ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2017-11-28OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 865
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ד' בכסלו התשע"ח (22 בנובמבר 2017), שעה 10:40
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 22/11/2017
מצבן הכספי של מאפיות הלחם ובחינת סיוע להן
פרוטוקול
סדר-היום
מצבן הכספי של מאפיות הלחם ובחינת סיוע להן.
מוזמנים
¶
דוד שטינמץ - מנהל אגף תקציבים, המפקח על המחירים, משרד הכלכלה והתעשייה
שלמה פשקוס
–
יו"ר ועדת המחירים הבין-משרדית, משרד האוצר
צחי ברקוביץ - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים
שרגא ברוש - נשיא, התאחדות התעשיינים בישראל
גליה שגיא - מנהלת איגוד המזון, התאחדות התעשיינים בישראל
יצחק ברמן - יו"ר ובעלים, מאפיות ברמן
ירון אנג'ל - מנכ"ל, מאפיות אנג'ל
אליהו צרפתי - חשב, מאפיות אנג'ל
איתי אהרונסון - עו"ד, איגוד האופים
היו"ר משה גפני
¶
אני פותח את הישיבה. מצבן הכספי של מאפיות הלחם ובחינת סיוע להן. מר ברמן כאן? תגיד את הבעיה שלך. מה הבעיה שיש עם מאפיות הלחם? רק אל תגידו שאתם רוצים להעלות את המחירים, לזה לא נסכים. בבקשה. אין לנו הרבה זמן, אנחנו ב-11:00 חייבים לסיים, אבל הכנסתי את הנושא שלכם בכוח בגלל שהשתכנעתי שאתם סובלים.
יצחק ברמן
¶
אחרי זה זה היה האנגלים. במשך עשרות שנים המאפייה שלנו, והמאפיות הגדולות שהיו אז, ייצרו ומייצרות את המוצרים שהיום נקראים "המוצרים שבפיקוח". אלה המוצרים שעליהם נבנו התשתיות של המאפיות, וכל התשתיות, ההשקעות, אם זה מבנים, אם זה ציוד, באו לשרת את צורכי הציבור. הציבור זה היה ציבור הלקוחות, האוכלוסייה האזרחית, זה היה הצבא, אלו היו המוסדות, כולם.
עד 1990 גם הייתה סובסידיה על כמה מוצרים. ב-1990 החליטו להפסיק את הסובסידיה ולהשאיר את הפיקוח, ולאט לאט שיחררו חלק מהמוצרים מהפיקוח ונוצר סל מוצרים שחלקו בפיקוח וחלקו לא בפיקוח. היום יש חמישה מוצרים שהם בפיקוח: לחם אחיד, לחם אחיד פרוס, לחם לבן, לחם לבן פרוס וחלה רגילה.
יצחק ברמן
¶
המוצרים האלה הם עתירי קמח במשקל, ולכן הם מהווים מבחינת הטונג' שלהם כ-60% מהיקף הייצור של המאפיות. מבחינה כספית הם מהווים בין 35% ל-40%. היה מנגנון של עדכון מחירי הלחם. יש שני סוגי עדכונים. עדכון שוטף שנעשה על-ידי משרד התעשייה והמסחר דאז, או משרד הכלכלה היום, שמבוסס על עדכון תשומות מחיר הלחם, כמו קמח, כוח-אדם, אנרגיה, הוצאות חרושת, וכדומה, כאשר יש בו מרכיב של 1% שחיקה או התייעלות.
יצחק ברמן
¶
הבעיה הכספית היא כזאת – אני חייב להתייחס לעדכון המחיר – חוץ מהעדכון השוטף יש עדכון בסיסי או בלשון העגה "דוח סוארי" לשעבר, זיכרונו לברכה.
