ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2017-12-20OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 145
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים
יום שלישי, כ"ד בכסלו התשע"ח (12 בדצמבר 2017), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 12/12/2017
חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 120), התשע"ח-2018
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 119) (דיור בהישג יד), התשע"ז-2017 (פ/20/3029) (כ/728), של חה"כ רועי פולקמן, דוד אמסלם, יואב בן צור, משה גפני, רחל עזריה, ביוזמת חה"כ רועי פולקמן – הכנה לקריאה שנייה ושלישית
מוזמנים
¶
רוסלאן עותמאן - עוזר ראשי, משרד המשפטים
טל וינר - ייעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים
כרמית יוליס - מח' חקיקה,, משרד המשפטים
שולמית גרטל - מרכז בכיר תכנון ערים, אגף בכיר בתכנון, משרד הבינוי והשיכון
יולי גלנטז - ממונה ייעוץ משפטי, משרד המשפטים
אפרת טפליץ - עוזרת ראשית, משרד המשפטים
נעמי אנג'ל - מתכננת מחוז תל אביב, משרד האוצר
יובל טלר - רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר
אפרת ברנד - הלשכה המשפטית, מינהל התכנון, משרד האוצר
בנימין ארביב - לשכה משפטית, מינהל התכנון, משרד האוצר
אורנה נידם - מנהלת אגף קשרי ממשל, משרד האוצר
שחר סולר - ראש אגף תכנון, המשרד להגנת הסביבה
נאוה אושר - לשכה משפטית, משרד הפנים
מירה סלומון - מנהלת מח' משפט, מרכז השלטון המקומי
גדי רובין - יועץ משפטי, פורום ה-15
איתן גינזבורג - יו" הוועדה לתכנון ובנייה, עיריית רעננה, פורום ה-15
מיה עתידיה - אדריכלית, עמותת במקום
אורי אטינגר - מנהלת תחום קידום מדיניות ופרויקטים, מרכז הגר באוניברסיטת תל אביב
דוד קשני - יו"ר עמותה, עמותת קול בשכונות
יעל מרום אבישר - מרכזת תחום תכנון, חברת דירה להשכיר
יובל שטלריד - רכז ועדת השכירות, ועד שוכרי הדירות של ישראל
ראובן מוזר - העמותה הפרלמנטרית למען ניצולי השואה
יהושע שלמה זוהר - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את פורום 15 הערים העצמאיות
רישום פרלמנטרי
¶
ס.ל., חבר תרגומים
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 119) (דיור בהישג יד), התשע"ז-2017 (פ/20/3029) (כ/728), של חה"כ רועי פולקמן, דוד אמסלם, יואב בן צור, משה גפני, רחל עזריה, ביוזמת חה"כ רועי פולקמן – הכנה לקריאה שנייה ושלישית
היו"ר רחל עזריה
¶
בוקר טוב, אני שמחה לפתוח את הדיון בהצעת חוק דיור בהישג יד, (פ/3029) (כ/728ׂ) , דיון להכנה לקריאה שנייה ושלישית, יוזמת חבר הכנסת רועי פולקמן. נעשתה הרבה עבודה מאחורי הקלעים, אחד החוקים שאנחנו עושים הרבה עבודה מאחורי הקלעים כדי לייצר פה חוק מוצלח. אני אבקש מהיועץ המשפטי של הוועדה לעדכן בשינויים ואחר כך אנחנו נמשיך בהקראה.
תומר רוזנר
¶
אני רק אסביר איפה אנחנו אוחזים. אנחנו נמצאים כרגע בתיקון התוספת השישית, בישיבה הקודמת הוקרא סעיף ההגדרות ונשמעו ההערות של חברי הכנסת לסעיף ההגדרות, טרם שמענו את ההערות של הציבור, אנחנו צריכים לשמוע את ההערות של הציבור לסעיף ההגדרות, שלא הספקנו לעשות בפעם הקודמת. אנחנו לא חוזרים אחורה לסעיפים הקודמים, נעשה את זה רק כשנסיים את כל הדיונים בחוק ואם יהיה צורך נחזור נקודתית לדברים ספציפיים כי אנחנו לא רוצים ללכת צעד אחורה, שניים קדימה ואחד אחורה או להיפך.
לגבי דברים שביקשה יושבת ראש הוועדה שאני אעדכן לגבי דברים נוספים שהתקדמו במהלך העבודה, כפי שאמרה יושבת ראש הוועדה. מתן הדירות לזכאים. בהצעה כפי שהונחה עד עכשיו הייתה הוראה שיוגרלו פי שניים מהזוכים ותינתן אפשרות ליזם לבחור ביניהם כדי להגן במידה מסוימת על חירות הקניין שלו ומצד שני ביקשנו להכניס את איסור האפליה, חובה של איסור אפליה. בעקבות דיונים בנושא הזה עם המומחים לדבר במשרד המשפטים, שהעלו כל מיני הסתייגויות, גם פרקטיות וגם עקרוניות על הנושא, מה שאנחנו מציעים כרגע זה להחליף את המנגנון הזה במנגנון פשוט יותר שאומר שכל הקודם זוכה, זאת אומרת מי שעלה בהגרלה יקבל את הדירה באופן מוחלט, עם פתח מילוט, במרכאות, ליזם שיוכל לפנות לממונה, שכבר ממילא עיגנו אותו כבר בהצעת החוק כדי לטפל בתלונות דיירים וכו', אז היזם יוכל לפנות ולבקש שלא להשכיר את הדירה לאדם מסוים שזכה בהגרלה, אבל הוא יצטרך להצביע על טעמים מיוחדים לכך.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
רחל, מה שסיפרתי קודם לצוות המשפטי, שיצא לי לעשות ביקור בפרויקט של רובינשטיין ברעננה, שכבר אוכלס, יש שם כמה מאות יחידות דיור ואלה דירות שכורות, יש שם כ-60 דירות בפיקוח ממשלתי. אין ליזם שום קשר לסוגיית ההגרלה וסוגיית הזכאות וכל הדברים האלה. מה שקורה, הוא מקבל רשימה, ממשרד השיכון במקרה הזה, אפשר לעשות את זה בכל גוף ממשלתי, הוא מקבל רשימה, כשדייר מתפנה משרד השיכון אומר לו 'עכשיו מספר 4 ברשימה, קוראים לו רועי פולקמן, תכניס אותו לדירה'. אני חושב שהמסלול הנקי הוא לעזוב את זה בכלל מהתעסקות, אין פה יזמים ואין פה הוא יכול להגיד, הוא יכול לבחור והוא לא יכול זה, הוא מקבל רשימה מהמדינה, מבחינתי אוצר - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
כן, אבל לדעתי בחוק המקורי שלך דיברת על העניין של הבחירה בתוך ההגרלה. אם אתה רוצה לבטל את זה - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
אני רק אגיד לך, עשינו אתמול דיון בלעדיך, ארוך, בנושא החוק, חבל שלא ידענו שאתה רוצה לעשות את השינויים - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
לא, זה לא רק מעודכן, אני אומרת, אם חשבת לוותר על זה, אתמול ישבנו על ההגרלה ועל כל זה, יכולנו ל - - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אני יודע. אז אני מציע הצעה לגבי זה שאומרת שיש היום מנגנון, ראינו השבוע מנגנון שכבר עובד, בואו ננקה את החוק מסעיפים מיותרים.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
מה שהמדינה עושה, לא צריך להגדיר את זה בחוק. המדינה תעביר רשימה, המדינה יודעת, יש לה את הנהלים שלה, יש למדינה רשימת זכאים, היא יודעת להביא ליזם רשימה מ-1 עד 5,000, את מי מכניסים לדירה שמתפנה. לא צריך את זה בחוק, לא צריך כלום.
יובל טלר
¶
זה מורכב, משתי סיבות. אל"ף, המנגנון שכיום יש למדינה, שבו היא עושה הגרלה, זה מנגנון שבו המדינה הגדירה בהסכם חוזי מול היזם את זה שיש לה את האפשרות להחיל עליו את החובה לקבל דיירים מסוימים לפי מה שהיא תעביר אליו. לכן בכל מקרה בחוק צריך התייחסות לנושא הזה. מאחר שמדובר פה ביזם פרטי שאין איתו שום הסכמה חוזית צריך הסמכה בחוק שתחייב אותו לקבל דיירים מאיפה שהוא.
היו"ר רחל עזריה
¶
אין בעיה, תעשו על זה את העבודה מאחורי הקלעים, אבל אני כן אומרת, אתמול הוקדש המון זמן לחוק הזה, הרבה מאוד אנשים.
היו"ר רחל עזריה
¶
זה לא מספיק שאתה יודע. אתה בא ומעלה משהו חדש, היה צריך להעלות את זה אתמול ולא להושיב אותנו שנקיים דיון ארוך - - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
בסדר, פשוט יש מקומות שהסתבכנו קצת ואני רוצה להקל. אבל בסדר, בואו נראה. פשוט יש מקומות שעם הזמן הסתבכנו עם הנוסח, אני חושב שעכשיו זה השלב לנקות.
היו"ר רחל עזריה
¶
רועי, שנייה, אני שוב אומרת, אנחנו עשינו הרבה עבודה מאחורי הקלעים, אתה גם לא השתתפת בחלק מהישיבות - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
בסדר, אז אם יש דברים, בוא נדבר על מה היה אתמול, זו הייתה המטרה עכשיו בדיון, בואו נסגור את מה שהיה אתמול. אם יש עוד דברים שנשארו פתוחים - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
כן, אבל אני מנהלת את הוועדה, אז תן לי בבקשה לעשות את זה. אם יש דברים שאתה רוצה להציע דברים חדשים, אתה רוצה אולי, אחרי שנסיים את מה שסיכמנו תעלה אותם ונראה איך אפשר להתקדם.
היו"ר רחל עזריה
¶
תומר, אתה רוצה להמשיך? אני אשמח שתמשיך. ואני מבקשת לתת לתומר להציג את כל מה שהגענו לגביו להסכמות ואחר כך נפתח לנושאים הבאים.
תומר רוזנר
¶
בנושא בחירת בני המקום, עדיפות לבני המקום, שזה מתקשר כמובן גם לנושא של הזכאים, שחבר הכנסת פולקמן העלה עכשיו. בעצם כדי לפשט ולנקות, כמו שאמר חבר הכנסת פולקמן, יוצע שהשיעור יהיה שיעור קבוע ולא עד שיעור מסוים, כי ממילא אין להניח שרשות מקומית תבחר לתת פחות מהמרב שמותר ולכן יש שיעור קבוע, זאת אומרת 50% לפריפריה, לפי המדרגות שנקבעו, לא פחות ולא יותר, מה שנקרא. זה פשוט כדי לפשט ולמנוע עתירות אחר כך ולמנוע מאבקים בתוך המועצה ודברים כאלה. שוב, בעניין של הפישוט. זו נקודה שנייה.
