הכנסת השלוש-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 212

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי. ו' בחשון התשנ"ה (11 באוקטובר 1994), שעה 09:00

חברי הוועדה; חי מירום - היו"ר

מי גפני (משקיף)

אי דיין

ר' זאבי

עי זיסמן

א' זנדברג

י' לוי

די מנע

אי פורז

מי שטרית

מזכיר הכנסת שי יעקבסון

מוזמנים; יושב-ראש הכנסת ש' וייס

עי מאור

אי אור

י' בא-גד

ב' טמקין

רענן כהן

לי לבנת

אי רביץ

מ' שטרית

שי כרם - סגנית מזכיר הכנסת

די לב - סגן מזכיר הכנסת

י י עמיקם - ראש אגף הסברה וקשרי חוץ

ר' קפלן . - מנחלת לשכת יו"ר הכנסת

יועצים משפטיים; צי ענבר

ד' לחמן-מסר

מזכירת הוועדה; אי בן-יוסף

א' זכאי

סדר-היום; 1. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות

הצעות לסדר-היום.

2. מועדי המושב הרביעי של הכנסת השלוש-עשרה.

3. שונות.

4. חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מסי 18}

(הגבלה על כהונה כדירקטור), התשנ"ד-1994 - של חה"כ אורי אור -

הכנה לקריאה שניה ושלישית.

5. קביעת הרכב ועדה משותפת לדיון בחוק יסוד: הכנסת.

6. קביעת ועדה לדיון בהצעת לסדר-היום.

7. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק.



ערעורים על החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים

שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום

היו"ר חי מירום;

אני פותח את הישיבה. נתחיל, כרגיל ביום שלישי, בערעורים על החלטת נשיאות

הכנסת שלא לאשר דחיפות של הצעות לסדר-היום.

הערעור הראשון של חברי-הכנסת נעמי חזן ורענן כהן בנושא: התקפות תושבי

קרית-ארבע על האלוף בירן והמשטרה והתנהגות המשטרה כלפי תושבי הקריה. חבר-הכנסת

רענן כהן, הטענה שלך היא שמדובר בערעור טכני?

כן וניסיתי להבין למה. מאשרים הצעות באותו נושא ל-5 חברי כנסת, המזכירות

הגישה לנשיאות את כל ההצעות בסדרה אחת - כולל ההצעות שלנו - לחמישה חברי כנסת

אישרו את העלאת ההצעות ואילו את ההצעות של חברת-חכנסת חזן ושלי הוציאו.

,

האם למישהו מסיעת העבודה יש הצעה בענין ענת כהן?

אין.

המידע שמסר חבר-הכנסת רענן כהן הוא מדוייק. המזכירות מצאה לנכון להציג את

ההצעות כסט אחד. אני הייתי במיעוט שסבר שהמזכירות שקלה שיקולים נכונים, הרוב

בנשיאות סבר שצריך להפריד את ההצעות. זה נתון עכשיו לשיקול דעתה של ועדת הכנסת.

לא הבנתי את התשובה, חברת-הכנסת מאור לא מסרה את דעת הרוב.

יש חילוקי דעות בנשיאות האם מדובר באותו ענין או לא. יושב-ראש הכנסת יביע את

דעת הרוב בנשיאות.

היה ויכוח על התפר. אתמול, במסגרת הצעת האי-אמון היה דיון מדיני כולל על

יהודה ושומרון. במקרים כאלה אנחנו לא מאשרים הצעה שהיא חופפת פחות או יותר, זה

הכלל.

למה אושרו ההצעות לגבי גבי ענת כהן?

חמש ההצעות היו ממוקדות רק בענין אחד: התנהגות המשטרה כלפי גב' כהן. שתי

ההצעות האחרות היו מנוסחות באופן כזה שהן כיסו את הנושא של הצעת האי-אמון, אחת

מהן אפילו בכותרת, זה מקור ההפרדה. אם אתמול לא היה מתקיים דיון על הצעת אי-אמון

שדן במכלול לא היינו עושים את זה.



היו"ר חי מירום;

אני מעמיד את הערעור להצבעה. מי לערעור? מי נגדו?

הצבעה

בעד - 7; נגד - 1

הערעור נתקבל

הי ו"ר חי מירום;

אני קובע שהערעור של חברי-הכנסת נעמי חזן ורענן כהן התקבל וההצעות יצטרפו

לסט.

אנחנו עוברים לערעורו של חבר-הכנסת אברהם שפירא בנושא: שביתת עובדי עיריית

בני-ברק - נזקים וסכנה לציבור. לפני כשבועיים אישרנו לחבר-הכנסת הלפרט הצעה דומה

וזה כנראה נמשך. זה הופך להצעה רגילה. מאחר שחבר-הכנסת שפירא לא נמצא כאן אני

מעמיד את הערעור להצבעה. מי לערעור? מי נגדו?

הצבעה

בעד - 3; נגד - רוב

הערעור נידחה

היו"ר חי מירום;

אני קובע שהערעור של הבר-הכנסת אברהם שפירא נידחה.

אנחנו עוברים לערעורו של הבר-הכנסת דוד מנע בנושא: התארגנותן של רשויות

חזקות במסגרת השלטון המקומי המסכנות את עתידו.

ביום חמישי שעבר התכנסו באזור המרכז 30 ראשי רשויות הזקות שהתקציב שלהן מאוזן

והן לא זקוקות לסיוע ממשרד הפנים. מרכז השלטון המקומי, המייצג את כל הרשויות

המקומיות, עומד להערכתי בפני פילוג כי נוצר מצב שהרשויות החזקות יוצרות קיטוב בין

הרשויות החלשות לרשויות ההזקות, זה נושא שדורש טיפול מיידי.

כשאני שומעת את ההנמקה זה משכנע יותר מהכותרת מרו גם שזה הובא בפני הנשיאות

לאור חולשת יו"ר המרכז וכן הלאה. היו לנו תשעה נושאים אחרים שאישרנו

ובגלל עומס הסעיפים נזקקנו לצמצם אותם.

אני מעמיד את הערעור להצבעה. מי לערעור? מי נגדו?

הצבעה

בעד - 5; נגד - 4

הערעור נתקבל

חבר-הכנסת מנע הצביע.

אני חבר ועדה קבוע.

אנחנו מאפשרים לחבר ועדה קבוע להצביע. אני קובע שהערעור של חבר-הכנסת דוד

מנע התקבל.

אנחנו עוברים לערעורו של חבר-הכנסת שלמה בניזרי בנושא: העונש שהוטל על

הרוצחת כרמלה בוחבוט. חבר-הכנסת בניזרי לא נמצא, אני מעמיד את הערעור להצבעה.

מי לערעור? מי נגדו?

הצבעה

בעד - 1; נגד - רוב

הערעור נידחה

ו

אני קובע שערעורו של חבר-הכנסת שלמה בניזרי נידחה.

אנחנו עוברים לערעורו של חבר-הכנסת אליעזר זנדברג בנושא: גיוסם של רוצחי

אורי מגידיש ז"ל לשב"כ הפלשתיני.

הדברים ברורים ואני לא חושב שצריך להרחיב.

הנשיאות סברה כי כאשר יש שתי הצעות אי-אמון שעוסקות ברמת הגולן ובשטחים ואחת

מההצעות האלה היא מטעם סיעת המציע, מה גם שיש לנו דיון על האירוע החבלני שהיה

בירושלים, היא מצאה לנכון לא לאשר את ההצעה.

אני מעמיד את הערעור להצבעה. מי לערעור? מי נגדו?

הצבעה

בעד - 4; נגד - 6

הערעור נידחה

אני קובע שהערעור של חבר-הכנסת אליעזר זנדברג נידחה.

אנחנו עוברים לערעורו של חבר-הכנסת סילבן שלום בנושא: יחסם של הגופים

הממלכתיים לאלימות כלפי נשים. המערער לא נמצא כאן. אני מעמיד את הערעור להצבעה.

מי בעד הערעור? מי נגד?

הצבעה

בעד - 4; נגד - 5

הערעור נידחה

אני קובע שהערעור של חבר-הכנסת סילבן שלום נידחה.



מועדי המושב הרביעי של הכנסת השלוש-עשרה

יש כאן מכתב שהופנה אלי על-ידי מזכיר והכנסת מר יעקבסון בענין מועדי המושב

הרביעי של הכנסת השלוש-עשרה. ההצעה גובשה אצל יושב-ראש הכנסת והוא יסביר אותה

בפנינו. בבקשה.

1, בדרך כלל אנהנו קובעים את המסגרת של עבודת הכנסת בישיבה הראשונה או השניה

של המושב. התקנון קובע שעל הכנסת לשבת לפהות שמונה חודשים כשהחלוקה היא לשני

כנסים ועל כן אני מביא את ההצעה בפניכם.

2. מאז שנכנסתי לתפקיד אני מתייעץ עם חברי בנשיאות למרות שהנושא כולו בתחום

הסמכות שלכם וההצעה היא בתחום הסמכות שלי. אני לא רוצה לדווח על הדיון בנשיאות

אבל בסופו של תהליך ההתדיינות אני מביא בפניכם הצעה שזכתה לתמיכת הנשיאות כולה,

כרגע. אם תאמצו את ההצעה שלי למחשבה, אין לי התנגדות שתעכבו את החלטתכם.

