקי הזה. אם אפשר, שגם היועץ המשפטי יסביר לנו את הקשר הזה.

תהיה התייחסות.

עכשיו, הנושא של הנהגים הקיימים והמפעילים הקיימים – זה לא שאנחנו מתחילים את ההיסטוריה מהיום. בכל מקרה אנחנו צריכים את תקופת המעבר, שבה קודם כול נשמור על הזכויות שלהם. נעשה את ההרחבה, נעשה את התוספת, נעשה את השיפור – אבל על השלד הקיים אנחנו צריכים לשמור. נשמור עליו בזה שאנחנו ניתן להם את האפשרות שהם ישרדו. אחרת לא בטוח שבמכרזים האלה... אנחנו מכירים מכרזים שמתחרים על מחיר יותר קטן, מה שיכול לפגוע בשירות. למה זה יפגע בשירות? אנחנו ראינו הרבה אנשים שהפעילו שאמרו, תשמעו, לא משתלם לי. ואם לא משתלם לו אז הוא יחסוך פה, יחסוך שם, ויהיו פחות קווים, פחות מוניות, ויהיה שירות... אתה יודע מה, הוא יכול לבוא ולהגיד "אני מחכה כך וכך עד שהמונית מתמלאת". אבל אני רוצה להסתכל גם על כמה האזרח צריך לחכות כדי שהוא ייסע; צריך גם את האיזון הזה, ולא שאתה הולך למונית שירות ואתה מחכה חצי שעה עד שאתה נוסע. גם את זה צריך לקחת בחשבון, בין לגבי המפעילים היום ובין לגבי המכרזים. צריך לתת במכרזים תשובה גם לנקודות האלה.

תודה. חבר הכנסת אזברגה, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. הדיון הזה הוא מאוד חשוב, ואחרי הסקירה של דב, תמר, חאג' ופרי לא נשאר הרבה מה להגיד. אבל אני רוצה להתרכז בצד האנושי של המטבע.

בענף הזה לפני ארבע שנים היו 2,300 אנשים שעבדו. ולא מדובר במספרים בלבד, מדובר גם במשפחות, ולפעמים כל מונית מפעילה שני נהגים. מדובר בפרנסה של אנשים ומשפחות.

לפני שנתיים היו 1,500, והיום הם 700. מספר האנשים הולך ומצטמצם. אני חושב שזה בהחלט לא חכם להוציא 700 משפחות למעגל האבטלה במדינה.

אנחנו בהחלט מברכים על הסיפור של הרב-קו. הוא לא רק ישמור על אנשים, גם העניין של המונופול של התחבורה הציבורית, שיש שתיים-שלוש חברות... ברגע שיש תיאום בין מונופולים זה כבר הופך להיות קרטל, וזה אפילו גובל בעבריינות. החזק אוכל את החלש, ובמקרה הזה הנהגים הם הצד החלש בעניין.

לדעתי יש גם יתרון לזה שאתה נותן לנוסע בחירה, בין היתר גם לגבי נסיעות בשבת. ועוד דבר חשוב מאוד זה לעודד את האנשים להשתמש בתחבורה הציבורית, שזה מוריד לנו את הפקקים, כי אנשים יכולים להשתמש פחות ברכבים הפרטיים שלהם.

מבחינת הצד החיובי, יש הרבה הרבה יתרונות לעניין של העברת הרב-קו. השאלה החשובה והמהותית לדעתי היא איך אנחנו עושים את המעבר הזה בלי לפגוע בקבוצת האנשים. תודה רבה.

תודה. מיטל להבי, ולאחר מכן עורך דין אורי זליגמן. חברים, ממש בקצרה.

אני מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב, מחזיקת תיק התחבורה. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על הדיון החשוב הזה. ריספקט למשרד התחבורה על התפיסה של ההקצאות וההקדשה היותר גדולה לנושא של התחבורה הציבורית ועל ההכנסה של מוניות השירות לתוך המערך ההוליסטי הזה.

אני מלווה את הנושא הזה הרבה שנים, מ-2006, ותאמינו לי, אני – סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק התחבורה – עוד לא קיבלתי תשובה ראויה חוץ ממה שאני ניזונה מהתקשורת. שום מענה הגיוני לשום פנייה ולשום מכתב ביחס לתכניות על 3,000 קווים, 122 אשכולות. אנחנו עוד לא יודעים על זה כלום חוץ משורה בעיתון.

לגבי מוניות השירות שמעתי – בטלוויזיה, כמו כולם – שאתם מדברים על טכנולוגיה שייקח זמן לייצר אותה וכל זה. ההצעה הראשונה שלי היא ללכת קודם על לואו-טק, לא צריך הייטק. יש את המערכת הקיימת היום, וכדי לא להפעיל אותה ביום שישי ושבת שישימו עליה ניילון. שיקנסו את מי שמפעיל אותה בשבת. אבל אני לא חושבת שצריך עכשיו לעבוד על מערכת סליקה שלא עובדת יומיים בשבוע - - -

לא אמרנו כזה דבר.

היא התכוננה להגיד את הדברים האלה, למה את מקלקלת לה? תעני אחר כך.

אז למה צריך כל כך הרבה זמן? למה אי אפשר לקחת את אותו עמוד מהאוטובוסים?

דבר שני, כמו שאני אומרת תודה למשרד התחבורה על שינוי הפאזה ועל הכיוון ועל ההקשבה, אני רוצה להגיד תודה גם למוניות השירות. אני חושבת שזה לא מובן מאליו שיש פה ענף שעומד על כרעי תרנגולת... אני השבוע הלכתי לכרמלית וראיתי את מוניות 16 עומדות ריקות במשך שעות ליד הכרמלית, לא הבנתי מאיפה יש לנהג כסף לקנות כוס קפה. אף אחד לא מגיע, בגלל הרב-קו כולם הולכים לאוטובוסים ולא מגיעים ל-16. ואם 16 לא יצליח לעבוד באמצע השבוע הוא גם לא יעבוד בסוף שבוע.

אז אני רוצה להגיד לכם תודה רבה, שיש 700 מכם שעדיין עובדים, למרות שהענף עומד בהתמוטטות. אני חושבת שאנחנו כולנו צריכים להכיר תודה על זה שהם עוד עובדים ולתת להם את הכלים לעבוד הלאה.

(מחיאות כפיים).

תודה. משפט אחרון, מיטל. יש בחירות במרצ, נא להתפקד... לא להגזים...

איתן, הם ליכודניקים, אני אפילו לא מבקשת שיצביעו - - -

מיטל, נו, בצחוק. ראיתי איך הם עפו על ההתלהבות של עצמם.

אבל זו האמת, זו האמת, זו האמת.

די.

איתן, בשעה זו, היום, שר האוצר וראש הממשלה נפגשים כדי לדון בעתיד העובדים של "טבע". מה המשמעות של 2,000 מוניות שלא עובדות? מדובר בשני מפעילים לכל מונית, מערכת שירותית מהחברה – 5,000 עובדים ואנשים שחזרו הביתה ואין להם פרנסה למשפחות. אתם מבינים שזה "טבע", רק לא מערכת מאורגנת ועצמאית - - -

מיטל להבי, תודה.

