ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-11-30OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 864

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ד' בכסלו התשע"ח (22 בנובמבר 2017), שעה 9:55

1. הפסקת גבייה רטרואקטיבית של היטל העבודה למבקשי מקלט בעלי אישור שהייה זמני.

2. הפסקת גבייה רטרואקטיבית של היטל העבודה למבקשי מקלט בעלי אישור שהייה זמני.

3. הפסקת גבייה רטרואקטיבית של היטל העבודה למבקשי מקלט בעלי אישור שהייה זמני.

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מנחם אליעזר מוזס

עודד פורר

מירב בן ארי

עמר בר-לב

מוסי רז

עפר שלח

מירי סביון - משנה למנהל רשות המיסים, משרד האוצר

נדב נגר - ממונה ערעורים, משפטית, משרד האוצר

ישי פרלמן - עוזר ראשי מחלקה משפטית, משרד האוצר

מירי כהן - רשות המיסים, משרד האוצר

נעם דשא - הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

שרית פלבר - משפטנית, משרד המשפטים

עמרי איתן בן צבי - עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עובד קדמי - יועמ"ש, משרד התיירות

אפרת מאיר גרומן - הכשרה מקצועית בתיירות, משרד התיירות

דורית עובדיה - עוזרת למ"מ וסגנית ראש העירייה, עיריית תל אביב-יפו

שחר אקסמיט - עוזר למ"מ וסגן ראש העירייה, עיריית תל אביב-יפו

רועי כהן - עו"ד, נשיא לשכת העצמאים והעסקים הקטנים

אמיר חייק - נשיא התאחדות המלונות בישראל, התאחדות המלונות בישראל

יואב בכר - סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות המלונות בישראל

טלי טננבוים - סמנכ"ל תקשורת ושיווק, התאחדות המלונות בישראל

יניב גוזלן - חבר ועדת המיסים, לשכת רואי החשבון בישראל

שמואל חרסט - סגן, לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

לילי לאה בורוכוב - מנהלת קשרי ממשל, לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

אילן שמעוני - יו"ר, ארגון חברות הניקיון בישראל

עדי מרוז - מנכ"ל, ארגון חברות הניקיון בישראל

דוד ברימר - חבר הנהלת א.ב.א, א.ב.א, איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל

שי ברמן - מנכ"ל, איגוד המסעדות

איתי פלח - חבר ועד מנהל, איגוד המסעדות

רפאל בן יהודה - בעלים חברת כוח-אדם, איגוד לשכות המסחר

גיא בר-און - עו"ד

יוסי יעקב - בעלים סופר שרות לכל בע"מ

גל גולן - שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את ארגון חברות הניקיון בישראל

גילית רובינשטיין - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את איגוד המסעדות הישראלי, לשכת רואי חשבון בישראל

שושי שטוב - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את א.ב.א אגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל

שגית אפיק

טמיר כהן

רונית יצחק

1. הפסקת גבייה רטרואקטיבית של היטל העבודה למבקשי מקלט בעלי אישור שהייה זמני

2. הפסקת גבייה רטרואקטיבית של היטל העבודה למבקשי מקלט בעלי אישור שהייה זמני

3. הפסקת גבייה רטרואקטיבית של היטל העבודה למבקשי מקלט בעלי אישור שהייה זמני

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים בדיון מהיר בנושא: הפסקת גבייה רטרואקטיבית של היטל העבודה למבקשי מקלט בעלי אישור שהייה זמני. עודד פורר, מירב בן ארי, מכלוף מיקי זוהר. מירב בן ארי כאן, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, תכף גם חבר הכנסת פורר יכנס, הוא היה כאן מתחילת הדיון. הנה חבר הכנסת פורר. אני וחברי חבר הכנסת פורר ביקשנו את הדיון בנושא בשל המצב הקטסטרופלי שעומד לחול על המסעדות והברים בעיר תל אביב, ובכלל.

לא רק.

ובכלל, אמרתי. באופן כללי, אדוני היושב-ראש, נושא המסעדות הוא נושא בעייתי במדינת ישראל, וחשוב לומר שבמשך השנים רוב המסעדות לא מצליחות לצאת מכבלי הרגולציה. אנחנו, לצערי, פה בכנסת, מעמיסים ומעמיסים הרבה חקיקה, ובסוף הרבה עסקים נסגרים. אלה שכן מחזיקים מעמד וכן שורדים נקלעו עכשיו – אגב, לא חוק של הממשלה הזאת, חוק שכבר מ-2011 חוקק, ובעצם הטיל עליהם את המס על העובדים הזרים, כאשר הבעיה המהותית היא ההחלה הרטרואקטיבית.

אני רוצה להתייחס לשלוש נקודות עיקריות: אחד, הידיים העובדות. יש בעיה במדינת ישראל, העסקים, ובעיקר המסעדות, לא מצליחים לגייס עובדים, לא למטבח, בטח שלא לעבודות הניקיון. אין שום מניע היום לצעיר ישראלי לעבוד בעבודה כזאת. זו לא עבודה מועדפת, אגב, אולי רק באותם מלונות, בקבלה, אפילו לא בניקיונות, אלא רק במקומות ספציפיים, אין אינטרס לעבוד בעבודה הזאת, אין ידיים ישראליות, ואין מי שיחליף. זאת אומרת, גם אם היום נגיד לעובדים הזרים: כולכם עוזבים את הארץ, אין מי שיכנס במקומם, אין. אנחנו יכולים לקחת את המסעדות, לסגור אותן ולשלוח אותן לים, כי אין מי שיעבוד במקומם.

דבר שני שחשוב לומר כאן, רשות המיסים באמת, אני יודעת שעשיתם כאן מהלך והצעתם פריסה, וביטלתם 50% מהריבית, אני אומרת יפה מאוד. זה לא מספיק. כי אני חושבת, לעניות דעתי, שכל הריבית הזאת צריכה להתבטל, למה? כי מראש המדינה לא באה אל אותן מסעדות ואמרה להן: אתן תתחילו עכשיו כל שנה לשלם, אלא באו אחרי כמה שנים ואמרו להם: עכשיו תשלמו אחורה. אבל רגע, איך מסעדה או עסק קטן יוכל לעמוד בנטל? איך הוא יכול לעשות את זה? איך זה יקרה?

אז אני אומרת שגם אם החלטתם לפרוס וגם אם החלטתם להוריד 50%, אני נותנת כבר הצעה קונקרטית, צריך לבטל את כל הריבית, לתת רק את הקרן, ולפרוס אותה בתשלומים הרבה יותר הוגנים. כי בסופו של דבר אם אתם רוצים את הכסף, הכסף יגיע רק ככה, כי אם לא תהיה צורה טובה יותר הכסף לא יגיע. ודבר שלישי שאני רוצה לומר - - -

את אומרת רטרואקטיבי.

אנחנו לא מוכנים לשלם את זה.

לפני אלה שלא משלמים.

לא, אני לא מסכים, לא דיאלוג.