יצחק ברמן
¶
הדוח הזה לקח בחשבון את כל הדברים, אני לא אכנס עכשיו לטכניקות של מפעלים שונים. אנחנו נפלנו בין ה-30% ל-70%, שזה עדכון שמתבצע על סמך השיטה המשולבת. כלומר, חלק מהתחשיב הוא תמחירי וחלק מהעדכון הוא בשיטה הכוללת המאזנית, ועושים ממוצע משוקלל בין שתי השיטות ומגיעים לתוצאה. כתוצאה מכך יצא שבמוצרים המפוקחים תמיד הפסדנו תמחירית, ובמוצרים שלא בפיקוח תמיד הרווחנו. השילוב של שני הדברים נתן ברוב המקרים תוצאה חיובית, כך שבעצם סבסדנו בסבסוד צולב את המוצרים שבפיקוח, וחיינו עם זה בשלום. היו כל מיני תקופות שבהם שרים לא רצו לעדכן את עליית מחיר הלחם מסיבות פוליטיות. אני יכול לתת כמה דוגמאות?
יצחק ברמן
¶
גם ב-2011 החליטו במשרד הכלכלה דהיום שלא לאשר את ההנחות שניתנות לקמעונאים במחירי הלחם. עצם אי ההכרה בהנחות האלה – שאנחנו לא נותנים אותם בהתנדבות, כפי שכולם מבינים, אלא הן נכפות עלינו מכוח התחרות העזה שבשוק – יש לנו חוסר בדוחות הכספיים של בין 10% ל-11% בכל שנה. מכיוון שהעדכון השוטף מקזז 1% התייעלות לשנה, ומכיוון שבמשך שש שנים לא עשו את דוח סוארי שהיה מאפס את העדכון השוטף, אז שש שנים 1% לשנה, בנוסף ל-10%, 11%, חסרים לנו גם ה-6% האלה.
יצחק ברמן
¶
במאפייה שלנו קרוב ל-1,000 עובדים. אנחנו עובדים בשני אתרים, אחד בירושלים, אחד ברמת השרון.
יצחק ברמן
¶
יש את קבוצת מאפיות אנג'ל, שיושבים פה, יש עוד קבוצה שנקראת דוידוביץ, ואלה בעצם שלוש המאפיות – או יש עוד איזה אחת.
יצחק ברמן
¶
דוידוביץ, פעם אמר לי הדוד שלו המנוח: כשיורד גשם בקריית משה אז אני מניח שגם בגבעת שאול יורד גשם.
איתי אהרונסון
¶
אני פה מטעם מאפיית "דגנית ענבר". דוידוביץ לא פה, יש איזה הבדל ביניהם. אם יש צורך, אז אני אתייחס לדברים.
איתי אהרונסון
¶
לא. ההצגה של הדברים של שלוש מאפיות – יש פה איזו מורכבות, יש למעשה ארבע, כי דוידוביץ מנותקת מ"דגנית ענבר", אני מטעם "דגנית ענבר". דוידוביץ הוא שותף ב"דגנית ענבר".
ירון אנג'ל
¶
קצר. כמה מילים שחסרו. אחד, בשביל להבין את גודל השוק, אנחנו מדברים על שוק בסדר גודל של 360 מיליון שקל, זה המכירות של המאפיות בשנה. בלחמים המפוקחים 30 מיליון שקל בחודש. הדבר השני, ההוצאה למשפחה במדינת ישראל על לחם מפוקח היא 20 שקל למשפחה לפי הסקר האחרון של - - -
ירון אנג’ל
¶
יש רק שני מוצרים בפיקוח במדינת ישראל במשרד הכלכלה, זה לחם ומלח. זאת אומרת, העובדה שזה מוצר בסיסי, יש הרבה מוצרים בסיסיים, הם לא בפיקוח. אנחנו תחת פיקוח, זו אחריות של הממשלה לדאוג שלא נפסיד. ברגע שאנחנו בפיקוח אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר בשביל להרוויח.
שרגא ברוש
¶
אני רוצה להתייחס לנקודה אחת שמר ברמן העלה, אבל אני חושב שהיא שורש הבעיה. ברגע שהמחיר מפוקח, הוא מפוקח על צרכן - -
שרגא ברוש
¶
- - והרשת למטה יכולה להגיד למאפייה: אני לוקחת לכם עוד 20%, ואם אתם לא רוצים אז שלום ולהתראות, והם נאלצים לתת, זה נכפה עליהם.
