ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2019-02-21OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 670

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, ח' בשבט התשע"ח (24 בינואר 2018), שעה 9:05

1. דיווח על פעילות תאגיד השידור הציבורי הישראלי – כאן

2. מימוש ההחלטות ביחס לטיפול בעובדי רשות השידור

3. שימור ארכיון רשות השידור והעברתו לאמצעים דיגיטליים

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

דב חנין

שולי מועלם-רפאלי

רועי פולקמן

עיסאווי פריג'

רוברט אילטוב

קארין אלהרר

יואב בן צור

אילן גילאון

אורן אסף חזן

אחמד טיבי

מיכאל מלכיאלי

נחמן שי

יועץ השר, משרד התקשורת - אברהם שמידט

מרכז בכיר חברות ממשלתיות באגף השכר, משרד האוצר - אפי מלכין

רפרנט תקשורת ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר - עמרי בן חורין

רפרנט נכסים רכש ולוגיסטיקה, משרד האוצר - מיכאל רבזין

אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר - דורון ספקטור

רפרנטית משרדים כלכליים באגף החשב הכללי, משרד האוצר - דריה פודשיבלוב

עוזר אישי לאפוטרופוס הכללי, משרד המשפטים - בן ציון פיגלסון

מנהל תחום השמת עובדי רשות השידור, נציבות שירות המדינה - אלמוג שרב

יו"ר האופוזיציה, עיריית ירושלים - עופר ברקוביץ'

סמנכ"ל כספים ופיתוח עסקי, עיריית ירושלים - אודי בן דרור

סגן היועמ"ש, עיריית ירושלים - חיים נרגסי

מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי - אלדד קובלנץ

יו"ר מועצת תאגיד השידור הישראלי - גיל עומר

מנכ"ל רשות השידור (בפירוק) - ברי בר ציון

מנהל התזמורת הסימפונית של ירושלים (ובעבר של רשות השידור) - יאיר שטרן

סמנכ"ל כספים ותפעול, תאגיד השידור הישראלי - רן היילפרן

ראש מטה המנכ"ל, תאגיד השידור הישראלי - אילה מזרחי

מנהלת ארכיון הסרטים, תאגיד השידור הישראלי - בילי סגל גזליוס

מנהל המדיה בערבית, תאגיד השידור הישראלי - יאסר עטילה

מנהל רשת ב', תאגיד השידור הישראלי - עומר בן רובי

היועץ המשפטי, תאגיד השידור הישראלי - רונן ריינגולד

דוברת, תאגיד השידור הישראלי - גילי שם טוב

מנהל כוח אדם, רשות השידור (בפירוק) - יעקב בן שמעון

משנה למנכ"ל, רשות השידור (בפירוק) - רונית בראון-קוניס

כלכלן באגף הכלכלה, ההסתדרות הכללית החדשה - גיורא וואלה

עובד רשות השידור, ההסתדרות הכללית החדשה - צוריאל מיימון

כלכלן באגף הכלכלה, ההסתדרות הכללית החדשה - עדי סופר

יושב-ראש ארגון העיתונאים בישראל - יאיר טרציצקי

ועד העיתונאים, ועד עובדי תאגיד השידור הציבורי - תומר שלפניק

יו"ר האגודה, אגודת העיתונאים - אחיה גינוסר

רכז איגוד מקצועי, ארגון העיתונאים - עמי ברנד

יו"ר ועד גמלאי רשות השידור - יואל מך

ועד גמלאי רשות השידור - ציון לוי

נציג עובדי רשות השידור, קול ישראל, ועורך תכניות בתאגיד כאן - משה זמיר

עובדת רשות השידור ותאגיד כאן לשעבר - ילנה רוטנשטיין

מנהל תוכן דיגיטל לשעבר ברשות השידור - חזי שייאר

נציגת המאזינים, משמר 88 - שרון דואק

נציג המאזינים, משמר 88 - תומר שלזינגר

ראש התכנית לרפורמות במדיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה - תהילה שוורץ אלטשולר

מנכ"לית תל"י חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים - אופירה לובניצקי

חבר פורום היוצרים הדוקומנטריים, ארגוני יוצרים ומבצעים - אורי רוזנווקס

עו"ד, האגודה לזכות הציבור לדעת - צחי משעל

משקיף, המשמר החברתי - שמעון חננאל

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את תאגיד השידור הישראלי - תמר אברמוביץ

שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את אקו"ם – אגודת קומפוזיטורים מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל - משה ברדוגו

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ ), מייצג/ת את ועד עובדי הטלוויזיה החינוכית - רחל יעל וידל

אתי בנדלר

לאה ורון

אור שושני

דיווח על פעילות תאגיד השידור הציבורי הישראלי – כאן

מימוש ההחלטות ביחס לטיפול בעובדי רשות השידור

שימור ארכיון רשות השידור והעברתו לאמצעים דיגיטליים

בוקר טוב לכולם, אני רוצה להזכיר שהיום אנחנו התכנסנו כאן לעסוק בדיווח על פעילות תאגיד השידור הציבורי הישראלי 'כאן'. נושא שני: מימוש החלטות ביחס לטיפול בעובדי רשות השידור. ונושא שלישי: שימור ארכיון רשות השידור והעברתו לאמצעים דיגיטליים. בתוך כל זה אנחנו גם נעסוק בהתחייבות לתזמורת של רשות השידור, על כל המשתמע מכך. הדיון הזה כבר היה אמור להתקיים לפני זמן, אבל בנסיבות של עבודת הכנסת זה לא צלח לצערי.

לפני הכול, כמדי יום אני רוצה להזכיר, לצערנו, את הקטל בדרכים. הבוקר הייתה תאונה איומה ונוראה באזור שבי שומרון. אורי ורואי ליפניק, בני 12 ו-8; והמשפחה שלהם, שנפצעה. אנחנו כאן משתדלים מדי יום להעלות על נס את המאבק בקטל בדרכים. אני יכול לומר לכם שבכבישי יהודה ושומרון, לצערי, המצב הוא אף קשה לאין שיעור. יצא לי בנסיבות לא בהכרח טובות ללכת לנחם אבלים, גם של משפחת הנרצח וגם משפחתו של יהודה וגליק. זה פשוט מטורף, זה עולם אחר בכל הנוגע להתנהלות בכבישים ובכל הנוגע למצב הכבישים.

אני שולח מכאן חיבוק גדול, בשמכם, ותנחומים למשפחה, שחייה השתנו לעולם. אנחנו נמשיך כאן להעלות את הנושא ולהיאבק מדי שבוע, מדי יום, כדי שממשלת ישראל תחליט סוף-סוף להתעשת ולשים את הנושא הזה כפרויקט לאומי.

אני אשוב ואומר: אילו חס וחלילה היא מגיע שר ביטחון לראש הממשלה ואומר לו שכל שנה ייהרגו למעלה מ-300 אזרחים ישראלים באירועים ביטחוניים, הוא לא היה נשאר בתפקידו אפילו לא דקה. וכאן זה חוזר שנה אחר שנה כאילו כלום.

במעבר חד, כמדי יום אנחנו מקריאים שיר ואיתו פותחים את היום. זאת מסורת שכבר נמשכת כמה וכמה חודשים טובים. היום אנחנו נקריא שיר של הדס גלעד, משוררת ויוצרת, בוגרת הקבוצה ביפו, בית ספר עצמאי למחול; למדה באוניברסיטת תל אביב ספרות וכתיבה יוצרת, וכן בוגרת תכנית העמיתים של מכללת עלמא לתרבות עברית ויהדות. בשנת 2012 פרסמה את ספרה "שיר עירום" – ספר תרגומים למשוררת ההודית בת המאה ה-14 ללה, ובשנת 2013 פרסמה את ספר הביכורים שלה 'כל אור בעצם'.

השיר 'הוצאו', שנקרא כעת, הוא מתוך ספר הביכורים שלה. דרך אגב, זה גם מאוד מתכתב איתנו, חברי הכנסת.

דבריי הוצאו מהקשרם

כעת, חופשיים ממשקל וחותם,

חוט מחשבתם ניתק

דבריי הוצאו מהקשרם,

ואין עוד לתופסם בקרסי ציטוט

ואין עוד ללוכדם באיגוף סוגריים

דבריי הוצאו מהקשרם

והם נסים מכוונות

חוצים קירות בלתי נראים

לכל מושג זרים

ממריאים אל מעבר לעצמם

וקם ונהיה רוח הדברים

אני רוצה לפתוח בכמה מילות פתיחה ולהיכנס אל תוך העניינים. אני רוצה להתחיל קודם כול עם התאגיד. היושב-ראש או המנכ"ל יפתחו ויציגו מה נעשה עד היום. אני עדיין בשלב שאני לא חושב שיש לי את הזכות לתת ביקורת משמעותית. אבל בוודאי ובוודאי שאני לא יכול להתעלם בשלב הזה... מבלי לעסוק בתכנים, זה לא תפקידנו. יש כאן נציגה שתרצה לדבר על 88, ולמרות אהבתי ל-88 אני חושב שפוליטיקאים לא צריכים להתעסק בתכנים.

כבוד השר, אני - - -

קודם כול אני חבר כנסת, אולי אני אהיה שר כשאגדל. אני אאפשר לך לדבר בבוא העת, עכשיו אני רק שם את הדברים. אני אאפשר כמובן גם לד"ר תהילה אלטשולר לומר כמה מילים על העבודה הגדולה שהיא עשתה, קביעת הקוד האתי סוף-סוף, אחרי הקוד האתי של נקדימון ז"ל.

יש כאן גם את חבר מועצת העיר ירושלים, ברקוביץ', שיתייחס לעניין המעבר, שזו נקודה שאנחנו צריכים לקבל עליה התייחסות. נקודה נוספת היא שיש מרמרת בקרב חלק מן העובדים. אני לא יודע לבוא ולהתייחס אליה בצורה עניינית ומקצועית, אבל אלה דברים שלפחות מנקודת המבט שלי מתחייבת עליהם תשובה, לפחות ברמת המקרו – כי אין לנו שום כוונה לחזור לימים של רשות השידור.

אני מתכוון לקבל דוח על כל ענייני עובדי רשות השידור – אלה שהגיעו לתאגיד, מה המצב, האם אנחנו באמת ב-50%, או שכל יום זה הולך ומצטמצם עד שבסוף נמצא את עצמנו במצב שהאמירה שלנו לא מתקיימת בפועל. יחד עם זאת, אני רוצה להזכיר שהתקבלו כאן בוועדה גם החלטות בכל הנוגע להשתלבותם של עובדים במערכות השונות של משרדי הממשלה, ולפחות בחלק מהמקרים – סיימנו לא מזמן לקרוא את פרשת "מקץ" – "ולא נודע כי באו אל קרבנה". אני אמרתי את הדברים האלה בזמן אמת ואני כמובן אשמח לשמוע על כך.

אני גם ארצה התייחסות של... אני מקווה שהיא לא תהיה ברמה של "שתו לנו, אכלו לנו" – את כל זה ידענו עוד לפני שיצאנו לדרך. אני גם רוצה כמובן התייחסות לוועדת הערר – כמה ערערו, כמה התקבלו למרות זאת, האם הערר הוא רק לשם ביצוע וי או שאנשים גם באמת מצליחים לצלוח את זה.

ודבר אחרון זה העניין של תזמורת ירושלים, מה שהייתה פעם תזמורת רשות השידור. אני רוצה להגיד כפתיח שחלק מההסדר שהיה עם האוצר היה הסדרת ענייני התזמורת והוצאתה מתוך המערכת של רשות השידור. זה היה כחלק מהתפיסה והגישה והסיכום הכולל. דרך אגב, האוצר איננו כופר בה, בוודאי לא מנכ"ל משרד האוצר. הבעיה איננה תקציבית ואיננה כספית, יש את התקציב שעומד ומונח. אלא שהיועץ המשפטי של משרד האוצר אומר שאי אפשר להפלות לטובה את התזמורת. ואני אומר שזה היה נכון אם זה לא היה חלק מההסכם הכולל של העובדים... הרי גם הם עובדים, גם הנגנים היו עובדי רשות השידור, והם חלק מהתפיסה הכוללת, כלומר, אין כאן הטבה מיוחדת עבורם. אם היינו יודעים אז שזה לא יהיה חלק מן התהליך הזה, היינו כנראה מתנהגים בצורה אחרת, אולי היינו מוסיפים סעיף בחוק, אם זה היה נדרש. אבל אמרו לנו: תהיו רגועים, הכול בסדר.

אנחנו נפתח את הדיון. ראשון הדוברים יהיה יושב-ראש התאגיד. אני מאוד מבקש: חלק מהדברים הם טעונים, אבל אנחנו באנו לכאן כדי לנסות לברר אותם; וכדי שנוכל לברר אותם אני מבקש שתינתן לדוברים הזכות לומר את הדברים. ואם אני אידרש בסוף הדיון – אני אומר את זה בעיקר לחברי הכנסת – להקים מתוכנו צוות שילך לראות את הדברים מקרוב, אני לא אהסס לעשות את זה. בבקשה, אדוני, אבל בקצרה.

אני אומר מספר דברים ממש בקצרה, ואחר כך אני ארצה שמנכ"ל התאגיד יתייחס לדברים השונים שנמצאים על סדר היום ולתת תמונת מצב.

במישור העקרוני, במהלך הדיונים הלא מועטים שהיו פה בכנסת בשנה וחצי האחרונות, אנחנו פרסנו כאן איזשהו חזון. החזון שלנו היה להקים גוף תקשורת איכותי, מגוון, עצמאי וחדשני. אנחנו פועלים לממש את החזון הזה. ברור לי שיש ביקורת, ברור לי שעדיין לא עמדנו בכל הדברים. יחד עם זאת, אני אומר לכם, אנחנו נגיע למטרה שהצבנו בפנינו.

