ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-06OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 488

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, ב' בכסלו התשע"ח (20 בנובמבר 2017), שעה 12:30

תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)(תיקון), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: אורי מקלב – מ"מ היו"ר

יעל גרמן

אווקה זנה - ממונה יחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, משרד המשפטים

יפעת רווה - עו"ד, משרד המשפטים

גיל שפירא - סנגוריה ציבורית

אריאל אדרי - פעיל חברתי, הארגונים החברתיים בכנסת

נועה ברודסקי-לוי

אסף פרידמן

רויטל יפרח

תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)(תיקון), התשע"ז-2017

צהרים טובים. אני מתכבד לפתוח ישיבה של ועדת החוקה, חוק ומשפט. היום ב' בכסלו התשע"ח, 20.11.2017. הנושא שעל סדר היום: תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)(תיקון), התשע"ז-2017. יושב ראש הוועדה הקבוע ביקש ממני למלא את מקומו ולצורך כך אנחנו מקיימים את הישיבה. קיבלתי מנועה הסברים ב-22:00 בלילה אתמול אבל בכל אופן נציג את הדברים כדי שגם אנחנו וגם הפרוטוקול וגם מי שמקשיב לנו, מי שמאזין לנו ומי שיקשיב לנו בעתיד ידע על מה אנחנו דנים היום. קודם כל, זה במסגרת תקנות. בבקשה, מי מציג? יפעת?

התקנות האלה נולדו בדוח פלמור, זה הדוח שבחן את נושא הגזענות כלפי קהילת יוצאי אתיופיה. אחת המסקנות של הדוח, ונמצא כאן אווקה שיוכל להרחיב, זה הנושא של חוסר אמון במערכות והקושי לא הפיסי אלא איזה שהוא מחסום מפניה למח"ש אחרי היתקלויות עם שוטרים. התקנות האלה באו לאפשר כשסניגור מייצג אדם, אם אותו אדם רוצה לפנות למח"ש, שזה יהיה חלק מהטיפול וגם פה זה מסביר את הנושא של התשלום אבל הרעיון הוא לעגן את הייצוג במקרה הזה. אתה רוצה - -

זה לא ספציפית דווקא - -

לא,. זה נולד כתוצאה מהדוח, אנחנו כמובן לא מגבילים את זה לאוכלוסיות המקור. הסברתי מאיפה זה בא אבל זה בוודאי כמובן חל על כל אחד.

אני רוצה להודות לך, אדוני היושב ראש, על קיום היום הזה - -

אני מנסה להבין: זה גם מישהו שמלווים אותו הסניגוריה אם הוא מרצה מאסר או לאו דווקא ליווי של ייצוג משפטי?

לא, לא, זה בכל מקרה שהסניגוריה הציבורית מייצגת, בכל שלב.

באתי לחזק את הסנגוריה.

ללמד סנגוריה על הסנגוריה.

אדוני היושב ראש, מספר מילים על דוח פלמור, מה הרקע שלו כדי להבין למה אנחנו נמצאים פה: למעשה, ב-2015 היו שתי מחאות ויותר סביב הנושא של אלימות משטרתית ומניעת אלימות משטרתית, וגם ציבור שלם למעשה דרש למגר את הגזענות הממסדית או המוסדית. כל הפרקטיקות הגזעניות של נותני שירות ממשלתי או מוסד ממשלתי או עובדי ציבור, וועדת פלמור בראשותה של מנכ"לית משרד המשפטים למעשה קיבלה את המנדט בפברואר 2016, ולאחר חצי שנה של עבודה אינטנסיבית נולד דוח מקיף שגם אסף את הנתונים, התייעץ עם גורמים מקצועיים ובסופו של דבר, הביא לממשלה את הדוח עם 53 המלצות בתחומים שונים. ההמלצה הזאת, של לתקן את תקנות הסניגוריה היא חלק ממכלול המלצות שאומצו על ידי הממשלה, ויש החלטת ממשלה בנושא - 1958.

