ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2017-12-24OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 630
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ז בכסלו התשע"ח (05 בדצמבר 2017), שעה 14:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 05/12/2017
חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 3), התשע"ח-2018
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון), התשע"ח-2017 (מ/1157)
מוזמנים
¶
סמנכ"ל בכיר מינהל ותנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - אבנר פלור
מרכזת בכירה כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - לנה גרשקוביץ
עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - דוד טמיר
ראש תחום כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - אליאס עזאם
מנהל בכיר, אגף הרכב ושירותי תחזוקה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - משה ויצמן
משפטן במח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - דרור וגשל
יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי - מרים סלומון
יו"ר חטיבת יבואני צמ"ה, איגוד לשכות המסחר - עמוס ברהמס
הנדסאי - דן תחבורה ציבורית, מפעילי התחבורה הציבורית - אלעד שרביט
מנהל תפעול והדרכה - דן תחבורה ציבורית, מפעילי התחבורה הציבורית - רוני גורל
נשיא, איגוד יבואני הרכב - יעקב אנוך
מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב - יעקב יהודה רודד
מזכיר וועד רכב, איגוד השמאים - אביב בן אברהם
יו"ו וועדה מקצועית ארצית רכב, איגוד השמאים - אורי גורביץ
יו"ר ענף רכב, איגוד השמאים - יהודה יגן
מנכ"ל שלמה סיקסט - דידי רוזנפלד
יועץ תקשורת, איגוד יבואני הרכב - רון ורון
מנהל קשת ליס, חברות ליסינג - רון מלכה
מנכ"ל משותף, גלובל אוטו מקס בע"מ - חיים לוי
מנכ"ל משותף, גלובל אוטו מקס בע"מ - ינון עמית
יועץ משפטי שלמאמיליה קארס וחברות נוספים, יבואני כלי רכב - רועי ארפי
יו"ר ארגון תנו יד לחרש - משה בר
מוזמן/ת - סמדר אונה
מוזמן/ת - דן מיכאל קדרון
מוזמן/ת - אלעד נצר
מוזמן/ת - איתי בוימן
מוזמן/ת - נוגה נחליאלי
מוזמן/ת - איימן קשקוש
שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ ), מייצג/ת את איגוד יבואני הרכב בישראל - נועה גונן
שדלן/ית (משרד עורכי דין -פישר בכר חן וול אוריון ושות' ), מייצג/ת את כלמוביל - יורם בונן
שדלן/ית (משרד עו"ד צמח שניידר ושות'), מייצג/ת את איגוד יבואני הרכב בישראל - סיגלית בן ששון
שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה ), מייצג/ת את איגוד המוסכים - מיכאל שאינסקי
היו"ר איתן כבל
¶
שלום לכולם, גברתי מנהלת הוועדה, יועץ משפטי, רשמת, דובר, חבר הכנסת, אורחים נכבדים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. יש כאן אנשים שאני מאוד שמח לפגוש בהם. על סדר היום הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות רכב.
איפה אנחנו אוחזים? משרד התחבורה, בבקשה.
משה ויצמן
¶
אנחנו בתיקון הראשון בחקיקה הראשית. הבאנו כמה נושאים סביב תיקון החקיקה שהם מפריעים להמשך התיקון, לדוגמה: הגדרנו שרכב חדש הוא עד 150 קילומטר, ובמשאית זה לא יכול להתקיים. יש פה תיקונים - -
היו"ר איתן כבל
¶
אני מבקש שתשים את המסד בלי להיכנס לרזולוציות. פשוט תגיד, תגובה א', ב', ג' – מבקשים לתקן את אלה. שנתכתב עם המציאות הזאת.
דוד טמיר
¶
אני היועץ המשפטי לאגף הרכב במשרד התחבורה. כמה תיקונים מידיים שביקשנו לבצע בחוק בכמה נקודות שהן מהותיות לעבודה: הנושא הראשון הוא הגבלה של 150 קילומטר שהיא הגבלה על ייבוא של רכב חדש ורכב שנרשם במדינת חוץ - -
דוד טמיר
¶
הנושא השני הוא יבואן זעיר שאנחנו רוצים לאפשר לו ייבוא שעד היום הוגבל לסוגי הרכבים המפורטים בסעיף 33(א) לחוק.
לאה ורון
¶
יושב-ראש הוועדה ביקש לא להיכנס לרזולוציות של סעיפי החוק. לומר בעשרה משפטים מה עיקרי הצעת החוק.
אבנר פלור
¶
עיקרי הצעת החוק: א', שהיות שאחת המטרות של החוק היא קידום הנושא של התחרותיות במהלך השנה היו הרבה נושאים שעלו לנו שהם מגבילים ומהווים חסם. אנחנו העלינו פה כמה נושאים שנציג אותם שרוצים לפתוח את התחרות. אחד הנושאים הוא שרוצים לאפשר ליבואן זעיר ייבוא של משאיות ואוטובוסים שהיום לא מאושר; הנושא השני שאנחנו רוצים גם עבור יבואן זעיר וגם ייבוא של רכב משומש עד 12 חודשים במסגרת הוראת השעה.
אבנר פלור
¶
בנוסף יש כל מיני תיקונים קלים. למשל אמרנו שבעניין משאיות ואוטובוסים היות שמדובר בהתקנות בכל מיני מקומות, ומכיוון שהוא מחויב בנסיעה בחו"ל וכולי רצינו שלא תהיה הגבלה על נסועה.
רועי ארפי
¶
אני עורך דין, ואני מייצג כמה יבואנים זעירים. מבחינתי הדבר העיקרי שאבנר אמר עכשיו בחצי נשימה, ועליו יקום וייפול התיקון הזה, זה השאלה האם אפשר יהיה לייבא בייבוא זעיר רכב מסוג M1 עד 12 חודשים מיום הייצור ללא הגבלת קילומטרים ובלי קשר ל-30 יום מהרישום הראשוני.
היו"ר איתן כבל
¶
אתה יודע מה אדוני מבקש? שכל פעם שאתה תשאל שאלה כיוון שלא היית אני אשאל את אדוני למה אדוני מחזיר אותי.
היו"ר איתן כבל
¶
תסלח לי, אתה חדש פה? אל תשכנע אותי שאתה חדש. אני רואה שאדוני מתפרץ כאילו הוא בבית.
אני אנסה להגיד משהו אחר לדידי. להפך, אני בא לקראתך. אני אומר לדידי שיבואן זעיר זה מהחוק החדש, ולכן הוא פה. הוא לא יכול היה להיות פה קודם.
איתי עצמון
¶
לפני שאתה מקריא אני רוצה לומר שבפני הוועדה מונח נוסח שכולל כמה תיקונים, חלקם בעקבות הערות שהעברתי אליכם בנפרד מבעוד מועד בשבוע שעבר. יש הערה מהותית שלי שאני חושש שהיא לא באה לידי ביטוי מלא בנוסח שמונח כאן, שנוגעת למחויבויות שיחולו על היבואנים הישירים שמחויבים, לפי החוק, לטפל בכל רכב מתוצר - - - שמיובא על-ידי יבואנים עקיפים ו- - -
אתם ביקשתם לצמצם את חובות היבואנים הישירים, ולדעתי יש כאן קושי גם בעצם הצעת הצמצום וגם בהשלכות של ההצעה הזאת על סעיפים נוספים בהצעת החוק. אני מציע שלכל הפחות בסעיף הראשון שנוגע לנושא הזה, נדלג עליו.
יורם בונן
¶
אני בשם איגוד ארגוני הרכב. אם יורשה לי רק, מבחינת הצגת הדברים על-ידי איתי, אני לא חושב שאפשר לקרוא לזה צמצום של החובות; מכיוון שהחובות שהיו עד היום התייחסו לרכבים מהסוג שניתן היה לייבא עד היום.
יורם בונן
¶
אבל החוק מגביל את סוגי הרכבים שאפשר להביא. כלומר באותו חוק יש הגבלה של סוגי הרכב, ואז הגבלה לתוצר בהגדרה זה הגבלה לאותו סוג.
יורם בונן
¶
נכון, ברור. משעה שלא יכולים להיכנס למערכת רכבים מסוג מסוים אז בכלל לא התעוררה השאלה, האם אפשר או אי אפשר לטפל בהם. כל מה שאני רוצה לחדד בשלב המקדמי הזה זה שמדובר בסוג חדש של רכבים שמעולם לא התעוררה השאלה, האם אפשר או אי אפשר לטפל.
אבנר פלור
¶
אדוני היושב-ראש, קודם כול לגבי היבואן העקיף זה היה אפשרי. אני לא רוצה לחזור לסעיפים המהותיים של החוק. כי עכשיו אתה נוגע סעיפים המהותיים של החוק. זאת לא הכוונה. הכוונה הייתה לתת מענה, כמו שאמרתי. תיקוני החקיקה האלה, כמו שאתה יודע מחוקים של למעלה הבעיה היא למעלה מ-250 סעיפים.
