ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-06OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 253

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, ט' בכסלו התשע"ח (27 בנובמבר 2017), שעה 12:11

א. מצבם של צעירים יוצאי אתיופיה שצריכים להתפנות ממרכז הקליטה מבשרת ציון; ב. פתרון לזוגות צעירים במרכזי קליטה המתקשים לקבל את זכאותם למשכנתא ממשרד הקליטה.

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

קסניה סבטלובה

יולי יואל אדלשטיין – יושב-ראש הכנסת

יהודה גליק

יוסי יונה

תמי אהרוני - מנהלת תחום דיור, משרד העלייה והקליטה

חופית כהן - ראש ענף פניות הציבור, משרד הבינוי והשיכון

קובי אריאלי - ממונה תקציב ומחקרים, משרד הבינוי והשיכון

דפני רוט מושיוב - מפקחת לקליטת עליה, משרד הרווחה

סוניה רוט אדלר - מנהלת אגף אתיופיה וקליטת עליה, הסוכנות היהודית

בני הראל - מנהל מרכז קליטה מבשרת ציון, הסוכנות היהודית

ישמבל אלמיו - מנהלת קשרי קהילה, אגודת יהודי אתיופיה

נגה אלנה - מנהל מגשרים חינוכיים בין תרבותיים, עמותת פידל

שאשא לאקה - נציג, אגודת יהודי אתיופיה

מלדה ליאקה - נציג, אגודת יהודי אתיופיה

חנה אלעזר לגסה - דוברות ושינוי מדיניות, אגודת יהודי אתיופיה

אמאוואיש קאסיה - נציגה, אגודת יהודי אתיופיה

שרה אבבה - סטודנטית, האוניברסיטה העברית

מעיין סרבר - סטודנטית לעבודה סוציאלית, רופין

עטרת חן הורוביץ - נציגת עמותת שומרי משפט

בתיה בר-אפרת - מלווה משפחות עולים

ליקנש רטה - נציג

בוגאלץ קסה - נציג

גטנט מלסה - נציג

אלבצאו אייסו - נציג

אהוד שחם - נציג

נתנאל שיטה - נציג

טללו אבאטה - נציג

מולו דמלאו - נציג

בלטה שיטה - נציג

ניגסטה מברטה - נציג

גלגאי טפרה - נציג

פנטהון אספה - נציג

טגלי שיטה - נציג

סוניה אדלר רוט - נציג

מזנאו מולה - נציג

באזזו מברטה - נציג

ניגסטה מברטה - נציג

אלם ביינה - נציג

מליה באלא - נציג

באייה אדאמסו - נציג

רעות ברג - רכזת שטח

וובנך מרהוויט - נציג

גססה גטאהון - נציג

הנוק טקלה - נציג

אנאבוטיה בטאגד - נציג

מנברו טסה - נציג

סגו אשטה - נציג

מוטגבוש אלמהייו - נציג

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

א. מצבם של צעירים יוצאי אתיופיה שצריכים להתפנות ממרכז הקליטה מבשרת ציון; ב. פתרון לזוגות צעירים במרכזי קליטה המתקשים לקבל את זכאותם למשכנתא ממשרד הקליטה.

שלום, אנחנו מתחילים את הדיון. איתי יחד חבריי חבר הכנסת יהודה גליק וחבר הכנסת פרופ' יוסי יונה, ח"כים אחרים יגיעו בהמשך. נתחיל את הדיון בנושא שלנו. לצורך העניין למשרדי הממשלה שיהיה ברור, חילקנו אותו לשניים: א. מצבם של הצעירים יוצאי אתיופיה שצריכים להתפנות ממרכז הקליטה מבשרת ציון. הצעירים האלה נופלים בין הכיסאות. גם אלה שהתפנו במצב קשה מבחינת הנוהל, אם זה בעניין רכישת הדירה ואם בעניין העברה מעבודתם. נשמע את הנציגים. הנושא השני הוא פתרון לזוגות צעירים במרכזי קליטה המתקשים לקבל את זכאותם למשכנתא. אני אסביר, הגיעו אלי זוגות ממרכז הקליטה, אני רואה כאן את מנהל מרכז הקליטה במבשרת וגם את נציגי משרדי הממשלה. ברוכים הבאים.

אני אסביר בדוגמה. עולה חדשה המתגוררת במרכז קליטה ומתחתנת עם עולה ותיק, אם היא נשואה לא מגיע לה. שמעתי גם מקרים מזעזעים, שהתחתנו ונולדו להם ילדים, אומרים 'תראי, לילד שלך ולבעלך לא מגיע, אבל לך מגיע מה שמגיע לבודדים'. אבל היא נשואה. אפילו הילד לא נלקח בחשבון איתה. בנושא הזכויות לוקחים אותו לצד האב. זה המצב שהזוגות הגיעו אלי ולכן אלה הנושאים שאנחנו רוצים לדון בהם.

אני יודע שנציגת משרד הקליטה נמצאת פה, אני רואה את נציג הסוכנות, נציגת משרד הרווחה. משרד הבינוי והשיכון נמצא כאן? הם אישרו שיגיעו.

אלה הנושאים שנדון בהם. לפני שאתן את רשות הדיבור לנציגי העולים האם חברי הכנסת רוצים להתייחס?

נשמע קודם את נציגי העולים.

לצערי הרב יש החלטה של הבג"צ לפנות את העולים ממרכז הקליטה במבשרת. אני אומר לצערי הרב כי הפתרון היה צריך להיות אחר, אבל זוהי ההחלטה.

הוא החליט שאין מניעה לפנות.

לא, הוא החליט שתוך שלוש שנים הם צריכים להתפנות, וזו החלטה מלפני שלוש שנים.

הייתי בדיון בבג"צ, כמובן הבג"צ נתן לשיקול דעתם של המשרדים, אבל בכל זאת לפי הבקשה, שהבג"צ לא קיבל את בקשתם. זו הנקודה. אני יודע שהמשרדים מתים לפנות אותם, ולכן הם כבר התפנו, אני יודע שמשפחות התפנו למרכזי קליטה, אבל יש צעירים שעדיין אין להם דרך להתפנות כי אין להם זכות לקנות דירה עם משכנתא, לכן הם תקועים. אני רוצה שהנציג ידבר ויציג לנו את הבעיה.

תודה. הזדמנות להודות ליושב ראש ועדת העלייה והקליטה. אני מתגורר במבשרת, נציג הקהילה. אנחנו מ-2006 נתקלנו, מבקשים למבוגרים עמידר, ולצעירים משכנתאות. עד עכשיו לא קיבלנו פתרון, ובזמן האחרון התחילו לפנות את המשפחות לבאר שבע ולקריית גת. הם עזבו את מרכז הקליטה מבשרת, והילדים שלהם עדיין לא בבית הספר. הפסידו משכנתא, הפסידו לקחת הלוואה, כמה דברים הפסידו, וגם הילדים שלהם לא בבית הספר עדיין.

אנחנו במבשרת מאוד קשה, מה שהסביר דוקטור אברהם, המשפחות בלא גז. למשל שלוש משפחות אם התחתנו בארץ, כאן במרכז הקליטה, יש להם ילדים אחד או שניים, ניתקו להם גז והם נשארו בלי גז במשך חודשיים. המבוגרים שאתם רואים כאן, מחכים לעמידר. הצעירים מחכים למשכנתאות, 'תנו לנו משכנתא ונצא'. יש כאן גם משפחות שרוצות לקנות דירה, שיתנו להם אישור לקניית דירה והם יצאו ממרכז הקליטה, מרכז הקליטה זה לא בית שלנו וזה לא הכיף שלנו. הם אומרים להם תעזבו את מרכז הקליטה ותקנו דירה, ניתן לכם אישור. הם מפסידים את העבודה שלהם, שנתיים או שלוש הם עובדים במקום אחד, ולכן הם לא יכולים לקחת הלוואה, בגלל שיפסידו את תלוש המשכורת, הם לא יכולים לקנות דירה, וזה נתקע.

יש כמה אנשים שאתם יכולים לשאול אותם, - - - לא קיבלו אותם.

הבנתי שיש משפחות שגרות במרכז הקליטה במבשרת ציון. בעקבות ההחלטה לפנותם, חלקם כבר עברו למרכז קליטה במקום אחר והם רוצים לממש את זכותם לקנות דירה, אבל בינתיים בגלל הפינוי הם עזבו את עבודתם ואין להם תלוש משכורת שיוכלו להציג לבנק כדי לממש את זכותם ולקבל את המשכנתא. זה מה שאתה מסביר?

נכון.

אוקיי. זה דבר אחד. דבר שני, אלה שנמצאים עכשיו ניתקו להם את הגז ואין להם גז.

נכון. אין גז. אין עובדים, הביאו עובד אחד והוא חולה בבית חולים כבר חודש.

בואו נקבל תמונה כללית מה קורה עכשיו במרכז הקליטה, מי עובד שם, האם הוא לגמרי התפרק או שעדיין המערכת עובדת שם. נשמע ממנהל מרכז הקליטה כדי לקבל את התמונה הכללית ואז נחזור לטענות העולים. בני תן לנו תמונה כללית מה קורה מאז ההחלטה וכמה משפחות גרות שם היום, כמה התפנו ולאן התפנו, ומה קורה עם אלה שהתפנו.

אנחנו היום נמצאים במרכז הקליטה במצב שיש לנו 133 ראשי אב שהם 216 נפשות. אני יכול לתת את הפילוח של משפחות, חד הוריות וקשישים, אבל מבחינת הצוות - - -

אולי תגיד לנו כמה קשישים, כמה צעירים וכמה משפחות, מתוך 216 או מה-133 משפחות כדי שנבין בדיוק את הפרופורציה.