למעשה, עד לפני התיקון לסניגוריה, וחברי עורך דין שפירא ירחיב על זה, ברגע שחשוד נעצר ושוחרר לביתו גם כשיש לו טענה על אלימות שוטרים, אי אפשר היה ללוות אותו או לאפשר לו מיצוי התלונה ובייתר שאת, סביב הנושא של מעורבות או היתקלות של שוטרים עם הציבור, כל הציבור, ופה זה חשוב לחדד כי חלק גדול מהמלצות וועדת פלמור מתייחסים לציבור כולו, לנסות ולייצר איזה שהוא מנגנון שיאפשר התייחסות שוויונית והוגנת כלפי אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית שסובלות מתיוגים כאלה ואחרים, מסטיגמות כאלה ואחרות, ולצערנו מצאנו שגם יש בתוך עובדי השירות הציבורי כאלה שפועלים ממניעים כאלה. ולכן, אנחנו מודים על זה. אני, כראש היחידה ממשלתית שמרכז ומתכלל גם את התיאום וגם את יישום החלטת הממשלה, מברך על הדיון ועל ההזדמנות לאשר את התיקון הזה, תקנות הסניגוריה.

כן גיל, בבקשה.

אני מהסניגוריה הציבורית הארצית. אני אסביר רק אולי בכמה מילים מדוע הדבר הזה נדרש מבחינתנו, מבחינת הסניגוריה, כדי שאנחנו נוכל לממש ולמלא את התפקיד שלנו כמו שצריך בהקשרים האלה: הסניגוריה הציבורית מייצגת במגוון של הליכים לכל אורך שלבי ההליך הפלילי. תיאורטית, אנחנו מייצגים החל מהשלב שבו חשוד נעצר לחקירה, כלומר החל משלב החקירה בתנאים מסוימים, וזה יכול גם להגיע עד לשלב שבו אדם יסיים לרצות את עונשו בבית הסוהר. כמובן שבאמצע יש הליכי מעצר ויש את הליכי המשפט עצמו ויש את שאר ההליכים, כל מה שקיים לאורך הציר הפלילי.

אנחנו נתקלנו בתופעה שנוגעת בעיקר לדיני מעצר, שבהם הרבה מאוד עצורים שאנחנו מייצגים מעלים טענות כנגד שוטרים. זה יכול להיות בהקשרים שונים אבל אנחנו מכירים את זה בעיקר מהנושא של אלימות כשמנגד, לאותו אזרח שנעצר, מייחסים תקיפה של השוטרים. כלומר, יש כאן איזה אירוע הדדי שבמסגרתו לאזרח מייחסים תקיפה של השוטר - -

תגבילו את זה רק כשזה חלק מהאשמה, ואיך הוא יכול לצאת מהאשמה על ידי בדיקה של מח"ש או שגם שאין שום קשר - נניח שמישהו עכשיו עצור בעוון סמים והוא טוען שהופעל נגדו, ולא זה מה שגרם לו להודות. שזה לא קשור לחקירה. בשלב המעצר עצר אותו שוטר אחר ולא החוקר שלו בכלל. עדין אתם מבקשים - -

ברור, נכון. עדין אנחנו מבקשים - -

למה? מה הקשר בין התלונה שלו על אלימות שוטרים לבין הסניגוריה, לבין התביעה שלו אם אין קשר? אני רק רוצה לחדד את הדברים.

ראשית, אנחנו סבורים שכל מקום שבו נפגעו זכויותיו של אדם שנמצא במשמורת של המדינה, של המשטרה, יש כאן עניין שראוי וצריך להתברר. זה נוגע לזכות להליך הוגן, זה נוגע לטוהר ההליך, זה נוגע בכלל לכל מקום שבו המדינה או המשטרה מפעילה את סמכויותיה השיטוריות כלפי אדם, הסמכויות האלה צריכות להיות מופעלות בצורה הוגנת, הגונה וחוקית. אם הרשות, אם השוטר חרג מסמכותו ונהג שלא כדין, הדבר הזה צריך להתברר.

