ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-06OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 252

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, ט' בכסלו התשע"ח (27 בנובמבר 2017), שעה 10:04

הכרה בתארים מתקדמים מחו"ל לעולים להמשך לימודים וכן להכרה בעבודה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

טלי פלוסקוב

יואל אדלשטיין

עודד פורר

ציפורה ויינברג - ממונה, הערכת תארים אקדמיים מחול, משרד החינוך

ורה אופיר - מרכזת הכשרה ורישוי, משרד העליה והקליטה

הדיל יונס - עוזרת ראשית מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אריאל פיקאר - כלכלן, משרד הבריאות

אייל ניצני - סגן ראש המינהל לסטודנטים עולים, משרד העלייה והקליטה

אורית קרקובר - ראש המדור לקבלת תלמידים מחו"ל, האוניברסיטה העברית

טיפאני לוי - ראש ענף הסברה וטרום עליה - צרפתית, הסוכנות היהודית

מרב אברהמי - אגף אקדמי, המועצה להשכלה גבוהה

מוניקה שמילוביץ - אגף אקדמי, המועצה להשכלה גבוהה

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות

מאיר לופיטנסקי - רכז תעסוקה, הסוכנות היהודית

רחל לוי דרומר - דוקטור, אוניברסיטת בר אילן

גילה סמון - קשרי ממשל, ארגון קעליטה - עמותות הפועלות למען עולי צרפת

אסתר בלום - קשרי ממשל, ארגון קעליטה - עמותות הפועלות למען עולי צרפת

רונן פוקסמן - רפרנט קשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"

ג'נטה ויינברג - מנהלת ארגון המהנדסים והאדריכלים עולים, חברת ועד מועצת ארגוני העולים

מירב סלע - נציגת התאחדות הסטודנטים

ולדימיר גורליקוב - נציג ארגון המהנדסים והאדריכלים עולים

אברהם שרנופולסקי - סגן יו"ר חזית הכבוד

הלנה רימון - ד"ר, המחלקה למורשת ישראל, אוניברסיטת אריאל

אהרון לסוביי - עו"ד

ויקטוריה מרטינוב - נציגה

מרינה שומונוב - רכזת מרכז בוכרה, ברית יוצאי בוכרה

אלאונורה חריזמן - נציגה

גמליאל גוטשל - מנהל מרכז מידע CNEF - מגשימי תקוותנו

יעקב זוברב - נציג

רונן פוקסמן - רפרנט קשרי ממשלה, ארגון נפש בנפש

יוליה רזניק - רפרנט קשרי ממשלה, ארגון נפש בנפש

הדסה פקל - נציגה

מיכאל סבויסקי - נציג

רומן ליידרמן - נציג

מיכאל שאינסקי - שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה)

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

הכרה בתארים מתקדמים מחו"ל לעולים להמשך לימודים וכן להכרה בעבודה

בוקר טוב לכולם. הדיון היום יתמקד בהנגשת מידע לעולים אקדמאיים המגיעים ארצה עם תארים באוניברסיטאות מפורסמות ונתקלים בקשיים בשני תחומים: 1. בתחום הכרה בתואר שני לצרכי תעסוקה. הרי ידוע שבשירות המדינה למשל תואר שני מאפשר את זירוז הקידום בדרגות. מצד שני דווח לוועדה בעבר ולחברת הכנסת טלי פלוסקוב יוזמת הדיון היום, כי גם לצרכי המשך לימודים אקדמאיים קיים קושי בהכרה בתארים מאוניברסיטאות טובות וממוסדות מוכרים בעולים.

קיבלנו גם נייר עמדה של ארגון "נפש בנפש" וידוע לי שלעולי צרפת יש בעיה דומה של אי הכרה בתארים אקדמאיים שאין להם מקביל בישראל. דנו בנושאים האלה בעבר.

אני אתן למי שהגיע ומבקש לדבר, ואני גם מבקש לומר את השם ולאיזה ארגון הם משתייכים. אני מבקש הדיון יהיה כללי ויתמקד בהנגשת המידע לעולים מבלי להתייחס למקרה ספציפי כזה או אחר שמצוי כרגע בדיון משפטי. אסור לוועדה בכנסת להתייחס למקרים כאלה. אם יש מקרה שהוא בבירור משפטי בבית המשפט, לא ניכנס לפרטים כי אנחנו לא בית משפט. לכן אני מבקש להתמקד על הנושא באופן כללי. אפשר לציין מקרים כדוגמה.

אני מברך את חברתי חברת הכנסת טלי פלוסקוב שיזמה את הדיון ואני נותן לה את רשות הדיבור. בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש, בוקר טוב לכולם. קודם כל אני רוצה להודות לך על הדיון הזה, ודנה אני יודעת עד כמה חשבנו איך נכון לעשות את הדיון הזה.

אני רוצה להגיד לכם שהעלייה הגדולה התחילה בתחילת שנות התשעים, ואם אנחנו היום ננתח את המצב איך אנחנו כמדינה קולטת עליה קיבלנו את המיליון איש, האם הצלחנו בכל מה שהיינו צריכים לעשות, הייתי נותנת כמה ציונים שליליים לצערי הרב, אדוני, ואחד מהם זה הכרה בתארים של העולים שמגיעים.

קודם כל עובדה. עובדה היא שאנחנו הפסדנו המון אנשים מושכלים. אנחנו זה המדינה. הפסדנו אותם במקצועות שהם למדנו במדינות לפני העלייה, כי לא ידענו לקבל אותם. לא צריך ללכת רחוק, אני בעלת תואר שני בפסיכולוגיה ויש לי תעודה ממשרד החינוך שאומרת שהם מכירים בתואר שני אך ורק לצורך השכר ולא מעבר לזה. זאת אומרת אם הייתי רוצה עכשיו להמשיך ללמוד או להתקדם בנושא הזה, אני לא יודעת עם מה הייתי צריכה להתמודד. מאוד מהר הבנתי שיהיה לי קשה פה עם הדבר הזה והלכתי לכיוונים אחרים. אגב, אני לא מצטערת, אבל הלכתי.

אני למדתי חמש שנים, אבל יש הרבה אנשים שלמדו עשר שנים והביאו איתם מקצועות שבאמת היו יכולים לנצל אותם לטובת המדינה ולטובת אותם האנשים ומיצוי של הפוטנציאל שיש באנשים האלה. ובגלל שהמדינה לא ידעה נכון לנתח את מה שהם הביאו, אני שוב משתמשת במילה קשה, אבל אנחנו את האנשים האלה הפסדנו. הפסדנו כמדינה. לא מעט רופאים לצורך העניין, ראינו אותם גם שומרים, מאבטחים וקופאיות בסופרים. למה? כי אנשים לא ידעו לקחת את מה שיש להם ולהוציא מזה את המקסימום. שוב, למה? כי אנחנו לא ידענו לקבל אותם.

לא ידענו להנגיש להם מידע בנושא, בשפה שהם מבינים. בעיני הדרך הייתה הפוך, היא הייתה יותר קשה ממה שהייתה צריכה להיות. לכן היום כשאנחנו עדיין ממשיכים לקלוט עליה, אם זה מארצות הברית, אם זה מצרפת ואם זה מאוקראינה ואם זה מרוסיה, לא חשוב, אני חושבת שאנחנו צריכים היום לנתח את הטעויות שעשינו בעבר, ולראות איך היום לא לחזור על אותן הטעויות אלא להיפך, לתת לאנשים האלה אפשרויות מימוש עצמי במדינה הזאת. המדינה רק תרוויח מזה. ואיך אנחנו עושים את זה נכון?

יש פה כמה אנשים שהגיעו, ובאמת ביקשתי לקיים את הדיון בעקבות הפניות של האנשים, ואני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהגיד להם שאנחנו לא נוכל כרגע לפתור את הבעיות ולהחליט מי בעל תואר כזה או אחר, אבל אני חושבת שאם אנחנו נשמע מה הם עברו כדי לממש את עצמם, אנחנו נדע איפה אנחנו יכולים לחסוך את זה בעתיד לאנשים האחרים. לכן כן הייתי מבקשת ממך לתת לאנשים, גם אם זה סיפור אישי אבל בקצרה, לראות עם מה הבנאדם מתמודד. מה באמת לא נתן לו את האופציה לקבל את התואר כפי שהוא חשב לנכון ואיך אנחנו יכולים באמת בעתיד לחסוך את המצב של אי מימוש בגלל אי הנגשה, בגלל חוסר ידע, בגלל שמישהו מנצל אותם. איך אנחנו כמדינה מנגישים להם את כל המידע בנושא.

יש כאן מישהו מהאנשים שכאן לצרכי הכרה עבודה, נכון?

מישהו שיציג לנו את המקרה שלו, שמשרד החינוך לא הכיר בתואר. הוא בא עם תואר והציג את זה למשרד החינוך, כשמשרד החינוך הוא המוסמך לבצע הערכה ולקבל ולהכיר בתואר. כשהוא הביא תואר מאוניברסיטה מוכרת והוא הציג את זה למשרד החינוך ומשרד החינוך דחה את התואר. אם יש מקרים כאלה אני רוצה שיציגו לנו. למי יש מקרה כזה? בבקשה.

אני מנהלת ארגון מהנדסים ואדריכלים עולים וגם חברת ועד של מועצת ארגוני העולים. כארגון אנחנו מקבלים, וראיתי את הפניות מהעולים שסיימו גם ב--- גם מאסטר, ספציאליסט, ומקבלים רק ממשרד החינוך תואר ראשון, למרות שיש שתי דיפלומות. מדובר לגבי עולי אוקראינה. זו בעיה מפני שאנחנו רואים בזה כחסמים, גם מבחינת הלימוד הבא, גם מבחינת התקדמות בעבודה וקבלת שכר שמגיע לאנשים בתואר שני.

יש מקרים שהעולים כבר נכנסו, למרות שזה שלוש שנים, מדובר בשלושה אנשים, נכנסו למערכת של משרדי הממשלה כעובדי מדינה ובגלל שמוכר להם רק תואר ראשון למרות שיש להם ספציאליסט, אנחנו רואים פשוט הרבה מקרים בין העולים מאוקראינה. יש עולים ממולדובה שבכלל לא מכירים בדיפלומה שלהם למרות שיש להם דיפלומה וסרטיפיקט.

את יכולה לתת לי שם של המוסד שלא הוכר פה? איפה הם למדו במולדובה?

אם צריך אני יכולה לציין כל מקרה ומקרה.

אני פשוט רוצה לדעת מה המוסד שלא הכירו בו בישראל.

הוא מהנדס אזרחי.

את יכולה להגיד שם של המוסד שהוא למד? גם אם זה ברוסית.

- - -

מה שהבנתי ממה שאמרת שאין דחיה אלא שעולה הגיע עם תואר שני וקיבל תואר ראשון.

כן. הכרה רק בתואר ראשון.

יש כאלה שהגיעו עם תואר ובכלל לא הכירו?

כן. אלה מקרים ממולדובה.

באיזה מוסד?

זה האוניברסיטה הממשלתית של מולדובה, בתחום ההנדסה האזרחית.

מה השם של המוסד?

