ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-20OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 186

מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום שלישי, כ"ד בכסלו התשע"ח (12 בדצמבר 2017), שעה 12:00

הקלות הבלתי נסבלת של קניית רובי אוויר והשימוש בהם בידי ילדים ובני נוער

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר

רפ"ק ויקי אלעמרי - ראש תחום מניסה והסברה נוער, המשרד לביטחון פנים

ג'ק אדרי - ראש תחום טכנולוגיות באגף כלי ירייה, המשרד לביטחון פנים

מאיר פיקס - לשכה משפטית, המשרד לביטחון פנים

נאווה זקן - יו"ר ועדה בין-משרדית לצעצועים, סמנכ"ל מסחר ואכיפה, משרד הכלכלה

ריקי מימון - מנהלת תחום יבוא, משרד הכלכלה

הילה סגל - מנהלת היחידה לאקלים מיטיבי, מפקחת למניעת אלימות, משרד החינוך

איריס סעדון - מנהלת תחום בכיר חוקיות היבוא ברשות המיסים, משרד האוצר

ליאורה מנחם - ממונה פרויקטים חוקיות יבוא, רשות המיסים, משרד האוצר

גבריאלה פיסמן - עורכת דין, ע' היועמ"ש לממשלה, ממונה יעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

אפרת טפליץ - עוזרת ראשית, משרד המשפטים

מאיר רוט - יו"ר חטיבת כלי ירייה ומטווחים, איגוד לשכות המסחר

יסמין הרמן וייס - מנהלת תחום כלי ירייה ומטווחים, איגוד לשכות המסחר

רחלי הכהן - עורכת דין, המועצה הלאומית לשלום הילד

לילי הלפרין - יו"ר תכנית אמ"ת לנוער בסיכון

דוד דהן - יו"ר הארגונים החברתיים בכנסת

מתן צדיק - לשכת הקשר של הסתדרות המורים עם הכנסת

שמרית גיטלין שקד

תמי ברנע

ר.כ., חבר תרגומים

הקלות הבלתי נסבלת של קניית רובי אוויר והשימוש בהם בידי ילדים ובני נוער

צהריים טובים לכולם. ברשותכם אני פותחת את דיון הוועדה בנושא הקלות הבלתי נסבלת של קניית רובי אוויר והשימוש בהם בידי ילדים ובני נוער.

לפני שאנחנו נפתח בדיון, אני רוצה שאנחנו נצפה בכתבה ששודרה בערוץ 10. היא תהיה בעצם איזו שהיא פלטפורמה וטריגר לדיון ואחר כך ננתח בעצם באיזו מציאות אנחנו נמצאים ומה אנחנו צריכים לעשות כדי לשנות אותה.

אז בבקשה.

מוצג סרטון

אני חושבת שהשידור מקפל בתוכו את כל הסוגיה והוא באמת פלטפורמה לדיון, כשאני אומר, יש שלושה דברים שמאד מטרידים אוי. פעם אחת זו באמת הקלות הבלתי נסבלת שבה אפשר להשיג את כלי הנשק הזה.

הפעם השנייה זו תפיסת המציאות של הילדים, מבחינת השימוש שהם עושים בכלי הנשק. זאת אומרת מבחינתם זה מעשה קונדס, זה עוד צעצוע ולאט לאט זה יתפתח גם לכלי שדרכו אפשר, אתם יודעים, להשתעשע ולהפחיד את החברים וזה הגיע עד לכדי שימוש בהפחדה של סגל, שגם כאן זה אומר משהו עלינו. איפה הסמכות של המורים, איפה ההרתעה שיש לילדים בנקיטה שלהם באלימות כלפי סגל חינוכי. זאת אומרת תנסו רגע לחשוב על זה, ותבינו שזה כשלעצמו גם תופעה שצריך לטפל ובה והיא לא נתפסת; שלא לדבר על ההיבטים הביטחוניים. אנחנו נמצאים במדינה שלצערנו הרב אנחנו מאוימים, אם זה סכינאות, אם זה פיגועים בצורה אחרת. לא נוכל לדעת מתי זה ביביגאן ומתי זה נשק חם. זאת אומרת יש לזה עוד הרבה מאד השלכות מעבר לעצם זה שזה רובה אוויר.

השאלה היא איך אנחנו פעם אחת ממגרים את התופעה הזו, את הדבר הזה שנחשפנו אליו לפני שהוא באמת הופך להיות מכת מדינה, ופעם שנייה איך אנחנו מתמודדים מבחינת הילדים, כדי שהם יבינו שזה לא משחק מחשב ואנחנו לא נמצאים באיזה שהוא סרט מלחמה.

אז אני אפתח עם המשרד לביטחון פנים. מה זה? זה כלי נשק? זה כלי ירייה? איך אנחנו אמורים להתייחס לזה מבחינת המהות החוקית של זה.

שלום. אנחנו מתייחסים לדבר הזה, שנקרא איירסופט, לא ככלי ירייה. ההגדרה הקיימת בחוק כלי ירייה מתייחסת לרובים ולדברים ספציפיים והאיירסופט הזה לא נכלל בהגדרה של כלי ירייה. לאור הבעייתיות שקיימת בשימוש, כמו שראינו בסרטון, אנחנו ביחד, בשיתוף פעולה עם המשטרה ועם משרד הכלכלה, רוצים לקדם הצעת חוק במסגרת חוק הפיקוח על צעצועים מסוכנים, שתאסור החזקה אל הדבר הזה שנקרא אייר-סופט, וגם כלים נוספים שנגדיר אותם וככה למעשה לתת מענה לתופעה הזאת. זה מבחינתנו כרגע.

מה זה רוצים? כאילו רצון טוב זה יופי, מה קורה בתכלס?

לא, זה יותר מזה. כרגע על שולחן ועדת הכלכלה מתנהל דיון וזה בשלבים מתקדמים, אני מקווה, כדי באמת להביא את זה לפיתרון כמה שיותר מהר.

אוקיי, זה אומר שבעצם המשמעות של הצעת החוק, ברגע שזה עובר וזה נכנס לספר החוקים, מה זה אומר? מי שמחזיק את כלי הנשק הזה ומוכר אותו זה פלילי? יש מאסר או איזו שהיא סנקציה לצד זה? ילד שמשתמש בזה מה זה אומר?

יש כוונה לאסור החזקה וייצור וייבוא וייצוא וכמובן תהיה על זה גם סנקציה פלילית. כרגע אנחנו עדיין לא יודעים לתת תשובה, כי זה בדיונים עם המשטרה ועם משרד המשפטים לגבי מה העונש שיהיה על זה, אבל בהחלט זה יהיה משהו פלילי.

צריך שוב רק להגיד שהכוונה היא לא לתת לזה רישיון, אלא לאסור את ההחזקה ואת הייצור והייבוא של האיירסופט הזה ומי שכן יוכל לעשות שימוש בזה, זה יהיה במסגרת עסק, שמשרד הכלכלה ייתן לו היתר עם תנאים ולאחר שהמשטרה תבדוק את בעל העסק. כן נאפשר מנגנון שיאפר שימוש בזה, אבל לא לאזרח הפרטי ורק במסגרת עסקים לצורכי ספורט.

אוקיי, שמרית היועצת המשפטית רוצה לשאול.

אז בעצם היום כרגע גם מכוח צו הפיקוח על מצרכים ושירותים, איסור ייצור-יבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים, בעצם אתם יכולים כבר היום לאסור את ההפצה, את המכירה, את כל הפעילות הזו שאתה מדבר עליה, ככל שזה חל על העוסק. כרגע אני מבינה שאתה מדבר על הצעת החוק שנמצאת בוועדת הכלכלה, שבעצם מנתקת את הזיקה של צו הפיקוח למצב חירום, אבל בעצם אני מנסה להבין מה יהיה ההבדל. כי גם היום כבר יש לך את האיסור הזה.

היום האיסור על משרד הכלכלה, באחריות משרד הכלכלה. היום זה לא בדיוק מוגדר, אבל האיסור הוא על החזקה, סליחה, על ייבוא והחזקה לצורכי עסק.

גם למכור וגם להעביר.

כן, אבל לצורכי עסק, לא החזקה פרטית. המטרה של התיקון לחוק זה לאסור גם על החזקה פרטית.

אוקיי.

