ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-11-28OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 865

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ד' בכסלו התשע"ח (22 בנובמבר 2017), שעה 10:40

מצבן הכספי של מאפיות הלחם ובחינת סיוע להן.

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מירב בן ארי

עמר בר-לב

עפר שלח

דוד שטינמץ - מנהל אגף תקציבים, המפקח על המחירים, משרד הכלכלה והתעשייה

שלמה פשקוס

–

יו"ר ועדת המחירים הבין-משרדית, משרד האוצר

צחי ברקוביץ - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

שרגא ברוש - נשיא, התאחדות התעשיינים בישראל

גליה שגיא - מנהלת איגוד המזון, התאחדות התעשיינים בישראל

יצחק ברמן - יו"ר ובעלים, מאפיות ברמן

ירון אנג'ל - מנכ"ל, מאפיות אנג'ל

אליהו צרפתי - חשב, מאפיות אנג'ל

איתי אהרונסון - עו"ד, איגוד האופים

שגית אפיק

טמיר כהן

רונית יצחק

מצבן הכספי של מאפיות הלחם ובחינת סיוע להן

אני פותח את הישיבה. מצבן הכספי של מאפיות הלחם ובחינת סיוע להן. מר ברמן כאן? תגיד את הבעיה שלך. מה הבעיה שיש עם מאפיות הלחם? רק אל תגידו שאתם רוצים להעלות את המחירים, לזה לא נסכים. בבקשה. אין לנו הרבה זמן, אנחנו ב-11:00 חייבים לסיים, אבל הכנסתי את הנושא שלכם בכוח בגלל שהשתכנעתי שאתם סובלים.

שלום אדוני, בוקר טוב, אנחנו סובלים מאוד.

לא חשוב, תגיד את העובדות.

אני בעלים של מאפיית ברמן החל מ-1875 בירושלים.

אז המצב היה יותר נורמלי, לא כמו היום שיש בלגן כזה.

בטח, זה היה תחת התורכים.

אולי נחזיר אותם.

אחרי זה זה היה האנגלים. במשך עשרות שנים המאפייה שלנו, והמאפיות הגדולות שהיו אז, ייצרו ומייצרות את המוצרים שהיום נקראים "המוצרים שבפיקוח". אלה המוצרים שעליהם נבנו התשתיות של המאפיות, וכל התשתיות, ההשקעות, אם זה מבנים, אם זה ציוד, באו לשרת את צורכי הציבור. הציבור זה היה ציבור הלקוחות, האוכלוסייה האזרחית, זה היה הצבא, אלו היו המוסדות, כולם.

עד 1990 גם הייתה סובסידיה על כמה מוצרים. ב-1990 החליטו להפסיק את הסובסידיה ולהשאיר את הפיקוח, ולאט לאט שיחררו חלק מהמוצרים מהפיקוח ונוצר סל מוצרים שחלקו בפיקוח וחלקו לא בפיקוח. היום יש חמישה מוצרים שהם בפיקוח: לחם אחיד, לחם אחיד פרוס, לחם לבן, לחם לבן פרוס וחלה רגילה.

לא חשוב.

המוצרים האלה הם עתירי קמח במשקל, ולכן הם מהווים מבחינת הטונג' שלהם כ-60% מהיקף הייצור של המאפיות. מבחינה כספית הם מהווים בין 35% ל-40%. היה מנגנון של עדכון מחירי הלחם. יש שני סוגי עדכונים. עדכון שוטף שנעשה על-ידי משרד התעשייה והמסחר דאז, או משרד הכלכלה היום, שמבוסס על עדכון תשומות מחיר הלחם, כמו קמח, כוח-אדם, אנרגיה, הוצאות חרושת, וכדומה, כאשר יש בו מרכיב של 1% שחיקה או התייעלות.

לא חשוב. אנחנו לא דנים בעניין הזה, זה גם לא תפקיד הוועדה הזאת.

אני רק מסביר.

אני רוצה לדעת מה הבעיה הכספית שלכם מבחינת העניין, זה מה שמעניין אותי.

הבעיה הכספית היא כזאת – אני חייב להתייחס לעדכון המחיר – חוץ מהעדכון השוטף יש עדכון בסיסי או בלשון העגה "דוח סוארי" לשעבר, זיכרונו לברכה.

לא של סוארי, של הדוח.

לא, של הדוח. אני מתכוון על הדוח, סליחה.

כי סוארי חי.