גסודרסה - - -

משרד החינוך תרשמו את השם בבקשה.

משרד החינוך טוען שאין אקרדיטציה. אבל אצל האדם יש ביד, הוא שלח ביחד, אבל קיבל תשובה שלילית.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להוסיף משהו. אני חושבת שאני מבינה מאיפה בא כזה אי אמון בתארים. פעם הגיעו באמת לישראל הרבה תארים מזוייפים. הייתה תופעה ששמענו את זה בתקשורת וכן הלאה, אבל גם אם זה היה אנחנו לא צריכים להכליל את זה על כולם. אם היו כמה מקרים כאלה זה לא אומר שעל כולם צריך לשים X, אני חושבת שאולי כן צריך יותר לבדוק, לדוגמה לקבל, אני יודעת שעם התעודה תמיד היו נותנים לנו ציונים של כל מקצוע וכמה שעות הוא עבד. לדרוש עוד קצת מסמכים שאי אפשר לזייף. אי אפשר למחוק את הכל בגלל כמה מקרים בודדים.

מה שרציתי לציין שמשרד החינוך דורש גם דיפלומה וגם נספח ציונים, אז הכל ביחד. בלי ציונים לא מקבלים הכרה. אבל אנשים שמחזיקים דיפלומות של ברית המועצות לשעבר, הישנים אין בעיה, הם מקבלים ישר תואר שני.

יש עוד נושא שכבר דורש טיפול מיידי, זה אנשים שלמדו, ברוסית זה נקרא 'זאוצ'נה'. פה אין דבר כזה זאוצ'נה, מפני שבמסמכים רושמים למידה מרחוק או דיסטנציוני. זה לא לימודים דיסטציוניים, ואני רוצה שתבינו שזה מסלול לעובדים, מפני שמתחתנים שם בגיל 18 וגיל 20, מתחילים לימודים - - -

אז מי שלומד ככה לא מכירים בתואר שלו?

כן. יש בעיות שלא מכירים. גם במשרד החינוך, גם במשרד העבודה שזה יותר גרוע, מפני שאנשים צריכים לקבל למשל מהנדסי חשמל אחרי רישום, הם צריכים לקבל רישיון וזה גרוע מאוד לאנשים.

תודה. אני רוצה שנשמע את ארגוני העולים קודם ולאחר מכן נפנה למשרדי הממשלה. אני מבקש ממשרדי הממשלה להתאזר בסבלנות ולרשום את הנקודות לתגובה. נשמע את ויקטוריה מרטינוב.

תודה רבה לך אדוני היושב ראש. אני זוכרת את הפגישה האחרונה שלנו לפני כמה חודשים ואני גם מבקשת אישור להעביר חומר. זה לא רק תיק שלי, זה בעצם תיקים של כמה אנשים פה, יושבים אנשים עם הסיפור הזה. סיפור מאוד דרמטי. אני מבקשת להעביר לכולם את החומר.

הסיפור הזה התחיל ב-2010, כי בר אילן פרסמה בתקשורת בשפה הרוסית באופן מסיבי מאוד מודעה שיש תכנית לעולם, תכנית לכתיבת דוקטורטים על הספרות הרוסית והתרבות הרוסית, בתחום ההדרכה, באוניברסיטת בר אילן. בעקבות המודעה הזאת הגיעו הרבה אנשים כי עדיין אנשים רוצים להתקדם, אנשים רוצים בתקופה שנשארה, שמדובר דווקא על נשים לא צעירים בגילאים 40, 45 פלוס, ובמודעה הודגש שאין הגבלות לגיל. זה היה מאוד אטרקטיבי לאנשים שהרגישו שזו הדרך והפתרון. גם אני הגעתי בתור מועמדת, אני בוגרת אוניברסיטה מאוד אליטיסטית, אוניברסיטת לנינגרד, סנט פטרסבורג.

זה התואר שלך.

זה בדיוק מה שרציתי להגיד, תעודה וביד היא מחזיקה נייר עם כל הציונים והשעות.

זה תואר שני?

זה תואר שני, ואתה זוכר שהבאתי לך גם אישור ממשרד החינוך שדווקא יש הכרה מלאה בדיפלומה שלי, תזה בהצטיינות, הכל יש, ובאוניברסיטה קיבלתי טופס לדוקטורט ושילמתי עבור, אני אראה לך, הנה טופס הרשמה לדוקטורט ויש גם קבלה ששילמתי.

קיבלו אותך ללימודים עם הטופס הזה?

קיבלו אותי ללימודים. זה היה ככה, פתאום התחילו טריקים, קודם הייתי בטוחה בדיפלומה שלי כי זו אוניברסיטה ברמה לאומית, אחת האוניברסיטאות המובילות בעולם. גם הייתי בטוחה בפרופסורית, דווקא היום דיברנו שלושתנו אותו סיפור שלעולים מברית המועצות יש כבוד מיוחד לאנשי אקדמיה. כשפרופסורית אומרת שזה תואר שלישי והכל בסדר, מאמינים לה. היא הביאה אותי, גם מרינה שומנוב, גם - - - לתכנית מאוד בעייתית, זו תכנית שהפכה להיות מפורסמת ב-2013, אחרי הסיפור של יאיר לפיד, תכנית - - - והתרבות, ורק אחרי כמה שנים הבנתי שהיא דילגה על כמה שלבים מאוד חשובים שהם בעצם שלבים מחויבים, השלבים הקריטיים הקיימים בכל המסגרות של אוניברסיטאות בארץ. זה נקרא שקילת תואר וועדה לתואר שלישי שחייבת לתת תכנית איזו השלמות אני עושה. כי אני אף פעם לא הייתי נגד השלמות, וודאי, הבנתי שמה שלמדתי לפני שלושים שנה צריך להיות מעודכן.

תצטרכי לתמצת כי אנחנו בדיון בוועדה.

רק אחרי שהגשתי בתור תכנית, המנחה עזבה אותי מיד. בעזרת מנחה חדש, דווקא מאוד מוכשר, הכנתי הצעה לתואר שלישי, אמרו לי שאין לי זכות להגיש את זה כי אין לי תואר שני, אין לי כלום.

זה בדיוק מה שאמרנו עכשיו.

בחומר שהעברת עכשיו יש אישור של משרד החינוך והתרבות שמכיר בתואר שלך כתואר שני אלא אם כן כתוב שאישור זה ניתן לצורך דירוג בשכר בלבד. מה שאת אומרת שבגלל האישור הזה לא רצו להכיר לך ללימודי דוקטורט, למרות שאת אומרת שהבטיחו לך בהתחלה שאת לומדת לתואר שלישי, ובסוף אמרו זה תואר שני. זה מה שאני זוכר מהפגישה שלנו. אולי תסכמי ואני דווקא בנקודה הזאת רוצה לשאול את מ שרד החינוך.

זו נקודה מאוד חשוב וגם אמרתי תודה בפעם שעברה ואומרת גם עכשיו. קודם כל קיבלתי את הטופס להרשמה לתואר שלישי, אבל מה שהכי חשוב, אברהם, זה הכי חשוב, שהפרופסורית דילגה על תהליכים חשובים, תהליך של שקילת דיפלומה ותהליך של ועדה בתואר שלישי. התהליכים האלה מקובלים בכל אוניברסיטה אחרת. עכשיו כשאני כבר הפכתי להיות חכמה, הגעתי לאוניברסיטת תל אביב ותוך שבועיים קיבלתי - - -

הנקודה ברורה. אני רוצה בנקודה הזאת לבקש תגובה והסבר גם ממשרד החינוך וגם מנציגת אוניברסיטת בר אילן. יש לי כאן מסמכים שהגברת העבירה לכולם, אתם יכולים לראות את זה אצלכם, יש פה הכרה שלה לתואר שני למרות שכתוב לצורך דירוג שכר, אבל משרד החינוך הכיר בתעודה של תואר שני. עוד מסמכים שאני רואה פה, שהיא התבקשה להגיש בקשה ולמלא טופס לדוקטורט. יש פה טופס מאוניברסיטת בר אילן למסלול רגיל, והיא הגישה את זה. אז יש פה אישור של אוניברסיטת בר אילן "הנ"ל שילמה סך של 350 דמי פניה לתואר שלישי" עם מספר שובר. היא טוענת שגם שילמה יותר מזה, אני זוכר מהפגישה שהייתה לנו, ללימודים.

אני אסביר, זה סיפור די מסובך.

אוקיי. עכשיו נעסוק בעניין ההכרה. אני מבקש ממשרד החינוך להסביר לנו מה המשמעות של הכרה בתואר שני ולהגיד שזה רק ניתן לצורך דירוג בשכר בלבד.

ושאלה שאני שואלת, אז מה לא?

אני מנהלת אגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל במשרד החינוך.

כמה שנים את עובדת שם, ציפי?

תשע שנים. אגף להערכת תארים קם בשנת 1974 מתוקף הסכמים קיבוציים שבין מדינת ישראל לארגוני העובדים. המטרה של האגף הייתה מלכתחילה, מיומו הראשון, להכיר בתארים אקדמיים מחו"ל כדי לקלוט את העולים שהגיעו, והגיעו במהלך כל השנים, לקלוט אותם לשוק העבודה במגזר הציבורי ולתת להם שכר בהתאם לתואר שלהם. כי הרי במגזר הציבורי ישנן דרגות שכר שהולכות לפי תארים, לכן היה צריך גוף שיכיר בתארים לצרכי דירוג ושכר, וזו הסמכות שלנו ואין בלתה. זאת אומרת אנחנו אך ורק מכירים לצרכי דירוג בשכר.

אז מי מטפל בנושאים האחרים?

אף אחד.

לא. זה לא נכון. כדי להכיר לצרכים אקדמיים, זאת אומרת לצורך המשך לימודים במוסדות האקדמיים, אלה המוסדות האקדמיים בעצמם. יש להם חופש אקדמי במדינת ישראל לקבל החלטות אקדמיות על כל אדם ואדם שמגיע אליהם.

בעיני זו בעיה מאוד גדולה, סליחה. מאוד גדולה. מה זאת אומרת? איפה אנחנו במדינה? מה זאת אומרת? כל אחד יחליט מה שהוא רוצה, מה שאת אומרת לי עכשיו?

באופן עקרוני זה המצב. אני חושבת שהיה כדאי לקרוא למועצה להשכלה גבוהה כדי שהם יסבירו את זה.

לדעתי זו בעיה מאוד גדולה.

הסמכות שלנו היא רק לצרכי דירוג ושכר וההכרה שלנו היא לא הכרה אקדמית.

יש פה שתי נציגות מהמועצה להשכלה גבוהה.

דבר נוסף שאנחנו לא, זה לצרכי רישוי עיסוק. אם למשל יש תארים שדורשים גם רישוי עיסוק, ההכרה שלנו היא לא לצורך זה, אלא זה נתון בכל משרד ממשלתי לגופו. סתם לדוגמה, אדם שיש לו תואר בפסיכולוגיה, רוצה להיות פסיכולוג בישראל, צריך ללכת לרשם הפסיכולוגים במשרד הבריאות ולקבל מהם את ה - - -

זה בדיוק הבעיה שלנו. אני 27 שנה בארץ ואני לא יודעת את זה. אף אחד כאן לא יודע את מה שאת מספרת פה, אף אחד.

