ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-24OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 630

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י"ז בכסלו התשע"ח (05 בדצמבר 2017), שעה 14:00

הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון), התשע"ח-2017 (מ/1157)

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

סמנכ"ל בכיר מינהל ותנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - אבנר פלור

מרכזת בכירה כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - לנה גרשקוביץ

עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - דוד טמיר

ראש תחום כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - אליאס עזאם

מנהל בכיר, אגף הרכב ושירותי תחזוקה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - משה ויצמן

משפטן במח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - דרור וגשל

יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי - מרים סלומון

יו"ר חטיבת יבואני צמ"ה, איגוד לשכות המסחר - עמוס ברהמס

הנדסאי - דן תחבורה ציבורית, מפעילי התחבורה הציבורית - אלעד שרביט

מנהל תפעול והדרכה - דן תחבורה ציבורית, מפעילי התחבורה הציבורית - רוני גורל

נשיא, איגוד יבואני הרכב - יעקב אנוך

מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב - יעקב יהודה רודד

מזכיר וועד רכב, איגוד השמאים - אביב בן אברהם

יו"ו וועדה מקצועית ארצית רכב, איגוד השמאים - אורי גורביץ

יו"ר ענף רכב, איגוד השמאים - יהודה יגן

מנכ"ל שלמה סיקסט - דידי רוזנפלד

יועץ תקשורת, איגוד יבואני הרכב - רון ורון

מנהל קשת ליס, חברות ליסינג - רון מלכה

מנכ"ל משותף, גלובל אוטו מקס בע"מ - חיים לוי

מנכ"ל משותף, גלובל אוטו מקס בע"מ - ינון עמית

יועץ משפטי שלמאמיליה קארס וחברות נוספים, יבואני כלי רכב - רועי ארפי

יו"ר ארגון תנו יד לחרש - משה בר

מוזמן/ת - סמדר אונה

מוזמן/ת - דן מיכאל קדרון

מוזמן/ת - אלעד נצר

מוזמן/ת - איתי בוימן

מוזמן/ת - נוגה נחליאלי

מוזמן/ת - איימן קשקוש

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ ), מייצג/ת את איגוד יבואני הרכב בישראל - נועה גונן

שדלן/ית (משרד עורכי דין -פישר בכר חן וול אוריון ושות' ), מייצג/ת את כלמוביל - יורם בונן

שדלן/ית (משרד עו"ד צמח שניידר ושות'), מייצג/ת את איגוד יבואני הרכב בישראל - סיגלית בן ששון

שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה ), מייצג/ת את איגוד המוסכים - מיכאל שאינסקי

איתי עצמון

לאה ורון

שרון רפאלי

הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון), התשע"ח-2017 (מ/1157)

שלום לכולם, גברתי מנהלת הוועדה, יועץ משפטי, רשמת, דובר, חבר הכנסת, אורחים נכבדים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. יש כאן אנשים שאני מאוד שמח לפגוש בהם. על סדר היום הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות רכב.

איפה אנחנו אוחזים? משרד התחבורה, בבקשה.

אנחנו בתיקון הראשון בחקיקה הראשית. הבאנו כמה נושאים סביב תיקון החקיקה שהם מפריעים להמשך התיקון, לדוגמה: הגדרנו שרכב חדש הוא עד 150 קילומטר, ובמשאית זה לא יכול להתקיים. יש פה תיקונים - -

מה הנושאים?

זה רק הסבר כללי כדי להבין איפה אנחנו נמצאים.

אני מבקש שתשים את המסד בלי להיכנס לרזולוציות. פשוט תגיד, תגובה א', ב', ג' – מבקשים לתקן את אלה. שנתכתב עם המציאות הזאת.

אני היועץ המשפטי לאגף הרכב במשרד התחבורה. כמה תיקונים מידיים שביקשנו לבצע בחוק בכמה נקודות שהן מהותיות לעבודה: הנושא הראשון הוא הגבלה של 150 קילומטר שהיא הגבלה על ייבוא של רכב חדש ורכב שנרשם במדינת חוץ - -

זאת אומרת הכותרת של הנושא זה הגבלת ייבוא על רכב?

הגבלת היקף נסועה בייבוא רכב חדש.

אוקיי. הנושא השני?

הנושא השני הוא יבואן זעיר שאנחנו רוצים לאפשר לו ייבוא שעד היום הוגבל לסוגי הרכבים המפורטים בסעיף 33(א) לחוק.

עד היום הוא הוגבל לרכב פרטי - -

יושב-ראש הוועדה ביקש לא להיכנס לרזולוציות של סעיפי החוק. לומר בעשרה משפטים מה עיקרי הצעת החוק.

עיקרי הצעת החוק: א', שהיות שאחת המטרות של החוק היא קידום הנושא של התחרותיות במהלך השנה היו הרבה נושאים שעלו לנו שהם מגבילים ומהווים חסם. אנחנו העלינו פה כמה נושאים שנציג אותם שרוצים לפתוח את התחרות. אחד הנושאים הוא שרוצים לאפשר ליבואן זעיר ייבוא של משאיות ואוטובוסים שהיום לא מאושר; הנושא השני שאנחנו רוצים גם עבור יבואן זעיר וגם ייבוא של רכב משומש עד 12 חודשים במסגרת הוראת השעה.

לאותו יבואן זעיר.

בנוסף יש כל מיני תיקונים קלים. למשל אמרנו שבעניין משאיות ואוטובוסים היות שמדובר בהתקנות בכל מיני מקומות, ומכיוון שהוא מחויב בנסיעה בחו"ל וכולי רצינו שלא תהיה הגבלה על נסועה.

כי בעצם היא לא רלוונטית לסוגי הרכב האלה?

נכון. זה יותר ברכב הפרטי. זה ברמה הכללית, ואנחנו ניכנס לעומק.

הערות כלליות להצעת החוק שמונחת כאן.

אני עורך דין, ואני מייצג כמה יבואנים זעירים. מבחינתי הדבר העיקרי שאבנר אמר עכשיו בחצי נשימה, ועליו יקום וייפול התיקון הזה, זה השאלה האם אפשר יהיה לייבא בייבוא זעיר רכב מסוג M1 עד 12 חודשים מיום הייצור ללא הגבלת קילומטרים ובלי קשר ל-30 יום מהרישום הראשוני.

אתה מחזיר את הדיון - -

זה אמרתי, אלה סעיפי החוק.

מה הבעיה שלך עם השאלה של העורך דין?

הוא מחזיר את הדיון לשאלה, למה היה 150 קילומטר.

אתה יודע מה אדוני מבקש? שכל פעם שאתה תשאל שאלה כיוון שלא היית אני אשאל את אדוני למה אדוני מחזיר אותי.

אני לא הייתי? הוא לא היה.

זה שלא הייתי זה לא אומר כלום, אדוני. יש פה הצעה לתיקון חוק. אתה קראת אותה או לא?

תסלח לי, אתה חדש פה? אל תשכנע אותי שאתה חדש. אני רואה שאדוני מתפרץ כאילו הוא בבית.

אני אנסה להגיד משהו אחר לדידי. להפך, אני בא לקראתך. אני אומר לדידי שיבואן זעיר זה מהחוק החדש, ולכן הוא פה. הוא לא יכול היה להיות פה קודם.

בוא נגיע לסעיף.

אני חושב שאתה צודק. בבקשה, בואו נתחיל את הקראה.

לפני שאתה מקריא אני רוצה לומר שבפני הוועדה מונח נוסח שכולל כמה תיקונים, חלקם בעקבות הערות שהעברתי אליכם בנפרד מבעוד מועד בשבוע שעבר. יש הערה מהותית שלי שאני חושש שהיא לא באה לידי ביטוי מלא בנוסח שמונח כאן, שנוגעת למחויבויות שיחולו על היבואנים הישירים שמחויבים, לפי החוק, לטפל בכל רכב מתוצר - - - שמיובא על-ידי יבואנים עקיפים ו- - -

אתם ביקשתם לצמצם את חובות היבואנים הישירים, ולדעתי יש כאן קושי גם בעצם הצעת הצמצום וגם בהשלכות של ההצעה הזאת על סעיפים נוספים בהצעת החוק. אני מציע שלכל הפחות בסעיף הראשון שנוגע לנושא הזה, נדלג עליו.

בסדר גמור. אתם תרצו שנתייחס לנקודה הזאת כבר עכשיו או כשנגיע לסעיפים?

אני בשם איגוד ארגוני הרכב. אם יורשה לי רק, מבחינת הצגת הדברים על-ידי איתי, אני לא חושב שאפשר לקרוא לזה צמצום של החובות; מכיוון שהחובות שהיו עד היום התייחסו לרכבים מהסוג שניתן היה לייבא עד היום.

מאותו תוצר - -

אבל רכבים מסוג מסוים מאותו תוצר.

מה זאת אומרת "מסוים"?

ההגבלה היא לגבי יבואן זעיר.

אבל החוק מגביל את סוגי הרכבים שאפשר להביא. כלומר באותו חוק יש הגבלה של סוגי הרכב, ואז הגבלה לתוצר בהגדרה זה הגבלה לאותו סוג.

ההגבלה של הסוג היא לגבי יבואן זעיר, לא לגבי - - -

נכון, ברור. משעה שלא יכולים להיכנס למערכת רכבים מסוג מסוים אז בכלל לא התעוררה השאלה, האם אפשר או אי אפשר לטפל בהם. כל מה שאני רוצה לחדד בשלב המקדמי הזה זה שמדובר בסוג חדש של רכבים שמעולם לא התעוררה השאלה, האם אפשר או אי אפשר לטפל.

אדוני היושב-ראש, קודם כול לגבי היבואן העקיף זה היה אפשרי. אני לא רוצה לחזור לסעיפים המהותיים של החוק. כי עכשיו אתה נוגע סעיפים המהותיים של החוק. זאת לא הכוונה. הכוונה הייתה לתת מענה, כמו שאמרתי. תיקוני החקיקה האלה, כמו שאתה יודע מחוקים של למעלה הבעיה היא למעלה מ-250 סעיפים.

- - -

הבעיה שנתקלנו בה היא לדוגמה, אם אני לוקח רכב מתוצר "רנו" שיש לו היום שני יבואנים ישירים: האחד כשהוא מייבא רכב פרטי, והשני כשהוא מייבא משאיות. שלא יהיה מצב שמי שאמור לתת ליבואן משאית שירות הם שניהם. רק אחד מהם. מי שמייבא משאית אמור לתת לו את המענה של האחריות וריקול ולא זה שמייבא את הרכב הפרטי.

הבעיה היא שמה שנאמר כאן לא בא לידי ביטוי בהצעת החוק.

זה לא בכתוב. נהדר מה שהוא אומר. כהצהרה זה - - -

הבנתי. אבל, סליחה, אני לא מתפלא, מה העניין? משרד התחבורה תמיד בא לעשות פה השלמות.

אנחנו לומדים הרבה בוועדה, וחשוב - - -

גם אנחנו לומדים מכם. פתחתם לפני עולמות חדשים.