הנקודה השלישית, לגבי כללי הזכאות, כפי שהוצע מלכתחילה כללי הזכאות יהיו לפי עקרונות החלטת הממשלה בנושא מחיר למשתכן בשינוי אחד, זה מה שסוכם שיוצע לוועדה, שבמקום לגבי יחידים זכאים, הגיל התחילי לקבלת הזכאות יהיה גיל 26, כפי שמופיע היום בהחלטות מחיר למשתכן.
הנושא הרביעי הוא נושא קביעת המנגנון למחיר מופחת. בהצעת החוק המקורית דובר על מנגנון של 20%, פחות ממחיר השוק באופן גורף. מה שיוצע כרגע זה מנגנון יותר דיפרנציאלי שיאפשר גם יותר גמישות לרשות המקומית לקבוע מחיר מופחת שונה באמצעות מסמך מדיניות שהיא תכין שיהיה תקף לתקופה מוגדרת ויחולו תכניות שיאושרו באותה תקופה באמצעות מועצת הרשות המקומית לפי הצעת ראש הרשות המקומי. ראש הרשות המקומית יוכל לקבוע מחיר מופחת שונה בגבולות מסוימים, כפי שיוגדרו, ונגיע לפרטים הספציפיים כשנגיע להקראה, אז יראו את הפרטים הספציפיים, אבל זה בעצם מאפשר גמישות רבה יותר לרשות המקומית בקביעת המחיר המופחת.
ויש עוד שינויים שסוכמו בפרק הוותמ"ל, אבל אני חושב שזה מוקדם עדיין להציג אותם כי אנחנו עוד רחוקים משם.
תומר רוזנר
¶
בתוך המנגנון של המחיר המופחת עלתה הצעה בזמנו, באחד הדיונים הקודמים, לקבוע בכל מקרה תקרה נומינלית, שיעור קבוע בשקלים, שממנו אי אפשר יהיה לחרוג, גם אם זה יותר מ-20% פחות ממחיר השוק. לדוגמה אם דירה ממוצעת באזור מסוים, השכירה בה היא 12,000 שקלים, בכל מקרה גם אם 20% נותן לנו 9,600 שקל, אז זה לא יהיה המחיר של השכירות באותו מקום, אלא מחיר פחות, שהוא יהיה תקרה מקסימלית בכל אזורי הארץ.
היו"ר רחל עזריה
¶
התגלע דיון סביב האם לכתוב סכום או לא, אני מתנגדת נחרצות לכתיבת סכום, אני בטוחה שזה יעלה את מחירי הדירות, ברגע שאנחנו מגדירים שדירה זולה היא דירה בכל סכום עד 6,000 שקל. רעיון שהעלינו אתמול, שאני רוצה להעלות אותו ולשמוע התייחסויות זה בעצם להגדיר שני כללים, גם 20% פחות מהמחיר באזור וגם עד אחוז מסוים מעל הממוצע הארצי.
היו"ר רחל עזריה
¶
אנחנו צריכים להכין את החישוב המדויק, נניח 20% מעל לממוצע הארצי. הממוצע הארצי, בדקנו, הוא בערך 4,000 לדירת שלושה חדרים.
היו"ר רחל עזריה
¶
יכול להיות, אבל מה שאנחנו אומרים שזה אומר 20% יותר ויש לך תנאי מצטבר. זה נותן מענה לדרישה שזה לא יעלה מעל גבול מסוים ומצד שני זה מונע כתיבת סכום ספציפי. ה-6,000 שקל לא יקרה, צריך למצוא פתרון אחר. זה פתרון שהצעתי. היתרון בהצעה הזאת זה שברור מאליו שאתה לא יכול לומר שדירה זולה זו דירה שגבוהה ב-20% מהמחיר הממוצע בארץ, זאת אומרת שאתה לא יכול לבוא לשכונה זולה ולומר 'כן, אבל 6,000 שקל זה מה שנקבע על ידי משרד האוצר', או על ידי הכנסת, או מה שזה לא יהיה, אז זה בעצם מפרק את העניין הזה של להגדיר סכום שעד אליו זה נחשב דירה זולה אם אנחנו יודעים שבדרך כלל מתייצבים כלפי מעלה.
אז זה הפתרון. ברגע שגם כל המחירים יעלו אז גם הסכום ישתנה. זאת אומרת יש פה משהו שבעיניי הוא מתכתב יותר עם המציאות. אני לא אומרת שזה פתרון מושלם, רק - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
אני רק אחזור לפרוטוקול, 20% פחות ממחיר השוק באזור, זה מה שעד היום דובר, ולא יותר מ-20% יותר מהמחיר הממוצע הארצי.
יובל טלר
¶
שני דברים בנושא. אל"ף, אני מציע שנשב על המספרים ונראה באמת שהדברים מתכתבים. בסופו של דבר ככל שאנחנו מפחיתים פה את התקרה - - -
יובל טלר
¶
אני אומר, ככל שאנחנו מפחיתים פה את התקרה ככה האטרקטיביות של יזם לבוא ולממש את הפרויקט הולכת ופוחתת.
יובל טלר
¶
ולכן, זה בדיוק מה שאני אומר, על פרויקט שיש בו 10 דירות להשכרה והפחתת ב-1,000 שקל את התקרה כרגע, אוטומטית הכדאיות הכלכלית של היזם יורדת ב-12,000 שקל בחודש ו - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
אין בעיה, אנחנו נצטרך לדייק ויכול להיות שזה יהיה 15% מעל ולא 20%, אבל הרעיון הוא - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
אנחנו נשב לבדוק את המספרים, אבל יש פה איזה שהוא רעיון שמונע כתיבת סכום, שזה מה שרצינו להימנע ממנו.
יובל טלר
¶
הצעת החוק שם מתחשבת, שוב, הסתכלה על הכדאיות הכלכליות, שם לא מדובר בפרויקטים שבהם שווי הקרקע הוא קרקע אפס, אלא מדובר בשווי פרויקטים שבסופו של דבר יזם צריך לבחור בין להשכיר לבין לבנות למגורים.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
זה רעיון שאין לי התנגדות אליו, אני רק אומר, אתמול היה דיון במקרה על הסעיף הזה בחוק עידוד וההסבר היה שהדיון על מחירים ולכן אני, אני לפחות, לא הייתי כל כך מוטרד מהמחיר, אני כמובן מקבל את עמדתךְ בעניין הזה, זה שהסעיף הזה נכנס בחוק עידוד רק כדי למנוע שהטבות המס יגיעו לדירות יוקרה, שמחר מישהו יבנה בניין להשכרה עם דירות ב-20,000 שקל לחודש לעולים מצרפת. לכן הוא לא נועד כדי לטפל במנגנון המחירים, הנחת המוצא שמלווה אותי לכל אורך הדרך היא שמחירים בשוק ייקבעו בהיצע וביקוש. אם יהיה כתוב במנגנון עידוד, לא בחוק הזה ולא בחוק שם, 6,000, אין לזה שום משמעות למחירים, כי בסוף אם אני אבנה עכשיו בניין להשכרה בדימונה ומחירי השוק הם 3,500, אז אף אחד לא ישכיר דירה ב-6,000.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
בסדר. בעניין הזה, שוב, אני לא חושב, כיוון שאני חושב שמה שמשפיע על המחירים זה היצע וביקוש, לא החקיקה.
היו"ר רחל עזריה
¶
ברגע שאנחנו כרגולטור או כמדינה מת ערבים, אני יכולה לתת לך דוגמאות, החל ממחירי הקוטג', עם המחיר המקסימלי - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
אנחנו כן, כי אפשר היה לומר היצע וביקוש, דרך מחירי מעונות היום, דרך מחירי הצהרונים.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
לא, יש היום כלים כאלה שהמדינה עושה, למשל בעידוד השקעות הון, שהיא מגדירה למשל כמה אחוז יצוא צריך כדי לקבל מענק. היא לא משפיעה על המנגנון, היא אומרת, 'אני נותנת לך הטבה - - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
בסדר, רק צריך לשים לב שיש כאן איזה שהיא נוסחה שמביאה אותנו לסכום קרוב יחסית ל-6,000.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אין לי בעיה, אני מקבל את העמדה הזאת, אני חושב שאפשר לשפר את זה ובואו נבנה את המספרים נכון ונעשה את זה.
היו"ר רחל עזריה
¶
הבנת? אנחנו צריכים לדעת על פי מה, מה הכלל, האם לפי ארבעה חדרים, לפי שלושה חדרים. תעשו קצת חישובים ותבינו מה הדבר הכי הגיוני.
תומר רוזנר
¶
לא, אין נקודה, בעצם הנקודה שאנחנו נמצאים בה היא, אנחנו עוד לא התחלנו לשמוע את הערות הציבור למעט הערות חברי הכנסת, שכבר הושמעו, לגבי פסקה (1) של סעיף 5, סעיף ההגדרות בתוספת השישית, עמודים 6 עד 8 בנוסח שלפניכם. הנוסח הזה כבר הוקרא, הושמעו הערות חברי הכנסת, כפי שאמרתי, ואנחנו צריכים - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
עכשיו נעבור להערות, יש פה מספר אנשים שביקשו. ואנחנו לא חוזרים אחורה. מרכז השלטון המקומי. אנחנו עדיין בהגדרות.
גדי רובין
¶
אנחנו מדברים על כל ההגדרות ביחד. אני אנסה לעשות את זה מהר. אנחנו על 'בן המקום' רצינו הגדרה יותר פשוטה, של מי שגר במקום חמש שנים, היינו מעדיפים גם במקום בן המקום, לקרוא לזה תושב הרשות המקומית כדי לא לעשות את זה משהו פרסונלי יותר מדי. זו הערה להגדרה הזאת.
גדי רובין
¶
אנחנו, בנוגע לדיור בהישג יד באופן כללי אנחנו היינו רוצים שההגדרות יופרדו, בין ההשכרה לטווח ארוך לבין דיור בהישג יד, שיהיה יותר ברור שמדובר בשתי מהויות שונות. אנחנו הצענו איזה שהוא מנגנון שגם מגדיר מה זה דירה בהישג יד, לא הייתה עד היום התייחסות, אנחנו חושבים שצריכה להיות הגדרה של פחות או יותר גודל דירה, ששכר הדירה צריך להיות פונקציה של גודל הדירה, שתהיה איזה שהיא גמישות, איזה שהיא התאמה יותר נכונה לדברים האלה.
נתנו פה הצעה, אני חושב שהיא הצעה פרקטית, עד היום לא דיברנו עליה. אנחנו חושבים שהמחיר צריך להיות מחיר לגודל דירה מסוים עם התאמות מסוימות לפי הגודל. אפשר לעשות את זה, כתבנו פה מנגנון מאוד מפורט. הדרך איך למדוד גודל דירה היא דרך ידועה, יש לנו כבר 30 שנה את חוק מכר דירות שאומר בדיוק איך מודדים גודל דירה ואפשר לעשות את ההתאמות בעניין הזה.
