ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-20OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 145

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום שלישי, כ"ד בכסלו התשע"ח (12 בדצמבר 2017), שעה 11:00

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 119) (דיור בהישג יד), התשע"ז-2017 (פ/20/3029) (כ/728), של חה"כ רועי פולקמן, דוד אמסלם, יואב בן צור, משה גפני, רחל עזריה, ביוזמת חה"כ רועי פולקמן – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: רחל עזריה – היו"ר

רועי פולקמן

רוסלאן עותמאן - עוזר ראשי, משרד המשפטים

טל וינר - ייעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים

כרמית יוליס - מח' חקיקה,, משרד המשפטים

שולמית גרטל - מרכז בכיר תכנון ערים, אגף בכיר בתכנון, משרד הבינוי והשיכון

יולי גלנטז - ממונה ייעוץ משפטי, משרד המשפטים

אפרת טפליץ - עוזרת ראשית, משרד המשפטים

נעמי אנג'ל - מתכננת מחוז תל אביב, משרד האוצר

יובל טלר - רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

אפרת ברנד - הלשכה המשפטית, מינהל התכנון, משרד האוצר

בנימין ארביב - לשכה משפטית, מינהל התכנון, משרד האוצר

אורנה נידם - מנהלת אגף קשרי ממשל, משרד האוצר

שחר סולר - ראש אגף תכנון, המשרד להגנת הסביבה

נאוה אושר - לשכה משפטית, משרד הפנים

מירה סלומון - מנהלת מח' משפט, מרכז השלטון המקומי

גדי רובין - יועץ משפטי, פורום ה-15

איתן גינזבורג - יו" הוועדה לתכנון ובנייה, עיריית רעננה, פורום ה-15

מיה עתידיה - אדריכלית, עמותת במקום

אורי אטינגר - מנהלת תחום קידום מדיניות ופרויקטים, מרכז הגר באוניברסיטת תל אביב

דוד קשני - יו"ר עמותה, עמותת קול בשכונות

יעל מרום אבישר - מרכזת תחום תכנון, חברת דירה להשכיר

יובל שטלריד - רכז ועדת השכירות, ועד שוכרי הדירות של ישראל

ראובן מוזר - העמותה הפרלמנטרית למען ניצולי השואה

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את פורום 15 הערים העצמאיות

תומר רוזנר

לירון אדלר

רוני טיסו

אריאלה מלכה

שרי רחמי – מזכירות הוועדה

ס.ל., חבר תרגומים

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 119) (דיור בהישג יד), התשע"ז-2017 (פ/20/3029) (כ/728), של חה"כ רועי פולקמן, דוד אמסלם, יואב בן צור, משה גפני, רחל עזריה, ביוזמת חה"כ רועי פולקמן – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

בוקר טוב, אני שמחה לפתוח את הדיון בהצעת חוק דיור בהישג יד, (פ/3029) (כ/728ׂ) , דיון להכנה לקריאה שנייה ושלישית, יוזמת חבר הכנסת רועי פולקמן. נעשתה הרבה עבודה מאחורי הקלעים, אחד החוקים שאנחנו עושים הרבה עבודה מאחורי הקלעים כדי לייצר פה חוק מוצלח. אני אבקש מהיועץ המשפטי של הוועדה לעדכן בשינויים ואחר כך אנחנו נמשיך בהקראה.

אני רק אסביר איפה אנחנו אוחזים. אנחנו נמצאים כרגע בתיקון התוספת השישית, בישיבה הקודמת הוקרא סעיף ההגדרות ונשמעו ההערות של חברי הכנסת לסעיף ההגדרות, טרם שמענו את ההערות של הציבור, אנחנו צריכים לשמוע את ההערות של הציבור לסעיף ההגדרות, שלא הספקנו לעשות בפעם הקודמת. אנחנו לא חוזרים אחורה לסעיפים הקודמים, נעשה את זה רק כשנסיים את כל הדיונים בחוק ואם יהיה צורך נחזור נקודתית לדברים ספציפיים כי אנחנו לא רוצים ללכת צעד אחורה, שניים קדימה ואחד אחורה או להיפך.

לגבי דברים שביקשה יושבת ראש הוועדה שאני אעדכן לגבי דברים נוספים שהתקדמו במהלך העבודה, כפי שאמרה יושבת ראש הוועדה. מתן הדירות לזכאים. בהצעה כפי שהונחה עד עכשיו הייתה הוראה שיוגרלו פי שניים מהזוכים ותינתן אפשרות ליזם לבחור ביניהם כדי להגן במידה מסוימת על חירות הקניין שלו ומצד שני ביקשנו להכניס את איסור האפליה, חובה של איסור אפליה. בעקבות דיונים בנושא הזה עם המומחים לדבר במשרד המשפטים, שהעלו כל מיני הסתייגויות, גם פרקטיות וגם עקרוניות על הנושא, מה שאנחנו מציעים כרגע זה להחליף את המנגנון הזה במנגנון פשוט יותר שאומר שכל הקודם זוכה, זאת אומרת מי שעלה בהגרלה יקבל את הדירה באופן מוחלט, עם פתח מילוט, במרכאות, ליזם שיוכל לפנות לממונה, שכבר ממילא עיגנו אותו כבר בהצעת החוק כדי לטפל בתלונות דיירים וכו', אז היזם יוכל לפנות ולבקש שלא להשכיר את הדירה לאדם מסוים שזכה בהגרלה, אבל הוא יצטרך להצביע על טעמים מיוחדים לכך.

זה בדירות של הזכאות?

כן, בדירות של הזכאות.

רחל, מה שסיפרתי קודם לצוות המשפטי, שיצא לי לעשות ביקור בפרויקט של רובינשטיין ברעננה, שכבר אוכלס, יש שם כמה מאות יחידות דיור ואלה דירות שכורות, יש שם כ-60 דירות בפיקוח ממשלתי. אין ליזם שום קשר לסוגיית ההגרלה וסוגיית הזכאות וכל הדברים האלה. מה שקורה, הוא מקבל רשימה, ממשרד השיכון במקרה הזה, אפשר לעשות את זה בכל גוף ממשלתי, הוא מקבל רשימה, כשדייר מתפנה משרד השיכון אומר לו 'עכשיו מספר 4 ברשימה, קוראים לו רועי פולקמן, תכניס אותו לדירה'. אני חושב שהמסלול הנקי הוא לעזוב את זה בכלל מהתעסקות, אין פה יזמים ואין פה הוא יכול להגיד, הוא יכול לבחור והוא לא יכול זה, הוא מקבל רשימה מהמדינה, מבחינתי אוצר - - -

לדעתי זה היה - - -

זה עובד היום.

כן, אבל לדעתי בחוק המקורי שלך דיברת על העניין של הבחירה בתוך ההגרלה. אם אתה רוצה לבטל את זה - - -

נכון, אבל אני אומר - - -

אתה בעצם מגיע עם רעיון חדש, אתה אומר 'אני לא מעוניין - - -

מה שקיים היום. לא, אני אומר בואו נאמץ את מה שקיים היום.

אנחנו מתייחסים לנוסח שמגיע לוועדה.

לא, עזבי את הנוסח.

לא, שנייה, אתה בעצם אומר, רצית את ההגרלה - - -

לא צריך, גיליתי שזה מיותר. אני רוצה לפשט את החוק.

אתה אומר לא צריך, אתה רוצה לוותר על ההגרלה.

בדיוק. שהמדינה תגיד ליזם אם - - -

אני רק אגיד לך, עשינו אתמול דיון בלעדיך, ארוך, בנושא החוק, חבל שלא ידענו שאתה רוצה לעשות את השינויים - - -

לא, אני רק מציע לפשט.

רועי, בסדר, אני מבינה, אבל אנחנו עושים המון עבודה על החוק הזה.

אני יודע, אני מעודכן, אני רק - - -

לא, זה לא רק מעודכן, אני אומרת, אם חשבת לוותר על זה, אתמול ישבנו על ההגרלה ועל כל זה, יכולנו ל - - -

אני יודע. אז אני מציע הצעה לגבי זה שאומרת שיש היום מנגנון, ראינו השבוע מנגנון שכבר עובד, בואו ננקה את החוק מסעיפים מיותרים.

טוב, אנחנו נבדוק את האפשרות של זה.

לא צריך הגרלה בכלל. המדינה מחליטה, יש למדינה מנגנון שעובד כבר, עובד.

שהוא כולל הגרלה.

מה שהמדינה עושה, לא צריך להגדיר את זה בחוק. המדינה תעביר רשימה, המדינה יודעת, יש לה את הנהלים שלה, יש למדינה רשימת זכאים, היא יודעת להביא ליזם רשימה מ-1 עד 5,000, את מי מכניסים לדירה שמתפנה. לא צריך את זה בחוק, לא צריך כלום.

זה מורכב, משתי סיבות. אל"ף, המנגנון שכיום יש למדינה, שבו היא עושה הגרלה, זה מנגנון שבו המדינה הגדירה בהסכם חוזי מול היזם את זה שיש לה את האפשרות להחיל עליו את החובה לקבל דיירים מסוימים לפי מה שהיא תעביר אליו. לכן בכל מקרה בחוק צריך התייחסות לנושא הזה. מאחר שמדובר פה ביזם פרטי שאין איתו שום הסכמה חוזית צריך הסמכה בחוק שתחייב אותו לקבל דיירים מאיפה שהוא.

תקבע בתב"ע.

לא, לא בתב"ע, אנחנו - - -

זה לפשט את החוק פשוט.

אין בעיה, תעשו על זה את העבודה מאחורי הקלעים, אבל אני כן אומרת, אתמול הוקדש המון זמן לחוק הזה, הרבה מאוד אנשים.

אני יודע.

זה לא מספיק שאתה יודע. אתה בא ומעלה משהו חדש, היה צריך להעלות את זה אתמול ולא להושיב אותנו שנקיים דיון ארוך - - -

לא, היו סעיפים אחרים שעלו.

היה גם את הסעיף הזה, זה אחד הסעיפים. אז אתה רוצה - - -

בסדר, פשוט יש מקומות שהסתבכנו קצת ואני רוצה להקל. אבל בסדר, בואו נראה. פשוט יש מקומות שעם הזמן הסתבכנו עם הנוסח, אני חושב שעכשיו זה השלב לנקות.

אז יכול להיות שכדאי לנעול את הדיון, נעשה את העבודה מאחורי הקלעים.

לא, יש מקומות שאנחנו התקדמנו מאוד, בואו נדבר עליהם.

אני יודעת, אבל אם יש עוד דברים כאלה אנחנו - - -

בואו נדבר, בואו נתקדם.

רועי, שנייה, אני שוב אומרת, אנחנו עשינו הרבה עבודה מאחורי הקלעים, אתה גם לא השתתפת בחלק מהישיבות - - -

לא, רק אתמול לא יכולתי להגיע.

בסדר, אז אם יש דברים, בוא נדבר על מה היה אתמול, זו הייתה המטרה עכשיו בדיון, בואו נסגור את מה שהיה אתמול. אם יש עוד דברים שנשארו פתוחים - - -

הנה, תומר יציג.

כן, אבל אני מנהלת את הוועדה, אז תן לי בבקשה לעשות את זה. אם יש דברים שאתה רוצה להציע דברים חדשים, אתה רוצה אולי, אחרי שנסיים את מה שסיכמנו תעלה אותם ונראה איך אפשר להתקדם.

מאה אחוז, בסדר גמור.

תומר, אתה רוצה להמשיך? אני אשמח שתמשיך. ואני מבקשת לתת לתומר להציג את כל מה שהגענו לגביו להסכמות ואחר כך נפתח לנושאים הבאים.

בנושא בחירת בני המקום, עדיפות לבני המקום, שזה מתקשר כמובן גם לנושא של הזכאים, שחבר הכנסת פולקמן העלה עכשיו. בעצם כדי לפשט ולנקות, כמו שאמר חבר הכנסת פולקמן, יוצע שהשיעור יהיה שיעור קבוע ולא עד שיעור מסוים, כי ממילא אין להניח שרשות מקומית תבחר לתת פחות מהמרב שמותר ולכן יש שיעור קבוע, זאת אומרת 50% לפריפריה, לפי המדרגות שנקבעו, לא פחות ולא יותר, מה שנקרא. זה פשוט כדי לפשט ולמנוע עתירות אחר כך ולמנוע מאבקים בתוך המועצה ודברים כאלה. שוב, בעניין של הפישוט. זו נקודה שנייה.

הנקודה השלישית, לגבי כללי הזכאות, כפי שהוצע מלכתחילה כללי הזכאות יהיו לפי עקרונות החלטת הממשלה בנושא מחיר למשתכן בשינוי אחד, זה מה שסוכם שיוצע לוועדה, שבמקום לגבי יחידים זכאים, הגיל התחילי לקבלת הזכאות יהיה גיל 26, כפי שמופיע היום בהחלטות מחיר למשתכן.

הנושא הרביעי הוא נושא קביעת המנגנון למחיר מופחת. בהצעת החוק המקורית דובר על מנגנון של 20%, פחות ממחיר השוק באופן גורף. מה שיוצע כרגע זה מנגנון יותר דיפרנציאלי שיאפשר גם יותר גמישות לרשות המקומית לקבוע מחיר מופחת שונה באמצעות מסמך מדיניות שהיא תכין שיהיה תקף לתקופה מוגדרת ויחולו תכניות שיאושרו באותה תקופה באמצעות מועצת הרשות המקומית לפי הצעת ראש הרשות המקומי. ראש הרשות המקומית יוכל לקבוע מחיר מופחת שונה בגבולות מסוימים, כפי שיוגדרו, ונגיע לפרטים הספציפיים כשנגיע להקראה, אז יראו את הפרטים הספציפיים, אבל זה בעצם מאפשר גמישות רבה יותר לרשות המקומית בקביעת המחיר המופחת.

