ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 04/12/2017

מדד המגדר של שוות- המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית

פרוטוקול

 
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-10OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 203

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שני, ט"ז בכסלו התשע"ח (04 בדצמבר 2017), שעה 10:43
סדר היום
מדד המגדר של שוות- המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית
נכחו
חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

עליזה לביא

שולי מועלם-רפאלי

נחמן שי
חברי הכנסת
מיכל בירן

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

תמר זנדברג

דב חנין

לאה פדידה

מרב מיכאלי

מיכל רוזין
מוזמנים
אושרה לרר שייב - ממונה על שוויון בין המינים, משרד החינוך

אורית שפירו - יוהל"ן שב"ס, המשרד לבטחון פנים

חמדה לוי - ק' אמ"ש אח"מ, המשרד לבטחון פנים

אילנית הופמן - ממונה לשוויון מגדרי במרכז למחקר גרעיני שורק, משרד ראש הממשלה

גלי אמיר - מנהלת תחום באגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

אירית אלירז - ממונה על השוויון המגדרי, משרד הפנים

ד"ר אלה שטראוס - ראש תחום אנרגיה, כימיה וננו טכנולוגיה, משרד המדע והטכנולוגיה - מינהל השירות האזרחי-לאומי

מולוגטה מהרי - מרכז בכיר באגף שוויון מגדרי, נציבות שירות המדינה

ג'נט שלום - נציבה אזורית ירושלים והדרום, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

לארה רפידי - ראש ענף, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

דליה סהר - ראש ענף, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

נינה אוסטרז'קו - אגף תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

פרופ' חנה הרצוג - מנהלת שותפה "שוות", שוות - המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית

פרופ' נעמי חזן - מנהלת שותפה "שוות", שוות - המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית

ענת שור - מנכ"ל, מכון ון ליר

ד"ר הגר צמרת - מפתחת מדד המגדר של שוות, מכון ון ליר

רונה ברייר-גארב - רכזת אקדמית, מכון ון ליר

הדס בן אליהו - מנהלת מרכז ידע נשים ומגדר, מכון ון ליר

קרן רומנו - יועצת תקשורת, מכון ון ליר

תמר עבאדי - צלמת, מכון ון ליר

רבקה שורץ - מנכ"לית מן המיצר, מכון ון ליר

אפרת גזית - דוקטורנטית למגדר, מכון ון ליר

שולה אגמי - יועצת למעמד האישה, מרכז השלטון המקומי

פנחס קבלו - קשרי כנסת שלטון מקומי, מרכז השלטון המקומי

מרים סלומון - יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי

מרים זלקינד - עו"ד, שדולת הנשים בישראל

מלי פולישוק - איגוד נבחרות הציבור ברשויות המקומיות

עינב בר כהן - חברת מועצה מחזיקת תיק העסקים

דנה לנדנר - עוזרת חברת מועצה - עינב בר

הילית ישראל - מתאמת פרוייקטים, מח' קידום נשים, עיריית ירושלים

זאב גולדבלט - מת"ל - ועדת חינוך, ועדת חינוך

ד"ר מזל שאול - מנכ"לית, כ"ן - כח נשי לישראל - עמותה לקידום נשים בישראל

הדסה נווה - רכזת צוות, נשים עושות שלום

סביונה רוטלוי - ראשת צוות ממשל, נשים עושות שלום

אילנה דבורצ'ין - חברה בועדות הכנסת וקשרי ממשל, נשים עושות שלום

אהובה תמר רבינוביץ' - רכזת, נשים עושות שלום

חיה עבו - חברה בתנועה, נשים עושות שלום

נעמי רגב - חברה בתנועה, נשים עושות שלום

שרה קוולר - חברה בתנועה, נשים עושות שלום

ליאורה אילון - סגנת יו"ר נעמ"ת ירושלים, נעמ"ת

מאירה בסוק - יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת

ליאור אלפנט - יו"ר, פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל

קרן חדד טאוב - רכזת מרכז מנהיגות נשים, קול"ך

ד"ר רותי רביד - יו"ר פורום המוניציפאלי, פני"ם חדשות

ליאורה שמשוביץ - מנהלת חטיבת ביניים, פני"ם חדשות

איה בלייב - סטודנטית לתואר ראשון במרכז הבינתחומי הרצ, פני"ם חדשות

אלה לנמן - חברת עמותה, פנ"ים חדשות

חנה אשכנזי - חברת פורום מגדר משמרי, פני"ם חדשות

אלחאן דאוד - עורכת דין- ארגון כיאן, ארגוני נשים

צביה לוי - מתנדבת, מעורבות

שלי שיינברג - מתנדבת, מעורבות

יעל שמואל - מתנדבת, מעורבות

רינה כהן - יו"ר משותף

צחי רובין - מוזמן/ת

רועי חזן - מוזמן/ת

שמעון דורון - מוזמן/ת

יעל בן נון - מוזמן/ת

עדן רווח - מוזמן/ת

אריאלה גניגר - מוזמן/ת

מוסא עבדלרתמן - מוזמן/ת

שניר קליין - מוזמן/ת

גילי קאקון - מוזמן/ת

נופר אוליאל - מוזמן/ת

שלומית טוויטו - מוזמן/ת

ריאד מחאמיד - מוזמן/ת

ורד דוידוביץ' - מוזמן/ת
ייעוץ משפטי
ענת מימון
רכז תחום פרלמנטרי
אמל ביבאר
רישום פרלמנטרי
הדס לוי, חבר תרגומים

מדד המגדר של שוות- המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית
היו"ר עאידה תומא סלימאן
בוקר טוב לכולם, אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום ה-4.12.2017 ואנחנו בישיבה על מדד המגדר של שוות - המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית.

זאת הפעם השלישית שאנחנו מארחות את מרכז שוות שהתחיל לפני חמש שנים הוצאת מדד, פעלו מאוד קשה. אני מברכת על זה שהצטרפו אלינו יושבות הראש של המרכז ואני תיכף אתן להן גם את הזכות להציג את המדד. אבל קודם אני חייבת להגיד שהמדד שהוא כלי שפותח לאחר עבודת מחקר דיי רצינית, אמרנו את זה גם בישיבה שהתקיימה סביב מדד 2015 בוועדה פה וגם בישיבה שהתקיימה סביב מדד 2016, שהכלי הזה בנוסף לכלים אחרים שהוועדה דנה בהם כמו כל הנושא של ניתוח התקצוב המגדרי יכול לשמש ככלי עבודה מצויין למשרדי הממשלה או למקבלי ההחלטות כדי להגיע למצב של סגירת פערים מגדריים שקיימים בין נשים וגברים בהרבה תחומים.

היופי שבמדד הזה שהוא מתייחס גם לאוכלוסיות שונות בתוכו. אנחנו הצענו בעבר למשרדי הממשלה להשתמש, אבל לצערי הרב, אנחנו תיכף נשמע על המדד והתוצאות שלו, אני לא חושבת שיש עדיין משרד אחד ממשלתי שנענה לבקשה שלנו לקחת בחשבון את המדד הזה כאשר הוא בא להחליט על תכניות עבודה ועל תקצוב למשרד לתכניות לשנים הבאות.

אחד הדברים הבולטים שדנו בהם לפני חודש, זה היה גם לפי בקשה לדיון מהיר שהגיש חבר הכנסת נחמן שי, אז זה פערי השכר בין גברים לנשים. לפי מדד ה-OECD יצאה מדינת ישראל במקום מאוד גרוע מבחינת הפער בין גברים ונשים בשכר. אני זוכרת כשדיברנו על המדד בשנה שעברה אנחנו אמרנו שאולי הגיע הזמן באמת לדון יותר לעומק בנושא של התעסוקה על כל היבטיה ואם אפשר לחקור את הנושא הזה כדי לנסות לקדם את הנשים ולסגור את הפערים בדיון הזה ואני מבינה שבאמת זה מה שנתמקד בו בדיון הזה.

אני אמרתי שאני שמחה שהגיעו אלינו גם מי שעומדות בראש מרכז שוות: פרופ' חנה הרצוג ופרופ' נעמי חזן, חברת הכנסת לשעבר. כל שנה אתן מצליחות באמת להראות לנו כמה עמוק אתן צוללות בנתונים ואוספות את הנתונים. הייתי רוצה לתת קודם כל לפרופ' חנה הרצוג קודם כל פתיחה להציג את המדד. בבקשה גברתי.
חנה הרצוג
תודה רבה. ברגע חגיגי זה של השקת מדד המגדר 2017 אני מבקשת לפתוח בתודות חמות ליושבת הראש של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ולצוות המסור שלידה הממשיכים במסורת שהחלה חברת הכנסת עליזה לביא בפותחם את הבמה הזאת להשקת המדד. בעינינו מסורת שיש בה ביטוי של מחוייבות לא להוריד מסדר של הכנסת את הדיון הציבורי ואת המחוייבות לערכי יסוד של הדמוקרטיה ובכלל זה שוויון חברתי ומגדרי.

מדד המגדר 2017 של שוות, המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר הוא הפרסום החמישי העוקב אחר התפתחות האי שוויון המגדרי בישראל החל משנת 2004. המדד נתמך על ידי משרד המדע והטכנולוגיה כחלק מהקמת מרכז הידע לנשים ומגדר בישראל וכן על ידי קרנות נשים יהודיות בארצות הברית.

שני עקרונות בסיסיים מנחים את מדד המגדר: האחד הרחבה מתמדת של הממדים והאינדיקטורים המרכיבים אותו וזה מייחד אותו לעומת מדדים אחרים בעולם גם. והשני, שהוא לא פחות חשוב, זה אי השווין המגדרי נבחן לא רק על ידי הבחנה הבינארית בין גברים לנשים אלא בהצטלבותיות בין מגדר ומיקומים חברתיים שונים כמו הפריפריה והחברה הערבית.

אנחנו בודקות במדד הזה לא רק את מצבן של הנשים אלא את הפער שמתקיים בין גברים לנשים כשהשאלה המרכזית היא אם הפער מצטמצם או נשאר יציב. ואמירה כללית, לצערנו, כמו במדדים הקודמים, חשוב לציין שנשים נכנסות אמנם לזירה הציבורית, הן יותר ויותר במרחבים ציבוריים אבל הפער בכל תחומי החיים נשאר יציב, לא מצטמצם. באופן ציורי אני אומרת הרצפה עולה אבל התקרה נוסקת בכל תחומי החיים - - -
נחמן שי (המחנה הציוני)
האם הוא גדל?
חנה הרצוג
במקרים מסויימים, תיכף אני רוצה לדבר על זה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
ובתחומים אחרים הוא קטן לא בגלל שמצב הנשים נעשה יותר טוב אלא בגלל שמצב הגברים ירד.
חנה הרצוג
מדד המגדר מבחינתנו - - - כלי, ואני רוצה להדגיש שהוא מצפן. מצפן המכוון את מבט החברה אל מצבה ואל כיווני התפתחותה והוא גם בא לעורר את המצפון של מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות. פה, כמובן, גם לשירות החברה האזרחית אז זה רגע פעם בשנה לפחות שאנחנו רוצים להביא לכאן את נבחרי הציבור ולעשות חשבון נפש שיקח בחשבון את הצורך העצום, המיידי לשינוי האי שוויון המגדרי.

בישראל 2017 הולך ומעמיק שוק עבודה מעורער. כלומר, שוק עבודה שאין בו ביטחון כלכלי ואין בו ביטחון תעסוקתי לאוכלוסיות הולכות וגוברות. והמבט המגדרי מלמד אותנו שזהו גם שוק עבודה ממוגדר. כלומר, זה לא רק שהשוק עבודה הוא מעורער לגבי כלל החברה אלא שיש בו היבט ממוגדר בצורה - - - בפעם הראשונה נבחנים תנאי התעסוקה מנקודת מבט מגדרית של שוק העבודה המעורער ונמצא שנשים חשופות יותר לחוסר יציבות תעסוקתי, לשכר נמוך, לצורך לעבוד במספר משרות במקביל כדי להביא הכנסה למשפחה. יותר נשים נמצאות בדרגות ההכנסה הנמוכות והצמרת שייכת לגברים. נטל העבודות השקופות שזה ממד חדש שאנחנו מפתחות אותו שהוא בעצם כל מה שלא נחשב לעבודה - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אנחנו בעצם ביקשנו אותו בישיבה הקודמת משנה שעברה.
חנה הרצוג
נכון, אז אנחנו בדיוק מפתחים אותו. ונטל העבודות השקופות מוטל בעיקרו על נשים. נשים אמנם משכילות יותר אך הן עניות יותר, הן חד הוריות ומופלות יותר. ולצד אי הביטחון הכלכלי רוב האינדיקטורים מעידים על הרעה במצב אי הביטחון. כלומר, אין רק אי ביטחון תעסוקתי, יש אי ביטחון בהיבטים אחרים, היבטים חברתיים, כמו עלייה באלימות כלפי נשים, כמו התחושה שנשים הולכות ברחוב במרחב הציבורי הן מרגישות הרבה פחות בטוחות מאשר גברים.