יש לנו 23 משפחות שהם 81 נפש, 11 חד הוריות שהם 36 נפשות, 13 קשישים ו-86 יחידים.

כלומר סך הכל כמה יוצא?

216.

מתוך כמה מקומות יש בתוך מרכז הקליטה כולו?

התפוסה שלו? 1,100.

זאת אומרת שיש כרגע 200 על 1,000 מקומות.

כן. 216 ליתר דיוק. אנחנו למעשה בחודש יוני הצענו למשפחות לעזוב את מרכזי הקליטה, וצוות של עובדים סוציאליים ישב עם המשפחות והתחילה עזיבה מרצון של העולים, למרכזי קליטה כפי שנאמר פה לדרום ומעט לצפון. הייתה החלטת בג"צ ב-30 לאוגוסט שדחתה את העתירה לבקשת ארכה לשהייה במרכז הקליטה ואנחנו המשכנו את הפעילות שלנו בסיוע לעולים לעזוב את מרכזי הקליטה.

מבחינת הצוות הצטמצמנו בצוות, ההחלטה קבעה בעצם שמרכז הקליטה חייב בסגירה ואם משרד הקליטה יחליט שהוא מוכן לתת חודש או חודשיים ארכה לעולים להתארגנות זה מבורך, ושרת הקליטה נתנה אכן חודשיים עד סוף אוקטובר. היזם עזב בסוף אוקטובר, וגייסנו עובד אחזקה נוסף לטפל בבעיות התחזוקה שישנם במרכז. אנחנו לא ניתקנו בלונים, לא גז ולא מים למשפחות שמתגוררות, גם אם מדובר במשפחות ששוהות שלא כחוק, ויש כאלה משפחות ששוהות שלא כחוק.

אז מה, יש פה את הדיווחים האלה.

אני אשמח אם ינקבו בשם משפחה.

לא, אל תיכנס לפרטים.

אוקיי. אני אומר את עמדתי, הוא יכול לומר את עמדתו.

לדעתך יש פתרון לכל מי שנמצא פה?

אם יש פתרון לכל מי שנמצא פה? כן.

מה זה פתרון, מרכז קליטה?

לא.

הצטרפו אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה וחבר הכנסת יואל רזבוזוב חברי הוועדה. תמשיכי בבקשה.

רציתי להוסיף לדברים שבני אמר, מדובר במרכז קליטה שהוא מקום ארעי לקליטת עולים, בדרך כלל התקופה המקסימלית שאנחנו קולטים עולים היא שנתיים וחצי. אנחנו מדברים על עולים שנמצאים פה מעל חמש שנים ואפילו מעל עשר שנים. הנושא של הפינוי עמד על הפרק כבר כמה שנים ואנחנו בחודש יוני כינסנו את כל העולים והיה מספיק זמן להתפנות. כל העולים הקשישים, המשפחות, החד הוריות, כולם קיבלו בדיוור ישיר ואישי עם עובד סוציאלי הצעה להתפנות למרכז קליטה לפי בקשתם, כשעוד היו מקומות במרכזי הקליטה האחרים. ההחלטה הזאת עדיין עומדת ותקפה לגבי המשפחות שהן פשוט מסרבות לעזוב.

אבל מה ייתן להם אם הם יעברו למרכז קליטה אחר?

במרכז קליטה אחר קודם כל יש מעטפת, יש קורת גג והם ימשיכו את התהליכים שהם זכאים למימוש הזכויות שלהם. אם זה משכנתא, אם זה דיור ציבורי לקשישים וכולי. כי מרכז הקליטה על פי החלטת בג"צ, וכולנו מכבדים את בג"צ, אמרה חד משמעית שצריך לסגור את מרכז הקליטה. הדבר היחיד ש,

יש כאלה שחושבים שזו החלטה אומללה, את יודעת.

אתה מסכים איתי שגם ההחלטה לגבי נתיב האבות היא אומללה, אבל על פי כן אנחנו נאלצים לכבד אותה.

אנחנו לא דנים על החלטת הבג"צ. זה מאחורינו. אנחנו רוצים עכשיו בעקבות ההחלטה, בתהליך הפינוי, משפחות נפגעות. יש פגיעה בזכויותיהן של המשפחות, לכן זה הדיון. אני רוצה לשאול, 26 משפחות, 11 חד הוריות ו-13 קשישים ו-86 יחידים. כשאת אומרת שהצעתם להם מרכז קליטה אחר, אתם הצעתם לכולם או שעשיתם פה הבחנה? אני רוצה לדעת ואם עשיתם הבחנה, למי?

יש הבחנה חד משמעית. האוכלוסיות שאתה מנית, משפחות חד הוריות וקשישים, כולם קיבלו הצעה למרכז קליטה חלופי. ועובדה ש-400 עולים אכן עזבו למרכזי קליטה אחרים, ודרך אגב, לפי הדיווחים שאני מקבלת בתור מנהלת אגף הקליטה, הם נקלטו היטב וקיבלו אותם בחיבוק חם ועזרו להם. היו קשיים, חד משמעית. זאת הגירה נוספת.

אני אשלים את המשפט, היחידים הצעירים שהם זכאים לקבל את מענק הסיוע לשכר הדירה מטעם המדינה של 1,500 שקלים בחודש, ונמצאים, אני מזכירה שוב, פי שניים מהזמן המקובל במרכז הקליטה, אנחנו לא יכולים להציע להם מרכז קליטה חלופי מכיוון שהם אינם זכאים, על פי הקריטריונים שהמדינה קבעה. יש להם חלופה, זה לא שהם יוצאים לרחוב. אני רוצה גם לציין שיש מעל 350 צעירים, בדיוק כמו הצעירים במבשרת, הם לא שונים מהם במאומה, שיצאו דרך סיוע בשכר דירה ואכן שכרו דירה בקהילות, איפה שהם רצו, והם מקבלים את זה למשך חמש שנים. דרך אגב, זאת מתנה שאף צעיר שמשתחרר מהצבא היום לא מקבל, בואו נשים את הדברים על השולחן.

בצדק.

בסדר גמור, חד משמעית בצדק. אבל להגיד שאין להם פתרון זה לא נכון.

אבל אין להם אלטרנטיבה.

הייתה לי עוד שאלה. מתוך המשפחות שעזבו או שהצעתם להם לעזוב, אחת הבעיות ממנה הם נפגעו זה שעזבו את עבודתם, שהיו עובדים פה והיה להם תלוש משכורת, כתוצאה מהעזיבה של העבודה שלהם הם לא יכולים לממש את זכויותיהם ולקחת את המשכנתא ולקנות דירה, מכיוון שאין להם תלוש משכורת. האם אתם מכירים מקרים כאלה?

קודם כל הצענו את מרכז קליטה קריית גת ומקרית גת אפשר היה לנסוע ולעבוד בירושלים, והרבה אנשים שעדיין עובדים בירושלים, עברו לקריית גת ולא נורא המרחק מקרית גת לירושלים, ובמיוחד כשאנחנו אומרים שזה זמני. במרכזי הקליטה בדרום הארץ ישנם רכזי תעסוקה של מרכזי הקליטה שמוצאים לאנשים עבודה אחרת. האנשים עובדים בעבודות לא הכי מקצועיות ואפשר למצוא גם במקום אחר עבודה, או ללכת לשכר דירה איפה שהם רוצים.

אני חייבת לציין ששכר הדירה זה לא סתם שכר דירה, זה שכר דירה של עד 5 שנים מענק של 1,500 שקל ליחיד, כשבמשך החמש שנים הוא שומר על הזכות לקבל את המשכנתא כעוזב מרכז קליטה, זאת אומרת הוא זכאי לחמש שנים השתתפות בשכר דירה ובתום חמש השנים הוא עדיין זכאי למשכנתא. בואו נפריד בבקשה, משכנתא זכאי כל - - -

איזו אסמכתא יש לו שהוא יקבל אחרי חמש שנים משכנתא?

בהפניה לחברת הסיוע שהוא מקבל את ה-1,500 שקל, יש חתימה של שני עובדים בכירים ממשרד הקליטה שאומר על האישור הזה שהוא זכאי במשך 5 שנים למה שהיה זכאי ביום עזיבת מרכז הקליטה, וזה חתום עם שתי חתימות, ואנחנו אומרים להם לשמור את זה, ויש אצלנו העתק גם. כשאתה אומר 'משכנתא', אני חייבת לדייק. משכנתא זכאי כל יחיד בלי שום בעיה של 281,000 ו-280,000. מה שהצעירים רוצים זה לא משכנתא, הם רוצים את המענק של עוזבי מרכזי קליטה. המענק של עוזבי מרכזי קליטה יחידים על פי חוק לא זכאים. היינו שמחים אם הייתה החלטת ממשלה לתת גם להם, אבל אנחנו רק מבצעים.

הייתה נכונות לבדוק את האפשרות הזאת גם מצד משרד הקליטה, ומה?

משרד הקליטה ממליץ.

משרד הקליטה תומך וממליץ, האוצר מתנגד. אני חייב להגיד שלא מתנגד, אבל במקום לתת 90,000 שקל, האוצר בא ואמר שהם מוכנים לתת 36,000 שקל והצעירים לא קיבלו את זה. את זה צריך גם לציין.

אנחנו ממליצים.

בסדר, הבעיה שלנו היא שהאוצר התנגד לתת יותר מ-36,000 שקל. חבר הכנסת יהודה גליק בבקשה.

