ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-26OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 491

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, ג' בכסלו התשע"ח (21 בנובמבר 2017), שעה 11:00

הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 19), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

חגי מזרחי - ממונה תחום איסור הלבנת הון, רשות המסים, משרד האוצר

אסנת איבגי - מנהלת תחום בכירה, מכס ואכיפה, רשות המסים, משרד האוצר

רבקה פיינר - עו"ד, סגן בכיר ליועץ המשפטי, פלילי, רשות המסים, משרד האוצר

רפ"ק אסף וישנה - ראש חוליית הלבנת הון ומימון טרור, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק אורית גן מור - עו"ד, עוזר משפטי, חטיבת המודיעין, המשרד לביטחון פנים

לילך וגנר - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, פלילי, משרד המשפטים

מאיה לדרמן - עו"ד, היועצת המשפטית, הרשות להלבנת הון, משרד המשפטים

רונן ניסים - עו"ד, עוזר היועץ המשפטי, בנק ישראל

עדי לדרמן - מפקחת, ביקורת וראש תחום איסור הלבנת הון, רשות ניירות ערך

נטליה קוקוי - מ"מ מפקחת, תחום איסור הלבנת הון, רשות ניירות ערך

רונית לחוביצר - עו"ד, עוזרת בכירה ליועצת המשפטית, רשות ניירות ערך

אביטל קרופניק - עו"ד, יחידת החקיקה, רשות ניירות ערך

פנחס מיכאלי - עו"ד, לשכת עורכי הדין

דנה בוסקילה - עו"ד, לשכת עורכי הדין

אליהו יצחק - פעיל חברתי

ליטל סבר - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג)

אלעזר שטרן

גור בליי

אסף פרידמן

אהובה שרון, חבר תרגומים

הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 19), התשע"ז-2016

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט.

אפשר להצביע?

היינו בסעיף של ההצמדה. הסתבר שמה שאמרנו כאן בוועדה, זה מה שכתוב היום בחוק. גם כך אלה שינויים שיהיו. אני מזכיר לאדוני שההצעה שלהם הייתה להוריד את הסעיף של ההצמדה בכלל, כך שלא תהיה הצמדה והסכומים יהיו גבוהים ואז אתה ביקשת שכן תהיה הצמדה. אז הגענו לאיזושהי פשרה שהסכום לא ישתנה כל שקל, אלא אחרי עשרה אחוזים. ראינו שזה מה שכתוב בחוק. רק אחרי עשרה אחוזים בעצם אין סיבה לשנות.

זה מה שנקרא שבתת מודע היה לך את זה.

נכון. זה גם אומר שהשינויים הם לא תכופים. זה שינוי של פעם בכמה שנים, בטח בקצב של האיניפלציה של היום כאשר עשרה אחוזים הם פעם בארבע-חמש שנים.

זה היום, אבל היו שנים שזה לא היה כך.

נכון.

במובן הזה אני רוצה בכל זאת לאפשר כמה דקות לאנשי המטה שיסבירו את הבעייתיות במצב הזה ואם אפשר אולי טיפה לשפר אותו, להעלות את האחוזים, להעלות את הסכום העגול. ניתן לו שתי דקות לנסות לשכנע בכל זאת לתקן את זה מבחינת הוודאות שהדבר הזה יוצר.

אם אפשר לתת לנציג המכס לשכנע למה צריך בכל זאת או שלא תהיה הצמדה בכלל או להעלות.

בכבוד.

אדוני, בעניין הזה רציתי לומר ממש שלושה משפטים. אני מרשות המסים. הסכום נקבע בחוק הראשוני על שמונים אלף שקלים ומאז עדכנו אותו פעמיים, פעם בתשעים ופעם אחרת למאה אלף שקלים כשאנחנו מודעים להוראה החוקית של העמידות ואותה למעשה ביקשנו לבטל.

ביקשנו לבטל משלושה טעמים. הטעם הראשון הוא כי מדובר בחוסר ודאות. היום זה שמונים, מחר זה תשעים ואחר כך זה מאה. אנשים שמגיעים למעברי גבול, ויש רבים מהם, לא ממש יודעים על כמה הם צריכים לדווח והבלבול הזה לא טוב כשאנחנו עושים אכיפת חוק.

בשלטים שאתם מציבים לא כתוב הסכום?

זה העניין השני. השינוי של השילוט עולה לנו המון כסף ואני אומר לנו שזה למעשה משלם המסים. משלם המסים מוציא עת כל שינוי כזה בערך מאה אלף שקלים. הדברים צריכים להיאמר והעניין הזה צריך להילקח בחשבון.

אתה אומר שמשנת 2000 עד עכשיו בעצם פעמיים עדכנתם את זה. זה לא איזה שינוי שקורה כל יומיים.

ברור לנו שהיום המדדים נמוכים יחסית. מה יקרה כאשר המדד יהיה 5.5 אחוזים בשנה? מה יהיה כשהוא יהיה 12 אחוזים בשנה?

אפשר לקבוע בחוק שהמדד יהיה רק חצי אחוז בשנה.

העניין השלישי והאחרון אדוני. חובות הדיווח לפי חוק איסור הלבנת הון הן לא רק חובת הדיווח במעברי גבול. כיום הוא עומד על מאה אלף וכאמור אנחנו נרצה לשנות אותו, להוריד אותו לחמישים אלף. יש חובות דיווח, למשל אם אני עושה פעולה במזומן אצל נותן שירות מטבע - - -

לא הבנתי. הוא דיבר עכשיו על 150?

לא. הוא לא דיבר על סעיף 4. הוא דיבר על חובות הדיווח.

אני יודע היכן המקום שלי, אדוני. אני יודע שהמקום שלי לא הולך למקומות שאסור להיכנס. אם אני הולך לבנק עם חמישים אלף שקלים, יש חובת דיווח של הבנק לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון על הפעולה במזומן. שם אין מדד. אם אני עושה העברה בינלאומית, הסכום לדעתי הוא מיליון שקלים. גם שם אין מדד. יוצא שאנחנו, הרשות אוכפת מול האזרח, צריכים כל הזמן לשנות את המנגנון תוך עלות כספית ויצירת חוסר ודאות.

אנחנו מבקשים אדוני לבטל את המידוד, להוסיף אותו למקום בצווים, היכן שלדעתנו הוא צריך להיות, והיה והמדד עולה ויש איזושהי החלטה גורפת לעלות את כל חובות הדיווח בחוק איסור הלבנת הון, אנחנו כמובן שנהיה שם. אנחנו נעשה את התיקונים הנדרשים. כמו שאמרתי, זה יעלה בסביבות מאה אלף שקלים.

אני מוכרח להגיד שיש משהו בדבריך. השאלה איך עושים. מצד אחד אתה צודק, מצד שני אנחנו צריכים גם לחשוב מה יקרה אם באמת המדדים יעלו מהר ואיך אנחנו נותנים לזה פתרון.