צריך להבין את הדרך שעמדה ועומדת בפנינו. אני, בכל מיני דיונים, ציינתי שהקמת התאגיד הייתה בעיניי כמו ריצה במרוץ מכשולים, שכל רגע מרחיקים לך את המטרה, ותוך כדי גם יורים עליך ואתה צריך להתחמק מהכדורים. וזאת הייתה האמת, ואני לא אומר את הדברים כדי לחפש תירוצים. יחד עם זאת, יש דברים שלתחושתי ולהבנתי אנחנו נמצאים בהם במצב מאוד טוב, לצד דברים שאנחנו עדיין צריכים לשפר.

למרות הביקורת שנשמעת, שאני בהחלט קשוב לה, אני מאוד גאה בתוצרים שלנו, בתוכן האיכותי שאנחנו מייצרים, בשלוש הפלטפורמות: בטלוויזיה, ברדיו ובדיגיטל. אני מציע לכל המבקרים להתאזר בסבלנות; תוכן לא מייצרים מהרגע להרגע, הדברים לוקחים זמן. אנחנו נתחיל לראות את זה במהלך השנה, ויותר מזה בשנה הבאה. אתם תראו תכנים הרבה הרבה יותר משמעותיים. כל מי שמבין קצת בתוכן מבין את זה.

אני מכיר את הביקורת, ויושבים פה אנשים ממשמר 88, ואם תרצו אני אחר כך ארחיב בעניין הזה של מה המועצה עשתה מול הסיפור של 88, ויש לי בהחלט הרבה דברים לומר בעניין הזה, ואני אשמח להרחיב.

גם הקוד האתי שתהילה תדבר עליו – אני מאוד גאה בקוד האתי שהמועצה אישרה. יש לנו עדיין משימה משמעותית, היא לא תהיה נקייה ממכשולים, לא מעיכובים ולא מטעויות, אבל אנחנו נעשה הכול כדי שהיה תהיה כמה שיותר טובה ומוצלחת.

תודה, אדוני. אדוני המנכ"ל, בבקשה.

אני אלדד קובלנץ, מנכ"ל זמני של תאגיד השידור הישראלי. אני רוצה לגעת באיזושהי נקודה שיותר רלוונטית לדיונים שנעשים כרגע בוועדות אחרות בכנסת. עד עכשיו תאגיד השידור הוציא 325 מיליון שקלים ליצירה ישראלית. זה סכום עצום ואני גאה להגיד שבאופן לא מבוטל תאגיד השידור הישראלי החדיר סם חיים לתעשייה הזאת. ברגעים אלה ממש 16 דרמות בתהליך עשייה, 61 סרטים דוקומנטריים, ומדובר במאות ואפילו אלפי אנשים שמתעסקים בדברים האלה. וכמו שגיל אמר, יצירת סוגה עילית זה דבר שלוקח בין שנתיים לארבע שנים, ואנחנו נראה אותם על מסך הטלוויזיה בטווח הזה.

דבר נוסף. כשהקמנו את התאגיד הזה לא הייתה לנו שום כוונה לייצר עוד מאותו דבר. המשימה של התאגיד מעולם לא הייתה להתחרות בערוץ 2 ובערוץ 10 ברייטינג בטלוויזיה. אנחנו גוף השידור היחיד בישראל שיש לו גם רדיו, גם טלוויזיה וגם דיגיטל. הדיגיטל שלנו הוא הכי טוב במדינת ישראל, ואני יכול להגיד את זה באופן חד. לפני רבע שעה יצאו התוצאות של ה-TGI האחרון ואני שמח להגיד שתאגיד השידור הישראלי עלה בצורה משמעותית גם בהאזנה לרדיו. לגבי הטלוויזיה זה ייקח זמן, כי הזמן שלוקח לערוץ טלוויזיה הוא באזור שלוש-ארבע שנים.

עכשיו, הדרך לא פשוטה ולא קלה, כי מה שאנחנו באמת מנסים לבנות, מערכות אחודות של רדיו, טלוויזיה, דיגיטל – לא רק שיש על זה מעט מעוד know how בישראל, גם בעולם עוד אין סט הפעלה מדויק של איך עושים את זה. אנחנו לומדים, אנחנו עושים טעויות, אנחנו משתפרים, אנחנו העלינו תכנים שחלקם מעולים, חלקם בינוניים וחלק ממש ממש לא טובים, ואנחנו לא מתביישים להודות שטעינו ואנחנו לא מתביישים לתקן. אבל כשמסתכלים על זה מלמעלה, למרות כל הנקודות שדורשות שיפור, אני חושב שאנחנו כן עושים עבודה טובה.

לגבי קליטת עובדי רשות השידור, פעלנו על פי החוק. הצענו ל-564 עובדי רשות השידור עבודה בתאגיד, שזה 510 משרות. ממש על פי החוק. גם מאוד מאוד התייחסנו לעניין של העובדים הוותיקים, גילאי 40 עד 50 ו-50 עד 60, שמהווים את המסה הגדולה של נקלטי רשות השידור, דבר שהיה חשוב גם להסתדרות, וגם כי היו שם עובדים מצוינים. כך שגם בתחום הזה הצלחנו לבצע את המוטל עלינו.

התאגיד נמצא עכשיו בהליך של משא ומתן על הסכם קיבוצי. זה לא תהליך חף מאמוציות, הוא לא תמיד הולך חלק, אבל אנחנו הנהלה שמאמינה בעבודה מאורגנת, אנחנו הנהלה שמאמינה שיש לתגמל את עובדיה המצוינים, אבל מצד שני אנחנו גם הנהלה שמאמינה שההנהלה צריכה לנהל, ואנחנו לא ניתן להגביל את יכולת הניהול של שדרת הניהול, וכמו שחבר הכנסת כבל אמר, רשות שידור שנייה לא תהיה פה. ההנהלה תהיה סוברנית לנהל את הגוף הזה – תחת שיקולים תקציביים, תחת הרגולציה - - -

אולי תפרט יותר בעניין האיגוד של העובדים.

העובדים התאגדו, יש ועד פעולה, העובדים מאוגדים בהסתדרות כרגע. המשא ומתן נעשה גם עם ההסתדרות וגם עם ועדי העובדים. אנחנו במהלך של להגיע להסכם קיבוצי, שהוא אינטרס משותף של כולם. המהלך הזה נעשה בליווי צמוד של הממונה על השכר, כי שוב, בתאגיד השידור הישראלי לא תהיה חריגת שכר אחת ולא יהיה שקל אחד גירעון, ומאוד חשוב שזה ייאמר.

אני רוצה לעבור לשני דברים נוספים - - -

אני רוצה שתתייחס למעבר לירושלים.

בשנה הקרובה אנחנו נעביר, על פי החוק, את רוב פעילות התאגיד לירושלים. היה לנו עיכוב בבנייה. כל מי שהתעסק אי פעם בפרויקט בינוי יודע שיש מעת לעת עיכובים בלוחות הזמנים. אני אומר פה לפרוטוקול בצורה מאוד ברורה: תאגיד השידור הציבורי ישדר מירושלים באופן מלא. אנחנו נעלה לירושלים במספר גלים. הגל הראשון יהיה ביולי, ויהיו עוד מספר גלים, שיסתיימו בדצמבר, ובסופו של דבר חטיבת החדשות, שזה המסה העיקרית של עובדי התאגיד, שכולל גם את רשת ב' ואת המדיה בערבית, תשב בירושלים.

איפה זה אמור להיות בירושלים?

כנפי נשרים 35.

אבל אלדד, האוכלוסייה הערבית גרה ברובה בצפון ובמרכז ובדרום, בירושלים אין אוכלוסייה ערבית - - -

יש גם אולפנים בחיפה ובבאר שבע.

אני רוצה למצוא החרגה מסוימת לעניין המבנה - - -

עיסאווי, אני לא רוצה לרדת לרזולוציות האלה. כוונת החוק היא לא על כל אולפן קטן שישדר מחיפה או מקריית שמונה. זה לא שהחוק מתכוון שכל בוקר השדר או הטכנאי מקריית שמונה יצא לירושלים. הכוונה של החוק היא שהמסה של הפעילות והעשייה, בעיקר החדשות, האולפנים, השידור שיוצא החוצה, נעשה כאן בירושלים. אבל כבר אני אומר לכם שבכל הנוגע לשאלה ששואל חבר הכנסת עיסאווי פריג', אני אבקש את התשובה גם בכתב.

אני רק אומר בעניין הזה שיש אולפנים גם בחיפה וגם בבאר שבע. המערכת בחיפה, לא רק שהיא נשארת, היא גם עוברת שדרוג משמעותי מבחינת התנאים ומבחינת הבינוי שם. זאת אומרת, יש דאגה חד-משמעית גם למערכות האלה.

תודה. אני רוצה להבין את הדבר הבא, אלדד. על פי איך שאתם רואים את הדברים, עד סוף 2018 אמור הבניין בכנפי נשרים 35 להכיל את - - -

רוב מכריע של עובדי התאגיד.

כי "רוב" זה הרי גם 51.

לא, לא, לא.

רוב מכריע זה 80%, 90% של הפעילות, אוקיי?

נכון.

הדברים נרשמו.

נקודה נוספת שאני מבקש את התייחסותך: עניין הדיגיטציה. אני רוצה לשמוע מנקודת המבט שלך איפה הדברים עומדים.

בתזמון מושלם, אתמול נחתם הסכם על מקום שבו יתבצע תהליך הדיגיטציה: בית היצרנים בתלפיות. למרות שהחוק לא חייב אותנו, התעקשנו שגם המקום הזה יהיה בירושלים – גם מבחינת הדקלרציה: שכל אוצרות רשות השידור ששכבו להם עשרות שנים במצב מאוד גרוע בארכיון, תהליך הדיגיטציה שלהם ייעשה בירושלים. יהיו עשרות עובדים שיעסקו בפרויקט הזה, שייקח כחמש שנים. היה לנו מאוד חשוב לקיים את הפרויקט הזה בירושלים, ואנחנו רוצים להודות לאגף התקציבים ולחשכ"ל, שאישרו את הנוכחות בירושלים, למרות שהייתה יותר יקרה מאלטרנטיבות אחרות מחוץ לירושלים. זה לא מובן מאליו, ואנחנו מודים לאגף תקציבים ולחשכ"ל על כך.

במהלך החודשים הקרובים אנחנו נתחיל לבצע את האריזה ואת המעבר לבית היצרנים. הליך הדיגיטציה יתבצע שם, על ידי שלוש או ארבע חברות חיצוניות שזכו במרכז. היו עיכובים גם במכרז, אבל הצלחנו גם בתחום הזה לנקות את כל האירוע. בסופו של דבר הרעיון הוא שהחומרים האלה ישרתו בראש ובראשונה את כל עם ישראל - - -

לפני שאדוני אומר את המובן מאליו, אני רוצה לדעת משהו אחר. אני רוצה להזכיר שאני נתתי התחייבות אישית לפינוי המתחם ברוממה. אני רוצה לדעת מתי להערכתכם התהליך של המעבר למבנן החדש של ביצוע הדיגיטציה אמור להסתיים.

אנחנו מעריכים שזה ייקח עד תשעה חודשים. זו הערכה שמרנית, בהינתן שהכול יהיה בסדר.

כל הערכה שמרנית כאן היא הערכה מאוד ליברלית במציאות.

בוא ניפגש עוד תשעה חודשים ונראה.

אני לא הבנתי. מה יקרה בעוד תשעה חודשים?

המעבר.

ורק אז יתחיל תהליך הדיגיטציה?

כן. סיום המעבר.

זאת אומרת שכל תהליך הדיגיטציה נדחה עד לאחר מעבר הארכיון ומיקומו במבנה החדש?

אני מניח שאם יהיו דברים שיגיעו בצורה מספיק מסודרת אפשר יהיה להתחיל בתהליך הדיגיטציה לפני. העניין הוא שזה תהליך מאוד מורכב, והדבר שהכי מפחיד אותנו זה ההעברה והשינוע, כי אנחנו יודעים, על פי מחקרים, שבין 5% ל-7% מהחומר יכול להיפגע בעצם המעבר. בעולם אוטופי היינו נשארים ברוממה ועושים שם את הדיגיטציה, אבל אי אפשר, כי השטח נזקק לדירות מגורים. ההערכה שלנו היא שזה ייקח תשעה חודשים, ולהבנתי אנחנו נתחיל בדיגיטציה עוד לפני תום תשעת החודשים.

אני גם רוצה להגיד שקיבלתי תלונות לגבי המחירים שאתם גובים בעבור החומרים. אני רוצה לדעת מי קובע את המחירים, איך הם נקבעים - - -

יש הוראה בחוק.

בסדר, לא משנה - - -

גם אליי הגיעו תלונות. החומרים צריכים להיות נגישים, וצריך לקבל החלטה - - -

אני ארצה שנקבל - - -

לא יכול להיות שיחסמו שימוש ציבורי בחומרים - - -

לא, הם לא חוסמים.

אין שום חסימה.

בטח שהם חוסמים. אם מבקשים ממך אלפי שקלים לדקה – זה נקרא חסימה.

אדוני לא יענה. פולקמן, שנייה - - -

זה אמור להיות חינם - - -

מה פתאום חינם.

לא, מה פתאום חינם.

הם גובים על זה המון כסף.

חברות וחברים, תודה. העניין ברור. אני ארצה לדעת בדיוק את הכלל איך זה אמור להתבצע. אני גם מאוד נזהר לפני שאני... פולקמן, רק הנחתי את זה על השולחן, עדיין לא אמרתי האם הם פועלים כמו שצריך או לא כמו שצריך, כי עוד לא שמעתי את העמדה שמנגד.