אבנר פלור
¶
הבעיה שנתקלנו בה היא לדוגמה, אם אני לוקח רכב מתוצר "רנו" שיש לו היום שני יבואנים ישירים: האחד כשהוא מייבא רכב פרטי, והשני כשהוא מייבא משאיות. שלא יהיה מצב שמי שאמור לתת ליבואן משאית שירות הם שניהם. רק אחד מהם. מי שמייבא משאית אמור לתת לו את המענה של האחריות וריקול ולא זה שמייבא את הרכב הפרטי.
היו"ר איתן כבל
¶
נתקדם קודם עם החוק שלפחות מה שאנחנו מצליחים לקדם, נצליח. הבנו כאן את הנקודה. הכוונה שלך רצויה, והמעשה פה עדיין לא - -
דוד טמיר
¶
את סעיף 1 להצעת החוק אנחנו משאירים מאחר שזה נוגע לסוגיה שהציג אבנר. אנחנו כרגע לא נתייחס אליו.
תיקון סעיף 32
¶
תיקון סעיף 32
2.
בחוק העיקרי בסעיף 32 –
בפסקה (5)(ב), במקום "ומספר" יבוא "ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג 1M, רכב מסחרי מסוג 1N או רכב מסוג L – מספר";
בפסקה (6)(ב)-
בפסקת משנה (1), בסופה יבוא "ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג 1M, רכב מסחרי מסוג 1N או רכב מסוג L – מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150";
בפסקת משנה (2), במקום "ומספר" יבוא "ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג 1M, רכב מסחרי מסוג 1N או רכב מסוג L – מספר";
דוד טמיר
¶
למעשה, שלושת התיקונים שאנחנו מציגים כאן מתייחסים להגבלת היקף הנסועה ברכב חדש וברכב שנרשם במדינת חוץ, ואנחנו מחילים את הגבלת היקף הנסועה אך ורק לרכב מסוגים: M1, N1 ו-L שלגביהם היא רלוונטית.
איתי עצמון
¶
אני יכול רק להשלים את ההסבר שלך. בעצם הסעיף שאתם מתקנים נוגע לתנאים לייבוא רכב, למתן רישיון רכב ליבואן. אין סוגי רכב. כל סוג של יבואן יוכל לייבא.
איתי עצמון
¶
רגע, לכן אני מציע שתשלים את ההסבר שלך, ותגיד לגבי כל פסקה לאיזה סוג יבואן אתם מכוונים, ומה התיקון מהותי לגבי אותו יבואן.
דוד טמיר
¶
פסקה (1) - - - (5)(ב) מתייחסת ליבואן ישיר כשהרכב הוא רכב חדש, ומספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150. אנחנו מתקנים את זה, ואומרים שהגבלת היקף הנסועה תחול רק אם הרכב הוא מסוג M1, N1 או L.
בפסקה הבאה אנחנו מתייחסים ליבואן עקיף. זה פסקה (2)(א) של התיקון לחוק שמתייחסת לסעיף (6)(ב)(1) שמתייחס לרכב חדש. ביחס לרכב חדש שמייבא יבואן עקיף אנחנו קובעים גם כן שהגבלת היקף הנסועה תחול אך ורק על רכבים מסוג M1, N1 ו- L.
הפסקה האחרונה זה פסקת משנה (2) זה יבואן עקיף שמייבא רכב שנרשם במדינת חוץ, וגם לגביו אנחנו מחילים את הגבלת הנסועה.
דוד טמיר
¶
על-פי ההגדרה בחוק, זה רכב שנרשם במדינת חוץ בטרם חלפו 30 ימים ממועד הרישום שלו ועד המועד שבו הוא - - -
אבנר פלור
¶
שני הסעיפים האלה מתייחסים לשתי קטגוריות: א', רכב חדש שצריך עד 150 קילומטר; והשני, רכב שנרשם במדינת חוץ ולא עברו 30 ימים מההשתה – למה הוא רושם את הרכב בחו"ל כדי לייצא אותו. זאת הכוונה.
דידי רוזנפלד
¶
עד כאן הכול בסדר. הגבלת את זה ל-150 – נהדר. עכשיו אתה בא לוועדה ואומר, שאתה לא יכול להגביל ל-150 בגלל משאיות, אוטובוסים וכדומה. אני עוד לא עונה אם זה בסדר, אבל גם אם זה נכון מה שאתה אומר אז אתה לא מגביל אותו לכלום? אתה משאיר את זה פתוח ל-100 או 200 אלף קילומטר?
אבנר פלור
¶
ראשית לא יעלה על הדעת שרכב שהוא חדש או 30 ימים מההשתה הגיע ל-100 אלף או ל-150 אלף קילומטר. שנית, ניסינו באיזשהו מקום גם לצמצם. כי למה הגענו למה שהגענו? כי בפעם הקודמת אמרו, 150 קילומטר, ואחרי הדיון אמרו, לא 150 – הוא נוסע 200, 300, 400. אז לכן כל הבעיה שלנו והכמות הגדולה הבעייתית זה רכב פרטי.
לגבי משאיות ואוטובוסים לא יעלה על הדעת שאני אגביל אותו ל-5,000, אדוני היושב-ראש, ובעוד כמה חודשים אני אגיד ש-5,000 זה לא מספיק.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
אתה רוצה שמי שייבא אותו ייבא אותו לפחות אחרי 30 יום מיום רישומו?
אבנר פלור
¶
אני מתרגם מה שדידי מבקש: הוא מבקש שנגביל גם משאיות ואוטובוסים. אנחנו לא רואים לנכון מקצועית להגביל את זה.
היו"ר איתן כבל
¶
לדעתי, שניכם צודקים. ברמה העקרונית אתה לא רוצה אני מבין את זה, אבל מצד שני דידי לא סתם נלחם על סעיף. לא פתאום הוא מתנדב להיות אמא תרזה.
היו"ר איתן כבל
¶
יפה. קודם כול התקדמנו. אתה יודע שפה מותר. הנקודה שאני מנסה להבין אותה מעבר לאינטרס – תשים את זה בצד וננסה להתמודד עם המציאות כפי שהיא. תיאורטית יכול להיות מצב, ואתה יכול להגיד לי שלא, שרכבים כאילו חדשים, מישהו השתמש בהם – הוא אומר, יש ישראלים פראיירים שקבעו חוק חדש בלי הגבלה, בוא נפעיל אותם, ונמכור אותם אחרי 20 יום. ואז השתמשתי בהם. במקום שהם יעמדו פה כאבן שאין לה הופכין הרווחתי 20 יום, ועשיתי כמה אלפיות.
היו"ר איתן כבל
¶
כן. אני הבנתי מה שאמרת. אני רוצה למצוא את מאזן הביניים בין מה שאתה אומר לבין מה שהוא אומר. כי ממה נפשך? אני חושב שצריך שיהיה איזשהו קו.
משה ויצמן
¶
המשאית והאוטובוס נמכרים בדרך כלל לחברות ולא לאדם הפרטי. בדרך כלל כשאתה יוצא מנקודת הנחה שזה נמכר לחברה, יש פה בעל עניין שמבין קצת ברכב ויודע מה הוא קונה. זה לא אזרח ולא הגברת מחדרה.
היו"ר איתן כבל
¶
- - שיודעת בדיוק מה לעשות ומה לא לעשות. אומרים לי, זה חדש. אם אין לי המישהו הזה אין לי מושג. אני אפילו לא יודע איפה לשאול את השאלה. לעומת זאת, אוטובוסים ומשאיות – נכון, אתה יכול למכור גם לפרטים, אלא שההבדל - -
היו"ר איתן כבל
¶
כן, התכוונתי לבן אדם בודד. ההבדל הוא שלהערכתי נהג משאית או נהג אוטובוס, אפילו עם האדם הבודד והפרטי הוא בתחום. זה לא שבן אדם בא, סיים את הצבא, החליט לקנות משאית, והתחיל לנסוע בה.
דידי רוזנפלד
¶
מה אתה אומר עכשיו? אתה אומר, בוא ניסע לאירופה, נרשום משאית או אוטובוס היום, נפעיל אותו באירופה 29 יום, נקרע אותו במנוע, ונביא אותו לפה כמו מה?
דידי רוזנפלד
¶
אני רוצה רק תיקון – אנחנו מייבאים אוטובוסים. שלא יהיו אי הבנות. אחת הקבוצות של קבוצת "שלמה סיקסט" מייבאת אוטובוסים.
יעקב יהודה רודד
¶
לגבי אוטובוסים ומשאיות – יבואן ישיר ויבואן עקיף שקונים מיצרן רכב או מסוכן את השלדה או את האוטובוס הכוונה היא להביא אותו לארץ. הוא לא נוסע. למרות שגם אנחנו בשלב מסוים הצענו להגביל קילומטרים, אבל זאת לא הנקודה. כאשר קונים היום שלדה, ואני רוצה להרכיב עליה מערבל, ואני קונה את השלדה בגרמניה, ומרכיב את המערבל בספרד – תעשו חשבון; או אוטובוס שאני קונה את השלדה שלו ב"מן", ושולח ל"איזייר" בספרד לעשות את המרכב זה על-פי מפרט.