דבר אחרון שרציתי לומר. בסופו של דבר אנחנו צריכים להחליט, אדוני היושב-ראש, מה אנחנו רוצים לעשות, האם אנחנו רוצים לעזור לעסקים, ובעיקר לעסקים הקטנים; האם אנחנו רוצים צמיחה, האם אנחנו רוצים להפחית נטל רגולציה, והאם אנחנו רוצים באמת לראות שהעסקים האלה מצליחים להרים את הראש. אם המתווה הזה – שאגב, אושר על-ידי בג"ץ, ואני ממש לא מאשימה את בג"ץ, בג"ץ עשה את מדיניות הממשלה, להפך, רק אמר: תבואו לקראתם – אם זה מה שאנחנו רוצים וזה המתווה הקיים, אנחנו צריכים לקחת בחשבון שהמסעדות ועסקים רבים בכלל בארץ הולכים לקריסה כלכלית מוחלטת.

אדוני היושב-ראש יחליט בוועדה, ואנחנו יודעים שיש לו סמכות, והרבה פעמים יודע טוב מאוד לשים גבולות לממשלה, יחליט אדוני מה אנחנו עושים עם אותם עסקים קטנים. מה שבטוח, שיש כאן חבל תלייה שמונח על אותם עסקים, ואנחנו רוצים לשחרר אותם מהחבל. לא למתוח להם אותו, אלא לשחרר אותם לחלוטין.

תודה רבה. עודד פורר.

תודה, אדוני, ביקשתי את הדיון הזה כדיון מהיר מאחר ששווה בנפשך שהיום בחדשות בכותרת היו מודיעים שהולך להיסגר מפעל ו-500 עובדים היו הולכים הביתה.

הודיעו, "נגב קרמיקה".

הודיעו - - -

על "נגב קרמיקה" קיימנו גם פה דיון.

כבר יש מישהו שבא להציל אותם, אל תדאג.

לא קיימנו.

קיימנו דיונים על מפעלים אחרים.

קיימו בוועדת העבודה והרווחה.

אני אומר שקיימנו פה בכנסת.

בכנסת כן.

הכנסת מתייחסת בעניין הזה לפיטורי עובדים, ובצדק.

כן, אנחנו פה מתייחסים לזה.

ואנחנו פה בוועדה קיימנו לא מעט דיונים.

בטח, בטח.

על חברת "טבע" ועל חברות אחרות. אנחנו נמצאים במצב – ואת זה כדאי שידעו, וידע את זה שר האוצר, וידע את זה שר התיירות, ידע את זה שר הכלכלה – אנחנו נמצאים במצב, שלפי התהליך הזה, בחצי שנה הקרובה עשרות אם לא מאות אלפי עובדים ילכו הביתה. אלה המספרים. אלה המספרים.

ברור.

כי אין שום סיכוי למסעדה, שזה עסק קטן, לפעמים אולי אפילו בינוני, שחי על התזרים שלו מהיד לפה – למה בכלל בשומות האלה שפתחו להם? אין שום סיכוי שהוא פתאום ישלם מיליוני שקלים רטרואקטיבית.

נכון.

הוא פשוט יסגור את שעריו, ישלח את העובדים הביתה, יגיד לכל הספקים שלו שנהנים ממנו בפרסום, במזון, בכל מה שחי מסביב, הארנונה שהוא משלם לעירייה, כל זה ילך לפח. למה? כי החליטו עכשיו לעשות איזושהי גבייה רטרואקטיבית שש שנים אחורה.

אני לא מאשים את רשות המיסים בעניין הזה, הם בסוף הגורם המבצע גם את מדיניות הממשלה. אנחנו צריכים לתת פה פתרון קודם כול לעניין הרטרואקטיביות. זה בסדר לבוא היום לעסק ולהגיד לו: תשמע, מעכשיו ואילך זה מה שאתה צריך לשלם.

תשלם, כן.

אבל חמש שנים לא גבו את המס הזה.

עשר.

לא, חמש מאז - - -

רבותי, אני לא מסכים.

וגם כשנכנסים לתוך הליך הגבייה יש מחלוקת, כי כל המשרדים האחרים מתייחסים אחרת לעובדים האלה. זאת אומרת, משרד הכלכלה לא בודק את העובדים הספציפיים האלה שעליהם לא גבו את ההיטל, הוא לא בודק אותם בבדיקות האחרות שלו כעובדים זרים. ולכן, הייתה פה איזושהי לקונה. ובתוך הלקונה הזו נכנסו – זה לא שהיה פה איזה משהו מתוכנן, מה? כל המשק, בתי המלון, בתי האבות, המסעדות, כולם התאגדו ביחד כדי להעלים מס? זה לא העניין. הייתה פה בעיה של לקונה חוקית, וצריך להפעיל את הראש ואת הלב בסיפור הזה, ולא לשלוח את כל האנשים ברמה כזו שהם הולכים הביתה.

עכשיו ממה נפשך? העסקים האלה משלמים, מסעדות משלמות עלות מעביד של 60 שקל לשעה על העובד הזה. זה לא שהם עושים קופה על הגב של העובד, עולה להם 60 שקל לשעה. הם היו שמחים, יותר משמחים להעסיק עובד ישראלי בעבודות האלה. אין עובדים. מצבנו סך הכול בתחום האבטלה הוא לא רע במדינת ישראל, מתחת ל-5% אבטלה, זה אומר שקשה למצוא עובדים דווקא לעבודות האלה. אז גם פה הממשלה – אגב, זה גם מה שיעזור להוציא את המסתננים החוצה, תיצרו יותר מכסות גם לבתי אבות, גם לבתי המלון, גם למסעדות, כדי שיוכלו להעסיק את העובדים האלה, תראה את המסתננים האלה עוזבים, כי לא תהיה להם עבודה. אבל היום הכול מוחזק סביבם.

אדוני, בזה אני אסיים, אנחנו צריכים להקים כאן צוות גישור של ועדת הכספים, כפי שעשית גם במקרים אחרים, בין רשות המיסים לבין בעלי העסקים, למצוא פה את הפתרון הזה שימנע את סגירתם של אלפי עסקים, ואת שליחתם הביתה של עשרות אלפי עובדים.

תודה רבה. אמיר חייק, מלונות. אם אפשר כל אחד בקצרה, זאת ישיבה לא ארוכה.

אדוני היושב-ראש, תודה על זכות הדיבור. ראשית, בוא נזכיר אחורה, המדינה פנתה אל העסקים וביקשה מהם: העסיקו את האריתריאים או את המסתננים הלא חוקיים. המדינה פנתה כדי לתת פתרון לאותם אנשים שהסתובבו ברחובות. אנשי העסקים הרי לא עשו את זה רק לשם שמיים, לא היו להם עובדים אז הם גייסו אותם. רשות המיסים, שבדרך כלל הוגנת בפעילות שלה, התעוררה אחרי חמש שנים, אתם מכירים מישהו שחייב שקל לרשות המיסים ולא רודפים אותו מהיום הראשון? זה לא יכול להיות. משהו פה לא הגיוני.

מה אתם מציעים?

אנחנו חושבים שלא צריך לשלם את המס הזה.

הבעיה ידועה.

לא צריכים לשלם את המס הזה לחלוטין. אם אפשר למצוא דרך, וצריך למצוא דרך - - -

מה זה לחלוטין? גם לא מכאן ואילך?

גם לא אחרי זה?

מכאן ואילך זה סיפור אחר.

הדיון הוא על הרטרואקטיביות. אדוני, אני ביקשתי את הדיון על הרטרואקטיביות.

