ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2017-11-28OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 143
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, ג' בכסלו התשע"ח (21 בנובמבר 2017), שעה 13:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 21/11/2017
אסדרת השימוש ברחפנים לצרכים אזרחיים ולצרכי אכיפה
פרוטוקול
סדר היום
אסדרת השימוש ברחפנים לצרכים אזרחיים ולצרכי אכיפה
מוזמנים
¶
בני דוידור - ראש אגף כשירות אווירית, רשות התעופה האזרחית
אברהם ליבלינג - ראש אגף פק"א, רשות התעופה האזרחית
נועם מילשטיין - מפקח כטב"מ, רשות התעופה האזרחית
אבישי פדהצור - עו"ד, רשות התעופה האזרחית
שחר גולדשמידט - רמ"ד הגנ"ש, משרד הביטחון
מורג מקייטין - מתמחה משפטי בכיר רכש ותאגידים, משרד הביטחון
יואב זקס - רח"ט טכנולוגיות בלוט"ר, המטה לביטחון לאומי
ירון קורן - ראש תחום טכנולוגיה, המשרד לבטחון פנים
יחזקאל מרקוביץ - רמ"ח אבטחה, שב"ס, המשרד לבטחון פנים
קלוד גוגנהיים - עוזר ליועמ"ש המשטרה, המשרד לבטחון פנים
אילן מגר - רמ"ט המערך האווירי, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים
אריאל סיזל - סגן יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים
תומר לוי - נציג לשכת יועמ"ש, הרשות לכבאות, המשרד לבטחון פנים
ניר גרסון - ממונה משפט וטכנולוגיה, הרשות להגנת הפרטיות (לשעבר רמו"ט)
ויקטור אלחנתי - מנהל מכון להנדסה חקלאית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
גיא לידור - מהנדס מחקר, מינהל המחקר החקלאי-מכון וולקני
פדיל סאלח - ראש תחום פיזיקה ומתמטיקה, משרד המדע והטכנולוגיה
זאב ברל - סגן מנהל מינהל סביבה, משרד הכלכלה
נגה כספי - סגנית מנהל הפיקוח על היצוא הביטחוני, משרד החוץ
נתי שוברט - סמנכ"ל בכיר ספקטרום (תדרים), משרד התקשורת
אשר ביטון - מנהל אגף הנדסת ספקטרום (תדרים), משרד התקשורת
יוני שמיר - ראש תחום אנרגיה, המשרד להגנת הסביבה
זיו שחר - רכז בכיר אגף פיקוח ואכיפה, המשרד להגנת הסביבה
דברה רות - עו"ד, המשרד להגנת הסביבה
אייל יפה - רכז מנהלת הנחלים, המשרד להגנת הסביבה
גליה לוי - תובעת ראשית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
דרור גרנית - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
טל ורדי - רמ"ח אבטחה היקפית, רשות שדות התעופה
אלישמע גייקובס - מנהל פרויקטים, החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי
אלון אונגר - ראש מוקד כטב"מ, רפאל
רון מלכא - איכות הסביבה, רשות הטבע והגנים
חיים ויינגרטן - ראש אג"מ, זק"א
אריאל צנטנר - ראש צוות הפנים, יחידת חילוץ מגילות
נח בל - מרצה, מרכז אקדמי לב
אורי וולובלסקי - עו"ד בתחום דיני הטכנולוגיה והפרטיות, המסלול האקדמי, מכללה למינהל
איציק בן שבת - יו"ר הארגון, מנכ"ל, הארגון הישראלי לרב להב
ניתאי בן עזרי - מנהל אגף טכני, הארגון הישראלי לרב להב
מיכל קפלן חכמון - יועצת משפטית, הארגון הישראלי לרב להב
אייל ברגר - מנהל הדרכות רב להב, הארגון הישראלי לרב להב
נתן קציר - מדריך ובוחן הטסה בכיר, קלוב התעופה הישראלי
עומר דהן - מדריך טיסה לכטב"מ, חברת בלו בירד
גיא מדור - מנכ"ל סקייליין-צילום אוויר רחפן
גלעד סהר - מנכ"ל חברת קונווקסום-הגנה בפני רחפנים
גדעון מרמלשטיין - ראש תחום הדרכה; מטיס רב להב; קרונוס צילום אוויר בע"מ
ארז סימון - מנכ"ל גיאודרונס-בדיקת תשתיות באמצעות רחפנים
ניר רז - מנכ"ל חברת וורפל, ניטור רחפנים והגנה בפני רחפנים
תמר רז - מנהלת אופרציה, חברת וורפל, ניטור רחפנים והגנה בפני רחפנים
רועי גרנות - מנהל הפיתוח העסקי, חברת וורפל-ניטור רחפנים
רונן דיקר - מנכ"ל חברת קופטרפיקס-הדרכות, צילומי אוויר ופיתוח מערכות
אלון סבירסקי - מנכ"ל חברת קופטרפיקס-פתרונות מתקדמים ברחפנים
יצחק סלע - מנכל רישוי ורגולציה, אירובוטיקס-חברה ישראלית לייצור כלי טיס לא מאוישים לשימוש תעשייתי
שירן גרנות - מנכ"ל חברה מסחרית בתחום
רן קליינר - מנכ"ל חברת 'עם הרוח'
יניב מאור - מנכ"ל חברת תבל אדוונסד טכנולוגיה
יעקב גוזלן - ראש תחום חדשות טכנולוגית, חברת אסקיוקי-ייצור רחפנים
אלכסנדר גורדון - אידום מו"פ ופיתוח עסקי, AG-inspire
עופר טבו - מטיס חוץ-מזל"טים
יצחק טל - סמנכ"ל תפעולי ויזם שותף של חברת איירסקורט
כפיר כהן - מנכ"ל חברת אסקי-קי, מפתחים רחפנים וטכנולוגיות לרחפנים, מתמחים בטיפול ברחפנים עוינים
דורון עסיס - הוביז בע"מ
מושון אברהם - מנהל תחום ביטחון, אורד מערכות בקרה בע"מ
נעמה מרגלית - נעמה מרגלית ושות'
היו"ר אורי מקלב
¶
שלום, היום יום שלישי, פעמיים כי טוב, ג' בכסלו תשע"ח, 21.11.2017, אנחנו פותחים ישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה כשעל סדר יומנו אסדרת השימוש ברחפנים לצרכים אזרחיים ולצרכי אכיפה. מה שחשוב כאן, זו ישיבת המשך.
מוריי ורבותיי, לפני פחות משנה, שלושת רבעי שנה, בינואר 2017 אנחנו קיימנו דיון בנושא הזה, אבל כשישבנו, הצוות שלי וצוות של הוועדה, מנהלת הוועדה והצוות כולו, לפני מושב החורף, שהוא מושב ארוך, סיכמנו ורשמנו לעצמנו באיזה נושאים אנחנו נדון בוועדה ולמה יש חשיבות ודחיפות מעבר לדברים שיש לנו באופן לא מתוכנן. רחפנים, זו ישיבת המשך, זו גם ישיבה ספציפית בנושא הזה, סוכם שיהיו מהדיונים הראשונים שאנחנו נקיים בוועדה. לא זו אף זו, אנחנו חשבנו ואפילו החלטנו לשלב את הנושא הזה בוועדת משנה שוועדת המדע והטכנולוגיה הקימה בנושא החלל וחשבנו לצרף את זה ביחד, לצרף שני נושאים שיצדיקו, במרכאות או לא במרכאות, ועדת משנה. ועדת משנה מטבע הדברים יורדת לפרטים יותר, מלווה את זה באופן רצוף, מתמחה בעניין, יש יותר זמן לשמוע, יותר זמן לפעול בעניין ולא רק כעוד נושא בסדר היום.
בעניין הזה אנחנו עוד בהתחבטויות מכיוון שוועדת החלל נשארה כוועדת המשנה לענייני חלל והיא דנה בנושאים שלה, שהם נושאים מאוד חשובים. לנו יש חשיבה מאוד רצינית להקים ועדת משנה רק לנושא הרחפנים. תשאלו למה, מכיוון שאנחנו רואים את הנושא הזה כנושא חשוב מאוד שמתרחב מאוד שהיום שזור בכלל הפעילות, בין אם זה בנושא ביטחון ודאי, אבל בין אם זה בנושא של חקלאות, בין אם בנושא של פיקוד העורף, הצלה, בתחום הרפואה, בתחום האזרחי, בתעשייה, במסחר, בתחבורה, גם בנושא פנאי וספורט, בכל הנושאים שמניתי כאן והרבה מעבר לכך שהיא היום שזורה והיא תתעצם הרבה יותר ממה שאנחנו כבר היום מכירים, שהיא בכמות ושימוש לא מועט.
מעבר לזה, אנחנו רואים באמת חסר ולפעמים אנחנו בוכים על לשעבר, שאנחנו עושים רגולציה ואסדרה לאחר האירוע, לאחר אירועים, לאחר שהדברים כבר מוטמעים, כבר נוהגים ומתנהלים ואנחנו חשבנו, כשישבנו בישיבה הקודמת, שבנושא הרחפנים אנחנו יכולים להקדים אולי את הרגולציה לטכנולוגיה המתקדמת, ואם לא להקדים אז להדביק את הפער כדי לא ליצור פער גדול מאוד. אנחנו יודעים כמה בנושאים האלה יש חשיבות לאסדרה מוקדמת. לכן אנחנו רוצים היום, ואנחנו נראה גם באיזה דרך נעשה את זה לגבי העתיד, אבל איך שלא יהיה, נכון לכל מצב, אנחנו לא מתכוונים להזניח. אנחנו מתכוונים ללוות את הנושאים האלה ליווי צמוד, לא רק באסדרה, בחקיקה, בפיקוח ואכיפה, אני גם אומר לטוב ולמוטב שאנחנו חושבים גם שהגיע זמן להתיר חסמים. אנחנו לא חושבים שהרגולציה צריכה להיות נוקשה, אנחנו חושבים שצריך לשלב, לעשות את הדברים מאוזנים, להתיר ולהקל איפה שאפשר, ואיפה שצריך להפעיל אכיפה ופיקוח אנחנו צריכים לעשות את זה, בלי שיש סתירה בין שני הנושאים.
גם בדיון הקודם ראינו והוצגו כאן בעיות של אי כדאיות, חסימה של חדשנות, של נושא שהוא מאוד מאוד חשוב למדינת ישראל מכמה בחינות ואנחנו מייצרים לעצמנו חסמים בירוקרטיים שאנחנו רוצים למנוע אותם, גם בתחום היצוא וגם בתחום השימוש הפנימי שלנו. הנושא שחבר הכנסת ילין העלה, הנושא של הקצאת תדרים, אתה דיברת על הנושא הזה, הנושא של שימוש פלילי. אני רואה את חבר הוועדה שעמד בראש ועדת משנה אחרת, ניצול השמנים, כאחד שיש לו הרבה ניסיון, הרבה אכפתיות וגם את היכולות לעמוד וללוות את הנושאים האלה. אנחנו בינינו עוד נשב ונראה איך אנחנו מקדמים את הדברים, אבל איך שלא יהיה, חבר הכנסת חיים ילין, שמלווה אותנו מהרגע הראשון, אנחנו מדברים מחוץ לוועדה, ודאי שאתה שותף פעיל וחשוב ומרכזי בכל התהליך, ואני באמת רוצה להגיע לנושא הזה של ליווי הרבה יותר מסיבי ואני גם ארצה לשמוע את דבריך, מה אתה חושב בעניין הזה.
אני אולי אגיד עוד משהו, אני גם רואה את זה בעקבות הרבה פניות שהיו לי בתקופה האחרונה, הנושא של צנעת הפרט בשימוש ברחפנים. זה נושא שאני גם רוצה התייחסות לזה, אנחנו רוצים לשמוע עליהם וגם התייחסות בעניין הזה ברגולציה.
בסופו של דבר אנחנו גם עדים לכך שבין אם זה שימוש מציל חיים, שזה אין ספק, בכל ההיבטים, הביטחוניים והאזרחיים, אנחנו יודעים שהיום הרחפנים יכולים להציל חיים ממש. לא מזמן ראינו בארצות הברית איך רחפן איתר מישהו מבוגר שנעלם בתוך שדה וללא רחפן לא היה סיכוי למצוא אותו וברחפן גילו אותו והגיעו אליו כוחות הביטחון והצילו את חייו. אנחנו יודעים על הרבה דברים, אנחנו יודעים שגם בנושא של העורף, אם זה מעידות או התמוטטויות, ועוד דברים כאלה שכוחות הביטחון וכוחות ההצלה משתמשים בזה היום. כל הנושאים האלה, בגלל החשיבות אנחנו חושבים שהאסדרה והחקיקה והפיקוח והאכיפה הם דברים שצריכים להיות צמודים לשימושים האלה. לכן אנחנו היום פה.
את ההיסטוריה של הדברים אני אולי אגיד בהמשך, אבל אני כן רוצה להתייחס. יצא דוח של מבקר המדינה בנושא הזה בלי שום קשר למה שאנחנו דנים פה בנפרד. אנחנו גם לא דנים את הדיון הזה עכשיו בהקשר לדוח, הדוח מטיבו מתמקד בביקורת על מה שעלול להיות, במיוחד בתחום הבטיחות והביטחון, אבל אנחנו נמצאים במרחב של הדברים בכל הסקאלה של השימושים, אנחנו לא בהיבט הביקורת, אנחנו בחלק היישומי והמעשי של העניין, שאנחנו מעוניינים להתקדם.
אני אציין, ואולי גם אחד הדוברים, שכמה נושאים, אני חושב הביטחוניים והאישורים לרחפנים בשימושים בטוחים, אנחנו התקדמנו בזה. היו כמה ישיבות, אני חושב שבשלב הביניים נתנו מענה זמני. אנחנו נשמע גם בעניין הזה, היו מכתבים שאנחנו קיבלנו, שלחנו וקיבלנו, אבל זה היה רק משהו - - -
חיים ילין (יש עתיד)
¶
כבוד היושב ראש, תודה. זה לא סוד שהרחפנים יגיעו אלינו מרצועת עזה ומכל מקום אחר וזו גם הסיבה שאני יושב פה. הרי זה בסך הכול ילדים משחקים עם זה, אבל גם מחבלים משחקים עם זה. זה לא סוד שכנראה זה הולך להיות גם אחרי המנהרות הנשק העתידי שלהם, הם כבר מנסים לפתח אותו הרבה מאוד זמן, אבל דווקא אני אגיד משהו שמרגיע את התושבים בעוטף עזה ואת מדינת ישראל, ככל שהם יתקדמו יותר בטכנולוגיה אז אנחנו נדע ליירט את זה יותר טוב. קשה לנו לבנות משהו נגד אבנים, נגד טכנולוגיה אנחנו יודעים להתמודד מצוין, אבל עדיין אנחנו בקושי.