זאת אומרת גם אסור יהיה למכור את זה, אלא אם כן זה לצורכי ספורט.

נכון.

וגם אסור להחזיק בזה. זאת אומרת שגם המחזיק, זה יהווה איזו שהיא עבירה פלילית. מה קורה כשאנחנו מדברים על ילדים? אנחנו יודעים שבעצם ילדים מתחת לגיל 12 בכלל לא נושאים באחריות פלילית. מה אנחנו יכולים לנקוט כלפיהם?

באמת כפי שהערת זה בעייתי כלפי ילדים, כי הם באמת לא נושאים באחריות פלילית, אבל המשטרה, עם הכלים שיש לה, תיתן מענה גם לתופעה הזאת; וכמובן יש כאן עוד שחקנים. זה משרד החינוך וזה עוד גורמים שצריכים לתת מענה לבעיה הזאת.

נכון. אוקיי, אז אני רוצה רגע להתחבר לסוף הדברים שלך. אין שאלה שלצד ההרתעה והענישה אנחנו רוצים שיהיה פה גם תהליך חינוכי, כי בסופו של דבר אנחנו רוצים להרוויח את הילדים האלה ולהסביר להם שתפיסת המציאות שלהם היא לא בדיוק המציאות עצמה ולא כפי שהדברים צריכים להיות מבחינה נורמטיבית, בלי שאנחנו כמובן מוותרים על ענישה והרתעה. אני אומרת את זה, חוזרת ואומרת, כי אם אנחנו לא נעשה גם את זה, אז אנחנו לא באמת נצליח לייצר כאן איזה שהוא שינוי.

כאן אני רוצה לפנות למשרד החינוך בהיבט הזה. מה עושים שם? מה עושים בתוך מערכת החינוך? איך אנחנו בעצם מגיעים לילדים האלה ומסבירים להם, חברים, זה לא משחק ילדים.

אני הילה ממשרד החינוך. אני רוצה להגיד שאנחנו מקבלים פניות בתקופה האחרונה באמת מבתי ספר. המורכבות הגדולה שלנו היא עם ההורים. יותר קשה לנו בפער שבין ההורה, שחושב שזה משחק או צעצוע, וכשמדובר בילדים צעירים, ילדים מתחת לגיל 12, מי שקונה, מי שרוכש, מי ששם נמצא ויודע על הפעילות של הילד עם רובה האוויר זה ההורים.

אז על פי הנהלים שלנו, קודם כל, על אף שזה לא מוגדר בחוק, מבחינתנו על פי חוזר מנכ"ל, עצם ההבאה של רובה אוויר לבית ספר, מחייבת הגשת תלונה במשטרה ובמידה ומדובר בילד מתחת לגיל האחריות הפלילית, פנייה לעובד סוציאלי לחוק נוער, בשל הדאגה הגדולה להתנהלות שכזאת. אבל אני יכולה להגיד, מכמה פניות שאנחנו מודעים אליהן לאחרונה, שהדיאלוג עם ההורים הוא מורכב, כי הדאגה היא לא רק לשימוש בתוך בית הספר, הדאגה היא גם לשימוש שקורה אחר הצהריים עם חברים ובזמנים שבית הספר לא מתקיים. ושם יש מקומות שבהם ההורים לא רואים את המורכבות ולא מבינים את הבעיה וכאן זה חוזר לאיזו שהיא החזקה משותפת של כולנו ביחד.

נכון, כי זו באמת תפיסה, אגב. זאת אומרת ילד שהוא ילד טוב, לצורך העניין, שההורים קנו לו את הצעצוע הזה והוא מחזיק בו, אז לא נראית איזו שהיא דרמה גדולה, אבל אנחנו כולנו רואים לאן זה בעצם יכול להתגלגל וזה מחזיר אותי חזרה רגע למשרד לביטחון פנים.

אנחנו רואים את הסרטונים האלה ביוטיוב, אנחנו רואים את זה ברשתות החברתיות. אנחנו חייבים לסנן אותם. זאת אומרת תראה, ילדים שמספרים איפה הם קונים את זה, איך משתמשים בזה, מה אפשר לעשות בזה. הם נותנים רעיונות גם למי שלא היו לו רעיונות עד היום. איפה אנחנו כאן כמערכת, אפרופו האפליקציה של מאור וכל מה שאנחנו מנסים לייצר כחלק מהביטחון שלנו באינטרנט. איפה אנחנו?

כפי שציינתי מקודם, אנחנו מודעים לבעיה ולחומרה שלה ואנחנו באמת פועלים כדי בהקדם לתת את המענה החוקי שיאסור החזקה, שימוש וייצור.

עזוב את זה. איך אנחנו מסננים את התכנים האלה? איך אנחנו בעצם מקבלים את הכלים כדי שכל סרטוני היוטיוב שראינו, של הקטינים שהיו שם, פשוט מוסרים מהרשת. ההתכתבויות שלהם. מנהלת הוועדה, בהקלה פשוטה של איך רוכשים או איפה רוכשים רובה אוויר, חוברת בעניין של רגע. בכלל לא צריך להתאמץ. זה רק לבחור מכל האפשרויות שיש כאן. איך אנחנו שולטים בסינון התכנים האלה ברשת?

אני לא-. אין לנו - - -

מישהו אחר?

זה יותר לדעתי משרד התקשורת, ולא בטוח, ככל שההבנה שיש לזה מורכבות וזה חשוב וכל מה שאמרת, אני מסכימה. הסרת תכנים זה לא כל כך פשוט, כי יש את המורכבות של מה מותר, מה אפשרי לחסום ולא אפשרי וצריך לעבוד בעצם מול הגורמים שקשורים לאינטרנט כמו פייסבוק ולשבת איתם לאיזה שהוא דיון משותף, כדי להחליט על הסרת הסרטונים האלה.

מה המשמעות של אפליקציית מאור בתוך הסיפור הזה?

אז באמת צריך לפנות לאפליקציית מאור ולהעלות את הנושא הזה אחרי הדיון הזה ולשמוע את חוות דעתם, כי הם בעצם עובדים עם כל הגורמים האלה, שעליהם אנחנו מדברים בנוגע לרשתות החברתיות ולבדוק מבחינה מעשית פרקטית מה באמת ניתן לעשות כדי לסנן את כל התכנים האלה.

מישהו יודע לומר לי מה הסטאטוס של האפליקציה, מבחינת הפעלה שלה? לא? אוקיי. אז אנחנו באמת נכנס לדיון את כל השותפים.

צריך באמת לפנות ואנחנו יכולים לפנות למערך מאור ולראות איפה זה עומד באמת, הנושא זה.

אוקיי.

אני הייתי רוצה להגיד משהו קטן.

בבקשה, רק שם לפרוטוקול.

ג'ק אדרי, ראש תחום טכנולוגיות בכלי ירייה. קודם כל יש הבחנה. צריך לעשות את ההבחנה בין איירסופט לרובה אוויר. רובה אוויר הוא ברישיון, איירסופט הוא לא ברישיון, אז ככה שצריך לשים את הדברים על דיוקם, כי איירסופט זה מה שאנחנו ראינו בכתבה.

לגבי האיירסופט יש עוד עניין, שגם המשטרה העלתה. גם המפכ"ל ביקש, בגלל שיש אפשרות לעשות הסבה לעוד גורם מאד בקלות, על האיירסופט, לרובה אמיתי, לרובה חי. וזה עוד היבט שצריך לתת את הדעת עליו.

שמה המשמעות של זה?

המשמעות זה לקחת כמו שראינו - - -

כן, לקחת רובה כזה, להפוך אותו לרובה אוויר – אתה אומר צריך לתת על זה את הדעת, מאיזו בחינה?

לא רובה אוויר.

לנשק חם?

לנשק חם.

לזה הצעת החוק באה לתת מענה, לדבר הזה. גם לחשש מהסבה.

זה אומר שבעצם אז אסור להחזיק את זה ואסור למכור את זה, בין אם זה איירסופט, רובה אוויר, או כל כלי נשק אחר שאפשר, כלי ירייה אחר שאפשר להפוך אותו לירי בנשק חם. אוקיי.

נציג משרד הכלכלה. סליחה, אתה לא סיימת?