חברים, הגיעו לכאן אנשים מכובדים שהגיעו כדי לשמוע ולהתייחס לנקודות שאותן העלינו – אם זה בנוגע לעובדי רשות השידור, אם זה בנוגע למעבר ואם זה בנוגע לדיגיטציה ולתזמורת. אלה פחות או יותר ארבע הנקודות המרכזיות שאליהן אני מבקש להתייחס. אנחנו - - -

אדוני היושב-ראש, נכנסתי בזמן הקראת מספרים. בכנסת הייתה ועדה על קליטת עובדים ערבים. לא שמעתי מה שיעור העובדים הערבים.

מה ששואל חבר הכנסת טיבי - - -

למרות שהנושא הזה הוא לא כל כך חשוב.

אז אפשר לדלג עליו.

הוא היה כל כך חשוב שטיפלת בו שלוש קדנציות ועדיין לא סיימת את הדוח לדעתי. תסיים, שנדע מה קרה שם.

אם הצלחתם במשהו זה לבלום את הוועדה.

שלוש פעמים... זו הוועדה היחידה שפעלה שלוש קדנציות.

נכשלתם ביונתן גפן, אבל הצלחתם - - -

חבר הכנסת טיבי, בבקשה מכם, באחת עשרה - - -

שלוש קדנציות והיא עוד לא סיימה לתפקד.

חברים, נו באמת, אני יכול לסדר לכם חדר לשוחח ביניכם. באחת עשרה חייבים לסיים את הדיון, וזה לא יהיה הוגן עבור האנשים שהגיעו לכאן כדי להשמיע את דברם. לשם זה התכנסנו, קודם כול לשמוע אותם, יותר מאשר את עצמנו.

רק שאלתי שאלה, וכבר יותר מעשר דקות מתדיינים על זה.

אלדד, בבקשה.

אני מאוד אשמח אם רשות הדיבור תינתן ליאסר עטילה.

יאסר, בבקשה.

סליחה, לפני שיאסר מדבר אני רוצה לומר משהו. יאסר אחראי על הרדיו והטלוויזיה בערבית, אבל אני שואל אותך, אלדד, כאחראי-על, כאחראי על כולם. יאסר לא יכול לדבר על אנשים שלא עובדים אצלו - - -

תגיד, גם לו אתה תסתום את הפה? אי אפשר ככה.

נו, באמת, חבר, בבקשה, אח שלי, תן לי.

אולי אני רוצה לשמוע אם יש ערבים שעובדים ברדיו בעברית למשל, או במדיום אחר.

תן לו לדבר ואחר כך תשאל אותו.

די, חבר'ה, תגידו, פיטרתם אותי? תנו לי. יאסר, בבקשה.

בוקר טוב, אני יאסר עטילה, מנהל המדיה בערבית. תודה על ההזדמנות. אני אגיד את הדברים בקצרה, תוך שאני מציין עובדות ומספרים, בלי להיכנס לסברות ופרשנויות.

המדיה בערבית, מיותר לציין כמה שהיא חשובה, הן כלפי האוכלוסייה דוברת השפה הערבית כאן במדינה והן כלפי המעגלים שסובבים את המדינה. אנחנו במדיה בערבית מפיקים ומשדרים תכנים בשלוש פלטפורמות: רדיו, טלוויזיה ודיגיטל.

אתחיל בטלוויזיה. ביום שעלינו התחלנו לשדר שלוש שעות ביום, וכיום אנחנו משדרים 18 שעות שידור ביום. אם אני משווה את היקף השידורים היום בטלוויזיה לאלה ששידרנו ברשות השידור – שם שידרנו 59 שעות שידור שבועיות, ואילו היום אנחנו משדרים 126 שעות שידור שבועיות.

זה ב-33? איפה זה?

כן, ב-33.

זה באשר להיקף לוח השידורים. אם תרצו, אני יכול לציין גם את מרכיבי הלוח לפי - - -

לא, לא, אנחנו רוצים מספרי עובדים. אני רוצה תשובה לחבר הכנסת טיבי, זה מה שאני מבקש מאדוני.

אני ברשותך אגמור את העניין של התוכן ואחר כך אני אתייחס לכל דבר.

בבקשה בלי תוכן.

נקודה נוספת, כל מי שצופה בערוץ לא יכול שלא להתרשם מהמסך החדש, מהאולפן החדש, מהנראות, מהקו העיצובי החדש, מהשפה הגרפית החדשה. זאת ועוד, אנחנו מכינים לוח עשיר, שבחלקו מורכב מהפקות שתהליך בחירתן החל ברשות השידור והושלם בתאגיד. במהלך 2016 פרסמנו קולות קוראים וקיבלו 81 הצעות, ובהליך מאוד מסודר, שוויוני, ותחרותי בחרנו 11 הפקות, והן מתחילות להצטלם בחודש-חודשיים הקרובים, ולהערכתי הן תגענה למסך במאי-יוני, וזה בוודאי יתרום תרומה משמעותית ללוח השידורים.

הרייטינג של המגזר עולה? יש קו עלייה?

הנתונים - - -

יאסר, בבקשה, לא לזה התכנסנו. אני כבר אפשרתי לך מעבר. אני מבקש, אנא ענה לשאלה של חבר הכנסת טיבי.

אז אני אקפוץ ישר לדיגיטל - - -

לא, יאסר.

מילה.

לא, יאסר, אני לא מסכים, די, יש פה עוד הרבה אנשים שצריכים לדבר ועוד לא התחלנו את הדיון.

איתן, מגיע לנו 20% מהזמן.

שאל חבר הכנסת טיבי שאלה - - -

מה זה 20%?

מזמן המסך. שעה ומשהו.

די, די. יאסר עטילה ידידי, שאל חבר הכנסת אחמד טיבי שאלה פשוטה. היה הסכם, בתוך ההסכם היה שילוב של עובדים מהמגזר הערבי. האם בתוך הפלטפורמות דוברות הערבית בתאגיד יש שילוב, והאם יש גם מעבר לזה, גם בפלטפורמות דוברות העברית. אנא התמקד בזה. דיגיטל, טלוויזיה ורדיו. בבקשה.

לגבי העובדים, היום קיימים במדיה בערבית 112 עובדים, כאשר 91 מתוכם עברו מרשות השידור, שזה 81%. הם מייצגים את כל האוכלוסיות, את כל הגוון של האוכלוסייה במדינה. יש קרוב ל-90 עובדים שהם בני העדות השונות – דרוזים, מוסלמים, בדואים, נוצרים ויהודים. הם מבצעים את מלאכתם בשלוש פלטפורמות – רדיו, טלוויזיה ודיגיטל. הדיגיטל במדיה בערבית הוא תקדימי; יש אתר אינטרנט ושני דפי פייסבוק.

אני רק אסבר את האוזן: סרטון שהפקנו לפני חודשיים זכה ל-3.6 מיליון צפיות, ובין העוקבים אחרי דפי הפייסבוק שלנו יש גם מהמדינה, גם ממדינות ערב, ממצרים, סוריה, לבנון והרשות הפלסטינית.

אגב, הדיגיטל שלהם מיוחד, מוצלח.

תודה רבה.

מצטרף.

אני מבקש לקבל את המספרים האלה בצורה מדויקת, על פי החלוקה. אני מבקש את זה לא לדיון הבא, אלא לשבוע הבא.

אבל אלדד לא השלים את התמונה של - - -

נחמן, בבקשה, שאלה.

רציתי לדעת איך אתם מפיצים את השידורים בארץ ומעבר לגבולות הארץ. האם יש קליטה של שידורי התאגיד בערבית באזורים הסמוכים והרחוקים?

כפי שאמרת, כבוד חבר הכנסת, כל שידורי המדיה הקלאסית מופצים בדיגיטל ומגיעים ל... זה ברור. שידורי הרדיו מופצים במשדרי אף-אם. יש פריסה ארצית של משדרים, ובוודאי קולטים אותנו מהצפון ועד הנגב בדרום, וזה גם משתקף באינדיקציה שאנחנו מקבלים מהשטח ומסקר שקיבלנו את תוצאותיו רק לפני שבוע.

טוב.

לגבי ה - - -

רגע, הוא לא ענה.

תראה, אני לא רוצה למנוע מכם את השאלות; אלה שאלות לגיטימיות ונכונות, אבל הן עדיין מוקדמות. אנחנו התכנסנו כאן לדבר על שלוש נקודות מרכזיות: העובדים שהופרשו ואיך מטפלים בהם - --

וגם הגמלאים.

כן, אתה צודק.

אבל אני רוצה תשובה לשאלה שלי.

בסדר, אבל אני אומר לחברים האחרים: עובדים, ירושלים וארכיון.

יאסר, אנא תשלים לו בבקשה.

לגבי הטלוויזיה, שידורי הטלוויזיה מופצים היום בלוויין עמוס. קשת השידור מכסה את המדינה כמובן, וגם את ארצות ערב, וזה מגיע גם לחלק מאירופה. אבל, כדי להרחיב את תפוצת השידור ולהבטיח קשת רחבה יותר אנחנו במאמצים ובהתארגנות לעבור לשדר בלוויין - - -

תודה. אנחנו עוד נדון בעניינים האלה, כי עדיין את רשת ג' לא קולטים טוב בכל מקום וכולי, אבל זה עדיין לא הזמן לתת לזה את ההתייחסות.

אני רוצה עכשיו להתחיל דווקא בעניין העובדים. אפי, אני ארצה את ההתייחסות שלך לגבי העמידה בכללים כלפי התאגיד, כלומר, שאכן כל מה שסיכמנו מתקיים. דבר שני, לגבי פורשי רשות השידור – איך זה מתנהל מולם ומה נעשה. כי אני שומע יותר מדי טרוניות מכאיבות. אחרי שאפי יסיים אני ארצה לשמוע גם את ברי, שהוא היום המפקד העליון של כל העניין הזה. אני אומר לכם, אחת הנקודות שחשוב לי לצאת איתן מכאן היום זה הנושא של הגמלאים והנושא של אלה שהופרשו מרשות השידור ולא מוצאים את עצמם בתוך התאגיד ואלה שעדיין מנסים להתקבל לתאגיד. אלא שלוש הקטגוריות. ואני רוצה תשובות קצרות, לא סיפורים ולא כלום.

אבל לפני הכול, ראשון הדוברים, חבר הכנסת אילן גילאון.

אני חושב שלגבי התאגיד היושב-ראש ממש צודק, זאת אומרת, אנחנו עדיין לא בדיון על השאלה אם לילד הזה פיללנו, אנחנו עוד רחוקים מהמקום הזה.

אני שמח ומקבל בקורת רוח את זה שיש התאגדות ויש הסכם קיבוצי, אבל בפרטים צריך לדון. ברשותכם, משום שאני קצת מיושן ואני עדיין תפוס בתוך הטראומה של פירוק רשות השידור, שבעיניי היא משל למציאות של כולנו כאן במדינת ישראל – אני דווקא רוצה לחזור על שאלות ששאלתי באמצע מאי את שר האוצר, שהיה ממונה על כל המעבר הזה ועל כל הדברים האלה. אלה שאלות פשוטות, שעד עצם היום הזה לא קיבלתי עליהן מענה. הן קשורות דווקא לקבוצה של האנשים שאתה הזכרת אותם כמי שנפלטו מתוך המערכת. היו כמה שאלות לגבי חובות שאנשים תבעו מן הכנ"ר והיה להם עד 1 באוקטובר להגיש את כל הסתייגויותיהם, כי לאחר מכן פנסיית הגישור שלהם תשובש. אני פשוט רוצה להקריא את השאלות שלי, איתן.

בבקשה, אדוני.

מי שיכול לענות עליהן... על אחת כבר קיבלתי תשובה.

האם הוקמה ועדת חריגים למפוטרי רשות השידור, כפי שהובטח בדיונים בוועדת הכלכלה של הכנסת? האם כל תביעת חוב שהוגשה במהלך השנים 2017-2014 לכנ"ר קיבלה מענה והכרעה לפני המועד 1 באוקטובר 2017, שהוא המועד האחרון שבו מפוטרי רשות השידור נדרשו לחתום על כתב סילוק על מנת לקבל את הפיצויים ופנסיית הגישור שהובטחו להם על פי כל דין והסכם? אם לאו, מה יעלה בגורל תביעות החוב העומדות?

מדוע הכנ"ר לא נותן מענה לכל תביעות החוב עד המועד האחרון לחתימת המפוטרים? כמה משרות בשירות המדינה אוישו ללא מכרז על ידי מפוטרי רשות השידור? לא בתוך התאגיד, אלא בשירות המדינה.

ההתחייבות שדיברנו עליה, כן.

כמה עובדי רשות שידור נקלטו – על זה דווקא קיבלנו תשובה מאלדד – בתוך התאגיד?

אילן, תשאל מה אחוז העובדים שנקלטו מרשות השידור ועדיין נמצאים.

אני מצרף את השאלה הזאת. מה הייתה העלות הכוללת של המהלך של סגירת רשות השידור ופתיחת התאגיד, כולל פיטורי העובדים וגיוס עובדים? אתם יודעים מה, על שאלה 6 אני לא רוצה תשובה עכשיו, אני רוצה תשובה על חמש השאלות הראשונות, בתוספת של מי נכנס ומי רק נכנס לתקופת מעבר קלילה.

ודבר נוסף, עומר, כשאתה מדבר על הנושא של יצירת המקור – יחסית למה הדבר הזה? יכול להיות שזאת הצלחה מסחררת ויכול להיות שלא, השאלה מה היה קודם.

זה סכום עצום - - -

אין לזה אח ורע.

שיפור ניכר. זה באלפי אחוזים יותר ממה שרשות השידור הוציאה, וגם לעומת גופים אחרים. אני אתן רפרנס: רשת, קשת וערוץ 10 מחויבים להשקיע כרגע בסוגה עילית 50 מיליון שקל, ואנחנו 90 מיליון.