כל הדברים האלה יש לנו נתונים ואני לא אכנס לזה. אני רוצה כן להזכיר עוד שני דברים חשובים. מדד המגדר מאפשר לנו מבט אל הפריפריה הגאוגרפית ועל החברה הערבית וניתן לראות כי גם שם אותן המגמות ואותם הפערים. אבל חשוב להדגיש גם שיש פערים גדולים בין המרכז והפריפריה ובין החברה הערבית והחברה היהודית.

נדרש אם כן שינוי של מבנה העומק. בחינה ביקורתית שעל הגיונות הכלכליים, הפוליטיים והתרבותיים שמכוננים את אי השוויון ונדרשת חשיבה אסטרטגית לשינוי. תמונת המצב העגומה היא מאוד עגומה ומצופה להתמודד איתה. כפי שאכן כבר שמעתי פה יותר מפעם אחת מורה על צורת ההתפעל של השורש מדד, התמודדות. והתמודדות משמעה שעולמן, צרכיהן וניסיון חייהן של נשים ממגוון מיקומים חברתיים וקבוצות יובאו בחשבון כחלק בלתי נפרד מהסדר החברתי בכללו.
מכאן הקריאה שלנו לנבחרי הציבור
קחו אחריות, פתחו ופתחו אחריות מדינית רגישת מגדר שתתרום לשוויון מגדרי שכן זה לא אינטרס של נשים אלא של כל חברה מתוקנת וצודקת.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה רבה פרופ' חנה הרצוג. אני רוצה לברך את נציגי מועצת נוער עירונית מהעיר פתח תקווה שהצטרפו אלינו. ברוכים הבאים. אני מאוד מקווה שתהנו מהדיון הזה ואני חושבת שביקורים כאלה הם טובים כדי לדעת שבכנסת הזו לפעמים עובדים, לפעמים משתדלים ולא תמיד מצליחים.

אני רוצה לתת לד"ר הגר צמרת קרטשיר להציג את עיקר הנתונים. אני רק אבקש לא להתרחב מדיי זמננו מוגבל כדי לאפשר גם כן דיון אחר כך.
הגר צמרת
אנחנו כבר מכירות ואנחנו מציגות הרבה פעמים, ולכן אני אתמקד בעיקר בחידושים שלנו. אבל כדי שתבינו מה גודל הפרוייקט הכוונה היא למעקב אחרי 73 אינדיקטורים. אנחנו לא מדברים פה על העניין של הפער בשכר, מה שמדברים עליו הרבה, הפער בשכר הממוצע, הוא גם נכנס לנו. אבל אנחנו מתעסקות כרגע ב-12 ממדים וב-73 אינדיקטורים. למה אמרתי כרגע - כי כל שנה שהמדד הזה מפותח אנחנו מוסיפות עוד נדבכים ועוד דברים כדי ליצור תמונה שתהיה כמה שיותר מלאה על מה זה אומר אי שוויון מגדרי בישראל. כרגע אנחנו באמת ב-12 ממדים.

במדד של 2017 מה שהוספנו, וחנה הזכירה את זה קצת, את העניין של שוק עבודה מעורער. זה מושג שמדברים עליו בהקשרים שונים של אי שוויון, משהו שלדעתי כל אחד מאתנו מרגיש, העניין של חוסר היציבות, באנגלית קוראים לזה precarious labour market, ואנחנו רצינו לבדוק האם שוק העבודה המעורער וכל העניין של תנאי העסקה שהתדרדרו האם הם משפיעים יותר על נשים ואני אשאיר אתכם במתח לגבי זה.

דבר נוסף שפיתחנו והדגשנו השנה זה בנושא של פריפריה. אנחנו עשינו הצלבה בין פריפריה גאוגרפית לבין פריפריה במצב החברתי כלכלי ומיפינו מבין 256 הרשויות בישראל 79 רשויות שהן במצב מאוד בעייתי ובהן אנחנו בודקים שוב, גם את העניין של השוויון המגדרי - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
מה החתך היה, איך בדקתם לפי - - - בפריפריה - - -
הגר צמרת
בפריפריה יש שני מדדים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אחד, מדד הפריפריאליות שהוא אך ורק גיאוגרפי ואחד זה העניין של הדירוג החברתי כלכלי.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני התכוונתי לדירוג. לקחת אשכולות מ-1 עד 4 במצב הסוציואקונומי.
הגר צמרת
התעלמנו מה- - - זאת אומרת, מי שנמצא במרכז לא נכנס לנו.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי.
הגר צמרת
שוב, התוצאה שלנו שבעצם בפריסה מאוד גדולה של 12 מימדים זה שיש פער מגדרי שמתמשך בכל תחומי החיים. אנחנו לא מתייחסות אך ורק לנתון שמאוד מותקף, במיוחד לאחרונה, אני אישית לוקחת קרדיט על זה שהוא מותקף, כנראה שהעלינו יותר מדיי הוכחות שהוא מוצדק, הנתון שמותקף זה של השכר הממוצע של נשים ושל גברים. הפער שאנחנו פה מדברים על 32% ב-2015, לעומת זאת ב-2017 כבר מגלים שיש עלייה, כלומר זה 35%.

אז הפער המגדרי בשכר ואז כל המקהלה מתחילה להגיד שבעצם זה בחירות של נשים, זה מה שהן רוצות לעבוד וכו', אז לכן אנחנו אומרות, אוקיי בואו לא נסתכל רק על האינדיקטור הזה, הוא אחד מתוך 73 אינדיקטורים. אחד התחומים שגילינו במבנה העומק של אי השוויון המגדרי בישראל זה את העניין של מספר מנכ"לים במשק. ואני אומרת לא סתם מספר מנכ"לים ולא מנכ"ליות כי תראו כמה יש לנו מנכ"לים לעומת מנכ"ליות, אתם רואים את ה-39 אלף לעומת 7000. הנתון הספציפי הזה - - -
נחמן שי (המחנה הציוני)
מנכ"לים של מה?
הגר צמרת
של חברות ציבוריות שנסחרות בבורסה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
זה הסקטור הציבורי?
הגר צמרת
לא, חברות שנסחרות בבורסה. קוראים לזה חברות ציבוריות - - -
דב חנין (הרשימה המשותפת)
ציבורי לא במובן של הבעלות אלא במובן של צורת ההתנהלות.
נחמן שי (המחנה הציוני)
יש 45 אלף חברות שנסחרות בבורסה - - -
הגר צמרת
זה לא רק. זה גם במגזר הציבורי וגם בחברות שנסחרות בבורסה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אבל זה מעניין למה בתחילת שנות ה-2000 יש קפיצה גבוהה במספר מנכ"לים. הייתה ירידה, עלייה ואז כאילו זה התאזן. לעומת זה, אצל נשים זה כמעט אותו דבר כל הזמן.
הגר צמרת
נכון, זו התמונה שאנחנו רואים בכל האינדיקטורים. ולא רק זה, אני שמתי את האינדיקטור הזה אבל בעצם יש לנו אינדיקטורים שאני קוראת להם בטופ, מה שיוקרתי, מה שבצמרת, ניהול בכל ענף, לא משנה איזה ענף זה. ניקח לדוגמה את האקדמיה, תחום שבו כולנו שמחים שנשים יותר משכילות היום מגברים פחות או יותר בממוצע, עדיין הפרופסורים הם בסדר גודל של 80%-90%. כל ענף שתסתכלו עליו כולל בזמרה במצעדי גלגל"צ, מי נכנס למצעדים, 80%-90% זמרים. בתאטרון מי הבימאים? גברים. כל מקום שיש איזשהי מערכת היררכית ויש - - - זה מבחינתי העניין הכי חשוב כי זה העניין של מבנה העומק שבעצם בכל ענף שיש בו היררכיה אנחנו נראה למעלה בין 80% ל-90% גברים. זה בעצם הפרויקט העיקרי שנחשף במדד המגדר.
נחמן שי (המחנה הציוני)
תסבירי את הנקודה שוב. בכל מקום שיש מנכ"ל אז למעלה - - - המנכ"ל.
הגר צמרת
נניח שדיברנו בנושא של מוזיקה. אז יש הרבה מאוד אנשים שרוצים לשיר אבל מי שמגיע למצעדים זה 80%-90% זמרים. ככה גם בפרופסורה זה בין 80% ל-90% זה משתנה בין השנים. פרופסורים כאשר יש לו סטודנטיות, אפילו יותר דוקטורנטיות - - -
לאה פדידה (המחנה הציוני)
וכמה מנכ"ליות הן מהפריפריה?
הגר צמרת
זה הצלבה. אנחנו מתעסקות בזה אבל זה - - -
לאה פדידה (המחנה הציוני)
יש אחת ?
הגר צמרת
אני לא מכירה את הנתון הזה ספציפית אבל אנחנו מסתכלות במאקרו. הנה, דוגמה בבתי ספר, יש הרבה יותר מורות אבל יש הרבה יותר מנהלים.
נחמן שי (המחנה הציוני)
זה שגברים משובצים יותר גבוה במצעדי הפזמונים מאשר נשים זה שולי - - -
הגר צמרת
מה זאת אומרת, גם מנכ"לים. זה רק היה בשביל לתת דוגמה שאין ענף - - - אנחנו נמצאים היום במצב שבו יש קטלוג של 1000 ענפים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בכל ענף שתסתכל, תסתכל מי מדורג למעלה, כמה אחוז גברים מנהלים וכמה אחוז נשים, זה בין 80% ל-90% גברים. זה בעצם העניין וזה משהו שחוזר על עצמו ואנחנו עוקבות אחריו גם מ-2004 וגם בכל ענף שאנחנו בודקות.
חנה הרצוג
אני חושבת שמה שאתה צריך - - - לזה זה על מדד העוצמה. על ידי מי העוצמה נמצאת בכל אחד מתחומי החיים.
נחמן שי (המחנה הציוני)
הכנסתם מדד כזה?
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כן.
הגר צמרת
אחד הממדים שיש לנו זה ממד שקוראים לו ממד העוצמה שהוא עוצמה פוליטית ועוצמה כלכלית. מספיק להסתכל גם למשל על ראשי רשויות מקומיות שיש לנו 6 נשים מתוך כ-250. וכמובן גם אז חברות כנסת חגגנו את זה שיש רבע אבל שוב, אנחנו מדברים על 50% ושרות בכלל תמיד יש מספר בודד לא משנה גם כשהממשלה גדלה במספר השרים אז זה רק שרים גברים.

הנקודה האחרונה שאני אדבר עליה בהנתן לוח הזמנים הדוחק זה שאי השוויון המגדרי מאוד גדל ובמקביל העומס על האישה הישראלית הוא עומס מאוד ייחודי. ייחודי בעולם בכלל. כי ישראל, שימו לב למטה, אפשר לראות את זה ככה זה כל מדינות ה-OECD, ישראל היא המדינה עם מספר הילדים הגדול ביותר מכל מדינות ה-OECD, כרגע זה ארגון המדינות המפותחות, 38 מדינות, וזה גם בהפרש מאוד גדול. בעצם אנחנו מדברים על מצב שבו אנומליה מכל 194 המדינות שקיימות היום בעולם, ישראל היא המדינה היחידה ששיעור ההשכלה של נשים עולה בה ובמקביל עולה מספר הילדים לאישה.

אם היינו אומרים לפחות שנשים - - -
תמר זנדברג (מרצ)
ככל שעולה ההשכלה עולה מספר הילדים לאישה.
הגר צמרת
לא בלי קשר - - -
מיכל רוזין (מרצ)
כללית באוכלוסייה רמת ההשכלה עולה - - -
נחמן שי (המחנה הציוני)
- - - מספר הילדים. אצלנו גם ההשכלה עולה וגם מספר הילדים.
מיכל רוזין (מרצ)
- - - אם אני מבינה נכון, אקדמאיות משכילות בישראל אין מדד שאומר שהן עושות פחות או יותר ילדים.
הגר צמרת
לא, זה מה שתמר שאלה. אני מדברת ברמת המדינות. בואו נסתכל - - -
נחמן שי (המחנה הציוני)
- - - משכילה יותר פחות ילדים.
הגר צמרת
אז היינו מצפות לפחות שהן יעבדו פחות, אפרופו עומס. אבל אם אנחנו מסתכלות - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אבל עד כמה שידוע לי אחוז הילודה הוא הולך וקטן במדינה באופן כללי.
הגר צמרת
מ-2005 יש עלייה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
יש עלייה? כי זה עד לפני שנתיים - - -
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
בעיקר הציבור היהודי.
קריאה
היהודי עולה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אה נכון נכון, שכחתי.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
בגלל שזה הרוב אז זה קובע את הטון.
הגר צמרת
העניין הוא שאנחנו מציגות כאן מצב שלנשים יש עומס יתר מאוד גדול גם בעקבות זה שהן עדיין העיקריות שפועלות בבית ואנחנו רואות את זה גם במה שחנה הזכירה בנושא של עבודות שקופות. ומצד שני יש להן הרבה מאוד ילדים בהשוואה למדינות אחרות. היינו מצפות אולי שלפחות הן יעבדו פחות מהממוצע במדינות ה-OECD אבל לא, מה שקורה זה שנשים בישראל עובדות מעל הממוצע של נשים במדינות ה-OECD ששם יש בממוצע הרבה פחות ילדים. אז אנחנו מדברים על עומס יתר מאוד גדול.