אדוני, מה יקרה במצב שהמדדים יעלו מהר לגבי החובות האחרים בחוק איסור הלבנת הון? זה יישאר איפה שזה נמצא היום. זה לא יעודכן. רק החובה שלנו תעודכן. החובה שאנחנו אוכפים. היא לא שלנו, היא של האזרח.

אני לא בטוח שזה יישאר. יכול להיות שהרשות להלבנת הון תרצה שזה יישאר אבל יכול להיות שזה לא יישאר. בסך הכול אנחנו מדברים על סכום שאתה עובר, אתה חייב לדווח, שנניח אנחנו חושבים שהוא ריאלי, אבל אם הסכום הזה יורד נניח בעשרים אחוזים, זה החלום של הרשות להלבנת הון. הם היו רוצים להתחיל הכול מאפס אולי. אנחנו רוצים לשמור על איזשהו גובה. אני מניח שכן נצטרך לבוא לידי ביטוי ואם זה לא בא לידי ביטוי, כנראה לא שמנו את לבנו או סמכנו על כך שיש הוראה כוללת שכל סכום שמופיע, יהיה ערכו משהו. אבל אם לא, באמת צריך גם את החוקים האחרים. אתה צודק שצריך להשוות אבל ההשוואה צריכה להיות לא כדי לבטל את זה אלא כדי במקומות האחרים גם לשים את זה.

אני חושב אדוני שעשרה אחוזים, אם אנחנו באמת נצליח לשכנע ולהפחית את סכום הדיווח לחמישים אלף שקלים, יגרמו לכך שאחרי החמישים יהיה 55 אלף למרות שבהוראה שאלעזר דיבר עליה קודם כתוב ומצוין שהעדכון יהיה כלפי 10,000 שקלים. זאת אומרת, זה יתעגל כלפי מעלה או כלפי מטה.

5,000 שקלים.

נכון. לגבי ה-5,000 שקלים אבל אם אנחנו עשינו את העשרה אחוזים מהשמונים אלף, זה לוקח אותנו לתשעים אלף. זה לא ישאיר אותנו ב-88 אלף. עכשיו אם נעשה את העשרה אחוזים, זה יהיה 55 אלף. אם אנחנו נסכים על מנגנון של 10,000, זאת אומרת עשרים אחוזים, לעגל עשרים אחוזים ולעגל ל-5,000, נראה לי שאנחנו נחיה עם זה בשלום.

בסדר, לא אכפת לי. כל זה נועד כדי שלא תהיה קטסטרופה, תלוי מאיזה כיוון, וזה יישחק לחלוטין. אם יש איזשהו משהו ששומר, לא אכפת לי שזה יהיה כך.

צריך לשים לב שההוראה בסעיף 33(ג) היא על שתי התוספות, גם על התוספת השנייה וגם על הרביעית. אני רק מסב את תשומת הלב.

נכון. אנחנו לא התייחסנו לזה כי בהצעה שלנו רצינו לבטל את התוספת השנייה. בסופו של דבר הסכמנו שהיא תישאר. במובן הזה אנחנו חושבים שהטיעונים יפים עוד יותר לסעיף 4 לצורך הוודאות. אנחנו מדברים על עבירה פלילית. לכן גם רצינו להעביר את זה לסכום פיקס שאפשר יהיה אחרי כן לשנות אותו. אבל להצמיד את הסכום של העבירה לפי סעיף 4 למדד, פשוט לא נכון.

אפילו בשיעור של עשרים אחוזים?

בסדר, אבל אז פוגעים בוודאות בכל ההקשר הזה.

אפשרות למכס כשזה מפורסם.

כאן אתה לא מפרסם את זה.

מה זאת אומרת? מי שיפתח את החוק, בסופו של דבר - - -

כאן אתה מדבר על פעולה ברכוש של אדם מן הישוב. זו הייתה הדוגמה שהיושב ראש הביא שוב ושוב, בעלי העסק הפשוטים שהם ודאי לא יקראו את החוק.

ככל שהולכים לטיעון הזה, נמשיך אתו הלאה, אלה גם הסכומים הקיימים בלי קשר לשאלת השינוי, אותו מוכר ספות לא ידע גם היום לגבי ה-150 אלף אם כן שלושה חודשים או לא שלושה חודשים.

נכון.

זה טיעון שהולך לשני הצדדים.

אני לא חושבת שבעבירה פלילית יש מקום להצמדה. יש מקום להצמדה בקנסות. בהקשר הזה, בעיני זה לא מתאים לעבירה פלילית אבל זאת החלטה שלכם.

מה אתם עושים בעבירות אחרות?

עבירות של רף כספי? למשל בחוק העונשין יש עבירות של אלף שקלים, אז אלה אלף שקלים. לא כתוב שם שזה יוצמד למדד.

אני עוקב אחרי זה ומעדכן את זה או שלא עושים?

יש עדכון של הקנסות אחת לתקופה. באמת אנחנו מוציאים צו לעדכון הקנסות בעקבות המדד אחת לכמה שנים.

של הקנסות.

נכון. הקנסות והפיצויים. כל הסכום.

בדין הפלילי אין לכם עדכון.

אין עדכון למשל על גניבה על ידי עובד או כל מיני עבירות כאלו. תכף נראה גניבה בנסיבות מיוחדות שמיד נתייחס אליה שמתייחסת לסכום כספי. הוא לא מתעדכן עם המדד. זה פשוט הסכום שקובע המחוקק וזאת הוודאות.

אם כן, אין תקנות שמעדכנות את זה. טוב. זה שבאת לכאן ודיברת, עשה את שלו. יישר כוח. נעשה את זה כמו שאמרנו על עשרים.

התיקון הבא הוא התיקון של התוספת הראשונה. עשיתי לזה קודם סיפתח. בשנת 2010 תוקן חוק העונשין לפי עבירה של גניבה בנסיבות מיוחדות ולמרבה האבסורד התוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון שקובעת את רשימת עבירות המקור לא תוקנה בהתאם. יוצא שעבירת הגניבה מופיעה בה אך לא הגניבה בנסיבות מיוחדות. זה תיקון שכמובן אנחנו מבקשים לעשות אותו. קל וחומר מעבירת הגניבה, להוסיף את הגניבה בנסיבות מיוחדות.

בסדר.

עכשיו הגענו לתיקון של התוספת הרביעית. התיקון לתוספת הרביעית כולל כמה עניינים. ביטול הפטור לעולה חדש, הורדת הרף – כבר התחלנו לדבר על זה – לחמישים אלף שקלים ובמעברים היבשתיים השוואת הסכום לסכום שכרגע יש למעברים לשטחי עזה. אלה שלושת התיקונים המבוקשים ואני אסביר אותם ממש בקצרה ואז נשמע שוב את אנשי המכס שיתייחסו לזה.