נכון. כמו שאמרת יש פה חוכמת - -

נכון. היבואנים הם הכי חכמים כי עד עכשיו אף אחד לא מצליח לייבא חוץ מהם.

אם תרצה אנחנו באנו מוכנים לומר מה נעשה עד כה.

נתקדם קודם עם החוק שלפחות מה שאנחנו מצליחים לקדם, נצליח. הבנו כאן את הנקודה. הכוונה שלך רצויה, והמעשה פה עדיין לא - -

- - -

צריך לראות שהדברים באמת מתכתבים עם הכוונה. כן, בבקשה, בואו נתחיל.

הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון), התשע"ח-2017

את סעיף 1 להצעת החוק אנחנו משאירים מאחר שזה נוגע לסוגיה שהציג אבנר. אנחנו כרגע לא נתייחס אליו.

תיקון סעיף 32

2.

בחוק העיקרי בסעיף 32 –

בפסקה (5)(ב), במקום "ומספר" יבוא "ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג 1M, רכב מסחרי מסוג 1N או רכב מסוג L – מספר";

בפסקה (6)(ב)-

בפסקת משנה (1), בסופה יבוא "ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג 1M, רכב מסחרי מסוג 1N או רכב מסוג L – מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150";

בפסקת משנה (2), במקום "ומספר" יבוא "ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג 1M, רכב מסחרי מסוג 1N או רכב מסוג L – מספר";

למעשה, שלושת התיקונים שאנחנו מציגים כאן מתייחסים להגבלת היקף הנסועה ברכב חדש וברכב שנרשם במדינת חוץ, ואנחנו מחילים את הגבלת היקף הנסועה אך ורק לרכב מסוגים: M1, N1 ו-L שלגביהם היא רלוונטית.

אני יכול רק להשלים את ההסבר שלך. בעצם הסעיף שאתם מתקנים נוגע לתנאים לייבוא רכב, למתן רישיון רכב ליבואן. אין סוגי רכב. כל סוג של יבואן יוכל לייבא.

ואתה מדבר על רכב חדש, ואתה לא מגביל שום מספר - -

רגע, לכן אני מציע שתשלים את ההסבר שלך, ותגיד לגבי כל פסקה לאיזה סוג יבואן אתם מכוונים, ומה התיקון מהותי לגבי אותו יבואן.

פסקה (1) - - - (5)(ב) מתייחסת ליבואן ישיר כשהרכב הוא רכב חדש, ומספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150. אנחנו מתקנים את זה, ואומרים שהגבלת היקף הנסועה תחול רק אם הרכב הוא מסוג M1, N1 או L.

בפסקה הבאה אנחנו מתייחסים ליבואן עקיף. זה פסקה (2)(א) של התיקון לחוק שמתייחסת לסעיף (6)(ב)(1) שמתייחס לרכב חדש. ביחס לרכב חדש שמייבא יבואן עקיף אנחנו קובעים גם כן שהגבלת היקף הנסועה תחול אך ורק על רכבים מסוג M1, N1 ו- L.

הפסקה האחרונה זה פסקת משנה (2) זה יבואן עקיף שמייבא רכב שנרשם במדינת חוץ, וגם לגביו אנחנו מחילים את הגבלת הנסועה.

אז הוא לא חדש.

זה רכב שנרשם במדינת חוץ.

הוא חדש או לא חדש?

חדש.

על-פי ההגדרה בחוק, זה רכב שנרשם במדינת חוץ בטרם חלפו 30 ימים ממועד הרישום שלו ועד המועד שבו הוא - - -

אדוני היושב-ראש, מבקשים פה להעביר שאוטו עם 100 אלף קילומטר, ובלבד שלא חלפה שנה - -

לא.

מה לא? אם לא הגבלת ב-150. פה הגבלת ב-150, תגביל פה ב-300 או ב-500.

דידי, יש עוד סעיפים. אתה מתחיל מהקומה העשירית.

פשוט שיקרא את ההגדרות של החוק.

שני הסעיפים האלה מתייחסים לשתי קטגוריות: א', רכב חדש שצריך עד 150 קילומטר; והשני, רכב שנרשם במדינת חוץ ולא עברו 30 ימים מההשתה – למה הוא רושם את הרכב בחו"ל כדי לייצא אותו. זאת הכוונה.

עד כאן הכול בסדר. הגבלת את זה ל-150 – נהדר. עכשיו אתה בא לוועדה ואומר, שאתה לא יכול להגביל ל-150 בגלל משאיות, אוטובוסים וכדומה. אני עוד לא עונה אם זה בסדר, אבל גם אם זה נכון מה שאתה אומר אז אתה לא מגביל אותו לכלום? אתה משאיר את זה פתוח ל-100 או 200 אלף קילומטר?

על פניו, לא כדאי להגביל, ואני אגיד גם למה, אדוני היושב-ראש.

בכלל?

לא. לגבי משאיות ואוטובוסים לא כדאי להגביל - -

למה לא אוטובוסים?

שנייה, דידי, תן לו. אתה מרים קרן ורץ לנגוח?

ראשית לא יעלה על הדעת שרכב שהוא חדש או 30 ימים מההשתה הגיע ל-100 אלף או ל-150 אלף קילומטר. שנית, ניסינו באיזשהו מקום גם לצמצם. כי למה הגענו למה שהגענו? כי בפעם הקודמת אמרו, 150 קילומטר, ואחרי הדיון אמרו, לא 150 – הוא נוסע 200, 300, 400. אז לכן כל הבעיה שלנו והכמות הגדולה הבעייתית זה רכב פרטי.

לגבי משאיות ואוטובוסים לא יעלה על הדעת שאני אגביל אותו ל-5,000, אדוני היושב-ראש, ובעוד כמה חודשים אני אגיד ש-5,000 זה לא מספיק.

אתה רוצה שמי שייבא אותו ייבא אותו לפחות אחרי 30 יום מיום רישומו?

- - - רכב חדש שאתה רוכש אותו - -

עד 150.

או רכב שנרשם בחו"ל, אבל 30 ימים מאז השתת הרכב.

מעל 30 ימים אתה לא יכול לייבא אותו.

לא, הפוך.

אני מתרגם מה שדידי מבקש: הוא מבקש שנגביל גם משאיות ואוטובוסים. אנחנו לא רואים לנכון מקצועית להגביל את זה.

לדעתי, שניכם צודקים. ברמה העקרונית אתה לא רוצה אני מבין את זה, אבל מצד שני דידי לא סתם נלחם על סעיף. לא פתאום הוא מתנדב להיות אמא תרזה.

לא. אני מודה.

יפה. קודם כול התקדמנו. אתה יודע שפה מותר. הנקודה שאני מנסה להבין אותה מעבר לאינטרס – תשים את זה בצד וננסה להתמודד עם המציאות כפי שהיא. תיאורטית יכול להיות מצב, ואתה יכול להגיד לי שלא, שרכבים כאילו חדשים, מישהו השתמש בהם – הוא אומר, יש ישראלים פראיירים שקבעו חוק חדש בלי הגבלה, בוא נפעיל אותם, ונמכור אותם אחרי 20 יום. ואז השתמשתי בהם. במקום שהם יעמדו פה כאבן שאין לה הופכין הרווחתי 20 יום, ועשיתי כמה אלפיות.

באירופה.

כן. אני הבנתי מה שאמרת. אני רוצה למצוא את מאזן הביניים בין מה שאתה אומר לבין מה שהוא אומר. כי ממה נפשך? אני חושב שצריך שיהיה איזשהו קו.

המשאית והאוטובוס נמכרים בדרך כלל לחברות ולא לאדם הפרטי. בדרך כלל כשאתה יוצא מנקודת הנחה שזה נמכר לחברה, יש פה בעל עניין שמבין קצת ברכב ויודע מה הוא קונה. זה לא אזרח ולא הגברת מחדרה.

הבנתי.

מצוין מה שהוא אומר.

אני רוצה שתסביר לי עכשיו, דידי, מה האינטרס שלך פה. לא במובן - -

במקרה החד-פעמי הזה אין לי אינטרס אישי.

לא אישי.

ציבורי.

אין לנו שום אינטרס לייבא רכבים כאלה.

בשלב הזה.

אני מדבר על הרגע הזה.

כל הדיונים ישבנו פה – למה הגבלנו - -

אבל הוא צודק בעניין אחד.

במה?

ההגנה המרכזית צריכה להיות בראש ובראשונה לאדם כמוני - -

נהדר.

- - שפותחים לו קופסה. יכול להיות שכבר טחנו לו את הצורה.

אז עכשיו מה אתה אומר?

- - שיודעת בדיוק מה לעשות ומה לא לעשות. אומרים לי, זה חדש. אם אין לי המישהו הזה אין לי מושג. אני אפילו לא יודע איפה לשאול את השאלה. לעומת זאת, אוטובוסים ומשאיות – נכון, אתה יכול למכור גם לפרטים, אלא שההבדל - -

לא לפרטי, לבן-אדם בודד.

כן, התכוונתי לבן אדם בודד. ההבדל הוא שלהערכתי נהג משאית או נהג אוטובוס, אפילו עם האדם הבודד והפרטי הוא בתחום. זה לא שבן אדם בא, סיים את הצבא, החליט לקנות משאית, והתחיל לנסוע בה.

הוא גם יודע מה מוכרים לו.

מה אתה אומר עכשיו? אתה אומר, בוא ניסע לאירופה, נרשום משאית או אוטובוס היום, נפעיל אותו באירופה 29 יום, נקרע אותו במנוע, ונביא אותו לפה כמו מה?

ומי יקנה אותו?

בעל האוטו. אז זאת אומרת שאתה שם מכשול בפני הציבור.

- - -

רגע. בבקשה, שם ותפקיד.

יהודה רודד, איגוד יבואני הרכב. גם לי אין עניין.

- - -

אני רוצה רק תיקון – אנחנו מייבאים אוטובוסים. שלא יהיו אי הבנות. אחת הקבוצות של קבוצת "שלמה סיקסט" מייבאת אוטובוסים.

אני ידעתי שבסוף - - -

גילוי נאות.

לגבי אוטובוסים ומשאיות – יבואן ישיר ויבואן עקיף שקונים מיצרן רכב או מסוכן את השלדה או את האוטובוס הכוונה היא להביא אותו לארץ. הוא לא נוסע. למרות שגם אנחנו בשלב מסוים הצענו להגביל קילומטרים, אבל זאת לא הנקודה. כאשר קונים היום שלדה, ואני רוצה להרכיב עליה מערבל, ואני קונה את השלדה בגרמניה, ומרכיב את המערבל בספרד – תעשו חשבון; או אוטובוס שאני קונה את השלדה שלו ב"מן", ושולח ל"איזייר" בספרד לעשות את המרכב זה על-פי מפרט.

אתה שולח ברכבת.

דידי.

דידי, אתה יודע שזה לא נכון.

נוסעים על זה. שאסי - -

יש לי הפתעה בשבילך.

הוא מקצוען יותר ממך.

כנראה.

אם אדוני היושב-ראש נותן ציונים - - - אני מרים ידיים.

ידעתי שאדוני לא יעמוד בזה.

זה נרשם בפרוטוקול. איך אני יכול להסכים?