נתונים נוספים והסתכלות נוספת - אז מה שכאן נשאל קודם, הנושא של עוצמה כלכלית ופוליטית. ניסינו לבחון גם באיזה מ-12 המימדים שלנו אי השוויון הוא יותר גדול כדי לראות, בעצם אנחנו רוצות שזה ישמש ככלי, היכן צריך להשקיע יותר מאמצים ואז מה שגילינו זה שבאמת אי השוויון הכי עמוק במה שהזכרתי קודם, העניין של הצמרות, של המבנה הפירמדיאלי של כל ענף כלכלי במשק ויש שם את אי השוויון הכי משמעותי וזה המקום עם אי השוויון המגדרי הכי גבוה. כל פירדמידה של כל ענף בין אם זה פוליטי וגם אם זה כלכלי זה המקום שבו המספר שאנחנו מדברות עליו זה עומק אי שוויון של 56%.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אז מה, ההצעה היא להדגיש כאילו את העשייה בתחום הזה כדי לסגור יותר את הפערים?
הגר צמרת
ההצעה היא להתמקד בנושא של דירקטורים ושל פוליטיקה. כי יש פה השפעה כפולה. אז זה התוצאה הסופית, זה מדד המגדר מהשנה הראשונה שאנחנו מודדות אותו שזה מ-2004, זה כל האינדיקטורים שיש לנו מה קרה איתם מ-2004 עד 2015. האם מבנה הכללי של אי השוויון המגדרי בישראל נמצא, באיזה מגמה הוא נמצא. אז אנחנו מתייחסות לזה ש-2004 זה הנקודת בסיס ואנחנו רואות שבסופו של דבר אחרי 11 נקודות שבדקנו אז זה ירד ב-11%.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
מה עם המלצות ואני מבינה שהבשורה תבוא מפרופ' נעמי חזן, חברת הכנסת לשעבר, בבקשה גברתי.
נעמי חזן
תודה. קודם כל אני רוצה לחזור ולברך את יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שכל שנה חוזרת ונותנת במה למדד המגדר ומקדמת גם את המסקנות.

יש לנו חמש המלצות הפעם, ואם שמתם לב ותסתכלו גם על המדד עצמו, החדשות בשורה התחתונה, לא נעים לי להגיד את זה, אבל המצב הוא בושה וחרפה לחברה הישראלית. אי אפשר להנציח בעשור השני של שנות ה-2000 מצב של אי שוויון ממוסד וממוגדר כמו שקיים במדינת ישראל. ולכן ההמלצות שלנו הן מאוד מעשיות ולמען האמת גם מאתגרות.

המלצה ראשונה - הגיע הזמן להציב יעדים ובתכנית החומש אנחנו מציעות לחתוך בחצי, לצמצם ב-50% את מדד המגדר תוך חמש שנים. היעד הזה צריך לעמוד לנגד עינינו כל הזמן.

כדי לעשות זאת צריך המלצה שנייה - להפעיל וליישם אסטרטגיה של הטמעת חשיבה מגדרית בכל התחומים. זאת אומרת זה יצירת מנגנונים של ייצוג הולם, יש לנו בחירות לרשויות מקומיות השנה, שילוב היבטים מגדריים בקביעת המדיניות מתוך רגישות לצרכים של קבוצות ספציפיות, כולל נשים, ובחינה מגדרית של ההשלכות של כל מדיניות שמתקבלת.

היעד: צמצום ב-5%, הכלי המרכזי: הטמעת חשיבה מגדרית.

דבר שלישי - הרבה מחברות וחברי הכנסת הגשתם הצעת חוק מאוד מבורכת לגבי תיקון פקודת הסטטיסטיקה וחיוב פילוח מגדרי של כל הסטטיסטיקה הלאומית. אנא תשלימו את החקיקה הזאת השנה. יהיה משהו מוחשי ביד.

המלצה רביעית - משום שלא הספיקו להעלות את הנושא, הסתכלו לרגע על השקף של עבודות שקופות ותראו שנשים עובדות בממוצע 76 שעות בשבוע, גם בשכר וגם בבית, כאשר גברים עובדים 64 שעות בשכר ובבית. זה לא ייתכן. נשים עובדות יותר, מרוויחות פחות והן לא מתוגמלות על חלק ניכר מהעבודה שלהן. צריך להתחיל להבין שחייבים לתגמל את העבודה השקופה של נשים. ואם זה לא ייעשה אנחנו ננציח את הפער המגדרי.

הדבר האחרון - מה הם ההסדרים המגדריים בחברה הישראלית למעשה? ומהם ההסדרים בשוק העבודה? נוצר מצב כזה שבעצם נותנים תמריצים למי שעובד בשכר ויותר גברים עובדים בשכר יותר גבוה. צריכים להתחיל לתת תמריצים למי שמאזן עבודה בשכר ועבודה בבית והדרך לתת את התמריץ, אולי הגיע הזמן, זה להפחית את שעות העבודה בשכר, כפי שקיים ברוב מדינות אירופה, כדי לקדם את האיזון בין משפחה לבין עבודה.
נחמן שי (המחנה הציוני)
לקצר את שבוע העבודה.
תמר זנדברג (מרצ)
גם כן לא מרוויחים פה מספיק בשביל כמה שעובדים.
נעמי חזן
בעברית פשוטה לעבוד פחות.
נחמן שי (המחנה הציוני)
ואז מה יקרה?
חנה הרצוג
- - - בכל מיני מקומות. נשים, אנחנו יודעים את זה היום, שנשים באות לעבודה והן יודעות שבארבע או בשלוש הן צריכות לקחת את הילדים. הן לא מרימות את הראש מהשולחן, הן לא הולכות לשבת בקפיטריה ולא הולכות למסעדה מחוץ ל- - -
נחמן שי (המחנה הציוני)
אם הן יעבדו על שלוש זה ישפר את המצב?
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
לא, אבל שגם גברים שיעבדו עד שלוש.
נחמן שי (המחנה הציוני)
אה גם גברים שיעבדו עד שלוש.
קריאה
כן ואז שיעבדו על שלוש וילכו לעבוד בבית גם.
נעמי חזן
הפריון במדינת ישראל הוא נמוך במיוחד.
נחמן שי (המחנה הציוני)
אז אם יעבדו פחות הפריון יעלה?
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
כן, חד משמעית יש קשר ישיר - - -
תמר זנדברג (מרצ)
נמדד בתפוקה פר שעות. יעבדו פחות שעות - - - את הפריון מתמטית.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
במדינת ישראל, במיוחד במגזר הציבורי, בודקים את העבודה לפי תשומות ולא לפי תפוקות. ברגע שיתחילו לבדוק את התפוקות ונשאלו בנציבות, אני שאלתי את נציבות שירות המדינה, ואמרו באופן הכי ברור, שמדדו ונשים מבחינת תפוקות שלהן בשמונה השעות שהן עובדות הוא יותר גבוה אפילו מגברים עם שעות נוספות.
נעמי חזן
משפט סיום - עצם העובדה שהמלצות מעוררות דיון זה חיובי. כי מה שחשוב, צריך עכשיו להתגייס לשנות את המצב בצעדים קונקרטיים ואתם מסוגלים ומסוגלות לעשות את זה. תודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה רבה חברת הכנסת לשעבר, פרופ' נעמי חזן. חבר הכנסת יוסף ג'בארין.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
אני רוצה לפתוח ולברך על ההתמדה של החוקרות ושל הכותבות בפרסום המדד החשוב הזה. אז ברכות וזה באמת יכול לתת לנו תמונה כוללת שיכולה לעזור לנו להבין את המצב. הייתי אולי שואף להמלצות יותר קונקרטיות בהסתמך על הניסיון שיש לכן בתחומים הללו אבל יכול להיות שאתן משאירות חלק מהעבודה לנו כאן.

יש לי גם תחושה שהדיון הזה אמור להיות או צריך להיות דיון שפותח לדיונים במקומות אחרים בתוך הכנסת. זאת אומרת שגם ועדת הכלכלה וגם ועדת הכספים וגם עבודה העבודה והרווחה וגם ועדת החינוך צריכות להתגייס כדי לדון בהיבטים השונים שעולים כאן כי אנחנו היום נוכל רק אולי להציף את הבעיות ופחות להכנס לעובי הקורה בכל נושא ונושא.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לצערי, יש תפיסה מוטעית בוועדות האלה שלהתעסק בנושאים מגדריים זה מפחית מערך הוועדה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
יכול להיות שאולי נשאף בשנה הבאה שיהיה דיון משותף גם של הוועדה הזו וגם של עוד ועדה או שתיים אם זה אפשרי.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני אשמח לכל עזרה בנושא הזה.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
בואו נחשוב מתי הייתה לנו יושבת ראש באחת הוועדות האלה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
בטח שמתם לב שקיים קושי מרכזי בנתונים הן במישור של הפריפריה עם המרכז והן במישור של החברה הערבית. האמת היא שהאוכלוסייה החרדית, אולי פחות נגעתם בזה, זה חלק אולי שצריך להשלים. אבל זה גם מראה אולי על עוצמת הבעיה כששני המישורים הללו נפגשים. זאת אומרת גם החברה הערבית וגם פריפריה זה רק מגביר אותם - - - מה שאומר שמחזיר אותנו לסוגיות שאנחנו כל הזמן מתעסקים בהן של אזורי תעשייה והבטחת מקומות עבודה בפריפריה ושיפור התשתיות והתחבורה הציבורית וכדומה וכדומה. אבל אי אפשר לנתק בין הצעדים המעשיים הללו לבין ייצוג לפחות בתחום של העבודה.

אני אסיים ואומר שבקדנציה הזו הצגתי הצעת חוק לייצוג הולם של נשים גם במגזר הפרטי מתוך שאיפה גם להגיע לאותם נתונים לגבי המנכ"לים וכדומה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
מה קרה איתה?
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
המשרד לשוויון חברתי אומר שהוא, כעקרון, תומך. אני הבנתי שגם באוצר תומכים. לא ברור איפה זה נתקע. כי העמדה של - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לא ברור יוסף?
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
לא ברור מה השיקולים. ולכן נוצר גם מצב שיש בעיה, אולי יש עמדה הצהרתית בחוק שצריך לאמץ אותה ובכל זאת זה לא מתקדם. אגב, אותה הוראה קיימת גם כלפי אנשים עם מוגבלויות. לא שהיא מתפקדת אבל חשבתי שאולי זה ראוי להרחיב אותה גם לגבי נשים מה שיוכל לתת לנו אולי יותר כלים משפטיים כדי לקדם את הייצוג של נשים במקומות העבודה ובמקומות משפיעים. תודה רבה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה לך. עו"ד אלחאן דאוד, ארגון כיאן, בבקשה.
אלחאן דאוד
שלום, סליחה אני התבקשתי להחליף מקום. אני רוצה להעלות כמה נקודות בקיצור לגבי תעסוקת נשים ערביות שחלק ניכר מהם הרבה מאתנו מכירים אותם אבל רציתי יותר למקד ולהעלות אותם על הפרק. בנושא תעסוקת נשים שאנחנו יודעים שאין השתלבות נשים ערביות במקומות תעסוקה כתוצאה ממכשולים של פריפריה, של תחבורה, של הנגשת מקומות עבודה, של כל נושא של אזורי תעשייה שהם לא קיימים, הם לא קרובים, הם לא נגישים ולא מונגשים לכפרים הערביים או לישובים הערביים.

אבל אני רוצה לדבר על זה שהתוצאה מכך היא שנשים ערביות נמצאות במקומות העבודה במקום לא בטוח בכלל. קודם כל יש הרבה נשים ערביות שלא מקבלות שכר הולם ויש שתי תופעות שהן מאוד מדאיגות. תופעה ראשונה שהיא הטרדה מינית במקומות העבודה. הרבה נשים ערביות עוברות וחוות הטרדה מינית אבל הן לא מדווחות - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
הטרדה מינית והתעמרות גם.
אלחאן דאוד
כן. זה לא מדווח, זה מאוד בעייתי כי זה לא מדווח, אין תלונות וגם חקירת תלונות היא בעייתית במקום הזה מאחר ומדובר בחברה מאוד מסורתית גם שנשים לא אוהבות להיות חשופות או אפילו מפחדות מחשיפה לנושא הזה. כתוצאה מכך אנחנו לא רואים תלונות, אנחנו לא רואים שזה מתבטא בסטטיסטיקה, אנחנו לא רואים מחקרים נגישים לנשים ערביות. זאת אחת הבעיות.

הבעיה השנייה שהיא גם באותה נישה היא כל נושא של תלושי השכר. אנחנו בעמותת כיאן מקבלות הרבה תלונות על כך שיש תופעה שנשים, אכן כתוצאה ממצב כלכלי חברתי שידוע לנו כמצב האוכלוסייה הערבית ונשים ערביות בעיקר, נשים רוצות לעבוד, אין להן הרבה ברירות, הן עובדות אבל הן עובדות בשכר שהוא נמוך מדיי וגם תלושי השכר לא משקפים באמת את השכר שהן מקבלות. הן מקבלות תלוש אבל השכר באמת הוא שכר אחר.