אני מבקשת בקשה - - -

אני רק רוצה להזכיר לך ולכולם את השיחות הקודמות. זה בסדר עכשיו לשכוח את כל הקרוב ואת הכול, ולבוא עכשיו ולהגיד שעכשיו אנחנו מתחילים מהמקום החדש. אני גם זוכר שלא היה פה אחד שבכלל חלם שהדיון יהיה דיון כזה. עכשיו כולם כבר רוצים רק פנטהאוז, אף אחד לא רוצה לגור בדירות האמצעיות, אבל אני אומר, לכולנו: קצת צניעות בשיח, זה הכול.

כדי להיות פרקטית וצנועה, הדבר הראשון: רב-קו מיידית למוניות הפעילות, כדי שימשיכו לעבוד. דבר שני, לתת להם הארכת תקופת פעילות, כדי שמי ששרד יוכל להמשיך לשרת. חבר'ה, לא נורא אם ייכנסו לאבן גבירול ולא לדיזינגוף.

תודה, יקירה.

דבר שלישי, שייתנו לנו את הפרטים על התכניות. דבר רביעי, חוק עד ינואר, בעזרת השם.

תודה. בעזרת השם. אבל אם כולם ידברו כמו שנתתי לך לדבר זה לא ייגמר בינואר. תודה, יקירה. אורי זליגמן, ולאחר מכן אריק חדד, אילן זיקרי, שלמה בורה, אבי גזית פה? מי, אדוני?

אורי אברהם. פעם ראשונה שאני רוצה לדבר מאז שהחלו הדיונים לפני יותר משנה.

בסדר גמור, יקירי.

גם ויקטור אררה.

חברים, ראיתי את ויקטור, אבל הוא מדבר על הצד הטכני. אני אאפשר לו. אתה יודע מה, כבר התקדמנו עם השכלולים של אררה. כולם ידברו, אבל אני מבקש: בקצרה. אורי, בבקשה.

אני אורי זליגמן, בא כוח של מוניות השירות הפעילות. נאמר לנו פה על ידי כבוד המנכ"לית, וגם שמענו את זה באותו ריאיון עם שר התחבורה והכול, שיש חוות דעת משפטית שאין אפשרות לתת רב-קווים בכלל. אני התכבדתי והוצאתי חוות דעת נגדית, שאני לא אחזור עליה. מדובר על תשעה עמודים - - -

חוות הדעת המשפטית שלו אומרת למה לא צריך - - -

בתחילת הדברים שלו הוא אמר שהוא שמע שישנה חוות דעת משפטית – באיזה עניין?

אני אסביר. הוא פשוט חזה בכוכבים. אין חוות דעת כזאת שמונחת. אני רוצה להזכיר שאני ביקשתי ממשרד המשפטים בזמנו מספר חוות דעת, בין היתר על ההמרה ולגבי הנושאים האחרים. היא עדיין לא מונחת. אתה כבר התייחסת אליה, וזה בסדר - - -

לא, אני התייחסתי לנקודה האם אפשר להפעיל - - -

אז עזוב אותם, תגיד מה אתה כתבת.

רגע, מדובר על ההמרה או על המכרזים?

על המכרזים.

על זה חוות הדעת שלך?

על זה חוות הדעת שלי. היא מדברת בעד עצמה ואני מבקש להתחשב בה או לשמוע משהו שיכול לסתור את הדברים, כי מבחינתי ניתן לתת לקווי השירות הפעילים להפעיל רב-קו בלי מכרז. זה הנושא הראשון.

בחוות הדעת מצוין גם הסיפור של מזרח ירושלים. מה קורה במזרח ירושלים? אני מתבסס על אתר הרשות הארצית לתחבורה ציבורית. מדינת ישראל השקיעה שם 64 מיליון שקל - - -

אני רוצה להבין באיזה עניין אתה עכשיו - - -

זה בעניין שאין צורך - - -

יקירי אורי זליגמן, אתה גם כותב חוות דעת, גם שם לנו אותה על השולחן ועכשיו אתה גם מכריח אותנו לשמוע אותה.

לא, לא, זה - - -

עזוב, הבנתי. הנחת, אנחנו נקרא אותה. היא אבן יסוד בתוך התהליך הזה, בוודאי אחת מאבני היסוד המרכזיות שנצטרך להתייחס אליהן. אז עזוב, עוד לא ראינו כלום.

בסדר, בסדר. נושא אחרון, אני רוצה להזכיר שבוועדה הזו ב-15 בפברואר 2017 הכריז יושב-ראש הוועדה שלא תהיה התקדמות בהקראת הסעיפים עד שלא יונחו בפני הוועדה האשכולות והקווים שיפורסמו, ולכן דילגנו על הסעיף הזה ולא אישרנו אותו. עד עכשיו לא ראינו אותו.

סליחה, הונחה ההצעה החדשה, אז עכשיו אתה רוצה שנתעכב עד ש-?

לא, לא, לא - - -

אז עזוב עכשיו.

אין הצעה חדשה - - -

לא, היא משופרת, היא לא דומה למה שהיא הייתה.

אנחנו עכשיו בעולם אחר.

יקירי, אני רוצה להזכיר לך... אורי, זה לא נכון וזה אפילו מרגיז אותי. הדיון הקודם התעסק בראש ובראשונה בשתי נקודות והן אלו שהנחו אותי אם להתקדם או לא להתקדם: רב-קו ומסובסד. אפילו לא הייתי מוכן לשמוע על רב-קו בנפרד.

תודה לאורי זליגמן. אריק חדד, בבקשה. תאמר את מי אתה מייצג.

אני מייצג את "מוניות מרכז". מוניות מרכז, כמו שאר המפעילים, קיימות עשרות שנים – משנות ה-50. אז לבוא לגורמים מפעילים מאז שנות ה-50 ולהגיד להם היום "תתחרו במכרזים חדשים על קווים ותשלמו מראש 200,000 שקל ואחרי זה אולי תזכו" – זה לאפשר לא תחרות אלא מונופול נוסף של קווי אגד ודן וכל אלה. כך שאני בהחלט מזדהה עם מה שנאמר כאן על ידי חברת הכנסת תמר – יש פה דיל מסוכן מאוד שאומר, אנחנו ניתן לכם רב-קו לקווים החדשים רק, ואנחנו נשרוף את כל הוותיקים. כי שום חברה ותיקה לא תוכל להתמודד עם אותם קווים שיש לה היום בעלויות שהיא תידרש להגיש, ואז יזכו בקווים האלה אנשים חדשים, ואז ילכו הביתה אלפים. אלפים ששילמו עבור מניה, שילמו עבור המספר, כל אחד בערך חצי מיליון שקל. וכל השנים, כל הניסיון וכל הפרנסה – כולם ילכו הבית, בלי פיצוי, בלי תגמול. אין עובד במשק שיוכל להתחרות בדבר כזה, זה אנטי-סוציאלי ממדרגה ראשונה.

נכון שהוועדה הזאת בלמה את המגמה, שנמשכת כבר כמה שנים, לחסל את ענף השירות; נכון שהוועדה הזאת הציגה שלראשונה מכירים במוניות שירות כתחבורה ציבורית, ועל זה ייאמר תודה לכל אלה שלקחו חלק בזה; נכון שמשרד התחבורה מתחיל לשנות את הקו – אבל עדיין, משרד התחבורה משתמש בתכסיסים שהם מאוד מסוכנים, שבכוונה או שלא בכוונה, יביאו כל מיני טייקונים להשתלט על השוק הזה ויזרקו הביתה אלפי אנשים שפועלים בקווים המפעילים. לכן דרושה בהחלט תקופת מעבר, דרושה בחינת הנושא של הקווים המפעילים, דרושה התייחסות של הקווים המפעילים ככאלה שאין כמעט מקום שישתתפו במכרזים. דרושה בדיקה נוספת של הפעלת הרב-קו גם לקווים המפעילים. צריך להביא את הרב-קו גם למפעילים הקוויים, במטרה לסייע להם.