אני רוצה לתקן. יהודה הוא מקצוען, ואתה לפחות כמוהו.

גם זאת, אדוני היושב-ראש, הגדרה שאני לא יכול להסכים לה.

לפרוטוקול – זה בצחוק.

מי שמביא משאית או אוטובוס משומשים הופך ליבואן זעיר בתנאים אחרים.

נכון. אני מתחבר גם לחלק הראשון שנהג משאית ונהג אוטובוס הם לא בדיוק האנשים שמתחילים לנהוג מיד, וקנו אוטובוס כי אבא אמר להם שכדאי להם להיות נהג אוטובוס או נהג משאית. בדרך כלל אלה אנשים שבאים ומכירים את התחום, עבדו כמה שנים במערכת. הם מבינים, הם יודעים. זה לא כמוני. אם אני מגדיר את עצמי כאדם הסביר במובן של רכישת רכב יכולים למכור לי מה שאתה רוצה. כמו מיצובישי אאוטלנדר שקיבלנו מהכנסת – הוא נראה הכי יפה בשכונה עד שהוא מתחיל לנסוע.

לא התייעצת עם יועצים.

כשקיבלתי את האוטו מהכנסת במסגרת הליסינג זה היה בדיוק חג הקורבן, והייתי בסיור במגזר הערבי בצפון. אני מתחיל לנסוע, והאוטו לא סוחב. התקשרתי לאחראי הרכב כאן גבי, ושאלתי אותו, יש באוטו לחצן של טורבו? האוטו לא נוסע, לא עולה.

אבל תגיד מאיזה אוטו ירדת?

נכון. ירדתי מה"אופל זפירה" המכוער - -

אבל תותח.

נכון.

שכחת שאתה בחג הקורבן. שחטו לך.

אוקיי.

אני מתחבר לדברים של מה שיהודה רודד אומר. לדעתי, המציאות מתכתבת יותר עם הדברים שהוא אומר. תוסיף לזה שבדרך כלל מדובר באנשי מקצוע שמבינים עניין. אתה יודע מה, אם יש נהג משאית שהצליחו למכור לו לוקש מגיע לו.

או שילך לקצין הבטיחות.

אני אומר, נהג משאית – לדעתי, הוא לא יספר לאף אחד בגלל הפדיחה.

הוא נותן את האוטו אחר כך - -

אתה קצת נסחף. אבל למרות זאת הם רצו להציע הצעה.

רק כדי להשלים את מה שאתה אומר – סעיף 55 לחוק מציין שיבואן מסחרי חייב לדווח ללקוח את מספר הקילומטרים מרגע הייצוא. כלומר גם אם היה ניסיון להסתיר - -

בכל מקרה הוא צריך.

כן, אבל לא הזעיר.

במעמד המכירה מחייבים אותך לרשום את מספר הקילומטרים שהרכב עבר. רוצה – תקנה; לא רוצה – אל תקנה.

קודם כול גילוי נאות – יכול להיות שאתה צודק. אבל הנקודה היא מה מותר לייבא לארץ, איזה זבל מותר לייבא לארץ.

זה לא זבל.

אתה אומר שזה לא זבל.

זה בדיוק מה שאתה מוכר.

סליחה, חברים, אנחנו סיימנו את השלב הפרסומי.

לא אמרתי מילה - -

אמרת "זבל".

תכבו את המדור הפרסומי מעל הראש שלו. עזוב, דידי, גם אנחנו פה יום-יומיים. ואתה, רועי, אל תיפול בפח שלו. אל תתבלבל, השערות הלבנות האלה זה לא סתם.

די, אני מסמיק.

הגענו לפסקה השלישית שמתייחסת ליבואן זעיר.

לפני שאתה ממשיך נצביע על החלק הזה.

על סעיף 2(1), (2) שהוקראו.

נכון.

מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 2(1), (2)– פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 2(1), (2) אושר.

תודה רבה. הסעיף אושר.

במקום פסקה (7) יבוא:

"(7) לעניין יבואן זעיר – אם מתקיימים כל אלה:

הרכב הוא מסוג רכב נוסעים, רכב מסחרי, גרור או נתמך, אופנוע או מכונה ניידת;

כאן אנחנו מבקשים להרחיב את סוגי הרכב שיוכל לייבא יבואן זעיר.

גם רכב פרטי.

רכב פרטי היה עד היום.

בסדר. ההרחבה שאתם רוצים לעשות.

ההרחבה שאנחנו מבקשים זה רכב נוסעים, כולל M2, M3.

יש כאן כבר סנקציות מצד המנהלת.

תאפשר לו לקרוא, תבקש רשות דיבור ותדבר.

תאפשר לו לדבר, ואחר כך תדבר מה שאתה רוצה.

אתה מכיר את ההתנהלות בוועדה, דידי.

אתה רואה שיש שקט באולם.

ורכב מסחרי שזה N2, N3. זאת ההרחבה של סוגי הרכב.

הרכב הוא רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג 1M, רכב מסחרי מסוג 1N או רכב מסוג L – מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;

זה סעיף שאנחנו מחילים על היבואן הזעיר בדיוק את אותה הגבלת היקף נסועה שהחלנו על היבואן הישיר ועל היבואן העקיף.

הוא מתוצר שמיובא על ידי יבואן ישיר;

הוא מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר ולפי תנאים שקבע השר, באישור הוועדה."

יש הערות?

יש לי הערה. אולי המלצה: לגבי רכב מסחרי N2, N3 – במה שיש אצלי בדף הנייר לא מופיע N2, N3. רשום רק "רכב מסחרי". השאלה אם בהגדרות בתקנות התעבורה רכב מסחרי מופיע N2, N3 או פתאום מופיע גם M2 ודברים כאלה. שלא יהיו עם זה בעיות.

ההגדרות קבועות בחוק.

רכב מסחרי זה רכב מסוג N, וזה כולל את סיווגי המשנה 1, 2, 3.

הגדרת סוג רכב בסעיף ההגדרות.

תודה. יש הערות? תודה. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 2(3) – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 2(3) אושר.

סעיף 2(3) אושר.

הסעיף הבא – תיקון סעיף 33. אני אגיד בקצרה למה התיקון מכוון. יש כאן תיקון אחד מהותי. סעיף 33 הוא סעיף ייבוא אישי של רכב. 33(ב) קובע את התנאים לייבוא אישי של רכב, וסעיף 33(ב)(1) קובע שהרכב מיועד לשימושו האישי או המשפחתי, ואם הוא עוסק הרכב מיועד להסעת נוסעים בשכר או להובלת טובין בשכר לשימושו העסקי העצמי. מאז תחילת החוק קיבלנו פניות רבות של עוסקים שמבקשים לייבא רכב בייבוא אישי, ונאלצנו לדחות אותם כי הם לא עונים לשני העיסוקים של הסעת נוסעים בשכר או הובלת טובין - -

אז איזה עיסוק הם רוצים?

- - לכן ההצעה היא למחוק את המילים: "להסעת נוסעים בשכר או להובלת טובין".

דידי שאל לאיזה עיסוק הם רוצים לייבא.

או נוסעים או שכר. מה עוד הם יכולים לעשות? זה כתוב.

הייתה לנו פנייה של מישהו שמוביל ברכב מסחרי לצורך השימוש העסקי שלו, אבל הוא לא מוביל בשכר.

לדוגמה אינסטלטור. יש בעלי מקצוע שביקשו לייבא רכב מסחרי לשימוש העסקי שלהם.

צודק.

לכן במחשבה נוספת לא ראינו סיבה להגביל.

צודק, צודק.

לכן זה התיקון המהותי. אני אקריא את הסעיף: תיקון סעיף 33

3.

בסעיף 33(ב) לחוק העיקרי -

בפסקת משנה (1) המילים "להסעת נוסעים בשכר או להובלת טובין בשכר" – יימחקו;

ולמה הוא מיועד? מיועד לכל דבר בעולם.

לא. הרכב מיועד לשימושו העסקי העצמי.
בפסקת משנה (5) במקום הסיפה יבוא "השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ניתן יהיה לייבא רכב לפי סעיף זה שאינו מתוצר כאמור."

ב-(2) זה תיקון נוסח במהותו, והסיפה לסעיף (5) הנוכחי מתייחס לכך שהשר רשאי לקבוע סוגי תוצרים נוספים שיהיה ניתן, ובעצה אחת עם היועץ המשפטי של הוועדה תיקַנו את הנוסח כך שישקף שהשר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ניתן יהיה לקבוע, ולא סוגי תוצרים.

הבנתי. הערות? תודה.

מי בעד סעיף 3?

הצבעה

בעד סעיף 3 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 3 אושר.

את סעיפים 4 ו-5 לתיקון מתייחסים לסעיפים שמתייחסים לנושא שהבאנו בפתיחת הדיון שנבקש להתייחס אליו בהמשך ולתקן אותו.

אתה מציע שכרגע נדלג עליהם.

נדלג עליהם כרגע, ונביא נוסח מתוקן.

אוקיי. איפה אתה?

אני עובר לסעיף 6 – תיקון סעיף 117. סעיף 117 הוא סעיף שמתייחס לתנאים לקבלת רישיון לסחר במוצרי תעבורה. למעשה, אתם תראו בסעיף 117(ב) שיש כאן בעלי רישיונות שהרישיון העיקרי שלהם הוא רישיון אחר, והם מקבלים את רישיון הסחר במוצרי תעבורה דרך אגב. כלומר הם לא נדרשים לעמוד בדרישות שמופיעות בסעיף 117(א), אלא מעצם העיסוק שלהם ומעצם הרישיון האחר שיש להם לפי החוק. אחד מבעלי הרישיונות שנשמטו בהליך החקיקה זה מישהו בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שאנחנו מבקשים להוסיף. אני אקריא את הסעיף:

תיקון סעיף 117

6.

בסעיף 117 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב) -

ברישה, במקום "בסעיף זה" יבוא "בסעיף קטן (א)";

אחרי פסקה (2) יבוא:

"(2א) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה;".

(1) זה תיקון נוסח.

יש הערות? תודה. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 6 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 6 אושר.

סעיף 6 להצעת החוק שעניינו תיקון סעיף 117 לחוק העיקרי אושר.

התיקון הבא הוא לסעיף 125 לחוק. סעיף 125 לחוק מתייחס למסירת מידע לעניין מוצרי תעבורה שמשווק בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה. אנחנו רוצים במסגרת העבודה על תקנות שהובאו לאישור הוועדה בדיון קודם. אחד הנושאים שעלו בדיון היה מי יהיה פטור מהחובה, והנוסח הנוכחי של סעיף 125 מאפשר למנהל בהחלטה פרטנית "לפטור בעל רישיון לסחר מוצרי תעבורה מהוראות לפי סעיף זה בהתחשב בהיקף פעילותו של בעל הרישיון". לאחר שבחנו את הסעיף הבנו שמכיוון שזה סעיף רוחבי שאמור לחול על כלל השוק שנכון יהיה שמי שיקבל את ההחלטה יהיה השר בתקנות רוחביות, ולהשאיר את שיקול הדעת הפרטני למנהל ביחס לנסיבות מיוחדות שאינן נסיבות של היקף פעילות. אני אקריא כעת את הסעיף.

