ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-31OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 526

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, ז' בטבת התשע"ח (25 בדצמבר 2017), שעה 9:02

מתקן ההתפלה בצפון הארץ המתוכנן בין חיפה לנהריה

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

יעל גרמן

יעל כהן-פארן

לאה פדידה

דב חנין

חיים ילין

גיורא שחם - מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב

הילה גיל - מנהלת אגף התפלה, הרשות הממשלתית למים וביוב

אורלי זיו - ממונה תכנון פרטי, הרשות הממשלתית למים וביוב

אפי איתם - הרשדות הממשלתית למים וביוב

עירית הן - מהנדסת מי שתיה, בריאות הסביבה, משרד הבריאות

ד"ר תמר ברמן - טוקסיקולוגית ראשית בבריאות הסביבה, משרד הבריאות

רם אלמוג - תכנון סביבתי, המשרד להגנת הסביבה

ד"ר אסף לוי - סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חנה טובי - מנהלת תחום מים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יחזקאל ליפשיץ - משרד האנרגיה

יואב דקל - חברת מקורות

יורם ישראלי - ראש המועצה האזורית מטה אשר

משה דוידוביץ - סגן ראש המועצה אזורית מטה אשר

רמי שדה - חבר ועד, מועצה אזורית מטה אשר

פרופ' רפי סמייט - מומחה להתפלה, מועצה אזורית מטה אשר

גוסטבו קרוננברג - מומחה, מועצה אזורית מטה אשר

שי זמיר - מושב רגבה, מועצה אזורית מטה אשר

ורד פרייליך - מושב רגבה, מועצה אזורית מטה אשר

מאיר בן שיה - שבי ציון, מועצה אזורית מטה אשר

שמחה שטיין - קיבוץ לוחמי הגטאות

תומר מירז - יועץ מועצה אזורית מטה אשר

ד"ר יובל ארבל - רכז ים וחופים, עמותת צלול

תומר מירז - שדלן/ית, מייצג/ת את מועצה אזורית מטה אשר

יצחק סמיה - שדלן/ית, מייצג/ת את אדם טבע ודין

תומר רוזנר

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים

מתקן ההתפלה בצפון הארץ המתוכנן בין חיפה לנהריה

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא מתקן התפלה בצפון הארץ המתוכנן בין חיפה לנהריה.

תציג לנו את הנתונים.

נמצא אתי ראש המועצה.

בוקר טוב. אנחנו נמצאים בוועדה בדיון בנושא מתקן ההתפלה, נושא שאנחנו מתדיינים עליו כבר שנים לא מעטות כאשר להערכתי הסיבה להתדיינות הממושכת היא התעקשות בלתי מובנת להקים את מתקן ההתפלה במקום שהוא לא מתאים, לא לתושבים ולא לאזור. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה כאן. אנחנו לא מתנגדים למתקן התפלה. יש לנו הצעה למתקן התפלה, יש לנו גם את ההדמיה של זה – תוכלו לראות את זה במצגת – באזור מפרץ עכו. לא שמענו עד היום שום נימוק מקצועי הגיוני למה לא להקים את זה במפרץ עכו. יש לנו כאן את טובי המומחים בעולם, פרופסור רפי סמייט, יש לנו המון עבודות וכל הזמן אנחנו חוזרים ומקבלים את ההתעקשות להקים את זה באזור בתי התושבים, באזור שהוא בלתי נסבל של הקמה של המתקן הזה ולצערי זה חוזר וחוזר.

אני מקווה שהיום בדיון הזה, ואני רואה כאן את מיטב האנשים הנוגעים לעניין, כולל מנהל רשות המים החדש שאנחנו מאחלים לו הצלחה, הוא בקושי חצי שנה בתפקיד ואני מקווה שאתו ביחד נצליח לאתר מקום מתאים שיהיה מוסכם על תושבי מטה אשר.

בוקר טוב. אנחנו מתמקדים כאן בחלופות המוצעות שלנו. אנחנו לא אומרים נימבי. כולם טוענים, עושים עלינו עכשיו איזה סיבוב, על המועצה כדי להראות שהמועצה האזורית מטה אשר היא המתנגדת לפתרון המים בגליל המערבי. לא. אנחנו לא נגד אלא כמו שאמר יורם, אנחנו בעד. אבל אנחנו לא בעד להרוס את האזור הכי יפה במדינת ישראל. מפעל ההתפלה הצפוני המדובר לפי תמ"א 34(ב)(2) הוא בעצם מתקן התפלה שהמדינה מתכננת על מאתיים מיליון קוב. זה המתקן הכי גדול במדינת ישראל.

כרקע כללי אני אראה לכם איך נראים מתקנים היום במדינת ישראל. כמו שאתם רואים, המתקן הימני הוא מתקן באשקלון עם 120 מיליון קוב והוא נמצא באזור תעשייה. המתקן הבא הוא מתקן בפלמחים עם תשעים מיליון קוב והוא הוקם באזור התעשייה. המתקן ההתפלה בחדרה עם 127 מיליון קוב וכן הלאה. לא אלאה אתכם. כולם מתקנים צמודי חוף.

מתקן ההתפלה שרשות המים מייעדת להקים בצפון, זאת הנקודה בה הם בחרו בסמיכות לשני ישובים, לוחמי הגטאות ורגבה, כ-500 מטרים מבתי התושבים כשיש להם היום כבר חלופה אחרת. הם עוד לא דיברו אתנו עליה. שום דבר לא פורמלי אבל אנחנו שומעים בערוצים סודיים. אני אקח את המפה הזאת ואני אראה. זה חצרות יסף, זה שבי ציון, זה מחנה שרגא למי שלא מכיר, זה לוחמי הגטאות. צמוד דופן למחנה שרגא, הם רוצים להקים מתקן התפלה בשטח ירוק, שטח שהאזור שלו כאן הוא רצועת טבע שרשות שמורות הטבע מכריזה על כך כאזור לשמורת טבע, אזור שיש בו דגה, תיירות וכל מה שאתה רוצה.

אני אקדים ואומר שגם לפי הנתונים של רשות המים, יש כאן שלושה רכסי כורכר בתוך הים ומייעדים את הצינור – יש שני צינורות שאמורים להיכנס למים, צינור אחד לשאיבה וצינור אחד לרקז, להחזיר – והצינור הזה, גם אם הוא יוקם כאן בצמידות לבתים של שבי ציון, פחות ממאה מטרים הבתים שלהם, יכנס בין שלושה לשלושה וחצי קילומטרים לתוך הים כי הוא צריך לשאוב את המים אחרי רכסי כורכר שנמצאים שם.

יש כאן כל מיני נתונים שמסבירים כלכלית מה לא נעשה ומה נעשה מבחינת איכות המים. כמה עולה מתקן כזה ולמה באזור הזה הוא גם לא כלכלי. אני אלך ישר לסוף ואהיה תכליתי. אנחנו מציעים להקים את המתקן הזה באזור תעשייה קיים. אנחנו מדברים כאן על אזור התעשייה הדרומי של עכו. זה אזור התעשייה הדרומי של עכו. יש לנו אישור מראש עיריית עכו להקים את המתקן הזה באזור. מפעל התפלה דורש שהוא יהיה בתוך אזור תעשייה. כלומר, רוצים לקחת אזור חקלאי ולשנות את הייעוד שלו ולהפוך אותו לאזור תעשייה.