הדוח עליו השלום, כן.

זה לא היה ברור כל כך.

בעזרתו של שרגא אני מאשר.

ולכן?

הדוח הזה לקח בחשבון את כל הדברים, אני לא אכנס עכשיו לטכניקות של מפעלים שונים. אנחנו נפלנו בין ה-30% ל-70%, שזה עדכון שמתבצע על סמך השיטה המשולבת. כלומר, חלק מהתחשיב הוא תמחירי וחלק מהעדכון הוא בשיטה הכוללת המאזנית, ועושים ממוצע משוקלל בין שתי השיטות ומגיעים לתוצאה. כתוצאה מכך יצא שבמוצרים המפוקחים תמיד הפסדנו תמחירית, ובמוצרים שלא בפיקוח תמיד הרווחנו. השילוב של שני הדברים נתן ברוב המקרים תוצאה חיובית, כך שבעצם סבסדנו בסבסוד צולב את המוצרים שבפיקוח, וחיינו עם זה בשלום. היו כל מיני תקופות שבהם שרים לא רצו לעדכן את עליית מחיר הלחם מסיבות פוליטיות. אני יכול לתת כמה דוגמאות?

לא.

שרים מסוימים לא רצו או עכבו.

מה התוצאה? אני במתח, מחכה לשמוע מה מצבכם היום.

התוצאה היום שהחל מ-2010 - - -

עד היום.

גם ב-2011 החליטו במשרד הכלכלה דהיום שלא לאשר את ההנחות שניתנות לקמעונאים במחירי הלחם. עצם אי ההכרה בהנחות האלה – שאנחנו לא נותנים אותם בהתנדבות, כפי שכולם מבינים, אלא הן נכפות עלינו מכוח התחרות העזה שבשוק – יש לנו חוסר בדוחות הכספיים של בין 10% ל-11% בכל שנה. מכיוון שהעדכון השוטף מקזז 1% התייעלות לשנה, ומכיוון שבמשך שש שנים לא עשו את דוח סוארי שהיה מאפס את העדכון השוטף, אז שש שנים 1% לשנה, בנוסף ל-10%, 11%, חסרים לנו גם ה-6% האלה.

ברור. כמה עובדים יש לכם?

במאפייה שלנו קרוב ל-1,000 עובדים. אנחנו עובדים בשני אתרים, אחד בירושלים, אחד ברמת השרון.

כמה מאפיות כמוכם יש? גדולות?

יש את קבוצת מאפיות אנג'ל, שיושבים פה, יש עוד קבוצה שנקראת דוידוביץ, ואלה בעצם שלוש המאפיות – או יש עוד איזה אחת.

המאפיות הגדולות שלדבריך הן מפסידות במשך שש שנים.

לדעתי כן.

מה זה לדעתך? בברמן אתה יודע.

בברמן אני יודע. באנג'ל, מכיוון שזאת חברה ציבורית אז אני גם יודע.

שהיא מפסידה. ודוידוביץ?

דוידוביץ, פעם אמר לי הדוד שלו המנוח: כשיורד גשם בקריית משה אז אני מניח שגם בגבעת שאול יורד גשם.

אני פה מטעם מאפיית דוידוביץ.

אה, לא ראיתי אותו.

אני פה מטעם מאפיית "דגנית ענבר". דוידוביץ לא פה, יש איזה הבדל ביניהם. אם יש צורך, אז אני אתייחס לדברים.

אתה ממאפיית דוידוביץ?

לא. ההצגה של הדברים של שלוש מאפיות – יש פה איזו מורכבות, יש למעשה ארבע, כי דוידוביץ מנותקת מ"דגנית ענבר", אני מטעם "דגנית ענבר". דוידוביץ הוא שותף ב"דגנית ענבר".

אבל מה שאמר ברמן מקובל עליך?

לגבי ההפסדים? מאוד. כן. ההפסדים גדולים.

שרגא, אתה רוצה להוסיף משהו? בבקשה.

כן.

בואו נשמע את אנג'ל.

אותו דבר. אנחנו צריכים לסיים ב-11:00, אני פוחד שנפספס את העיקר.

קצר. כמה מילים שחסרו. אחד, בשביל להבין את גודל השוק, אנחנו מדברים על שוק בסדר גודל של 360 מיליון שקל, זה המכירות של המאפיות בשנה. בלחמים המפוקחים 30 מיליון שקל בחודש. הדבר השני, ההוצאה למשפחה במדינת ישראל על לחם מפוקח היא 20 שקל למשפחה לפי הסקר האחרון של - - -

כן, בסדר, לא ניגע בזה.