אני חושבת ש- - -

לא. איפה משרד הקליטה? לדוגמה, אני חושבת שאתם צריכים להנגיש את המידע הזה קודם כל, במיוחד לאנשים עם תארים שמגיעים לכאן. איך יכול להיות שאנשים לא יודעים את הדברים האלה? אני שלחתי את זה, הייתי בטוחה שזה מה שאני צריכה כדי שיכירו בתואר שלי, ואני מבינה שכל מי שכאן זה מה שהוא עשה, ומתברר שזה כלום, הנייר הזה.

הנייר הזה הוא לצורך תעודה במגזר הציבורי.

אני הבנתי, אבל זה כלום.

הנקודה ברורה. משרד החינוך אומר שהוא עושה הערכת תארים והכרה רק לצורך דירוג בשכר ולא בתחום האקדמיה. בתחום האקדמיה לכל אוניברסיטה יש אוטונומיה להחליט מה לעשות בעניין. נשמע גם את נציגת אוניברסיטת בר אילן על אותו מקרה ולאחר מכן נשמע גם מנציגי המועצה להשכלה גבוהה.

אני רוצה לברך תלמידים שנמצאים כאן איתנו, חיילים ותלמידים בפרויקט להשלמת 12 שנות לימוד בשיתוף משרד הביטחון ועירית תל אביב. אנחנו מדברים על חינוך, חינוך הוא המפתח להצלחה בחיים. אני מאחל לכם הצלחה בשירות ובלימודים שלכם, תודה שהצטרפתם.

קיבלנו את תגובת משרד החינוך ספציפית למקרה של גברת ויקטוריה לגבי אוניברסיטת בר אילן.

אם הם נתנו את האישור הזה, זה אומר שהם הכירו ואם זה סמכותם כמו שהבנתי עכשיו, לפי המסמכים שיש פה, מתברר שהם הכירו בתואר.

אני רוצה לברר לגבי המקרה שלה ולאחר מכן נפנה למועצה להשכלה גבוהה באופן כללי. נציגת אוניברסיטת בר אילן בבקשה. אנחנו רואים פה טופס של הגברת ויקטוריה שהגישה את זה למסלול רגיל, יש אישור שהיא נרשמה ושמעת מה היא אמרה, שהיא למדה ולאחר מכן נאמר לה 'למדת לתואר שני ולא לדוקטורט'. אני צודק?

ויקטוריה כמה זמן למדת?

אני למדתי שנתיים. המנחה עזבה ואני ביקשתי, כשהתרגלתי למסלול כי הוא קשה מאוד, מרינה גם יכולה להגיד את זה, מסלול 100% פילוסופיה מודרנית. אחרי שהתרגלתי, באתי לראש החוג רוני מירון, היא הייתה רק שנה לצערי ראש חוג, והיא המליצה על מנחה, חזקי שחם לתואר שלישי. זה מצחיק מאוד איך מקבלים, איך עושים את ההכרה ב- - - במרץ 2017 גברת בשם רינה לפידוס, פרופסור, שבעצם ארגנה את התכנית, כותבת ברצינות לרקטורית שיש לי תואר מרוסיה בתחום שפה וספרות רוסית. חבר'ה, בדיפלומה שלי, בכל המסמכים של האוניברסיטה כתוב שהתואר שלי הוא בתחום אחר, בתחום עיתונות. מדוע זה נעשה? כדי להוכיח שהתחום הזה לא מתאים לתכנית, ואין לי שום זכות לעשות דוקטורט.

טוב. הבנתי. בטופס אנחנו רואים בקשה להתקבל כתלמיד ללימודי תואר שלישי ובסוגריים דוקטור לפילוסופיה PHD. יש למלא בשני העתקים. היא מילאה, קיבלתם את הבקשה והיא שילמה דמי רישום. כפי שהיא טענה, היא למדה שנתיים. אנחנו רוצים לדעת אם התואר שלה לא היה שווה, למה התקבלה מלכתחילה לדוקטורט.

תודה רבה כבוד היושב ראש, חברת הכנסת. אני המזכירה האקדמית של אוניברסיטת בר אילן מזה שלוש שנים. אני רוצה לומר שבאוניברסיטת בר אילן הליך ההכרה בתארים מחו"ל הוא מאוד מאוד מסודר, אנחנו בודקים את המוסד לפי רשימות מקובלות בעולם, קיימות רשימות של אונסק"ו שמקובלות בעולם של מוסדות, אנחנו בודקים את המוסד ממנו הגיע הבוגר, אנחנו בודקים באופן מאוד יסודי את הקורסים, את הציונים, הכל נעשה במזכירות האקדמית ובוועדה ללימודים מתקדמים.

ההליך מאוד מסודר ומאוד מובנה, והעובדה שיש לנו סטודנטים רבים שמגיעים ומתקבלים ולומדים, ואני מוכרחה לומר שבכל תקופתי כמזכיר אקדמי, לא נתקלתי באיזו שהיא בעיה או פניה למעט הפניה של הגברת כאן, שיש בעיה בהליך הקבלה.

ושוב, ההליך הוא מסודר. הוא לא עובר דרך אישיות מסוימת, הוא עובר באופן מסודר, בית ספר ללימודים מתקדמים ומזכירות אקדמית. כך שמבחינת המוסד אנחנו מתנהלים באופן מאוד מסודר, אנחנו מאוד שמחים לקבל את הבוגרים מחו"ל, בדרך כלל הם מעשירים את המוסד, הם מביאים איתם הרבה מאוד ידע עשיר ורחב מעולמות אחרים ואני חושבת שזה טוב לנו וטוב למדינה.

קיימות תכניות מסוימות כמו התכנית בפרשנות לתרבות, שבגלל שהיא תכנית מיוחדת שהיא רב תחומית, היא מחייבת הליך הכשרה לפני קבלה לדוקטורט ולכל אחד, לא חשוב מאיזו השכלה הוא מגיע, מכיוון שזה לא תואר שקיים כזה תואר ראשון, זה תואר שני ושלישי, קיים הליך מסודר לקבלה לתואר שלישי והוא מחייב עבודה קודמת שמשיקה לנושאים של תואר שני.

השלמה?

ספציפית אני מבקשת לא לדון כרגע במקרה הפרטי מכיוון שהגברת פנתה כבר לאוניברסיטת בר אילן, הנושא נמצא תחת דיון. אתם פניתם, העברתם חומרים, קיבלתם תשובות, יש תכתובת ואני חושבת שאין זה מן הראוי כרגע, כשהנושא נמצא בהליך - - -

אבל הנושא לא בבית משפט?

לא.

אם זה לא בבית משפט אנחנו - - -

עדיין, עם זאת אנחנו בהחלט מצויים בהליך מגעים ואני חושבת שאין זה מן המקום פה להכנס באמצע בהליך הזה, גם אם זה - - - הייתה פניה של עורך דין, הנושא מטופל באוניברסיטת בר אילן ונעשו מגעים לשני הכיוונים, ואני חושבת שזה - - -

את אומרת שהייתה פניה דרך עורך דין. אבל אני מבין שהנושא לא בדיון בבית משפט.

אבל עדיין אנחנו מצויים במגעים. הנה, הגברת קיבלה - - -

אם זה לא בדיון בבית משפט, אנחנו רוצים הסבר.

עדיין, הגברת קיבלה מכתב, היא ציטטה ממכתב, ואנחנו כרגע במגעים עם הגברת ואני חושבת שאין זה מן הראוי לקיים פה דיון על נושא שכרגע בהליך.

אז בואי ניקח נושא אחר. יש פה גברת עם מקרה דומה.

מה אתה רוצה לשאול? תציג את עצמך.

אני עורך הדין של הגברת ויקטוריה. אתם מתנהלים עכשיו במגעים. כבוד היושב ראש, תודה רבה שאני פה, היום 20 שנה שאני בארץ.

מזל טוב. אחרי 20 שנה להגיע לכנסת.

מכיוון שאתה עורך דין, היא אמרה לנו שהנושא בדיון ואתם במשא ומתן.

לא, אנחנו לא במשא ומתן. 4 חודשים אנחנו מצפים לתשובה מהאוניברסיטה ועדיין לא קיבלנו. כל המסמכים שויקטוריה הציגה פה זה תשובות לעיתונות. זה לא תשובות אליה. מישהו כל הזמן מטעם האוניברסיטה נותן תשובה לעיתון כזה או לעיתון אחר. אני לא רואה כרגע שהאוניברסיטה מנהלת איתנו שום משא ומתן.

אני רוצה לשאול את הגברת ויקטוריה. שמעת את דבריה של נציגת האוניברסיטה, שהנושא נמצא בהידברות. האם את מאשרת שאכן זה כך?

אני כן מסכימה שאוניברסיטת בר אילן קיימים תהליכים שחייבים להיות בכל האוניברסיטאות בארץ.

לא, אני שואל על המקרה שלך.

אני לא קיבלתי שום דבר, וגם לא עורך הדין שלי. לא קיבלנו שום דבר, שום מכתב רשמי. לפני יומיים עיתון וסטי, העיתון המוביל בשפה הרוסית, מידיעות אחרות, שלח בקשה לתגובה. לא, אין הידברות.

אני רוצה רק תשובה לשאלה.

אין הידברות. חד משמעי.

אז איך את רואה את ההידברות? באיזו צורה?

קיבלנו פניה, הנושא נדון באוניברסיטה והיו תשובות, היו תגובות ויהיו תגובות.

שאלה לי אליך. את לא חושבת שזה שהגברת שאתם מטפלים בה לא יודעת על התהליכים האלה, זה בסדר? אם היא אומרת שארבעה חודשים אין קשר איתכם ואין תשובות, זה בסדר? זה תהליכים?

ההליך הזה נמשך הרבה יותר מארבעה חודשים.

למה? זאת השאלה. למה.

ההליך הזה יקבל תשובה מסודרת.

מתי?

בזמן הקרוב.

אני רוצה לדעת מתי זה בזמן הקרוב.

אני רוצה להגיד עוד דבר אחד.

חכה. אנחנו רוצים להגיע לאיזה שהוא כיוון. הגברת אומרת שהנושא נמצא בדיון האוניברסיטה בהליך הידברות והם יתנו תשובה בעניין בקרוב. נכון?

אדוני הייתי מציעה להגביל אותם בזמן. מה זה בזמן הקרוב? זה יכול להיות בשנה הקרובה גם.

הליכים נמשכים, גם במערכות המשפט, הליכים נמשכים. יש לדון, יש לבחון, יש ללמוד את החומר, יש מערכות שונות באוניברסיטה - - -

רגע, אז יש או אין משפט? אומרים שאין משפט?

לא, לא אמרתי שיש משפט. אמרתי שהליכים כאלה במערכות גדולות נמשכים לעתים - - -

מה זה 'בקרוב'? אמרת שבקרוב תתנו תשובה.

אני לא יכולה לומר - - -

אדוני, זה לא מקובל עליי.

