פרוטוקול של ישיבת ועדה

פרוטוקול של ישיבת ועדה

×?ומניטק

2017-11-22OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 487

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, ב' בכסלו התשע"ח (20 בנובמבר 2017), שעה 10:00

תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), (תיקון מס' 2), התשע"ז - 2017

חברי הוועדה: שולי מועלם-רפאלי – מ"מ היו"ר

מרב מיכאלי – מ"מ היו"ר

ענת ברקו

אורי מקלב

עו"ד-יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - יעקב פרידברג

מנהלת שירות יחידות הסיוע, משרד הרווחה - יהודית אסף קאופמן

ממונה ארצית על עוה"ד ביחידות הסיוע, משרד הרווחה - הילה יפה

שופט בדימוס - פיליפ מרכוס

עו"ד, ה.בתי המשפט - שירי לנג

עוזר משפטי בכיר למנהל בתי הדין השרעיים, בתי הדין השרעיים - ניבאל חסנין

יוע"מ לבתי הדין השרעיים, בתי הדין השרעיים - אדם אבזק

מזכירת הלשכה, לשכת הטוענים הרבניים - יסכה מזרחי

חבר ההנהלה, לשכת המגשרים בישראל - אפרים גליקסברג

מת"ל, הוועדה למעמד האישה - קרן יעל הורוביץ

עו"ד ומגשרת - עינת קליין

חבר בארגון "המלחמה בעוני" - אליהו יצחק

מעורבות - לאה שמחה קליין

פרקטיקת חקיקה במכללת ספיר, איש סגל - נועה קברטץ אברהם

פרקטיקת חקיקה במכללת ספיר, סטודנט - רותם אבגי

פרקטיקת חקיקה במכללת ספיר, סטודנט - טל גרינברג בר-חי

פרקטיקת חקיקה במכללת ספיר, סטודנט - סשה חזן

פרקטיקת חקיקה במכללת ספיר, סטודנט - רועי חזן

פרקטיקת חקיקה במכללת ספיר, סטודנט - אור פונדקי

פרקטיקת חקיקה במכללת ספיר, סטודנט - עידן קוגן

פרקטיקת חקיקה במכללת ספיר, סטודנט - שריי קריב

נועה ברודסקי-לוי

אסף פרידמן

הדס צנוירט

תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), (תיקון מס' 2), התשע"ז - 2017

בוקר טוב. כמעט אני רוצה לומר – ואוו, כמה אוויר יש בדיון חוק הסדר הידיינויות במשפחה. איפה כולם? ב"ה.

בוקר טוב, ברוכים הבאים. אני מברכת סטודנטים מבית הספר למשפטים במכללת ספיר על הצטרפותם לדיון. בדרך כלל – אני מעדכנת אתכם - אין פה מקום להכניס סיכה בדיונים בנושא הזה, אבל היום, ברוך השם, כולם כבר הבינו את המסר, ומבינים שאנחנו מתקדמים. אני גם מברכת אותך על ההחלפה של ענת.

בעצם הסיבה שהתכנסנו היום היא מה שדיברנו עליו כל הזמן ביחס לחוק הזה – שוועדת ההיגוי תצביע על דברים שדורשים שינוי, גם השטח – הן ביחידות הסיוע והן בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט לענייני משפחה יצביעו על שינויים, וכך אנחנו נתקדם להביא את החוק החשוב הזה להיות מיטבי, ולהשיג באופן הכי נכון וטוב את מטרותיו.

בעצם יש לנו שני דברים על סדר-היום: אחד, שקשור לעניין הסעד הדחוף ואיך אנחנו מתנהלים מול הנושא של סעד דחוף וקביעה של הדיונים ביחידות הסיוע – כן, לא. תכף יעקב יציג לנו גם את מה שהיה אתמול בוועדת ההיגוי; והצורך בתקנה להכניס את כל הסעדים הזמניים שמתבקשים אל תוך הטפסים המובנים בהצעת החוק הזו. יעקב, בבקשה.

בוקר טוב. אני יעקב פרידברג מייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. אני גם מרכז את ועדת ההיגוי. אתמול קיימנו ישיבה – אני רוצה לספר לוועדה שאתמול הגיעה לראשונה כבוד השופטת רבקה מקייס, שמייצגת את שופטי המשפחה, וניהלנו שיח מאוד קשוב ופורה בוועדה על האופן שבו החוק מיושם בבתי המשפט למשפחה. אני מניח שתהיינה עוד פגישות כאלה. עלו כל מיני נקודות שדורשות התייחסות וגם דברים שעובדים יפה, וטוב לדעת שכך.

התקנות הללו בעצם נשלחו לוועדה לפני כתשעה חודשים לדעתי, עוד לפני שוועדת היגוי התכנסה. מאז למדנו עוד כל מיני דברים, וניהלנו אתמול שיח בוועדת ההיגוי על ההצעה הזו. אנחנו חושבים שיש לשנות חלקים מתוכה לאור מה שעלה מהשטח. אציג כעת את השינויים הללו.

על פניו, לפי הפרוטוקול, אם יש עוד דברים שלא מופיעים פה, אפשר לצרף אותם היום?

כעיקרון בדיון בוועדה אפשר לעשות שינויים.

כי יכול להיות שאם עלו שינויים נוספים שהסכמתם עליהם, והם יובאו פה, ופה יוחלט שהם טובים, למה לא נכניס אותם כבר בשינוי של היום?

בינתיים נתמקד בזה. גם לא כל דבר דורש את אישור הכנסת. אני מאוד שמח על הישיבות העיתיות שיש פה כמו זו שהיתה בשבוע שעבר – שם אנחנו בהחלט נוכל לספר על דברים נוספים, אבל יש רק תקנות מסוימות שדורשות את אישור הכנסת. היה תיקון במקביל לתקנות הללו, שהשרה חתמה עליו, שלא דרש את אישור הכנסת.