יש רק שני מוצרים בפיקוח במדינת ישראל במשרד הכלכלה, זה לחם ומלח. זאת אומרת, העובדה שזה מוצר בסיסי, יש הרבה מוצרים בסיסיים, הם לא בפיקוח. אנחנו תחת פיקוח, זו אחריות של הממשלה לדאוג שלא נפסיד. ברגע שאנחנו בפיקוח אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר בשביל להרוויח.

מאה אחוז. תודה רבה. שרגא.

אני רוצה להתייחס לנקודה אחת שמר ברמן העלה, אבל אני חושב שהיא שורש הבעיה. ברגע שהמחיר מפוקח, הוא מפוקח על צרכן - -

גם לקמעונאי.

- - והרשת למטה יכולה להגיד למאפייה: אני לוקחת לכם עוד 20%, ואם אתם לא רוצים אז שלום ולהתראות, והם נאלצים לתת, זה נכפה עליהם.

מה זה, 20% הנחה?

כן, הנחה. אז יש בתמחיר כמובן מה שהממונה אומר שזה הרווח השיווקי, לצורך העניין 12%, ואם זה היה עומד בזה אז כולם היו happy, ולא היו פה בכלל. אבל ברגע שנכפית עליהם ההנחה, והמפקח על המחירים אומר: אל תיתנו את ההנחה – בפועל אין דבר כזה אל תיתנו את ההנחה, לוקחים להם את ההנחה. ולכן, אם היה בא המפקח ואומר: רבותי, אי-אפשר למכור לחם פחות מכך וכך כסף, רק קמעונאי, הבעיה הייתה נפתרת, כי אז הרשת לא הייתה יכולה לכפות עליהם כלום. יותר מזה אני מעז לומר, אפשר היה להוריד גם את המחיר לצרכן אולי הלאה. אבל באיזשהו מקום כשבעצם במחיר כזה שהוא מפוקח, לדעתי הרשת צריכה להסתפק, במקרה של לחם, על כל מוצרי הרשת, לחם ומלח, להגיד: רבותי, אני מכסה את העלות של המדף. על זה אני לא מרוויחה.

תודה.

שרגא, מה שאתה אומר זה שאם יש פיקוח הוא צריך להיות לכל האורך.

נכון, אי-אפשר שהרשת - - -

מהתחלה ועד הסוף. אי-אפשר להשאיר חוליה אחת, כי אז החוליה הזאת אוכלת את - - -

אני רוצה לומר מילה, פשוט להבהיר את העניין. הם לא מחויבים לאפות לחם אחיד. והמצב הגרוע ביותר שאם הם יחליטו לא לאפות את הלחם, כי הם מפסידים על זה כסף, אז כל אזרחי מדינת ישראל - - -

מחר נתכנס פה לדון בזה.

לכן, לזכותם אפשר לומר שהם ממשיכים לייצר את הלחם האחיד, למרות שהם טוענים שהם מפסידים.

סליחה, אני רוצה עוד מילה אחת להוסיף. תראה, אנג'ל זו חברה ציבורית. אני לא מכיר אף בעל עסקים שמתעקש להפסיד כסף, זה הרי לא יכול להיות. אז אנג'ל חברה ציבורית, וכולנו יכולים לראות את הדוחות, וחמש מתוך שש שנים הוא מפסיד כסף. אומר מר ברמן, אצלי המצב דומה, אז הוא מתנדב להביא את הדוחות שלו ולהראות שהוא מפסיד. אי-אפשר להמשיך להתעקש: אז למה אתם מייצרים? לחשוב שהם טיפשים, אז הם טיפשים, אבל אולי - - -

ברור. לכן שמתי את זה על סדר-היום. בעיקר מה שמעניין אותי פה בסוף זה העובדים. הלחם הוא גם דבר חשוב, אבל אם הם - - -

לנו יש חמש מאפיות, 1,800 עובדים.

אני יודע. אני לא יודע כמה יש לכם, אבל אני יודע שיש הרבה. משרד הכלכלה ורשות ההגבלים העסקיים. ממשרד הכלכלה מי נמצא? לא באריכות, בבקשה.