מהי הצעתי. כבית, כקולקטיב, אנחנו מזמנים לעצמנו תקלות וגם בקורת ציבורית לא

מוצדקת. כך היה בזמנו בענין שכרם של חברי הכנסת ועידכון השכר. גם כאשר אנחנו

יוצאים לפגרות הקצרות ביותר בהשוואה לפרלמנטים אחרים בעולם, תוקפים אותנו בכל פעם

על עצם יציאתנו לפגרה ומגזימים בתיאורה. המקרה הבולט היה לפני שבוע כאשר חזרנו

מפגרה הכי קצרה בתולדות הכנסות, פגרת-קיץ של חודשיים ויום, ואמרו שזו הימה פגרה

של שלושה חודשים. אנחנו יוצאים לפגרת קיץ כמעט באמצע חודש אוגוסט אבל יש מורה

באוניברסיטת תל-אביב שמפרסם באופן קבוע מאמר בשני עתונים ממעמקי פגרתו שהתחילה

בראשית יוני. אני מוכיח אותו ויחד אתו את רוב הקהילה האקדמית שלי בפגרתה.

חשבתי שכפי שמועדי הבחירות נקבעים על-פי חוק, כדאי שוועדה תקבע נוסחה קבועה

של פגרות כדי שהדבר יהיה ברור. בדקתי וכמעט שאין בעולם פרלמנט שזה לא קבוע כחלק

מהתקנון שלו. יש לנו עכשיו זמן ואולי כדאי שהוועדה שעשתה כמה תיקונים חשובים

בתקנון תתייחס להצעה שאני מעלה כאן ואולי לא יהיה כלל צורך לקיים דיון.

היו"ר חי מירום;

אני מבין שמדובר במסגרת כמעט זהה לזו מהשנה שעברה?

יו"ר הכנסת שי וייס;

היא השתנתה מעט בגלל השנה המעוברת.

אני מבקש לקיים התייעצות עם חברי הנשיאות מסיעת הליכוד ולכן אני מבקש לדחות

זאת בשבוע.

יי לוי;

אני מניח שתישמענה הערות גם לפני ההתייעצות עם חברי הליכוד ואני מבקש להתייחס

להצעה.

יושב-ראש הכנסת צודק בהצעתו שצריכה להיות קביעה ברורה לגבי הפגרות. הקביעה

הקיימת היא שהכנסת צריכה לעבוד 8 חודשים.



יו"ר הכנסת שי וייס;

מינימום. אני מציע 9 חודשים.

בגלל השנה המעוברת והחגים קשה לקבוע מסמרות אבל ההצעה שלפנינו היא מאוזנת

ונכונה.

הערה שולית. אני מציע לסיים את כנס הקיץ לפגי תשעה באב מפני שכאשר הנשיאות

אומרת שהכנסת מסיימת את עבודתה ביום ראשון יודעים שמסיימים ביום רביעי אבל כאשר

כותבים שזה יהיה ביום שני, משתמע כאילו ביום שני מקיימים ישיבה של הכנסת.

מזכיר הכנסת שי יעקבסון;

לא יכולתי לכתוב שזה יהיה ביום ראשון כי זה יום תשעה באב.

י י לוי;

אני יודע, תכתוב שזה יהיה ביום המישי.

דבר נוסף. תמיד, מתוך התחשבות בעובדי הכנסת, השתדלנו להתהיל את הפגרה בתהילת

הודש אוגוסט כי יש כאלה שעובדים בהוראה, אלה הופשות של הילדים וצריך להזור

לבית-הספר בחודש ספטמבר. לנו זה לא משנה אם הפגרה תהיה בספטמבר או אוקטובר אבל

תמיד התחשבנו בעובדים. לכן אני מציע שסיומו של כנס הקיץ יהיה ב-ז י באב.

רענן כהן;

לפי מתכונת העבר תום כנס החורף הוא בסוף מרץ או בתחילת אפריל. לפי ההצעה

שלפנינו הכנס אמור להסתיים ב-9 באפריל, זו הארכה ותוספת של שבוע.

השנה היא שנה מעוברת אבל בסך הכל יש, כמו תמיד, פגרה של חודש.

רענן כהן;

חודש אפריל הוא חשוב, לפני פסח, כשהפוליטיקאים זקוקים לו לצורך כל מיני

פעילויות.

עי זיסמן;

אני מציע שיהיה דיווח מי בא לישיבות בזמן הפגרה.

השנה הגיעו לכל כנס פגרה יותר מ-80 חברי כנסת, זה ללא תקדים.

היו"ר חי מירום;

אני מציע שנכבד את הבקשה של נציג סיעת הליכוד שביקש לדחות את הדיון ו כיענה

לפנייתו, תהיה התייעצות סיעתית והיא תהיה הארורונה. כל הסיעות מתבקשות להתייעץ.

בשבוע הבא נביא את ההצעה לדיון ונסכם אורנה.



שונות

היו"ר ח' מירום;

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר במעמדך שכאשר עסקנו בהרכב יזו ועדות בכנסת

עשינו חלוקה של ראשות הוועדות בין הסיעות, זה היה על דעת חבר-הכנסת יהושע מצא ועל

דעתי ששימשנו כוועדה מסדרת, הבאנו זאת לפני ועדת הכנסת והיא אישרה זאת.

ועדת העבודה והרווחה היא ועדה שראשותה נמסרה לסיעת העבודה בכנסת. חבר-הכנסת

עמיר פרץ הודיע בכתב שהוא מבקש לסיים את תפקידו כי הוא קיבל תפקיד מרכזי

בהסתדרות, יש גם ניגוד אינטרסים שלא מאפשר לו להמשיך והוא לא יכול להקדיש את זמנו

לוועדה. הוא ביקש להחליפו. סיעת העבודה קיימה הליך פנימי. חבר-הכנסת אלי דיין,

את מי אתם מציעים לבחור לראשות הוועדה?

אי דיין;

את חבר-הכנסת יוסי כץ.

היו"ר חי מירום;

כוועדת הכנסת אנחנו מתבקשים להמליץ לוועדת העבודה והרווחה לבחור בחבר-הכנסת

יוסי כץ לראשותה. יש מסתייגים? - אין. אני קובע שוועדת הכנסת התאחדה בהמלצתה.

אחר-כך אלך מכאן לוועדת העבודה והרווחה ואמליץ בפניה על חילופי גברי בראשות

הוועדה.

אני רוצ להגיד משהו שלא קשור לענין שדיברת עליו.

שלסיעות אין ייצוג הולם בוועדות.

היו"ר חי מירום;

זו טענה שצריך לדון בה, אני חושב שיהדות התורה נפגעה במידה מסויימת בענין זה.

יהדות התורה נפגעה מזה באופן החמור ביותר וצריך למצוא לכך פתרון.

אתמול לא היה שום הדר בבית-מלון ונסעתי לביתי. יצאתי היום מביתי מוקדם מאוד

ועמדתי שלושת-רבעי שעה בכניסה לירושלים. שלא באשמתי לא הספקתי להגיע לערעורים על

החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום, ביניהם הערעור של הרב

שפירא לגבי בני-ברק. אני בא עכשיו מהעיר הזאת, יש שם מצוקה, סכנה לבריאות, למה

לא מאשרים את הנושא?

מטעמים פורמליים אני לא יכול לחזור לענין.

העיר נראית כמו מחנה פליטים. צריך לשלוח את שר החוץ לחוץ-לארץ ובמקום שיאסוף

כסף למחנות הפליטים בעזה יאסוף כסף בשביל בני-ברק.



היו"ר ח' מירום;

השמעת את מחאתך ובכך זה מסתיים אי-אפשר לחזור לענין שנגמר.

הוא איחר כי אין בתי מלון, כך הוא הסביר.

היו"ר חי מירום;

יש לנו בעיה עם בתי מלון בירושלים, בחלקם יש תפוסה מלאה והודיעו לחברי הכנסת

שמגיעים לשם באופן קבוע כי אין להם מקום. אנחנו נידבר עם בתי המלון. במשך כל

ימות השנה, בחודשים שאין בהם איש, חברי הכנסת ממלאים את בתי-המלון הללו וכאשר הם

מתמלאים חברי הכנסת הם הראשונים להיזרק החוצה. אני רואה בכך חוסר הגינות וזה לא

מקובל עלי. דוד לב ואני נעבוד על כך ביחד, אולי צריך לנהוג ביתר קשיחות.

אתמול התייעצנו בשאלה מה קורה כאשר הבר הכנסת לא מוצא מקום והאם בהתייעצות עם

מזכירות הכנסת הוא יכול ללכת למלון שהוא קצת יותר יקר ממלונות-החוזים. גם בעבר

התייעצנו בענין זה אלא שיש לנו כאן ענין ניסוחי וביקשנו מהיועץ המשפטי לוועדה

להביא בפנינו הצעה שנוכל לקבל אותה.

צי ענבר;

אחרי שבדקתי שוב את הנושא הגעתי למסקנה כי ניתן שלא להגביל את הסכום כאשר זה

יהיה במקרים מיוחדים, בתיאום עם מזכירות הכנסת. אז ניתן יהיה לתקן את סעיף 4א

להחלטת שכר חברי הכנסת (תשלומים לכיסוי הוצאות לינה), על-ידי תוספת: "במקרים

מיוחדים, בתיאום עם מזכירות הכנסת, אף סכום העולה על הסכום האמור".

הוועדה צריכה לדעת באיזה סכומים מדובר, הם דרשו אתמול 160 דולר.

יש פה הרשאה למזכירות הכנסת לאשר זאת במקרים מיוחדים.

י' לוי;

אנחנו סומכים על מזכירות הכנסת.

י י בא-גד;

זה עלול להתפרש לא יפה בציבור.

היו"ר חי מירום;

אנחנו ערים לזה.