אני מתנצל שאני צריך לצאת. תראו, הלב היהודי לכאורה היה צריך להגיד 'תשמעו אנשים מסכנים, אין להם איפה לגור, בואו ניתן להם עוד להיות שם' אבל אמיתית, אם אנחנו רוצים לדאוג לטובת האנשים האלה וזה לא לחינם שהבג"צ כבר ב-2014 אמר שלוש שנים וחצי, והבג"צ עכשיו פנה למשרד הקליטה ואמר 'תנו להם עוד קצת, חודש, חודשיים' ומשרד הקליטה אמר 'ודאי, הולכים על זה'. ותאמין לי, אתה יודע שעבדתי במשרד הקליטה ואני מכיר גם את הבעיות שם, אבל תמי אהרוני היא אחד האנשים הכי רגישים, הכי אנושיים שקיימים שהיא מחפשת ורוצה, ואנחנו דווקא ככנסת לא כדאי לנו להשלות את האנשים האלה שזה טוב להם שם. עדיף להם ללכת או למקום שיש להם סיוע של עובדת סוציאלית ויועץ תעסוקה, או לגשת לשוק הפרטי. זה קצת קשה, אבל באיזה שהוא שלב - - -

יהודה, אנחנו מאחורי זה.

אף אחד לא אוהב לעשות שינויים. אנחנו יודעים שקשה לעשות שינויים, אבל יש פה מערכת שבמשך חמש שנים מאפשרים להם את אותם תנאים שיש להם, אומרים 'חבר'ה, תתחילו להיות עצמאיים', אנחנו רוצים שהקהילה הזאת תפרח ותצמח, יש לנו אינטרס שהאוכלוסייה האתיופית יהיו חלק ממדינת ישראל, יגיעו למעוף. אם הם ימשיכו להיות במרכזי קליטה, מרכזי קליטה שנועדו להיות נחיתה רכה בארץ., הם לא נועדו לתת מקום להישאר שם לנצח, זה לא טוב להם. אלה שנמצאים במרכזי הקליטה מאבדים את הפור של מי שנמצא בתוך הקהילה.

לכן אני חושב שלא יהיה נכון אם הוועדה הזאת תמשיך לעודד את האנשים האלה להילחם נגד הרשויות, באותו זמן - - -

לא, אתה טועה. חבר הכנסת גליק, אף אחד לא מעודד.

משפט אחרון. באותו זמן, אני מציע שגם המערכת של משרד הקליטה והסוכנות, כמו שהם יודעים לעשות באופן נפלא, ימשיכו ללוות את האנשים האלה גם בתוך השטח ויעזרו להם, לתת להם את היד, את הקביים האלה, אבל במגמה להתפטר. ובאמת בני עשה את זה באופן אישי עם משפחות ממרכז הקליטה במבשרת ורבותיי, עדיף לנו להגיד לאנשים האלה 'לטובתכם תעופו, תפרשו כנפיים, תתחילו להתרומם' זה לטובתם, כי להישאר במרכז הקליטה אין הבדל בין היום לבין עוד שנה.

אבל סליחה, אף אחד לא רוצה להישאר במרכז הקליטה.

רגע. חבר הכנסת יהודה גליק, הוועדה לא מעודדת, אבל הוועדה שומעת ומקיימת דיון כשהעולים מרגישים שבתהליך כזה שנפגעות הזכויות שלהם. העניין של החלטת הבג"צ זו עובדה מוגמרת, ואם הייתי יכול - - -

זאת המלצה מלפני שלוש שנים.

יהודה, אם הייתי יכול, הייתי נלחם להפוך אותה. אבל אני לא יכול.

אם אני הייתי שופט בג"צ הייתי נותן את אותה החלטה.

אני לא יכול, אבל בתהליך כזה הזכויות של העולים נרמסות.

לא, אבל אומרת לך פה סוני מהסוכנות שהזכויות שלהם נשמרות.

קיום הדיון הוא כדי לברר איפה האמת בין שני הצדדים. אנחנו לא מעודדים. אני רוצה שתחזור בך. הוועדה לא מעודדת.

ביקשתי שהוועדה לא תעודד. אם אתה אומר לי שהוועדה לא מעודדת, אני מקבל את דבריך כזקוקים, ככסף טהור, כי אני סומך עליך ומכיר אותך ואת דאגתך לקהילה הרבה שנים אברהם, לכן אני רק אומר לך, אני ממליץ שתמשיך במגמה הזאת לנסות להשתלב עם השכנוע לאנשים האלה שזה לא טוב להם להישאר שם. זו דעתי.

נשמע את יוסי יונה.

ממה שהבנתי, יוצאי אתיופיה שנמצאים במרכזי הקליטה לא רוצים להיות במרכזי קליטה. אין כאן בכלל דיון אם הם רוצים או לא רוצים. הנחת היסוד ממה שאני שמעתי עם כל מי שדיברתי, זה שהם רוצים לצאת ממרכזי הקליטה. והנה יהודה, בשבילך, להעביר אותם ממרכז קליטה אחד למשנהו זה דבר לחלוטין לא הגיוני. לא הגיוני כי כפי שגם אתם אמרתם, מרכז קליטה זה מקום מגורים ארעי. אז מה עשו חכמים בתקנתם אם לקחו אדם ממקום מגורים ארעי ושמו אותו במקום מגורים ארעי אחר?

אתה צודק, אבל אתה לא רוצה לזרוק אותם לרחוב אז אתה נותן להם מקום - - -

לא, אני לא רוצה, יהודה. לכן הפתרון הזה להעביר אותם ממרכז קליטה אחד למשנהו הוא פתרון גרוע, לא קביל, ויש להימנע מקיומו במיוחד כאשר הוא כרוך במחיר מאוד מאוד גדול מצידם של חלק מיוצאי אתיופיה שהמעבר לשם יוצר קשיים עבורם. פה זה עכשיו מרכז החיים שלהם, המשפחות שלהם, מקום העבודה שלהם, ופתאום הם נזרקים - - -

לא פתאום. שלוש שנים.

הם נזרקים לפריפריה, ואז גם בכלל הזדמנויות העבודה שם פחותות ועוד דברים כאלה ואחרים.

אבל פה יש ממשלה שדואגת לפריפריה.

כמו שהיא חייבה את טבע ליצור מקומות עבודה בפריפריה ואנחנו רואים את האסון הזה שפוקד את הפריפריה מדי יום ביומו, לכן גם מקורות התעסוקה שם הם בעייתיים.

אנחנו שומעים כאן גירסה מצידכם ואנחנו שומעים גירסה מצידם של יוצאי אתיופיה שנמצאים במרכז הקליטה ומה שהם אומרים, הם כן רוצים לעזוב את מרכז הקליטה, והם רוצים, לכן יהודה, איפה יהודה הלך עם ההטפות שלו 'מה טוב לכם' ועוד דברים מהסוג הזה, אני חושב שיוצאי אתיופיה יודעים טוב מאוד מה טוב להם ולא צריכים אף אחד מבחוץ שיבוא ויגיד להם 'מה טוב לכם'. הנימה הזאת גם לא צריכה להיות פה בדיונים של הכנסת, אדוני היושב ראש. הם יודעים מה טוב. אני לא צריך להגיד לכם מה טוב לכם, אתם יודעים טוב ממני מה טוב לכם.

ומה שהם אומרים שטוב להם שהם רוצים לצאת ממרכז הקליטה. אבל מה שהם רוצים, הם אומרים ובצדק רב 'תנו לנו בבקשה את התנאים האופטימליים כדי שאנחנו נוכל לצאת ממרכזי הקליטה ולהשתלב'.

יוסי אבל האם מישהו אחר אי פעם קיבל את התנאים האלה? צריך לשאול את זה.

אחרים מקבלים תנאים אחרים.

לא, לא.

אל תגידי 'לא לא'. עולים ממדינות אחרות מקבלים מעטפת הרבה יותר גדולה ותקציבים הרבה יותר גדולים.

חברתי הטובה קסניה, אני בוודאי שדוגל בשוויון מלא בעניין הזה, ואני בא ואומר, כל מה שעולה מיוצאי חבר העמים, מאתיופיה, מצרפת ועוד כהנה וכהנה, שיקבל את אותם תנאים, ובעניין הזה אין בינינו שום מחלוקת את ואני.

אין בכלל מחלוקת, אבל אני אומרת שאם זה משהו שלו יהי, אבל זה לא קיים, אז איך אפשר לדון בזה, אם זה לא מציאות?

ברור, אבל אנחנו - - -

זה נושא אחר - - -

תראי מה שהיושב ראש כאן העלה, לגבי - - -

זה לא נושא הדיון ואנחנו נקיים אם תרצו דיון בנושא. בואו נתמקד עכשיו - - -

בוא נראה כמה המדינה משקיעה בעולים אחרים לעומת עולי אתיופיה. מעניין באמת.

הרבה פחות.

אז תביאי הוכחות. נשמח לראות הוכחות לכך.

חנה, אנחנו ניתן לך את רשות הדיבור, אז תדברי בתור שלך.

אבל הנה אדוני, עלו כאן הצעות שהן אופרטיביות בעניין הזה של העמדת משכנתא ליחידים כזו שאכן תאפשר להם, ואתם גם בעד. אז הנה, זה אחד מהפתרונות שמשרד הקליטה בעד, אדוני היושב ראש מן הסתם בעד וקסניה חברתי מן הסתם בעד.

אנחנו עשינו מאמצים, גם פה קיימנו דיונים וגם מפגשים עם נציגי האוצר ומשרד הקליטה, אכן משרד הקליטה תומך וממליץ, אבל האוצר מתנגד. האוצר אומר מתוך 90,000 הם מוכנים לתת 36,000. זה מה שהאוצר הציע. ההצעה הזאת לא מקובלת. זה בנוסף למשכנתא של 281,000 שקל. ההצעה שהייתה כאן בוועדה שאת ה-1,500 שקל לחמש שנים, להמיר אותם למענק חד פעמי של 90,000 שקל, לתת להם כמענק. הצעירים מוכנים ומסכימים לזה, אבל האוצר, לאחר שהבטיחו פה בוועדה שיבדקו את הנושא, בדקו חזרו ואמרו שהם מוכנים לתת 36,000 שקל. את מה שהאוצר אמר אמרתי לצעירים, והצעירים דחו את זה. זו המציאות.