פשוט אקריא. זה תיקון מס' 2 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה).

בתוקף סמכותי לפי סעיף 5 לחוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014 (להלן – החוק), סעיף 26 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, סעיפים 107 עד 109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], סעיף 27 לחוק הדיינים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ובהתייעצות עם ראשי בתי הדין הדתיים, אני מתקינה תקנות אלה.

תיקון תקנה 3. בתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, בתקנה 3, לאחר תקנת משנה(ד) יבוא ־ (ה). כאן אני קורא נוסח שהוא מעט שונה ממה שהונח על שולחן הוועדה: הוגשה בקשה ליישוב סכסוך יחד עם בקשה לסעד דחוף, לפי תקנות 12א1, 2 ו-4, יודיע המבקש לאחר מתן ההחלטה למזכירות הערכאה השיפוטית וליחידת הסיוע, אם יש עניינים נוספים שאותם הוא מבקש ליישב. לא הודיע - אני מתלבט בעניין, ואשמח לשמוע את העמדות של חבריי - אני חושב שצריך לכתוב כך: לא הודיע תוך חודשיים – תימחק הבקשה ליישוב סכסוך. אסביר מדוע אני חושב כך לאור מה שדיברנו אתמול. אנחנו לא רוצים שיהיו תיקים פתוחים סתם. אדם כזה, שהגיש את הבקשה הזאת – אפנה אתכם לסעיפים 1, 2 ו-4 בתקנה 12 שדיברנו עליהן - בעצם מדובר על סעדים דחופים באופיים בצורה אינהרנטית, שזה בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין, בקשה להנפקת דרכון ולאישור יציאת קטין מהארץ ותובענה דחופה לגירושין, כשהנתבע שמתגורר מחוץ לישראל, נמצא בישראל. מבחינתנו, אלה סעדים דחופים שיש לטפל בהם באופן מיידי, ולכן הם חריגים לחוק. הם הולכים ישר לבית המשפט או לבית הדין. החוק לא חל עליהם.

מבחינתנו, אדם שמגיש בקשה ליישוב סכסוך יחד עם הבקשות הללו, אחד משניים: או באמת מדובר במקרה חריג, ויש גם סכסוך נוסף. סביר להניח שזה לא המצב, והוא פשוט טעה או קיבל הדרכה שגויה, והגיש בקשה ליישוב סכסוך שלא לצורך. לכן אנו רוצים להעביר את הנטל אליו. אדם כזה צריך להודיע לאחר שבית המשפט או בית הדין החלט בעניינו, האם עדיין יש צורך בפגישת מהות. פגישת המהות נקבעה. לכתחילה חשבנו לא לקבוע אותה, אבל בשיח אמרנו שאולי נקבע אותה.

נסביר את זה, כי היתה פה דילמה בנושא הזה. השאלה שעלתה היא האם ברגע שאדם מגיש בקשה לסעד דחוף וליישוב סכסוך, האם כבר מייד לקבוע פגישה ביחידת הסיוע או להמתין לאחר החלטה לגבי הסעד הדחוף, ואז לקבוע את הישיבה מתוך מה שאני מבינה שעלה מהשטח, שהרבה אנשים, בלי להבין, מגישים גם בקשה ליישוב סכסוך, למרות שמה שהם צריכים, יימצא בסעד הדחוף.

לצערנו, עלה אתמול שבמרבית המקרים מוגשות גם בקשות לסעדים דחופים, ואם היינו קובעים את זה, בעצם היינו מגיעים למצב שבו במרבית המקרים לא היו קובעים ישיבת מהות. זו לא מטרת החוק.

מה שעלה כאן זה שכן יש פה חידוד, כי בטופס עצמו יהיו חייבים להגיש במפורש אם הם כן או לא מגישים בקשה ליישוב סכסוך בנוסף, אבל הדילמה שעלתה היא האם לקבוע בכל זאת, ישר לשריין מקום ביחידת הסיוע, כי אנו יודעים שממתינים הרבה זמן אחר כך, ואם ממתינים להחלטה בסעד הדחוף ואז רק נקבע את ישיבת המהות, אם יש בכך צורך, אנחנו מעכבים עוד את המבקש ואת המשיב, או אנחנו, כפי שהוצע מלכתחילה כאן, אנחנו ממתינים עד לאחר החלטה בסעד הדחוף.

מה היה בסופו של דבר המענה על זה, יעקב? מה סוכם אתמול בוועדת ההיגוי?

היתה דילמה, והתנהל דיון ער בעניין. בסופו של דבר נראה, שנקבע את המועדים, ונעביר את הנטל למבקש, להודיע אם יש בזה צורך באמת. אם אין בזה צורך, זה יבוטל.

כלומר כן תיקבע מראש ישיבה, והיא תבוטל אם אין צורך.

אנחנו מגדירים לוח זמנים שבו הוא צריך להודיע?

מייד לאחר מתן ההחלטה בסעד הדחוף.

יש לזכור שאנשים לא קוראים את התקנות, צריך לכן בטופס או איפשהו- - -

מצד אחד, צריך יהיה להסביר את זה לאנשים, שזה עובר אליהם, הצורך לומר כן או לא. מצד שני, כמו בהרבה פעמים, עדיף אולי שיהיו כאלה שכנראה ישכחו להודיע, ונצטרך להתמודד עם העומס שזה יוצר ועם חוסר הבהירות הזו, אבל כך לפחות אלה שכן יצטרכו, יקבלו בזמן יותר שמתאים למה שאנחנו שואפים אליו.