איפה הבעיה? הבעיה היא באכיפה. פשוט נשים לא מתלוננות. אנחנו בעמותה ביקשנו ופנינו גם לנשים להתלונן, ללוות וגם הנציבות פנתה אלינו בכמה מקרים ואנחנו גם פונים לנציבות לטפל בזה. הבעיה שפה צריך תכנית מסויימת לא של אכיפה של תלושי שכר. יש חובה בתכנית מסויימת מטעם הנציבות, תכנית אכיפה, תכנית העלאת מודעות מול המעסיקים שהיא תבוא והיא תטפל בבעיה הזאת גם בפן המניעתי. תודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. אני חייבת להגיד שהנושא הוא נושא מוכר לנו בוועדה, קיימנו שני דיונים בנושא הזה ויזמתי עם מחלקת הגבייה וארגוני שטח שני שולחנות עגולים באזורים שונים בארץ כדי שיבינו איך אפשר. אבל אי אפשר לדבר על אכיפה כאשר יש 35 תקנים לא מאויישים במחלקת האכיפה במשרד העבודה והרווחה. 35 תקנים שנמצאים, נמצאים בתקציב, צריך להוציא עליהם מכרזים - - -
נחמן שי (המחנה הציוני)
תקנים למה?
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תקנים לפקחים, מפקחים על אכיפת חוקי העבודה. צריך להגיד שנשים - - -
נחמן שי (המחנה הציוני)
שיעבירו את זה לעבודות בניין כי שם נופלים מהפיגומים כל הזמן.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
גם שם צריך וגם בזה צריך. אבל נשים לא מתלוננות כאשר יש היצע של מקומות עבודה מאוד נמוך ובעל העסק יכול, ואומרים את זה בצורה הכי ברורה, אם תתלונני את תאבדי מקום עבודה ואז מאה אחרות במקומך ישמחו לקבל את המשכורת הזו אז צריך גם להבין כמה זה מחליש את העובדות. אבל נכון, צריך ואנחנו ממשיכות את השולחנות העגולים בנושא ואנחנו נמשיך.

חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה אדוני.
נחמן שי (המחנה הציוני)
תודה רבה. אני קודם כל רוצה להודות לך על הדיון וכמובן לחברות ש- - - נותן להם את כל התארים משוות, המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית ממכון ון ליר שעשו את המחקר הזה.

בשורה התחתונה אני מבין שהמהפכה לא התרחשה עדיין ושאנחנו עדיין לא רואים את מה שציפינו, שהפערים יצטמצמו. זה בעיניי הדבר החשוב. אני מבין שיש איזשהי ירידה מסויימת באי שוויון אבל היא לא נובעת מתכנון אלא בגלל שהחיים יצרו סיטואציה שבה נשים וגברים התקדמו אחד לשני אבל זה לא התהליך שציפינו לו. אני בכל זאת רואה נקודות אור. תראו, למשל בנושא של ייצוג בשיעור נשים בפרלמנטים אנחנו נמצאים במצב לגמרי לא רע. להוציא את רואנדה, לא יודע איך 64% מהנשים בפרלמנט ברואנדה - - -
אושרה לרר שייב
כי הם עשו מהפכה - - -
מיכל רוזין (מרצ)
לא, לא יש הרבה מדינות שלא כתובות פה שהתוצאות הרבה יותר יפות משלנו. 68 ותהיה מופתע איזה מדינות לפנינו.
נחמן שי (המחנה הציוני)
אי שביעות הרצון בעניינים האלה היא תמיד נכונה אבל צריך לראות גם את ההתקדמות שהייתה במימד ההיסטורי ויש התחזקות. לעומת זאת בנושא של רשויות מקומיות ומועצות אזוריות זה בושה וחרפה שיש רק שש מתוך 257. זה בכלל בלתי נתפס. לכאורה רשות מקומית אפילו יכולה להיות משהו יותר פשוט ויותר נגיש וכו' מול הקשיים של פעילות פרלמנטרית וזה גם נושאים יותר מקומיים- - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לא בהכרח. כאשר מעורב בזה הון וכאשר מעורב בזה פשע מאורגן אני לא חושבת שלנשים יש הרבה הזדמנויות.
נחמן שי (המחנה הציוני)
את - - - בחדשות ששמעת הבוקר בשבע או - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לא. אני רק קיבלתי חיזוק למה שחשבתי בחדשות.
נחמן שי (המחנה הציוני)
אני לא חושב שיש הבדל בלחצים החיצוניים בין רשות מקומית לבין הכנסת. אני חושב שבכנסת השקענו יותר ומשקיעים יותר במודעות, בשריון נשים וכן הלאה וזה תהליך - - -
תמר זנדברג (מרצ)
איפה יש שריון נשים בכנסת?
נחמן שי (המחנה הציוני)
לנו יש שריון נשים במפלגה.
תמר זנדברג (מרצ)
אה שריון - - -
נחמן שי (המחנה הציוני)
אני מתכוון שריון בתוך הרשימות.
קריאה
גם אצלכם.
נחמן שי (המחנה הציוני)
אנחנו מתקרבים ל-40% שזה החלטה שהייתה קיימת - - -
תמר זנדברג (מרצ)
השריון אצלכם זה 20%.
נחמן שי (המחנה הציוני)
כרגע אנחנו קובעים ל-40%, בוא לא נפחית מהעניין. לא עושים תעמולת בחירות אבל צריך להודות בזה, מה קרה, את צריכה להיות שותפה להצלחה הזאת.
קריאה
דברים טובים צריך לברך.
תמר זנדברג (מרצ)
סליחה נחמן לא התכוונתי לזה, סליחה אני מתנצלת, חשבתי שאתה מדבר על מנגנונים באמת ממוסדים שהכנסת מקבלת - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לא, לא, לא, בתוך המפלגות. בכנסת כולנו יודעים שאי אפשר לקבל החלטה כזו של שריון לנשים במפלגות. כולנו יודעים שאי אפשר כי יש מפלגות שמתנגדות לזה.
חנה הרצוג
יש מפלגות שלא כוללות נשים על פי תקנון - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
ברור.
נחמן שי (המחנה הציוני)
אני רואה דווקא בפרמטרים מסויימים התקדמות אבל צריך להודות שבתמונה הכוללת אנחנו נשארים כולנו דיי מתוסכלים או מתוסכלות מהעובדה שהדבר הגדול עוד לא מתרחש. אני לא יודע מכל ההמלצות שהמלצת, נעמי, מה באמת ישים או לא ישים. הקטנת שעות העבודה במשק את חושבת שזה יכול לקרות מחר בבוקר? מדובר על איזשהו צמצום קטן כדי לאפשר יותר חופשה אבל לא מדובר על כך שיתחילו ויעבדו פחות והפריון יעלה ואז ערך העבודה יהיה יותר גבוה ואז ישלמו יותר. זה ממש דורש מהפכה גדולה מדיי שאני לא רואה אותה.

מה שכן דבר אחד אני משוכנע ואותו אני אצר שכל מקום צריך מרמת המנהל, מרמת מועצת המנהלים וכן הלאה שתהיה הטמעה של חשיבה מגדרית ושתהיה הבנה ששילוב נשים ועידוד נשים ועשייה למען קידום נשים תהיה חלק בלתי נפרד מתהליכי החשיבה בכל ארגון וארגון שיש במדינת ישראל, גם במגזר הציבורי, גם במגזר העסקי, גם במגזר הפרטי, בכל מקום צריכים מנהלים ומנהלות להבין שכאן צריך לעשות מאמץ. כי אני חושב שזה הדבר העיקרי, כשיש מנהלים ומנהלות בעלי מודעות אז הם דואגים ליצירת האיזון והקידום וסגירת הפערים. כך אני רואה את זה. תודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה.
שולה אגמי
אני חושבת שזה צריך להיות מובן מאליו ולא צריך. מובן מאליו- - -
נחמן שי (המחנה הציוני)
המובן מאליו הוא לא תמיד מובן מאליו. אז יש המון דברים שהם מובנים מאליהם ולא עושים אותם וכאן אני חושב שזה צריך להיות מאמץ לאומי ברמה הלאומית שייצא מתוך הממשלה ומתוך המנהיגות הלאומית ושיהיה ברור שאלה הציפיות ולא יכול להיות שיהיו פורומום שהם כולם גבריים. בכל פורום צריך תמיד להיות. אנחנו אומרים את זה ואז שוב מתמנה ועדה ושוב אנחנו רואים איזה ששה גברים יושבים ליד איזה שולחן ואנחנו אומרים איפה הנשים שם.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני חייבת להגיד שולה שזה משפט שלצערי הרב לא תופס במקרה הזה. אי אפשר להגיד זה צריך להיות מובן מאליו. שום שינוי אמיתי לא קורה כמובן מאליו ואף זכות לא ניתנת כמובנת מאליה. אני חושבת שבלי ראייה והבנה ברורה ומאבק דברים לא ישתנו. שום דבר לא קורה כמובן מאליו ואפילו אחרי שמחוקקים חוקים ומבצעים שינוי צריך להיות על המשמר כי יש לחיים גם את דרכם בלחזור אחורה.
עליזה לביא (יש עתיד)
את מדברת מניסיון אני מבינה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לא סתם, תיאורטית.

אני רוצה לתת לשופטת בדימוס, סביונה רוטלוי, מנשים עושות שלום. בבקשה, גברתי.
סביונה רוטלוי
בנשים עושות שלום אנחנו בעיקר מודאגות מהפער המגדרי של העוצמה הפוליטית והכלכלית, 56.5%. מה זה אומר? זה אומר שבעצם נשים לא יכולות לקחת חלק בהחלטות החשובות של המדינה בתחומים של מדיניות, של ביטחון, של מלחמה ושלום וגם בנושאים כלכליים אחרים. הדבר הזה אני לא רואה איך הוא יכול להפתר באמצעות ההמלצות. אנחנו מאוד מודאגות שהקול הנשי לא יכול לבוא לידי ביטוי בהחלטות הכי חשובות שיכולות להתרחש השנה, בשנה הבאה או בשנים הבאות בנושאים של שלום וביטחון ואנחנו באמצעות הפעילות שלנו אנחנו מנסות לשנות את זה ואני מקווה שבעזרתכם גם נצליח. תודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה לך גברתי. חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
תודה רבה. אני רוצה לחזק את מה שאמרה כבוד השופטת לשעבר ונשים עושות שלום. אנחנו ראינו את המפעל שלכן והלוואי, כפי שאומרים, הצלחתכן הצלחתנו. אני מקווה שכולנו גם כי כולנו רוצים שלום.

בקשר לדוח על אי שוויון מגדרי הוא בא לחזק את מה שיש בשטח, מה שאנחנו מכירים, מה שאנחנו חשים לצערי הרב. אני מסתכל על הקווים השחורים והאפורים, השחור של הגברים והאפור של הנשים אז רואה אפור עולה במשרות חלקיות, שכר מינימום, יותר ממשרה. כל המעמסות האלה וכל האפליה הזו. באמת אני כחבר כנסת השאלה נותרת מה אפשר לעשות, איך אנחנו יכולים, אולי בשנה הבאה, אולי בדוח הבא נראה בשורה טובה לפחות בקשר לשוק העבודה ובקשר לעבודה.

אני כתבתי עכשיו בדף שלי בפייסבוק כתבתי גם על האפלייה הכפולה של העובדות הערביות. אתם מכירים, עאידה, וכולנו מכירים את האפליה ואת הניצול שלהן במיוחד בחנויות ובקניונים, בכל המקומות האלה שבעלי העסקים האלה לא מכירים ולא רוצים להכיר. לא זכויות עבודה ולא שום דבר אחר. אז אני מקווה שכולנו נפעל למען שנראה תוצאות או גרפים יותר אופטימיים שנה הבאה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני חושבת שבכל מה שקשור לתעסוקת נשים ערביות אנחנו נצטרך את העזרה של כל המנהיגות של האוכלוסייה הערבית ולא רק חברי כנסת כי באמת שם הבעיה. זה לא אומר ש- - - חלק מהמשך הניצול הזה זה אי מתן אופציות לנשים או מקומות עבודה מספיק לנשים. כאשר ההיצע הוא מאוד נמוך אז גם אפשר לנצל בצורה יותר חמורה. לצערי הרב, הממשלה קידמה תכניות אבל הפסיקה. תכנית הממשלה לקידום תעסוקת נשים ערביות הסתיימה בסוף 2016. מתחילת השנה אני דורשת תכנית ממשלתית חדשה, נאמר לי שאין צורך בתכנית מיוחדת רק ממשיכים את מה שקיים. היום מתקיימת ישיבה עם משרד האוצר. אני מאוד מקווה שנצליח לשכנע אותם.

עורכת דין מרים זלקינד משדולת הנשים, בבקשה גברתי.
מרים זלקינד
תודה רבה. אז קודם כל אני רוצה לברך את מרכז שוות על הדוח המקיף והמעמיק שלכן. אין ספק שאנחנו כארגונים פמניסטיים נוכל לעשות בו שימוש רב מאוד בעבודה השוטפת שלנו. אני מקווה שגם מאגר הנתונים של משרד המדע יפורסם בהקדם. אין ספק שהוא יהפוך לכלי מאוד חשוב בעבודה שלנו.