עכשיו אנחנו רוצים לשמוע את ניגסטה מברטה. תספרי לנו את הסיפור שלך.

אני גרה בבית אלפא במרכז הקליטה. אני עליתי ב-2010 ואחרי זה עשיתי גיור והתחתנתי עם עולה ותיק, יש לי שני ילדים. הלכתי להורים שלי כשהייתי בהריון, ילדתי וכשרציתי לחזור למרכז הקליטה אמרו לי 'את לא חוזרת למרכז הקליטה' שאלתי למה אני לא חוזרת, 'לא, יש לך ילדים, את לא יכולה לגור פה'. יש לי זכות, אז למה לא? בגלל הילדים שלך ובעלך את לא יכולה להיכנס. יש לי זכות, למה אני לא יכולה להיכנס?

עכשיו בגלל הילדים שלי ובעלי, כאילו אצל ההורים שלי. כל הזכות שלי בתוך מרכז הקליטה, אני משלמת לדירה.

עדיין את משלמת את השכירות, אבל לא נותנים לך להיכנס עם הילד שלך ובעלך?

לא נותנים לי. בגלל שהזכות שלי- - - אז אמרתי להם. הלכתי להורים שלי, אין לי איפה לישון ואני שם, יש לי שני ילדים עם בעלי, בתוך המרכז קליטה כל הדברים שלי שם, אני לא יודעת עד עכשיו איפה אני. אני רוצה לדעת איפה אני, והזכות שלי, המשכנתא שלי והילדות שלי.

האם הלכת וביקשת לקבל את הזכויות שלך, משכנתא?

כן.

מה אמרו לך?

אמרו לי שאין לי משכנתא.

אשה שנישאת לעולה ותיק, הזכות שלה מתבטלת. כן?

זה קודם כל - - -

סליחה, יש פה בעיה במינוח. משכנתא בהחלט זכאים, היא רוצה מענק, לא משכנתא. משכנתא של עולה אתיופיה היא משכנתא גבוהה, לא הבאתי איתי את ה- - -, את זה היא זכאית. יש משכנתא, בואו נפריד.

לא, המענק.

מענק היא לא זכאית. אני אסביר למה. יש משכנתא ויש מענק של עוזב מרכז קליטה. יחיד שגר במרכז קליטה איננו זכאי למענק של עוזב מרכז קליטה. אני לא מכירה את המקרה הספציפי, היא כנראה הוכרה כיחידה במרכז קליטה, כי היא עלתה יחידה והיא נישאה ללא זכאי, לוותיק, והוותיק לא יכול לעבור לגור במרכז קליטה. הם זכאים כמשפחת עולים יוצאי אתיופיה למשכנתא. אין שום בעיה עם זה. אני לא זוכרת את הסכומים בעל פה, 300,000 ומשהו שקל משכנתא. היא לא רוצה משכנתא, היא רוצה מענק של עוזב מרכז קליטה. ברגע שהיא יחידה, יחיד לא זכאי למענק. היא יחידה, היא נישאה ללא זכאי, זאת אומרת יש שני לא זכאים למענק, לא למשכנתא. אנחנו חייבים לשנות את המינוח בין משכנתא למענק. משכנתא היא זכאית.

כשאנחנו מדברים על משכנתא אנחנו מתכוונים למשכנתא של יוצאי אתיופיה. זה ברור.

היא זכאית למשכנתא של יוצאי אתיופיה שלא מתגוררים במרכז קליטה. משפחת עולים של יוצאי אתיופיה שלא מתגוררים במרכז קליטה.

כמה זה?

אני לא זוכרת בעל פה.

זה 281,000 שקל.

לא, 281,000 ליחיד. משפחה זה 300,000 ומשהו.

321,000 זה המשכנתא המוגדלת.

כן.

אז היא לא מקבלת. זה מה שהיא אומרת.

אבל היא זכאית לזה. לא. תשאל אותה אם היא רוצה את המשכנתא או אם היא רוצה את המענק של עוזבת מרכז קליטה. היא רוצה את המענק, היא לא רוצה את המשכנתא.

לא, בואי נעשה מבחינה מספרית. 321,000 מה שאת אומרת מענק עזיבה.

לא, מענק לזוג ברמת סיוע, תלוי באיזו רמת סיוע, אני בעל פה זוכרת את המאתיים- - -

321,000 אני אומר לך, אני זוכר בעל פה. משפחה עד שלושה ילדים מקבלת 321,000.

תלוי איפה, לא בכל מקום. יש מקומות ש-282,000. זה לפי רמת סיוע.

זה משהו אחר, את מתכוונת לדירוג א', ב', ג'. אני מדבר על א'. לפי א', זה משפחה עד שלושה ילדים מקבלים 321,000 שקל. אנחנו מדברים על זה. אם למשפחה יש ילד אחד, האם היא יכולה לקבל כיוון שהיא דיירת, יש לה עדיין זכות לדירה, משלמת שכירות במרכז קליטה. האם היא מקבלת בגלל שיש לה ילד, האם היא יכולה לקבל את ה-321,000 שקל או לא?

לא.

למה?

משום שהיא כיחידה הייתה במרכז קליטה והיא עזבה את מרכז הקליטה.

אני לא עזבתי.

אז באופן טבעי אנשים לא מתחתנים, לא מביאים ילדים?

אבל הם זכאים למשכנתא.

היא לא עזבה את מרכז הקליטה, היא עדיין משלמת שכירות.

כיחידה.

אני רוצה לברר, פה אין ויכוח שהיא עלתה כיחידה והיא קיבלה את הזכות שלה במרכז הקליטה כיחידה, אבל מה לעשות, זה טבעי, היא התאהבה בבחור והתחתנה. זה גידול טבעי ויש לה ילדים. שני ילדים.

אז היא זכאית למשכנתא, לא כמענק.

היא אומרת שהיא לא זכאית.

עוד פעם אני אומרת, יכול להיות שאני לא מבינה אבל אני אומרת עוד פעם, אנחנו הולכים בשני מסלולים. משכנתא היא זכאית. ברגע שהיא הולכת כמשפחה - - -

אני מדבר על משכנתא מוגדלת של יוצאי אתיופיה.

משכנתא היא זכאית. מענק היא לא זכאית.

למה, בגלל שהיא ילדה ילדים? היא גרה שם.

את הנהלים לא אנחנו קבענו.

אני רוצה לדעת מי קבע.

עוד פעם, מבחינה כספית, מבחינת משרד האוצר, מה שאישר או לא אישר. אנחנו עובדים לפי חוקים.

ממשרד האוצר אמרו לי שזה עניין של משרד הקליטה.

אפשר שאלה רק?

תציג את עצמך.

אני מנכ"ל עמותת טבקה, צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה. יש לי שאלה אליך, בחורה צעירה שנכנסה למרכז קליטה כדיירת יחידה, קרה המקרה וילדה מחוץ לנישואין.

היא זכאית למענק.

יפה, יש לה ילד והיא מוכרת כחד הורית. אגב, אני ניהלתי מרכז קליטה ואני מכיר גם את התהליכים האלה. אם היא מוכרת כחד הורית בתור אחת שהביאה ילד, אבל לא מתוך נישואין, למה היא לא יכולה להיות זכאית בתור אישה מתגוררת, שיש לה זכויות כיחידה.

אמא לשניים.

אמא לשניים.

כי היא נשואה.

אז מה, היא ממשיכה לשלם שכירות.

זה העונש למי שמתחתן?

אני חושב שיש פה עיוות. עוד דבר אני רוצה להגיד, אדוני היושב ראש. במעבר הזה של אותם עולים ממבשרת למרכז קליטה אחר, המדינה, מי שלא יהיה בין אם זה משרד הקליטה או הסוכנות היהודית, יש הרבה מאוד כסף שמוציאים על המעבר, על השהות שלהם במרכזי קליטה אחרים, מאשר לתת לאותם עולים את מה שמגיע להם כדי לרכוש את הדירה, כולל הצעירים אגב.

ההתעקשות הזאת שלא לאפשר לאותם צעירים לרכוש דירה, היא לא היחידה. אני מכיר עוד ארבעה זוגות כאלה.

זה קומבינה.

שממשיכים לשלם שכירות אבל לא מוכרים בשביל הזכויות שלהם. כאן צריך לחבר את כל המוחות, לחשוב טוב טוב ולתת מענה סביר לאותם עולים צעירים שגם, אין מה לעשות, יש להם גם ילדים. צעירים שלא נתנו להם את האפשרות לצאת. נתנו להם להישאר שם הרבה זמן, אין מה לעשות. התהליך הביולוגי עושה את שלו, מביאים ילדים וצריך לתת לזה גם מענה.

אנחנו ראינו, העלייה הרוסית הביאו ילדים, חתולים, כלבים מגיעים משם. ומאשרים להם. המשרדים מאשרים להם.

יש תור. תירשם וניתן לך לדבר. חנה בבקשה.