נדמה לי 62, לא?

בוועדה אחרת מורידים להם את זה.

62, אני צודק, כבר שמעתי את המספר הזה כל כך הרבה בשבועיים האחרונים.

- - -

חברים, תודה. אפי, אני כבר אומר מראש: אני מבקש בכתב את התשובות לשאלות של חבר הכנסת גילאון, שהן שאלות ליבה.

בסדר גמור.

איתן, יש לי שאלה נוספת: כמה עובדים מרשות השידור נקלטו בתאגיד ועדיין עובדים?

אוקיי. בבקשה.

חלק מהשאלות הן לנציגים אחרים של המדינה. יושב פה נציג של נציבות שירות המדינה והוא ידע להגיד יותר טוב לגבי הכמות המדויקת של ההשמות.

הכוונה לעבודה בשירות המדינה שהיא לא בתאגיד.

כן, בשירות המדינה שלא בתאגיד, שהם עובדי מדינה לכל דבר ועניין.

למיטב ידיעתנו יש כמה עשרות בודדות בלבד של עובדים שעדיין לא הוסדרו דמי הפרישה שלהם מתוך ה-1,600 או כמה שהיו בתחילה. כל שאר העובדים קיבלו את מה שמגיע להם; למי שהיה צריך לקבל פנסיה הוסדרה לו רכישת הזכויות לפנסיה, ולמי שהיו כספי פיצויים, הוא קיבל את כספי הפיצויים.

גם אלה שהובטח להם פנסיה של 4,000 שקל בחודש?

אני אאפשר לך.

פנסיית הגישור זה רמאות אחת גדולה.

אני אאפשר לך, יקירי.

למיטב ידיעתי אין אף תביעה של הארגונים היציגים על כך ששקל אחד לא שולם בהתאם להסכמי הפרישה. אני לא יודע למה אדוני מתכוון ספציפית, אבל למיטב ידיעתי אין אף טענות - - -

כל פנסיית הגישור זה בלוף אחד גדול - - -

זה לא ילך כך, זה לא ילך. אני אאפשר לך, משה.

אני לא יודע להתייחס אם זה בלוף או לא, אבל מבחינתנו כל מה שסוכם עם הארגונים היציגים... אני לא מכיר שום טענה של בן אדם שאומר ששולמו לו כספים שלא בהתאם לזה. מעבר לזה, הוקמה ועדת חריגים שהועמד לרשותה מיליון וחצי שקל נוספים שהם מעבר לתנאים שסוכמו על פי חוק. זה נועד לטובת אותם - - -

כמה נוצל?

כל מה שהועמד נוצל, וחולק על פי... ברי יוכל להרחיב לגבי זה. זה חולק לגבי אותם אנשים שאו שנפלו בתפר או שהיו להם כל מיני מקרים אישיים שההסכמים לא התייחסו אליהם.

לגבי שאלת הגמלאים – שאלת הגמלאים בהיבטים הכספיים שלה, שקשורה למשרד האוצר... יש עוד כל מיני היבטים, של שמירה על קשר, השתתפות בהרמת כוסיות וכו', שזה פחות תחום העיסוק של הממונה על השכר. ישנם שני נושאים עיקריים, אחד - - -

רגע, מי מטפל בהם? אתה מטפל בהם?

לא.

אז זו השאלה. מי מטפל בהם?

משרד התקשורת.

אף אחד.

לא, למיטב ידיעתי משרד התקשורת התחייב באותו דיון לקחת על עצמו את העניינים הלא כספיים.

נכון.

הוא התחייב לקחת את האלמנטים היותר ארגוניים, יותר - - -

הוא כבר עשרה חודשים לא ענה לנו. מאוגוסט לא קיבלנו תשובה ממשרד התקשורת.

אתם פניתם אליי בעניין הזה?

בטח.

למי לא?

"למי לא" זה אומר שלא פניתם אליי.

לא, איתן, הם פנו.

אני קורא כל מייל, ואני פעם ראשונה... אני תכף אתייחס לעניינים אחרים שעובדים הציגו, אבל את העניין הספציפי הזה אני לא... אני מבקש: נא להעביר לי את הפנייה המסודרת, אם אפשר עוד היום.

אני אולי אסיים להתייחס לעניינים הכספיים והכלכליים. לגבי הנושאים הכספיים והכלכליים יש שני נושאים עיקריים בהקשר של הגמלאים. אחד, כל הנושא של קרן רווחה לגמלאים שהם בפנסיה תקציבית. את זה המדינה לקחה על עצמה ויש מכתב מסודר של מינהלת הגמלאות, שהודיעה להסתדרות שהמדינה לוקחת על עצמה את כל אותו תשלום של קרן הרווחה - - -

יש כאן נציג של ההסתדרות?

אתה מדבר על השי לחג, אפי?

לא, אני מדבר על קרן הרווחה לגמלאים ותקציבים.

חבר'ה, בואו נדבר על הדברים העיקריים.

מי מחליט מה הדברים העיקריים? למה אתה מחליט שזה לא דברים עיקריים? כי לא שאלת את זה בחמש השאלות שלך? באמת.

נחמן, קודם כול - - -

לא, באמת, להם זה דברים עיקריים.

איתן, זה רגע מכונן, תשאיר אותו. הוא צודק, אני לא צוחק, כל הכבוד לו. בגלל זה אני שותק.

נחמן, אם אני אשאל כל אחד מה חשוב לו - - -

הרמת כוסיות, נחמן, זה לא בדיוק מה שבראש מעייניהם, באמת.

נחמן, אני לא אמרתי שאני מתעלם, אני רק אומר ש... אני אתייחס לזה. מלכין, בבקשה.

לגבי הנושא הנוסף, שי לחג, מה שהיה זה שלגבי כל העובדים שהם בפנסיה התקציבית, שהם הרוב הגורף, בערך 80% או 85% – ביחד עם נציג ההסתדרות עשינו מאמץ מאוד גדול, והשי לחג של ראש השנה שולם לכל אותם עובדים, למרות שהמדינה בדרך כלל מאוד לא אוהבת לקחת על עצמה התחייבויות של גופים אחרים.

לגבי ההסדר של מכאן והלאה, שאמור להסדיר גם את העובדים שזכאים לשי לחג, ישנן שתי אפשרויות. או שהמדינה תיקח את זה על עצמה באופן מלא מכאן והלאה – ויש דיונים פנימיים בתוך משרד האוצר איך נכון לעשות את זה – או שהמדינה תעביר איזשהו סכום כסף לחברה למפעלי כלכלה ומשק של ההסתדרות והיא תטפל בזה.

פסח עוד חודש, אפי.

פסח עוד חודשיים - - -

יואל, יואל, אני איכנס לזה, עזוב. חברים, ברשותכם, אני רוצה קודם כול - - -

- - -

אורן, בבקשה.

בעניין של הגמלאים אני כבר אומר לכם שאצלי במשרד אני אקיים דיון, וגם אזמין אליו את אלה שהתחייבו לפרוטוקול, אסף וסרצוג ונציגי משרד התקשורת, יחד עם הגמלאים. אני לא מתכוון לנהל איתם משא ומתן, אלא אני רוצה לדעת שיש לוחות זמנים לסיום ושיש טיפול הולם בעניין הזה. פשוט מאוד, בלי יותר מדי... כאן זה לא המקום להגיד אם צריכים לקבל סירים מסולתם או ממישהו אחר, אני לא נכנס לעניין הזה.

השי לחג הוא שי כספי, הוא לא שי חומרי.

אמרתי שאני לא רוצה להיכנס עכשיו לרזולוציות האלה, זה איננו המקום. אם הייתה פה ההסתדרות, הייתי שמח שהייתה נותנת את ההתייחסות שלה בתהליך הזה, אבל היא לא, ולכן אני לוקח על עצמי להיכנס, יואל, לעניין הזה.

עוד כמה מילים.

עוד כמה מילים ואז אני רוצה לחזור חזרה אליהם, כדי לסגור את הפרק הזה.

נרשמו שישה נציגים של ההסתדרות שהיו אמורים להגיע לישיבה. אף לא אחד מהם הגיע?

יש פה נציגים של ההסתדרות. אני באופן אישי לא מטפל בנושא הזה - - -

מה שמך?

שמי עדי סופר, אני מאגף כלכלה בהסתדרות. אני מלווה את העובדים - - -

אני תכף ארצה לשמוע אותך.

אני פחות מכיר את הנושא של - - -

בסדר, אז יכולת פשוט להגיד שאתה לא מכיר. אני שואל לא בקנטרנות, אלא באמת כדי לדעת איך הם רואים את התהליך הזה. אני אבקש את ההתייחסות שלך בהמשך. יואל, בבקשה. אבל ממש בקצרה.

אני אשתדל.

לא, אל תשתדל. בקצרה.

שמי יואל מך, אני גמלאי של רשות השידור. אני רוצה שתדעו: מהיום שרשות השידור נסגרה, למעשה אנחנו, כמעט 1,200 גמלאים, נותרנו יתומים. אין לנו אבא ואימא. לכל גמלאי במדינה יש כתובת, יש ארגון אם שאיתו הוא קשור, יש יחידת רווחה ויחידת גמלאים בכל גוף, כמו שהיה לנו ברשות השידור. את כל האופרציה הזאת ברשות השידור הפעילה פקידה אחת, שמה ליאת. היא הפעילה גם את השי לעובדים וגם לגמלאים, כך שלא מדובר - - -

יואל יקירי, אל תפספס את ההזדמנות שאני נותן לך, אל תיכנס לדברים האלה. מה שחשוב לי לדעת ממך זה שאתה אומר שמאז אתם בנתק מוחלט ואף אחד לא באמת שומע ומקשיב לטענותיכם.

חשוב לציין פה את העזרה של אפי מלכין, שבחג הקודם באמת עשה מאמץ והצליח להריץ עבור חלק מהגמלאים – עבור חלק, לא עבור כולם, רק לאלה של התקציבית – את השי לחג. אבל עכשיו פסח הקרוב מתקרב, ולא נעים לי לחזר על הפתחים ולהתחנן. אני חושב שגמלאים במדינה, מגיע שיתייחסו אליהם, מגיע שיהיו פתרונות - -

מאה אחוז. וכך יהיה.

- -שתהיה כתובת לכל גמלאי שיש לו בעיה, ושלא נצטרך להתחנן - - -

אוקיי, יואל, אני מסכם. כמו שאמרת - - -

זה סוכם בוועדת ביטן שהייתה במרץ שנה שעברה, ומאז כל הפניות, גם של חבר הכנסת נחמן שי וגם של יעקב פרי, אל מנכ"ל משרד התקשורת ואל השר לא קיבלו מענה. ונמאס להתחנן בשביל - - -

יואל, אתה צודק. בוא נסכם את זה ככה: שבוע הבא, בלי נדר, אני אקיים אצלי דיון במשרד בהשתתפות נציגי משרד האוצר וההנהלה, ובוודאי גם משרד התקשורת, כדי שאנחנו נעשה סגירה של העניין, עם פרוטוקול, בהתאם להתחייבויות - - -

איתן, רק תיקח בחשבון שהגמלאים זה לא אוכלוסייה הומוגנית – יש צוברת ויש תקציבית. זה די מורכב, צריך פה פתרונות לכל האוכלוסיות. בפעם הקודמת רק התקציבית קיבלו שי והצוברת לא קיבלו, למרות שעל פי הכללים הנהוגים הם צריכים לקבל.

תודה. יואל, זה יטופל.

אני מודה לך.

יש לי הערה קטנה. אני ציון לוי, מהוועד יחד עם יואל. בין הרביעי לשביעי אנחנו לא נמצאים, אז אם אפשר, לקיים את הפגישה לפני או אחר.

שבוא הבא. עוד אין רביעי ואין שביעי. ציון, בסדר גמור. אם תרצו שאני אתאם את זה בדיוק כשאתם נוחתים, גם את זה אני אעשה. אין לי בעיה בעניין הזה.

אוקיי, תודה, את העניין זה סיכמנו.

אתה לוקח על עצמך לסגור אותו?

אני דיברתי בעברית. אבי, אני אגיע גם אליך, אני רוצה שתסכם בסוף את ההתייחסות שלכם, איך משרד התקשורת מתכתב עם התאגיד/רשות השידור ואיך הוא רואה את עצמו בתוך כל התהליך הזה.

ברי, בבקשה. תדבר על מה שנמצא תחת האחריות שלך. רק לפני שאתה מדבר – אפי, אני רוצה לומר משפט, כדי להבהיר את הדברים. יש קבוצות, לחלקן משה יתייחס בהמשך, של כאלה שנפלו בין הכיסאות – אנשים שחסר להם עוד חודש כדי לקבל פיצוי כזה וכזה, אנשים שחסרים להם חודשיים ועוד כל מיני דברים כאלה, אנשים שמצאו את עצמם בין שמיים לארץ עקב סיטואציה שנכפתה עליהם; שאנחנו, המדינה, ביצענו פעולות כאלה ואחרות והם מצאו את עצמם בין שמיים לארץ. מלכין, אני כבר אומר לך, אני אוסף את המקרים האלה ונקיים גם אצלי דיון סביב זה. מדובר בשלוש או ארבע קבוצות לפני פרישה, אני חייב שננקה את זה.

בבקשה, ברי.

אפי ממהר להפעלה לילדים?

הוא בתפקיד - - -

הוא עושה גם בריתות?

לא יודע, יכול להיות, אולי תזמין אותו לפעם הבאה.

על מי הוא מדבר? על מלכין? הוא מהכונס הרשמי.

לא, הוא מהממונה על השכר. הכונס הרשמי זה מישהו אחר.

אני לא הייתי נותן לו להיות ממונה על גן ילדים.