אני מבין שהחברים מתאחדים בתמיכה בהצעה של היועץ המשפטי שלנו. אנחנו נבקש

להניח אותה בצורה מסודרת על-פי החלטת ועדת הכנסת שתחולתה החל מאתמול כי כבר

הלילה היוגה בעיה כזאת ואנחנו רוצים להחיל אורנה על חברי כנסת שאתמול לא היו להם

מקומות בבתי-המלון.

אנחנו עוברים לענין הנחת התקציב לשנת 1995 . בבקשה, אדוני מזכיר הכנסת.

הסדר בשנה שעברה היה כזה שכל חבר כנסת שרצה לנאום בקריאה הראשונה על חוק

התקציב קיבל 5 דקות. השנה שר האוצר מביא את חוק התקציב ואת חוק ההסדרים כאחת -

בשנה שעברה היה דיון נפרד בכל אחד מהחוקים הללו. אני מציע לתת 10 דקות לכל חבר

כנסת שירצה לנאום בשני החוקים גם יחד כאילו זה דיון סיעתי.

היו"ר ח' מירום;

אני קובע כהחלטה שנקיים דיון משולב של חוק התקציב וחוק ההסדרים בקריאה ראשונה

וניתן מיכסה כפולה של 5 דקות פלוס 5 דקות, 10 דקות, לכל חבר כנסת שיבחר בכך,

לכולם ללא יוצא מן הכלל, כמו בהצעת חוק רגילה. הדיון יתקיים ב-24 באוקטובר 1994.

באשר לטכניקה של הדיון בקריאה השניה והשלישית, אני מזכיר לכם שקמה ועדת ארבעה

תיכון, איתן, גל ופורז והם יציעו לנו פורמולה לניהול הדיון

בחוק ההסדרים במשק המדינה. ייתכן שתהיינה להן גם הערות על חוק התקציב ונשמע זאת

מהם.



חוק חסינות חברי-הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מסי 18)

הגבלה על כהונה כדירקטור), התשנ"ד-1994 - של חבר-הכנסת אורי אור -

הכנה לקריאה שניה ושלישית

היו"ר ח' מירום;

אנחנו עוברים לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיחם וחובותיהם (תיקון מס' 18)

(הגבלה על כהונה כדירקטור), התשנ"ד-1994. של חבר-הכנסת אורי אור. אנחנו נמצאים

בלב הדיונים בקריאה השניה והשלישית. מדובר בחקיקה רצינית כי יש לה גם השפעה על

חברי הכנסת וגם השפעה נורמטיבית.

הוגשו הסתייגויות של חברי הכנסת לחוק. נשמע את חברי הכנסת ונקבע את עמדתה של

הוועדה באשר להסתייגויות, אם הן לא תתקבלנה הן תהפוכנה להסתייגיות כתובות לדיון.

בבקשה, חבר-הכנסת אורי אור.

אי אור;

יש שלושה נושאים עיקריים שעלו כאשר דיברנו על החוק בקריאה הראשונה.

הנושא הראשון נוגע לתחולת החוק. בסעיף 2 בהצעה כתבנו: חבר הכנסת אשר ביום

תחילתו של חוק -זה מכהן בתפקיד שחוק זה חל עליו, רשאי להמשיך ולכהן בו עד יום כ"ח

בטבת התשנ"ה (31 בדצמבר 1994)...". אפשרות אחת, אני מוכן להרחיק לכת ולומר:

מתחילת מועד כינוסה של הכנסת הבאה. אפשרות שניה, שזה יהיה שנה מיום העברת ההוק

ולא ב-31 בדצמבר 1944.

נושא שני שלא נגענו בו הוא נושא המלכ"רים. העליתי את הצעת החוק בשל הענין של

ניגוד אינטרסים, אינני מדבר על טובות הנאה, אבל יש הרבה מלכ"רים שאין בהם ניגוד

אינטרסים וחבר כנסת יכול לשמש בהם דירקטור. הנושא של המלכ"רים לא עלה בקריאה

הראשונה ולכן צריך להוסיף אותו, הוא דורש עיון.

לדעתך, עיריה זה מלכ"ר ויש ניגוד אינטרסים?

כן.

אציע לחבר-הכנסת אור שלא יאמר מלכ"רים אלא יאמר עמותות, להבדיל מחברות

ואגודות. אם עיריה לא מאוגדת כעמותה יש לך תשובה, חבר-הכנסת שטרית.

המוזיאון מאוגד כחברה.

הוויכוח הזה מוכיח שהנושא של עמותה או מלכ"ר דורש ליבון מדוקדק. חבר-הכנסת

שטרית יודע בדיוק איפה יש ניגוד אינטרסים ואיפה אין ניגוד אינטרסים, באשר לראש

עיריה בפירוש יש ניגוד אינטרסים.

נושא שלישי נוגע לחברות משפחתיות, נושא שצריך לבחון אותו היטב.

אתה מציע שיהיה מותר לכהן כדירקטור בחברה משפחתית?

אי אור;

אני מציע שזה יעבור לי ועדת האתיקה של הכנסת והיא תוכל לבחון האם מותר או לא.

אלה שלוש הסוגיות העיקריות לדיון לאלה שרוצים בחוק הזה, סוגיות שהיוו מכשול

בפני אלה שלא רוצים את החרק.

נושא נוסף שאני לא רואה אותו כנושא לדיון הוא הרחבה של החוק, כי כל מי שלא

רוצה היום להעביר את החוק מציע הרחבות למיניהן הכוללות ראשי ערים, נושאי תפקידים

בהסתדרות וכן הלאה.

ההסתדרות היא לא חברה?

אי אור;

שוחחתי עם יושב-ראש הוועדה ולאור מה שקרה בהסתדרות אנחנו ערים לכך שיכול

להיווצר ניגוד אינטרסים לגבי הלק מממלא' התפקידים בהסתדרות.

א' דיין;

ההסתדרות היא אגודה עותומנית.

אי איר;

אפשר להרוג את החוק הזה על-ידי כך שנכניס בו את ראשי העיריות, את ההסתדרות

ודברים אחרים, השיטה מוכרת. אני לא טוען שכל העוולות והבעיות של ניגוד אינטרסים

ייפתרו על-ידי החוק הזה, בחרתי את המגזר של הדירקטורים אבל יש הצעת חוק של

חברי-הכנסת זאבי, מירום ושלי שעוסקת גם בראשי ערים ואני מקווה שגם היא תתחיל לרוץ

קדימה.

אני מסתפק בכך. אני שומר לעצמי את הזכות להביע את דעתי כאשר נגיע לדיון

בנושאים עצמם.

היו"ר חי מירום;

בפתח הדיון, לפני שחברי הכנסת מביעים את דעותיהם והסתייגויותיהם, אני מבקש

מגבי לחמן-מסר, משפטנית תעוסקת במשך שנים בנושאים הקשורים בחברות, להציג בפנינו

את ההמלצות שלה לגבי כמה עניינים הקשורים לשאלות; מה זה דירקטוריון, מת זאת

חברה, מה זאת עמותה, מה הוא מוזיאון המאוגד כחברה אבל אין לו שום כוונות רווח אלא

רק לעסוק בתרבות ובהפצתה. בבקשה.

ד' לחמן-מסר;

חבר-הכנסת אורי אור דיבר על המלכ"רים - מונח שבא לצורך מס הכנסה. מלכ"ר הוא

מוסד ללא כוונת רווח שלפי סעיף 19(2) לפקודת מס הכנסה אפשר לתת לו תעודה מסויימת

שלפיה הוא רשאי לגבות תרומות. לכן המונח מלכ"ר יכול להתייחס גם לחברה, גם לעמותה

וגם לאגודה שיתופית.



ההצעה של חבר-הכנסת אור בוחרת את הזווית של כהונה במועצת מנהלים של גוף מואגד

ונקודת המוצא יכולה להיות הן לגבי חברה, הן לגבי עמותה - שלא בלולה בהצעה הזאת -

הו לגבי אגודה שיתופית, כך שההצעה של חבר-הכנסת אור בקריאה הראשונה התייחסה

מלכתחילה רק לחברה. אולם יש גוף שהוא ללא מטרת רווח שיהיה מואגד בין כעמותה, בין

בהברה. מה דינו של מוזיאון שמואגד בעמורנה לעומת מוזיאון שמואגד כחברה, או מוסד

להשכלה גבוהה? נקודת המוצא היתה שחבר הכנסת לא יימצא במצב של איגוד אינטרסים לגבי

הגוף הניהולי העסקי. באשר חבר בנסת מבהן בגוף או מנהל מוסד ציבורי, לא למטרה של

ניהול עסקים של בעלי מניות או בעלי שליטה אלא למטרה ציבורית, בגון מוזיאון, מוסד

להשכלה גבוהה, קרן, השאלה היא האם יש מקום להבחנה בין כהונתו של חבר כנסת

כדירקטור או כחבר במועצת המנהלים באותו גוף לבין כהונתו בחבר בנסת.

אם חבר בנסת יושב בהנהלה של חברה שיש לה בעל שליטה מסויים וכוונתה להפיק

רווחים, הוא חייב חובת נאמנות לחברה הזאת, דהיינו, הובת נאמנות לעקרון של הפקת

רווחים שהיא כשלעצמה עשויה להתנגש פה ושם עם כהונתנו בחבר בנסת. גם חבר בנסת

שהוא חבר באגודה או בעמורנה שאין לה כוונת רווח, יבול שיש לה אינטרסים מסויימים

שבאים לידי ביטוי בבנסת, למשל אם המוסד הוא גוף נתמך או מתוקצב, או אם המוסד מקבל

תקציבים מקופת המדינה - ואין זה משנה אם זו אגודה או עמותה.