אדוני היושב-ראש, אם אני יודע שעובד עולה לי x שקלים, אני מתמחר אותו בשירות או במה שאני מוכר. אבל כשאין לי מושג שהולכים להטיל עליי מס בעוד חמש שנים – זה יכול לקרות גם בנושאים אחרים. כל בעל עסק היום צריך להיזהר שמחר לא תגיע אליו רשות המיסים או הממשלה בצורה כזו או אחרת ותאמר לו שלמעשה העובד שהוא העסיק ועלה לו 100 שקלים לשעה הוא למעשה 150 שקלים לשעה רטרואקטיבית. אי-אפשר לנהל ככה עסקים. תודה.

רועי כהן.

קודם כול, בוקר טוב לכולם.

אל תצעק היום בגלל שהטענות צודקות, אז לא צריך לצעוק.

באתי באמת לכאן – ואני שמח שחברת הכנסת מירב בן ארי וחבר הכנסת עודד פורר העלו את הסוגיה הזאת כאן בוועדת הכספים – באתי לדבר אל ההיגיון והשכל הישר, וכן, גם להוריד את המסכות וגם להוריד את הכפפות, אני חושב.

כולם מצאו פה שיטה לעצום עין. שיטת עצימת עיניים, מי שלמד משפטים, היא שיטה מאוד ידועה. להגיד עכשיו שיש החלטת בג"ץ וצריך לשלם רטרואקטיבית ואנחנו מחויבים אליה, זו שיטה של עצימת עיניים, למה? כי בעצם מה היא אומרת? אנחנו יודעים שאין עובדים ישראלים שמוכנים לשטוף כלים, אנחנו יודעים שאין עובדים שמוכנים להתעסק בניקיון, אנחנו יודעים שלוואקום הזה נכנסו בעידוד של המדינה, בעידוד של המדינה נכנסו לשם אותם מהגרי עבודה, מסתננים או כל כינוי אחר שאפשר להגיד.

זה נכון.

ועכשיו מבקשים רטרואקטיבית - - -

זה נאמר כבר.

אבל מה אני מנסה להגיד? זה לא רק - - -

מה אתה מנסה להציע?

זה ענף של עסקים קטנים. אני רואה את שיירות המכוניות של שרים ופקידים שנוסעים לדרום, לצפון, ברגע שרוצים לסגור מפעל אחד כזה או אחר, ולבי לבי עם כל עובד, לבי לבי, ואני חושב שצריך לדאוג פה, וזה בית העם. בית העם צריך לדאוג לכל עובד ולכל פרנסה. אבל כרגע נמצאים על המדוכה אלפי בתי עסק שיצטרכו לסגור או לפטר עובדים או להפסיק את הייצור ואת הפריון, מה שאנחנו כל כך נלחמים עליו, ומי נותן פה את מנוע הצמיחה? העסקים הקטנים.

לכן, מה אני מבקש? אתם רוצים לגרש, תגרשו, אתם רוצים להחליט החלטות, תעשו, אבל למה העסקים הקטנים צריכים לשלם את המחיר הזה? תעצרו את העניין של הרטרואקטיביות.

אין מדיניות.

יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת גפני, אתה יודע שלכל ראש אגף גבייה בעיריית מעלות תרשיחא יש סמכות למחוק חוב ארנונה, שארנונה זה על בסיס מס שאתה חייב לשלם עבור שירות שאתה מקבל. אז לספר סיפורים שאף אחד לא יכול למחוק אחורה כאשר יש כל חמש שנים איזה שר פנים שמחליט למחול - - -

כן, מבצע גבייה.

למחול לאותם אנשים שיש להם חובות ולהוריד, למחוק לגמרי חובות ארנונה, שארנונה זה על בסיס שירותים. פה זה היטל ששנוי במחלוקת בכלל, לא היה ידוע אם זה עובד זר והכול.

לכבוד שנת השבעים.

לכן, אני אומר שיש פה רק רצון טוב של בית העם פה, שזאת הכנסת, להגיד שמעכשיו והלאה נטפל בנושא האם בכלל צריך להיות ההיטל. אבל אחורה לעזור לעסקים האלה, לא לפטור את זה באיזו הנחה של 50% מהריבית, ואחרי זה אם תשלם את זה – תראו מה, אם תפרוס את זה תשלם עוד ריבית.

אם תפרוס תהיה לך עוד ריבית.

אני מבקש באמת מאנשים לא לעשות את המלחמה מפה על גבם של העסקים הקטנים. תודה רבה.

תודה רבה.

אני רק רוצה להגיד, אדוני, הם לא יגבו מהעניין הזה בסוף 10% מהסכום שיש שם, אנשים פשוט יפשטו את הרגל ולא ישלמו כלום.

ברור. מי מייצג את איגוד המסעדות?

שי ברמן.

שלום, אדוני היושב-ראש, הסיפור הזה הוא לא סיפור על קיזוז של ריבית והוספת עוד תשלום, כן או לא. הסיפור הוא אחר לגמרי. הפכנו להיות, לצערי, מס השפתיים לתושבי דרום תל אביב בזה שלא מצליחים לפנות את מהגרי העבודה או מסתננים או איך שתקראו להם, ואמרו: הנה פתרון, נדפוק את המעסיקים.

אנחנו לא אשמים בסיפור הזה. אנחנו לא אשמים שאין מדיניות, שלא הייתה מדיניות, שחמש-שש שנים אומרים לנו: תעסיקו אותם, ואז בדיעבד אומרים לנו לשלם את הכסף הזה. עכשיו אלה החדשות, החדשות הם שאנחנו לא יכולים לשלם את זה. חבר'ה, ענף המסעדות זה ענף ש-80% מהעסקים האלה נסגרים תוך חמש שנים. בחמש השנים הראשונות של הפעילות שלהם הם נסגרים.

ההיטל הזה, שאני אומר לך, משרד האוצר אפילו לא יודע כמה הוא עולה למסעדות. הם יגידו לך עכשיו מספרים תלושים מהמציאות. המספרים הם מעל 200 מיליון שקל בשנה למסעדות. חבר'ה, אם מישהו חושב שיש מסעדה שיכולה לשלם את זה הוא צריך לנחות מהחלל החיצון, הוא הגיע לפה מהחלל החיצון.

ביקשת הצעה. יש כמה הצעות. הצעה אחת זו הצעה חוק שהגשנו אתמול לוועדה, שתיתן סמכות לבית המשפט לבטל שומות רטרואקטיביות במידה שהשומות האלה נבעו משינוי מדיניות של המדינה או היעדר מדיניות של המדינה, שזה בדיוק המקרה. בהחלט ההצעה של חבר הכנסת פורר להקים ועדה.

לא הבנתי, הצעת חוק שאנחנו נגיד לבית המשפט?

הנה היא, כן זה זאת.

טוב. נעבור על זה. בסדר.

אתה יכול גם להגיד. אני לא - - -

בסדר. הצעת חוק אנחנו לא אומרים לבית המשפט, אנחנו אומרים פה, ויש חוק. לא חשוב, ההצעה ברורה.

זה חוק. הם גם מבקשים את הצוות הזה שביקשתי ממך להקים.