בקשר לזכאים, להגדרת זכאי. מבחינתנו מאוד מאוד חשוב, אולי הדבר החשוב ביותר מבחינתנו, שבהגדרת הזכאות ייכנס גם איזה שהוא מבחן הכנסה. הרשויות המקומיות מכירות מבחני הכנסה, כל ההנחות לארנונה מבוצעות על סמך מבחני הכנסה, אנחנו יודעים לעשות את זה, זה לא משהו חדש לנו. אנחנו חושבים שכל החוק הזה נועד לאפשר דיור בהישג יד, המהות שלו לאנשים שידם לא משגת לקנות דירות.
גדי רובין
¶
אז אני רוצה להגיד משהו על העניין הזה. שמענו פה גם בישיבה הקודמת שאתה עושה מבחן הכנסה, אבל יש אנשים שיש להם הון.
היו"ר רחל עזריה
¶
לא, 'אבל יש אנשים', מה שמייצר את הפער בין מי שיש לו לבין מי שאין לו זה מי שיש לו מהבית.
גדי רובין
¶
אז בואו נבדיל בין שני דברים. כשאנחנו מדברים על הון אנחנו מדברים קודם כל, אין לי נתונים סטטיסטיים, אבל מההיכרות ברוב המקרים זה אנשים שיש להם דירה והאנשים האלה זה - - -
גדי רובין
¶
לא, זאת שאלה אחרת. יש פה שתי שאלות. יש שאלה אחת, האם לבן אדם עצמו יש הון, ויש שאלה שנייה עד כמה אנחנו מסתכלים על ההורים, עד כמה אנחנו רוצים לבוא ולהגיד לבן אדם - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
אבל זה חבר'ה צעירים. במדינה שלנו מה שמקובל, ויש הבדלים בין קבוצות שונות וכו', אבל יש כאלה שיש להם כסף ראשוני לרכישת דירה.
גדי רובין
¶
סליחה, מה שאנחנו מדברים עכשיו זה משהו אחר. יש כאלה שלהורים שלהם יש כסף ראשוני לדירה ויש כאלה שלא.
היו"ר רחל עזריה
¶
אני גם יודעת. יפה, אתה רואה? הסכמה ראשונה יש לנו. מי שיש להורים כסף לתת לילדים, עכשיו זה לא אומר שכל ההורים שיש להם נותנים לילדים, זה לא אומר שכל הילדים - - - זה לא משנה, בסוף הפער נפתח ברגע שבו הולכים לקנות דירה וזה הרגע שבו הרבה צעירים מעידים שפתאום הם מבינים שהם נשארו מאחורה ואז הם גם צריכים, אלה שצריכים להתאמץ - - - עזוב, בוא אני אתן לך דוגמה אחרת. סטודנטים, אתה מכיר את השיטה? סטודנט, אם אין לו הכנסה, הוא פטור מארנונה, אם יש לו הכנסה הוא לא פטור מארנונה. סטודנט שההורים שלו מממנים אותו פטור מארנונה.
היו"ר רחל עזריה
¶
אז זו הבעיה. אתם שואלים אותי למי אני רוצה לעזור? לא רק אני, למי אני חושבת שאנחנו כחברה רוצים לעזור, האם לזוג של שני סטודנטים שהתחתנו בגיל כלום, שני סטודנטים ללא יודעת מה - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
יפה, שהם בסופו של דבר, ברגע שהם מחליטים הם הולכים וקונים דירה, עם משכנתה מאוד קטנה, לעומת שניים שרצים קדימה לגבול הוא השמים, כי הם מבינים שהם אלה שצריכים לפרנס את עצמם והם הלכו ולמדו הנדסת משהו, הייטק משהו, שניהם עובדים כמו משוגעים, מנסים לגייס את ההון הראשוני לדירה, למי אתה מעדיף לתת את הדירה הזו לחמש שנים, בזמן שבו אפשר לצבור איזה שהוא סכום ראשוני כדי לרכוש דירה? עכשיו, לעשות את זה לפי הכנסות, אתה בעצם מסייע לאותם אלה שיכולים להרשות לעצמם גם לחיות חיים קצת יותר שלווים כי הם יודעים שההורים עוזרים ואתה מקשה על מי שרץ קדימה בניסיון לגייס את הסכום הראשוני לרכישת דירה. אני מעדיפה שחמש השנים האלה יעזרו לאנשים לקבל את ההזדמנות לרכוש דירה.
היו"ר רחל עזריה
¶
לא, אני מעדיפה אותם. אני לא יודעת לתעדף, אז אני בוודאי לא רוצה להוציא אותם ממרחב האפשרויות ולהעדיף אנשים אחרים.
גדי רובין
¶
התפיסה שלנו, אני מדבר על מרכז השלטון המקומי, פורום ה-15, שאנחנו, לשמחתנו או לצערנו, לא לוקחים בחשבון את הכנסת ההורים. עם כל הכבוד, ויש לי הרבה כבוד לתחושת ה - - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
וזה מעוות, אמרה יושבת הראש, אנחנו חווים את זה עם הסטודנטים שנים, שאלה שבאים ממשפחות חזקות מקבלים פטור מארנונה, שזה מה שהשלטון המקומי יודע, וכל פעם מגיעים לחפש מודלים חדשים, אנחנו יודעים עם התאחדות הסטודנטים והעיוות הזה הוא נוראי. מי שחייב לעבוד לפרנסתו בזמן הלימודים לא מקבל פטור והשלטון המקומי, למי הוא נותן פטור? לסטודנטים החזקים, שאבא ואמא יכולים לעזור להם. ויש להם רכב, כי אבא קנה או אמא קנתה, ולכן אני אומר - - - עוד פעם, זה בסדר שיש להם את זה, אבל זה מעוות. מה שאומרת היושבת ראש זה שאנחנו לא יודעים במדינת ישראל לעשות את ההפרדה הזאת. אין דוח הון, אין לנו יכולת לעשות, ואם ניכנס למבחני הכנסה, למעט הסוגיה שכבר עשינו פה שפיל, של ה-20% עד 40% וכל מיני כאלה, אנחנו לא נצא מזה. ומיצוי כושר השתכרות, אי אפשר לחוקק את זה, אי אפשר.
נעמי אנג'ל
¶
נעמי אנג'ל, מתכננת מחוז תל אביב, ועדה מחוזית תל אביב. כשאנשים כבר לא סטודנטים השאלה היא יותר מי צריך שיגור בערים. אם אנחנו לוקחים אנשים שהם כבר עם משפחות והם לא בהכרח עם השכלות רחבות, אבל אנחנו צריכים אותם בערים, בעלי מקצועות נדרשים כמו אחיות, כבאים, מורים - - -
נעמי אנג'ל
¶
כן, אני חושבת שזו צריכה להיות המדיניות ואז יכול להיות שיש לבן אדם הזה גם דירה באופקים או במקום אחר, אבל זה לא רלוונטי שאם אנחנו צריכים בהצטופפות הערים שהאנשים האלה יהיו בערים המצטופפות, אנחנו צריכים לאפשר להם דיור בר השגה כי אחרת לא יהיו לנו בעלי המקצועות האלה. זה לא אנשים שיכולים ל - - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אני חושב, רחל, בעיניי השלב שאנחנו נמצאים בו בחוק, שעשינו בו הרבה עבודה זה לפשט אותו וככל שנכניס פה מנגנונים מסובכים שיתחילו משרד המשפטים להגיד, אז רעננה תגדיר שהיא רוצה, תראי את האירוע בין הרשויות, כי נעמי מדברת על מורים והם יגידו 'אבל אנחנו רק צריכים מהנדסי אופטיקה', מהנדסי אופטיקה, זה קריטי לעיריית רעננה ואז יהיו הטבות למהנדסי אופטיקה, כי יש לנו תעשייה של אופטיקה, וירושלים תגיד שהיא רוצה רופאים, אז רופאים, חייבים רופאים, ולהיות מתמחה היום זה משכורת רעב. אני חושב שלא נצא מזה ואני חייב לומר שבשלב שאנחנו נמצאים בו אנחנו צריכים לקחת את מה שיש ולפשט.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אז רעננה תקבל רופאים ומישהו אחר יקבל את המורים, יהיו ערים כבאים וערי מהנדסי אופטיקה. זה עובד בסין, דרך אגב, יש מהנדסי תאורה, עיר שלמה מהנדסי תאורה.
נעמי אנג'ל
¶
הבנו, אני חושבת, אבל אנחנו צריכים לקיים, מעבר לחוק הזה שהוא ייתן פתרון ראשוני מצוין, אני מקווה, אנחנו שוכחים לקיים דיון אצלנו בבית כי בסך הכול זה הגיוני גם לייצר מסלול שהיום לא דנים עליו, שהוועדה המחוזית תוכל לייצר מדיניות כלל עירונית או לאזורים עירוניים מסוימים או למחוז כולו ואז להסתכל גם על הנושא של הכמויות של דיור בר השגה שנדרש וגם למי המדיניות הזו צריכה להגיע. אולי זה לא בחקיקה הזאת, אבל נצטרך לקיים על זה דיון - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
אני חושבת שאנחנו נכנסים פה, כמה פעמים דיברנו על החוק הזה שהאתגר שהוא נמצא בין הזכות הקניינית לעניין התכנוני והאתגר השני הוא שבעצם אנחנו מנסים להגדיר את נושא השכירות, שזה נושא שעד היום כמעט לא נדון ולכן החוק הזה הוא גם מורכב וכל זה נעים ונדים. אני חושבת שזו עבודה שצריך לעשות אותה, אני מסכימה איתך לגמרי לגבי הערים המצטופפות, אני מסכימה איתך לגמרי לגבי הערים המתייקרות. בירושלים זה קטע כי בקעה נחשבה שכונת מצוקה כשגילה נחשבה שכונת יוקרה וזה התהפך. השינויים האלה מתחוללים, בין היתר בגלל ענייני התחבורה, שכולם מצטופפים בחזרה במרכזי הערים ואני מסכימה שזה אתגר שצריך לתת לו מענה ולא יכול להיות שבגלל שאתה מורה אתה צריך לנסוע שעה וחצי לעבודה. זאת אומרת יש פה משהו שצריך טיפול. בסדר, לא בחוק הזה, אז תביאו משהו משלכם.
מירה סלומון
¶
אני מתנצלת על האיחור, אבל נראה שהגעתי בול לסוגיה שחשובה לנו ביותר. אני כן מבקשת להתייחס לדברים שנאמרו. זה נכון, המודל שאנחנו מציעים הוא לא - - - הוא לא לוקח בחשבון את כל סוגי האוכלוסיות שיכולות היו להתכנס, אבל הוא מטייב את האוכלוסיות שיכולות להיכנס. אנחנו מדברים על אנשים שהם מעל גיל 26 או נשואים, זה מסנן סוג מסוים אולי של אוכלוסייה שיש חשש שתקבל את ההטבה בעזרת סיוע הורים. אנחנו מדברים על אוכלוסייה בעשירונים מאוד ספציפיים, זה מטייב סוגי אוכלוסייה. נכון שזה לא - - - את ההטבה הזאת לכולם, מצד שני במודל היותר פשטני שלוקח בחשבון את כל מי שרק עומד בקריטריון הגיל/המעמד האישי - - -
מירה סלומון
¶
לא, בשני המודלים אנחנו מדברים על מחוסרי דיור, במודל השני אנחנו יכולים להגיע למצב שבו יותר אנשים שלא אליהם כיוון החוק ייכנסו להטבה.