בעקבות מה שעלה אתמול אני רוצה להדגיש, וזה דבר שאנחנו צריכים לתת עליו את הדעת: לאור העובדה שיש גם תקנת משנה (3), פסקה (3) שזה בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר – שזה דבר שמלכתחילה לא היתה כוונה להכניס בתור סעד דחוף, והוכנס בעקבות הדיון על התקנות, כשאמרנו שמדובר רק במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהות הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם. אנחנו רואים שהנושא של נזק של ממש לצדדים מפורש במקומות מסוימים בצורה מאוד רחבה. זה מסכל את כוונת המחוקק. אנחנו צריכים לראות, איך אנחנו מתמודדים עם זה.

במקרים אלה ברור, שקובעים מהות באופן מיידי, ואין סיבה לא לנהל את המהות במקביל לבקשה הזו, כי למעשה, הבקשה הדחופה היא לב העניין, ומדובר בתובענה עיקרית. זו היתה תקנת משנה (ה).

לגבי הסיפא, מה שהעלית כבקשה, תוך כמה זמן תימחק הבקשה – השאלה, אם ממילא אמרנו שכן קובעים תאריך, ואם ממילא הצדדים אמורים להגיע, אם הוא לא הגיע- - -

לכן הצעתי שחודשיים – כי זה מועד עיכוב ההליכים המינימלי. אם אדם לא מגיע ולא מודיע שיש עניין – כנראה שאין. זו דעתי. אם אתן חושבות אחרת- - -

שירי לנג, הנהלת בתי המשפט. אני רק מנסה להבין את המשמעות של הסיפא. בעצם אנחנו קובעים את מועד הגשת המהות כבר בתחילת ההליך, ברגע שמוגשת בקשה ליישוב סכסוך, ואם הוא לא הודיע שהוא מבקש לבטל, תתקיים פגישת המהות.

אלא אם כן הם יצרו אתו קשר, ונודע להם שלא צריך.

מחיקת הבקשה היא עבורכם, כדי שלא יהיו תיקים פתוחים. זה הכול.

הרי אחת התלונות, שהתיקים נשארים פתוחים, ואין מידע מה לעשות אתם.

אני מסכימה.

מה קורה היום במקרים - לא קשור לסעד דחוף. הוגשה בקשה ליישוב סכסוך. מי שהגיש את הבקשה, לא הגיע לפגישת המהות. מה קורה אז? גם התיק נסגר? מה קורה בתיקים רגילים היום?

הילה יפה, מיחידות סיוע. אנחנו מדווחים על אי-התייצבות, וכל שופט נוהג בדרך שלו. יש שופט שימחק את התיק מייד, יש שופט שיקבע לעיון עוד חודש. יש שופט שיורה ליחידת הסיוע לקבוע מועד נוסף. כל אחד כראות עיניו.

לאור זאת אני חושב שנכון דווקא לכתוב את זה, כדי לעשות סדר בעניין.

אז צריך לחדד את זה – שאם הוא לא הודיע ולא הגיע לישיבה, זה יימחק.

כן. אפשר לומר: לא התקיימה ישיבה.

אבל הוא לא התייצב לישיבה. זה לא שלא קבעו לו. הוא לא התייצב לישיבה ולא הודיע.

ננסח את זה ונשלח.

אני ממשיך להקריא את תיקון תקנה 11. בתקנה 11(ב) לתקנות העיקריות, במקום ״תיקון בקשה ליישוב סכסוך או תשובה לסעד זמני שהוגשה לה, שלא נערכו בצורה קצרה ותמציתית או שכללו עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בבקשה או שנכתבו בלשון פוגענית״, יבוא ״תיקון של בקשה שלא הוגשה בטופס 5 או בקשה או תשובה לסעד זמני שהוגשה לה ושלא נערכה בצורה קצרה ותמציתית או שכללה עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בבקשה או שנכתבה בלשון פוגענית״.

כאן המטרה שאנו הצענו היא שייעשה שימוש בטפסים, כי בשעתו, כשהצענו את ההצעה הזו, עלה מהשטח והתברר, שהשימוש בטפסים, שהוא מאוד חשוב מבחינת יישום החוק, לא תמיד קורה. אתמול בשיחה שניהלתי עם נועה עלתה אפשרות אחרת – והיתה הסכמה לעניין הזה, שהיא אפילו טובה יותר – שנוציא הוראה, שמזכירות לא תקבל בקשה לסעד דחוף שלא הוגש בטופס, בדומה למה שיש לנו כרגע בתקנה 2. תקנה 2 המקורית אומרת: בקשה ליישוב סכסוך תוגש למזכירות ערכאה שיפוטית בידי מבקש או בא כוחו, ערוכה לפי טופס 1 שבתוספת, ואז ב-2א כתוב: לא תקבל מזכירות ערכאה שיפוטית - ננסח את זה בהתאם.

זה אותו נוסח.

ואז אנחנו לא כותבים את מה שבתיקון 11ב, אלא נקבע במפורש שלא תקבל מזכירות ערכאה שיפוטית, בקשה לסעד זמני שמנוסח לפי טופס 5.

תיקון תקנה 12. 3. בתקנה 12 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה(ג) יבוא: תקנת משנה (ד). הגיש צד בקשה לסעד דחוף בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א)(1), (2) ו-(4) או לצו עיכוב יציאה מן הארץ של קטין, יציין בטופס 6 האם הוא מעוניין ליישב את הסכסוך עם הצד האחר בעניינים נוספים ובמקרה כאמור יגיש לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך.

זה משלים את מה שאמרתי קודם.

יש פה תיקון של התוספת. בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות, בטופס 6 – (1) אחרי "בעניין שבין המבקש: " יבוא "ת"ז". עלה שיש בזה צורך – כרגע בטופס אין תעודת זהות.