יתרה מכך. בכל הדיונים שהיו לנו עם המדינה, המדינה הכריזה, זה בכתובים, שלא יוקם תחמ"ש – תחנת כוח – שתשרת את מתקן ההתפלה. מתקן ההתפלה הייעודי הראשון שהם דיברו עליו היה עד מאה מיליון קוב והם טענו שהם יודעים להביא חשמל ממקורות רחוקים. היום כבר מדברים על מאתיים מיליון קוב. מאתיים מיליון קוב מצריך תחמ"ש. כלומר, גם האמירה שהם לא צריכים תחמ"ש, כבר ירדה מהפרק.

אני אחזור לעניין. כאן יש אזור תעשייה, יש שטח של מדינת ישראל, לא אתר פרוטרום שהם טוענים שהוא מזוהם ויש בעיה מהקרקעית אלא אזור תעשייה ייעודי שבצמידות אליו יש קרקע זמינה ויש אישור מעיריית עכו.

אנחנו במטה אשר אומרים והיה והחלופה הזאת גם נפלה ולא מסכימים שזה יהיה בעכו, אנחנו ניתן באזור הזה, יש לנו כאן מתקן שלנו, מתקן כילוי, זה מעין אזור תעשייה שקיים.

כילוי בהמות מתות. שריפת בהמות.

זה קיים. זה מתקן לכילוי פסדים. אנחנו אומרים שבצמידות אליו בשטח שלנו יש הסכמה שלנו להקים את המתקן הזה.

לאן קרוב האזור?

קיבוץ עין המפרץ בתא השטח.

דבר אחרון לפני שאני אעביר ברשותך את רשות הדיבור לפרופסור סמייט שהקים כמה מתקנים בעולם והוא מומחה בעל שיעור קומה, לא על פי דבריי, בתחום המים. אנחנו גם אומרים דבר כזה. הטענה המרכזית הייתה שמפרץ עכו מזוהם. אנחנו לא מתיימרים להיות כאלה שמבינים במים וכל שכן לא בזיהום. פרופסור סמייט יסביר למה אפשר לשאוב גם ממפרץ עכו ואנחנו אומרים והיה והמתקן הזה יוקם באזור הזה, כאן, אין שום בעיה לשאוב את מי הגלם ארבעה קילומטרים, עוד קילומטר החוצה, ולשאוב את זה מהים הפתוח שם אין שום סכנה, לא של תרחיפים, לא של כספית, לא של ברומיד ולא של שום מזהמים.

לכן העניין הזה של ההתעקשות להקים היכן שאנחנו לא רוצים, ואנחנו לא רוצים לתקוע את המדינה בהקמת מתקנים, הוא מיותר. אפשר לקדם את זה. תודה.

ראשית, אני רוצה לתקן. אני לא הקמתי אף מפעל התפלה. אני פרופסור באוניברסיטה. אני הייתי בין אלה שדחפו מהתחלה להתחיל את תהליך ההתפלה בארץ והקמנו את האיגוד הישראלי להתפלה, עשינו הרבה רעש לפני שנים, עד שהממשלה הסכימה. אני חושב שהיום כולם מרוצים ממה שיצא מזה כי יש לנו התפלה.

דרך אגב, מה המקצוע שלך?

מהנדס כימאי. אני פרופסור בטכניון ומתמחה בהתפלת מים. מכיוון שכך, אני גם בעד הקמת מתקני התפלה כשצריך אותם ולא על חשבון סביבה, לא על חשבון דיירים, לא על חשבון אנשים שאמורים לסבול מזה. יש מספיק אופציות.

הדבר הראשון שעלה עת התחילו לדבר על זה, זה המיקום, היכן לשאוב. ראשית, החברה שזוכה במכרז מחפשת בעומק הים את המקום הטוב ביותר שאפשר לשאוב ממנו מים שיהיו נקיים יחסית. זאת אומרת, לא יהיו בהם מרחפים של מי ים, לא יותר מדי דברים שצפים בים, בגובה של לפחות שישה מטרים מעל הקרקע, מתחת לפני הים, אזור שהוא שקט יחסית. בתוך כך אף אחד לא יעשה את זה בתוך המפרץ כי העומק שלו לא מספיק אלא בדרך כלל יצאו מתוך המפרץ קילומטר, שני קילומטרים, החוצה. לא צריך ארבעה קילומטרים.

אבל אנחנו שמענו כל מיני טענות שאסור לשאוב מתוך מפרץ עכו. אף אחד לא מתייחס לשאוב מתוך מפרץ עכו וזה מכיוון שממילא מי שיעשה את זה, יעשה את זה מחוץ למפרץ ויש הרבה מאוד מקומות אפשריים שאפשר להקים בהם מתקני התפלה לפי החוקים שהמדינה קבעה באזור תעשייתי, באזור שאין בו זיהום מסוים. אבל מצד שני אני מוכרח להגיד שיש לנו כבר ניסיון שהצטבר במשך 12 שנים של הפעלת מתקן אשקלון, כולל מעקב אחרי בעיות סביבתיות שקשורות. למשל מתקן אשקלון סובל מהמון דברים בסביבה. קודם כל, הביוב של עזה שמגיע, יש לו את תחנת הכוח הפחמית שלידו שיכולה להביא אבק לסביבה, מרבצי כרומטים שיש שם בסביבה, קו הנפט, וראה זה פלא, המתקן מוציא במשך 12 שנים מים מצוינים שתושבי המדינה נהנים מהם.

אותו דבר קורה באזור פלמחים-סורק. שפכי השפדן מגיעים לשם ומזהמים אחרים שמגיעים לסביבת הנחל ובכל זאת המים מצוינים.

בחדרה, אותו דבר, תחנת כוח פחמית בנחל חדרה, מים לא הכי טובים בעולם אבל התוצאה היא מצוינת.

אחד הדברים, יחסית למה שקורה במפרץ חיפה, הוא הימצאות כספית במים. הלכו אנשי המשרד וביצעו מחקרים וביצעו 21 או משהו נקודות בהן הם חיפשו כספית בתוך המים. הדוח שלהם לא ציין בדיוק היכן זה היה אבל זה לא כל כך חשוב. מתוך 21 נקודות בהן חיפשו כספית – ומתכות אחרות שלא כל כך היו שם – מצאו כספית בארבע נקודות או בארבע בדיקות ורמת הכספית בתוך המים, בתוך מי הים, היא נמוכה מהתקן למי שתייה. לא כל שכן, כספית שתיכנס לתוך מתקן ההתפלה, לא תעבור את המימרנות כפי שאנחנו כבר יודעים, ויש לנו ניסיון בדברים האלה, ולא תגיע לאיכות מי שתייה.

אני רוצה לסכם את מה שיש לי לומר. הניסיון הישראלי בהתפלת מים מוכיח שאנחנו יודעים להתגבר על הבעיות. לא אנחנו אלא אנשים שמקימים את המתקנים וזה מה שחשוב. יש עם זה ניסיון. איכות המים יוצאת מהכלל. בעולם לומדים מאתנו איך ומה לעשות ואנחנו מתווכחים ולא בונים את המתקן האחרון בגלל טענות שהן לא בדוקות עד הסוף.

תודה רבה.

נמצא כאן גם גוסטבו קרוננברג.

אני ניהלתי את הקמת מתקן ההתפלה באשקלון ובחדרה. אני שלושים שנים עוסק בתחום ההתפלה. אחר כך ניהלתי את תה"ל וכמנכ"ל תה"ל היינו בעלים במתקן התפלה בפלמחים.

