ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-31OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 528

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, ז' בטבת התשע"ח (25 בדצמבר 2017), שעה 11:10

מאגרי אסדות הגז ביבשה ובים

2. ההשפעה של בנייתן הצפויה של עד 32 אסדות בים מחוף דור בצפון ועד חופי נתניה בדרום ובמרחק של 7.5 - 9.6 ק“מ מהחוף, על בריאות תושבי האזור, הסביבה הימית והחופית וכן על איכות האוויר במרחב

3. ההשפעה של בנייתן הצפויה של עד 32 אסדות בים מחוף דור בצפון ועד חופי נתניה בדרום ובמרחק של 7.5 -9.6 ק“מ מהחוף, על בריאות תושבי האזור, הסביבה הימית והחופית וכן על איכות האוויר במרחב

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

יואב בן צור – מ"מ היו"ר

טלב אבו עראר

יעקב אשר

יעל גרמן

יעל כהן-פארן

לאה פדידה

דב חנין

אודי אדירי - מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

רועי ישראלי - יועץ מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

דורית הוכנר - מנהלת אגף בכיר, תכנון פיזי, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

יוסף חנן וירצבורגר - ראש צוות פיקוח, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

דרור ישראל לוינגר - מנהל אגף תקנות תכנון ובנייה, משרד האוצר

ענבר שור - מנהלת פרויקטים, מטה הדיור הלאומי, משרד האוצר

זינה פרפליצין - מנהלת תחום תשתיות, משרד האוצר

יערה למברגר קינר - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רני עמיר - ראש אגף תכנון, המשרד להגנת הסביבה

שחר סולר - ממונה תכנון, המשרד להגנת הסביבה

רעות רבי - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

יוכי גנסין - עו"ד, ייעוץ משפטי, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים

ליאור חיימוביץ - יועץ השר לביטחון פנים

זיו דשא - ראש המועצה המקומית זיכרון יעקב

מאיר ואנונו - סגן ראש המועצה המקומית זיכרון יעקב

איציק חולבסקי - ראש המועצה האזורית מגידו

כרמל סלע - ראש המועצה האזורית חוף הכרמל

אורן עזרד - סגן ראש המועצה האזורית חוף הכרמל

אלדד שלם - סגן ומ"מ ראש המועצה האזורית עמק חפר

יאיר פריימן - חבר מועצת יוקנעם

פרופ' עינת אהרונוב - ראש החוג ללימודים מתקדמים בתחום דלקים פוסיליים, האוניברסיטה העברית

ניר סהר - מנכ"ל איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה

אמיר פוסטר - מנהל אסטרטגיה ומחקר, איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל

בנימין זומר - דירקטור לענייני חוץ ושותפויות, חברת נובל אנרג'י ודלק

ניצן דה פז - חבר בוועדה לאיכות סביבה, עפולה

יהודה ברונר - יו"ר עמותת שומרי מישור החוף, ארגוני איכות סביבה

סיון ברונר - עמותת שומרי מישור החוף, ארגוני איכות סביבה

חנה קופרמן - יו"ר הפורום הישראלי לשמירה על החופים

עמיר מלכי - פעיל מטה, העמותה להגנת הסביבה, כרמל

אורון אוריול - עמותת שומרי הבית

נועה שפיצר - עמותת שומרי הבית

אהוד גנני - עמותת קואליציית אזרחים נגד קונדסטט

עופר לוי - ראש ארגון "מנתניה עד חיפה"

ליאורה חי - אזרחית

נסים שוקר - מוזמן/ת

אורנה נידם - מוזמן/ת

חמוטל בן יעקב - מוזמן/ת

איילה גלדמן - מוזמן/ת

בני לחין - מוזמן/ת

דנה ריפמן - מוזמן/ת

אסא זהר - מוזמן/ת

ניב יונת - מוזמן/ת

אלכס לוצקי - מוזמן/ת

שני עשור - מוזמן/ת

גדי רובין - מוזמן/ת

גדי רובין - מוזמן/ת

יוני ויצמן - מוזמן/ת

מיטל טייב - מוזמן/ת

בני פרץ - מוזמן/ת

יורם יזדי - מוזמן/ת

יובל ארבל - מוזמן/ת

נאוה אושר - מוזמן/ת

חיים סבו - מוזמן/ת

תומר מירז - שדלן/ית (עצמאי/ת), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה

צח בורוביץ - שדלן/ית (ח.ב. הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את המועצה האזורית עמק חפר

יצחק סמיה - שדלן/ית (עצמאי/ת), מייצג/ת את אדם טבע ודין, קואליציית אזרחים נגד קונדסטט

משה ביבי - שדלן/ית

יהושע שלמה זהר - שדלן/ית

תומר רוזנר

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים

מאגרי אסדות הגז ביבשה ובים

ההשפעה של בנייתן הצפויה של עד 32 אסדות בים מחוף דור בצפון ועד חופי נתניה בדרום ובמרחק של 7.5 - 9.6 ק“מ מהחוף, על בריאות תושבי האזור, הסביבה הימית והחופית וכן על איכות האוויר במרחב

ההשפעה של בנייתן הצפויה של עד 32 אסדות בים מחוף דור בצפון ועד חופי נתניה בדרום ובמרחק של 7.5 -9.6 ק“מ מהחוף, על בריאות תושבי האזור, הסביבה הימית והחופית וכן על איכות האוויר במרחב

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. אנחנו בלחץ של זמן. אני קם מהכיסא הזה בשעה 12:00. לא אכפת לי שמישהו אחר ימשיך את הדיון אבל אני חייב ללכת לדיון אחר בשעה 12:00.

אם תיתן לנו להמשיך את הדיון, בשמחה.

אני אשקול את זה.

אני מצר על כך שהתחלנו את הדיון באיחור של כמעט שלושת רבעי שעה בגלל שהייתה לנו כאן הצבעה בחוק אחר.

אנחנו דנים בנושא מאגרי אסדות הגז בים וביבשה. הייתה כאן בקשה לדיון מהיר באותו נושא מעט שהוגשו על ידי חברת הכנסת יעל כהן פארן וחבר הכנסת מיקי לוי.

אני רוצה לומר שזיו דשא וגם מאיר ואנונו פניו אלי בנושא הזה. כבר למעלה מחצי שנה הם יושבים לי כאן על העורק הראשי לקיים דיון בנושא הזה אבל מפאת לוחות הזמנים וכולי, הדיון נדחה ונדחה. אני שמח על כך שבסופו של דבר אנחנו מקיימים את הדיון. כמובן שהצטרף לכך, כפי שאמרתי, הבקשה לדיון מהיר של יעל כהן פארן ומיקי לוי.

זיו, אני רוצה להעביר אליך את רשות הדיבור למשהו כמו עשר דקות ואחרי כן חברי הכנסת יתייחסו ואז נפתח את הדיון.

יעקב, אתה נשאר אתנו כאן?

אני עולה לוועדת הכנסת לרבע שעה ואחר כך חוזר לכאן.

בסדר. תחזור לכאן כי בשעה 11:55 אני צריך לעזוב ואתה או יואב תחליפו אותי.

יואב.

אם יואב יהיה כאן, עוד יותר טוב.

בוקר טוב, עוד מעט צהרים טובים. תודה על הדיון. חברי הכנסת, ראשי רשויות, אנשי ציבור, נציגי ממשלה. אנחנו מדברים על תכנית, למעשה תכנית תמ"א 37ח, שאושרה לפני מספר שנים שגלומות בה סכנות בלתי רגילות מבחינתנו שטרם נבדקו בצורה המיטבית. אנחנו נציג אותן, גם אני וגם דוברים אחרים, ואנחנו מבקשים להתייחס אליהן בצורה הכי רצינית שניתן כי כרגע אנחנו לא מקבלים מענה לנושאים האלה.

אני וגם האחרים משמשים פה לכמיליון תושבים, תושבי מישור החוף, מג'יסר, מפרדיס, מזיכרון, מנתניה, מחיפה, מחדרה, מחוף כרמל וגם יישובי עומק כמו יישובי מגידו ואחרים. לא מדובר על משהו של נימבי, לא אצלי, במקום אחר אלא מדובר על התייחסות סביבתית שלא מקבלת את ההיבטים הראויים. הגז הטבעי הוא דבר מבורך. כולנו רוצים אותו, כולנו מבינים את החשיבות של הפתרון בשימוש בגז כחלופה לאנרגיה. כול בעד אבל יש הרבה מאוד דברים שתכף אני אגע בהם ובסוף אני אומר מה אנחנו מבקשים ולא מבקשים את זה כי בא לנו פתאום והתעוררנו אתמול בבוקר אלא אנחנו חודשים רבים עוסקים בנושא הזה.

דבר ראשון, לכאורה, אני אומר לכאורה, יש כאן אפילו אולי עבירות על חוק התכנון והבנייה. לא יתכן שאנחנו למעשה מאשרים, נותנים היתר בנייה, לא משנה היכן, מה שבמים הטריטוריאליים של ישראל, בלי שהתנאים להיתר מומשו. כל בית היום שנבנה במדינה צריך, לפני שהוא מקבל היתר הבנייה, צריך לממש תנאים להיתר, אם זה מהג"א, חברת החשמל או כל גורם אחר. כאן ניתן היתר בנייה לפני שיש היתר פליטה וזאת רק דוגמה אחת ועד היום לא קיבלנו תשובה לנושא הזה.

נכון שנבדקו מספר חלופות על ידי עורכי התמ"א, נבדקו חלופות שונות וכביכול נגעו בחלופה 9 שהיא החלופה על פי הבאר, אבל מתברר שלא בדקו אותה לעומק מתוך הנחה מוטעית שזה מחוץ למים הכלכליים ואין אפשרות לנו מבחינת חוקי התכנון והבנייה להתייחס לעומק לחלופה הזאת. אנחנו מבינים שלא כך הם פני הדברים. יש היום גם חוות דעת בנושא הזה של יועצים משפטיים, של אבי ליכט, וניגע בזה בהמשך.

מדברים על הצורך להביא את הגז באופן דחוף לארץ ולפי נתונים שלנו, וגם ידברו על זה בהמשך, גם אני אגע בהם, יש כרגע מקורות גז. יש את תמר, יש את כריש תנין ונרחיב על כך בהמשך. למעשה יש חלופות לאספקת הגז. אנחנו יודעים היום, ואני אשמח לדעת שאנחנו טועים אבל כרגע לא, שללווייתן, האם יש חוזים להתקשרות, לספק את הגז הזה, האם זה כל כך חשוב שהגז מלווייתן יגיע, ואני אשמח לשמוע שזה אחרת אבל אנחנו לא יודעים שהדברים האלה אחרים.

אנחנו מדברים על כך שבעצם אנחנו מבינים, גם מתוך התמ"א שאנחנו בקיאים בה, שלמעשה רוב הטיפול שיגיע מלווייתן או בכלל בעתיד, התמ"א מאפשרת שזה ילך ליצוא. זאת אומרת, האזור שלנו, אזור החוף, שני פילוגונים בתכנית, הצפוני והדרומי, אנחנו באזור הדרומי, אסדת לווייתן עשרה קילומטרים מחוף דור, סדר גודל, וזה הפוליגון הצפוני. הפוליגון הדרומי באזור נתניה מכמורת, זה האזור הזה. התמ"א מאפשרת עד 32 אסדות לטיפול גם לחוזים עתידיים, גם ליזמים עתידיים שימשיכו וינסו למצוא לאורך כל החוף. אני תכף אומר משהו גם מתוך הנתונים ולא משהו באוויר.

הפרויקט, האם הוא נבדק לעומק, איך מקיימים אותו, איך אפשר להרים את הפרויקט הזה, אני מציע שגם את זה יבדקו לעומק. אני רוצה שלא יהיה מצב שבעוד כמה שנים אנחנו בעצם נגיע לאיזושהי קריסה של איך הפרויקט הזה ממומן בעסקאות כלכליות כאלה ואחרות.

מדברים על צרכים ביטחוניים. אני אולי לא האיש המוסמך, אבל לא מעט שיחות עם אנשי צבא, עם אנשי חיל הים, שיחות סגורות, ניתן להגן על זה גם בעומק הים, ב-120 קילומטרים על פי הבאר. כנראה ניתן להגן. יש גם תכנית של המדינה ושל הצבא. לכן נרכשו גם מספר ספינות טילים בנושא ועוד אמצעי הצטיידות אחרים.

אנחנו מדברים על נושא של דוגמאות מתוך ה-תנ"ס עצמו. אני אתן רק דוגמה אחת אבל יש עוד הרבה. אנחנו מדברים על שלושים או ארבעים ל-תנ"ס. מדובר בעצם על מודל של שפיכה של החומר שהוא חומר קונדנסט ואני מיד אגע בזה, שגם אותו רוצים לאחסן בקרבת התושבים כשיש חלופות אחרות. דרך אגב, אם הפרויקט יהיה ב-120 קילומטרים בעומק הים, גם את הקונדנסט לא צריך להביא לארץ כי זה תוצר נלווה של הגז והפרדתו ואת החומר הזה, כמו שעושים כיום בכריש תנין, מייצאים מתוך הנקודה עצמה של שאיבת הגז. אפשר לטפל בזה גם בהקשר הזה. רק מתוך התנ"ס.