לגבי הפטור לעולה חדש. הייתה מחשבה עת חוקק החוק שעולים חדשים מגיעים לכאן עם עלייתם עם סכומי מזומן גבוהים שהם חיוניים להשתלבותם במדינת ישראל כמדינה קולטת עלייה. בפועל התברר שהשימוש בסעיף הזה כמעט ולא קיים בפטור לעולה חדש כי אנשים שעולים לארץ מעבירים את הכספים בשלבים ובדרך כלל באמצעות העברות בנקאיות ולא נכנסים עם מזומנים בסכומים כאלה. מצד שני קיבלנו ביקורת על כך שאנחנו לכאורה מאפשרים ערוץ לפטור להלבנת הון במקרה שמישהו עולה חדש. הוא לא יכול להלבין כספים, הרי הנושא של הטיפולוגיה של הלבנת הון באמצעות מעבר כספים בין מדינות היא טיפולוגיה מוכרת.

כל משרדי הממשלה, כולל המשרד הרלוונטי לנושא הזה, הסכימו כבר מזמן שאת הפטור הזה צריך לבטל והוא באמת לא אפקטיבי במציאות ורק עושה לנו נזקים.

התיקון הנוסף הוא הסכום של החמישים אלף שקלים, סכום הדיווח. אנחנו רוצים ליישר קו עם סכומי הדיווח בעולם של כניסה ויציאה של כספים ואני אבקש תכף מחגי לפרט בנושא הזה.

לגבי המעברים היבשתיים, מדובר בתיקונים שקשורים יותר לתיקונים של איסור מימון טרור שהיוו את הבסיס להורדת הסכום ל-12 אלף שקלים במעברים לעזה, מה שעולה בקנה אחד עם כל צווי האלוף שמתייחסים למעברים הרלוונטיים.

אני אבקש מהמשטרה ומשירי לנמק.

זה רק לעזה או גם לירדן?

כן. לקבוע את הסכום הזה כסכום לכל המעברים היבשתיים במדינת ישראל.

לעניין הפטור של העולה החדש. בתוספת הרביעית למעשה כתוב שעולה חדש פטור מדיווח על סכום של מיליון ו-250 אלף שקלים אם יש לו אשרה של עולה חדש לפי חוק השבות ואם זאת הכניסה הראשונה שלו לישראל.

הוא פטור מדיווח עד הסכום הזה.

מיליון ו-250 אלף שקלים.

בכניסה הראשונה.

בכניסה הראשונה, כשהוא אוחז בידו את תעודת העולה החדש או את אשרת עולה.

ואם זאת כניסה שנייה?

במקרה הזה, החובה שקבועה.

נוצר מצב שאנחנו אף פעם לא נדע מתי זאת הכניסה הראשונה כי אנחנו לא יודעים מתי הוא מקבל תעודת עולה. אם תעודת העולה מתקבלת שהוא בישראל, הוא צריך לצאת ולחזור, ואם היא מתקבלת כשהוא בחוץ לארץ, הוא פשוט מגיע אתה. קשה לנו לדעת כרשות אכיפה מתי הוא עושה שימוש ראשון בתעודה שניתנה לו. כשאנחנו פוגשים אותו, בדרך כלל זה במסלול הירוק.

עניין נוסף הוא כאשר אנחנו עושים חיפוש בבית כלשהו או בעסק כלשהו ואז נאמר לנו שסכום כסף מסוים הגיע מחוץ לארץ כשאנחנו מעל חובת הדיווח ומשתמשים באיזשהו פטור שאין לנו כל אפשרות לגלות אותו.

העניין האחרון הוא דווקא עניין שהולך לטובת העולה החדש. קיבלנו לאחרונה איזושהי שאילתה מאחד מחברי הכנסת ששאל או הציג איזשהו מקרה של בחור שעלה מאחת מארצות צפון אפריקה עם סכום כסף גדול ורצה להפקיד אותו בחשבון הבנק והבנק לא הסכים לקבל את הכסף. הבנק רצה איזושהי הוכחה חד משמעית שמקור הכסף חוקי ומקור הכסף באמת בחוץ לארץ. מסתבר שאילו אותו בחור היה מצהיר במכס אפילו שהסכום לכאורה עולה על הפטור שלו, הוא היה יכול לפחות להוכיח במסמך מדינתי לבנק שהסכום הזה מקורו בחוץ לארץ.

אנחנו לא נתקלנו ביותר מעשר שנות עבודתי בתחום הזה באף אחד שהגיע למסלול ואמר שיש לו פטור.

אם יש לו פטור, הוא לא צריך לומר.

במסלול הירוק אנחנו עושים בדיקות. למשל, נכנס מישהו עם חצי מיליון שקלים ואז הוא אומר שפעם ראשונה הוא נכנס עם תעודת העולה שלו – לא היה דבר כזה.

למה שיגיד את זה?

אנחנו בודקים. אנחנו עושים בדיקות. לא באדום. באדום אתה מצהיר. בירוק אתה נכנס ואתה לא מצהיר. אתה למעשה מצהיר שאין לך מה להצהיר. אנחנו מתקלים מעת לעת אנשים ועורכים בדיקה. אם בבדיקה הזאת עולה מצב שבן אדם אוחז בכליו חצי מיליון שקלים, הוא צריך לתת הסבר למה הוא לא דיווח. אף פעם לא ניתן הסבר האומר שהוא עולה חדש ויש לו תעודת עולה. אף פעם לא ניצלו את זה מבחינת האכיפה שלנו.

מה התירוצים שכן אומרים?

זה עדיין לא אומר שלא עשו בזה שימוש. זה אומר שאתם באותם מקרים שנתקלתם בהם, אף אחד לא הצהיר שזאת הסיבה שהוא מחזיק.

נכון.

יכול להיות שאנשים עברו עם זה ואתם לא יודעים.

נכון.

אם כך, מה אתם מציעים לעשות?

אנחנו מציעים לבטל את הפטור. תהיה חובת דיווח. אנחנו מדברים על חובת דיווח.

הוא גם עושה עלייה, עושה מצווה גדולה.

אנחנו מדברים על חובת דיווח. הוא עולה ומדווח.

יש לנו מכתב ממשרד הקליטה.

שזה לא פוגע בעלייה. לא זה מה שיפגע בעלייה.

את אומרת כאשר את משאירה את המיליון ו-250.

את זה רוצים לבטל.

אמרתם שעד היום יש לו פטור עד מיליון ו-250 אלף ושהוא לא צריך לדווח. זה בסדר. עכשיו את רוצה גם לבטל וגם להוריד את הסכום.

נכון.

ממאה אלף לחמישים אלף.

בסוף ירדו לחמישים.

נכון. זאת אומרת, כל מי שנכנס לישראל עם כספים, ידווח מעל חמישים.

אין עדיפות לעולה חדש שמביא אתו כסף אחרי שמכר בחוץ לארץ את ביתו.