הדוח עוסק בשנים 2004 עד 2015. השנה פערי השכר בין גברים לנשים אפילו, כמו שנאמר כאן, העמיקו כך שהשכר הממוצע של אישה עומד על 65% משכר של גבר לעומת 68% שהיו קודם וזה אומר שאנחנו הולכות אחורה וזה צריך להדאיג את כולנו.

דובר פה על מה הפתרונות שיכולים להיות. יש דרכים לצמצם את הפערים בשכר, זה לא גזירת גורל. קודם כל לקדם שקיפות בשכר. יש לנו את חוק שכר שווה לעובדת ולעובד אבל כמעט אין תביעות לפיו בגלל שבלי שקיפות בשכר אי אפשר לתבוע. כל עוד לא תהיה שקיפות אמיתית החוק הזה יישאר כמעט בגדר אות מתה.

הדבר השני זה להתחיל לתגמל כראוי משלחי יד שהרוב בהם הן נשים כמו מורות ועובדות סוציאליות באופן שישקף את התרומה הבלתי ניתנת לתיאור של המקצועות האלה לחברה. וכמובן, יצירה של חופשת לידה אמיתית, משמעותית ובלתי ניתנת להעברה לאבות והגבלה של מספר שעות העבודה השבועיות של נשים וגברים.

נקודה אחרונה. יש עכשיו שחקן חדש ישן בתחום אפליית נשים בישראל וזה הדרת נשים. השבוע הגשנו עתירה נגד תכנית של נציבות שירות המדינה להכשרת גברים בלבד לצוערים בשירות המדינה. המדינה נותנת את החותמת שלה על הדבר הזה. זה שערורייתי - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
זאת לא פעם ראשונה.
מרים זלקינד
וזה לא פעם ראשונה אבל זה ממש כבר - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אנחנו זוכרים את ההפרדה גם כן במוסדות האקדמאים ומאיצים את זה וגם ה- - -
מרים זלקינד
אבל כאן זו תכנית דגל של נציבות שירות המדינה - - -
עליזה לביא (יש עתיד)
אתן יודעות למה זה. זה דרעי העביר את החוק וברור לנו מה ההשלכות - - -
מרים זלקינד
אנחנו הגשנו עתירה נגד זה. אנחנו עדות כאן להתדרדרות קשה מאוד שאם היא לא תפסק בקרוב- - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לא, אני חייבת להגיד, נאמר שזה לא מה שהוצג.
מזל שאול
לפי מה שאני זוכרת מהמפגש הקודם אז הוא דיבר כן על שוויוניות ולא על הדרת נשים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
דובר על צעדים בשוויוניות בייצוג של נשים ולא דובר על כל נושא ההדרה כי זה היה ברור שזה לא החלטה של המנכ"ל אלא החלטה של השר. זו הפרשנות שלי.
מרים זלקינד
תודה. אז באמת אני רק רוצה להגיד שאם התופעה המסוכנת לא תיפסק בקרוב אנחנו נראה, וזה לא משהו דמיוני, מקומות עבודה בלי נשים. אנחנו נמצא את עצמנו חוזרות 100-150 שנה אחורה. ונדרשת התגייסות חסרת פשרות נגד התופעה המסוכנת הזו כי היא מאיימת על כל ההישגים בתחום השוויון המגדרי. תודה רבה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה רבה. חברת הכנסת תמר זנדברג.
תמר זנדברג (מרצ)
תודה רבה גברתי היושבת ראש. שוב אני מצטרפת לברכות לעורכות המדד שחשיבותו גם בתמונת המצב שהוא מציג בפנינו אבל גם בהתמדה וביכולת לראות משנה לשנה מה מצב הנתונים וכאן אנחנו רואות בדיוק מה קורה כאשר אנחנו לא נוקטות צעדים אקטיביים. הרבה פעמים בתחום הזה אנחנו שומעים טוב, זה היה פעם, זה כבר לא קורה בהמון המון מתחומי אי השוויון ואנחנו רואות שכל אי שוויון שהוא תוצאה של יחסי כוח לא משתנה לבד. הוא חייב להשתנות באמצעים אקטיביים ובמקרה שלנו מונח כאן לפתחנו אתגר מאוד גדול שחייב להתבטא בתהליכי חקיקה.

הדבר שבעיני הוא בין המטרידים ביותר זה באמת התרחבות אי השוויון במדדים מסויימים והרבה פעמים דווקא במדדים שאנחנו לא רגילות למדוד אותם, אנחנו כבר יודעות, לא שהמצב השתפר, אבל אנחנו יודעות לדבר על ייצוג, אנחנו יודעות לדבר על המשרות הבכירות. אגב, כאן אנחנו רואות שבאמת זה אי השוויון החריף ביותר שבעצם מביא לכך ש-50% מאוכלוסיית העולם לא לוקחת חלק במוקדי הכוח ועיצוב התהליכים שמשפיעים על מאה אחוז מכולנו. אבל על זה אנחנו כבר יודעות לשים את האצבע. ונאמר כאן באמצעות מנגנונים להבטחת ייצוג ולמדנו לספור וכו'.

אבל כאן מתבטא שאי השוויון הזה הוא מחלחל למטה, למה שאנחנו קורות הרבה פעמים, לא רק לתקרת הזכוכית, אלא גם לרצפת הבוץ. זה מה שאתן קראתן, ואני נדהמתי לשמוע, על שוק העבודה המעורער, על אחוז הנשים במשרות החלקיות, בדרגות השכר הנמוכות. ומהצד השני על העבודה השקופה בבית וכמובן השיעור של למעלה מ-80% של הנשים במשפחות החד הוריות.

כלומר, נוצרת לנו כאן בעצם תמונת מצב של עוני נשי, של שוק עבודה ממוגדר שהוא פוגעני לנשים. נכניס לזה את ההטרדות המיניות שאנחנו יודעות שזה מוקד שלא מספיק דובר עליו וחסם משמעותי לא רק לכבוד האישה וחירותה ולחופש שלה וכו' אלא גם חסם משמעותי ליכולת שלה לתפקד וגם להתקדם בתוך שוק העבודה.

התמונה הזאת יוצרת מציאות שהיא מבהילה וכאשר אנחנו מצרפות אותה למה שצויין כרגע, ואני מאוד מסכימה, זה להפרדה המגדרית המתרחבת, בהתחלה בשם, כביכול, רגישות תרבותית או זהות או התחשבות, שכמובן גם אלה אלמנטים פסולים ולא נרחיב על זה עכשיו, אבל היא מתרחבת כמעט לכל מקום ובעצם יש בה מרכיב אחד וזה שימור יחסי הכוח הלא שוויוניים שבמדד הזה אנחנו רואות את הפוגענות שלהם.

ולכן התמונה הזאת מצריכה מאתנו, ובעיקר כאן בכנסת, פעולה מאוד מאוד נחושה. אני מאוד מסכימה שראשית כל פעולה היא בנתונים וזה באמת היעד הראשון שאתן הצגתן כאן במדד זה הצבת יעד. אנחנו קודם כל צריכות לדעת מה המציאות, להציב יעד ממשלתי בכל תחום: בתעסוקה, בדרגות השכר, בייצוג - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אולי כשתתכנס הוועדה להטמעת חשיבה מגדרית אז היא תציב את היעדים.
עליזה לביא (יש עתיד)
או התכנית לאלימות נגד נשים גם.
תמר זנדברג (מרצ)
יש כאן באמת שורה ארוכה של מקומות - - -
עליזה לביא (יש עתיד)
למה את מחייכת?
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני מסתכלת על נשים יפות, חזקות, אני תמיד מחייכת.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
למרות המצב- - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
למרות המצב העגום.
תמר זנדברג (מרצ)
בקיצור יש פה באמת כמה מקומות שבהם הדבר הזה בא לידי ביטוי שנמצאים על שולחן הכנסת.

אני רוצה להציע לוועדה כתכנית פעולה לקראת המדד הבא כדי שנוכל לראות שעשינו משהו לקבץ את כל התכניות האלה ביחד. הפרוייקט לחשיבה מגדרית ועוד יש המון המון דברים בתחום הרווחה - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
זה כבר תוך כדי רשמתי לי כאחד הדברים שאני - - -
תמר זנדברג (מרצ)
מצויין. אז קלעתי לדעת גדולות. אני באמת מציעה שאנחנו נקים כאן צוות פעולה שיהיה מורכב מחברות כנסת, כמובן גם חברי כנסת שרוצים לתמוך ולהשתתף, יחד עם ארגוני החברה האזרחית, האקדמאיות שנמצאות כאן. באמת צוות פעולה עם תכנית מוגדרת לשנה על מנת שבמדד המגדר הבא נוכל לבוא ולראות שעשינו משהו ושינינו ולפחות יש לנו תכנית פעולה על השולחן. תודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
חברת הכנסת תמר זנדברג תודה. פשוט ההבדל ביני לבינך שאת קראת לזה צוות ואני קראתי לזה קבוצה. אני בטוחה שנמצא דרך להסכים בינינו.

אני רוצה לתת לשני חברי כנסת שביקשו כי יש לכם דיונים אני הבנתי. דב חנין ואחר כך שולי מועלם.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
תודה לך גברתי היושבת ראש, הערכה לכולכן השותפות במדד החשוב הזה. אני רוצה להצטרף לדבריה החשובים של חברת הכנסת זנדברג. מאוד מאוד חשוב לשים לב לא רק לסוגייה של מי שנמצאת למעלה כי נשים כבר יכולות להגיע למעלה וזה טוב ואנחנו רוצים יותר שיגיעו למעלה. השאלה הגדולה והסמויה במקרים רבים מן העין, היא אלה שנמצאות למטה. למטה נמצאות נשים רבות מאוד, רבות מדיי, וישנה לפעמים הטיה לא מכוונת בעבודה שלנו ובפעילות שלנו להתמקד בדברים הבולטים, הידועים והנראים לעין של אלה שנמצאות למעלה ואלה שאנחנו רוצים שתמצאנה למעלה, ולא מספיק לשים לב למה שחברת הכנסת זנדברג כינתה רצפת הבוץ שבה תקועות נשים רבות מדיי.

הסוגייה הזו שאנחנו דנים היום בוועדה היא כמובן סוגייה שעוסקת בנשים, זה כמובן עניינן של נשים, אבל זה לא עניינן של נשים בלבד. אני חוזר כאן על האמירה שצריך תמיד לחזור עליה. האמירה הידועה של אוגוסט בבל, המנהיג הסוציאליסטי הדגול בן המאה ה-19, שמצבן של הנשים הוא האינדיקטור המדוייק ביותר למצבה של החברה, המדוייק ביותר. וכל השאלות שאתן העליתן כאן וכל הסוגיות שאתן העליתן כאן, אינדיקטור מאוד מאוד חזק, מאוד מדוייק וגם מאוד מאוד עצוב. תודה רבה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה רבה. חברת הכנסת שולי מועלם ואחריה חברת הכנסת עליזה לביא.
שולי מועלם–רפאלי (הבית היהודי)
ברכות על הנתונים שלצערי הם לא כאלה מופלאים אבל לפחות יש נתונים שאיתם אפשר, כמובן, להמשיך לפעול. אני רוצה להתמקד בשתי נקודות בקצרה.

הראשונה, גם אני, בהתייחס למה שתמר כבר התייחסה, על הפער הבלתי נסבל בעיני בעוצמה פוליטית וכלכלית שהוא לדעתי מתחיל מזה שעדיין בתשע"ח, 2017, ברוב רוב ועדות האיתור יושבות במקרה הטוב אישה אחת, במקרה היותר מציאותי אף לא אישה אחת ועדיין רוב הנטוורקינג שממנו מביאים אנשים אל ועדות האיתור הוא הצבא, הוא החבר מביא חבר. ואני, מה שאני רואה בכל פעם שאני בוחנת את הדבר הזה שרוב רובם של החבר מביא חבר בא מהמוקד הזה. כל פעם שבדקתי את זה.

אני חושבת שצריך לעשות מאמץ גדול ליותר ויותר נשים בוועדות איתור במקומות שבהם בוחרים את בעלי התפקידים הבאים. אני לא אגיד על המציאות הקשה של העולם שממנו אני באה שאיך יכול להיות שלמרות שרוב הסטודנטים לרפואה הן סטודנטיות במקרה הטוב, נגיד עכשיו, יש לנו שתי מנהלות בבתי חולים בארץ. שתיים זה הרבה יותר טוב ממה שהיה לנו כי תמיד זה אחת. אחת הולכת אחת באה. אורנה נכנסה, חן יצאה, מי שמכיר את המערכת יודע שמדובר באמת בנשים מופלאות והיום, ברוך השם, אנחנו ממש עלינו, יש שתי מנהלות בתי חולים.