אני גם אומר ברקע אדוני, אני כמובן לא אמתח כאן ביקורת על רשויות אחרות אבל אני רק אפנה לדוח מבקר המדינה שהתפרסם לפני כמה חודשים והצביע גם על קשיים שיש בהקשר של מיצוי תלונות שמוגשות למח"ש. אנחנו נתקלנו בזה לעתים מזומנות. הנתונים העובדתיים הפשוטים שוב, מבלי להתייחס לגורמים מדוע זה כך ומדוע זה אחרת – למעשה, כשני שלישים מהתלונות שמוגשות למח"ש נגנזות בלא חקירה. כשמטפלים באירוע כזה, מבחינתנו, מבחינת סניגור שניגש לטפל במקרה כזה שבו לאדם יש טענה, זה דורש עבודה מעט יותר מאומצת מאשר ללכת ולהגיש תלונה, כמו שכל אדם ניגש למשטרה ומגיש תלונה.

שני שלישים מהתלונות שאתם מלווים?

לא, לא, בכלל, באופן כללי.

היית רוצה להגיד שני שלישים זה מכמה מהתלונות שאתם מגישים?

אנחנו לא חריגים בהקשר הזה, עד כדי כך.

עד כדי כך? חשבתי שאם מגיש את זה מישהו מקצועי - -

זהו, כאן בדיוק הכוונה. הכוונה היא בהחלט לשפר את הטיפול המקצועי. אנחנו סבורים או זיהינו כך לאורך השנים, שנדרש כאן איזה שהוא טיפול מעט יותר מוגבר ביחס לתלונות רגילות. צריך כאן ללוות, צריך כאן לשלוח יותר מכתבים, צריך לבקש את החומר, להגיש עררים. לפעמים צריך לעשות איזו עבודה שקושרת בין קצוות, לאתר את העדים, להביא את העדים למח"ש, לעשות איזה שהן פעולות קצת מעבר כדי לאפשר מיצוי - -

ללמוד את הדחיות מדוע מח"ש דחו, ולפי זה לדעת בפעם הבאה שהם מגישים איך לבנות את זה נכון.

וגם במקרים האלה לדאוג שהדברים ימוצו. כלומר, אם למשל מח"ש סגרה ולדעתנו זה מוטעה, אז גם לטפל בתקיפת ההחלטה של מח"ש אם יש צורך. להגיש ערר, לנסות לשכנע אותם, להיפגש אתם. הדברים האלה הם דברים שמצריכים עבודה.

אבל אתם מדברים עכשיו רק על מי שנמצא באיזה הליך שיפוטי או מעצר אבל מי שהיה עובר אורח בהפגנה, נעצר סתם או לא מגישים נגדו כתב אישום או סתם קיבל מכה משוטרים ועכשיו הוא רוצה להגיש, גם תחייבו אותו? אזרח נקלע להפגנה והתיזו משהו וגרמו לו נזק או היתה עליו התנהגות של אלימות של שוטרים, גם לא עשו לו שום דבר, הלכו וברכו.

לא, אבל כתוב פה בסעיף קטן (5): טיפול בתלונה למחלקה לחקירות שוטרים.

זה אך ורק אם לא מייצגים אותו.

לא ממנים סניגור בשביל להגיש תלונה. יש סניגור שמונה בשביל הליך כזה או אחר, ולא משנה איזה, כל הליך שיש אבל לא ממנים סניגור בשביל להגיש תלונה.

רק אם מונה בסניגוריה הציבורית, שיש פרמטרים מתי אפשר למנות, רק אם מונה - -

אבל אם מישהו באמת נפגע מאלימות של שוטר, הלך בלילה למועדון והם הבינו שהם טעו בזיהוי והם עזבו אותו אבל הוא נפגע והוא רוצה להגיש תלונה למח"ש.