ויש עוד שינויים שסוכמו בפרק הוותמ"ל, אבל אני חושב שזה מוקדם עדיין להציג אותם כי אנחנו עוד רחוקים משם.

אוקיי.

הנושא הנוסף האחרון שאני אעלה הוא הנושא של קביעת - - -

בתוך המנגנון של ה - - -

בתוך המנגנון של המחיר המופחת עלתה הצעה בזמנו, באחד הדיונים הקודמים, לקבוע בכל מקרה תקרה נומינלית, שיעור קבוע בשקלים, שממנו אי אפשר יהיה לחרוג, גם אם זה יותר מ-20% פחות ממחיר השוק. לדוגמה אם דירה ממוצעת באזור מסוים, השכירה בה היא 12,000 שקלים, בכל מקרה גם אם 20% נותן לנו 9,600 שקל, אז זה לא יהיה המחיר של השכירות באותו מקום, אלא מחיר פחות, שהוא יהיה תקרה מקסימלית בכל אזורי הארץ.

התגלע דיון סביב האם לכתוב סכום או לא, אני מתנגדת נחרצות לכתיבת סכום, אני בטוחה שזה יעלה את מחירי הדירות, ברגע שאנחנו מגדירים שדירה זולה היא דירה בכל סכום עד 6,000 שקל. רעיון שהעלינו אתמול, שאני רוצה להעלות אותו ולשמוע התייחסויות זה בעצם להגדיר שני כללים, גם 20% פחות מהמחיר באזור וגם עד אחוז מסוים מעל הממוצע הארצי.

אך לא יותר מ - - -

כן, אך לא יותר.

שניהם מצטברים.

ובעצם כך אנחנו נמנעים מכתיבת סכום.

מה השני?

אנחנו צריכים להכין את החישוב המדויק, נניח 20% מעל לממוצע הארצי. הממוצע הארצי, בדקנו, הוא בערך 4,000 לדירת שלושה חדרים.

3,700 זה הרוחבי.

לא צריך להגדיר דירת 4 חדרים.

יכול להיות, אבל מה שאנחנו אומרים שזה אומר 20% יותר ויש לך תנאי מצטבר. זה נותן מענה לדרישה שזה לא יעלה מעל גבול מסוים ומצד שני זה מונע כתיבת סכום ספציפי. ה-6,000 שקל לא יקרה, צריך למצוא פתרון אחר. זה פתרון שהצעתי. היתרון בהצעה הזאת זה שברור מאליו שאתה לא יכול לומר שדירה זולה זו דירה שגבוהה ב-20% מהמחיר הממוצע בארץ, זאת אומרת שאתה לא יכול לבוא לשכונה זולה ולומר 'כן, אבל 6,000 שקל זה מה שנקבע על ידי משרד האוצר', או על ידי הכנסת, או מה שזה לא יהיה, אז זה בעצם מפרק את העניין הזה של להגדיר סכום שעד אליו זה נחשב דירה זולה אם אנחנו יודעים שבדרך כלל מתייצבים כלפי מעלה.

אז זה הפתרון. ברגע שגם כל המחירים יעלו אז גם הסכום ישתנה. זאת אומרת יש פה משהו שבעיניי הוא מתכתב יותר עם המציאות. אני לא אומרת שזה פתרון מושלם, רק - - -

אני רק רוצה להיות בטוחה שהבנתי, אז ככלל זה 20% פחות ממחיר השוק?

לא, 20% פחות ממחיר - - -

ולא יעלה על.

כן, גם וגם. מה שבשפת המשפטנים במצטבר.

לא יעלה על 20% מהממוצע הארצי.

אני חושב שצריך לשבת פה על המספרים באופן ספציפי, יש פה קצת בעיה. בסופו של דבר - - -

אני רק אחזור לפרוטוקול, 20% פחות ממחיר השוק באזור, זה מה שעד היום דובר, ולא יותר מ-20% יותר מהמחיר הממוצע הארצי.

לפי הנמוך.

לפי הנמוך.

שני דברים בנושא. אל"ף, אני מציע שנשב על המספרים ונראה באמת שהדברים מתכתבים. בסופו של דבר ככל שאנחנו מפחיתים פה את התקרה - - -

בסדר, יכול להיות שזה 15% ולא 20%, אנחנו נשב ונוודא את המספרים.

אני אומר, ככל שאנחנו מפחיתים פה את התקרה ככה האטרקטיביות של יזם לבוא ולממש את הפרויקט הולכת ופוחתת.

כן, אבל אתם רציתם 6,000.

ולכן, זה בדיוק מה שאני אומר, על פרויקט שיש בו 10 דירות להשכרה והפחתת ב-1,000 שקל את התקרה כרגע, אוטומטית הכדאיות הכלכלית של היזם יורדת ב-12,000 שקל בחודש ו - - -

הקרקע אפס.

נכון, הקרקע אפס - - -

זה היה רגע מחאה של הייעוץ המשפטי של הוועדה.

זה הבן אדם הלא נכון למחות כנגדו על הנושא הזה.

אין בעיה, אנחנו נצטרך לדייק ויכול להיות שזה יהיה 15% מעל ולא 20%, אבל הרעיון הוא - - -

אולי יותר קצת, אבל צריך לבדוק את המספרים.

אנחנו נשב לבדוק את המספרים, אבל יש פה איזה שהוא רעיון שמונע כתיבת סכום, שזה מה שרצינו להימנע ממנו.

אנחנו הצענו, בשביל לא לכתוב סכום, להפנות לחוק עידוד.

בסדר.

אבל גם שם יש סכום. זה אותו סכום. אז מה עשינו בזה?

נכון, שם בכל מקרה יש סכום, אז השאלה אם שינינו פה ואנחנו לא משנים - - -

אז יכול להיות שצריך לשנות גם שם.

זהו, הרי זה הצעת חוק גם שם.

הצעת החוק שם מתחשבת, שוב, הסתכלה על הכדאיות הכלכליות, שם לא מדובר בפרויקטים שבהם שווי הקרקע הוא קרקע אפס, אלא מדובר בשווי פרויקטים שבסופו של דבר יזם צריך לבחור בין להשכיר לבין לבנות למגורים.

יובל יקר, לא יהיה כתוב 6,000 שקל בחוק הזה ואני גם אפעל שלא יהיה כתוב שם.

אין בעיה.

אני חושבת שזו טעות ועדיף למצוא נוסחה מורכבת יותר, כי ברגע שאומרים מספר זה - - -

זה רעיון מעניין. אני רק אגיד משהו - - -

הכוונות טובות, המעשים - - -

זה רעיון שאין לי התנגדות אליו, אני רק אומר, אתמול היה דיון במקרה על הסעיף הזה בחוק עידוד וההסבר היה שהדיון על מחירים ולכן אני, אני לפחות, לא הייתי כל כך מוטרד מהמחיר, אני כמובן מקבל את עמדתךְ בעניין הזה, זה שהסעיף הזה נכנס בחוק עידוד רק כדי למנוע שהטבות המס יגיעו לדירות יוקרה, שמחר מישהו יבנה בניין להשכרה עם דירות ב-20,000 שקל לחודש לעולים מצרפת. לכן הוא לא נועד כדי לטפל במנגנון המחירים, הנחת המוצא שמלווה אותי לכל אורך הדרך היא שמחירים בשוק ייקבעו בהיצע וביקוש. אם יהיה כתוב במנגנון עידוד, לא בחוק הזה ולא בחוק שם, 6,000, אין לזה שום משמעות למחירים, כי בסוף אם אני אבנה עכשיו בניין להשכרה בדימונה ומחירי השוק הם 3,500, אז אף אחד לא ישכיר דירה ב-6,000.

לא, אבל אתה משפיע על השוק. החקיקה שלנו משפיעה על השוק.

בסדר. בעניין הזה, שוב, אני לא חושב, כיוון שאני חושב שמה שמשפיע על המחירים זה היצע וביקוש, לא החקיקה.

לא, לא.

אבל בסדר.

ברגע שאנחנו כרגולטור או כמדינה מת ערבים, אני יכולה לתת לך דוגמאות, החל ממחירי הקוטג', עם המחיר המקסימלי - - -

לא, אנחנו לא מתערבים - - -

אנחנו כן, כי אפשר היה לומר היצע וביקוש, דרך מחירי מעונות היום, דרך מחירי הצהרונים.

לא, אנחנו רק נותנים תמריץ. זה כמו שאני יודע לתת תמריצי שכר - - -

אבל אתה אומר סכום.

לא, יש היום כלים כאלה שהמדינה עושה, למשל בעידוד השקעות הון, שהיא מגדירה למשל כמה אחוז יצוא צריך כדי לקבל מענק. היא לא משפיעה על המנגנון, היא אומרת, 'אני נותנת לך הטבה - - -

אבל בסוף - - - לכן אין לי בעיה עם אמירה מורכבת יותר, אבל לומר מספר זה - - -

בסדר, רק צריך לשים לב שיש כאן איזה שהיא נוסחה שמביאה אותנו לסכום קרוב יחסית ל-6,000.

זו בדיוק הבעיה.

אין לי בעיה, אני מקבל את העמדה הזאת, אני חושב שאפשר לשפר את זה ובואו נבנה את המספרים נכון ונעשה את זה.

אז אתם באוצר תכינו איזה שהיא נוסחה, אני אבקש שגם תעשו איזה משהו ו - - -

אני אשמח שגם השמאי הממשלתי ייתן על זה את דעתו.

כן. בסדר? טוב. אני אגיד לך, השאלה איך אתה מגדיר מה הסכום של הממוצע, על פי מה.

כן, זה אני מבין, פשוט השמאי הממשלתי - - - בסדר.

הבנת? אנחנו צריכים לדעת על פי מה, מה הכלל, האם לפי ארבעה חדרים, לפי שלושה חדרים. תעשו קצת חישובים ותבינו מה הדבר הכי הגיוני.

אפשר להמשיך הקראה?

כן. יש עוד נקודה?

לא, אין נקודה, בעצם הנקודה שאנחנו נמצאים בה היא, אנחנו עוד לא התחלנו לשמוע את הערות הציבור למעט הערות חברי הכנסת, שכבר הושמעו, לגבי פסקה (1) של סעיף 5, סעיף ההגדרות בתוספת השישית, עמודים 6 עד 8 בנוסח שלפניכם. הנוסח הזה כבר הוקרא, הושמעו הערות חברי הכנסת, כפי שאמרתי, ואנחנו צריכים - - -

עכשיו נעבור להערות, יש פה מספר אנשים שביקשו. ואנחנו לא חוזרים אחורה. מרכז השלטון המקומי. אנחנו עדיין בהגדרות.

אנחנו מדברים על כל ההגדרות ביחד. אני אנסה לעשות את זה מהר. אנחנו על 'בן המקום' רצינו הגדרה יותר פשוטה, של מי שגר במקום חמש שנים, היינו מעדיפים גם במקום בן המקום, לקרוא לזה תושב הרשות המקומית כדי לא לעשות את זה משהו פרסונלי יותר מדי. זו הערה להגדרה הזאת.

אנחנו בעד חקיקה לא פרסונלית.

אל תסתבך עכשיו, פרסונלי, לא פרסונלי.

אנחנו, בנוגע לדיור בהישג יד באופן כללי אנחנו היינו רוצים שההגדרות יופרדו, בין ההשכרה לטווח ארוך לבין דיור בהישג יד, שיהיה יותר ברור שמדובר בשתי מהויות שונות. אנחנו הצענו איזה שהוא מנגנון שגם מגדיר מה זה דירה בהישג יד, לא הייתה עד היום התייחסות, אנחנו חושבים שצריכה להיות הגדרה של פחות או יותר גודל דירה, ששכר הדירה צריך להיות פונקציה של גודל הדירה, שתהיה איזה שהיא גמישות, איזה שהיא התאמה יותר נכונה לדברים האלה.

נתנו פה הצעה, אני חושב שהיא הצעה פרקטית, עד היום לא דיברנו עליה. אנחנו חושבים שהמחיר צריך להיות מחיר לגודל דירה מסוים עם התאמות מסוימות לפי הגודל. אפשר לעשות את זה, כתבנו פה מנגנון מאוד מפורט. הדרך איך למדוד גודל דירה היא דרך ידועה, יש לנו כבר 30 שנה את חוק מכר דירות שאומר בדיוק איך מודדים גודל דירה ואפשר לעשות את ההתאמות בעניין הזה.

בקשר לזכאים, להגדרת זכאי. מבחינתנו מאוד מאוד חשוב, אולי הדבר החשוב ביותר מבחינתנו, שבהגדרת הזכאות ייכנס גם איזה שהוא מבחן הכנסה. הרשויות המקומיות מכירות מבחני הכנסה, כל ההנחות לארנונה מבוצעות על סמך מבחני הכנסה, אנחנו יודעים לעשות את זה, זה לא משהו חדש לנו. אנחנו חושבים שכל החוק הזה נועד לאפשר דיור בהישג יד, המהות שלו לאנשים שידם לא משגת לקנות דירות.

אני אגיד לך מה הבעיה שלנו עם מבחן הכנסה, שבסוף המבחן הוא הון.