הקושי, שיש היום שלוש ועדות שדנות על רחפנים, הוועדה לביקורת המדינה, ועדת המדע וועדת חוץ וביטחון. אחת, אין סנכרון בין שלוש הוועדות, בכל מקום מדברים על משהו שונה לחלוטין ואת כל ועדה מעניין משהו אחר. כל עוד שלא יסתכלו על הרחפנים בצורה הוליסטית, מה המשמעויות המסחריות, הביטחוניות והמדעיות של מדינת ישראל ואיך היא יכולה להוביל גם בתחום הזה - - -
חיים ילין (יש עתיד)
¶
כן, גם עסקיות, לא אמרתי? כלכליות זה עסקיות. אז אנחנו לא נצליח לקדם. יש מתח מאוד גדול ויהיה מתח מאוד גדול בין מה שנקרא תדרי משרד הביטחון לבין התדר - - - אנחנו חווינו את זה כבר בטלפונים וברכבים, כל פעם שנתנו לנו תדר טוב משרד הביטחון לקח לנו אותו, כי זה מציל חיים ואין לי שום ויכוח איתם, יש לי רק שיח - - - כל פעם שאני אומר משפט מישהו צוחק, אז אני מבין גם את מי הוא מייצג, זה כבר טוב. אבל מה שאני רוצה להגיד, שבסוף כולנו חיים באותה מדינה, בכפיפה אחת. אמנם יש שטחי אימונים של צה"ל שאנחנו לא יכולים לבנות ולעשות כלום, אני מקווה שגם בשמים ישאירו משהו לאזרחים. המתח הזה, אנחנו חייבים לנסות לפתור אותו, גם על ידי רגולציה, שהיא תיתן את הביטחון לאזרחים וגם למשרד הביטחון את המרווח, גם למשרד התקשורת, שצריכים לנווט גם את התדרים, אבל גם למסחר ולכלכלה של מדינת ישראל. לא יכול להיות שבסופו של דבר המפתחים יברחו לנו מהארץ או שיילכו למדינות שהרגולציה שונה לחלוטין או שמאפשרת להם לעשות את הרגולציה. כמו כל דבר, אנחנו כנראה לא נתמחה בבניית הרחפנים, הסינים יעשו את זה, אבל כנראה המוח יהיה שלנו ושם אנחנו נצטרך להיות.
מי שחושב שאפשר לקיים את עולם הרחפנים והמדע של הרחפנים והטכנולוגיה של הרחפנים בלי שיעוף רחפן אחד בתוך מדינת ישראל הוא טועה ומטעה. זה בדיוק כמו שאנחנו רוצים לקחת גם את הנשק וגם את החקלאות ולייצא אותם, כשלא תהיה חקלאות וגם כשלא תהיה, צר לי להגיד את המילה הזאת, מלחמה. אנחנו נמצאים בשכונה קשה שבשכונה הזאת אנחנו חייבים להיות חזקים, חלק מהחוזקות שלנו זה, כמו בכלכלה, להיות צעד קדימה מהאויב שלנו ופה אנחנו חייבים להיות. אם אנחנו לא נבנה כבר היום את כיפת הברזל נגד רחפנים שיבואו מחוץ למדינת ישראל כלפינו, אז הנה, עדיין אי אפשר לשים יותר מדי משקל, אבל יהיה לכם משהו שמתקתק באופן מדויק ולא נשק סטטיסטי נוסף.
לכן זה כל כך רחב, כבוד היושב ראש, שאין לי ספק, זו דעתי, שצריך להתמקד בזה מאוד מאוד אינטנסיבית בחמישה חודשים של המושב הזה, לעשות כמה שיותר ישיבות ומה שאני מציע זה לעשות ישיבות משותפות, גם עם ביקורת המדינה, גם עם ועדת חוץ וביטחון, ושחלק מהישיבות האלה יהיו חסויות. אני לא מדבר על ועדה משותפת, ועדה משותפת זו פרוצדורה שלוקחת המון זמן וזה עוד רגולציה על רגולציה. אני מדבר על ישיבות משותפות של שתי ועדות נוספות, שנשים את היעדים על השולחן ונוכל לקדם, גם את הכלכלה, גם את הביטחון, גם את הרגולציה של התדרים ונוכל להתקדם בנושא הזה, כי לדעתי הוא תקוע עד ש - - - אני לא רוצה שתהיה תאונה, אנחנו תמיד מביאים את הסופרטנקר בשביל לכבות את השריפה, אני לא רוצה את השריפה, לא רוצה גיבורים, רוצה למנוע את האירוע שיכול לקרות על ידי זה שיש לנו, תגידו אתם, 20,000, 30,000 רחפנים? תגידו אתם מה שאתם רוצים, אבל אם אנחנו נלמד מהאופניים החשמליים - - -
חיים ילין (יש עתיד)
¶
מתי הגיעו הדיונים על האופניים לכנסת? כשהתחילו הרוגים והגיעו הפצועים לבתי החולים. למה אנחנו צריכים לחכות למקום הזה? לכן אני טוען, אם היינו עושים בוועדה הזאת כל שבוע או כל שבועיים ישיבה והיה לנו זמן זה בסדר, אבל אם אין, אז בואו נפתח ועדת משנה - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
חיים, קודם כל אני מצדיק אותך, אנחנו עין בעין בעניין הזה. ועדת הביקורת עוד לא דנה בכלל, היא תדון בעקבות דוח המבקר. דוח המבקר זה מצומצם למשהו ואחרי שנה או שנתיים הוא ידון מה קרה איתו. חוץ וביטחון תדון בחלק הצבאי שלו, בנושא האזרחי צבאי - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
כן, רק בתחום אחד שנגענו בו, הוא גם לא ימצה אותו, לכן, כמו שאתה רואה אותו, ואנחנו באמת חושבים, אנחנו אומרים שזה חובה עלינו, גם זכות, אבל חובה עלינו כוועדת המדע והטכנולוגיה להוביל את הנושא ומטבע הדברים היא תוביל את הנושא. ככל שיתברר פה כמה הנושא הוא רחב, זה לא רק התאונה, זה גם אם עושים אסדרה, אני אגיד לכם מה עבר אצלי כשאני שמעתי, כשאוניית הצי השישי הייתה פה ומישהו הרים רחפן, או ספינה אחרת של ארצות הברית שהייתה פה, ויירטו את אותו רחפן, זה היה על ידי לייזר או יכול להיות שימושים אחרים שהצליחו לשבש את הטכנולוגיה ולהפיל אותו, זה לא משנה, מה האסדרה כאן, באיזה רשות? בוא נניח אנחנו מבינים מה הצד שלהם בהסדרים שלהם, אני רק מסתכל על משהו אחר, גם אם מדינה או רשות רוצה ליירט או לא רוצה ליירט, איך היא עושה את זה, מתי היא עושה את זה, בטכנולוגיה.
זה לא רק התאונה, זה גם המניעה וגם עצם התהליך, בכל הנושאים האלה אנחנו צריכים, גם אם יש גופים מסחריים שמתלוננים על תחרות בתוך הענף הזה, או שימושים שהם לא ממוסדים, שיש חאפרים שמטפלים בזה, אנחנו רוצים לשמוע, אנחנו רוצים שתהיה אסדרה. אנחנו רוצים לשמור על כך שמי שנמצא באסדרה נמצא באסדרה, מי שלא נמצא אז הוא גם לא יהיה שם. אני אומר, אני מביא דוגמאות, המגוון מאוד רחב, כפי שאנחנו ודאי עדים לכך ונראה בעניין הזה ונשמע אתכם.
לכן הייתי מחלק את הדברים לשניים. את מר בני דוידור, ראש אגף כשירות אווירית, אני מבקש את הדברים שלך לחלק לשניים. בהתחלה לתת לנו עשר דיברות, לא יודע להגיד דווקא עשר דיברות, אנחנו מדברים על משהו קצר ואחרי זה נשמע אותם ואחרי זה להגיב על מה שכאן יעלה. אם זה מבחינתך בסדר, לתת ראשי פרקים של הדברים, מה אנחנו היום, איפה אנחנו נמצאים, ואחרי זה להגיב לדברים שנאמרו או לדברים שייאמרו.
בני דוידור
¶
משרד התחבורה. קודם כל אני אזכיר לכולם שהמנדט שלנו הוא לטפל בבטיחות של התעופה ובעולם הרחפנים למנוע התנגשות אווירית ולדאוג לאנשים על הקרקע שלא ייפגעו מהכלים האלה ובמקביל לאפשר את הפעילות עם הכלים האלה, פעילות מסחרית ופעילות חובבנית. זאת אומרת אנחנו לא רק נגד, אנחנו בעד ואנחנו מסתכלים על איך כן לייצר פה תעשייה ויכולת לעבוד ויכולת לתחביב. בנוגע לדברים שאמרת קודם על הנושא הביטחוני, יש פה התנגשות מאוד מאוד גדולה בין לאפשר לבין לעצור וכמו שאמרת, צריך לעשות עבודה משותפת.
בתוך הרשות בשנה האחרונה אנחנו מתעסקים די באינטנסיביות בתחום הזה כשהדבר העיקרי שאפשר לשים פה כאיזה שהיא הקלה למגזר ההפעלה של הרחפנים זה שינוי בכללים של הרישוי של האנשים. בוצעה החלטה לאור מה שנקרא ניהול הסיכון של כלים מתחת ל-4 קילו, שזה בערך 80% מהשוק המסחרי, פגיעה קלה בתהליכי קבלת הרישיון וכמובן היו גם שינויים במבחנים ואנחנו רואים שהשינוי הזה כן מקל על התעשייה. בתוך רת"א עצמה גם בוצע שינוי ארגוני והתחום הזה שהיה סגור למחלקה אחת פוזר בכל האגפים של רת"א וכולם התחילו להתעסק כדי להגביר את יכולת החקיקה ושכל תחום יתמחה בעשייה שלו.
בנושא התקינה, אז יש הרבה תהליכי תקינה. תהליכי תקינה הם תהליכים ארוכים, הם לא נגמרים ביום אחד, אבל אנחנו מתעסקים בנושא של רישוי מסחרי, לבטל את הדרישה לרישיון מסחרי לכלים מתחת 25 קילו, שהיום זה דרישה בחוק. בנושא האגרות, זה כבר די הרבה זמן על השולחן, אנחנו בתהליך סיום של תקנות אגרות חדשות יחד עם עוד הרבה מאוד אגרות אחרות, לכן זה מתעכב, אבל להוריד את האגרות לכלים הקטנים, מאלפי שקלים למאות. פעם ראשונה שאגרות יורדות ולא עולות.
תקנות הפעלה. במקום לכתוב הכול מחדש אנחנו מסתכלים על לאמץ את התקנות האמריקאיות, זו חקיקה באימון. זה תהליך תקינה עכשווי.
בני דוידור
¶
תיכף אני אגיד את זה. הדבר האחרון שאנחנו בוחנים, פה זה שינוי חוק, זה לקחת חלק מהעבירות ולהפוך אותן לעבירות מנהליות וככה לאפשר ליותר גופים לבצע אכיפה. היום מה שאנחנו יכולים לעשות זה אכיפה פלילית בלבד, בלי אכיפה מנהלית, וזה מקשה מאוד לייצר אכיפה. אבל זה כבר שינוי חוק ושינוי תקנות, זה קצת יותר מורכב.
היו"ר אורי מקלב
¶
בוא נסכם, בני, עכשיו בתוך כל האסדרה, בתוך כל התקנות, אתם מדברים גם על תקנים, לדרוש תקנים או שאתם רוצים לתת תקנים? אתה אומר שאתה רוצה למנוע התנגשות, אבל כל רחפן הוא בטיחותי? מי קובע שבכלל הרחפן הזה יכול ומותר לשימוש? על צעצוע אנחנו נזהרים. אנחנו מכירים ביבואנים מורשים, ממילא אנחנו לא צריכים לבחון את זה? האם מלבישים על משהו שמייבאים אותו ומשפרים אותו ומבקשים עוד דברים שיהיו בעניין הזה? אני מדבר גם על השעות, גם בתוך התקנות שיהיו שעות שמותר, שעות שאסור, מה, איפה, קרבה לבתים או לא קרבה, ואכיפה ופיקוח שאנחנו דורשים. בלי אכיפה ובלי פיקוח אני לא חושב שאנחנו נתקדם הרבה. זאת אומרת זה צריך להיות בתוך החקיקה, בתוך התקנות, זה צריך להיות משולב ושזור בפנים.
אנחנו ראינו את הדוגמה, הוא הביא את הדוגמה של האופניים החשמליים, אנחנו עשינו ותיקנו ואמרנו, אבל בלי שתגברנו ובלי שעשינו חקיקה, וגם זה עכשיו צריך עוד - - - שהתחלנו מאוחר. אם היינו מתחילים מוקדם, מהרגע הראשון, לפני שזה התפתח, לפני שזה נהיה תופעה, שלאנשים כבר יש את זה, כל ילד וכל ילדה בגיל 6 קיבלו אופניים חשמליים או משהו כזה, וזה היה מתנה, אז זה היה לא לגיטימי וממילא זה גם לא היה מתרחב וההתמודדות שלנו הייתה הרבה יותר קטנה. כך אנחנו רואים את הדברים, כמה שנעשה את זה יותר מהר כך אנחנו נצליח להתמודד נכון עם התופעה.
בני דוידור
¶
אני רק אענה לשאלה הקודמת. בנושא יבוא, מתחילת ינואר 17' אנחנו מפקחים על היבוא, ומבחינת התקנים, אין לנו תקנים עולמיים לכלים האלה, אנחנו מאוד מקווה שבתחילת 18' האיחוד האירופי יוציא תקינה מחייבת ליצרנים ואז זה יהיה יותר פשוט להגדיר גם מה התקינה שנכנסת למדינת ישראל. אבל פיקוח על היבוא כבר יש. כל כלי, גם ביבוא אישי וגם ביבוא מסחרי, חייב אישור של רשות תעופה אזרחית ואנחנו מסתכלים על מה אנחנו מאשרים. מה שנכנס בצורה חוקית אנחנו יודעים.
בני דוידור
¶
והאישור מבוצע און ליין, זאת אומרת יש לנו מערכת אינטרנטית שמחוברת למכס, לא צריך לבוא אלינו, מגישים בקשה באינטרנט.
היו"ר אורי מקלב
¶
בישיבות הבאות אנחנו נזמין גם את המכס, איך הם מגלים את הדברים האלה כדי לדעת איך צריך להתמחות כדי לזהות את החבילות האלה. הם עושים דברים אחרים, לדעת שזה נמצא אצלם בסדרי עדיפויות ושהם יודעים לעשות את זה, ככל האפשר כמובן. גם בעניין הזה אני לא בטוח שהציבור יודע שצריך תקינה. אני לא יודע מה המודעות של הציבור, הציבור רואה את זה כשוק חופשי וכהובי ולא צריך הרבה - - -
בני דוידור
¶
לגבי לוחות הזמנים. חקיקה זה תהליך ארוך, לכתוב תקנות זה לוקח בדרך כלל שנה-שנתיים, תלוי כמה תקנות אתה כותב, בשביל זה אנחנו מחפשים את דרך האימוץ, כדי לקחת סט תקנות מוכן ולא להתחיל לכתוב את הכול מחדש.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
זו הבעיה. הבעיה בין הטוב לטוב מאוד למצוין. לכן שאלתי כמה זמן. אם אתה מתחיל לכתוב מאפס ניפגש בעוד שנתיים. אני לא יודע אם אנחנו יושבים - - -
חיים ילין (יש עתיד)
¶
לא, אבל יש כמה תקנות שאתה יכול להעביר אותן תוך שלושה חודשים, בלי חקיקה ענקית, עוד במושב הזה אפשר להעביר.