אריק, תודה. אילן זיקרי, בבקשה. אחריו שלמה בורה.

ראשית אנחנו אסירי תודה לבית הזה, לך, היושב-ראש, לכם חברי הכנסת, על השינוי המהותי הזה בתפיסה. ההישג הזה הוא באמת לא מובן מאליו.

לגבי ההערה שלך, אדוני היושב-ראש, אנחנו כרגע לא במצב שהשגנו את הבית ואנחנו רוצים לעבור לפנטהאוז. העניין פה הוא להישאר בבית, שיישאר קיים, לא לשפוך את התינוק עם המים. השגנו רב-קו אבל בסוף אנחנו לא נישאר במשחק, בסוף יבואו מפעילים עם איתנות פיננסית, כמו שמשרד התחבורה קורא להם, ויהפכו אותנו ל-לא רלוונטיים. לשמור עלינו, זה עיקר הדבר כרגע. תודה.

חברים, ללמוד: לא חייב להיות נהג מונית שמדבר הרבה... שלמה בורה, בבקשה.

חבר כנסת מדבר הרבה יותר...

אני מצטרף למילים של כולם על ההישג שהוועדה השיגה, אבל אני לא מבין למה המשרד לא יושב עם הנציגים לשמוע אותם, לגבש איתם. איך אנחנו ממשיכים קדימה? אנחנו באים לפה ו-12 שעות לפני הוועדה פתאום שולחים עוד איזה נייר ומשנים את מה שאתה היית אמור להקריא היום אבל בסוף אתה לא מקריא. למה לא יושבים איתנו עד היום? אנחנו לא נוותר על הבית שלנו כל כך מהר, איתן. אתה יודע את זה, אנחנו לא מתכוונים לוותר, לנו אין משהו אחר בחיים, לנו יש רק את זה. ואם לא ייתנו לנו להמשיך פה שש שנים, איתן, זו תהיה אטימות. אטימות נטו. תודה.

תודה, אדוני. ויקטור אררה, אבי גזית ואורי אברהם.

אני חושש שיש כאן הטעיה של הציבור ושל חברי הכנסת המכובדים. לאחר שסוף-סוף משרד התחבורה הסכים לשלב את הרב-קו במוניות שירות, הדיון היום הוא לכאורה האם ישולב הרב-קו עכשיו או רק לאחר מכרזים. אבל מהות הדיון איננה הרב-קו, אלא המשך קיומן של מוניות השירות. אני אסביר.

מה אדוני היושב-ראש וכל אזרח חושב לאחר ההכרזה של משרד התחבורה? שאם ילדה בראש העין פספסה את האוטובוס לבית הספר היא תוכל לנסוע עם מונית שירות עם הרב-קו ולהגיע בזמן לכיתה. אבל מה המדיניות של משרד התחבורה בתחבורה ציבורית? מכרזים, אשכולות, קווים של מפעיל תחבורה אחד ויחידי. דהיינו, קווים של מוניות שירות שלא יתחרו באוטובוסים. זאת אומרת, אם נוסע פספס את האוטובוס או שהאוטובוס לא מגיע או שפתאום מגיעים שלושה או שהאוטובוס לא עוצר בתחנה כי הוא מלא, הנוסע יצטרך לחכות עד שיבוא אוטובוס אחר, כי לא תהיה מונית שירות בקו המתחרה באוטובוס. זה לא מה ששאפנו וזה באמת הרג של ענף מוניות השירות הקיים.

ויקטור, זה כמו בשיר של יהונתן גפן, "אני מסיפור אחר". אתה מסיפור אחר. אנחנו כבר עשינו התקדמות מאוד מאוד גדולה. זה אפילו מעליב מה שאתה מקריא פה, לפחות כלפינו, כלפי מי שעמל כל כך כדי לשנות את הכיוון. חוץ מזה, אתה פה על תקן מומחה לרב-קו, לא ביקשתי ממך פה... סיימנו עם הרב-קו אז עכשיו הרחבת את מעגל ההתמחות? אני לא מקבל את זה. אנחנו יושבים פה, עוד לא התחלנו את הדיון, ואתה כבר קובע מסמרות, אתה קובע מדיניות. לפחות אפשר להגיד תודה, "עמלתי על הרב-קו, רציתי מאוד שיהיה רב-קו, הצגתי פה כל פעם...". אני בכלל חשבתי שאתה בא לתת לי הרצאה על איך אפשר ליישם את הרב-קו לאלתר - - -

על איך אפשר ליישם את הרב-קו לאלתר מבחינה טכנולוגית, כתבתי חוות דעת לוועדה - - -

יקירי, אני ביקשתי ממך לדבר על העניין הזה. ויקטור אררה, יקירי, תודה.

איתן, תן לו לדבר, הוא ייכנס לזה.

שלמה בורה, אני לא - - -

בבקשה, תן לו - - -

שלמה, עשה לי טובה, יש כאן אנשים נוספים שרוצים לדבר.

אבל יש פה הרבה קהל, אנחנו מחכים לזה כבר הרבה זמן, זה המהות של העניין.

שלמה, כבר נתתי לך את זכות הדיבור, זה לא יפה.

אז תן לו בסוף - - -

לא, אני לא אתן. אני נתתי לבן אדם את זכות הדיבור על עניין מסוים. יש כאן מספיק אנשים שיכולים להתייחס לכל הדברים האחרים. די, שלמה, יש פה עוד אנשים, שלכם, שרוצים לדבר, אתם לא היחידים.

אבי גזית, מוניות קו 4 ו-5, ואורי אברהם, בבקשה.

אני אבי גזית, מוניות קווים 4 ו-5, תל אביב, התאגדות מוניות השירות הפעילות. קודם כול, העניין של הרב-קו הוא מאוד עמום. מדברים על הרב-קו, אבל מדובר על רב-קו לטייקונים העתידיים, לא למוניות השירות הפעילות שפועלות עכשיו.

אנחנו לא נגד רפורמות, אנחנו בעד רפורמות, בעד לשפר את התחבורה הציבורית לציבור הנוסעים, אבל אם יחסלו את מוניות השירות אז המונופולים אגד ודן יעשו מה שהם רוצים בתחבורה הציבורית, ואנשים יחזרו לנסוע בפרייבטים, לא יהיה להם תחליף - - -

אני אגלה לך סוד, אבי: אגד ודן על רגליהם האחוריות נגד התיקון הזה. אבל עזוב, לא חשוב.

אני רוצה להגיד שאגד ודן אף פעם לא הוצאו למכרזים, והם מקבלים עשרות ומאות מיליארדים של שקלים. קואופרטיב דן הפכה להיות חברה של איזה 80 איש, היא הפכה להיות חברה של נדל"ן נטו. נדל"ן נטו. לנו אין זכות קיום אם לא ייתנו לנו את הרב-קו במיידי, אם לא ייתנו לנו את הגנת הקשישא, אם לא ייתנו לנו את הזכות לעוד שש שנים לעבוד וייתנו לנו נקודות זיכוי במכרזים כדי שנוכל להיות שווים, כדי שלא הטייקונים ישתלטו על מוניות השירות וזה יהיה מונופול אחד גדול.

תודה, אבי. אורי אברהם.