אז אני רוצה להגיד משהו על העניין הזה. שמענו פה גם בישיבה הקודמת שאתה עושה מבחן הכנסה, אבל יש אנשים שיש להם הון.

לא, 'אבל יש אנשים', מה שמייצר את הפער בין מי שיש לו לבין מי שאין לו זה מי שיש לו מהבית.

אז בואו נבדיל בין שני דברים. כשאנחנו מדברים על הון אנחנו מדברים קודם כל, אין לי נתונים סטטיסטיים, אבל מההיכרות ברוב המקרים זה אנשים שיש להם דירה והאנשים האלה זה - - -

לא, הם פשוט צעירים שעוד לא קנו דירה.

ומאיפה יש להם הון?

להורים שלהם יש הון ואז - - -

לא, זאת שאלה אחרת. יש פה שתי שאלות. יש שאלה אחת, האם לבן אדם עצמו יש הון, ויש שאלה שנייה עד כמה אנחנו מסתכלים על ההורים, עד כמה אנחנו רוצים לבוא ולהגיד לבן אדם - - -

אבל זה חבר'ה צעירים. במדינה שלנו מה שמקובל, ויש הבדלים בין קבוצות שונות וכו', אבל יש כאלה שיש להם כסף ראשוני לרכישת דירה.

סליחה, מה שאנחנו מדברים עכשיו זה משהו אחר. יש כאלה שלהורים שלהם יש כסף ראשוני לדירה ויש כאלה שלא.

ברור, הסיפור הוא ההורים. גדי, תקשיב, ככה זה מתנהל, ככה המדינה שלנו מתנהלת.

אני בתוך עמי יושב.

אני גם יודעת. יפה, אתה רואה? הסכמה ראשונה יש לנו. מי שיש להורים כסף לתת לילדים, עכשיו זה לא אומר שכל ההורים שיש להם נותנים לילדים, זה לא אומר שכל הילדים - - - זה לא משנה, בסוף הפער נפתח ברגע שבו הולכים לקנות דירה וזה הרגע שבו הרבה צעירים מעידים שפתאום הם מבינים שהם נשארו מאחורה ואז הם גם צריכים, אלה שצריכים להתאמץ - - - עזוב, בוא אני אתן לך דוגמה אחרת. סטודנטים, אתה מכיר את השיטה? סטודנט, אם אין לו הכנסה, הוא פטור מארנונה, אם יש לו הכנסה הוא לא פטור מארנונה. סטודנט שההורים שלו מממנים אותו פטור מארנונה.

כן, אבל אפשר לפתור את זה עם מיצוי כושר השתכרות.

נו באמת.

בואי תעבירי את זה פה בכנסת. בהצלחה.

למה לא? טוב, זה כבר - - -

אז זו הבעיה. אתם שואלים אותי למי אני רוצה לעזור? לא רק אני, למי אני חושבת שאנחנו כחברה רוצים לעזור, האם לזוג של שני סטודנטים שהתחתנו בגיל כלום, שני סטודנטים ללא יודעת מה - - -

עבודה סוציאלית וחינוך לגיל הרך.

וחינוך לגיל הרך, מעולה.

בדיוק, בוא ניקח את ה - - -

יפה, שהם בסופו של דבר, ברגע שהם מחליטים הם הולכים וקונים דירה, עם משכנתה מאוד קטנה, לעומת שניים שרצים קדימה לגבול הוא השמים, כי הם מבינים שהם אלה שצריכים לפרנס את עצמם והם הלכו ולמדו הנדסת משהו, הייטק משהו, שניהם עובדים כמו משוגעים, מנסים לגייס את ההון הראשוני לדירה, למי אתה מעדיף לתת את הדירה הזו לחמש שנים, בזמן שבו אפשר לצבור איזה שהוא סכום ראשוני כדי לרכוש דירה? עכשיו, לעשות את זה לפי הכנסות, אתה בעצם מסייע לאותם אלה שיכולים להרשות לעצמם גם לחיות חיים קצת יותר שלווים כי הם יודעים שההורים עוזרים ואתה מקשה על מי שרץ קדימה בניסיון לגייס את הסכום הראשוני לרכישת דירה. אני מעדיפה שחמש השנים האלה יעזרו לאנשים לקבל את ההזדמנות לרכוש דירה.

לא, את לא מעדיפה אותם, את פשוט אומרת 'אני לא מסוגלת לתעדף אז אני נותנת לכולם'.

לא, אני מעדיפה אותם. אני לא יודעת לתעדף, אז אני בוודאי לא רוצה להוציא אותם ממרחב האפשרויות ולהעדיף אנשים אחרים.

התפיסה שלנו, אני מדבר על מרכז השלטון המקומי, פורום ה-15, שאנחנו, לשמחתנו או לצערנו, לא לוקחים בחשבון את הכנסת ההורים. עם כל הכבוד, ויש לי הרבה כבוד לתחושת ה - - -

וזה מעוות, אמרה יושבת הראש, אנחנו חווים את זה עם הסטודנטים שנים, שאלה שבאים ממשפחות חזקות מקבלים פטור מארנונה, שזה מה שהשלטון המקומי יודע, וכל פעם מגיעים לחפש מודלים חדשים, אנחנו יודעים עם התאחדות הסטודנטים והעיוות הזה הוא נוראי. מי שחייב לעבוד לפרנסתו בזמן הלימודים לא מקבל פטור והשלטון המקומי, למי הוא נותן פטור? לסטודנטים החזקים, שאבא ואמא יכולים לעזור להם. ויש להם רכב, כי אבא קנה או אמא קנתה, ולכן אני אומר - - - עוד פעם, זה בסדר שיש להם את זה, אבל זה מעוות. מה שאומרת היושבת ראש זה שאנחנו לא יודעים במדינת ישראל לעשות את ההפרדה הזאת. אין דוח הון, אין לנו יכולת לעשות, ואם ניכנס למבחני הכנסה, למעט הסוגיה שכבר עשינו פה שפיל, של ה-20% עד 40% וכל מיני כאלה, אנחנו לא נצא מזה. ומיצוי כושר השתכרות, אי אפשר לחוקק את זה, אי אפשר.

אני יכולה לתת, בבקשה, דוגמה אחרת שרלוונטית מאוד ל - - -\

רק שם מלא לפרוטוקול.

נעמי אנג'ל, מתכננת מחוז תל אביב, ועדה מחוזית תל אביב. כשאנשים כבר לא סטודנטים השאלה היא יותר מי צריך שיגור בערים. אם אנחנו לוקחים אנשים שהם כבר עם משפחות והם לא בהכרח עם השכלות רחבות, אבל אנחנו צריכים אותם בערים, בעלי מקצועות נדרשים כמו אחיות, כבאים, מורים - - -

אז את בעצם רוצה להוסיף רשימה של בעלי מקצועות נדרשים.

כן, אני חושבת שזו צריכה להיות המדיניות ואז יכול להיות שיש לבן אדם הזה גם דירה באופקים או במקום אחר, אבל זה לא רלוונטי שאם אנחנו צריכים בהצטופפות הערים שהאנשים האלה יהיו בערים המצטופפות, אנחנו צריכים לאפשר להם דיור בר השגה כי אחרת לא יהיו לנו בעלי המקצועות האלה. זה לא אנשים שיכולים ל - - -

בעלי צווארון כחול.

כן.

רחל, אנחנו לא נצא מזה.

רועי, מה אם נכתוב שלרשות המקומית יש אפשרות לייצר לעצמה רשימת בעלי מקצועות נדרשים.

אני חושב, רחל, בעיניי השלב שאנחנו נמצאים בו בחוק, שעשינו בו הרבה עבודה זה לפשט אותו וככל שנכניס פה מנגנונים מסובכים שיתחילו משרד המשפטים להגיד, אז רעננה תגדיר שהיא רוצה, תראי את האירוע בין הרשויות, כי נעמי מדברת על מורים והם יגידו 'אבל אנחנו רק צריכים מהנדסי אופטיקה', מהנדסי אופטיקה, זה קריטי לעיריית רעננה ואז יהיו הטבות למהנדסי אופטיקה, כי יש לנו תעשייה של אופטיקה, וירושלים תגיד שהיא רוצה רופאים, אז רופאים, חייבים רופאים, ולהיות מתמחה היום זה משכורת רעב. אני חושב שלא נצא מזה ואני חייב לומר שבשלב שאנחנו נמצאים בו אנחנו צריכים לקחת את מה שיש ולפשט.

יכול להיות שבאמת בשלב הזה זה לפשט ובשלב הבא שאנחנו - - -

רועי, רעננה רוצה גם רופאים, לא רק אופטיקה.

אז רעננה תקבל רופאים ומישהו אחר יקבל את המורים, יהיו ערים כבאים וערי מהנדסי אופטיקה. זה עובד בסין, דרך אגב, יש מהנדסי תאורה, עיר שלמה מהנדסי תאורה.

הבנו, אני חושבת, אבל אנחנו צריכים לקיים, מעבר לחוק הזה שהוא ייתן פתרון ראשוני מצוין, אני מקווה, אנחנו שוכחים לקיים דיון אצלנו בבית כי בסך הכול זה הגיוני גם לייצר מסלול שהיום לא דנים עליו, שהוועדה המחוזית תוכל לייצר מדיניות כלל עירונית או לאזורים עירוניים מסוימים או למחוז כולו ואז להסתכל גם על הנושא של הכמויות של דיור בר השגה שנדרש וגם למי המדיניות הזו צריכה להגיע. אולי זה לא בחקיקה הזאת, אבל נצטרך לקיים על זה דיון - - -

נכון, זו שאלה חשובה.

אני חושבת שאנחנו נכנסים פה, כמה פעמים דיברנו על החוק הזה שהאתגר שהוא נמצא בין הזכות הקניינית לעניין התכנוני והאתגר השני הוא שבעצם אנחנו מנסים להגדיר את נושא השכירות, שזה נושא שעד היום כמעט לא נדון ולכן החוק הזה הוא גם מורכב וכל זה נעים ונדים. אני חושבת שזו עבודה שצריך לעשות אותה, אני מסכימה איתך לגמרי לגבי הערים המצטופפות, אני מסכימה איתך לגמרי לגבי הערים המתייקרות. בירושלים זה קטע כי בקעה נחשבה שכונת מצוקה כשגילה נחשבה שכונת יוקרה וזה התהפך. השינויים האלה מתחוללים, בין היתר בגלל ענייני התחבורה, שכולם מצטופפים בחזרה במרכזי הערים ואני מסכימה שזה אתגר שצריך לתת לו מענה ולא יכול להיות שבגלל שאתה מורה אתה צריך לנסוע שעה וחצי לעבודה. זאת אומרת יש פה משהו שצריך טיפול. בסדר, לא בחוק הזה, אז תביאו משהו משלכם.

אני מתנצלת על האיחור, אבל נראה שהגעתי בול לסוגיה שחשובה לנו ביותר. אני כן מבקשת להתייחס לדברים שנאמרו. זה נכון, המודל שאנחנו מציעים הוא לא - - - הוא לא לוקח בחשבון את כל סוגי האוכלוסיות שיכולות היו להתכנס, אבל הוא מטייב את האוכלוסיות שיכולות להיכנס. אנחנו מדברים על אנשים שהם מעל גיל 26 או נשואים, זה מסנן סוג מסוים אולי של אוכלוסייה שיש חשש שתקבל את ההטבה בעזרת סיוע הורים. אנחנו מדברים על אוכלוסייה בעשירונים מאוד ספציפיים, זה מטייב סוגי אוכלוסייה. נכון שזה לא - - - את ההטבה הזאת לכולם, מצד שני במודל היותר פשטני שלוקח בחשבון את כל מי שרק עומד בקריטריון הגיל/המעמד האישי - - -

ומחוסר דיור.

לא, בשני המודלים אנחנו מדברים על מחוסרי דיור, במודל השני אנחנו יכולים להגיע למצב שבו יותר אנשים שלא אליהם כיוון החוק ייכנסו להטבה.

מירה, אני לא מסכימה איתך כי אני חושבת שלעשות את ההגדרה זה אומר שאנשים שמתאמצים להשתכר הרבה, כי הם מבינים שאין להם ברירה כי אין להם הון ראשוני מהבית, הם לא יהיו ברשימת הזכאים.

הם יהיו ברשימת הזכאים לדיור בהשכרה ארוכת טווח, הם יהיו במודלים אחרים, אנחנו מדברים על - - -

לא, תקשיבי, הניסיון לטייב, בעיניי, מוריד אולי את ה - - -

הוא מוריד פלחים מאוד נכבדים ב - - -

אבל הוא מוריד גם פלח מאוד משמעותי, שזה הפלח שתמיד נופל בין הכיסאות. זה הפלח של מי שאין לו מהבית ומתאמץ עכשיו.

גם עכשיו סיכוייו - - -

וזה הפלח ש - - - מירה, תקשיבי, עזבי, אין מצב. אני לא מוותרת על הפלח הזה. אלא אם כן יש לכם פתרון אחר.

רחלי, אולי הצעה אחת אפרופו פישוט החוק, כדי לא להיכנס לביצה הזאת פה, זה לתת איזה שהוא מנגנון buffer שאומר הקריטריונים זה מה שאמרנו ויהיה מנגנון באישור שיקבע שר, לצורך העניין נחליט, באישור ועדת הפנים, או מה שזה לא יהיה, לאשר שינוי בזה. לייצר מנגנון שאם המדינה תמצא לנכון להגדיר מנגנוני זכאויות יותר מפורטים בהמשך, שניתן מנגנון בחוק - - -

כבר מוגדר עכשיו בחוק שהחלטת הממשלה כפי שהיא - - - מעת לעת - - -

לא רוצים מעת לעת.