אחרי "לבין המשיב" יבוא "ת"ז". זה פשוט טעויות בטופס.

אחרי "מוגשת בזה בקשה לסעד דחוף בלא בקשה ליישוב סכסוך לפי סעיף 3(ז)(1) לחוק להסדר התדיינויות יבוא: ריבוע – שצריך לשים וי - קיימים עניינים נוספים ביני ובין המשיב מלבד אלו המפורטים בבקשה זו לסעד דחוף שברצוני ליישבם עם המשיב וידוע לי כי לשם כך עלי להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפי תקנה 2 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה(הוראת שעה).

אני רוצה לפרט מדוע זה חשוב. בוועדת ההיגוי יושבים נציגי ציבור וגם עורכות דין, והם אמרו אתמול - וזה דבר שנאמר גם בעבר; זה דבר שבעיניי נובע מהבנה שגויה של החוק - שעורך דין שעושה מלאכתו נאמנה כלפי הלקוח שלו, תמיד יגיד לו להגיש בקשה ליישוב סכסוך יחד עם בקשה - העיקר לתפוס את הסמכות. זו בעיניי ממש טעות.

בקשה לסעד דחוף זו בקשה שהחוק לא חל עליה. כך יש להסתכל עליה. מדובר בעניין דחוף שאין טעם לקיים בו הליך מהות. לכן מגישים בקשה לשופט או לדיין, ומסתיים הסיפור. זה מבהיר את העניין. אנו מקווים שההבהרה הזו תעזור.

סליחה שאני מחזירה אתכם אחורה – יש לי הערה לסעיף הקודם, של המזכירות לא תקבל רישום. בעצם אני רואה שיש פה שני עניינים: יש בקשה שהוגשה לא באמצעות הטופס, ששם כמובן המזכירות יכולה לא לקבל לרישום, ויש פה עניין נוסף – הוגשה בקשה או תשובה לסעד זמני שלא נערכה בצורה- - -

לא, זה קיים בתקנה עצמה היום.

זה גם יהיה בסמכות המזכירות, לבדוק?

לא. אנחנו לא משנים את התקנה. ההצעה היתה לתקן את 11ב ולהוסיף רק את נושא טופס 5. כל היתר כתוב כבר בתקנה היום.

אבל ברגע שנסמיך את המזכירות לא לקבל את זה שוב, חשוב לי שהסמכות הזו תוגבל רק למצבים שבהם הבקשה לא הוגשה בטופס. שלא המזכירות תפעיל שיקול דעת.

לא, ממש לא.

חשוב להבהיר: את 11ב אנחנו משאירים כמו שהוא, ובנוסף נכתוב שהמזכירות לא תקבל בעצם מה שלא מוגש בטופס 5.

אסיים ברשותכם להקריא את הפרטים האחרונים.

(4) במקום ״פרטים אישיים:״ יבוא ״פרטי המבקש.

(5) במקום ״בן/בת הזוג״ יבוא ״פרטי המשיב״.

(6) אחרי ״ילדים אם הסעד הדחוף נוגע להם, ״ יבוא ״ת"ז״.

זהו, אלה התיקונים המוצעים.

יעקב, האם אתם באמת חושבים שזה יביא את הפתרון למה שהעלית קודם, של הוגשה בקשה רק- - -

לא. אנצל את הבמה כאן כדי לספר לכם על קשיים שאנחנו מגלים. הפתרון בעיניי הוא למחוק את פרט 3. אבל זו דיה לצרה בשעתה. כשנגיע לדיון בהוראת הקבע, לאחר שנשלים גם מחקר על ההשפעות של החוק וכו', נראה, האם באמת צריך סעד דחוף מהסוג הזה. זה גם תלוי מאוד, איך השופטים יפרשו אותו. אנחנו רואים הבדלים בין המחוזות.

תודה. בבקשה, גברתי, עו"ד עינת קליין.

בקשר לתקנה 12א(3), אני בכוונה נותנת את הצד הפרקטי; לא התיאורטי. בצד הפרקטי כמעט אין תיק שבקשה שנפתחת ואין צורך בסעד זמני של מזונות זמניים או אין- - -

שימי לב שאת משתמשת במילה זמני ולא דחוף.

זמני מבחינתי זה דחוף, כי אם יש אם שגזרו לה את כרטיס האשראי – וזה קורה כמעט בכל תיק – אז אין אפשרות. זה אחת.

שתיים, אב שרוצה הסדרי שהייה – מחליטים להיפרד – אין כמעט בקשה שאין סעד לקביעת הסדרי שהייה, כי חלילה זוג נפרד, וילד נשאר עם אמא, ואבא רוצה לראות את הילד, המשטרה לא יכולה לעשות כלום.

זה לא נדון כרגע.

אבל העניין הוא שאתה מעלה את הסוגיה שאתה מעלה אולי יש צורך - זה דבר אקוטי ודחוף. אין דבר דחוף יותר מאוכל וכלכלה לילדים. אין דבר יותר דחוף מאשר קשר עם שני הילדים. אין תיק שלא מתחיל במצב כזה. לכן לא ברור - בדרך כלל גם מגישים את זה עם בקשה ליישוב סכסוך, כי זה משהו שהוא דחוף להסדר. יחד עם זאת, עדיין אנשים רוצים להגיע להסדר או לגישור או לבדוק- - -

אענה בקצרה, כי זה לא הנושא שאנחנו דנים בו – המשמעות של אמירה כזו, שאין טעם לקיים פגישות מהות, כי תמיד זה דחוף לנהל קודם תובענה.

זה לא לנהל תובענה. זה לתת מענה של חדר מיון. המשמעות של יחידת הסיוע היא חדר מיון.