אני נתבקשתי לבדוק את האלטרנטיבות. אני לא רוצה לחזור על כל השיקולים הכימיים. פרופסור סמייט תיאר אותם בצורה נכונה. אני נזכר שכאשר הקמנו את מתקן ההתפלה הראשון באשקלון, חששנו מאוד מה יקרה, למה דווקא בחרו אזור שהוא רווי אניות פחם ורווי אניות דלק, ואנחנו ידענו שבתכנון נכון ובמיקום נכון של מקום השאיבה, אנחנו נתגבר על כל התקלות. אני חושב שכבר מעל 12 שנים מתקן ההתפלה באשקלון עובד ואף פעם לא הייתה תקלה של איכות המים בגלל אזור שאיבה לא נכון.

כשאנחנו באים להקים מתקן התפלה, יש כמה גורמים שאנחנו צריכים לקחת בחשבון מעבר לכימיה של המים כי על הכימיה של המים אנחנו יודעים להתגבר. יוצאים מהמפרץ. המרחק כדי לצאת מהמפרץ הוא שלושה קילומטרים. אנחנו צריכים להסתכל על עלות ההקמה מקצה לקצה. יש את מקום השאיבה ויש את מקום המסירה. לכן קשה לי להאמין שלהקים מתקן התפלה במרחק של שלושה-שלשוה וחצי קילומטרים מהחוף, זאת תהיה חלופה כלכלית. כדי להביא את מי הים שלושה וחצי קילומטרים, צריך להתקין צנרת גדולה מאוד, צריך לחצות את כביש 4, את מסילות הרכבת. כל העלויות האלה – נתבקשתי לעשות הערכת עלויות – להערכתי ההפרש בין להקים בתוך המפרץ או במטה אשר, זה מעל מאה מיליון שקלים הפרש, הקמה של המתקן. צריך לקחת בחשבון גם את ההתחברות לרשת הארצית. כאשר מקימים את המתקן בחוף, וכך בחנו בכל מתקני ההתפלה בארץ, אנחנו חוסכים הרבה מאוד תשתיות של צנרת כי דואגים רק לצנרת של המים המותפלים, לחבר אותה למוביל הארצי וזה צינור אחד לעומת כל צינורות מי הים וצינורות החזרת התמלחת.

זה אספקט אחד שמאוד משפיע על מחיר המים. לכן החלופה להקים מתקן על החוף היא תמיד תהיה חלופה עדיפה.

מעבר לכך, שימו לב, כל פעם שהייתה פריצת דרך במחיר של התפלה, זה בגלל שהצלחנו להקים תחנת כוח בסמוך למתקן התפלה. זה קרה לנו באשקלון, עת הגענו עם מחיר שאף אחד לא האמין. אני הייתי אחראי להכנת המכרז. אף אחד לא האמין שאנחנו יודעים להתפיל מים ב-53 סנט כאשר כל העולם דיבר על דולר. למה? כי נתנו לנו להקים תחנת כוח שתשרת את מתקן ההתפלה. הפעם השנייה שעשינו פריצת דרך מבחינת מחיר התפלה, זה היה בסורק. למה? כי נתנו לנו להקים תחנת כוח שתשרת.

תבינו, מעל חמישים אחוזים ממחיר המים המותפלים זה מחיר האנרגיה. לכן יש חשיבות רבה, אם חשוב לנו לספק מים במחיר נכון, במחיר כלכלי, להקים תחנת כוח בסמוך - - -

יש איזה מתקן בלי תחנת כוח?

יש. יש כרגע את פלמחים. יש את אשדוד ואחת הבעיות, הנה, נתבקשתי גם לבדוק אחד מהפתרונות האפשריים באשדוד, שיש במתקן ההתפלה באשדוד הוא שמחיר האנרגיה הוא מאוד יקר. הקמת תחנת כוח בתוך מתקן התפלה באשדוד יכול מאוד להוזיל את מחיר האנרגיה.

ברשותך, שני הדוברים האחרונים מבחינתנו בקצרה, יושב ראש קיבוץ לוחמי הגטאות, שמחה, ואחרי כן נציג המליאה משבי ציון, מאיר.

בוקר טוב. ממש בקצרה. אני משמש פה לתושבי מטה אשר בגליל המערבי. אני חושב שזה ממין העניין של מדינת ישראל לשמור על הגלול המערבי כמשהו מיוחד מבחינה אקולוגית, חקלאות, תיירות. אין לנו הרבה מקומות כאלה. התושבים מביעים התנגדות כי לראיה, יקום מתקן התפלה, תקום תחנת כוח, יקומו כל הדברים הנלווים ולמעשה אנחנו מאבדים את האופי המיוחד של הגליל המערבי, משהו שהוא בין ים להר.

אני מדבר בשם הציונות. אני לא מדבר רק כתושב שמחפש את טובת העניין. אם אני מדבר בשם הציונות, זאת טובת המדינה. תושבי הגליל המערבי לא נגד מתקן ההתפלה אבל יש המון אלטרנטיבות. למה דווקא במקום הזה?

אני לא רוצה להרחיב. זה לא שזה עולה לי בבריאות, אבל אני אומר שוב. כולכם ראיתם את המקום הזה. זאת פשוט פגיעה במדינת ישראל ולכן אני מבקש מכל מי שיש לו יד ורגל, תחשבו מחדש, תעתיקו את זה למקום אחר, מתקן התפלה, תחנת כוח, שירותים נלווים, תעשייה, מה עוד שיש לנו תכנית להרחיב את הישובים שלנו ולמעשה אנחנו תקועים. למשל, קיבוץ לוחמי הגטאות, יש לו עוד 140 יחידות והוא הולך להיות תקוע כי מי יקנה ליד מפעל תעשייתי כזה ענק? תודה רבה.

שלום. אני נציג שבי ציון והאזור. יש כאן נקודה שעדיין לא עתה והיא בעצם נקודת הרכז, לאן שופכים את המלחים. המשמעות היא שאם לוקחים באותו אזור של שבי ציון, בואך שמורת טבע ימית עם שלושה רכסים, את כל הרקז האדום שנוצר שם והחום שנוצר, ראו מה קרה בחדרה עם הכרישים שבאו וכל צביעת המים. המשמעות היא שבעצם אנחנו מאבדים - - -

הם קשורים לתחנת הכוח.

זה גם וגם. כל המלחים הם בצבע אדום, וראינו את זה בפלמחים.

אני חושב שיש כאן עוד נקודה שעולה. אנחנו מנסים תמיד להרחיק את זה מבתי התושבים ומישהו הצמיד את זה לבתי החיילים. מתקן שרגא, חיים בו חיילים שהם בני אדם בדיוק כמו התושבים שישנים או גרים בסמיכות. להצמיד את זה לבסיס קבע של חיילים, בעיני לא.

צריך להסתכל על שלושה פרמטרים. נקודת השאיבה שהיא פתירה במרחק של קילומטר פלוס-מינוס, נקודת הרכז שאם שופכים את זה לתוך המפרץ שאתם טוענים שהוא עם מלחים ושופכים לשם מלחים, והנקודה השלישית היא נקודת הקרקע שעליה יושב המפעל ולומר מתקן זה נשמע ירוק ונשמע יפה, אבל מדובר על מפעל תעשייתי עם תחנת כוח. רק הבוקר אנחנו רואים בעיתון איך נראית תחנת כוח פרטית כזאת יחסית קטנה בתוך אזור ירוק.

קיבוץ דליה.

בואו נשמור על האזור היפהפה, על שמורת הטבע הזאת שעדיין נשמרה לנו במדינת ישראל.

תודה. משרד הבריאות כאן? לפני שאני עובר לגיורא. מה העמדה שלכם?