תומר, אני מדבר על הנוסח שאתם כתבתם.

רחל, אנחנו נקבע את ההגדרה הפשוטה, שהיא מכילה את מה שאמרת.

רועי, אני מזכירה שיש לשרים שונים קבוצות שונות שהיו רוצים לדאוג להם ולכן אני לא מתה על זה.

גם באישור איזה ועדה של הכנסת, שתעשה - - -

אני לא יודעת.

סתם כדי שאולי עם הזמן יימצא מנגנון ולא יצטרכו תיקון חקיקה ראשי.

בסדר, מה שאני מניחה שיקרה שאם עם הזמן יימצא מנגנון אז הכול ישונה בהתאם.

פשוט נראה לי להיכנס להגדרות המאוד ספציפיות של זכאות מורכבת בחקיקה ראשית, כהגדרה זו טעות כי המציאות מורכבת ומשתנה. אולי נגיד עוד כמה שנים יהיה מנגנון הון שבו באמת אפשר יהיה לראות הון של משפחה, יהיה דוח הון משפחתי, אני לא יודע, ואז יהיה לנו איזה buffer - - -

צריך לחשוב על משהו שאין פה הזדמנות לתת הטבה לקבוצה ספציפית. צריך לחשוב על מנגנון כזה.

נכון. טוב, בסדר, אבל כרגע אנחנו לא יכולים להיכנס לפינה הזאת.

אנחנו נבדוק אם יש לנו הצעה לטיוב של מודל בדיקת הכנסה שכן ייקח בחשבון את הדבר הזה.

מצוין. מרכז הגר.

אני רק רוצה לומר, מעבר לדיון שבעיניי הוא חשוב - - -

איתן, אתה גם נרשמת, נכון?

אבל לא על זה.

מעבר לעניין הזה, אני רוצה לומר, הצעת החוק כרגע מפנה להחלטת ממשלה שאיך שהיא מגדירה זכאות זה חסר דיור לפי הגדרות משרד הבינוי וזוג או יחיד מעל גיל 35 ועם ההחרגה של 26. עכשיו, אני מבינה שהרציונל זה לעשות הקבלה לתנאי הזכאות במחיר למשתכן והחלטות שבמחיר למשתכן עם הזמן מועצת רמ"י הלכה ועיבתה את תנאי הזכאות, כמו למשל נכה בן 21 ומעלה שהוכר כנכה גפיים תחתונות. זאת אומרת עיבו את תנאי הזכאות ואפשרו לעוד אוכלוסיות כמו הורים חד הוריים שרוצים לתעדף אותם.

מצוין, אז זה חל.

איך זה חל? זה לא החלטות ממשלה, זה החלטות מועצת רמ"י.

אלה החלטות לפי החלטות ממשלה. זה הנוסח. הכוונה הייתה בעצם להפנות להחלטות האלה.

וזה פותר, רחל, לדעתי, גם את הבאפר שהתכוונתי, כי אם באמת יכולה רמ"י או מועצת לעדכן וזה גם רמ"י - - -

בסדר, רמ"י או מועצת זה עדיף.

אוקיי. מעולה, אז הנוסח מטופל.

זאת אומרת זה אמור להכיל את כל ההחלטות של מועצת רמ"י על הזכאות?

על זכאות.

אין בעיה, מעולה. צריך לבוא לפה תמיד בנפש חפצה ו - - -

לא סיימנו את זה, כי יש הרבה הגדרות, אנחנו עוד לא דיברנו על כל ההגדרות. אנחנו עוברים על כל הגדרה לחוד או על כל ההערות לכל ההגדרות?

כל ההערות לכל ההגדרות.

כי אתם הקראתם בישיבה הקודמת את כל ההגדרות.

אז סליחה, אדוני, בוא תסיים, אבל רק תזדרז. קדימה, אנחנו איתך.

אני רוצה משפט קצר בהקשר.

לא, גדי, בוא תסיים את הדברים שלך ואז נמשיך הלאה.

בקשר להגדרה של שכר דירה מופחת, אנחנו מבינים את הגמישות שנתתם, בין 20% ל -40% והיא טובה והיא עונה על חלק מהצרכים של - - -

הלכנו הרבה צעדים לקראת מרכז השלטון המקומי בהקשר הזה.

כן, אבל אני עדיין להגיד, אני לא מצליח להבין מה קשה לקבוע את שכר הדירה כאחוז מסוים מהכנסה של עשירון מסוים. זה לא מבחן הכנסה, זה לא מבחן הון, זה לא שום דבר, פשוט במקום כל פעם ללכת לשמאי שיגיד מה השכר הממוצע באזור, לבוא ולהגיד אנחנו רוצים שדיור בהישג יד יהיה 30% מהכנסה נטו של משק בית מסוים. הרי זה דיור בהישג יד, זה הקשר להישג היד, לצורך העניין. יש לנו לשכה מרכזית לסטטיסטיקה, היא מפרסמת כל שנה אחוזונים, יהיה הרבה יותר פשוט, במקום להתעסק עם שמאים שיגידו מה המחיר הממוצע כל פעם בכל אזור ומחיר משתנה, כששמאים אומרים לך המחיר נכון להיום, הוא לא נכון למחר, במקום זה לבוא ולהגיד, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה, לצורך העניין, שהכנסה נטו של משק בית בעשירון שביעי, ושוב, זה לדוגמה, זה 17,000 או 18,000 שקל, 30% מזה זה 5,400, זה יהיה שכר הדירה.

אנחנו גם הצענו הצעה שמתאמת את שכר הדירה הזה לגודל הדירה. זה אולי נראה קצת מפחיד, אבל זאת הצעה פשוטה ופרקטית ואפשרית. אז אנחנו עדיין מציעים לשקול את זה. זה בהגדרה של שכר הדירה.

נדמה לי שלהגדרות, מירה, יש לנו עוד משהו? על בן המקום דיברנו לפני כן, אבל אני רוצה לתת לאיתן - - -

נכון, בן המקום, ואיתן ביקש להציג את העמדה.

לא על זה, אני רוצה להוסיף על זה.

ההגדרה של בן המקום.

זה אתה מדבר על האחוזים.

אז מבחינתנו את סעיף ההגדרות סיימנו.

אוקיי. כן.

שמי ראובן מוזר ולמגינת לבי יש לי בת שהייתה סטודנטית, למדה ללא שכר לימוד את התואר השני בדנמרק וכתוצאה מהתנאים הכול כך טובים של יכולת מגורים שם היא התחתנה, נשארה שם ונולדו שני נכדים. יש מדינות שעבדו על זה ויש להם כל כך הרבה ניסיון, כמו הולנד, דנמרק, אפילו ניו יורק, שמתעסקים עם הנושא של דיור בר השגה, עם שכר דירה שאנשים יכולים לעמוד בו לאורך שנים, למה אנחנו לא מנסים לאמץ ורק למצוא את הדרכים איך להקשות פה ואיך להגביל את הנושא הזה על האזרחים? האזרחים פה חיים במין מחשבה, במין תחושה, שכל הזמן מנסים למצוא דרך לקפוץ את היד, להקשות ולהקשות ואז יש לנו אנשים שפשוט עוזבים את המדינה והולכים למקומות שהרבה יותר נוח לגור שם. וחבל, ואני מצטער על זה כניצול השואה שאני צריך לחוות את זה שהבת שלי ירדה לאירופה, חיה שם את החיים שלה בכל כך נוחות. למה? למה לא לעשות את הנוחות הזו במדינת ישראל, שיהיה כל כך נוח לאנשים לגור? למה להקשות? תודה.

אני חושבת שהתשובה נמצאת בגוף השאלה. שני דברים, אחת, מדינת ישראל היא מדינה צעירה ויש לנו אתגרים שאין בדנמרק. לפעמים הייתי שמחה לחיות פה אחרי 300 שנה ובתקופת שלום ארוכה, מאז מלחמת העולם השנייה, שזה מה שיש במדינות אירופה. זה לא המצב. ואנחנו יושבים פה בכנסת ועושים את כל המאמצים והצעת החוק הזו של חבר הכנסת רועי פולקמן היא מאמץ מאוד גדול להקל על חיי האזרחים. אני יכולה לומר בהקשר הזה שלפעמים אני מרגישה שכל המאמצים שלנו נתקלים בתגובות ציניות של מחשבה שאנחנו לא עושים שום דבר לטובת האזרחים. זה קשה במיוחד אחרי לילה של שלוש שעות שינה, אחרי שהצבענו אל תוך הלילה ולא ביטלתי את הדיון הזה כי חשוב לקדם את החוק הזה ולסגור אותו. אני חושב שכדאי שתספר את הדברים האלה לבת שלך ואני מקווה שהנכדים שלך או שהיא תחזור לפה.

הבת שלי מעודכנת כל הזמן.

יפה מאוד, ואני שמחה שגם אתה באת לפה, אבל אני חושבת שקשה מאוד, ההשוואה הזו היא כמעט בלתי אפשרית.

אבל בואו נלמד מאלה שיש להם כבר ניסיון.

אבל נלמד ממדינה בת כמה מאות שנים ו-70 שנות שלום. אין מה לעשות, בסוף - - -

מה זה קשור?

בטח קשור. זו הכלכלה. אנחנו עושים את כל המאמצים ואני מקווה שאנחנו באמת נצליח יותר.

בשביל זה אנחנו פה.

ובשביל זה אנחנו פה. כן, בבקשה, גברתי.

אני רוצה להתייחס לדברים שהועלו על השולחן בעצם, נעמי אנג'ל התחילה בלהגיד שיש מקצועות שלא יכולים להרשות לעצמם לגור במחירי הדיור במסגרת העירונית וגם שמענו עכשיו מהאדון הנכבד על מה שעושים בכל העולם ואני חושבת שהפתרון פה זה לא בלהגדיר איזה מקצועות אפשר לכלול ואי אפשר לכלול, אני חושבת שהמגבלה הזאת שכתבנו על הזכאות, שנכתבה על מדיניות הזכאות, כמובן שאני מדברת על הדיור בשכירות בהישג יד, שהזכאות הזאת לחמש שנים במצטבר. זאת אומרת שמה שעשינו זה אולי עזרנו למשפחות בהתחלת הדרך, אבל בעצם אנחנו מדירים, בכוונה כמעט, את כל המקצועות האלה שהם זכאים עדיין, הם ממשיכים להיות זכאים, הם לא סטודנטים כבר, הם עובדים במקצועות, אבל המקצועות, מה לעשות, ההשתכרות היא נמוכה.

הצווארון הכחול. תגידי.

אוקיי. ואני חייבת להגיד שבכל ה - - - אני רוצה רק עוד משפט אחד.

אבל, סליחה, את מייצגת את משרד השיכון, נכון?

אני מייצגת את משרד השיכון ואת המדיניות של משרד השיכון לכל אורך השנים.

מצוין, אני אשמח לשמוע עוד - - -

רק מילה אחת.

רגע, לפני המשפט האחד. אין בעיה, את תסיימי, אבל חשוב לנו להבין מה ההצעה הקונקרטית. ואת יכולה לומר את כל המשפטים שרצית.

אני אסיים בסופו של דבר, אבל ההצעה הקונקרטית היא שאנחנו נאפשר יותר מחמש שנים במצטבר, כי מה קורה בעצם? יש אנשים שהם זכאים, שהם נכנסים לדירה לחמש שנים והם צריכים לעזוב. אז מה, הם יעזבו את העיר? הם יעזבו את השכונה? הם יילכו לדירה אחרת? זה פוגע, ויש המון המון סקרים, ביציבות משפחתית, קביעות ובטחון הדיור, עקרונות של חוסן משפחתי וחוסן קהילתי. אני חושבת שהפתרון פה זה ממש בלהאריך את האופציה. כל עוד שהם זכאים לתת להם להישאר, מה זה טוב אם נתנו למורה או לכבאי לגור במשך חמש שנים ואז העפנו אותו?

ברור. אבל, רחל, ראינו בעיה כזאת עכשיו בשכונת שפירא, יש פרויקט של עיריית תל אביב, מה הבעיה? שנתנו דירות יפהפיות בהנחה מטורפת, ב-3,000 שקל לדירת ארבעה חדרים בתל אביב, ובאים אנשים, נהנים מההטבה הזאת ובסוף יש לנו מלאי קטן ואנשים אומרים 'אנחנו לא עוזבים לנצח' והם לא יעזבו לנצח, זה זכית בפיס. אפשר לדבר אם רוצים לתת הארכה, אולי לחמש ואולי עוד אופציה לעוד חמש, אבל חייב להיות תאריך תפוגה כי לא יכול להיות שבן - - - אם היו לנו אלפי דירות כאלה, ניחא.

כי הם זכאים.

זה לא משנה, כי אם אדם נכנס לדירה בתל אביב, ב-3,000 שקל, במקום ב-6,000 או 7,000 וראיתי, הייתי בדירה, אירח אותי בחור שהוא אדריכל והוא זכה בפיס. עדיין, לא סביר בעיניי - - - ועכשיו יש ויכוחים, מאיימים לתבוע את עיריית תל אביב כי עכשיו הם אומרים להם 'אתם צריכים לפנות, חמש שנים אתם גרים בדירה, אתם צריכים לתת לזכאי אחר שייכנס' והם מאיימים את עיריית תל אביב עכשיו, כי 'כבר בנינו קהילה והשכנים וגן הילדים' - - -

כן, מה, הם יעזבו את הקהילה?