איך זה יכול להיות? זאת הסיבה בעיניי, שבצמתים שבהם מקבלים את ההחלטות על התפקידים הבכירים לא נמצאות מספיק נשים. זה אומר שאנחנו חייבות למרות התחושה שיש פה צעדים מאוד משמעותיים בקידום נשים אנחנו חייבות עדיין לדבר על ייצוג הולם לנשים. גם במקומות, שאמר פה נחמן קודם, זה ברור מאליו, זה רחוק מלהיות ברור מאליו חברותיי. זה לא ברור מאליו, מי שחושבת שזה ברור מאליו היא לא ממש יכולה להמשיך לחשוב את זה. בעיניי זה לא יצליח אחרת.

הדבר הזה, סיפור הבטחת הייצוג לנשים מוביל אותי להשגה הבאה שאני מבקשת לדבר עליה והוא ייצוג נשים חרדיות במרחב הציבורי. עשינו על זה אינספור דיונים בכנסת הקודמת. רוב חברות הכנסת שיושבות פה ישבו גם בכנסת הקודמת כשחברת הכנסת עליזה לביא הייתה יושבת ראש הוועדה ונעשו אינספור דיונים על זה. המחיר שנשים חרדיות צריכות, אמורות, משלמות בפועל במאבק שלהן להשמיע קול נשי במרחב הציבורי הוא בלתי נתפס בעיניי.

מפורסם שנאלצים - - - השאלה היא פשוטה: או שהילדים שלך יישארו במוסדות החינוך או שתפסיקי עם זה. הן לא יכולות להשמיע קול במרחב התקשורתי שגם היום מחוייב כבר להשמיע נשים אז רות קוליאן, חברתנו, תובעת את קול ברמה. אני חושבת שאנחנו צריכות לעשות מחשבה גדולה אולי בתוך הוועדה, אולי להציע איזשהי תכנית של נשים חזקות שהן לא חרדיות שתומכות בדבר הזה.

אני מביאה את הקול הזה כי אני חושבת שברגע שאין נשים במרחב הציבורי, עזבו הכללי, אני עוד לא הגעתי לכללי, במרחב הציבורי החרדי ששם ברור שהן משפיעות, ששם ברור שהן מובילות הרבה שינויים בתוך החברה, אני חושבת שאנחנו לא יכולות פה להתעלם מהדבר הזה ולחשוב איך מקדמים נשים חרדיות במרחב ציבורי חרדי ובעזרת השם גם במרחב הציבורי הכללי דרך זה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה רבה. אנחנו גם בנושא הזה דיברנו בוועדה אבל אולי הגיע הזמן באמת לעשות צעד שמחזק את הנשים דרך נשים סולידריות איתן במאבקן.

חברת הכנסת עליזה לביא, בבקשה גברתי.
עליזה לביא (יש עתיד)
תודה גברתי היושבת ראש. אני רוצה להודות על הכלי המאוד החשוב הזה שמשנת 2014 הייתה לי את הזכות לארח אותו בפעם הראשונה במסגרת הוועדה ולהכניס אותו לכאן לכנסת ישראל. זה כלי מאוד מאוד משמעותי שמרכז לנו את הנתונים וגברתי היושבת ראש, אנחנו הולכות אחורה. אנחנו הולכות אחורה למרות החקיקה. כי כשאת נותנת נתונים כאן על פערי המגדר רק בכנסת הזאת האחרונה חוקקתי שני חוקים בנושא הזה של צמצום פערי המגדר ואנחנו הולכות אחורה. מה זה אומר? מה זה אומר שחקיקה היא לא מספיקה? חקיקה היא חלק נוסף אבל אם מדינת ישראל עדיין לא חתומה על אמנת איסטנבול ועדיין כל - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לא חתומה על אמנת סידו (Cedaw) או חתומה עם הסתייגויות.
עליזה לביא (יש עתיד)
לא חתומה על סידו (Cedaw) ולא חתומה או לא מממשת חתימה 1325 ובכל מה שקשור לתכניות בינלאומיות אנחנו לא מתכתבים עם המציאות. אנחנו חוזרות עכשיו מהכנס של חברות פרלמנט בכל העולם, גברתי מיכל רוזין ועוד חברות כנסת שנכחנו שם. מצבנו, בלשון המעטה, מביך ואנחנו יכולים להמשיך לנפנף בגולדה מאיר שזה מה שכולם זוכרים ומזכירים לנו אבל הבטחתי שאנחנו ממשיכים לעבוד קשה כדי שתהיה לנו באמת אישה בכל צומת אפשרי שנזכר כאן כרגע.

אבל אני חושבת שבאמת אנחנו נמצאות בתקופה מתסכלת במובנים רבים. כי לכאורה יש פה יותר חברות כנסת בבית ולכאורה יש יותר חקיקה, אבל שימו לב מה קרה אתמול - - -
קריאה
יש יותר בלי לכאורה.
עליזה לביא (יש עתיד)
יש יותר חברות כנסת, יש יותר חקיקה, יש יותר מודעות, הכל יש, אבל אתמול בוועדת שרים עובר, כלומר לא נדחה, נדחה אבל לא נפל, חוק שמבקש להביא הדרה אל האקדמיה, כן, הדרה, הפרדה, סגרגציה, כל המילים שאני יכולה לתת עליהן עכשיו הרצאה שלמה - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
עכשיו כולם מבינים למה יש לי בעיה עם רגישות תרבותית?
עליזה לביא (יש עתיד)
עולה חוק שאנחנו מבינים מה המשמעות שלו, מה ההשלכות שלו ואיך בכלל ב-2017 מישהו מעיז בכלל לחשוב על חוק שכזה ולא מהסס ולא מתבייש ולא חושב שאולי בעצם חוק כזה המשמעות שלו לדרדר אותנו אחורה. וחוק שאני מבקשת, חוק באמת פשוט, לשים נציגות ציבור בבתי הדין הרבניים, נציגות ציבור כמו שיש בענייני משפט לענייני עבודה, החוק הזה בכלל עף מהשולחן אבל נזרק. הפרופורציה בין להחיל את החוק הזה של הדרה וסגרגציה לבין להעיף חוק שבא במערכת מדוכאת גם ככה שלא רואים את הניצנים של השינוי אז זאת התמונת מצב. זאת תמונת המצב. והמדד הזה הוא כלי עבודה גם, כמובן, בטח בחקיקה אבל בזעקה ציבורית. כן צריך לצאת לרחובות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. חברת הכנסת מיכל רוזין, בבקשה.
מיכל רוזין (מרצ)
תודה רבה. אני קודם כל רוצה באמת להתנצל בפני כל הנוכחות, אני בערך מתשע בבוקר מתרוצצת פה ועושה כושר אבל שתבינו פשוט כי אנחנו מעטות ונדרשות בהרבה מאוד ישיבות וגם מייד כשאני מסיימת לדבר אני הולכת לחוץ וביטחון כדי להיות שם כשראש הממשלה מגיע לדבר ואני חושבת שזה חשוב שאני אהיה דווקא בגלל היותי חברת כנסת. גם בכנסת הקודמת התעקשתי וגם בכנסת הזאת להיות באמת בוועדות שבהן - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
מיכל אני לא אאריך את הזמן.
מיכל רוזין (מרצ)
אני רוצה לומר באמת משהו מאוד כללי כי כולם יודעים את עמדותיי ואת המאבק לגבי מגדר ושוויון והדברים הם קשורים, אי אפשר לנתק תעסוקה מהטרדות מיניות ואי אפשר לנתק הטרדות מיניות משוויון בבית וחלוקה בנטל, וכל הדברים האלה קשורים אחד בשני. יש פה אנומליה, כבר דיברנו על זה בתחילה, שבאמת לא קיימת בשום מקום אחר. נשים משכילות, נשים מצליחות, נשים בעבודות קרייריסטיות דווקא הן אלה שעושות יותר ילדים או עושות - - - בוודאי לא ניתן להגיד היום שמעמד סוציואקונומי מעיד על מספר הילדים שאישה מביאה לעולם.

לא יכול להיות שכל נושא הילודה והטיפול בילדים ובמשק הבית מצד אחד ומצד שני טיפול בהורים מתבגרים והדין הדתי שעומד כמובן לצרנו ולרעתנו, כל הדברים האלה מצד אחד הם משרתים כמובן את החברה, הדמוגרפיה, כמובן, בואו נעשה יותר ילדים, זה חשוב לחברה הישראלית, זה חשוב למדינת ישראל, בואו נשמור על הדת והיהדות כי זה הצוויון וכדומה. וכל ההיבטים האלה שמשתמשים בלאומנות ולאומיות ופטריוטיזם בסופו של דבר כדי לשלוט על גופה של האישה, לשלוט על מעמדה של האישה, להמשיך לייצר את המבנה החברתי שבו אנחנו כפופות לגברים.

אני חושבת שכל המצב הזה חייב להשתנות מהבסיס. אנחנו לא יכולות כל פעם רק לתקוף נקודה אחת ולטפל בה. אנחנו חייבים להבין שהבסיס של הדברים, אי השוויון המגדרי שמתחיל במקום הכי בסיסי שהוא המערכת יחסים בין גברים לנשים בבית, במשפחה, הוא בעצם משליך אחר כך לכל שאר המקומות, לשוק העבודה, לקריירה, לתקשורת, לפוליטיקה ולהכל, ולכן אנחנו חייבות להיות שם במקומות האלה כדי לייצר את השוויון האמיתי ולא הפורמלי, ראה חזקת הגיל הרך או גיל פרישה וכדומה. מן שוויון, אתן רוצות שוויון אז בואו נשטח את הכל, אלא לייצר באמת שוויון מהותי שיוצר שוויון אמיתי.

אני כמובן רוצה לחזק את הנפלאות והנהדרות שכל שנה אני עושה את זה - חברת הכנסת לשעבר פרופ' נעמי חזן ופרופ' חנה הרצוג שלרגע כנראה יצאה. אני מעריצה שלכן וכל הכבוד שאתן ממשיכות להטיח את זה בפנינו ושלא נשכח לרגע ונמשיך להאבק. תודה, ושוב אני מתנצלת.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. אני מכירה את הלחץ שנמצאות פה חברות הכנסת בוועדות השונות לכן נשחרר גם את חברת הכנסת מרב מיכאלי אחרי שהיא תדבר. בבקשה.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
תודה רבה לך גברתי היושבת ראש. אני ממש מתנצלת, אני הלכתי עכשיו בגלל השדולה למעמד האישה הדרוזית שהוקמה, לשמחתי, בכנסת הזאת שזה גם היה מאוד חשוב לבוא ולתת להן את התמיכה ואת ההכרה.

אני לא יכולה שלא להגיד מילה על גולדה. אני רוצה להגיד שהגיע הזמן לתת לגולדה את הכבוד שלה. עם כל כמה שחברת הכנסת לשעבר נעמי חזן תמיד אומרת שאחת האשליות שיש בישראל שוויון מגדרי זה גולדה - -
מיכל רוזין (מרצ)
וזה הדברים החיוביים שהיא אומרת עליה.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
- - אבל בכל זאת, נזכור גם את התקופה שהיא פעלה בה וגם את הדברים החשובים שהיא עשתה. אחרי הכל, האישה הקימה את הביטוח הלאומי. ובואו נזכור שהחרדים בעיריית תל אביב לא אפשרו לה להיות ראש עיר למרות שהיא זכתה ברוב עצום של קולות. זאת אומרת, אני חושבת שהאינטרס שלנו הוא להתחיל באמת להסתכל על הדברים הטובים שגולדה השיגה ועל ההתמודדויות שהיא עשתה איתם ואני אהיה ביום רביעי הקרוב בטקס בהר הרצל לציון יום השנה למותה ובמאי אנחנו נעשה כנס בכנסת, נדמה לי 120 שנה להולדתה, אם אינני טועה. ואני מזמינה את כולכן כבר עכשיו כי אני חושבת שהגיע הזמן, יש לנו מה להרוויח מלראות את גולדה כמודל שיש מה ללכת בעקבותיו ולשפר אותו, חד משמעית.

אני רוצה מאוד מאוד לחזור ולהודות גם אני לך, חברת הכנסת לשעבר נעמי חזן, שאפרופו חוץ וביטחון, שגם אני אלך עכשיו לחוץ וביטחון הרבה בזכותך כמובן. ובהקשר אני אגיד שהחוק שאת העברת בשנת 2000 שמחייב, וכאן עאידה ואני חלוקות בעניין הזה, שמחייב את הצבא לתת שוויון הזדמנויות איפה שיש חובה בגיוס עדיין לא מיושם. הצבא פשוט מרשה לעצמו לצפצף עליו והצעת החוק שלי שנועדה לדקדק את זה ככה שלא יהיה מנוס היא תקועה כי, כמובן, הרוב הגברי בכנסת לא מוכן לשמוע על זה ואנחנו רק יכולות לראות מה קורה כאן. השיח שקורה שנשים בכלל מתקדמות לאנשהו בצבא.

אין כל ספק, פרופ' חנה הרצוג, שגם אני חוזרת ומודה לך ולנעמי על העבודה הסופר חשובה שאתן עושות שאתן מתעקשות לספור. ועוד אין לנו מספיק את מה לספור, כמו שציינת בצדק, אבל חייבות לספור. ובהקשר הזה עבודות הבית וגידול הילדות והילדים הם כלכלה מודרנית ומדינה דמוקרטית לא יכולה, היא לא ברת קיימא אם היא לא סופרת את עבודות הבית וגידול הילדות והילדים. זה נגמר הסיפור הזה, פשוט נגמר מזמן. הם רק עוד לא הבחינו בזה והם מתעקשים לא לספור את זה ולא לכמת את זה. אבל אין בלי זה.