היו"ר רחל עזריה
¶
מירה, אני לא מסכימה איתך כי אני חושבת שלעשות את ההגדרה זה אומר שאנשים שמתאמצים להשתכר הרבה, כי הם מבינים שאין להם ברירה כי אין להם הון ראשוני מהבית, הם לא יהיו ברשימת הזכאים.
מירה סלומון
¶
הם יהיו ברשימת הזכאים לדיור בהשכרה ארוכת טווח, הם יהיו במודלים אחרים, אנחנו מדברים על - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
אבל הוא מוריד גם פלח מאוד משמעותי, שזה הפלח שתמיד נופל בין הכיסאות. זה הפלח של מי שאין לו מהבית ומתאמץ עכשיו.
היו"ר רחל עזריה
¶
וזה הפלח ש - - - מירה, תקשיבי, עזבי, אין מצב. אני לא מוותרת על הפלח הזה. אלא אם כן יש לכם פתרון אחר.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
רחלי, אולי הצעה אחת אפרופו פישוט החוק, כדי לא להיכנס לביצה הזאת פה, זה לתת איזה שהוא מנגנון buffer שאומר הקריטריונים זה מה שאמרנו ויהיה מנגנון באישור שיקבע שר, לצורך העניין נחליט, באישור ועדת הפנים, או מה שזה לא יהיה, לאשר שינוי בזה. לייצר מנגנון שאם המדינה תמצא לנכון להגדיר מנגנוני זכאויות יותר מפורטים בהמשך, שניתן מנגנון בחוק - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
רועי, אני מזכירה שיש לשרים שונים קבוצות שונות שהיו רוצים לדאוג להם ולכן אני לא מתה על זה.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
פשוט נראה לי להיכנס להגדרות המאוד ספציפיות של זכאות מורכבת בחקיקה ראשית, כהגדרה זו טעות כי המציאות מורכבת ומשתנה. אולי נגיד עוד כמה שנים יהיה מנגנון הון שבו באמת אפשר יהיה לראות הון של משפחה, יהיה דוח הון משפחתי, אני לא יודע, ואז יהיה לנו איזה buffer - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
צריך לחשוב על משהו שאין פה הזדמנות לתת הטבה לקבוצה ספציפית. צריך לחשוב על מנגנון כזה.
אורי אטינגר
¶
מעבר לעניין הזה, אני רוצה לומר, הצעת החוק כרגע מפנה להחלטת ממשלה שאיך שהיא מגדירה זכאות זה חסר דיור לפי הגדרות משרד הבינוי וזוג או יחיד מעל גיל 35 ועם ההחרגה של 26. עכשיו, אני מבינה שהרציונל זה לעשות הקבלה לתנאי הזכאות במחיר למשתכן והחלטות שבמחיר למשתכן עם הזמן מועצת רמ"י הלכה ועיבתה את תנאי הזכאות, כמו למשל נכה בן 21 ומעלה שהוכר כנכה גפיים תחתונות. זאת אומרת עיבו את תנאי הזכאות ואפשרו לעוד אוכלוסיות כמו הורים חד הוריים שרוצים לתעדף אותם.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
וזה פותר, רחל, לדעתי, גם את הבאפר שהתכוונתי, כי אם באמת יכולה רמ"י או מועצת לעדכן וזה גם רמ"י - - -
גדי רובין
¶
לא סיימנו את זה, כי יש הרבה הגדרות, אנחנו עוד לא דיברנו על כל ההגדרות. אנחנו עוברים על כל הגדרה לחוד או על כל ההערות לכל ההגדרות?
גדי רובין
¶
בקשר להגדרה של שכר דירה מופחת, אנחנו מבינים את הגמישות שנתתם, בין 20% ל -40% והיא טובה והיא עונה על חלק מהצרכים של - - -
גדי רובין
¶
כן, אבל אני עדיין להגיד, אני לא מצליח להבין מה קשה לקבוע את שכר הדירה כאחוז מסוים מהכנסה של עשירון מסוים. זה לא מבחן הכנסה, זה לא מבחן הון, זה לא שום דבר, פשוט במקום כל פעם ללכת לשמאי שיגיד מה השכר הממוצע באזור, לבוא ולהגיד אנחנו רוצים שדיור בהישג יד יהיה 30% מהכנסה נטו של משק בית מסוים. הרי זה דיור בהישג יד, זה הקשר להישג היד, לצורך העניין. יש לנו לשכה מרכזית לסטטיסטיקה, היא מפרסמת כל שנה אחוזונים, יהיה הרבה יותר פשוט, במקום להתעסק עם שמאים שיגידו מה המחיר הממוצע כל פעם בכל אזור ומחיר משתנה, כששמאים אומרים לך המחיר נכון להיום, הוא לא נכון למחר, במקום זה לבוא ולהגיד, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה, לצורך העניין, שהכנסה נטו של משק בית בעשירון שביעי, ושוב, זה לדוגמה, זה 17,000 או 18,000 שקל, 30% מזה זה 5,400, זה יהיה שכר הדירה.
אנחנו גם הצענו הצעה שמתאמת את שכר הדירה הזה לגודל הדירה. זה אולי נראה קצת מפחיד, אבל זאת הצעה פשוטה ופרקטית ואפשרית. אז אנחנו עדיין מציעים לשקול את זה. זה בהגדרה של שכר הדירה.
נדמה לי שלהגדרות, מירה, יש לנו עוד משהו? על בן המקום דיברנו לפני כן, אבל אני רוצה לתת לאיתן - - -
ראובן מוזר
¶
שמי ראובן מוזר ולמגינת לבי יש לי בת שהייתה סטודנטית, למדה ללא שכר לימוד את התואר השני בדנמרק וכתוצאה מהתנאים הכול כך טובים של יכולת מגורים שם היא התחתנה, נשארה שם ונולדו שני נכדים. יש מדינות שעבדו על זה ויש להם כל כך הרבה ניסיון, כמו הולנד, דנמרק, אפילו ניו יורק, שמתעסקים עם הנושא של דיור בר השגה, עם שכר דירה שאנשים יכולים לעמוד בו לאורך שנים, למה אנחנו לא מנסים לאמץ ורק למצוא את הדרכים איך להקשות פה ואיך להגביל את הנושא הזה על האזרחים? האזרחים פה חיים במין מחשבה, במין תחושה, שכל הזמן מנסים למצוא דרך לקפוץ את היד, להקשות ולהקשות ואז יש לנו אנשים שפשוט עוזבים את המדינה והולכים למקומות שהרבה יותר נוח לגור שם. וחבל, ואני מצטער על זה כניצול השואה שאני צריך לחוות את זה שהבת שלי ירדה לאירופה, חיה שם את החיים שלה בכל כך נוחות. למה? למה לא לעשות את הנוחות הזו במדינת ישראל, שיהיה כל כך נוח לאנשים לגור? למה להקשות? תודה.
היו"ר רחל עזריה
¶
אני חושבת שהתשובה נמצאת בגוף השאלה. שני דברים, אחת, מדינת ישראל היא מדינה צעירה ויש לנו אתגרים שאין בדנמרק. לפעמים הייתי שמחה לחיות פה אחרי 300 שנה ובתקופת שלום ארוכה, מאז מלחמת העולם השנייה, שזה מה שיש במדינות אירופה. זה לא המצב. ואנחנו יושבים פה בכנסת ועושים את כל המאמצים והצעת החוק הזו של חבר הכנסת רועי פולקמן היא מאמץ מאוד גדול להקל על חיי האזרחים. אני יכולה לומר בהקשר הזה שלפעמים אני מרגישה שכל המאמצים שלנו נתקלים בתגובות ציניות של מחשבה שאנחנו לא עושים שום דבר לטובת האזרחים. זה קשה במיוחד אחרי לילה של שלוש שעות שינה, אחרי שהצבענו אל תוך הלילה ולא ביטלתי את הדיון הזה כי חשוב לקדם את החוק הזה ולסגור אותו. אני חושב שכדאי שתספר את הדברים האלה לבת שלך ואני מקווה שהנכדים שלך או שהיא תחזור לפה.
היו"ר רחל עזריה
¶
יפה מאוד, ואני שמחה שגם אתה באת לפה, אבל אני חושבת שקשה מאוד, ההשוואה הזו היא כמעט בלתי אפשרית.
שולמית גרטל
¶
אני רוצה להתייחס לדברים שהועלו על השולחן בעצם, נעמי אנג'ל התחילה בלהגיד שיש מקצועות שלא יכולים להרשות לעצמם לגור במחירי הדיור במסגרת העירונית וגם שמענו עכשיו מהאדון הנכבד על מה שעושים בכל העולם ואני חושבת שהפתרון פה זה לא בלהגדיר איזה מקצועות אפשר לכלול ואי אפשר לכלול, אני חושבת שהמגבלה הזאת שכתבנו על הזכאות, שנכתבה על מדיניות הזכאות, כמובן שאני מדברת על הדיור בשכירות בהישג יד, שהזכאות הזאת לחמש שנים במצטבר. זאת אומרת שמה שעשינו זה אולי עזרנו למשפחות בהתחלת הדרך, אבל בעצם אנחנו מדירים, בכוונה כמעט, את כל המקצועות האלה שהם זכאים עדיין, הם ממשיכים להיות זכאים, הם לא סטודנטים כבר, הם עובדים במקצועות, אבל המקצועות, מה לעשות, ההשתכרות היא נמוכה.
היו"ר רחל עזריה
¶
רגע, לפני המשפט האחד. אין בעיה, את תסיימי, אבל חשוב לנו להבין מה ההצעה הקונקרטית. ואת יכולה לומר את כל המשפטים שרצית.
שולמית גרטל
¶
אני אסיים בסופו של דבר, אבל ההצעה הקונקרטית היא שאנחנו נאפשר יותר מחמש שנים במצטבר, כי מה קורה בעצם? יש אנשים שהם זכאים, שהם נכנסים לדירה לחמש שנים והם צריכים לעזוב. אז מה, הם יעזבו את העיר? הם יעזבו את השכונה? הם יילכו לדירה אחרת? זה פוגע, ויש המון המון סקרים, ביציבות משפחתית, קביעות ובטחון הדיור, עקרונות של חוסן משפחתי וחוסן קהילתי. אני חושבת שהפתרון פה זה ממש בלהאריך את האופציה. כל עוד שהם זכאים לתת להם להישאר, מה זה טוב אם נתנו למורה או לכבאי לגור במשך חמש שנים ואז העפנו אותו?