בוצע מידול של שפיכה של אלף חביות של האסדה, קוב לשלושים אלף נוזלים מסוכנים. אני בכוונה יורד לפרטים. גודל של ארבעה אינצ', של חור מאוד קטן לפיצוץ, בעצם מדברים על זיהום של החופים, לא יודע איך ישלטו בזה, שזאת יחידה באשדוד, עד שהיא תגיע. זאת אומרת, הנזק שיכול להיות לזיהום הוא בלתי סביר ואנחנו בעצם נמצאים בסכנה גם לחופים וגם לתושבים כפועל יוצא. לכן אני אומר שאפשר ללכת על הדוגמאות הנוספות ולהראות שבעצם יש הרבה מאוד דברים שמבחינתנו לא נבדקו לעומק ואנחנו מבקשים שיתייחסו אליהם.

גם סקרי הסיכונים השונים. בלתי תלוי. אנחנו היום כתושבים מנסים לארגן מאות אלפי שקלים, רשויות מקומיות, ואני מציע גם לשמוע את עמדת האיגוד בנושא הזה. אנחנו רואים שבעצם הדברים האלה לא ברורים ולא סגורים.

מה שאנחנו בעצם מבקשים, בעצם צריך לשים את זה על השולחן, יש הרבה מאוד פערים, יש הרבה מאוד, אני אקרא לזה, חורים באותה תכנית ואנחנו מבקשים שתיעשה עצירה. אין שום דחיפות להביא את ה-... שנמצאת כרגע בארצות הברית. יש חלופות כרגע למשק האנרגיה וגם אם יהיה עיכוב של מספר חודשים כדי לבדוק את כל הטענות שלנו, ואני אומר שאין כאן רעים וטובים אלא יש כאן צודקים וטועים. אנחנו חושבים, לפי הנתונים שבידינו, שאנחנו צודקים ולא בכדי אנחנו נמצאים כאן ולא רק אנחנו אלא תושבים מכל האזור ומעלים קול זעקה. שיבדקו את הנתונים לעומק.

אני אתן עוד דוגמה אחת. גם כשעצרו את פרויקט הלביא, אמנם מסיבות אחרות, המדינה קיבלה החלטה ואלפי עובדים לצערנו נאלצו להיות מפוטרים. יש גם משמעויות כלכליות לטווח הקצר של איזושהי השעיה של הפרויקט, בדיקתו, גם אם זה תמ"א, זה חוף. אפשר להתייחס מחדש.

אני אתן עוד דוגמה שלא קשורה ולא יכולה להטיל דופי מישהו, שזאת לא תהיה המחשבה, אבל גם את הולילנד, אם היינו יודעים איך זה מתנהל – שוב, חלילה וחס שאף אחד לא יחשוב שאני מטיל כאן דופי אבל כולנו יודעים איך פרויקט הולילנד התנהל ומתנהל - לא היינו מאפשרים אותו. היום לפי הנתונים שבידינו, העובדות, הביטחוני, הכלכלי ובעיקר הסביבתי והבריאותי, צריך לבדוק.

רק דוגמה מהמועצה הארצית. שואלים את הנציג של משרד הבריאות האם יש לו דוח על הקונדנסט, כן ולא, לא צריך לבדוק, זה לא מסוכן, איפה כל המשרדים שאמורים לתת את התשובות? יש דוח של משרד הבריאות שמדבר על סיכון של הקונדנסט שרוצים להזרים אותו בקרבה. מה המרחק האווירי מאליקים, של פחות מקילומטר?

700 מטרים.

זאת אומרת, אנחנו לא רוצים להעביר את זה לא ליונה יהב לחיפה ולא לדרום. אנחנו חושבים שיש חלופות בעומק הים שאליהן צריך להתייחס וגם אם צריך שינוי בתמ"א, גם לגביה היום וגם לגבי העתיד, זאת בדיוק החובה שלכם נבחרי הציבור, עם כל הכבוד לרגולטורים, לראשי הרשויות. בסוף האחריות היא על הנבחרים.

אנחנו דורשים ומבקשים שתקימו צוות, איזה שתחליטו, שיאמר, רגע, בואו נחשוב על כל מה שקורה כאן, ניקח את הנתונים. שוב, אין כאן משהו שזורקים באוויר. יבדקו את זה מספר חודשים ויראו איפה הדברים האלה עומדים. אנחנו הולכים כאן לבג"צים, אנחנו נאבקים, אנחנו מאמינים שנעצור את העסק הזה כי העובדות שאנחנו מתמודדים אתן ויוצגו בהמשך, הן כאלה שמורות לעשות חשיבה מחדש על כל הפרויקט הזה.

לסיכום אני אומר שבעצם יש כאן מבחינתנו סיכון בריאותי, סיכון סביבתי. יש כאן הדגשים נוספים חוקיים וכלכלית צריך לבדוק אותם ואני מבקש שמהוועדה תצא הקריאה לממשלה לעשות חשיבה. לא להסתכל על הפרויקט לווייתן כציר אחד אלא על כל מכלול התמ"א ומזה לצאת קדימה. תודה.

תודה. חברת הכנסת יעל כהן פארן.

תודה רבה. קודם כל, אני מברך אותך היושב ראש. זה דיון אולי אחרון שתעשה בוועדה והוא חשוב. הוא ממש אחד הדיונים החשובים ביותר מבחינתי ומבחינת, אני חושבת, חברי הוועדה. ראוי מאוד שהגענו לדון בו. מאבק שקיים בנושא הוא ארוך שנים. כולנו, או לפחות אני מכירה אותו עוד הרבה לפני שנכנסתי לכנסת, עוד מהתחלת התכנון של היכן יקימו את מתקני הקליטה והטיפול בגז כבר מ-2010. אנחנו היום נמצאים בשלב אחר. אנחנו נמצאים בשלב שמבינים את המשמעויות או מבינים שיש בעייתיות רבה מאוד ורבות השאלות על התשובות מהפתרון האחרון שהגיעו אליו. נכון שהיו פתרונות אחרים שגם היו מאוד בעייתיים אבל הפתרונות שהוצעו ושהיום מקודמים, שהם אסדות בקרבה יחסית לחוף, במרחק של קילומטרים ספורים בלבד מהחוף, הם מאוד מאוד בעייתיים ולו בשל העובדה שיכול להיות או לא יכול להיות סיכוי, בוא נגיד לא כל כך נמוך, שתהיה איזוהי דליפה.

אני ראיתי למשל מתוך המסמכים, ובאמת היו אלפי מסמכים. אני חייבת לומר שהתהליך היה שקוף. תהליך התכנון היה שקוף מתוך זה שכאשר הוא התחיל, הוא לא היה שקוף, עשו צעדים לטובת שקיפותו. אבל כאשר מפציצים את הציבור בעודף אינפורמציה, ומדובר באמת באלפי מסמכים, כמעט כולם באנגלית, ואני לא ראיתי – ואני מכירה את הגופים שעוסקים בנושא – ואני לא חושבת שכולם קראו את כל המסמכים ואני בסימן שאלה אם אפילו יש אחד שקרא את כל המסמכים. אבל לאור ההתעוררות העכשווית בנושא, לא עכשווית אבל בשנה האחרונה, ואני פגשתי במאבק אנשים סופר מקצועיים ורציניים, אני הבנתי שהיה אפילו מבחינת בדיקת החשש לזיהום ים, היו מספר בדיקות כאשר הבדיקה הראשונה הראתה חשש מאוד מאוד רציני. זאת אומרת, מודל שהראה שאם יש זיהום מקונדנסט – אני מדברת על דליפת קונדנסט מהכינרת שתהיה בים, מהאסדה עד הים יש צנרת נכבדה – ואם שם תהיה דליפה, יזוהמו כארבעים-חמישים אחוזים מחופי מדינת ישראל. לאור תוצאה כזאת, מה לדעתכם נעשה? חשיבה מחודשת, מודל חדש ודוח חדש. כל הדוחות האלה בתוך אלפי עמודים באנגלית שהוצגו במסגרת התמ"א, שאף אחד כנראה לא קרא אותם לעומק, אבל המתודולוגיה החדשה הציגה שאין הרבה חשש. אל תדאגו, אלה לא ארבעים אחוזים או חמישים אחוזים פגיעה בים אלא רק 12-15 אחוזים. תסלחו לי אם אני טועה במספר, אבל אלה בערך סדרי הגודל. רק שליש מזה.

אני רוצה לומר כאן שאני חושבת שרבות השאלות על התשובות. אין ספק שכולנו רוצים את הגז בישראל. אני הראשונה שרוצה שיסגרו את תחנות הכוח הפחמיות בחדרה מחר בבוקר. לא בעוד שש שנים ולא בעוד עשרים שנים. אבל אנחנו חייבים לשאול את עצמנו אם באמת הגז מגיע לכאן בצורה המיטבית.

חברת הכנסת כהן פארן, ברשותך, סיימי עוד דקה.

עוד דקה. בסדר. מ-2010, היום אנחנו ב-2017, היו הרבה הליכי תכנון. גם העולם התקדם וגם העולם התנסה. מה שהיה ב-2010 חדש וניסיוני, היום הוא כבר טכנולוגיה יותר בדוקה ומוכחת ואנחנו לא נהיה שפני הניסיון של טכנולוגיות של אסדות צפות מעל פי הבאר במרחק מאה או 120 קילומטרים. מה שנאמר ב-2012-2013, שלא נהיה שפני ניסיון וזה מסוכן למדינת ישראל, היום צריך לבחון אותו ברצינות.

בזה אני רוצה לסיים. האמירה שלי היא שתביאו את הגז, תביאו אותו נכון, בלי לפגוע בציבור, בלי להעיב או להיות באמת סכנה למפגע מאוד רציני גם של זיהום ים וגם של זיהום אוויר שאין לי זמן לדבר עליו אבל הפליטות מתמר הן הרבה יותר גבוהות ממה שחשבו ואני חוששת שמלווייתן הן יהיו רק יותר גדולות למרות שיש אמירה של הגנת הסביבה שזה יטופל, אבל אני עדיין לא רואה איך זה יטופל.

אני מצטרפת לקריאתו של מר זיו דשא להקים צוות בדיקה, לבחון את הדברים האלה מחדש, להגדיר לו לוחות זמנים ולא לקדם את הדברים כמו שהם. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי.

תודה רבה אדוני. בהצלחה בתפקידך החדש.

תודה רבה. דרך אגב, לפני שאתה מתחיל לדבר, אני רוצה גם לאחל לאודי אדירי מזל טוב. אני מכיר את אודי הרבה מאוד שנים ואני מאחל לו בהצלחה. אני מאוד אוהב אותו ואני בטוח שהוא יעשה רק טוב לעם ישראל.

אני אקצר בדברים כי אני חושב שראש מועצת זיכרון היטיב לתאר את המצב ובאמת במקצועיות רבה. לכן אני אקצר. לפני כארבעה חודשים נזעקתי לעניין אחרי שנפגשתי עם תושבים לא צבועים בצבע פוליטי כזה או אחר בזיכרון יעקב שביקשו לשוחח אתי והטרחתי את עצמי ונסעתי לזיכרון. כפי שהגשתי בבקשה שלי לדיון מהיר במסגרת תמ"א 37, אושרה בנייתן של 32 אסדות בים מחוף דור בצפון ועד חופי נתניה בדרום במרחק מהחוף של בין 7.5 ל-9.6 קילומטרים מהחוף.

אני במדף היבשתי בו אנחנו נמצאים.

בניית האסדה הראשונה ממוקמת מול חוף דור החלה למעשה, וחברים, שלא נטעה, אותן אסדות הן מפעל פטרוכימי לכל דבר ועניין שנועד לטפל באותם חומרים מסוכנים שייפלטו לאחר הפקת הגז, החומר המסוכן ביותר, קונדנסט, שהוא באמת בטיחותית ובריאותית מסוכן מאוד.

החומר הזה יוזרם מחוף דור, מהמפעל עצמו, מהיכן שתוקם התחנה, לחוף עצמו ומשם הוא יפונה. יש כאן הרבה נושאים שפתוחים כמו איך הוא יפונה, באיזה אמצעים הוא יפונה, לצינורות של צק"א? חברים, כמה שנים הצינורות שם? מי בדק את בטיחותם? ראינו מה קרה, איזה אסון אקולוגי קרה בדרום עם אותם צינורות של קצ"א. לכן רבות השאלות על התשובות שכרגע אינן. חלק מזה מתוכנן לקום בעמק חפר. עוד אתר בשם אתר חגית שאליו חלק מהחומרים האלה יופנו.