עדיין, אנחנו חייבים לייצר איזה חלוקה הגיונית של ההטבות האלה. לכן אני חושב, כאן אני אומר, רחל, יכול להיות שבאמת יש שיקול להאריך, אין לי דעה נחרצת, אבל לא יכול להיות שזה יהיה לתמיד. אולי אפשר להגיד חמש פלוס עוד חמש במקסימום, אבל לא יכול להיות שבן אדם ייכנס לדירה וייתקע שם 20 שנה בדירה - - -

אם הוא נכנס חמש ועוד חמש הוא לא יזוז לעולם.

גם נכון.

לא, חמש ועוד חמש זה אומר שהוא לא יזוז לעולם, כי אם קשה לעזוב אחרי חמש - - -

חמש ועוד שלוש.

סליחה, אתה מקבל הטבה, אתה יודע שזה חלק מהמחיר, אתה יודע שאחרי חמש שנים - - - בילדותי להורים שלי לא היה כסף, עברנו דירה כל שנתיים-שלוש, עברנו מעיר לעיר. אם אומרים להורים שלי 'תהיה לכם הטבה חמש שנים' - - -

וזכאות.

אבל זה היה בלי הטבה. אם היו אומרים להורים שלי 'תהיה לכם הטבה, חמש שנים לגור באותו מקום, בדיור מוזל' הם היו לוקחים את זה בשתי ידיים והם לא היו אחרי חמש שנים אומרים 'עכשיו אנחנו נישאר פה לנצח'. כל אחד עושה את החישוב שלו, אתה לא רוצה לעזוב אחרי חמש שנים, אז תקנה דירה ותגור 10 שנים, 20 שנה באותו מקום. מצד אחד מגיע האדון הנכבד ואומר 'אתם צריכים לדאוג לדור הצעיר', מצד שני את אומרת 'לא, אם דואגים, אז אל תדאגו רק את ה-40%-50% שיש לכם, תדאגו 100%'. אז אין בעיה, נדאג 100% ל-100 איש וכל ה-1,000 איש האחרים יבואו ההורים לוועדה ויתלוננו על זה ש - - -

את בדיוק מדירה את האוכלוסייה שדיברה עליה נעמי אנג'ל.

לא, להיפך, אני מאפשרת להרבה יותר מהאוכלוסייה הזאת הזדמנות של חמש שנים לדיור מוזל.

וגם שאר הדירות יהיו ב - - -

ואז הם יעזבו.

ואז הם יעברו לדירה אחרת בשכונה, אחרי שהם חסכו את הכסף ויפנו את המקום למישהו אחר שתהיה לו הזדמנות של חמש שנים לחסוך הרבה כסף בשביל הזדמנות או לקנות דירה או ליהנות מרווחה אחרת. זה בסוף המסלול.

וגם דירות בשכירות ארוכת טווח. ככל שהכלים שאנחנו מסמנים פה, עידוד השקעות הון ודיור בהישג יד, יהיו יותר דירות, אז גם במחירי השוק המחירים סבירים, החוזים בשוק החופשי, ראינו ברעננה אתמול, זולים משמעותיים מהשוק ואלה חוזים לחמש, שש ושבע שנים.

אוקיי, נקווה לטוב.

וזה שוק חופשי.

חברים, אנחנו נמשיך. מי שלא מעוניין בהטבה כי הוא לא אוהב לעבור דירה אחרי חמש שנים שלא יירשם להגרלה, שיילך למחיר למשתכן, אם יש לו את הסכום הראשוני לקנות את הדירה.

אנחנו ממשיכים הלאה. הערות נוספות? משרד הפנים, את רוצה להתייחס לדברים האלה?

נמשיך בהקראה, על ההגדרות כבר הערנו.

על ההגדרות או על ה - - -

על מה שהיה עד עכשיו, את ביקשת רשות דיבור.

כן, ביקשתי למקרה ש - - -

אין בעיה. קדימה, בואו נמשיך בהקראה.

אנחנו בעמוד 8, פסקה 2 של סעיף 5.

בסעיף 2, האמור בו יסומן "(א)", ובו, אחרי "דיור בהישג יד" יבוא "להשכרה לטווח ארוך" ואחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) לא יעשה אדם שימוש ולא ירשה לאחר לעשות שימוש ביחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת אלא למגוריו של שוכר שהוא זכאי שעלה בהגרלה לפי סעיף קטן (ג) ובני משפחתו, על פי הסכם שכירות להשכרה במחיר מופחת.

(ג) (1) יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת שאושרו בתחום תכנית יושכרו רק לזכאים שעלו בגורל בהגרלה שערכה הרשות המקומית ששטח התכנית נכלל בתחומה לפי הוראות שיקבע שר האוצר בהסכמת שר הפנים לעניין הגרלה לפי סעיף זה;

(2) על השכרה לזכאים כאמור בפסקה (1) יחולו הוראות חוק איסור אפליה במוצרים ושירותים, ולעניין זה יראו בהשכרה כאמור כ"שירות ציבורי" כמשמעותו בחוק האמור.

(3) בתקנות לפי פסקה (1) ייקבעו בין היתר הוראות לעניין אופן השתתפותם של זכאים בהגרלה, דרכי פרסום לזכאים בדבר עריכת ההגרלה, דרכי עריכת ההגרלה והפיקוח עליה ותקופת תוקפן של תוצאות ההגרלה.

(4) מספר הזכאים שיעלו בגורל בכל הגרלה לא יפחת מכפל מספר יחידות הדיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת בתחום התכנית; פחת מספר המשתתפים בהגרלה מהמספר האמור יראו בכל המשתתפים בהגרלה כאילו עלו בגורל כאמור בסעיף קטן זה.

(5) על אף האמור בפסקה (1) מועצת רשות מקומית רשאית להודיע לשר האוצר כי לא תערוך הגרלות כאמור באותה פסקה; הודיעה המועצה כאמור, תיערך ההגרלה על ידי מי שבבעלותו יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת, בפיקוח גורם שייקבע בתקנות לפי פסקה (3) ובהתאם להוראות שיקבע שר האוצר בהסכמת שר הפנים לעניין הגרלה לפי סעיף זה.

(ד) מועצת רשות מקומית רשאית לקבוע שיעור מקרב הזכאים שיעלו בגורל בהגרלה שתיערך לפי סעיף קטן (ג), שיהיו בני מקום ותינתן להם עדיפות בהשכרת יחידות דיור במחיר מופחת לפי הוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ג) ובשיעורים אלה:

(1) ביישוב מיעוטים שמספר תושביו עולה על 15,000 אך אינו עולה על 30,000 – 25%;

(2) ביישוב באזור עדיפות א' שהממשלה החליטה עליו לפי הוראות פרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) התשס"ט-2009 (בסעיף קטן זה – חוק ההתייעלות), שמספר תושביו עולה על 15,000 אך אינו עולה על 30,000 – 50%;

(3) ביישוב באזור עדיפות ב' שהממשלה החליטה עליו לפי הוראות פרק כ"ו לחוק ההתייעלות – 32%

(4) ברשות מקומית אחרת – 20%.";

אז כפי שאמרנו בפתח הישיבה, הנושא של איסור האפליה והעלאה בגורל של כפל זכאים והחלת חוק איסור אפליה, אנחנו מציעים להחליף את זה במנגנון אחר שיחייב את המשכיר להשכיר למי שעלה בגורל בלי שיקול דעת, למעט אפשרות של פנייה לממונה במקרים שיש לו טעמים מיוחדים שלו להשכיר את הדירה. חבר כנסת פולקמן העלה בכלל את האפשרות שלא ל - - - זאת אומרת שהוא חייב לעשות את זה בכל מקרה, מה שאנחנו רואים בו קצת בעייתיות, אז הנושא הזה עדיין פתוח לדיון.

נושא נוסף שהעלה חבר הכנסת פולקמן, אני מזכיר, הנושא של הסמכה של שר האוצר בתקנות באישור ועדה של הכנסת לקבוע קבוצות זכאים נוספות בהקשר הזה, גם זה נושא שנשאר כרגע לדיון.

זה מתייתר, ציינו קודם שזה ממילא בהחלטות המינהל. רחל דיברה על זה, כי לכאורה יש מנגנון buffer כזה שיכולה רמ"י להקטין את הזכאות.

אז את זה אנחנו סגרנו.

כן, סגרנו.

הערה שקיבלנו לגבי פסקה (ג)(1), הערת נוסח, במקום 'הגרלה שערכה הרשות המקומית' צריך לכתוב 'בהגרלה שנערכה לפי סעיף זה'. זו פשוט הערת נוסח שקיבלנו והיא נכונה. מעבר לכך אני חושב שהדברים מדברים בעד עצמם. כפי שאמרתי, בסעיף קטן (ד) אתם רואים שהשיעורים הם שיעורים קבועים והם נקבעו בהתאם למה שנהוג בפרויקטים של מחיר למשתכן. כפי שאתם תשמעו מיד משרד המשפטים מסתייג מהקביעה הזו ואתם צריכים לדון בנושא.

עוד שתי הערות קטנות. אנחנו חשבנו שיכול אולי לצאת מצב שבו ייגשו פחות זכאים בהגרלה ממספר הדירות וחשבנו שאולי כדאי להוסיף כאן איזה שהיא הסמכה בתקנות שככל שיהיה צורך שאפשר יהיה בתקנות להגדיל את מעגל הזכאים, זאת אומרת שזה יהיה מעבר לזכאים שקבועים לפי החוק ולהרחיב את המעגל אם נשארו דירות בעודף, אם אין ביקוש מספיק.

ועוד תיקון קטן, שנוסיף פה בהסמכה לתקנות את האופן שבו נותנים את העדיפות לבני המקום, זאת אומרת איך מכניסים אותם להגרלה בצורה שמעדיפה אותם.

ויש כל מיני אפשרויות לעשות את זה. יש אפשרות שהם בוחרים ראשונים את הדירות, יש אפשרות שהם רק נבחרים ראשונים, מובטחת להם דירה אבל הם לא בוחרים ראשונים את הדירות בהכרח. יש הרבה ואריאציות שאפשר לעשות, צריך להחליט מה עושים, זה לא משהו שצריך להיות בחוק.

אפשר לעשות שאלה על (2)(ב), על 'לא יעשה שימוש'?

בבקשה.

אני רציתי להבין שאין הכוונה פה, ושלא יכולה להיות גם פרשנות, של שימושים נוספים שאדם רשאי לעשות בכל דירת מגורים כמו מי שהוא בעל מקצוע חופשי להשתמש בדירתו גם במקצועו.

לא.

כל הנושא של פעוטונים וכדומה שיכולים להיות גם כן בדירות האלה במקום דירת מגורים.

ממש לא.

אז אתה אומר שנוצרת מניעה?

ודאי, זו דירת מגורים.

אני רוצה להסב את תשומת הלב, שאם אתה מביא משפחה לדיור בהישג יד אתה רוצה לאפשר לה לייצר הגדלה של הכנסתה ויכולותיה.

בדירה להקים עסק?

לא, מותר בכל דירת מגורים רגילה, מותר לבן אדם שהוא בעל מקצוע חופשי בחלק מהדירה גם לעסוק במקצועו.

בסדר, מה שמותר לפי דיני ה - - -

לא, אם יש מטפלת שבבית שלה מקבלת שני תינוקות, בסדר?

אוקיי, למה זה שונה מכל חוק אחר שמותר בדירה - - -

נכון, לדעת שמוחלת עליהם כל החקיקה הראשית והם לא יוצאים מן הכלל.

נכון, לא מתערבים בזה.

מי מונע מהם?

נכון, מי מונע מהם? מה הבעיה לעשות?

בסדר, נעמי אומרת רק לוודא, אם לא מונע לא מונע, אז אין בעיה. רק לוודא את זה.

אני אגיד לנעמי, יש לנו בתכנון ובנייה מושג שאנחנו קוראים לו שימוש אינהרנטי. אנחנו מדברים על זה שיש שימוש מסוים והשימוש האינהרנטי בו - - -

בסדר, מי שעובד מהבית, זכותו לעבוד מהבית.

שימוש אינהרנטי, בוודאי שהוא יכול לעשות.

אנחנו לא חושבים שצריך בשבילו, לא היתר מיוחד, הוא חלק מה - - -

כמו כל דירה אחרת. התייחסויות נוספות?

כן, אני רוצה לדבר על העדיפויות לבני המקום בקרב הזכאים, סעיף (ד).

רק, איתן, אני אגיד, אנחנו מה זה כבר סחוטים מהדיונים האלה.

כן, אבל הציבור לא אמר את דברו בהקשר הזה.

כן, אין, שום ציבור לא אמר שום דבר.

אתם דיברתם על זה, אבל אני חושב שיש פה גם בעייתיות - - -

דבר, דבר. אני רק עשיתי לך איזה הכנה רגשית. בבקשה.

לא, רק תגידי - - -

לא, די, כבר אנחנו סחוטים מזה לגמרי, אבל קדימה, דבר.

אנחנו, כמו שאתם חיים בתוך עמכם גם אנחנו חיים בתוך עמנו - - -

ובמקרה זה אותו עם.