תיקון סעיף 125

בסעיף 125 לחוק העיקרי –
בפסקה (א)(2) אחרי המילים "באישור הוועדה" יבוא "; בתקנות לפי פסקה זו, רשאי השר לקבוע פטור מחובת הפרסום לפי סעיף זה בהתחשב בהיקף פעילותם של בעלי הרישיון לסחר במוצרי תעבורה."

עכשיו הוא לא צריך את האישור.

לא. אישור הוועדה לתקנות נשאר. - - - כאן שבתקנות, לפי פסקה זו - - - אישור הוועדה - - - ניתן לקבוע עוד הוראות.

לפטור הוא לא צריך את הוועדה. הוא עושה לבד.

לא.

לפטור פרטני הוא לא צריך את הוועדה.

התקנות יאפשרו לשר גם לפטור בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה, על-פי היקף - -

בלי קשר לוועדה.

- - -

אחרי המילים "באישור הוועדה". זאת אומרת התיבה הזאת נשארת.

פסקה (2).

(2) בסעיף משנה (ג) במקום המילים "בהתחשב בהיקף פעילותו של בעל הרישיון" יבוא "בנסיבות מיוחדות."

למעשה, 125(ג) נותן את הסמכות למנהל. מאחר שזאת סמכות שקבועה כיום בסעיף (ג) אנחנו העברנו לקביעה על-ידי השר בתקנות, אנחנו בעצם רוצים להשאיר למנהל סמכות בנסיבות מיוחדות שאינן נסיבות שקשורות להיקף פעילותו של בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה.

כלומר יהיה פטור פרטני. יהיו תקנות פטור, והפטור הפרטני ייוחד לנסיבות מיוחדות.

נכון.

הערות?

עובדים עליכם.

עובדים עלינו? למה אתה חושב?

כי הנסיבות המיוחדות תמיד יהיו מיוחדות בלי אישור הוועדה.

זה פטור פרטני.

בסדר, פרטני לכל אחד. מה זה משנה? קודם היה אישור הוועדה.

הערות? מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 7– פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 7 אושר.

סעיף 7 אושר.

הוספת 125 – אגב הדיון בסעיף 117 שדיברנו עליו קודם שהוספנו את בעלי הרישיונות שמקבלים את הרישיון הנוסף בגלל הרישיון העיקרי, הבנו שמהחוק העיקרי נשמט סעיף מסמיך שמאפשר לשר לקבוע הוראות מיוחדות שיחיל על אותם בעלי רישיונות. למה הכוונה? הכוונה היא שמי שהוא בעל רישיון עיקרי להפעלת מוסך מקבל מכוח סעיף 117(ב) גם רישיון לסחר במוצרי תעבורה, ואנחנו רצינו שהשר יוכל לקבוע הוראות מכיוון שהוא לא מחזיק מנהל מקצועי לנושא של מוצרי תעבורה, והוא לא עומד בכל התנאים לקבלת רישיון סחר במוצרי תעבורה. לכן יהיו הוראות מיוחדות שיחולו על הפעילות שלו כך שתוגבל כפעילות טפלה לפעילות העיקרית שלו כבעל הרישיון להפעלת מוסך.

שתי הערות קצרות: כמובן, הסעיף לא נשמט, אלא פשוט לא הובא על-ידכם בהצעת החוק הממשלתית; שנית, הסעיף מסמיך כאן את השר לקבוע בתקנות חובות נוספות שיחולו על אותם בעלי רישיונות אחרים, אבל התקנות האלה, לפי המוצע כאן, לא טעונות אישור ועדה. מבדיקה של הוראות החוק לעניין פטור, רוב התקנות שעניינן פטור כן טעונות פיקוח פרלמנטרי. אני מציע שאותו עיקרון יחול גם כאן.

זאת אומרת גם אם יש לכם בעיה עם זה, זה מה שיהיה.

העיקר שיהיה איזשהו סעיף מסמיך. זה חשוב.

מה אכפת לך, אתה כבר תתקדם בתפקיד. אתה כבר לא צריך את הסעיף הזה.

אני אקריא את הסעיף.

הוספת סעיף 125א

"תקנות לעניין סחר במוצרי תעבורה בידי בעלי רישיונות מסוימים

125א.

השר רשאי לקבוע הוראות נוספות שיחולו על בעלי רישיונות המנויים בסעיף 117(ב) לעניין סחר במוצרי תעבורה, ובכלל זה מגבלות שיחולו עליהם, וכן רשאי לקבוע כי הוראות סימן זה, כולן או חלקן, לא יחולו על בעלי רישיונות כאמור או יחולו בשינויים כפי שיקבע."

אז איפה שילבת את האישור של ועדת הכלכלה?

זה נתון אישור ועדת הכלכלה.

עכשיו נשלב ונקריא מחדש.

לא צריך להקריא מחדש.

"השר באישור הוועדה".

הערות?

הצבעה

בעד סעיף 8 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 8 אושר.

סעיף 8 אושר.

הסעיף הבא מתייחס להוראת השעה בסעיף 253 לחוק. בסעיף (1) אנחנו מתייחסים לנושא של היבואן הזעיר, והשאלה שעלתה לגבי ייבוא רכב משומש על-ידי יבואן זעיר מוסדרת כאן.

תיקון סעיף 253

בסעיף 253 לחוק העיקרי -

בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילים "כך שבמקום" יבוא "כך שבמקום פסקת משנה (ב) יבוא:

"(ב) הרכב הוא אחד מאלה:

רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג 1M, רכב מסחרי מסוג 1N או רכב מסוג L – מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;

רכב שאינו רכב כאמור בפסקת משנה (1), ושטרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו;";

אני רוצה להפנות את שימת הלב שהתיקון הזה אומר שביחס לרכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ תחול ביחס לרכבים מסוג M1, N1 או L הגבלת היקף הנסועה של 150 קילומטר; וביחס לרכב שהוא לא רכב חדש ולא נרשם במדינת חוץ ההגבלה היחידה שתחול היא הגבלה של 12 חודשים ממועד ייצורו.

במיליון קילומטר.

אתה משוחח עם עצמך עכשיו?

לא. אני משוחח איתכם.

לא הרמת את היד. אתה בעונש.

בבקשה, אדוני, שם ותפקיד.

יקי אנוך, נשיא איגוד יבואני הרכב. לא הבנתי את הסעיף. לא חדש ולא נרשם. איך יכול להיות?

אנחנו מדברים על רכב משומש.

נרשם.

כן.

אז אמרת, לא נרשם. מה כתוב?

"רכב שאינו רכב כאמור בפסקת משנה (1) שהוא רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ".

דידי, אני יכול לאשפז אותך על שיח כזה. אתה מדבר עם עצמך יותר מדי.

חבר הכנסת חאג' יחיא, שמעת מה אמרתי?

אתה יכול לחזור? אבל מול הסעיף כדי שנבין מה השאלה.

בסיפה הוא אמר "רכב משומש שלא נרשם". לא יכול להיות רכב משומש שלא נרשם.

נכון.

אז אני מבקש הבהרה מה כתוב.

חבר'ה, סדרו כוונה. הוא צודק. צריך לתקן את זה, וזה הכול.

זה רכב שנרשם במדינת חוץ, אבל לא עונה להגדרה.

בבקשה, שם ותפקיד.

רועי ארפי, ואני מייצג יבואנים זעירים. זה התיקון הכי חשוב בהוראת הסעיף הזה ובכל מה שאנחנו מדברים. ואם רוצים להביא רכב משומש עם הגבלה של עד 12 חודשים מיום הייצור, בלי קשר לכך שלא עברו 30 ימים ממועד הרישום לראשונה במדינת הייצוא אז או שצריך להכניס להגדרות הגדרה של רכב משומש או שצריך פשוט מאוד לרשום; כי פה בניסוח זה לא ברור. מצד אחד רשום בסעיף (1) "רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ, לעניין רכב כאמור שהוא M1, מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150 קילומטר". ואז ב-(2) רשום: "רכב שאינו רכב כאמור בפסקת משנה (1), ושטרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו". אני מבין שרכבים שהם לא מסוג M1, N1 ו-L – אפשר להביא עד 12 חודשים ממועד הייצור. רכב מסוג M1, N1 ו-L עדיין צריך להביא אותם כמו שרשום בחוק, כלומר שלא עברו 30 ימים ממועד הרישום ולא עברו 150 קילומטר. זה בעצם לא שינה כלום. אני גם רוצה שהם יאפשרו לייבא את הרכבים המשומשים, אני פשוט רוצה שזה יהיה מסודר.

משה, קודם כול תגידו מה אתם מבקשים בסעיף הזה. שנית, שיהיה ברור שהסעיף צריך להיות מאוד ברור כדי שלא נמצא את עצמנו בהתכתשויות מיותרות אחר כך. הבעיה שלי היא לא פה, אלא לאחר מכן.

אחרי שיוצא מפה.

כן.

אנחנו נבהיר את הכוונה כדי שיהיה ברור.

למה שהיושב-ראש ביקש.

כן. הכוונה שלנו היא שהחידוש כאן היא שאנחנו רוצים לאפשר ייבוא על-ידי יבואן זעיר של רכב משומש עד 12 חודשים ממועד ייצורו. זאת הכוונה, וזה נותן מענה גם לשאלתך. יכול להיות שהנוסח כמו שהוא כתוב כאן קצת בעייתי.

לא משיג את המטרה.

חסרות מכוניות משומשות בארץ. צריך לייבא מכוניות משומשות. מה התחרות ליבואנים כשזה מכוניות משומשות? אני לא יכול להבין את התקנה. עברו איזה שנתיים-שלוש - -

בהוראת שעה.

לא בהוראת שעה. עכשיו אתה מכניס את זה לחוק.

לא. זאת הוראת שעה.

זאת הוראת שעה ולא אמרת את זה קודם.

אתה לא מסתכל על הדפים, אדוני.

אתם לא הסברתם את זה.

מדובר כאן בהוראת שעה שנגזרת מאותו סעיף ספציפי בחוק.

למה אתה צריך תיקון?

מכיוון שהחוק לא מאפשר את זה היום.

אבל זאת הייתה הכוונה בהוראת השעה.

לא, אבל אם אתה זוכר, אדוני היושב-ראש, בדיונים לגבי הסעיפים האלה ביקשת ממני לבדוק כי דידי העיר האם אנחנו רוצים לאפשר ייבוא של רכב משומש. אני בדקתי, וחזרתי ואמרתי שכן, זאת המדיניות. ואז הוא העלה את הנושא הבטיחותי. ואז אמרתי שאנחנו נחייב אותם בבדיקות לפי 309. זה בעצם היה המענה שלי. לפי הוראת השעה היום, הוא לא יכול להביא רכב משומש.

הוראת השעה זה 8 שנים.

לא, מה פתאום.

אבנר, מה אתה מתווכח אתו? הוא לא רוצה שיהיו פה רכבים משומשים. מה קרה? זכותו. לא יצליח. יש הרבה אזרחים בישראל שרכב - -

בייבוא אישי. אין ויכוח. זה לא מייבוא אישי, אדוני היושב-ראש. בייבוא זעיר.