אנחנו נקבל החלטה לחייב אתכם. אני חושב שיש גבול לכל דבר. אנחנו לא מתערבים באוטונומיה שלכם לקבוע מבחינת הערכה אקדמית, אבל יש פה משהו לא כל כך תקין, אם קיבלתם אותה וראיתם שהיא מתאימה למסלול הזה, והיא למדה שנתיים, אתם צריכים לתת תשובה בנושא הזה.

התשובה תינתן על פי קריטריונים אקדמיים מסודרים.

מתי? שבועיים? חודש?

תרשה לנו בבקשה את הזכות ואת האוטונומיה לתהליכים הפנימיים שלנו.

אני רוצה להפנות את תשומת ליבך למכתב שיצא לא מזמן, ב-3.5.2017, תשובה לחבר הכנסת עודד פורר, כנראה שהוא גם ניסה לטפל בזה. "טענותיה של הגברת מרטינוב אינן מדויקות. היא התקבלה לתואר שני וכל ההתכתבויות עמה מעידות על כך". אבל כאן מדובר על תואר שלישי. גם כאן הוא אומר דברים מלא מדויקים, אני מצטערת.

אני חוזרת ואומרת, אני מבקשת לא לדון כאן בפורום הזה מכיוון שההליך נמצא בדיון. אני לא אתייחס ספציפית לנושא, אני חוזרת ואומרת שהכל ייבחן על פי קריטריונים ואמות מידה אקדמיות מקובלות ובאינסטנציות הפנימיות המקובלות שלנו.

הבנתי. בואו נתקדם. לא ניתקע בנושא אחד. הנושא ברור, אנחנו נתייחס לכך בסיכום שלנו בהחלטת הוועדה. אני רוצה לשמוע עוד מקרה.

אני יכולה לספר שהגעתי בדיוק לתכנית דומה לפי מודעה שהייתה בעיתון בשפה הרוסית, אותה תכנית. כאן היה כתוב שאנשים דוברי רוסית מוזמנים לאוניברסיטת בר אילן ללמוד לתואר שלישי, לקבל דוקטורט. כשראיתי את המודעה הזאת מאוד שמחתי ובאמת התקשרתי, דיברתי עם הפרופסורית דוברת רוסית ושאלתי אם אני באמת יכולה לסמוך עליה, 'כן, אני מייצגת את אוניברסיטת בר אילן'. כשאני שומעת 'אוניברסיטת בר אילן' אני מאמינה.

את מילאת את הבקשה ועל פי המודעה, כמו הגברת ויקטוריה.

בדיוק. וזה לא רק אני. נורא חבל שאוניברסיטת בר אילן אומרת שזה מקרה יחיד. זה לא מקרה יחיד.

מי הוציא את המודעה הזאת לעתונות? האוניברסיטה?

אוניברסיטת בר אילן הוציאה את המודעה הזאת בעיתונות הרוסית, שדוברי רוסית מוזמנים. אני לא לבד, ואנחנו לא שתיים ולא שלושה, אנחנו הרבה יותר אנשים שהגיעו לתכנית הזאת וחלבו אותנו, הוציאו מאיתנו עשרות אלפי שקלים ולא נתנו לנו כלום בסוף.

אני חוזרת ואומרת, מכיוון שהנושאים האלה הם בדיון כרגע, אני חושבת שאין זה מן הראוי ולא לכבודה של הוועדה לדון במקרים הפרטניים. כמו שאמרתי, אני חושבת שאוניברסיטת בר אילן - - -

גברתי, אנחנו עושים את עבודתנו במסגרת המנדט שלנו, אל תדאגי לזה. אנחנו יודעים להפריד בין הדברים.

מצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב חבר הוועדה. אתם הוצאתם את המודעה, המודעה לפנינו, בשפה הרוסית.

שוב, אני חוזרת, ספציפית לנושא הזה אנחנו נתייחס באופן מסודר. אין זה נכון לבחון את התהליך שנמצא באמצעו.

תפקידנו להקשיב ולשמוע את העולים החדשים שנפגעו מהתהליך, אנחנו נתייחס לכך בסיכום שלנו.

שוב, ברגע שאתה אומר 'נפגעים', אתה כבר שם כותרת מסוימת.

הם הגישו.

אתה יודע, הרבה אנשים מרגישים נפגעים וצריך לבחון את הנושא באופן מסודר.

הם שילמו כסף והשקיעו מזמנם גם.

אפשר לשאול כמה כסף הם שילמו?

במשך שש שנים, כמעט שבע שנים, כל שנה קיבלתי הזמנה לשלם, לפחות 50,000 שקלים. אבל לא זה מה שפוגע.

50,000 שילמת ולא קיבלת תואר?

כן. כלום. וזה לא מה שפוגע.

כמה שנים למדת?

כמעט שבע שנים. שנתיים ראשונות לא עבדתי, הייתי צריכה לקחת הלוואות כדי ללמוד.

בסוף איזה תואר קיבלת?

אני חושבת שלא מתאים לנהל את הדיון באופן הזה.

זה כבר רמאות.

באקדמיה יש - - -

מותר להם להגיד מה הם עברו ואנחנו רוצים לשמוע אותם ולפתור את הבעיות האלה. מותר להם להגיד. אנחנו כן רוצים לשמוע מה קורה במדינה שלנו עם התארים, לשם כך התכנסנו כאן. תסתכלי, הגברת כמעט, הבכי פה עומד לה. אני מתארת לעצמי מה היא עברה. 50,000 שקל שבע שנים לשלם, ולעבוד וללמוד, ולא לקבל את מה שמגיע לה?

טוב. אנחנו מבינים את המקרים האלה.

לא, יש עוד אחד. יש עוד מקרים.

אנחנו נשמע עוד מקרים וגם מהארגונים האחרים. הזמן שלנו מוגבל. נשמע את המקרה השלישי ולאחר מכן אני רוצה לשמוע את נציג נפש בנפש וגם נציג קעליטה, והארגונים האחרים.

אני עיתונאית, עורכת שני אתרי אינטרנט. אני גם כן, אמנם היה לי יותר מזל ולא המשכתי בתכנית הזאת, אבל גם ראיתי את המודעה הזאת ורציתי לעשות תואר שלישי, וגם כן הלכתי וגם הייתי בשיחות עם רינה לפידוס שארגנה את כל הסיפור הזה, והיא שכנעה אותי שזה בסדר, שזה תואר שלישי עם כל ה- - - כשאני קיבלתי את הנייר שהיה כתוב, נראה לי 15 קורסים שאני צריכה להשלים לתואר שני ויש לי תואר שני, גם היו לי נסיבות משפחתיות שלא המשכתי עם זה. אבל העניין פה שבמקום לעזור לעולים חדשים לקבל תואר שלישי, מציבים להם תנאים כאלה שפשוט אי אפשר לעמוד בהם.

לך לצורך העניין היא אמרה שאת צריכה לעשות קורסי השלמה כדי לסיים תואר שני ורק אחר כך להתחיל תואר שלישי. פה זה קצת שונה.

עד שאתה מגיע בכלל לתואר שלישי, אני חושבת שאתה צריך 15 קורסים, פלוס קורסים ביהדות שיש בבר אילן. זה היה מספר מטורף. ובשנתיים.

כמה שנים למדת לפני?

למדתי חמש שנים וחצי. באוניברסיטת אוראל, פקולטה לעיתונאות. ואחרי מוסקבה וסנט פטרסבורג, זו אוניברסיטה ברמה מאוד גבוהה. באתי לפה, וכמובן שיש לי את האישור הזה לצורך שכר, שיש לי תואר שני. בדקתי לא רק בבר אילן, גם בתל אביב ובבאר שבע ובחיפה, לא מכירים בתואר השני שלי.

אני רוצה לשמוע את נציגת ארגון קעליטה, הגברת אסתר בלום, בנושא העולים מצרפת.

אנחנו יושבים בהידברות עם האגף להכרת תארים, ואנחנו מודים על שיתוף הפעולה שקיים ועל העברת המידע. התחלתם בזה ודיברתם על הנגשת המידע. בקרב העולים מצרפת כמעט ואין הנגשת מידע, אנשים לא מבינים למה הם צריכים לעשות את הדבר הזה, הם חושבים שבעצם יכירו להם בתארים המפוארים מצרפת, ונתקלים לאורך הקריירה שלהם שפתאום הם מתבקשים לעשות את ההכרה, הם גם לא יודעים את החשיבות, בנוסף ללימודים, בנוסף להכרה בשכר, יש גם את העניין של האבטלה, ואנחנו שוכחים להזכיר את זה אבל לצערנו הרבה מהעולים מגיעים בסופו של דבר ללשכת התעסוקה כדי לחתום, וכאשר הם חותמים ואין להם אישור שבעצם התואר שלהם שווה תואר ראשון או שני, הם לא רשאים לחתום בלשכת התעסוקה לאקדמאים והם נשלחים לתעסוקה כללית, ואנשים לא יודעים ונשלחים לעבודות מזדמנות שאנחנו מכירים את זה. לכן העניין של הנגשת המידע.

מעבר להנגשת המידע, נעשה מאמץ רב מאוד במשרד הקליטה לגבי מקצועות הרישוי, לעזור לעולים החדשים במימון של תרגום. לכלל העולים שיש להם תארים, זה עדיין לא קיים לצערנו, וכתוצאה מכך העולים מצרפת, וכשביקשנו נתונים, יש מספר מועט מאוד, בודדים בשנה, עשרות אולי, שמגישים את הבקשות להכרת התארים במשרד החינוך משנה לשנה. אחר כך האנשים האלה מגיעים אלינו ואנחנו עוברים לנוהל מזורז, שאנחנו מודים למשרד החינוך שהקים את הנוהל הזה ויצר את הערוץ הזה, כי אנשים פתאום מגיעים ואומרים 'רגע, אבל אני כן רוצה להגיש מועמדות למכרז כזה או אחר אבל אומרים לי שהתואר השני מצרפת לא מוכר פה ואני צריך לעשות איזה תהליך. מה התהליך שאני צריך לעשות, יש לי מעט מאוד זמן'. ואז מתחילה הריצה. אני עזרתי בלא מעט מקרים שאמרתי להם שיש באמת נוהל מזורז, והם יכולים לבקש מכתב מהמעסיק הפוטנציאלי שלהם שיפנה ואז המשרד מטפל בזה מהר מאוד. אבל למה להגיע למצבים האלה ולמה אנחנו מכירים אנשים שנמצאים הרבה מאוד שנים בארץ ולא עושים את ההכרה בתארים, הם לא עושים את זה. פתאום מגיעים ואומרים 'תראי, יש לי עכשיו הזדמנות לעבוד ברשות, יש לי עכשיו הזדמנות לעבוד פה ויש מכרז שמתפנה ואף פעם לא עשיתי את הדבר הזה, כי אף פעם לא היה לי את הכסף הזה'. אז אנחנו יודעים שזה כסף חד פעמי ושזה נחשב לכל החיים, אנחנו בטוחים שיכול להיות מצב יצירתי בין משרד הקליטה לבין משרד החינוך בו נוכל למצוא את הפתרון לאנשים שאין להם את האלפים האלה כדי לבוא ולתרגם את המסמכים שבסופו של דבר יוכלו לעשות וידעו שהדבר הזה קיים. זה מאוד חשוב לנו בראש ובראשונה.