אי רביץ;

תסבימי שבדרך בלל האינטרסים שבאים לבית הזה הם של חברות או עמותות שאינן

למטרות רווח?

למה?

ד' לחמן-מסר;

בגלל התמיכות.

היו"ר חי מירום;

אבל אין יותר בספים ייחודיים.

אי רביץ;

יש תמיכה ממשלתית בבל מיני גופים לפי קריטריונים אחידים.

היו"ר חי מירום;

ייקבע בלל שמי שיהיה רשאי להיות שם דירקטור לא יהיה רשאי להופיע בניגוד

אינטרסים בוועדות הבנסת.

ד' לחמן-מסר;

ההסדר שהוצע לגבי חברה משפחתית, ניתן לשקול את הרחבתו על אותם גופים שבמהותם

אינם למטרת רווח של בעל השליטה בהם, בתוספת אותם בללים בדבר ניגוד עניינים שקבעה

ועדת הבנסת לגבי נושאים שיש לך בהם ענין אישי בגון תמיבה תקציבית. ההסדר הוא שמי

שרוצה לבהן בעמותה או בתאגיד שאיננו למטרת רווח - השאלה היא איך נגדיר זאת לצורך

הענין, האם נלך לפי פקודת מס הבנסה או לא - יובל לבוא לוועדת הבנסת ולבקש היתר

לבהן באותו גוף בשים לב לאותו הסדר שהצענו אותו לגבי חברה משפחתית שאני רוצה

לקרוא אותו; "רשאית ועדת האתיקה במקרים מיוחדים ובתנאים שתקבע, לאשר לחבר הבנסת

לבהן בתפקיד באמור בחברה משפהתית אם שובנעה בי בהונתו, בתנאים שקבעה, לא תיצור

ניגוד עניינים עם כהונתו בחבר הבנסת."



א' רביץ;

ההעדפה של החברה המשפחתית היא בגלל גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה, או בגלל

ששם את רואה פהות ניגוד אינטרסים?

ד' לחמן-מסר;

זו יותר גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה אבל בעיקר בגלל זכות הקניין.

אי דיין;

לחבר הכנסת יש זכות לנהל את נכסיו, אין לו שום מגבלה, הוא יכול להרוויח

מיליונים, הוא יכול להחליט להתאגד בתוך חברה משפחתית.

אי רביץ;

לכן יכול שיהיה ניגוד אינטרסים יותר המור בחברה משפחתית. חבר בדירקטוריון של

הברה משפחתית יש לו יותר תועלת מחברותו בדירקטוריון בחברה אחרת.

ד' לחמן-מסר;

זו הסמכות של ועדת האתיקה.

אם זה בסמכותה של ועדת האתיקה, למה לא לתת לה סמכות לגבי חברות אחרות ולא רק

לגבי חברה משפחתית? אם חבר הכנסת חושב שהוא יכול לעמוד בפני ועדת האתיקה ואין לו

שום ניגוד אינטרסים, שיופיע בפניה.

ד' לחמן-מסר;

דעתי האישית היא שחבר כנסת לא צריך לכהן כדירקטור מקרב הציבור. זה העקרון

הכללי ולא צריך להפוך הכל לחריגים שתקבע אותם ועדת האתיקה. הנקודה איננה נוגעת

לעובדה שבאותה חברה ספציפית יש לו ניגוד עניינים כשהוא מכהן כחבר הכנסת, הנקודה

שעומדת מאחורי ההצעה היא שכל עבודת החקיקה של הכנסת בכלל, ובנושאים מסויימים

בפרט, יש לה השלכה על פעולתם של גופים מסחריים במשק.

מי שטרית;

למה את חושבת שיש בזה ניגוד אינטרסים? אני חבר בדירקטוריון של רב-בריח, איזה

ניגוד אינטרסים יש בין עבודתי בכנסת לבין רב-בריח?

ד' לחמן-מסר;

אתה גם חבר ועדת הכספים, חברת רב-בריח נסחרת בבורסה. על שולחנה של ועדת

הכספים מתנהל ויכוח גדול לגבי תקנון הבורסה. האם נראה לך שארגה כדירקטור בחברה

שיש לה אינטרסים מיוחדים לגבי אופן המסחר של ניירות ערך יכול לשבת בוועדת הכספים?

הרי אתה חב חובת אמונים לחברה שלך.

י' לוי ;

יש חברות מלכ"רים שאין להן שום אינטרס, בוודאי פחות מחברה משפחתית, לפעמים

יהודים מקדישים את חייהם לענין מסויים והם מגיעים לכנסת דווקא בגלל זה. לדוגמה,

הרב משה צבי נריה הקים בכל חייו ישיבות בני-עקיבא, אין לו קוטג', אין לו רכב, הוא

לא הולך לבתי-מלון, הוא לא התעשר מזה, כלום. היהודי הזה יבוא לכנסת בזכות זה

שהוא הקים את המפעל של ישיבות בני-עקיבא וכשהוא יגיע לכאן את תגידי לו; תצא מזה,

זה לא משפחתי. תני לו אפשרות להגיע לוועדת האתיקה.

הצעתי להרחיב את ההסדר. נקודת המוצא של הצעת ההוק היא שכהונת דירקטור לא

מסתדרת עם כהונה כהבר הכנסת ולכן לא היקנו מלכתחילה את הסמכות לוועדת האתיקה

לקבוע חריגים. חבר-הכנסת לוי, הפתרון לדוגמה שהבאת הוא בדרך של היוצא מן תכלל

לעקרון. העובדה שישיבת בני-עקיבא מואגדת כאישיות משפטית, כמו חברה שנסחרת

בבורסה, היא פונקציה של המצב המשפטי במדינת ישראל והיא מקרית לחלוטין, הרי היא

יכלה להיות מואגדת גם כעמותה.

מ' שטרית;

כראש עיר הייתי חבר כנסת. זו עמותה, זו לא חברה?

אני לא מציעה להיכנס לנושא של ראשי הערים.

כראש עיר וכחבר כנסת יכולתי לקיים בוועדת הכספים כל דיון בתקציבי משרד הפנים,

לחצתי אותם עד שקיבלתי מה שרציתי. זה הרבה יותר חמור מאשר דירקטור בחברה

ציבורית.

אין משקל לטענה שלך כאשר אתה מציג דבר שהוא חמור ועל-ידי כך פוסל נורמה

חי ובית אחרת.

אני לא חושב שכאשר אני מייצג את האינטרסים של העיר שלי זה המור, זה כשר

ומותר. קיבוצניק שנלחם בכנסת על האינטרס של החקלאים או הקיבוצים בכנסת צודק, לשם

כך הוא נבחר. אם הוא חושב שיש ניגוד אינטרסים הוא צריך להודיע על זה.

כעקרון יורחב סעיף 1 לגבי כל תאגיד אולם הסמכות של ועדת האתיקה תורחב אף היא

לגבי עמותות וחברות שהוכרו שלא למטרת רווח.

מהי חובת נאמנות של דירקטור מטעם הציבור לחברה שהוא חבר בדירקטוריון שלה?

האם יהיה נכון לומר שחובת הנאמנות שלו היא במערך העסקי כפי שהוא, אין לו שום חובה

לשנות חוקים לטובת חברה, לטובת בורסה?

החוק לא כותב: במהלך עבודתו בדירקטוריון. תיקון 4. סעיף 96, בפקודת החברות

עוסק בחובות נאמנות של דירקטור ואומר את זה במפורש: "נושא משרה חב חובת אמונים

לחברה" - נושא משרה זה דירקטור - "ינהג בתום לב, יפעל לטובתה ובכלל זה יימנע מכל

פעולה שיש בה ניגוד עניינים במילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו או

לבין ענייניו האישיים".

מבחינת חובת הנאמנות מותר לי לגנוב בשביל החברה?

ד' לחמן-מסר;

"יימנע מכל פעולה שיש בה משום תחרות עם עסקי החברה".

האם כאשר הוא מכהן כדירקטור הוא יכול להקים חברה מתחרה בחברה שלו, הרי זה לא

במהלך עבודתו כדירקטור? בוודאי שהוא יכול לעשות זאת.

אביא דוגמה. אדם הוא דירקטור בחברה אי ויש לו חברה בי. הוא הלך לקוקטייל

שלא במהלך עבודתו הרגילה, באים ומציעים לו הזדמנות עסקית והוא נענה להזדמנות

העסקית הזאת לטובת החברה הפרטית שלו - לא לטובת החברה הציבורית - או לטובת שותפות

שלו ושל אשתו. למרות שזה לא במהלך עסקיו קובע הסעיף בחוק החברות: "יימנע מניצול

הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו אי לאחר."

אי רביץ;

האם חובתי כדירקטור היא לדאוג לכך שבוועדת הכספים או במקום אחר. כאן לא יחוקקו

חוקים שעלולים לפגוע בבורסה או בחברה?

ד' לחמן-מסר;

זו איננה חובתך .

נשמע את בעלי ההסתייגויות. בבקשה, חבר-הכנסת בא-גד.

י י בא-גד;

אין מניעה שכל חבר כנסת יהיה חבר בדירקטוריון בתנאי שאין לו מזה שום טובת

הנאה אישית. אם יבוטל הסעיף האומר כי אנשים מקבלים עבור זה שכר או משכורת וחבר

כנסת ירצה לעסוק בכך בהתנדבות - תנו לו. אני מבקש להוסיף לא רק את המלה

"וללא כל תמורה שהיא, בין ישירה בין עקיפה". אם תתקבל

ההסתייגות הזאת, לדעתי, הכל נופל משום שחבר כנסת חייב לשרת את הציבור אבל משכורת

הוא מקבל מהכנסת.