תכף נראה. לגבי צוות נראה מה אנחנו עושים. אני מסכם סיכום ביניים. אני אומר לנציגי הממשלה שיש פה כמה דברים שעלו כאן בדיון. ביניים, זה עדיין באמצעו של הדיון, אני רוצה שתתכוננו לעניין הזה.

הדבר הראשון זה לחייב רטרואקטיבית, לחייב את המלונות, את המסעדות, את ההיטל הזה שהממשלה לא גבתה קודם זה עורבא פרח, לא יצא מהעניין הזה שום דבר, מכיוון ש-א. לא ייגבו; ב. אם יגבו אז הם לא יהיו קיימים. גם אם לא מדובר על 200 מיליון.

ייסגר העסק.

כן. גם אם לא מדובר על 200 מיליון שקל, גם אם מדובר על פחות. זה גם לא הגון, זה לא רק להפחית את הריבית. צריך לחשוב מחדש על גביית הכסף הזה שהוא ככל הנראה לא הגון, לא צודק ולא יצא ממנו שום דבר. אז זה דבר אחד, לבדוק את העניין הזה.

הדבר השני זה שצריך לשלח את המסתננים בגלל שזה החוק וזו המדיניות, הכול בסדר. אנחנו לא נכנסים בוועדת הכספים לעניין הזה עכשיו. אבל מדובר על זה שהגופים האלה צריכים לעבוד. אז תחליטו – הממשלה, אני מדבר על כולם, אין לי פה טענה למישהו ספציפי – תחליטו, או שנותנים עבודה מועדפת שלצעירים ישראליים יהיה כדאי ללכת לעבוד, או שתיתנו יותר רישיונות לאנשים מבחוץ. אין מציאות כזאת שנטמון את הראש בחול וכל אחד ילך עם תסמונת הראש הקטן, בחלק שלי לא נוגעים והכול בסדר. אין דבר כזה. מהרגע שזה הגיע לכאן אנחנו מסתכלים בראייה כוללת על כל התהליך הזה.

א. לגבי הרטרואקטיבי, מה אתם מתכוונים לעשות עם העניין הזה.

הריבית, אדוני היושב-ראש.

לא רק הריבית.

- - -

גם הריבית, אמרתי.

מי מדבר על הריבית?

אם אין קרן אין ריבית.

הבקשה שלי בבקשה לדיון הייתה להפסיק לגבות גבייה רטרואקטיבית, זאת הבקשה.

הריבית כלולה בתוך העניין הזה. אנחנו מבקשים לא לגבות את הכסף הזה.

בכלל.

למצוא דרך שלא לגבות.

כן, אפשר.

בוודאי שאת הריבית ואת כל הדברים האלה צריך להוריד, זה סתם.

שימו את בתחתית הערימה.

זה דבר שנראה כמו מדינת חלם, שלא מתקנים את הגשר ושמים למטה בית חולים, שאם מישהו נוסע בגשר והרי כולם נופלים, אז שהם יהיו בבית החולים שם מהר. זאת מדיניות של בת יענה.

אדוני, יש גם את חברות כוח-האדם שגם הן צריכות - - -

חברות הסיעוד.

מאות מיליונים.

חברות הניקיון.

גברותי ורבותי.

חברות כוח-האדם, הם הביאו את העובדים, חשוב לשמוע גם אותם, עליהם מוטל נטל התשלום. לא שמענו אותם.

אני אשמע גם אותם, אבל אני מבקש שהממשלה תהיה ערוכה עם תשובות, אין לנו הרבה זמן, שנוכל לדעת לאן אנחנו הולכים עם העניין הזה. חבר הכנסת עפר שלח ביקש.

בקצרה, כי בסך הכול, כרגיל, אני מסכים עם כל מילה שאמרת.

לא כרגיל, ברוב המקרים.

אני יודע שאתה נחרד כל פעם שאני אומר את זה, אז אני נהנה להגיד את זה.

הוא יותר בלחץ ממך.

זה פוגע בו בפריימריז.

בדיוק, לי אין בעיה עם זה.

בבקשה.

לחוק צריכות להיות תכליות, ופה שום תכלית לא מקבלת סעד ממה שאנחנו רואים. ואפרופו מה שאמרת, גם אם ייתנו עבודה מועדפת – אגב, לדעתי בתחום המלונאות יש עבודה מועדפת.

יש, אבל לא בניקיון ולא במטבח.

- - -

וכמה עובדים? בחקלאות יש? חוק העבודה המועדפת שהרעיון בבסיסו הוא רעיון מצוין, במבחן המעשה נכשל פעם אחרי פעם. וכמו שכבר נאמר פה, אני לא רואה הרבה ישראלים, אני לא יודע אם זה טוב או לא טוב, זאת עובדה.

הם לא יעבדו.

לא יבואו ישראלים לשטוף כלים במסעדות.

כי אחוז האבטלה הוא מתחת ל-5%.

למה שהם יעבדו בזה?

ולכן, התכלית העיקרית שאנחנו צריכים לראות לנגד עינינו זה איך עסקים, ובטח עסקים קטנים במדינת ישראל, משגשגים, זה הדבר העיקרי. כי את המחיר של זה שהם יפלו תשלם כל החברה. היא תשלם בתעסוקה, היא תשלם בכסף, היא תשלם בחברה הישראלית. אנחנו מכירים את זה, ולכן אנחנו צריכים להתחיל מהנקודה שהדבר הזה לא יהיה.

בואו נעזור אנחנו, בין אם במסגרת של ועדה כמו שעודד מציע או אפילו בתוך הדיון הזה, בואו נעזור אנחנו לכולם לרדת מהעץ, כי העץ הזה לא יצמח.

עפר, שנייה, גם רציתי להגיד לעודד, אין עניין פה של צוות, יש פה דברים מאוד ברורים, הממשלה צריכה לענות על זה. זה לא שאנחנו צריכים לדון מה עושים. מה עושים אנחנו יודעים.

הרי העמדה הממשלתית היא כאילו: מה לעשות, בית המשפט - - -

אין בעיה, שיגידו, נתקן את החוק.

זה בכלל לא קשור לבית המשפט. זה חוק שהיה כבר ב-2011.

אז בואו נכרות את העץ הזה ביחד.

זה מה שהם יגידו, שזה בית המשפט.

זה לא קשור.

אם יש צורך בשינוי חקיקה נחתום כל ועדת הכספים - - -

זה הכי היתממות כי בסוף זו הייתה חקיקה של הכנסת הזאת ב-2011, ובית המשפט יישם אותה. להגיד שבית המשפט עשה את זה זו בדיחה.

עפר, סיימת? דוד, דודי ברימר, בתי אבות.

כבוד היושב-ראש וחברי כנסת.

האמת היא שרציתי לתת לך, אבל אחרי שהרב מוזס ביקש ממני אז כבר לא הייתה לי ברירה, אז אתה צריך לדבר.

ובכן, בתי האבות פה באמת בצל העניין, אבל בתי אבות למעשה במדינת ישראל, אני מדבר על המוסדות הסיעודיים, למעשה, מקבלים את תקציבם מהממשלה, ממשרד הבריאות. ולמעשה כיום מועסקים בלית ברירה, לא כיום, בשנים האחרונות, למעלה מ-3,000 נתינים חסרי מעמד. למעשה, בתי האבות התחילו לקבל שומות, והאומדן עומד על קרוב ל-300 מיליון שקל, במקום שהם יושקעו באיכות הטיפול.