דבר שני, אנחנו בעצם כפי שאמרתי נמצאים בתהליך של הידברות ובאמת ציפי פתחה לנו את הדלת. אחת השאלות שאני אשאל אולי למל"ג ולאחרים שנמצאים כאן, במשרד החינוך כיום באגף להערכת תארים לא מכירים בתואר ראשון ואחר כך תואר שני, אם הוא בעצם מבוסס על BTS, שזה בעצם תואר הנדסאים. בארץ בשנים האחרונות יש אפשרות לישראלים להגיע לתואר הראשון אחרי שסיימו תעודה של הנדסאים. תמיד נאמר לנו שאנחנו משווים בין ישראל לבין חו"ל ומדינת ישראל נותנת את השקילה לפי תארים שקיימים בארץ. אם המסלול קיים בארץ – ובשנים האחרונות הוא מתפתח – למה לגבי צרפת זה לא מוכר? יש לנו על השולחן וגם ציפי אמרה שהיא מוכנה לבדוק – אבל מה שלא יהיה, כיום זה לא מוכר, אנשים שלא למדו רק תואר ראשון אלא תואר ראשון ושני על בסיס ההנדסאי שעשו בתחילת דרכם. אז בגיל 18 החליטו ללכת ללמוד הנדסאים, למדו שנתיים, אחר כך התקבלו לאוניברסיטה, סיימו תואר ראשון, סיימו תואר שני, ומוכרים, התואר שלהם מוכר, אבל בארץ הם חוזרים לבגרות בעצם.

אחורה.

זה הרבה יותר מאחורה. במקרים מסוימים יש הכרה של תואר ראשון, כי באמת האגף עושה הכרה של השנים שנלמדו באוניברסיטה. בכל זאת אני אשמח שתהיה התייחסות של המל"ג לנושא.

שאלה כללית בעקבות השיחות, אני שואלת את ציפי והאגף מה בעצם כיום המקום של ישראל בהסכמי בולוניה. את כנציגת אונסק"ו, איפה החלק שלנו נמצא בשולחן מסביב לדברים? כי מתקדמים שם דברים מאוד מעניינים וכמובן שחשוב שישראל תהיה במקום החיובי הזה.

תודה. אני רוצה לשאול את נציג הסוכנות מר מאיר לופטינסקי, אתם מכירים את המציאות במשרד החינוך. האם אתם מסבירים לעולים החדשים לפני שהם מחליטים לעלות? בהכנה לעליה?

תודה על ההזדמנות, ותודה לך אדוני היושב ראש. אני חייב לציין, דיברנו פה ושמענו כמה פעמים את המילים הנגשת מידע, זה מושג שחוזר על עצמו כמה פעמים. אני חייב לתקן ולהבהיר כמה נקודות. קיים הנגשת מידע.

הם יודעים שתואר שני יקבל רק תואר ראשון?

תן לי לפרט. צר לי ממש וכואב לי לשמוע מה שחברת הכנסת אמרה, שבתקופה שלך בוודאי לא הייתה הנגשה. היום קיימת הנגשה בכל השפות, למעט פורטוגזית שאנחנו עדיין מנסים לפתור את הבעיה הזאת. אני חייב לציין לשבח את שיתוף הפעולה בין משרד הקליטה, משרד החינוך והסוכנות היהודית לגבי הנגשת המידע. זה קיים בכל השפות, בכל המקצועות. צר לי לשמוע לגבי עולי צרפת, קיימים ארבעה סעיפים באתר של משרד החינוך, איך נעשית הפרוצדורה.

אכן הכל מתורגם באתר. הכל מתורגם לצרפתית באתר.

כן. יש בעיה, אני מבין, אנחנו מודעים לכך היטב שיש בעיה שהעולה פחות רוצה לקרוא אלא הוא גם מבקש לקבל את זה. אנחנו מבינים את העובדה הזאת. לגבי הנגשת המידע, היא קיימת.

באיזו צורה, אתה יכול לתת לנו דוגמאות?

כל המקצועות. לגבי האגף, האגף מתאר את כל התהליך של הכרת התעודות.

איפה מתאר? רק באינטרנט?

יש באינטרנט, ובמשרד הקליטה יש להם גם באותה שפה, וגם לנו בכל השפות. צרפתית, רוסית.

באינטרנט. כלומר למי שאין אינטרנט לא רואה את זה.

או, מה שאת אומרת יפה, אבל למשל כאשר עולה פונה אלינו לפתוח תיק קליטה הוא מקבל לינק שמקשר אותו גם למשרד הקליטה, גם למשרד החינוך. אם אין לו בבית הוא יכול בכל מקום אחר ללכת ולפתוח ולראות את כל המידע, כי המידע היום פתוח לכולם. אז מי שאומר שלא קיים, זו טעות.

לא, לא אמרתי שלא קיים.

לא, לא אמרתי שאת.

זה אכן קיים, ואני מברכת על כך, ואנחנו גם משתמשים בקישורים. האתר קיים בצרפתית.

אני גם חייב להגיד, מי שמכיר אותי יודע שאני גם יודע להביע ביקורת, אבל אנחנו חייבים דווקא להגיד שבתקופה האחרונה אנחנו רואים התקדמות מאוד משמעותית לכל מה שקשור לגבי הכרה שלא הייתה קודם, אני ידעתי להביע גם ביקורת לידידתי לעבודה, אבל היום קיימת התקדמות טובה מאוד.

נקודה אחת חשובה, לחדד מה שאסתר אמרה קודם לגבי הכסף שצריכים לשלם לגבי התעודות, זו כן נקודה רגישה וכואבת.

עבור מה צריך לשלם כסף?

על התרגומים. מי שמגיש הכרה בתעודות לצורך שכר במשרד החינוך, אם זה לא בשפה הרוסית ואם לא בשפה האנגלית, הוא חייב לתרגם לשפה העברית. לכן יוצאי צרפת, יוצאי אמריקה הלטינית, פורטוגזית ושפות אחרות, נדרשים לתרגם את זה לשפה העברית ולשלם. היה ומדובר וזה מקצוע לא לרישוי, הוא משלם מכיסו ואין לו החזר, ופה יש בעיה גדולה.

מצטרף אלינו חבר הכנסת עודד פורר. ציינו גם את השם שלך לגבי מכתב שפנתה אליך הגברת ויקטוריה בעניין התארים שלה.

יש לי שאלה אליו. משרד הקליטה לא מממן את התרגום?

הוא מממן אך ורק למקצועות רישוי. למשל כלכלה, זה לא מקצוע רישוי, הוא צריך לתרגם. אם התעודה שלו בצרפתית הוא מחוייב לשלם, וזו בעיה.

גם כשאתה הולך לוועדה להכרה בתארים במשרד החינוך? מה אומרת החלטת הממשלה שהעברנו בזמנו?

מקצועות רישוי.

מקצועות רישוי. ואם אתה זוכר היטב, העליתי את הנקודה הכואבת הזאת, זה פשוט אפלייה.

יש פה נציג של משרד החינוך? כי בזמנו בדיון משרד החינוך אמר שהוא מתרגם את הנושא של התעודות שקשורות אצלו, ההכרה בתארים, הוא אמר שבהכרה בתארים אין בעיה. בזמנו כשהייתה עליה גדולה ממדינות ברית המועצות לשעבר, תירגמו.

לרוסית ואנגלית זה קיים.

הוא אמר שברוסית ואנגלית זה קיים. הבעיה היא צרפתית ועוד - - -

צרפתית וספרדית. מה הבעיה? בואו, כמה עולים מהונגריה יש וכמה עולים מצרפת, זה לא בדיוק באותו היקף.

נציגת משרד החינוך, את יכולה להסביר לנו? עולה חדש שמגיע עם תואר שני, הוא השקיע שנים שם ואתם אומרים לו שזה לא שווה, ניתן לך תואר ראשון. למה עושים את זה? אני יכול להבין את השיקולים של האוניברסיטאות בתחום האקדמיה, אבל מה ההיגיון כשזה לצורך תעסוקה?

אני אסביר. אנחנו מעריכים תארים אקדמיים מחו"ל בהשוואה לתארים אקדמיים ישראליים. כדי שיהיה שוויון בין מקבלי תארים ישראליים לבין מקבלי תארים מחו"ל, כמובן לצרכי דירוג ושכר.

את אומרת רמת השכלה, רמת חינוך של צרפת היא נמוכה מרמת ההשכלה של ישראל?

זה בדיוק השאלה שרציתי לשאול.

לא, לא סיימתי.

זה היה נשמע ממש כך.

התחלתי להסביר את הבסיס. לכן אנחנו למעשה מעריכים תארים על פי כללים. יש לנו כללים מסודרים שמפורסמים באתר האינטרנט ואנחנו מעריכים תארים לפיהם.

תני לנו דוגמה, שעות לימוד, מה למשל?

למשל הכללים שלנו אומרים שכדי להעריך תואר ראשון צריך א. שהמוסד האקדמי מעניק התואר יהיה מוסד מוכר בארצות. התנאי השני אומר שלפחות צריכות להיות שם שלוש שנות לימודים מלאות, שישה סמסטרים אקדמיים מלאים, כמובן כשמדובר בתואר ראשון מארץ המוצא. יש גם חלקים ויש כללים שנוגעים ללימודים הקודמים. במידה ואדם קיבל פטור על לימודים קודמים, יש בכללים התייחסות לנושא הזה. אם אדם קיבל פטור מלימודים קודמים, אם הלימודים שלו הם לימודים אקדמיים מלאים, שישה סמסטרים מלאים לפחות וכולי, אין שום בעיה להכיר להם בתואר ראשון. אבל אם חלק מהלימודים של התואר מורכבים מלימודים לא אקדמיים, כמו ה-BTS שאסתר דיברה עליהם, כי BTS אלה לא לימודים אקדמיים, גם בצרפת זה לא לימודים אקדמיים, יש לנו הגבלה בכללים עד כמה ניתן להכיר בלימודים כאלה במסגרת התואר הראשון. יש הגבלה בכללים ויש תנאים מצטברים להגבלה הזאת. למה? כי מאחר ואנחנו משווים לתארים ישראליים, אנחנו למעשה לוקחים את מה שהמל"ג הנחתה את המוסדות הישראליים בארץ ומשתמשים באותו הכלל גם על תארים מחו"ל.

בארץ אפשר להכיר עד 25% בלימודים לא אקדמיים לתואר ראשון. אם זה עובר את ה-25% בהרבה – אם זה בקצת אנחנו עוד בסדר – אבל אם זה עובר בצורה משמעותית את ה-25% אנחנו כבר לא יכולים להכיר. וזאת הסיבה של הנושא של ה-BTS, מה שקורה עם זה שמתוך שלוש שנות לימודים לתואר ראשון בצרפת, שנתיים שלמות הם BTS, ולמעשה הלימודים האקדמיים הם של שנה אחת בלבד, מתוך שלוש. דבר כזה אין בישראל. אין תואר אקדמי כזה שמורכב בצורה כזאת. לכן זה לא שווה ערך לתואר ישראלי. במידה ואותו אחד יש לו גם תואר שני, אנחנו יכולים לחבר לו את הלימודים של התואר השני פלוס השנה של התואר הראשון, ולתת תואר ראשון. אז אפשר לתת משהו.