היו"ר אורי מקלב
¶
בשביל זה צריך גם תקנים של פיקוח, תקנים של אכיפה. יכול להיות שאנחנו נעשה את זה גם בשאילתה, כמה תקנים יש, מה סדר הגודל, מה היעדים, מה לוחות הזמנים. גם ענייני תקציב. אנחנו נפנה לשר התחבורה עם מספר שאלות שאנחנו מבקשים לנושא הזה, גם בחקיקה, לוחות זמנים. שהמשרד יגיד לנו, שאנחנו נעזור לך בזה, שצריך להקצות אנשים, בטח המחלקה המשפטית של משרד התחבורה היא זו שעוזרת לכם, אתה צריך למצוא את הזמן הפנוי בתוך הדברים. קשה לי להאמין שהקצו לך צוות עכשיו שיעשה את זה, או אפילו מישהו מסוים.
היו"ר אורי מקלב
¶
מחלקה משפטית שהיא עסוקה בעוד דברים. אני מדבר על כך שבתוך המחלקה המשפטית אנחנו רוצים לראות ששמים על זה דגש ואת תשומת הלב הנכונה. אתה רוצה להשלים משפט?
אברהם ליבלינג
¶
שמי אברהם ליבלינג, ראש אגף פיקוח אווירי. יושב פה אבישי פדהצור שהוא מהמחלקה המשפטית, הוא מוביל את צוות החקיקה. אני רוצה רק להסביר, שיובן על מה אנחנו מחוקקים, מה שבני דיבר. באסדרה, הראשונים שהייתה להם לפני כשנה חקיקה מוסדרת זה האמריקאים. אנחנו נפגשנו איתם ועם האירופאים להבין במה מדובר. מדובר על כלים עד 25 קילו, לא שוקלים פחות מ-300 גרם, כל הסיפור הזה מדובר על risk based, לפי סיכון. זאת אומרת מי שיטיס בקשר עין ולא יסכן את הציבור, מה שהאמריקאים עשו, ואצלנו מדובר על כ-20,000 כלים, להערכתנו, מילדות בארצות הברית בנות 10 שמקבלות לכריסטמס, עוד מעט הכריסטמס מגיע, הן מקבלות כלים, או אנשים שמפעילים את זה לתרבות הפנאי, יש גם אנשים שעוסקים בזה מסחרית, אנחנו נייצר, אם אפשר, אנחנו נוסעים לארצות הברית באמצע דצמבר-תחילת ינואר להבין איך הם יישמו את זה.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אף אחד לא עובד שם בתאריכים האלה. אלא אם אתה רוצה באמת לקדם משהו. אם אתה רוצה לקדם אל תיסע בתאריכים האלה. אלא אם אתה רוצה לטייל ולאכול.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אתה יודע מה טוב בלהיות יהודי בגולה? אני אומר לך מניסיון, אתה חוגג פעמיים, גם את החגים שלהם וגם את החגים של היהודים.
אברהם ליבלינג
¶
כבוד חבר הכנסת, מה שאני רוצה לומר, הם יצרו את הדבר הבא, הם יצרו משויכות, זאת אומרת כל מי שייבא כלי לארצות הברית הוא מחויב לרשום אותו און ליין והוא צריך לעבור איזה שהוא מבחן ידע כדי לדעת מה מותר ומה אסור ומה מסדיר ויוצר שייכות ושייכות מייצרת אחריות. זה לא עוסק בכל הסכנות שדיברת עליהן, זה לא עוסק בכלים גדולים, זה לא עוסק בהובר שרוצה להטיס נוסעים בתור מוניות אוויר. אני רוצה להזכיר, אני ראש אגף פיקוח אווירי, אנחנו עוסקים ברישוי מטוסים גדולים. הגישה הטרדיציונלית, המסורתית, להתייחס לרחפנים, ל-20,000 רחפנים, במשקל, והרוב שנכנס לארץ זה בין 700 גרם ל-1.100 קילו, מעל 90%, אנחנו יודעים את זה - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
זאת אומרת זה גם כולל חברות, זה לא רק אנשים פרטיים. נניח חברה שעכשיו רוצה לעסוק במשלוחים, היא מפעילה עכשיו 20 רחפנים כאלה - - -
אברהם ליבלינג
¶
כשיהיה, שימו לב מה שאני מנסה להגיד והאמריקאים אמרו והזהירו מפני זה, הדבר הזה הוא מאוד אקזוטי וכשרחפן טס ליד שדה תעופה דב זה מקבל כותרות אדירות והם אומרים, 'תיזהרו'. אני חוזר על מה שאני מדבר, עד 25 קילו, ראיתם שמנהל רת"א הקל עד 4 קילו, לא הקל עד 25 קילו, ומה הסיכון שלו? כדי לא לעשות אובר רגולציה. היה פה אובר רגולציה, הצלחנו לרשום 188 כלים מ-20,000. זאת אומרת זה לא אפקטיבי, צריך לייצר כלי שתהיה לנו את היכולת להשתלט על התחום, מצד אחד לתת לאזרחים את החופש, מצד שני לדעת מי עושה מה. אתה הזכרת פה אופניים, אני לא מומחה לאופניים - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
סליחה, אברהם, גם החופש זה חופש, אבל הנחיות יכולות להיות, אתה לא צריך רישומים. זה לא בין רישום ללא רישום אז השטח הוא הפקר. אפשר הנחיות, אפשר חקיקה, שמה שאנשים צריכים, גם מי שמפעיל כלים כאלה, הוא צריך לעמוד בתקנות, לעמוד בהנחיות. אם על זה אתה גם מפעיל פיקוח ואכיפה אז לא צריך בשביל זה אסדרה. הוא לא צריך להירשם והוא לא צריך לשלם, שום דבר, אבל יש הנחיה. אני לא חושב שזה צריך להיות בלי שום הנחיה, גם הנחיה של מניעה וגם הנחיות של הפעלה ועוד דברים שאנחנו רוצים בעניין הזה, מה מותר ומה אסור, כולל מה שיכול לפגוע בצנעת הפרט ועוד דברים אחרים.
אברהם ליבלינג
¶
גם האמריקאים רואים את זה ככה. קודם כל אתה תהיה משויך לרחפן שהבאת אותו ביבוא אישי, אתה תהיה משויך אליו, אם תפגע במישהו יידעו שזה אתה, אם מישהו יוריד אותו יידעו שהוא שלך, ודבר שני, כדי להפעיל אותו אתה תצטרך להתרשיין און ליין, זה אומר לרכוש את הידע מה מותר ומה אסור, מה הן מגבלות ההפעלה. אם לא הובנתי, זה בערך מה שאתה אמרת.
היו"ר אורי מקלב
¶
האכיפה היא רק אכיפה פיזית, או יש גם אכיפה טכנולוגית? לא של רשויות ביטחון, אתם הולכים לכיוון הזה?
אברהם ליבלינג
¶
אנחנו דיברנו עם המשטרה מפני שהמיוחדות של התחום הזה היא שגם אם תביא 40 תקנים, היום באגף פיקוח אווירי יש 30 מפקחים, גם אם תביא עוד 30 מפקחים הם לא מסוגלים להיות בכל פינה בארץ ולהשתלט על 20,000 - - -
אברהם ליבלינג
¶
מה שאני אומר, הדרך לטפל - - - האמריקאים לא הקצו לכך מפקחים, אלא הם משתמשים בעיריות ובמשטרה. התקשורת עם המשטרה, חינוך הציבור, השימוש במדיה האלקטרונית כדי להעלות את המודעות, אנחנו יוצאים מהנחה שרוב האנשים הם שומרי חוק, בעבריינים נצטרך לטפל. היום, בני יזם את זה, לכל יבוא של רחפן, כשהוא מקבל אותו נכנס פמפלט שמסביר לילד או לאדם שפותח אותו מה הן מגבלות השימוש. נעשו פה דברים. יש מה לעשות. אנחנו בדרך לשם? כן. אמצע דצמבר או אחרי הכריסטמס, תחילת ינואר, נפגוש את האמריקאים, נבין כיצד הם יישמו את זה מבחינה טכנולוגית וניקח את זה משם. זה בנושא בטיחות.
היו"ר אורי מקלב
¶
חוכמה בגויים תאמין, זה בסדר, האמריקאים זה בסדר, אבל בסופו של דבר לא כל דבר אנחנו מאמצים מהאמריקאים, צריך התאמה למה שקורה פה. אני אשאל אותך שאלה, אם אתה כל כך בטוח בעצמך, היה לכם ממשק עם הרשויות המקומיות, עם השלטון המקומי, קיימתם איזה ישיבה בעניין?
היו"ר אורי מקלב
¶
והגעתם להבנות? אתה יודע מה, אנחנו נשאיר את זה, אני אשאל את השאלה בהמשך, אני רוצה קצת לשמוע גם אחרים, אולי אנחנו מתמקדים רק בנושא אחד ויש עוד כמה נושאים. אני אכבד כאן את המשרד לבטחון פנים, את המשטרה, בעניין הזה, מי?
היו"ר אורי מקלב
¶
בסדר. מה היום השימושים של המשטרה, השימושים שלכם, מצד אחד, אם תוכל לספר לנו, וגם בצד השני, האם יש שימושים לא מוסדרים, שימושים פליליים גם בנושא הזה של רחפנים? מה ההתמודדויות, אם יש קצת נתונים אנחנו גם נשמח לשמוע.
אילן מגר
¶
שמי אילן מגר, אני ראש מטה המערך האווירי של המשטרה. אני נמצא פה מהצד של המשתמשים. אנחנו מקימים, הקמנו, מערך של רחפנים לשימושים משטרתיים, לשימושים מבצעיים, בהתאם להוראות החוק. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם רשות התעופה האזרחית, אנחנו גוף שמפעיל מסוקים וכלי טיס אחרים, בין היתר רחפנים. במסגרת זו אנחנו מכשירים אנשי משטרה, למעשה מעבירים אותם הליך של רישוי כך שהם יהיו מטיסי רחפנים מורשים על פי החוק בישראל, על פי מה שמוגדר היום, מה שרת"א הגדירה. אנחנו לא עוסקים באכיפה של עבירות באמצעות רחפנים, אבל כשמגיעה לידי המשטרה ידיעה על שימוש אסור אז המשטרה פועלת נגד זה. הדוגמה שנתן אברהם ליבלינג זה אותו מטיס בשדה דב שצילם מטוס שהגיע לנחיתה מגובה שהיה ברור שזה גובה מסוכן, שסיכן את המטוס. בסופו של דבר הגיעו לאותו אדם וננקטים נגדו הליכים פליליים, משפטיים.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
בכוונה אני אומר את זה, מישהו סגר שטח מסוים אווירי, סגור, כמו שיש צו אלוף על הקרקע שאסור להיכנס יש באוויר, ומישהו נכנס, מישהו דואג לזה שלא ייכנסו לשם? מישהו אוכף את זה, מישהו יודע שנכנסים או לא נכנסים? דוגמת החתונה המפורסמת. דוגמה, נתתי, מחר זה יהיה משהו אחר, אירוע ביטחוני אחר או אירוע שאף אחד לא צריך לדעת עליו והם נכנסים לתוך השטח הזה של הבית, וילה, בקיסריה. מי אוכף את זה? אין שיטור באוויר.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
ברור. התחלתי, אמרתי, מי מזהה את זה, מי כותב 'שטח צבאי סגור' או שטח סגור, מי יודע שזה ככה, למי מזרימים את המידע, מי מסתכל?
בני דוידור
¶
יש תהליכים מובנים של סגירות אוויריות, של אזורים אסורים וכל מי שלומד את התחום הזה ועושה את הרישוי אמור להכיר את התהליכים האלה, זה לא דברים נסתרים. יש לזה תהליכים מאוד מוסדרים בתקנות ובחוק.
בני דוידור
¶
מעט מאוד, כי קשה מאוד, אל"ף, לתפוס את האירוע בזמן אמת וקשה מאוד להוכיח את זה. לכן אנחנו עושים שינוי בחוק כדי לאפשר אכיפה יותר יעילה.
היו"ר אורי מקלב
¶
אתם מודעים שיכולים להיות חוגים כאלה שנעשים, או חובבנים, שהם ביחד מתאגדים ועושים את זה, האם אתם מקבלים על זה משוב או פנייה? יש מישהו שעושה את זה?
בני דוידור
¶
קלוב התעופה הוא קלוב עם רישיון, יש שישה קלובים כאלה בארץ שעובדים ביחד איתנו והם מרושיינים והם יודעים איך להדריך את האנשים.
היו"ר אורי מקלב
¶
אני תיכף אשמע אתכם. אני מלא כאן עוד שאלות, אני יודע שזה הרבה יותר רחב מאשר החלק המצומצם שאנחנו כאן מדברים, זה הרבה יותר. כמו שאתה אומר, אני לא מאמין ש - - - האכיפה שנעשית, כמה - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
לא, אני מדבר על שימושים של המשטרה. יש לכם יחידה טכנולוגית שלכם או היחידה של רחפנים?
אילן מגר
¶
השיטה שאנחנו עובדים היא שיטה של ביזור, אנחנו למעשה מכשירים רחפנים כשאנחנו מכוונים לכך שבכל תחנת משטרה יהיה תחת ידו של מפקד התחנה מטיס רחפן מוסמך ובעל רישיון, לפחות אחד, שיפעיל רחפנים. אנחנו מתפתחים עם הנושא הזה, אנחנו מתחילים בהתחלה עם רחפנים קטנים של פחות מ-4 קילו ואנחנו נראה, בהתאם לצרכים המבצעיים אנחנו נפתח את התחום הזה לכל מקום. יש גם - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
מוסדר בחוק שימוש ברחפנים, נניח, לצרכים כלליים, לא בצורה גלויה, בצורה נסתרת? כל זה מוסדר? בחוק היום אפשר במעקב להשתמש ברחפן או כל אמצעי טכנולוגי? אין לכם מניעה בעניין הזה.
אילן מגר
¶
צריך להבין, אנחנו מתייחסים לרחפן כאל מצלמה מעופפת. למעשה אנחנו מדברים על אמצעי חוזי שמותקן ברחפן ועל היכולת להשתמש בתוצרים של אותו אמצעי. לנו אין מניעה, אנחנו פועלים בהתאם לצרכים המבצעיים שלנו. אם יש לנו פעילות מבצעית שמצלמה מעופפת כזאת יכולה לסייע אז אנחנו בהחלט שוקלים ומשתמשים.
היו"ר אורי מקלב
¶
אני מבין שמגוון הפעילות שלכם עדיין מתרחב, אתם עכשיו די בהתחלה של השימושים בנושא של הרחפנים. ידוע לכם על שימושים פליליים בנושא?
היו"ר אורי מקלב
¶
אנחנו נבקש אם יש מידע יותר מדויק מהמשטרה, שייתנו לנו את המגוון של הדברים שנעשו. לא צריך את הכול לדעת בעניין הזה, בחלק שאפשר.