קצר. ברשותכם, אני רוצה לדבר על זווית המחירים. אחרי זה אם צריך משרד הכלכלה ישלים, גם מבחינת לוחות זמנים. חברים, סיפור של פיקוח על מחירים, סוגיה מקצועית מסובכת מאין כמוה, זה אחד. שתיים, מדובר, כבוד היושב-ראש אמר, במוצר בסיסי לחלוטין. אם יש הצדקות גם בחוק וגם מקצועיות לפיקוח על מחירים, אלו ההצדקות הכי בסיסיות לפיקוח על מוצרים, שזה ריכוזית בשוק.

אין.

לא הפרעתי לך, אדוני, אני מבקש בבקשה שלא תפריע לי.

לא להפריע.

זה קצר. זה ריכוזיות בשוק, לפי הבנתנו, ומוצר בסיסי לחלוטין שבעיקר צורכים אותו, ויש ניתוחים, צורכים אותו הכי הרבה באופן יחסי השכבות החלשות, אלו נתונים ברורים לחלוטין, למ"ס, לא ממציא פה שום דבר. זאת נקודה חשובה, והיושב-ראש התייחס לזה.

עכשיו קצת למה שאנחנו עושים. ב-2013 נעשתה בדיקה של האם המחיר הוא מחיר הגון. המחיר שיש לא הגון. שנת 2013 במסגרת – אכן, נגעו פה טיפה דוח סוארי, אני באמת לא רוצה להלאות בפרטים - - -

מר פשקוס, לא הבנת מה שאמרתי בהתחלה. אני לא עוסק בפיקוח על מחירים, זו ועדה אחרת בכנסת, אני לא הולך להיכנס לתחומי אחריותה. מדובר על אלפי עובדים שתמונת המצב לכל הדעות היא שהמאפיות מפסידות כסף.

אני מבין. תרשה לי להטיל ספק גם בטענה הזו?

כן, בטח. בוודאי.

לא תטיל ספק.

אנחנו חברה ציבורית.

מה זאת אומרת? אנחנו מפרסמים דוחות ציבוריים, אתה מטיל ספק על זה?

אז אם אתם מפרסמים, אז מה? אולי זה לא נכון?

אנחנו חברה ציבורית, אדוני.

קודם כול, מאפיית אנג'ל היא היחידה.

לא נגיע פה לחקר האמת אם לא ניתן לו להגיד מה שהוא רוצה, ותישארו עם הבעיות שלכם.

הרב גפני, המאפייה היחידה שהדוחות שלה הם ציבוריים זו אנג'ל. לגבי יתר המאפיות אסור לי להתייחס לנתונים, אלא אם כן הם יחליטו להפוך את הדוחות שלהם לפומביים, והם מוזמנים להציג לוועדה באופן פומבי את הדוחות שלהם.

אין בעיה, אנחנו מחר נשלח.

אין לך את הדוחות שלו?

יש לי. אסור לי להתייחס.

נו, אז מה אתה אומר שלא? הוא אומר לך שהוא מפסיד.

אני מרשה לך.

הוא מרשה לך.

החוק לא מרשה לי להתייחס.

לא, לא, אנחנו עוד מעט - - -

אנג'ל, אני תכף עם אנג'ל, כבוד היושב-ראש - - -

מר פשקוס, רק רגע, עזוב אנג'ל או לא, אני מדבר על כולם. אם הוא יפרסם את הדוחות הכספיים ויתברר שהוא צודק, אתה תיתן לו פתרון שהוא לא יפסיד?

שנייה.

אחרת אני אגיד לו שלא לפרסם. בשביל מה שיפרסם? מה, הוא גם יאכל את הדגים הסרוחים וגם יעוף מהעיר?

אנג'ל שהוא פומבי, פייר, צריך להבחין בין רווח תפעולי לרווח נקי. רווח נקי מייצר הרבה מאוד עיוותים שמאפיות אוהבות להראות, אבל בשונה מאוד בין עסקים, בין מגזרים, הרבה מאוד סיבות, מקובל הרבה מאוד פעמים בכלכלה הזאת בקמעונות להסתכל על שווקים ברווח תפעולי.

המצאה חדשה. אבל טוב שהגעתי עד פה ללמוד את זה. מה איתכם?

שרגא, חברים, תנו לי. זה חוסר כבוד לא לתת לפקיד - -

כבוד אני אתן לכם.

שרגא.