אני חש באי נוחות כאשר אני יושב כאן בכיסא הזה ואני צריך להרים את היד בעד או נגד. ברור לחלוטין, כפי שציינו קודמיי, שהגז נחוץ למדינת ישראל. אין עוררין על כך. ניתן להערכתי להרחיק את כל התחנות האלה פנימה אל תוך הים. נשאלות שאלות קשות מאוד, איך הוא יופנה אל החוף. החומר הזה שהוא מסוכן לציבור, להיכן יופנה, באילו אמצעים, מה אמצעי הבטיחות שמדינת ישראל תנקוט בהם כדי לשמור על ביטחונם הבריאותי של התושבים. אתם יודעים אולי מהתפקיד הקודם שלי, במסגרת ביטחון הפנים, אם ייפגע צינור כזה חלילה על ידי טיל כזה או אחר, איך תנהג האוכלוסייה. זה דומה לפצצת זמן בדיוק כמו מכל האמוניה בחיפה ומוטב שנעשה אדוני את החושבים שעה אחת קודם לכן, לפני שאנחנו אצים רצים לבנות את השאר.

תודה רבה על הדיון המהיר הזה.

תודה. חברת הכנסת לאה פדידה.

תודה. יש לי תחושה שגם בדיון הזה גם בדיון הקודם שכחו דבר אחד, את האדם. נורא קל להתחשב בנובל אנרג'י, נורא קל להתחשב בבעלי ההון, נורא קל להתחשב בלוביסטים, נורא קל לעשות תהליכים קצרים בלי תכנון, אבל כאן יש מה שנקרא את האדם. 82 אלף תושבים סובבים את האזור הזה של האסדות ואף אחד לא שואל האם יש סכנת בריאות ממשית. הרי תעשיית מבורכת אבל היא מביאה אתה תעשייה פטרוכימית לכל דבר ועניין. יש לנו שני נושאים עיקריים, ההובלה שתיעשה בצינורות וצריכים שהתוואי הזה עובר על מקורות מים שנותנים מים לכל הישובים בסביבה. מה יקרה ויש לנו דליפה? הרי מי השתייה שלנו יפגעו.

בנוסף לכך, אני רוצה להוסיף עוד נקודה. מתוכנן באתר חגית מכל אחסון של גז הקונדנסט. שוב אנחנו חוזרים למצב שאי אפשר להגדיר את זה אחרת חוץ מחלם. הרי לא יתכן שאנחנו נעמיס ואנחנו נשים שם מכל שאנחנו יודעים שאפשר שיהיו דליפות. היינו כבר בדיון בוועדת הכלכלה וראינו שקרה שהיו דליפות. אז מה נגיד לתושבים האלה שגרים בזיכרון, חוף הכרמל, יוקנעם? מה נגיד להם אם הייתה דליפה? נגיד להם שטעינו? לא חשבנו מספיק? לא בדקנו את החלופות?

אנחנו צריכים בראש ובראשונה לדאוג לאדם שנמצא. יש חלופה גם של אחסון וגם של מתחת לאסדה שקיימת בים. אתם קוראים לזה פי הבאר, כל המונחים המקצועיים. אסור לנו לא לשקול את זה ברצינות. החבר'ה האלה מרוויחים מספיק כסף, אנחנו מרוויחים גז, בואו לא נאבד את האדם בדרך, בואו לא נאבד את הבריאות של האנשים ואת מקורות המים שלנו.

כבוד היושב ראש, זה חלם. אתה חייב לעצור את זה ולקרוא לדיון חוזר בחלופה בתוך הים על מנת שלא נבכה לדורות ונגיד היינו, לא עשינו והטעות תשליך על כל אחד ואחת מאתנו. תודה.

תודה רבה. טלב, אתה רוצה לומר כמה מלים?

כן, שתי מלים, ברשותך. אני מודה לך מכובדי היושב ראש. עם כל הכבוד לחלק מהאוכלוסייה או התושבים שמבקשים להחזיר את כל הערים והישובים שם כמו אור עקיבא, חדרה ועוד לימי הפחם, למרות שכולנו יודעים מה הזיהום שנגרם מהשימוש בפחם, חשוב לנו ביטחונם הבריאותי של האזרחים ובעיקר התושבים האלו שהזכרתי. לכן, עד שהגענו לעידן הגז, אנחנו לא נוותר עליו כי אפשר לחיות חיים נורמליים עם אוויר נקי.

אין כוונה לוותר על הגז.

בסדר גמור. מה אתם מבקשים? להרחיק או לקרב?

חברים, אני מבקש לא להפריע לו. לטלב לא מפריעים.

אולי כמו שהציע חברי, להקים ועדה שתבדוק את העניין ותגיע למסקנות. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין.

תודה לך אדוני היושב ראש, תודה על כינוס הדיון החשוב הזה. אנחנו עוסקים בשאלה מאוד מאוד גדולה ומאוד משמעותית ודווקא לכן צריך לעשות את הדיון הזה בצורה מאוד רצינית ומעמיקה. שאלת מקורות האנרגיה של ישראל היא שאלה מאוד חשובה, היא שאלה אסטרטגית, היא שאלה בעלת משמעות וסביבתית ומשמעות בריאותית. מסביב לשולחן זה כולנו בעד החלפת הפחם בגז ואנחנו בעד זה שזה יקרה מהר. כולנו, אדוני היושב ראש, בעד תחבורה ציבורית ובעד רכבת, אנחנו רק נגד זה שהרכבת תדרוס אנשים בדרך. זה שאנחנו בעד גז ואנחנו בעד גז מהר, זה לא אומר שאנחנו צריכים לקבל את ההחלטה הזאת בצורה לא שקולה ותוך טעויות שאנחנו כולנו נשלם עליהן מחיר לטווח הארוך והבינוני.

השאלות שמתעוררות כאן סביב הסוגיה של מתקני הגז בקרבת החוף הן שאלות עם שמעות מאוד מאוד גדולה וככל שאנחנו מעמיקים בבדיקת הנושא הזה, אנחנו מבינים שהשאלות האלה לא נבדקו לעומק ולא נתנו להן תשובות מספיק רציניות. ברור לנו לגמרי שכל השאלה של המשמעות הסביבתית של אסדת לווייתן שתהיה בקרבה כל כך גדולה לחוף לא נבדקה לעומק וכאשר היא נבדקה – אגב, לא בצורה מספיק מעמיקה – לא לקחו בחשבון את הנתונים שאנחנו יודעים היום על מצב הזיהומים בתמר. אנחנו היום חכמים יותר. אז למה את החכמה שיש לנו היום לגבי תמר לא לנצל לגבי החלטות שאנחנו הולכים לקבל ביחס ללווייתן?

מעבר לזה. הייתה שגיאה, לדעתי זו הייתה גם שגיאה משפטית של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שחשבה, בטעות לדעתי, שכיוון שאנחנו מדברים על שאלות שהן מחוץ לתחומי המים הטריטוריאליים של מדינת ישראל, אלה הם אזורים שאין בהם דין ואין דיין. זאת תפיסה לא נכונה ברמה המהותית ואני רוצה לומר שאנחנו גם מתקדמים לפתור אותה גם ברמה הפורמלית, כשיהיה לנו חוק אזורים ימיים, כאשר אז יהיה ברור שיש הסדרים שחלים גם על האזור הכלכלי של המים שהוא מעבר לתחומי המים הטריטוריאליים של המדינה.

אבל התפיסה השגויה הזאת של המועצה הארצית לתכנון ובנייה הובילה אותם להימנעות מלבחון ברמה הסביבתית מספיק לעומק את שאלת האסדה הצפה כי האסדה הצפה היא משהו שמחוץ למים הטריטוריאליים ולא צריך לבחון אותו. זאת תפיסה מוטעית. השאלה של האסדה הצפה בכלל זכתה להתייחסות מאוד מאוד שטחית וההתייחסות השטחית הזאת מסתפקת באמירה שזה לא אפשרי מבחינה טכנית. אז בשנים האחרונות דווקא הדבר הזה הוא הנורמה. אסדות צפות הן הנורמה. מאז 2010 אני שומע שמדובר ביותר מתשעים אחוזים מהאסדות בעולם, אז להגיד שהדבר הזה הוא לא אפשרי, זאת תפיסה שבמקרה הטוב היא אנכרוניסטית אבל היא בטח לא התפיסה שצריכה להנחות אותנו עכשיו.

מ-1980.

מעבר לזה. יש שאלות ביטחוניות כמובן ושאלת ההגנה על האסדות שנמצאות במרחק, אבל כאן אני בוודאי לא מומחה לביטחון אבל כשאני קורא את העמדה הרשמית של חיל הים, שיש לו את היכולות להגן על אסדה כזו גם במרחק יותר גדול – אגב, נקודת הקידוח היא בכלל במרחק יותר גדול והרי אי אפשר לקרב את מאגר לווייתן עצמו לארץ ובכל מקרה אנחנו צריכים לייתר להגנה על מאגר שנמצא במרחק לא קטן מחופי הארץ ואין שום סיבה, דווקא ברמה הביטחונית, לא לרכז את המערך הזה בנקודה אחת שבו יהיה גם המאגר, גם אסדת הטיפול ושם יהיה מוקד ההתמקדות של ההגנה על המאגר ועל הטיפול בו.

אני חייב לומר גם, כמי שמלווה את הדיון הזה כבר לא מעט שנים, שאני זוכר את התקופה בה לפני כמה שנים אפילו החברות הזכייניות עצמן היו בעד אסדה צפה. הן אפילו חשבו אז – אני אומר את זה לטובת חלק מהאנשים שמשתתפים כאן בדיון – שזה יותר זול להן לייצר פתרון של אסדה צפה. אז מה שקרה בהמשך זה שדווקא המדינה קירבה את האסדה יותר אל החוף ואז גם החברות ביצעו את ההתאמות שלהן. היום אני מניח שהעמדה שלהן היא נגד אסדה במרחק אבל זה לא שאסדה רחוקה יותר, מייצרת פער עלות שהוא כל כך בלתי אפשרי שאי אפשר לדמיין בכלל את הפתרון הזה.

בשורה התחתונה, אדוני היושב ראש, אני יודע שמול כל הטענות שאני משמיע ומול הטענות שהתושבים משמיעים, יש טענה אחת שצריך לשים אותה על השולחן וצריך להבין אותה. הטענה היא שעכשיו לדון בכל הדברים האלה שאנחנו מציעים לדון בהם, זה פשוט יעכב את הפרויקט בצורה מאוד מאוד משמעותית ואנחנו נגיע למצב שלא יהיה לנו גז מספיק מהר בארץ.

זה לא מדויק.

אני יודע שהטענה הזאת היא לא מדויקת אבל אני רוצה, מעבר לחוסר הדיוק בטענה הזאת, להגיד משהו נוסף. יש כאן שתי דרכים. יש דרך אחת שאולי הרגע נראית לנו קצת יותר ארוכה. אני טוען שבסופו של דבר היא תהיה הדרך הקצרה. אני טוען שאם ילכו בכוח מול התושבים ומול הנתונים שהולכים ומצטברים היום ומעלים שאלות, בסופו של דבר הנתיב הזה שנראה לכם היום, חבריי, ואודי, אני מכיר אותך עוד מהתפקידים הקודמים - - -

דב, בוא תצטמצם.

אני מסיים. דקה. אני רוצה לומר לך מכובדי אודי מנכ"ל משרד האנרגיה שאני מעריך, כמו בנושאים אחרים, שהדרך שנראית היום הדרך הקצרה, תהיה בסוף הדרך הארוכה. האנשים האלה שיש להם טענות קשות והם נאבקים גם על עצמם ועל הסביבה שלהם, אבל הם נאבקים על שאלות מקצועיות מאוד מאוד רציניות, הרי לא ירפו ולא יפסיקו את המאבק שלכם וזה לא ייפתר כאן, אז זה ייפתר באינסטנציה אחרת וזה יגיע לבית משפט. בסוף הדרך הקצרה תהיה הדרך הארוכה ולכן אני מציע ללכת בדרך הארוכה שהיא הקצרה.

תודה רבה.

חבר'ה, ועדות כנסת הן לא אצטדיון טדי. לא מוחאים כפיים גם אם אוהבים את הדברים וגם לא צועקים, אם לא אוהבים.

חבר הכנסת יואב בן צור.

אין ספק שכולנו בלי יוצא מן הכלל רוצים אוויר נקי יותר ופחות מזוהם ורוצים שאיכות החיים שלנו תשתפר. אבל צריך לא לשכוח דבר אחד ואני אומר את זה גם לחברי דב חנין. היו כאן החלטות של המועצה הארצית. לאחר מכן היו בג"צים. כל הבג"צים בסופו של דבר נדחו. אז בפני הבג"ץ לא עמדו כל הדברים כשהוא שקל את שיקוליו?

אגב, חלק מהדברים לא עמדו בפניו.

כן. לא עמדו.