כן, עוד משהו. זה נושא אחד. נושא שני, לשאלתך, כשתהיה אפשרות לבקר את הייבוא והייצוא, אז פה בעצם נוכל לבקר מי מוכר את הדברים ופה אני מתחבר למשרד החינוך, שבאמת ההורים הם הרוכשים בסופו של דבר של האיירסופטים האלה. ואם נבוא ונבקר על הדברים האלה היום, ואני אישית שבוע שעבר ביקרתי אצל הבחור הזה, קוראים לו אליה, מטקטיקל זון, שהוא בעצם הגוף כמעט היחיד שמוכר את האיירסופט. בטעות מישהו הגיע עם רובה שנראה אמיתי לגמרי ושאלתי אותו מאיפה הוא קנה. הוא אמר לי שיש איזה מישהו ברחובות או בראשון שמכר לו והוא מתאמן בגינה. וההורה מגיע ורוצה.

זה בעיני, ודרך אגב גם בעיני המכון של הירייה, של טקטיקל זון, שהוא רוצה להחזיר את זה. מבחינתנו הוא מוכן שרק יתאמנו אצלו, ודאי. אבל זו הבעיה ושגם ההורים קונים את זה.

אז יש לי פה שאלה קשה אולי ואני באמת שואלת אותה. זו לא קביעה, כי אני יודעת שזה מורכב, אבל במיוחד לגבי ילדים שהם מתחת לגיל האחריות הפלילית, אם לא כדאי להטיל אחריות על ההורים, כי ההורים הם אלה שרוכשים את זה.

אז אני אבקש לבחון את זה, כי יכול להיות שדרך זה אנחנו נוכל לייצר הרתעה גם בקרב הילדים וגם בקרב ההורים.

לגבי כל צעצוע, אבל זה לא בהכרח רק לגבי העניין הזה. זה שאלה כללית.

כל צעצוע מסוכן.

אבל זה יכול להפוך להיות כלי ירי חם. זה קצת בדרגה גבוהה יותר, נכון.

בואו נתחיל שם. איפה שהוא צריך להתחיל. במיוחד כשאנחנו מדברים על כלי שיכול להוות סיכון וכבר עכשיו הסבירו לנו שהוא אפילו יכול להפוך להיות כלי לירי בנשק חם, אני חושבת שזה יכול לייצר הרתעה ואני אומר גם למה. אתה דיברת על הסיפור של ייבוא. אנחנו יודעים שהיום אפשר לקנות גם לא בחנויות וגם לא אצל מאכרים, כמו שמצאנו כאן ברחובות, אפשר פשוט לקנות את זה באינטרנט.

כן, אבל יכול להיות ש - - -

מה אנחנו עושים אז?

אז הצעת החוק שדיברתי עליה אמורה לתת מענה להחזקה וכל החזקה פרטית תהיה עבירה ויהיה על זה סנקציה פלילית.

בלי קשר מאיפה קנית את זה.

כן, בלי קשר לאיפה קנית, בהחלט.

אז אני מבקשת לשקול את הסיפור של אחריות הורים במקרה שבו הילד נמצא בעצם מתחת לגיל האחריות הפלילית, ואז אנחנו מכסים גם את השטחים האפורים. זה לא אומר שלא צריך לעשות עבודה עם הילדים וזה לא אומר שהם לא צריכים להבין שהסיפור הזה הוא לא בדיוק משעשע, כפי שהם חושבים. אגב, אני חושבת שמערכת החינוך צריכה להיכנס לשיח הזה גם בלי קשר למה אנחנו עושים פה ברמה החוקית, מהטעם הפשוט. הילדים באמת ובתמים יכולים לראות בזה מעשה קונדס.

זאת אומרת אני ככה מדמיינת את עצמי נכנסת לכיתה של ילדים בכיתה ה'-ו' ומדברת איתם. מבחינתם זה פורים. אז הם קצת הקדימו אותו, לא כזה אסון גדול. ואם אנחנו נהיה שם כדי להראות להם מה ההשלכות שיכולות להיות לזה ושהנשק הזה יכול להפוך להיות משהו שהוא הרבה יותר מוסכן ולוקח חיים ויכול להפסיק להצחיק באיזה שהוא שלב, אז יכול להיות שהם יבינו את המשמעות של זה ואנחנו כבר נחסוך, אתם יודעים מה, גם אם לא את הכל, אז 50% מהמקרים הפוטנציאליים.

המערכת חייבת להיות פה בשילוב ידיים, כי אחרת אנחנו פשוט נפספס.

המועצה לשלום הילד.

רחלי הכהן. אז אני לא רוצה לחזור על דברים שכבר נאמרו. אני כן רוצה להגיד שגם אני הבוקר ערכתי איזה סוג של בדיקה קצרה. נכנסתי לאתר ובאמת תוך שנייה ביד 2, בכל מקום אחר מוכרים את זה בלי סוף.

כן גם להגיד שלמרות התיקון של חוק הפיקוח על צעצועים מסוכנים, אני חושבת שצריך להיות עכשיו גם משהו אפילו זמני, שהאחריות תהיה באמת גם על המחזיק אבל גם על המוכר וכן שתהיה אכיפה גם במישור הזה כלפי המוכרים. וברור שאנחנו מצטרפים פה למה שנאמר פה על משרד החינוך. אנחנו חושבים שבסופו של דבר ילדים צריכים להיות בסביבה מוגנת וחלק מהזכאות שלהם בסביבה מוגנת, זה גם זה שבעצם המורים יהיו מוגנים וכל הביטחון יהיה אישי.

אז בהקשר של הדברים שלך, ממה שאני מבינה, משרד הכלכלה, אסור להם למכור.

אני מדברת על אנשים פרטיים ביד 2.

קודם כל בואו נשלים. שמי נאווה זקן, אני יושבת ראש ועדת צעצועים מסוכנים הבין משרדית. בחודש הזה אנחנו רק מתעסקים פה וכבר פעמיים הספקתי להיות בוועדה כאן. העניין שאנחנו מטפלים בחוק צו הפיקוח על מצרכים ושירותים, שבחלקו יש את הצעצועים המסוכנים.

לגבי האיירסופט והפיינטבול, העמדה של המשרד שזה כבר לא צעצוע מסוכן. זה הוגדר בזמנו כצעצוע מסוכן. אם הייתי יכולה לתת מ-1 עד 10, אז היום אנחנו נמצאים כבר ב-9.5. אני מתחברת למה שידידי אמר פה, רק להחליף את המחסנית בגולות וזה כבר הורג.

אבל זה לא נכנס כרגע למסגרת החוק.

אני מדברת באופן כללי על מה שעזר. העמדה שלנו היא להעביר את זה לחוק כלי ירייה ואנחנו כרגע נמצאים בשולחן הדיונים, משרד המשפטים, המשרד לביטחון הפנים, משרד הכלכלה ומשטרת ישראל.

כדי שזה יוגדר ככלי ירי, גם האיירסופט?

אנחנו מנסים למצוא את האיזון.

זה מענה משולב שגם משרד לביטחון הפנים ייתן מענה וגם משרד הכלכלה.

בדיוק, כן. המשרד לביטחון הפנים לא כל כך אוהבים את זה, אבל אנחנו מנסים למצוא איזו שהיא הגדרה משולבת לעניין הזה. אנחנו נותנים אישורי ייבוא ותיכף ויקי תשלים, אנחנו נותנים אישורי ייבוא להביא את זה רק למתקני ספורט ומועדוני ירי מובחרים. הבעיה שבאכיפת החוק אנחנו לא יכולים להיכנס למועדון הירי ולבדוק אותו, זאת הבעיה שלנו.

למה?

כי בחוק כלי ירייה יש להם רישיונות בהחזקת כלים, יש להם את מספר הכלים המאושרים בחוק, יש להם את הרישיונות לייצור.

אוקיי, אז כאילו על פניו הם עובדים בצורה חוקית ותקינה.

הם עובדים, נכון, אבל אנחנו לא באים - - -

אבל הם לא הבעיה שלנו, הבעיה שלנו זה הילדים שמסתובבים.