זה בעצם הפער שהיה בדוח פלמור, שכן המליצו שכל מקרה שבו - - -

בדיוק מה שאומרת היועצת המשפטית, שזה כאן מכיוון שבני העדה האתיופית סבלו מאלימות מזדמנת של שוטר שהחליט שהוא פעל – הוא הבין שהוא טעה אחרי זה אבל הניח אותו מדמם וכאוב והוא הלך הלאה.

תודה רבה. אבל השאלה שלי, שרציתי לשאול: אני מבינה שהתיקון הזה בא בעקבות דוח פלמור. מכיוון שלא קראתי את דוח פלמור אז השאלה שלי: האם ההמלצות נוגעות רק לאלימות כלפי בני העדה האתיופית או כלפי כל אלימות, גם כלפי פושע וגנב?

כל אלימות.

גם כלפי פושע וגנב?

כן, בהחלט.

אמר עורך דין זנה, אולי גם אמר את זה – הם אמרו שההמלצות של דוח פלמור הן מתייחסות לכלל האוכלוסייה גם בדוח. בעקבות הנושא של עולי אתיופיה, הוא הכין בהמלצה שלו, ככה הבנתי מכם אבל מה שקרה, לא את כל ההמלצות קיבלו. דוח פלמור כן חשב שצריך ללוות את הסניגוריה, גם כאלה שמגישים תלונה.

אולי אני אוכל להוסיף משפט.

הרציונל בדוח עצמו התחיל מבדיקת נושא יוצאי אתיופיה. אין המלצות ספציפיות שנוגעות לעדה או לסוג אוכלוסייה כשמתקנים חוק. המקור היה – הנה, עמוד 91 לדוח: הנגשת תלונות ומנגנון האכיפה הפלילית לאזרח. הצוות מצא שמספר התלונות מקרב יוצאי אתיופיה למח"ש הוא נמוך. זאת היתה נקודת המוצא. כמובן שהמלצה לא יכולה להיות פרסונלית.

אני אוכל גם להוסיף, ברשותכם: הזכרתי קודם שמדובר במכלול של המלצות שבאו לתת מענה לנושאים האלה. יש המלצות שנמצאות בטיפול של היועץ המשפטי לממשלה, שאמורות להסדיר את כל הנושא הזה של טיפול בעבירות שוטרים, וזה אותן עבירות שמתבצעות כלפי אזרח ולנסות לקדם כמה שיותר.

המלצות של מי?

המלצה של היועץ המשפטי לממשלה או בחינה יותר נכון, של היועץ המשפטי לממשלה גם כתוצאה מדוח פלמור שבאמת העלה את הנושא הזה שאין מיצוי של עבירות שוטרים. הם טענו שחלק גדול מההתנהגות דווקא נמצאת בטווח של העבירות המשמעתיות, והמנגנון שקיים היום במשטרת ישראל הוא לא מספק. כך היה גם במהלך עבודת הצוות וכך גם עלה מדוח מבקר המדינה שפורסם לפני כחצי שנה, ולכן יש חשיבה - -

זה לא מספק הפעילות של מח"ש - -

הפעילות המשמעתית. אין מיצוי, אין טיפול הולם נגד עבירות משמעת של שוטרים, שלמעשה יש מנעד שלם - -

המשמעת איפה? בתוך המשטרה? בשביל זה הקמנו את מח"ש - -

נכון, אבל פה חשוב לחדד שלמח"ש אין סמכות. למח"ש יש סמכות לטפל בעבירות שעונשן מעל שנת מאסר ולכן, חלק גדול מהעבירות - -

אני רוצה לשאול אותך: אבל בתוך פניות של משמעת יש גם את הנציבות. הנציבות לא פועלת בתוך המשטרה?