גפני, זה 300 מיליון שקל שומה, תשמע.

דודו, תחזור.

בתי האבות התחילו לקבל שומות, והאומדן שלנו בתוך המגזר הוא כ-300 מיליון שקל שילכו לקופת המדינה במקום לאיכות טיפול. ומי כמוך יודע, היינו בוועדות פה על דברים אחרים, השמיכה אצלנו מאוד מאוד קצרה. אני רק אתן לדוגמה, משרד הבריאות מתקצב אותנו בעלות – אצלנו, אגב, מועסקים רק כוחות עזר, לא ניקיון ולא עובדי אחזקה, שזו מצוקה בפני עצמה. משרד הבריאות מתמחר אותם לפי 40 שקלים ביום, עם ההיטל כמובן שזה מתקרב ל-60 שקלים. מי כמוך יודע בדיוק את האומדן, ובאמת במקום לטפל בסוגיה ולהשקיע באיכות טיפול אנחנו נצטרך להחזיר את הכסף לקופת המדינה.

ברור. תודה.

אני יכול ללכת לוועדת החוץ והביטחון?

אתה לא יכול ללכת, אבל תלך.

שתדע שמי שהכי לא רגוע מהעניין הזה של המסעדות זה דוד ביטן, הוא אמר לי שאם ייסגרו מסעדות הוא לא יודע מה הוא הולך לעשות.

הממשלה תיפול.

אבל הוא לא עסק קטן.

אני רוצה לשמוע את הממשלה, קודם כול לגבי הנושא של הרטרואקטיביות, מי משיב לנו? בבקשה.

בנושא של גביית היטל עובדים זרים, החקיקה של היטל עובדים זרים קיימת מ-2003, 2004. רשות המיסים בנושא של היטל עובדים זרים, כמו גם בנושאים אחרים, עושה את הדבר היחיד - - -

לא.

מה?

נתחיל ככה, אני רוצה לדעת קודם כול את עמדתך, תעזבי את החוקים, תעזבי את בית המשפט, מה עמדתך כמשנה למנהל רשות המיסים. כל הגופים האלה שאתם לא ביקשתם מהם אף פעם, לא ביקשתם מהם היטל, מה דעתך? לפני החוקים. החוקים בסדר, נראה, אבל מה עמדתך? האם הם צריכים לשלם את זה?

אני אסביר. אנחנו מאז ומעולם, מהרגע שהחוק הזה קיים שבנו והודענו לציבור המעסיקים הרלוונטיים שהם צריכים לשלם היטל עובדים זרים. זאת הייתה עמדתנו. אגב, אלפי עסקים, אלפי ועשרות אלפי עסקים בארץ שילמו את המיסים, גם בענפים, את ההיטל הזה. זאת אומרת שיש הרבה מאוד מעסיקים שמהרגע שהסעיף הזה נחקק היה להם מאוד ברור שהם צריכים לשלם למדינה על העסקת עובדים זרים.

כמה שומות הוצאתם?

שנייה.

- - -

כמה שומות הוצאתם ב-2012 וב-2013?

עודד. מתי התחלתם להוציא שומות?

השומות הראשונות שכרגע זיהינו הן משנת 2006, 2007, משהו כזה.

מה?

לא נכון.

לא היה ולא נברא.

- - -

אנחנו מדברים על החוק הזה שהוא מ-2011.

לא על עובדים זרים כללי, על זה, על החוק של 2011.

על פליטים. הכוונה היא לגבי אריתריאים וסודנים.

רק שנייה, עודד, לא נגיע לשום מקום. אני מבקש בלי קריאות ביניים, לאורחים אין רשות לעשות את זה.

שומה של מבקש מקלט, לא של עובד זר, זה לא רלוונטי.

אין לנו כרגע סינון.

אבל זה לא רלוונטי לדיון.

מה זה? אני פשוט אעצור את הדיון ותתמודדו עם הדברים לבד.

מה עכשיו? עובדים פיליפינים? מה זה קשור.

אני לא יודע להתמודד עם זה ככה. גב' סביון, תעני לי על השאלות, אני יושב-ראש כאן, זמני אומנם, אבל אני עדיין היושב-ראש. אני מבקש לדעת לא על מתי הוצאתם שומות, אני שואל מתי הוצאתם שומות לכל המסעדות, בתי המלון וכו', מתי?

בוודאות, בשנת 2013 גם על הסוגיה - - -

2014.

2012.

2014, אני בתור לא עובד רשות המיסים, מלווה את רשות המיסים.

אני אומרת שלנו יש מידע גם על דברים שהגיעו לפסיקה. יכול להיות, אני אומרת שוב, אין לנו מידע מכיוון שהדברים הם לא ברזולוציות כאלה, יכול להיות שהיו עוד קודם מצבים שהגענו לסוגיה הזאת ונסגרו בהסכמים, לא הגיעו לפסיקה וכו', אין לנו - - - של הדברים.

אנחנו ניתן את המידע.

אדוני היושב-ראש, לנו יש את המידע, הם לא הוציאו שומות.

אני לא מרשה, אני אוציא אותך. באמת, אי-אפשר ככה לנהל ישיבה. הלאה. מה זה משנה מה שהיא אומרת עכשיו?

לגבי ההנחיות שלנו, יש לי העתק של הנחיה שהוציא בזמנו סמנכ"ל שומה וביקורת ד"ר חיים גבאי בשנת 2011 לכל המעסיקים במשק, שהודיע במפורש, אם לא היה ברור מה עמדתנו, שעמדתנו שצריך לשלם את ההיטל גם בגין מסתננים. זאת אומרת, להגיד שנזכרנו, לא אמרנו, לא ידענו, בוודאי שהדברים היו שם.

לוקח זמן, מטבע הדברים, כשאנחנו נכנסים בסוגיה מסוימת, לא מייד, כשמשהו קורה במשק או כשאנשים מתחילים לא למלא אחר כל דרישות החוק, אנחנו לא ביום הראשון יודעים שיש פה איזושהי תופעה או מזהים את המקרים. זה דבר שקורה עם הזמן. ולכן, מה שקרה מאז החקיקה, חלק מהעסקים שילמו.

הוצאתם שומות עם ריבית, עם דרישות תשלום, הכול.

הוצאנו שומות כמו שאנחנו עושים בכל מקרה שבו אנשים או עסקים לא מקיימים את הוראות החקיקה, וכך נהגנו.

אחרי הפסיקה הוצאתם שומות.

הרבה לפני הפסיקה.

הגענו לפסיקה כי לא הסכמנו. אנחנו קודם מוציאים שומות - - -

אחרי החוק.

איזה היקפים של שומות?

למי לענות, אדוני היושב-ראש? לך? להמשיך או לענות?

בבקשה.