אני אורי אברהם, מנכ"ל מוניות החלוץ עתיד, טירת הכרמל, מזה 28 שנה. גברתי המנכ"לית, אני אחר כך מבקש את התשובה שלך.

משנת 59' התחנה שלנו. 59' היא עלתה לאוויר. בשנות ה-60 וה-70 הסענו מאות אלפי נוסעים בין טירת הכרמל לחיפה והשכונות הדרומיות של חיפה. בשנות ה-80 וה-90 הסענו בין שניים לשניים וחצי מיליון נוסעים בשנה. כדי לסבר את האוזן, רכבת ישראל הסיעה בשנת 80' 3.3 מיליון נוסעים, ובשנת 90' הסיעה 2.5 מיליון נוסעים. אנחנו הסענו את המספרים האלה בשנות ה-80 וה-90.

בשנת 94' המפקח על התעבורה הנפיק לנו רישיון להסעת נוסעים בקו שירות, עם לוחות זמנים, עם שבתות וחגים. הנה הרישיון, שנת 94', תעודת קלף. אנחנו נפלנו בפח; מלכודת הדבש שלנו הייתה ברפורמה. אנחנו לא היינו צריכים להיכנס ברפורמה. היה לנו קו, קו שלנו, שאנחנו יצרנו אותו. היום אגד, אחרי 50, 60 שנה, מפעילים קו בקו שלנו. הרפורמה גמרה אותנו.

לגבי השיפור לאזרח – נכון, כל הכבוד: שיפור לאזרח, הסעת המונים, רב-קו. אבל מיום ליום אין לנו נוסעים. היום אני מפעיל 20 מוניות מתוך 57. חלק גדול מהם, עם כל הצער, מתפרנסים מעבודה עם כל מיני מוסדות. אם היו מחכים לשירות – אין נוסעים. המונית עוברת, 50 נוסעים עומדים, ואולי אחד נוסע. אז למה אנחנו מחכים? למכרזים החדשים? אם אנחנו לא מקבלים את הרב-קו היום אנחנו לא שורדים מחר. אני, התחנה שלי בשנת 2018 לא תשרוד.

תודה, אורי אברהם.

איתן, ברשותך, תן בבקשה לוויקטור לדבר, כי זה המהות של העניין: איך עושים את המסלקה הזאת הרבה יותר מהר. בבקשה, איתן.

תודה. יעקב אשר, ולאחר מכן יוני מקו 51.

אדוני היושב-ראש, אני קודם כול רוצה לומר שהשינוי הזה הוא בהחלט הרבה מאוד בזכות העקשנות והעבודה המאומצת שלך ושל חברים אחרים. זה אחד הדברים שנותנים לנו את הרוח הגבית; שאפשר גם מהשולחן הזה, ולא רק משולחן הממשלה, לאתגר את המערכת. אני חושב שמגיעה גם מילה טובה מאוד לשר ולמערכת של משרד התחבורה - -

וגם האוצר.

- - וגם האוצר, על כך ש... איך אומרים, רק חמור לא משנה את דעתו. אדם אינטליגנט יכול לשנות את דעתו ולראות את הצורך.

אני רוצה לומר את הנקודות המרכזיות בעניין הזה, כדי שלא יתערבבו נקודות אחרות. המטרה הראשונה היא חיזוק התחבורה הציבורית, ואני מציין בהערצה את ידידי דב וחברי כנסת נוספים, שלוקחים את הנושא של תחבורה ציבורית ולא מפספסים אף הזדמנות להעלות את זה על ראש שמחתנו. התחבורה הציבורית והחוכמה של הסנכרון שלה – זה אחד הפתרונות החשובים במדינת ישראל, שרק הולכת ומצטופפת כל הזמן, במיוחד באזורי הביקוש והאזורים הבעייתיים.

וכאן, בבשורה הזאת, יש גם חיזוק התחבורה הציבורית וגם הנגשתו לציבור רחב יותר, מה שיהפוך את זה ליותר ויותר אטרקטיבי.

נקודה נוספת. אנחנו גם בני אדם, ואנחנו נמצאים בתוך מערכת שבהרבה מאוד חוקים בסופו של דבר הרבה דברים מולכים על ידנו מהאנשים שנמצאים מאחורי העניין. בוודאי שיש פה אנשים שעובדים לפרנסתם, וצריך לראות שהתהליך הזה לא יפגע בהם, שלא ידרוס אותם. אף אחד לא רוצה את זה, בוודאי לא אתה, אני מכיר את הרגישות שלך. ולכן, כשנגיע להקראה ולדברים, צריך לראות את קצה התהליך – האם בקצה התהליך יש פתרון לאנשים האלה, יש פתרון בשילוב שלהם, או שחלילה הם יכולים ליפול, בגלל שרובם לא בעלי אמצעים גדולים ואין להם עורכי דין שיודעים ללמוד את תורת המכרזים כפי שצריך ולא יודעים לעשות את מה שצריך לעשות. כי אז הם יכולים להישאר בסופו של דבר אלה שגרמו להעלות את הנושאים האלה על סדר היום, אבל גם אלה ששילמו את המחיר.

דבר נוסף שצריך לומר – גברתי המנכ"לית, אם כבר עושים את השינוי הזה, בואי נעשה אותו נכון. כי כשנותנים את האפשרות בקווים כאלה ואחרים, צריך לתת דגש לנושא של השאטלים. עכשיו, אל תקראו לזה שאטלים, כי אז זה כבר לא שירות וזה כבר ככה וזה ככה. אתם צריכים לראות שכשאתם עושים את המיפוי... הרי מתי החשיבות הגדולה באמת של ההסעות הללו? בימי העומס, בימים שבהם יש מרכזי תעסוקה שאנשים צריכים להתרגל שהם נוסעים יום-יום בעניין הזה וזה פותר להם את הבעיה. יש שאטלים מרכבת, ממקומות אחרים, תכף תהיה רכבת קלה – תחשבו על הכול, על כל החיבורים הללו.

אנחנו נעשה את זה כחלק מהשימוע - - -

זה חייב להיות במעקב שלנו, אדוני. בסוף יעשו מכרזים, יעשו רפורמות, אבל את הקווים עצמם לא ישנו.

תודה.

מילה אחרונה, אדוני. אדוני, כמו שגם אתה הצהרת בישיבות האחרונות, וגם יושב-ראש הקואליציה, שהיה פה בישיבה הקודמת אמר, וגם השר אמר את זה, במסיבת עיתונאים, וגם אני אומר את זה כאן, לחבריי האחרים: תחליטו באיזה דת חשוב לכם העניין. יש דת של תחבורה ציבורית, ובדת הזאת אני תומך מאוד מאוד. אבל אם כל זה יהפוך למסלול עוקף סטטוס-קוו ויגרום לכך שהנושא של תחבורה ציבורית בשבת ייפרץ – לא זאת המטרה, וזה גם לא יהיה. ולכן אני בא ואומר דבר אחד: בואו נסתכל על הצרכים הגדולים. יש לנו ויכוחים גם בחיים, זה נכון. אבל השאלה היא איזה דת אתם מקדשים יותר. תחשוב אם אתה מקדש יותר את התחבורה הציבורית, או את השבירה או סדיקה של הסטטוס-קוו. זה לא יהיה.

תודה. דרור, בבקשה. דרור יוני סוראנו, מוניות קו 51, מונית הבית מה שנקרא.