אני אומר את העמדה שלנו.

הרקע לשאלה שלי הוא אחרי ששמענו את פרופסור רפי סמייט ואת גוסטבו, גם כאדם שבעצם הקים מתקנים ומדבר באופן מעשי. הוא אולי הבן אדם היחיד כאן שהקים מתקנים בפועל ויש לו ניסיון מעשי ולא רק תיאורטי. הם אומרים שבאזור חיפה, מפרץ חיפה, אין שום בעיה. ספרו לנו מה הבעיה שם ומה העמדה שלכם.

משרד הבריאות אחראי על איכות המים. אנחנו רואים במים מוצר שצריך להיות נקי מכל זיהום ואנחנו חושבים שהשמירה על הניקיון של המים צריך להתחיל כבר מהמקור. לכן אנחנו גם מאוד מקפידים על מקורות המים.

סתם מעניין אותי. אתם הרי אמורים להיות אחראים ביציאה מהמפעל ולא בכניסה.

לא.

מה אכפת לכם מה נכנס? אכפת לכם מה יוצא. לא?

לא. לגמרי אכפת גם מה נכנס.

למה? אם זאת האיכות, למה זה מעניין?

נתחיל מזה שהתקנות ממנות אותנו מבחינה חוקית. כל השמירה על איכות מים, מבחינתנו זה איזשהו מערך של כמה חסמים שצריכים לשמור על כך שהמים בקצה יהיו טובים. לא מספיק למדוד אותם רק בקצה.

לא נתת לי תשובה, אבל לא חשוב, תתקדמי.

לא נתתי תשובה?

לא קיבלתי תשובה ברורה אבל תתקדמי.

אנחנו חושבים שגם מקורות המים צריכים להיות ככל האפשר נקיים מפני שזה חסם ראשוני.

זה בשביל הסקרנות שלי. אני חשבתי שמשרד הבריאות צריך לדאוג למים אותם אנחנו שותים ולא מה התהליך. התהליך לא אמור לעניין אתכם אבל כנראה הוא כן מעניין אתכם. תתקדמי.

התשובה למים אותם אנחנו שותים מתחילה מהיכן זה מגיע.

אני מקווה שאתם לא הולכים לבדוק בעולם את כל המקורות של המים המינרליים ובאים לארץ ומאשרים אותם.

לא מדברים על מים מינרלים, אבל בכל העולם כך בודקים מים.

בסדר. לא חשוב.

מתחילים ממקור המים.

לאורך השנים בכל הדיונים שהיו, אני רוצה להגיד שזה האתר היחיד שהתנגדנו לו, לשאוב מי גלם מתוך מפרץ עכו בגלל שהוא לא נקי. זה מקום לא נקי. אני לא רוצה להשתמש בביטוי מזוהם אבל יש בו הרבה מזהמים.

מה טווח הבדיקה שעשיתם? קילומטר, שניים, שלושה קילומטרים? הרי באיזשהו שלב הים מתחיל להיות נקי.

נכון. אנחנו באמת הבענו עמדה לאורך השנים שאם צינור היניקה יצא מחוץ למפרץ - - -

כמה קילומטרים?

אני לא זוכרת לומר. שלושה, שלושה וחצי. לא זוכרת.

אבל לא עשרים.

לא עשרים.

זה בטווח שבין שלושה לארבעה?

לא. המפרץ הוא מפרץ.

מה הבעיה עם קרקע מזוהמת, עם השאיבה?

אני לא מצליחה לסיים משפט.

מה עם הרעיון של לטהר?

בואו נתקדם. נתחיל עם הצינור.

נתחיל מהים. התנגדנו לזה מפני שבים יש הרבה גורמי זיהום וגם בגלל שתנאי המיהול בו לא טובים. זאת אומרת, יחסית זה מקום של מים שלא מספיק נמהלים עם מי הים מבחוץ ולכן אמרנו שאם יצאו עם צינור היניקה מחוץ למפרץ, מקובל עלינו.

הדבר השני לו התנגדנו הוא למקם מתקן – שוב אני אומרת, למי שתייה, שכולם יזכרו את זה – בתוך האדמה אולי המזוהמת ביותר שיש בארץ. עד היום שום דבר לא נעשה עם האדמה הזו ואני לא יודעת אם ייעשה אי פעם אבל ברור שאנחנו לא נסכים שמתקן התפלת מים לשתייה - - -

למה את אומרת לא ייעשה אם אישרו שם בתי מלון ומגורים?

קודם כל, לא אישרו שם בתי מלון.

אם אפשר, אני אשלים. אני רוצה לומר שאנחנו מעורבים בכל העניין של האישור. יש תכנית להקים שם מגורים. התנאי להקמה של כל מגורים – מלון, מתקן – הוא טיהור הקרקע. כמובן שאם מטהרים את הקרקע, אין התנגדות.

אני לא יודעת אם אתם יודעים מה זה אומר לטהר שם את הקרקע. אולי יש כאן מישהו שיוכל לומר.

עשינו את זה גם באשקלון.

לא עשית את זה באשקלון.

כמה קרקע מזוהמת הייתה באשקלון.

לא. ממש לא.

אני רוצה לומר לגבי הקרקע. זה באמת לא חשוב, גם אם זה התנאי שלכם אבל בסופו של דבר יש לזה ערך כלכלי. הקרקע הזאת, מישהו צריך לטהר אותה באיזשהו שלב וזה לא משנה אם המדינה תטהר אותה והיא תשווק אותה כמטוהרת או לא וזה גם לא משנה אם הקרקע לידה תהיה מטוהרת והמדינה תשווק את הקרקע הזאת לגורם אחר. בסופו של דבר הקרקע הזאת צריכה להיות מטוהרת ואולי זה הטריגר שלנו לטהר אותה.

אנחנו לא מתנגדים.

אני רוצה לומר עוד שני דברים, אם אפשר, מבחינת משרד הבריאות.

אני רוצה לומר שבוועדה קיימתי לפחות שלושה דיונים לגבי הקרקע של מפעל אסבסט בנהריה והיום מטהרים אותו ומקימים. זה הרבה יותר מזוהם מפרוטרום.

בוא לא נשווה מה יותר מזוהם ממה.

אנחנו לא מתנגדים כך שאין על מה לדון בזה.

לא חשוב, בואו תתקדמו.

הנושא השלישי שאני רוצה לדבר עליו. מדברים כאן כל הזמן כאילו אוסמוזה הפוכה היא תכלית הכול. היא בעצם מרחיקה כל דבר, אפשר מבחינתנו להכניס את מקור המים המזוהם ביותר, אולי ביוב בדמיונכם יכול להיכנס לשם. אנחנו לא רואים את זה כך.

זה דמיון מודרך, מה אנחנו מכניסים לדמיון?

תהליך ההתפלה הוא לא אבסולוטי. יש דברים שהוא לא מרחיק במאה אחוזים ויש דברים שאפילו לא בחמישים אחוזים. כשאנחנו מדברים על מקור זיהום, לא כמו שאתה מתאר באשקלון שאולי מגיעה פלומת שפכים מעזה. מדובר על מקור זיהום תמידי וקבוע בים שאנחנו לא מסוגלים באופן רציף לנטר אותו. זה נראה לנו דבר לא נכון.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר ואני מקווה שלא יהרגו אותי.

לא הבנתי. את נתת תשובה קודם שאם מאריכים את הצינור - - -

אני מדברת עכשיו על נושא אחר. דיברתי על איכות מי המקור, דיברתי על איכות היבשה ועכשיו דיברתי על הטכנולוגיה שנקראת התפלה.