היום העליות הרבה יותר מתוקנות. לא מדובר בזמנים אז היה מסך הברזל וכולי ואז באמת היה הרבה יותר רציונל לכך שאנשים לא יכולים אפילו להעביר בהעברת בנקאיות.

את בטוחה שמצפון אפריקה ממש, לא מצרפת, זה פשוט והוא יכול לצאת עם כסף או להפקיד אותו כדי להעביר לישראל?

כמו שמאיה ציינה, המשרד לקליטת העלייה שמכיר את האוכלוסיות שעולות לישראל לא חושב שיש מקום לפטור הזה והסכים די מזמן שנוותר עליו. זאת אומרת, אנחנו לא אומרים לו לא להביא.

הפעלתם לחץ על הרשות להלבנת הון.

לא. ממש לא. לא מדובר כאן על איסור. מדובר כאן על דיווח.

זה רק על חובת דיווח. הוא רק צריך לדווח. זה לא שזה גורם לסנקציה שאי אפשר לעמוד בה.

כשהוא מדווח, מתחילים לשאול אותו מאיפה יש לו את הכסף?

לא.

שום דבר. הוא רק מדווח וזהו.

הוא אומר שהוא עולה חדש.

כדי שיהיה אפשר לעקוב.

הסכומים שלנו הם קצת יותר גבוהים ממה שמדובר בהצעה שדי מייתרת חלק מההסדרים שיש לנו.

שם אלה עסקאות אבל זה לא להפקיד מזומן. זה משהו אחר.

גם סעיף 4 הוא עסקה.

הסכום הוא 150 אלף. הוא לא נמחק. ממילא גם הוא ירד עד 150 אלף.

יש צורך להסביר לגבי המעברים לפני שאנחנו מגיעים לסעיף 4?

מעברים זה משהו אחר. מעברים, אני מסכים שמאחר שמדובר כאן בטרור ממש.

אני רוצה לתת מעט רקע לזה. הסיפור של 12 אלף הגיע לוועדה לפני כמה שנים, בשנת 2012, משהו כזה, עת ראש השב"כ בזמנו שלח מכתב ואמר שהוא מזהה איומים ספציפית על עזה וכולי והוא רוצה להשוות את זה למעברים של יהודה ושומרון. כאן זה לא מרחיב את זה רק על יהודה ושומרון אלא על כל המעברים היבשתיים.

מה זה נקרא כל מעבר יבשתי? איזה עוד מעברים?

למצרים או לירדן, לא דרך יהודה ושומרון.

יש חמישה מעברים.

יש כאן פירוט. לא כולם.

לא. אלה כולם. בנוסף לאלנבי ורצועת עזה.

גם טאבה ורבין.

אלה גם מעברים למצרים וגם מעברים לירדן.

ירדן לאזרחים ישראלים, ירדן לפלסטינים שזה אלנבי ומעבר ארז.

ארז קיים.

וטאבה?

טאבה זה מצרים.

יש כאן משהו קצת מוזר. נניח טרוריסט שרוצה להכניס כסף לישראל, אם הוא יעבור דרך המעבר היבשתי, הוא יצטרך לדווח מ-12 אלף ומעלה. אם הוא רוצה לעבור דרך נתב"ג, לפי ההצעה שלהם הסכום יהיה חמישים אלף שקלים. זאת אומרת שאם אני מספיק מתוחכם, אני פשוט לא אעבור במעבר היבשתי כי אני רוצה להכניס יותר כסף ואז אני אקנה כרטיס וארד בנתב"ג. חוסר התאמה בין המעברים היבשתיים לבין זה הוא יוצר תוצאה קצת מוזרה.

אני מניח שלעבור דרך נתב"ג, הכוונה להגיע לאיזו מדינה ומשם להגיע לכאן וזה סיפור בו הוא צריך לעבור הרבה מאוד בדיקות.

לקחת מטוס מעמאן לנתב"ג, זה לא מסובך.

אם אפשר להתייחס לעניין הזה. בשיחות בינינו דיברנו גם על הדוגמה שאתה העלית. אם הוא יטוס מקהיר לנתב"ג, הוא יצהיר רק על 150 אלף שקלים. יש הבדל בין נתב"ג שלמעשה זה השער של מדינת ישראל, שער בינלאומי. אנחנו מסתכלים על זה כשער בינלאומי, כל המדינות, ושם גם אנחנו לא יכולים להתחיל לומר שהוא בא ממצרים, אז תצהיר על 12 אלף ואם באת מאנגליה תצהיר על חמישים. אנחנו לא יכולים להתחיל לעשות את כל המשחקים האלו. זה שער בינלאומי שכל האזרחים נכנסים מכל המדינות ואנחנו מיישרים קו גם ברמה בינלאומית עם הסכומים. מבחינה בינלאומית הסכומים עוד פחות מחמישים אלף שקלים.

לגבי מעבר גבול יבשתי, זאת נקודת קצה במדינת ישראל. זאת נקודה שאם אני אזרח שמגיע מחוץ לארץ, אם אני מגיע ממצרים או מירדן, אני חד משמעית עובר נקודה בין הגבול עם ירדן ומצרים אל מול ישראל. אני לא משתלב שם עם אוכלוסיות אחרות. זה לא מעבר בינלאומי שאושר של המדינה לעוד מדינות. זאת נקודה ספציפית אך ורק בין שתי המדינות האלו. אני לא רוצה להיכנס כאן לסוג האוכלוסיות.

בנוסף למעבר גבול הזה, בנוסף לעניין הכספי של ה-12 אלף שקלים, מעברי הגבול האלה, אנחנו מזהים את זה גם מבחינה מודיעינית, גם מבחינה פלילית, תיקים שהוגשו בהם כתבי אישום, זה משמש כר ופלטפורמה לעבירות פליליות בכל המובנים, אם זה במעבר כספים. אני יכול לתת דוגמה. רק באלנבי בשנה האחרונה, ב-2016-2017, נפתחו והוגשו 91 תיקי חקירה. הוגשו כתבי אישום על סכום של 12 אלף שקלים ומעלה. זה רק לגבי אלנבי.

כתבי אישום על מה? על זה שהעבירו ולא דיווחו?

שלא דיווחו. אנחנו יוצאים מתוך הנחה שהיו עוד הרבה יותר. אני מדבר רק על אלה שנתפסו.

זה נתון שהוא חסר. השאלה היא לא כמה אנשים עברו ולא דיווחו אלא השאלה אם מבחינה מודיעינית, מתוך אותם 91 תיקים שהוגשו, האם באמת יש לכם מידע על כך שבכספים האלה נעשה שימוש למימון טרור או להלבנת הון. זה הנתון המדויק.

אני רק ציינתי את הנקודה שלא לתת סתם השערות מודיעיניות אלא באופן ראייתי חד משמעי כמה תיקי חקירה נפתחו רק על אלנבי. אני לא מדבר כאן על הנושא של מימון טרור שזאת מדרגה מעל.