רועי פולקמן (כולנו)
¶
ברור. אבל, רחל, ראינו בעיה כזאת עכשיו בשכונת שפירא, יש פרויקט של עיריית תל אביב, מה הבעיה? שנתנו דירות יפהפיות בהנחה מטורפת, ב-3,000 שקל לדירת ארבעה חדרים בתל אביב, ובאים אנשים, נהנים מההטבה הזאת ובסוף יש לנו מלאי קטן ואנשים אומרים 'אנחנו לא עוזבים לנצח' והם לא יעזבו לנצח, זה זכית בפיס. אפשר לדבר אם רוצים לתת הארכה, אולי לחמש ואולי עוד אופציה לעוד חמש, אבל חייב להיות תאריך תפוגה כי לא יכול להיות שבן - - - אם היו לנו אלפי דירות כאלה, ניחא.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
זה לא משנה, כי אם אדם נכנס לדירה בתל אביב, ב-3,000 שקל, במקום ב-6,000 או 7,000 וראיתי, הייתי בדירה, אירח אותי בחור שהוא אדריכל והוא זכה בפיס. עדיין, לא סביר בעיניי - - - ועכשיו יש ויכוחים, מאיימים לתבוע את עיריית תל אביב כי עכשיו הם אומרים להם 'אתם צריכים לפנות, חמש שנים אתם גרים בדירה, אתם צריכים לתת לזכאי אחר שייכנס' והם מאיימים את עיריית תל אביב עכשיו, כי 'כבר בנינו קהילה והשכנים וגן הילדים' - - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
עדיין, אנחנו חייבים לייצר איזה חלוקה הגיונית של ההטבות האלה. לכן אני חושב, כאן אני אומר, רחל, יכול להיות שבאמת יש שיקול להאריך, אין לי דעה נחרצת, אבל לא יכול להיות שזה יהיה לתמיד. אולי אפשר להגיד חמש פלוס עוד חמש במקסימום, אבל לא יכול להיות שבן אדם ייכנס לדירה וייתקע שם 20 שנה בדירה - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
סליחה, אתה מקבל הטבה, אתה יודע שזה חלק מהמחיר, אתה יודע שאחרי חמש שנים - - - בילדותי להורים שלי לא היה כסף, עברנו דירה כל שנתיים-שלוש, עברנו מעיר לעיר. אם אומרים להורים שלי 'תהיה לכם הטבה חמש שנים' - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
אבל זה היה בלי הטבה. אם היו אומרים להורים שלי 'תהיה לכם הטבה, חמש שנים לגור באותו מקום, בדיור מוזל' הם היו לוקחים את זה בשתי ידיים והם לא היו אחרי חמש שנים אומרים 'עכשיו אנחנו נישאר פה לנצח'. כל אחד עושה את החישוב שלו, אתה לא רוצה לעזוב אחרי חמש שנים, אז תקנה דירה ותגור 10 שנים, 20 שנה באותו מקום. מצד אחד מגיע האדון הנכבד ואומר 'אתם צריכים לדאוג לדור הצעיר', מצד שני את אומרת 'לא, אם דואגים, אז אל תדאגו רק את ה-40%-50% שיש לכם, תדאגו 100%'. אז אין בעיה, נדאג 100% ל-100 איש וכל ה-1,000 איש האחרים יבואו ההורים לוועדה ויתלוננו על זה ש - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
ואז הם יעברו לדירה אחרת בשכונה, אחרי שהם חסכו את הכסף ויפנו את המקום למישהו אחר שתהיה לו הזדמנות של חמש שנים לחסוך הרבה כסף בשביל הזדמנות או לקנות דירה או ליהנות מרווחה אחרת. זה בסוף המסלול.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
וגם דירות בשכירות ארוכת טווח. ככל שהכלים שאנחנו מסמנים פה, עידוד השקעות הון ודיור בהישג יד, יהיו יותר דירות, אז גם במחירי השוק המחירים סבירים, החוזים בשוק החופשי, ראינו ברעננה אתמול, זולים משמעותיים מהשוק ואלה חוזים לחמש, שש ושבע שנים.
היו"ר רחל עזריה
¶
חברים, אנחנו נמשיך. מי שלא מעוניין בהטבה כי הוא לא אוהב לעבור דירה אחרי חמש שנים שלא יירשם להגרלה, שיילך למחיר למשתכן, אם יש לו את הסכום הראשוני לקנות את הדירה.
אנחנו ממשיכים הלאה. הערות נוספות? משרד הפנים, את רוצה להתייחס לדברים האלה?
לירון אדלר
¶
בסעיף 2, האמור בו יסומן "(א)", ובו, אחרי "דיור בהישג יד" יבוא "להשכרה לטווח ארוך" ואחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) לא יעשה אדם שימוש ולא ירשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת אלא למגוריו של שוכר שהוא זכאי שעלה בהגרלה לפי סעיף קטן (ג) ובני משפחתו, על פי הסכם שכירות להשכרה במחיר מופחת.
(ג) (1) יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת שאושרו בתחום תכנית יושכרו רק לזכאים שעלו בגורל בהגרלה שערכה הרשות המקומית ששטח התכנית נכלל בתחומה לפי הוראות שיקבע שר האוצר בהסכמת שר הפנים לעניין הגרלה לפי סעיף זה;
(2) על השכרה לזכאים כאמור בפסקה (1) יחולו הוראות חוק איסור אפליה במוצרים ושירותים, ולעניין זה יראו בהשכרה כאמור כ"שירות ציבורי" כמשמעותו בחוק האמור.
(3) בתקנות לפי פסקה (1) ייקבעו בין היתר הוראות לעניין אופן השתתפותם של זכאים בהגרלה, דרכי פרסום לזכאים בדבר עריכת ההגרלה, דרכי עריכת ההגרלה והפיקוח עליה ותקופת תוקפן של תוצאות ההגרלה.
(4) מספר הזכאים שיעלו בגורל בכל הגרלה לא יפחת מכפל מספר יחידות הדיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת בתחום התכנית; פחת מספר המשתתפים בהגרלה מהמספר האמור יראו בכל המשתתפים בהגרלה כאילו עלו בגורל כאמור בסעיף קטן זה.
(5) על אף האמור בפסקה (1) מועצת רשות מקומית רשאית להודיע לשר האוצר כי לא תערוך הגרלות כאמור באותה פסקה; הודיעה המועצה כאמור, תיערך ההגרלה על ידי מי שבבעלותו יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת, בפיקוח גורם שייקבע בתקנות לפי פסקה (3) ובהתאם להוראות שיקבע שר האוצר בהסכמת שר הפנים לעניין הגרלה לפי סעיף זה.
(ד) מועצת רשות מקומית רשאית לקבוע שיעור מקרב הזכאים שיעלו בגורל בהגרלה שתיערך לפי סעיף קטן (ג), שיהיו בני מקום ותינתן להם עדיפות בהשכרת יחידות דיור במחיר מופחת לפי הוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ג) ובשיעורים אלה:
(1) ביישוב מיעוטים שמספר תושביו עולה על 15,000 אך אינו עולה על 30,000 – 25%;
(2) ביישוב באזור עדיפות א' שהממשלה החליטה עליו לפי הוראות פרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) התשס"ט-2009 (בסעיף קטן זה – חוק ההתייעלות), שמספר תושביו עולה על 15,000 אך אינו עולה על 30,000 – 50%;
(3) ביישוב באזור עדיפות ב' שהממשלה החליטה עליו לפי הוראות פרק כ"ו לחוק ההתייעלות – 32%
(4) ברשות מקומית אחרת – 20%.";
תומר רוזנר
¶
אז כפי שאמרנו בפתח הישיבה, הנושא של איסור האפליה והעלאה בגורל של כפל זכאים והחלת חוק איסור אפליה, אנחנו מציעים להחליף את זה במנגנון אחר שיחייב את המשכיר להשכיר למי שעלה בגורל בלי שיקול דעת, למעט אפשרות של פנייה לממונה במקרים שיש לו טעמים מיוחדים שלו להשכיר את הדירה. חבר כנסת פולקמן העלה בכלל את האפשרות שלא ל - - - זאת אומרת שהוא חייב לעשות את זה בכל מקרה, מה שאנחנו רואים בו קצת בעייתיות, אז הנושא הזה עדיין פתוח לדיון.
נושא נוסף שהעלה חבר הכנסת פולקמן, אני מזכיר, הנושא של הסמכה של שר האוצר בתקנות באישור ועדה של הכנסת לקבוע קבוצות זכאים נוספות בהקשר הזה, גם זה נושא שנשאר כרגע לדיון.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
זה מתייתר, ציינו קודם שזה ממילא בהחלטות המינהל. רחל דיברה על זה, כי לכאורה יש מנגנון buffer כזה שיכולה רמ"י להקטין את הזכאות.
תומר רוזנר
¶
הערה שקיבלנו לגבי פסקה (ג)(1), הערת נוסח, במקום 'הגרלה שערכה הרשות המקומית' צריך לכתוב 'בהגרלה שנערכה לפי סעיף זה'. זו פשוט הערת נוסח שקיבלנו והיא נכונה. מעבר לכך אני חושב שהדברים מדברים בעד עצמם. כפי שאמרתי, בסעיף קטן (ד) אתם רואים שהשיעורים הם שיעורים קבועים והם נקבעו בהתאם למה שנהוג בפרויקטים של מחיר למשתכן. כפי שאתם תשמעו מיד משרד המשפטים מסתייג מהקביעה הזו ואתם צריכים לדון בנושא.
לירון אדלר
¶
עוד שתי הערות קטנות. אנחנו חשבנו שיכול אולי לצאת מצב שבו ייגשו פחות זכאים בהגרלה ממספר הדירות וחשבנו שאולי כדאי להוסיף כאן איזה שהיא הסמכה בתקנות שככל שיהיה צורך שאפשר יהיה בתקנות להגדיל את מעגל הזכאים, זאת אומרת שזה יהיה מעבר לזכאים שקבועים לפי החוק ולהרחיב את המעגל אם נשארו דירות בעודף, אם אין ביקוש מספיק.
ועוד תיקון קטן, שנוסיף פה בהסמכה לתקנות את האופן שבו נותנים את העדיפות לבני המקום, זאת אומרת איך מכניסים אותם להגרלה בצורה שמעדיפה אותם.
תומר רוזנר
¶
ויש כל מיני אפשרויות לעשות את זה. יש אפשרות שהם בוחרים ראשונים את הדירות, יש אפשרות שהם רק נבחרים ראשונים, מובטחת להם דירה אבל הם לא בוחרים ראשונים את הדירות בהכרח. יש הרבה ואריאציות שאפשר לעשות, צריך להחליט מה עושים, זה לא משהו שצריך להיות בחוק.
נעמי אנג'ל
¶
אני רציתי להבין שאין הכוונה פה, ושלא יכולה להיות גם פרשנות, של שימושים נוספים שאדם רשאי לעשות בכל דירת מגורים כמו מי שהוא בעל מקצוע חופשי להשתמש בדירתו גם במקצועו.