שרגא ברוש
¶
כן, הנחה. אז יש בתמחיר כמובן מה שהממונה אומר שזה הרווח השיווקי, לצורך העניין 12%, ואם זה היה עומד בזה אז כולם היו happy, ולא היו פה בכלל. אבל ברגע שנכפית עליהם ההנחה, והמפקח על המחירים אומר: אל תיתנו את ההנחה – בפועל אין דבר כזה אל תיתנו את ההנחה, לוקחים להם את ההנחה. ולכן, אם היה בא המפקח ואומר: רבותי, אי-אפשר למכור לחם פחות מכך וכך כסף, רק קמעונאי, הבעיה הייתה נפתרת, כי אז הרשת לא הייתה יכולה לכפות עליהם כלום. יותר מזה אני מעז לומר, אפשר היה להוריד גם את המחיר לצרכן אולי הלאה. אבל באיזשהו מקום כשבעצם במחיר כזה שהוא מפוקח, לדעתי הרשת צריכה להסתפק, במקרה של לחם, על כל מוצרי הרשת, לחם ומלח, להגיד: רבותי, אני מכסה את העלות של המדף. על זה אני לא מרוויחה.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה לומר מילה, פשוט להבהיר את העניין. הם לא מחויבים לאפות לחם אחיד. והמצב הגרוע ביותר שאם הם יחליטו לא לאפות את הלחם, כי הם מפסידים על זה כסף, אז כל אזרחי מדינת ישראל - - -
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
¶
לכן, לזכותם אפשר לומר שהם ממשיכים לייצר את הלחם האחיד, למרות שהם טוענים שהם מפסידים.
שרגא ברוש
¶
סליחה, אני רוצה עוד מילה אחת להוסיף. תראה, אנג'ל זו חברה ציבורית. אני לא מכיר אף בעל עסקים שמתעקש להפסיד כסף, זה הרי לא יכול להיות. אז אנג'ל חברה ציבורית, וכולנו יכולים לראות את הדוחות, וחמש מתוך שש שנים הוא מפסיד כסף. אומר מר ברמן, אצלי המצב דומה, אז הוא מתנדב להביא את הדוחות שלו ולהראות שהוא מפסיד. אי-אפשר להמשיך להתעקש: אז למה אתם מייצרים? לחשוב שהם טיפשים, אז הם טיפשים, אבל אולי - - -
היו"ר משה גפני
¶
ברור. לכן שמתי את זה על סדר-היום. בעיקר מה שמעניין אותי פה בסוף זה העובדים. הלחם הוא גם דבר חשוב, אבל אם הם - - -
היו"ר משה גפני
¶
אני יודע. אני לא יודע כמה יש לכם, אבל אני יודע שיש הרבה. משרד הכלכלה ורשות ההגבלים העסקיים. ממשרד הכלכלה מי נמצא? לא באריכות, בבקשה.
שלמה פשקוס
¶
קצר. ברשותכם, אני רוצה לדבר על זווית המחירים. אחרי זה אם צריך משרד הכלכלה ישלים, גם מבחינת לוחות זמנים. חברים, סיפור של פיקוח על מחירים, סוגיה מקצועית מסובכת מאין כמוה, זה אחד. שתיים, מדובר, כבוד היושב-ראש אמר, במוצר בסיסי לחלוטין. אם יש הצדקות גם בחוק וגם מקצועיות לפיקוח על מחירים, אלו ההצדקות הכי בסיסיות לפיקוח על מוצרים, שזה ריכוזית בשוק.
שלמה פשקוס
¶
זה קצר. זה ריכוזיות בשוק, לפי הבנתנו, ומוצר בסיסי לחלוטין שבעיקר צורכים אותו, ויש ניתוחים, צורכים אותו הכי הרבה באופן יחסי השכבות החלשות, אלו נתונים ברורים לחלוטין, למ"ס, לא ממציא פה שום דבר. זאת נקודה חשובה, והיושב-ראש התייחס לזה.