שירות בתי הסוהר. אנחנו נגענו בנושא הפלילי והניסיון, ודאי יש לכם מה להגיד בעניין הזה.
יחזקאל מרקוביץ
¶
כן. צהריים טובים. שמי חזי מרקוביץ, אני ראש מחלקת ביטחון בשירות בתי הסוהר. ראשית, אני רוצה לומר שבתי הספר הוגדרו על ידי רת"א כאזור אסור לטיסה, יחד עם זאת מתחילת שנת 2017 מתועדים אצלנו 40 אירועים של חדירת רחפן למרחב האווירי של בית הסוהר, כולל אירוע מתועד אחד בפברואר השנה של תפיסת רחפן שנשא אל תוך בית סוהר רימונים חומר חשוד כסם, אמל"ח וכמובן אמצעים אסורים שהוברחו אל תוך בית הסוהר.
נכון להיום הרחפן או סוגיית הרחפנים נתפסת כאיום משמעותי על בתי הסוהר, מהסיבה הפשוטה, הוא עוקף את כל מערכי האבטחה הקיימים והסטנדרטיים. מבחינה חוקית אנחנו לא יכולים לנטרל רחפנים, אין לנו סמכות לכך, אנחנו כרגע עובדים רק על סוגיית הזיהוי והניטור, מה שנקרא, של הרחפנים, אבל מרגע שזיהינו אין לנו באמת כלים מעשיים מה לעשות עם זה.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
לא, אחת, חוקי, אין לך את הכלים החוקיים להוריד ואין לך עכשיו גם את האמצעים. אם היו לך את האמצעים - - -
יחזקאל מרקוביץ
¶
לא, אני אסביר שוב. קודם כל האמצעים קיימים בשוק, יש אמצעים לא רעים בכלל, אבל אנחנו כרגע מתמקדים באמצעי שמאתר ומזהה ויודע להפעיל את מערכות הביטחון בתוך בית הסוהר, אבל גם כשזיהיתי אין לי יכולת לנטרל את הרחפן מבחינה חוקית. מכל מיני סיבות, אני לא ארחיב, זה גם לא החלק שלנו.
בצד זאת אנחנו כמובן גם מתייחסים לסוגיית הרחפנים כהזדמנות בגלל היכולת של חוזי. אנחנו משתמשים בזה גם בסוגיה של הברחות אל תוך בתי הסוהר בזריקה מעבר לחומות וגם, חלילה, באירוע בריחה. אז גם אנחנו משתמשים בזה להיבטים האלה.
יחזקאל מרקוביץ
¶
נכון להיום מתועדים אצלנו למעלה מ-20 מתקנים שהגיע אליהם רחפן בצורה בלתי מורשית, זה בעצם מכסה כמעט ברמה הארצית את מרבית המתקנים. מיותר ללציין מה קורה אם רחפן כזה מגיע לבית סוהר ביטחוני, עם אסירים ביטחוניים, או לחילופין לצורך הברחת אמצעים אסורים לתוך בית סוהר, ההשלכות ברורות, כך שזה איום משמעותי מבחינתנו.
היו"ר אורי מקלב
¶
עוד שאלה אחת. אתם היום יודעים על דברים שנעשו, שלא זיהיתם וכבר נעשו ואתם רק גיליתם אותם בדיעבד, כשמצאתם, נניח, אמצעים כאלה ואלה והתגלה לכם בחקירה שזה הגיע בעקבות רחפן?
יחזקאל מרקוביץ
¶
ברמה המודיעינית יש לנו מידע בנושא הזה וכפי שציינתי, יש לנו מקרה אחד בלבד של רחפן שמסיבה כזו או אחרת הוא הושבת מעל בית סוהר, או לא הצליח להתרומם חזרה, ועליו מצאנו, כפי שאמרתי, גם אמל"ח, גם חומר חשוד כסם וגם אמצעים אסורים אחרים. כך שיש לנו אימות לסוגיה הזאת.
היו"ר אורי מקלב
¶
אנחנו דיברנו, שאלנו, לא ידענו על השימוש הפלילי, אז אנחנו קיבלנו רק בקציר העומר מה יכול להיות במסגרת ממוסדת ועם פיקוח ומאוד מאוד משוכללת במניעת דברים כאלה, כמה זה יכול להיעשות בקלות יותר לגבי דברים אחרים, שאין את המאמצים והאמצעים שיש לכם, שאצלכם כדבר הראשון זה הזהירות מדברים כאלה. אני אומר גם שיש לנו חוסר מודעות, הפגיעה יכולה להיות בחוסר המודעות שאפשר לפגוע. זאת אומרת הרבה אנשים לא יודעים שהם צריכים להתמודד עם דברים כאלה, בגלל הדברים האלה, לעשות דרכם פשע על ידי רחפנים. אבל אנחנו גם בעניין הזה עוד נרחיב את הדיבור.
את מי ביקשתם, את ירון קורן?
ירון קורן
¶
כן, אני. ירון קורן, קצין מבצעים של יחידת הכיבוי האווירי. אני רוצה להתייחס לשני נושאים. האחד, רק בחודש האחרון נתקלנו בשתי שריפות שבהן פעלו מטוסי כיבוי ובגזרתם עבדו רחפנים. בדיעבד ראינו את הצילומים ששודרו בתקשורת, דבר שיכול לפגוע במטוס כזה ב - - -
ירון קורן
¶
הם יורדים נמוך מאוד, חלקם עובדים גם באזור שמתקרב לאזור אורבני, לכן פגיעה של כלי כזה במטוס עלולה להפיל את הכלי ולפגוע גם בטייס וגם להפיל אותו על אזור מיושב.
היו"ר אורי מקלב
¶
סליחה שאני קוטע אותך. אתה מציף בעיה שאולי בחלקה צריך לחשוב על זה, אזור שהוא לא מנוטר, זאת אומרת הוא לא חופשי, דווקא אפילו יכול להיות מועדף ויכול אפילו מכוון לשם, נניח יכול להיות יער או דברים כאלה, שגם לכוון אותם לשם וזה יכול להפוך בשעת חירום של שריפה למקום שהוא צריך להיות סגור. איך אנחנו מתמודדים עם דברים כאלה. אתה בבת אחת לוקח מקום שהוא יכול להיות לך מקום שהוא מכוון לשם ובעת חירום אתה מכוון ואנשים - - -
ירון קורן
¶
האזור נסגר עבורם מבחינה אווירית, עבור הטיפול בשריפה, אבל אין לנו שליטה, ככה כשמגיע בן אדם פרטי ומחליט שהוא רוצה לצלם את אזור השריפה ומעלה רחפן כזה, אין לנו דרך לשלוט עליו. אנחנו יכולים להעביר לטייסים מכשולים אחרים כמו אנטנות, כבלי חשמל וככה לכוון אותם, אבל כלי שעולה ככה בצורה עצמאית, אין שום שליטה והוא מסכן את כלי הטיס ויכול לפגוע בחיי הטייס.
מעבר לזה, ברמה התכנונית אנחנו כן מבינים שהרחפנים האלה הם כן כלי שיכול לעזור לנו בהצלת חיי אדם באמצעים אחרים, כמו סריקה של בניין בזמן שריפה מבחוץ, לזהות לכודים בקומות וכך הלאה. אז כן צריך להסדיר את זה, אנחנו כן מכוונים לנושא הזה שאנחנו - - -
ירון קורן
¶
נקים בשיתוף עם המשטרה ככל הנראה איזה שהוא תהליך שמתבסס על הכשרה שהמשטרה מבצעת. אנחנו נאמץ אותה אלינו וכן נלך להכשרה ואסדרה של הנושא הזה גם בעולם ה - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
את זה אפשר ללמוד מארצות הברית, זה לא נורא. אבל דברים אחרים, כל התקנות נאמץ את מה שהם עשו? בנושא הזה אפשר ללמוד מהם, יש להם גם ניסיון, הם אמונים על כך, שם הנושא של כיבוי אש הוא באמת נמצא בקדמה של המאמצים והאמצעים שהם משקיעים. תודה רבה על הדברים.
ניר גרסון
¶
שלום לכולם. אני נציג של הרשות להגנת הפרטיות, זה שמה החדש של רמו"ט, הרשות למשפט טכנולוגי במשרד המשפטים. אנחנו הרגולטור שאחראי על הגנה על פרטיות, במידע ממוחשב בעיקר.
בישיבה הקודמת של הוועדה אני הצגתי עד כמה הסיכון לפרטיות כבר עולה ועלול לקפוץ, לא עלול, יקפוץ בכמה סדרי גודל עד למצב דיסטופי שבו נאבד לגמרי את היכולת להתהלך באנונימיות בעיר, בכפר, במרחב הציבורי. זה אם לא נתעשת מבחינה רגולטורית. הזכרתי בדיון הקודם שיש לנו כבר הנחיה כללית לגבי אופן השימוש במצלמות מעקב במרחב הציבורי, אבל שלאור ההתפתחויות הטכנולוגיות או היכולות המיוחדות והחודרניות של רחפנים אנחנו מתכוונים להשלים ולעדכן ולפרסם הנחיה ספציפית שתעסוק בנושא. בהמשך לכמה שאלות שאתה שאלת, אדוני, לנו יש סמכויות אכיפה, כרגע כבר היכולת להטיל קנסות מנהליים, אנחנו - - -
ניר גרסון
¶
לגבי רחפנים ספציפית, אין לי דוגמה כרגע, אבל בהנחיה, וזה השלב הבא של מה שאני רוצה לעדכן, אנחנו התקדמנו מאוד בהכנת הנחיה ספציפית לנושא שימוש ברחפנים. גם כשהם מצלמים, ורחפנים לא רק יכולים לצלם, זה הסנסור הכי נפוץ, אבל הם גם מסוגלים לשאת סנסורים שיאספו מידע מכל הסוגים, רדאר, לקלוט אותות מסמרטפונים וגאדג'טים אחרים שנושאים ואנחנו מתכוונים, ואלה דברים שאפשר יהיה לאכוף, שההנחיות יהיו יותר קונקרטיות. ההנחיה המתגבשת תדרוש להפעיל פרוצדורות לפני הפעלת רחפנים, בחינות משפטיות וגם שימוש בטכנולוגיה, עוד שאלה שאדוני שאל, כי בסופו של דבר כללים ונורמות לפעמים קשה להטמיע אותם, אבל אם אתה מתכנן מראש את החומרה ואת התוכנה ואת האפליקציות ככה לפי עקרונות הפרטיות שיצמצמו - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
זה דיברנו. אני אומר לך, בלי יסוד נפשי לעבירה, אנחנו מדברים על בן אדם שהוא בדרך אגב, אדם שלצורך תחביב, מה אתם יודעים שעלול להיות או מה שכבר נעשה? מה אתם יודעים, אם יש פגיעה בפרטיות בנושאים שאולי התחיל בהובי, או לא יודע, אני לא רוצה להגיד - - -
ניר גרסון
¶
אני אומר לאדוני, למשל צילום. הרי היום יש הבדל, גם החוק מבדיל בצדק בין צילום ברשות היחיד, שהוא נתפס כחודר יותר למרחב הפרטי ופוגע לבין צילום ברשות הרבים. אבל צילום ברשות הרבים זה כלל שנוסח בעולם שבו הצילום היה מזווית הרחוב. בעולם שבו כל אחד יוכל לצלם דרך חלונות או מעל הגג או לחצרות, צריך למשל לחשוב על פרשנות מחודשת, על ניסוח מחודש של הכלל מה היא רשות היחיד שבה אסור יהיה לצלם, להבדיל מרשות הרבים. צריך לקבוע גם הגבלה על שימוש בטכנולוגיות מיוחדות, כמו צילום לילה, אינפרה אדום, צילום חודר דרך קירות, צריך להקפיד על אבטחת מידע, כי גם אם אדם, ולזה אני מניח אדוני כיוון, מפעיל - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
כן. מה לוח הזמנים שלכם, שאתם חושבים? מי עושה את העבודה, המשפטנים אצלכם, המחלקה המשפטית שלכם?
ניר גרסון
¶
כן. אנחנו במחלקה המשפטית שלנו, שאחראית על ייעוץ משפטי ועל אסדרה, על רגולציה, העבודה מאוד התקדמה ואנחנו מדברים עכשיו גם עם רגולטורים אחרים - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
מה ידוע לכם על הטכנולוגיה של היום? היום יש טכנולוגיה שחודרת לבתים, שהיום בשימוש חובבני או - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
אם היום אדם יכול לייבא, יכול להביא סוג של רחפנים או מצלמות כאלה שיכולות לפגוע פגיעה קשה ב - - -
ניר גרסון
¶
אני לא בטוח אם אפשר לקנות מצלמה - - - לא יודע, אבל אני מנחש שאי אפשר לקנות באי.ביי - - -
ניר גרסון
¶
נכון, השאלה איזה טכנולוגיה. אני לא חושב שהילדות שמקבלות מתנה לחנוכה יכולות לקנות דבר כזה, אבל הטכנולוגיה מתפתחת מהר מאוד וחייבים להכין את התשתית הנורמטיבית שכבר תחזה ו - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
אנחנו אומרים דבר אחד, אתם יודעים מה אתם צריכים לעשות, אנחנו רק רוצים להיות גם רגועים בחלק הזה שבאמת הדברים ייעשו וזה חלק מהנושא של - - -
נתי שוברט
¶
אני סגן מנהל מינהל הנדסה במשרד התקשורת ואני אדבר פה גם בתוקף הכובע השני שלי, שאני גם יושב ראש ועדת תדרים, שזה הגוף שהממשלה קבעה שהוא אחראי להועדה והקצאה של תדרים. אני אתחיל מאיזה שהוא דיווח לוועדה. בפעם הקודמת עדכנו שמתבצעת איזה שהיא עבודת מטה על מנת לבחון את היכולת לאפשר גם בישראל שימוש ברחפנים שלרוב, אם כי לא רק, אבל רוב העברת החוזי מהרחפן אל המשתמש נעשית בתחום תדרים של 5.8 ג'יגה הרץ. אז אנחנו נפגשנו עם הגופים הרלוונטיים, כבר זוהו המערכות שפועלות שם כיוון שהתחום הזה היום הוא אסור בישראל כי הוא הוקצה על ידי אותה ועדה לשימוש אחר וזוהו המערכות ויש איזה שהיא פעילות שאנחנו נמצאים בתחילתה על מנת לאפשר, אפשר לקרוא לזה במרכאות פינוי בינוי, אני אומר להזיז את המערכות האלה שתפעלנה בתחומים אחרים. הדבר הזה כרוך גם בתקציב ואנחנו התחלנו, הצגנו את זה באופן - - -
נתי שוברט
¶
לא, זה של רת"א, זה אני לא יודע. יש אגרות של רת"א, זה לא קשור לתדרים, זה קשור למשהו אחר. המערכות האלה הן מערכות שכדי שהן תפסקנה לפעול בתחום התדרים אז צריך להגר אותם לאיזה שהוא מקום אחר והגירה כזאת כרוכה בעלות שעכשיו - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
רק אם הבנתי אותך נכון, כי בכל אופן יש לי פחות ידע בדברים האלה, האם זה נכון מה שכאן אולי דיברו והעלו, שהרבה אנשים חושקים בתדרים האלה ולוקחים, גופי ביטחון לוקחים ומחליפים את התדרים האלה ונותנים משהו בתדרים פחות טובים, פחות עוצמתיים, או פחות איך שתקרא לזה, ורואים בזה החצר האחורית בהקצאת התדרים. כל מי שרוצה, בגלל מצוקה, לוקחים - - -
נתי שוברט
¶
לא, זה תיאור ציורי. להיפך, אני יכול להגיד שגופי ביטחון מתחשבים, מאוד אפילו, בהיבט האזרחי הכלכלי של שימוש בפסי תדרים. הרבה מאוד מערכות פונו, עברו לתחומי תדר אחרים על מנת לאפשר הרבה מהתקשורת האזרחית ואני אתן דוגמה פשוטה, כל מה שיש היום, התקשורת הסלולרית, שהיא אמצעי התקשורת המוביל במדינה, כל פסי התדרים שבהם חברות הסלולר פועלות כולם פונו על ידי גופים ביטחוניים על מנת לאפשר את השימוש בהם לצרכים אזרחיים. זה נכון שגם למערכות הביטחון, בטח במדינה כמו ישראל, במצב הגיאופוליטי והביטחוני שלה, יש צורך במערכות רבות כדי להגן עלינו, על האזרחים.