אח שלי, די, עזוב.

סליחה, סליחה.

ברי, בבקשה.

אני פשוט שוקל אם לתת סקירה ארוכה, או - - -

סקירות ארוכות מפחידות אותי. אני רוצה שתתמקד בליבה, בטענות המרכזיות שמונחות לפתחך, מה נעשה ומה נותר.

ברי בר ציון העביר מסמך, שהעברנו לכל חברי הכנסת.

ראיתי את המסמך המפורט שהעברת אלינו.

זו התמצית, זה מה שרציתי להקריא עכשיו מילה-מילה.

קודם כול, בהנחיית הכונסת הרשמית, כל הטיפול בנושא של העובדים עמד ועומד לנגד עינינו, באמת מתוך ראייה שצריך לדאוג לאוכלוסייה הזו. זה היה לפני וזה נמשך עד עתה.

1,025 איש שהיו עובדים סדירים של הרשות; עוד כ-130 עובדי ש"ת, שזה סוג העסקה כזה מוזר, שלכאורה גם יש להם יחסי עובד-מעביד; ועוד כ-30 עובדי כוח אדם; וחוץ מזה עוד 73 גמלאים שעבדו בכל מיני חלקיות משרה. כל אלה, ביום התחילה הופסקה העסקתם. המספר חשוב כדי להבין שבכל האנשים האלה היה צריך לטפל - - -

ואל אלה צריך להוסיף את אלה שפוטרו עוד לפני יום התחילה.

בתחילת הפירוק הועסקו כ-1,600 איש ועד יום התחילה פרשו 473 איש. כל הדברים שאני אומר, שמנו אותם במסמך מסודר שהופץ לכל חברי הוועדה. חבר הכנסת גילאון, חלק מהתשובות לשאלותיך נמצאות במסמך הזה בפירוט.

אנחנו ביצענו 13 כנסי פורשים, וכל עובד קיבל שקית שהיה בה באופן אישי ופרטני את הפרטים שלו, שמולאו ידנית. ואגב, שש פעמים במהלך חצי השנה שקדמה אנחנו שינינו את הדפים האלה. תחשבו רגע, 1,600 חתיכות שכל פעם מעדכנים אותן מחדש.

הכנסים התבצעו ברחבי הארץ בהתאם לנוחות האנשים, בהתאם למקומות שהם באים מהם, ומכיוון שעם הזמן לא כולם יצאו לקבל את כל התנאים בבת אחת – בגלל הסכמים בין ההסתדרויות לבין משרד האוצר, בגלל כל מיני שינויים שהתרחשו תוך כדי תקופת הפרישה – אז נעשו עוד כנסים ועוד כנסים, כל פעם בקבוצות של אנשים. אנחנו גם נמצאים עם העובדים בקשר טלפוני, בהודעות אס-אם-אס עד היום הזה. עד היום הזה מגיעים עובדים, מתקבלים בפגישות אישיות, בתיאום מראש כמובן.

ברי, כדי שלא נפספס את העניין, כמה עובדים עדיין נמצאים תחת הטיפול שלכם, עובדים שעדיין לא הגעתם איתם לסוף טיפול?

לדעתי שלושים ו... כמה לא חתמו על כתב סילוק? תענה רונית, משנה למנכ"ל משאבי אנוש.

יש לנו כ-25 עובדים שלא חתמו על תנאי הפרישה - - -

מה הסיבה המרכזית?

חלק לא היו בליבת העשייה ופספסו את המועדים. אני גם חייבת להגיד שיש היענות של הממונה על השכר לאפשר למקרים החריגים לחתום - - -

כמה? זה גם מתכתב עם מה שחבר הכנסת אילן גילאון שאל.

זאת אומרת ש-25 נשארו עדיין - - - ?

25 מהעובדים שהיו זכאים לתנאי פרישה לא חתמו - - -

כמה מהם זה בעיות מיוחדות? זאת אומרת, יש כאלה שאני מניח שלא ניגשו בזמן, אבל אני רוצה לדעת שזה מתכתב עם השיח שאמרתי למשנה לממונה על השכר, כדי לדעת כמה עוד נותרו - - -

עיקר הטענות היו על דרכי חישוב הפיצויים לעומת התקנים. אנשים עבדו בתקן מסוים והיה פער בין הדברים.

אילן, תראה, אנחנו מבלבלים פה שני דברים. יש את תביעות החוב - - -

על זה אני מדבר.

אז תכף אני אתן לרונית להשיב - - -

למה אתה מתכוון ב"סילוק"? מה זה סילוק?

קבלת הכספים – לא הפיטורים, כי פיצויי פיטורים הם קיבלו על פי חוק – קבלת התנאים המיטיבים לפי ההסכמים השונים הותנתה על ידי השלטון בחתימה על כתב סילוק. זאת אומרת, קיבלתי את מה שמגיע לי, אני מוותר על כל תביעה וכן הלאה. כאלה חתמו 970 ומשהו, ועוד 25 לא חתמו. זה מה שהיא התחילה להסביר.

תביעות חוב זה סיפור אחר. אנשים אומרים, תראה, אתם חישבתם לי כך וכך, אבל מגיע לי - - -

כמה כאלה יש?

גם זה נמצא בנייר שלפניך, אבל אני אסבר את האוזן. בסך הכול הוגשו 832 תביעות חוב. מתוכן 584 הוגשו עד יום התחילה. 248 הוגשו מיד אחרי יום התחילה. אילן, אני עונה גם לך על שאלתך. מאלה שהוגשו לפני יום התחילה, מתוך 584, 37 טרם הוכרעו. וזה הולך בהלוך ושוב, זה לא דברים שהם - - -

ברור.

ומתוך אלה שהוגשו לאחר יום התחילה 60 טרם הוכרעו. בסך הכול, מתוך 800 ומשהו תביעות, 97 לא הוכרעו, שזה 12% בערך – שזה הישג יפה. שוב, כדי לסבר את האוזן, אם אדוני היושב-ראש מגיש תביע ואומר לי "מגיעה לי עוד חצי דרגה" – זה עניין שלוקח המון הזמן.

ברור. ברי, אני יכול לומר, לפחות על פי הדיווח שלך, שזה נראה שנעשית כאן עבודה מאוד מאוד - - -

אני אומר את זה לא כמטבע לשון: מאוד חשוב לנו להיות גם שירותיים כלפי העובדים, וכל הצוות יודע את זה, וגם לנסות לפתור את העניין.

תודה. גברתי רוצה להשלים?

רק עוד שתי נקודות קטנות. אנחנו ברשימות תפוצה מלאות, לפי האוכלוסיות השונות, שולחים אס-אם-אסים שמגיעים לפלאפונים עד היום. רק השבוע שלחנו אס-אם-אס, 47 הודעות ששלחנו באופן פרטני. יש לנו תיבת דואר ייעודית שעוברים עליה יום-יום ונותנים תשובות וגם תיבות קוליות. אנחנו כל הזמן – צוות מצומצם – מטפלים בדברים, ובנוסף, היקף העובדים שמגיעים, בתיאום מראש כמובן, הוא עשרות עובדים שמגיעים ומקבלים שירות.

אני רוצה להוסיף שני דברים. אחד, הצוות מצומצם והוא מצטמצם, כי היו הסכמות עם האוצר שהצוות מצטמצם. דבר שני, אני מבטיח לכם שיש אנשים שלא שבעי רצון, שנופלים בין הכיסאות, זה טבעו של עולם. וגם בהם אנחנו משתדלים לטפל בכפפות של משי.

תודה, ברי. אני רוצה לעשות עוד סגירה. אדוני מנציב שירות המדינה ייתן לנו את המפה של כמה פנו וכמה התקבלו. לאחר מכן אתן לנחמן התייחסות. נגיע לכולם, אבל דברו קצר ותהיו ממוקדים. הדיון הוא עד דקה לאחת עשרה. אני רוצה לשמוע גם את נציגי העובדים שהכריזו על סכסוך עבודה, עובדי התאגיד, תומר שלפניק או יאיר. לאחר מכן אני אסכם את החלק הזה, נעבור לדבר על המעבר לירושלים, לאחר מכן נעשה סגירה של הדיגיטציה, ואז התזמורת. וגם הקוד האתי כמובן. אדוני, בבקשה.

שמי אלמוג, אני אחראי בנציבות שירות המדינה על הנושא של השמת עובדי רשות השידור. אנחנו התחייבנו לתת לאנשים 100 הצעות בפטור ממכרז. הסיכום היה שאנחנו ניתן 100 הצעות, לא התחייבנו לקלוט.

דרך אגב, זאת הייתה הטענה שלי באותו יום.

אנחנו לקחנו את העניין באמת ב - - -

מה זאת אומרת שלא התחייבתם לקלוט? הרי אתה יכול גם לתת אלף הצעות.

אני אסביר - - -

חברים, תנו לו, הכול כבר כתוב בפרוטוקול.

זה הדיון של הוועדה המיוחדת שקמה לפני שלוש שנים - - -

לא, לא, אבל לא משנה.

גם שם זה היה, לפני שנסגר החוק.

אני אומר שאנחנו לא ראינו את זה כהתחייבות מהשפה אל החוץ. אני באופן אישי מטפל בפרויקט ועשינו מאמצים מאוד ניכרים. אני אפרט ואני גם אגיע לשורה התחתונה.

אנחנו פרסמנו 130 הצעות. התחייבנו ל-100 ופרסמנו 130 הצעות, בכל רחבי הארץ, במקצועות שונים, בתחומים שונים. עשינו מאמצים להגיע לעובדים. אני אישית הגעתי לחלק מאותם כנסים, לשוחח עם העובדים, להסביר להם. יצרנו פלטפורמה שכל המשרות יונגשו לעובדים, כולל אס-אם-אסים, כדי לוודא שכל האנשים מכירים ויודעים. בפועל רק 85 עובדים מתוך עובדי רשות השידור בחרו להגיש את המועמדות שלהם לאותן 130 משרות, בין היתר כי אופי המשרות שיש בשירות המדינה, חלקן לא מתאימות למיומנויות, הכישורים והרצונות של העובדים. אני באופן אישי התקשרתי לשוחח עם אנשים, ולמשל מישהי שהייתה מאפרת 25 שנה אמרה שהיא לא רוצה עכשיו להיות פקידה. מתוך אותם 85 אנשים 40 עברו בהצלחה את הוועדות והתקבלו ונקלטו לעבודה בשירות המדינה. בנוסף לזה יש לנו עוד 15 אנשים שנקלטו לשירות המדינה באמצעות מכרזים פנימיים. זאת אומרת, אנחנו נתנו אפשרות להתמודד גם במכרזים פנימיים, והאפשרות הזאת עדיין פתוחה ועומדת - - -

כמה נקלטו בסך הכול מתוך ה-100?

מתוך ה-100 נקלטו כ-45 אנשים. עוד פעם, מבחינת התהליך שעשינו - - -

אלמוג, הבנתי. הייתה חשובה לי השורה התחתונה.

אני אגיד רק עוד מילה אחת. אנחנו אמנם עמדנו בדרישות הפורמליות, אבל עדיין הרגשנו שיש אנשים מאחורי הדברים האלה, ואגב, אני נמצא איתם בקשר כמעט יום-יומי, האנשים האלה מתקשרים אליי באופן חופשי. לכן אנחנו בעצם פנינו לוועדת השירות, פנינו לממשלה, וקיבלנו אישור לתת עוד שישה חודשים שבהם נקלוט אנשים בפטור. אנחנו הרי הוגבלנו לעשות את התהליך הזה עד ל-15 בספטמבר, רצו שנהיה מאוד מהירים ושמו לנו סד. אבל האנשים עצמם עוד לא היו בשלים נפשית, בחלקם, להיכנס לתוך התהליכים האלה.

אז קיבלנו החלטת ממשלה ב-1 בינואר, יצא קול קורא לכל משרדי הממשלה להעמיד משרות נוספות, ואנשים יוכלו להתמודד בתהליכים האלה עד סוף יוני.

תודה, אלמוג. אני כבר אומר לך שגם חצי השנה הזאת לא תספיק. אמרת משפט נכון, מרוב הרצון שהיה בזמנו לסיים את החוק, שרצו כל הזמן לעשות את ה-וי... הרי ידעתי שזה יקרה, בשביל זה לא צריך להיות לא חבר כנסת ולא איש מקצוע, כדי להבין שזו אמירה רק בשביל לסמן וי. וכל אלה שהצביעו בעד זה הצביעו כשהם יודעים שהסיכוי שהממשלה תעמוד בהתחייבות... חלק מהאנשים, אני מניח, נכנסו לעבודה לא כי הם היו מאוהבים בה עד כלות, אלא כי המציאות כפתה זאת עליהם. בנסיבות האלה זאת הייתה ברירת המחדל הפחות גרועה עבורם.

אני כבר אומר לך שאני אוציא אליכם פנייה, ואני אפנה גם לשרים הרלוונטיים, להאריך את זה לפחות לשנה. כי יש כאן תהליך שבו אנשים גם מתבשלים עם עצמם, וגם, משרות מתפנות. זאת אומרת, כשיש לך יכולת לראות לטווח של שנה זה לאין שיעור יותר נכון מאשר כשאתה רואה את הדברים בטווח מאוד מצומצם. לכן זה צריך להיות לפחות במרחב של שנה. אז אני כבר אומר שאנחנו נוציא פנייה בעניין. בכל מקרה, אדוני, תודה.

אדוני, אפשר לבקש בקשה בהקשר הזה?

בבקשה.

קודם כול אני חייב להגיד תודה באופן אישי למר אלמוג שרב, שבאמת עושה עבודה נפלאה.