אני יכול לתת דוגמה טרייה מאתמול. היו על זה פרסומים ב-גלובס וב-Ynet, נושא של זהב. אתמול פורסם פרשייה חובקת של זהב שעובר מרמאללה, יש הטוענים שזה גם מגיע מהשטחים ועובר באותם מעברי גבול לישראל.

גם זאת דוגמה לא רלוונטית כי אנחנו מדברים כאן על דיווח על כספים. על זהב לא צריך לדווח.

אני נותן את הדוגמה הזאת מכיוון שכל המעברים האלה - - -

באותה מידה אני גם יכול להביא מאנגליה מטילי זהב.

הקלות במעבר יבשתי והרציונל שעובר לבן אדם לנסות לעבור במעבר, היא במדרגה יותר גבוהה ממעבר בינלאומי, מעבר שנקרא לו תעופתי, כמו מעבר נמל שיש יותר ניסיונות להבריח במעברי נמל ומעברים יבשתיים. הרמה שאני מנסה להסביר כאן היא שהמעבר הזה גם משמש פלטפורמה להברחת סחורות, להברחת זהב, להברחת כספים וככל שאנחנו לא נהדק את הפיקוח במעברים האלה, אנחנו יוצרים מה שנקרא את החשק לאותו בן אדם להעביר ולעשות את הדברים.

יש טיסות ישירות מעמאן לישראל?

כן. יש טיסות ישירות. יש גם קונקשנים.

איך אנחנו מסבירים את זה שם? כלומר, זה לא כל העולם כולו אלא זה ממקום מסוים ואוכלוסייה מסוימת. למה שהאיש יעבור דרך המעבר ולא יעלה למטוס?

יוציא 500 שקלים לכרטיס טיסה מעמאן לישראל וכך יעבור ויכניס הרבה יותר כסף. זה יוצר איזשהו חוסר הגיון.

אני רוצה להוסיף משהו. אני ממחלקת אכיפה ברשות המסים. סוגי האוכלוסייה שנכנסים במעבר אלנבי לעומת שאר המעברים, זה סוג אוכלוסייה שונה לגמרי. כלומר, מי שנכנס מאלנבי, אלה פלסטינים שהוגדרו מראש גם בצו אלוף בנושא של ה-12 אלף שקלים חובת דיווח. לגבי שאר המעברים, אלה גם אזרחים ישראלים שנוסעים לטאבה לקזינו או לנופש כזה או אחר. כלומר, אלה אוכלוסיות שונות. פלסטיני לא יכול לעבור במעברים האחרים. המעבר היחידי של האוכלוסייה הזאת הוא רק דרך אלנבי.

מה שאת אומרת דווקא מחזק את הטיעון נגד. אלנבי נמצא היום בכל מקרה בגלל צו אלוף.

נכון.

ואתם עכשיו מרחיבים את זה גם למצרים וגם לירדן.

היה חשוב לי לציין את זה. יש לקחת בחשבון בחשיבה האם להפחית את הסכום ל-12 אלף שקלים או לא, שהאוכלוסיות כאן הן שונות. אנחנו כרשות נאכוף בהתאם לקריטריונים שתגדיר המשטרה או המשרדים הביטחוניים האחרים אבל חשוב להדגיש שאלה אוכלוסיות שונות.

אני חושב שהמציאות יותר פשוטה. כשאני רוצה לעבור את הגבול במעבר יבשתי, אני צריך לשלם שבעים ומשהו שקלים וללכת ברגל מרחק של כמה מאות מטרים ואני כבר בצד שני. אני יכול לעשות את זה חמש פעמים ביום. אם אני רוצה לקחת מטוס מעמאן לישראל, ברור לאדוני שזה לא כל כך פשוט. יש טיסה אחת פעם בכמה ימים וכולי.

יש בדיקה משני הצדדים.

יש בדיקה. המעברים היבשתיים מהבחינה הזאת הם קלים יותר להעברה.

חוץ מזה אדוני, נקודה נוספת. אנחנו רוצים פשוט לעשות השוואה בין חובות הדיווח במעברים היבשתיים בגלל שבאלנבי ובגלל שבכניסות לעזה יש 12 אלף שקלים.

אני מסכים לגבי ה-12 אלף שקלים במעברים האלו. הרוב יכול להיות גם טרור ודברים כאלה שכאן הרגישות שלנו היא הרבה יותר גבוהה. אנחנו גם מצווים לעשות לחומרה בכל דבר.

מה לגבי ההפחתה ממאה אלף לחמישים אלף?

לא. אני מדבר על 150.

לא. ה-150 זה סעיף 4. אנחנו מדברים כאן על המעברים היבשתיים שהם רוצים להוריד את הסכום ממאה אלף לחמישים אלף.

לא היבשתיים. הבינלאומיים.

הבינלאומיים. סליחה. כשאדם מגיע לנתב"ג ונכנס לישראל, היום הוא צריך לדווח ממאה אלף שקלים ומעלה. הם רוצים שהוא יצטרך לדווח מחמישים אלף שקלים ומעלה.

כעושים עסקאות, דיברנו על 150 גם בכניסה. דיברתם על זה בנשימה אחת.

לא, לא דיברנו על זה. ממש לא. דברים שונים לחלוטין. סעיף 4 הוא עבירה פלילית. הדרישה לגבי המעברים היא לדיווח. יש עבירה פלילית אם לא מדווחים אבל אין איסור על ביצוע עסקה.

יש לכם נתונים היום כמה אנשים מצהירים מעל מאה אלף שקלים? כמה אנשים כן הצהירו וכמה אנשים תפסתם שלא הצהירו?

כמה אנשים נכנסים עם מזומן בסכומים כאלה.

לגבי כמות הדיווחים, אין לנו. הנתונים אולי נמצאים אצל רשל"א אבל לגבי תפיסות העברנו טבל שאומרת שב-2013 היו 97 מקרים של תפיסה, בשנת 2014 היו 142 מקרים של תפיסה, בשנת 2015 היו 143 מקרים של תפיסה, בשנת 2016 היו 149 מקרים של תפיסה.

אנשים שלא דיווחו כאשר מדובר על הסכום של מאה אלף.

אנשים נתפסו. אלה לא רק מאה אלף אלא כל המעברים. זה גם ה-12 אלף.

אתה יודע לפרט לנו?

כרגע לא אבל אני אוכל לשלוח.

הוא אמר שבשנת 2016-2017, 91 במעבר אלנבי. זה אומר שבשאר הדברים המספר הרבה יותר קטן.

זה הכול ביחד. אני מסכים שלאכוף 12 אלף ולאכוף מאה אלף, ברור שב-12 אלף יהיו יותר תפיסות. העניין הוא שכאשר אומרים מאה אלף שקלים במזומן, זה סכום מאוד מאוד גדול.