דידי, המשימה של החוק היא שהשוק ייפתח, אם עדיין לא הבנת אחרי שלוש מאות ומשהו סעיפים. אנחנו מבקשים לפתוח אותו מכל הכיוונים. הייתי מצפה ממך שתגיד לי משהו אחר, שמשרד התחבורה יטפל בזה שתהיה גריטה של רכבים או מכירתם לרשות הפלסטינית או לכל מיני גורמים כאלה ואחרים כדי שהשוק פה יהיה יותר פתוח. אבל זה העניין – למנוע ייבוא על-ידי יבואן זעיר של רכב בן שנה, בשבילי זה רכב חדש. אתה יודע מה, יש פה אנשים שגם שנתיים זה בשבילם כאילו יצא מהניילונים. לא כולם באים לקנות אצלך. אני אגיד לך מול מי זה מתחרה. זה מתחרה מול החבר'ה שלך שאחרי שאני משתמש באוטו הוא מגיע אליך, וזה הופך להיות תחרות עבורו. תוריד את המחיר – תתחרה בו. זאת בדיוק הכוונה.

אתה לא ער לזה שאתה פותח פה - -

אולי אני ער?

שאתה פותח מה? אם אתה ער זה בסדר. קודם פיהקת, אז אני רוצה להגיד שאולי אתה לא ער לזה.

דידי, אני רק נראה צעיר. אל תתבלבל. כל המשימה המרכזית של התיקון של החוק החשוב הזה - -

- - זבל של העולם לנסוע - -

אבל, סליחה, למה אתה אומר זבל?

למה לא?

תשמע, יותר טוב שאני אשתוק.

אני גם אשתוק, עדיף.

כתוב: "ובעת ההיא המשכיל יידום".

עוד הערה בונה בקשר לייבוא הזעיר, אולי עוד נקודה למחשבה אם אפשר להגדיל את מכסת הרכבים שיבואן זעיר יכול לייבא בשנה.

בוא נפתח את החוק הזה לגמרי.

הוא רוצה לפתוח את זה - -

מי זה? כפרה עליך, עוד לא הבאנו שניים.

הבאנו, ואני יכול להגיד לך בוודאות שברגע שהם יאשרו את התיקון הזה אנשים עומדים בתור.

אני לא מציע לך לדבר פה בחדר כשאלה מימינך יושבים, ולהתלהב מעצמך.

אם הם זזים בכיסא זה אומר שאתם עושים עבודה טובה.

אתה לא מבין. אני מציע לך – בצניעות. אתה מדבר והם חושבים לחסום אותך. עזוב.

בסדר, אין בעיה.

דידי, אתה מבין איך הראש שלו עובד?

אני מייבא מחר.

אתה מבין?

- - - לקוח יבואן עקיף שפתח יבואן זעיר.

למה לא?

בדיוק. אתה מוזמן גם.

נכון. דידי, אתה יכול להתחרות נגד עצמך.

גם זה נכון.

גם זה יכול להיות רעיון לא רע.

העניין ברור.

אנחנו לא חושבים שיש כאן בעיה אמתית, ואני אסביר למה.

אני יכול להגיד משהו?

לפני שהוא מגיב?

כן.

אוקיי. שם ותפקיד.

חיים לוי, "גלובל אוטומט". בהקשר הזה אני רוצה להבין מי ייתן את האחריות למכוניות האלה.

אחריות על מה?

לרכבים שמיובאים.

אני אגיד לך. רכבים מיובאים שיש להם אחריות בין-לאומית, היבואן הישיר ייתן להם אחריות החל במועד העלייה שלהם לכביש בארץ הייצוא. הווה אומר שאם האוטו עלה על הכביש ביוני 17' בחו"ל, האחריות תתחיל מיוני 17' לתקופה של 24 חודשים.

אני רוצה רק להזכיר - -

ועוד משהו.

לא. תסלח לי, אתה לא כתבת את החוק, ואתה לא אחראי.

אני קראתי.

זה יפה מאוד שאתה מסביר לי מה אתה עושה. אתה הבנת את החוק. צריכים פה בחינה מה שנקרא. אם אדוני רוצה להצטרף לצוות המשפטי של הוועדה - -

אתה לא יכול להתחייב. שמשרד התחבורה יתחייב.

אני רק אזכיר ואומר שהיה דיון בשאלה הזאת. זאת הייתה סוגיית הליבה. הצד הזה מאוד רצה לדעת איך זה יעבוד –מדידי ועד אנוך ויהודה רודד וכל החברים האחרים. ובצדק. אני לא אומר את זה עכשיו בטרוניה. כי שאלת האחריות הייתה מרכיב, והיא שאלה מאוד חשובה. אני יודע מה התשובה לה. תאמרו את זה גם לחברים הנכבדים או שאתם רוצים שאני אחזור על השאלה?

החוק מתייחס בהיקף האחריות מסעיפים 41 לגבי רישיון יבואן של רכב מסחרי והסעיפים לגבי יבואן עקיף וכולי. זאת אומרת מה המצב הקיים היום.

מה זה אומר? אני רוצה לחדד את השאלה.

אני מבין גם למה אתה שואל. אם אתה מייבא רכב מתוצר כלשהו מי שאמור לתת את האחריות ואת הנושא של הריקול זה אותו יבואן שמייבא את הרכב מתוצר איקס במידה שלרכב יש אחריות. בסדר?

אני רוצה להסביר למה אנחנו מעלים את השאלה הזאת.

השאלה אם זה מתקשר לסעיף.

מאוד.

אנחנו נתקלים בקשיים מאוד חמורים במימוש האחריות שנתן היצרן במדינת המקור. יבואני הרכב משתמשים בסעיף הטריטוריה שקיים בתעודת האחריות כדי לא לתת את האחריות ללקוחות שלנו. לקוחות שלנו לא מקבלים אחריות אצל היבואנים, ואנחנו נאלצים לשאת בעלויות של התיקון. אנחנו משלמים את העלויות במלואן ליבואני הרכב.

איך הם עוקפים את החוק?

לא נותנים אחריות.

ברור. אם אתה לא נותן אחריות סתם ככה אתה עובר על החוק. אני רוצה בלי סיפורי מורקים.

כרגע מתנהל דיון מול משה ויצמן יחד עם ינון עמית. הוא יסביר יותר.

אני ינון עמית מ"גלובל אוטומקס". היבואנים התכנסו - -

"היבואנים התכנסו" זה נשמע - -

הם התכנסו.

הם התכנסו במסגרת איגוד מעסיקים וקבעו - -

אתה חושב שאתה יכול לכנס אותם פה?

יבואני הרכב התכנסו במסגרת איגוד מעסיקים וקבעו קו פעולה שלפיו אם האחריות ניתנת במדינת המקור, ובתעודת המקור כתוב שהאחריות היא באירופה אז הם מוכנים לממש את האחריות באירופה בלבד ולא בישראל.

- - -

אני אאפשר לכם.

לא, לא. עושים את הדבר הרגיל בוועדה – מביאים דברים שהם - - - אי אפשר לעבור לסדר היום - -

- - -

- - יש פה הטחות אשמה, ויש פה בעיה - -

אני מתחייב גם לאפשר לכם.

אתה צריך לשמוע קודם כול - -

אני אשמע.

אז תשמור קודם. תשמור שאנשים לא - - - לא נותנים דין על שטויות שאומרים - -

סליחה, אנחנו בסופו של דבר נצביע. אז תן לנו - -

לא, הוא מדבר על משהו מעבר.

אני יודע בדיוק - - - אם זה לא ייפתר אני גם לא אצביע.

יהודה ויקי, אני מאוד מכבד את העניין. אני גם מזהיר, ואני אומר את זה פה בצורה ברורה – מי שיעשה שימוש, וינצל את הבמה הזאת כדי להתנגח אני לא אעבור על זה לסדר היום. אני אומר את זה בצורה מאוד ברורה. מעבר לעניין זאת ועדה מכובדת שפה כל אות וכל מילה, יש לה משמעות מאוד גדולה על האנשים שמסביב שלא נמצאים כאן. אני לא רוצה שמישהו פה יחשוב שהוא יכול לנצל את הבמה הזאת, ולגרום לנו שעינינו יוטחו מלראות. אני מזהיר. אני אומר את זה בצורה מאוד ברורה. אני אראה את זה בחומרה רבה. אם יש משהו – ואני אומר את זה לפני שאתם מדברים כדי שלא נמצא את עצמנו אחר כך בסאגה לא נעימה שאתם לא יודעים לעמוד מאחוריה בצורה מאוד ברורה – אני מציע לכם לחשוב פעמיים אם אתם אומרים אותה.

בפועל יובאו מאות מכוניות בייבוא מקביל לישראל. עשרות מהן נכנסו למוסכי היבואן הסדירים.

מתי? עכשיו?

בחודשים האחרונים.

עשרות מהן נכנסו למוסכי היבואנים הסדירים למימוש אחריות. אף לא אחד לא הוכר באחריות. משרד התחבורה הנחה בכתב את יבואני הרכב הסדירים לגבי הפרשנות שלהם לנושא סעיף טריטוריה שהיא שגויה וקבעה עמדה ברורה. המכתב הזה לא עזר, ובפועל האחריות אינה מיושמת, אפילו לא במקרה אחד.

שוב, שמך?

ינון עמית.

מה תפקידך?

אני עובד ב"גלובל אוטומקס".

תודה.

יקי או יהודה – מי רוצה? משה, אני אאפשר לך. אתה שחקן מרכזי.

יקי, בבקשה.

אני מבקש במלוא החומרה, אדוני היושב-ראש – יש פה נוהג, בעיקר של האנשים האלה שהם ידידים טובים שלי, אבל נוח להם להגיד דברים שמבוססים על כלום. להגיד פה שיבואני הרכב התכנסו זאת עבירה של הגבל עסקי. אין דבר כזה, גם לא במסגרת איגוד יבואני הרכב.

לכן אמרתי מה שאמרתי.

אני אומר את זה חד וחלק. אין שום התכנסות כזאת, לא הייתה התכנסות כזאת, וכל יבואן יכול לנהוג לפי ראות עיניו. אנחנו לא צד – לא האיגוד ולא היבואנים כמכלול. יתרה מזאת הייתה ישיבה בנושא במשרד התחבורה בראשות האדונים הנכבדים משה והצוות שיושב פה, והם עשו דיון בעניין. בדיון היו שני יבואנים, ואני שמעתי בו – ויתקן אותי משה אם טעיתי – יבואן אחד אמר שכל המכוניות שמגיעות מאירופה, ויש להם אחריות יצרן באירופה יש להן אחריות שהוא נותן אותה; היבואן השני שאני גם לא - - - שכל המכוניות שלול מגיעות מארצות-הברית אמר שהיצרן לא נותן אחריות למכוניות. זה לא היבואן. היבואן הוא לא זה שנותן אחריות. הרי לא יעלה על הדעת שאדוני היושב-ראש יחשוב שיבואן צריך לשלם עבור יבואן אחר שהוא מתחרה שלו. מדובר על יצרנים. היצרן אומר חד-משמעית שאין אחריות למכוניות האלה. הנושא הזה עדיין נמצא במחלוקת – או לא מחלוקת – משה ויצמן הוציא מכתב שמסכם את המחלוקת מבחינתו, וכרגע הנושא הזה בטווח של מחשבות, עירובים, פניות ליצרנים או כל מיני דברים מהסוג הזה כדי לראות איפה הנושא עומד.