אם אנחנו אומרים שבג"ץ הוא הפוסק האחרון, אז בג"ץ החליט את החלטתי ועל מי אנחנו עכשיו מלינים? על הבג"ץ? אני רוצה להבין. לאן אתם רוצים שמכאן נלך? אולי צריכים אלה שעתרו לבג"ץ לבקש דיון נוסף בהרכב מורחב יותר ואולי שם יביעו את הטענות. אולי זאת הדרך.

יואב, זה משהו שעבר ברשויות התכנון. בג"ץ היה נגד רשויות התכנון ועכשיו הכנסת יכולה להתערב.

בג"ץ היה נגד רשויות התכנון?

מול הערכאות של התכנון היה בג"ץ. הכנסת לא הייתה מעורבת בהליך הזה.

יעל, זה מונולוג. זה לא דיאלוג.

אני חושב שאם יש החלטה של בג"ץו ואם מאן דהוא רוצה לערער נגד ההחלטה הזאת, אפשר לבקש דיון נוסף, אפשר לבקש דיון מורחב, ואולי באותו דיון להביא את כל הדברים שחושבים שלא עמדו בפני הבג"ץ. אתם רוצים היום שהכנסת תקבל החלטה לעשות משהו נגד בג"ץ? תגידו.

לא. בגדול זה דיון ציבורי. זה לא קשור לצד המשפטי. לכן בכנסת מתנהלים דיונים ציבוריים. זאת לא שאלה של זכויות אדם. אם המדינה לא הייתה פונה לבג"ץ, אז אין לה עניין בעניין. כאן מדובר על דיון ציבורי וזה בסדר.

רבותיי, תודה. ניר סהר.

אני שמח להיות כאן. אמרת דיון ציבורי, אז אני אדבר על הנושאים המקצועיים הרלוונטיים לנו. באזור של שרון-כרמל יש את אחד המקומות היותר מזוהמים במדינת ישראל. הזכירה חברת הכנסת יעל כהן פארן את תחנות אחד עד ארבע בתחנת הכוח אורות רבין, את יחידות חמש ושש ועוד הרבה מאוד מפעלים תעשייתיים אשר כרגע, כבר היום, מזהמים את איכות הסביבה שלנו ואת איכות חיי תושבי האזור.

צריך לזכור שכל התעשיות הללו בעצם משתמשות בסולר, במזוט, בחומרים שכרגע, כבר היום, מזהמים. ברגע שיגיע הגז למדינת ישראל כל האזור ישתפר ואני לא רוצה לחזור על מה שנאמר לפני.

דבר נוסף שאני רוצה להעלות כאן. בשנת 2012 התקבלו החלטות לגבי תמ"א 27ח. מאז אנחנו שמונה שנים אחרי זה, הטכנולוגיות השתנו.

שש שנים.

כשנכתבה התמ"א, זה היה לפני שמונה שנים. כשהיא אושרה, זה היה בשנת 2012-2013.

2014.

לפיכך דברים השתנו, טכנולוגיה השתנתה, שיקולים נוספים השתנו וכשאנחנו מסתכלים היום על התמ"א, אני לא רואה שמשהו מוזכר לגבי יצוא של גז ממדינת ישראל לאיטליה, לקפריסין, ליוון. זה על הפרק. יש לנו מאגר מאוד גדול, לווייתן - - -

זה תיאורטי.

תיאורטי. אני כרגע לא מסתכל על הדברים ברמת התיאוריה. אני מסתכל על מה שיש למדינת ישראל ואני מדבר על מאגר. אנחנו מדברים כרגע על תמ"א 37ח, על אסדה במרחב של עשרה קילומטרים, שזה שלב א'. כולם מדברים על כך שזה יסופק למדינת ישראל ואף אחד לא מדבר על כך שזה יסופק למדינות מחוץ למדינת ישראל כך שהסיום הוא מאוד מאוד לא ברור כרגע, נכון לרגע זה, ולכן אני בעד ועדה שתקום כדי שתחשוב ותעשה חשיבה נוספת מלבד מה שנעשה כבר בעבר, כדי שבאמת איכות החיים של התושבים סביב אותו אזור רק תשופר. תודה.

תודה רבה. מי עוד רוצה להתייחס?

חבר הכנסת דודי אמסלם, ברכות לתפקיד החשוב החדש כיושב ראש הקואליציה.

בוא נתקדם.

אני מתקדם. תודה לזיו דשא שיזם את הישיבה החשובה הזאת. חברי הכנסת דיברו מצוין, גם יעל כהן פארן וגם לאה פדידה, ברכות לכניסה לכנסת. אני בטוח שתהיי נציגה מצוינת של האזור שלנו ותגני על האינטרסים שלנו. כמובן דב חנין שתמיד אומר דברי טעם.

32 אסדות במרחק קרוב לחוף, זה טירוף וזאת סכנה לכל התושבים שגרים לאורך החוף. חייבים להרחיק אותן לתוך הים יש טכנולוגיות עליהן דיברו ואני לא ארחיב. אסור לסכן את התושבים לאורך החוף.

במקביל אסור לסכן גם את התושבים שגרים בין אליקים, לרמות מנשה, לבת שלמה, לזיכרון יעקב, ליוקנעם עילית, לדלית אל כרמל, כל המרחב הזה של חגית. דודי, גם נפגשתי אתך אישית בנושא הזה ודיברנו על כך והסכמת אתי שאסור למקם חומרים מסוכנים ולאחסן חומרים מסוכנים בלב אוכלוסייה אזרחית ואסור להפוך את אזור חגית למפרץ חיפה 2, וצריך למצוא כל דרך כדי לא לאחסן קונדנסט ושום חומר מסוכן ליד תושבים שרוצים לפרוח ולצמוח באזור הזה ולגדל בו ילדים.

אני מצטרף להצעה של זיו לבדוק את הנושא. כמו שדב חנין אמר, הרבה פעמים הדרך שנראית קצרה היא הדרך הארוכה ואני אומר לאנשי משרד האנרגיה אל תהיו מאוהבים בתכניות שלכם, כולנו משרתי ציבור וכולנו צריכים לפעול למען הציבור ולא לקדש תכניות שהיו פעם או שאנחנו מאמינים שרק הן יכולות לפתור את הבעיות. בואו נעשה חשיבה מחודשת והדרך הארוכה, שנראית יותר ארוכה, היא גם תהיה קצרה וגם לטובת הציבור. תודה.

רבותיי, אני שמעתי פחות או יותר את רוב הטענות. יש מישהו שרוצה לטעון טענה שלא שמענו אותה?

כן.

פשוט יש המון טענות.

אני רוצה לשאול אתכם שאלה ואתם תחליטו. אני רוצה לשמוע גם את מנכ"ל משרד האנרגיה כי הוא הגורם הממשלתי שאמור לתת את התשובות המשמעותיות. בשעה 11:58 קם מהכיסא. יש שתי אופציות שהן או שאנחנו שומעים אותו עכשיו ואחרי כן ממשיכים את הדיון עם יואב והוא יישאר כאן, או שאנחנו שומעים אתכם ואני לא אשמע אותו.

לפני שתצא, חשוב שתשמע את התושבים.

אני הולך לפי הסדר. כרמל, בבקשה.

הדיון מאוד מורכב ומאוד מעניין. תודה רבה לכולם. הברכות שנאמרו כאן, נאמרו ולא נחזור עליהן.

לא צריך.

יש עבר, הווה ועתיד. העתיד כרגע לוט בערפל. ההווה פחות או יותר ברור, אבל גם הוא עם בעיה. יש כאן שלוש בעיות כאשר האחת היא סוגיה שעומדת בבג"ץ, נושא הקונדנסט. זאת סוגיה מורכבת שעליה אפשר לתת פתרון גם היום ועדיין לא נתנו מספיק את הדעת. סוגיה שנייה היא מרחק האסדה מהחוף שעל זה יש טענות רבות. אבל אני רוצה להזכיר ש-שש שנים נאבקנו ודב זוכר את זה וכולם כאן זוכרים את זה, שהניקיון יהיה בים ולא ביבשה. רוב הציבור שנמצא כאן לא בדיוק היה במאבק הזה אבל לא משנה.

הבעיה היא העתיד. תמ"א מגדירה מסדרון כניסה ל-2,4 מיליון קוב אבל יש כאן עכשיו ניסיון ממנו יש חששות גדולים. זה לא משנה כרגע אם זה כך וכך וכך אסדות אבל כבר עכשיו היה דיון לגבי כריש ותנין שהם החליטו שהם מנקים את זה בים וזה בסדר. אבל העתיד, גם במועצה הארצית ביקשנו דיון בנושא והמועצה חושבת שאין מה לדבר, שכאילו הכול כבר מתוכנן לעתיד וזה לא תוכנן לעתיד. האישור הוא של כניסת 2,4. אם יקימו עוד אסדות, ודרך המסדרון שלנו בחוף כרמל ייכנסו עוד כמה מיליונים, זאת הבעיה. הדבר הזה לא אושר. כשהחבר'ה אומרים בואו נעשה דיון מחודש, זה לגבי התכניות שאושרו אבל הן לא מספיק ברורות. זה הסיפור.

לא בדיוק. הן לא מתאימות.

בואו נסכם שיש כאן שני סיפורים.

לא משנה, 10, 12, אבל המכל והמרחק של האסדה, אם יש כאן איזה מאבק שתקום עוד ועדה, יכול להיות שאולי זה ייתן את הפתרון. אבל בגדול כל הסיפור של מספר הצנרות.

לא נכון.

הכמות שתיכנס לא ברורה והיא לא נכונה ועל זה אנחנו צריכים לתת את הדעת. אני לא מתכוון למכור שום דבר אלא לדבר על עובדות. בסך הכול יש כאן שתי סוגיות כמו שאמרתי, הקונדנסט והמרחק וגם העתיד. העתיד לוט בערפל והוא לא ברור לנו ואנחנו חוששים מאוד מאוד ממנו.

אדוני היושב ראש, אני מבקש את זכות הדיבור לתושבים.

יש לי את הרשימה ואני מחליט. אני שמעתי אתכם. מנכ"ל משרד האנרגיה רוצה שאני אשמע גם אותו. אני הבאתי אותו לכאן אחרי שתיאמתי אתו כמעט חודש. הוא איש עסוק מאוד. דרך אגב, הוא יישאר כאן גם אחרי שאני הולך. אני רוצה לשמוע אתו. בבקשה.

בוקר טוב. יש כאן חששות גדולים. אנחנו כאן כממשלה, כל גורמי הממשלה, לענות על כל שאלה ולהתמודד עם כל דבר. זה חלק מהתפקיד שלנו בראייה שלי לפחות וכן לשכנע, אם לא את הבן אדם האחרון, אז כמה שאפשר שמה שאנחנו עושים הוא לתועלת הציבור. צריך להבין שכאשר קובעים מדיניות אסטרטגית של המדינה, בסוף היא צריכה מבוססת על עובדות. חששות זה דבר סובייקטיבי ובסוף אנחנו חייבים לבסס את המדיניות שלנו על עובדות.

משרד האנרגיה הודיע בצורה הכי ברורה שבשנת 2022 תחנות הכוח הפחמיות, יחידות 1 עד 4 נסגרות. הדבר הזה לדוגמה, זאת רק דוגמה אחת, יש לו ערך סביבתי אדיר לכל תושבי מדינת ישראל, אגב, בפרט לתושבי חוף הכרמל שאם תרצו, אני מוכן לעשות כל דיון מקצועי איך הוא לא פי שתיים או פי ארבע אלא פי עשר אלא פי עשרות מונים רבות יותר משמעותי מהחששות החמורים ביותר שעולים כאן.

לא נכון.

תן לי לסיים. תשמע את הדברים.

עופר, אתה רוצה שאני אוציא אותך?

לא.

אני מבקש לא להפריע, בוודאי כשאתה ביציע.

לנו יש חובה ואחריות, ואני רואה את זה כחלק מהתפקיד, להתמודד עם כל הטענות אבל לנו יש אחריות לספק הרבה מאוד דברים אבל קודם כל, בהקשר של הדיון הזה, איכות חיים ואוויר נקי לתושבי מדינת ישראל כולם, קודם כל, תוך ראייה של אינטרס לאומי רחב גם אם זה נמצא בקונפליקט עם אזור כלשהו. אני לא מזלזל בקונפליקט ואנחנו נתמודד עם הכול אבל אני אומר שהחובה שלנו היא לכלל אזרחי מדינת ישראל לתת להם קודם כל את הפתרון שהוא גם ברמה הסביבתית, הפתרון הטוב ביותר והנכון ביותר כאשר האדם הוא במרכז אבל האדם הוא שמונה וחצי מיליון תושבי מדינת ישראל.

כל תכנית שמיטיבה עם שמונה וחצי מיליון אזרחי מדינת ישראל, יש לה גם מחיר מקומי ואני לא מזלזל בו. אנחנו נתמודד אתו ואני אענה על כל שאלה. אבל כשמישהו אומר לי כאן בקלות דעת, בהיסח הדעת, בקלות ראש שלא נורא אם יידחה פיתוח לווייתן בחצי שנה-שנה, אני אומר כאן לוועדה, אני אומר כאן לציבור שהנזק הבריאותי לתושבי מדינת ישראל הוא פי אלף.