היו"ר איתן כבל
¶
נכון. אני מתחבר גם לחלק הראשון שנהג משאית ונהג אוטובוס הם לא בדיוק האנשים שמתחילים לנהוג מיד, וקנו אוטובוס כי אבא אמר להם שכדאי להם להיות נהג אוטובוס או נהג משאית. בדרך כלל אלה אנשים שבאים ומכירים את התחום, עבדו כמה שנים במערכת. הם מבינים, הם יודעים. זה לא כמוני. אם אני מגדיר את עצמי כאדם הסביר במובן של רכישת רכב יכולים למכור לי מה שאתה רוצה. כמו מיצובישי אאוטלנדר שקיבלנו מהכנסת – הוא נראה הכי יפה בשכונה עד שהוא מתחיל לנסוע.
היו"ר איתן כבל
¶
כשקיבלתי את האוטו מהכנסת במסגרת הליסינג זה היה בדיוק חג הקורבן, והייתי בסיור במגזר הערבי בצפון. אני מתחיל לנסוע, והאוטו לא סוחב. התקשרתי לאחראי הרכב כאן גבי, ושאלתי אותו, יש באוטו לחצן של טורבו? האוטו לא נוסע, לא עולה.
היו"ר איתן כבל
¶
אוקיי.
אני מתחבר לדברים של מה שיהודה רודד אומר. לדעתי, המציאות מתכתבת יותר עם הדברים שהוא אומר. תוסיף לזה שבדרך כלל מדובר באנשי מקצוע שמבינים עניין. אתה יודע מה, אם יש נהג משאית שהצליחו למכור לו לוקש מגיע לו.
משה ויצמן
¶
רק כדי להשלים את מה שאתה אומר – סעיף 55 לחוק מציין שיבואן מסחרי חייב לדווח ללקוח את מספר הקילומטרים מרגע הייצוא. כלומר גם אם היה ניסיון להסתיר - -
רועי ארפי
¶
במעמד המכירה מחייבים אותך לרשום את מספר הקילומטרים שהרכב עבר. רוצה – תקנה; לא רוצה – אל תקנה.
דידי רוזנפלד
¶
קודם כול גילוי נאות – יכול להיות שאתה צודק. אבל הנקודה היא מה מותר לייבא לארץ, איזה זבל מותר לייבא לארץ.
היו"ר איתן כבל
¶
תכבו את המדור הפרסומי מעל הראש שלו. עזוב, דידי, גם אנחנו פה יום-יומיים. ואתה, רועי, אל תיפול בפח שלו. אל תתבלבל, השערות הלבנות האלה זה לא סתם.
היו"ר איתן כבל
¶
נכון.
מי בעד?
הצבעה
בעד סעיף 2(1), (2)– פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 2(1), (2) אושר.
דוד טמיר
¶
במקום פסקה (7) יבוא:
"(7) לעניין יבואן זעיר – אם מתקיימים כל אלה:
הרכב הוא מסוג רכב נוסעים, רכב מסחרי, גרור או נתמך, אופנוע או מכונה ניידת;
דוד טמיר
¶
ורכב מסחרי שזה N2, N3. זאת ההרחבה של סוגי הרכב.
הרכב הוא רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג 1M, רכב מסחרי מסוג 1N או רכב מסוג L – מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;
דוד טמיר
¶
זה סעיף שאנחנו מחילים על היבואן הזעיר בדיוק את אותה הגבלת היקף נסועה שהחלנו על היבואן הישיר ועל היבואן העקיף.
הרכב הוא אחד מאלה
¶
הוא מתוצר שמיובא על ידי יבואן ישיר;
הוא מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר ולפי תנאים שקבע השר, באישור הוועדה."
רועי ארפי
¶
יש לי הערה. אולי המלצה: לגבי רכב מסחרי N2, N3 – במה שיש אצלי בדף הנייר לא מופיע N2, N3. רשום רק "רכב מסחרי". השאלה אם בהגדרות בתקנות התעבורה רכב מסחרי מופיע N2, N3 או פתאום מופיע גם M2 ודברים כאלה. שלא יהיו עם זה בעיות.
היו"ר איתן כבל
¶
תודה. יש הערות? תודה. מי בעד?
הצבעה
בעד סעיף 2(3) – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 2(3) אושר.
דוד טמיר
¶
הסעיף הבא – תיקון סעיף 33. אני אגיד בקצרה למה התיקון מכוון. יש כאן תיקון אחד מהותי. סעיף 33 הוא סעיף ייבוא אישי של רכב. 33(ב) קובע את התנאים לייבוא אישי של רכב, וסעיף 33(ב)(1) קובע שהרכב מיועד לשימושו האישי או המשפחתי, ואם הוא עוסק הרכב מיועד להסעת נוסעים בשכר או להובלת טובין בשכר לשימושו העסקי העצמי. מאז תחילת החוק קיבלנו פניות רבות של עוסקים שמבקשים לייבא רכב בייבוא אישי, ונאלצנו לדחות אותם כי הם לא עונים לשני העיסוקים של הסעת נוסעים בשכר או הובלת טובין - -
דוד טמיר
¶
הייתה לנו פנייה של מישהו שמוביל ברכב מסחרי לצורך השימוש העסקי שלו, אבל הוא לא מוביל בשכר.
דוד טמיר
¶
לכן זה התיקון המהותי. אני אקריא את הסעיף: תיקון סעיף 33
3.
בסעיף 33(ב) לחוק העיקרי -
בפסקת משנה (1) המילים "להסעת נוסעים בשכר או להובלת טובין בשכר" – יימחקו;
דוד טמיר
¶
לא. הרכב מיועד לשימושו העסקי העצמי.
בפסקת משנה (5) במקום הסיפה יבוא "השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ניתן יהיה לייבא רכב לפי סעיף זה שאינו מתוצר כאמור."
דוד טמיר
¶
ב-(2) זה תיקון נוסח במהותו, והסיפה לסעיף (5) הנוכחי מתייחס לכך שהשר רשאי לקבוע סוגי תוצרים נוספים שיהיה ניתן, ובעצה אחת עם היועץ המשפטי של הוועדה תיקַנו את הנוסח כך שישקף שהשר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ניתן יהיה לקבוע, ולא סוגי תוצרים.
היו"ר איתן כבל
¶
הבנתי. הערות? תודה.
מי בעד סעיף 3?
הצבעה
בעד סעיף 3 – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 3 אושר.
דוד טמיר
¶
את סעיפים 4 ו-5 לתיקון מתייחסים לסעיפים שמתייחסים לנושא שהבאנו בפתיחת הדיון שנבקש להתייחס אליו בהמשך ולתקן אותו.
דוד טמיר
¶
אני עובר לסעיף 6 – תיקון סעיף 117. סעיף 117 הוא סעיף שמתייחס לתנאים לקבלת רישיון לסחר במוצרי תעבורה. למעשה, אתם תראו בסעיף 117(ב) שיש כאן בעלי רישיונות שהרישיון העיקרי שלהם הוא רישיון אחר, והם מקבלים את רישיון הסחר במוצרי תעבורה דרך אגב. כלומר הם לא נדרשים לעמוד בדרישות שמופיעות בסעיף 117(א), אלא מעצם העיסוק שלהם ומעצם הרישיון האחר שיש להם לפי החוק. אחד מבעלי הרישיונות שנשמטו בהליך החקיקה זה מישהו בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שאנחנו מבקשים להוסיף. אני אקריא את הסעיף:
תיקון סעיף 117
6.
בסעיף 117 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב) -
ברישה, במקום "בסעיף זה" יבוא "בסעיף קטן (א)";
אחרי פסקה (2) יבוא:
"(2א) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה;".
(1) זה תיקון נוסח.
דוד טמיר
¶
התיקון הבא הוא לסעיף 125 לחוק. סעיף 125 לחוק מתייחס למסירת מידע לעניין מוצרי תעבורה שמשווק בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה. אנחנו רוצים במסגרת העבודה על תקנות שהובאו לאישור הוועדה בדיון קודם. אחד הנושאים שעלו בדיון היה מי יהיה פטור מהחובה, והנוסח הנוכחי של סעיף 125 מאפשר למנהל בהחלטה פרטנית "לפטור בעל רישיון לסחר מוצרי תעבורה מהוראות לפי סעיף זה בהתחשב בהיקף פעילותו של בעל הרישיון". לאחר שבחנו את הסעיף הבנו שמכיוון שזה סעיף רוחבי שאמור לחול על כלל השוק שנכון יהיה שמי שיקבל את ההחלטה יהיה השר בתקנות רוחביות, ולהשאיר את שיקול הדעת הפרטני למנהל ביחס לנסיבות מיוחדות שאינן נסיבות של היקף פעילות. אני אקריא כעת את הסעיף.