איך קנדה מכירה בתארים האלה? יש מדינות אחרות הרי שגם אצלם יש מהגרים ממדינות דומות. מה קורה לצרפתי שמהגר מצרפת לקנדה ומבקש שיכירו לו בתארים?

אתה שואל אותי?

כן.

אני לא יודעת להגיד לך, לא יכולה להגיד לך על כל מדינה ומדינה.

תראו, הרי קנדה היא לא איזו מדינת עולם שלישי - - -

עודד, אני רוצה לעדכן אותך. משרד החינוך רק לגבי שכר. הוא נותן הכרה רק לצרכי שכר אבל כל מוסד מחליט במה להכיר ומה לא.

חשוב להבהיר, כשאתה מתמודד במכרזים, נניח שאני ספק חיצוני של המדינה ואני מתמודד במכרז ואני מציג עכשיו תעודות של אחד היועצים שלי, אני צריך להראות שהתעודה מוכרת על ידי אגף להערכת תארים של משרד החינוך.

נכון.

אז זו לא מדיניות גורפת, אלא מה שאת אומרת שאתם בודקים לגופו של עניין.

בוודאי.

אם הבנאדם הגיע מאוניברסיטה מוכרת ועשה לימודים אקדמאיים, לפי מה שדרוש פה בישראל אתם מכירים בתואר שני שלו. מה שמוריד, ברגע שאתם רואים שהוא לא השלים את הלימודים האקדמאיים כפי שדרוש בישראל. גם מבחינת השנים וגם מבחינת תוכן הלימודים?

נכון. מבחינת הרכב הלימודים ומבחינת היקף השנים והשעות ונקודות הזכות.

אוקיי. אני פונה עכשיו למועצה להשכלה גבוהה. פה כולם אומרים שההוראות מתקבלות מהמועצה להשכלה גבוהה, גם לאוניברסיטאות, נכון?

בארץ.

אני מדבר בארץ. קליטת עלייה זו משימה לאומית שכולם רואים את שילובם של העולים. אחד הדברים לקידום שילובם זה באמת לשלבם באקדמיה ובתעסוקה. השאלה למה כל כך מקשים ואתם נותנים הוראות - - -

לא, מל"ג קודם כל מכירה אך ורק בתארים ישראליים. מי שעושה שקילות בתארים זרים זה תפקידו של משרד החינוך. מל"ג מתוקף החוק מכירה אך ורק בתואר ישראלי. השאלה ששאלה אסתר לגבי לימודי הנדסאים, אמרה ציפי נכון שהמל"ג מכירה בארץ, ההנחיה שלה היא להעניק פטור של עד 30 נקודות זכות מתוך תואר של 120 נקודות זכות לגבי לימודים קודמים, ואם מדובר בתואר הנדסי שהוא 160 נקודות זכות, הפטור האפשרי המקסימלי הוא עד 40 נקודות זכות, זאת אומרת מקסימום רבע מהתואר. אלה ההנחיות בישראל למוסדות הישראליים.

אתם עשיתם השוואה בינלאומית לגבי מדינות דומות? מה קורה אם אני הולך עכשיו לאוניברסיטה בקנדה? יש אוניברסיטאות טובות בטורונטו. אם אני בא עם התואר שלי מצרפת ורוצה ללמוד בטורונטו, מה קורה לי אז?

אנחנו לא בודקים משום שמי שמכיר בסופו של דבר בפועל בתואר כזה או אחר, אלה המוסדות להשכלה גבוהה עצמם.

לא, מבחינתם מה הם התנאים.

התנאים בארץ.

בסדר, אני שואל האם התנאים בארץ הולמים תנאים דומים במדינות אחרות בעולם.

לא עשינו השוואה.

אני חושב ששווה לבדוק, בוודאי שאנחנו מדינה שמהגרים אליה הרבה, מצרפת, מאנגליה, מרוסיה, מאוקראינה, ממדינות נוספות, שווה לראות איך מדינות אחרות שגם הן מדינות הגירה, וגם קנדה היא מדינת הגירה. קנדה משום מה מבינה את האינטרס שיש לה בזה שיבואו אליה המהגרים, אגב, גם היהודים הצרפתים מחוזרים על ידי הקנדים לבוא לקנדה. אז כשהם מקבלים תנאים יותר טובים באוניברסיטאות ובהכרה בתארים שלהם בקנדה לעומת ישראל, אז ממה נפשך? הם יגידו 'בסדר, נלך לקנדה'.

הפטור מלימודים לא אקדמיים הוחל דרך אגב לא רק לגבי הנדסאים אלא פטור כללי אפשר לקבל עד 30 נקודות זכות מלימודים לא אקדמיים כלשהם. אבל לגבי הנדסאים הבדיקה נעשתה אל מול רמת לימודי ההנדסאות במדינת ישראל.

תעשו בדיקה השוואתית לעולם. היום העולם הרבה יותר פתוח. אנשים עושים דוקטורטים בחו"ל, אנשים לומדים בחו"ל, עושים חלק מהתארים שלהם ככה וחלק מהתארים שלהם ככה. גם המל"ג בישראל שהוא נהדר ונפלא, ואני לא אומר בציניות, גם למל"ג בישראל יכול להיות שיש מה ללמוד ממדינות קצת פחות טובות כמו קנדה או אחרות.

בסדר גמור, אבל יכול להיות שלימודי הנדסאות בקנדה רמתם אחרת מלימודי הנדסאות בישראל. אנחנו מדברים אך ורק - - -

אנחנו רגילים להיות יותר חכמים מכל העולם.

יש לנו פרויקטים אחרים למשוך את יהדות העולם לארץ. התכנית הרב שנתית שלנו, אחד היעדים המרכזיים שלנו זה תכניות בין לאומיות בשפות אחרות כדי למשוך אלינו סטודנטים. לא דרך החלטות מל"ג ספציפיות ששייכות באופן ספציפי לתכניות ישראליות. חוק המל"ג מגדיר אותנו באופן מפורש לטפל בתכניות ישראליות בלבד. כל מה שמשרד החינוך עושה הוא בנפרד.

כשלתכנית ישראלית מגיעים מועמדים שחלק מהלימודים שלהם היו בחו"ל, נניח שהוא מועמד לתואר שני, שבא עם התואר הראשון שלו מחו"ל, שווה לראות איך אם הוא הולך ללמוד תואר שני במוסד אחר, במדינה אחרת, איך מתייחסים לתואר הראשון שלו מאותה מדינה. זה משהו בסיסי להבין. עכשיו, יכול להיות שמה שהיה נכון ללפני עשר שנים לא נכון להיום בהכרח.

זה מתקשר לעניין הראשון שדיברנו בו. זה בדיוק זה.

העולים החדשים שמגיעים מארצות שונות, אם זה קנדה, אם ארצות הברית, אם זה אירופה, לעשות את ההשוואה ולבדוק את זה, זה מאוד חשוב.

וללכת לבית הלל, לא לבית שמאי.

דווקא באשר ללימודי הנדסאות מל"ג קיימה דיון לפני חצי שנה, בחנה את כל נושא לימודי ההנדסאות בישראל ואת הבקשה של מה"ד אלינו להכיר ביותר נקודות זכות ממה שאנחנו מכירים היום. בחנו, נכנסנו לתכני הלימוד, בדקנו את התכניות, ועדיין מל"ג הגיעה למסקנה שלא ניתן בארץ – ושוב, אנחנו מדברים על מדינת ישראל – להכיר ביותר מרבע מהתואר.

נשמע מנציג CNEF.

תודה רבה. אני נציג מארגוניCNEF שמטפל בצעירים סטודנטים דוברי צרפתית. אני רוצה להגיב על כמה נקודות שעלו כאן. הנקודה הראשונה היא נקודות הזכות שכולם דיברו על זה פה, לגבי ה-BTS, למשל, בצרפת לומדים יותר שעות או פחות או יותר אותן שעות שצריך ללמוד בשנתיים הראשונות של התואר הראשון, זה אומר שנקודות הזכות שוות ללימודי אקדמאי או ללימודי הנדסאי במדינת המוצא. זה אומר שמי שמסיים את התואר הראשון שם, בדיוק אותן נקודות זכות ועל בסיס זה זה יוכר פה כמו שצריך לגבי הנקודות זכות שיש בצרפת.

עוד על נקודות הזכות האלה, לגבי מה חבר הכנסת עודד פורר אמר, יש משהו שקוראים לו ECTS, אלה נקודות זכות שמוגדרות על ידי אונסק"ו שכל אחד מהסטודנטים באירופה ואפילו בקנדה יכולים ללמוד סמסטר, וסמסטר שווה 30 נקודות זכות, ואפשר להשלים את התואר שלו בכל אוניברסיטה, בכל מוסד להשכלה גבוהה המוכר על ידי אונסק"ו, זה אומר שמי שסיים את כל ה-180 נקודות זכות בתואר ראשון יכול לקבל תואר ראשון במוסד שהוא למד בו. פה נקודות הזכות לא מוכרות - - -

שמעת מנציגת משרד החינוך, המחלקה להכרה בתארים אקדמאיים מחו"ל, היא אמרה שהם בודקים קודם כל האם האוניברסיטה מוכרת או לא. דבר שני, האם תוכן ההשכלה שאותו עולה קיבל, האם זה תואם לדרישות אקדמאיות במדינת ישראל. האם יש עולים שהגיעו ומתאימים ולא קיבלו הכרה? יש מקרים כאלה?

יש אפשרות להגיש במחלקה לרישום באוניברסיטה ולהראות להם את מספר השעות שנלמדו בסילבוס. להגיע להסכמה בכל אוניברסיטה ובכל מכללה, להגיד להם 'קיבלתי תואר ראשון בזה, אני יכול להגיש מועמדות לתואר שני' והם מכירים בזה באופן פנימי אבל לא באופן רשמי באגף להכרת תארים כי זה לימודי המשך וכמו שציינו בהתחלה יש חוסר - - -

אתה אומר שבאוניברסיטה מקבלים את זה להמשך הלימודים?

כן.

אבל במשרד החינוך, קודם גילינו פה בהתחלת הדיון שדווקא האוניברסיטאות מקשות ומשרד החינוך לצורך תעסוקה, דירוג משכורת, שהוא יותר ליברלי.

כל מקרה לגופו אדוני היושב ראש. המוסדות האקדמיים בודקים כל מקרה לגופו. אין משהו שהוא גורף, המילה 'גורפת' לא נכונה.

עוד נקודה, יש המון תארים בצרפת ששווים ל-180 נקודות זכות באירופה וגם בקנדה, ששווים לתואר ראשון, למשל אחיות, למשל רואי חשבון, כל מיני דברים, ולא מוכרים כתואר ראשון פה וזה לדירוג שכר, כי מי שרואה חשבון, זה חלק מהלימודים שרואה חשבון - - -

למה זה קורה, איך את מסבירה את זה?