זה לא חייב לבלוט, במיוחד לאור ההרחבה של המונח, לאור ההרחבה המוצעת. אלה יכולים להיות כמה כרטיסים שאתה מחזיק. זה לא חייב להיות משהו שבולט בהכרח.

ההעדפה של הרשות לאיסור הלבנת הון, אני מדבר בשמה, שההעברות תהיינה בהעברות בנקאיות שאפשר יהיה לנטר אותן ולדעת מי מעביר למי. ברור וידוע שלמזומן או לפרי-פייג' או לכל מיני אמצעים אחרים - - -

אין לך יכולת לתת לנו ניתוח ולדעת איזו אוכלוסייה נניח עוברת או נכנסת לישראל עם סכומים כאלה לפי ארצות המוצא כדי לראות אולי באמת יש בעיה שהם כן צריכים לסחוב אתם מזומן.

אנחנו כן יכולים לתת ניתוח. למשל במעבר ארז, אלה שמדווחים, הם סוחרים שעושים עסקאות עם ישראל כי שם יש בעיה אחרת. אי אפשר לעשות כל כך העברות בנקאיות בין עזה לבין ישראל. אנחנו יכולים להגיד שבנתב"ג למשל, אוכלוסייה גדולה שמדווחת היא אוכלוסיית היהלומנים. יש העברות מאובטחות של כספים על ידי חברות כמו ברינקס, כמו חברות מאובטחות אחרות. אנחנו נמצאים אתם בקשר ישיר.

גם זה לא בתמונה.

לא, זה לא בתמונה.

אתם לא יודעים לתת לי דוגמה על אנשים שמגיעים עם סכומים כאלה במזומן.

מגיעים אנשים עם מזומן. מגיעים סוחרים, מגיעים אנשים שזכו, אם אפשר לומר זכו, בירושות או קיבלו ירושות.

למה הם מעבירים במזומן ולא בחשבונות בנקים? למה הם צריכים להסתובב עם מזומן?

אדוני שאל אותי לפני כן האם יש סיפורים מעניינים מהמסלול הירוק בנתב"ג. סיפורים יש. אנחנו לא תמיד יכולים לאמת אותם.

דוגמה טובה. לפני קצת למעלה משנה נתפסו בתוך שתי מזוודות סכומי כסף מזומן בשווי של 550 אלף יורו שהגיעו מצרפת. אני חושב שגם הצרפתים נכנסו לתמונה אחרי התפיסה שלנו והם ניסו לפתח איזשהו תיק הלבנת הון.

אם הוא היה מדווח, מה הייתם עושים?

כלום.

זה מעניין. לא הייתם מוסרים את זה למישהו? לא מוסרים לרשות להלבנת הון לבדוק?

זה עובר לרשות לאיסור הלבנת הון והרשות לאיסור הלבנת הון מצליבה עם מידע נוסף. אני מניח שהיא פועלת כדי להעביר את המידע הזה למי שצריך.

באותם מקרים הכסף אפילו לא נכנס על ידי אותו בן אדם אלא הוא שלח שליח, בחור צעיר מאוד, והייתה לו גם את הזכות לערער אחרי שהוא נתפס. הוא ויתר על הזכות לערער. זאת אומרת, בהתחלה הוא הגיש את הניירת ואחר כך הוא ויתר על הזכות לערער. לא כל בן אדם שיש לו כסף חוקי מוותר על הזכות לערער על סכום כזה.

אם אני יכול לציין לוועדה, בבדיקה שאנחנו עשינו, למעשה זה סוג של יישור קו, לא בדיוק יישור קו מול מדינות העולם. בארצות הברית הסכום הוא 10,000 דולר, ברוסיה הסכום הוא 10,000 דולר, בכל מדינות אירופה הסכום הוא 10,000 יורו, בקנדה הסכום הוא 10,000 דולר קנדי שזה פחות מהדולר, באוסטרליה הסכום הוא 10,000 דולר אוסטרלי. זאת אומרת, זה סוג של יישור קו.

למה אתם רוצים להוריד ממאה אלף לחמישים? סתם בגלל שעכשיו הרשות נכנסה לפעילות מסודרת יותר וטובה יותר או שאתם מרגישים שבאמת יש ניצול של הסכום של מאה אלף כדי אולי להשתמש בזה אחר כך לדברים שאנחנו לא רוצים שישתמשו בהם? כלומר, מה הסיבה שאתם מבקשים לעבור ממאה אלף לחמישים אלף?

קודם כל, זה הסטנדרט הבינלאומי. אנחנו מבקשים לעשות כמו כל מדינות העולם. הרציונל של קביעת רף אחיד בכל העולם. אם במדינה אחרת יקשו להוסיף את הסעיף או לפחות ידרשו את ההצהרה האת, אני לא יודעת כמה זה מקשה, אז מדינת ישראל פותחת את שעריה בסכומים גבוהים יותר בלי לבקש אפילו את ההצהרה. זה בעצם מאפשר להכניס לכאן הרבה יותר כספים שאחרי כן הרבה יותר קשה לעקוב אחריהם.

כשיוצאים ממדינה, גם אז צריך להצהיר?

תמיד. כן.

את אומרת שבכל העולם הסכום עומד על 10,000 דולר.

אנחנו יכולים לספר לך על מקרים שיצאו מארצות הברית והצהירו, וכשהגיעו לישראל, לא הצהירו. הכניסו את הסכום לישראל. התכוונו שהכסף יהיה כאן בישראל ופשוט הסוו את הסכום ואז אין לנו שום יכולת לעקוב אלא אם אנחנו מקבלים את המידע הזה מהאמריקאים שאומרים לנו – והיו מקרים כאלה – שיש בן אדם שיצא מארצות הברית והצהיר, תבדקו מה קורה עם הכסף הזה בישראל.

זה אדם או משפחה?

זה שמצהיר? אדם שברשותו.

אם מגיעה משפחה, נניח אבא, אימא ושישה ילדים, לכל אחד יש חמישים אלף? הילדים אחרי גיל בר מצוה. לכל אחד יש את החמישים אלף שקלים?

אם נראה שהפיצול נעשה באופן מלאכותי כדי להתחמק מחובת הדיווח, זאת עבירה. אם באמת כל אחד יש לו את הסכום הזה והוא נושא את זה עליו, כן, כל אחד יכול. כתוב אדם שברשותו. עלו מקרים כאלה שסברנו שהפיצול הוא מלאכותי.

יש לכם כלים להעריך כמה אנשים בכלל מודעים לחובת הדיווח הזאת? העובדה שיש שלטים פה ושם, אני מדבר מניסיון אישי, רק אנשים שמכירים את הדברים האלה הרבה פעמים רואים ושמים לב לשלטים האלה. כבר נתקלתם במצבים בהם אנשים באו ואמרו לכם - אמיתי, לא סיפרו סיפורים, והתרשמתם שזה נכון – שבכלל לא ידעו שהם צריכים לדווח? המשמעות של ההורדה של הסכום היא שעוד מעגל של אנשים ייכנס לחובה הזאת. השאלה עד כמה זאת חובה ידועה לאנשים.