אז אני רוצה להגיע לנקודה הבאה. נגיד והמועדון הזה נסגר, הוא לקוח את הכלים והוא יכול למכור אותם החוצה. מי מונע בעדו? אף אחד לא מונע. אז הכלים האלה מסתובבים. קודם כל אין פיקוח על הכלים האלה, אנחנו גם לא יכולים לאכוף את זה בתוך מועדוני הירי, אז זו עוד בעיה. אז כל הבעיות האלה, שאני מונה כאן, שמנו אותן על השולחן מול משרד המשפטים, מול המשרד לביטחון פנים ואנחנו ממש יושבים על המדוכה. אני מקווה שזה יהיה.

לגבי האכיפה, אני רוצה לענות. אנחנו הצגנו בפני השר אלי כהן, לפני שבוע הייתי אצלו והצגתי לו את המצב. אנחנו מקימים יחידת אכיפה. יש יחידה, אבל היא מאד קטנה. אנחנו רוצים להרחיב אותה ואנחנו מקווים שאנחנו גם נענה בחיוב, כי יש הרבה מאד דברים שאנחנו צריכים לאכוף בעניין הזה.

זאת אומרת ההרחבה של יחידת האכיפה היא לא רק בגלל הסיפור של האיירסופט אלא - - -

צעצועים מסוכנים בכלל אני מדברת.

בכלל.

אנחנו מדברים עכשיו לקראת פורים, אנחנו עובדים יחד עם משרד החינוך. אנחנו מוציאים עלוני הסברה לבתי הספר, יחד עם משרד החינוך. אנחנו עושים עכשיו איזה מבצע משותף, אנחנו מכינים את זה לקראת פורים, כדי שגם הנושא החינוכי ייכנס לעניין הזה, זה לא מספיק האכיפה. אבל אנשים הם מצחיקים. אם אנחנו תופסים נגיד מישהו עכשיו, האכיפה הפלילית, אז הוא מקבל 5,000 שקלים קנס, זה, תסלחו לי - - -

אז אולי שם שווה לעשות את השינוי.

אז בשביל זה אנחנו עובדים על החוק החדש, שזה יהיה בחוק העונשין עד 3 שנים, נכון?

לא, אנחנו מתנגדים לתיקון לחוק העונשין.

שנה?

לא, התיקון הוא בחוק כלי ירייה, הוא לא בחוק העונשין.

סליחה. אני לא משפטנית, למזלי הטוב.

תיכף משרד המשפטים יסביר.

כן, אז אנחנו דרשנו שזה יהיה שלוש שנים לפחות, שיהיה עונש הרתעתי שיהיה הרבה יותר. מקבלים היום קנסות מצחיקים ואם הוא מוכר כלי נשק כזה ב-150 שקלים או ב-200 שקלים ומוכר כמה נשקים, אז הקנס שלו בטל ב-60. אז אין מה לעשות.

נכון. שווה את הסיכון.

נכון. ולכן זה מסתובב הרבה. אני לא מדבר על ההברחות עם מכולות שלמות, שאת זה אנחנו לא יכולים לעצור.

למה?

אין אפשרות לעצור. אם נכנסת בנמל אשדוד מכולה, מבריחים הכל, מבריחים אמל"ח, אז צעצועים מסוכנים על אחת כמה וכמה מבריחים.

כן, אבל השאיפה היא בעצם לנטרל את ההברחות של האמל"ח. אני בטוחה שלא נתנהג בכזאת קלות להברחות של סמים, אז אני חושבת שגם לזה באותה מידה.

נכון, אנחנו באותה מידה עובדים מול המכס. עכשיו אנחנו משלבים זרועות לעניין הזה ואני מקווה שגם את הנושא הזה אנחנו נפתור. זה נושא מאד חשוב וזה בנפשנו. אם הייתי מביאה לכם סרטון איך ילדים נפצעים מהדברים האלה, הייתם מזדעזעים לא רק מהכתבה הזאת. פשוט הייתם מזדעזעים איך זה נראה.

כן, נכון, אני יכולה להעיד ממקור אישי. כשרובה הביביגאן יצא לשוק לפני כמה שנים, הוא היה אצל כל ילד קטן, עד שהתחילו להבין שזה יכול להוציא עין ולגרום לכל מיני נזקים וזה נשאר במקום הזה. כמו שאנחנו מדברים על פורים ועל ההימנעות מסכנה בפורים, זאת אומרת פחות או יותר על אותו משקל. רק כשהיום אנחנו מבינים, כמו כל דבר בעולם המתקדם שלנו, שהדברים הולכים ומשתכללים וזה כבר הופך להיות סצנריו אחר לגמרי, מעוד צעצוע מסוכן ששוכב בבית של מישהו.

המכס, התייחסות – מכולות.

אנחנו המכס.

אם אתם רוצים לשמוע על הייבוא, אז יש פה את ריקי בנושא הזה.

בשמחה. רק התייחסות לאמירה שלה – מכולות נכנסות. באמת אין כזה פיקוח? זאת אומרת מחר אני יכולה להביא מה שאני רוצה לארץ?

לא, לא, ממש לא. שמי איריס סעדון, אני ממונה על חוקיות הייבוא במכס. כמובן שאנחנו אוכפים וכמובן שאנחנו מחפשים את כל ההברחות ואנחנו תופסים המון, וכשיש לנו תפיסה יפה אנחנו משתפים את משרד הכלכלה שיבוא לראות מה תפסנו. אין דבר כזה. שום דבר לא נכנס חופשי תחת העין שלנו. הבעיה היא שהרבה משלוחים נכנסים ללא הבדיקה שלנו. לא כל מכולה עוברת אצלנו שיקוף.

למה? כי זה רנדומאלי או מה?

זה רנדומאלי. כי המטרה, זאת אומרת השאיפה היא באמת לשחרר ולתת לסחר לזרום. אז יש לנו את ניהול הסיכונים שלנו, שאנחנו יודעים לסמן מכולות מסוימות. אנחנו עובדים על הרבה מודיעין. אנחנו מקבלים הרבה מידעים מודיעיניים שאנחנו שמשהו הולך להגיע לארץ.

כמובן בטוח שדברים מתפספסים. זאת אומרת מה זה מתפספסים? אנחנו לא יכולים לבדוק את 100% המכולות, אבל אנחנו כן אוכפים - - -

מה, זה קצת עניין של מזל?

לא, זה לא עניין של מזל, בגלל שיש לנו מערכת סיכונים והיא מפותחת מהיום ואנחנו עובדים היום בעיקר עם מערכת הסיכונים, אז יש לנו יבואנים שהם חשודים ויש לנו ייבוא ממקום מסוים שהוא חשוד. זאת אומרת יש לנו כל מיני סממנים שמחשידים משלוח מסוים. אנחנו עושים את החישובים בתוך המערכות שלנו ומכולות נופלות לבדיקה. וראייה לכך שבאמת הרבה מכולות נתפסו שם באשדוד עם אמל"ח ועם צעצועים מסוכנים, במיוחד לקראת פורים ואנחנו יודעים ואנחנו מחפשים אותם לקראת פורים.

יש לנו הגברת פיקוח לקראת פורים דווקא לדברים האלה. אז אי אפשר להגיד שאנחנו מזרימים את הסחורה בלי פיקוח. הפיקוח שלנו הוא גם רנדומאלי, אבל הוא גם הרבה ניהול סיכונים וניהול הסיכונים שלנו אמור לסגור ככל שניתן. כמובן אם נקבע עוד מידעים לקראת פורים, אם אתם יודעים על יבואנים מסוימים - - -

לא רק לקראת פורים. אנחנו היום - - -

לא, אני אומרת באופן כללי, אבל עכשיו אני אומרת כי זה מה שהכי על הפרק עכשיו. אז אם אנחנו מקבלים מידעים אנחנו יודעים להזין אותם למערכות שלנו ואנחנו יודעים לעצור משלוחים ואנחנו עושים את זה.

מה לגבי הזמנות באינטרנט?

הזמנות באינטרנט – ברגע שזה מגיע בדואר, גם בדואר יש לנו את ניהול הסיכונים שלנו. נכון שכמויות החבילות בדואר הן אין סופיות והדברים זורמים. עכשיו עם המעבר למודיעין אנחנו מקוים שתהיה לנו שם יותר אכיפה, כי אנחנו מבקשים שמרבית החבילות יעברו שיקוף ואנחנו נדע מה יש בתוכן. ושוב, גם שם יש לנו ניהול סיכונים. זאת אומרת אנחנו יודעים - - -

מה זה ניהול סיכונים?