תיקון סעיף 125
בסעיף 125 לחוק העיקרי –
בפסקה (א)(2) אחרי המילים "באישור הוועדה" יבוא "; בתקנות לפי פסקה זו, רשאי השר לקבוע פטור מחובת הפרסום לפי סעיף זה בהתחשב בהיקף פעילותם של בעלי הרישיון לסחר במוצרי תעבורה."
איתי עצמון
¶
לא. אישור הוועדה לתקנות נשאר. - - - כאן שבתקנות, לפי פסקה זו - - - אישור הוועדה - - - ניתן לקבוע עוד הוראות.
דוד טמיר
¶
פסקה (2).
(2) בסעיף משנה (ג) במקום המילים "בהתחשב בהיקף פעילותו של בעל הרישיון" יבוא "בנסיבות מיוחדות."
דוד טמיר
¶
למעשה, 125(ג) נותן את הסמכות למנהל. מאחר שזאת סמכות שקבועה כיום בסעיף (ג) אנחנו העברנו לקביעה על-ידי השר בתקנות, אנחנו בעצם רוצים להשאיר למנהל סמכות בנסיבות מיוחדות שאינן נסיבות שקשורות להיקף פעילותו של בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה.
דוד טמיר
¶
הוספת 125 – אגב הדיון בסעיף 117 שדיברנו עליו קודם שהוספנו את בעלי הרישיונות שמקבלים את הרישיון הנוסף בגלל הרישיון העיקרי, הבנו שמהחוק העיקרי נשמט סעיף מסמיך שמאפשר לשר לקבוע הוראות מיוחדות שיחיל על אותם בעלי רישיונות. למה הכוונה? הכוונה היא שמי שהוא בעל רישיון עיקרי להפעלת מוסך מקבל מכוח סעיף 117(ב) גם רישיון לסחר במוצרי תעבורה, ואנחנו רצינו שהשר יוכל לקבוע הוראות מכיוון שהוא לא מחזיק מנהל מקצועי לנושא של מוצרי תעבורה, והוא לא עומד בכל התנאים לקבלת רישיון סחר במוצרי תעבורה. לכן יהיו הוראות מיוחדות שיחולו על הפעילות שלו כך שתוגבל כפעילות טפלה לפעילות העיקרית שלו כבעל הרישיון להפעלת מוסך.
איתי עצמון
¶
שתי הערות קצרות: כמובן, הסעיף לא נשמט, אלא פשוט לא הובא על-ידכם בהצעת החוק הממשלתית; שנית, הסעיף מסמיך כאן את השר לקבוע בתקנות חובות נוספות שיחולו על אותם בעלי רישיונות אחרים, אבל התקנות האלה, לפי המוצע כאן, לא טעונות אישור ועדה. מבדיקה של הוראות החוק לעניין פטור, רוב התקנות שעניינן פטור כן טעונות פיקוח פרלמנטרי. אני מציע שאותו עיקרון יחול גם כאן.
אחרי סעיף 125 לחוק העיקרי יבוא
¶
"תקנות לעניין סחר במוצרי תעבורה בידי בעלי רישיונות מסוימים
125א.
השר רשאי לקבוע הוראות נוספות שיחולו על בעלי רישיונות המנויים בסעיף 117(ב) לעניין סחר במוצרי תעבורה, ובכלל זה מגבלות שיחולו עליהם, וכן רשאי לקבוע כי הוראות סימן זה, כולן או חלקן, לא יחולו על בעלי רישיונות כאמור או יחולו בשינויים כפי שיקבע."
דוד טמיר
¶
הסעיף הבא מתייחס להוראת השעה בסעיף 253 לחוק. בסעיף (1) אנחנו מתייחסים לנושא של היבואן הזעיר, והשאלה שעלתה לגבי ייבוא רכב משומש על-ידי יבואן זעיר מוסדרת כאן.
תיקון סעיף 253
בסעיף 253 לחוק העיקרי -
בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילים "כך שבמקום" יבוא "כך שבמקום פסקת משנה (ב) יבוא:
"(ב) הרכב הוא אחד מאלה:
רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג 1M, רכב מסחרי מסוג 1N או רכב מסוג L – מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;
רכב שאינו רכב כאמור בפסקת משנה (1), ושטרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו;";
דוד טמיר
¶
אני רוצה להפנות את שימת הלב שהתיקון הזה אומר שביחס לרכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ תחול ביחס לרכבים מסוג M1, N1 או L הגבלת היקף הנסועה של 150 קילומטר; וביחס לרכב שהוא לא רכב חדש ולא נרשם במדינת חוץ ההגבלה היחידה שתחול היא הגבלה של 12 חודשים ממועד ייצורו.
רועי ארפי
¶
רועי ארפי, ואני מייצג יבואנים זעירים. זה התיקון הכי חשוב בהוראת הסעיף הזה ובכל מה שאנחנו מדברים. ואם רוצים להביא רכב משומש עם הגבלה של עד 12 חודשים מיום הייצור, בלי קשר לכך שלא עברו 30 ימים ממועד הרישום לראשונה במדינת הייצוא אז או שצריך להכניס להגדרות הגדרה של רכב משומש או שצריך פשוט מאוד לרשום; כי פה בניסוח זה לא ברור. מצד אחד רשום בסעיף (1) "רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ, לעניין רכב כאמור שהוא M1, מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150 קילומטר". ואז ב-(2) רשום: "רכב שאינו רכב כאמור בפסקת משנה (1), ושטרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו". אני מבין שרכבים שהם לא מסוג M1, N1 ו-L – אפשר להביא עד 12 חודשים ממועד הייצור. רכב מסוג M1, N1 ו-L עדיין צריך להביא אותם כמו שרשום בחוק, כלומר שלא עברו 30 ימים ממועד הרישום ולא עברו 150 קילומטר. זה בעצם לא שינה כלום. אני גם רוצה שהם יאפשרו לייבא את הרכבים המשומשים, אני פשוט רוצה שזה יהיה מסודר.
היו"ר איתן כבל
¶
משה, קודם כול תגידו מה אתם מבקשים בסעיף הזה. שנית, שיהיה ברור שהסעיף צריך להיות מאוד ברור כדי שלא נמצא את עצמנו בהתכתשויות מיותרות אחר כך. הבעיה שלי היא לא פה, אלא לאחר מכן.
אבנר פלור
¶
כן. הכוונה שלנו היא שהחידוש כאן היא שאנחנו רוצים לאפשר ייבוא על-ידי יבואן זעיר של רכב משומש עד 12 חודשים ממועד ייצורו. זאת הכוונה, וזה נותן מענה גם לשאלתך. יכול להיות שהנוסח כמו שהוא כתוב כאן קצת בעייתי.
דידי רוזנפלד
¶
חסרות מכוניות משומשות בארץ. צריך לייבא מכוניות משומשות. מה התחרות ליבואנים כשזה מכוניות משומשות? אני לא יכול להבין את התקנה. עברו איזה שנתיים-שלוש - -
אבנר פלור
¶
לא, אבל אם אתה זוכר, אדוני היושב-ראש, בדיונים לגבי הסעיפים האלה ביקשת ממני לבדוק כי דידי העיר האם אנחנו רוצים לאפשר ייבוא של רכב משומש. אני בדקתי, וחזרתי ואמרתי שכן, זאת המדיניות. ואז הוא העלה את הנושא הבטיחותי. ואז אמרתי שאנחנו נחייב אותם בבדיקות לפי 309. זה בעצם היה המענה שלי. לפי הוראת השעה היום, הוא לא יכול להביא רכב משומש.
היו"ר איתן כבל
¶
אבנר, מה אתה מתווכח אתו? הוא לא רוצה שיהיו פה רכבים משומשים. מה קרה? זכותו. לא יצליח. יש הרבה אזרחים בישראל שרכב - -
היו"ר איתן כבל
¶
דידי, המשימה של החוק היא שהשוק ייפתח, אם עדיין לא הבנת אחרי שלוש מאות ומשהו סעיפים. אנחנו מבקשים לפתוח אותו מכל הכיוונים. הייתי מצפה ממך שתגיד לי משהו אחר, שמשרד התחבורה יטפל בזה שתהיה גריטה של רכבים או מכירתם לרשות הפלסטינית או לכל מיני גורמים כאלה ואחרים כדי שהשוק פה יהיה יותר פתוח. אבל זה העניין – למנוע ייבוא על-ידי יבואן זעיר של רכב בן שנה, בשבילי זה רכב חדש. אתה יודע מה, יש פה אנשים שגם שנתיים זה בשבילם כאילו יצא מהניילונים. לא כולם באים לקנות אצלך. אני אגיד לך מול מי זה מתחרה. זה מתחרה מול החבר'ה שלך שאחרי שאני משתמש באוטו הוא מגיע אליך, וזה הופך להיות תחרות עבורו. תוריד את המחיר – תתחרה בו. זאת בדיוק הכוונה.