אני רוצה להודות לך, כבוד היושב-ראש, ולכל חברי הכנסת, על העבודה המופלאה שאתם עושים בתקופה הזו. אני רוצה להגיד לכם שמי שהכניס את הרעיון של הרב-קו זה מוניות השירות הפעילות. כי משרד התחבורה בהתחלה בכלל התנגד לזה, הוא אמר שלא ניתן, בגלל כל מיני סיבות ששמורות לו.

כרגע אני רואה שהם מוכנים לתת את זה, אבל רק שזה לא יהיה למוניות השירות הפעילות כנראה. הכול רק כדי שאותן מוניות שירות לא ייכנסו בתוך העניין הזה. עכשיו, אם היו נותנים את הרב-קו הזה למוניות השירות הפעילות בזמן שהכניסו את הרב-קו באוטובוס, אז אנשים - - -

יוני, אתה מבזבז את הזמן שאני נותן לך על דברים שהם באמת... תהיה ממוקד בדברים שהחברים שלך התייחסו אליהם, לדעתי.

אוקיי, אני אהיה יותר ממוקד. לא ייתכן שאנשים עובדים עשרות שנים במוניות השירות ואת מקום העבודה שלהם והפרנסה יעבירו לטייקונים. אנחנו יצרנו את זה, אנחנו בנינו את זה, זה היה רעיון שלנו כל השנים. זאת אומרת, מי שיצר את מוניות השירות זה לא משרד התחבורה. ועכשיו בעצם פשוט לוקחים את הדבר הזה ורוצים להעביר את זה למישהו אחר. אבל אני לא חושב שזה הגיוני שיעבירו את כל מקומות העבודה האלה לקבוצות שיהיו מונופול.

תודה. גיל יעקב, דוד, וגם ביקשו עוד שניים, ואז אני אאפשר לוויקטור אררה לומר משפט, ואז ניתן למשרדי הממשלה להשלים, ואז אני אסכם. גיל יעקב, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני קודם כול מאוד רוצה להודות לקרן על העבודה בנושא הזה, ולכל אנשי המשרד והמשרדים שהיו שותפים, וכמובן גם לך, אדוני היושב-ראש, ולחברי ועדת הכלכלה והצוות של ועדת הכלכלה. זה בהחלט הישג, ואנחנו מברכים עליו.

אני חושב שאנחנו נמצאים עכשיו בדיון על ה-איך, שזה מצב הרבה יותר טוב מהמקום שהיינו בו. אני רוצה להתייחס ברשותך לנושא ה-איך, ואולי לחדש - - -

אבל בלי להגזים, כי עוד יהיו לך הזדמנויות.

אני לא מגזים. עלתה פה השאלה של תקופת המעבר, ויש פה שאלה של היערכות המשרד ליישום של רפורמה מהסוג הזה. מדובר פה על הרבה מאוד מכרזים, על הרבה מאוד אשכולות, ואולי כדאי לקבל פרטים – אולי כדאי שוועדת הכלכלה תבקש פרטים – על ההיערכות של המשרד מבחינת כוח אדם, מבחינת הדרך שבה יטופל הנושא הזה בלוחות זמנים שהם קצרים. הרי אנחנו יודעים שמשרד התחבורה, במיוחד כל האנשים שעוסקים בתחבורה הציבורית, עמוסים במשימות והם לא מצליחים לסיים בלו"ז שנקבע מראש - - -

דווקא דרור נראה לי רענן...

דרור צריך עזרה של עוד אנשים, אני בטוחה. ואני חושב שחשוב להבין איך הדבר ייושם, גם בשלב הביניים וגם ברפורמה עצמה, כדי שבסוף הציבור באמת ירוויח יותר שירות.

דבר נוסף, שנאמר גם בדיונים הקודמים ולדעתי גם ביקשתם ממשרד התחבורה: לקבל תוצאות של סקר שנערך, שהוא הבסיס לתכנון הקווים החדשים. אני חושב שעכשיו, כשיש איזשהן הסכמות והתקדמות, חשוב לקבל את המתווה, כדי לדעת איזה אשכולות יופעלו, איזה קווים, מהן תוצאות הסקר. צריך לקבל את המידע, כדי להבין לאיזה כיוון אנחנו הולכים ואיזה שירות הציבור יקבל.

אני יכול להגיד לכם שכבר השבוע ראיתי אנשים בתחנה שואלים אחד את השני, ואפילו עצרו לשאול נהג מונית שירות, מתי כבר אפשר להשתמש ברב-קו לעלות, וגם פונים לארגון שלנו לשאול את זה. אני חושב שזה חשוב לתת לציבור מענה כמה שיותר מהר על כל הסוגיות האלה.

משפט אחרון.

יש את הנושא של תהליך החקיקה של החוק לכרטוס חכם; צריך לוודא שלא מסנדלים מבחינת לוחות זמנים וכל מיני תהליכים, את התהליך בחוק השני לגבי כל הנושא של הרפורמה - - -

תודה, גיל. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולברך אותך ואת כל החברים בארגון שלכם על העבודה היוצאת מן הכלל שאתם עושים למען התחבורה הציבורית.

תודה.

דוד, בבקשה.

ראשית, עצם העובדה שקושרים את המושג מוניות שירות עם רב-קו זה בהחלט מהפכה ראויה לציון. אני מניח שמי שעסק במלאכה יודע שזה הוא, ותודה לכל מי שעשה את זה.

אני לא רוצה לחזור על דברים, אבל הבעיה שהמעט מאוד ששמענו מהמנכ"לית, מקרן, מביא אותנו למסקנה מאוד ברורה: שכל המהפכה הגדולה הזאת, יכול להיות שברמה הלאומית, איתן, אנחנו נפגוש מערך שלם של מוניות שירות מגובה ברב-קו בטכנולוגיה כזאת או אחרת... כל זה לא רלוונטי לאף אחד מאלה שיושבים פה. אף אחד, כולל אני וכולל כל האנשים, לא יהיו במשחק הזה. זה ברור לגמרי. מי שזה לא ברור לו, הוא לא רוצה שזה יהיה ברור לו. מכיוון שיהיו פה תנאי סף שאנשים לא יעמדו בהם. במקרה הטוב הם יהיו השכירים בדרגה הנמוכה ביותר אצל אותו בעל הבית שיש לו חוסן כלכלי.

ולכן לא ייתכן שמאבק שנמשך שלוש-ארבע שנים, שבשנתיים האחרונות התעצם לרמות יום-יומיות, עם ארגונים ותת-ארגונים, שלכולם מטרה אחת, לשרוד – הם לא ישרדו. זאת אומרת, המטרה שעל הגב של כולנו נולד הרב-קו הזה, המהפכה הזאת – אנחנו לא נהנה ממנה. כמו משה רבנו, שלא נכנס לארץ ישראל. ולכן חייבים לתת על זה את הדעת, ודיברו פה חברי כנסת שיש להם אחריות בעניין הזה.

אחד הדברים שאפשר לעשות כדי שאולי חלק ישרדו ואולי כמה אודים עשנים יתעוררו: יש היום 700, זה אומר ש-1,500 לא עובדים. אבל יכול להיות שאם היה רב-קו עוד ארבעה חודשים, אז התחנה שלי, עם 40 מוניות, שלא עובדת בחיפה כבר ארבע שנים – אולי אני אקים אותה מחדש. היום אין לי שום יכולת כלכלית וכדאיות כלכלית להפעיל אותה. אבל תביאו לי רב-קו בעוד ארבעה חודשים – ויגיד ויקטור וכל מי שמבין בטכנולוגיה שזה יכול לקרות תוך ארבעה חודשים, אם יתעוררו – ואז אולי נקבל שנה נוספת, ואז נעבוד שלוש שנים עם רב-קו, ואז המכרזים שיצאו ב-2020 או ב-2021 יפגשו אותנו אחרים. כי היום אתם מדברים לאנשים אחרים, לא אלינו.