שנית, פניתי גם בכתב בעניין. יש עובדי פירוק שהם עובדי רשות לשעבר והם עוד לא סיימו את עבודתם. אנחנו מבקשים שכשהם יסיימו את עבודתם תינתן להם אותה תקופת פטור. אני יודע שהם פעלו למען זה, אבל אני מבקש שבמכתב שאתה תוציא תכלול גם את זה.

בסדר גמור. משה, אני תכף אאפשר לך.

באותו הקשר רציתי לומר כמה מילים לגבי החינוכית ועובדיה.

לא, החינוכית עכשיו בחקיקה נפרדת, בתהליך נפרד - - -

זה באוגוסט, עוד כמה ימים - - -

הוא צודק בזה שזה קשור, כי הרי כל מה שאנחנו מתעסקים בו עכשיו לגבי העובדים שכאן יכול לקרות גם לגביהם. ולכן אפשר להקדים את המאוחר - - -

רק שאני אבין איפה זה עומד עכשיו.

אורן חזן, אנחנו לא זימנו לכאן לא את האנשים, לא את מי שעוסק בעניין, כי הנושא כאן הוא לא החינוכית. אינני נכנס עכשיו לתוך התהליך הזה. שר החינוך קבע מנהלת שמלווה עכשיו אותם בתהליך הזה, יש חקיקה שמובאת לכנסת בעניין, ולכן אני לא רוצה - - -

אתה יכול לקיים דיון על זה?

לא, זה עבר לוועדת החינוך. מי שמטפל בחינוכית זה ועדת החינוך - - -

אבל יש פה טעם לפגם, כי - - -

לא, לא, לא, אין בזה טעם לפגם - - -

היה כאן ויכוח אם היא צריכה להיות ברשות השידור או - - -

אבל זה הסתיים, אני לא נכנס לזה, אני רוצה לסיים את הדברים שלשמם התכנסנו.

רק שאלה. היה ותפורק החינוכית באוגוסט הקרוב ויקימו ערוץ חדש, אם תהיה צרה עם העובדים זה לא יבוא בפניך?

אני מניח שכן. וכשיובא - - -

לכן אני מבקש להקדים תרופה למכה ולא להגיע למקום שבו אנחנו יודעים לתת פתרון למשהו שאפשר לפתור אותו מראש. אני מבקש לקיים דיון על זה. זאת בקשה אישית שלי, אני מניח שגם עיסאווי ואחרים יצטרפו. מקובל?

כן. תודה. נחמן, בבקשה. אחר כך אאפשר למשה לשאול את שאלתו - - -

- - - שתי דקות על העובדים - - -

אני אאפשר לך, אף אחד לא הולך. נחמן, בבקשה.

תודה, איתן. אני מבין שאתה רצית לצמצם את הדיון הזה לכמה היבטים יותר ארגוניים מאשר מהותיים לגבי פעילות התאגיד. אני גם לא בעד שאנחנו נחלק ציונים אם השידורים מוצאים חן בעינינו או לא.

זה לא הזמן עדיין.

זה גם לא בדיוק תפקידנו.

נכון.

אבל אני רוצה לציין באופן כללי שאני רואה באמת בעין יפה את ההתקדמות של התאגיד, את העובדה שהוא הצליח לצאת מחבלי הלידה שלו ושהוא משדר. אני רואה באמת שיפור מתמיד. זה תהליך ארוך ואני לא יודע לכמה יהיה סבלנות לחכות לפני שיאיימו לסגור אותו, אבל הוא בדרך הנכונה. רק תשמיטו את המילה "בהרצה" המיותרת והמטופשת הזאת, אני לא יודע למה אתם ממשיכים איתה - - -

לדעתי עד שבג"ץ יחליט - - -

ככה אפשר להשחיר פרוטוקולים.

לא יודע למה, כנראה משהו שהוא חוכמה עליונה כל כך מתוחכמת שאני לא יכול להגיע אליה.

אבל אני חושב שהתאגיד בכיוון הנכון, ואני חושב שבדבר הכי חשוב לנו, שהתאגיד ישמש במה פתוחה לשיח בכל הנושאים שהחברה הישראלית עוברת – התאגיד עושה את זה, ובעיניי זה הדבר הכי חשוב.

עכשיו, לגבי שלושה נושאים אחרים. ראשית, אני רוצה להבטיח שלעובדים תינתן הזכות והיכולת להתאגד. שמעתי שיש משא ומתן בעניין. בעיניי זאת זכות שהיא בלתי ניתנת לערעור. זה לא מוכרח לשאת את הגנים של ההתארגנויות ההיסטוריות, אפשר שיהיו התארגנויות עובדים אחרות, שגם יגנו על העובדים, וגם – תשמעו סוד – שיגנו לפעמים גם על מקום העבודה. כי זה לא הפוך לגמרי לאינטרס של מקום העבודה שהעובדים יהיו מאורגנים. לפעמים זה עובד לשני הצדדים, יש ניסיונות חיוביים כאלה.

הדבר השני הוא הנושא של הדיגיטציה והארכיון. הארכיון זה נכס לאומי ממדרגה ראשונה. אני מבין שיש קשיים, ברי, אני מבין שיש איזשהו שיח ביניכם לבין התאגיד שקשור בכל מיני עניינים כספיים וכן הלאה, הם מחכים לקבל מכם איזה מסד נתונים וכולי. אני לא... אל תעשה פרצוף, יכול להיות שאתה יודע על זה.

לא, לא, אין לי מושג על מה אתה מדבר.

אני יודע שיש שם איזשהו קושי וחשוב שהוא ייפתר. כי כולנו רוצים בשימור הארכיון הזה, כי הוא באמת מהדברים הכי חשובים - - -

נחמן, אני לא יודע על מה אתה מדבר.

אז אני אעביר לכם. אני קיבלתי הודעה על כך ואני אעביר לכם.

תעביר גם לי אם אתה יכול.

אני אעביר.

הדבר השלישי הוא ירושלים. אני מבין שזה תהליך, זה לא עניין של יום, ואם תעמדו בלוח הזמנים הזה, למרות שהוא יותר ממושך, זה בסדר. אנחנו מכירים בירושלים ורוצים בטובתה של העיר, ותעשו את זה כמה שיותר מהר, אבל גם תעשו את זה טוב, כי המהירות יכולה במקרה הזה גם להזיק. תעשו את זה בצורה שאתם שלמים עם ההעברה, גם אם ייקח עוד חודשיים. זה הכול, תודה.

תודה, אדוני. משה, אני אאפשר לך, אבל ממש בקצרה. אחר כך טרצ'יצקי ותומר שלפניק, אבל ממש בקצרה כי הבנו את הדברים. ויש גם את... מה תפקידך?

נציגת המאזינים.

אה, נציגת המאזינים ב-88. אבל ממש בקצרה, כי כבר הבנו את התהליך שבו אנחנו נמצאים. ואז נעבור לענייני ירושלים. משה, בבקשה.

שמי משה זמיר, עובד רשות השידור לשעבר, היום עובד בתאגיד. תודה רבה על ההזדמנות והאפשרות לבוא ולבטא את הדברים. באמת יש איזשהו סף... עבדו עלינו מכל הכיוונים - - -

לענייננו, משה.

לענייננו. הפנסיה שהובטחה לעובדים, פנסיית גישור, זה בלוף אחד גדול. נאמר לי באופן אישי שהפנסיה שלי תהיה 3,900 שקל ברוטו. בסדר, אין בעיה. אבל כשאני מגיע לקבל את זה אני מקבל 70 שקל לבנק. אני שואל מה זה, אומרים לי: לא, מה שחתמת זה בגדר המלצה בלבד, זה לא אומר שהאוצר והרשות חייבים לתת לך את זה. זאת אומרת, עבדו עליך בעיניים; החתימו אותך על דברים שהם לא נכונים, הורידו לך בפיצויים קרוב ל-100,000 שקל – לכל אלה שחתמו על ההסכם הורידו קרוב ל-100,000 שקל – ואין עם מי לדבר. כשמתקשרים – בלוף אחד גדול. "על מה אתה מתלונן? אתה עוד עובד, יש כאלה שלא עובדים וזה מה שגם הם מקבלים". זאת התשובה שאנחנו מקבלים. פשוט לא ייאמן.

תודה, משה. אני אתייחס לזה.

דבר נוסף, עם כל הכבוד לקובלנץ ולאנשים הנפלאים האלה, שבאמת עושים את עבודתם נאמנה, לא יכול להיות שעובד של רשות השידור שמגיע לבקש משהו בתאגיד, אומרים לו, תשמע, פה זה לא רשות השידור ואם לא נאה לך תלך הביתה. זו שיטת העבודה, וזה פשוט לא לכבד את האנשים.

אני בטוח שזאת לא הנחיה של המנכ"ל והיושב-ראש.

בטוח שלא, אבל זו השיטה.

ודבר נוסף, יש טכנאים שעובדים היום ש"ת, כלומר כל חודש מאריכים להם את ההעסקה בעוד חודש. חבר'ה, מה קורה איתם? זה לא יכול להיות, אנשים צריכים להביא פרנסה הביתה. אני יודע שקובלנץ העמיד אותם במצב כזה שצריך 20 טכנאים בתאגיד. אבל זה בלוף אחד גדול - - -

משה, תודה, העניין ברור.

- - - של הטכנאים, והיום הם משלמים את המחיר.

תודה, משה, תודה.

לא הבנתי את העניין של ה-70 שקל. אתה מקבל 70 שקל - - - ?

70 שקלים בחודש.

תודה. אני אבקש כמובן התייחסות לעניין הזה. טרצ'יצקי, בבקשה, אבל ממש קצר. משה, השאלה אם זה עניין נקודתי אישי או שזה הכלל. יאיר, בבקשה. בקצרה.

אני יאיר טרצ'יצקי, יו"ר ארגון העיתונאים, הארגון היציג של עיתונאי התאגיד. אני לא אנהל פה את יחסי העבודה מול המעסיק, אבל מכיוון שהדבר עלה אז נגיד משהו. א', בתגובה למה שהמנכ"ל אמר, אין לארגון העובדים שום כוונה לנהל את גוף השידור הציבורי. לנו יש תפקיד, והוא לייצג את העובדים ואת האינטרסים שלהם - - -

אז הוא אמר, אתה השבת לו, הכול בסדר, העניין ברור.

פשוט היה לי חשוב לומר את זה.

עכשיו, יש פה בעיות מאוד קשות, שבגללן גם הכרזנו על סכסוך העבודה. המרכזית שבהן היא בעיה של פיטורים. זה לא שאנחנו חושבים שההנהלה לא צריכה לפטר בכלל, אבל גם בדיבורים מול ההנהלה אנחנו נתקלים לפעמים בדברים שאפילו... אנחנו מייצגים 20 כלי תקשורת, רובם מסחריים, וגם שם לפעמים הרף הוא הרבה יותר גבוה. ברור לנו שהתאגיד בהרצה ומתמודד עם מיליון ואחד קשיים, אבל גם העובדים, במידה מסוימת, הם בהרצה, וההזדמנות שהם צריכים לקבל צריכה להיות ראויה. לא יכול להיות שכל יום אנחנו נקבל פנייה מעובד אחר שמוזמן לשימוע כי מקצצים לו חצי משרה. נכון, יש פה מטרה חשובה, לתת לאזרחי ישראל שידור ציבורי איכותי, אנחנו בעד זה ונחזק את זה, אבל יש פה גם עובדים שצריך להתחשב בהם, קל וחומר עובדים שהגיעו מרשות השידור, שבאו אחרי שכבר פעם אחת הניפו עליהם גרזן בצורה לא אנושית.

אלה דברים שאני משוכנע שבסופו של דבר הם ייפתרו, אבל לדאבוני הכרזנו סכסוך עבודה - - -

תודה, יאיר, אני מבטיח להתייחס לזה. הדברים האלה מגיעים גם אליי, והתכוונתי גם מלכתחילה לפחות שתהיה כאן אמירה בתוך הוועדה לגבי הדברים האלה. תומר שלפניק, בבקשה.

אני תומר שלפניק, מוועד העובדים בתאגיד. אנחנו באמת הכרזנו על סכסוך עבודה, אחרי שמונה חודשים מאוד אינטנסיביים שבהם העובדים באמת קרעו את עצמם, והכול כדי שזה לא יגיע למסך. בעצם העובדים עבדו – עדיין עובדים – בתת-תנאים, במצב של הקמה, במצב של הרצה, ויש תחושה של העובדים ששום דבר לא מתקדם. כלומר, יש משא ומתן עם ההנהלה על הסכם קיבוצי שמתמהמה כבר שמונה חודשים. יש את האוצר, שנותן הנחיות שהן לא נכונות לשידור, הנחיות שעל פיהן אי אפשר לנהל גוף שידור; ובתוך כל זה אנחנו נמצאים במצב של מחסור בתקינה, אנחנו נמצאים במצב שאין תקציב לתאגיד. את כל הדברים האלה עדיין לא רואים על המסך, אבל אלו דברים שכן קורים ולעובדים קשה להתמודד עם זה.

לגבי מה הוועדה יכולה לעשות – אני לא בטוח שמהוועדה הזאת תבוא הבשורה, אבל כדאי שתתחילו לברר אולי איפה הכסף שנעלם בדרך, ואם כן אז למה עובדים צריכים לשלם עליו.

תודה. אני חושב שאמרת בסוף יותר מכל מה שנאמר כאן עכשיו. אבל לי אין את הכלים, אני לא מבקר המדינה, אני רק יודע להגיד בשמי, ובשם כל חברי הכנסת, שאנחנו נעשה את כל אשר לאל ידנו שהתופעות החמורות שהיו ברשות השידור לא יחזרו בשום פנים ואופן בתאגיד. איך אני חוזר ואומר? לא לשם זה עשינו את כל הדרך הזאת; לא כדי שנשמע את אותן טענות - - -

אבל אתה לא נגד עבודה מאורגנת?