עכשיו קצת למה שאנחנו עושים. ב-2013 נעשתה בדיקה של האם המחיר הוא מחיר הגון. המחיר שיש לא הגון. שנת 2013 במסגרת – אכן, נגעו פה טיפה דוח סוארי, אני באמת לא רוצה להלאות בפרטים - - -
היו"ר משה גפני
¶
מר פשקוס, לא הבנת מה שאמרתי בהתחלה. אני לא עוסק בפיקוח על מחירים, זו ועדה אחרת בכנסת, אני לא הולך להיכנס לתחומי אחריותה. מדובר על אלפי עובדים שתמונת המצב לכל הדעות היא שהמאפיות מפסידות כסף.
שלמה פשקוס
¶
הרב גפני, המאפייה היחידה שהדוחות שלה הם ציבוריים זו אנג'ל. לגבי יתר המאפיות אסור לי להתייחס לנתונים, אלא אם כן הם יחליטו להפוך את הדוחות שלהם לפומביים, והם מוזמנים להציג לוועדה באופן פומבי את הדוחות שלהם.
היו"ר משה גפני
¶
מר פשקוס, רק רגע, עזוב אנג'ל או לא, אני מדבר על כולם. אם הוא יפרסם את הדוחות הכספיים ויתברר שהוא צודק, אתה תיתן לו פתרון שהוא לא יפסיד?
היו"ר משה גפני
¶
אחרת אני אגיד לו שלא לפרסם. בשביל מה שיפרסם? מה, הוא גם יאכל את הדגים הסרוחים וגם יעוף מהעיר?
שלמה פשקוס
¶
אנג'ל שהוא פומבי, פייר, צריך להבחין בין רווח תפעולי לרווח נקי. רווח נקי מייצר הרבה מאוד עיוותים שמאפיות אוהבות להראות, אבל בשונה מאוד בין עסקים, בין מגזרים, הרבה מאוד סיבות, מקובל הרבה מאוד פעמים בכלכלה הזאת בקמעונות להסתכל על שווקים ברווח תפעולי.
שלמה פשקוס
¶
- - להגיד את דעתו. רווח תפעולי זה מדד הרבה פעמים חשבונאי מקובל להפסדיות או רווחיות של שוק. רווח נקי, יש הרבה מאוד עיוותים של הפחתות, של מס, של היסטוריה ארוכה של הנכסים של החברה. זה לא משקף את מצב השוק. זו נקודה אחת.
נקודה שנייה, הרב גפני, חלק מהפתרון – ואת זה פה צריך להבין, ופה אנחנו כבר בבדיקה מקצועית ארוכה – אם המחירים, כן חוק הפיקוח על המחירים, מחייב את המדינה, אם המחירים לא ריאליים, וזו טענת המאפיות, שהמחירים הם הפסדיים, אנחנו כאנשי מקצוע שנייה לפני הדרג המדיני – הדרג הפוליטי מכריע משיקולים רחבים לטובת הציבור – חובתנו לבוא ולהציף את זה ולהגיד שיש בעיה ברמת המחירים. אנחנו בבדיקה מעמיקה. מילה אחרונה.
שלמה פשקוס
¶
המאפיות טענו הרבה מאוד טענות רלוונטיות. אנחנו בהמשך בדיקה, תסתיים בחודשיים הקרובים, בעזרת השם.
דוד שטינמץ
¶
לא, לא. אנחנו ממש בשלבים הסופיים של הבדיקה. רציתי להגיד שהיות שהטענה שלהם באמת הייתה שהם מפסידים כל הזמן, מה שעשינו עכשיו בבדיקה הנוכחיות, לקחנו את עלויות הייצור, שלחנו רואה חשבון למאפיות עצמן שיבדוק את עלויות הייצור, כי עד עכשיו כל הזמן הם אמרו - -
דוד שטינמץ
¶
רגע, עשינו בהתחלה ל-2013, כמו שאמר שלמה, ומצאנו שהמחירים גבוהים. המאפיות אמרו ש-2013 לא מייצג, תיקחו גם את 2015. אנחנו לוקחים עכשיו את 2015 ובדיוק אנחנו בודקים.