אם הוא מקבל את זה מישיבה זה מותר?

מה שהותר לו עד 50%.

אנחנו דנים על מאטריה שכנה שיש בה פסיקה בעניו זה ואתה לא יכול לרחוץ בנקיון

כפיך ולומר מצד אחד לא להשתכר, ומצד שני להשתכר עד 50%. ידוע שכולם משתכרים עד

50% ולא מעבר לכך. איזו בעיה זה פותר?

אבל לא כתוצאה מכך שיש לו ניגוד אינטרסים. חובתו של כל חבר כנסת לעזור

בהתנדבות, בין ישירה ובין עקיפה, בכל מקום שהוא יכול. תחליטו לבטל את ההיתר

להשתכר עד 50%.



היו"ר חי מירום;

בבקשה, חבר-הכנסת רביץ.

אי רביץ;

בתחילת דברי אני מרגיש חובה לומר שאני חבר דירקטוריון בחברה ציבורית, אני אחד

מחמישה חברי כנסת שהם חברים בדירקטוריון, דמ"צים - יש הבחנה עניינית גם מבחינת

התפקיד בין דמ"צ לבין דירקטור בחברה פרטית - ואני רואה את עצמי כנציג הציבור

בחברה הזאת. אני לא תמים, אני יודע שנבחרתי על-ידי מנהל החברה ויש לי חובת

נאמנות.

י' לוי;

נבחרת לפני שהיית חבר כנסת?

נבחרתי אחרי כן, כנראה בגלל שאני חבר כנסת. אני חבר בחברה ציבורית שעיסוקה

בבנין, קבלנות וכו'. כנראה שנבחרתי בגלל שהייתי שגן שר השיכון אבל לא נבחרתי אז

אלא בקדנציה הנוכחית ומנהלי ההברה מצאו בי אדם מתאים וכנראה יוקרתי.

י' לוי;

המניעים של מנהל החברה, או של מי שמינה אותך, היו לדעתך בלי שום אינטרס צדדי

אלא רק בגלל סגולותיך? הרי הי ית סגן שר השיכון.

אני חושב שהמניעים של מנהלי החברה היו מורכבים מזה שגם היה לי נסיון בענף

הבניה וגם בגלל שהם סברו שאוסיף יוקרה לחברה. אני לא חושב שהיו להם מניעים

שאעביר איזה שהוא חוק לטובתם או שאעשה לובינג לטובתם.

מכיוון שאני לא חבר בדירקטוריון כלשהו ואני לא יודע מה זה, כדי להבין אני

האם בחברה שאתה דירקטור בה קרה שביקשו ממך לפנות למשרד השיכון?

אי רביץ;

לא רק שלא ביקשו, לא יעלה על דעתם לבקש.

אסור להם לבקש.

לסוכנות היהודית מותר לפנות?

הסוכנות איננה חלק מרשויות הממשל.



א' דיין ;

חבר כנסת שלא חבר בדירקטוריון יכול לפנות לגוף ציבורי בלי תמורה?

צ' ענבר;

אם זה בלי תמורה מותר לו.

אמרתי את הדברים כדי שתקבלו את דברי בערבון מוגבל אבל בעיקר כדי שתקבלו את

דברי כמי שיודע מה נעשה בדירקטוריון, אני יודע מהי חובת הנאמנות שלי ומהו היקף

העיסוק שלי כחבר כנסת בדירקטוריון. אני שומע שגם חבר-הכנסת שטרית הוא חבר

בדירקטוריון. אם הכנסת התירה לחבר כנסת לעסוק בעיסוק נוסף ולהגיע לשכר נוסף עד

לגובה של 50% ובכל זאת להיות עסוק ראשו ורובו כחבר הכנסת ולא בעיסוק שמטריד אותו

מבחינת הזמן, אני חושב שחברות בדירקטוריון זה המקום המתאים ביותר לחבר הכנסת מן

הבחינה הזאת. הנאמנות והאחריות קיימות, אנחנו מופיעים פעם אחת בחודש בממוצע

באסיפות דירקטוריון. מכיוון שאינני שקוע בתוך החברה דרשתי " אני מקבל את זה -

שבכל ישיבה יופיע גם רואה חשבון וגם עורך-דין של החברה ואני עומד על זכויותיהם של

בעלי המניות האנונימיים מן הציבור. כדי לייצג נאמנה את ציבור רוכש' המניות

בבורסה ולהגן על זכותם מפני הפלגה, לפעמים, של מנהלי החברה בחיי היום-יום מנעתי

מן החברה לעשות כמה דברים. אני חושב שבראש ובראשונה זו חובת הנאמנות לחברה.

אני מעריך את חבר-הכנסת אורי אור, הכרנו עוד לפני שהיינו חברי כנסת. אני יודע

שחוש הצדק והיושר אצלו מאוד מפותחים וזה מה שהוליד את הצעת החוק הזאת. בעידן בו

אנחנו נמצאים חשוב שיהיו חוקים שלא רק יעמידו אותנו במקום הנכון אלא גם כדי

שנצטייר בציבור בצורה יותר טובה מכפי שאנחנו מצטיירים היום, ולא בצדק. אני מתחיל

מהשבח ומעריך את הגישה שלך שההרחבה של החוק עניינה לטרפד את החוק ולפגוע בו, אני

חולק על הגישה הזאת, ההרחבה באה להאיר את דרכנו בענין הזה. אנחנו חיים היום

בעידן השוויוניות. לו היינו אומרים שמבחינת חובת הנאמנות והסתירה בין עבודתו של

חבר-הכנסת לבין חובת הנאמנות שלו לעיסוק הצדדי המפגע המוסרי הקשה והבולט ביותר זה

הדירקטור, היינו אומרים שצריך להתחיל מזה, כשהדבר החמור מכל.

מסרתי כאן רשימה של 25 בעלי תפקידים, חלק מהם אני מכיר באופן אישי וגם נשאתי

בחלק מהם. אני אומר לכם נאמנה שגם מבחינת חובת הנאמנות וגם מבחינת הזמן שחייב

בעל התפקיד להקדיש לעבודתו, הדירקטור מהווה אולי 10% מן הזמן מול כל אחד

מהתפקידים שהבאתי לדוגמה.

אי אור;

לא התייחסתי לשאלת הזמן, אני מדבר על ניגוד אינטרסים.

אי רביץ;

הזמן הוא אלמנט חשוב, מבחינת ניגוד האינטרסים על אחת כמה וכמה. ברמה המעשית

אני לא רואה שבכלל אדרש לניגוד אינטרסים בין היותי חבר בדירקטוריון לבין היותי

חבר כנסת ואני לא רואה אפשרות שאצטרך לעמוד בדילמה מוסרית כזאת.

ל' לבנת;

איזה תפקידים?

אי רביץ;

מזכ"ל ההסתדרות, יושב-ראש האיגוד המקצועי, יושב-ראש הסתדרות המורים, ראש רשות

מקומית, סגן ראש רשות מקומית, חבר מועצה ברשות מקומית, מזכיר קיבוץ, מזכיר תנועת

הקיבוצים, מזכיר תנועת המושבים וכן הלאה.

אתה רוצה לחנוק את החוק כי אתה רוצה לעשות את הטוב ביותר.

אי אור;

זו הטענה.

אי רביץ;

היית צודק לו הדירקטור היה הבולט מבין התפקידים האלה אבל הוא הפחות בולט

ויכול לגרום פחות לניגוד אינטרסים.

הכל נמצא בהסתייגויות שלי אבל אתייחס בקצרה למהות החוק. סעיף 13א מדבר על

סייגים לעיסוק, אני קורא רק את סייג מס' 3 בו נאמר: אפשרות של ניגוד עניינים בין

העיסוק לבין תפקידו כחבר הכנסת. הרי זו הסתייגות שנמצאת בחוק הראשי. זה לא

מספיק? למה? כי יש "ג'וליקעס" בולטים ואותם אנחנו צריכים להעמיד לעמוד הקלון. לא

מספיק מה שמופיע במפורש, יש דירקטור שהוא בלתי נסבל ואותו נוציא מן החוק, והרי

"מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 13א", כלומר יש פה משהו

מעבר למה שכתוב בסעיף 13א. אני לא מבין במה הדירקטור הוא מעל ומעבר? אנחנו

צריכים לשקול עניינית האם מגיע לדירקטור להיות יוצא מן הכלל למרות שזה נמצא בגוף

החוק.

בהסתייגויות שלי הצעתי שסעיף 1 ו-2 יימחקו ונימקתי זאת בכך שזה כבר הופיע

בחוק הראשי. לחילופין, הצעתי לצרף את כל 25 ההסתייגויות שלי.

אתה לא יכול להגיד שסעיף 1 ו-2 יימחקו, ארזה לא יכול להגיש הסתייגות שמורוקת את

כל החוק. תגיש את זה כהסתייגויות נפרדות, זה ענין תקנוני.

אם כך, היועץ המשפטי יסגנן את ההסתייגויות בצורה הנכונה. אם ההסתייגויות

יפלו, אני מציע שבסעיף 13(ב) בהצעה של חבר-הכנסת אור נוסיף ליד "חברה משפחתית" את

המלים "או ציבורית", כדי שאלה שהם בחברה משפחתית ולהם יש אינטרס יותר גדול לא

יהיו מופלים לטובה והם יופלו להיות חברים בדירקטוריון אחרי שהם יפנו לוועדת

האתיקה מול אלה בחברה הציבורית שיש להם פחות ניגוד אינטרסים.