כריש תנין ייתנו את התפוקות הנדרשות. הנתונים שאתה מציע הם נתונים שגויים.

בפעם הבאה שאתה קם ומדבר בלי רשות, תקום לבד ותצא. אני לא צריך להרחיק אותך.

אבל זה דיון ציבורי. למה אי אפשר לדבר?

אני מבקש ממך לצאת.

למה?

ככה.

אמרת שזה דיון ציבורי.

כך החלטתי. אדוני, קום וצא.

אמרת שזה דיון ציבורי. תן לנו לדבר.

אני מבקש שתצא.

מעלים כאן טענות לא נכונות.

אני מבקש שתצא.

אני אצא. בשביל זה טרחתי ובאתי עד לירושלים, כדי שתזרוק אותי? אני רוצה להגיד את מה שיש לנו בשם התושבים.

אני מבקש שתצא.

אני אצא. אנחנו באנו להשמיע את דברינו.

אדוני, אני מבקש שתצא.

הוא מעלה כאן טענות לא נכונות. בחוף הכרמל התקבלה במליאה החלטה לא להקים אחד ופועלים בניגוד להחלטת מדינה.

אני מבקש שתצא.

אני יוצא. חבל שזאת הדרך לשמוע את הציבור.

בסדר. בבקשה תצא החוצה.

כמו שאמרתי, הציבור שאנחנו דואגים לו, אלה שמונה וחצי מיליון אזרחי מדינת ישראל. זה הציבור שאנחנו דואגים לו. נכבד כל בן אדם שהדבר הזה עובר קרוב אליו.

אני ממש לא מאמין לדברים.

מה שקורה כאן עם האדון זה דבר לא מכובד. יש כאן דיון משמעותי. אני שמעתי את התושבים ואני גם מכיר את הטענות.

לא שמעת את התושבים. הם עוד לא דיברו.

חבר'ה, אני שמעתי את מגוון הנושאים. אחרי כן ימשיכו לשמוע אתכם. אני קבעתי את הדיון למרות לוח הזמנים הצפוף שלי כי חשבתי שהוא חשוב כי אחרת לא הייתי קובע אותו. יש לי מספיק דיונים על הראש. אני מבקש, תאפשרו לו, גם אם אתם לא מסכימים אתו. אני בטוח שחלק מהדברים אתם לא מסכימים משני טעמים, כאשר האחד הוא כי אתם חושבים שהנתונים לא נכונים, והשני, בחלק מהדברים אתם גם לא מקבלים את הטענה עצמה. אבל תנו לו לדבר. אחרי כן תעשו עוד סשן.

אני תכף ניגש לטענות ואני מקווה שאצליח להרגיע את התושבים. אני רוצה לתת שתי דוגמאות שעלו בדיון הזה למה המשמעות של הסתכלות על האינטרס הרחב. עלתה כאן שאלה, למה לא תשימו את המכל בים.

את האסדה.

עלתה כאן שאלה למה לא תשימו את המכל בים. שמעתי מצוין. גם עלתה במועצה הארצית.

אודי, אני מצטער, אני חייב לעזוב. אתם תמשיכו את הדיון. אחרי שהוא יסיים, יואב, תעשה סבב של התושבים שלא דיברו.

(היו"ר יואב בן צור)

אני רוצה לומר שתבדילו בין אדם שיושב כחבר כנסת ואומר את דעתו לבין אותו רגע שהוא הופך להיות יושב ראש ועדה ושומע את כולם ואובייקטיבי לכל הדברים.

אני רוצה ברשותכם לומר, חבר הכנסת חנין, שאנחנו לא הולכים בדרך הקלה ולא בדרך הקצרה אלא הולכים בדרך שמשרדי הממשלה – גם אנרגיה וגם סביבה – מאמינים שהיא הדרך הנכונה, ואני אסביר. היא לא הדרך הקלה. הרי יכולנו להגיד שהמכל יהיה בים. אבל אנשים שרואים את האינטרס הסביבתי הרחב מבינים שמכל נפט בים הוא דבר הרבה יותר מסוכן ממכל נפט ביבשה שמוגן. זאת העמדה של כל גורמי המקצוע. אנחנו לא הולכים בדרך הקלה אבל האינטרס הסביבתי הרחב של מדינת ישראל הוא שהנפט לא יהיה מאוחסן במכל בים אלא יהיה מאוחסן כמו אותם עשרות רבות ואולי מאות מכלי נפט שכבר יש ביבשה. אז יהיה עוד אחד. נכון, יהיה עוד אחד.

למה בעולם זה כך?

אם תרצי, נדבר על זה. בעולם זה לא כך. אבל אני אומר לך, שתביני, שאנחנו לא הולכים בדרך הקלה. אנחנו הולכים בדרך הנכונה באינטרס הציבורי הרחב.

עוד דוגמה אני אתן לך. יכולים כאן ללמד אותי על כריש תנין. כולם יכולים ללמד אותי. אני גאה שהמדינה במדיניות האמיצה שלה הגיעה למצב שכריש תנין מפוקח ועוד צעקו כאן שללווייתן אין חוזים. ללווייתן אין חוזים כי אנחנו אסרנו עליו לחתום חוזים עד שכריש תנין לא חותם חוזים. זאת מדיניות ממשלתית שרצתה כאן תחרות. אבל בשורה התחתונה, לפני שלושה חודשים, כשהייתה תקלה בתמר וכל המדינה התגייסה על מנת שלא יהיו הפסקות חשמל במדינת ישראל, ועמדנו בזה, וזה היה אתגר מאוד גדול – אני לא הייתי במשרד האנרגיה אבל משרד האנרגיה עשה עבודה מדהימה ולא הייתה דקה של הפסקת חשמל – אבל שרפו כאן סולר בכמויות היסטריות. אני רוצה להגיד לך שכמות אדי הסולר ששאבו או שנשמו תושבי אליקים ותושבים סביב חגית, גבוהה עשרות מונים ממה שהמכל הזה יפלוט עד סוף ימיו. אני אומר לך את זה ותבדקו את הנתונים, וזה בפעם אחת. אז מה אתם חושבים? שהכול יהיה בסדר? שלא יהיו יותר תקלות? אני אומר לכם כאן שלווייתן - - -

בגלל הנזקים של דליפת קונדנסט.

אני אסביר את הכול מסודר מאוד. הערך לפיתוח לווייתן במועד, ולכן מה שהפריע לי קצת זאת קלות הראש - ראש המועצה דווקא לא היה קל ראש בעניין הזה – שאומרת שיידחה ואני שם בצד את האינטרסים הכלכליים והלאומיים. אני שם את זה בצד שאסדת לווייתן היא בבנייה.

אם יש משהו שלא היה כאן, זה הליך תכנון מהיר או קל דעת או לא שקוף. באמת, חברת הכנסת, אני חושב שיעל, אמרת את זה בהגינות. היה כאן תהליך תכנוני של שש שנים, כאשר במשך שש שנים המדינה בחנה 17 חלופות. המדינה, לא נובל ולא דלק. המדינה בחנה 17 חלופות למיקום. המדינה בחרה את המיקומים האלו. תכף אני גם אראה שתכנית הפיתוח שמאושרת בפועל היא גרסה מאוד מאוד מיטיבה סביבתית לעומת מה שהתמ"א מאפשרת. ב-2014 היא אושרה. ב-2015 בג"ץ דחה את העתירה בעניין. ב-2016 המועצה הארצית בחנה את תכנית הפיתוח של לווייתן. ב-2017 שוב. בדרך, בכל הזמן הזה, יש אסדה שהיא בבנייה. זאת הברכה שלנו. אנחנו התחייבנו להביא לאזרחי מדינת ישראל בסוף 2019 גז שיחליף את הפחם ואת המזוט.

שלא יהיו אי הבנות. כל עיכוב בדבר הזה ידחה את התהליך הזה. האסדה הזאת היא בבנייה.

כמה גז יוצא וכמה נשאר?

כרגע יש חוזי יצוא בתוך כל המשק הישראלי על ארבעה BCM, יש אספקה לחוף - - -

שלושה. זה חוזי אופציה על שלושה.

אתה מדבר על ירדן ועל הפלשתינאים?

הירדנים. זה בין שלושה לארבעה וחצי, תלוי אם הולכים ב-... או בקפסטי. לא חשוב. אני לא רוצה להתווכח. בונים כאן יכולת הובלה לחוף של 22 BCM ולמה? לא כי החברות רוצות. החברות, אם היה תלוי בהן, אולי לא היו מחברות את כל המאגרים לחוף כי המדינה דורשת מהן מה שיאפשר לנו להיות המדינה הראשונה בעולם שעוברת כל כך מהר מדלקים מזהמים לגז. תבינו, מה שהמדינה עשתה כאן, להעביר 65 אחוזים מייצור החשמל שלה לגז, ואנחנו רוצים להגיע לשבעים אחוזים, אנחנו רוצים ב-2030, שר האנרגיה הכריז, רק אנרגיות מתחדשות וגז. המעבר הזה, אי אפשר לעשות אותו בלי יתירות.

אני רוצה להסביר למה אחרי כל זה גם האיום הסביבתי והבריאותי על תושבי האזור הוא אפס או שואף לאפס. אני אציג את זה בקצרה ואשמח להתמודד עם כל התייחסות.

כדי להציג את זה, זאת מצגת מאוד מאוד קצרה שתסביר למה באמת אחרי כל זה אני אומר לכם שאין בעיה בתכנית שאושרה. קודם כל, רקע. אני חושב שדיברנו. צריך להבין את הרקע הזה. אנחנו היום עם אסדה אחת ולכן כל פעם שיש תקלה, אנחנו שורפים כאן דלקים מזהמים, שלא לדבר על כך שיכולים לקרות דברים יותר גרועים.

פיתוח המאגרים הנוספים, הממשלה שמה לה יעד והיא דורשת מהחברות לעמוד בו. הרבה פקפקו. אנחנו לא פקפקנו. אנחנו אמרנו שנדרוש מהחברות. אנחנו דורשים מהחברות. לווייתן יחובר ב-2019 לחוף. זאת דרישה של הממשלה ולא אג'נדה של אף אחד אחר. כריש תנין יחובר ב-2020. כבר עכשיו 65 אחוזים מהחשמל מיוצר מגז טבעי. החזון, שר האנרגיה הכריז עליו. אם הדברים יתקדמו, יהיו כאן אסדות גז מחוברות. לא יהיה כאן פחם. הראשונים ליהנות מזה, תושבי חוף הכרמל.

תמ"א 37 מאפשרת שני מתחמים אותם בחרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה. כל מתחם, נכון, הוא נועד לארבעה ספקים. כל ספק באופן עקרוני יכול להקים ארבע אסדות. מכאן נולד המספר 32. הוא מספר מאיים, בואו נדבר עליו.

קודם כל, מדובר באסדת הפקה אחת. אחת לכל ספק. מה זה האסדות האחרות? מותר לי לעשות מבחינת עיסוקים, מותר לו לעשות מגורי עובדים, מותר לו את ייצור האנרגיה הנדרש להפריד לאסדה אחרת. כרגע, במבחן התוצאה, לווייתן ממקם את הכול באסדה אחת. לכן כאשר אומרים לכם 32, שמינית מזה לווייתן. לווייתן, אסדה אחת. כריש תנין, אפס אסדות.

לכן יש לנו שני ספקים מחוברים מתוך השמונה, אבל אין לנו לא ארבע, לא 16 ולא 600. יש לנו אסדה אחת. אחת בלבד. אמרתי, הלכו כאן על תכנית שהיא המינימום. אגב, האסדה הזאת, כל הטיפול בגז, זולת – תכף נדבר על קונדנסט שזורם לחוף, הכול נעשה בים. זה היה מאבק גדול שניהלו כאן התושבים, ניהלו כאן גופי הסביבה. אגב, אז, היה מאבק לאומי רחב, גם משרד האנרגיה ניהל אותו כי זה היה אינטרס ציבורי ולכן הוא נוהל כך. ולכן המועצה הארצית לתכנון ובנייה שהיא לא עובדת במשרד האנרגיה, והיא גם לא עובדת בממשלה, יש בה רוב לנציגי ציבור, דרשה ללכת ולהעדיף – אגב, לא חייבה – טיפול לים.

גם זה היה אחרי שהיו בג"צים. זה לא שבהתנדבות היא באה ובדקה את זה. כל תהליך נדחף על ידי מאבק בבג"צים ואתה יודע את זה.

הוא מציג את העובדות.

בסדר. אני רק רוצה להציג את זה.

אלה לא עובדות. זאת דעתו.

הכול היה במאבקים.

אני האחרון שאומר לך שאין ערך לתהליך ציבורי. רק מה שאני רוצה לומר זה שהיו כאן שבע שנים של תהליך.