דוד שטינמץ
¶
אני רק אומר שכל הנושא הזה של ההנחות, המשמעות שככל שאתה תעמיד להם את ההנחה זה מעלה את מחיר הלחם המפוקח.
שלמה פשקוס
¶
התחייבתי לחודש, אני רק רוצה להסביר למה אני מתחייב כפקיד ציבור. חודש ליציאה לשימוע פומבי.
צחי ברקוביץ
¶
אני יודע, אבל זה כן משהו שחשוב שיהיה בפני הוועדה. במסגרת המידע שנאסף, במסגרת חקירת הקרטל שבו הורשעו המאפיות עלתה אינדיקציה – אגב, קרטל שכוון כנגד האוכלוסיות החלשות ביותר במדינת ישראל - - -
צחי ברקוביץ
¶
ועל-פי האינדיקציה – זה היה מול הוועדה, בזמנו לוועדת הפיקוח – ועלתה אינדיקציה שגם מחיר הפיקוח דאז, לא רק שלא היה הפסדי, אלא היה רווחי, וגם הטענה לפיה שלוש בעשר הייתה הפסדית, גם היא נדחתה על-ידי בית המשפט, ואנחנו חושבים שצריך לתת לזה משקל. במשך שנים שמענו את הטענות האלה.
היו"ר משה גפני
¶
אני מסכם ככה, אני חייב פשוט לסיים. אני מבקש מהרשות להגבלים עסקיים, אתם צריכים לפעול על-פי החוק, זה בסדר גמור, תגידו לי את הממצאים של היום, לא מה שהיה פעם, מה שהיה פעם היה פעם, פעם הרוויחו גם הרבה יותר. היום לפי הנתונים שלהם הם מפסידים כבר שש שנים. אני לא רוצה שאלפי עובדים ייזרקו לרחוב, זאת גם לא המטרה שלכם. אתם רוצים שלא יהיה קרטל, וגם אני רוצה שלא יהיה קרטל, וזה בסדר.
היו"ר משה גפני
¶
הוא שומע. אני מבקש בתוך חודש את הממצאים שלכם. אסור לנו, כנסת כוועדת הכספים, לתת למערכת כזאת ליפול, אלא אם כן הם עוברים על החוק, זה לא בידיים שלנו. אני חושב שלא, אבל לא משנה. אתם ברשות להגבלים העסקיים צריכים לעשות את עבודתכם. תגידו לנו מה העליתם בעניין. תוך חודש אני רוצה את הפתרון, ואז נבוא מול כל העולם ונגיד שאין הצדקה לקיומן של מאפיות הלחם, שלא יאכלו לחם שיאכלו עוגות, ושהעובדים ילכו הביתה ויעבדו במסעדות, ושם במקום העובדים הזרים שהיו בדיון הקודם – מדינה לא תתנהל ככה.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו לא ניתן להתנהלות הזאת, ולכן אני מבקש לרשום את התאריך. בעוד חודש מר פשקוס יחד עם מר שטינמץ ייתנו לנו דוח על מה שקורה, ואנחנו נחליט מה עושים. תודה רבה.
שרגא ברוש
¶
אני רוצה להגיד לך, רבותי, 2,800 העובדים האלה ועוד 2,800 במאפיות האחרות, אני לא נכנס לזה שאם יש ארבע גדולות או שלוש גדולות, זה לא מעניין אותי - - -
שרגא ברוש
¶
הם הלכו הביתה. כולנו גילינו סימפטיה, אבל הם בבית. רבותי, אם אני הם, סוגר לשבוע את המאפיות ומביא את כולם לפה לדון בעניין.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו נתקדם עם העניין הזה, אני מקווה שבאופן חיובי. כשפשקוס מחייך אז הולך להיות משהו נורמלי. תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:02.