נעמי אנג'ל
¶
אני רוצה להסב את תשומת הלב, שאם אתה מביא משפחה לדיור בהישג יד אתה רוצה לאפשר לה לייצר הגדלה של הכנסתה ויכולותיה.
נעמי אנג'ל
¶
לא, מותר בכל דירת מגורים רגילה, מותר לבן אדם שהוא בעל מקצוע חופשי בחלק מהדירה גם לעסוק במקצועו.
גדי רובין
¶
אני אגיד לנעמי, יש לנו בתכנון ובנייה מושג שאנחנו קוראים לו שימוש אינהרנטי. אנחנו מדברים על זה שיש שימוש מסוים והשימוש האינהרנטי בו - - -
איתן גינזבורג
¶
כנראה זה אותו עם. עד היום אני יודע שהייתה עמדה מאוד מאוד נחרצת של משרד המשפטים לא לאפשר יותר מ-20%, משאב הקרקע, לחלק את העושר, לאפשר לכולם את אותו - - - אנחנו כבר לא נמצאים במקום הזה מכיוון שאל"ף, האחוזים כבר השתנו, זה כבר לא 20%, זה גם הגיע ל-50%. אני לא בטוח, אגב, שהפרויקטים האלה כל כך יצוצו באזורים פריפריאליים ואני חושב שיש פה - - - אני לא מבין למה דווקא ברשויות אחרות, שזה רוב הרשויות ובעיקר באזורי ביקוש, מצמצמים את העדיפות לבני המקום בקרב הזכאים, וגם על זה תיכף נדבר, רק ל-20%. הרציונל של מחיר למשתכן הוא לא אותו רציונל כמו של דירה בשכירות ארוכת טווח, הוא רציונל אחר, ואני חושב שצריכים פה לאפשר עדיפות יותר משמעותית ויותר גדולה לבני המקום בהקשרים האלה. אני גם רוצה להסב את תשומת לבכם שה-20% שנתתם לרשות מקומית אחרת, אגב, כל זה נכון לכל האחוזים, זה רק מתוך אותן דירות מופחתות, כלומר זה 20% מה-25%, שזה כלום וכלום ושום דבר ונאדה. זה כלום.
יש 25% מהדירות במחיר מופחת, רק 20% מהם לבני המקום, כמה דירות נשארו? אחת בפרויקט? שתיים? זה כלום. את הדבר הזה צריך, דבר ראשון, להחיל על כל הדירות, אם זה 20%, ואני טוען להגדיל את ה-20% ל-50%. בעבר, הצגתי את זה גם בביקור של חבר הכנסת פולקמן ברעננה, המדינה אפשרה במסגרת פרויקט 'בנה דירתך' של משרד השיכון ורמ"י עדיפות הרבה יותר משמעותית לבני המקום. אז אני לא יודע איזה שינוי חל עכשיו ומשרד המשפטים מתנגד לזה, אבל צריך לחזור לאותו מודל, לפחות 50%. ואני אשמח לשמוע מדוע יש התנגדות - - -
כרמית יוליס
¶
אז באמת אנחנו חשבנו שסעיף ההטבות לבני מקום צריך לעמוד על שיעור קבוע ואנחנו הסכמנו לשיעור שמדבר על 25% ולא למדרגות הגבוהות יותר. הסיבה לזה בעיניי זה כמו לומר שהתשובה בגוף השאלה, זאת אומרת יש פה איזה שהיא הטבה שאנחנו מדברים עליה ולפני זה גם כימתנו אותה בשיעור ההטבה לעומת המחירים של הדירות האלה בשוק החופשי, אנחנו ממילא מדברים על דירות שיהיו באמת במחיר מופחת ולא רק השכרה שהיא ארוכת טווח. דווקא ככל שהאזור הוא חזק יותר מחירי השוק הם גבוהים יותר אז שיעור ההטבה באמת עשוי להיות יותר משמעותי והשאלה, שהיא אינהרנטית למודל, היא בעצם שואלת למה לתת את ההטבה הזו דווקא למי שגדל במקום לעומת - - -
כרמית יוליס
¶
אני רק אשלים. מה זאת אומרת הוא לא יכול להגיע לזה? אין פה מבחן הכנסה בינתיים, אנחנו מדברים על מי שהוא חסר דירה במודל הזה.
כרמית יוליס
¶
בסדר, הוא זכאי, אוקיי, אבל מי שגדל בקרית שמונה ורוצה לשכור בתל אביב אז הוא צריך להיות אחרון בתור? אנחנו לא חושבים שזה נכון, אנחנו חושבים שככל שאתה - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
זה אומר שמי שגדל בקרית שמונה ורוצה לגור בשכירות המוזלת בתל אביב, הוא צריך קודם כל חמש שנים לשכור דירה לבד בתל אביב, לעומת מישהו שגדל בתל אביב וחי אצל הוריו בדירה שהוא זכה בהגרלה הקודמת בשפירא, סתם, אני צוחקת, ואז הוא לא צריך את התנאי הזה. זאת אומרת כן יש פה, אני מסכימה איתךְ שחמש השנים מרכך את זה, אבל זה עדיין מקשה על מי שמגיע מהפריפריה למרכז.
מירה סלומון
¶
זה שני דברים שונים. זה מדבר על - - - וזה תואם תפיסה מוניציפלית בסיסית שהרשות המוניציפלית דואגת לתושביה.
היו"ר רחל עזריה
¶
איתן, תקשיב. יש בעצם שתי אפשרויות שעומדות פה על הפרק ואני מעלה את זה להצבעה לחברי הכנסת. אפשרות אחת זה להמשיך להתווכח על זה עכשיו עוד חצי שנה, כי זה מה שיקרה, ואפשרות שנייה זה לחתוך. מי בעד לחתוך? סתם סתם. לא, תקשיבו, אני אומרת לך - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
אני אומרת לך, כשאמרתי שאנחנו מותשים מזה, אנחנו פשוט היינו בסבבי הדיונים האלה ממש עד אין סוף.
היו"ר רחל עזריה
¶
איתן, תקשיב שנייה, אם יש לך פתרון שמחלץ ואתה חושב שאנחנו יודעים להגיע לאיזה שהיא הסכמה אני אשמח.
היו"ר רחל עזריה
¶
איתן, נו, מה, אתה לא מבין למה בפריפריה הרחוקה? אתה מבין. הרבה אנשים רוצים לגור במרכז - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
אז יש פה נכסים, אין פה אין סוף, יש פה מספר מסוים של דירות ויש הרבה יותר אנשים ש - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
איתן, תקשיב, תקשיבו, אני אומרת לכם, לפני שהתחלת לדבר סיפרתי לך את המצב, אנחנו עובדים על החוק הזה המון זמן, זה אחד הסעיפים שהסתובבנו בו סחור סחור. באמת אני מבינה מה אתה אומר, אני מבינה מה משרד המשפטים אומר, כשאתה בסוף שוקל את זה על המאזניים זה מורכב. אם יש לך פתרון שמחלץ, ואני אומרת לכם באמת, אז תגידו. חבר הכנסת פולקמן, לך היה איזה שהוא רעיון עכשיו.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
לא, הדבר היחידי שהם העירו עליו זה האם לחשב את זה גם על הדירות שוק חופשי ואז אתה אומר אולי - - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אני אגיד רק למה זה שונה, כי מעבר למחיר זה מוצר אחר. אנחנו באים ואומרים שלגור בבניין מנוהל, שהשכירות, גם בשוק החופשי, אצלכם ברעננה, בחמש שנים, אתה יודע יציבות מחירים למשל, אסור להעלות לך את שכר הדירה. זה בשוק החופשי, זה החוזה. אז ברגע שאתה יודע שזה מוצר אחר ופה אתה יכול להחליט שאתה שם יותר בני מקום שם כי זה מה שסיכמת - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
בואו נעשה ככה. אני חושבת שההצעה של חבר הכנסת פולקמן מעניינת, אני מבקשת מהייעוץ המשפטי לבדוק אותה. אם יש עוד הצעה שתעזור לנו לחלץ אני אשמח, כרגע אנחנו, מה לעשות, נאלצים לפעול תחת המגבלות - - -
איתן גינזבורג
¶
אין מגבלות. זה ממש עניין של עמדות, אין פה מגבלה, אז תעשו שתי מדרגות, תעשו 50% בפריפריה ו-32% אני לא יודע - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
איתן, בשיא הרצינות, הרעיון שחבר הכנסת פולקמן העלה הוא מעניין. אם יש לך עוד משהו, זה צריך להיות יצירתי, אז אני אשמח לשמוע, כרגע אנחנו נשארים עם מה שיש מלבד הבדיקה שאנחנו נערוך על האפשרות ש - - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אז איתן טוען שגם אם הוא רוצה להגיע להסכמות עם היזם הוא לא יכול משפטית. אז יכול להיות שצריך להגיד שאפשר להגדיר שה-20% הם על סך - - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אולי להגיד שאפשר את ה-20% גם בשוק החופשי. אולי. כי זה מוצר בהטבה, גם בלי המחיר.
גדי רובין
¶
אני חושב שאם רוצים להכניס הסמכה, הבקשה שלנו שבפקודת העיריות תהיה הסמכה לרשות המקומית לעשות הסכם עם היזם וזה המקום להכניס את הסמכה הזאת.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
איפה משרד הפנים? אמרו לנו, 'אם נוגעים בפקודת העיריות', אם נוגעים בפקודת העיריות.
כרמית יוליס
¶
ראשית, ביחס לאופן שבו הדירות יגיעו לזכאים, אנחנו מדברים על המודל המתערב של המחיר המופחת, אז הוא מקובל עלינו וגם אנחנו חושבים שזה באמת יותר נכון מאשר להחיל את הוראות החוק. זו בעצם דרך אלגנטית להתמודד עם האיסור של אפליה, אתה פשוט מקבל רשימה עם איזה שהוא פתח מילוט.
כרמית יוליס
¶
כן, אז אני אומרת שזה מקובל עלינו. כמו שאת אמרת, יש תיקון לפסקה (1) כי בעצם מי שרשאי לערוך את ההגרלות, ועכשיו רק ניישר קו, זה או הדירה להשכיר או הרשות המקומית, נכון?
רועי פולקמן (כולנו)
¶
הדבר היחיד שהעליתי, ואני לא מתנגד כרגע לנוסח, אני קיבלתי את מה שאמרת בתחילת הדיון, שנבדוק את זה, אני רק אומר, ראיתי ביום ראשון את הפרויקט של רובינשטיין, ויושבת כאן שולמית ממשרד השיכון, שהיום בהגרלה שם, בסך הכול על הזכאויות מקבלים רשימה, הרשות המקומית מקבלת רשימה. אני חושב, על פניו, זה פשוט יותר, לרשות מקומית יש רשימה שהיא מקבלת אותה מהמדינה, משרד האוצר, משרד השיכון, דירה להשכיר, כמו בדיור ציבורי, רשימת הזכאים לדיור מופחת בשכירות, שזה גם לא פר פרויקט, זה רשימת הזכאים ואז מחר בבוקר מקימים פרויקט איקס, וואי, זד ומקבלים את הרשימה.