נתי שוברט
¶
בוודאי, כל הועדה והקצאה של תדר רשומה אצלנו, במשרד התקשורת, כחלק מהתהליך של הועדה והקצאה על ידי ועדת תדרים. בעבר ועדת תדרים הקצתה את תחום התדרים של 5.8 - - -
נתי שוברט
¶
אנחנו גם. אז אולי אני אקח צעד אחורה, בסוגריים, יש פסי תדרים שלגביהם מתחייב רישיון מטעם משרד התקשורת על מנת להפעיל אותם ויש הרבה מאוד תדרים אחרים שהם עיקר התקשורת, בטח התקשורת שאנחנו מדברים עליה פה, האזרחית, מתנהלים בהם, שזה תדרים שפטורים מרישוי ולא נרשמים מי משתמש ומה.
היו"ר אורי מקלב
¶
לאדם פחות מתמצא, פחות מקצועי בנושא הזה, במידה שאנחנו נרד לטווח יותר ארוך, לא משנה כמה זמן זה יהיה, אם זה יהיה שנה, שנה וחצי, שהחברות המסחריות ישתמשו, חברות שישתמשו במשלוחים, בשינוע, בנושא של הרחפנים, איך אתם רואים את הדברים? אתם תיתנו בתדר הרגיל, אתם תהיו חייבים בהקצאות? אתם יודעים בעצמכם היום, כשזה יתרחב, אז מתי נצטרך להקצות? אתם צופים את פני העתיד בעניין הזה? יש לכם משנה סדורה?
נתי שוברט
¶
אנחנו עוקבים אחרי מה שקורה בחו"ל. אגב, התעשייה מכתיבה את הדברים, זה לא אנחנו, בתחום הרחפנים בכל המקומות שזה מותר לפעולה, אני מדבר עכשיו רק מבחינת תדרים, לא מדבר מבחינות אחרות, כל הרחפנים פועלים בתחומים שהם ללא רישוי, הווה אומר אם זה מתאים לרגולציה של אותה מדינה, של אותו גוף שמוסמך על ניהול הספקטרום, אם זה פועל בהתאם אז זה פטור מרישוי, כל אחד יכול להשתמש בזה ומה שיקרה אחר כך, אם זה יגרום להפרעות או לא, מטבע הדברים - - -
נתי שוברט
¶
אז יהיה ריבוי משתמשים. אני אתן לך דוגמה, אנחנו פה בכנסת, יש wi fi, wi fi קיים לא רק בכנסת, גם אצל הרבה מאוד אזרחים, ככל שהשימוש ב- wi fiגובר, זה תחום ש הוא ללא רישוי, הווה אומר שהוא לא מוגן מהפרעות ואפשר להפריע לו. אם יהיה ריבוי משתמשים אז בסוף יתחילו להיות הפרעות. אבל זה היתרון בתדרים האלה, שהם לא כרוכים ברישיון, הם לא כרוכים גם בתשלום אגרה עבור הרישיון, עבור הקצאת התדר ולכן כל העולם הולך לכיוון הזה.
נתי שוברט
¶
אבל יש לי עוד דבר חשוב להוסיף. יש פה גופים, גם אזרחיים וגם ביטחוניים, שפועלים גם בצד השני על מנת להגן מפני פעולות לא רצויות של רחפנים בין אם הן ביטחוניות, בעיקר ביטחוניות ואחרות.
נתי שוברט
¶
רוצים לחסום. כוועדת תדרים, שאני מדבר בשמה, אנחנו פועלים עם הגופים שחברים בוועדה על מנת לקבוע את הכללים לכל גוף לחוד מה מותר לו, באיזה אמצעים מותר לו להשתמש, איפה מותר לו להשתמש ואיך להפעיל אותם, כיוון שזה דבר שבאמת הפעולה שלו היא מנוגדת בעצם לתפיסת הרעיון שזה תדר חופשי, שכל אחד יכול להשתמש בו. אז אני פה קורא לכל מי שנמצא כאן, ואני מניח שזה הרבה אנשים פה מהתחום, כל פעילות כזאת צריכה להגיע אלינו למשרד התקשורת.
היו"ר אורי מקלב
¶
איך נעשית הפעילות שלכם? אם אתה יכול לפשט את זה לחורני כמוני, איך נעשית החסימה הזאת?
נתי שוברט
¶
יש כל מיני שיטות, יש פה אנשים שמתמצאים בזה יותר טוב מאיתנו, אבל למשל אחת מהאפשרויות זה - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
אני פשוט רוצה את הנושא הזה, כולל מה שהזכרתי קודם, הנטרול על ידי לייזר או על ידי שיבוש טכנולוגיה, אני רואה את הכול כצריך להיכנס להגדרה גם עתידית. אנחנו חושבים שאלה דברים שיהיו עוד הרבה שנים, הניסיון אומר לנו, זה יהיה מאוד מהר, הדברים האלה.
נתי שוברט
¶
אחד מהדברים הבסיסיים שיש ברחפן זה יכולת הניווט שלו לפי קליטת מיקום על בסיס לוויינים, נגיד ג'י פי אס. למרות שיש גם מערכות אחרות, אבל ג'י פי אס זה הכי מוכר. אם גוף שצריך או מותר לו לצורך העניין, הוא חייב למנוע התקרבות של רחפן לאיזה שהוא אזור, הוא מצליח לשבש לו את הקליטה של הג'י פי אס, למשל זה אמצעי טכנולוגי שיכול למנוע מרחפן להגיע למקום שלא רוצים שהוא יגיע.
בני דוידור
¶
אני רוצה לתת פה אזהרה בעניין הזה. האיסור הזה, חסימה של תדר תקשורת, מפריע להרבה מאוד דברים אחרים. הדוגמה שנתן פה נתי, זה משבש את התעופה בארץ במטוסים גדולים. אז האיזון בין המניעה, המניעה של הטסה של רחפנים, כלומר עצירת הרחפן לעומת הנזק שיכול להיגרם למול זה, צריך לעשות את זה בצורה מאוד מאוד שקולה.
אריאל צנטנר
¶
שלום, רציתי רק להעלות מודעות לעניין שיותר נוגע לצרכים של יחידות חילוץ ואולי פחות לאנשים אחרים. כמו שהיושב ראש הזכיר קודם, ראינו גם בחוץ לארץ שנפוץ העניין הזה של להשתמש ברחפנים לחפש אנשים. אצלנו כשאנחנו מקבלים הודעה על מישהו שהולך לאיבוד במדבר או שתקוע על צוק אז אנחנו בעצם במרוץ נגד השעון להגיע אליו כמה שיותר מהר לפני שהוא יתייבש, ימות, ייפול, יקפא מקור, תלוי במזג האוויר, הזמן הוא מאוד חשוב לנו. סריקות רגליות לוקחות לפעמים שעות, יש מקרים שאנחנו מחפשים גם 12 שעות בן אדם וברור לנו ששימוש ברחפן לצרכים כאלה מאוד יכול לקצר זמנים. גם ביום שישי האחרון היה חילוץ, מי ששמע, על צוק בעין גדי, מישהו היה תקוע שם למעלה. שעתיים ומשהו חיפשו אותו במשקפת במרחק שרחפן היה מגיע אליו בקלות ומציל חיים במיידי.
אריאל צנטנר
¶
הבעיה שלנו היא לא העניין של התרומה, הבעיה שלנו היא יותר הבעיה של הרגולציה של החוק, לכן אני פה.
אריאל צנטנר
¶
העניין שאני רוצה לגעת בו זה שהחוק, איך שאני מכיר אותו היום, הוא יותר נוגע למי שרוצה לצלם פנאי, או מסחרי, רוצה לצלם את הילדים בפארק, בחתונה, אולי בניין בוער, טווחים קצרים, לכן הוא גם מוגבל מאוד במרחק, ל-500 מטרים, לגובה קטן. כשאני מגיע למדבר, אם אני רוצה בצוק הקרוב למצוא משהו שתלוי שם, לפחות 300 מטר גובה וקילומטר וחצי פנימה. עכשיו, מעל פני השטח זה לא 300 מטר, מספיק ה-100 מטר, אבל קילומטר, שניים, שלושה, פחות מזה אין לך מה לחפש אנשים. 500 מטר, אני הולך ברגל ומוצא אותם. אני חושב שצריך אולי איזה החרגה בענייני חילוץ.
היו"ר אורי מקלב
¶
יהיה אפשר להפגיש ביניכם בצרכים האלה כדי שנדע איך לעשות אסדרה מתאימה גם למקרי חירום?
היו"ר אורי מקלב
¶
אני מציע עכשיו, אני מתווך, לא בנוכחותי. אני מציע באמת שבמסגרת הזאת נעשה פגישה, נדמה לי שעוד גופים - - - אתם שייכים לאיחוד הצלה?
היו"ר אורי מקלב
¶
אני מציע, לא רק עם - - - יש מה שמאפיין אותם, יש מאפיין גופים אחרים. אני חושב שליצור איזה ישיבה של הגופים מה שנקרא הוולונטריים, לא הרשמיים דווקא, הגופים הוולונטריים שעסוקים ביום יום באיתור, בעזרה, בתמיכה, שפונים אליהם ושהם פועלים, אנחנו רואים פעילות מאוד מבורכת ואנחנו יודעים שיש מאות, אלפים אולי, שמתנדבים שפועלים בכל מיני מסגרות של יחידות הצלה או גופי הצלה וחירום ועזרה, שאולי אפשר לעשות מפגש איתם, לשמוע מה יש להם להגיד בעניין הזה. זה יגיע אליהם מאוד מהר, אם כבר לא נמצא בעניין.
בבקשה, רן קליינר, מנכ"ל 'עם הרוח'. לאחריו, ארז סימון ואחרי זה גדעון מרמלשטיין. שב כאן, שלא נתעכב.
רן קליינר
¶
דיברתי פה גם בוועדה הראשונה, אנחנו עוסקים בעיקר ברישוי, עוזרים לחברות להשיג את הרישיון הנדרש מהם וכל מה שצריך בענייני נוהלי הטיסה וכו', אנחנו עוסקים גם בהדרכה במסגרת האקדמיה לרחפנים, עושים קורסים למטיסים וגם אני מארגן את כנס הרחפנים.
רן קליינר
¶
בהחלט. יש לנו עכשיו קורס ראשון שעומד להסתיים, קורס חדש, הרבה יותר קצר, העלות שלו יותר קטנה, גם מצדנו, כי אנחנו צריכים ללמד הרבה פחות, מאוד ממוקד לתחום הרחפנים. זאת אומרת נעשה פה שינוי מאוד משמעותי.
רן קליינר
¶
מאוד מגוון. הקורס עכשיו, אני אתן דוגמה, יש חבר'ה מתעשיות ביטחוניות, משירות בתי הסוהר, מרשות הכנרת, צלמים פרטיים.
רן קליינר
¶
אנחנו מכינים אותם למבחן של רת"א. רשות התעופה פרסמה סילבוס חדש לקורס ואנחנו לפי הסילבוס הזה מעבירים להם את החומר, ממש מלמדים אותם. זה חומר שהוא לא פשוט, זה חומר שצריך ללמוד אותו, אנחנו מכינים תרגולים.
היו"ר אורי מקלב
¶
אתם גם מלווים את החברות האלה אחר כך? דהיינו יש היום מישהו שמרכז רצון לשינויים, או הערות, תובנות שיש?
רן קליינר
¶
אנחנו מלווים את החברות גם בתהליכי הדרכה לנושאים פרטניים וגם בתהליכי הרישוי, זאת אומרת חברה שרוצה לקבל רישיון, היא לא מכירה את התחום, אז אנחנו מלווים אותם לאורך הדרך ומביאים לזה שהם בעיקר יעבדו מול רת"א. אני חייב להגיד, בקטע הזה רת"א נותן ליווי שלדעתי הוא חריג יחסית לאחרים, הוא מאוד אישי.
היו"ר אורי מקלב
¶
מאה אחוז, אמרתי, ניכרים דברי אמת, אני רוצה להגיע לתכלית, מה אתה חושב שהיית רוצה לשנות, מה אתה חושב שאפשר לשנות?
רן קליינר
¶
בעניין הרישום, הדרכה וכו', היום כשאנחנו עושים קורס לחבר'ה שבאים ורוצים, וזה יפה מאוד, זה טיפה בים. רוב המטיסים שמפעילים היום כלים, אין להם את הידע, הם לא עוברים איזה שהוא קורס או הדרכה או העברת ידע מסודרת.
היו"ר אורי מקלב
¶
נניח יש צלמים שעוברים אצלך את קורס ההדרכה, צלמים מורשים, צלמי חתונות, מה עושים עם כל אלה שבאים חאפרים?
רן קליינר
¶
זהו, זה מתסכל אותם. כי הם עוברים קורס ונדרשים לבחינות מאוד משמעותיות, להוכיח את הידע שלהם, והם נדרסים על ידי השוק, השוק הוא מלא ב - - -
רן קליינר
¶
זה סוג של ג'ונגל. בתחום של החתונות. איפה המצב פחות בעייתי? בתחום של למשל עבודה מול מוסדות או רשויות שכבר מודעים, עברו תהליך של מודעות, לזה שצריך רישיון וצריך ביטוח וכו' והם דורשים את זה.
היו"ר אורי מקלב
¶
אני אשאל אותך, אני גם יכול לשאול את בני, נניח תחום החקלאות, הם רואים לעצמם חובה לאסדרה? או שאתה עובד בשדה, כל אחד עובד היום, כשעובדים היום בתחום החקלאות בעניין הזה, זיהוי, יש היום טכנולוגיות מתקדמות, מישהו יודע מספרים?
רן קליינר
¶
כמעט לא עובדים בתחום. אין ממש עבודה, זו טכנולוגיה מתפתחת, האפליקציות הן מאוד בסיסיות ויש מעט עבודה. חקלאים גם בודקים טוב טוב לאן הולך הכסף שלהם, מתח הרווחים שלהם נמוך, הם צריכים הוכחה שבאמת הדבר הזה יחסוך להם כסף לפני שהם מוציאים עליו את הכספים האלה, לכן התחום הזה עדיין בצמיחה.