אני בשם איגוד יבואני הרכב. רק במשפט אחד לגבי הנקודה הזאת, ואחרי זה אני רוצה לקשר לדיון שלנו. החובה של היבואנים, לפי החוק, היא לממש את האחריות של היצרנים. בסופו של דבר יבואן שהיצרן נותן לו אחריות ומממש אותה – לא מציגים את זה, וזה בסדר, אבל יש הרבה מאוד רכבים שמיובאים ומטופלים, ומשרד התחבורה מכיר את זה. כשהיצרן אומר, אני עומד מאחורי האחריות של הרכב הזה זה בכלל לא מעניין את היבואן אם יש או אין. הוא אומר ליצרן מי משלם, והוא מממש את האחריות.

אבל, אדוני, נעשה פה קישור בין שני דברים שהם בדיוק מה שלא זהה. אני אסביר: כל מה שהציגו בפניך כאן זה לגבי טיפול ברכבים פרטיים. זה אכן מה שהיה בלב החוק כפי שהוא כיום, ושם דובר על כך שהיבואנים הישירים יתנו את האחריות, הריקול ואת שירותי התחזוקה לרכבים מהתוצר שהם מייבאים. כאן מה שמביאים לשולחן זה סוג חדש של רכבים - -

יורם, מה זה סוג חדש של רכבים?

משאיות ואוטובוסים. אני רוצה להסביר גם מה לא במחלוקת. משאיות ואוטובוסים שיש יבואן ישיר שמייבא אותם – אין מחלוקת שהוא ייתן את שירותי התחזוקה גם ליבואן אחר שמייבא מאותו תוצר. זאת לא הנקודה. השאלה היא אחרת, אדוני, וזה לב העניין: אם יש יבואן – ויש לא מעט כאלה – שמייבא רק רכבים פרטיים; הוא לא ייבא מעולם אוטובוסים ולא מתכנן לייבא אוטובוסים ומשאיות מתוצר מסוים, אבל אותו יצרן מייצר גם משאיות ואוטובוסים – האם יש היגיון לחייב את היבואן?

הבנתי, בסדר.

תראה, אין לו מוסכים מתאימים, אין לו ציוד מתאים. אז זה הבדל.

יורם, העניין ברור.

אני עובר אליכם, משרד התחבורה, להערה. ברור לי שיש החוק, וחוקים נועדו במירכאות כפולות ומכופלות – כדי להפר אותם. דהיינו כל גורם בכל מקום שהוא יכול לראות שזה עוזר לו לקיים את ההנחה – אני אומר, זה לעבור על החוק, על-פי החוק. לא כל דבר הופך אוטומטית לעבירה בספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו אוהבים לומר "חוטא נשכר". אני כבר אומר את זה לכם: העסק עובד כבר כמה חודשים - -

שנה.

- - עדיין לא כמו שהיינו רוצים. אבל אתם חייבים לנצל, לפי הבעיות והפניות שמגיעות אליכם. לגבי שאלות שאינן מובהרות שבחקיקה הראשית בכל מיני עניינים שעלו לא בצורה ברורה, אפילו כמו במקרה הזה – אם צריך להביא תיקון כי אנחנו ממילא פה כבר, מתעסקים עם הדברים האלה יום ביומו. גם אתה עושה תיקון - -

התכלית הייתה ברורה.

נכון.

תבינו, לכן התעכבנו כל כך. הרי בכל מקרה יהיו תביעות משפטיות וניסיונות, ואלה יגידו ככה, ומחר אלה יגידו עליהם שהם פועלים ככה. הכול בסדר. אינני נכנס עכשיו לזה. אני רוצה שיהיה פה מינימום מקום לפרשנות. לפעמים נוצר פער בין החוק לבין איך שזה מתנהל בשטח. גם אם מבחינתם הביאו להם, אבל הם פועלים לפי הכללים שלהם, ואני לא נכנס לסיפור אם זה נכון או לא. אני לא משרד התחבורה. אבל אם יורם צודק שיש יבואן של רכב מסוים שמייבא אוטובוסים ומשאיות, ופתאום אתה מכריח אותו לתקן אצלו כי הוא רק "מרצדס" כי ככה כתוב על השלט – זה נראה לי בעייתי. גם כשאנחנו מדברים על פתיחת שוק אנחנו לא רוצים לפתור עוול ביצירת עוול. לכן בדברים האלה אנחנו צריכים לנצל את ההזדמנות לתיקונים הקטנים האלה. יש הרבה מאוד תיקונים ותקנות. תנצלו את כל הטענות שמגיעות אליכם מצד א' ומצד ב' כדי לראות אם זה מצריך תיקון או לא, אם הסעיף ברור מספיק או לא.

לגופו של עניין, משה, בבקשה.

אני אתייחס רק לאחריות. אחריות זה אירוע מורכב, אבל לשון החוק מאוד ברורה בעניין הזה, כי האחריות היא לתוצר שמגיע, ויש לתוצר יבואן ישיר שקיבל מכתב מהיצרן שהוא לוקח על עצמו את עניין האחריות. זאת אומרת שאין בעניין הזה פרשנות, ויש גם פרוטוקולים - -

אבל תסביר מה שהעלה עורך דין בונן.

אני רק אדבר בעניין האחריות כדי לסיים את העניין הזה.

סליחה, סליחה.

זה עלה על-ידי החבר'ה הנכבדים - -

משה, בבקשה.

אנחנו החלטנו שהאחריות כפי שהחוק התכוון אליה היא שכל תוצר שמגיע יקבל את האחריות ולא משנה אם הוא מגיע מאמריקה או מאירופה כי התוצר הוא תוצר, והאחריות היא אחריות. גם אם היצרן מתכוון או לא מתכוון לתת – למרות שאנחנו טוענים שבסעיף 42 הוא התחייב לתת. לכן אנחנו מכריחים את היבואנים שמי שלא נותן אחריות נראה בו מפר חוק, והוא ייאלץ לשלם סכום של כמיליון שקל כדי לעמוד בדרישות החוק. אז לעניין החוק אנחנו נחרצים, והתחלנו לפעול נגד יבואנים שלא מקיימים את הוראת החוק.

אני רוצה להבין ממך דבר אחד. אני נכחתי פה באירוע שאתם נכחתם בו. אלה טוענים טענה, ואלה טוענים טענה.

אבל אין קשר בין הדברים.

הם טענו עלמה שהוא ענה, והוא העלה נושא אחר.

- - -

אתם עוד לא הבנתם. על מה תענה? אני רוצה להבין קודם כול אם הבנתי את השאלה של עצמי.

אני רוצה להבין את הדבר הבא – חיים וינון העלו טענה שאם אין את זה קח את החוק וזרוק לפח. זאת אחת הדרמות הכי גדולות שמתקיימות בענף. הרי גם קודם אפשר היה לייבא רכב בייבוא אישי וייבוא מקביל. אלא שהוא יכול היה להביא, ובתקנה הראשונה יכול היה לשים את זה אצלו בחצר – או שהוא ידע לטפל בזה או שהוא לא ידע לטפל בזה. או שהוא שם בחצר בכפר קאסם או בירושלים באיזו חצר.

אם הוא רוצה לקבל רכב טוב. - - - הרכב שלו לא יתוקן כי יש שם גם עניין של מוסכי הסדר.

נכון.

הטענה שלהם כפי שהם מעלים אותה פה – שהם ייבאו על פי כל דין רכבים באופן עקיף או אחר. הם הביאו רכבים כפי שהחוק מתיר להם. רכבים תקולים, יש להם תקלות גדולות או קטנות. החוק חייב אחריות וריקול על החברה המייבאת. הטענה שלהם היא שכשזה הגיע להתכתבות עם המציאות, ורכבים שהם ביקשו להעביר בדיוק על-פי הדין לאחריות היצרן, אין מימוש של האחריות לפי החוק. זאת הטענה שלהם. משה, זה הסיפור. אתה נכנסת לעובי הקורה. זה הדבר החשוב מכל הדיון - -

אז אני חוזר בצורה ברורה – הם צודקים. האחריות צריכה להינתן על-ידי היבואן הישיר גם אם הרכב נקנה בארצות-הברית, והיצרן אמר שהאחריות היא מקומית בלבד. על זה שלחנו מכתב תשובה ואמרנו שאחריות קבילה פה בארץ על-ידי היבואן הישיר, והוא צריך לממש אותה. יותר מזה אמרתי שגם פעלנו בצורה של משמעת כדי לקיים את החוק. יש סעיפים שקשורים לקנסות למי שלא מקיים את החוק. אנחנו מטילים עליו קנסות.

יקי, אתה רוצה להתייחס לדברים שלו?

אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו. באותה ישיבה שישבנו אצל משה – יש שני יבואנים שמעורבים, למיטב ידיעתי, כי הם הופיעו בישיבה הזאת. אחד מהם אמר בצורה הכי ברורה – היצרן שלי לא נותן אחריות. אז עולה השאלה, האם יבואן ישיר צריך לשלם מכיסו כדי לקדם יבואן מקביל? הרי זה לא יעבור בשום מקום - -

- - -

אני לא הפרעתי לכם, אל תפריעו לי. תהיו קצת מנומסים.

יקי, אני הצגתי את העמדה שלכם בצורה מאוד ברורה. יכול להיות שיש כאן עניין שצריך לתת עליו את הדעת. אולי יקרה נס, ויקי צודק? יש פה טענה שצריך לתת עליה את הדעת. אני לא מזלזל בה.

יבואן שני שהיה שם אמר, ואני מצטט – ויתקן אותי משה אם אני לא מצטט מדויק – שעל 90% מהמכוניות מהמותג שלו שמגיעות לארץ, ומגיעות מאירופה יש אחריות שהוא נותן אותה. אמרתי במדויק?

נכון.

10% מהמכוניות שמגיעות מארצות-הברית שאין להן אחריות יצרן. היצרן עושה ביניים. איך עושים אחריות? מקישים במחשב "אחריות לרכב", היצרן מקבל את זה בצד השני כי הוא משלם, ומישהו הרי צריך לשלם, והוא כותב מהסיבות שלו חזרה ואומר, לא, לרכב הזה אין אחריות במדינת ישראל. ואז נשאלת שוב השאלה, האם יבואן ישיר צריך להוציא מכספו ולשלם עבור פיתוח של מישהו אחר?

יקי, העניין ברור.

אנחנו רוצים משפט סיכום בסוף.

אין בעיה. רק עוד נקודה חשובה של המחלוקת: באותו דיון אמרו אותם יבואנים שיש כלי רכב מסוימים שהאחריות היא רק בטריטוריה שבה הרכב שווק. אנחנו אמרנו בדיון מבחינתנו אם לרכב יש אחריות וברוח החוק כפי שכתוב הוא צריך לתת אחריות. זאת המחלוקת שיש.