אבל בסוף התהליך, אחרי הבג"ץ שדחק את המועצה הארצית לבחון גם את החלופה בים, הם היו אמורים לבחון גם את החלופה שנקראת חלופה 9 והיא רחוק בים והיא לא נבחרה באמת כראוי.

אני אומר שכמו שאתם רואים כאן במבחן התוצאה, אין כאן כלל שמחייב ואומר הכול בחוף. יש כאן שיקולים שונים וראיתם שמבחינת כריש תנין, כריש ממוקם רחוק ולכן מה שאני רוצה לומר זה שהסיפור על 32 אסדות, הוא זריית חול בעיני הציבור. כרגע, מה שמתוכנן בשנים הקרובות, זאת אסדה אחת. אם יהיה כאן עוד ספק, יהיה דיון, יכול להיות שהמועצה הארצית תחשוב שמן הראוי לאפשר לו להיות עשרה קילומטרים מהחוף, יכול להיות שהוא יהיה בלב ים, אבל כרגע בכל מקרה זה לא על הפרק. כרגע יש לנו אסדה אחת.

אני רוצה בכמה מלים להסביר את לווייתן ואיך יעבוד הדבר הזה, בקצרה, בצורה שאני מקווה תרגיע מאוד.

בסופו של דבר, מאגר לווייתן, אנחנו רואים אותו שם, בלב ים, יוצא ממנו הצינור הירוק שאתם רואים שהולך לכיוון החוף. מאגר לווייתן, למעשה הגז ממאגר לווייתן זורם לאסדת טיפול. הטיפול בגז הוא לא ביבשה אלא הוא בים, במרחק עשרה קילומטרים מהחוף. מרחק עשרה קילומטרים הוא מרחק רב בשני היבטים ואני אמחיש את אותו מרחק רב.

קודם כל, בנראות, תכף אני אראה. עשרה קילומטרים מהחוף, בהיבט של הנראות, זה מרחק רב. היום למשל יש אנייה מגזזת. תכף אני אראה את זה.

אנחנו רואים אותה.

המרחק מבחינת נראות, גם מבחינת זרימות אוויר, המרחק הוא מרחק רב, עשרה קילומטרים שזה המרחק ממרכז פתח תקווה לרידינג. אני אומר כאן עוד דבר אחד. האסדה הזאת – והמשרד להגנת הסביבה ירצה להתייחס – היא גם אסדה עצמה, על אף שעשרה קילומטרים מהחוף, גם אסדה עצמה, לא צפויה להיות ולא תהיה אסדה מזהמת כי המשרד להגנת הסביבה קבע דברים שיבטיחו שהאסדה הזאת לא תהיה אסדה מזהמת.

למה זה עשרה קילומטרים ולא עשרים. חבר'ה, חברים, החלטה של מוסדות התכנון. יכלו להחליט שהמיקום הנכון לעשות את האסדות הוא במדף היבשתי באזור הדרומי, שם זה 23 קילומטרים. יכלו. השיקול התכנוני הרחב היה שנכון למקם את זה בצפון למרות שהמדף היבשתי הוא רק עשרה קילומטרים. תבינו, אם לוקחים עוד שני קילומטרים, נופלים בעוד מטרים. אי אפשר לעשות אסדה שמחוברת לקרקעית.

לגבי נושא של הזרמת הקונדנסט.

מה עם הפתרון של אסדות צפות?

אסדות צפות, במאגר כריש אפשרנו אסדה צפה. לאסדות צפות יש יתרונות ויש חסרונות. אסדה צפה, בוודאי שזה נמצא קרוב. אמרתי קודם שכל דבר שמאחסן כמויות גדולות של נוזלים קרוב, הוא בעייתי. מיקום רחוב, יש לו יתרונות מסוימים. למשל, אין את הנראות הזאת של מה שרואים בעשרה קילומטרים. יש חסרונות. למשל, היכולת לתפעל אותו לפעמים בתנאי ים גבוהים מגבלתית. אני אמרתי קודם, בשישה ימים שתמר לא עבד, זיהום האוויר שספגו תושבי אליקים הוא הרבה יותר גדול. צריך להבין שאסדה שמוקמת בלב ים, היא לא בהכרח יכולה להבטיח אספקה רציפה.

מי ים גבוהים במרחק שמונה קילומטרים הם תנאי ים גבוהים מאוד.

לא, אבל היא יצוקה. היא מחוברת. הקונדסט זורם לחוף בצינור. הם מדברים על אנייה צפה בלב ים. יש כאן גם שאלות של יכולת הגנה.

בגיגית של הים התיכון.

תמיד מוצאים דרך לפטור אותנו – הצבא.

אני לא אמרתי הצבא.

יש כאן מומחים מחיל הים שאומרים שאין שום בעיה להגן על אסדות בלב ים.

כל ...

צא החוצה בבקשה. אני ממש מתנצל, אבל זאת כבר פעם רביעית.

אני לא אמרתי שהצבא כפה. אני לא אמרתי שהצבא הכריח. יש כאן שיקול, אמרתי, קודם כל של רציפות אנרגטית. יש כאן שיקול שמאגר הגז הגדול הזה, שהוא קרוב יותר לחוף, הוא נותן אספקה יותר אמינה. יש כאן שיקול שמכיוון שמתקן הטיפול קרוב לחוף, אז הגז יזרום קרוב לחוף ולכן גם חלק מהגז שהולך לייצוא יעבור קרוב למדינת ישראל ומבחינת המסירות האנרגטית, יש לזה חשיבות. בהחלט יכול להיות שחלק מהאסדות צריכות להיות צפות. לכן אמרתי שכל הדיבור על 32 אסדות ליד החוף הוא מופרך. כרגע יש לנו אחת.

לגבי הקונדנסט. אני אגיד לך משהו. התמ"א, זה נכון, אושרה ב-2014. אנחנו כרגע עוסקים, אני מבין, בזה שהולכים להקים כאן את מאגר לווייתן. ראש המועצה שאל מה יקרה אם נעכב אותו כמה חודשים. אם הדיון הוא על התמ"א, את התמ"א אישרה המועצה ב-2014. חברים, יש הליכי תכנון.

לגבי התהליכים, אם התהליכים היו תקינים או לא, אני בתחושה שהם היו - אמרה חברת הכנסת יעל כהן פארן – כל כך שקופים ומפורטים.

כן, אבל דווקא זה היה בביקורת. מרוב עצים לא ראו את היער. היה שם המון מידע שאף אחד לא בדק.

אבל אי אפשר להגיד תעשו תהליך מקיף ואחרי שהוא נמשך שש שנים להגיד שעברו שש שנים מאז התחלתם אותו. תראו, יש גם גבול לכל דבר.

לא זה מה שאמרנו. אמרו שלמרות שש שנים, למרות השקיפות, התהליך כאן היה עם תוצאה בעייתית.

מאז שהוא נעשה, היו פיתוחים.

נכון.

אבל צריך גם לסיים. אני באמת מבין תושבים שאומרים שאם אפשר לדחוף בחצי שנה, בואו נדחה אותו. אנחנו במקום אחר.

לגבי הקונדנסט. אני רוצה להסביר קודם כל איך זה הולך לעבוד ואחרי כן אני מקווה שנרגיע את החששות. אני מאוד מאוד מקווה שנצליח. קודם כל, מה זה קונדנסט. קודם כל, תראו במפה כאן שהקונדנסט הולך לזרום מאסדת הטיפול, כל המפה הימנית, במפה הימנית יש את הכתם בטורקיז, זה אזור אסדת הטיפול, הקונדנסט זורם משם בצינור שמגיע לחוף וברגע שהוא מגיע לחוף, הוא מתחבר למערכת הזרמה, הקו האדום שהולך צפונה הוא מערכת הזרמת הנפט של מדינת ישראל, הצינור של קצ"א, צינור קיים, הצינור האדום, והצינור הכחול הוא צינור נוסף שבכוונתנו לאפשר מעבר דרכו, קודם כל מתוך אינטרס סביבתי.

כמה מלים על הקונדנסט. מה זה קונדנסט. קונדנסט, קודם כל חומר שכאשר מנקים את הגז הטבעי, מצטבר. תעבית של גז טבעי. הקונדנסט במאפיינים שלו הוא על הספקטרום של סוגי הנפט. יש סוגי נפט כאלה ואחרים והוא על הספקטרום. נפט הוא לא חומר בריא. כולנו יודעים. מדינת ישראל מייבאת, רק בתי הזיקוק בחיפה, כל שנה מייבאים קרוב לעשרה מיליון טון נפט ומזקקים אותו. הקונדנסט הולך להחליף חלק זעיר מהנפט.

הוא לא מחליף. הוא נוכח.

רגע. הקונדנסט הולך להחליף חלק זעיר מהנפט. למה אני אומר להחליף? כי אף אחד לא הולך לפתוח כאן עכשיו תעשייה מסוג בנזין בגלל כמה אלפי חביות קונדנסט. הקונדנסט מחליף יבוא של נפט. אפשר לבוא ולהגיד בכל צינור שמוביל נוזל, יש תמיד סכנה. אבל היום, איך זורם הנפט במדינת ישראל? חברים, הנפט מגיע למדינת ישראל באניות שפורקות אותו לצינורות שמתחברות ומתנתקות מהצינורות האלה כל פעם שהנפט מגיע. האופן הזה שבו הקונדנסט זורם באופן רציף מהאסדה בתוך צינור, הוא הרבה הרבה יותר בטוח בהובלה שלו מהאופן שבו מגיע נפט לישראל.

אני מתעקש להגיד שהוא יחליף נפט ותכנית הפיתוח של בתי הזיקוק בחיפה לא תגדל וכמות הנפט שמותר להם לזקק לא תגדל באמצעות הובלת הקונדנסט.

זה סותר את מה שאמר המשרד שלך. אתם דיברתם על הגדלה של מאות אלפי קובים מתוכננים לאזור האחסון גם בעפולה ובחיפה.

רגע. ההגדלה של אזורי אחסון של דלקים במדינת ישראל לא קשורה בשום דבר לקונדנסט. מדינת ישראל, לפני שנה החליטה מטעמים של ביטחון אנרגטי להגדיל את מלאי החירום שלה, לא של קונדנסט – קונדנסט לא עוזר לנו בחירום – מלאי החירום שלה של דלק סילוני, בנזין וסולר, על מנת להבטיח - - -

מה אמור להיות באתר חגית?

אני אסביר לך. את לא תאמיני. באמת לא יאומן. אנחנו הולכים להזרים את הקונדנסט בצינור ישר לבתי הזיקוק. את שואלת לשם מה צריך את אתר חגית. הקונדנסט שהוא חומר דומה לנפט, כשמאחסנים אותו במכל, הוא מעט נדיף יותר מנפט.

הרבה יותר.

את יודעת מה? הוא נדיף יותר.

הוא יותר נדיף.

עד פי עשרים לפי נציגי המשרד להגנת הסביבה.

הוא נדיף יותר מחלק מסוגי הנפט. אגב, לא מכל סוגי הנפט. אבל בואו נניח שהוא יותר נדיף. אני לא מתווכח על זה. באו ואמרו שאנחנו מפחדים שהקונדנסט יאוחסן במכלים בקריית חיים שהם קרובים מרחק של מאות מטרים, אפילו פחות, אפילו מאה מטרים מבתי התושבים. אנחנו לא רוצים שיאוחסן קונדנסט כי כשהוא במכל, הוא מעט יותר נדיף. בא המשרד להגנת הסביבה – כיוון שהוא מייצג את האינטרס הציבורי – ואמר, תראו, אם תזרימו את הקונדנסט בריכוז של שלושה אחוזים בתוך הנפט, אין לזה שום השפעה. אנחנו התחייבנו שהקונדנסט יוזרם בצינור הזה בשיעור של שלושה אחוזים. עכשיו עלתה שאלה, מה קורה אם עכשיו נגיד יש תקלה בקצ"א ולא מזרימים נפט מאיזושהי סיבה, לא יודע, בתי הזיקוק ישבתו. מה האופציות? איך אני אזרים בשיעור של שלושה אחוזים? אני הרי זורם בתוך הנפט. מה, אני אעצור את כל הגז במדינת ישראל? אמרו, לא, תעשו פתרון שבחירום יאוחסן בו קונדנסט, בחירום, בתוך מכל, כדי שאספקת הגז לא תעצר.

בשביל זה צריך מאתיים דונם?

זה לא מאתיים דונם.

250.

243 דונם.

אני אומר לך מאוד ברור. המכל בחגית הוא מכל, מכלים מהסוג הזה שמאחסנים את כל סוגי הדלקים שבמדינת ישראל, אני נזהר לא להגיד מאות, לדעתי יותר ממאה - - -

למה שלא יהיה בים?