יש לי שאלה טכנית לקרן, המנכ"לית. מהמעט מאוד שהיא גילתה לנו... הרי בסך הכול אנחנו לא יודעים הרבה, קיבלנו רק את המסגרת של המסגרת, אפילו לא את המסגרת עצמה. קרן, אמרת שתיקוף הרב-קו ייקבע במכרז או משהו כזה. אני קצת מבין בטכנולוגיה, ומבחינתי זה אומר שההנחה וההשלמה שיקבל המפעיל תמורת ההנחה ייקבעו במכרז. זאת אומרת, גם כאן מי שחולם שכרטיס נסיעה רגיל, שעולה בתוך העיר 6.5 שקלים, שההנחה המקובלת עליו היא 50%, כלומר, הקונה משלם 3.25... אנחנו, או מי שיהיה שם, לא יקבל 3.25 השלמה, אלא הוא יקבל מה שהוא יגיש במכרז.

אבל הוא יכול להגיש גם שבעה שקלים.

הוא לא יגיש שבעה.

כי אז הוא לא יזכה במכרז.

חברים, די.

ואז הוא לא יזכה במכרז.

עוד אין מכרז, עוד אין - - -

- - -

אני אגיד לך למה אני מעלה את זה - - -

תסיים בבקשה.

לא, אני מעלה את זה רק כדוגמה, ויש לי עוד 20, אבל ברור שאני לא אעלה אותן. אני מעלה את זה על מנת להמחיש שהשטן נמצא בפרטים. המסגרת עוד לא נותנת לנו תשובות, היא גוררת אותנו לברך, בכיף, אבל אנחנו גם יודעים שבדרך יש עוד הרבה מהמורות. עכשיו, מה שאני מבקש – כהחלטה אדמיניסטרטיבית, או מינהלתית, או איך שתקרא לזה – זה שכל הפרטים יידונו כאן. כי חשוב לי - - -

כוכבא, בסדר, הבנתי.

עוד חצי משפט. כי חשוב מאוד שיהיה דיון ציבורי גם על הפרטים האלה – ופה זה הדיון הציבורי, אין מקום אחר לזה.

תודה, דוד. מנאר איוב, בבקשה. חברים, כל הזמן שולחים לי עוד פתקים, אני רוצה לסיים.

אני מנאר איוב, מנכ"ל מוניות כרמיאל, מהצפון. אני זוכר שב-20 בדצמבר, בדיוק לפני שנה, קיבלתי את הזכות לדבר פה. דיברו פה על פעילים ולא פעילים, ואני אז הייתי עדיין פעיל. מ-1 בינואר 2017 אין לי את היכולת להיות פעיל, ולצערי הרב, כל אלה שיושבים פה, זה הגורל שלהם, אין משהו אחר. כשאימא חורגת מנסה להאכיל את הבן שלי, היא אומרת לו: פָרוס אל תאכל, שלם אל תפרוס, אבל תאכל ותשבע. אבל איך אנחנו יכולים פה לאכול כשאתם לא פורסים לנו ואסור לנו לפרוס?

אני חוזר על אותו משפט: תאגידי מוניות השירות הם כמו בן אדם בעל צרכים מיוחדים. לא יעזור לו היום לשלוח אותו לעבודה בבניין. גם אם מצאת לו מקום עבודה, זה לא עוזר. בלי פיצוי שייתן לנו מכרזים, אם יש, שנוכל באמת להיכנס בהם ולהתחרות בהם, אנחנו היום לא יכולים להביא אוכל הביתה. אני מתקשה להביא את הלחם והחלב הביתה.

בזה אני איתך.

אין לנו כבר. בלי פיצוי שיאפשר לי להיכנס למכרז, אני מחוץ למשחק.

תודה. אני מבין על מה אדוני מדבר. יהודה אסולין, בבקשה.

תודה. אני מדבר בשם מוניות הגיבורים, מוניות אייל ומוניות מרכז אשקלון. כולנו דרומיים, היינו עד לפני שנתיים שלושה תאגידים, 125-120 מוניות, והיום אנחנו אולי עם 15 מוניות. כל הישיבות שהיו פה, זה דרדר אותנו ודרדר אותנו. גם כשרוצים להפעיל את 15 המוניות, משרד התחבורה לא מאפשר לנו להפעיל אותן. הם עדיין מסתכלים על הרפורמה, להביא כספים ל... אבל אין לנו, אנחנו כבר מדממים. היום אתה לא רואה שום מונית בדרום שעובדת. אנשים כבר התרגלו, אמרו, וואו, הורידו אתכם? אתם כבר לא עובדים? מסכנים.

ברור.

אבל למה הישיבות כאן דרדרו אתכם? למה?

אמרתי ששנה משרד התחבורה... ובשנה הזאת הוא המשיך לדרוס אותנו ולדרוס אותנו, והוא ממשיך. ואני לא יודע מה יהיה בינואר. הוא ייתן לנו איזה אופציה להתקדם במשהו?

יקירי, אני רוצה לגלות לך סוד: יכולנו להעביר את החוק כבר לפני שנה, כשזה היה פה. אבל אני הובלתי את המאבק שלכם בעניין הזה, ועכשיו אנחנו במקום אחר לגמרי, אתה יודע את זה. אבל אני לא יכול לתת - - -

בינואר פג התוקף, מה אנחנו עושים?

יקירי, אני מבין את מה שאתה אומר, אני לא מתווכח איתך, אבל אני מרגיש לפעמים קצת לא נוח - - -

תעשו איזה הקלות, שנוכל - - -

הייתם עבד אלחק פה?

כן.

אז בבקשה. אני רק אומר: אלה שלושת האחרונים: גיל ישועה, גבי צלקה וויקטור אררה בקצרה. ואז אסכם. בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברי הכנסת, על זה שאתם תומכים בנו. מאז ההצהרה של שר התחבורה מר כץ, ישנה נהירה של הרבה נוסעים שמשתמשים ברב-קו, ששואלים אם אפשר לנסוע איתנו. חשבו שזה מעכשיו לעכשיו. גם הנהגים שעזבו אותנו ועברו לאוטובוסים ועברו למתחרים יצרו קשר והם רוצים לחזור כמה שיותר מהר.

אדוני היושב-ראש, בחודש הבא כבר לא יהיו לנו קווי שירות. וכמו שדיברו חבריי מהצפון ומהדרום, שלא פעלו השנה, גם אנחנו, קווי הגליל, בתור אחר התאגידים הגדולים בארץ, עם 150 קווי שירות – היום אני בקושי מפעיל 40. יש סכנה שעוד חודש גם אני לא אפעיל את הקו שלי.

אנחנו מבקשים הקלות. אם זה באגרה ב-2,100 שקל, ואם זה ב - - -

סליחה, לא מאריכים את התוקף? הרי אנחנו יודעים שב-30 לחודש כבר אין להם - - -

31 בינואר, אדוני.

- - -

זה לא קשור. הוא מדבר על חוסר יכולת כלכלית - - -

את זה אני מבין, אבל אני שואל - - -

גם על התוקף של הרישיון.

- - -

אם צריך נעשה את זה גם בלילות. הייתם, בבקשה.