היו"ר איתן כבל
¶
דידי, אני רק נראה צעיר. אל תתבלבל. כל המשימה המרכזית של התיקון של החוק החשוב הזה - -
רועי ארפי
¶
עוד הערה בונה בקשר לייבוא הזעיר, אולי עוד נקודה למחשבה אם אפשר להגדיל את מכסת הרכבים שיבואן זעיר יכול לייבא בשנה.
רועי ארפי
¶
אני אגיד לך. רכבים מיובאים שיש להם אחריות בין-לאומית, היבואן הישיר ייתן להם אחריות החל במועד העלייה שלהם לכביש בארץ הייצוא. הווה אומר שאם האוטו עלה על הכביש ביוני 17' בחו"ל, האחריות תתחיל מיוני 17' לתקופה של 24 חודשים.
היו"ר איתן כבל
¶
זה יפה מאוד שאתה מסביר לי מה אתה עושה. אתה הבנת את החוק. צריכים פה בחינה מה שנקרא. אם אדוני רוצה להצטרף לצוות המשפטי של הוועדה - -
היו"ר איתן כבל
¶
אני רק אזכיר ואומר שהיה דיון בשאלה הזאת. זאת הייתה סוגיית הליבה. הצד הזה מאוד רצה לדעת איך זה יעבוד –מדידי ועד אנוך ויהודה רודד וכל החברים האחרים. ובצדק. אני לא אומר את זה עכשיו בטרוניה. כי שאלת האחריות הייתה מרכיב, והיא שאלה מאוד חשובה. אני יודע מה התשובה לה. תאמרו את זה גם לחברים הנכבדים או שאתם רוצים שאני אחזור על השאלה?
אבנר פלור
¶
החוק מתייחס בהיקף האחריות מסעיפים 41 לגבי רישיון יבואן של רכב מסחרי והסעיפים לגבי יבואן עקיף וכולי. זאת אומרת מה המצב הקיים היום.
אבנר פלור
¶
אני מבין גם למה אתה שואל. אם אתה מייבא רכב מתוצר כלשהו מי שאמור לתת את האחריות ואת הנושא של הריקול זה אותו יבואן שמייבא את הרכב מתוצר איקס במידה שלרכב יש אחריות. בסדר?
חיים לוי
¶
מאוד.
אנחנו נתקלים בקשיים מאוד חמורים במימוש האחריות שנתן היצרן במדינת המקור. יבואני הרכב משתמשים בסעיף הטריטוריה שקיים בתעודת האחריות כדי לא לתת את האחריות ללקוחות שלנו. לקוחות שלנו לא מקבלים אחריות אצל היבואנים, ואנחנו נאלצים לשאת בעלויות של התיקון. אנחנו משלמים את העלויות במלואן ליבואני הרכב.
ינון עמית
¶
יבואני הרכב התכנסו במסגרת איגוד מעסיקים וקבעו קו פעולה שלפיו אם האחריות ניתנת במדינת המקור, ובתעודת המקור כתוב שהאחריות היא באירופה אז הם מוכנים לממש את האחריות באירופה בלבד ולא בישראל.
היו"ר איתן כבל
¶
יהודה ויקי, אני מאוד מכבד את העניין. אני גם מזהיר, ואני אומר את זה פה בצורה ברורה – מי שיעשה שימוש, וינצל את הבמה הזאת כדי להתנגח אני לא אעבור על זה לסדר היום. אני אומר את זה בצורה מאוד ברורה. מעבר לעניין זאת ועדה מכובדת שפה כל אות וכל מילה, יש לה משמעות מאוד גדולה על האנשים שמסביב שלא נמצאים כאן. אני לא רוצה שמישהו פה יחשוב שהוא יכול לנצל את הבמה הזאת, ולגרום לנו שעינינו יוטחו מלראות. אני מזהיר. אני אומר את זה בצורה מאוד ברורה. אני אראה את זה בחומרה רבה. אם יש משהו – ואני אומר את זה לפני שאתם מדברים כדי שלא נמצא את עצמנו אחר כך בסאגה לא נעימה שאתם לא יודעים לעמוד מאחוריה בצורה מאוד ברורה – אני מציע לכם לחשוב פעמיים אם אתם אומרים אותה.
ינון עמית
¶
בחודשים האחרונים.
עשרות מהן נכנסו למוסכי היבואנים הסדירים למימוש אחריות. אף לא אחד לא הוכר באחריות. משרד התחבורה הנחה בכתב את יבואני הרכב הסדירים לגבי הפרשנות שלהם לנושא סעיף טריטוריה שהיא שגויה וקבעה עמדה ברורה. המכתב הזה לא עזר, ובפועל האחריות אינה מיושמת, אפילו לא במקרה אחד.
יעקב אנוך
¶
אני מבקש במלוא החומרה, אדוני היושב-ראש – יש פה נוהג, בעיקר של האנשים האלה שהם ידידים טובים שלי, אבל נוח להם להגיד דברים שמבוססים על כלום. להגיד פה שיבואני הרכב התכנסו זאת עבירה של הגבל עסקי. אין דבר כזה, גם לא במסגרת איגוד יבואני הרכב.
יעקב אנוך
¶
אני אומר את זה חד וחלק. אין שום התכנסות כזאת, לא הייתה התכנסות כזאת, וכל יבואן יכול לנהוג לפי ראות עיניו. אנחנו לא צד – לא האיגוד ולא היבואנים כמכלול. יתרה מזאת הייתה ישיבה בנושא במשרד התחבורה בראשות האדונים הנכבדים משה והצוות שיושב פה, והם עשו דיון בעניין. בדיון היו שני יבואנים, ואני שמעתי בו – ויתקן אותי משה אם טעיתי – יבואן אחד אמר שכל המכוניות שמגיעות מאירופה, ויש להם אחריות יצרן באירופה יש להן אחריות שהוא נותן אותה; היבואן השני שאני גם לא - - - שכל המכוניות שלול מגיעות מארצות-הברית אמר שהיצרן לא נותן אחריות למכוניות. זה לא היבואן. היבואן הוא לא זה שנותן אחריות. הרי לא יעלה על הדעת שאדוני היושב-ראש יחשוב שיבואן צריך לשלם עבור יבואן אחר שהוא מתחרה שלו. מדובר על יצרנים. היצרן אומר חד-משמעית שאין אחריות למכוניות האלה. הנושא הזה עדיין נמצא במחלוקת – או לא מחלוקת – משה ויצמן הוציא מכתב שמסכם את המחלוקת מבחינתו, וכרגע הנושא הזה בטווח של מחשבות, עירובים, פניות ליצרנים או כל מיני דברים מהסוג הזה כדי לראות איפה הנושא עומד.
יורם בונן
¶
אני בשם איגוד יבואני הרכב. רק במשפט אחד לגבי הנקודה הזאת, ואחרי זה אני רוצה לקשר לדיון שלנו. החובה של היבואנים, לפי החוק, היא לממש את האחריות של היצרנים. בסופו של דבר יבואן שהיצרן נותן לו אחריות ומממש אותה – לא מציגים את זה, וזה בסדר, אבל יש הרבה מאוד רכבים שמיובאים ומטופלים, ומשרד התחבורה מכיר את זה. כשהיצרן אומר, אני עומד מאחורי האחריות של הרכב הזה זה בכלל לא מעניין את היבואן אם יש או אין. הוא אומר ליצרן מי משלם, והוא מממש את האחריות.
אבל, אדוני, נעשה פה קישור בין שני דברים שהם בדיוק מה שלא זהה. אני אסביר: כל מה שהציגו בפניך כאן זה לגבי טיפול ברכבים פרטיים. זה אכן מה שהיה בלב החוק כפי שהוא כיום, ושם דובר על כך שהיבואנים הישירים יתנו את האחריות, הריקול ואת שירותי התחזוקה לרכבים מהתוצר שהם מייבאים. כאן מה שמביאים לשולחן זה סוג חדש של רכבים - -
יורם בונן
¶
משאיות ואוטובוסים. אני רוצה להסביר גם מה לא במחלוקת. משאיות ואוטובוסים שיש יבואן ישיר שמייבא אותם – אין מחלוקת שהוא ייתן את שירותי התחזוקה גם ליבואן אחר שמייבא מאותו תוצר. זאת לא הנקודה. השאלה היא אחרת, אדוני, וזה לב העניין: אם יש יבואן – ויש לא מעט כאלה – שמייבא רק רכבים פרטיים; הוא לא ייבא מעולם אוטובוסים ולא מתכנן לייבא אוטובוסים ומשאיות מתוצר מסוים, אבל אותו יצרן מייצר גם משאיות ואוטובוסים – האם יש היגיון לחייב את היבואן?
היו"ר איתן כבל
¶
יורם, העניין ברור.