הבעיה העיקרית היא הנושא של הזמניות. העולים האלה, כמו שחבר הכנסת שיצא אמר, שעולים רוצים להישאר במרכז קליטה, העולים לא רוצים להישאר במרכז קליטה, הם כבר חיו מספיק שנים במחנות המעבר בגונדר ובאדיס ומגיעים לפה, ופה הזמניות הזאת של המעבר ממרכז קליטה אחד לשני, זה לא נורמלי. זה פשוט לא נורמלי. מי בכלל רוצה לחיות במצב הזה? איזה בנאדם ירצה לחיות במצב הזה? איך הוא בכלל מעלה על דעתו שאנשים מעוניינים והם רוצים להישאר תלויים במרכזי קליטה? אף אחד לא רוצה להישאר תלוי במרכז קליטה. אף עולה לא רוצה להישאר תלוי במרכז קליטה.

זה לא מרכז קליטה. זה מרכז השמדה.

זה מרכז כליאה. הם קוראים לזה מרכז כליאה והם צודקים.

הם לאר וצים לתת להם לחיות.

לגבי הנוהל, אנחנו באגודת יהודי אתיופיה כבר שנים מנסים לבטל את הנוהל הזה. הנוהל הזה הוא אחד הנהלים שמשאיר אותם כלואים. יש כל כך הרבה סיפורים מאחורי הנושא הזה של המשכנתאות והמענקים. לא כולם אותו דבר, לא כולם באותו מצב. יש קשישים, יש חד הוריות, יש נכים, יש משפחות ולכל אחד יש מענה אחר וצרכים אחרים. לא יכול להיות שהנוהל הזה גם מסליל אותם לשכונות מצוקה ושכונות קשות, וגם למקרים שהם יוצאי דופן אין בכלל מענה והוא משאיר אותם תקועים במרכז הקליטה שנים רבות. אחד הדברים שאנחנו דורשים זה הביטול של הנוהל הזה, שזה יכול לתת מענה אולי חלקי.

תודה. נשמע את טגלי שיטה.

(מדבר באמהרית)

אני אתרגם את דבריו. הוא גר עם אביו העיוור. חוזה רכישת הדירה נמצא כאן. ביולי 2017 הם חתמו חוזה והעבירו 80,000 שקל עם חתימת החוזה. לאחר מכן הם הגישו את הבקשה לקבל את חלק המשכנתא, וכשהם הגישו את הבקשה למשכנתא שהם זכאים לה, נאמר להם שאם לא יעברו לקריית גת הם לא יקבלו את המשכנתא. עכשיו הם בבעיה מצד אחד הם חתמו חוזה ושילמו. משרד הקליטה אמר להם - --

איפה הדירה?

(מדבר באמהרית)

הדירה בקרית גת. הם קנו את הדירה בקרית גת וחתמו חוזה ושילמו 80,000 עם חתימת החוזה. את היתר צריך לשחרר מהבנק. בינתיים משרד הקליטה אומר להם 'תחתמו שאתם עוברים למרכז קליטה קריית גת'. הם אמרו 'אם אנחנו נחתום עכשיו לעבור לקריית גת, אנחנו נאבד את העבודה שלנו ואם לא נציג תלוש משכורת, הבנק לא ישחרר לנו את המשכנתא'. משרד הקליטה אומר 'אם לא, אתם לא יכולים לשחרר את זה'. זה העניין.

סליחה חבר הכנסת אברהם נגוסה, אני מבקשת שתאמר לנו מתי אמור העולה לקבל את הדירה. אנחנו צריכים לכבד את החלטת בג"צ לפנות את מרכז הקליטה עד 31.10. עכשיו כנראה סביר להניח שקבלת הדירה הרבה יותר רחוק, לכן אמרנו פתרון של מרכז קליטה, במקום שבו הם רכשו את הדירה. אני לא חושבת שעשינו רע בזה.

אבל למה לעכב את הרכישה?

סליחה, אני מבקש שאף אחד לא ידבר בלי רשות. מי שידבר בלא רשות אני אבקש מהסדרנים להוציאו. אף אחד לא ידבר בלי רשות. אנחנו בודקים איפה נפל הפגם, יכול להיות שזה קרה לא בכוונה, לכן אנחנו מקיימים את הדיון. ממה שאני מבין, אני אנסה לראות בחוזה. מתי אתם צריכים לקבל את הדירה?

(מדבר באמהרית)

לפי החוזה הם צריכים לקבל את הדירה בחודש 5.2018, אבל הוא אומר אם תשלמו את כל הסכום, נעביר לכם את הדירה.

אני שוב חוזרת ואומרת. אנחנו אמורים לפי החלטת בג"צ לפנות, וכנראה שהממונים עלי לא יחתמו על מענק שקבלת הדירה בעוד חמישה חודשים. זאת אומרת שאנחנו נותנים גושפנקא להישאר חמישה חודשים נוספים במרכז קליטה מבשרת.

לא לא. אני אשאל אותך. הכוונה פה, המשפחה לא דורשת להישאר עד מסירת או קבלת הדירה.

אז איפה הם יהיו בינתיים?

הם מוכנים לעבור לקריית גת לאחר שהם ישחררו את המשכנתא וישלמו את זה. מה שהוא אומר, אם אנחנו נעבור למרכז קליטה לא תהיה לנו עבודה ואנחנו לא יכולים להציג תלוש משכורת'.

הם יכולים להמשיך לעבוד בירושלים. זה לא מרחק - - - אני אומרת שוב, יש לנו ניסיון עם מקרים כאלה שכן אמרנו ולא עברו, אז יכול להיות שבגלל אנשים שלא עברו, עכשיו ההחלטה היא לא לאשר עד שלא יעברו.

אני שואל כי גם לכם יש רצון לעזור לעולים שיקנו דירה ויצאו. פה מדובר על זמן קצר, יש כבר חוזה.

אבל יש לנו לחכות עד סוף מאי ואנחנו - - -

הם לא מבקשים עד מאי. הוצאת הכסף, העברת הצ'ק מהבנק לבעל הדירה, זה לא עד מאי. יש כבר חוזה, הם כבר שילמו, רק תנו להם זמן שהם יגישו עם תלוש המשכורת, יסיימו את התהליך, ישלמו לבעל הדירה ואחר כך יעברו לקריית גת. מה הבעיה? למה אתם לא מתחשבים בזה? אתם רואים את הדברים האלה, כתוב בחוזה מאי 2018, אתם אומרים 'לא ניתן, הבג"צ אמר לנו '. צריך לקחת שיקול דעת במקרים לגופו של עניין. אני מכיר אותך, את לא ככה.

אני לא המחליטה היחידה. אני לא מחליטה.

אני יודע, אבל כרגע את מייצגת את המשרד. לכן אני מדבר איתך, לבדוק לגופו של עניין. פה אנשים קנו ושילמו ואם יפסיקו לעבוד, יעזבו את עבודתם, לא יהיה להם תלוש משכורת וכל מה שהם עשו יירד לטמיון. לכן למה אתם לא נותנים להם עד שמסיימים? האם את מוכנה לבדוק את זה?

אני מוכנה לבדוק את זה, אבל אני אומרת שוב, הנסיון שלנו הוא נסיון מר שהיו מקרים כאלה בעבר ואנשים אחר כך נשארו. לנו יש בעיה, אנחנו מחוייבים לסגור את מרכז הקליטה ולהחזיר אותו והיינו צריכים לעשות את זה כבר בספטמבר. אם אנחנו גוררים את זה עוד פעם עד סוף מאי, אנחנו בבעיה. אני מוכנה להעביר את זה לממונים עלי.

לא עד מאי.

עד מתי?

אני אשאל אותו כמה זמן לוקח התהליך להוציא את הצ'ק.

אם הוא יעבור ביום שהוא יקבל את הצ'ק, לאן הוא יעבור?

אני אשאל אותו.

לא רק הוא. יש עוד אנשים - - -

בסדר. אם יש פתרון לאחד יהיה גם לאחרים. (מדבר באמהרית)

(מדבר באמהרית)

הוא אומר שהתהליך יכול לקחת עד חודש מרץ, אבל הוא אומר שברגע שהתהליך ייגמר הם יעזבו.

אני מוכנה לבדוק עם הממונים עליי, אני לא רוצה להשלות שזה אומר כן. אני חייבת לבדוק את זה.

אברהם נגוסה, אתה לא יכול לשבת עם השרה סופה לנדבר ולסגור איתה את העניינים האלה? תסגור עם השרה.

אנחנו הולכים בכיוון. השרה יכולה להגיד לי לפנות לדרג המקצועי. אתה מכיר את הדברים.

אני רוצה להשלים על המשפחה, מה שהוא דיבר. הם נמצאים שבוע בלי גז. אתמול הייתי בבית שלהם, בני אומר עכשיו אין כלום. יש שלוש דירות בלי גז.

אז בוא נשאל אותו. (מדבר באמהרית)

(מדבר באמהרית)

בני, הוא אומר שהגז נסגר.

מה נראה לך? שאני אשאיר אנשים בלי גז? אתה מכיר אותי הרבה שנים, אני שואל, גלגאי האם מישהו הגיע אלי, דיבר איתי?

מה אמרת להם? אף אחד לא ייכנס למשרד. אנחנו הרמנו טלפון, 'אנחנו לא עובדים, ניתקנו את המחשבים, אל תבואו. הנה', דירה 63, שבוע שעבר אמרו להם 'למה אתם לא עוזבים את מרכז הקליטה' זה לא קשור בכלל לגז. צריך לחשוב על הבני אדם.

אני מכיר את בני הרבה שנים ולכן לא מסתדר לי. לכן אני שואל, אולי לא ידעת.

אני לא יודע על זה, זה פעם ראשונה שאני שומע את זה.

הוא אומר 'ניגשנו למשרד ואמרו אל תבואו'.

תקשיב, כל יום מגיעים אנשים וכל יום דואגים להחלפת בלונים. אז אם קרה, אני לא יודע על זה, אני מבטיח שאני אתן תשובה עוד היום או מחר בבוקר, לכל המאוחר.

אני אשאל אותו.