מערכת ההשכלה הגבוהה בצרפת שונה לחלוטין ממערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. בישראל יש הפרדה מאוד מאוד ברורה בין המערכת האקדמית לכל יתר המערכות האחרות. המקצועיות, ההנדסאים, כל היתר. בצרפת יש להם לימודים אקדמיים, יש להם את התארים האקדמיים שלהם, בצורה מובחנת ונפרדת, ויש להם מגוון עצום של תעודות מקצועיות, מה שאין פה דרך אגב. אבל בצרפת נהוג להכיר בצורה חופשית בלימודים לא אקדמיים, מהתעודות המקצועיות הלא אקדמיות לתוך התארים האקדמיים.

זה לא בצורה חופשית, זה בצורה רשמית, בינלאומית. באיחוד האירופי מכירים בכל התעודות האלה כמו שנות לימודים, ופה לא.

הבנתי. אנחנו מדברים על ישראל.

אנחנו שונים, מה לעשות. אנחנו שונים מכל העולם.

אני מציע - - -

אתה טוען שזה מוכר באיחוד האירופי, אבל אנחנו מבררים את זה למה לא קורה במדינת ישראל. מדינת ישראל חברה באיגוד האירופי, לא?

זה הסכם של אונסק"ו, אנחנו חלק מזה.

הבנתי את הבעייתיות. אתה אומר שמה שמוכר בצרפת ובאירופה, היא אומרת שיש נושאים שלא נחשבים כלימודי אקדמיה במדינת ישראל. בואו נשמע את "נפש בנפש".

שלום. שוב, תודה ליושב הראש על הדיון. גם עם ציפי ושאר הבנות במחלקה אנחנו עובדים הרבה בשיתוף פעולה. אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו, אני כן רוצה להיכנס לאיזה שהוא חרך שנפתח בין מה שציפי אמרה לבין מה שנציגת המל"ג אמרה, וזה הנושא של השוואה לתארים הקיימים בארץ. אני רוצה לדבר על תארים אקדמיים מאוד מוכרים, וכמובן מתוקף היכרותי עם הנושא של צפון אמריקה וקנדה, שקיימים בעשרות ואולי מאות אלפים בארצות הברית, ופה הם איך שהוא נופלים בין הכיסאות, אני מדבר בעיקר על תארי הדוקטורט, בשונה מה-PHD. זה לא ה-PHD המוכר בעול העולם. זה משהו שהוא בין תואר שני לתואר שלישי וצריך להגיד את האמת, קרוב יותר לתואר שני מלמטה. הייתי אומר שזה תואר שני פלוס קצת, מאשר חצי. צריך להגיד את האמת. זה לא תואר, וגם ישבתי לפני כמה זמן בעקבות מקרה ספציפי עם הגוף המקצועי במשרד הבריאות כדי להבין באמת מה התואר הזה שווה. ישבנו, השווינו סילבוסים, בסופו של דבר זה קצת יותר מתואר ראשון שלנו. מבחינת התוכן הלימודי המקצועי, נגיד בפיזיותרפיה, שעות לימוד הפיזיותרפיה היו יותר קרובות למה שלומדים בארץ לתואר ראשון, אבל היא למדה כמעט שש שנים. היא נקראה דוקטור בארצות הברית, היא הנחתה סטודנטים, היא ליוותה מחקרים, היא דוקטור לכל דבר ועניין וכך גם הייתה רמת השכר שלה בארץ.

כשהיא ניגשה לפה לעבוד במוסד ציבורי, לצורך העניין אני מדבר כרגע על פיזיותרפיסטית, אבל יש לי מכמה וכמה תחומים, היא עובדת בבית חולים ציבורי ולכן מחויבת במגזר הציבורי, היא מקבלת משכורת של תואר ראשון, היא שלחה לי את תלוש המשכורת שלה. באמת שזה היה לי עצוב כי גם קראתי עליה קצת באינטרנט וראיתי מה היא עשתה בארצות הברית.

בגלל שדירגו לה את הדוקטורט כתואר ראשון?

אני מחזיק פה מסמך של הוועדה הבין מוסדית של משרד האוצר והבריאות לענייני שכר במקצועות הבריאות, ועדה שהקריטריונים שלה מאוד ברורים, מאוד שקופים. אבל למטה כתוב 'במידה והעובד מציג תעודת תואר ראשון בחוג אקדמי שאינו מפורט ברשימת החוגים המוכרים ובידיו תעודת תואר שני מחוג אקדמי שמפורט ברשימה, ישובץ בסולם BA'. לצורך העניין - - -

אותה פספסנו. אני טוענת שאותה אנחנו פספסנו כמדינה.

יש הרבה שגם לא מגיעים בגלל זה. אם נתייחס להנגשת המידע, המידע מונגש והעולים פונים אלינו, אומרים 'יש לי דוקטורט באופטומטריה, אני יכול לעבוד פה', אני אומר לו 'אתה יכול לעבוד בתור מישהו שעושה בדיקות ראייה. זה הכל. אתה לא יכול לרשום מרשמים, ואתה לא יכול - - -'

אני רוצה להגיד, יש שיתוף פעולה. אותה הגברת, היא למדה, אני מניח מי שמכיר קצת את המערכת האקדמית בארצות הברית, התואר הראשון הוא בדרך כלל כללי. הומניסטי, ריאליסטי, חברתי, ואז עושים את התואר השני וזה בדיוק מה שהיא עשתה. לכן לפי אותה ועדה, התואר הראשון שלה הוא באמת לא בפיזיותרפיה, הוא בביולוגיה, עשתה תואר שני בפיזיותרפיה פלוס הקצת הזה של הדוקטורט, מבחינת אותה ועדה יש לה תואר אחד בפיזיותרפיה. זה שמבחינתה זה תואר שני פלוס, את הוועדה זה לא כל כך מעניין, ואני חושב שפה נמצאת הנקודה שחבר הכנסת פורר התייחס אליה, טיפה להיפתח החוצה. התארים האלה קיימים בחוץ לארץ, הם קיימים בארצות הברית, אני יודע שהם קיימים גם במדינות אחרות. אם אנחנו חורתים על דגלנו שאנחנו הולכים להביא אותם, ויש פה גם את האספקט החברתי, והאישי ומעמד, ותחושת ערך עצמי, אבל גם את האספקט הכלכלי. מגיע מישהו שמדינת ישראל לא הייתה צריכה לשים שקל על הכשרתו ונגיד ככה, התכנים שהוא מתעסק בהם קרובים כמעט לאורתופד ולא לפיזיותרפיסט, ופשוט לא נותנים לו לעבוד. אני חושב שיש פה פספוס אדיר אפילו ברמה כלכלית של להסתכל על זה דרך החור של השקל, של תל"ג, ונראה לי שיש הזדמנות, אני לא מומחה בפתרונות ובאמת יש פה בעיה של איך להכיר בתואר שפשוט לא קיים בארץ, כי כמו שאמר המל"ג, אנחנו עושים השוואה למה שקיים בארץ. זה לא קיים בארץ ולכן אני פניתי לציפי היא הפנתה אותי למל"ג, המל"ג הפנו אותי לאותה ועדה, הועדה אומרת לי 'תשמע, לי אין שום עניין, אני ממשרד האוצר, אין לי שום עניין לא - - -'

מי יכול לשנות את המצב הקיים? אתם תגידו לי, מל"ג ומשרד החינוך.

מל"ג מתעסקת אך ורק בתארים ישראליים.

אני שואל שוב את משרד החינוך. תראי, מה יכול להיות, אותה גברת שהוא הציג אותה כדוגמה, מה יכול להיות הנזק שיכול להיגרם לציבור הישראלי אם נקבל אותה כפי שהיא עבדה בארצות הברית?

הנושא הזה לא בסמכותי, אנחנו דווקא מכירים בהם, אנחנו נותנים להם שקילה לתואר שני לתארים האלה. הבעיה היא מקצועית ממשרד הבריאות.

נציג משרד הבריאות נמצא כאן?

יש בלבול, זה רישוי.

זה לא לגמרי רישוי, כי משרד הבריאות אומר - - -

אני שואל במקרה הזה אם יש נציג משרד הבריאות כאן. אריאל בבקשה.

במקרה הזה מאיר אמר רישוי. היא קיבלה רישיון, יש לה רישיון לעסוק כפיזיותרפיסטית במדינת ישראל, אבל אז משרד הבריאות נכנס ואומר מבחינת תחום העבודה שמותר לה לעסוק זה תואר ראשון, גם לכן המשכורת שלה היא לפי תואר ראשון.

היא קיבלה רישיון על בסיס תואר ראשון. אני שואל אותך ממשרד הבריאות, אנחנו עובדים הפוך. מצד אחד אנחנו רוצים לעודד עליה ולעזור להם לעודד ולהשתלב, באמריקה היא מוכרת, מה יכול להיות הנזק?

לדעתי לא יהיה פה נזק. אני רוצה להסביר. משרד הבריאות הוא לא משרד העלייה והקליטה או כל משרד אחר. זהו משרד שמנגישים לו את הבעיות, מבהירים לו מה הבעיות ובדרך כלל הוא פותר אותן. הוא פתר בשנים האחרונות את הבעיות של הרוקחים, של רופאי שיניים, של ארבעה מקצועות פרא-רפואיים. הוא עכשיו מנסה למצוא פתרון של האחיות. זאת אומרת שאם מגישים לו את הבעיות אני חושב שהוא מנסה למצוא את הפתרונות. צריך שתהיה פה מערכת - - -

לכל הדברים האלה הלכנו על תיקונים בחוק, גם עכשיו נלך לפיזיותרפיה לתקן?

יכול להיות. אני חושב שאם יגישו לו - - -

זה לא יכול להיות תקדים? זה לא יכול להיות -- -

עד עכשיו היה לנו פתרון של הפיזיותרפיה, עם החוק של אוחיון, מצאנו פתרון. לגבי ההכרה אני מציע לנציג של נפש בנפש, שבוע הבא יש שולחן עגול, תגיש את זה. פרופסור גרוטו יהיה מאוד שמח. במסגרת השולחן העגול יש לכם שיח מאוד פורה עם המשנה למנכ"ל הנוכחי שיש לי את הזכות לעזור לו בתקופה האחרונה.

אני פניתי למשרד הבריאות, הוא הפנה אותי למשרד האוצר.

צריך לפנות למשרד הבריאות, אולי נמצא פתרון.

אני אעלה את זה בשמחה. אני אומר, עשיתי את זה בעבר, הפנו אותי למשרד האוצר.

כדי למנוע את התסכול והאכזבה לעולים חדשים, להביא להם את הדברים האלה אחרי שהם מגיעים, גם נפש בנפש והסוכנות, האם אתם מסבירים להם לפני שהם מקבלים החלטה לעלות? האם אתם מסבירים את המצב?

לזה בדיוק התכוונתי כשאמרתי שיש לי הרבה אנשים שפונים אלי לפני. אנחנו מאוד מעודדים אנשים, תבדוק את פוטנציאל ההשתכרות שלך לפני שאתה אורז מזוודה. לכן יש לנו מה שאנחנו קוראים לו בארגון אנשים שהם על מזוודות.