אני עובר אליכם, משרד התחבורה, להערה. ברור לי שיש החוק, וחוקים נועדו במירכאות כפולות ומכופלות – כדי להפר אותם. דהיינו כל גורם בכל מקום שהוא יכול לראות שזה עוזר לו לקיים את ההנחה – אני אומר, זה לעבור על החוק, על-פי החוק. לא כל דבר הופך אוטומטית לעבירה בספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו אוהבים לומר "חוטא נשכר". אני כבר אומר את זה לכם: העסק עובד כבר כמה חודשים - -
היו"ר איתן כבל
¶
- - עדיין לא כמו שהיינו רוצים. אבל אתם חייבים לנצל, לפי הבעיות והפניות שמגיעות אליכם. לגבי שאלות שאינן מובהרות שבחקיקה הראשית בכל מיני עניינים שעלו לא בצורה ברורה, אפילו כמו במקרה הזה – אם צריך להביא תיקון כי אנחנו ממילא פה כבר, מתעסקים עם הדברים האלה יום ביומו. גם אתה עושה תיקון - -
היו"ר איתן כבל
¶
נכון.
תבינו, לכן התעכבנו כל כך. הרי בכל מקרה יהיו תביעות משפטיות וניסיונות, ואלה יגידו ככה, ומחר אלה יגידו עליהם שהם פועלים ככה. הכול בסדר. אינני נכנס עכשיו לזה. אני רוצה שיהיה פה מינימום מקום לפרשנות. לפעמים נוצר פער בין החוק לבין איך שזה מתנהל בשטח. גם אם מבחינתם הביאו להם, אבל הם פועלים לפי הכללים שלהם, ואני לא נכנס לסיפור אם זה נכון או לא. אני לא משרד התחבורה. אבל אם יורם צודק שיש יבואן של רכב מסוים שמייבא אוטובוסים ומשאיות, ופתאום אתה מכריח אותו לתקן אצלו כי הוא רק "מרצדס" כי ככה כתוב על השלט – זה נראה לי בעייתי. גם כשאנחנו מדברים על פתיחת שוק אנחנו לא רוצים לפתור עוול ביצירת עוול. לכן בדברים האלה אנחנו צריכים לנצל את ההזדמנות לתיקונים הקטנים האלה. יש הרבה מאוד תיקונים ותקנות. תנצלו את כל הטענות שמגיעות אליכם מצד א' ומצד ב' כדי לראות אם זה מצריך תיקון או לא, אם הסעיף ברור מספיק או לא.
לגופו של עניין, משה, בבקשה.
משה ויצמן
¶
אני אתייחס רק לאחריות. אחריות זה אירוע מורכב, אבל לשון החוק מאוד ברורה בעניין הזה, כי האחריות היא לתוצר שמגיע, ויש לתוצר יבואן ישיר שקיבל מכתב מהיצרן שהוא לוקח על עצמו את עניין האחריות. זאת אומרת שאין בעניין הזה פרשנות, ויש גם פרוטוקולים - -
משה ויצמן
¶
אנחנו החלטנו שהאחריות כפי שהחוק התכוון אליה היא שכל תוצר שמגיע יקבל את האחריות ולא משנה אם הוא מגיע מאמריקה או מאירופה כי התוצר הוא תוצר, והאחריות היא אחריות. גם אם היצרן מתכוון או לא מתכוון לתת – למרות שאנחנו טוענים שבסעיף 42 הוא התחייב לתת. לכן אנחנו מכריחים את היבואנים שמי שלא נותן אחריות נראה בו מפר חוק, והוא ייאלץ לשלם סכום של כמיליון שקל כדי לעמוד בדרישות החוק. אז לעניין החוק אנחנו נחרצים, והתחלנו לפעול נגד יבואנים שלא מקיימים את הוראת החוק.
היו"ר איתן כבל
¶
אני רוצה להבין ממך דבר אחד. אני נכחתי פה באירוע שאתם נכחתם בו. אלה טוענים טענה, ואלה טוענים טענה.
היו"ר איתן כבל
¶
אתם עוד לא הבנתם. על מה תענה? אני רוצה להבין קודם כול אם הבנתי את השאלה של עצמי.
אני רוצה להבין את הדבר הבא – חיים וינון העלו טענה שאם אין את זה קח את החוק וזרוק לפח. זאת אחת הדרמות הכי גדולות שמתקיימות בענף. הרי גם קודם אפשר היה לייבא רכב בייבוא אישי וייבוא מקביל. אלא שהוא יכול היה להביא, ובתקנה הראשונה יכול היה לשים את זה אצלו בחצר – או שהוא ידע לטפל בזה או שהוא לא ידע לטפל בזה. או שהוא שם בחצר בכפר קאסם או בירושלים באיזו חצר.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
אם הוא רוצה לקבל רכב טוב. - - - הרכב שלו לא יתוקן כי יש שם גם עניין של מוסכי הסדר.
היו"ר איתן כבל
¶
נכון.
הטענה שלהם כפי שהם מעלים אותה פה – שהם ייבאו על פי כל דין רכבים באופן עקיף או אחר. הם הביאו רכבים כפי שהחוק מתיר להם. רכבים תקולים, יש להם תקלות גדולות או קטנות. החוק חייב אחריות וריקול על החברה המייבאת. הטענה שלהם היא שכשזה הגיע להתכתבות עם המציאות, ורכבים שהם ביקשו להעביר בדיוק על-פי הדין לאחריות היצרן, אין מימוש של האחריות לפי החוק. זאת הטענה שלהם. משה, זה הסיפור. אתה נכנסת לעובי הקורה. זה הדבר החשוב מכל הדיון - -
משה ויצמן
¶
אז אני חוזר בצורה ברורה – הם צודקים. האחריות צריכה להינתן על-ידי היבואן הישיר גם אם הרכב נקנה בארצות-הברית, והיצרן אמר שהאחריות היא מקומית בלבד. על זה שלחנו מכתב תשובה ואמרנו שאחריות קבילה פה בארץ על-ידי היבואן הישיר, והוא צריך לממש אותה. יותר מזה אמרתי שגם פעלנו בצורה של משמעת כדי לקיים את החוק. יש סעיפים שקשורים לקנסות למי שלא מקיים את החוק. אנחנו מטילים עליו קנסות.
יעקב אנוך
¶
אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו. באותה ישיבה שישבנו אצל משה – יש שני יבואנים שמעורבים, למיטב ידיעתי, כי הם הופיעו בישיבה הזאת. אחד מהם אמר בצורה הכי ברורה – היצרן שלי לא נותן אחריות. אז עולה השאלה, האם יבואן ישיר צריך לשלם מכיסו כדי לקדם יבואן מקביל? הרי זה לא יעבור בשום מקום - -
היו"ר איתן כבל
¶
יקי, אני הצגתי את העמדה שלכם בצורה מאוד ברורה. יכול להיות שיש כאן עניין שצריך לתת עליו את הדעת. אולי יקרה נס, ויקי צודק? יש פה טענה שצריך לתת עליה את הדעת. אני לא מזלזל בה.
יעקב אנוך
¶
יבואן שני שהיה שם אמר, ואני מצטט – ויתקן אותי משה אם אני לא מצטט מדויק – שעל 90% מהמכוניות מהמותג שלו שמגיעות לארץ, ומגיעות מאירופה יש אחריות שהוא נותן אותה. אמרתי במדויק?
יעקב אנוך
¶
10% מהמכוניות שמגיעות מארצות-הברית שאין להן אחריות יצרן. היצרן עושה ביניים. איך עושים אחריות? מקישים במחשב "אחריות לרכב", היצרן מקבל את זה בצד השני כי הוא משלם, ומישהו הרי צריך לשלם, והוא כותב מהסיבות שלו חזרה ואומר, לא, לרכב הזה אין אחריות במדינת ישראל. ואז נשאלת שוב השאלה, האם יבואן ישיר צריך להוציא מכספו ולשלם עבור פיתוח של מישהו אחר?
אבנר פלור
¶
אין בעיה. רק עוד נקודה חשובה של המחלוקת: באותו דיון אמרו אותם יבואנים שיש כלי רכב מסוימים שהאחריות היא רק בטריטוריה שבה הרכב שווק. אנחנו אמרנו בדיון מבחינתנו אם לרכב יש אחריות וברוח החוק כפי שכתוב הוא צריך לתת אחריות. זאת המחלוקת שיש.
היו"ר איתן כבל
¶
חבר'ה, באמת. יש כאן שאלה שיקי מעלה. הוא אומר שיש סיטואציות שהוא אומר, למה אני צריך לשאת - -
דרור וגשל
¶
למה יכולה לקרות סיטואציה כזאת? כדי לקבל רישיון מיבואן ישיר היצרן צריך להתחייב לתת אחריות לכל הרכבים שמיובאים מתוצרתו.
היו"ר איתן כבל
¶
אני זוכר שהנושא הזה עלה, והיה ויכוח סביב השאלה בנושא הטריטוריה. אני לא זוכר מה החלטנו.