תומר רוזנר
¶
חבר הכנסת פולקמן, אנחנו חוזרים שלושה צעדים אחורה. אני רוצה רק להסביר, התחלנו בזה ומשרד השיכון אמר 'אנחנו לא רוצים לעשות את זה'.
כרמית יוליס
¶
אני מודה על ההסבר, אבל ההסתייגות המשמעותית שרציתי לומר היא מהאלטרנטיבה שהיא אפשרית לפי הנוסח הקיים, שההגרלה תיערך בסופו של דבר על ידי היזם עצמו. אנחנו חושבים שזה מאוד בעייתי, שזה מודל שיכול להערים קשיים ושצריך להימנע ממנו ממש ממש - - -
לירון אדלר
¶
דירה להשכיר, בדיונים שהיו לפני הדיונים בוועדה, אמרו שהם בעצמם לא עושים את ההגרלות, אלא היזמים עושים בפיקוח שלהם, לכן נוצר הנוסח הזה.
לירון אדלר
¶
כשהיום עושים את זה הם גורם מפקח. פה אנחנו כתבנו שהגורם המפקח ייקבע בתקנות, כי זה לא חייב להיות הם, יכולים לקבוע מישהו אחר.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אבל זה עובד. וזה עוד יותר גרוע, במכירת דירה זה יותר דרמטי, כי זו הטבה פי מאה יותר גדולה והיזם עושה את ההגרלה. גינדי או אשטרום, או אני יודע מה, הם עושים את ההגרלה ומשרד השיכון מפקח.
נאוה אושר
¶
כן, אני חייב להעיר לגבי זה שהרשות המקומית מקבלת את הרשימה, זה כן להפיל את האחריות, שאני מבינה שהיא אחריות בחובה על הרשות המקומית.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
לא, מי שבנה במודל הזה שעובד ברעננה, אין קשר. בא היזם, אומרים לו 'יש לך רשימה של זכאים ואתה לפי הסדר עושה'.
היו"ר רחל עזריה
¶
ואז? כי את לא רוצה שזה יגיע אל הרשות המקומית? טוב, אוקיי, התייחסויות נוספות? בסדר, הלאה. בבקשה.
לירון אדלר
¶
פסקה (3)
בסעיף 3 –
סעיף קטן (א) – בטל;
בסעיף קטן (ב) במקום "כל יחידות הדיור בבניין לדיור בהישג יד" יבוא "יחידות הדיור שישמשו לדיור בהישג יד בתחום התכנית";
בסעיף קטן (ג), במקום "סעיף קטן (א)" יבוא "סעיף קטן (ב)", ובמקום "בכל יחידות הדיור באותו בניין" יבוא "יחידות הדיור שישמשו לדיור בהישג יד בתחום אותה תכנית".
תומר רוזנר
¶
משמעות התיקונים כאן הם בעצם נסיגה מהרעיון שעמד לפני התוספת השישית בנוסחה המקורי, שכל הדירות בדיור בהישג יד צריכות להיות בבניין אחד. בעצם הסעיף הזה מאפשר את הפיזור של הדירות ושלאו דווקא יהיו באותו בניין.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
זה פנטסטי, זה שדרוג אדיר. דרך אגב, עוד פעם, הפרויקט הזה שם, שעובד כבר, דירה אחת בקומה, 300 יחידות דיור, דירות הזכאות מפוזרות בין הקומות, אף אחד לא יודע מי זכאי, מי לא זכאי, פנטסטי.
יובל טלר
¶
פה האמירה היא לא הדירות לזכאות, אלא דירות להשכרה. הפרויקט שם הוא פרויקט שכולו שכירות, מה שקורה פה זה שיש ערבוב בין שכירות למגורים.
בנימין ארביב
¶
זו הערה שהערנו בעבר. פשוט לפי הנוסח זה בתחום אותה תכנית ודובר פה בעבר, פשוט אין לנו כרגע הצעה חילופית, אבל יכולה להיות תכנית שחלה גם על כל העיר בעצם וברור שאין כוונה שהמגבלה הזו תחול בכל שטח התכנית.
בנימין ארביב
¶
הסעיף פה, אנחנו מתקנים את 3, אומר 'על אף האמור כל יחידות הדיור בבניין יהיו בבעלות אדם אחד' ואז אנחנו מתקנים שזה לא כל יחידות הדיור בבניין, אלא כל יחידות הדיור בתחום אותה תכנית. כנ"ל סעיף קטן (ג), לא הבעלות ביחידת דיור, אלא אם כן הועברה הבעלות בכל יחידות הדיור באותו בניין.
לירון אדלר
¶
פסקה (4).
בסעיף 4(א) אחרי "אותו בניין" יבוא "לפי החלק ברכוש המשותף הצמוד ליחידות הדיור שבבעלותו";
בסעיף 5 –
בעצם זה סעיף שמדבר על דמי שכירות והכנסנו פה סעיף שמדבר על דמי השכירות ביחידות הדיור של מחיר מופחת.
בסעיף 5 –
בכל מקום, המילים "לאחר התייעצות עם שר האוצר" – יימחקו;
בסעיף קטן (א) –
בפסקה (1) אחרי המילים "בהישג יד"| יבוא "בהשכרה לטווח ארוך";
אחרי פסקה (1) יבוא:
"(1א) דמי השכירות ביחידת דיור שהיא דיור בהישג יד בהשכרה במחיר מופחת יהיו בשיעור נמוך ב-20% מדמי השכירות המשתלמים משוכר מרצון למשכיר מרצון בעד שכירות של יחידת דיור דומה באותו אזור (בסעיף זה – מחיר השוק), לפי קביעת השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מטעמו, שתינתן טרם כניסתו של השוכר הראשון או שוכר חדש ליחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, ובלבד שדמי השכירות לא יעלה על 6,000 ₪ לחודש;
(1ב) (1) על אף האמור בפסקה (1א), רשות מקומית רשאית לקבוע כי דמי השכירות ביחידות דיור להשכרה במחיר מופחת בתחומה יהיו שונים מהאמור באותה פסקה, ובלבד שדמי השכירות לא יעלו על 6,000 ₪ לחודש וששיעור ההפחתה יהיה כמפורט להלן, ורשאית היא לקבוע שיעורי הפחתה שונים לאזורים שונים בתחומה:
במחוז צפון ובמחוז דרום – שיעור ההפחתה לא יפחת מ-10% ממחיר השוק ולא יעלה על 30% ממחיר השוק;
בכל מחוז אחר – שיעור ההפחתה לא יפחת מ-20% ממחיר השוק ולא יעלה על 40% ממחיר השוק;
(2) החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית, לפי הצעת ראש הרשות המקומית; התקבלה החלטה כאמור לא ניתן לשנותה עד תום שלוש שנים ממועד קבלתה והיא תחול על תכניות שהוגשו במהלך אותה תקופה.
(3) בפסקה (3) אחרי המילים "פסקה (1)" יבוא "פסקה (1א) או פסקה (1ב) לפי העניין, בשינויים המחויבים ולעניין יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת, בכפוף למחיר המופחת שנקבע בתכנית";
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ואולם רשאי הוא לדרוש ערובה להבטחת תנאי הסכם השכירות, לפי הוראות סעיף 25י לחוק השכירות והשאלה, התשל"א-1971".
שתי הפסקאות האחרונות, אני רק אבהיר, מכניסות בהם תיקונים שאומרים שאי אפשר להעלות את דמי השכירות בתקופת השכירות למעט עליית המדד, אבל אחרי חמש שנים אפשר לחזור לקבוע מחדש את המחיר לפי מחיר השוק, אבל עם כל התנאים שכתובים כאן. ולגבי יחידות במחיר מופחת, לפי ההפחתה שנקבעה בתכנית שחלה על הפרויקט הזה. זאת אומרת אם רשות מקומית קבעה שיעור הפחתה גבוה יותר או נמוך יותר ובינתיים השתנתה ההחלטה, כמובן שלגבי אותה יחידת דיור תחול ההחלטה שהתקבלה באותו זמן.
ועוד הבהרה, יש כאן בסעיף (5) סעיף שאוסר לדרוש משוכר, אפשר לדרוש לפי הסעיף רק דמי שכירות והשתתפות בדמי ניהול והחזקה תקינה והוספנו כאן שאפשר יהיה גם לדרוש במסגרת החוזה ערובה לפי חוק שכירות הוגנת.
תומר רוזנר
¶
אני רק אחזור ואבהיר את מה שאמרנו בתחילת הישיבה, פסקאות (1א) ו-(1ב), הנושא של 6,000 ₪, יושבת ראש הוועדה הודיעה שזה לא יהיה ולכן אנחנו צריכים נוסחה אחרת.
תומר רוזנר
¶
כן, אני רק חוזר על זה שזה יהיה ברור, כי עכשיו עשינו הקראה של זה. אז אנחנו צריכים למצוא לזה נוסחה אחרת והנוסחה האחרת כמובן תבטא איזה שהוא קשר לממוצע הארצי.
נאוה אושר
¶
אם אפשר רק שאלת הבהרה. לגבי פסקה (2) כשכתוב 'החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית לפי הצעת ראש הרשות המקומית', מה לעניין היחס בין שני הגורמים האלה, כלומר אם המועצה בוחרת לחרוג מההצעה?
יובל טלר
¶
התייחסות נוספת. לגבי עניין מסמך המדיניות, והעברנו את ההערה הזאת לפני, מסמך המדיניות שקובעת הרשות המקומית לא יחול על מקרקעי ישראל, אלא רק על קרקעות פרטיות או קרקעות עירוניות. מקרקעי ישראל, יש את חברת דירה להשכיר, יש את משרד האוצר, מנהלים את המדיניות בתחום ההשכרה ולכן אנחנו - - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אני חושב שההערה של יובל אומרת שאם תקבעו הנחה של 40% ורמ"י רוצה לתת הנחה של 20% לא יחייבו את רמ"י על סמך מדיניות. נכון? זו ההגדרה?
מירה סלומון
¶
אנחנו מתנגדים לאמירה הזאת, כמובן. אנחנו חושבים שהדבר הנכון הוא לייצר אפשרות של דיור בהישג יד ולכן אם אנחנו חושבים, בהחלטה של מועצה, שנכון להעמיק את ההנחה, אז ההנחה צריכה לחול הן על קרקע פרטית והן על קרקע מינהל. זו עמדתנו.
יובל טלר
¶
אנחנו חושבים שבמקום שבו שיקול הדעת הוא של הרשות המקומית, נכון באמת שזה יקרה. בסופו של דבר יש את חברת דירה להשכיר, חברת דירה להשכיר מנהלת עבור משרד האוצר את המדיניות הממשלתית בתחום הדיור להשכרה ולכן נכון להשאיר את הגמישות עבור מקרקעי ישראל בידי משרד האוצר, בידי בעלי הקרקע.