אם לא יתקבלו ההסתייגויות שלי אני מתייחס לתחולת החוק, חבר-הכנסת אור הציע

שנה או עד סוף הקדנציה. אדם נבחר לקדנציה של חמש שנים, זה נעשה בחוזה, החברה

השקיעה בו והוא מעורה בכל העניינים. לגבי, למשל, זה רק בעוד שלוש שנים, יש אחרים

שמסיימים את הקדנציה שלהם בעוד חודשיים לכו צריך לעשות הגבלה של מינימום בזמן.

נשמע את חבר-הכנסת מאיר שטרית.

אם המטרה העומדת בפנינו היא לא סתם להעביר חוק, אתם צריכים לאסור פעילות אחרת

מכל סוג שהוא תמורת כסף, שווה-כסף, או תמורה חומרית אחרת.

ולקבל את דו"ח קובלסקי לגבי משכורות חברי הכנסת.

כן, אתמוך בזה בכל לבי. יש הצעת חוק שלי שתעלה בשבוע הבא בה אני מציע שהבר

כנסת יעסוק אך ורק בעבודתו כהבר כנסת ולא תהיה לו הכנסה בעד פעילות אחרת שבצדה

שכר או תמורה אהרת, רכב, נהג, אסור לו לקבל שום דבר. אני מבין את החקיקה הזאת

אבל כאשר הולכים לחקיקה ספציפית ששמה את הדמ"צ כדגם שרוצים לבטל אותו, זה עקום.

אני חבר בדירקטוריון של רב-בריח מזה ארבע שנים, עוד לפני היותי חבר כנסת, גם

אז היו לי הצעות לכהן בעשרות דירקטוריונים אבל לא היה לי זמן לזה.

היו"ר חי מירום;

היית גזבר הסוכנות היהודית וגם חבר דירקטוריון באותה עת?

מי שטרית;

באותה עת. יש מגבלה בחוק לפיה כל אדם לא יכול להיות חבר ביותר מאשר שני

דירקטוריונים אלא אם עיסוקו' המלא בזה.

התפקיד הבסיסי של דמ"צ הוא להגן על ציבור בעלי המניות באותה חברה, זו הובתו

הראשונה. המינוי נעשה בוועדה ציבורית בראשותו של שופט. לפעמים הברה רוצה יוקרה,

נסיון וידע והיא ממנה שני דירקטורים מטעם הציבור. אם אומרים שהבר כנסת פסול

להיבהר כדירקטור מטעם הציבור על-ידי אותה ועדה, אנחנו פוסלים את עצמנו לחינם.

אני יכול להביא דוגמאות של מקרים בהם בדיונים בדירקטוריון עמדתי כנציג הציבור

מול הדירקטוריון כולו והצבעתי נגד ההברה על-מנת שהציבור לא ייפגע. הברה איננה

יכולה לפטר דירקטור מטעם הציבור, המינוי הוא לחמש שנים בלי אפשרות ביטול אלא אם

הוא עושה דבר בניגוד לתפקידו, רק הוועדה הציבורית יכולה לעשות זאת אם היא חושבת

שהוא איננו ממלא את תפקידו.

אני יכול להצביע על שורה של מקרים בוועדת הכספים, בחקיקה שמתרחשת אפילו עכשיו

וגם בעבר, בהם הצבעתי בניגוד ישיר לאינטרס של החברה. לדוגמה, יש הצעה לבטל את

סעיף 21 לפקודת מס הכנסה בענין חברות תעשייתיות שעושות הנפקה של מניות לחמש שנים

ואחרי-כן כשהן מוכרות את המניות הן פטורות ממס. אני ראשון הלוחמים לבטל את זה,

זה סקנדל שאנשים מנצלים מקלט-מס. אם הייתי עושה חשבון, יוצא שאני כאילו "דופק"

את רב-בריח. כדמ"צ אין עלי חובה לפעול בכנסת בעד האינטרסים של החברה. לכן אני

הושב שהתמצאות בענייינים יכולה לתת לדירקטור מטעם הציבור אפשרות להגן על האינטרס

של הציבור.

אי אור;

אני מציע לך לקרוא את חוק הדירקטורים, ציבור בעלי המניות הם החברה ולא הציבור

הרחב.

מי שטרית;

אתה טועה.

היו"ר חי מירום;

לא ניכנס לזה. יש לך רצון לבודד את הנושא של דמ"צים בחקיקה הזאת?

החוק הזה נעשה רק לדמ"צים.



אי אור;

זה גם לחברה פרטית ולא רק לחברה ציבורית.

אי רביץ;

זו חובה שחלה על כל דירקטור, לא רק על דירקטור מטעם הציבור.

מי שטרית;

החוק ממוקד בנקודה ספציפית וזה לא לענין, יש אלף ניגודי אינטרסים בכנסת שהם

חמורים פי כמה וכמה מאשר הענין הזה. אם רוצים לטפל בכך צריך לעשות זאת בצורה

יסודית.

במה עורך-דין שמייצג קליינטים או חברה, יועץ כלכלי לחברה כשרים יותר

מדירקטור?

אי אור;

בבקשה, תטפל בזה.

מי שטרית;

מאה אחוז. תקבל את ההסתייגויות שלי ושל חבר-הכנסת רביץ ונצביע בעד החוק.

אי-אפשר לעשות את המלאכה בצורה מגוחכת כשתופסים נקודה שהיא לא בעייתית. אם

חבר כנסת חושב שבדיון מסויים יש לו ניגוד אינטרסים כלשהו, הוא חייב על-פי כללי

האתיקה להודיע זאת בוועדה בה הוא יושב ואסור לו להצביע. אם הוא לא נוהג כך הוא

עובר על חוק יותר חמור, הוא עובר על שבועת האמונים שלו לכנסת ועל כללי האתיקה.

יש כאלה שאומרים שחברי הכנסת הם רמאים, שקרנים והם לא יגידו אם יש ניגוד

אינטרסים. זו גישה שאני לא מקבל. אם רוצים לשמור על כבודו של הבית זה לא יכול

להיעשות על-ידי הצגת נושאים שאינם קיימים כדבר שלילי, זה הופך את הכנסת לשלילית

בעיני הציבור, אם רוצים להציג את חברי הכנסת כאנשים יפים נמשיך הלאה: נוריד את

שכר חברי הכנסת לשכר הממוצע במשק, נוותר על כל ההטבות שיש לחברי הכנסת, נבטל הכל,

חברי הכנסת יעבדו רק בהתנדבות, בלי שכר, ואני מבטיח לכם שיימצאו מספיק מתנדבים

לכך.

לכן צריך להיות הגיון בחקיקה. אני מתנגד לחוק הזה כפי שהוא אלא אם יכניסו בו

הסתייגויות משום שיש כאלה שיישמו דברים שהם יותר חמורים מאשר דירקטור מטעם

הציבור. בעיני יש ניגוד אינטרסים כאשר חבר כנסת הוא בעל עסק - לא דירקטור בחברה

משפחתית - לחברי כנסת יש עסקים שהם הקימו, הם בעלי מניות ומצהירים על הכנסות של

מאות אלפי שקלים אבל זה מותר. זה אבסורד. לפי הכללים היום אין מגבלה על הכנסה

מעסק פרטי ואני יכול להראות הצהרות של חברי כנסת על מאות אלפי שקלים.

אי דיין;

מותר לנהל נכסים פרטיים.

צ' ענבר;

ההגבלה על הכנסה מעיסוק נוסף אינה חלה על הכנסה הנובעת מניהול הנכסים של

חבר-הכנסת או של משפחתו.



אי אור;

הענין של ההכנסות איננו רלוונטי כאן.

מ' שטרית;

אם אדם יושב בכנסת ויש לו עסק פרטי משלו הוא לא יילחם לטובת העסק בוועדה?

אני רוצה להביא את הדברים לאבסורד בדוגמה. הייתי כמה שנים יושב-ראש איגוד

ערים לאיכות הסביבה באזור שלי, בערך 13 שנה, אחד הנושאים שעסקתי בהם נגע להקמת

משרפות של אשפה כי אני נגד קבורה של אשפה. פנתה אלי חברה מצרפת שעוסקת בנושא הזה

והזמינה אותי כחבר כנסת שאין לו שום אינטרס עסקי אתם לבקר בצרפת ולראות מה הם

עושים בנושא של המשרפות. פניתי לוועדת האתיקה של הכנסת ושאלתי האם מותר לי

להיענות להזמנה. ועדת האתיקה השיבה לי שאסור לי לקבל את ההזמנה.

י' לוי;

הדיונים האלה חסויים ואני מתפלא שארגה מדבר על זה אבל אם הזכרת את הענין תמסור

את כל הפרטים. במכתב שלהם הם אמרו לך: תבוא ואנחנו גם מציעים לך לייצג אותנו.

הודעתי לחברה שאני לא רוצה להיות נציג שלה ואין לי ענין בכך אבל יחד עם זאת

רציתי לראות איך הם שורפים את האשפה. אם הייתי נוסע לשם כנציג עסקי של החברה, כל

מה שהייתי צריך לעשות הוא לדווח על ההכנסות שלי עם ההוצאות, וזה מותר.

י' לוי;

ואז זה עד 50%.

מי שטרית;

אלה דוגמאות שמציגות את הסתירות הקיימות בין מה שהחוק הזה מתיימר לעשות לבין

המציאות. בעיני, האינטרס של חבר כנסת שיש לו עסק פרטי הוא גדול פי נ^אה, הוא

יילחם בשביל האינטרס הזה בוועדות הכנסת ויעשה כל שביכולתו כדי למנוע נזק לכיסו

. בעוד שלי אין חובה כזאת כלפי החברה. אני צריך לדאוג שהחברה תרוויח? זה לא

תפקידי, אני צריך להבטיח שהנהלת החברה לא תקבל החלטות המנוגדות לטובת החברה,

בוודאי שתפקידי איננו לדאוג לחקיקה שונה, אוי ואבוי אם היה מצב שחבר כנסת היה

פועל נגד הכנסת ומעוות רקיקה לטובת חברה ציבורית.