הדיון הוא לא על טכנולוגיית ההתפלה. זה לא הדיון שלי כאן.

בסדר. אתה שאלת מה דעתנו ואני מביעה אותה.

את כועסת עלינו?

לא.

נראה לי שהתבלבלת.

לא. אני עונה.

אני שואל ואת עונה. זה התהליך. לכן אני שאלתי. בסופו של דבר הבנתי שאין מגבלה במקום אלא זאת רק שאלה של אורך הצינור וזה נשמע לי מאוד הגיוני כי אחרת אם גם נשאב באמצע הים אחרי מאה קילומטרים, בוודאי אין בעיה. זאת רק שאלה של צינור, של אורך הצינור. את אמרת שיש שם קרקע מזוהמת, הבנתי גם את העניין הזה. שאר המגבלות הן לא חשובות. אני כרגע לא נכנס אתכם לטכניקה שדל איך מטהרים וכולי. הדיון כרגע הוא לא על מי התפלה כנושא. אנחנו מדברים כרגע על המיקום של אותו מתקן.

אתה שמעת דעות מומחים ואני עונה על זה.

לא, לא צריך לענות לי על כל מה שנאמר כאן. צריך לענות לי על מה אני שואל. תודה רבה.

אני יכולה לומר עוד דבר אחד?

כן.

אני חושבת שלא כמו במקרים אחרים, מתקני התפלה אחרים, במקרה של גליל מערבי יש אלטרנטיבה מאוד טובה. זה קצת מפריע שמדברים על מקור מים אלטרנטיבי שהוא צפונית לעכו, הרבה יותר טוב ובטוח והוא כאילו נפסל. בואו נלך למקומות היותר מזוהמים, מישהו אמר כאן הפסדים - - -

ומה עם האנשים?

איזה מקום נפסל?

אני אומרת שכל הזמן מחזירים אותנו לאלטרנטיבה - - -

תביני, אני אסביר ואני רוצה להתקדם. אני לא רוצה לנהל כאן איזשהו דיאלוג אתך בעניין. בסוף יש כמה וקטורים שהם מנוגדים. הרי אם כולם היו הולכים לאותו וקטור, לא הייתה בעיה. אם במקום המים היו הכי טובים, זה לא מפריע לתושבים וכלכלית זה מסתדר בוודאי ובוודאי לא היה כאן דיון וכולנו היינו הולכים לטקס גזירת הסרט שם בשמחה רבה. זאת לא השאלה., אבל בחיים לפעמים אתה בא עם ערכים מנוגדים ואתה צריך לקבל החלטה וחיתוך איפה, כמה ולמה. זאת המציאות בה אנחנו עכשיו חיים. לכן אנחנו מנסים להביא את זה למקום שם זה מפריע מינימום לתושבים כי אתה מתפיל עבורם את המים והם הגורם הכי מרכזי במדינת ישראל. אנחנו לא מתפילים מים רק בשביל הצמחים. אם אין תושבים, לא צריך התפלה. בוודאי שהתושבים הם פקטור גדול מאוד. יש גם את הנושא הכלכלי שנלקח כאן בחשבון ולכן אנחנו מנסים לרבע את המעגל הזה. זה כל הדיון כאן.

המשרד להגנת הסביבה.

בוקר טוב. אחראי על תכנון וניהול פרויקטים לאומיים. אני אתחיל ואומר שהדיון על מתקן ההתפלה בגליל מערבי נערך במשך מספר שנים וצריך להבין, ואת זה יגידו כאן אנשי רשות המים, שזה אזור שנמצא בלי מי שתייה ולכן הוחלט לקדם את זה לפני מתקני התפלה אחרים וזה לא ממש צולח.

המשרד להגנת הסביבה סבור שמתקן התפלה הוא מתקן תעשייה לכל דבר ועניין וצריך להיות באזורי תעשייה ככל האפשר ולא על חוף ולא בקרבת ישובים. כאן שכחו התושבים לומר שלא תחמ"ש אלא תחנת כוח שאמורה להיות צמודה למתקן התפלה והיא בעצם אמורה להוזיל את מחיר החשמל. המשרד להגנת הסביבה נלחם על זה שלא תהיה תחנת כוח צמודה ככל שזה יהיה קרוב לישובים וזה חשוב לומר, למרות שלמדינה זה עשוי לעלות יותר.

אבל, וכאן מגיע האבל הגדול, יש כאן שני רכיבים כאשר האחד הוא הים והשני הוא היבשה במפרץ חיפה. קודם כל, היבשה היא אחד המקומות המזוהמים ביותר במדינה. צריך להבין את זה. מדובר בזיהום קרקע קשה וכאשר מדברים על טיהור של קרקע, לא מדובר על טיהור במובן המוחלט של העניין. אי אפשר לטהר קרקע לאפס זיהומים. יותר מזה. לקרקע לוקח כמה שנים, לכל הפחות בין חמש לשבע שנים, טיהור כאשר מתחת לזה יש רובד של מי תהום שאותם לוקח עשרות שנים לטפל ולטהר. זאת אומרת, אם יקימו מתקן התפלה מעל הקרקע, גם אם הוא יהיה מנותק מהקרקע, הוא יהיה חשוף לזיהומים שיעלו בגזים מתת הקרקע.

בהקשר הזה, דרך אגב, מצאנו שריכוזי הזיהומים בקרקע הם כל כך גבוהים שאפילו עשויים לסכן את האנשים שיטפלו בקרקע, בטיהורה.

לגבי מי המפרץ. אנחנו עשינו מספר רב של בדיקות, גם לדינמיקה של המים, למיהול המים בתוך המפרץ. בתוך המפרץ יש סוג של מרק. אני לא יודע איך לכנות את זה אחרת. יש שם הרבה מאוד זיהומים, לא רק כספית. יש שם מכל טוב שיש לכל מפעלי המפרץ ששפכו במשך שנים לתוך המפרץ הזה.

לכן אנחנו סברנו שלא נכון לשאוב בכלל מתוך המפרץ אלא צריך לצאת אל מחוץ. אפשר לראות את הקצה, את קצה המפרץ וצריך לצאת אל מחוץ לקו המפרץ אל מי הים, הים הפתוח, בו יש מים שלא מגיעים לשם מזהמים.

שני הרכיבים האלה, ויוסיפו אנשי רשות המים, מייקרים משמעותית מאוד את עלות המתקן. אנחנו חשבנו שזאת חלופה שצריכה להיבדק. היא הייתה על השולחן ולמעשה המועצה הארצית החליטה להסיר אותה ולהתמקד יותר צפונה, במקום שמי הים הם פחות מזוהמים, הם יותר נקיים, והקרקע היא לא בעייתית והיא גם קרקע מדינה. צריך להגיד שחלק, למשל כמו השטח של פרוטרום, הוא שטח פרטי והוא לא שטח מדינה.

הוא שטח מדינה וקו הצינור הוא אותו אורך צינור. כדי לעבור את הרכסים, זה אותו מרחק צינור שצריך לעבור את מי המפרץ.

אתה דיברת על הזיהום בפרוטרום. אתה אומר שמדובר על קרקע פרטית. יש שם קרקעות מדינה סמוכות?

כן. דרומית לפרוטרום.

יש אבל גם היא מזוהמת.

גם היא מזוהמת?

כל האזור הזה מזוהם בזיהום קשה.

מה זה כל האזור?

כל המרחב, כל המשולש הזה.

המשולש הזה דינו להיסגר ואף פעם לא יטהרו שם?