אדוני, אנחנו מבקשים בינתיים הקלות. כי יש לנו חוסר כלכלי להפעיל את הקווים. אנחנו מבקשים הקלות באגרה ב-2,100 שקל, ובערבות בנקאית. אם ניתן לעשות את זה וגם לשלב את הרב-קו כמה שיותר מהר - - -

תודה. גיל ישועה, בבקשה.

שמי גיל ישועה, אני מבעליה של חברה שנקראת WiseRight, שעוסקת בפתרונות תחבורה. אני רוצה להתחבר לזה שאמרת שאתם כבר יותר משנה עוסקים בעניין הזה של הרישיונות. זה נכון, מדינת ישראל מוציאה מיליארדים על סובסידיה ועל תכנונים של קווים, שאנשים מספרים פה שהם לא עובדים ולא מסוגלים לעבוד. לטעמנו הקונספציה של קווים, כמו בעולם כולו, נגמרה. הטכנולוגיה היום מאפשרת לראות אנשים ולראות יעדים ולחבר ביניהם. וזה הכיוון שצריך להיות. מי שעוצר היום את העניין הזה זה הרגולטור, שלא מאפשר הסעות משותפות מעל ארבעה אנשים. ברגע שהרגולטור יאפשר לעשות את זה – ואני לא מדבר על "אובר", אני מדבר על נהג מקצועי, ברכב מפוקח - - -

אני לא יודע איך זה קשור לדיון בכלל.

תן לו, יהודה.

ברגע שהדברים האלה יתבצעו כל בעלי המוניות האלה וכל בעלי הרישיונות האלה ירוצו לעבוד.

תודה. גבי צלקה, בבקשה.

שלום לכולם. אני ממוניות מרכז אשקלון. אין פה הרבה מה להוסיף, רק שאלה אחת, מאוד חשובה, לאנשי משרד התחבורה: מה אנחנו עושים ב-1 בפברואר? לאיפה אני לוקח את הנהגים? 12 נהגים נשארו, מה אני אומר להם, איתן?

יהיו הוראות מעבר, לא זאת הבעיה.

אתה יודע מה הבעיה? שרב הנסתר על הגלוי. הכול נסתר. אמרו רב-קו, אבל מה זה נותן? מי יודע איפה ללכת? קראו לנו? קראו לתאגידים "בואו שבו איתנו"?

עיקרון חשוב בכלכלת רווחה זה שאם פגעתם בנו, תנו פיצוי. תכניסו אותנו כבר לרב-קו, אל תגידו עוד שנתיים. זה בושה להגיד לאנשים האלה עוד שנתיים, הם הגיעו כבר לפת לחם, איתן. אני מברך את שר התחבורה, באמת, מברך אותו על זה שהוא קיבל את העיקרון של הרב-קו. אבל מה אנחנו עושים בינתיים? אנשים הגיעו לפת לחם. תבואו למוניות מרכז אשקלון, תראו איך שולחים שמה פקחים. שלחו יום אחד פקח באשדוד כי לא הוצאנו רישיונות, ונתנו שמונה דוחות. למה? הם לא מסכנים?

ביום אחד שמונה דוחות.

בושה וחרפה, בושה. אני הולך עם כל זה לבית המשפט, גם אם אני אגיע לבג"ץ. אתה יודע מה עשו חודש שעבר על קו אשקלון-אשדוד? הורידו את זה ל-13 שקל. 13 שקל. מי עולה? המעט שעוד עלו, גם הם כבר לא עולים. אשקלון-שדרות – שישה שקלים. איך את יכול להפעיל את הקו, איך?

גבי, תודה. ויקטור, בקצרה. אתה אחרון.

מבחינה טכנולוגית הופץ מסמך לחברי הכנסת עם פירוט ותרשימי תצורה. מבחינת הזמן אנחנו מעריכים שניתן לשלב את מוניות השירות ברב-קו תוך שלושה חודשים. כל תיקוף של הרב-קו יבוקר במשרד האחורי של התאגדות מוניות השירות, וכל שימוש ברב-קו במונית שירות ידווח למסלקה ארצית של משרד התחבורה, דבר שיעניק שקיפות ופיקוח פיננסי מלאים. יש לציין שתצורה דומה למתואר הומצאה לאחרונה על ידי משרד התחבורה עבור שילוב מפעילי תחבורה של מזרח ירושלים בכרטוס רב-קו.

נקודה אחרונה. עלות מערכת המחשוב במוניות שירות הוערכה על ידי משרד התחבורה בכחמישה מיליון שקל.

תוך כמה זמן אתה עושה את זה, ויקטור?

אמרתי. בשלושה חודשים.

גם בזה לא נעשה מכרז?

כבוד היושב-ראש, אפשר שאלה אחת? אני נרשמתי לדבר ואני מוותר על הזכות שלי.

מי אדוני?

משה מלול, מנכ"ל מוניות שי-לי בנתניה. השאלה שלי היא לגבי המכרזים. האם מתכוונים במשרד התחבורה לשמר את הקווים שאנחנו עובדים עליהם, או לשנות את כל הקווים?

תכף, תן לי להתייחס לזה בסיכום, זו שאלה שכבר פותחת דיון - - -

ואם אפשר, שלפני שהם מפרסמים את זה ידונו בוועדת הכלכלה על הנושא של המסלולים.

תודה. אחרון, באמת אחרון, בבקשה.

אני אלי אטלן, ממוניות השרון בנתניה. יש לי חמישה קווים, ומתוכם ארבעה כבר לא פועלים. אני מפעיל שלוש מוניות. היות שהמכסה להוצאת רישיונות היא מינימום שבע, לא הוצאתי להם רישיונות. לכן הבקשה שלי היא זאת: כמו שבאגד כל אוטובוס יכול לצאת לכל קו – שגם אני, בתור מונית שיש לה חמישה קווים, אוציא על אותו רישיון כל מונית, ולא כמו היום, שעל מונית של צורן למשל, אני לא יכול להוציא אותה למקום אחר. אני מבקש שברישיון אני אוכל לנייד את המוניות לכל קו שאצטרך.

זה קיים.

מה שאתה מעלה יהיה חלק מהרפורמה. הבנתי כבר מזמן שאתה צריך לייצר איזון בין קווים חזקים לבין קווים פחות חזקים. האיזון הזה יאפשר לכם גם להיכנס לקווים שלא בהכרח כולם רוצים להיות חלק מהם. הרי אנחנו רוצים שהתחבורה הציבורית תגיע לכל מקום, וזו אחת המשימות של משרד התחבורה – לייצר את האיזון הזה. שלמה, די.

רק מילה, לגבי ה-12 מקומות.

עזוב אותי, שלמה, בחייאת דינק. להגיד לך את האמת: לי כלקוח, 12 מקומות זה... אתה לא יכול לדבר איתי על "צריך מונית שירות כי, כי, כי..." – אבל שגם אני אתן לך להפוך אותה לאיזה אוטובוס. אני רוצה להזכיר שזו הייתה, בין היתר, חלופה לרב-קו. בזמנו. זה היה, מה שנקרא, מדיניות העמימות, שאמרנו שאולי בכל זאת ניתן...