ניהול סיכונים זה מערכת של סימנים מחשידים. זאת אומרת אנחנו יודעים להכניס כל מיני נתונים לגבי משלוחים, כמו שאמרתי, משלוחים או יבואן מסוים או מדינה מסוימת. פרטי מכס מסוימים שאנחנו יודעים שדרכם יכולים להיכנס גם דברים שהם אסורים. זה אצלנו ניהול הסיכונים. אז גם בדואר אנחנו מנסים לעשות את זה. כיום אנחנו כולנו יודעים שבדואר יש בעיה. אנחנו מקווים שהיא תיפתר באמת עם הפתיחה של מודיעין באופן מוחלט, עם הכניסה שלנו לגמרי.

של מרכז החלוקה במודיעין את מדבר.

נכון, נכון. כיום יש לנו הרבה ייבוא בדואר חבילות בתל אביב ושם האנשים שלנו יודעים לחפש גם את הדברים האלה. עוצרים מה שאפשר ומה שאי אפשר - אנחנו מקווים שהחוק החדש ייתן מענה גם לייבוא האישי, כי הייתה שם איזו שהיא בעיה עם הייבוא האישי, שלא נותנים לנו סמכות כמכס בייבוא האישי, ואז אמרנו אז פה אנחנו בבעיה. אז פה אני מקווה שאנחנו - - -

טוב, גם יש פה את העניין של ההחזקה, זה כבר לא משנה מהיכן זה הגיע, אותו אדם שמחזיק את זה, הופך להיות פלילי בנושא הזה.

נכון, זה כבר אחרי הייבוא.

משרד הכלכלה, רציתם להתייחס לייבוא?

כן.

תודה רבה.

בבקשה.

ריקי מימון, משרד הכלכלה, מנהל הייבוא. אז לעניין הייבוא, מי שרשאי לקבל רישיון ייבוא לכלים מסוג איירסופט ופינטבול זה רק מי שהוא בעל מועדון ספורט או סוחר נשק בלבד. גם בעל המועדון חייב להחזיק את הכלי אצלו בבית ולא להוציא אותו החוצה. גם השחקנים שלו, שהם מנויים בתוך המועדון, לא יכולים לקבל אישור לייבא באופן עצמי. זאת אומרת שאם הם רוצים לרכוש, הם רשאים לרכוש את הכלי מבעל המועדון, אבל להשאיר אותו במועדון עצמו.

לעניין הייבוא, זה האישור היחידי שניתן.

אז איך את מסבירה את כל הפריצות הזאת בשוק? זאת אומרת בשורה התחתונה אנחנו רואים שילד, עזבי בן אדם מבוגר, ילד משיג את הכלים האלה.

שוב, אני מדגישה שהרישיון שניתן הוא רק למי שהגיש בקשה ועומד בקריטריונים של בעל מועדון ספורט או סוחר נשק.

בסדר, אז אני אקנה בלי רישיון.

כל היתר זה יכול להיות או בהברחה לא חוקית או במכירה לא חוקית שמתנהלת בשטח. שוב, זה כבר הופך להיות בסמכות של פיקוח ואכיפה וכיוצא בזה. אבל לגבי הייבוא עצמו, הוא נדרש ברישיון ואת הרישיון, שני הגורמים היחידים שיכולים לקבל את הרישיון זה מי שציינתי. מעבר לזה זה רק בצורה לא חוקית, אם זה בהברחה או מכירה. חד משמעית.

שאלה. כמו שראינו הקלקה פשוטה באינטרנט ואנחנו יכולים להגיע למי שמוכר. למה לא נשלחים פקחים לשם? הרי את יכולה לחזור עכשיו למשרד, את גם לא חייבת, אני יכולה לתת לך את החוברת הזו לצורך העניין, ופשוט לשלוח. יש פה כתובות, יש פה את הכל.

אני יכולה להגיד לך שעשינו ניסוי, סליחה.

ו-?

אני נרשמתי לאחד שמוכר והוא לקח מספר טלפון, הוא לא חזר אלינו, כי יכול להיות שהוא זיהה את מספר הטלפון בגלל שהוא לפי תפקיד, אז נתנו לו מספר טלפון אחר ועדיין לא חזרו אלינו. נרשמנו לכמה אתרים.

לא רוצה לחכות להם שיחזרו אלינו, אני הייתי מתריעה. פשוט אני רוצה למנוע מאלה ששומעים אותנו להגיע למידע הזה, אבל - - -

אבל ככה את קונה. הצעצועים המסוכנים, אנחנו העלינו את זה גם ליחידת הסייבר של המשטרה, שיש בעיה. אנחנו לא מצליחים לאתר. את לא יודעת למי לפנות, את מי לתפוס. הוא תמיד מעביר את זה דרך גורם ג'. זה לא הגורם הישיר.

את יודעת כמה פעמים הופיעה פה התחנה המרכזית, שיש לה גם שמות יפים, הממלכה הקסומה ותענוג להגיע, הוראות בדיוק איפה זה ממוקם שם.

כן, את זה אנחנו יודעים.

כאילו, את פשוט מגיעה ומתחילה. מה הבעיה? בלי טלפון, עזבי. לא איפה שנוח במשרד. את שולחת פקח שירד לשטח.

לא, לא, חלילה, לא מחפשים את אזור הנוחות. אני אומרת שמכירה דרך האינטרנט היא קשה מאד לפיקוח.

פה זה לא אינטרנט. תראי, פה יש לי - - -

אני מדברת על האינטרנט.

לא, אבל פה יש לי כתובות. זה כמובן מהאינטרנט. חיפשו בגוגל.

כן, כן.

זה פורום של בני נוער שהם דנים ביניהם, שואלים אחד את השני לאן ללכת כדי לקנות.

חכי, ויש פה שאלות מדויקות. תראי, יש פה אפילו שאלה של ילד, שאת רואה שהוא כבר בודק גם את רמת החוקיות. הוא שואל איפה זה. אמרו לו מקום, הוא שאל איפה זה, אז נתנו לו שם, אז הוא רשם איפה בדיוק? זאת אומרת הוא מחפש הכוונה. "וזה חוקי בכלל? אם המשטרה תופסת אותי?" זאת אומרת ילדים - - -

שואלים שאלות.

כן, הם מתחילים להבין שהם גם צריכים לברר את זה. אז למה לא להגיע? אם ילד יכול להגיע למידע הזה, למה אנחנו לא יכולים להגיע למידע הזה, עם כל הכוח והאנשים שיש לנו והכלים שיש לנו.

בחוק מצרכים ושירותים אנחנו גם מפקחים על דברים אחרים, לא רק על צעצועים מסוכנים.

בסדר, לא משנה, עזבי, עכשיו זה תירוץ, כאילו אנחנו לא רק שם, אז אין לנו זמן.

לא, חלילה. לא, לא, לא אמרתי אין לנו זמן. אני אומרת, אנחנו עושים היערכות מחודשת. זה שמשרד הכלכלה לא מספיק מפקח, אין על זה עוררין.

אז צריך לתקן את זה.

אנחנו לא בורחים מזה. זה לא משהו שאנחנו יכולים להגיד אוקיי. הדבר הזה צריך לקבל סדר עדיפויות יותר גבוה.

נכון.

כרגע זה לא נמצא, אין לנו את הכלים לעשות את זה ואנחנו לא עושים את זה מספיק ואנחנו מקימים עכשיו מערך חדש. אני מקווה שאנחנו נוכל לעשות את זה. אין לנו כוח אדם לעניין הזה. אין. פשוט אין. אנחנו שישה מפקחים על חוק מצרכים ושירותים. תקשיבי, על כל החוק.

אני רוצה רגע להגיד לך משהו.

שזה הפקעת מחירים, גבינות, חלב, לחם, ואנחנו עובדים גם עם משרד השיכון וצעצועים מסוכנים, שזה מנעד רחב מאד של פיקוח. זה פשוט לא - - -

כן, אבל אני רוצה לומר משהו. קודם כל תודה על הכנות, שאתם באמת לא עומדים בהיקפי הפיקוח.

לא בורחים מאחריות.