- - להגיד את דעתו. רווח תפעולי זה מדד הרבה פעמים חשבונאי מקובל להפסדיות או רווחיות של שוק. רווח נקי, יש הרבה מאוד עיוותים של הפחתות, של מס, של היסטוריה ארוכה של הנכסים של החברה. זה לא משקף את מצב השוק. זו נקודה אחת.

נקודה שנייה, הרב גפני, חלק מהפתרון – ואת זה פה צריך להבין, ופה אנחנו כבר בבדיקה מקצועית ארוכה – אם המחירים, כן חוק הפיקוח על המחירים, מחייב את המדינה, אם המחירים לא ריאליים, וזו טענת המאפיות, שהמחירים הם הפסדיים, אנחנו כאנשי מקצוע שנייה לפני הדרג המדיני – הדרג הפוליטי מכריע משיקולים רחבים לטובת הציבור – חובתנו לבוא ולהציף את זה ולהגיד שיש בעיה ברמת המחירים. אנחנו בבדיקה מעמיקה. מילה אחרונה.

אני רוצה לסיים. אני אקבל נזיפה מהיושב-ראש.

שני משפטים.

אמרת שאתה בודק. תגיד לי כמה זמן הבדיקה שלך תיקח.

הם כבר כמה שנים.

הייתה בדיקה אחת שהראתה שהמחירים גבוהים מדי.

לא חשוב.

המאפיות טענו הרבה מאוד טענות רלוונטיות. אנחנו בהמשך בדיקה, תסתיים בחודשיים הקרובים, בעזרת השם.

בבקשה, משרד הכלכלה, רציתם להגיד? אתה מחכה לבדיקה שלו.

אנחנו ביחד באותה ועדה.

בטח שאתם ביחד, אתה בעל הבית והוא שומע מה שאתה אומר לו. ביחד.

אני רק רוצה להוסיף - - -

לא, אתה לא שומע לו?

אני שומע לו.

אז אני רוצה לדבר איתך אחרי זה בארבע עיניים אם אתה לא שומע לו.

אני שומע.

אתה שומע, בסדר. מחכים לבדיקה. אני לא רוצה חודשיים, אני רוצה פחות.

לא, לא. אנחנו ממש בשלבים הסופיים של הבדיקה. רציתי להגיד שהיות שהטענה שלהם באמת הייתה שהם מפסידים כל הזמן, מה שעשינו עכשיו בבדיקה הנוכחיות, לקחנו את עלויות הייצור, שלחנו רואה חשבון למאפיות עצמן שיבדוק את עלויות הייצור, כי עד עכשיו כל הזמן הם אמרו - -

מה גיליתם?

- - הם היו מתעדכנים.

מה גיליתם?

אז עשינו בהתחלה ל-2013.

שצריך להוריד את המחיר.

רגע, עשינו בהתחלה ל-2013, כמו שאמר שלמה, ומצאנו שהמחירים גבוהים. המאפיות אמרו ש-2013 לא מייצג, תיקחו גם את 2015. אנחנו לוקחים עכשיו את 2015 ובדיוק אנחנו בודקים.

כמה זמן?

נעשה מאמץ מאוד גדול - - -

חודש.

- - - את הוועדה לחודש.

בסדר.

הרשות להגבלים העסקיים.

עוד מילה, גפני.

לא, אין לי את המילה, אין לי זמן. חודש.

אני רק אומר שכל הנושא הזה של ההנחות, המשמעות שככל שאתה תעמיד להם את ההנחה זה מעלה את מחיר הלחם המפוקח.

אתה חבר פה בוועדה, אתה יודע שאני לא יכול להמשיך.

כבוד היושב-ראש.

לא.

רגע, הסבר על החודש.

אם לא אתן לרשות ההגבלים העסקיים אתה יודע מה המשמעות של העניין?

התחייבתי לחודש, אני רק רוצה להסביר למה אני מתחייב כפקיד ציבור. חודש ליציאה לשימוע פומבי.

הבנתי, נו, בקיצור, עוד שלוש שנים נגמור.

לא יהיה דבר כזה.

הוא אומר לך.

אני מסביר. אני מסיים את העבודה. נותן למאפיות - - -

חודש. תגיד לי מה העלית בבדיקה שלך.

נכון, זה מה שאני אגיד.

זהו, זה הכול. עורך-דין צחי ברקוביץ, הרשות להגבלים עסקיים, אם אפשר בקצרה.

אני אשתדל לקצר.

דיברה איתי הממונה על ההגבלים העסקיים, אי-אפשר לא לדבר על ההיסטוריה, רק על עכשיו.