לא. להפך. המשרד להגנת הסביבה תומך בזה שהשטח הזה ישוקם ויטופל ויוחזר לציבור.

קודם אמרת שאפילו אנשים שיטפלו שם, זה מסכן אותם.

נכון.

אני רוצה להבין מה אתה אומר לי. האם זה מה שנקרא סוג של צ'רנוביל שסוגרים והולכים ונעלמים ואחרי מאתיים שנים ניפגש עם זה?

לא. ממש לא. אני חושב שכל פרויקט שיוקם כאן, הוא וין-וין של המדינה.

אז זה יפה.

העניין הוא שכאן רשות המים סבורה שלהקים מתקן התפלה - - -

אתה עכשיו מייצג את רשות המים?

לא. את העמדה שלנו. העמדה שלנו היא שכל פרויקט שיוקם כאן ויביא לשיקום הקרקע וטיפול במי הים, מבחינתנו זה מצוין.

מצוין. גיורא, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני אתחיל ואומר שהמצב המים בגליל המערבי נכון להיום הוא דרמטי. אין מים בגליל המערבי. מפלסי המים יורדים שם ואנחנו כבר שנה חמישית בבצורת. האיכות שלהם התקלקלה מאוד.

למרות שהיום יש לך מצב רוח טוב בגלל גשם.

סנונית אחת לא מבשרת את האביב. לצערי הרב המציאות מכה את התחזיות. התחזיות שלנו אמרו שיהיו 85 אחוזים מהממוצע הרב שנתי ואנחנו נמצאים היום על 45 אחוזים. אנחנו הולכים לשנה קשה מאוד. המצב בגליל המערבי הוא הקשה ביותר. למה? מפני שהתגבור לגליל המערבי תמיד היה מתוך הכינרת, מהמוביל הארצי. שואבים מהכינרת, מביאים את זה לאגם אשכול, משם זה הולך לבריכות שפרעם, לא משנה, ומשם נדחף. זה היה הגיבוי של הגליל המערבי. אתם רואים את הכינרת. על הפנים. היא תגיע בשנה הבאה לקו השחור. זאת אומרת, גם אם ירצו לתגבר אותה אחרי השנה הזאת, אי אפשר יהיה לעשות את זה.

זאת נקודת המוצא אליה אני נכנסתי לפני חצי שנה. אומרים לי שאנחנו מתעכבים ומתעכבים עם גליל מערבי בגלל הסיפור של המיקום של המתקן. בדקו פה, בדקו שם, בדקו במפרץ עכו וכך הלאה.

אני בהתמחות שלי בא ממקום של ניתוח מערכות של קונפליקטים. זה המקצוע שלי. זאת ההתמחות שלי. אני אומר לכם שאת הסיור הראשון שעשיתי, אולי שבועיים אחרי שנכנסתי לתפקיד, בחודש יולי, היה עם ידידי יורם ישראלי, יושב ראש מועצה אזורית מטה אשר. הלכתי אתו וטיילתי אתו ממקום למקום. הלכנו לרגבה, הלכנו לשבי ציון, הלכנו לעכו, הלכנו לעין המפרץ והלכנו לשרגא. הגענו לשרגא. מקום בגב המחנה, לא רואים אותו לא משבי ציון, לא מבוסתן הגליל, ואמרנו וואללה, מקום. הלכנו לצבא וביקשנו להצמיד את המקום. הוא גם הכי קרוב לים. הוא נמצא בתוך משפך מתאים מבחינת הצינור, באזור נקי וכך הלאה. גם צינור הרקז, דרך אגב, צריך לתת שלושה קילומטרים מחוץ לים ולא להישפך על חוף שבי ציון היפהפה. הלכנו לצבא, הצבא אמר לא. למה? מתקן ביטחוני. אותו דבר, כמו הישובים.

עשינו עוד מהלך והגענו עד שר הביטחון ומנכ"ל משרד הביטחון ובסופו של דבר הצבא אמר כן, בתנאים כאלה ואחרים. זה יעלה לנו סכום נוסף אבל הוא מוכן להגן על החיילים, לשים שם קיר אקוסטי. מקום מוסתר. אין אפשרות לשים תחנת כוח ליד מתקן התפלה בגליל מערבי מפני שאין צינור גז לגליל מערבי ואין תכנית להעביר. לכן יביאו לשם בדרך תת קרקעית את מקורות האנרגיה. לא תוקם לידו תחנת כוח עצמאית.

יש כאן קונפליקטים. כמו שאמרת, אדוני היושב ראש, יש כאן עניין של תושבים, יש כאן עניין של סביבה, עניין של בריאות ציבור ועניין של כסף. כל קילומטר, דרך אגב, של צינור בתוך הים הוא 75 מיליון שקלים. זה לא סכום פעוט. כשעושים את הכול, משקללים את הכול, צריך להימצא באיזשהו מקום על פשרה הוגנת. מה זה פשרה הוגנת? שלא כל אחד יוצא וכל תאוותו בידו, שכל אחד מוותר קצת.

אני אומר לכם, ויש לי רקורד סביבתי, אני עשיתי את החולה, אני שיקמתי את השמורות לאורך ים המלח.

לא מכירה אותך.

קם דור שלא ידע את יוסף.

אני שלושים שנים שם.

אני יודע שיש כאן משהו שמעיק על התושבים אבל אין ברירה. אני אומר לכם שהשיקול הכי משמעותי מבחינתי כרגע, מבחינת משק המים, מבחינת האחריות שלי, זה הזמן. מהיום שהחלטנו על המיקום ועד שיפתחו את הברז, יעברו חמש-שש שנים למרות שנעשה שמיניות באוויר. העברנו את זה למסלול ות"לי, נלך למינהלת ההתפלה כדי להוציא מכרזים תוך כדי התכנון, אבל עד שהעסק יקום ייקח שנים. אנחנו לא יודעים מה יהיה בשנה הבאה. האחריות שלנו היא לספק מים גם לגליל מערבי בייחוד בהסכמי הגג בנהריה והסכמי הגג בעכו ובכרמיאל. האזור הולך לצמוח שם בעשרות, אם לא במאות אלפי תושבים. צריך את המים שם וצריך לחתוך. היום להילחם עם אילוצים סביבתיים חמורים כל כך כמו שמוצגים ועם תוספות של השקעות כדי להוציא צינורות מחוץ, אין לנו את הזמן. אין לנו את הזמן, אין לנו את הכסף, אין לנו את היכולת לקחת את האחריות הזאת.

לכן אני אומר בלב כבד שהאזור צריך ללכת אל המקום הטוב ביותר שאפשר לעשות עכשיו ולהתחיל - היה צריך להתחיל את זה כבר לפני שנתיים-שלוש – מחר בבוקר.

עוד הערה אחת קטנה. אנחנו נמצאים עכשיו בפרויקט של חצי מיליארד שקלים לטיהור אדמות רמת השרון, תע"ש רמת השרון. זה ייקח עשר שנים, חצי מיליארד שקלים. אנחנו לא יכולים לחכות. אין לנו את הזמן.

משהו קטן לגיורא. ראשית, שמחנו שהגיע גיורא שמבין במים והתמנה למנכ"ל רשות המים. גיורא בא והציע במקום שלא מקובל עלינו את ההצעה הכי טובה. הוא רק שכח שהיינו בסרט הזה. הייתה הצעה קצת צפונה, שבי ציון. בדיוק אותה הצעה. הייתה הצעה פנטסטית מבחינת רשות המים. שרגא ורגבה, זאת אותה הצעה. באזור של תושבים, בלב החיים של הגליל המערבי, להקים את המתקן הזה. לא שמענו ממשרד הבריאות. אני אומר לך שאם אני אגיע לבג"ץ זה רק על דבר אחד, שאף אחד לא המציא לנו מסמך למה אי אפשר לשאוב במקום עליו מדובר.