דבר שני זה צו השעה. יכול להיות שבעוד כמה חודשים יהיה צו שעה חדש, אבל היום זה צו השעה. אנחנו רואים פה תופעה שהיא בניצנים הראשונים שלה ולפני שהיא הופכת להיות מכת מדינה, אנחנו צריכים לבלום אותה. לא נחכה עכשיו שיהיה קרייסס ואז כולם ייכנסו לאיזה שהוא מצב חירום - מבחינתי מצב החירום הוא עכשיו - ואז יפנו את כל המשאבים לשם. אני אומרת בואו נהרוג את זה כשזה קטן. ואם אנחנו אומרים גם אם יש רק שישה פקחים ובחודש חודשיים הקרובים, או בתקופת הזמן שאתם תחליטו, הם הולכים ושמים את כל יהבם על הסיפור הזה, סיכוי טוב מאד שאנחנו נמגר את זה. שאנחנו נבלום את הסיפור הזה.

אנחנו גם מעבירים מסר לציבור בצורה מאד מאד ברורה וגם אם כמה אנשים ישלמו פה את המחיר וזה יבוא לידיעת הציבור, אז אני בטוחה שזה יוריד קצת את האוויר. למה לא להיות שם?

אז מבחינתי זאת הדרישה שלנו. אנחנו נוציא אותה גם בסיכום. דרישה מאד מאד ברורה, לצד הסיפור של החקיקה שאנחנו גם תיכף נבין ממשרד המשפטים שזאת תהיה חקיקה עם שיניים ולא בנייס טו האב, שיש לנו עוד איזה משהו ברמה של אמירה, כי אני אומרת לכם, אם זה הסיפור, חבל על האנרגיות, עדיף שתצאו לשטח ותתפסו את מי שעושה את זה. אבל אנחנו חייבים להיות שם. חייבים, חייבים להיות שם. להראות שאנחנו רציניים. אני הבנתי כבר שזה חלק מהמשחק, של להראות שאנחנו באמת מתכוונים שאנחנו לא רוצים שזה יהיה ואנשים בודקים אותנו.

אז משרד המשפטים, אני אשמח להבין קצת יותר טוב, כי עלו כאן גם שאלות סביב השולחן – מה השיניים של החקיקה שמתקדמת ובאיזה סטאטוס היא נמצאת וכמה אנחנו באמת יכולים לסמוך על זה שהולך להיות שינוי.

אז קודם כל אנחנו מדברים על תיקון לחוק כלי ירייה, התיקון כולל טיפול בכל שלבי האספקה. שמי עורכת דין גבי פיסמן ממשרד המשפטים.

אנחנו מדברים על תיקון שנוגע בכל שלבי האספקה, גם הייבוא, גם הייצוא, גם ההחזקה. כל שימוש בעצם בכלי יטופל בתיקון לחוק. אנחנו קובעים הגדרה שהיא יותר רחבה מהאיירסופט, כדי שהיא תיתן מענה לא רק לכלי הספציפי הזה, שנמצא כרגע בשוק, אלא לכל מיני התפתחויות שהמשמעות שלהן זה בעצם שימוש בכלי שהוא דמוי כלי ירייה, לתכליות שונות, שהתוצאה שלהן יכולה להיות בדיוק כמו של כלי ירייה רגיל. ולכן התיקון הוא יותר רחב בהיבט הזה.

מבחינת העבירה הפלילית, מדובר לא בתיקון לחוק העונשין, אלא בתיקון לחוק כלי ירייה.

שהמשמעות?

חוק העונשין קובע בעצם עבירות שהן עבירות גנריות. אנחנו מדברים על עבירה ספציפית בהקשר הזה, ולכן לתפיסתנו נכון יותר לקבוע תיקון לחוק כלי ירייה והתיקון הזה, כפי שאמרתי, ייתן מענה לכל ההיבטים של השימוש והחזקה והייבוא.

כן, אבל מה מבחינת הסנקציות, חוץ מזה שזה רישום פלילי?

אז על זה יש עדיין דיון, אנחנו מדברים על סנקציה שהיא עונש מאסר, שיש עדיין דיון האם זה צריך להיות דומה לסנקציה שבחוק צעצועים מסוכנים, שעומדת על שלוש שנות מאסר.

אז למה לא בעצם? כלי ירייה נשמע לי עוד יותר חמור מצעצוע מסוכן.

נכון, אבל יש שם כל מיני קשיים שאנחנו כרגע מבררים אותם. יש גם איזו שהיא מחלוקת שהובאה לפתחנו בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בין המשרד לביטחון הפנים למשרד הכלכלה, שאנחנו כרגע מנסים לתת לה מענה. גם המשרדים ידברו ביניהם וינסו להגיע להבנות. זה בטיפול. אנחנו נותנים לזה קדימות ועדיפות מאד מאד גבוהה במטרה שהפתרון לזה יגובש.

אנחנו גם ביקשנו עיצום כספי, בנוסף.

כן, אם זה לא מאסר, אז זה עיצום כספי. אבל עיצום כספי שהוא - - -

כבד.

בדיוק, שהוא כואב. לא 5,000 שקלים, שאני מכסה אותם בשבוע של מכירה וזה לא יעלה 150, זה יעלה 200 שקלים.

זה גם אחד הדברים שנבדקים אצלנו. אני רוצה בכל זאת להתייחס להצעה שהעלית קודם, של האחריות ההורית. מבחינתנו ברגע שמטופלת כל שרשרת האספקה, הרעיון של אחריות הורית הוא בעצם לא נדרש. הם או רכשו, או שזה מוחזק אצלם. הרעיון של הטלת אחריות על ההורים בהיבט הזה הוא גם מאד מאד חריג בתפיסה של הדין הפלילי והוא לא יידרש כאן.

לא, אבל השאלה אם זה יילקח בשיקול. אם אני תופסת עכשיו ילד בן 11 עם האקדח, האחריות הפלילית לא חלה עליו. אם ההורים יידעו שברגע שהוא החזיק את זה – כי ההורה יכול להגיד לא, אני לא רכשתי, אז אני לא בשרשרת המזון של מה שאת ציינת. אז איך אני תופסת?

ברור שילד בן 11 לא יהיה, אם אנחנו מדברים על כלי שהעלות שלו יכולה להגיע לבין 2,000 שקלים מהבדיקה הלא מקצועית שעשיתי, לעשרות אלפי שקלים.

מה רובי הביביגאן? הם עולים הרבה פחות. תאמיני לי, הם עולים פחות. ולא נזלזל באינטליגנציה של הילדים שלנו, הם יודעים לאסוף את הכסף כשהם רוצים יפה מאד.

טוב. מהבדיקה שאנחנו עשינו מדובר על סכומים השם משמעותיים וגם ההליכים של הרכישה נראים לי קצת מחוץ להישג ידם של ילדים וגם הדברים האלה נאמרו. ילד לא הולך לדואר, גם רוכש, גם הולך לדואר, גם גונב את הכסף. יש פה בכל זאת היבטים שההורים חייבים להיות מעורבים בהם, ולכן ממילא - - -

אני קניתי ביביגאן בחנות צעצועים לפני כמה שנים, לא הרבה מאד שנים. אני יכולה להגיד לך גם ב איזה צבע היו הכדורים שלנו.

כתום.

יפה. באמת, בחנות צעצועים. אני אומרת לך, קניתי ביביגאן. החוק לא יכול עלי, נכון? גם לא ידענו אז שזה מסוכן.

לא, החוק בוודאי יחול עלייך, כי אנחנו מדברים על רכישה.

אני אומרת לך שלפני כמה שנים הסיפור של הביביגאן, כשהוא נכנס לשוק, לא מכירה ילד בסביבה שלנו שלא היה לו. ואז ההורים, אחרי שאחד הילדים נפגע בצורה מאד קשה, התעוררו והשיקול היה שזה מסוכן. כמו שהם לא יתנו לו לטפס עכשיו על עץ או לטפס על - - -

זה כמו עם ההוברבורד. זה בדיוק אותו דבר.

כן.

בסדר, אז קודם כל זו הסיבה שאנחנו רוצים הגדרה שהיא יותר רחבה מהאיירסופט הספציפי. אנחנו רוצים הגדרה שתיתן מענה גם לכל מיני כלים שיהיו פה, יסתובבו פה ואנחנו כרגע לא יודעים לצפות אותם.

אוקיי, מצויין.

אנחנו כמובן נחשוב על האופן שהחוק הזה ייתן מענה לכל סיטואציה אפשרית של החזקה, שימוש, בכל ההיבטים.