אני יודע, אבל זה כן משהו שחשוב שיהיה בפני הוועדה. במסגרת המידע שנאסף, במסגרת חקירת הקרטל שבו הורשעו המאפיות עלתה אינדיקציה – אגב, קרטל שכוון כנגד האוכלוסיות החלשות ביותר במדינת ישראל - - -

זה חשוב לשיחה.

אני חושב שכן. אני אשמח להשלים את דבריי.

- - -

רבותי.

במסגרת הקרטל הזה נאסף מידע שגם העברנו לוועדה.

אליי.

ועל-פי האינדיקציה – זה היה מול הוועדה, בזמנו לוועדת הפיקוח – ועלתה אינדיקציה שגם מחיר הפיקוח דאז, לא רק שלא היה הפסדי, אלא היה רווחי, וגם הטענה לפיה שלוש בעשר הייתה הפסדית, גם היא נדחתה על-ידי בית המשפט, ואנחנו חושבים שצריך לתת לזה משקל. במשך שנים שמענו את הטענות האלה.

אני מסכם ככה, אני חייב פשוט לסיים. אני מבקש מהרשות להגבלים עסקיים, אתם צריכים לפעול על-פי החוק, זה בסדר גמור, תגידו לי את הממצאים של היום, לא מה שהיה פעם, מה שהיה פעם היה פעם, פעם הרוויחו גם הרבה יותר. היום לפי הנתונים שלהם הם מפסידים כבר שש שנים. אני לא רוצה שאלפי עובדים ייזרקו לרחוב, זאת גם לא המטרה שלכם. אתם רוצים שלא יהיה קרטל, וגם אני רוצה שלא יהיה קרטל, וזה בסדר.

אדוני, צריך לסיים.

מסיים מסיים. אני מבקש בתוך חודש, שטינמץ, תסתכל עליי מתי שאני אומר מה לעשות.

אני שומע.

הוא שומע. אני מבקש בתוך חודש את הממצאים שלכם. אסור לנו, כנסת כוועדת הכספים, לתת למערכת כזאת ליפול, אלא אם כן הם עוברים על החוק, זה לא בידיים שלנו. אני חושב שלא, אבל לא משנה. אתם ברשות להגבלים העסקיים צריכים לעשות את עבודתכם. תגידו לנו מה העליתם בעניין. תוך חודש אני רוצה את הפתרון, ואז נבוא מול כל העולם ונגיד שאין הצדקה לקיומן של מאפיות הלחם, שלא יאכלו לחם שיאכלו עוגות, ושהעובדים ילכו הביתה ויעבדו במסעדות, ושם במקום העובדים הזרים שהיו בדיון הקודם – מדינה לא תתנהל ככה.

ורשות המסים תגבה עליהם כסף, אז בכלל סגרנו את הבעיה.

אנחנו לא ניתן להתנהלות הזאת, ולכן אני מבקש לרשום את התאריך. בעוד חודש מר פשקוס יחד עם מר שטינמץ ייתנו לנו דוח על מה שקורה, ואנחנו נחליט מה עושים. תודה רבה.

אני מבקש. מעולם לא דיברתי אחריך, אבל יש פעם אחת.

אני לא יכול.

אבל יש פעם אחת חריגה.

אבל אני לא יכול.

חריג קטן.

תדע לך שאנחנו עוברים על דברי היושב-ראש עכשיו.

חריג קטנטן.

בבקשה, נו, אז תגיד בחצי דקה.

אני רוצה להגיד לך, רבותי, 2,800 העובדים האלה ועוד 2,800 במאפיות האחרות, אני לא נכנס לזה שאם יש ארבע גדולות או שלוש גדולות, זה לא מעניין אותי - - -

כן, שרגא.

רבותי, תאמינו לי, היום אתם לא יושבים לפתור את הבעיה של "נגב קרמיקה" והם הלכו הביתה.

בדיוק.

הם הלכו הביתה. כולנו גילינו סימפטיה, אבל הם בבית. רבותי, אם אני הם, סוגר לשבוע את המאפיות ומביא את כולם לפה לדון בעניין.

אל תיתן להם עצות כאלה. אנחנו נתקדם.

זו עצה אחת שנתתי להם דרך אגב.

אני שקלתי בערב ראש השנה.

אנחנו נתקדם עם העניין הזה, אני מקווה שבאופן חיובי. כשפשקוס מחייך אז הולך להיות משהו נורמלי. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:02.