מעבר לשילוט ולעלונים שאנחנו מפרסמים וגם בתכניות רדיו וטלוויזיה, אנחנו מפרסמים את היכולת של הכלבים להריח כסף ויחד עם זאת אנחנו מפרסמים גם את חובת הדיווח. לגבי פרסום, אנחנו משתדלים. מעבר לזה, אנחנו פונים גם לקהלים ייעודיים כמו סוחרים, עמילי מכס, חברי בורסה ליהלומים וכולי כדי להגביר את המודעות. אנחנו בהחלט שומעים על אנשים שנתפסים ואומרים שהם לא ידעו על חובת הדיווח וכי אם היו יודעים, היו מדווחים. העיצומים הכספיים שאנחנו מטילים או לא מטילים באירועים האלה, בהתאם למקור הכסף, ליעד ולזה שאנחנו מאמינים באמת שאותו אדם לא ידע.

זאת אומרת, היו אנשים שנתפסו ויצאו בסדר.

כן. לא הרבה, אבל כן.

יצאו עם עיצומים כספיים.

לא.

בלי עיצומים כספיים. אם השתכנעו שבאמת האיש לא ידע. הוא בא מחוץ לארץ והוא לא מכיר את החוק בישראל ולכן מאיפה הוא צריך לדעת על כך? דרך אגב, הכלב יודע להריח איזה שטרות של מאה או מאתיים?

הכלב יודע להריח בעיקר שטרות של דולרים, יורו ודינרים. אי אפשר לאמן אותו על כל השטרות.

אתה אומר שעם שקלים אפשר להיכנס וזה בסדר מבחינת הכלב.

הוא יודע להריח גם שקלים. לגבי השטרות החדשים נצטרך להיערך.

כבודו ירשה לי להוסיף על הדברים. אנחנו במשטרה נתקלים, וזה הולך וגובר, ואפרופו זה גם מתחבר לעניין של המודעות, שהרבה יותר אנשים מדווחים במדינות אירופה, במדינות העולם, ובטיסות ישירות, לא כל מיני קונקשנים למיניהם, ונמנעים מדיווח בישראל, אם זה בכניסה ואם זה ביציאה. אני חשוב שזה מקטין מאוד את העניין של אי ידיעת החוק בנושא הזה בישראל. הם אפילו מקפידים לדווח בשאר המדינות, מתעקשים על כך.

אדם אמריקאי, יכול להיות שאתה יכול לומר שהוא צריך לדעת את החוק האמריקאי אבל הוא לא צריך לדעת את החוק הישראלי.

אני מדבר על דוגמה של סוחר שעובד במסחר עם ישראל ומדינה אירופאית והוא מקפיד מאוד לדווח במדינה האירופאית אבל נמנע מלדווח כאן.

אם זה סוחר שיודע, זה משהו אחר. אני מדבר על אדם תמים. משפחה שעולה.

לא. אנחנו לא מדברים על דוגמאות כאלה. הדוגמה שאני נותן היא לא של עולה חדש.

אתה אומר לי שאם אתם משתכנעים שהאיש באמת בתום לב לא ידע שצריך לדווח, לא תמיד יוטלו עליו עיצומים.

העיצומים, זאת רשות המסיםך.

יש שיקול דעת לגבי גובה הסכום. גובה סכום שהוא סמוך לרף הדיווח, אנחנו מאפשרים שיקול דעת אצל צוות הבדיקה.

אם עד היום היה מותר לו לא לדווח על מאה אלף שקלים.

עד 105 אלף שקלים, אנחנו מאפשרים.

עשרה אחוזים מהמהירות המותרת? לא עושים רפורט?

אני לא יודע לגבי המשטרה. היא כאן. אנחנו מאפשרים איזשהו טולרנט של שיקול דעת.

הוא לא ידע על מאה אלף והוא לא ידע על חמישים אלף. בסדר.

זה הדבר האחרון שיש לנו?

לא. יש לנו עוד שני תיקונים ואז נחזור לסעיף 4. יש תיקון לחוק בתי המשפט והוראת שעה.

בואו נעבור מהר על התיקונים כי נותרו לנו עוד 11 דקות.

תיקון לחוק בתי המשפט. התיקון לחוק בתי המשפט מאפשר להוסיף את העבירה – אם תאשרו – לדרג את העבירה של סעיף 3(ב).

מה זה סעיף 3(ב)?

אדם שעושה פעולה ברכוש במטרה שלא יהיה דיווח. הם רצו להוריד מעשר שנים לחמש שנים.

כן. ברגע שזה יורד מעשר שנים לחמש שנים, הערכאה בה דן בית המשפט בעבירה הזאת משתנה ממחוזי לשלום. בחוק בתי המשפט יש תוספת שמאפשרת לפרקליט מחוז להגיש כתב אישום בבית המשפט המחוזי. בעניין הזה קיבלנו הערות עת פרסמנו את הצעת החוק שתיקים כאלה יכולים להיות תיקים מורכבים מאוד שמי שמתמחה בדיונים בהם והתמחה בדיונים בהם עד היום היה בית משפט מחוזי ולאפשר את שיקול הדעת הזה כאמור בתוספת לחוק בתי המשפט להגיש את כתב האישום לבית המשפט המחוזי.

איזה עוד תיקונים נשארו?

הוראת שעה. את התחילה הורדנו אבל הוראת השעה לגבי הסמכות כנגד נש"מים שלא נרשמים.

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, יש לו תחולה הדרגתית לגבי שני סוגי אוכלוסייה שהיום מוגדרים נש"מים והותנו לנותני שירותי אשראי ונותני שירותים בנכס פיננסי. רצינו להתאים את ההסדר כאן לתחולות הנדחות של אותן אוכלוסיות לפי חוק שירותים פיננסיים מוסדרים. לשם כך נועדה הוראת השעה.

לא, את לא מדייקת.

את העיצומים. לעשות עיצומים.

הסמכות להטיל עיצומים גם על מישהו שלא נרשם.

נכון. זאת סמכות שקיימת בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים.

כן, אבל לא כן לגבי נש"ם. היא לא קיימת כרגע לגבי נש"ם.

כן. לגבי נותני שירותי אשראי זה כבר מיותר. במידה רבה, אם תיכנס הרגולציה שלהם שמאפשרת להטיל עיצומים, זה חובת רישוי, זאת כבר לא חובת רישוי בלבד, אז לגבי נותני שירותי אשראי, החובה הזאת כבר נכנסה לתקף ביוני לדעתי. לגבי נותני שירותים בנכס פיננסי, זה ייכנס לתוקף ביוני 2018 ועד אז, זאת לא תקופה ארוכה, אנחנו רוצים לאפשר את הטלת עיצומים כספיים על נש"ם לתקופה לא ממושכת ככל שנדחה את הצעת החוק הזאת, זה הולך ומתקרב, אבל בכל זאת לאפשר לתקופה הזאת.