בוודאי שלא, עבודה מאורגנת היא עבודה מאורגנת, יש אותה בכל המקומות.

בעניין הזה אנחנו חד-משמעית מסכימים.

אתה יודע מה יפה? גם מנהלי רשות השידור היו עונים ככה.

לא, השאלה - - -

גיל, אנחנו מכירים, לא התכוונתי שעכשיו תתנצל בפניי וכו' - - -

אני לא מתנצל, כי אין לנו על מה.

מה שאני מנסה לומר זה שלא ייווצר המצב שעובדים ממציאים כדי לייצר אווירה כזו, ושאתם לא תתנהגו באופן שלא מצופה מכם. אבל את הדברים האלה אנחנו נעשה כמובן בסיכום הדברים.

רגע, אני חייב לציין שאנחנו בוועד, אנחנו לא המלגזן בנמל, אנחנו מבקשים בעיקר תנאי עבודה, דברים שיאפשרו לעבוד, כלי עבודה שאין לנו. זה עיקר הדרישות.

גם למלגזן בנמל - - -

שלפניק, אני לא נכנס לזה עכשיו.

אתם צודקים, תומר, אתם צודקים.

גברתי מנציגי המאזינים, בבקשה.

שמי שרון דואק, אני נציגת המאזינים, משמר 88 ובכלל. מכל מה שנאמר אני רוצה לחדד דבר מאוד פשוט. התמונה כמו שמציירים אותה מלמעלה, כמו שמצוירת פה על ידי מנכ"לים וכולי, היא לא התמונה שנמצאת למטה.

מהי התמונה בעינייך?

אני נמצאת כבר חצי שנה כל יום שלישי מול משרדי התאגיד עם עוד חבורה של אנשים שכל פעם מתחלפים. אנחנו מוחים מול משרדי התאגיד. ואני פוגשת את השדרנים, אלה שנפלטו מרשות השידור וכרגע נמצאים בתאגיד – והתמונה היא עגומה. כי אנשים שנמצאים שם אומרים שכובלים להם את הידיים, לא מתייחסים אליהם בצורה נאותה, מפטרים אותם או גורמים לפיטורים שלהם ואז מביאים כוח אדם חדש ומתקצבים אותו ביותר - - -

- - -

ילנה, אני תכף אאפשר לך.

זה פשוט מזעזע מה שקורה שם.

ילנה, אני אמרתי שאני אאפשר לך לדבר.

ממה שני קראתי בוועדה הקודמת הייתה התחייבות להעסיק לפחות 51%, ומתוך 25 שדרים 13 שדרים מרשות השידור פוטרו או הובאו לפיטורים או לא הועסקו, שזה יותר מ-50%. אני מדברת רק על 88. רוב שאר השדרנים, המשרה שלהם קוצצה, הם הועברו מתכניות יומיות לאוף-פריים-טיים, לתכניות ליליות פעם בשבוע, שזה פשוט לא הגיוני. הם גם לא יכולים לערוך את המוזיקה שלהם בעצמם, וגם תנאי העבודה שלהם הורעו, מה שגורם להם לרצות להיפלט מהמערכת. בעצם מה שאני רואה כאן, וגם כל המאזינים מרגישים את זה באוזניים שלהם, זה שבצורה שיטתית, במקום לקלוט את עובדי רשות השידור במערכת - - -

תודה. ילנה, תתפסי מקום, כדי שאני אאפשר לך לדבר. אני - - -

אגב, נחמן שאל למה כל כך הרבה זמן "בהרצה" - - -

אני תכף אשאל את המנכ"ל מתי זה יסתיים.

זה כדי שיוכלו להשחיר פרוטוקולים, כי מסתבר ש - - -

חברות וחברים, בבקשה. אני כמובן אאפשר - - -

הנה הפרוטוקולים המושחרים.

אבל זה קשור להרצה?

כי ההרצה מאפשרת - - -

ממש לא.

גיל, גיל, גיל. אני רק רוצה לומר לגברתי - - -

רק משפט אחד.

מי אדוני?

שמי תומר, אני עם שרון, גם מהמאזינים לשעבר של 88. ועדת הכלכלה קבעה לפני שלוש שנים להמשיך במתווה שאותו - - -

אני אזכיר לך שאני העליתי את הנושא.

נכון. רם לנדס קבע ואמר: 88, קול המוזיקה ורשת ג' – לא לגעת. וזה לא קרה.

תודה, חברים. אני רוצה לומר שאין לי שום כוונה להתעסק עם התכנים, כי בסוף-בסוף המבחן הוא - - -

זה לא תוכן, זה פלורליזם. סליחה שאני קוטע אותך, אדוני היושב-ראש, אבל זה פלורליזם, זה מוזיקה חופשית וזה פגיעה באומנים. המון-המון אומנים נפגעים מזה שיש - - -

נתח שלם שלא מיוצג.

זה כמו בגלגל"צ לפני 25 שנה, זה אותו דבר.

תודה. תהיה התייחסות לדברים. ילנה, בבקשה, אבל ממש בקצרה.

שלום, בוקר טוב לכולם, אני ילנה רוטנשטיין, עובדת רשות השידור לשעבר. התקבלתי כצוות; עברנו כצוות "חכם על הבוקר" לרדיו "כאן מורשת", שמעון אלקבץ העביר אותנו כצוות מרשות השידור. ברגע ששמעון אלקבץ קיבל את התפקיד שלו, התחילו להתעלל בנו – גם בתכנית וגם בי. אני, פיטרו אותי מרשות השידור. כאן יושב המנהל שלי ממורשת, שעבדתי איתו כמה שנים, אבי שמידט. הוא תמיד היה מתקשר אליי, אפילו בשיחה פרטית, כדי להגיד לי שאין הרבה עובדים כמוני. אבל לא משנה - - -

לא רק אותך פיטרו, דרך אגב.

מלכיאלי, בבקשה, אין לנו הרבה זמן.

פיטרו, והסיבה לפיטורים... קודם כול, זה מזעזע מה שקורה שם עם העובדים. משה, בגלל שהוא עדיין עובד רשות השידור, לא מספר מה שבאמת קורה שם. מתעללים בהם. במכתב הפיטורים רשום שאני כעורכת של תכנית האקטואליה "חכם על הבוקר" לא ביטלתי אייטם עם יעקב חגואל, שיש לו סכסוך עם האח של מנהלת התוכן לימור גריזים מגן ברדיו כאן מורשת, שי גריזים. יש להם סכסוך מאוד מאוד רציני, ששי גריזים הביא דוחות כספיים לבית המשפט נגד יעקב חגואל ודני דנון, שיש עכשיו חקירה, אני חושבת.

אני לא ביטלתי אייטם. הטעות שלהם הייתה שהם גם רשמו לי את זה במכתב הפיטורים. אין סיבה לפטר אותי, אני עבדתי 24 שעות ביממה. חבר הכנסת אילן גילאון, תודה - - -

אני מעיד שאין עלייך.

תודה רבה. חוץ מזה, יש כאן דוברים שהיו בהלם כשפיטרו אותי. אני 24 שעות הייתי בסביבת - - -

אני מצטרף להלם הזה, היא הייתה מסורה מאוד מאוד.

השתדלתי מאוד. לכאן מורשת תמיד עשיתי יחצנות מעבר לעבודה שלי, ואף אחד לא ספר את זה, לא קיבלתי תשלום על זה - - -

אז למה פיטרו אותך?

עיסאווי, תן לה.

אני אסביר לכם.

משפט. תסיימי בבקשה.

הסיבה מאוד פשוטה: לימור גריזים מגן מהתחלה הייתה אומרת שהיא מקדמת מאוד את מנדי גרוזמן, שזה ה... והוא החליף אותנו בליצנים שבקושי מדברים - - -

זה כמעט דיבה מה שאת אומרת - - -

- - - תכנית אקטואליה יומית - - -

סליחה, גברתי, סליחה - - -

אני מבקשת - - -

שנייה. זאת לא ועדת שימוע - - -

ברור, אבל אני רוצה שתדעו מה קורה.

אבל את לא יכולה להגיד כאן שמות של אנשים שלא נמצאים כאן.

הם לא נמצאים כאן.

הם לא יכולים להגיב.

הם לא יכולים להגיב.

אבל יש כאן את מנכ"ל התאגיד, שחתום - - -

גברתי, גברתי, כמו שאני לא אסכים שהוא יגיד עכשיו את הסיבות - - -

איזה סיבות? אין סיבות. אתה פנית לסמנכ"ל הרדיו, ראית את המכתב שהוא ענה. זה חרטא, נו.

יקירתי, אני לא מתכוון - - -

איחור לאולפן כשאני בקומה הראשונה מחפשת - - -

ילנה, תודה, ילנה.

- - -

ילנה, כיבדתי אותך, נתתי לך את הבמה. ילנה, תודה.

- - - לדבר על הפיגוע שהיה.

ילנה, תודה, תודה.

תודה לכם.

תודה, יקירה, תודה.

עיסאווי, בבקשה, ואחר כך עוברים לעניין ירושלים.

אני רק מוכרח להגיד משהו לגבי ילנה, בבקשה ממך. אני לא מכיר פרטים, אלה דברים שצריכים להתברר; אבל אני לא פגשתי מישהו בתשדיר שהיה מסביר פנים כמוה ושהיה מסודר כמוה.

חברים, אני התערבתי באופן אישי בעניין, זה מסוג הדברים שלא צריך לעשות לו את הפומביות, ואני אומר את זה - - -

לא רק שלא צריך – אסור.

אסור. אילן, אני לא אומר את זה... אני לא רוצה חס וחלילה, אולי מבלי לדעת - - -

- - - ועכשיו תקבל תשובות.

לא, אני גם לא ארצה שהמנכ"ל יאמר כאן... אולי יש פה דבר שעלול להיות פוגעני גם עבורה.

בסדר, נכון.

- - - מה אני עושה?

תודה.

איתן, מה שכן ראוי לפומביות זה שחבר כנסת עשה שאילתה לשר התקשורת בנושא מסוים ברדיו מורשת, ואותו שדר קיבל מכתב פיטורים באותו שבוע.

אני יודע מה אתה מתכוון, ואני מציע לאדוני... ובאמת אני אומר את זה, כיוון שגם אני התערבתי בנקודה הזאת... מה זה "התערבות"? ביקשתי לקבל הבהרות.

עיסאווי, בבקשה. חברים, אני רוצה לסיים בזמן.

אני רואה את הדברים מזווית אחרת, חברים. בואו נקרא לילד בשמו: כל סוגיית הפרישה והעובדים וכל הסוגיה של הקליטה והמעבר – הכול זה קומבינות, והאוצר אחראי. אני חושב שנציג האוצר היה צריך להישאר לאורך כל הדיון, ולא רק הוא אלא צוות שלם. כל סוגיית העובדים, הפנסיה, פנסיית הגישור, הפרישה, התנאים – את זה צריך לשים באוצר, כי האוצר הוא אחראי.

לגבי סוגיית העובדים, אלדד, תראה, אני מודה שהרבה גורמים, הן פוליטיים והן חוץ-פוליטיים, רוצים לחסל את התאגיד. לא מתאים להם. ולכן צריך להחזיק אתכם בכוח. אבל זה לא נותן לכם את הסמכות והרשות ל... כשאני שומע שאין הסכם קיבוצי לעובדים, טענות מעובדים על התעללות, דברים שחוזרים אצל יותר מבן אדם אחד – זה רע. זה רע. אתה לא צריך לקחת את כשלי העבר עם ועדי העובדים ולהתנהג בצורה של "אני אלמד אותם". לא, על טעות אתה לא מגיב בטעות.

יש לך מערך שעלית איתו בצורה מצוינת וחשוב לנו שתצליחו. ההשקעה בתוכן שאתם עושים, הן בערבית והן בעברית, היא מרשימה, ואנחנו רוצים שיהיו לכם יותר תקציבים. אני אומר לך, אני רוצה שיהיה לכם יותר. אבל אסור בשום אופן לקחת את כשלי העבר ולהמשיך את אותה טעות. לפי דעתי צריך לעשות הסכם קיבוצי עם העובדים – היום לפני מחר.

נקודה שלישית, לגבי כאן בערבית, הטלוויזיה. תראה, על פי החוק התקציב היה 20 מיליון שקל של הפקות מקור. חברים, ב-20 מיליון לא מקימים טלוויזיה. אני רוצה שהציבור שלי, תהיה לו תרבות, תהיה לו אפשרות לבנות תרבות, שיראה אותה, יצפה בה ולא ילך לערוצים שאני לא מעוניין שיהיה שם. לשם כך אני רוצה... אני לא אפתח את זה לדיון עכשיו. נעשתה אמנם עבודה טובה ברדיו ובטלוויזיה, אבל התקציב של 20 מיליון לטלוויזיה בערבית זה צחוק מעבודה.

אוקיי, תודה.

איתן, עכשיו אני מבליג, אני מתמקד בסוגיות שדיברת עליהן. אבל הסוגיה של התקציב ואיך לשמור שרשות השידור והשידור הציבורי יהיה חזק ולשמור עליו מכל הפוליטיקאים – חייבים לקיים דיון איך ממנפים את העניין הזה.

יושב-ראש הוועדה, אפשר רק הערה?

לא, לא, לא, די, את כבר דיברת, אני צריך לסיים כבר.

אני רוצה לעבור לנושא של ירושלים. עופר ברקוביץ', בבקשה. בקצרה. אנחנו כבר מכירים בעל-פה את כל ההרצאה, אז תתמקד במה שאתה רוצה להניח על השולחן.