אתמול שמענו את השופטת מקייס בדיוק בנושא הזה. היא אמרה: אני מקבלת בקשה כזו לסעד דחוף, אז אני צריכה גם פרטים – תלושי משכורת, אני צריכה לדעת מה קורה. אחרת איך אחליט? זה בדיוק מה שבאנו לנסות למנוע. הרעיון של החוק הזה ביסודו, הוא שאת הסכסוך בתחילת הדרך מנסים לנהל בפגישת מהות. תקנה 12א3 אומרת שהמתנה לפגישת המהות הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם, ואז השאלה איך אנחנו מפרשים את זה – בצמצום או בהרחבה. כאשר פגישת מהות ראשונה נקבעת, נניח, תוך עשרה ימים או שבועיים, השאלה אם באמת- - -

אם אתה לא תראה את הילד שלך שבועיים – זה לא אני אמרתי.

בבקשה, היא רוצה לענות לך.

אני חושבת כמו יעקב, שהכול עניין של מינון. אספר לכם חלק מהמקרים הדחופים, שמגיעים אלינו, כי ברוב-רובם של המקרים השופט ממילא מפנה את הצדדים - כמו פעם, בסיוע.

אבל אנחנו לא רוצים כמו פעם. החוק הזה רוצה שינוי. גברתי, אני לא יודעת אם היית פה בדיונים הרבים וארוכי השעות בכנסת הקודמת והנוכחית.

אני כמעט שנה נמצאת פה.

מקרים שמגיעים אלינו – למשל, עם סעד דחוף למזונות, אנשים עדיין גרים יחד, ואין שום שלילה לא של חשבון בנק ולא סגירה כלכלית ולא שום דבר. אנשים עדיין גרים יחד, ורוצים, כדי להתחיל ולצאת לדרכם החדשה, מה יותר מובן מאשר לבקש מזונות זמניים. זה לא נכנס להגדרה של דחוף, להבנתי, כפי שהיתה הכוונה פה. דוגמאות נוספות שאני יכולה לתת: ויכוח על הפרש של חצי שעה בשעת האיסוף של הילד – ההורים גרושים, הילד נאסף כבר חמש שנים מהגן, רק יש ויכוח אם זה ב-17:00 או ב-17:30. זה לא נראה לי בקשה דחופה. צריך לשבת ולדבר על זה. זה ממש לא נראה לי בקשה דחופה.

תודה. בבקשה.

אני יכולה להעיד מהמקום הפרטי של ומהמקום של חבריי, ויש פה אנשים שמכירים אותי – אני כמעט עשרים שנה בתחום. אין כמעט תיק או בקשה, שאין בה סעד זמני של הסדרי שהייה או של מזונות זמניים. מה שאת מתארת- - -

אבל רובם לא מוצדקים.

אני מסכימה אתך. אני אומרת, תודה לאל, לא היה תיק אחד שניהלתי, ובזכות ההליך הזה – בין אם על-ידי משא ומתן במשרד שלי ובין אם על-ידי עזרת יחידת הסיוע, שעושה עבודתה נאמנה, לא הגעתי לתביעות, שזה מאוד ריגש, בשנה האחרונה. במצב כזה לא צריך רק להסתכל שחור-לבן. יש המון גוונים. המטרה היא בכל הכוח לשכנע את הצדדים שהפתרון היחיד והטוב עבור הילדים ועבורם זה הסכם. יחד עם זאת, אי-אפשר לתת פלטפורמה – חשוב כדי להבין, כי זה השטח: לקוחה שלי התקשרה אליי ב-18:00 בערב, והודיעה לי שהבן שלה בן שנה וחצי סוג של נחטף – לא חזר הביתה. האב לא החזיר אותו, לא מוצאים, לא עונה לטלפון. במצב כזה זה נשמע מאוד דחוף, שאין סיכוי להגיע להסדר. לא כך. היה משבר מאוד קשה. מצאו אותו בסוף בעיר אחרת. עירבנו שתי תחנות משטרה. בסופו של יום, אחרי שנרגע, ויש מתח ויש פיקים – אנחנו יודעים מה זה להתעסק בדיני נפשות ומה זה משברים של דיני משפחה – בסופו של דבר ישבנו, אחרי שכולם בכו, כעסו, והגענו להסדר הוגן והגון.

לכן אני אומרת – אני לא הייתי מבטלת הכול. נכון, יש המון קשיים בנושא של איך יקבעו, אם אין הדברים הרלוונטיים. דווקא במצב כזה אפשר לתמצת. אני חושבת שכל המוסיף גורע, ודווקא פה בבקשה הזאת, בעמוד אחד, זה מייעל את המערכת וגם את עבודת השופט פלאים.

תודה רבה. שלום, חברת הכנסת מרב מיכאלי. מייד תדברי. השופט מרכוס.

שלוש נקודות. בהמשך למה שנאמר כאן, כאשר יש כשל בקשר בין הורה לילד, ואני משתמש במונח הזה דווקא ולא ניכור הורי, כי לפעמים זה לא ניכור הורי – לפעמים סרבנות קשר, לפעמים לא סרבנות קשר - אם יש חשש, שהקשר בין הילד הולך להיכשל, כי אז יש צורך בפעילות ענפה – יש הצעת חוק שהוגשה לפני שבוע-שבועיים בעניין הזה – לא יודע באיזו ועדה היא תידון, אבל כאן ייתכן מצב שיש להוסיף לסעדים הדחופים האלה, שצריכים לשמוע אותם עוד לפני שיש זמן ליחידת הסיוע, לקבוע ישיבה על-פי התקנות האלה – כמובן, השופט יעביר את העניין ליחידת הסיוע, במסגרת הסמכות הכללית שיש לו להעביר דברים ליחידת הסיוע, לפתרון, אבל לא הייתי מוציא את האפשרות, שתיתוסף בקשה דחופה להסדיר את הקשר, אם הקשר כבר נכשל, באותם דברים שעוקפים – לא מבטלים – את עניין פגישות המהות. זו נקודה ראשונה.