יותר מזה. אלמוג באחת הישיבות במועצה הארצית אמר תשימו מצע של אספלט או בטון בין הקרקע לבין המתקן, זה בסך הכול מאה דונם, לא יקר, ואפשר לבנות על זה את המתקן.

כל הזמן מקצינים כאן את הדברים. חוץ מזה, גיורא, בתכנית האב של רשות המים, אני רוצה לגלות לך, רשום לך באזור הצפוני ארבע שנים דיונים ב-ותמ"ל ועוד שלוש שנים דיונים בבג"ץ. זה לא המקום הכי מהיר. אני אומר לך שאם תפשילו שרוולים, ושמענו כאן את משרד הבריאות, משרד הבריאות יישן הכי טוב בלילה אם נתרחק ממקומות בעייתיים, אבל מה לעשות, יש גם תושבים בארץ הזאת. אפשר לחפש מקומות שלא משפיעים בצורה כזאת על התושבים. אפשר להתאמץ. אפשר לקחת מומחים, אפשר לבדוק את הדברים ולא שהאינדיאנים שם יסתדרו. מה זה האינדיאנים יסתדרו?

אני רוצה להגיד לכם שגם אני בא מתחום המים. אני חלוק על ההיסטריה של גיורא. אל תדאגו למים בגליל המערבי. תדאגו למים לכינרת, תדאגו למים לחיפה, תשימו מתקן התפלה בטירת הכרמל, תשימו צינורות כמו בתעלת המוביל שבנו מחדרה עד לכינרת. תשקיעו. אל תלכו למקום הכי קל על חשבון התושבים.

המתקן הזה, זה יפה להקים על הגדר של חיילים, של חטיבה אחת, גולני האהודה עלינו, להקים להם גדרות, חומות כמו שהיו בברלין והרסו אותן, כדי שהם לא יראו את המתקן, על הגדר שלהם. אמר ראש רשות המים אמירה אחת שהיא מקוממת ואני אתייחס אליה. להקים כאן מתקן ולומר שלא יראו אותו משבי ציון, זה אפילו לא אבסורד. זה על הבתים שלהם.

קוריוז אחד לעניין. דוקטור לנדאו, כולנו מכירים אותו, ידידנו, היה שר התשתיות, הגיע אלינו לסיור, לקחנו אותו למט"ש עכו, שלושה קילומטרים מכפר מסריק, רצו להקים שם את מתקן הפריקה לגז מאסדות הגז כי היה ויכוח. הוא עמד שם לפני כולם ואמר שבמדינת ישראל אי אפשר, בלתי אפשרי מאלף ואחת סיבות להקים מתקן פריקת גז בים. זה לא אסטרטגי, זה לא יעמוד בשום דבר. הלכו לבג"ץ והנה, מה קרה? מתקני הפריקה הוקמו בים.

חברת הכנסת לאה פדידה.

תודה. אני חושבת שיש כאן שני מושגים שאנחנו חייבים להתייחס אליהם כאשר הוא חלם והשני אי הידברות. לקחת וללכת למקום שנמצא במתחם כפרי, בנוף שהוא משאב טבע, במקום ששומר על צביון ועושה איזשהו איזון בין תיירות לבין שטחים פתוחים לבין אזור חקלאי ולהרוס אותו ולבנות בלבו מתקן – זה לפגוע. אנחנו מדינה לא כזאת גדולה שיכולה להרשות לעצמה לאבד משאבי טבע, לאבד נוף חקלאי, לאבד איכות סביבה., כשנמצאים בחוץ לארץ אנחנו מבינים כמה קטנים אנחנו וכמה חשובה כל שמורת טבע ונחל, במיוחד שבמקום הזה גם עוברים שני נחלים שנפגע בהם ונזהם אותם. אם המים נועדו לחיים והחיים נועדו לבני אדם, אז האדם צריך להיות משהו שאנחנו צריכים לשקול אותו.

מה זה אומר חוסר הידברות. בכל התסקירים שקראתי לא נדונו החלופות עד הסוף. כל מי שנמצא כאן מסביב לשולחן אומר לא טוב שם אבל צריך.

למה לא לנצל שני דברים בבת אחת? אם יש קרקע מזוהמת, חבר'ה, הגיע הזמן שאנחנו נטפל בקרקע הזאת ונרוויח שני דברים, גם מתקן התפלה במקום נכון שיעזור ויועיל למשק המים, וגם ננצל את ההזדמנות הזאת ונטפל בקרקע מזוהמת אחת ולתמיד. יש תחושה שיד ימין לא יודעת מה רוצה יד שמאל. במקום שישבו ביחד ויעשו את החלופות נכון, יש כאן ראש מועצה שמוכן להידבר, הביא חלופות גם אטרקטיביות שאנחנו בעצם יכולים להציל את משק המים, אבל לא, הולכים לפתרון קל, פתרון שפוגע באיכות סביבה, באיכות החיים של התושבים שלא נוכל להחזיר אותה. פגיעה ופציעה בנוף, בטבע ובמרקם המאוד מיוחד שנמצא בגליל המערבי, לא נוכל להחזיר וזה מעשה חלם.

אני מבקשת לעצור את הכול, לחזור לשולחן הדיונים, לקחת את ההצעה הזאת ולראות האם באמת אנחנו יכולים במכה אחת גם לטפל בקרקע מזוהמת. כפי שאמר כבוד היושב ראש, מה, נכריז על זה צ'רנוביל ונלך? אנחנו צריכים לטפל בנושא הזה ולא להשאיר את זה כך. אני באמת מבקשת לחזור לשולחן הדיונים, לבחון את החלופות המוצעות שהועלו כאן ולא לבחור בדרך חלמאית וליצור פצע שלא נוכל לטפל בו אחר כך במשך דורות. תודה.

תודה. חבר הכנסת חיים ילין.

כבוד היושב ראש, תודה. הלכתי דרומה כדי להבין למה אי אפשר לשים עוד מתקנים פוטו-וולטאים. אמרו שאין אפשרות להולכה. למה אין אפשרות להולכה? כי בעצם קיבלו החלטה שבמקום שהכבל יעבור מעל הקרקע, בעמודים, הירוקים נלחמו וצריכים להטמין אותו. צריך להטמין את הכבל הזה והמשמעות היא שאם הקו מוטמן, במקום שישים מיליון שקלים, עולה 210 מיליון שקלים. את זה הממשלה החליטה ולא אף אחד אחר.

גיורא, כשאתה בא ואתה אומר – וכרגע אני לא מדבר על המיקום – שכל קילומטר עולה 75 מיליון שקלים, המדינה יודעת לשלם תמורת זה שהיא מנווטת בין הצרכים והיא יודעת יותר טוב מה הצרכים לבין הכסף, לבין המשאבים. היינו יכולים לחסוך מזמן את כל הכסף הזה בהובלה אם היו עמודים למעלה וכבר חברת החשמל הייתה מסיימת את זה והיו לך עוד 10,000 דונם פוטו-וולטאים וזה היה מוריד את עלות החשמל.

כאן אנחנו מדברים באותה שפה. בסוף אלה מתקנים. אלה מתקני הולכה ואגירה. זה אותו הדבר. מה ההבדל בין חשמל למים? אותו סיפור.