תודה על כינוס הדיון הזה. ממשלת ישראל – אמרתי את זה בעבר – שגתה כשאפשרה אפילו יום אחד של שידורים של התאגיד הזה מחוץ לירושלים. זאת פגיעה קשה בירושלים; הרבה מאוד עובדים לא נקלטו בתאגיד בגלל שעובדים במקום אחר, במודיעין. חלק מהעובדים שנקלטו – ושאלו את זה כאן ולא שמעתי תשובה – עזבו כי הורעו תנאי עבודתם והם לא מסוגלים לחיות את חייהם ולשלב עבודה במקום הזה. המשמעות של התהליך הזה הייתה קשה לירושלים, ואתם מכירים גם את זה שבירושלים סוגרים את מפעלי טבע וגם הפעילות של סיסקו נסגרה. ירושלים עוברת תקופה קשה מבחינה כלכלית, והדבר הזה לא מוסיף.

על פי החוק תאגיד השידור היה צריך להתייצב בירושלים ביולי 2017, עם מרבית עובדיו. ולא רק שהתאגיד לא התייצב ביולי 2017, גם לא נעשו פעולות מעשיות לקדם את התהליך הזה. לדוגמה, תכניות שיפוץ של המבנה בגבעת שאול לא הועברו, לבדיקתי, עד ל-לפני חודשים כדי לקדם את המעבר.

אתמול נפגשתי עם מנכ"ל התאגיד אלדד. אין לי שום דבר נגד אנשי התאגיד וברור לי שהם מנסים לעשות את עבודתם נאמנה והם קודם כול גוף שידור ולא אחראים על נדל"ן, אבל לא יכול להיות שאנחנו מאפשרים את המשך ההתארכות הזאת - - -

עופר, תודה, העניין ברור.

רגע, רגע - - -

משפט אחרון.

אני חושב שצריך להציב יעד ברור ומחייב לתאגיד ולא להגיד להם "תראו מתי אתם מסוגלים - - -

עופר, תודה.

כשמציבים יעד - - -

סוף דצמבר 2018 הם שם.

אני לא מבין למה עד סוף דצמבר 2018 כשהם היו אמורים להיות כאן כבר ביולי 2017. אני חושב שתוך חצי שנה מהיום התאגיד צריך להיות בירושלים, ואם לא – צריך להטיל את הסנקציות הקבועות בחוק. שר האוצר יכול לקנוס אותם, ואני חושב שזה מה שנדרש ממדינת ישראל כדי - - -

תודה. עופר, אני מבין את מה שאתה אומר, ויחד עם זאת אני רוצה שנהיה גם הוגנים. כמי שליווה מקרוב וראה את... אני לא רוצה להזכיר שעיריית ירושלים נתבקשה יותר מעשר פעמים להציב מבנה חלופי, ואלה לא הגיעו, ובסוף הם היו נדרשים למצוא את הדברים האלה לבד.

איתן, כמו שאמרתי למנכ"ל התאגיד אתמול, אני הפניתי מספר נכסים ומתווכים, ולא קיבלתי תשובות ראויות. בעיניי התהליך בצד השני לא קיבל את ההתייחסות הראויה.

הם שפכו זבל באותו בזמן במשרד האוצר.

אנחנו רוצים את הצלחת התאגיד, איתן. ביום שהם יהיו בירושלים הם יקבלו את כל שיתוף הפעולה שנדרש – חניות, עניינים... – אבל שיגיעו לירושלים.

דב, בבקשה. אבל ממש בקצרה.

תודה, אדוני היושב-ראש. שלוש הערות במברקים. הערה ראשונה, צריך להגיד לעצמנו שהניסיון לחסל את השידור הציבורי לא הצליח נכון לרגע הזה. המאמצים לא נפסקו. אנחנו שומעים את שר התקשורת, אנחנו יודעים את עמדת ראש הממשלה, אבל נכון לרגע הזה המאמץ הפוליטי הגדול לחסל את השידור הציבורי במדינת ישראל לא הצליח ועל זה אנחנו צריכים לברך. אני מברך את העוסקים במלאכה, עם כל ההערות שיש לי. טוב שיש לנו שידור ציבורי, חשוב שיהיה לנו שידור ציבורי ואנחנו עוד צפויים למאבקים קשים בנושא הזה, כי זה לא מאחורינו.

דבר שני.

אני רוצה להעיר שכמו רבים גם אני מצטער על 88 אף-אם, גם אני חסר את קרן נויבך בשעה הנורמלית בבוקר, חבל שהעברתם אותה לשעות הצהריים, אבל בסדר, לכולם יש הערות. אני מעריך את העבודה שלכם בתחום יצירות המקור, זה נורא חשוב וחיוני.

דבר שני, העובדים. עובדים רבים נפגעו בתהליך הזה. עובדים של רשות השידור נפגעו. הדברים שמשה אמר מאוד מאוד קשים, ולצערי, משה, אתה לא בודד, אתה לא יחיד.

אני יודע.

יש פערים עצומים בין מה שהבטיחו לכם – וגם לנו, אגב – לבין מה שקורה במציאות.

עובדים מסוג שני, עובדי התאגיד. חברות וחברים, הנכס הכי חשוב של השידור הציבורי זה העובדים שלכם. תנו להם את הכבוד, תנו להם את הביטחון, תנו להם את המעמד – זה הנכס שלכם.

דב, תודה, אני חייב לסיים.

הערה שלישית ואחרונה, אני מצטרף לידידי נחמן שי. מה שקורה עם ארכיון הערוץ הראשון זה פשוט טרגדיה. אלה הם חומרים יקרי ערך, תרבותיים, היסטוריים, תקשורתיים. תעשו מאמץ להציל את זה.

תודה. באמת עושים הכול בעניין הזה.

אדוני, תעלה את הנקודה, כדי שאני אקבל תשובה מהאוצר שגם תהיה לתוך הפרוטוקול.

שמי יאיר שטרן, מנכ"ל התזמורת הסימפונית של ירושלים ורשות השידור. כאשר חוקק חוק התאגיד הייתה בוועדה המיוחדת בראשות חברת הכנסת אלהרר התנגדות חריפה מאוד של האוצר לצרף את התזמורת לתאגיד החדש. האוצר עמד על הרגליים האחוריות. באותו זמן הושג סיכום שהיות והתזמורת לא מצורפת לתאגיד, האוצר במשך ארבע שנים יממן מימון בינתיים את התזמורת במקום רשות השידור, עד שהיא תמצא שותף חדש, ספונסר חדש.

האוצר במשך 2017 העביר את מה שהוא היה חייב להעביר במקום רשות השידור, אבל הדבר הזה נפסק. האוצר טוען שאין אישור חוקי להעביר כספים לתזמורת – ועכשיו היא בסכנת סגירה.

תודה. אני רוצה בבקשה תשובה ממשרד האוצר. ואל תספר לי את הבעיות, אני יודע אותן. תגיד איך אתם פותרים.

אני מיכאל רבזין, מאגף החשב הכללי ממשרד האוצר. כמו שיאיר אמר, אנחנו לא בורחים מאחריות, אנחנו העברנו ב-2017 את השנה הראשונה מתוך ההתחייבות של המשרד לארבע שנים. כרגע קיימת בעיה בתשתית החוקית שבגינה אנחנו לא יכולים להמשיך להעביר את הכסף לתזמורת. בדקנו הרבה אפשרויות, בדקנו אפשרות של מנגנון תמיכה דרך משרד התרבות, וגם האפשרות הזאת נפסלה. בדקנו גם אפשרויות אחרות, אבל כרגע מבחינתנו לא קיימת תשתית חוקית להמשיך להעביר את הכסף.

סליחה, אני אגיד את זה ככה. אנחנו נעביר חקיקה - - -

נכון - - -

נחמן, תן לי.

זאת חוצפה. זאת חוצפה שאין כדוגמתה.

ברור.

אין לי מילים לתאר את זה. אני גם אוציא מכתב כזה לכל הגורמים שעוסקים בתחום המשפט. זו משפטיזציה. זה מה שאני מתכוון. היה סיכום וחובתכם הייתה לתת לזה מענה, אם בחוק ההסדרים אם בכל תהליך אחר.

לגמרי.

זה לא משפטיזציה, אדוני. הם היו צריכים לדאוג למקור חוקי.

אי אפשר לבוא ולהשתמש מולי במשפט כדי למנוע תהליך. זה לא מקובל עליי, לא בבית ספרי. התחייבויות שאני נתתי כאן והייתי חלק מהתהליך הזה... אני לא אתן למצב הזה שיקרה. אני רוצה לראות שמישהו יאפשר לתזמורת להיסגר, אני רוצה לראות.

גברתי, בבקשה, אבל ממש בקצרה, כי אני חייב לסיים, על פי הכללים של הכנסת.

במובן מסוים אני מאוד שמחה שקיבלתי את זכות הדיבור אחרונה, כי דיברנו פה על הרבה מאוד פרטים, וכדאי לזכור שבסופו של חשבון שידור ציבורי נשען על אתוס. הוא נשען על אתוס של אמון ציבורי בכך שהתפקיד שהעיתונאים של השידור הציבורי ממלאים הוא תפקיד חשוב.

אני, בהתנדבות מלאה, עמדתי בראש צוות של מומחים, שכלל גם עיתונאים של התאגיד, שכתב את תקנון האתיקה, שאושר אחר כך כמקשה אחת על ידי מועצת התאגיד. תקנון האתיקה הזה מדבר באמת על המחויבות לאמינות של המידע שמוצג לציבור ולדיוק ולשלמות שלו. הוא מדבר על האיזון בין החובה להביא מידע שלם בפני הציבור לבין הגנה על זכויות מושאי מידע – פרטיות ושם טוב של אנשים. וכמובן – הקפדה על פרקטיקות עיתונאיות מקצועיות ועל היישום שלהן.

נכנסנו לנעליים גדולות מאוד וארוכות מאוד, הנעליים של מסמך נקדי. בחרנו לייצר קוד שמוריד הרבה מאוד אחריות אל העיתונאים. אנחנו מבקשים מהם – ולכן גם ניסחנו את הקוד בצורה כזאת – לשים לב ולשקול את השיקולים האלה.

משפט אחרון, אני חייב לסיים, יקירה, על פי דין. אני מתנצל.

התאגיד נמצא עכשיו בתחילה של תהליך של הטמעה ויישום של הקוד האתי, ואני מאוד מקווה שהעבודה על האתיקה העיתונאית תגרום לתאגיד מה שהוא בעצם היה צריך לעשות, מה שהשידור הציבורי היה צריך לעשות מאז ומעולם – לסחוב את שאר השוק יחד איתו כלפי מעלה, ברמה של החזון של איך - - -

תודה, אני רוצה לסכם. חברות וחברים אני חייב לסכם, כי על פי כללי הכנסת - - -

- - -

סליחה, ילנה, די.

אי אפשר, אתם לא מבינים, יש כאן - - -

ילנה, די. תוציא אותה. ילנה, די, נו באמת, גם רוצים לעזור וגם את... באמת.

מי רוצה לעזור?

תודה רבה, ילנה. ילנה, תודה.

אני רוצה לסכם את זה כך. קודם כול, לברך את התאגיד. בסוף-בסוף יש חבלי לידה, בזמן שכולם פוקחים עיניים כפי שלא פקחו על אף אחד, וגם זה צריך שייאמר. תומר מעלה את הבעיות, העובדים מעלים את הבעיות, אבל בשורה התחתונה יצאתם אל הדרך עם לא מעט בעיות – וגם אמר את זה חברי דב חנין – ועדיין ממתינים לכם בדרך אנשים וגישות שירצו לפגוע בכם. צריך שגם אתם, העובדים, תדעו את הדברים האלה.

חברות וחברים, קחו בחשבון – כל העיניים נשואות אליכם. יותר מדי דיבור של פגיעה בעובדים, התעמרות או כל מיני פעולות כאלה ואחרות מונחות לפתחנו. וזה לא מתקבל על דעתנו שדברים כאלה יהיו בעוצמות האלה. ואני יודע לנטרל ואני יודע גם להוציא את אשר צריך שינוקה מתוך התהליך הזה.

עכשיו, אני לא נכנס למשא ומתן, זה לא תפקידנו, אבל צריך לקחת את זה בחשבון. ואני אומר לכם, תומר וטרצ'יצקי, שאני מכיר את אחריותכם לעניין הזה: זה הבית שלכם, ואתם אפילו לא מבינים עד כמה הבית הזה בסכנה. אני אומר את זה כי יש לנו גם דיונים נוספים במקומות אחרים על עולם הטלוויזיה בכלל.

אנחנו רוצים שזה יהיה הבית שלנו.

תומר, אני לא ביקשתי שתאמר לי את זה, אני רק שם את הדברים כאן. אני לא שם את זה כדי להחליש את דעתך, אלא כדי לשים את הדברים בצורה מאוד ברורה.

אני גם רוצה לדעת – ונוציא על זה פנייה בכתב – האם הסיפור של משה הוא סיפור אישי או סיפור שצריך לתת עליו את הדעת לרוחב היריעה. אני אומר זאת בצורה ברורה. אני ארצה בכתב גם את הדברים בנוגע ל-88. אני ארצה את ההתייחסות. אינני מתכוון להתערב בעניינים האלה. לא פחות מכם הייתי מהמכורים ל-88, ואת יודעת מה, אני קצת מתחיל להתרגל למתכונת החדשה.

תחשוב שאת השיר שאתה מקריא בתחילת הוועדה מישהו צריך לבחור לך - - -

לא, לא, לא, בבקשה לא. בעניין ירושלים אני ארצה לוח זמנים מפורט. נגמרו הסיפורים, אני רוצה לוח זמנים מפורט. אני רוצה גם לוח זמנים מפורט לגבי הדיגיטציה. ועוד דבר אני מבקש: על פי אילו כללים אתם מוכרים חומר מהארכיון.

ההקלטה הופסקה בשעה 11:00, לפני תום הישיבה.