מירה סלומון
¶
בדיוק, היזמים לא יכולים להחליט בשביל עצמם, הם רק יכולים להחליט אם הם הולכים על זה או לא, אז המדינה תחליט שהיא רוצה להתעשר יותר מהיזמים הפרטיים? אנחנו מסכימים לעמדה של היועץ המשפטי לוועדה.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
לא, אבל, רחל, הבאג במודל שהם אומרים זה שאתה בעצם תקבל החלטות לא על הקרקע שלך. אז יהיו רשויות מקומיות חכמולוגיות, מה הם יעשו? יגידו על הקרקע של המדינה 'אנחנו נקבע 40% הנחה, מה אכפת לי? זה המדינה משלמת, ועל הקרקעות הפרטיות נקבע 20% הנחה'.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
מאה אחוז, לפי החוק. בשכונות שבהן הקרקע היא של המדינה תתכנס המועצה ותגיד 'אנחנו בקרקעות המדינה רוצים מקסימום הנחות'.
היו"ר רחל עזריה
¶
אתה לא יכול להגדיר, אי אפשר שבעיריית רעננה תהיה שכונה אחת שבה הקרקעות הן פרטיות, אז יגידו 'לא, פה גג 20%', ובשכונה שהקרקעות הן של רמ"י אז יגידו 'פה אנחנו דורשים - - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
בתל אביב, לא יד אליהו דומה לצפון תל אביב וכאילו הם אומרים שהם רוצים תמהיל, ואז הם אומרים 'אל תחייבו אותנו'. אני חושב שההגדרה צריכה להיות שהמדינה כפופה למינימום, כלומר לא יכול להיות שהמדינה תעשה פחות מ-20%.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
זה ברור, רק לא יכול להיות שמסמך המדיניות העירונית חל על הקרקעות של המדינה, כי אז הם יגידו - - - הם רצו גמישות וקיבלו גמישות, שזה שדרוג אדיר.
אורי אטינגר
¶
לא, עם כל הכבוד זה המדיניות של איך הממשלה מנהלת את הקרקע שלה. לחשוב שרשות מקומית תקבע לה את שיעור ההטבה, בסצנריו הזה זה - - -
תומר רוזנר
¶
מה שאנחנו נציע, כדי להבהיר, שהמינימלי כמובן יחול גם על מקרקעי ישראל, כמובן זה, אבל עדיין תהיה - - - כי אחרת אם לא נכתוב את זה זה יהיה אחרת, שלמועצת רשות מקרקעי ישראל תהיה אפשרות לקבוע שיעור הפחתה גבוה יותר, אם היא תרצה.
מירה סלומון
¶
זה בעצם מה שמבקשים באוצר. אנחנו אומרים שלנו זה נראה לא נכון, שאם אנחנו אומרים שבכל האזור, באזור שלם, יהיה דיור בהישג יד במחיר מופחת, בהנחה של 40% ורשות מקרקעי ישראל אומרים - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
אני צריכה שתיתני תשובה לטענה שמעלה חבר הכנסת פולקמן, שבשכונות שהקרקעות הן של רמ"י אתם תגדירו ככה, בשכונות שבהן הקרקעות פרטיות תגדירו ככה.
מירה סלומון
¶
אנחנו נעביר נוסח שמציע התייחסות להיבט הזה, אבל אני באמת לא חושבת שהייתה כוונה כלשהי לעשות את זה, הכוונה הייתה באמת לייצר שונות באזורים לפי טובת ה - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
אני מסכימה ולכן נתנו את הגמישות הזו, ופה פתאום אנחנו מגלים שיש פה איזה שהיא מורכבות. אם יש לכם פתרון תציעו. אני חושבת שאתם מבינים מה הבעיה, אני חושבת שזה גם - - - בסדר?
לירון אדלר
¶
פסקה (6).
אחרי סעיף 5 יבוא: "5א. פקיעת חוזה השכירות בהשכרה במחיר מופחת.
התקשר שוכר שהושכרה לו יחידת דיור בהשכרה במחיר מופחת, בהסכם לרכישת יחידת דיור חדשה שעתידה להיבנות, יפקע הסכם השכירות עמו להשכרה במחיר מופחת במועד הכניסה ליחידת הדיור החדשה לפי חוזה הרכישה, ואם נדחתה הכניסה ליחידת הדיור מעבר לתאריך שנקבע בחוזה הרכישה – במועד הכניסה הדחויה, בכפוף לכך שהשוכר ימציא אישור על הדחייה מהמוכר.
התקשר שוכר שהושכרה לו יחידת דיור בהשכרה במחיר מופחת בהסכם לרכישת יחידת דיור שאינה חדשה, יפקע הסכם השכירות עמו להשכרה במחיר מופחת במועד הכניסה ליחידת הדיור החדשה או בתום שישה חודשים ממועד הרכישה, לפי המוקדם.";
לירון אדלר
¶
התיקונים פה בסעיפים הבאים באים לעשות התאמות בנוסח של התוספת השישית כמו שהוא קיים היום בגלל הנושא הזה שלא מדובר על בניין שלם, אלא יכולות להיות יחידות דיור בודדות.
(6א) בסעיף 6(א) –
בפסקה (1), ברישה יבוא "הוגשה בקשה להיתר הכוללת דיור בהישג יד והחליטה רשות הרישוי המקומית ליתן היתר הכולל יחידות דיור בהישג יד";
בפסקה 3 –
במקום "הבית הוא לדיור בהישג יד" יבוא "בבית קיימות יחידות דיור בהישג יד";
אחרי "לגבי כל אחת מיחידות הדיור בבית המשותף" יבוא "שפורטו באישור המהנדס כאמור כי הן יחידות דיור בהישג יד".
(6ב) בסעיף 7 –
בסעיף קטן (א) –
בפסקה (1), ברישה יבוא "הוגשה בקשה להיתר הכוללת יחידות דיור בהישג יד והחליטה רשות הרישוי המקומית ליתן היתר הכולל יחידות דיור בהישג יד";
בפסקה (2), אחרי "בחלק ממנו" יבוא "או ביחידת דיור בהישג יד;
בפסקה (3) –
אחרי "יחידות הדיור" יבוא "להישג יד";
אחרי "ביחידות הדיור" יבוא "להישג יד כאמור".
בסעיף קטן (ב), אחרי "בניין" יבוא "או יחידת דיור".
(6ג) בסעיף 8 –
בסעיף קטן (א) במקום "ההערות שנרשמו" יבוא "ההערה שנרשמה לגבי יחידת דיור" ובמקום "הבניין שהוקם בו" יבוא "לגבי אותה יחידת דיור";
בסעיף קטן (ב), במקום "כאמור באותו סעיף" יבוא "כאמור בסעיף 7(א)(3) ו-(4)" ובמקום "לגבי הבניין שהוקם בו" יבוא "לגבי יחידת הדיור בהישג יד כאמור בסעיף 7".
תומר רוזנר
¶
אלה תיקונים טכניים, כפי שאמרנו, שנובעים מהפיזור של הדירות שאינן בבניין אחד והם נוגעים לנושא של רישום הערות בפנקסי המקרקעין ובספרי רשות מקרקעי ישראל, ביטול ההערות האלה. אלה תיקונים שהם יחסית טכניים, אין בהם חידוש.
תומר רוזנר
¶
אני אסביר. הסעיף הוא סעיף שכשנכנסה התוספת השישית היה צורך לקבוע סעיפים שייתנו סמכויות מיוחדות לפקחים כיוון שסעיפי הפיקוח בחוק התכנון והבנייה היו מיושנים ולא התאימו לפיקוח שנדרש בימינו. לפני כחצי שנה תוקן חוק התכנון והבנייה בתיקון מאוד מאוד גדול שגם הכניס פרק פיקוח ואכיפה חדש, פרק י', שבו נקבעו סמכויות פיקוח ואכיפה מודרניות ולכן אין עוד צורך בסעיף הפיקוח המיוחד שבתוספת השישית. לכן מוצע לבטל אותו.
נעמי אנג'ל
¶
אני רוצה לא בקשר למה שהוקרא. היות שהזמנתם אותי רק היום אני רוצה אחר כך לשאול לגבי משהו שהוקרא בפעם הקודמת.
היו"ר רחל עזריה
¶
בסדר, בואי נשמע את מה שיש לך לומר, יש לנו עוד איזה עמוד וחצי להקריא, אנחנו נתחיל איתו בדיון הבא, כי יש לנו שלוש דקות.
נעמי אנג'ל
¶
תודה רבה, אני באמת מודה על זה. אתם דיברתם בפעם הקודמת על הנושא של התוספת של הוועדה המחוזית, גם לגבי הנושא של הגדלת שטחים מעבר למה שהייתה מאשרת. אין ספק באותו רגע שתהיה תכנית מדיניות ושצריך לעשות לזה תיקון לחוק, כוללנית או בתכנית על שטח כל העיר, אפשר במדיניות לקבוע מי הזכאים ומה המלאי שצריך ליצור, כל זמן שאין הוועדה המחוזית תצטרך לחשוב על המלאי ועל היחס בין דיור בר השגה ודיור רגיל בתור מה שהיא הייתה מאשרת. זה בסדר, אנחנו יכולים להתמודד עם זה גם נקודתית, אני רק רוצה לשים לב שזאת המשמעות, שהוועדה המחוזית בכל דיון ודיון תחשוב מה צריך להיות במקום הזה היחס בין דיור בר השגה ודיור רגיל מבחינת הכמויות של הדיור שהיא מאשרת. כי יש לנו הרבה פעמים מגבלות גובה וצפיפות שנובעות מסך שירותי הציבור שאפשר לתת או לא רוצים לתת דיור בר השגה בבניינים בני 40 קומות, אתה רוצה להגביל צפיפות אחרת זה לא דיור בר השגה.
נעמי אנג'ל
¶
אני אמרתי שני דברים. האחד, שצריך יהיה לעשות שינוי חקיקה על כלים של מדיניות שמייצרים גמישות כמותית, והשני איך אנחנו נתמודד עם הדבר הזה, אנחנו יכולים להתמודד.
היו"ר רחל עזריה
¶
לא, אני חייבת לסיים, יש פה סדרן שתפקידו להבהיר לי שאני חייבת לסיים. תודה רבה. אז אני מבקשת שתגיעי גם לדיון הבא, או שתשלחי מכתב, תגידי את הדברים. אנחנו יודעים שגם משרד האוצר רוצה להגיב וגם משרד המשפטים.
היו"ר רחל עזריה
¶
לא זזים. אז אנחנו מסכמים ככה, הישיבה הבאה בשבוע הבא ביום שלישי, זה אחת. שתיים, אנחנו הגענו עד לסעיף, (6ד) הוקרא, אנחנו נעשה התייחסויות, (6ה). היו כמה נושאים שעלו. לסיכום, מה היו הנושאים שעלו?