לא, לא. יש מחלקת משמעת בתוך המשטרה - -

הכל ברור עכשיו. האחוז הוא הרבה יותר נמוך ממה שקורה בשאר משרדי הממשלה, אם ניקח את המשמעת, החיובי בוועדות משמעת שיש בתוך משרדי הממשלה, האחוז הרבה יותר גבוה מאשר קורה במשטרה.

ולכן, יש חשיבות לקדם את הנושא הזה של פיתוח או הגברה של שימוש במנגנון המשמעתי ולתקן התנהגויות כאלה ואחרות. אני מאמין שככל שנצליח ליישם את כל ההמלצות, את מכלול ההמלצות שגובשו, אנחנו נצליח להביא לאכיפה שוויונית ולהתנהגות נאותה של גורמי אכיפת החוק כי כולנו פה - -

שאלה אחת לפני שנעמיד את זה להצבעה: בסדר, תיקנו תקנות. איך הציבור ידע מזה? הרי אתה דיברת על מודעות, שלא יודעים אז נכון שסניגור יכול להציג את התלונה אבל עצם זה שהוא יכול להגיש ויש לו מי שילווה אותו, את זה הוא צריך לדעת גם כן.

אני אשמח לענות, אני ארחיב: אני ראש היחידה הממשלתית. במסגרת החלטת ועדת פלמור, בהחלטת הממשלה, הוקמה יחידה ממשלתית לקיום המאבק בגזענות. היחידה יושבת במשרד המשפטים. יש לנו אמצעי קשר מגוונים כדי לאפשר באמצעותנו פניה. אנחנו גם צפויים לצאת בתחילת השנה הקרובה בקמפיין חשיפה לאמצעי קשר ליחידה ועם הגורמים השונים. אנחנו בהחלט נפעל כדי שהציבור ידע כמה שיותר על קיומה של היחידה וגם של האפשרויות ה מגוונות כדי באמת שיוכלו לממש את זכותם.

מה ההגדרה אצלכם "גזענות"? גזענות זה נגד מוצא או גם השקפת עולם או השקפת חיים?

יש מגוון, אנחנו לא יכולים להקיף את הכל אבל יש את ההגדרות שקבועות בחוק, ובגדול היא פסילה או התנהגות סטריאוטיפית כלפי אדם - -

צבע או גזע או מוצא לאומי אתני.

גם דת, לא?

ההגדרה בסעיף 144(א) לחוק העונשין - -

מה זה נקרא גזענות? זה רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של אוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני. גם לא לגבי - -

גם לא בעלי נטייה מינית לא נכנסים פה.

- - - לא בהגדרה של גזענות.

זה יכול להיות בהגדרה פלילית או לא פלילית - - - יכול להיות שזו עבירה כזו או אחרת אבל לא מה שהם מטפלים.

בתפיסה שלנו, כל מקום שבו יש מי שפוסל אדם על רקע היותו אדם שונה, אנחנו רוצים למנוע את זה.

אבל טרנסג'נדר, אין לך - -

זה מה שאני אומר: יש את ההגדרה הקבועה בחוק העונשין, היא מאוד מצומצמת. אם אנחנו עוסקים בניסיון, ופה צריך לחדד ולומר שאנחנו עוסקים בגזענות מוסדית, שזה משרד ממשלתי שנותן שירות לקוי בגלל תפיסות כאלה ואחרות – אנחנו רוצים לטפל בזה.

כמה פניות יש לכם בשנה?

השנה קיבלנו כ-41 פניות.

ויש משהו שמאפיין את הפניות האלה? זה רק אתיופים, ערבים? מוציאים גם דוח?

לא, אנחנו נוציא דוח ברבעון הראשון של השנה. אנחנו מקווים שלקראת מרץ 2018 נוציא דוח. אני רק אומר שאם אני מחלק את סוגי התלונות, יש תלונות של יוצאי אתיופיה, של ערבים ישראלים, של חרדים גם, וגם של מזרחיים.

איך החרדים נכנסים?