כנראה זה אותו עם. עד היום אני יודע שהייתה עמדה מאוד מאוד נחרצת של משרד המשפטים לא לאפשר יותר מ-20%, משאב הקרקע, לחלק את העושר, לאפשר לכולם את אותו - - - אנחנו כבר לא נמצאים במקום הזה מכיוון שאל"ף, האחוזים כבר השתנו, זה כבר לא 20%, זה גם הגיע ל-50%. אני לא בטוח, אגב, שהפרויקטים האלה כל כך יצוצו באזורים פריפריאליים ואני חושב שיש פה - - - אני לא מבין למה דווקא ברשויות אחרות, שזה רוב הרשויות ובעיקר באזורי ביקוש, מצמצמים את העדיפות לבני המקום בקרב הזכאים, וגם על זה תיכף נדבר, רק ל-20%. הרציונל של מחיר למשתכן הוא לא אותו רציונל כמו של דירה בשכירות ארוכת טווח, הוא רציונל אחר, ואני חושב שצריכים פה לאפשר עדיפות יותר משמעותית ויותר גדולה לבני המקום בהקשרים האלה. אני גם רוצה להסב את תשומת לבכם שה-20% שנתתם לרשות מקומית אחרת, אגב, כל זה נכון לכל האחוזים, זה רק מתוך אותן דירות מופחתות, כלומר זה 20% מה-25%, שזה כלום וכלום ושום דבר ונאדה. זה כלום.

יש 25% מהדירות במחיר מופחת, רק 20% מהם לבני המקום, כמה דירות נשארו? אחת בפרויקט? שתיים? זה כלום. את הדבר הזה צריך, דבר ראשון, להחיל על כל הדירות, אם זה 20%, ואני טוען להגדיל את ה-20% ל-50%. בעבר, הצגתי את זה גם בביקור של חבר הכנסת פולקמן ברעננה, המדינה אפשרה במסגרת פרויקט 'בנה דירתך' של משרד השיכון ורמ"י עדיפות הרבה יותר משמעותית לבני המקום. אז אני לא יודע איזה שינוי חל עכשיו ומשרד המשפטים מתנגד לזה, אבל צריך לחזור לאותו מודל, לפחות 50%. ואני אשמח לשמוע מדוע יש התנגדות - - -

אז בוא נשמע. משרד המשפטים, בבקשה.

דווקא אני ארצה להתייחס פה לכמה דברים שעלו.

קודם תעני לזה.

לבני מקום?

כן.

אז באמת אנחנו חשבנו שסעיף ההטבות לבני מקום צריך לעמוד על שיעור קבוע ואנחנו הסכמנו לשיעור שמדבר על 25% ולא למדרגות הגבוהות יותר. הסיבה לזה בעיניי זה כמו לומר שהתשובה בגוף השאלה, זאת אומרת יש פה איזה שהיא הטבה שאנחנו מדברים עליה ולפני זה גם כימתנו אותה בשיעור ההטבה לעומת המחירים של הדירות האלה בשוק החופשי, אנחנו ממילא מדברים על דירות שיהיו באמת במחיר מופחת ולא רק השכרה שהיא ארוכת טווח. דווקא ככל שהאזור הוא חזק יותר מחירי השוק הם גבוהים יותר אז שיעור ההטבה באמת עשוי להיות יותר משמעותי והשאלה, שהיא אינהרנטית למודל, היא בעצם שואלת למה לתת את ההטבה הזו דווקא למי שגדל במקום לעומת - - -

ולא יכול להגיע לדירה.

אני רק אשלים. מה זאת אומרת הוא לא יכול להגיע לזה? אין פה מבחן הכנסה בינתיים, אנחנו מדברים על מי שהוא חסר דירה במודל הזה.

אנחנו מדברים על זכאים, זכאי הוא זכאי, נכון.

בסדר, הוא זכאי, אוקיי, אבל מי שגדל בקרית שמונה ורוצה לשכור בתל אביב אז הוא צריך להיות אחרון בתור? אנחנו לא חושבים שזה נכון, אנחנו חושבים שככל שאתה - - -

זה אומר שמי שגדל בקרית שמונה ורוצה לגור בשכירות המוזלת בתל אביב, הוא צריך קודם כל חמש שנים לשכור דירה לבד בתל אביב, לעומת מישהו שגדל בתל אביב וחי אצל הוריו בדירה שהוא זכה בהגרלה הקודמת בשפירא, סתם, אני צוחקת, ואז הוא לא צריך את התנאי הזה. זאת אומרת כן יש פה, אני מסכימה איתךְ שחמש השנים מרכך את זה, אבל זה עדיין מקשה על מי שמגיע מהפריפריה למרכז.

מי שמגיע מבחוץ וככל שיש איזה שהיא הנחה - - -

יש פה קרקעות של חברות פרטיות, קרקעות של רשות מקומית, לא קרקעות מדינה.

זה שני דברים שונים. זה מדבר על - - - וזה תואם תפיסה מוניציפלית בסיסית שהרשות המוניציפלית דואגת לתושביה.

מה זאת אומרת דואגת? זו קרקע פרטית, במה הרשות המקומית דואגת ל - - -

זו קרקע פרטית וגם קרקע ציבורית.

זו קרקע פרטית - - -

איתן, תקשיב. יש בעצם שתי אפשרויות שעומדות פה על הפרק ואני מעלה את זה להצבעה לחברי הכנסת. אפשרות אחת זה להמשיך להתווכח על זה עכשיו עוד חצי שנה, כי זה מה שיקרה, ואפשרות שנייה זה לחתוך. מי בעד לחתוך? סתם סתם. לא, תקשיבו, אני אומרת לך - - -

רחל, יש לי שאלה.

אני אומרת לך, כשאמרתי שאנחנו מותשים מזה, אנחנו פשוט היינו בסבבי הדיונים האלה ממש עד אין סוף.

זה לא דומה למחיר למשתכן.

איתן, תקשיב שנייה, אם יש לך פתרון שמחלץ ואתה חושב שאנחנו יודעים להגיע לאיזה שהיא הסכמה אני אשמח.

למה הסכימו ל-50%? הסכימו כבר ל-50%.

איתן, נו, מה, אתה לא מבין למה בפריפריה הרחוקה? אתה מבין. הרבה אנשים רוצים לגור במרכז - - -

רחל, זו לא קרקע מדינה, אלה קרקעות פרטיות.

איתן, אנחנו נותנים פה היתר לבנות יותר, שזה המדינה נותנת. יש פה - - -

הזכויות - - -

איתן, בסוף, לעתים קרובות יותר משתלם לגור יותר במרכז. יש פה נכסים - - -

כנראה שהפרויקטים האלה יקומו בעיקר במרכז.

נכון. בבקשה.

דווקא בגלל זה, ביתר שאת, השאלה - - -

אז יש פה נכסים, אין פה אין סוף, יש פה מספר מסוים של דירות ויש הרבה יותר אנשים ש - - -

בואו תיתנו לרשויות המקומיות אינסנטיב לקדם פרויקטים כאלה.

אוקיי, עכשיו אתה מדבר. זה האירוע. לא, זה בסדר גמור.

אתם רוצים את זה או אתם לא רוצים את זה.

איתן, אנחנו מניחים שזה מספיק אינסנטיב.

20% מ-25%?

זה בכלל שכירות.

חבר'ה, זה 20% מ-25%.

איתן, תקשיב, תקשיבו, אני אומרת לכם, לפני שהתחלת לדבר סיפרתי לך את המצב, אנחנו עובדים על החוק הזה המון זמן, זה אחד הסעיפים שהסתובבנו בו סחור סחור. באמת אני מבינה מה אתה אומר, אני מבינה מה משרד המשפטים אומר, כשאתה בסוף שוקל את זה על המאזניים זה מורכב. אם יש לך פתרון שמחלץ, ואני אומרת לכם באמת, אז תגידו. חבר הכנסת פולקמן, לך היה איזה שהוא רעיון עכשיו.

לא, הדבר היחידי שהם העירו עליו זה האם לחשב את זה גם על הדירות שוק חופשי ואז אתה אומר אולי - - -

על הדיור של שוק חופשי אין הגבלה.

לא, שהוא כן יכול להגיד - - - אתה אומר שהוא יכול לייצר העדפה על דעת עצמו?

כן.

אוקיי, אז בוא עדיף בכלל לא בחקיקה.

לא יכולים להכריח אותו.

רגע, שנייה, יש דרך להכריח אותו?

לא, לא צריך. הוא יכול - - -

על הדירות בשוק החופשי - - - לשלטון המקומי.

אני אגיד רק למה זה שונה, כי מעבר למחיר זה מוצר אחר. אנחנו באים ואומרים שלגור בבניין מנוהל, שהשכירות, גם בשוק החופשי, אצלכם ברעננה, בחמש שנים, אתה יודע יציבות מחירים למשל, אסור להעלות לך את שכר הדירה. זה בשוק החופשי, זה החוזה. אז ברגע שאתה יודע שזה מוצר אחר ופה אתה יכול להחליט שאתה שם יותר בני מקום שם כי זה מה שסיכמת - - -

מי יחליט? איפה זה יוחלט?

אין מניעה לזה. תסגור את זה עם היזם.

אני אסגור עם היזם דבר כזה?

כן.

אני לא עושה דברים כאלה. מה פתאום?

למה לא? אין פה מניעה, החוק - - -

אל"ף, אין לי סמכות לעשות דבר כזה ואני לא יכול לקבוע ליזם למי הוא ישכיר את הדירה.

בואו נעשה ככה. אני חושבת שההצעה של חבר הכנסת פולקמן מעניינת, אני מבקשת מהייעוץ המשפטי לבדוק אותה. אם יש עוד הצעה שתעזור לנו לחלץ אני אשמח, כרגע אנחנו, מה לעשות, נאלצים לפעול תחת המגבלות - - -

אין מגבלות. זה ממש עניין של עמדות, אין פה מגבלה, אז תעשו שתי מדרגות, תעשו 50% בפריפריה ו-32% אני לא יודע - - -

לא, אבל, איתן - - - אם יש עוד - - -

איתן, לא רוצים, זה לא צודק ואנחנו מתנגדים לזה אידיאולוגית.

איתן, בשיא הרצינות, הרעיון שחבר הכנסת פולקמן העלה הוא מעניין. אם יש לך עוד משהו, זה צריך להיות יצירתי, אז אני אשמח לשמוע, כרגע אנחנו נשארים עם מה שיש מלבד הבדיקה שאנחנו נערוך על האפשרות ש - - -

מהסך הכול.

כן.

לגבי מהסך הכול כרגע המצב הוא שאנחנו לא מתערבים בכלל בהשכרה הזאת - - -

אז איתן טוען שגם אם הוא רוצה להגיע להסכמות עם היזם הוא לא יכול משפטית. אז יכול להיות שצריך להגיד שאפשר להגדיר שה-20% הם על סך - - -

לא, להחליט בשביל היזם.

להכריח את היזם.

כן, להחליט בשביל היזם.

זה מסך כל הדירות.

לא הסכמות. לא דיברנו על הסכמות.

לבני מקום שהם חסרי דיור או לא חסרי דיור?

לפי הגדרות של - - -

אבל זכאים, לא חלות בכלל - - -

אין שם בכלל הגדרת זכאי.

נכון.

צריך לחשוב על זה, זה לא פשוט.

וגם היזם, הוא לא יכול להפלות בני מקום, להבנתי, בהשכרת - - -

אז אמרנו, זה מה שנאשר בחוק, זה מה שנעשה.

אולי להגיד שאפשר את ה-20% גם בשוק החופשי. אולי. כי זה מוצר בהטבה, גם בלי המחיר.

אנחנו מחפשים פתרון, אנחנו נבדוק את זה, תחשבו על עוד פתרונות.

אני חושב שאם רוצים להכניס הסמכה, הבקשה שלנו שבפקודת העיריות תהיה הסמכה לרשות המקומית לעשות הסכם עם היזם וזה המקום להכניס את הסמכה הזאת.

איפה משרד הפנים? אמרו לנו, 'אם נוגעים בפקודת העיריות', אם נוגעים בפקודת העיריות.

יש פה, נוגעים דווקא - - -

אני חייבת לומר שהיועץ המשפטי של הוועדה בעד, אבל אנחנו - - -

אני מפחד ממך, אני מפחד ממך כל כך. אני אדבר בשמך.

לא, הוא אמר את זה כל כך יפה.

טוב, אתה מצטרף למשרד הפנים?

משרד המשפטים.

משרד המשפטים, הערות נוספות. בבקשה.

ראשית, ביחס לאופן שבו הדירות יגיעו לזכאים, אנחנו מדברים על המודל המתערב של המחיר המופחת, אז הוא מקובל עלינו וגם אנחנו חושבים שזה באמת יותר נכון מאשר להחיל את הוראות החוק. זו בעצם דרך אלגנטית להתמודד עם האיסור של אפליה, אתה פשוט מקבל רשימה עם איזה שהוא פתח מילוט.

רגע, והפתרון ש - - -

מה שאנחנו אמרנו.

כן, אז אני אומרת שזה מקובל עלינו. כמו שאת אמרת, יש תיקון לפסקה (1) כי בעצם מי שרשאי לערוך את ההגרלות, ועכשיו רק ניישר קו, זה או הדירה להשכיר או הרשות המקומית, נכון?

לא.

זה המודל ואז אנחנו מגיעים לפסקה ה - - -

לא, כרמית, המודל הוא שהרשות המקומית ואם היא לא רוצה אז היזם.

ואיפה דירה להשכיר פה?

היא לא פה, היא מפקחת.

היא יכולה להיות גורם מפקח.