אוקיי, מאה אחוז. אני אתייחס בהמלצות לנקודות שחשוב לי שכן ייבחנו סביב השולחן, כדי ששוב, שזה לא יהיה בנייס טו האב וימצאו לנו בקלות את הפרצה, אלא שאנחנו באמת נצליח להביא פה איזה שהוא כלי שהוא משמעותי.

זאת הכוונה.

מישהו מהנוכחים רוצה להתייחס? בבקשה, רק שם לפרוטוקול בבקשה.

שמי מאיר רוט, אני יושב ראש חטיבת כלי ירייה ומטווחים בלשכת המסחר. אז כך, ראשית כלי נשק מפוקחים מאד הן על ידי המכס, הן על ידי משרד הכלכלה והן על ידי המשרד לביטחון פנים. מאד מפוקחים וטוב שכך. להגדיר את האיירסופט ככלי נשק זה לא נכון. זה צעצוע מסוכן מאד, שמשתמשים בו כנשק. הוא יכול להיות גם - - -

אבל הוא לא - - - צעצוע, זאת הבעיה.

טוב, אז רק תרשי לי דקה. כל עוד משתמשים בו למטרה שהוא נועד, קרי להנות, למשחק, זה דבר שרווח בכל העולם, בהרבה מאד ארצות. אגב, זה - - -

יש גם ארצות שמוכרות נשק לילדים, אז זה שזה רווח בעולם, זה לא מרצה אותנו.

את צודקת, אבל אני מדבר על העולם הנאור, אני לא מדבר כרגע על חריגים. אז בעולם הנאור - - -

ארצות הברית.

תרשי לי, ראשית שלא יובן אחרת, אין לנו שום אינטרס עסקי באיירסופט. אין לנו שום תיקון בכל הצעצועים המסוכנים האלה. יש לנו כן אינטרס עסקי כמובן באיירסופט שמשמש בלמעלה מ-60 מועדונים במדינה לצורכי ספורט. גם בצבא משתמשים בזה לאימונים. זה מכשיר יעיל מאד לאימונים, כל עוד נעשה בו השימוש הנכון. הילדים משתמשים בו, לצערנו, למה שהם משתמשים. אנחנו לא רוצים שבשום פנים ואופן המילים רובה אוויר, שישתמשו במילים האלה להגדרת המוצר הזה, כי רובה אוויר - - -

כן, הם יצרו פה את האבחנה.

שמוגדר אייר-רייפול, מיוצר על ידי חברות שמורשות לייצר נשק בארצות שלהן. את הדברים האלה כל חברה לייצור צעצועים מייצרת, כך שאין לזה שום קשר לנשק. להכניס את המוצר הזה לחוק כלי ירייה או תחת המשרד לביטחון הפנים, זו תהיה טעות. בהכירנו את תזכיר חוק כלי ירייה, את תמיכתנו בחלקיו והשגותינו לחלקים אחרים, אני חושב ש - - -

למה? אבל אם אתה בעצמך אומר שזה צעצוע מסוכן- - -

מאד. כשמשתמשים בו לא נכון.

ואני איתך לגמרי בתהליך. כשמשתמשים בו ככלי נשק, פירושו - - -

כאשר משתמשים בו ככלי נשק.

אז סימן שאפשר להשתמש בו ככלי נשק ואת זה אנחנו רוצים למנוע.

סליחה, אם אפשר רק רגע להפריע.

לא, רגע, בואו ניתן לו לסיים ונשמע.

גם רוגטקה, שזה משהו נורא נחמד כזה שאפשר, הוא יכול להיות מאד קטלני הדבר הזה. כל עוד משתמשים בצעצוע לייעוד שלמענו הוא יוצר, הכל תקין. אפשר להשתמש בצעצועים האלה במטווחים, אפשר לעודד - - -

כן, הם אמרו שזה יורשה.

תרשי לי, אני אסביר. אפשר לעודד. לנו יש מטווחים שבהם יורים בכלי נשק שמייצרים אכן את הירייה לשמה, קרי תרמיל, אפסר, קליע והן רובי אוויר שהם מורשים ומותרים ברישיון בלבד. מה שחסר לדעתי, זה מטווחים פשוטים ביותר, שנמצאים באין סוף מקומות בעולם, שזה איזה מין חדרון כזה, עם קירות של פרספקס, של פלסטיק מוקשה. ילדים יכולים להיכנס, ילדים יכולים לירות. הסקרנות עושה את שלה. לא צריך לראות בזה את הדבר הנורא.

אני חושב שאם יגבירו את הדבר הזה, זה יגרום לכך שילדים ישתמשו בזה, יהנו בזה, ישתמשו בזה למטרה שלמענה הוא נועד. אין פסול ב - - -

ולא באופן פיראטי.

אין פסול בקליעה למטרה, כל עוד היא נעשית כחוק.

כן, אבל בשורה תחתונה אנחנו רואים שהדבר הזה, שנכנס בתמימות לשוק, התחיל בפורים והמשיך אחר כך גם במסגרות אחרות. התגלגל לאן שזה התגלגל. זאת אומרת שזה שאנחנו נשאיר את זה פתוח, זה לא אומר שאנחנו נפתור את הבעיה. הרעיון הוא לראות איך אנחנו רגע מתכנסים בחזרה, כדי למנוע את ההתפתחות, את האבולוציה של אותו כלי, כביכול תמים הזה, שיכול לשמש להנאה. ואם יש פה פיתרון יצירתי, אז לגמרי בשמחה.

אבל כרגע אני לא רואה שום דבר אחר חוץ משהחוק יבוא ויגיד חברים, מישהו פה קצת נסחף בהתפרצות שלו ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו סוגרים את זה.

אם אפשר להתייחס לדברים שנאמרו.

כן.

אז אולי זה לא הובהר מקודם. יש את ההגדרה של כלי ירייה ורובה אוויר נכלל בהגדרה של כלי ירייה ועל זה לא מדובר. הצעת החוק שאנחנו מדברים עליה באה ליצור הגדרה חדשה, של דמוי כלי ירייה. שם אין את המילים רובה אוויר. שם יש הגדרה שאפשר כל רובה שיהיה בעייתי, או כל כלי שיהיה בעייתי, אפשר להגדיר אותו ככזה ולתת לו את המענה. ושוב, אין שום כוונה לפגוע בירי הספורטיבי, ברובים או בכלים מהסוג הזה וכן יהיה מענה לשימוש לצורכי ספורט, גם במסגרת הצעת החוק שאנחנו מקדמים.

אבל זו הצעת החוק של הצעצועים המסוכנים.

כן.

כן, כן.

מדובר על תיקון עקיף לחוק כלי ירייה במסגרת הצעת החוק על פיקוח על צעצועים מסוכנים.

וזה חשוב באמת להדגיש שאנחנו לא באים לפגוע בשימוש הנכון של הכלי. אנחנו באים למנוע את השימוש הלא נכון שמתקיים היום וכנראה שזאת הדרך, כי כרגע אנחנו לא רואים שום אופציה אחרת.

אנחנו לקראת סיום, כי אנחנו חייבים לנעול את הדיון לפני המליאה, אז במשפט.

משפט אחד. לא משנה איך נאכוף את הבעיה הזאת, מה שכן, לא משנה באיזה משרד זה ייפול, צריך פיקוח ופיקוח פה הוא, עם כל מי שאנחנו מדברים יש בעיה. זו בעיית כוח אדם ופה צריך לשים את הנקודה, שאם נרצה לאכוף את התופעה, צריך כוח אדם שיתעסק רק בזה, כי זה לא, כמו שאת אומרת, לא נתקשר וזה בכל הארץ, אני לא יודע אם עשרות או מאות אנשים שמוכרים את זה, אז גם אם נעשה הגבלות בייבוא ועל הסוחרים, שזה יהיה הרבה יותר קל, צריך לעשות גם פיקוח וזה במגוון של - - -

אז קודם כל נכון, חייב פיקוח ובוא אני אעשה לך חיים קלים. הרי אנחנו לא מחפשים מה אי אפשר וקשה, אנחנו מחפשים איך לעשות את זה הכי נכון. ואני אומרת לך שגם אם אנחנו ניקח אזור אחד בארץ, בלי שנגיד להם שאנחנו לוקחים אזור אחד - זה רק התחלה של תהליך - וניתן שם מכה ואנשים אחרים, הרי יש פה את אפקט ההילה. אנשים ישמעו שוואלה הייתה פשיטה כאן וגם הייתה פשיטה כאן, שתיים-שלוש פשיטות ואתה תראה שלבד הם מתחילים להתכנס בתוך עצמם ולהתחבא והדבר הזה יהפוך להיות פחות פופולארי וציבורי.