ארז סימון
¶
שלום, ארז סימון, חברת גיאודרונס. אנחנו מספקים שירותי צילומי אוויר וחישה מרחוק עם רחפנים. בדיוק נגעתם בקטע שכואב לנו, שזה כל התחום של החאפרים. אנחנו עברנו את כל ההכשרות, עובדים לפי הספר, אני לא יודע אם זה 1 ל-20, אבל זה באמת מצב ג'ונגל שאין אכיפה ובעצם כל אחד שקונה רחפן מציע שירותים באינטרנט באין מפריע, בפרסום, וזה פוגע בנו וגם בבטיחות.
ארז סימון
¶
אכיפה, כמה מקרי קייס סטאדי, של לתפוס כמה ו - - - ומצד שני צריך גם לפרסם, יצאו תקנות, אבל חוץ ממי שבתוך הקהילה היותר סגורה אני חושב שדווקא הציבור הרחב לא מודע לתקנות האלה ולהקלות. היה צריך אולי לתת לזה פרסום בטלוויזיה, אפילו קצר, רק להעלות את המודעות.
היו"ר אורי מקלב
¶
אני מסכים איתך. כמה שנראה שיש מודעות אין מודעות. אני, ברשותך, רוצה לעבור לבני. אני רוצה להבין, כלי שהוא פחות מ-4 קילו היום יש בו שימוש מסחרי, אתם הרי לא מבקשים על זה רישוי.
היו"ר אורי מקלב
¶
כן, מה זה רישוי? אפילו גם בלי הוא צריך לעמוד בכללים ובתנאים. איך אנחנו נאכוף את אלה שלא עושים את זה? במה זה יבוא לידי ביטוי, בזה שאנחנו לא מבקשים ממנו, הוא לא נרשם, אין לו רישוי, או שהוא לא עבר את הקורס? או שהוא לא עמד בתקנות של זה? איך אנחנו יכולים בעניין הזה - - -
בני דוידור
¶
היום בחוק ההגדרה של מי שעוסק בהפעלה מסחרית ללא רישיון הוא עבריין. זו עבירה פלילית עם לדעתי שלוש שנות מאסר מאחוריה.
בני דוידור
¶
מי שמוכר שירות עם רחפן, מצלם עבור מישהו ללא רישיון, עובר עבירה פלילית. כמו שאמרתי קודם, לצערנו עבירה פלילית לא תמיד מפחידה אנשים כי עד שאתה אוכף אותה ועד שאתה מוכיח - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
אתם תהיו שכנים כשאנחנו נביא את זה לוועדת חוקה ושם נעזור לכם בעניין הזה. זה רק אם הוא עובד ברישיון, ואם הוא עומד בתקנים של היום, מפעיל את זה לפי הרישיון, לפי ספר החוקים שלכם והתקנות שאתם עושים את זה, זה גם הפיקוח צריך לראות את הדברים הבסיסיים?
בני דוידור
¶
לא, זה כבר היום יש. מי שיש לו רישיון, יש לי עליו הרבה יותר כוח מאשר על מי שאין לו רישיון.
היו"ר אורי מקלב
¶
מי שאין לו רישיון, אתה יכול גם על זה שהוא בלי רישיון וגם על כך שהוא מפעיל את זה שלא כחוק. יכול להיות שמישהו שיש לו רישיון עומד בתנאים ובתקנות, ועל פי רוב זה גם לא מוסדר וגם על זה שהוא בטח - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
אבל יש הבדל בין רכב שהוא בלי טסט, שהוא נוסע על 80 או רכב שהוא בלי טסט והוא נוסע על 180.
קריאה
¶
דרך אגב, ההקבלה שלו נכונה, מהניסיון שלי ממה שאני רואה בשטח, מי שעובד ללא רישיון, הוא גם מרשה לעצמו לקחת סיכונים הרבה יותר גדולים. אז אתה רואה את זה, העבריינות היא כפולה.
היו"ר אורי מקלב
¶
אני אעשה הפסקה, ברשותכם, של חצי דקה.
(הישיבה נפסקה בשעה 14:45 ונתחדשה בשעה 14:52.)
היו"ר אורי מקלב
¶
אני מחדש את הישיבה. גדעון מרמלשטיין, המכללה הישראלית לכטב"מ, לכלי טיס בלתי מאוישים.
גדעון מרמלשטיין
¶
אני אציג את עצמי. קוראים לי גדעון מרמלשטיין, אני מנכ"ל מכללה לצילום אוויר והטסת כטב"מ. המכללה נולדה מתוך חברה מסחרית שקוראים לה קרונוס. חברת קרונוס הכשירה למעשה כמעט 200 חיילים והטמיעה את תחום הכטב"מ בצה"ל, זה יצר לנו כלים פדגוגיים איך להדריך הטסה ואיך לגשת לאנשים שרוצים ללמוד להטיס ואנחנו עושים את זה היום גם בשוק האזרחי. רת"א מכירים אותנו וזאת הזדמנות באמת לשבח את הרגולטור, על שינוי החקיקה האחרון ועל הקלת התנאים.
גדעון מרמלשטיין
¶
גם וגם, אבל בעיקר מסחריים. אני יכול להגיד לך שאנחנו הכשרנו מטיסים באיחוד הצלה ולאחרונה קורס של 30 מטיסים וכמובן הטמענו שם את כל הנושא ו - - -
גדעון מרמלשטיין
¶
במסגרת זה שיש לנו רישיון הפעלה אווירי אנחנו מוסמכים להדריך, כמו שאר החברות ש - - -
גדעון מרמלשטיין
¶
לא, אין לזה תואר אקדמאי, אבל אנחנו מצפים להטסה מקצועית ואנחנו באמת עושים את זה בשטח בסופו של דבר.
גדעון מרמלשטיין
¶
השינוי של חצי השנה האחרונה למעשה שיפר מאוד את התחום הזה. אנחנו נכנסים לקורס השלישי מחצי השנה האחרונה כשכל קורס בסביבות 20 מודרכים. כמו שאמרתי, מרכז הפעילות שלנו היה הכשרה בצבא.
גדעון מרמלשטיין
¶
הסילבוס הבסיסי אצלנו הוא בסביבות 50 שעות שכחלק מהקורס יש דבר ראשון הגשה למבחן רת"א וכשירות אווירית. בסוף הקורס יש מבחן, יושב פה בחורצ'יק של איחוד הצלה שהדרכנו ועבר את המבחן. הם צריכים לדעת איך ניגשים לאזור הטסה, מה צריך לעשות, ממה צריך לחשוש, לנהל סיכונים, ממש מטיסים מקצועיים. דבר אחד שאני הייתי שמח שהוועדה תתייחס אליו זה נושא ההסברה.
גדעון מרמלשטיין
¶
כן, בוודאי. רוב הקורסים מתייחסים היום לרישיון עד 4 קילו, זה גם מה שהשוק רוצה. בסך הכול הפתיחה הזאת באמת הביאה את האנשים, הרבה יותר אנשים רוצים את זה היום.
בני דוידור
¶
לא, פנאי וספורט, כרגע אין מגבלה בתקנות. יש תקנה משנת 90' לגבי טיסנים, כך הם נקראים, היא מגדירה את המרחקים ממקום יישוב או מקום התקהלות של אנשים, גובה טיסה.
בני דוידור
¶
4 קילו, 25, מעל זה יצטרכו אישורים מיוחדים. יש מעט מאוד מטיסים בארץ שהם מטיסים כלים יותר גדולים.
היו"ר אורי מקלב
¶
מה אתה מתכוון 25? עד 25 קילו תהיה אפשרות גם לתרבות פנאי שיהיה אפשר להשתמש? ילד בן 7? בלי הגבלה של גיל, בלי שום דבר?
גדעון מרמלשטיין
¶
עוד דבר אחד. הייתי מצפה לראות שתהיה איזה שהיא חובה לבן אדם, אנחנו רואים את השינוי של אנשים שמגיעים לקורסים, כבר בשעה השנייה והשלישית הם מצליחים להבין שיש פה איזה משהו רציני. הייתי שמח אם היה אפשר להיות - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
אל תגיד לי לא, בסדר, אני מאפשר את זה, אני אאפשר את זה, אני מבין שאתה רוצה לדרבן, אני גם רוצה לדרבן אנשים שיעשו את זה, שאפשר להיות ממוסדים, ללמוד, זה יועיל מאוד. מה סדר הגודל של עלות של קורס?
גדעון מרמלשטיין
¶
קורס כזה, העלות שלו היא כמה אלפים, עוד פעם, תלוי ב - - - הייתי שמח רק על דבר אחד מבחינת ההסדרה - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
אבל אני באמת חושב שמן הראוי וחשוב, לכל המשתמשים, לעבור, יכול להיות שצריכים לחשוב על משהו לא מסחרי, שלא צריך את כל החלק נניח של המבחן, שלא צריך לעבור מבחן, אבל לתת לו את הידע, ידע בקורסים פחות יקרים, יותר קצרים, מה שנקרא קורסים לחובבנים.
גדעון מרמלשטיין
¶
אם היום ילד יכול לקנות במכולת רחפן ולצאת, בלי שום מילה בעברית בתוך הרחפן, אין לו שום מושג מה מותר ומה אסור, אפילו איזה שהיא חובה של שעת הדרכה בסיסית יכולה לפתור את זה.
בני דוידור
¶
יש לחובבנים את קלוב התעופה, יש עוד כמה קלובים שנותנים להם את האכסניה למי שרוצה. אי אפשר להכריח את כל האנשים להגיע לשם.
היו"ר אורי מקלב
¶
אבל נניח, אנחנו חשבנו, אני חושב שאפילו עשינו בחלק של האופניים החשמליים, כן לחייב או לא לחייב איזה סוג של הדרכה קצר, גם אם זה לא רישיון, אבל צריך לעבור איזה ניסיון מסוים. אני חושב שרכישת ידע ובעיקר גם מיומנות בסיסית כדי שאדם יקבל את הדברים הבסיסיים. יכול להיות שאנחנו צריכים לחשוב על זה, ככל שבאמת יתרחב השימוש, לפי דעתי, זה יגיע ויכול להיות גם פרסום בעניין הזה. אני חושב שצריך לחשוב, אני מבין שזה לא תחום שלכם, זה חינוך והסברה, זה לא בדיוק התחום, אבל צריך אולי לחשוב איזה חצי צעד קדימה בעניין הזה.
שחר גולדשמידט
¶
שלום, אני שחר גולדשמידט, אני ממנהלת מגן של חיל האוויר. אני אגיד שבחיל האוויר, מה שמעניין אותנו מעבר להסדרה זה כמובן תחום ההגנה האווירית בהקשר של רחפנים. אנחנו עובדים עם הגורמים הרלוונטיים ברת"א וגורמים נוספים. חשוב לי להגיד את זה לפני שאני אגיד שלושה דברים שמעניינים אותנו בנדבכים האלה של ההגנה. בסוף, כדי שנוכל להגן אנחנו צריכים לברור את המוץ מהתבן, להבין מי נכון שיהיה באוויר ומי לא וכמובן למנוע תאונות אוויריות, שגם זה חלק מהמנדט שלנו.
ומה שאדוני, שיש יער לדוגמה שמותר לטוס בו ועכשיו צריך לכבות שריפה שם, כדי שנוכל לוודא שהכלים שטסים שם יורדים בזמן אנחנו צריכים, אחת, שיהיה תיאום, כל מי שעולה לאוויר צריך ליידע אותנו שהוא עולה, כמובן שזה תלוי באיזה גובה ואיזה משתנים יש לכלי, אבל באופן כללי אנחנו רוצים לדעת שהוא עולה ושאנחנו יכולים להשיג אותו בזמן אמת. הדבר השני זה סימון. סימון הכלי גם באמצעים אלקטרוניים, כמו משיב כלשהו, כדי שהוא יוכל להופיע במערכות שלנו, וגם ויזואלית, כלומר שיהיה לו איזה שהוא פנס או משהו שמאיר, כך שכשיראו שזה לא משהו כזה שמאיר אז יידעו שהוא לא אמור להיות שם והוא לא חבר. והדבר האחרון זה הגבלה, זאת אומרת שמבחינה טכנולוגית הוא יתוכנת כך שהוא לא יוכל להיכנס לאזורים רגישים ואזורי עניין שמעניינים אותנו. בכל הדברים האלה כבר אנחנו מתנהלים בכיוון של - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
אתם חושבים, בזמן חירום לשים איזה מסך שלא ייתן לכלים טכנולוגיים ואלקטרוניים להיכנס, זאת אומרת יש פיתוחים כאלה שיכולים לתת מגן בזמן חירום? אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שחובבן לא יירשם ואנחנו לא נדע איפה שהוא, אני גם אומר את זה בחקיקה, שבעת חירום אפשר ליירט. אני כן מסתכל באמת הרבה יותר עתידי, מבחינה חוקית, שגם אם הוא היה חוקי והוא היה ברישיון, אבל בזמן חירום יש אפשרות ומותר לעשות את זה, אף אחד לא יעמוד בתביעה 'למה עשית את זה?'. אני נותן תובנה בעניין הזה. אמרת שיש כאן מישהו מהייעוץ המשפטי, נכון?
אבישי פדהצור
¶
רק בשביל לחדד את הנקודה הזאת, שהיא די ברורה, רת"א לא מיירטת, לא כלי טיס ולא כלי רחיפה. אני לא היועץ המשפטי של חיל האוויר, תודה לאל, לא של משטרת ישראל ולא של זרועות ביטחוניות אחרות שאמורות לעשות את זה.
היו"ר אורי מקלב
¶
אני עוצר אותך באמצע, נניח שאם כיבוי אש ירצו לעשות את זה, יהיו חייבים לעשות את זה - - -
אבישי פדהצור
¶
אז שכחתי לומר שאני גם לא היועץ המשפטי של רשות הכבאות הארצית. אם יש תקן פנוי אני אגיד מועמדות, אבל אני לא בטוח שזה מסתדר לי בסדר היום.
אבל, אדוני, זה גם נאמר פה קודם, ואולי קצת לחדד את זה, בלי קשר לאסדרה שאנחנו עובדים עליה עכשיו, של תיקון תקנות והסדרים חדשים לעניין כלי טיס וכלי רחיפה שמוטסים מרחוק מתחת ל-25 קילו, נכון להיום עיקר הבעיה איננו הכללים. להיפך, מה שנאמר פה, ועובדה היא, נכון יגידו אנשי המקצוע, הוא שהכללים עושים איזה שהיא הכללת יתר ולכן צריכים להתאים אותם למציאות. הבעיה איננה הכללים, בלקבוע כללים אנחנו מאוד מאוד טובים, במשרד התחבורה, במשרד המשפטים, כל משרדי הממשלה, הבעיה היא בסופו של יום, יתקנו אותי אנשי המקצוע, היא בשלב האכיפה. אקבע את הכללים הכי טובים, הכי נקיים, הכי זכים, שיש בעולם, אם אין לי כוח אדם מספיק לאכוף אותם, אז הם אות מתה.