הדבר היחיד שהעליתי, ואני לא מתנגד כרגע לנוסח, אני קיבלתי את מה שאמרת בתחילת הדיון, שנבדוק את זה, אני רק אומר, ראיתי ביום ראשון את הפרויקט של רובינשטיין, ויושבת כאן שולמית ממשרד השיכון, שהיום בהגרלה שם, בסך הכול על הזכאויות מקבלים רשימה, הרשות המקומית מקבלת רשימה. אני חושב, על פניו, זה פשוט יותר, לרשות מקומית יש רשימה שהיא מקבלת אותה מהמדינה, משרד האוצר, משרד השיכון, דירה להשכיר, כמו בדיור ציבורי, רשימת הזכאים לדיור מופחת בשכירות, שזה גם לא פר פרויקט, זה רשימת הזכאים ואז מחר בבוקר מקימים פרויקט איקס, וואי, זד ומקבלים את הרשימה.

חבר הכנסת פולקמן, אנחנו חוזרים שלושה צעדים אחורה. אני רוצה רק להסביר, התחלנו בזה ומשרד השיכון אמר 'אנחנו לא רוצים לעשות את זה'.

אבל הם עושים את זה כבר.

אבל הם לא רוצים.

הם עושים את זה כבר.

אני מודה על ההסבר, אבל ההסתייגות המשמעותית שרציתי לומר היא מהאלטרנטיבה שהיא אפשרית לפי הנוסח הקיים, שההגרלה תיערך בסופו של דבר על ידי היזם עצמו. אנחנו חושבים שזה מאוד בעייתי, שזה מודל שיכול להערים קשיים ושצריך להימנע ממנו ממש ממש - - -

דירה להשכיר, בדיונים שהיו לפני הדיונים בוועדה, אמרו שהם בעצמם לא עושים את ההגרלות, אלא היזמים עושים בפיקוח שלהם, לכן נוצר הנוסח הזה.

נכון, זה עובד משפטית.

כשהיום עושים את זה הם גורם מפקח. פה אנחנו כתבנו שהגורם המפקח ייקבע בתקנות, כי זה לא חייב להיות הם, יכולים לקבוע מישהו אחר.

אבל זה עובד. וזה עוד יותר גרוע, במכירת דירה זה יותר דרמטי, כי זו הטבה פי מאה יותר גדולה והיזם עושה את ההגרלה. גינדי או אשטרום, או אני יודע מה, הם עושים את ההגרלה ומשרד השיכון מפקח.

לא, דירה להשכיר - - -

לא, המדינה מפקחת.

בואו נבדוק את הרעיון שהיה לך, אם הוא - - - ואם לא, אנחנו נשאיר את הנוסח.

בהתאם לנהוג במחיר למשתכן.

כן, בהתאם לנהוג במחיר למשתכן. כן, משרד הפנים.

כן, אני חייב להעיר לגבי זה שהרשות המקומית מקבלת את הרשימה, זה כן להפיל את האחריות, שאני מבינה שהיא אחריות בחובה על הרשות המקומית.

לא, זה הופך אותה לפסיבית.

כן, אבל היא מקבלת את הרשימה ו - - -

לא, מי שבנה במודל הזה שעובד ברעננה, אין קשר. בא היזם, אומרים לו 'יש לך רשימה של זכאים ואתה לפי הסדר עושה'.

למה, מה הבעיה?

אין פה כלום. לרשות המקומית אין סיי.

כי מה?

אני רוצה להבין את התהליך, למי מועברת הרשימה הזאת?

ליזם.

ואז? כי את לא רוצה שזה יגיע אל הרשות המקומית? טוב, אוקיי, התייחסויות נוספות? בסדר, הלאה. בבקשה.

פסקה (3)

בסעיף 3 –

סעיף קטן (א) – בטל;

בסעיף קטן (ב) במקום "כל יחידות הדיור בבניין לדיור בהישג יד" יבוא "יחידות הדיור שישמשו לדיור בהישג יד בתחום התכנית";

בסעיף קטן (ג), במקום "סעיף קטן (א)" יבוא "סעיף קטן (ב)", ובמקום "בכל יחידות הדיור באותו בניין" יבוא "יחידות הדיור שישמשו לדיור בהישג יד בתחום אותה תכנית".

משמעות התיקונים כאן הם בעצם נסיגה מהרעיון שעמד לפני התוספת השישית בנוסחה המקורי, שכל הדירות בדיור בהישג יד צריכות להיות בבניין אחד. בעצם הסעיף הזה מאפשר את הפיזור של הדירות ושלאו דווקא יהיו באותו בניין.

לא רק שהם לא יהיו באותו בניין, גם שלא כל הבניין יהיה שכירות.

זה פנטסטי, זה שדרוג אדיר. דרך אגב, עוד פעם, הפרויקט הזה שם, שעובד כבר, דירה אחת בקומה, 300 יחידות דיור, דירות הזכאות מפוזרות בין הקומות, אף אחד לא יודע מי זכאי, מי לא זכאי, פנטסטי.

פה האמירה היא לא הדירות לזכאות, אלא דירות להשכרה. הפרויקט שם הוא פרויקט שכולו שכירות, מה שקורה פה זה שיש ערבוב בין שכירות למגורים.

נכון, גם בסדר.

הערות? משהו? לא. מצוין. הלאה.

זו הערה שהערנו בעבר. פשוט לפי הנוסח זה בתחום אותה תכנית ודובר פה בעבר, פשוט אין לנו כרגע הצעה חילופית, אבל יכולה להיות תכנית שחלה גם על כל העיר בעצם וברור שאין כוונה שהמגבלה הזו תחול בכל שטח התכנית.

איזה מגבלה?

תבהיר, בבקשה, את דבריך.

הסעיף פה, אנחנו מתקנים את 3, אומר 'על אף האמור כל יחידות הדיור בבניין יהיו בבעלות אדם אחד' ואז אנחנו מתקנים שזה לא כל יחידות הדיור בבניין, אלא כל יחידות הדיור בתחום אותה תכנית. כנ"ל סעיף קטן (ג), לא הבעלות ביחידת דיור, אלא אם כן הועברה הבעלות בכל יחידות הדיור באותו בניין.

אין להם פתרון, שיביאו פתרון.

אוקיי, רק אנחנו אומרים, דיברנו על זה, אין לנו - - -

תציעו הצעה, אין בעיה.

לא, אבל יש פה בעיה - - -

תציעו הצעה.

אבל מי יחשוב שכל יחידות הדיור בתחום של עיר - - -

יש לנו חילוקי דעות עקרוניים?

לא, לא.

לא, אז תציע משהו, נשמח להכניס, באמת בשמחה גדולה.

פשוט מה שכתוב פה הוא מאוד מקשה.

אז תציע הצעה.

ברור, דיברנו על זה, אני רק אומר - - -

אין בעיה, מעולה, הבהרה חשובה, אנחנו ממשיכים הלאה.

פסקה (4).

בסעיף 4(א) אחרי "אותו בניין" יבוא "לפי החלק ברכוש המשותף הצמוד ליחידות הדיור שבבעלותו";

בסעיף 5 –

בעצם זה סעיף שמדבר על דמי שכירות והכנסנו פה סעיף שמדבר על דמי השכירות ביחידות הדיור של מחיר מופחת.

בסעיף 5 –

בכל מקום, המילים "לאחר התייעצות עם שר האוצר" – יימחקו;

בסעיף קטן (א) –

בפסקה (1) אחרי המילים "בהישג יד"| יבוא "בהשכרה לטווח ארוך";

אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א) דמי השכירות ביחידת דיור שהיא דיור בהישג יד בהשכרה במחיר מופחת יהיו בשיעור נמוך ב-20% מדמי השכירות המשתלמים משוכר מרצון למשכיר מרצון בעד שכירות של יחידת דיור דומה באותו אזור (בסעיף זה – מחיר השוק), לפי קביעת השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מטעמו, שתינתן טרם כניסתו של השוכר הראשון או שוכר חדש ליחידת דיור להשכרה במחיר מופחת, ובלבד שדמי השכירות לא יעלה על 6,000 ₪ לחודש;

(1ב) (1) על אף האמור בפסקה (1א), רשות מקומית רשאית לקבוע כי דמי השכירות ביחידות דיור להשכרה במחיר מופחת בתחומה יהיו שונים מהאמור באותה פסקה, ובלבד שדמי השכירות לא יעלו על 6,000 ₪ לחודש וששיעור ההפחתה יהיה כמפורט להלן, ורשאית היא לקבוע שיעורי הפחתה שונים לאזורים שונים בתחומה:

במחוז צפון ובמחוז דרום – שיעור ההפחתה לא יפחת מ-10% ממחיר השוק ולא יעלה על 30% ממחיר השוק;

בכל מחוז אחר – שיעור ההפחתה לא יפחת מ-20% ממחיר השוק ולא יעלה על 40% ממחיר השוק;

(2) החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית, לפי הצעת ראש הרשות המקומית; התקבלה החלטה כאמור לא ניתן לשנותה עד תום שלוש שנים ממועד קבלתה והיא תחול על תכניות שהוגשו במהלך אותה תקופה.

(3) בפסקה (3) אחרי המילים "פסקה (1)" יבוא "פסקה (1א) או פסקה (1ב) לפי העניין, בשינויים המחויבים ולעניין יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת, בכפוף למחיר המופחת שנקבע בתכנית";

בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ואולם רשאי הוא לדרוש ערובה להבטחת תנאי הסכם השכירות, לפי הוראות סעיף 25י לחוק השכירות והשאלה, התשל"א-1971".

שתי הפסקאות האחרונות, אני רק אבהיר, מכניסות בהם תיקונים שאומרים שאי אפשר להעלות את דמי השכירות בתקופת השכירות למעט עליית המדד, אבל אחרי חמש שנים אפשר לחזור לקבוע מחדש את המחיר לפי מחיר השוק, אבל עם כל התנאים שכתובים כאן. ולגבי יחידות במחיר מופחת, לפי ההפחתה שנקבעה בתכנית שחלה על הפרויקט הזה. זאת אומרת אם רשות מקומית קבעה שיעור הפחתה גבוה יותר או נמוך יותר ובינתיים השתנתה ההחלטה, כמובן שלגבי אותה יחידת דיור תחול ההחלטה שהתקבלה באותו זמן.

ועוד הבהרה, יש כאן בסעיף (5) סעיף שאוסר לדרוש משוכר, אפשר לדרוש לפי הסעיף רק דמי שכירות והשתתפות בדמי ניהול והחזקה תקינה והוספנו כאן שאפשר יהיה גם לדרוש במסגרת החוזה ערובה לפי חוק שכירות הוגנת.

זהו, כי הכול מוגדר שם, לא צריך להיכנס לזה.

כן, הפנינו לשם.

אני רק אחזור ואבהיר את מה שאמרנו בתחילת הישיבה, פסקאות (1א) ו-(1ב), הנושא של 6,000 ₪, יושבת ראש הוועדה הודיעה שזה לא יהיה ולכן אנחנו צריכים נוסחה אחרת.

כן, זה מה ש - - -

כן, אני רק חוזר על זה שזה יהיה ברור, כי עכשיו עשינו הקראה של זה. אז אנחנו צריכים למצוא לזה נוסחה אחרת והנוסחה האחרת כמובן תבטא איזה שהוא קשר לממוצע הארצי.

התייחסויות?

אם אפשר רק שאלת הבהרה. לגבי פסקה (2) כשכתוב 'החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי מועצת הרשות המקומית לפי הצעת ראש הרשות המקומית', מה לעניין היחס בין שני הגורמים האלה, כלומר אם המועצה בוחרת לחרוג מההצעה?

כמו שממנים את ממלא מקום ראש הרשות וסגניו, כך ייעשה גם כאן.

הנוסח הזה נמצא בהרבה חוקים אחרים.

התייחסות נוספת. לגבי עניין מסמך המדיניות, והעברנו את ההערה הזאת לפני, מסמך המדיניות שקובעת הרשות המקומית לא יחול על מקרקעי ישראל, אלא רק על קרקעות פרטיות או קרקעות עירוניות. מקרקעי ישראל, יש את חברת דירה להשכיר, יש את משרד האוצר, מנהלים את המדיניות בתחום ההשכרה ולכן אנחנו - - -

אני חושב שההערה של יובל אומרת שאם תקבעו הנחה של 40% ורמ"י רוצה לתת הנחה של 20% לא יחייבו את רמ"י על סמך מדיניות. נכון? זו ההגדרה?

כן, אז מסמך המדיניות לא יחול על מקרקעי ישראל.

טוב.

אנחנו מתנגדים לאמירה הזאת, כמובן. אנחנו חושבים שהדבר הנכון הוא לייצר אפשרות של דיור בהישג יד ולכן אם אנחנו חושבים, בהחלטה של מועצה, שנכון להעמיק את ההנחה, אז ההנחה צריכה לחול הן על קרקע פרטית והן על קרקע מינהל. זו עמדתנו.

אנחנו חושבים שבמקום שבו שיקול הדעת הוא של הרשות המקומית, נכון באמת שזה יקרה. בסופו של דבר יש את חברת דירה להשכיר, חברת דירה להשכיר מנהלת עבור משרד האוצר את המדיניות הממשלתית בתחום הדיור להשכרה ולכן נכון להשאיר את הגמישות עבור מקרקעי ישראל בידי משרד האוצר, בידי בעלי הקרקע.

במגבלה אחת, שהגמישות יכולה להיות ליותר, לא לפחות.