הוא אומר שהוא היה אבל לא מצא אותך, לכן לא אמר לך. שאלתי אותו אם יש עובדים אחרים, הוא אומר שלא מקבלים אותם בחיובי.

יש מזכירה במשרד, יש מחברת תיקונים שאני יכול להציג אותה בלי שום בעיה. שם נרשמות כל התקלות.

אני מציע שכל מי שאין לו גז היום בביתו, יפנה למנהל. הוא אמר שהוא יטפל בזה. וגם לפעם הבאה, אם אתם הולכים ואומרים למשרד, אף אחד אחד לא יכול לדעת.

אם הוא מדבר עם גלגאי, שגלגאי יפתור. איך אני אמור לדעת מזה?

לא סתם אמרתי. למשל, הוא שואל על האמא שלו, יומיים הייתי בבית שלהם ושאלתי אותם. יש את עזרא שעובד שם דרך משרד הקליטה, התקשרתי, התקשרתי לחנניה. עזרא אמר לי 'תלך למשרד'. שלחתי אותם.

עכשיו בני מוכן, תגידו לו איזה דירות בלי גז והוא יתקן את זה. בבקשה נתקדם.

בסדר, נתקדם, אבל סתם מדברים. למה אתם סתם מדברים? אני לא סתם ממציא, אנשים נשארו בלי גז. למה לא אמרתי על דירות אחרות? יש שלוש דירות, אתם יכולים לבדוק.

גלגאי, הוא אומר שאף אחד לא אמר לו.

נכון. אי אפשר להיכנס. יותר קל להיכנס לנתניהו.

טוב. בבקשה נגה אלנה בבקשה.

אני מנהל מגשרים חינוכיים בין תרבותיים בעמותת "פידל" אנחנו עובדים עם עולים במרכזי קליטה, בבית הספר. כבוד יושב הראש, אחד הדברים שצריך לבדוק בנוהל העבודה של משרד הקליטה, הסוכנות, כל מי שמטפל בעולים חדשים, מה הקשר של אותם עולים חדשים לאותה רשות מקומית. אחד הדברים שאנחנו השנה התמודדנו איתם, ב-29 לאוגוסט, 113 ילדים במבשרת ציון לא היה להם גן ילדים, לא בית ספר יסודי ולא חטיבת ביניים. באותו יום מנהל אגף החינוך במבשרת ציון, שהוא התקשר וסיפר לי, מה שעשיתי יחד עם נציגי הקהילה במבשרת, ביום שישי לקחתי חמישה מגשרים, התחלנו להזמין את הקהילה ולרשום אותם לבית הספר. מנהל אגף החינוך נתן הסעה, ב-1 לספטמבר התחילו את הלימודים.

יש מועדון קהילתי במבשרת ציון, פנינו להיפגש במקום הזה ונציגי משרד הקליטה וגם נציגי הסוכנות היהודית, כבר הם לא תושבים, אנחנו לא נותנים את המקום להתכנסות. לא רק גז. החינוך של הילדים, העתיד של מחר, המנהיגים של המחר, אנחנו פוגעים בהם. אני מכיר אנשים שעזבו את מרכז הקליטה לוד, הביאו אותם למרכז הקליטה מבשרת, עכשיו מעבירים אותם לבאר שבע ולקריית גת. אותו ילד מתוסכל, נער בסיכון, מחר יעלה לנו המון כסף. יהיה צורך לתת לו מענה בכל הנושאים.

היום יש עולים שמגיעים עד סוף דצמבר, כמעט 67 תלמידים יוצאי אתיופיה, יגיעו למרכז קליטה אידים. כשפנו אלי, שלחתי את מנהלת מחוז דרום וירושלים, יש רכז שאינו יוצא אתיופיה ולא דובר אמהרית. יש בת הקהילה שהיא עובדת סוציאלית, היא לא דוברת אמהרית ולמשפחות אין את מי לשאול. המגשרת במקום שתטפל בבית הספר, היא הולכת לתרגם בין המדריך לעולים. אלה דברים שקורים בשטח. יכול להיות שלא בכוונה, יכול להיות בתהליך, יכול להיות בתכנית העבודה, אבל צריך לתת מענה. אנשים בלי שפה אי אפשר לתפקד.

אתה אומר שהם לוקחים יוצאי אתיופיה לא דוברי השפה.

היא לא דוברת את השפה במקרה אותם עולים חדשים - - -

יש מתורגמנית - - -

לעולים חדשים, מה הבעיה, יש מספיק עובדים סוציאליים יוצאי אתיופיה דוברי אמהרית. אל תלכו לפי הצבע. הילדות שלי לא מדברות אמהרית, לכן אני אומר, הילדים שנולדו פה או גדלו פה לא יכולים גם אם הם עובדים מקצועיים, לא יכולים לדבר את השפה. 'אה, היא יוצאת אתיופיה, אז היא דוברת את השפה', זה לא כך. צריך לבדוק, זה מה שהוא אומר לדעתי.

אני אשמח לענות. אנחנו לא בוחנים את העובדים שלנו לפי הצבע, אני ממש מוחה על האמירה הזאת. יש לנו אנשים שהם בעלי מקצוע. עובדת סוציאלית נבחרה לא בשל היותה אתיופית, אלא בשל היותה עובדת סוציאלית מוסמכת. בכל מרכזי הקליטה יש לנו עובדים מכל התפוצות, ואנחנו מאוד מתגאים בזה. אנחנו לא בוחרים עובד סוציאלי לפי האוכלוסייה שאותה הוא משרת. לשם כך, במרכזי קליטה של עולי אתיופיה יש לנו סומכים ויש לנו מדריך מתורגמן.

לא צריך מתורגמן. בשביל מה עוד כסף? תיקחו אחת, שימו מישהי - - -

אני מבקשת לסיים את דבריי.

אתה לא נרשמת.

בשביל מה לנפח את התקציב. את האנשים האלה, את הדיבור שלהם אתם לא מסוגלים - - - באמת, אתה שומע דברים של שנות השישים.

אני אתן לך לדבר בתור שלך.

מדריך מתורגמן נמצא בכל מרכזי הקליטה האתיופיים, דרך אגב, גם באידים, שמו טאדג טיגבה. הוא עובד מסור שלנו מזה שנים והאנשים האלה לא נופלים בין הכסאות. הנסיון להגיד שאנחנו לא מתאימים את העובדים לפי האוכלוסייה הוא פשוט לא רלבנטי, עובדתית הוא גם לא נכון. יש מענה ואנחנו מקבלים בשמחה את העולים באידים, בחיפה, בבאר שבע, עם הליווי המתאים. אז יש מענה.

בפרקטיקה, אני אומר שהם עובדים סוציאליים מקצועיים, אם יש עובדים סוציאליים, אם אין, אין מה לעשות. אבל אם יש עובדים סוציאליים שהם דוברי שפה האמהרית, גם מבחינת עלות זה חוסך לכם. אז תקחו עובדים סוציאליים שדוברים את השפה, וגם אלה שדוברים את השפה מכירים את התרבות והמנטליות. לכן זה מאוד חשוב, זה יעזור להם גם מבחינה מקצועית.

אנחנו מציעים לכם, זה לדעתי יותר טוב כי בסופו של דבר אנשים, כפי שהוא מתאר את זה, נופלים בין הכסאות. מה הבעיה שלכם לקחת? אם אין, זה דבר אחר.

יש לנו עובדים סוציאליים דוברי אמהרית שמשרתים אוכלוסיות שהן לא דוברות אמהרית גם.

אני בעד.

אני חוזרת ואומרת, אנחנו לא בוחרים לפי זה. אנחנו בוחרים לפי מקצוע. יש לנו תקן של מדריך מתורגמן ולכן הם לא נופלים בין הכסאות, כפי שאתם חוזרים ואומרים. המענה ניתן, זה לא רלבנטי אם עובדת סוציאלית מדברת אמהרית או לא.

את לא יכולה לקחת חולה לב ולשים אותו באף אוזן וגרון.

אני - - - שמדברים ומפריעים.

סליחה, אני אתן לך לדבר בתורך.

אני מתנצל. היא לא רוצה לשמוע את האמת.

אני אתן לך לדבר, אבל אל תיכנס לדבריה בכל משפט.

זה מחזיר אותי לשנות השישים. עבודה בעיניים.

אוקיי. אני חוזר למקרה שלה. לגבי המקרה של המשפחה קיבלנו הבטחה שתבדקי. במקרה שלה, זה לא רק היא אלא יש כמה לפחות שאני מכיר, שפנו אלי. מי קובע את הנהלים האלה? אני מחזיר אותך לעולות שעלו, יכול להיות גם עולים שעלו כבודד והוא התחתן. מי קובע את זה?

קבעו את הנהלים, הנהלת משרד הקליטה עם הנהלת משרד השיכון.

האם את יכולה - - -

אני אביא את זה. זה לא נוהל פנימי של משרד הקליטה, אלא זה בשיתוף משרד השיכון ואני אביא את זה.

נשמע מה משרד השיכון אומר. אכן הצטרפתם מאוחר לישיבה, אבל אני רוצה לעדכן אתכם. עולים חדשים, גם נשים וגם גברים, שמגיעים כיחידים, בינתיים הם מתחתנים ומביאים ילדים. ואז אומרים להם שאין להם זכות לקבל משכנתא מוגדלת ליוצאי אתיופיה.

אתה מדבר על המשכנתא החדשה של ה-600?

לא. אנחנו לא מדברים על זה. אנחנו מדברים על העולים שהם פחות מ-15 שנה בארץ. זו המשכנתא המוגדלת. בגלל שהם התחתנו והביאו ילדים, הם מקבלים עונש. שאלתי לגבי התיאום, מי קובע את המדיניות?