בנושא של אפליה בתעסוקה למשל, שלא מאפשרים או מונעים מחרדי שלבוש בצורה מסוימת להתפרנס במקומות שונים במשרדי ממשלה.

מעניקים הגדרה יותר רחבה ממה שקיימת בחוק.

נכון. אמרתי שכל מקום שיש פסילה של אדם בגלל מה שהוא - -

אז נטייה מינית זה גם.

כל תלונה שמגיעה אלינו נבדקת.

הוא לא אמר שלא. הוא אמר שבחוק זה לא נכנס.

אני לא נוקב עכשיו בפירוט של הרשימה.

אתם מטפלים בתלונות - -

כל תלונה שמגיעה אלינו ליחידה - -

מגיעות אליכם תלונות?

לא קיבלנו בינתיים תלונות אבל אני אומר - -

אם יגיע אליהם, הם יטפלו אבל זה אומר שאתה מטפל מול משרדי הממשלה וגופים ציבוריים. איזה עוד?

כרגע המנדט שלנו הוא במשרדי הממשלה. ככל שהמנדט יורחב אנחנו נוכל לחשוב אבל החשיבות היום היא באמת לנסות - יש מספיק משרדי ממשלה ונותני שירות ממשלתיים שחשוב לנסות לשנות את המציאות שם, ובהמשך ככל שיידרש.

ואיך אתם פועלים? דרך ועדות המשמעת שיש במשרדים או שאתם עושים לבד הליך? סליחה שעל הדרך אנחנו מתעניינים אבל כל זמן שיש לנו שלוש דקות...

אני אסביר: התפקיד של היחידה הוא לתאם בין כל הגורמים הממשלתיים שעוסקים בנושא הזה של מניעת אפליה וגזענות. אנחנו עובדים מול הסניגוריה הציבורית, מול הסיוע המשפטי, מול נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, ומול גורמים שקיימים. הרעיון הוא לקחת את כל הגורמים הממשלתיים שקיימים ונותנים מענה, ולתאם את הפעילות כדי שתהיה פעילות - -

תן לי דוגמה אחת שהיתה תלונה, הפעלת את זה ואת זה, ומה שקרה בסוף.

למשל תלונה שקיבלנו בנושא של אפליה בתעסוקה כי חיברנו בינו לבין נציב שירות המדינה, עקבנו אחרי הנושא הזה וזה טופל. יש עוד נושאים שאנחנו מטפלים בהם או מול מח"ש למשל. מקבלים תלונה, מעבירים למח"ש, עוקבים אחרי ביצוע התלונה ובסופו של דבר, מוודאים שזה אכן יתממש ולא ייפול בין הכיסאות.

יופי. אנחנו רק נסכם לפני שאת מקריאה.

אתם רוצים להסביר על האבחנה שבין ההמלצות של דוח פלמור לבין מה שנמצא כרגע?

זה מה שחידדנו פה, שזה רק מה שיש וכבר קיים, ועל זה אנחנו מוסיפים גם את ההליך הזה בשביל התשלום אבל אנחנו מסתכלים גם על המהות. אבל בסופו של דבר, אני חושב שחבל שזה ככה. זה לא שאתם מעוניינים אבל זו שאלה של תקציב לטפל וללוות גם תלונה, ואני חושב שדווקא שם צריך את ההגנה הכי חזקה בגלל שגם אחד שמלווה, יכול להיות שהוא מקבל את הייעוץ אבל אנחנו רוצים שהוא יעשה את זה תוך תשלום אבל זה ייעשה. מי שלא מלווה על ידי פרקליט ואין לו עורך דין והוא קיבל את המכות, הוא כאוב וכעוס ויכול להיות הרבה יותר מכך, הוא נשאר ככה. אין לו מי שעוזר לו, מי שמייעץ לו בכלל. אין לו את הנגישות לאותו יועץ משפטי. לכן, אני כן קורא למשרד המשפטים ולמשרד האוצר להרחיב את התקנות האלה - -