אבישי פדהצור
¶
ולכן, שוב, כל הנושא של הגידור האלקטרוני והחובה לשים על כלי רחיפה או על כלי טיס אמצעי זיהוי אלקטרוני או מכני פיזי כזה או אחר, אם אין מי שיאכוף את זה, ואני מדבר על אכיפה חוקית, לא על יירוט והשמדה, זה מי שמומחה בזה יעשה את זה, אם אין לי את הכוחות לאכוף את זה אז לא עשיתי דבר. אז יש לי יופי של ספר חוקים שמעלה אבק ותוהו ובוהו וחושך על פני תהום.
אבישי פדהצור
¶
זה הא בהא תליא, זה לא אחד שולל את השני, אבל פשוט יש פה כל הזמן את זעקת האסדרה אסדרה אסדרה, כשלא ברור אם יש יתר או חסר - - -
איציק בן שבת
¶
כבוד היושב ראש, חברים נכבדים, תסלחו לי שאני מקריא את זה, כי בכל זאת זו פעם ראשונה שלי ב - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
אל תתרגש, הכול בסדר, כולנו היינו פעם ראשונה. לא סתם אמרתי לך שאתה יושב ראש עמית, אז אל תתרגש, כולנו עברנו את זה. כמה דפים הכנת?
איציק בן שבת
¶
אני מנכ"ל הארגון ומייצג את הארגון הישראלי לרב להב שהוקם לאחרונה בעקבות הראייה הרחבה בתחום, כמובן בעזרת רת"א וכל האישורים הנדרשים לכך. אני רוצה, ברשותכם, לפתוח קצת בדרך שונה, אני יודע ובטוח שכל מי שנמצא פה מכיר את כל הנושא הביטחוני, הבעיות, כל מה שאנחנו יודעים שקורה פה, אני רוצה לגשת לעניין של הפתרון ולא של הבעיות.
אני וחבריי בתחום במהלך ארבע שנים, בשנה האחרונה התחלנו קצת לעשות סדר בראש ולהבין שאנחנו צריכים לעשות משהו בתחום. אנחנו מייצגים את החובבים. היום ביום הוועדה הנוכחית, יחד עם רת"א, סיימנו לבנות את כל התהליך, את הפלטפורמה האזרחית, פנאי וספורט, ומוכנים לצאת לדרך. גייסנו את הטובים ביותר בתחום, חלק מהם יושבים פה, רובם פה מכירים אותנו, אם זה שוקי אמזלג, אייל, ניתאי, אני בטוח שכולם פה מכירים אותם.
היו"ר אורי מקלב
¶
על פרסום כבר עברנו, יותר מדקה. אני לא רוצה להפריע לך בנאום ראשון, אני לא רוצה לשבש לך את ה - - -
אייל ברגר
¶
אני אנסה להמשיך במקומו, בבקשה, בתור אחד מהארגון. למעשה כמו שאיציק התחיל להגיד, אנחנו באים לייצג את ה-20,000 מטיסים שאנחנו פה מדברים עליהם, החבר'ה החובבים, החבר'ה הצעירים או המבוגרים שבאים עם רחפן קטן ומטיסים ויכולים לסכן בטיחותית או ביטחונית למעשה. אנחנו מנסים למצוא פתרון כלשהו שיעזור לכם, לכל הגופים פה וגם לרת"א, על ידי כמה גורמים. קודם כל זה ארגון מלכ"ר שאנחנו עושים אותו - - -
אייל ברגר
¶
אנחנו מציעים קודם כל קורסים של בטיחות, שכל מי שיהיה אצלנו חבר בארגון יקבל הדרכה של שלוש שעות לפחות, שהוא ילמד איך לתפעל את הכלי נכון, איפה מותר לתפעל אותו נכון, אחזקה נכונה.
אייל ברגר
¶
אנחנו נמצאים בקהילה של מטיסים, הקהילות האלה מתפרשות על קבוצות פייסבוק, ווטסאפ, כל הדברים האלה, אנחנו מאגדים את כל האנשים - - -
אייל ברגר
¶
אנחנו אלה שמייעצים להם היום, פיזית, בפייסבוק או במפגשים. אנחנו אלה שמייעצים לאנשים, אנחנו מסבירים להם על הכלים האלה כל הזמן.
היו"ר אורי מקלב
¶
אז כשהתחלתי לדבר קודם, שהיה נראה לי קצת שאני מדבר קצת לקיר, אז כיוונתי קצת לדבריכם, מה שאתם עושים לא ידעתי.
אייל ברגר
¶
עשינו הרבה רעש פה. אנחנו שומעים פה את כל הגופים המסחריים, את רת"א, ואנחנו באמת באים לנסות ליצור, בייחוד לעזור לרת"א בנושא הזה, בנושא האסדרה של התחום כי אנחנו לא רוצים לראות את התחום נסגר, אנחנו רוצים לראות את התחום עם רגולציה נכונה.
היו"ר אורי מקלב
¶
אני מבין אותך, אני גם התרשמתי ואני אומר, בני, עם כל הכבוד, באמת הכבוד הראוי, מה שאתם אחראים אתם אומרים כן, שאר הדברים שהם לא בתחום, כגוף רת"א לא בנוי בשביל חינוך, בשביל הדרכות. השאלה אם אתם בנושא הזה יכולים לתפוס ראש יותר גדול ולהיכנס לתחום שאתם לא עסוקים בזה. אני מבין שאתה אומר, 'אני בסדר, אני אעשה, מה שצריך רישוי יהיה רישוי, אני אעשה את זה לפי תקנים ומה שמותר מותר', אני אעזור לכם, כוח אדם לאכיפה, כל מה שאתם אומרים כאן, אבל כל מה שלא נכנס בתחום הזה, בתחום ההדרכה ותחום ההסברה, בנושאים האלה 'זה לא עסק שלי, אני לא משרד החינוך, אני לא משרד המדע, זה לא קשור אליי'. השאלה אם אתם בעניין הזה, ומבחינתי זה מלווה אותי לאורך כל הישיבה הזאת, תגיד לי אם אני טועה.
בני דוידור
¶
תראה, בהגדרות של התפקידים של רת"א זה לא בתפקידים של רת"א, אבל זה שמציינים שהם קיבלו את התמיכה מרת"א כדי להקים גוף כזה זה אומר שאנחנו כן מבינים שיש צורך ואנחנו תומכים בהקמה של גוף כזה.
היו"ר אורי מקלב
¶
אתם, נניח בפרסום שלכם, כשאתם כותבים מה מותר ואסור, אתם תכתבו המלצה לעבור קורס כזה, שאתם חושבים שצריך. בלי להיכנס ל - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
גם אם אתם לא חייבים, השאלה אם אתם רואים את זה כחלק מהתרבות של השימוש. זה צריך להיות בסופו של דבר תרבות, אנחנו צריכים להטמיע פה תרבות של שימוש ברחפנים. אני מדבר עכשיו על החלק של שעות הפנאי, זה מסה ענקית, מסה גדולה, שמצטברת לתחום, שגם אנחנו כאזרחים, אנחנו כאלה שצריכים להיות מודאגים ודואגים ואני מחפש מישהו, רגולטור, שיהיה אחראי על זה, ולא חובבנים. זה דבר מאוד חשוב, אבל זה צריך לבוא - - - אני מבין שיש הרבה תחומים שמלכ"רים עושים עבודה מאוד טובה, אבל יש משהו שהוא נותן - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
אני בכל אופן הבנתי שכולם הבינו. אני רוצה שתענה על כל הדברים ביחד, יש לנו עוד שניים-שלושה דוברים. גיא. בבקשה.
גיא מדור
¶
שלום לאדוני היושב ראש, שמי גיא, דיברתי בוועדה הקודמת, אני שמח ומוקיר על כל השינויים שנעשו מאז. אתה זוכר שאמרת לי להוריד מחיר, ככה להתמודד עם החאפרים. זה מה שכולם זוכרים ויש לי את זה מתועד.
הדיון פה הוא מאוד מקיף ואין ספק שיש המון אנשים שזה מעניין אותם. הסיבה שאני טרחתי והגעתי היום למעמד הזה, ובאמת מה הנגיעה של הכנסת בתחום הזה שנקרא רחפנים, דיברו פה על המון דברים. לפני קרוב לשנתיים אני כינסתי את כל המתחרים שלי והקולגות שלי אל הבוס של בני, מר יואל פלדשו, ראש רת"א. המסקנה הכי עיקרית שהייתה שם, ומעבר לאסדרה ואכיפה והכול, זה שאין לו אפשרות לתת נבוט בראש. זה מילים שלו, ציטוט שלו. זאת אומרת לא אכיפה ואסדרה ומילים יפות, אלא קנס מרתיע.
היו"ר אורי מקלב
¶
אני הבנתי אותו. כשאומרים אכיפה מנהלית זה לא משהו רך, זה משהו קשה מאוד. זה מה שיש היום לאיכות הסביבה ולעוד גופים כאלה, אני לא מדבר על רשויות מקומיות, אני מדבר על סדרי גודל, אכיפה מנהלית זה סדר גודל של אלפי שקלים בפעילות של מפקח, לא משפט. זה לא השופט צריך לתת את זה. אם הוא רוצה הוא יכול להתמודד דרך משפט. הם מאוד אפקטיביים, הם עובדים, אם יש כוח אדם ויודעים לעשות את זה טוב ונכון, אני חושב שזה כלי מאוד אפקטיבי.
גיא מדור
¶
אז לצורך העניין בחו"ל מדברים על קנסות הרבה יותר משמעותיים מסדרי הגודל האלה וכתבה אחת כזו מספיקה בשביל להרתיע.
הדבר היחיד שאני רוצה לגעת בו, כי באמת היה פה דיון מקיף, מה שהבחור מחילוץ והצלה דיבר עליו, זה כל הנושא של דברים שהם מעבר כרגע להגדרות של מה מותר ברת"א. אחד זה טיסה מחוץ לקשר עין, הרבה מאוד יישומים מסחריים, כמו במשלוחים שהזכרת, אדוני, בנושא הזה, בגלל המשלוחים, בגלל הצורך לטוס מחוץ לקשר עין, אחרת אין יישום מסחרי בנושא של משלוח, אתה לא תעשה משלוח ל-500 מטר, אתה תיקח אופניים, תלך ברגל, או קטנוע או כל דבר אחר. סטארט אפים ישראליים, שיש להם את הטכנולוגיה בארץ, יוצאים ועושים בחו"ל, כי שם המקומות שאפשר להטיס בהם. זה דבר אחד. אני מייצג בחור - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
- - - רחפנים, ההוא יזמין פיצה ברחפן, לא בגלל שזה יותר זול או יותר מהר, אלא עצם העניין להביא ברחפן את הפיצה זה השיקול יותר, בשביל העניין, לא בגלל שזה - - -
גיא מדור
¶
לדעתי לפחות שכבת האוויר הזאת, של מהבניין הכי גבוה עד המטוס הכי נמוך, לא מנוצלת על ידי אנשים.
היו"ר אורי מקלב
¶
אני רוצה לשאול אותך שאלה, האם אתה גם מסכים או אתה גם חושב שהנתון שכאן עלה, שזה אחד מורשה מול 20 לא מורשים?
היו"ר אורי מקלב
¶
נגיד מישהו שהוא צלם, שהוא רשמי, הרי במס הכנסה, אני מניח שהוא לא מעלים מס הכנסה ולא מעלים מס, משלם מס ערך מוסף, והוא משתמש ברחפן לא באופן - - - שזה רוב רובם של האנשים האלה?
גיא מדור
¶
כבודו טועה. ברגע שאתה עובד עם חברות מסחריות ואתה צריך להוציא להם חשבונית ובתמורה לזה הם נותנים לך צ'ק, אז זה הכול תקין, אבל כשאתה עובד מול אנשים פרטיים אז הכסף הוא שחור - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
גם החברה המסחרית יכולה לקחת מישהו, הוא 'שירותי צילום', הוא אומר להם אם זה רחפן או לא רחפן?
היו"ר אורי מקלב
¶
כן אני חושב שהדברים האלה הם הדברים הפשוטים ולכן זה הפערים בין אחד רשמי ו-20 לא רשמי.
היו"ר אורי מקלב
¶
כן, לך. אני מסכים איתו, שקצת, לא צריך הרבה, לא צריך אחד על אחד, לא על כל מפעיל צריך שני פקחים או פקח אחד, גורם ההרתעה הוא גורם שמאוד ישפיע וכמה שנעשה את זה יותר מוקדם ככה זה יהיה יותר טוב. אסור לתת להטמיע את הדברים האלה, אחרי זה אנחנו צריכים לעקור מהשורש, לעקור מהשורש זה הרבה יותר קשה. אני מבין שכולם מסכימים איתי בעניין הזה. אני אביא לכם דוגמה שכולם מכירים, האופניים החשמליים. היום לעקור דברים כאלה זה קשה לנו מאוד, אנחנו לא מצליחים, כבר חלק מיואשים מהעניין הזה. כשעושים את זה מיד בהתחלה, בהטמעה בעניין הזה כל ההיבט הוא אחר.
גיא מדור
¶
אם יורשה לי, ההערה הזאת לא מוכוונת לבני, היא מוכוונת אליך או לכנסת, כי בעצם בני יודע לכתוב תקנות, אבל בסוף הוא יודע לשכנע את האנשים ואת הפקחים בשטח ברשות המקומית, ברשות שמורות הטבע, אני מצלם בסוף שבוע במצדה, זה מסכת עינויים בשביל לצלם שם, אז מה שאני אומר זה שהכנסת צריכה לעזור ברמה של הקנסות המנהליים האלה. הבוס של בני דיבר על זה שנתיים לפני ולא קרה כלום בנושא הזה. אז אם אנחנו פה, כולנו הקדשנו את הזמן שלנו בשביל להגיע לכאן, אז זה הדבר החשוב.
היו"ר אורי מקלב
¶
כושר הביטוי שלך, באמת היטבת, בהזדמנות אחרת אני רוצה לשנות את זה, לתת להם בהתחלה לדבר, ולא בסוף כשאנחנו כבר קצת לחוצים בזמן. נעמה, ואחרי זה הדובר האחרון זה אלון. נעמה, בבקשה.
נעמה מרגלית
¶
שלום, אדוני. אני עורכת דין מהשוק הפרטי ואני עוסקת בין היתר בליווי וייעוץ לחברות עתירות טכנולוגיה, ביניהם הרחפנים. אני באתי לפה כדי לבטא את הצורך להתאים את הרגולציה הנוכחית לשוק המסחרי כיוון שמה שקורה, וזה נאמר גם בישיבה הקודמת, זה שהשוק המסחרי הולך ודועך, או שהשוק המסחרי מרגיש ממש מחושק. חברות לא יכולות לתפקד בסביבה הרגולטורית הקיימת.