רון מלכה
¶
אני רון מלכה מ"חן מוטורוס". אני אגיד לך למה, כי מי שניהל אותו היה חבר הכנסת פרי. אתה לא יכולת להגיע, ונאמר בפירוש גם בפרוטוקול שחיפשתי ומצאתי, שנושא הטריטוריה הוחרג אף על פי שהוא מופיע בכתב האחריות, ולא התחשבו בו. זה בפרוטוקול, אפשר לבדוק אותי.
רון מלכה
¶
זה היה בפרוטוקול של הישיבה שניהל חבר הכנסת פרי. הדבר השני שעלה שם או בדיון אחר הוא התחייבות יצרן כדי שלא יהיה המצב שהם מוציאים מכספם.
יורם בונן
¶
לפני הפלפולים המשפטיים אני רוצה לחדד את הדברים בצורה הכי ברורה: אחריות לרכב היצרן נותן. יבואן שהיצרן אומר לו, טפל – לא מעניין אותו אם יש אחריות או לא – הוא מטפל. בסוף השאלה היחידה היא מי אמור לשלם. גם הוצג למשרד התחבורה אפילו באותו מותג שכשהיצרן אומר, טפל, אני משלם אז הוא מטפל. כשהוא אומר שעל מיעוט הרכבים הוא לא יקבל כסף אז הוא לא מטפל. לכן זה עניין של מה שכתוב בפוליסת האחריות. זאת השאלה – האם יש מי שישלם או לא.
למה שהעלית, אדוני היושב-ראש, לא רק שזה עלה בישיבה, אלא שאפילו נוסח החוק המקורי תוקן, ובסופו של דבר נוסח החוק שאושר הוא שהיבואן מממש את האחריות שהיצרן נתן. זאת אומרת מבחינתו מה שהיצרן אומר שיש, יש; מה שאין, אין.
משה ויצמן
¶
אני חושב שזה דיון חוזר בעניין הזה וחבל, כי החוק היה מאוד ברור, והפרוטוקול היה מאוד ברור בעניין הזה. אנחנו לא מדברים על צדק ועל היגיון.
משה ויצמן
¶
הפרשנות היא מאוד ברורה בעניין הזה. צריך גם להסתכל על הצד השני. בסוף יש פה שחקנים שמייבאים רכבים, והם יודעים ואומרים ללקוחות שהרכב מגיע עם אחריות, נקנה עם אחריות - -
יורם בונן
¶
זאת לא השאלה מי יממש, אלא האם יש מה לממש. השאלה למה קונים רכב בלי אחריות, ואומרים ללקוח שיש.
היו"ר איתן כבל
¶
חברים יקרים, אני לא אתחרה בכם בהטחת ההאשמות אחד באחר. אף אחד מכם לא מסכן. תרגיעו. נו, באמת. מחר אזיל דמעה. הוא הטיח בי, אני הטחתי בו. תירגעו כולכם. אני רוצה להתקדם עם העניין. כיוון שלא נסיים את זה היום כיוון שממילא אנחנו נדרשים - -
היו"ר איתן כבל
¶
אני רק מסתכל על אבנר, כל תזוזה בעין שלו מבהילה אותי, ואני אומר, בוא נתקדם בסעיף. מה אני מבקש? אנחנו נסיים את מה שצריך לסיים. רק סביב העניין הזה – זאת נקודה מאוד עקרונית. אני לא רוצה להשאיר אותה לפרשנות. אני אומר את זה בצורה ברורה – אם אנחנו נדרשים להביא תיקון לחוק כדי שהדברים לא יהיו נתונים לפרשנות. אסור שסביב העניין הזה יהיה גרם של פרשנות. ההתמודדות עם הסעיף הזה חייבת להיות חלוטה ברמה הכי מקסימלית שיש. אם אנחנו עשינו 300 ומשהו סעיפים, וזה אחד מסעיפי – אין חוק בעצם.
היו"ר איתן כבל
¶
דרור, אני לא נכנס לזה. אני לא משפטן. אני לא רוצה להיכנס עכשיו לפלפולים. אתה מבין את העניין? הרי ברור. מה אתה חושב, הם פראיירים?
היו"ר איתן כבל
¶
יש לי שאלה אליך – אתה חושב שהם פראיירים? לא, הם לא. הם יודעים לתת עבודה. אני אמרתי את זה מהתחלה. מה שאני מנסה לומר זה שבעניין הזה אני לא רוצה שיהיה מקום לפרשנות. אם המשמעות היא שאתם חוזרים הביתה וקוראים את זה אחרי השיחות שנפגשתם איתם – כי לשיטתי, עזוב פרשנות – אם יש לקונה שפה צריך לתת עליה את הדעת כדי שהדברים יובהרו צריך לשים אותה. אני רוצה שזה יהיה ברור. אני אומר לכם, אם הסעיף הזה לא יתוקן בצורה ברורה אני לא אקדם את החוק כי אין שום משמעות. אני לא רוצה להיות חתום על חוק או להוביל חקיקה שעל סעיף הליבה יש מחלוקת.
היו"ר איתן כבל
¶
הבנתי. דרור, אני לא רוצה שעורך דין אחד יתפרנס מהסעיף הזה. זה סעיף שאני רוצה אותו חלוט, ברור. זה צריך להיות אדני ברזל. אם זה לא באדני ברזל אנחנו יכולים לקחת את החוק ולזרוק אותו לפח האשפה של ההיסטוריה.
היו"ר איתן כבל
¶
אני לא מחפש עכשיו בעיות של הטלת עיצומים. זה לא מעניין אותי. יש פה חוק שיש לו כוונה מאוד מוגדרת, מאוד ברורה, מאוד משמעותית, מאוד דרמטית בהתנהלות של השוק. לכן אני מבקש לתת לי תיקון לחוק שטס.
איתי עצמון
¶
אני גם מבקש להתייחס לעניין הזה. אני לא חושב שהמקום שלי הוא לפרש את החוק. מרגע שהחוק נחקק, כידוע, מלאכת הפרשנות נתונה לבתי המשפט ולמשרדי הממשלה ככל שהעניין מגיע לפתחם של אלה ואלה. אני רק יכול לומר מה הכוונה שלי כאשר ניסחתי את הצעת החוק. אם אנחנו כתבנו בסעיף 41 שכדי לקבל רישיון יבואן ישיר על מבקש הרישיון להמציא למנהל כתב התחייבות מאת יצרן רכב בחו"ל לאפשר את מימוש האחריות שנתן היצרן – אם אין אחריות מה המשמעות לסעיף?
יורם בונן
¶
לא, זאת פוליסת ביטוח. אתה לא יכול לקנות פוליסת ביטוח נגד נזקי מים ולהגיד, פרצה לי שריפה.
יורם בונן
¶
הוא נתן אחריות שתקפה בטריטוריה מסוימת. את האחריות הזאת הוא מוכן לממש. מה הבעיה? אתה רוצה שהוא ייתן אחריות אחרת.
יורם בונן
¶
אני אגיד לך יותר מזה – יכול להיות שמישהו מקבל הנחה כשאומרים לו, אין לך אחריות במדינה שאתה לוקח אליה את הרכב? יכול להיות שבגלל זה הוא יקבל הנחה על הרכב?
דרור וגשל
¶
רק שיובהר שהבקשה לתיקון החוק לא באה רק כדי להבהיר את המצב הקיים של מה שאומר החוק היום לשיטתנו.
היו"ר איתן כבל
¶
דרור, אני הבנתי. זה שאחרים לא מבינים את מה שכתבתם זאת בעיה שלהם. אני מבהיר לפרוטוקול. אני בא מהמקום הזה, ואומר לכם: זה לא חשוב. אין כאן שאלה של צדק. יש שאלה של מה שהתכוונו, ואיך זה מתכתב עם המציאות. אולי חוץ מסיפור החלפים זה הדבר הכי דרמטי שיש בחוק. וטוב שמתווכחים עכשיו.
אבנר פלור
¶
- - והוא נתקבל מכך שלמדנו מה קורה בעולם, ולא רק זה – גם הוועדה עשתה עבודה. מומחה בשם חנן אהרון עשה עבודה.
היו"ר איתן כבל
¶
יהודה, אבנר, יקי, חברות וחברים, העניין ברור. אני רוצה שהסעיף הזה יובהר בצורה מאוד ברורה כדי שלא נידרש לכל השיח הזה.
מה אנחנו מאשרים עכשיו?
איתי עצמון
¶
הסעיף שהוועדה מתבקשת לאשר כרגע הוא סעיף 9(1) לעניין הוראת השעה. השאלה אם יש לכם הצעת נוסח שתבהיר את ההבדל בין שני הסוגים כי נשמעה כאן הערה נכונה של איגוד היבואנים.
דוד טמיר
¶
הנה, יש: "רכב שאינו רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ אך חלפו 30 יום ממועד הרישום, כאמור, ועד מועד השטת הרכב לישראל, אם טרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו". זה מסלק את אי הבהירות שהצביע עליה קודם יקי.