יש שורה של תפקידים שהגשתי עליהם הסתייגויות - כשנגיע להסתייגויות נדון בהן -

אסתפק ברשימה של חבר-הכנסת רביץ למרות שאני יכול להוסיף עליה עוד תפקידים.

היו"ר חי מירום;

מי שמביא דבר כזה בחקיקה הזאת לא מתכוון להעביר את החוק. אתה מצפה שזה יסעיר

אנשים נגד החוק הזה וכך זה לא יעבור.

אי רביץ;

אני מוכן להסיר את כל ההסתייגויות שלי ואני מציע לבחון זאת לתקופה שנחליט

עלית כאן. כמו-כן נוסיף לסעיף קטן (ב) את המלה "ציבורית" ליד "בחברה המשפחתית",

לאמור, כל חבר דירקטוריון יצטרך לקבל אישור מוועדת האתיקה של הכנסת, כמו בחברה

משפחתית.



צי ענבר;

לא להוסיף את המלה "ציבורית" אלא לומר: "לכהן בתפקיד כאמור אם שוכנעה...",

בלי המלים "בחברה משפחתית".

אי רביץ;

אתה צודק.

היו"ר חי מירום;

נשמע את חבר-הכנסת זאבי.

ר' זאבי;

אני תומך בחוק הזה וביוזמה של חבר-הכנסת אורי אור, היא בעינה, אולי מאוחר מדי,

היינו צריכים לעשות את זה לפני שנים.

אני מסכים להערות שזה לא מכסה את כל הדברים שמדאיגים אותנו. אם אנחנו רוצים

לקדם את הענין אנחנו צריכים ללכת על החוק הזה כמו שהוא עם תיקונים סבירים שנצביע

עליהם אבל לא צריך להכניס את ההסתייגויות הנוספות שהן צודקות - למשל מזכיר

ההסתדרות שצריך להחליט עליו גם כן - כי אם נכניס את זה היום לא נשיג תמיכה ולא

נעשה את הצעד הראשון. נתחיל מהטוב, נסתפק בו ובעוד חצי שנה, או שנתיים, יזום מי

שיזום הצעה על מזכיר ההסתדרות או על תפקידים אחרים.

לגבי התחולה. חבר-הכנסת אור, אני מציע שתמשוך בחזרה את התיקונים שהצעת כי

בכך אתה הורג את הענין. הייתי עד בכנסת השתים-עשרה לכך שהעבירו חקיקה בענין ראשי

רשויות מקומיות, חקיקה שמשכו אותה מהכנסת האחת-עשרה. כאשר דוחים את התחולה לכנסת

חדשה באים אנשים חדשים וכל המאמץ והעבודה נגנזים וחוזר חלילה. כאן זה יהיה בדיוק

אותו הדבר לכן אני מציע שהתחולה תהיה כמו שכתוב פה, או לחילופין, בישיבה הראשונה

של אותו דירקטוריון.

הערה שנובעת מהנסיון שלי. אני סבור שדירקטור במוסד תרבותי חשוב לחברי כנסת

ולציבור לא פחות כ/אשר במוסד ציבורי כלכלי. אני מדבר על מישהו מבינינו שהוא

דירקטור בתיאטרון הבימה, או בקאמרי, או בתיאטרון ירושלים, או במוזיאון ארץ-ישראל,

או במוזיאון ישראל.

אי אור;

גם זה צריך אישור של ועדת האתיקה.

ר' זאבי;

כדי לא לשבש את החוק, לשנות ולמשוך אותו, אני מציע שבסעיף 13ב(ב) תהיה

התוספת; וכן רשאית ועדת האתיקה של הכנסת לאשר לחבר הכנסת לכהן בתפקיד דירקטור

במוסד תרבותי, כמו הנהלת תיאטרון או מוזיאון וכיוצא בזה, ובתנאי שאיננו מקבל שכר

על כך או כל טובת הנאה חומרית אחרת.

נאמנים עלי חברי ועדת האתיקה שההחלטה שלהם תהיה עניינית, זו ועדה לא פוליטית

ונדמה לי שההחלטות בה מתקבלות כמעט תמיד פה-אחד. אם אבוא אליהם ואגיד שאני רוצה

להיות דירקטור במוזיאון והם לא יקבלו את זה - אקבל את הכרעתם; אם יקבלו את זה -

בוודאי שטוב.

לכן צריך להעניק את הסמכות לא לוועדת הכנסת, שהיא פוליטית וההצבעה בה תחיה

פוליטית, אלא לוועדת האתיקה ולאפשר השתתפות של חברי-הכנסת בדירקטוריונים של

מוסדות תרבות.

בבקשה, חבר-הכנסת רענן כהן.

רענו כחן;

אני דמ"צ בשתי חברות. אני מבין את רוח חצעת החוק של חבר-הכנסת אורי אור ואני

מקבל אותה, אין לי ויכוח עם הרעיון האמיתי בנושא.

אס אנחנו רוציס לחיות כנים וחכנסת רוצה ליצור בצורה הגונה מצב שבו לא יהיה

ניגוד אינטרסים, הדבר היחיד שצריך לעשות בחקיקח הוא: לבטל את כל העיסוקים האחרים

של חברי הכנסת בכל דרך.

גם עיסוקים ללא תמורה?

עיסוקים ללא תמורה לא מעניינים אותי. אני מדבר על כל הכנסה אחרת, חבר כנסת

חייב את נאמנותו לעבודתו בכנסת בלבד והוא לא יכול לקבל אגורה אחת בשום דרך,

להוציא פעילות תנועתית שהוא עושה כחבר הכנסת כשהוא יוצא לסניפים, זה פרי פעילותו

האמיתי. אז נהיה במצב נכון ונמנע את ניגוד האינטרסים.

לדעתי החוק הזה לא יעמוד במבחן המציאות. אני דירקטור בחברה, אם יעבור החוק

הזה שיאסור עלי להיות דירקטור, יבוא מנהל החברה וישאל אותי אם אני רוצה להיות

יועץ כלכלי של החברה. זה יהיה כדאי לי כי אין לי מחוייבות כמו לדירקטור, אני

יכול לקבל משכורת של יועץ - השכר של דירקטור קבוע בחוק.

אתה יכול לקבל רק מחצית השכר.

אתה טועה, חבר-הכנסת רענן כהן. אם תקבל רכב צמוד, נהג, טלפון של החברה

ותשתמש בהם, אתה משלם על זה רק שווי הכנסה של רכב צמוד שמגיע לכ-1,600 שקל לחודש,

כלומר זה נחשב לך כהכנסה.

אני שואל את היועץ המשפטי כאן: אם יציעו לי להיות יועץ כלכלי האם זה יהיה

חוקי על-פי החוק הזה?

כן.

אז מה עשינו? אין לי שום מחוייבות חוקית ואני יכול לקבל פי שניים, כלומר,

זה יותר גרוע.

מאחר שבחוק הזה יש הרבה פרצות - אני רוצה שנעשה עבודה נקיה - אני מעלה בשבוע

הבא הצעת חוק האומרת כי חבר כנסת לא יכול לעסוק בשום עיסוק שיש תמורה או הכנסה

עבורו, לא דירקטור ולא יועץ. את חבר-הכנסת זאבי רוצה להיות דירקטור במוזיאון

ארץ-ישראל, זה מכובד.



י' לוי ;

הוא יכול להיות מורה בבית-ספר?

רענן כהן;

כן, אבל בלי שכר.

י' לוי;

הוא יכול להיות סופר?

רענן כהן;

אם אדם כותב ספר זה ענין אחר.

היו"ר חי מירום;

אנחנו לא נכנסים עכשיו להצעת החוק של חבר-הכנסת רענן כהן.

אני רוצה לבטל את כל מה שנקרא ניגוד אינטרסים ואני עושה זאת בצורה ישירה

והגונה ומה שצריך לעשות, אלה ההסתייגויות שלי לחוק הזה. השכר של חבר הכנסת צריך

להיות בהתאם לשכרו של מנכ"ל באחת החברות הממשלתיות, לא מעבר לזה, בלי רכב צמוד.

אתם מביאים הצעת חוק שאתם יודעים שאין שום סיכוי שהיא תעבור. היא תקומם נגדה

את כל הכנסת ובהזדמנות זו תקבור את החוק הנוגע לדירקטורים.

מי שטרית;

היא צודקת.

רענן כהן;

היא תעבור, היא צודקת, כנה, ישרה והגונה.

אתם יודעים שאפשר להעביר הצעות חוק מתקנות רק בשיטת הסאלמי, אי-אפשר להעביר

הצעות חוק אם לא חותכים אותן פרוסה פרוסה כי כל הכנסת מתערבת למנוע תיקונים כאלה.

אם הצעת החוק תעבור אני הראשון שאלך להיות יועץ כלכלי באותה חברה. אני מנסה

להסביר שהכל פרוץ והחוק הזה לא יכול לעמוד במבחן המציאות. לכן אני מציע שהממשלה

תיתן הכנסה ישירה לחבר הכנסת בלי שהוא יצטרך לעבוד בשום עבודה נוספת.

מעמדו של חבר הכנסת בכנסת הזאת הוא מן הגרועים ביותר. זה נושא רגיש וצריך

לעשות את הדברים בצורה כוללת.