אני יודע שהתבחינים הוחלטו על ידי משרד הקליטה. אני צריך לראות, אני לא יודע למה מישהו שהתחתן פתאום לא יכול לקבל. שמעתי את זה כבר קודם כשהעליתם את זה, אני מוכן לעשות בדיקה אצלנו. אם צריך לבדוק מקרה פרטני אני אקח את הפרטים ואבדוק.

אוקיי. תיקח למשל דוגמה אחת, יש כאן כמה. אני מבקש שמשרד הקליטה ומשרד השיכון ביחד, אנחנו יודעים שהזכאות מוגדרת על ידי משרד הקליטה.

אתה זוכר אברהם, תמיד אמרתי לך, בעקרון השיתוף שלנו עם משרד הקליטה, משרד השיכון בגלל שהוא מורשה מטעם הממשלה בתחום הדיורי, הוא מהווה צינור בעניין הזה. התבחינים כמו בדיור הציבורי שדיברנו - - -

אני יודע. לכן אם משרד הקליטה מגדיר אותו כזכאי, אתם נותנים?

ברור.

בסדר. אז אני מבקש שתבדקו גם את זה, נרצה לקבל פתרון בנושא הזה. אני רוצה להתקדם. בבקשה, אבל בקיצור.

בקיצור. אני שומע את כל המשרדים, הקליטה, השיכון. זה קומבינה שעשו בשנות השישים כשאני הייתי ילד קטן, בתקופת הפנתרים השחורים, על עדות המזרח, עשו לנו. אבל אנחנו יצאנו גברים ולימדנו אותם. הם ממשיכים באותה שיטה, הם מחפשים למלא בתי סוהר. איך? אני מטייל בחדרה, אני מטייל בכפר שלם, אני מטייל במקומות שנמצאים בהם אתיופיים. עבריינים, מפחידים, אני נתקל בהם, יושב איתם. הם אומרים לי 'אנחנו לא רצינו את זה. הכניסו אותנו לפשע. הכניסו אותנו לכל הדברים הגרועים האלה'. אם הם רוצים, הם פותרים את הבעיות. בשביל מה צריך אחת שלא דוברת אמהרית ואחד שמתרגם? למה אני צריך? למה לשלם לשניים? תשלם לאחד ותגמור. הם יודעים, זה משרד של קומבינות. הם רוצים פשע. הם רוצים שיהיו עבריינים פה.

תודה. הזמן שלנו קצר. כן בבקשה.

אתם צוחקים. המזל שלהם שלא באו בתקופת הפנתרים. זה המזל שלהם.

(מדבר באמהרית)

הוא אומר שהוא גר בנהריה ומדבר בשם הצעירים שנמצאים בכל מרכזי הקליטה בארץ, שהם לא מקבלים את המענק של ה-90,000 שקל שהוצע כהצעה, ואם היו נותנים להם את המענק הזה הם היו יוצאים וקונים. לכן הוא שואל למה לא עושים את זה, ולמה מתנגדים להצעה הזאת.

לצערי הרב נציג האוצר לא הגיע היום לכאן.

(מדבר באמהרית)

הוא שואל למה משרד הקליטה והסוכנות ומשרדים אחרים לא יכולים להשפיע על משרד האוצר כדי להסכים לפתרון הזה.

אנחנו המלצנו בחום. כמה פעמים. צריך לזמן את משרד האוצר שיגידו למה הם לא מסכימים.

מי כמונו יודעים שגם אתה ניסית ומנסה ולא הצלחת.

זה לא שאנחנו לא רוצים.

(מדבר באמהרית)

משהו שקשור למענקים. יש לי פה את הנוהל של משרד הקליטה ובאחת הטבלאות יש זכאות בדירה למישהו מבוגר שמתווסף למשפחה, שהוא יכול לקבל מענק של 87,400 שקל. זה למישהו שמצטרף, נניח המשפחה קונה דירה, לפי מה שאני מבינה, והוא מתבגר והוא מצטרף למשפחה. ואז ברגע שהוא מצטרף למשפחה, הוא זכאי לקבל מענק של 87,400.

אני חושב שזה 97,000 שקל.

זה 97,000 שקל.

אוקיי. אם יש אפשרות כזאת למישהו שמצטרף למשפחה, למה לא לתת לו את זה בנפרד? לזה שמצטרף?

זה לאנשים קשישים, למבוגרים. זה מוגדר שם, תקראי את זה.

משפחת עולים יחיד כתוב. אין פה הגדרה של - - -

לא, יחיד קשיש.

זה יחיד שמצטרף, זכאות נוספת בדירה. זה לא בהכרח קשיש, זה יכול להיות גם בן צעיר שרוצה להצטרף להורים, אין שום בעיה, זה תעודת עולה נוספת. זה לא זכאות נפרדת, זה זכאות נוספת בדירה.

מה שהיא אומרת, את מציעה לצעירים להצטרף להורים?

אני לא מציעה, זו זכאות נוספת לדירה.

אם האוצר מאשר מענק כזה אז למה לא לתת את זה לצעירים האלה שרוצים לקבל את המענק בנפרד?

זה אם הם רוצים לגור באותה דירה ביחד.

אבל למה קובעים להם? זה העניין, הנושא הזה של הפטרונות והחשיבה הזאת שמשרד הקליטה קובע להם איך לקבל.

תקשיבי, הנושא הוא שונה ואני אומר לך איפה זה שונה. פה מדובר על צעירים שרוצים לבנות את העתיד שלהם, לקנות לבד. מה שאת מדברת, הסעיף של ה-97,000, למי שקונה ביחד עם המשפחה.

אני הבנתי את זה. אבל אני אומרת - - -

מי שרוצה, יש לו זכות לעשות. אין הגבלה. אבל אף אחד לא ירצה.

אדוני היושב ראש, מה שחנה אומרת, נניח כל הצעירים שנמצאים במרכז קליטה עכשיו היחידים, יצטרפו להורים שלהם, לכולם מגיע 97,000 מענק.

לא, לא 97,000. - - - בתיאוריה היא לא כל כך נכונה. לטעמי. אני אסביר לך, כי הם צריכים להיות שם בחוזה. זאת אומרת שהם יהיו בעלי חלק מדירה. אתה לא יכול לקחת את כל הצעירים - - - מי שיוצא, אין לנו בעיה עם זה.

שניה - - -

יותר מ-97,000, יש להם 281,000 שקל. זה משכנתא. אבל אם אתה אומר להם יצטרפו עם ה-97,000, הם לא יקחו את ה-281,000. מה שאנחנו אומרים שזה 97,000 בנוסף ל-281,000.

אדוני היושב ראש, לפי מה שאני רואה הבעיה פה ה-90,000 שקל מענק שניתן. ליחידים נותנים 280,000, תקחו. תרצו, תרכשו דירה עם 36,000 שקל מענק, אני מבין נכון?

נכון.

עכשיו אם אתם מצטרפים להורים שלכם, ניתן לכם 90,000 שקל מענק. בלי 281,000.

אוקיי, אז מה עדיף?

בסדר, אבל אני אומר הבעייתיות זה המענק ולא המשכנתא. לפי איך שאני רואה את זה. אם נותנים ממילא את ה-90,000 שקל כמענק ליחיד שמצטרף למשפחה, למה לא לתת לו, ה-281,000 זה משכנתא שצריכים להחזיר אותה ממילא.

אבל מבחינה פרקטית זה לא יילך. אתה צריך לראות מבחינה פרקטית, פה 97,000 הרעיון נולד כדי לתת פתרון לקשישים שלא - - - עמידר, או הוסטל, או משהו. אם המשפחה מסכימה, הם מצרפים את זה עם המשפחה ביחד. כלומר הם פתרו בעיות. אני אקח את גלגאי כדוגמה, הוא לא יילך לגור עם הוריו, כי הוא מאבד את הזכות. פה אומרים לו 'אנחנו נותנים לך 281,000 שקל משכנתא ו-36,000 שקל מענק, קח את זה תקנה ותצא, או שניתן לך 1,500 שקל כל חודש לחמש שנים ואחרי חמש שנים תחזור אלינו וניתן לך משכנתא'.

זה לא אמיתי.

אני מדבר על הנוהל. מה שקודם שאלתי איך הוא יודע שהוא יהיה זכאי אחרי חמש שנים, היא אמרה שכתוב בהסכם.

הוא לא יהיה. עד חמש שנים הוא יכול לקבל משכנתא. אחרי חמש שנים – קפוט.

נכון. עד חמש שנים.

בסדר, במהלך חמש שנים. לכן העניין של 97,000 שקל לא מתאים לצעירים, אלא יותר מתאים לקשישים בודדים. לזוג קשישים עדיף להם עמידר. זה הפתרון. לקשישים בודדים שקשה להם לגור לבד, עדיף, אם הילדים מסכימים, להיות עם אחד הילדים לגור ביחד ולכן נתנו את הפתרון הזה של 97,000 שקל מענק. זה העניין. הזמן שלנו כבר עבר, בבקשה.

אני מבקשת להעלות בעיה. אני מלווה עשרות שנים משפחות מאתיופיה ואני נתקלת בהרבה מאוד בעיות בעניין חינוך. כמה מקרים, מקרה אקטואלי עכשיו, בחורה מעל לגיל 30 שרוצה ללמוד סיעוד, שזו מטרת החיים שלה, אחרי צבא, אחרי בגרות, אין לה אפשרות לשלם 24,000 שקל ללמוד סיעוד כי יש לה ילדה בת 6, בעלה עובד במינימום משכורת. היא צריכה שכר דירה והיא צריכה קיום כדי ששלוש שנים היא תוכל לרכוש מקצוע שתוכל לבנות את המשפחה שלה ואין לה אפשרות לשלם. תשלום ראשון כדי להתקבל ללימודים, שילמנו באופן פרטי מהמשכורת שלנו, מוכנים ללוות אותה אבל מה ניתן לעשות? בכל מקום שהיא הולכת לא מגיע לה, בתור סטודנטית מעל לגיל 28 לאן שהיא הלכה, נשארים - -

אני מבקש, קוראים לי להצביע ואין חבר כנסת שיכול להחליף אותי. אני צריך לעשות הפסקה של שלוש דקות. תמשיכי את הדברים שלך כאחזור. שלוש דקות הפסקה ואני חוזר.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:45 ונתחדשה בשעה 13:55.)