- - -

חבר'ה, באמת. יש כאן שאלה שיקי מעלה. הוא אומר שיש סיטואציות שהוא אומר, למה אני צריך לשאת - -

למה יכולה לקרות סיטואציה כזאת? כדי לקבל רישיון מיבואן ישיר היצרן צריך להתחייב לתת אחריות לכל הרכבים שמיובאים מתוצרתו.

היבואן, לא היצרן.

לא, לא. זה לא מה שכתוב.

מה כתוב?

לאפשר את המימוש לאחריות שהוא נתן. זה לא אותו דבר.

נכון - - - הרכב.

אני זוכר שהנושא הזה עלה, והיה ויכוח סביב השאלה בנושא הטריטוריה. אני לא זוכר מה החלטנו.

אני רון מלכה מ"חן מוטורוס". אני אגיד לך למה, כי מי שניהל אותו היה חבר הכנסת פרי. אתה לא יכולת להגיע, ונאמר בפירוש גם בפרוטוקול שחיפשתי ומצאתי, שנושא הטריטוריה הוחרג אף על פי שהוא מופיע בכתב האחריות, ולא התחשבו בו. זה בפרוטוקול, אפשר לבדוק אותי.

זה לא כתוב. בדקנו אותך.

בוא נבדוק אחר כך עם היועץ המשפטי של הוועדה.

חבר'ה, אנחנו נבדוק את זה.

זה היה בפרוטוקול של הישיבה שניהל חבר הכנסת פרי. הדבר השני שעלה שם או בדיון אחר הוא התחייבות יצרן כדי שלא יהיה המצב שהם מוציאים מכספם.

זאת החוק, זאת החובה שלהם.

היצרן חייב לתת אחריות.

אוקיי, תודה.

לפני הפלפולים המשפטיים אני רוצה לחדד את הדברים בצורה הכי ברורה: אחריות לרכב היצרן נותן. יבואן שהיצרן אומר לו, טפל – לא מעניין אותו אם יש אחריות או לא – הוא מטפל. בסוף השאלה היחידה היא מי אמור לשלם. גם הוצג למשרד התחבורה אפילו באותו מותג שכשהיצרן אומר, טפל, אני משלם אז הוא מטפל. כשהוא אומר שעל מיעוט הרכבים הוא לא יקבל כסף אז הוא לא מטפל. לכן זה עניין של מה שכתוב בפוליסת האחריות. זאת השאלה – האם יש מי שישלם או לא.

למה שהעלית, אדוני היושב-ראש, לא רק שזה עלה בישיבה, אלא שאפילו נוסח החוק המקורי תוקן, ובסופו של דבר נוסח החוק שאושר הוא שהיבואן מממש את האחריות שהיצרן נתן. זאת אומרת מבחינתו מה שהיצרן אומר שיש, יש; מה שאין, אין.

תודה.

אני חושב שזה דיון חוזר בעניין הזה וחבל, כי החוק היה מאוד ברור, והפרוטוקול היה מאוד ברור בעניין הזה. אנחנו לא מדברים על צדק ועל היגיון.

אני מתכוון על ההתכתבות עם החוק.

הפרשנות היא מאוד ברורה בעניין הזה. צריך גם להסתכל על הצד השני. בסוף יש פה שחקנים שמייבאים רכבים, והם יודעים ואומרים ללקוחות שהרכב מגיע עם אחריות, נקנה עם אחריות - -

זאת הבעיה. למה הם אומרים את זה?

זאת הבעיה.

- - עכשיו השאלה מי יממש אותה היא לא שאלה לגבי הצרכן - -

זאת לא השאלה מי יממש, אלא האם יש מה לממש. השאלה למה קונים רכב בלי אחריות, ואומרים ללקוח שיש.

סליחה.

הוא הטיח בנו דברים עכשיו שאנחנו קונים בלי אחריות. זה לא בסדר.

חברים.

אתה קונה עם אחריות - - -

חברים יקרים, אני לא אתחרה בכם בהטחת ההאשמות אחד באחר. אף אחד מכם לא מסכן. תרגיעו. נו, באמת. מחר אזיל דמעה. הוא הטיח בי, אני הטחתי בו. תירגעו כולכם. אני רוצה להתקדם עם העניין. כיוון שלא נסיים את זה היום כיוון שממילא אנחנו נדרשים - -

- - - אבל רק את הסעיף הזה.

נסיים. מה אתה כל הזמן בלחץ?

זאת אחת המטרות שאני פה, שנסיים כמה שיותר מהר.

אתה חושב שנהיית פה בריון קשקשים מאיים עלי?

לא אמרתי.

אני רק מסתכל על אבנר, כל תזוזה בעין שלו מבהילה אותי, ואני אומר, בוא נתקדם בסעיף. מה אני מבקש? אנחנו נסיים את מה שצריך לסיים. רק סביב העניין הזה – זאת נקודה מאוד עקרונית. אני לא רוצה להשאיר אותה לפרשנות. אני אומר את זה בצורה ברורה – אם אנחנו נדרשים להביא תיקון לחוק כדי שהדברים לא יהיו נתונים לפרשנות. אסור שסביב העניין הזה יהיה גרם של פרשנות. ההתמודדות עם הסעיף הזה חייבת להיות חלוטה ברמה הכי מקסימלית שיש. אם אנחנו עשינו 300 ומשהו סעיפים, וזה אחד מסעיפי – אין חוק בעצם.

לכן הפרשנות הזאת מופרכת.

דרור, אני לא נכנס לזה. אני לא משפטן. אני לא רוצה להיכנס עכשיו לפלפולים. אתה מבין את העניין? הרי ברור. מה אתה חושב, הם פראיירים?

לא, עדיף לתקן.

יש לי שאלה אליך – אתה חושב שהם פראיירים? לא, הם לא. הם יודעים לתת עבודה. אני אמרתי את זה מהתחלה. מה שאני מנסה לומר זה שבעניין הזה אני לא רוצה שיהיה מקום לפרשנות. אם המשמעות היא שאתם חוזרים הביתה וקוראים את זה אחרי השיחות שנפגשתם איתם – כי לשיטתי, עזוב פרשנות – אם יש לקונה שפה צריך לתת עליה את הדעת כדי שהדברים יובהרו צריך לשים אותה. אני רוצה שזה יהיה ברור. אני אומר לכם, אם הסעיף הזה לא יתוקן בצורה ברורה אני לא אקדם את החוק כי אין שום משמעות. אני לא רוצה להיות חתום על חוק או להוביל חקיקה שעל סעיף הליבה יש מחלוקת.

רק להבהיר – משרד התחבורה הוציא הבהרה מאוד ברורה.

הבנתי. דרור, אני לא רוצה שעורך דין אחד יתפרנס מהסעיף הזה. זה סעיף שאני רוצה אותו חלוט, ברור. זה צריך להיות אדני ברזל. אם זה לא באדני ברזל אנחנו יכולים לקחת את החוק ולזרוק אותו לפח האשפה של ההיסטוריה.

כל התיקון שאנחנו עושים לא שווה.

לכן אני לא רוצה להתווכח בשלב הזה - -

אני לא רוצה הטלת מיליון שקל. זה לא מה שיפתור את הבעיה.

אני לא מחפש עכשיו בעיות של הטלת עיצומים. זה לא מעניין אותי. יש פה חוק שיש לו כוונה מאוד מוגדרת, מאוד ברורה, מאוד משמעותית, מאוד דרמטית בהתנהלות של השוק. לכן אני מבקש לתת לי תיקון לחוק שטס.

אני גם מבקש להתייחס לעניין הזה. אני לא חושב שהמקום שלי הוא לפרש את החוק. מרגע שהחוק נחקק, כידוע, מלאכת הפרשנות נתונה לבתי המשפט ולמשרדי הממשלה ככל שהעניין מגיע לפתחם של אלה ואלה. אני רק יכול לומר מה הכוונה שלי כאשר ניסחתי את הצעת החוק. אם אנחנו כתבנו בסעיף 41 שכדי לקבל רישיון יבואן ישיר על מבקש הרישיון להמציא למנהל כתב התחייבות מאת יצרן רכב בחו"ל לאפשר את מימוש האחריות שנתן היצרן – אם אין אחריות מה המשמעות לסעיף?

אבל הוא מאפשר את זה.

אבל מה המשמעות לסעיף?

- - -

רק אין אחריות.

לא, זאת פוליסת ביטוח. אתה לא יכול לקנות פוליסת ביטוח נגד נזקי מים ולהגיד, פרצה לי שריפה.

יש לו אחריות.

הוא מממש את האחריות שהוא נתן בחו"ל. אל תקראו רבע משפט.

אבל לרכב יש אחריות, רק אתם מפרשנים - -

הוא נתן אחריות שתקפה בטריטוריה מסוימת. את האחריות הזאת הוא מוכן לממש. מה הבעיה? אתה רוצה שהוא ייתן אחריות אחרת.

- - -

אז שלא - - - את הרכבים האלה. עובדה שיש 90% בלי הגבלה - -

- - -

אני אגיד לך יותר מזה – יכול להיות שמישהו מקבל הנחה כשאומרים לו, אין לך אחריות במדינה שאתה לוקח אליה את הרכב? יכול להיות שבגלל זה הוא יקבל הנחה על הרכב?

יכול להיות.

אבל אז מי שצריך לשלם זה היבואן - -

- - -

יכול להיות שהוא היה צריך להגיד ללקוח, תקשיב, אין אחריות לרכב?

- - -

אני מפזר את אסיפת הבחירות הזאת על הסעיף הזה.

רק שיובהר שהבקשה לתיקון החוק לא באה רק כדי להבהיר את המצב הקיים של מה שאומר החוק היום לשיטתנו.

יכול להיות שיש מקום גם לתקן.

דרור, אני הבנתי. זה שאחרים לא מבינים את מה שכתבתם זאת בעיה שלהם. אני מבהיר לפרוטוקול. אני בא מהמקום הזה, ואומר לכם: זה לא חשוב. אין כאן שאלה של צדק. יש שאלה של מה שהתכוונו, ואיך זה מתכתב עם המציאות. אולי חוץ מסיפור החלפים זה הדבר הכי דרמטי שיש בחוק. וטוב שמתווכחים עכשיו.

גם נעשתה לוועדה עבודה של מומחה שבדק את זה, חנן אהרון.

גם משרד התחבורה עשה עבודה מצוינת.

- - -

עזוב אותי עכשיו, תן לי מה נתן או לא נתן.

אבל חשוב להציג - - -. חשוב להדגיש.

- - -

אבנר, יש לי שאלה – אני לא במקום לחלק ציונים לאף אחד. למה אמרת את זה?

יש לי שר ומנכ"ל שנותנים לי ציונים.

למה אמרת את זה, אבנר?

מכיוון שאני רוצה לומר שהסעיף הזה הוא סעיף ליבתי - - -

בוודאי.

- - והוא נתקבל מכך שלמדנו מה קורה בעולם, ולא רק זה – גם הוועדה עשתה עבודה. מומחה בשם חנן אהרון עשה עבודה.