תראו, אני רוצה שאף אחד מאיתנו לא יתבלבל – לא אני, לא אתם ולא חברי הכנסת. בסוף-בסוף אנחנו אמורים לשרת את הציבור. אנחנו צריכים לעשות את זה מכובד, שאנשים ירוויחו, שאנשים יעשו את מלאכתם נאמנה – אבל בסוף-בסוף כל התפיסה באה ממקום אחד: לשנות את פניה של התחבורה הציבורית. ואני אומר את זה כמי שהייתה לו מלחמת עולם – הרבה מעבר לעובדה שדיברתם איתי או לא דיברתם איתי, אלא כתפיסה שאני הולך איתה כיו"ר ועדת הכלכלה. לא לחינם מיניתי את דב חנין להיות יושב-ראש ועדת המשנה לתחבורה ציבורית. אני אגלה לכם סוד: בקדנציה הקודמת אני רציתי להיות יושב-ראש ועדת המשנה לתחבורה ציבורית, אבל זה לא צלח את המחסומים הפוליטיים. אבל בדברים האלה המדיניות שלי היא לא מדיניות פוליטית, היא מדיניות עניינית ומקצועית. כשיש מעשים טובים יש מקום לכולם, אני אומר את זה בכל הכנות.

ואני רוצה שנזכור את זה. כי לפעמים בתוך הדיון... זה בסדר גמור, המדיניות כאן היא שלכל אחד מותר להציג את האינטרס שלו על השולחן, זה לגיטימי. אבל כשאתה מציג את האינטרס שלך ומניח אותו על השולחן, אל תשכח שהאינטרס הזה הוא לא רק לשרת את עצמך, אלא יש לו תכלית הרבה יותר רחבה. ואם אני אמצא את עצמי לא מגשים בתהליך הזה את התכלית הראויה, אנחנו לא נקדם את העניינים, ולא יעזור בית דין לאף אחד. יש תכלית. ולא לחינם בתחילת שנה הבאה אנחנו יוצאים למסע של עשרה דיונים לפחות על התחבורה הציבורית, מכיוון שזה באמת הפך להיות אחד הנושאים – אם לא ה-נושא – החשובים. הוא לא עושה הבדל בין עשירים לעניים, בין מי שיש לו ומי שאין לו – הרי כתוצאה מכך כולם עומדים.

הרצון שלנו פה הוא לייצר שינוי אמיתי. ואני תמיד מעדיף לראות אנשים שמחים שמתפרנסים בכבוד, אבל הרי לא כל ענף המוניות נמצא פה, בוודאי לא כל מוניות השירות. ולא כולם יודעים להגן על האינטרסים של עצמם.

אני אומר את זה פה בצורה ברורה: הקשבנו לכם, אני מקשיב, אבל שאף אחד לא יתבלבל; גם אם לא הייתם באים לפה ואומרים את מה שאמרתם, ידעתי שהדברים ייאמרו, זה היה ברור, לא צריך להיות נהג מונית כדי לדעת את זה. אבל אני רוצה שהדברים ייאמרו בצורה ברורה: נצטרך למצוא את נקודות האיזון. כי בסוף, אני בראש ובראשונה, עוד לפני חבריי חברי הכנסת, שנותנים לי פה, ייאמר לזכותם, את כל הגיבוי... אבל בסוף יש מי שעומד בראש המערכת; ואם זה טוב – כולם מתחלקים, ואם זה רע – אני מניח שאני אמצא את עצמי לבד. ואין לי כוונות כאלה, אני לא... לכן, בעניין ההמרה – אמרתי דברים ברורים בעניין הזה. אני לא מתכוון לתת הסברים באף נושא, אנחנו נעשה פה את המאמץ, ולכן אני אומר שגם אם נידרש פה לקיים דיון אחד או שניים אל תוך הלילה – נעשה את זה. גם עשינו את זה עד הבוקר. אנחנו נעמוד במשימה לפני 31 בינואר.

ועוד דבר אני רוצה לומר. תזכרו עוד נקודה, כשדיברנו על המכרזים זה לא היה אישיו, כולם ידעו שברפורמה החדשה יש מיפוי חדש של הקווים. עכשיו, שאף אחד לא יטעה, אני יודע מה מערכת היחסים המתקיימת בין הכוחות הגדולים במשק, אגד, דן ואחרים. נכון לרגע זה אין ספק שהרפורמה של האוטובוסים שינתה את פניה של התחבורה הציבורית, אין ספק שזה הרג את מוניות השירות, אבל גם צריך לומר שאין ספק שבגדול היום מדינת ישראל במקום אחר, וגם דב יודה בזה. היום אנחנו כבר לא במקום ההוא, ואת יודעת את זה, גברתי המנכ"לית, אתה יודע את זה, דרור, אתם יודעים את זה, נציגי משרד האוצר והמשפטים. ישראל חייבת ללכת למהפכה דרמטית. כמו שהשר עשה את המהפכה הגדולה בתשתיות – ולא סתם אני נותן לו את השם "הורדוס של הכבישים" – הוא גם חייב להיות ההורדוס של התחבורה הציבורית.

לגבי הקווים, אתם תצטרכו...אני אדבר איתכם אחר כך, אני לא רוצה לדבר בפורום המורחב הזה. נצטרך לחשוב על האופן שבו יתנהלו המכרזים. זה דבר שאנחנו נצטרך לשבת בעניין שלו, כדי שלא יקרה שכוחות גדולים ישתלטו על השוק. אני לא אאפשר את זה, אנחנו לא נאפשר את זה. לא כל מכרז בהכרח נותן את תוצאותיו, וראינו את זה במכרז הכספומטים, שלא עשה יותר טוב אלא עשה יותר רע.

אנחנו רוצים תחרות הוגנת. שאף אחד לא יתבלבל, זה לא שעכשיו אתה נוסע במונית ואתה חולם בלילה מתי כבר שוב תיסע במונית. זה לא המצב היום, ויודעים את זה מי שמשתמשים במוניות השירות. לכן אני אומר, אנחנו נהיה שותפים, אבל מי שירצה לאכול את כל העוגה – אני לא שותף שלו. אני אומר את זה גם לחברים שלי חברי הכנסת. כל עוד אני אראה שאתם באמת באים ממקום נכון, יהיה על מה לדבר. אבל אם זאת תהיה חזירות, אני לא אהיה שותף. גם אתם צריכים להבין את הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים. יש כאן שאלות שנצטרך לתת עליהן את הדעת, וביחד נוציא את התוצאה הטובה ביותר תחת ידנו.

אני ארצה לקבל מכם בשיח את הדיווח איך המכרזים הולכים להיות, איך הטענות שמועלות כאן לא... שבסוף לא ישתמשו בנו כדי לעשות את מה שאנחנו - - -

האם יש שולחן עגול שגם הם חלק ממנו?

אחרי שאני אשב איתם... זה לא פשוט, כי הם לא היחידים בשולחן - - -

אף אחד לא מדבר איתנו, אף אחד לא - - -

אבי, אבי - - -

אל תעזור לי.

הוא אמנם חרדי, אבל הוא מדבר שוטף.

- - - אבל מה עם הרישיונות? אנחנו היחידים בשוק שהם עם רישיונות.

יקירי, תאמין לי, בוא נזכור תמיד... עכשיו אתה מכורבל בתוך הדובון שלך, אבל אני רוצה להזכיר לך שלפני חצי שנה לא התכרבלת, אני זוכר, היית לוחמני, כי היינו במקום אחר. אז בבקשה שכל אחד מאיתנו גם ידע איפה הוא נמצא.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה. בקרוב מאוד נקיים את הדיון הבא. תזכרו: ב-31 בינואר, בעזרת השם, אנחנו מסיימים בכל מקרה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25.