אף אחד לא רוצה אצלו. אני אענה. חברים, בים אליבא דמומחים, אני לא מומחה, מה קורה ביבשה. ביבשה אם יש דליפה, מה קורה? יש מעצרות סביב המכל. זה שטח גדול. הוא לא מאתיים דונם אבל הוא גדול מכיוון שסביב המכל צריך לעשות מעצרות של עפר אם יש נזילה. בים, אם יש דליפה, אין מעצרות. לכן ארגונים סביבתיים יגידו שעדיף ביבשה.

אני מייצג 25 אלף תושבים יחד עם לאה. אני בעסק הזה כבר חמש שנים וגם לפני חמש שנים אמרו לנו.

אדוני, אני לא רוצה להוציא אותך. אני אשתדל לתת לך לדבר במסגרת הדקות הקרובות. אנחנו רוצים לשמוע את מנכ"ל משרד האנרגיה.

אני כבר מסיים.

ברשותך, כבוד היושב ראש, שאלה כדי שהוא יוכל להתייחס. אתה הזכרת קודם שאמרו קריית חיים. לדעת, אם אני לא טועה, ויתקנו אותי התושבים, אמרו שזה מזהם, חיפה, מסכנה, מספיק מזוהמת, בואו נעביר לקריית חיים.

לא.

גם לחיפה מוסיפים כאן.

זה כתוב בחוות דעת של המשרד להגנת הסביבה.

הפתרון הוא שבחגית יהיה מכל חירום. אני מזמין אותך. סעי, תסתובבי ברחבי הארץ, זה לא שאנחנו גאים בזה, תראי מה המרחק בדרך כלל ומה מקובל בעולם של מכלים מהסוג הזה. אמרו כאן יוקנעם. סעו ביוקנעם ותראו מה המרחק של המכלים מהבתים ביוקנעם.

קילומטר מהשכונות החדשות.

בואו נפתח גוגל אייר ונראה איזה מרחק המכלים מהבתים ביוקנעם.

תסתכל על אליקים.

אני אגיד לך. קילומטר אווירי, שניים וחצי קילומטרים.

המכל הזה בחגית הוא בחירום אבל גם אם הוא לא היה בחירום, המכל הזה נמצא יותר מקילומטר קו אווירי ממקום הישוב הקרוב ביותר.

זה לא נכון.

בין המכל הזה לבין אליקים, שזה הישוב הקרוב ביותר, מה עובר?

900 מטרים.

כביש שבעים. זאת לא אותה ליגה בכלל. זאת בכלל לא אותה ליגה. המכל הזה, תקשיבי, בסוף מדובר במכל ואומרים את כל האמת. מכל הוא אף פעם לא אטום לחלוטין. זה נכון. יש ממנו תמיד מעט מאוד אדים שעולים. הוא יעבוד רק בחירום. תבינו, תקשיבו רגע, תחשבו על האינטרס שלכם.

למה צריך עוד רמה של גיבוי? יש צינור גיבוי שנוסע מזרחה. למה צריך עוד מכל חירום? מי צריך את זה? למה צריך שתי רמות? איפה יש עוד בישראל שתי רמות של גיבוי?

אל תקבע למדינה כמה רמות גיבוי צריך. אבל אם אתה לא רוצה לנשום - - -

אבל למה זה צריך להיות המקרה היחיד בישראל? למה צריך עוד כמה שנייה של גיבוי?

כשיש תקלה, אתם באליקים נושמים אדי סולר מחגית. אתם הראשונים ואני לא מדבר על הפחמיות. תקשיבו לעוד דבר אחד. חברים, המכל הזה בשגרה לא יהיה בו כלום. כשתהיה תקלה, כל מה שיהיה במכל הזה זה חומר שהדליפה שלו היא אפסית. היא אפסית. היא אפסית ביחס לפליטה מתחנות.

איפה אתה גר?

תקשיבי רגע. עוד דבר. החומר הזה, החומר הנדיף, בוודאי שהוא לא טוב. הוא קיים בכל תחנת דלק במדינת ישראל. לפי הקריטריון הזה, כל תחנת דלק צריכה מרחק של קילומטר וחצי מתושבים. בסוף צריך לעשות איזונים. המכל הזה, אני אומר עוד פעם, יעבוד רק בחירום.

לפי התכנית שאנחנו מכירים, ואני מתנצל שאני מתפרץ, אבל אנחנו מכירים את הפרטים לעומק. עשינו דוקטורט על זה. המכל עצמו, לפי מה שאנחנו מכירים, למכל יש ביי-פסט, בשרטוטים - תקנו אותי אם אני טועה ואז אני לוקח את דבריי בחזרה – יש קו רציף של הצינור לתוך המכל ואין שם ביי-פסט.

עוד פעם אני אומר. תשימו לב, עולה כאן מתח מסוים. אני מבין, אני לגמרי מבין את ראש המועצה וכל אחד אחר אבל תקשיבו. הוא אומר שגם אם זה כלום, שילך לחיפה.

לא אמרתי.

לים.

הוא אמר הפוך. נכון.

היחידים שלא מיוצגים כאן אלה הם הדגים.

אני רוצה לשכנע אתכם, באמת לשכנע ואני מוכן לעשות את זה בכל פורום, בשני דברים. האחד, שמכל הקונדנסט הזה, הנזק שלו הסביבתי, הבריאותי, שואף לאפס מוחלט. הנזק שייגרם לכם תושבי האזור בכל פגיעה באמינות הגז הוא פי עשר. אני רוצה לומר לכם שספינת גת"מ, הרוחב שלה - - -

אני אגיד לך בדיוק את הנתונים.

הוא 400 מטרים.

לא נכון.

אורך של 400 מטרים.

היא לא תוקם. הקונדנסט לא יוקם.

חברים, הספינה שנמצאת שם היום היא 360 מטרים אורך.

היא 270 אורך ו-45 מטרים רוחב. הגובה, מדובר על משהו כמו כמה קומות. זה יותר נמוך מהאסדה.

האורך של האסדה הוא 36 מטרים במרחק של ארבעה קילומטרים. זה זניח. זה זניח לחלוטין. חברים, יכול להיות שעדיף בלי, אבל זה זניח לגמרי.

מעבר לזה, אני אשמח לענות על כל שאלה.

תודה. כרגע זה לא הזמן לשאלות. אני רוצה לשמוע את הגנת הסביבה.

העברתי מצגת. אני לא אחזור ולא אלאה את הציבור כאן. דיברנו על התועלת בגז הטבעי. אם יעלה כאן הנתון, רק כדי לראות כמה כל קילוואט שמיוצר בתחנה פחמית לעומת ייצור של אותו קילוואט בתחנה אחרי שהתקינו בסולפנים, שזה מהלך שהוא בא לטובת רוב הציבור במדינת ישראל שחשוף לתחנות הפחמיות, ולעומת הפליטות מייצור בגז טבעי. דיבר על זה מנכ"ל משרד האנרגיה.

אני הולכת ישר לטענות שהועלו כאן לגבי המידע שיש בידינו לגבי הפליטות מאסדת לווייתן ותהליך הטיפול ואבטחה על הציבור. לנו קודם כל כאנשי מקצוע, מי שאחראי לנושא הזה, תפקידנו להגן על הציבור במה שייפלט מהאסדה. קודם כל, חברת נובל הגישה בקשה להיתר פליטה לפי חוק אוויר נקי.

הם עשו את זה אחרי שהם קיבלו את היתר הבנייה?

לפי חוק אוויר נקי, תנאי לקבלת היתר בנייה הוא הגשת בקשה להיתר פליטה. אחר כך הבקשה עוברת שלב ראשוני של בדיקה של שלמות ולא בדיקה לעומק לכל מהות העניין. לפי חוק האישור שאתו ניתן להוציא היתר בנייה.

הם עשו את כל התהליך הזה לפני שהם הגישו?

אישור השלמות ניתן לפני שהם קיבלו היתר בנייה כי הוועדה לא יכולה לתת להם היתר בנייה ללא אישור שלמות שניתן על ידינו.

מאז אנחנו בתהליך מתמשך של בדיקה מעמיקה של הבקשה שכמו בכל מקור פליטה, גם בבתי זיקוק, גם בתחנות הפחמיות, בכל המתקנים שהם טעוני היתר פליטה, לוקח כמה אינטראקציות של השלמות ובקשות למידע נוסף.

לשאלתה של חברת הכנסת יעל כהן פארן. כדי שהמידע שיוגש לנו כבר בשלב שעל בסיסו הם מקבלים היתר בנייה יהיה מטויב ויעבוד לפי העקרונות שאנחנו דרשנו, אנחנו בשלב מקדמי, לפני שיגישו לנו את הבקשה, נתנו להם עקרונות לתכנון. העקרונות כללו גם מחוקים משלב התסקיר של תמ"א 37ח, גם ממידע שהכרנו לגבי אסדת תמר והדברים הבסיסיים שאני אפרט רק ארבעה מתוכם, זה קודם כל שימוש בטכנולוגי מיטבית זמינה שהם מחויבים לעשות כאן.

איזה?

לכל המתקנים. אני נפגשת אתך ואנחנו נדבר על הפרטים.

סליחה שאני קוטע אותך. אני עסקתי בתפקידי הקודם במפעל שלא קיבל רישיון עסק כי היה לו מחסן עם מדף של חומרים כימיים. כאן הוא מדבר על מפעל פטרוכימי, חוק אוויר נקי ובקשת היתר פליטה זה להצבה. בעצם יכול להיות שזה סותר את מה שאומר מר אדירי, יגמרו אותה בעוד שנה, ההיתר לא עמד בתנאים, אז היא תעמוד בכל מקרה ביוסטון ולא תגיע. זאת אומרת שעדיין בטווח הזה של הזמנים, מה שאנחנו אומרים, ניתן לשקול את זה.

אנחנו מבינים שהיום בכל מפעל בישראל, מפעל חדש, גם קיים, מפעל חדש לא יקבל גם לא היתר בנייה אבל גם לא יהיה לו רישיון עסק שלו. הוא יכול לבנות את הכול והוא לא יתפעל אפילו כפתור אחד אם הוא לא עמד בכל התנאים. וכאן בעצם מה אנחנו עושים?

בדיוק אותו הדבר.

זאת בדיוק הנקודה.

בדיוק באותו אופן.

אני צריך להגדיר באיזו טכנולוגיה.

תדונו ביניכם.

קבענו פגישה.

ההנחיה הנוספת שניתנה היא שמערכות הטיפול בגזים באסדה צריכות להיות סגורות. זאת אומרת, מותקנת מערכת למישוב של אדים, אני אומרת כאן ברמה כללית, מי שמהנדס מכיר את הנושאים יותר לעומק ויכול גם להיפגש אתנו וגם לראות במסמכי הבקשה. מגבלה נוספת שניתנה מראש, הנחיה לתכנון, נושא של איסור של נישוב ושחרור של... שחייב להישרף בלפיד. בנוסף כבר הנחינו מראש שלא משנה מה נמצא במהלך הבקשה, הטיפול בבקשה להיתר, תהיינה דרישות לניטור ודיגום. זאת אומרת, כשבונים ארובה, צריך לדעת שהיא צריכה לעמוד בדרישות שהמשרד מפרט לגבי הניטור והדיגום שלה וכולי.

מתוך המידע שכבר יש בידינו לגבי השפעת האסדה. אנחנו מגיעים עד לחמישה אחוזים מערכי סביבה למזהמים שונים בקו החוף. זאת אומרת, באמצעות חישוב בכלי מודל של פיזור מזהמים בסביבה, במזהמים העיקריים, תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן. אלה הן התוצאות שמתקבלות. לגבי חומרים אורגניים נדיפים, הכמויות הן – יש כאן שגיאת דפוס – 23 טון לשנה.

מה? תקני, גברתי.

יש כאן תהליך שמלווה את הבחינה של המתקן הזה. יש בידינו את הכלים לקבוע לו את התנאים המחמירים, המיטביים שיגנו על הציבור.

הם באופן יחסי גורמים לכך.

כשאת נותנת תו תקן ואומרת שזה נקי ולא תהיה דליפה ואין סיכון של קונדנסט.

אנחנו רוצים לדעת מה עמדתכם מבחינת הדברים שהועלו כאן.

האם המשרד להגנת הסביבה שבע רצון מהתכניות ומה שיש כדי למנוע זיהומים, כולל הקונדנסט.

השאלה מה אתם אומרים.

שאלת המשך לשאלתו של היושב ראש. אתם מעריכים שהשפעת האסדה בחוף תגיע עד חמישה אחוזים מערכי סביבה. האם אתם תוכלו להעביר לוועדה את הפירוט של התחשיב הזה שלכם? אצלי מתעוררות המון שאלות לגבי השורה הזאת.

התחשיב הוא לא שלנו. התחשיב נמצא בתוך הבקשה להיתר פליטה שהגישה חברת נובל. הוא נמצא באתר.

איך אתם בודקים את זה? איך אתם בודקים את הדבר הזה?