בסדר. בואו נחזור לשני הדברים שנשארו לנו.

סעיף 4.

ה-150 לעסקאות וה-150 לנושא האחרון שדיברנו. הירידה ממאה לחמישים.

לגבי מעבר הגבול.

לא מעברי הגבול. הכוונה למעבר של נתב"ג. מעברי הגבול, הסכום הוא 12 אלף. אלה שני סכומים. מה אתם אומרים? חשבתם על הסכום הראשון של ה-150? אנחנו נשאיר את ה-150 וגם נשאיר לכם את החמישים.

לגבי ה-150 לא השתכנענו אך אנחנו כמובן מכבדים את החלטת הוועדה. אנחנו רק מבקשים שיישאר הנושא של שלושת החודשים כפי שמופיע היום בתוספת לפעולה ברכוש. שיראו פעולות מצטברות במהלך שלושה חודשים כפעולה אחת לעניין זה.

אם בא בן אדם וקונה בסכומים מצטברים, בא לחנות עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ובסך הכול המצטבר מדובר על 150 אלף שקלים, כשהסוחר יודע שמדובר על כסף שהוא כסף שחור, אז תחול העבירה. זאת אומרת, זה לא חייב להיות 150 אלף שקלים במכה אלא גם אם אלה 150 אלף שקלים במצטבר בטווח של שלושה חודשים.

לשיטתכם רציתם את זה בחמישים אלף.

לא הצענו. כשהורדנו לחמישים, לא הצענו מצטבר.

בלי מצטבר.

נכון. היום בסוגי הרכוש, כאשר הסכום הוא 150, זה כבר קבוע בתוספת השנייה ואם הוועדה עומדת על כך שהסכום יהיה 150, אנחנו מבקשים לפחות להותיר את החלק הזה שקיים היום לגבי סוגי רכוש.

אני מנסה לחשוב מה יכול להיות רכישות ברצף. זה לא לחם שקונים כל יום.

שלוש פעמים מגיעים מירדן.

אנחנו מדברים עכשיו על משהו אחר. אנחנו מדברים על עסקאות.

אם מגיעים מירדן, זה 150 אלף שקלים פעם בחודש.

אנחנו מדברים על עסקאות. לא דיברנו על המעברים. טוב, בסדר. נשאיר את זה, שלושה חודשים. למה לקחתם דווקא שלושה חודשים ולא חודשיים או חודש?

אני לא בדקתי את דברי ההסבר ואת הפרוטוקולים של הוועדה עת זה נקבע בתוספת השנייה, אבל אני מניחה שההנחה הייתה שזאת תקופה אופיינית של פיצול שאנחנו רואים באמת את הפעולות כרצף אחד.

בהרבה דברים מופיעים שלושה חודשים כרצף?

אני לא מכירה הרבה סעיפים כמו סעיף 4.

הייתי הולך על חודש או על חודשיים, אבל שלושה חודשים זה כבר הרבה. זה כבר עולם אחר. הוא כבר יכול לעבור דירה עוד פעם ואז הוא צריך ציוד חדש.

אם הוא יודע שזה רכוש אסור, המוכר שמוכר לו, והוא יודע שהוא משלם לו בכספי הימורים בסכום של מעל 150 אלף שקלים, אני חושבת שזה בסדר גמור.

בואו נעשה פשרה כי אין לי נתון לא לזה ולא לזה. נעשה את זה 150 וחודשיים. לא שלושה חודשים. חודשיים זה בסדר. לא קרה כלום. כאן נשאיר את החמישים בנתב"ג.

אם יורשה לי, אני בזמנו ביקשתי שזה יהיה 150 ושנה. אני יכול להגיד לך מהניסיון האישי שלי. אני ניסיתי לעשות תיקים כאלו ואפרופו אני גם לא רציתי אז להעלות את הנושא של סוחרי הרכב, נושא שכבודו העלה. ניסינו לעשות תיקים של אנשים שרכשו רכבים מבן אדם שגנב. זאת אומרת, אני יודע בוודאות שהרכב גנוב, היה קשה להוכיח כאן שלוש וכולי, לעשות תיק כזה בנוסף לעבירות הגניבה והסחר וכולי, לעשות סעיף ארבע. זה קשה מאוד מאוד. מבחינת היחידה החוקרת, מבחינת הפרקטיקה לכמת ולהכניס בשלושה חודשים כי אני צריך להביא ראיות שהוא עשה את העבירות האלה. לא צריך לבוא סתם עם איזשהו מסמך. קשה מאוד להכניס. לי אישית זה היה מאוד קשה בשלושה חודשים גם להגיע למצב הזה, ל-150 אלף שקלים. זה לא קל. אם יש לי עסקה אחת, הוא רכש כאן יהלומים וזהב ב-150 אלף שקלים או במאתיים אלף שקלים, זה בינגו. זה לא הדוגמה של המקרים האלה. אני מדבר על רצף פעולות. הסיטואציה של שלושה חודשים, בשיחות שלי אתם אני אמרתי גם ללילך וגם ליהודה שאנחנו רוצים שנה.

נכון שזה לא קל אבל בוא ניתן את זכות החפות ונגיד רצף של חודשיים, גם זה רצף יפה. נשאיר את זה על חודשיים ונראה. אנחנו הרי נמצאים כאן. אתם עושים את זה כל פעם כשהוועדה אמורה להגיע לביקורת, אז בטח היא תגיע פעמיים בשנה או שלוש פעמים בשנה. אם נראה שזה קשה ולא הולך, לקראת ההגעה הבאה שלה או התכנון שלא לבוא, נחשוב שוב. אני לא יודע אם הוא באמת מגיעה אבל מבחינת התכנון, אם יהיה כזה, נעשה שוב חושבים.

בינתיים נשאיר את זה על 150, על חודשיים, חמישים אלף.

חמישים במעברים.

בנתב"ג. במעברים היבשתיים, 12 אלף שקלים. את המאה אלף בעסקה.

נצביע. מי בעד אישור הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 19), התשע"ז-2016 עם כל התיקונים שעשינו, עם כל המגבלות שעשינו ועם כל ההרחבות שעשינו?

הצבעה

בעד – פה אחד

הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 19), התשע"ז-2016 – נתקבלה

הצעת החוק אושרה פה אחד. את הניסוחים נשאיר לכם. לילך, נשאיר לכם את הניסוחים הסופיים.

תודה. שיהיה לכולנו בהצלחה בעיקר בטרור, גם בנושא של ההון השחור. מצד שני, לתת לאנשים קצת לחיות.

תודה לכם על כל המאמצים. תודה לכולם. הישיבה בנושא הזה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:52.