בדיוק.

ה-20% קבוע בחוק.

בדיוק, היזמים לא יכולים להחליט בשביל עצמם, הם רק יכולים להחליט אם הם הולכים על זה או לא, אז המדינה תחליט שהיא רוצה להתעשר יותר מהיזמים הפרטיים? אנחנו מסכימים לעמדה של היועץ המשפטי לוועדה.

לא, אבל, רחל, הבאג במודל שהם אומרים זה שאתה בעצם תקבל החלטות לא על הקרקע שלך. אז יהיו רשויות מקומיות חכמולוגיות, מה הם יעשו? יגידו על הקרקע של המדינה 'אנחנו נקבע 40% הנחה, מה אכפת לי? זה המדינה משלמת, ועל הקרקעות הפרטיות נקבע 20% הנחה'.

אבל, רועי, זה לא אותה תכנית, זו מדיניות עירונית - - -

מאה אחוז, לפי החוק. בשכונות שבהן הקרקע היא של המדינה תתכנס המועצה ותגיד 'אנחנו בקרקעות המדינה רוצים מקסימום הנחות'.

אז תהפוך את זה למדיניות עירונית, לא למדיניות - - -

בטח, מה, זה לא חוכמה.

מה ההבדל בין זה לבין הפרטית? גם זה לא שלהם.

לא, אבל כאן אתה מתכתב עם בעלי - - -

אתה לא יכול להגדיר, אי אפשר שבעיריית רעננה תהיה שכונה אחת שבה הקרקעות הן פרטיות, אז יגידו 'לא, פה גג 20%', ובשכונה שהקרקעות הן של רמ"י אז יגידו 'פה אנחנו דורשים - - -

נכון.

אז לכן נעשה מדיניות עירונית.

לא, אבל דווקא בזה ההצעה שלעיל, הרשויות המקומיות ביקשו את הגמישות.

רצו תמהיל, נכון.

הם ביקשו את הגמישות בגלל - - -

בתל אביב, לא יד אליהו דומה לצפון תל אביב וכאילו הם אומרים שהם רוצים תמהיל, ואז הם אומרים 'אל תחייבו אותנו'. אני חושב שההגדרה צריכה להיות שהמדינה כפופה למינימום, כלומר לא יכול להיות שהמדינה תעשה פחות מ-20%.

המדינה כפופה לחוק, זה כתוב - - -

זה ברור, רק לא יכול להיות שמסמך המדיניות העירונית חל על הקרקעות של המדינה, כי אז הם יגידו - - - הם רצו גמישות וקיבלו גמישות, שזה שדרוג אדיר.

זה חל על קרקעות פרטיות וזה לא חל על קרקעות של המדינה?

לא.

יש בזה - - -

לא, הגיוני.

לא, עם כל הכבוד זה המדיניות של איך הממשלה מנהלת את הקרקע שלה. לחשוב שרשות מקומית תקבע לה את שיעור ההטבה, בסצנריו הזה זה - - -

רחל, הם קיבלו כאן שדרוג בחוק.

אנחנו לא קיבלנו הטבה.

לא, שדרוג אדיר.

אנחנו לא אלה שנהנים מדיור בהישג יד.

בסדר, זו שאלה מי מכוון מה המדיניות.

חברים, הבנו את הפער, הבנו את זה, אנחנו נשקול את זה ואם יהיה שינוי נעדכן.

מה שאנחנו נציע, כדי להבהיר, שהמינימלי כמובן יחול גם על מקרקעי ישראל, כמובן זה, אבל עדיין תהיה - - - כי אחרת אם לא נכתוב את זה זה יהיה אחרת, שלמועצת רשות מקרקעי ישראל תהיה אפשרות לקבוע שיעור הפחתה גבוה יותר, אם היא תרצה.

בסדר.

זה בעצם מה שמבקשים באוצר. אנחנו אומרים שלנו זה נראה לא נכון, שאם אנחנו אומרים שבכל האזור, באזור שלם, יהיה דיור בהישג יד במחיר מופחת, בהנחה של 40% ורשות מקרקעי ישראל אומרים - - -

אני צריכה שתיתני תשובה לטענה שמעלה חבר הכנסת פולקמן, שבשכונות שהקרקעות הן של רמ"י אתם תגדירו ככה, בשכונות שבהן הקרקעות פרטיות תגדירו ככה.

אנחנו נעביר נוסח שמציע התייחסות להיבט הזה, אבל אני באמת לא חושבת שהייתה כוונה כלשהי לעשות את זה, הכוונה הייתה באמת לייצר שונות באזורים לפי טובת ה - - -

אני מסכימה ולכן נתנו את הגמישות הזו, ופה פתאום אנחנו מגלים שיש פה איזה שהיא מורכבות. אם יש לכם פתרון תציעו. אני חושבת שאתם מבינים מה הבעיה, אני חושבת שזה גם - - - בסדר?

כן.

תחשבו. מעולה. הלאה. התייחסויות נוספות? אוקיי, הלאה.

פסקה (6).

אחרי סעיף 5 יבוא: "5א. פקיעת חוזה השכירות בהשכרה במחיר מופחת.

התקשר שוכר שהושכרה לו יחידת דיור בהשכרה במחיר מופחת, בהסכם לרכישת יחידת דיור חדשה שעתידה להיבנות, יפקע הסכם השכירות עמו להשכרה במחיר מופחת במועד הכניסה ליחידת הדיור החדשה לפי חוזה הרכישה, ואם נדחתה הכניסה ליחידת הדיור מעבר לתאריך שנקבע בחוזה הרכישה – במועד הכניסה הדחויה, בכפוף לכך שהשוכר ימציא אישור על הדחייה מהמוכר.

התקשר שוכר שהושכרה לו יחידת דיור בהשכרה במחיר מופחת בהסכם לרכישת יחידת דיור שאינה חדשה, יפקע הסכם השכירות עמו להשכרה במחיר מופחת במועד הכניסה ליחידת הדיור החדשה או בתום שישה חודשים ממועד הרכישה, לפי המוקדם.";

זו הבהרה שהדיור במחיר מופחת הוא רק למי שחסר דירה, למעשה.

התיקונים פה בסעיפים הבאים באים לעשות התאמות בנוסח של התוספת השישית כמו שהוא קיים היום בגלל הנושא הזה שלא מדובר על בניין שלם, אלא יכולות להיות יחידות דיור בודדות.

(6א) בסעיף 6(א) –

בפסקה (1), ברישה יבוא "הוגשה בקשה להיתר הכוללת דיור בהישג יד והחליטה רשות הרישוי המקומית ליתן היתר הכולל יחידות דיור בהישג יד";

בפסקה 3 –

במקום "הבית הוא לדיור בהישג יד" יבוא "בבית קיימות יחידות דיור בהישג יד";

אחרי "לגבי כל אחת מיחידות הדיור בבית המשותף" יבוא "שפורטו באישור המהנדס כאמור כי הן יחידות דיור בהישג יד".

(6ב) בסעיף 7 –

בסעיף קטן (א) –

בפסקה (1), ברישה יבוא "הוגשה בקשה להיתר הכוללת יחידות דיור בהישג יד והחליטה רשות הרישוי המקומית ליתן היתר הכולל יחידות דיור בהישג יד";

בפסקה (2), אחרי "בחלק ממנו" יבוא "או ביחידת דיור בהישג יד;

בפסקה (3) –

אחרי "יחידות הדיור" יבוא "להישג יד";

אחרי "ביחידות הדיור" יבוא "להישג יד כאמור".

בסעיף קטן (ב), אחרי "בניין" יבוא "או יחידת דיור".

(6ג) בסעיף 8 –

בסעיף קטן (א) במקום "ההערות שנרשמו" יבוא "ההערה שנרשמה לגבי יחידת דיור" ובמקום "הבניין שהוקם בו" יבוא "לגבי אותה יחידת דיור";

בסעיף קטן (ב), במקום "כאמור באותו סעיף" יבוא "כאמור בסעיף 7(א)(3) ו-(4)" ובמקום "לגבי הבניין שהוקם בו" יבוא "לגבי יחידת הדיור בהישג יד כאמור בסעיף 7".

אלה תיקונים טכניים, כפי שאמרנו, שנובעים מהפיזור של הדירות שאינן בבניין אחד והם נוגעים לנושא של רישום הערות בפנקסי המקרקעין ובספרי רשות מקרקעי ישראל, ביטול ההערות האלה. אלה תיקונים שהם יחסית טכניים, אין בהם חידוש.

(6ד) סעיף 11 – בטל.

זה סעיף שבתוספת השישית - - -

אני אסביר. הסעיף הוא סעיף שכשנכנסה התוספת השישית היה צורך לקבוע סעיפים שייתנו סמכויות מיוחדות לפקחים כיוון שסעיפי הפיקוח בחוק התכנון והבנייה היו מיושנים ולא התאימו לפיקוח שנדרש בימינו. לפני כחצי שנה תוקן חוק התכנון והבנייה בתיקון מאוד מאוד גדול שגם הכניס פרק פיקוח ואכיפה חדש, פרק י', שבו נקבעו סמכויות פיקוח ואכיפה מודרניות ולכן אין עוד צורך בסעיף הפיקוח המיוחד שבתוספת השישית. לכן מוצע לבטל אותו.

יש לנו שלוש דקות לסיום.

אני רוצה לא בקשר למה שהוקרא. היות שהזמנתם אותי רק היום אני רוצה אחר כך לשאול לגבי משהו שהוקרא בפעם הקודמת.

בסדר, בואי נשמע את מה שיש לך לומר, יש לנו עוד איזה עמוד וחצי להקריא, אנחנו נתחיל איתו בדיון הבא, כי יש לנו שלוש דקות.

אז בדיון הבא אנחנו מתחילים?

מסעיף (6ה).

אז אולי כן על (6ד), על הפיקוח.

תן לה לומר כמה מילים ואז אתה ונסגור את הדיון.

תודה רבה, אני באמת מודה על זה. אתם דיברתם בפעם הקודמת על הנושא של התוספת של הוועדה המחוזית, גם לגבי הנושא של הגדלת שטחים מעבר למה שהייתה מאשרת. אין ספק באותו רגע שתהיה תכנית מדיניות ושצריך לעשות לזה תיקון לחוק, כוללנית או בתכנית על שטח כל העיר, אפשר במדיניות לקבוע מי הזכאים ומה המלאי שצריך ליצור, כל זמן שאין הוועדה המחוזית תצטרך לחשוב על המלאי ועל היחס בין דיור בר השגה ודיור רגיל בתור מה שהיא הייתה מאשרת. זה בסדר, אנחנו יכולים להתמודד עם זה גם נקודתית, אני רק רוצה לשים לב שזאת המשמעות, שהוועדה המחוזית בכל דיון ודיון תחשוב מה צריך להיות במקום הזה היחס בין דיור בר השגה ודיור רגיל מבחינת הכמויות של הדיור שהיא מאשרת. כי יש לנו הרבה פעמים מגבלות גובה וצפיפות שנובעות מסך שירותי הציבור שאפשר לתת או לא רוצים לתת דיור בר השגה בבניינים בני 40 קומות, אתה רוצה להגביל צפיפות אחרת זה לא דיור בר השגה.

אני אשמח להתייחס לנקודה שלה.

זה סוג של שאלה ולהבהיר שכך או אחרת - - -

שנייה, אחת זה כמו ארבע?

כן.

אז תקשיבו, יש לנו דקה.

הדבר השני הוא חשוב מאוד.

אז צריך לחדד את אותה נקודה שהועלתה כי היא לא המדיניות הממשלתית בנושא.

לא, הם שינו מדיניות.

אני אמרתי שני דברים. האחד, שצריך יהיה לעשות שינוי חקיקה על כלים של מדיניות שמייצרים גמישות כמותית, והשני איך אנחנו נתמודד עם הדבר הזה, אנחנו יכולים להתמודד.

זה לא החוק הזה.

בסדר.

טוב, אני מבקשת - - -

רק דבר אחד.

לא, אני חייבת לסיים, יש פה סדרן שתפקידו להבהיר לי שאני חייבת לסיים. תודה רבה. אז אני מבקשת שתגיעי גם לדיון הבא, או שתשלחי מכתב, תגידי את הדברים. אנחנו יודעים שגם משרד האוצר רוצה להגיב וגם משרד המשפטים.

בסדר.

אז אנחנו נעצור כשאנחנו יודעים עד איפה הקראנו.

רפורמות את לא יכולה לדחות נר ראשון? כאילו זה ועדת רפורמות.

אני בחיים לא אוותר על חנוכה, אני מתה על חנוכה.

לדחות ביום.

לא זזים. אז אנחנו מסכמים ככה, הישיבה הבאה בשבוע הבא ביום שלישי, זה אחת. שתיים, אנחנו הגענו עד לסעיף, (6ד) הוקרא, אנחנו נעשה התייחסויות, (6ה). היו כמה נושאים שעלו. לסיכום, מה היו הנושאים שעלו?

הנושא של ההגרלות.

הנושא של ההגרלות, נכון, והאם מקבלים רשימה וכו'. זה אחת. שתיים.

הנושא של 6,000 שקלים.

- - - אמור נוסחה מעתה.

בני מקום, מה שנשאר.

בני מקום, אם יש לכם פתרון יצירתי.

ומקרקעי ישראל, להחריג אותם.

זה גם אם יש לכם פתרון יצירתי. זהו?

אני חושבת שכן.

תודה רבה, חנוכה שמח, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.