סוגיית הנישואים קשורה לזה קשר ישיר בישראל שבה עדיין אין נישואים אזרחיים. אני השתתפתי אתמול בכנס על ממזרות. מדינה שעדיין מסמנת באופו בירוקרטי בני ובנות אדם לפי איך הם נולדו מהבעלות של גברים על נשים זה עוד דבר שנצטרך לבטל אותו בדרך לשיפור מידת השוויון. אז תודה רבה ובהצלחה היום.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. אז לפני שאת יוצאת אני קודם כל חייבת להגיד שבשבוע הבא מתקיים דיון בוועדה לקידום מעמד האישה על פקודת השירות המשותף לפי בקשתה של חברת הכנסת עליזה לביא ויש התרעמות מצד חברי כנסת על זה שאני הזמנתי לדיון כזה בוועדה לקידום מעמד האישה כי זה נושא שהינו רק של חוץ וביטחון.

לאחר מסע השמצה נגד יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, עאידה תומא, שהיא לא מקיימת דיונים כאלה עכשיו יש החלטה שהיא לא אמורה לקיים דיון. אני מבקשת חברי וחברות הכנסת מה הם רוצים. זה לא אומר שאני אמלא את מה שהם רוצים. אבל שיחליטו איפה מקיימים דיונים כאלה. אם לא בוועדה לקידום מעמד האישה עם כל הוויכוחים האידיאולוגיים שיש לי בנושא הזה, ואני לא אחסוך מלהגיד מה אני חושבת על הנושא.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בעידן שבו יו"ר ועדת הפנים מצליח להעביר אליו לוועדה חוקים שאמורים להידון בוועדת החוקה, שוועדת החוקה סוחבת אליה דיונים שאמורים להתקיים בוועדת הכספים, שפשוט מפני שיקולים קואליציונים ואישיים נטו הם פשוט מחקו את חלוקת העבודה בתוך זה באמת את תעשי איזה דיון שאת רוצה, נקודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני חושבת שיושב ראש ועדת חוץ וביטחון מאוד כעס על זה שהוא היה מוכרח לדבר ב-8 במרץ על הנושא של הנשים בצבא כי זה היה אמור להתקיים בוועדה לקידום מעמד האישה ואני מאוד שמחתי כי סוף סוף גם שם דנים בנושא של נשים והגיע הזמן שיעשו.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
ועכשיו ידונו בפקודת השירות המשותף בוועדה לקידום מעמד האישה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כן, נחליט מה אנחנו עושות עם זה.

עינב בר, חברת מועצת ירושלים, התעוררות.
עינב בר כהן
אני מגיעה הרבה לוועדה למעמד האישה והמקום שלי מאוד מאוד חשוב לדבר עליו הוא דווקא המקום של ירושלים. אני חברת מועצת העיר ירושלים, שם באמת יש מגוון מאוד מאוד רחב של כלל המגזרים שחיים יחד בעיר. יש צורך אמיתי לדבר על הנושא בעיניי של הדרת נשים מהמרחב הציבורי. אי אפשר לנתק את הנושא הזה לבין העובדה שבשבועות האחרונים בירושלים ראינו כמה וכמה מופעים של הדרת נשים משלטי החוצות בעיר ואני חושבת שקודם כל, לפני שאנחנו מדברים על הנושאים האחרים, אנחנו צריכים לדבר על החופש שלנו כנשים להסתובב במרחב הציבורי.

וגם, אני אומרת, שוב, אני ברמה האישית כשרצתי לקמפיין בחירות האחרון לא היו יותר מ-24 שעות שיכלתי להיות על שלט חוצות לפני שהוא הושחת ואני חושבת שזו החובה שלנו גם לדבר על הנושא הזה אבל גם, ואמרה את זה כאן חברת הכנסת שולי מועלם, גם על שילוב הנשים החרדיות ברשימה. סיעת התעוררות שמה אישה חרדית ברשימה וגם היא, לצערי, אחרי מאבקים בתוך המגזר שלה החליטה להסיר את המועמדות שלה ולא רצה איתנו למועצת העיר.

ואני מקווה מאוד שהדיונים כאן בסופו של דבר ידברו גם על הנושאים האלה וגם על הצורך שלנו כחברה לדחוף את אותן נשים. אני מרגישה שעל אף שאני לא חלק מאותם מגזרים אני מרגישה שאני שותפה מלאה לרצון שלהן להיות מיוצגות במועצת העיר ובעמדות המפתח גם בתפקידים אבל גם בפוליטיקה. כי זה ישפיע בסוף גם על המאבק בהדרת נשים וגם על העובדה שעתיד שלטי חוצות בירושלים לא יושחתו ולא ייפגעו ונרגיש חופשיות להסתובב במרחב הירושלמי בעיר ובכלל בכל המדינה. אז תודה רבה על הדיון הזה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה. בנושא של הדרת נשים הוועדה מקיימת סיור בקרוב מאוד ב-24 לחודש בבית שמש בנושא של הדרת נשים וגם נקבעה לנו פגישה עם שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה בנושא של הפרסומים שהיו על שינוי הוראות הדרת נשים ברשויות המקומיות ממשרד הפנים, הדרישה להקל בדרישות האלה. ואנחנו גם את הנושא הזה נדאג שלא יעבור.

אני רוצה לתת לד"ר אלה שטראוס, משרד המדע והטכנולוגיה, ראש תחום, אני מבינה שהמשרד שלכם מממן חלקית את המדד עצמו ומרכז שוות.
אלה שטראוס
כן. המשרד מממן חלקית במסגרת קול קורא שפרסמנו למרכז ידע שהם זכו בו. כרגע זה בשלבי עבודה, זה עדיין לא סופי. במסגרת המרכז ידע אנחנו רוצים גם להתחבר לנושאים שהועלו כאן בנוגע לאיסוף נתונים.

מה שעוד רציתי לציין זה שבמסגרת המשרד, ליד המשרד קיימת המועצה לקידום נשים במדע וטכנולוגיה שנותנת התייחסות באמצעות שלוש ועדות לשלושה תחומים שזה אקדמיה, תעשייה וחינוך. אני מניחה שיש חלק מהמשתתפות שגם לוקחות חלק בפעילות של הוועדות - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
יש לכם עמדה בנושא הדרת נשים באקדמיה?
אלה שטראוס
לגבי הדרת נשים אני לא יכולה לפרסם כרגע עמדה רשמית של המשרד אבל אני בטוחה שאנחנו - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
את לא יכולה לפרסם, כלומר קיימת?
אלה שטראוס
לא, לא קיימת. אנחנו העברנו מסמך מטעם המשרד בנוגע להדרת נשים. חלקו את יכולה לומר מתייחס גם בצורה עקיפה למה שקורה באקדמיה כי המשרד שלנו בעצם תומך בקידום נשים באקדמיה. מעצם זה שאנחנו תומכים בקידום נשים אנחנו לא בעד הדרת נשים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אז אני אשמח מאוד לקבל לידיים שלי את עמדת המסמך - - -
אלה שטראוס
הבנתי שהוא נשלח המסמך. קיבלנו בקשה מהכנסת לפרסם מסמך ולמיטב ידיעתי זה נשלח.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי אז אנחנו נבדוק ואם לא אז בכל זאת אני אשמח לקבל. אני בכל אופן בדרך כלל קוראת את כל התשובות של המשרדים, את זה לא קראתי.
אלה שטראוס
אני לא שלחתי באופן אישי אבל הייתי מעורבת בזה שהייתה בקשה וביקשו התייחסות אז הייתה התייחסות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי אז אנחנו נבדוק את זה.
אלה שטראוס
אוקיי. במסגרת המועצה מה שרציתי לציין שמבחינת המשרד, הנהלת המשרד מהדרגה של השר, מנכ"ל, כולם נרתמים לנושא של קידום נשים והטמעת הנושא של הוגנות מגדרית, חשיבה מגדרית. זה בא לידי ביטוי גם שלאחרונה מנכ"ל משרד גייס תקציב נוסף לטובת פעילות המועצה ורוב התקציב הזה הולך להיות מוקדש לנושא של מיפוי נתונים. על בסיס מיפוי הנתונים או מסד הנתונים שיהיה קיים אנחנו נוכל - - - ובנוסף למיפוי נתונים מיפוי יוזמות קיימות, כלומר אם דיברתם כאן על צוות או על קבוצה שיתארגנו ויאספו את הנתונים ויאספו את היוזמות שקיימות כיום וככה נקבל תמונה יותר כוללת אנחנו נשמח לשתף פעולה בנושא הזה כי התפקיד של המועצה גם לתכלל ולהוות איזשהו גוף שיוצר קשר בין כל הגורמים הללו.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני חושבת שכל העניין של מיפוי מה שקיים, היוזמות הקיימות הוא דבר חיוני ביותר כשלב ראשון כי גם במדד המגדר וגם בניתוח תקצוב מגדרי וגם ביוזמות אחרות אני חושבת שהמידע כמעט נמצא שם רק צריך לאסוף ולעשות - - -
אלה שטראוס
אנחנו עם הפנים לשם. מי שכרגע מנהלת את המועצה זאת פרופ' נאוה רצון מאוניברסיטת תל אביב. מה שאני יכולה לומר זה שהיא מאוד מגוייסת למשימה ואנחנו נשמח גם לכל גורם שמוכן לעזור, לסייע ולשתף פעולה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי, תודה רבה. אני רוצה מנציבות שירות המדינה, כן.
מולוגטה מהרי
אני רוצה להתייחס לנושא של הדרת נשים במרחב הציבורי- - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לפני הדרת נשים במרחב הציבורי שעד כמה שידוע לי שזה לא ממש נופל תחת האחריות של הנציבות אבל כן ועדות איתור. יש סעיף שמחייב בייצוג הולם לנשים. האם יש לכם איזשהו מנגנון בקרה לאכיפה של ייצוג הולם בוועדות איתור ואם קרה מקרה כזה שוועדה, ויש הרבה כאלה, שוועדות מתאספות בלי שיהיה ייצוג הולם, האם היה ערעור על ההחלטות שלהן?
מולוגטה מהרי
את הנתון הזה אין לי להגיד לך עכשיו. אבל בנושא של איתור אקטיבי - אנחנו כן עושים איתור אקטיבי לנסות לעודד נשים להתמודד על משרות - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני לא מדברת על איתור אקטיבי. אני מדברת האם יש מנגנון שעושה בקרה, שוועדות האיתור ילכו לפי החוק ויהיה בתוכן ייצוג הולם. לא באלה שמאתרים, בין חברי הוועדה ייצוג הולם לנשים.
מולוגטה מהרי
הבנתי, שיהיו נשים שיקחו חלק בוועדות עצמן. אין לי תשובה להגיד לך, אני אבדוק ואני אספק את זה. אבל אנחנו כהגדרה של הנציבות משנת 2012 יצאה הנחייה שאסור להפלות או להדיר נשים בכל מדיום כלשהו של שירות נציבות המדינה ואני יכול לשלוח את ההנחיה שתראו אותה והיא מפורסמת לכל המשרדים וליחידות הסמך השונות. בנושא של קידום נשים - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
כן אבל הוראות זה דבר טוב, השאלה אם יש מנגנונים ברורים לאכיפה.
מולוגטה מהרי
אני אבדוק את זה, אין לי מענה ואני אבדוק את זה.

מה שחשוב לי לציין שנציבות שירות המדינה, כפי שציינו, אוסרת על הדרת נשים ובכלל אפליה כלשהי מכל סוג של אוכלוסייה כלשהי, זה חשוב להגיד. נציבות שירות המדינה אוסרת על הדרת נשים במדיום כלשהו וקיימת הנחיית נציב שמפורסמת בכל יחידות הסמך במשרדי הממשלה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אוקיי. ההוראות האלה מגיעות למשרד הפנים גם כן?
מולוגטה מהרי
כן.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
שוב, השאלה אם יש מנגנון לאכיפה של כל הוראה שניתנת.
מולוגטה מהרי
אנחנו מקיימים בקרה. יש יחידת הבקרה. אני ממונה על שוויון מגדרי אבל יש לנו בקרה פנימית שאנחנו מפיצים לכל המשרדים ויש כאן ממונות שכן יכולות להעיד שכן אנחנו שולחים - - -
אושרה לרר שייב
אנחנו שולחות נתונים אבל אנחנו לא בודקות כל ועדת איתור וועדת איתור.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
טוב, אז אני מבקשת לקבל את הנתונים. אם אתם יחידה שעושה בקרה אז אני מבקשת באופן הכי ברור: קודם כל הסבר למנגנוני הבקרה שלכם, איך מתבצעת הבקרה, האם זה נתון לדיווחים, האם זה יוזמה שלכם. וחוצמזה לפחות תוצאות הבקרה שלכם לשנה שעברה גם בוועדות האיתור וגם במילוי הוראות המנכ"ל, הנציב, בעניין איסור הדרת נשים.
אושרה לרר שייב
יש הוראות חדשות לפני חצי שנה בערך שהממונות על השוויון המגדרי בתוך משרדי הממשלה תהיינה בעצם סוג של בקרה על ועדות האיתור בתוך המשרדים. כל הנתונים של כל הוועדות צריכות להגיע אל הממונה, הממונה צריכה לראות שיש ייצוג הולם בתוך הוועדות של נשים ושל גברים. הן גם אמורות לקבל עוד לפני כן, לפני פרסום המכרז, הן אמורות לקבל את הגדרת המשרה, לעבור עליה ולראות שאין שם בתוך הגדרת המשרה הטיות מגדריות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני רוצה מידע מדוייק. אם הבקרה הזו נותנים אותה לידיים של הממונה למי היא מדווחת - - -
מולוגטה מהרי
אלינו.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
בסדר, אז אני מבקשת את המידע הזה. מאחר ואין לך את המידע פה אני רוצה שתוך שבועיים אני אקבל לידיים שלי את הדיווחים או את סיכום הדיווחים שאתם מקבלים מהממונות ואת דרך הבקרה שאתם עושים, כל כמה זמן אתם מקבלים את הדיווחים האלה, איך מקבלים אותם, איפה הם מתרכזים ומה עושים איתם אחר כך.