מי שיושב כאן זה באמת היה משרד המשפטים - -

אני יודע. יכול להיות שנשלח למשרד, מנהל הוועדה יחד עם היו"ר הקבוע פניה שלנו, מה שהוצף פה בדיון הזה, שזה מביא תקנות מאוד מבורכות שאנחנו מאוד מאוד תומכים. לא רק מסכימים אלא מברכים על התקנות האלה, תומכים בהם מאוד אבל יחד עם זאת, זה לא מושלם. החלק שחסר פה, וחסר כאלה שלא נמצאים בתוך תהליך של סניגוריה ציבורית אלא אנשים שרוצים להגיש תלונה. לדוגמה: עובר אורח שיצא מאיזה מקום לאיזה מקום, משטרה היכו אותו, עשו משהו אחר והוא רוצה להגיש תלונה. הם עזבו אותו, טעו בזיהוי, קשרו אותו, חשבו שיש לו משהו, אין לו שום דבר והוא קיבל את מה שהוא הותקף על ידם והשתמשו נגדו באלימות שלא כדין, אין לו מי שילווה. הסניגוריה לא תלווה אותו.

העניין הוא שתקציב של חלק מזה, גם לשכת עורכי הדין צריכה להסכים לתקנות האלה - -

- - -

יש לה חובת היוועצות, הפנתה את זה - -

הבנתי אבל בסדר, נעשה את כל התהליך. אני לא מוסיף את זה עכשיו. אנחנו קוראים.

לפני ההצבעה אני רק רוצה עוד דבר אחד להגיד: אנחנו מברכים את הפעילות של הסניגוריה, גם את היוזמה הזאת, את הליווי שלכם. אנחנו רואים את זה כדבר מאוד מאוד חשוב. אנחנו מחזקים את ידיכם, אנחנו יודעים שאתם עושים עבודה חשובה, הסניגוריה הציבורית, בכל המקרים וכנ"ל גם במקרה הזה. פניה למח"ש יכולה להוריד את האשמה מאחד שהוא באמת מואשם אבל אני רוצה להגיד שהנתון שהובא לפנינו, ששני שליש מהתלונות למח"ש לא מתקבלות ומבטלים אותם ולא נעשה אתם שום דבר, זה אחוז יותר מדי גבוה בשביל אחוז התלונות שיש. לא יעלה על הדעת ולא יכול להיות אמתי שאנשים סתם באים ומתלוננים על אלימות שוטרים. זה נעשה בעקבות דברים. אני רוצה להגיד לכם שיש כמה דברים מאחדים אבל אחד הדברים שמאחדים את השולחן הזה ואת הכנסת על כל גווני הנציגות שיש פה זה התלונות על אלימות במחאות, אלימות בהתנהלות ובהתנהגות המשטרה, עם כל הכבוד שרוצים לשפר את התדמית אבל אנחנו, כולנו, יש לנו אחדות דעים בעניין הזה שיש הרבה מה לשפר. ולכן, שני שליש הוא גבוה מדי.

צריך את מח"ש בשביל - -

בסדר, זה לא קשור.

אני אקריא את התקנות:

"תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)(תיקון), התשע"ז-2017

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 14(ב) ו-23 לחוק הסניגוריה, תשנ"ו-1995, לאחר התייעצות עם

לשכת עורכי הדין" – רק נציין פה, הם אמנם הוזמנו ולא הגיעו אבל כן נשלחה - - גם אנחנו ראינו אישור על קיום חובת ההיוועצות - -

נכון, זה היוועצות, זה לא הסכמה.

בסדר גמור. "ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות

אלה:

1. בתקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים), תשנ"ו-

1996, בתקנה 3א, אחרי פרט (4) יבוא:

"(5) טיפול בתלונה למחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים."

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)(תיקון), התשע"ז-2017, אושרו

אין נגד ואין נמנעים. אני מודיע שהתקנות אושרו. השעה 13 ואנחנו סיימנו בזמן אדוני המנהל.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.