נקודה שנייה, בכנס שהשתתפתי בו בשנה שעברה בארצות הברית היתה הרצאה מאלפת של שופט מאוסטרליה. באוסטרליה כידוע יש להם ההסדר שהצדדים חייבים להתייצב בפני גורם חיצוני לפני שמגישים את הבקשה. היתה ירידה פלאים במספר התיקים שהוגשו לבית המשפט – כשליש מהתיקים נחסכו. אבל בשנים האחרונות עורכי דין ניצלו את טוב לבם של רשמים, ומצאו אפשרות לעקוף את כל הפנייה והזו ולפנות ישירות לבית המשפט על בסיס, שהיתה אלימות לפני עשר שנים. זה הצליח, שהם יכולים להגיע ישר לבית המשפט, ולעקוף את העניין הזה.

זה באוסטרליה, לא אצלנו. פה כולם עובדים בצורה יוצאת מן הכלל.

תופעה כזו, שאולי היא מתפתחת או עלולה להתפתח, ויש למנוע אותה.

הדבר השלישי הוא דווקא בעניין המזכירות. האם הרעיון הוא לתת למזכירות סמכות להכריע סוגיה, האם הלשון היא פוגענית?

ממש לא.

ואם כן, איזה אפשרות יש לערער על החלטת המזכירות? לא הבנתי את הכוונה כאן.

אין כוונה כזו. הכוונה היא רק לתת סמכות למזכירות לומר אם זה הוגש שלא בטופס. הם יקבלו רק טפסים ולא תובענות שכתובות שלא בטופס.

(היו"ר מרב מיכאלי, 10:34)

בבקשה.

עו"ד קרן הורוביץ, מרכז רקמן. יש לי שאלת הבהרה, שלא הצלחתי להבין מהנוסח, סעיף 1. יש שני סוגים לסעד דחוף. לפעמים הסעד הדחוף ממצה את ההליך המשפטי – יש להוציא דרכון, ובזה זה נגמר, ויש מקרים שהסעד הדחוף הוא באמת נלווה להליך ליישוב סכסוכים. השאלה שלא הצלחתי להבין – האם גם במקרה שהסעד הדחוף הוא נלווה ליישוב סכסוך, שיש מקום, כי לא הגישו בקשה לקיצור הליכים – האם גם אז תהיה דחייה של 21 יום?

שינינו את זה. אמרנו, שאם אותו מבקש כן הודיע יש שעוד עניינים, יקבעו.

תודה.

עוד משהו? בבקשה.

יעקב, בהמשך לשבוע שעבר, לחוק הסדר ההידיינויות, העלינו את הנושא של מהות הבקשה. יש מצב, שאדם מקבל בקשה, ולא יודע מה רוצים ממנו. הרציונל היה באמת לעשות משהו נורא נקי. בשטח זה יוצר אנדרלמוסיה, מתח. אנחנו יודעים הרי שמפגש עם יחידת הסיוע זמן. ההמתנה וחוסר הוודאות שאדם סוג של תובעים אותו, כי הוא מקבל זימון מבית משפט – זה לא בקשה להזמנה לחתונה. הוא לא יודע מה, אז חשבנו ודיברנו על לעשות רובריקות של אילו נושאים מעוניינים להגיש. מין מהות הבקשה.

הנושא הזה נדון אתמול בוועדת ההיגוי, והוא נבחן. יש פנים לכאן ולכאן, וצריך להמשיך ולדון בנושא. כמובן, הטעמים שאת אומרת נשמעים. מאידך, יש טענות שאומרות שאם אפשר יהיה לכתוב את מהות הסכסוך, אפילו אם בכותרת, במידה רבה זה יכול לגרום להעצמת הסכסוך.

באיזה מובן?

אני מציע לא לפתוח את זה כאן.

אומר יותר מזה. קודם כל, ההמתנה ואי-הוודאות – אני חושבת כמה זמן לוקח להמתין לדיון בבית משפט, בכל הכבוד. כל הזמן הזה שמדברות והדיבור ובכלל, כמות הדיבור – דווקא לא מצדך בדרך כלל אלא בעיקר מצד עורכות ועורכי הדין שמתנגדים לחוק, על ההמתנה הארוכה ליחידת הסיוע - אפשר לחשוב שבית משפט – את דופקת בדלת, נכנסת, מקבלת גם כיבוד, ובית המשפט פנוי רק לך וחיכה לך שבוע – איפה היית? כל הדיבור הוא ממש מופרך.

יש אי-ודאות במצב של סכסוך במשפחה, יש אי-ודאות חמורה כשהולכים לפרק את הבית, ולא יודעות ולא יודעים איך יחיו ולא יודעים מה יהיה עם הילדות והילדים ואיך יתקיימו כלכלית. יש המון אי-ודאות. ההלך של החוק להסדר הידיינויות לא הוא שיוצר את אי-הוודאות. אם כבר, הוא מספק תחנה משמעותית, שמנמיכה דרמטית את אי-הוודאות, ומייצרת מקום לדבר עליה ולדבר עליה, ולפחות ודאי זה מה שהוא בא לעשות.