אנחנו יכולים לעשות את זה באיזו שהיא התייחסות נקודתית, ואני אומרת לכם, נכון, זה צו השעה עכשיו. אז אנחנו לא נפקח רגע על הקוטג', נחזור אליו בעוד חודשיים, אבל אנחנו נדע שאנחנו עכשיו מתמקדים בסיטואציה הזו. ואתם יודעים למה? כי זה ילדים ואת הילדים האלה אנחנו יכולים להציל. אנחנו באמת יכולים להציל, רגע לכוון אותם נכון ושיבינו שמה שקורה כאן זה לא באמת משחק ואנחנו מצילים אותם.

שלא לדבר על זה – וכאן אני שוב פונה למשרד החינוך ואתם יכולים להשתמש בזה בתהליך ההסברה – זה מסוכן גם עבורם. כי אם הם יסתובבו ברחוב, במציאות שעכשיו מתוחה לצורך העניין, כמו שיש ויוציאו את זה החוצה ואנחנו יודעים שגם ילדים היו שותפים בכל מיני מסעות טרור למיניהם. רק לפני שנה, שנה וחצי אנחנו חווינו את זה. הם חשופים לסכנה. מישהו יכול לירות בהם כדי לנטרל אותם, הם יכולים להיפגע על ידי קבוצה שפתאום תסתער עליהם ותכה אותם. זאת אומרת הילדים חשופים וזה מעבר לכל הקונדסות.

אז אם אנחנו ניקח בחשבון את כל השיקולים האלה, אתם יכולים להביא שזו באמת שעת החירום שלנו.

במשפט, כי אנחנו אחרי הזמן ואנחנו סוגרים.

דוד דהן, יושב ראש הארגונים החברתיים בכנסת. היינו בדיונים אחרים שעסקו פחות או יותר בנושאים דומים, רשות הטבע והגנים. יש שני שימושים לנושא של רובי אוויר, או בשטח פתוח או בעיר. בעיר יש גם כן בנושאים של עופות פולשים שחדרו לארץ, שמביאים את המחלות הקשות ביותר. אפילו רשות הטבע והגנים לא יכולים בעיר, המשטרה לא נותנת להם אפשרות לבוא ולירות בעופות האלה בעיר, משום סכנה של לפגוע באזרחים.

יש את האפשרות לצרף את רשות הטבע והגנים לנושא של השטחים הפתוחים, כששם הפיקוח שלהם בעצמו יבוא לשתף- - -

מה זה שטח פתוח? הם נמצאים בתוך הכיתה, בבית הספר.

לשתף את רשות הטבע והגנים בנושאים האלה, שאיפה שיש שם יריות של רובי אוויר, הם יבואו והם בפיקוח שלהם בעצמו ישתמש גם כן בהם וגם כן ייעזר בהם.

אני מבקש לא להשתמש במילים רובה אוויר, ידידי. אתה טועה.

זה מה שנאמר כאן.

יש הבדל בין רובה - - -

לא, זה האיירסופט.

איירסופט.

אוקיי, בסדר. בואו נסכם. אנחנו עוסקים בתופעה הזו בקרב ילדים. בהיבטים האחרים יותר קל לאכוף את זה ושם בוא נגיד שזה הצרות הקטנות, כרגע.

מערך מאור – לפנות למשרד לביטחון הפנים קודם כל כדי לקבל סטאטוס לגבי איפה עומד המערך מבחינת ההפעלה שלו ואנחנו כוועדה נקיים דיון בכלל על כל הנושא של סינון תכנים, כפי שהמליצו פה החברים, עם גוגל, פייסבוק, כל הנציגים של הרשתות החברתיות, משרד התקשורת, כדי לראות איך אנחנו מטפלים גם בהיבט הזה.

משרדי ביטחון הפנים, משפטים, כלכלה, כל הנושא של חקיקת החוק, עוד חודש אנחנו נבקש עדכון סטאטוס כדי לדעת איך זה מתקדם ונבקש גם תשובות לגבי ההחלטות שלכם בעניין האחריות ההורית – כן או לא – בעניין הסנקציה, איזה סנקציות בעצם יהיו לצד החקיקה הזו, גם בעניין של עיצומים כספיים וגם בהיבט של מאסר - כן או לא וכמה.

הרחבת יחידת האכיפה במשרד הכלכלה – תוך חודש אנחנו נבקש תשובה איפה זה עומד. בינתיים, בחודש הזה אנחנו מבקשים לרכז מאמץ בנושא של האכיפה לגבי - - -

המבצע בדרך.

ואני אומרת לך, יש פה. את יכולה לקבל מאיתנו, אבל גוגל פשוט ייתן לך עוד הרבה יותר.

המבצע בדרך, באחריות.

אני גם רוצה לשמוע על זה, שהציבור ישמע שנעשתה פשיטה, שיש אכיפה ושאתם הולכים על זה בכל הכוח. אני בטוחה שבעצם זה כבר יעשה את העבודה בשטח.

לפורום ההורים היישובי, שלא נמצא כאן, ההורים הם פקטור מאד משמעותי. אני רוצה שתצא אליהם פנייה, כדי שגם הם בקרב ועדי ההורים, יוציאו קריאה להורים להיות שותפים במאמץ שלנו למגר את התופעה הזו, גם בשיח בבית וגם במניעה של החזקת הכלי הזה בקרב הילדים.

משרד החינוך – דברו עם הילדים. דברו עם הילדים על הסכנות, תראו להם את זה באמצעות סרטונים. תראו להם מה יכול לקרות גם מהמשחק הזה, גם כשזה רק משחק תמים – מה הסכנות שטמונות שם. אז על אחת כמה וכמה כשהם לוקחים את זה כמה צעדים קדימה. הזדמנות גם קצת לחזק את הסמכות של עובדי ההוראה ולהראות להם שאנחנו מתכוונים בהחלט לשמור עליה, אם זה באמצעות ענישה והרתעה.

יש סרטונים השם אצלנו באתר, אני מפנה אותך, את יכולה להראות להם את הסרטונים.

אני ממש לא בטוחה שזאת הדרך.

גם אני לא.

אני אומרת.

אני חושבת שכל דבר שיוכל לזעזע אותם ושיבינו שזה לא משחק ילדים - - -

זה לא סרטון מזעזע, זה סרטון - - -

לא משנה. תבחרו לכם את הדרך, אבל שיהיה שיח. זה גם חלק מהמאבק שלנו היום באלימות כלפי מורים, שרובה האוויר זה רק חלק ממנו. אני חושבת שזאת הזדמנות מצוינת לטפל גם בסוגיה הזו.

הסיפור הוא לא - - - ההורים, הסיפור הוא כמו - - - של משחק שמסוכנות - - -

גם וגם וגם. אני אומרת ש - - -

קודם כל צריך - - -

תראי, אני אומרת שאם אנחנו נטפל בסיפור הזה של רובה אוויר ושל מה שנעשה כאן וזה חלק מאלימות כלפי מורים. כשהם נכנסים לכיתה ויורים במורה או מפחידים אותה, מה לעשות, זה גם סוג של אלימות. אנחנו יכולים להרוויח עוד הרבה דברים.

צריך להרחיב על זה.

מאה אחוז, אבל אנחנו יכולים בהחלט להרוויח כאן כמוצר נלווה, שיח בכלל על התופעה, אבל אני רק מבקשת שיהיה שיח. לא זה אסור, אל תשתמשו, אלא בואו נדבר על המשמעות של זה, על ההשלכות של זה וגם על הסיכון שלכם, כשאתם משתמשים במשחק הזה ומישהו יכול לפרש את זה ולחשוב שזה נשק חם ולא רק צעצוע.

תודה רבה לכולכם. אם יהיה צריך אנחנו נתכנס שוב, כדי לראות איך אנחנו מתקדמים. אני מקווה שתצליחו להתקדם גם בלי זה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.