נעמה מרגלית
¶
כן. מה שנאמר פה היום מתייחס לתדרים וזה גם מתייחס לרת"א. הייתה עוד נקודה מאוד כואבת בדיון הקודם שעלתה ועדיין לא טופלה וזה הנושא של פיקוח על יצוא ביטחוני. נכון להיום - - -
נעמה מרגלית
¶
לא, אז אני עוקבת אחרי הדברים, אני יודעת מה היה בוועדת חוץ וביטחון ומה הונח על שולחן ועדת חוץ וביטחון. מה שהונח על שולחן ועדת חוץ וביטחון זה צו שהופך כל רחפן דו שימושי, מה שמוכר כרחפן דו שימושי באמנות של ואסנאר, שהן אמנות בינלאומיות, שבעצם רוב המדינות המערביות עובדות לפיהן, רחפנים דו שימושיים בכל העולם מוגדרים כסיוט ביטחוני למדינת ישראל, מה שבעצם מאוד מקשה על חברות ישראליות מתחרות. ברגע שרחפן שמוגדר כדו שימושי בכל העולם מוגדר כציוד צבאי בארץ או ציוד ביטחוני בארץ, אז גם תהליך היצוא שלו הוא הרבה הרבה יותר מסורבל.
היו"ר אורי מקלב
¶
ובציר הזה שהוא כמה חודשים של עיכוב, זה בעצם הופך את הדבר לפעמים לא רלוונטי. לא יכול להיות שאותו יצוא, ששני חברים, אחד יושב בארצות הברית, אחד יושב בארץ, אחד אחרי הפיתוח מיד משווק את זה וכאן בארץ הוא צריך לעבור מסכת ארוכה של אישורים. אני אומר את זה נכון?
נעמה מרגלית
¶
אני יכולה להגיד לך, שוב, מה שנאמר בפעם הקודמת, שחברות מעתיקות את מקומן מישראל לחוץ לארץ, זה נכון, ואני יכולה להגיד לך שגם פנו אליי חברות מחו"ל, הן חוששות להגיע לארץ ולפעול פה בגלל כובד המשקל של הרגולציה.
היו"ר אורי מקלב
¶
נעמה, אני אנסה לטפל בזה. אני רוצה לקבל ממך איזה מכתב בעניין הזה, פנייה מסודרת, אנחנו נפעיל את המערכות האלה.
היו"ר אורי מקלב
¶
כן, אנחנו קיבלנו תשובה רשמית, אני לא יודע אם את מודעת לנושא. אנחנו גם נעביר לך את מה שאנחנו - - - אני הבנתי שאת הנושא הזה כן קידמנו בישיבה הקודמת. אנחנו נמשיך בטיפול, לא כל השולחן צריך ל - - - אנחנו נמשיך בטיפול הזה ישירות דרך הוועדה, אנחנו נקדם את זה.
אלון אונגר
¶
שלום לכבוד היושב ראש, אני אציג את עצמי בשני משפטים, אני מרפאל, חברת רפאל עוסקת בתחום הזה של כלים בלתי מאוישים ונגד רחפנים. אני כאן גם על תקן של יושב ראש כנס כלים בלתי מאוישים, כנס שנערך לפני שבועיים והיו בו כ-2,000 אנשים. זה גודל הקהילה, רק בכנס הזה, אנחנו כבר עוסקים שש שנים בדברים שאתה עוסק פה סביב השולחן. ביקשת הצעות, אני אגע בשלוש נקודות ואני אציע לך לאן כדאי ללכת מבחינתי כסוג של מפת דרכים.
הסיבה שאני נמצא פה, והטכנולוגיה מהירה מוועדות או מגופים שמתרוממים אד הוק לנושא מסוים, זה חלק ממהפכה גדולה, חלק ממהפכת ה-internet of things וחלק ממהפכת ה-AI, זה חלק ממהפכת הכלים הבלתי מאוישים, שהם לא רק באוויר, הם גם ביבשה והם גם בים וככאלה צריכים לראות אותם. המהפכה הזאת רצה מהר, כי אם תשב הוועדה בעוד שנה נעסוק לא רק ברחפן, אלא ברחפן שיודע להפוך להיות כנף קבועה ואז תשאל את עצמך, רגע, מה אני עושה? זה כבר לא רק רחפן, האם אני מרחיב את זה לעולם הכטב"מ?
אחד הפערים או הפער המרכזי שאפשר לראות קיים במדינת ישראל הוא הפער שיש יותר מדי גופים שעוסקים בזה ואף גוף באמת לא לקח על עצמו אחריות להיות ה-focal point לדבר הזה. אחת הסיבות העיקריות שהדבר הזה התרומם יפה ברשות התעופה האזרחית היא שרשות התעופה האזרחית החליטה, לפני שהיא ביזרה את הנושא, להקים מוקד שכל אדם יכול היה להגיע אליו וככזה זאת הסיבה שהרגולציה עלתה והצליחה ושיש היום רחפנים במדינת ישראל שטסים תחת רגולציה. אבל זאת הייתה הסיבה. הבעיה המרכזית היום שקיימת במדינת ישראל, שאין גוף אחד שמוביל את הווקטור הזה.
ככזה הצעה לוועדה, אינני רואה שהוועדה הזאת צריכה לעסוק באם לטוס, כן או לא, בחוץ וקשר עין ומי הוא בית הספר הבא שידריך בנושא כלים בלתי מאוישים או רחפנים. זה לא צריך להיות על השולחן הזה. על השולחן הזה צריך להיות הנושא שנקרא איך מדינת ישראל מובילה עולמית בתחום הזה ואיך היא עושה את זה נכון גם בהיבט המסחרי וגם בהיבט התרבותי וגם בהיבט החינוכי וגם בהיבט היצוא הביטחוני, סביב כל הדברים האלה. כך צריכה לראות את זה הוועדה וזה מה שאני מציע פה על השולחן. הוועדה צריכה לקחת את האתגר המורכב הזה ולתת לו פתרון פשוט. הפתרון הפשוט, במקום שבו תחת הבנתכם החוקתית איך מקימים גוף ביצועי ששם סביב השולחן שלו את מיטב המוחות שנמצאים היום במדינת ישראל, במל"ל, ברשות התעופה האזרחית, בתעשיות הביטחוניות וגם בגופים המסחריים, ואומרים, 'רבותיי, יש לכם פרק זמן מסוים, תקישו לנו בבקשה מפת דרכים', ככה היא נקראת, 'למימוש שבה מדינת ישראל חוזרת להובלה או מובילה את הנושא'. מדינת ישראל יודעת להתמודד עם הדבר הזה. למשל בעולם הסייבר, כך היא החליטה וכך היא יצרה כיוון.
היו"ר אורי מקלב
¶
קודם כל מה שאתה אומר זה מקובל. כנראה השפה שלנו היא אחרת, כשאנחנו דיברנו על להקים ועדת משנה, אין לי הרבה ועדות משנה, יש לי שתי ועדות משנה שאנחנו עושים, זה רק בנושא באמת מרכזי מאוד שאנחנו - - - הנושא של חלל, דרך אגב, יש לנו ועדת משנה לחלל, זה בגלל שזה נושא שהוא - - - הוועדה שלנו גם נקראה ועדת המדע, הטכנולוגיה והחלל, ואנחנו גם הפסדנו את הנושא של לוויינות מסחרית, אנחנו מרגישים גם כן כחלק, שאין מי שליווה את זה מכיוון שלא היה מענה לתחרויות, לסדרי עדיפויות. אנחנו היינו מעצמה, אולי ראשונים בדבר הזה, היום יש לנו מתחרים שאנחנו כמעט היום בעניין הזה מאחורה עד כדי כך שיכול להיות שלא יהיה לנו משהו מסחרי שלנו, בשליטה שלנו, אנחנו הכול נקיים מבחוץ. אבל אני מביא את זה רק כדוגמה למשהו קטן ממה שאתה אמרת.
בהחלט אני חושב שיכול להיות שחלק גם לא הופנם, ההרחבה, הצורך בהרחבה של השימושים האלה, כמה הנושא הזה שזור בכל הדברים. רואים את זה כתופעה שהיא תופעה קיימת, אבל היא לא מעצמתית, היא לא עצומה, היא צריכה פתרון וטיפול כזה רחב ורוחבי וההפעלה של גוף מרכז, בסדר, יש אנשים מיומנים ומקצועיים שעושים את זה. הסיבה שלנו להקים את ועדת המשנה זה מהסיבות האלה. אנחנו נקדם את הדברים בראייה משותפת.
ברשותך, אני צריך לעבור לדוברים הבאים, ממש דקה לכל אחד, בשלוש וחצי אני חייב לסיים. ד"ר ויקטור אלחנתי, משרד החקלאות.
ויקטור אלחנתי
¶
אני בא ממשרד החקלאות, ממינהל המחקר החקלאי, היום אני המנהל של המכון להנדסה חקלאית. בחקלאות, שאני לא שמעתי בכלל את האזכור הזה פה, זה אולי התחום האזרחי הרחב ביותר שהרחפנים יכולים להיות בשימוש.
היו"ר אורי מקלב
¶
לא, וחלקו עליי, אמרו לי 'לא, בחקלאות זה לא נמצא כל כך, לא שם הבעיה'. עכשיו הדברים שלך סותרים את מה שאני - - -
ויקטור אלחנתי
¶
אז חקלאות, לדעתי, זה אחד התחומים העיקריים, האזרחיים המסחריים, שהרחפנים יכולים להיכנס ואני מאוד מתחבר עם האמירה שלך בתחילת הישיבה ואני חושב שלשם צריך ללכת, גם כוועדת מדע של הכנסת, שאנחנו לא נייצר רחפנים, אנחנו לא נייצר את הלהבים, אנחנו נייצר את המוח של הרחפנים. מה הם עושים, מה הם הרכיבים שיש עליהם ומה עושים עם המידע הזה. וכל הרגולציה שמסביב צריכה לאפשר את זה פה בארץ כדי שאנחנו נוביל את זה. זה צריך להיות משני היבטים. אחד זה מוסדות המחקר, שאני יודע שהיום אולי לא מתחברים כל כך לרגולציה, אבל בכל זאת יש פעילות עם רחפנים כי אי אפשר בלי זה היום במדע בעולם. ושתיים, עם החברות המסחריות, שנותנות את זה כשירות לחקלאי שעדיין זה לא מוצר שאפשר להציע לו עם איזה שהוא ערך מוסף כלכלי מוכח, אבל חייבים פה בישראל להביא את המוח שמאפשר את זה, אחרת אנחנו גם במו"פ של הרחפנים בחקלאות נישאר אחורה.
היו"ר אורי מקלב
¶
אנחנו נשמע בהזדמנות אחרת יותר בהרחבה, לשמוע את ההיקפים ומה היעדים ואיך הצפי שלכם בעניין הזה.
דורון עסיס
¶
אני רוצה, בבקשה, לדבר על הנושא של התדרים. דיברו פה על התדרים ואני רוצה להגיד כמה דברים. דבר ראשון, רוב הרחפנים היום בעולם משתמשים בתדר 5.8, רוב מדינות העולם מאפשרות שימוש בתדר הזה. נכון להיום לישראל כנראה שאין כמעט יבוא של רחפנים לשימושים מסחריים כי זה אסור. גופים כמו המשטרה, שהיום לא יכולה להשתמש, כמו חברות ביטחוניות, כמו אוניברסיטאות, אף אחד לא יכול להשתמש ברחפנים המתקדמים האלה. אם דובר פה על הובלה וחדשנות טכנולוגית, אז היום זה לא נמצא כאן. רוב הרחפנים שמיובאים לישראל אלה רחפנים לשימוש פרטיים, וגם לסבר את אוזניכם, הייתה תקופה של חודשים ארוכים, סוף שנה שעברה ותחילת השנה הזאת, שלא היה כלל יבוא של רחפנים לישראל ורק בגלל שחברה אחת, עולמית, עשתה הסבה לרחפנים שלה יש לנו היום רחפנים. זאת אומרת אי היכולת להשתמש בתדר 5.8 זה בכלל חסם לכל התחום הזה. אם לא יפתחו את התדר הזה לשימוש גם לא יהיו פה רחפנים.
היו"ר אורי מקלב
¶
בישיבה הבאה אני רוצה לפתוח גם בנושא הזה. אני לא יכול עכשיו לקבל את כל התשובות. אברהם, אתה גם ביקשת להגיב על משהו.
אברהם ליבלינג
¶
כשדובר על החינוך, רת"א באופן מסורתי לא עוסקת בהדרכות, אבל כתוצאה מהעובדה שהתחום הזה הוא עוסק בציבור מאוד רחב, בפגישה עם המשטרה בירושלים דובר על המדיה החברתית, שהיא דרך הפייסבוק, דרך מיליון האנשים שנמצאים על הפייסבוק של המשטרה, להעביר מסרים בנושא בטיחות ובנושא מודעות למה הן המגבלות להפעלה של אותם כלים.
היו"ר אורי מקלב
¶
אני כן רואה בעיני רוחי שבסוף צריך גוף מתכלל שיתעסק. מה שרת"א זה רת"א ומה שחינוך זה חינוך ובהדרכות, צריך גוף מתכלל. אני לא חושב שזה צריך להעסיק אתכם, אתם עושים עד עכשיו - - - אני גם רוצה להגיד דברי סיכום, אני מתנצל בפני כל מי שעוד לא יצא לו לדבר, גם בפני זק"א, חיים ויינגרטן, אתה נמצא פה, בפעם הקודמת לימדת אותנו מה אתם עושים ואלה דברים באמת - - - היום אתם מתעסקים עם אריות ולביאות, אתם בספארי היום, אבל גם את הרחפנים, אם צריך לחפש מישהו בג'ונגל, באפריקה.
בכל אופן כדי למנוע דברי סיכום ארוכים, אני לא יכול להגיד שחיפשתי אתונות ומצאתי מלוכה, ידענו שאנחנו מתעסקים בדבר גדול, אבל כל ישיבה כזאת וגם מישיבה לישיבה אנחנו יודעים שהתחום הזה דורש מבט רחב יותר, רוחבי יותר. שמענו את הדברים, יש לנו הרבה, עשינו ועושים דברים, אנחנו גם מקבלים את ההקלות ולקראת - - - אני גם יודע, אבל תרשו לי להגיד, רת"א, כשאנשים מחמיאים פה בוועדה אני מבין שמאחורי זה יש דברים. אתם, כגוף רגולטור שה - - אצלכם הוא המוביל שלכם וההוראות, התקנות צריכות להיות מאוד ישירות ותקיפות, מה שאתם עושים בתחומים אחרים צריך גם לכאורה להביא את זה לתחום הזה, צריך תוספת של כוח אדם, צריך לזרז את התהליכים, צריך לראות את זה כמשימה עכשיו בעדיפות ראשונה ואני חושב שהממשלה כולה צריכה לראות את זה.
אנחנו נסכם את הדברים שנאמרו פה. אנחנו נכין את עצמנו לישיבה קרובה, שלא תהיה כל כך רחוקה, הישיבה הבאה, והמתכונת שנעשה אותה, אני רואה בעיני רוחי שנעשה את זה במסגרת של ועדת משנה בעניין ושם, בוועדת משנה, אני חושב שכל הדברים יטופלו, כולל הפניות שלנו לממשלה ובאופן הרבה יותר אינטנסיבי, וגם התוצאות, אני מקווה שיהיו בהתאם.
אני מודה לכם מאוד, שיהיה לכם יום טוב, תודה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:30.