י' לוי ;

נחכה למסקנות של ועדת רוזן-צבי.

נכון, נחכה לוועדה וייתכן שהיא תפתור את הבעיות.

לסיכום, רוה הצעת החוק של חבר-הכנסת אור מקובלת עלי, אני רוצה לסגור את כל

הפרצות כדי שהיא תוכל לעמוד במבחן המציאות.

בבקשה, הבר-הכנסת יצחק לוי.

י' לוי;

אני תומך בהצעת החוק. היא איננה קשורה כלל בנושא השכר וצריך להפריד בין

הדברים.

בוועדת האתיקה אנחנו אמונים על ביצוע סעיף 13א וכשיש ניגוד אינטרסים אנחנו

צריכים לדון בזה. ניגוד אינטרסים בא לפנינו הרבה פעמים ללא קשר לשכר. לכן, אחרי

המסקנות של ועדת רוזן-צבי נדון בזה, האם יש לתקן את השכר, האם לבטל את 50% ועוד

שאלות, אבל זה לא נוגע להצעה הזאת.

גם מידת הזמן שמקדישים לתפקיד איננה נוגעת לכאן. יש כאן נושאים שהתערבבו

שאין להם ענין ישיר להצעה.

א' רביץ;

אדם נבחר להיות בכנסת והוא הולך להיות ראש עיר.

י' לוי;

בהגזמה, אל תלך ללמוד בכולל. עניינו של החוק הזה הוא למנוע ניגוד אינטרסים.

אני מבקש להכניס בחוק שלושה תיקונים. הסמכויות שיינתנו לוועדת האתיקה

המופיעות בחוק כבר נתונות לה אבל במקום שאנחנו נצטרך להמתין עד שחבר הכנסת יבוא

אלינו, או שיתלוננו בפנינו על חבר כנסת, אני מציע שהתהליך יהיה הפוך; חבר כנסת

שרוצה לכהן כדירקטור יבוא קודם לוועדת האתיקה, זאת כדי להוסיף בקורת, טוהר מידות

ומניעת ניגוד אינטרסים. הכלל הוא שאסור, ואם אתה רוצה תבוא לוועדת האתיקה. זאת

במקום הכלל שהיום מותר אבל אם יש בעיה באים לוועדת האתיקה.

אני לא מקבל את הקביעה שיש הבדל בין דירקטור בחברה ציבורית, לבין חברה פרטית,

לבין חברה משפטית או עמותה. אנחנו יכולים למצוא חברות מכל הסוגים שבהן יש ניגוד

אינטרסים וכאלה שאין בהן ניגוד אינטרסים.

אם לא אגיש הסתייגויות אצטרף להצעת החוק הזה. הצעותי הן שסעיף 13ב(א} יכלול

את כל סוגי התאגידים, כלומר, אסור להיות דירקטור בכל סוגי התאגידים.

היו"ר חי מירום;

בעמותה אין דירקטור.



י' לוי;

בסעיף 13ב(ב} ועדת האתיקה תוכל לתת היתר לכל סוגי הדירקטורים.

היו"ר חי מירום;

מה לגבי הפיסקה שביקש להוסיף חבר-הכנסת זאבי: ובלבד שלא תהיה קבלת שכר או

טובת הנאת אחרת?

י' לוי ;

-זה לא נוגע לכאן, אני רוצה להפריד את זה. אם ועדת האתיקה אומרת לאדם: מותר

לך להיות הבר דירקטוריון מוזיאון ארץ-ישראל ונותנים לו 500 שקל כדי שיקח מוניות,

אני בעד זה שיתנו לו. אני לא רוצה להכניס כאן את האלמנט של השכר.

לגבי התחולה, אני מציע להצמיד את זה לסוף הקדנציות של הדירקטורים, אצל אחד זה

יהיה חודשיים, אצל אחר זה יהיה שלוש או חמש שנים, המכסימום חמש שנים.

לא תמיד נקבע סוף הקדנציה, מדובר גם על עמותות.

י' לוי;

האחד - עד סוף הקדנציה של הדירקטוריון; השני -

עד סוף הקדנציה של הכנסת הזאת. הגישה היא שהתחולה לא תידחה עד הכנסת הבאה ואין

ערעורים על כך.

כפי שאמרתי אני מציע לכלול את כולם גם בסעיף קטן (א) וגם בסעיף קטן (ב). את

סעיף קטן (ג) אני מציע למחוק כי אנחנו כוללים את כולם בסעיפים הקודמים. אני גם

מציע לא לגעת בנושא השכר. אם יתקבלו התיקונים שלי אצטרף להצעת החוק, אם לא -

אגיש הסתייגויות ברוח הזאת.

חברי הכנסת אור ומירום צדקו, אי-אפשר לתקן הכל בבת-אחת. אם נקבל את החוק הזה

יהיה אחר-כך יותר קל ללכת עוד צעד, נתחיל בדברים הקלים ונתקדם אחר-כך עם הדברים

הכבדים.

לא נמשיך היום בחקיקה הזאת. התקדמנו במשהו, חברי הכנסת הביעו את עמדותיהם

וזה תורם להבנת הענין. חבר-הכנסת לוי התחיל להציע פתרונות שהולכים עם החוק

ומתגברים על בעיות שקיימות כאן. נמשיך בחקיקה הזאת בשבוע הבא.



קביעת הרכב ועדה משותפת לדיון בחוק יסוד; הכנסת

היו"ר ח' מירום;

יש לנו צורך לקבוע הרכב ועדה משותפת של ועדת הכנסת ושל ועדת החוקה חוק ומשפט

הכנסת (תיקון - פומביות דיוני הכנסת).

הכנסת שדן על פומביות דיוני הכנסת במליאה החלטנו

להקים ועדה משותפת. אני מציע להקים ועדת ארבעה - שניים ושניים - ולהשאיר לי

ולחבר-הכנסת צוקר לקבוע את הרכב החברים בה. האם אתם מסכימים?

מסכימים.

נביא את ההרכב לידיעת הוועדה כאן.



קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר-היום

היו"ר חי מירום;

אנחנו צריכים לקבוע ועדה לדיון בהצעה לסדר-היום: עתידם של אזרחים עובדי צה"ל

בעקבות דו"ח סדן - של חבר-הכנסת אבי יחזקאל.

סגן שר הבטחון העיר שיסכים להעביר את ההצעה לוועדת הכספים בתנאי שזו תעביר את

הנושא לוועדה משותפת כספים, חוץ ובטחון לתקציב הבטחון. נשמעו הצעות להעביר את

ההצעה לוועדת הכספים. הענין לא ברור.

באיזה פן עוסק דו"ח סדן?

מי שטרית; י

אני מכיר את הנושא. דו "ח סדן הוא לגבי הבראתו של תעש. אולי סגן שר הבטחון'

צודק בהערתו, יש ועדת משנה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת החוץ והבטחון שדנה בבל

תקציב הבטחון ובין היתר דנה לא אחת בנושא של התעשיות הבטחוניות. בראש ועדת המשנה

עומד היום מטעם ועדת החוץ והבטחון חבר-הכנסת בן-אלישר.

אנחנו יכולים להעביר את הנושא לוועדת משנה?

סגנית מזכיר הכנסת שי כרם;

- רק ועדה שעוסקת ספציפית בתקציב יכולה לעסוק בהצעות לסדר-היום.

מי שטרית;

תכנית ההבראה של תעש כבר נדונה בוועדת הכספים.

י' לוי;

אני מבקש לקבל חוות-דעת של יושב-ראש ועדת החוץ והבטחון כי אני לא יודע במה

מדובר.

אני מציע שנעביר זאת לוועדת הכספים.

י' לוי;

בסדר.

היו"ר חי מירום;

ההצעה תעבור לוועדת הכספים.



קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק

אנחנו צריכים לקבוע ועדות לדיון בהצעות חוק.

1. הצעת חוק דירות עממיות (הוזלת מחירים), התשנ"ד-1994 - של חבר-הכנסת מאיר

שטרית. הוא הציע להעביר את הנושא לוועדת הפנים. נשמעה הצעה להעביר את הנושא

לו ועדת הכספים.

מי דן בנושאי שיכון?

ועדת הכלכלה, נעביר אליה.

מי שטרית;

אני מוכן שזה יעבור לוועדת הכלכלה.

הרוב מסכים שנעביר את הצעת החוק לוועדת הכלכלה.

2. הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון - תנאי מעצר קטין),

התשנ"ד-1994 - של חבר-הכנסת דוד מגן.

לוועדת החוקה.

בנושא של חוק הנוער מטפלת בדרך כלל ועדת העבודה והרווחה.

אלה דברים שנוגעים לדיני ראיות, לשיפוט.

חבר-הכנסת לוי הוא המומחה שלנו לתחום החקיקה בענייני נוער ואנחנו מקבלים את

המלצתו. הצעת החוק תועבר לוועדת החוקה חוק ומשפט.

3. הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון - החזקת קטין במעצר),

התשנ"ד-1994 - של חבר-הכנסת שאול יהלום.

לוועדת החוקה.



היו"ר חי מירום;

אנחנו מעבירים את הצעת החוק לוועדת החוקה חוק ומשפט.

4. הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועץ לענייני מעמד האשה), התשנ"ד-1994- של

חברת-הכנסת נעמי בלומנטל.

י' לוי;

לוועדת הפנים.

היו"ר חי מירום;

היתה הצעה להעביר את הנושא לוועדה למעמד האשה. זה חוק הרשויות המקומיות ולכן

אנחנו מעבירים אותו לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05 .