שנתן בדיוק את הדוגמה שיקי נתן עכשיו על - - -

הוא עשה עבודה וגם הייתה עמדה שלנו.

בוא נקרא את העבודה של המומחה.

יהודה, אבנר, יקי, חברות וחברים, העניין ברור. אני רוצה שהסעיף הזה יובהר בצורה מאוד ברורה כדי שלא נידרש לכל השיח הזה.

מה אנחנו מאשרים עכשיו?

רגע, תחזור לסעיף האמתי.

לא, לא.

הסעיף שהוועדה מתבקשת לאשר כרגע הוא סעיף 9(1) לעניין הוראת השעה. השאלה אם יש לכם הצעת נוסח שתבהיר את ההבדל בין שני הסוגים כי נשמעה כאן הערה נכונה של איגוד היבואנים.

אנחנו מבינים את ההערה על הנוסח שאנחנו מציגים - -

אתה לא חייב לתת אותה עכשיו.

הנה, יש: "רכב שאינו רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ אך חלפו 30 יום ממועד הרישום, כאמור, ועד מועד השטת הרכב לישראל, אם טרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו". זה מסלק את אי הבהירות שהצביע עליה קודם יקי.

מבחינתם זה טוב. הם מקבלים את התיקון. אז למה לנו סתם לעכב?

אחרי התיקון שגם הניח את דעתם של היבואנים – מי בעד?

קודם כול, יש לכם הערות?

לא, אין להם.

הצבעה

בעד סעיף 9(1) – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 9(1) אושר.

סעיף 9(1) אושר.

אני מציע שנדלג על פסקה (2) כי היא קשורה לתיקונים שנוגעים לסיווג הראשי של רכב.

היא לא קשורה.

מדובר בתיקון שמכיל את ההוראות של הדירקטיבה האירופית על רכב נוסעים ורכב מסחרי בלבד. לכן זה מייתר את יתר סוגי הרכב.

אתה מדבר על פסקה (2) כרגע?

כן. זה לא קשור לנושא העיקרי.

זה קשור לעניין הזה כיוון שסעיף 253 קובע הוראות שעה לעניין חובות היבואנים הישירים. אתם מציעים לשנות את ההבחנה שהייתה בין רכב שאינו אופנוע לבין רכב שהוא אופנוע, ומציעים שסעיף (ב) יחול לא רק על רכב מסוג אופנוע, אלא רכב שהוא רכב נוסעים או רכב מסחרי, כלומר סוגי רכב נוספים. השאלה אם התיקון שאתם מציעים כאן לא מחייב תיקונים בפסקות נוספות שמחריגות את הסעיפים בחוק העיקרי לעניין מחויבויות היבואנים הישירים לטפל בכל רכב מתוצר שמביאים יבואנים אחרים.

אבל אנחנו רוצים לעשות את התיקון הזה כי, לדעתנו, הוא יותר נכון. אנחנו לא רוצים שהחובות שמפורטות היום במסגרת סעיף (ב) שפטורות ביחס לאופנוע – אנחנו חושבים שנכון להחיל את הפטורים האלה גם ביחס לרכב מסוג מכונה ניידת וגם לגבי רכבים מסוגים אחרים. אנחנו רוצים שכשנעשה את ההסדר שעליו אנחנו מדברים בנושא סיווג ראשי ההסדר שנגיע אליו יחול בהתאמה גם במקרים האלה.

אני אומר לך מה המשמעות של התיקון. למעשה, אם סעיף קטן (ב) יתוקן כפי שאתם מציעים אז הוראות סעיפים 42, 49 ו-50 שנוגעים לחובות היבואנים לא יחולו לעניין רכב מתוצר שיבואן ראשי אינו מייבא לישראל. זאת התוצאה שאתם מתכוונים אליה?

אמת.

גם לאור התיקון שאתם מבקשים לקבוע בנושא סיווג ראשי של רכב – תיקונים שדילגנו עליהם עכשיו?

כן. כשאנחנו נתקן את זה, זה יחול כאן בהתאמה.

זה לא יחול.

אדוני, מכיוון שהצעת החוק לא מגיעה לכלל סיום בדיון הזה אני מציע בכל זאת לבדוק את התיקון לסעיף 253, ולראות אם יש צורך להראות כמה תיקונים לאור התיקונים האחרים המוצעים שהוועדה דילגה עליהם עכשיו.

אני מטעם חטיבת יבואני צמ"ה ומלגזות בלשכת המסחר. יש בעיה. התיקון הזה הוא פלסתר אחד קטן לבעיה מאוד מרכזית בחוק שהיא הגדרת "רכב". הגדרת רכב בחוק היא הגדרה רחבה בפקודת התעבורה, והיא חלה על כל סוגי כלי הרכב הכי מיוחדים שיש – מכונה ניידת שזה כל הציוד המכני ההנדסי, רכינוע, גלגינוע, רכב תפעולי, קלנועית, אופניים חשמליים – הכול נכנס תחת החוק. כשחוקקנו את החוק זה לא היה כל כך מובן. יבואני צמ"ה ומלגזות לא היו מעורבים בתהליך חקיקה, והחוק לא מתאים לעולם צמ"ה ומלגזות, וליתר סוגי כלי הרכב. התיקון פה הוא ממש פלסתר. בחודשים האחרונים אנחנו מנסים לראות מול משרד התחבורה איך מתאימים את החוק כדי שהוא יחול על העולם המיוחד הזה, ונתקלים בהרבה בעיות כי הבעיה המרכזית היא הגדרת "רכב" בחוק. אנחנו מציעים – ואנחנו חושבים שזה הדבר העיקרי – לשנות את ההגדרה של רכב כמו שהיה בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב), שהותאם בדיוק לכלי הרכב הפרטיים, לאוטובוסים ולמשאיות – לדברים שאנחנו חושבים עליהם כשחוקקנו את החוק. ברשותך, אדוני, נמצא פה יושב-ראש החטיבה, קצת הסבר כדי שתבינו מהו העולם המיוחד הזה של צמ"ה ומלגזות.

איפה מפקד החטיבה? בבקשה.

שמי עמוס ברהמס, ואני מייצג כאן את כל יבואני הצמ"ה והמלגזות מטעם לשכת המסחר בתל-אביב. מדובר בכ-7,000 מכונות בשנה שנמכרות חדשות בארץ ועוד כ-900 משומשות. כשאני אומר "משומשות" זה שנה. מותר לייבא מכונות צמ"ה עד בנות 12. כלומר כלים שלא עומדים בשום סטנדרט של איכות הסביבה - -

יש לי דה ז'בו.

דיברנו על זה, אדוני - -

אתה יודע למה נזכרתי? בעיקר בגלל הפתיח שלך. כי אז בדיוק עלתה הטענה שנגעה לעובדה שרכבי צמ"ה נחשבים עדיין לא חדשים בתקופה שמנית.

כן, דיברנו על זה בעבר. אתה צודק. אבל האמירה הזאת מאוד נכונה – שוק הצמ"ה הוא מאוד משוכלל. מתקיימת שם תחרות מאוד ערה. אין שם עניין של בטיחות. לא שאין לו פוטנציאל, אבל יש נהלים וחוקים שמסדירים את עולם הצמ"ה. החוק בחלק מהסעיפים שלו דווקא מייצר בירוקרטיה וחוסם את התחרות. לכן האמירה היא נכונה באופן עקרוני, וצריך סעיף שמגדיר מהו רכב כי החוק עסק ברכבים מסוג M1, N1.

אז למה לא הבאתם?

אין בעיה. תביאו. הנה, הוא כבר ענה לך עוד לפני - - - אבל הגעת לפה, אז דבר.

למה לא כללתם את הנושא הזה בהצעת החוק?

לא חשוב. לא נורא.

אמנם מדובר ב-7,000 כלים בשנה, אבל הכלים האלה נמכרים על-ידי למעלה מ-300 יצרנים שונים. כלומר הכמויות פר יצרן הן קטנות מאוד יחסית לעולם הרכב. אתם מדברים פה על 150 קילומטר נסועה לרכב חדש – רוב הכלים שאנחנו מוכרים נוסעים בפול גז 2 קילומטר לשעה. כך ש-150 קילומטר תצטרכו לקחת הרבה זמן. יש הרבה דברים שפשוט לא מתאימים. נכון להיום, אם אנחנו רוצים לעמוד בחוק כל יבואני הצמ"ה הם בעצם פושעים כי אנחנו עוברים על החוק כפי שהוא רשום. למשל בנושא ניידות שירות. ההגדרה של ניידת שירות בצמ"ה היא לגמרי שונה מניידת שירות של רכב פרטי. כך שאנחנו ממש לא שייכים לחוק הזה. הוכנסנו לחוק הזה בדרך לא ברורה. כל הכלים שאנחנו מייבאים, למעשה, לא צריכים להיות כלולים בחוק.

אני מניחה שפניתם למשרד התחבורה בעניין הזה. נכון?

אנחנו משתתפים בוועדות במשרד התחבורה. משרד התחבורה ביקש מאתנו היבואנים להשתתף בוועדות, וכביכול לצאת מהפלונטר. אבל בכל מקום שאנחנו מתקדמים אנחנו נתקלים בכך שהחוק לא מתאים. זה לא עניין של הגדרה כזאת או אחרת - -

צריך סעיף שמגדיר את הרכב בחקיקה ראשית. יש לנו כבר סעיף כזה.

- - -

את זה הבנתי. רק אמרתי, הוא כבר הגיע לכאן והכין את הנאום, אז נאפשר לו.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש אם אפשר לאשר את הסעיף הזה חוץ מהסעיף שיש בו בעיה של הסיווג, כדי שנוכל להתקדם עם הקריאה השנייה והשלישית.

אתה מסיר - -

לא. אני מבקש את הסעיפים שאישרנו כדי שנוכל להתקדם לקריאה שנייה ולשלישית.

עד שהממשלה תיפול. אתה לא מבין?

זה עוד דיון אחד, ואני גומר את זה.

אני מבקש.

כל אחד בא מהניסיון שלו. מהניסיון שלי אם תפצל תמצא את עצמך לא מביא לי את זה בלו"ז הקבוע. שמע לי, כי אני אומר לך מניסיון כי זה טבעו של אדם. אני מציע לך שתביא את התיקון, ונעשה דיון לאלתר. עשינו את זה לך יותר מפעם אחת.

כן, כן.

הוא יודע.

הוא אמר.

תביא את זה. אם לא, תאמין לי, זה לא יובא בלו"ז. תאמין לי – "ידע שור קונהו, וחמור אבוס בעליו". אנחנו מכירים איך העבודה מתנהלת.

רק נוסיף את התיקון של הצמ"ה.

כן. תודה. גם התיקון שאני ביקשתי. זה ברור.

עוד משהו יש לנו פה? רצית מר בונן לומר משהו?

אם לא מצביעים אז לא.

אדוני, אתה רוצה שגם נביא את התיקון שביקשת על סעיף 41?

בוודאי. ברור כשמש לאור הירח. אמרתי שאני לא אקדם את החוק בלי שזה יובא מתוקן.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:40.