מעלים את הנושא הכספי. אני חושב שהנושא הכספי הוא חשוב, לא בסכומים כאלה. לא מדובר על מיליארדים.

גיורא, אני חושב שאנחנו צריכים את המתקן הזה להתפלה, לא עכשיו אלא היינו צריכים אותו לפני חמש שנים. עכשיו אנחנו מסתכלים קדימה. בחיים שלי כראש רשות למדתי שני דברים, שאם אתה הולך נגד התושבים, זה לא יעלה יותר כסף אלא גם הזמן עולה כסף וזה ייקח לך, רק התנגדויות, חמש שנים. אני אומר לך שאם אני הייתי ראש רשות במקומו ולא הייתי רוצה את המתקן, הייתי עושה את המוות לכולם, בג"ץ וכל מה שאתה רוצה. למה? כי בסוף יורם מייצג את התושבים שלו. לא מעניין אותי עכשיו דברים אחרים, במיוחד שאין לו בעיה של מים.

אתה בא ואומר שיש ערבות הדדית במדינה. יורם יכול לתקוע עכשיו את כולם? הוא אומר, לא, יש אפשרויות אחרות.

אני יודע בדיוק על הנושא הזה של שרגא. מה הייתה השיחה הראשונה שלנו עת נכנסת לתפקיד? המתקן. נכון, בלי שאף אחד ידע כי רציתי להבין מה אתה חושב. הוא חשב שאפשר לעשות את זה בשרגא. אני מכיר את משרד הביטחון ואת צה"ל, גם שם היה צריך לשים ולא מעט כסף עבור ההתניה של משרד הביטחון אבל בגלל שהם אישרו, כאילו זה לא כסף שסופרים. זה לא נשמע טוב.

אני חושב שהמיקום צריך להיות בשיתוף פעולה עם ראש המועצה ועם התושבים והמשמעות, ואני מבין מה המשמעות, היא שאם זה המפרץ ועליו כולם מסכימים, אתה אמרת שכל קילומטר הוא 75, תעשו אתם לבד את המכפלות כמה צינור צריך וכמה כסף צריך להתפלה של המים.

תודה. חברת הכנסת יעל גרמן.

אני קודם כל מצטרפת לכל מילה שאמרה חבריי חברת הכנסת לאה פדידה וחבר הכנסת ידידי חיים ילין. לכל מילה ולא אחזור על הדברים.

אני רוצה לדבר אליך, גיורא. אתה בא ואתה אומר שאתה צריך את זה במהירות. אמר לך חיים שזה לא יהיה מהר. תשכח מזה. אבל מה אתה אומר? אתה אומר שאתה צריך את זה תוך ארבע-חמש שנים. יופי, אבל מה אחרי שזה יהיה? אחרי שזה יהיה שנים, לא ארבע-חמש שנים, ארבעים, חמישים ומאה שנים, זה יטריד את התושבים. זה לא מעניין אותך. אתה רק מדבר על המהירות.

למה את אומרת את זה?

כך זה נשמע לי. אני אומרת לך מה אני שמעתי ותקן אותי אם אני טועה.

אני מתקן אותך.

כרגע אני מדברת, אז אתה תקשיב לי. מה שאני רוצה לומר לך זה שאתה חייב לחשוב לא רק על המהירות בה אתה תעשה את זה וכבר שמעת שזה לא יהיה מהר כי ההתנגדות של התושבים תגרור אותך לשנים רבות של התכתשויות בבתי משפט שהן גם שוות כסף וגם זמן, אבל אתה צריך גם לחשוב על המטרד. כל המטרדים שציינו כאן, על המטרד שזה יהווה לתושבים אחרי שבמהירות, אם במהירות, תעשה את זה, והם יצטרכו לחיות עם זה שנים.

לכן מן הראוי, כפי שאמרו גם קודמיי, לשבת אתם, למצוא אתם את המוצא. אני מאמינה, כמו שאמרה לאה, שניתן להשקיע, אני קראתי 8.8 מיליון שקלים והיה כתוב גם אם זה יהיה פי עשר, שמונים מיליון, עדיין בהבדלים – ואני קראתי היטב את המסמך שנכתב וראיתי את העלויות – העלויות, גם אם נוסיף שמונים מיליון שקלים, עדיין העלות של מפרץ עכו, מה שנקרא פרוטרום, והטיהור שם יעלה יותר זול מאשר האלטרנטיבה הזו שהיא לא נכונה, לא טובה ומזיקה, ולטווח ארוך בוודאי שהיא מזיקה.

תודה. רבותיי, אני רוצה לסכם את הדיון. לא צריך לענות לה. אני לא מסכים אתה בעניין הזה.

גיורא, אני מכיר אותך ברמה האישית ואתה בן אדם שרגיש לאזרחים ולתושבים ואתה עושה את הכול בשביל התושבים.

הוא הכי רגיש.

אני לא יכול להכריע בעניין וזה גם לא בסמכות שלי אבל אני מרגיש כאן שמבחינת התושבים, הם מרגישים שהם לא חלק מהתהליך באופן אינטגרלי ובאמת שותפים אמיתיים אלא מודיעים להם ומתקדמים. זה לא רק בקטע שלך, זאת אומרת, זה לא במשמרת שלך אלא התהליך הזה התחיל הרבה לפני.

אני מציע כרגע לקחת פסק זמן של חודשיים-שלושה ולעצור לרגע. אני מבין את הדחיפות שלך. זאת האחריות שלך ואני מבין את זה. בסוף אם יהיו מים במדינת ישראל, זה אתה. לכן אני אומר שאני מבקש שתיקח פסק זמן אמיתי מכל הקידום, של חודשיים, ותשב שוב פעם עם המועצה ועם הגורמים האזרחיים שם. שתף את משרדי הממשלה. אני מעריך שאם ייעשה ניסיון אמיתי וכן, למרות שאני לא בטוח שבסופו של דבר יכול להיות שתהיה חלופה אחרת. בסופו של דבר גם הם מבינים את האחריות. התושבים שם הם אנשים אחראיים והם מבינים שבסוף אנחנו צריכים מים. לכן הם מייצרים חלופות. הם השקיעו כאן הרבה כסף של המועצה וגם הרבה זמן אישי של האנשים כדי לייצר חלופות וזה דבר שבדרך כלל אני לא פוגש כאן. בדרך כלל באים תושבים, מתלוננים והולכים.

אני מבקש שתשבו ביחד. אני גם אדבר עם אביגדור כדי שיעצור את זה ב–ות"ל כדי לא לקדם את זה. קחו חודשיים. זה לא הרבה זמן יחסית לגודל האירוע ואני מסכים עם חברת הכנסת גרמן שבסוף מדובר על מתקן שמי ישב שם? סידרנו אותו למאתיים השנים הבאות ואם עשינו שגיאה, איך תמיד אמרתי? אם עשינו שגיאה תכנונית, זה דבר הכי גרוע. תמיד הזמן הוא בתכנון. בביצוע, עזוב. גלש עוד שנה, פחות שנה, פחות חשוב. הסיפור של התכנון הוא הכי חשוב.

כמו שאני מכיר אותך, אתה בן אדם נדיר מבחינתי וגם עם לב גדול. באמת, בואו קחו את זה, תעשו אתם דיון קצת יותר ממצה ואמיתי כך שיהיו שותפים לו התושבים באופן מעשי ובעזרת השם אני מקווה שבאמת בסוף לפחות תתקבל החלטה שגם אם לא מרוצים ממנה, אנשים מבינים שאין בלתה, זה מה שיש וזהו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00.