מה שעשינו כאן – לצערי, רוב הדיון היה בלעדיי, אבל בכל זאת עשיתם כאן – תיקונים קונקרטיים ספציפיים מתוך החצי שנה הראשונה. החוק הזה, בסך הכול מלאו לו שנה. אמנם הוראת שעה לשלוש שנים, אבל אין לי ספק שהוא יחוקק חיקוק קבע. אני כבר מגישה את ההצעה הפרטית שלי לזה. אני בטוחה שגם משרד המשפטים יניח את הגרסה, אבל זה זמן טוב לעשות את התיקונים, ככל שאנחנו לומדות תוך כדי עבודה ולמידה, ואדרבא. וצריך גם – שמעתי את כל הדיון שלכם ואת התיאורים על מה זמני ומה דחוף. מבחינתי, כשאני הנחתי את החוק הזה, המטרה הכי חשובה מבחינתי – להוריד את גובה הלהבות בכל הזירה המדממת הזאת של הגירושין והסכסוכים המשפחתיים האלה. חלק מהדבר זה לומר: לא דרמה, עם כל הכבוד. ייקבעו המזונות עוד שבועיים או עוד שלושה שבועות, או ייקבעו הסדרי הראייה עוד שלושה שבועות. לא יקרה שום דבר. אין באמת דרמה. הסיבה שבגללה אמא או אבא לא תראה את הילד שלה שבועיים היא בגלל הסכסוך בין בני הזוג – לא בגלל החוק. לא להתבלבל בזה. ומה שהחוק בא לעשות – כמה שיותר לצמצם את הסכסוך ולהפוך אותו להידברות.

אני מאמינה שכולנו שותפות ושותפים לתקווה שהתיקון שעשינו כעת בתקנות יסייע לעשות או להגשים את המטרה הזו של החוק. בבקשה.

אני מבקשת חידוד. אני יסכה מזרחי מלשכת הטוענים הרבניים. אני מברכת על הגישה המהותית, כדי לא ליצור אנדרלמוסיה בכל הנושא של הליכי הגירושין.

רציתי רק לבדוק את העניין של החרגת תיקים שכבר היו בהליכים קודמים - הן בבתי משפט והן בבתי הדין הרבניים, שנכון להיום, צריך לפתוח שוב הליך ליישוב סכסוך.

בכל מקרה זה לא הדיון עכשיו. אני מציעה להעלות את זה בוועדת ההיגוי בכל מקרה.

יש הוראה בתקנות בעניין הזה.

אבל אם יש בעיה ביישום – יש כמה דברים שהגיעו גם אליי, דברים שהחוק אומר אותם מפורשות - לא משנה אם בחוק עצמו או בתקנות, אבל אם יש בעיות ביישום, חד-משמעית המקום לטפל בזה, זה דרך ועדת ההיגוי.

בעצם הבקשה שנציג שלנו ייכנס לוועדת ההיגוי, לשכת הטוענים הרבניים.

תפנו את הבקשה לשרה.

המכתב בדרך.

בכל מקרה גם הגהה, אז כל הערות שיש, אפשר להעביר לוועדת ההיגוי.

אם אפשר לחדד נקודה – המטרה היא מטרה משותפת. אנחנו רוצים שהחוק יצלח. אני חושבת, כמגשרת המון-המון שנים, בעלת מרכז גישור משפחתי, שיש דברים שצריך לטפל בהם SOS. ברגע שמטפלים בדברים האלה, אפשר להגיע למטרה. בסך הכול, המטרה שלנו, שהצדדים כן יגיעו להידברות.

אין לנו ויכוח.

בנוגע לכך, אולי לחדד את הנושא של המזונות או הסדרי השהייה, זו הנקודה בדיוק שיכולה לשנות, האם ילכו למסלול ההסכמי, של ההידברות, או המסלול של בית המשפט. לכן יש לכך חשיבות יתרה.

נקודה אחרונה, לעניין מהות הבקשה, אתן דוגמה – נניח, היום את מקבלת עיקול על חשבון הבנק שלך. עיקול על החשבון ממדינת ישראל. ביום ששי בבוקר את מקבלת את העיקול. את לא יכולה להוציא כסף. במצב כזה, כשאין מהות בקשה- - -

את מתפרצת פה לדלת פתוחה של העוסקות והעוסקים בהוצאה לפועל באופן קבוע.

אני לא מתפרצת.

חלקנו מכירות את זה היטב. הנקודה ברורה.

מהות הבקשה, יש לה חשיבות כדי דווקא להפחית דווקא את המתח, ולדעת: יש פה מחלוקת, וננסה לפתור את זה בדרך הסכמית.

מצוין. עוד משהון, נועה?

אני חוזרת לתיקון התקנות שמולנו. אני רוצה לחדד: הוספנו בטופס, וגם בהוראות התקנות, שכשאדם מגיש בקשה לסעד דחוף, הוא חייב במקביל להגיש בקשה ליישוב סכסוך, אם יש לו עניינים נוספים. אני רק רוצה לחדד ולהבהיר: אם הוא לא מגיש בקשה נוספת – בגלל שנתנו לו בטופס 6 שתי אפשרויות: לכתוב אם הוא כן מגיש בקשה נוספת או לא. אם הוא כותב שהוא כן מגיש בקשה, והוא לא מגיש, מה יקרה אז? אם לא הגיש בקשה – לא קובעים לו.

ודאי. זה לשון התקנות. התקנה אומרת: הוגשו יחד.

כי הוא ממלא את זה בשני המקומות.

נועה שואלת: למה מתייחסות. כי בטופס אחד כתב שהוא כן יגיש, ואז הוא לא הגיש.

אם הוא לא הגיש בקשה פיזית או בשם בא כוחו, המזכירות לא תעשה דבר, כי היא לא קיבלה טופס. זה שני טפסים: טופס 2 וטופס 6.

ואז תהיה אי-התאמה במזכירות – יהיה להם, מצד אחד, טופס שכתוב בו: אני מגיש או מגישה- - -

אבל כתוב: אני מתכוון להגיש. זה הלשון שנוסחה.

בטופס כתוב: ידוע לי כי עליי להגיש בקשה ליישוב סכסוך. כאילו מובהר לו. אולי צריך לעשות הדגשה של זה בתוך טופס 6.