אדוני היושב ראש, ברשותך. אני בכוונה מתמקד בנקודה הזאת כיוון שזו הנקודה של ויכוח מאוד רציני. הבקשה שלנו, אני מניח שבזה כל חברי הוועדה יסכימו, מעבר לוויכוחים שיש לנו אולי לגופו של נושא, זה שהנתון הזה ייבדק על ידכם בצורה עצמאית. זה שנובל טוענים שהם לא מזהמים, הם טוענים.

גם על ידי מומחה חיצוני כי ראינו שבמקרה של אסדת תמר - - -

מי נתן לך אישור לדבר? אין מומחה חיצוני. יש משרד להגנת הסביבה שהוא מנהל את הנושאים האלה במדינת ישראל. אנחנו רוצים לדעת איך המשרד להגנת הסביבה יבדוק.

אני אשיב על שאלתו של חבר הכנסת דב חנין. אנחנו בודקים את המידע שמוגש אלינו. במידה ויש צורך, אנחנו בודקים אותו גם בכלים שנמצאים בידינו. במקרה הזה של הנתונים האלה, אנחנו לא מצאנו לנכון, הבדיקה העלתה שאין פגם בחישובים שהם הציגו. בנושאים אחרים שאנחנו כן רואים פערים, אנחנו כמובן בודקים.

איך בודקים שהם בסדר אם לא בדקת את החלופה?

אם במקרה של תמר היה כישלון, אז - - -

עוד פעם אדוני אתה מתפרץ?

רעות, אני אומר לך מתוך אהדה גדולה למשרד להגנת הסביבה. אני מבקש מכם, אני חושב שזה באמת יהיה על דעת הוועדה כולה, שאתם בנושא הזה תבדקו באופן עצמאי את השאלה הזאת.

לא בהתבסס על חישובים.

זאת שאלה מאוד מאוד רצינית. התושבים טוענים שמה שאנחנו למדנו, ואנחנו כולנו למדים מפרשת תמר, זה שהתמונה שנובל אנרג'י הציגה לנו לגבי היקף הזיהומים שצפוי מתמר שונה לחלוטין ממה שאנחנו יודעים היום. לכן הבקשה שלנו היא מהמשרד להגנת הסביבה שהוא הגוף שאמור להגן על הסביבה ועל הבריאות של התושבים - בסוגיה הקריטית הזאת לבצע בדיקה.

אדוני, אני חייבת לשאול שאלה קצרה. אנחנו יודעים שבתמר הייתה בעיה שעכשיו עובדים על פתרונה. איך את מצפה מכל מי שיושב כאן היום לסמוך את ידו על יהיה בסדר? אנחנו יודעים שכבר לא היה בסדר בתמר. אז מה הולך להיות עכשיו בלווייתן? האם אנחנו יודעים שפותרים את זה בתמר?

עוד שאלה. אני הבנתי שיש לכם תחנות ניטור ימיות בסביבת אסדת תמר. מדוע הנתונים האלה לא מפורסמים כמו שכל תחנות הניטור מפורסמות במדינת ישראל און ליין באתר של המשרד?

לנו לא ברור עד היום למה כמעט כל הנתונים שאפשר להיעזר בהם בהיתר הפליטה, אפילו שירגיעו אותנו, מושחרים. דיברנו על כך עם צור ולא שחררו את המידע כדי שאנחנו נוכל להשתמש ולבדוק אותו מבחינתה מומחים שלנו. אנחנו כאילו סומים בערפל בכל הנתונים האלה ולא ברור לנו למה.

גם התייחסות לקונדנסט.

כמה מלים על אסדת תמר. קודם כל, אין להשוות בין מה שקורה באסדת תמר לאסדת לווייתן. קודם כל, תהליך הטיפול הוא שונה והמקור ממנו נמצאו הפליטות לא קיים באסדת לווייתן. באסדת תמר כמובן שבאופן מיידי אנחנו דרשנו מחברת נובל להציג לנו תכנית להפחתת הפליטות. היא תוטמע בהיתר הפליטה שיפורסם גם להערות הציבור ולציבור תהיה ההזדמנות לומר את דברו.

כמו שהראיתי לכם קודם, הדרישה מראש באסדת לווייתן היא להתקין מערכת שהיא סגורה, כך שהפליטות שיתגלו באסדת תמר, אין להקיש מהן לגבי אסדת לווייתן כיוון שנעשו כבר הנחיות מקדמיות, התכנון הוא שונה והתהליך שמקור הפליטה ממנו אינו קיים באסדת תמר.

תודה. בגלל שאנחנו כבר הרבה מעבר לזמן, אני רוצה לומר שתי מילות סיכום.

הציבור עוד לא אמר את דברו ואפילו לא פעם אחת במהלך הדיון הזה. זה דיון פנימי של הכנסת עם הרשויות, עם הממשלה. זה לא דיון שקשור לציבור.

תודה אדוני. אנחנו נבקש מיושב ראש הוועדה אולי לקבוע דיון נוסף בו ישמעו את כולם ויתחילו עם הציבור.

אמרתם שתיתנו לנו לדבר.

גברתי, הזמן שלנו הסתיים.

אי אפשר להמשיך את הדיון, אפילו לעוד רבע שעה, לתת לכמה נציגים מהציבור לדבר?

לא.

הדיון הזה הוא הצגה. הציבור לא יכול להשמיע את דברו, זו הצגה.

נאמר במפורש שהציבור יכול להתייחס.

הזמן שלנו תם.

היושב ראש הבטיח לנו.

גברתי, את רוצה שאני אוציא אותך. אני אוציא. אני מדבר יפה. תקשיבו, אין לנו זמן.

בסדר. שני אנשים. ליאורה חי שנרשמה ראשונה. דקה.

אני מעמותת תושבים מיוקנעם, בת שלמה, מגידו אבל אני כאן עם כל החברים שלי.

גברתי, תגידי את התכל'ס. חבל על הזמן.

אנחנו שנים מנהלים מאבק סביבתי ובריאותי על חשבון הזמן שלנו. יש כאן באמת צעקה של תושבים על פגיעה בבריאות שלהם. אני חושבת שיש חוסר אמינות לגבי כל מיני דברים שנאמרו כאן. אני רק אציין שני דוחות של צור גליל שסותרים אחד את השני ואתם יודעים עליהם. נתונים שונים. זאת אומרת, זה גורם לנו לחששות.

לא, לא סותרים, אבל לא חשוב.

סותרים לגמרי.

אנחנו רואים מה ארזה צ'רצ'מן אמרה במועצה הארצית. ארזה צ'רצ'מן היא פרופסור בטכניון והיא אמרה שהיא סומכת יותר על המומחים המקצועיים שלנו, של התושבים. להזכיר לכם, אלה כספים של אנשים פרטיים. היא סומכת עליהם יותר מאשר על העבודה של הרגולטורים. גם ארנון פרנקל מהטכניון, אנשים שלימדו אותי בטכניון תכנון ערים, אני מאוד סומכת על שיקול הדעת שלהם, הם עוררו סימני שאלה מקצועיים נטו.

אני חושבת שכל הנושא הבריאותי לא נלקח בחשבון. זאת אומרת, יש כאן העברה גם של לעשות בחוק, גם של הצנרת שעוברת במרחקים ומזהמת. תמנו מישהו - - -

את אומרת דברים שכבר נאמרו. תודה.

עוד משפט אחד ואני מסיימת. תמנו מישהו שיעשה סקר בריאותי, מישהו שכולם סומכים עליו, גם משרדים, גם התושבים.

אני אומר שאנחנו לא ניתן לזה לקרות.

תודה. חנה קופרמן, בבקשה.

תודה רבה על זכות הדיבור. אני מנהלת את הפורום הישראלי לשמירה על החופים. אני מבקשת בהזדמנות זו, ברגע קריטי ממש, בשם יותר ממיליון תושבים באזור חוף כרמל והצפון, מבקשת עזרה מהוועדה. אני מבקשת משהו מאוד ספציפי.

יש בידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה נתונים על הרכב הגז בתמר, שהוא יהיה אותו הרכב גז כמו בלווייתן משום שמדובר בחומר שנמצא באותה שכבה גיאולוגית. הנתונים של הגז הגולמי, הם מכילים את כל הסיכונים, את הרכב החומר, אפשר לדעת מה הזיהום הצפוי. את הנתונים האלה אין לנו, מסתירים מהציבור. אני פניתי למשרד להגנת הסביבה. פניתי למנהל אגף אוויר במשרד להגנת הסביבה, דוקטור צור גלין, והתשובה שלו הייתה: מה, אנחנו נמסור סודות מדינה?

חנה, יש לי את הנתונים. אני אתן לך אותם.

אני אומר לכם למה זה חשוב כל כך.

הוא פתר לך את הבעיה. הוא אמר שימסור לך את הנתונים.

לא. אין לו. אני מנסה להסביר למה כי את זה הציבור הרחב לא מבין.

הבנו. אנחנו מבינים לאט אבל בסוף מבינים.

תן לי דקה. באתי מהצפון. הנתונים, נתוני הגז הגולמי, לא היו על שולחן מקבלי ההחלטות כאשר אושרה תמ"א 37ח. תמ"א 37ח אושרה בשנת 2014. תמר הוקמה בשנת 2013. כאשר מקבלי ההחלטות החליטו - - -

הבנו. אנחנו נבקש מהמשרד להגנת הסביבה שישב עם ראשי הרשויות וינסה להעביר להם את המידע הרלוונטי.

למה אמרת שיש את הנתונים? אין את הנתונים האלה.

אני חבר מועצת יוקנעם. אני במאבק הזה כבר שש שנים. אני רק רוצה לומר שהיו כמה חלופות וגם בפעם שעברה החלופה שנבחרה, חגית, עם כל הקונדנסט, יש עשרות אלפי תושבים שהולכים להיפגע מזה. כל התושבים כאן וכל ראשי הרשויות והמתכננים צריכים לדעת שאנחנו לא ניתן לזה לקרות. לא ניתן לקונדנסט להגיע לאזור שלנו.

מילה אחת, אם אפשר. משהו שהוא ברומו של עולם. אני יושב ראש מטה המאבק שומרי מישור החוף. אנחנו נלחמים כאן עבור הדורות הבאים. אנחנו עושים כאן היום מעשה ואנחנו עלולים לקבל החלטה שהיא תהיה אולי טובה לעשר השנים הקרובות או לחמש השנים הקרובות ואולי אפילו לעשרים השנים הקרובות, ואנחנו לא יודעים מה תהיה המשמעות שלה לדורות הבאים. כל הסיבה שאנחנו כאן עכשיו ואנחנו נמצאים ברחובות ובבתי המשפט ובכל מקום, ופונים ממש לעזרה. זועקים לעזרה, לא עבורנו אלא עבור הדורות הבאים. הילדים שייוולדו ביום שהאסדה הזאת שאודי אדירי היטיב לתאר, הילדים האלה שייוולדו ביום הזה ומיומם הראשון, מיום החיים הראשון שלהם, ינשמו את האוויר שעלול לעלות מהאסדה, את הרעלים שעלולים לעלות, שאנחנו לא יודעים כי אף אחד לא סיפר לאף אחד כאן, וכנראה אף אחד לא יודע אפילו מה יעלה משם. הילדים האלה עלולים להיות בסכנת חיים ואנחנו כאן נלחמים עבור הילדים האלה.

תודה אדוני. לסיכום, רבותיי. הוועדה פונה למשרד להגנת הסביבה לבדוק באופן עצמאי את הנושא של פליטת החומרים האורגניים, לא להסתמך על מידעים אלא בדיקה ממש. אנחנו מבקשים לראות מה ההשפעה של העבודה ולהביא את חוות דעתו של המשרד.

בנוסף, אנחנו מציעים למשרד להגנת הסביבה ומבקשים שישב עם ראשי הרשויות ויעביר להם את הנתונים הנדרשים וגם הנתונים הסודיים, אם צריך. אני חושב שאלה אנשים שאפשר למסור להם את הדברים.

אפילו על פי חוק חופש המידע הם לא העבירו.

בנוסף, הוועדה מבקשת ממשרד האנרגיה לבדוק שוב את הנתונים ואת המידע הרלוונטי בכל מה שקשור להשפעות על בריאות הציבור כתוצאה מהטיפול בגז, זיקוקו והשינוע שלו.

ואחסון הקונדנסט.

ואחסונו. אנחנו מבקשים ממשרד האנרגיה לקיים שיח באופן מסוים עם התושבים או עם נציגיהם ולשתף אותם בתהליך על מנת למנוע דיס-אינפורמציה. אני מבין שהיו הרבה דברים שחשבתם שאתם יודעים ולא ידעתם ושמעתם על כך ממנכ"ל משרד האנרגיה.

עדיין על העתירה לפי חוק חופש המידע, הם לא נותנים.

אני מודה לכולם.

אפשר לקיים עוד דיון?

אנחנו נפנה ליושב ראש הוועדה.

שייתנו את התשובות לדיון נוסף.

אנחנו נפנה ליושב ראש הוועדה החדש ונבקש ממנו, אולי הוא יסכים לקיים דיון נוסף.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:46.