היו"ר איתן כבל
¶
מבחינתם זה טוב. הם מקבלים את התיקון. אז למה לנו סתם לעכב?
אחרי התיקון שגם הניח את דעתם של היבואנים – מי בעד?
דוד טמיר
¶
מדובר בתיקון שמכיל את ההוראות של הדירקטיבה האירופית על רכב נוסעים ורכב מסחרי בלבד. לכן זה מייתר את יתר סוגי הרכב.
איתי עצמון
¶
זה קשור לעניין הזה כיוון שסעיף 253 קובע הוראות שעה לעניין חובות היבואנים הישירים. אתם מציעים לשנות את ההבחנה שהייתה בין רכב שאינו אופנוע לבין רכב שהוא אופנוע, ומציעים שסעיף (ב) יחול לא רק על רכב מסוג אופנוע, אלא רכב שהוא רכב נוסעים או רכב מסחרי, כלומר סוגי רכב נוספים. השאלה אם התיקון שאתם מציעים כאן לא מחייב תיקונים בפסקות נוספות שמחריגות את הסעיפים בחוק העיקרי לעניין מחויבויות היבואנים הישירים לטפל בכל רכב מתוצר שמביאים יבואנים אחרים.
דוד טמיר
¶
אבל אנחנו רוצים לעשות את התיקון הזה כי, לדעתנו, הוא יותר נכון. אנחנו לא רוצים שהחובות שמפורטות היום במסגרת סעיף (ב) שפטורות ביחס לאופנוע – אנחנו חושבים שנכון להחיל את הפטורים האלה גם ביחס לרכב מסוג מכונה ניידת וגם לגבי רכבים מסוגים אחרים. אנחנו רוצים שכשנעשה את ההסדר שעליו אנחנו מדברים בנושא סיווג ראשי ההסדר שנגיע אליו יחול בהתאמה גם במקרים האלה.
איתי עצמון
¶
אני אומר לך מה המשמעות של התיקון. למעשה, אם סעיף קטן (ב) יתוקן כפי שאתם מציעים אז הוראות סעיפים 42, 49 ו-50 שנוגעים לחובות היבואנים לא יחולו לעניין רכב מתוצר שיבואן ראשי אינו מייבא לישראל. זאת התוצאה שאתם מתכוונים אליה?
איתי עצמון
¶
גם לאור התיקון שאתם מבקשים לקבוע בנושא סיווג ראשי של רכב – תיקונים שדילגנו עליהם עכשיו?
איתי עצמון
¶
אדוני, מכיוון שהצעת החוק לא מגיעה לכלל סיום בדיון הזה אני מציע בכל זאת לבדוק את התיקון לסעיף 253, ולראות אם יש צורך להראות כמה תיקונים לאור התיקונים האחרים המוצעים שהוועדה דילגה עליהם עכשיו.
סיגלית בן ששון
¶
אני מטעם חטיבת יבואני צמ"ה ומלגזות בלשכת המסחר. יש בעיה. התיקון הזה הוא פלסתר אחד קטן לבעיה מאוד מרכזית בחוק שהיא הגדרת "רכב". הגדרת רכב בחוק היא הגדרה רחבה בפקודת התעבורה, והיא חלה על כל סוגי כלי הרכב הכי מיוחדים שיש – מכונה ניידת שזה כל הציוד המכני ההנדסי, רכינוע, גלגינוע, רכב תפעולי, קלנועית, אופניים חשמליים – הכול נכנס תחת החוק. כשחוקקנו את החוק זה לא היה כל כך מובן. יבואני צמ"ה ומלגזות לא היו מעורבים בתהליך חקיקה, והחוק לא מתאים לעולם צמ"ה ומלגזות, וליתר סוגי כלי הרכב. התיקון פה הוא ממש פלסתר. בחודשים האחרונים אנחנו מנסים לראות מול משרד התחבורה איך מתאימים את החוק כדי שהוא יחול על העולם המיוחד הזה, ונתקלים בהרבה בעיות כי הבעיה המרכזית היא הגדרת "רכב" בחוק. אנחנו מציעים – ואנחנו חושבים שזה הדבר העיקרי – לשנות את ההגדרה של רכב כמו שהיה בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב), שהותאם בדיוק לכלי הרכב הפרטיים, לאוטובוסים ולמשאיות – לדברים שאנחנו חושבים עליהם כשחוקקנו את החוק. ברשותך, אדוני, נמצא פה יושב-ראש החטיבה, קצת הסבר כדי שתבינו מהו העולם המיוחד הזה של צמ"ה ומלגזות.
עמוס ברהמס
¶
שמי עמוס ברהמס, ואני מייצג כאן את כל יבואני הצמ"ה והמלגזות מטעם לשכת המסחר בתל-אביב. מדובר בכ-7,000 מכונות בשנה שנמכרות חדשות בארץ ועוד כ-900 משומשות. כשאני אומר "משומשות" זה שנה. מותר לייבא מכונות צמ"ה עד בנות 12. כלומר כלים שלא עומדים בשום סטנדרט של איכות הסביבה - -
היו"ר איתן כבל
¶
אתה יודע למה נזכרתי? בעיקר בגלל הפתיח שלך. כי אז בדיוק עלתה הטענה שנגעה לעובדה שרכבי צמ"ה נחשבים עדיין לא חדשים בתקופה שמנית.
משה ויצמן
¶
כן, דיברנו על זה בעבר. אתה צודק. אבל האמירה הזאת מאוד נכונה – שוק הצמ"ה הוא מאוד משוכלל. מתקיימת שם תחרות מאוד ערה. אין שם עניין של בטיחות. לא שאין לו פוטנציאל, אבל יש נהלים וחוקים שמסדירים את עולם הצמ"ה. החוק בחלק מהסעיפים שלו דווקא מייצר בירוקרטיה וחוסם את התחרות. לכן האמירה היא נכונה באופן עקרוני, וצריך סעיף שמגדיר מהו רכב כי החוק עסק ברכבים מסוג M1, N1.
עמוס ברהמס
¶
אמנם מדובר ב-7,000 כלים בשנה, אבל הכלים האלה נמכרים על-ידי למעלה מ-300 יצרנים שונים. כלומר הכמויות פר יצרן הן קטנות מאוד יחסית לעולם הרכב. אתם מדברים פה על 150 קילומטר נסועה לרכב חדש – רוב הכלים שאנחנו מוכרים נוסעים בפול גז 2 קילומטר לשעה. כך ש-150 קילומטר תצטרכו לקחת הרבה זמן. יש הרבה דברים שפשוט לא מתאימים. נכון להיום, אם אנחנו רוצים לעמוד בחוק כל יבואני הצמ"ה הם בעצם פושעים כי אנחנו עוברים על החוק כפי שהוא רשום. למשל בנושא ניידות שירות. ההגדרה של ניידת שירות בצמ"ה היא לגמרי שונה מניידת שירות של רכב פרטי. כך שאנחנו ממש לא שייכים לחוק הזה. הוכנסנו לחוק הזה בדרך לא ברורה. כל הכלים שאנחנו מייבאים, למעשה, לא צריכים להיות כלולים בחוק.
עמוס ברהמס
¶
אנחנו משתתפים בוועדות במשרד התחבורה. משרד התחבורה ביקש מאתנו היבואנים להשתתף בוועדות, וכביכול לצאת מהפלונטר. אבל בכל מקום שאנחנו מתקדמים אנחנו נתקלים בכך שהחוק לא מתאים. זה לא עניין של הגדרה כזאת או אחרת - -
אבנר פלור
¶
אדוני היושב-ראש, אני מבקש אם אפשר לאשר את הסעיף הזה חוץ מהסעיף שיש בו בעיה של הסיווג, כדי שנוכל להתקדם עם הקריאה השנייה והשלישית.
היו"ר איתן כבל
¶
כל אחד בא מהניסיון שלו. מהניסיון שלי אם תפצל תמצא את עצמך לא מביא לי את זה בלו"ז הקבוע. שמע לי, כי אני אומר לך מניסיון כי זה טבעו של אדם. אני מציע לך שתביא את התיקון, ונעשה דיון לאלתר. עשינו את זה לך יותר מפעם אחת.
היו"ר איתן כבל
¶
הוא אמר.
תביא את זה. אם לא, תאמין לי, זה לא יובא בלו"ז. תאמין לי – "ידע שור קונהו, וחמור אבוס בעליו". אנחנו מכירים איך העבודה מתנהלת.
היו"ר איתן כבל
¶
כן. תודה. גם התיקון שאני ביקשתי. זה ברור.
עוד משהו יש לנו פה? רצית מר בונן לומר משהו?
היו"ר איתן כבל
¶
בוודאי. ברור כשמש לאור הירח. אמרתי שאני לא אקדם את החוק בלי שזה יובא מתוקן.
תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:40.