שלא נגיע למצב של האם הוגשה בקשה והלכה לאיבוד, האם לא הוגשה.

אולי אפשר להוסיף את המילה: בנוסף: ידוע לי כי לשם כך עליי להגיש בנוסף.

הייתי רושמת: בנוסף, גם.

אני חושבת שכדאי להדגיש את המשפט הזה.

האמת היא שמי שבאמת צריך לשים לב לדברים האלה, אלה ציבור עורכי הדין, כי הלקוחות לא קוראים את התקנות.

לכן אני מציעה שתשימו את זה בדגש.

חלקם. יש עורכות ועורכי דין שאינם – שלא נכליל, אבל התנהלות של חלק מעורכות ועורכי הדין בחוק הזה לא הדגישה את תום הלב בהתנהלות שלהם, ולכן לא הייתי רוצה ליצור סדקים – אני לא אומרת את זה בציניות אלא אומרת את זה ברצינות – לא הייתי רוצה פרצות שהם יוכלו לנצל. אני רוצה לוודא את זה.

הייתי מדגישה את זה בתוך הטופס, בנוסף גם, במודגש או בדרך אחרת, שאת המשפט הזה לא יוכלו לפספס. אולי אפילו לכתוב במפורש בסוגריים, שאם לא הוגשה בקשה נפרדת זה ייחשב בקשה כסעד דחוף – ננסח את זה.

לא יתקיים דיון בנושאים אחרים ונוספים.

ברור. בסדר גמור. ננסח ונעביר.

בדיוק. עוד משהו, נועה?

לא.

בבקשה.

לגבי ההודעה, טופס 3, לאחר פגישת המהות הראשונה, יש טופס, האם אתה מעוניין להמשיך – טופס 3. השאלה הנשאלת, מה קורה כשאדם לא מיוצג, ואנחנו בתחילת הליך לפעמים כן מעדיפים שיוכל אדם להגיש – הרי פגישת המהות הראשונה היא ללא נוכחות עורכי הדין. בגלל הנושא האקוטי של מרוץ הסמכויות כבר נתקלנו בהמון פניות, שצד הגיש בקשה שהוא לא מעוניין, ואז הסתיים ההליך והתחיל מרוץ הסמכויות, והצד השני לא קיבל מיחידת הסיוע את המענה. איך אפשר לתקן את זה בתקנות?

איך זה קשור לדיון בתקנות הנוכחיות?

זה לא קשור. זה שוב פנייה קלאסית לוועדת ההיגוי שצריכה לבדוק איך באמת הדברים יעבדו כמו שצריך, ואם חלף הזמן ונפתח גם בין שאר המרוץ, למרבה הצער- - -

כמו שיש בתקנות, אולי כדאי לציין שאותן הודעות – הרי יש כבר הציון של הודעות הצדדים – גם בנוגע, אחרי פגישת המהות הראשונה שיוחלט, אם הם אינם מיוצגים, שבית המשפט יעביר את ההודעה, ומכאן יתחיל מרוץ הסמכויות, כדי שלא ייווצר מצב שצד שבא להגיש, נפגע בגלל המרוץ.

זה כתוב, אבל זה לא חלק מהדיון הזה.

(היו"ר שולי מועלם-רפאלי, 10:47)

מרב מיכאלי (המחנה הציוני)

עינת, זו פנייה לוועדת ההיגוי, שתבדוק ותראה הם זה משהו ביישום או משהו שמחייב שינוי בתקנות - בכיף.

תודה. אנחנו מצביעים על השינויים בתקנות.

אמנם חלק מהדברים אמרתי בהיעדרך, אבל אומר שאני לא הייתי כאן לצערי בשבוע שעבר ושלא בטובתי בדיון שהוצגו נתונים, אבל כמובן הגיעו לידיי, ואין שמחה גדולה מההצלות הגדולות שיש ליחידת הסיוע – צריך לומר זאת – עם העבודה המדהימה שהן עושות. כולנו תקווה שהנהלת בתי המשפט תצטרף אליהן לאט אבל בטוח, אבל באמת- - -

התחילו להצטרף בשבוע שעבר. צריך לומר את זה.

עם כל הקשיים, ההשפעה היא מאוד משמחת. השפעה טובה.

בעזרת השם. בבקשה.

הבהרה קטנה. לדיון הקודם לא יכולתי להגיע לצערי – הייתי באילת, והגיעה נציגה שלא ממש מכירה לעומק את מהות החוק ואת החוק. אנחנו נמצאים במחסור של כוח אדם, ואני מבינה שהיתה פה תקלה, והדברים הובנו שלא כהלכה.

הם לא הובנו שלא כהלכה. הם נמסרו שלא כהלכה. צריך לדייק, דווקא בגלל המטען הרב שהחוק הזה נושא בקרבו - על לא עוול בקרבו בחלק מהזמן – ההצעה הכי טובה היא לדייק מאוד-מאוד במידע שנמסר בדיוני הוועדה.

תוך כדי הדיון יעקב סימס לי, וביקשתי שהנתונים יובהרו במהלך הדיון.

ואכן זה תוקן בהמשך הדיון.

אבל חשוב לי לומר שאין שום מחשבה שלילית על החוק במערכת בתי המשפט, נהפוך הוא – אנחנו רואים פה מגמה חיובית. אנחנו מקווים שגם המחקר שייעשה בהמשך יעיד על זה. הדברים הובנו אחרת ובצדק, אז זה לא כך.

תודה רבה. מי בעד תיקון התקנות? אורי בא במיוחד בשביל זה.

הצבעה

בעד התקנות – פה אחד

תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), (תיקון מס' 2), התשע"ז – 201, אושרו.

אושר פה אחד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55.