שוב, מהרגע שזיהינו שיש כאן סוגיה, הבענו את עמדתנו בדרך של שומות. הרבה מאוד מקרים – אני אומרת שוב, היו כאן כל מיני מצבים, היו מצבים של עסקים שמלכתחילה שילמו, בכלל לא פתחו את החזית הזאת מולנו. היו עסקים שברגע שהגענו חתמו על הסכמים והדברים נסגרו בשלבים מוקדמים, ואחרי כן התיישרו עם העמדה הזאת. היו עסקים שהגיעו איתנו לבתי משפט, ולכן בשנים האחרונות ראינו כמה וכמה פסקי דין במחוזי, שבנושא ההיטל לפחות קיבלו באופן גורף את העמדה שלנו פעם אחרי פעם, ולאחרונה באמת גם בית המשפט העליון. זאת אומרת שאנחנו נמצאים במצב שיש פה חקיקה שבית המחוקק כאן קבע, אנחנו כגוף מבצע אוכפים את - - -

בית המשפט לא ביקש מכם שום דבר? זאת אומרת, הייתה פסיקה וזהו?

הוא ביקש מהם. ביקש. צריך להודות, להגיד מה בית המשפט אמר.

הבענו את עמדתנו.

אני שואל אותך.

אני לא מסתתרת. אמרנו לבית המשפט מה עמדתנו ואיך לפי דעתנו הדרך היחידה שבה אפשר לפרש את החקיקה הזאת. אם היינו חושבים שיש דרך אחרת היינו בוחנים. חשבנו שאין דרך אחרת מלבד לדרוש את ההיטל הזה, זה מה שהבנו שהמחוקק התכוון בחוקקו את החוק הזה, וזה התפקיד שלנו, ליישם את כוונת המחוקק. לא הייתה לנו שום דרך לענות דברים אחרים, ואנחנו עומדים אחרי מה שאמרנו.

יש פה מישהו מאגף תקציבים?

אבל מה בית המשפט ביקש מכם?

ברגע שבית המשפט אמר את עמדתו, ובאמת נתן אישור - - -

מה הוא ביקש?

בית המשפט ביקש שנבחן, מכיוון שיש פה באמת הרבה מאוד עסקים שחלקם אולי התקשו, הוא ביקש שנתחשב בכל הנוגע לדרך תשלום החוב. ואז אנחנו בעניין הזה נתנו הקלות ונתנו אותם בצורה גורפת. אני אומרת שוב, אני ככה רוצה כן שתי מילים להסביר.

מה זה ההקלות האלה? 36 תשלומים שווים? כשאת קונה מקרר את מקבלת את זה. מה, את צוחקת עליי?

רגע.

נו, מה זה? היא בטח - - -

אבל, מירב, תיתני לה להגיב.

אבל, גפני, בא בית המשפט העליון, אומר לגב': תפרסי להם, היא נותנת להם 36 תשלומים.

אז מה? את רוצה שהיא לא תגיד?

נו מה, את זה ב"בלאק פריידי" אתה מקבל. נו, מה, בואי, תני לנו כאן מתווה הוגן. העסקים פה הולכים הביתה.

מירב, אני לא מסכים.

אנחנו לא רוצים מתווה.

אני יודעת שאתה לא רוצה מתווה, תאמין לי, ואני רוצה את המתווה הזה? ואני רוצה את הקרן הזאת?

מירב, אני אעצור את הדיון, אני אומר לך.

צודק. סליחה, אדוני היושב-ראש.

וגם לא נגיע לשום מקום, סתם נדבר.

אבל שתגיד מה בית המשפט אמר לה, גם אתה שאלת אותה.

בבקשה. בקיצור, אתם התחשבתם.

התחשבנו בצורה גורפת. מה שאומר שאנחנו - - -

גורפת, הכוונה שנתתם תשלומים.

שנתנו הקלות כרגע בלי לבחון האם באמת - - -

מה זה גורפת? זאת אומרת, מה? נתתם עודפים? מה זה גורפת? נתתם תשלומים? מה?

בצורה גורפת - - -

עם ריבית.

- - -

נורא ואיום, את יותר גרועה מגפני.

גורפת זה אומר שהוצאנו הנחיה פומבית לכל המשרדים שלנו, למי שכרגע משלם את ההפרשים האלה וכו'. אנחנו עושים באמת פריסה ל-36 חודשים והקלות מסוימות - - -

לא מדובר על - - - כמו שמירב אומרת על קניית פריג'ידר, מדובר על תשלומי מיסים.

על מחילת חובות. בוודאי שלא, אנחנו גובים חובות, אנחנו לא מוחלים על חובות.

מה עמדתכם אם אנחנו עכשיו נעשה חקיקה ונקבע שלא גובים את הכסף הרטרואקטיבי הזה? מה יהיה? מה תהיה דעתכם?

איך מחזירים את הכסף למי ששילם, אדוני?

השאלה מאוד רחבה, אני חושבת שזאת חקיקה מסוכנת ובעייתית מאוד.

בסדר. מה אתה אומר?

איך מחזירים את הכסף למי ששילם? הרי היו כאלו ששילמו, זה ייצור אפליה בין מי ששילם למי שלא שילם.

אל תדאג, הם ישמחו לקבל.

תודה. ממשרד הכלכלה מי נמצא כאן?

כמו שתחזירו את הדירות למי שמכר את הדירה השלישית, באותה צורה.

תנו בקשה לעיכוב ביצוע, בית משפט - - -

אדוני. מישהו נמצא ממשרד הכלכלה? נעם דשא, בבקשה. אתם מודעים לעניין הזה שיש פה מצוקה ממשית? האם שקלתם לתת עבודה מועדפת או לתת אישורים לעובדים זרים נוספים מכיוון שבינתיים אין עובדים ישראלים? דיברתם על העניין הזה במשרד?

לגבי האשרות של עובדים זרים, זה לא אצלנו בסוכנות לעסקים קטנים. אנחנו מכירים את הנושא, את המצוקה. קודם כול בכלל את המצוקה של המסעדות בארץ, שזה תחום, ענף שאנחנו יודעים שהוא בסיכון והוא עומד, כמו שנאמר, רוב העסקים שלהם בחמש שנים הראשונות נסגרים. ביקשנו מרשות המיסים שייצרו איזשהו מתווה שבו אפשר יהיה לפתור את הסוגיה הזאת עם בעלי העסקים בלי להביא לקריסה שלהם. אנחנו מכירים את הסוגיה ואנחנו מתעסקים בה.

ומה עושים?

מה זה אומר?

אפשר גם לפצות אותם באמצעות מענק.

רק שנייה, תגיד לי, אתה אומר למשרד הכלכלה מה לעשות?

כן.

אנחנו יודעים שאתם בעלי הבית של המדינה, אבל לפחות שפה לא תראו את זה. אני שואל את משרד הכלכלה, לא אותך. מה אתם מתכוונים לעשות עם זה?

אנחנו בינתיים מנסים לעבוד ביחד עם רשות המיסים, ולנסות להגיע פה לאיזשהו פתרון שיוכל לאפשר לבעלי העסקים לא להיסגר. לאפשר לבעלי העסקים לעמוד גם – כלומר, אנחנו לא – אני לא בא לדון פה עכשיו אם כן או לא צריך להטיל את ההיטל הזה, זה דיון אחר. אבל במצב שאליו נקלענו היום - - -

הוא בעד.

לא יהיה לנו כסף לשלם.

זה פשוט לא הדיון הזה עכשיו. הדיון עכשיו הוא על המצב הנוכחי, וצריך לפתור אותו באופן שבו העסקים לא יקרסו.