אני רוצה לתת לגברת ג'נט שלום מנציבות שוויון ההזדמנויות.
ג'נט שלום
אני אתן כמה נושאים. אחד אני באמת שמחה על הוועדה הזאת, הנתונים פה מאוד מטרידים אבל חשוב מאוד שהם על השולחן. ואני גם אבדוק אצלנו, אנחנו כל שנה מוציאות את מדד הגיוון שמתייחס גם לנשים ובוחן לעומק את הענפים, לראות איך אפשר להסתנכרן בנתונים ולראות איך אנחנו משלבים כי זה נורא חשוב. זה ברמת מדיניות.

ברמת הפרקטיקה נורא חשוב לנו שתצא קריאה גם מפה. עלה פה כמה פעמים הטיעון שאנחנו שוכחים את הנשים שלמטה וזה נכון. נורא קל, כי הן לא מגיעות אלינו, אז נורא קל ביום יום לא להגיע אליהן. אז היום בנציבות ירושלים והדרום אנחנו מובילות פרוייקט הנגשת זכויות בדרום שאנחנו בדרכו רוצות להגיע לאוכלוסייה ואני גם מבקשת את עזרתכן בעניין הזה. אין מה להפסיד מלפנות אלינו, מקסימום מקבלים ייעוץ משפטי חינם. זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות אם פונים אלינו, ולכן תפנו אלינו פונות- - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
אני עדיין זוכרת בדיון הקודם שאמרתן לי שלקחתן שתי פניות לבית משפט בשנה שעברה, זה תסכול אמיתי למי שפונה ורק מקבלת ייעוץ משפטי.
ג'נט שלום
אז בואי נגיד את זה ככה, כשמדובר באוכלוסיות מוחלשות אני יכולה להבטיח שהשיקולים אם התיק טוב זה להגיע איתו לבית הדין. כרגע אצלי יש שלוש תביעות, שתיים שצריכות להיות מוגשות, אחת שכבר הוגשה. נורא קשה לנו להגיע לייצוג כי לצערי אנחנו בחוסר כוח אדם, כפי שאת יודעת. נשמח שגם תצא קריאה מפה להגדיל לנו את כוח האדם - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
יצאה כבר בדיון הקודם.
ג'נט שלום
זה חשוב. אני יכולה להגיד לכם שאצלי בנציבות ירושלים והדרום זה אני ומתמחה. אז אנחנו משתדלות מאוד וכל תיק טוב שיש אנחנו לוקחות ולפחות מקבלים ייעוץ משפטי או ששולחים לסיוע המשפטי ועוזרים להן להגיע לשם. אין מה להפסיד מלפנות אלינו, באמת.

וברמה האחרונה לגבי ועדות איתור אני מזמינה את הממונות, ברגע שרואים שיש סיסטמטית, אני אגיד את זה גם פה, אפשר גם בצורה אנונימית לפנות אלינו שיש משרד שאין בו ייצוג הולם בוועדות איתור לנשים, תפנו אלינו אנחנו נטפל במשרד. עשינו את זה עם מכון התקנים שפנינו אליהם והם שינו את עמדתם וניסו לשלב נשים בתוך ועדת האיתור, שם זה גם היה קצת יותר קשה, אצלכם במשרדים זה קצת יותר קל. בואו אלינו אנחנו נטפל בזה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
השאלה אם זה ברור שזה בסמכות שלכם לטפל בזה. אני חושבת שאני רוצה לשמוע מה קבעו בנציבות שירות המדינה כמנגנון לבקרה ולתיקון. זה שאפשר לפנות באופן אנונימי לרשות ממשלתית אחרת אני לא חושבת שזאת הדרך - - -
ג'נט שלום
למה, אבל כן צריך לזכור - - - האכיפה גם על חוק שוויון זכויות האישה וגם על ועדות איתור - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
חוצמזה עכשיו אמרת שיש לכם בעיה מבחינת כוח אדם - - -
ג'נט שלום
זה לא מונע מאתנו לקבל יותר פגישות ולעבוד יותר קשה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
יופי, אוקיי, תודה. אנחנו צריכים לסיים את הדיון, נשארה חברת הכנסת לשעבר מלי פולישוק, איגוד נבחרות הציבור ברשויות המקומיות.
מלי פולישוק
אני רוצה לומר מה שלא נאמר לגבי השלטון המקומי. הדרת נשים זה בשלטון המקומי בשטח, רואים את זה, על ידי השלטון המקומי בהרבה מאוד מקרים ואני רוצה להציע פה שני דברים לפעולה. האחד, חקיקה כמו החוק הצרפתי, מה לעשות לפעמים גם יש חוקים צרפתים טובים אז החוק הצרפתי שמדבר על פריטתיות, אחד אחת, אחת אחד, בשלטון המקומי בלבד מאפשר, ואנחנו דיברנו על זה כבר כמה שנים טובות, זה דבר חיוני מאוד כדי לשנות דרמטית את מה שקורה. כי כל אלה שיושבות פה, ואני לא אמנה, אנחנו פועלות שנים כדי לשנות את המצב בשלטון המקומי וזה לא עובד. זה יעבוד אם תהייה חקיקה אמיתית של אחד אחת, אחת אחד- - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
לבינתיים יש חקיקה שפועלת פעם ראשונה, בואו נראה איך תעבוד עכשיו.
מלי פולישוק
הכסף לא יספיק.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
גם אני חושבת ככה אבל אין מה לעשות.
מלי פולישוק
אוקיי, אז אני מציעה לשים על השולחן של הכנסת שוב ושוב את החוק הפריטתי הצרפתי בשלטון המקומי.

דבר שני זה הנושא של מודעות. מספיק תמונה אחת של ראש הממשלה שהוא נוסע לארצות הברית ויושב עם כל היועצים שלו ואין שם אף אישה אחת. ותמונה אחת שווה מכל המאמצים שאנחנו עושות כל כך הרבה שנים. וזה גורם לכך שגם יושב ראש מרכז השלטון המקומי וגם ראשי רשויות שהם עומדים בסיעות, זה גם למעלה וגם למטה, הם פשוט מדירים את הנשים מהמקום הריאלי. ולכן, אני מציעה, גברתי, לעשות כאן ישיבה לא עם הנשים, אלא עם הגברים שעומדים בראש הסיעות, עם יושב ראש המרכז לשלטון המקומי, עם אלה שמקבלים החלטות שם ואיתם לנהל את הדיון הזה ולהראות להם את הנתונים החמורים האלה. תודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
תודה רבה. אני לא האמנתי שגברים לא שמים לב שיש מסביבם רק גברים עד שנכנסתי לוועדת המעקב העליונה של האוכלוסייה הערבית והייתי האישה הראשונה שמתקבלת לשם מתוך 45 גברים. וכשישבתי איתם שם תהיתי, באמת כשישבו מסביב לשולחן לא שמו לב שאין נשים שם? והתברר שכן, הם יכולים לעשות הדחקה כזו. אז בואו לא, אני מאמינה שצריך לעבוד וצריך לחשוף את המציאות אבל אני מאמינה שהשינוי יגיע מאתנו, מהנשים, ואני מאמינה גם כן שלא רק בחוקים אפשר להשיג את השינוי האמיתי. כל מה שציינו בישיבה הזו על רגרסיה בנושא של זכויות נשים, לצערי הרב, אם לא נתעורר, ואני אומרת את זה שוב, אם לא יתעוררו הנשים וכל האנשים שרוצים בשוויון מגדרי אנחנו נמצא את עצמנו בעוד שנה, בעוד שנה וחצי, במקום שהוא לא דומה אפילו למקום שאנחנו נמצאות בו היום. כל אלה שרוצים להוביל שהחוק העברי יחול על ויהיה בבסיס חוק הלאום כחוק יסוד אני חושבת שאתן מבינות לאן זה מוביל. וכל שר שרוצה להוביל חקיקה יותר מקלה או הוראות יותר מקלות בהדרת נשים או בהפרדה מגדרית או שר החינוך שרוצה להוביל יותר ויותר להפרדה מגדרית, אפילו אם הוא לא מצהיר את זה, אבל אנחנו רואים מה קורה בשטח ואנחנו התייחסנו לזה בישיבות קודמות אז אני חושבת שהממשלה, לצערי הרב, שיש לי הרבה ביקורת להעביר עליה ולהתנגד לה, אבל בנושא של נשים אנחנו גם כן נמצאות בבעיה ואם לא יתעוררו גם ארגוני הנשים והחברה האזרחית זה לא עניין רק של לחוקק חוקים, לצערי הרב.

אני חושבת שסגירת פערים כמו שאמרתי לא קורים מעצמם ואין שום דבר שמובן מאליו. האנושות חיה שנים רבות בלי שוויון מגדרי וחשבה שזה המובן מאליו. אני חושבת שהגיע הזמן שאנחנו נדרוש אמצעים יותר אקטיביים ומדיניות עקבית וגם תהליכי חקיקה, ונעמוד על המשמר. בלי שלושת המרכיבים האלה אני חושבת שתהיה נסיגה ונסיגה אדירה ונשב בעוד שנה ומדד המגדר יבוא ויגיד או שחלה התדרדרות במצב או שהפער נסגר בגלל שהתדרדר גם מצב הגברים. וזה עלול לקרות וזה קורה, לצערי הרב.

אני אפעל בשם הוועדה גם וכיושבת ראש הוועדה להקים צוות, קבוצת עבודה משותפת לפיתוח רעיונות והובלת, אם אנחנו מדברים על מדיניות עקבית, אנחנו לא נחכה שמישהו יתעשת ויוביל את המדיניות הזו. אנחנו צריכות לשבת, אנחנו צריכות לחשוב על מדיניות שאפשר לקדם אותה באופן קונסטנטי מול רשויות החוק ומשרדי הממשלה ואני אזמן את הפגישה הזו שתהיה פגישות עבודה מכלל המדדים שיכולים לתרום, מהתקצוב המגדרי, מהרשות לקידום מעמד האישה וכו'.

מצד שני אני קוראת שוב להתחיל להפעיל את הוועדה הבין משרדית להטמעת חשיבה מגדרית לפי החלטת הממשלה מ-2014 שלצערי הרב עוד לא התכנסה. אני חושבת שהגיע הזמן לכנס את הישיבה במיוחד כשיש מנהלת חדשה לרשות לקידום מעמד האישה שהוועדה הזו אמונה באמת על פיתוח מדיניות יותר ברורה והכשרות לאלה שיושבים ומקבלים את ההחלטות איך לעשות הטמעת חשיבה מגדרית.

אני קוראת גם למשרדי הממשלה, ואנחנו נפנה לשרים ולמנכ"לים, לבקש מהם לקבל ייעוץ ואולי גם ייעוץ חיצוני לפעמים וליווי לצוותי המשרדים שלהם לבניית תכניות. בשבוע שעבר קיבלנו הצגה של תוצאות ועדה מיוחדת שקמה במשרד הפנים לקידום נשים בשלטון המקומי. אני חושבת שהגיע הזמן שכל משרד תהיה לו ועדה מיוחדת שתדון בזה ותפעל בשיתוף פעולה עם הרשות לקידום מעמד האישה. והנציג שלה או שמי שיעמוד בוועדה הזו אולי אז יכול לשבת בוועדה הבין משרדית להטמעת חשיבה מגדרית.

אני שוב מודה. מודה למרכז שוות, מודה על העשייה הנהדרת שאתן עושות. אני יודעת שיש צוות חוקרות עם פרופ' חנה ופרופ' נעמי חזן וכמובן, אני בטוחה שכולכן עושות עבודה נהדרת. אני רואה שאתן גם קשובות לדברים שאנחנו מעלות בדיונים. כל שנה מכניסים שינויים ששאלנו עליהם וביקשנו אותם. תמשיכו לעשות עבודה נהדרת ואתן כמובן תהיו הראשונות להיות מוזמנות לצוות העבודה.

תודה רבה לכולכם אני נועלת את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25.

קוד המקור של הנתונים