בבקשה תמשיכי.

אני מדברת על אפשרות עזרה לעולים מאתיופיה לגבי לימודים. היו לי כמה מקרים שלא הייתה שום עזרה לאן שהם פנו. בחורה אחת שרצתה לסיים 12 שנות לימוד ולא נתנו לה, מצאתי אפשרות לעזור לה להשלים 12 שנות לימוד כי לכל מקום שהיא הלכה לקבל מקצוע, אמרו לה 'בלי זה את לא יכולה'. עכשיו היא סיימה 12 שנות לימוד, רצתה קורס למטפלות. גם זה לא ניתן לה אפשרות לשלם שכר לימוד יחד עם עבודה או משהו. בחור אחר, בעלה, רצה ללמוד נהיגה. הקורס לנהיגה לעבוד עם אוטובוסים היה תיאוריה, היה מעשי, אלפי שקלים. הוא היה צריך לעבוד וללמוד בערב, הוא לא יכול היה להשלים את הלימודים. לקח לו המון זמן והוא לא קיבל שום עזרה. במקום שפנינו אליו לא הייתה שום אפשרות.

בחורה אחרונה שאני מדברת עליה, מלכה מוגס, היא ילידת 1981, מבוגרת, אבל כל השנים המטרה שלה הייתה ללמוד סיעוד. 4 שנים ל-BA, היא לא יכלה. עכשיו היא מצאה קורס של שלוש שנים שהיא התקבלה, עונה על הדרישות.

כמה שנים הם נמצאים בארץ?

הרבה. הבחורה הזאת הגיעה בגיל 11.

אני שואל כדי לדעת למי לפנות. אם זה עד 15 שנים אני יכול לפנות למשרד הקליטה. אם זה מעבר ל-15 שנים יש את משרד העבודה או משרד הכלכלה. לכן אני רוצה שתעבירי לנו בכתב את המקרים האלה, מי הם ומתי עלו, כדי שנדע אם הם עדיין נחשבים כעולים חדשים או שהם ותיקים. לפי זה נפנה למשרדים הרלבנטיים. אם הם מעל 15 שנים יש תכנית של הממשלה שנותנת זכות להכשרה מקצועית שמנוהלת על ידי משרד העבודה.

גם אם בעבר לא קיבלו מכל מיני סיבות. אם זה יותר מ-15 שנה?

לא משנה. יש את ועדת השרים, במסגרת הוועדה הזאת התקבלה החלטה לתת להם הכשרה, ללא התייחסות לכמה שנים הם נמצאים פה, בעניין של אם קיבלו או לא קיבלו, כדי שהם ישתלבו בתעסוקה. אנחנו נפנה את זה לתכנית הזאת, הכתובת היא משרד העבודה ומשרד הכלכלה. לפי התחום אנחנו יכולים לפנות.

ומה לגבי מילגה? אין אפשרות לעזור לה לגמור את הקורס?

היום יוצא אתיופיה, גם אם הוא נולד פה, מי שהולך ללמוד באוניברסיטה או במכללה, מינהל הסטודנטים משלם את שכר הלימוד שלו.

לא הסכימו. היא הלכה. בבאר שבע היא לא קיבלה.

עד גיל 28 כמובן.

אבל היא מעל לגיל 28. זאת הבעיה.

אם מעל גיל 28 הם יכולים להיכנס למסגרת החלטת ועדת השרים ואז אנחנו צריכים לדאוג. יש את מל"ג בתמונה, משרד החינוך בתמונה. אנחנו צריכים לבדוק. לכן אני אומר שתעבירי לנו את המקרים ואנחנו נבדוק מול המשרדים הרלבנטיים.

כלומר יש אפשרות לעזור לה לקיום שתוכל לגמור את הלימודים?

אני לא יכול להבטיח אם כן או לא. אני רוצה לבדוק את העניין מול האופציות הקיימות.

תודה. היינו צריכים לסכם בשעה 13:30 והארכנו את הישיבה. אני צריך שוב לצאת להצבעה ולכן אני רוצה לסכם את הדיון. דובר אחד ונסיים.

(מדבר באמהרית)

אני אתרגם את דבריו. דיברנו עם השרה סופה לנדבר ועם יהודה ועם חביב קצב, שבע שנים לא מצאנו פתרון. אנחנו מבקשים שתקבע לנו זמן עם ראש הממשלה, ונביא את הבעיה לראש הממשלה. זה מה שאתה אומר. בסדר. הדובר האחרון בבקשה.

(מדבר באמהרית)

הוא אומר שהוא נמצא פה 12 שנה והוא סובל ממחלות שונות, הוא גם עיוור. יש לו טיפולים אינטנסיביים בהדסה ולכן הוא מבקש שלא לפנות אותו למקום אחר מחוץ לירושלים. הוא מבקש לקבל דיור ציבורי, עמידר, כאן בירושלים כדי שהוא יוכל להמשיך בטיפולים. זה מה שהוא מבקש. הוא אומר שהוא מועמד להשתלה לכן הוא במעקב וטיפולים.

לצערי תור הממתינים לדיור ציבורי בירושלים הוא ארוך מאוד ואני לא יכולה להתחייב ולא יכולה להשאיר אותו במבשרת עד שתהיה דירה מתאימה בירושלים. יש לנו תור של עולים שהחל מסוף 1989 עלו לארץ ונמצאים בתור הממתינים לדיור ציבורי. הלוואי ויכולתי להיות איש בשורה.

אין ועדה שבודקת מקרים חריגים?

הוועדה בודקת ומה שאישרו, יש לנו חריגים על חריגים על קדימויות על קדימויות, ועדיין ממתינים בתור. לצערי מדינת ישראל לא העמידה מספיק דירות ציבוריות בקומות נמוכות לאנשים במצבו, לקומה נמוכה, אין לנו מספיק דירות. הלוואי והיה לנו.

(מדברת באמהרית)

היא עלתה בשנת 2013 בחודש השמיני. היא חד הורית, יש לה ילדה והיא מצאה דירה באשדוד, והדירה פנויה ואפשר להיכנס אליה מיד אם היא רוכשת אותה. היא רוצה להתחיל את תהליך המשכנתא או המענק שהיא זכאית לו, אבל במרכז קליטה לא נותנים לה אישור. היא רוצה לקבל את האישור. בני שומע.

משרד הקליטה צריך לתת. אני לא נותן את האישורים.

עוד פעם אנחנו חוזרים לאותה נקודה, שאת מבשרת היינו צריכים לפנות בסוף אוקטובר. כל מי שלא התפנה למרכזי קליטה אחרים ורוצה עכשיו איזה שהוא אישור מיוחד חריג, אנחנו אמרנו, תעברו ותקבלו.

(מדברת באמהרית)

היא אומרת שאם היא עוברת למרכז קליטה היא תאבד את עבודתה ולא יהיה לה תלוש משכורת.

עוד פעם. אנחנו משרד ממשלתי, פועל לפי מה שהחלטות הבג"צ, אנחנו עובדים לפי חוק. אנחנו לא יכולים לתת לה אישור להישאר עכשיו עוד כמה חודשים, עוד שנה, עוד שנתיים במרכז קליטה עד שהיא תרכוש את הדירה, עד שהיא תקבל את הדירה. אין מה לעשות, אנחנו עובדי מדינה, לא שאנחנו סתם אנשים רעים. לפני שלוש שנים כבר ידעו שסוגרים את מרכז הקליטה הזה, הכל נזכרנו עכשיו אחרי שכבר היינו צריכים למסור את המפתחות? יש לנו בעיה. אנחנו מחויבים לעבוד לפי החוק. מצטערת שהתשובה נשמעת לא נעימה, אבל אני עובדת נעימה, אני לא איש עצמאי.

(מדברת באמהרית)

היא אומרת שהיא ביקשה לפני חמישה-שישה חודשים, אם היו עונים לה הבעיה הייתה נפתרת. היא אומרת שמה שהצעתם לה בקרית גת זה חדר אחד לאמא שלה לבת שלה ולה.

לא, לא לאמא שלה. אמרתי לה שהיא תעבור עם הבת שלה ליחידה של חדר אחד והאמא שלה תצורף לדירה אחרת עם - - -

אני אבקש ממנהלת הוועדה לקרוא את סיכום הישיבה.

הוועדה קוראת למשרד העלייה והקליטה: 1.לבדוק ולהשיב לוועדה ולמשפחה ביחס לתלונה של דיירי מרכז הקליטה מבשרת שרכשו דירה בקרית גת והבהירו לוועדה כי אם יעברו למרכז הקליטה קריית גת ייאלצו להתפטר מעבודתם ויאבדו את זכאותם למשכנתא. 2.להשיב לוועדה מדוע עולים דיירי מרכז הקליטה הזכאים למשכנתא ליחיד אשר נישאו ונולדו להם ילדים, מאבדים את זכאותם למענק.

הוועדה קוראת לתושבי מרכז הקליטה מבשרת שהלינו על כך שנותקו מגז, לפנות אל מנהל מרכז הקליטה והבעיה תתוקן.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:08.