תודה. משרד המשפטים. איפה נציגת משרד המשפטים? עם משרד הכלכלה עוד נדבר, בינתיים לא יצא לי הרבה. בבקשה, משרד המשפטים, אני מבין שדעתו של בית המשפט לא הייתה נוחה מההתנהגות של רשות המיסים בעניין הזה, הם גם אמרו את זה. אני מבקש לדעת ממך האם כאשר בית המשפט אומר דבר כזה, האם רשות המיסים צריכה לנהוג אחרת? האם אנחנו צריכים לנהוג אחרת? הרי רשות המיסים לא באה ואמרה: תשלמו את הכסף. היא אמרה שדעתה לא הייתה נוחה מכל ההתנהלות הזאת, והוצאת השומות.

הרי את מה שאמר בית המשפט כולם יודעים. רשות המיסים ואגף התקציבים בוחרים להתעלם ממה שבית המשפט אמר. אצלי בית המשפט – מה בית המשפט אצלי? לא חשוב. אבל בית המשפט אומר, מה אתם אומרים במשרד המשפטים? מה לעשות? הרי יש פה אנשים בשר ודם שצריכים לפרנס את המשפחות שלהם, ואסור שהענף הזה יחוסל.

אני מתייחסת רגע להיבט המשפטי.

כן, ההיבט המשפטי והציבורי, בבקשה.

יש פה מדיניות ויש פה שאלות של משפט. כפי שצוין, גם רשות המיסים ציינו את זה וגם חברי הכנסת, בית המשפט אמר באמת שדעתו לא נוחה מחלק מהדברים, והוא ביקש שדרג בכיר ברשות המיסים יתייחס לשאלה שכשתבוא לגבות את ההיטל – כי ההיטל לא מוטל בספק אצל בית המשפט, בית המשפט קבע שההיטל היה צריך להיגבות בעבור אותם עובדים. הוא גם דחה לחלוטין טענות של הסתמכות, שהייתה איזושהי מחשבה שאולי לא צריך לשלם אותו, אבל הוא כן ביקש שבעולם הקנסות והריביות תהיה איזושהי התחשבות.

לא, לא.

זה ממש לא מה שהוא ביקש.

זה בדיוק מה שכתוב.

הוא דיבר על העניין של הרטרואקטיביות.

לא, לא. תגידי מה שאת רוצה, את מה שבית המשפט אמר אני רואה. אני לא מסתמך רק על מה שאת אומרת, אבל בסדר.

יש הערות שמתייחסות מפורשות לריבית ולקנסות בפסק הדין בעיקר. אני חושבת שרשות המיסים לא התעלמה מההערות האלה, והוציאה נוהל שנועד לתת מענה להערות של בית המשפט. בית המשפט גם לא אמר איך להתחשב, הוא ביקש להתחשב. והנוהל, כפי שגם הבנתי שהוצג לחברי הוועדה, מדבר על ביטול קנסות, ביטול הריבית ל-50%, בדיקת התשלומים.

אני רק אציין, אולי מירי, אציין את זה שהוגשו בקשות לדיון נוסף על פסק הדין. הבקשות האלה טרם הוכרעו. ואני מבינה שכל הסכם שייחתם יהיה כמובן בכפוף לאותו דיון נוסף, שאם בסוף תתהפך העמדה, אז אני חושבת שבסוף - - -

שגית, תשאלי.

שאלה בהקשר הזה של הדיון הנוסף. ראיתי שבנוהל שלכם, בהנחיות שלכם, צריך לוותר על הערעור כדי לקבל את – האם הדיון הנוסף מונע את זה או שאתם - - -

בעקבות הבקשה לדיון נוסף – כי כשהוצאנו את ההנחיה המקורית נצמדנו לפסיקה של בית המשפט העליון, ועוד לא הייתה הבקשה – ברגע שהונחה לפתחנו הבקשה לדיון נוסף הוצאנו הנחיה נוספת שמאפשרת למי שרוצה בכך להיכנס להסדר ולרשום במפורש בהסכם שאם תתקבל הבקשה לדיון נוסף, ובדיון הנוסף תתקבל החלטה הפוכה שקובעת שההיטל לא חל, השומות יתוקנו בהתאם. אז בעצם זה לא מונע שום דבר.

אז אפשר להחזיר כסף, אז אין בעיה.

בוודאי.

תודה רבה. ארגון חברות הניקיון, בקצרה.

בקצרה. אדוני, קודם כול, תודה על הדברים שאמרת. אנחנו האכסניה הכי טבעית של מבקשי המקלט – שבתחילת שנות ה-2000 הגדירו אותם כמבקשי מקלט במדינת ישראל, ואחרי זה הפכו למסתננים, ובית המשפט בהרבה הזדמנויות קרא להם שוהים מוגנים ומנועי הרחקה – כשהפרשנות התכליתית הייתה שהם צריכים להתקיים, וזה נאמר לאורך כל פסקי הדין למיניהם.

דיברו פה על עצימת עיניים, בוודאי שהייתה פה עצימת עיניים. לא יעלה על הדעת שיש פה כל כך הרבה עברייני מס. לא הגיוני, ולכן, אנחנו מדברים עכשיו במספרים. המספרים הם כ-1.5 מיליארד שקל מס. מדובר בחשיפה של כלל הארגונים ב-1.5 מיליארד שקל. ענף הניקיון לבדו עומד על כמעט 440 מיליון שקל, זו חשיפה מוחשית.

מה שאנחנו אומרים פה, שהמס הזה שמבקשים לקחת הוא פשוט, אדוני, עשיית עושק שלא במשפט, כי אף אחד פה לא העלים מס. מעבר לזה, אדוני, מכיוון שאתה יושב בתוך עמך ואתה מאוד ותיק פה ואתה רואה בעיניים, אני אומר לאדוני, ואני אומר פה לכולם, העובדים האלה עדיין עובדים. הם עובדים בכל מוסדות החינוך, הם עובדים במגזר הציבורי המתוקצב, אדוני, הם עובדים בישיבות, הם עובדים בבתי הכנסת והם גוי השבת.

מה זה הישיבות? אה, בתי כנסת וישיבות.

אמרת יפה קודם, אמרת בוא נסתכל - - -

לא דיברתי על ישיבות ועל בתי כנסת.

אני מדבר על הכול, מכיוון שזאת המציאות.

גם ברכבת בשבת? סתם, לא, לא.

ברגע שאומרים לי ישיבות ובתי כנסת אני מתחיל לקבל חררה.

תבקש סליחה, תבקש סליחה.

לא, הכול בסדר, אתה מדבר יפה וזה נכון, ואני רק מבקש שתסיים. אני חייב לסיים את הדיון הזה, ונמשיך אותו.

אבל אמרת עד 10:45.

לא, זה היה צריך ב-10:15 להסתיים, אני איחרתי. זה דיון מהיר.

אדוני, מי שהיה בבית המשפט העליון והיה בדיון, ואני הייתי בדיון, השופטים התייסרו בדיאלוג, ולכן המס הזה איננו צודק, הוא יביא פה לקריסה של חברות.

אני רק מבקש בקשה אחרונה, מכיוון שנתת לי רשות דיבור אחרונה, אני מבקש להקשיב למקרה של היהודי הזה פה, כבוד היושב-ראש.

טוב, תגיד משפט, אדוני.

יש לי פה שומה של 13 מיליון שקל. השומה יצאה שבועיים אחרי התיקון של בג"ץ.

על מה 13 מיליון שקל?

חמש שנים אחורה, מ-2012 עד 2016.

מה יש לך?

13 מיליון שקל.

לשלם.

היטל.

איזה עסק יש לך?

חברת ניקיון.

עם 30 עובדים.

אפשר לשמוע מישהו ממסעדה אחת שידבר? אחד? עסק אחד קטן?

טוב, אז לא נעשה דברים אחרים, נו.

אני מבקש רק לחדד משהו אחד, אני עובד עם עיריות, עיריית ירושלים, אנחנו עובדים עם חשכ"ל, עלות של חשכ"ל. חשכ"ל קובע ש-40 שקל עלות של עובד. עוד השלכה אחת, אנחנו עובדים עם דוח עלות של חשכ"ל, שזה האורים והתומים של חברות הניקיון. חשכ"ל קובע עלות עובד שהיא 40 שקל, עם הבראה, עם חופש, עם גמל, עם הכול. ברגע שמוסיפים 20% אחורה אז זה כבר משנה את כל התשואה, כי אנחנו לא מקבלים את הסכומים האלה. ומעבר לזה, אנחנו צריכים לגבות אחורה אולי, אז פה בגלל אנחנו נכנסים למקומות שאנחנו לא יכולים לעמוד בהם.

אנחנו לא מסיימים את הדיון.

אדוני, לשכת רואה חשבון.

אי-אפשר עכשיו. אנחנו נמשיך את הדיון הזה. אני מתנצל ומצטער. אני אשם בזה, הגעתי באיחור.

יש פה חלק מהנתונים שנאמרו, שהם פשוט לא מבוססים ולא מטפלים בכל הענפים.

אבל הם לא רלוונטיים כרגע. אתה לא יכול לדבר בלי רשות.

אני מבקש רשות.

תעביר לנו את הנתונים. אני לא יכול עכשיו להמשיך את הדיון הזה.

אני מבקש שתי דקות בדיוק. דקה.

אני לא נותן. אפילו לא חצי דקה. ריבונו של עולם, אני לא מבין. תעביר לנו את הנתונים, בישיבה הבאה תדבר. אני מבקש סיכום ביניים. סיכום הביניים הוא כדלהלן – מה אמר בית המשפט אני יודע, גם אתם יודעים – בית המשפט הביע חוסר - - -

שביעות רצון.

חוסר נוחות.

חוסר נוחות על חוסר תום לב של רשות המיסים. הביע את דעתו. הוא אמר שצריך לגבות את הכסף, בסדר, תגבו את הכסף. אנחנו מבקשים שאם תגבו את הכסף רגיל ובלי לעשות שום חשבון של העניין הוא מביע אי-שביעות רצון מוחלטת שזה דבר שלא קיים כל יום בבתי המשפט. זו תמונת המצב.

אז אם מישהו היה דבק בעניין והיה רואה גם את היעד והיה רואה גם את המטרה, והיה רואה את המכלול של הדברים הוא היה נוהג אחרת. אבל אין לי טענות, אני לא רשות המיסים, בניגוד למה שאמרתי בתחילת הישיבה, שאני עוזר לכם. אני עוזר לכם, אבל אני לא רשות המיסים.

אני מבקש כדלהלן, לפני הדיון הנוסף, אני מבקש בתוך שבוע תשובה מהממשלה על שתי השאלות שעלו כאן: א. לגבי התשלומים הרטרואקטיביים, האם אתם הולכים לעשות בזה משהו, האם אתם נשארים, גובים את הכסף הזה אפילו שהייתה אי-בהירות מוחלטת במשך כל התקופה הזאת, האם אתם מתכוונים לגבות את זה רגיל, תוך שבוע תגידו לנו.

האם מתכוונים במשרד הכלכלה, שיש גם משרד כזה, נדמה לי, איפה דשא? האם אתם מתכוונים לעזור במשהו לענף הזה? הענף הזה הולך לקרוס לחלוטין. מה, הם ישלמו כסף? מאיפה ישלמו? למי ישלמו כסף?

ענפים.

ענפים.

אני רוצה בתוך שבוע תשובה לגבי המלונאות בעניין של העובדים הזרים, לגבי המסעדות, לגבי הניקיון, לגבי העובדים שעוסקים בעניין הזה, האם אתם מתכוונים לתת תוספת של עובדים זרים, האם אתם מתכוונים לתת העדפה לעבודה הזאת כדי שעובדים ישראליים יהיו שם. תוך שבוע אני רוצה תשובות.

במידה שהתשובות לא מספקות אותנו, אני מציע לאלה שמציעים את הדיון המהיר להכין הצעת חוק. בהצעת החוק הזאת לגבי התשלומים הרטרואקטיביים ולגבי הנושא הזה של העדפה בעבודות מהסוג הזה, להביא את הצעת החוק הזאת ונראה מי יהיה בעד ומי יהיה נגד. מי שיהיה בעד הוא בעד העבודה הזאת, הוא בעד להתנהל נורמלי, ומי שיהיה נגד הוא נגד. אבל אני לא רוצה להתחיל בחקיקה, אני רוצה להתחיל בחשיבה נורמלית. יש אצלכם אנשים נורמליים שיכולים לחשוב על המכלול של הדברים האלה.

אנחנו לא מסיימים פה את הדיון, נמשיך את הדיון. נרצה מכם את התשובות. משרד הכלכלה בא בלי תשובות. אתם באתם עם תשובות לא טובות. תמונת המצב הזאת היא תמונה שמעמידה אותנו כמי שצריכים לייצג את מכלול הנושאים שיש בחברה הישראלית, זאת ישיבה לא טובה.

אתם צריכים לחשוב מחדש בגלל שאני לא הולך להרפות מזה. ואתם יודעים שאני נודניק, זה לא יעזור, אנחנו נמשיך לקיים על זה דיונים. לכן, תיתנו לנו תשובה. אני מציע תשובות חיוביות, שלא נצטרך להגיע לחקיקה, אני נגד זה. אני חושב שזה צריך להתנהל נורמלי. גם לך אני אומר.

מה?

עכשיו אתה לא מתערב?

שיעצרו גם את הבקשות לפסקי דין עכשיו, מלא ערעורים, הם מגישים בקשות לפסקי דין. שיעצרו אותן.

תודה. גב' סביון, אני מבקש תשובות, זה בידיים שלך. יש פה מכלול של דברים, לא צריך ללכת, את יודעת, לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה. את יכולה לבוא ולהגיד: זה החוק, ובסוף זה יחריב את הכול. התפקיד של רשות המיסים זה לגבות כסף, אבל כדי שהחברה תהיה חזקה, כדי שתהיה אפשרות לנהל את הדברים האלה – ומה תרוויחו בסוף? הם לא ישלמו. הם לא ישלמו ויקרסו. אני מבקש תוך שבוע תשובה. תודה רבה.

אדוני, מתי יהיה דיון המשך? כי יש אנשים - - -

אני רוצה תשובה. נראה איזה תשובות.

ואחרי התשובה תחליט מתי יהיה דיון המשך?

כן, נראה לפי זה.

אבל זה יהיה בתקופה הקרובה, שהעסקים בינתיים לא ייסגרו.

כן. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:38.