ויש הרבה אנשים שעוצרים אחרי הפגישה איתכם?

בוודאי.

זה מה שלא טוב. אדם כבר חושב לעלות ארצה, אנחנו צריכים לתת לו את כל ה- - -

השבוע אושרו תקנות הרוקחים, פטור מבחינה לרוקחים. ברגעים אלה ממש החומר מתורגם לאנגלית - - -

ואנחנו מחכים לתקנות של הפודולוגים. אנחנו עובדים קשה על הנושא של האחיות.

יש לי הרבה אנשים שאומרים, מתקשרים אלי כל כמה חודשים.

תנו לנו עוד מקצועות שאתם מתמודדים איתם. אולי אנחנו באמת נקדם את זה.

עם הפודולוגים התקדמנו. תביאו לנו, לא נעזוב את זה. אנחנו נתקדם כי תפקידנו להקל ולהוריד את החסמים הבירוקרטיים כדי לקדם את שילובם של העולים החדשים. לכן תעדכנו אותנו. אני רוצה לשמוע מגברת יוליה רזניק, שהגיעה משלומי, לנושא הזה.

בוקר טוב לכולם. אני רוצה להתייחס לקבוצה גדולה של אנשים שנמצאים פחות או יותר באותו מצב שלי. באתי מהישוב שלומי הרחוק שזה ישוב קטן, אני עובדת שם במועצה המקומית שלומי ממאי 2001. במהלך 16 שנים וחצי אני עובדת פחות או יותר במתכונת של חצי משרה, עכשיו זה חצי משרה פלוס שעתיים והמשכורת שלי למרות הוותק ובעיקר למרות ההשכלה, היא נמוכה ביותר. אם אני צריכה להגיד את זה בצורה הכי פשוטה וישירה, היא פחות ממינימום. אני עובדת שש שעות, לא שמונה שעות, אבל ציפיתי שההשכלה והוותק יוכלו לגרום לשיפור בתנאי התעסוקה.

מה ההשכלה שלך?

ההשכלה שלי זה תואר שני בפילולוגיה, שפה וספרות רוסית. ההשכלה שלי מאושרת מבחינת משרד החינוך.

מה את עושה במועצה?

אני עושה הרבה דברים. אני קולטת עולים. אני קולטת תכלס את אלה שמגיעים לישוב הקטן שלי, לשלומי.

אז את עובדת במחלקת הקליטה.

אני מחלקה בפני עצמה. כל המחלקה נמצאת מולך. כי הישוב כפי שאמרתי לא גדול. ההשכלה שלי מבחינת המעסיק לא רלבנטית ויחד עם זאת אני רואה את ההשכלה שלי כרלבנטית ביותר במקום העבודה כי אני מקבלת עולים חדשים, אני מלווה אותם בכל צעד שהם עושים, עוזרת להם בכל פניה בנושא, כפי שאמרתי. בנוסף לזה אני מעבירה אירועים דו שפתיים, ברוסית ובעברית. יום ניצחון על גרמניה הנאצית, עוד דברים שקשורים לעליה הרוסית, לאוכלוסייה הרוסית בישוב שלי, קצת קשה לי לעשות הכללות. יוצא לי גם לתרגם לא מעט ולהדפיס מסמכים, קבלת קהל אצל ראש המועצה, במחלקות שונות במועצה, במוסדות ציבור שונים. אני מלווה אנשים ויוצא לי לפתוח להם חשבון בבנק, דברים הכי פשוטים וברורים. יחד עם זאת אני מכינה תכניות ודו"חות, כפי שאמרתי, קליטה בקהילה ומטפלת בכלל בכל התחום, בכל האוכלוסייה הזאת שהיא בין 1,000 ל- 1,100 איש בסך הכל, זו קהילת דוברי הרוסית בישוב שלי, עוזרת להם בכל דרך.

המשכורת שלי היא כעבור 16 שנה וחצי, היא על סך 3,600 שקל. אני מדברת במספרים ברורים. 3,700 במקרים נדירים ביותר, וזה בשבילי הישג ענק, כי תקופה ארוכה זה היה הרבה פחות, בין 2,800 עד 3,200. אני חייבת להגיד ששמחתי אפילו למשכורת הזאת כי אני אדם כזה שהמשכורת קצת שולית בשבילו, אני די מתלהבת מהעבודה שלי ועובדת אותה. נכון לעכשיו, מועצת שלומי אחרי מהלך שלם שעשינו ואני אישית עשית, אחרי מספר לא קטן של מכתבים ופניות לגורמים שונים בתוך המועצה בעיקר, הגעתי לשלב הזה של משכורת ענקית מבחינתי, 3,600, 3,700 שקל. אבל כמובן שלא מדברים איתי על כך שאפשר להסתכל בדיעבד ולדון במשכורות שלא קיבלתי, בחלק של המשכורת שהלך לטמיון. אני עדיין מצפה שהשינוי הזה יכול לקרות ובשביל זה אני כאן, ותודה רבה על ההקשבה.

תודה ששיתפת אותנו. נשמע את ד"ר רחל לוי מאוניברסיטת בר אילן.

מכיוון שעלה פה נושא הדוקטורטים בשני הקשרים, גם דוקטורט מקצועי וגם דוקטורט של Phd, אני רוצה להבהיר שאלה שני סוגים של דוקטורט, כאשר דוקטורט מחקרי, כמו שהגברת למדה בבר אילן, התחילה את לימודיה ושילמה כמה עשרות אלפי שקלים, זה תהליך שבו מבצעים עבודת מחקר בהנחייה ובסיומו כותבים תזה ומגישים אותה לשיפוט של גורמים פנימיים אבל גם גורמים חיצוניים. זאת אומרת לא ניתן לסיים דוקטורט מבלי שהתיזה תעבור לאישור של גורמים חיצוניים.

לכן תהליך העבודה על דוקטורט מחייב הגעה לרמה מסוימת ולאו דווקא מספר קורסים ולא ממוצע ציונים. הדוקטורט שקיים בבר אילן הוא לא שמעניק פרופסיה אלא הוא Phd, דוקטורט בפילוסופיה. לכן צר לי על הגברת אבל התהליך של השלמת דוקטורט יכול לארוך תקופה מסוימת מכיוון שחייבים להגיע לרמה שתהיה ברת שיפוט גם על ידי גורמים חיצוניים. חשוב להבהיר את זה כי זה לא ש- - -

הנושא פה הוא לא למה היא לא קיבלה. אנחנו יודעים את התהליכים שצריך לכתוב תזה, וזה צריך להבחן על ידי גורמים חיצוניים, גם להגן על התיזה. יש תהליכים. מה שאנחנו שואלים פה, הנושא שהוצג הוא שאחרי שאנחנו התבקשנו להגיש בקשה על פי המודעות, מי שיש לו תואר שני, ללמוד דוקטורט, אחרי שעשו את זה, בסוף התואר השני לא מוכר ולכן מה שעד עכשיו למדו יהפוך לתואר שני.

אני רציתי להתייחס רק לנושא שכר הלימוד שהגברת דיברה עליו.

כן אבל היא לא דיברה פה על דוקטורט, גם על תואר ראשון לצורך העניין. גם בתואר ראשון השכר צריך להיות קצת שונה מ- - -

היא מדברת על המקרה השני, 50,000 שקל שילמת ושבע שנים למדת ובסוף יצאת עם - - - השאלה האם עשית את כל התהליכים, דהיינו האם עשית את המחקר, האם כתבת את התזה, האם התזה נבדקה בפנימי ובחיצוני והאם הגנת עליו. כל הדברים האלה.

אני אחזור על הבעיה שהצגתי. כנראה שאני צריכה שוב להסביר. הוזמנתי על ידי פרופסור רינה לפידוס שהייתה אמורה להיות המנחה שלי. ברגע שקניתי אצלה שלושה קורסים, היא פשוט ביקשה ממני לא להגיע לקורסים שלה. היא אמרה 'רק תשלמי, אל תגיעי'. ברגע ששילמתי לה שנתיים היא עזבה אותי ואמרה 'אני לא רוצה אותך'.

הגברת הזאת עברה על החוק בעיני, אני שומעת פה כבר כמה דברים.

אבל אני לא לבד.

רציתי להתייחס ספציפית לנושא הדוקטורט. אני לא חושבת שיש פה מקום לפתוח את הדיון הזה מחדש.

כל אחד חושף את מה שכואב לו.

אני רוצה שתביני את תהליך העבודה שלנו פה בכנסת, בוועדה. עולים חדשים שהרגישו שהתהליך פגע בהם, הם פונים אלינו. תפקידנו לשמוע ולקיים דיון. אנחנו לא פועלים נגד בר אילן, את צריכה להבין את זה.

גם אנחנו לא פועלים נגד סטודנטים. חשוב להבין.

את אומרת לנו כל הזמן שלא צריך לפתוח את זה כאן. אז איפה נפתח? את רוצה שנבוא לבר אילן? אני מוכן לבוא.

לא, אנחנו בדיון עם הדברים האלה. דיברנו על זה כבר.

לכן רצינו לדעת, מה שאמרת קודם זה הגיוני, אבל זה לא הנושא. אם פרסמתם הודעה, הוצאתם מיוזמתכם והזמנתם אותם והם הגישו, הערכתם את התואר והציונים שלהם וקיבלתם אותם, והם למדו ושילמו, אז אם להגיד לסטודנט 'נכשלת במבחן' זה בסדר, יש דבר כזה. אבל - - -

לפי דעתי אתם צריכים לשקול בבדיקה שאתם עושים, אני מבינה שלהכיר בתואר ולתת דוקטורט זה בעייתי, אבל לפצות את האנשים האלה על מה שאוניברסיטת בר אילן עשתה, בעיני אתם חייבים. אין דבר כזה.

צריך לבחון את כל החומרים.

אני מסכימה. אני לא אומרת לכם במקרה כזה או אחר. אני רק רוצה להגיד לך שאני אישית לא מתכוונת להעביר את זה ככה בשקט. אתם עשיתם צעדים שלא הייתם צריכים לעשות כמוסד, אני לא באה חס וחלילה בטענה אליך. אני לא יודעת מי זו הגברת שכל הזמן קוראים בשמה. מישהו כאן ניצל את האנשים האלה שהם לא ידעו לא את מה שמגיע להם, לא ידעו את השפה, שמעו שהסבירו להם בשפה רוסית והאמינו לבנאדם שבא והתייצב בפניהם בשם האוניברסיטה, אתם האוניברסיטה צריכים לקחת אחריות על זה. נקודה.

הנושא נבדק וייבדק ובתהליך בדיקה.

בקצרה כי יש לנו דיון נוסף עוד מעט.

אני ממחלקה למורשת ישראל באוניברסיטת אריאל. מדובר פה על אנשים שאפילו לא הגיעו לכתיבת דוקטורט אבל אני קיבלתי לחוות דעת דוקטורט והצעת מחקר מתלמידים של פרופסור רינה לפידוס. אלה אנשים שכבר עשו את העבודה והיא הושלמה, כי היא העבירה אלי את הטקסטים האלה. הטקסטים האלה לא עומדים בשום קריטריונים אקדמיים. אני יכולה לתת לכם את חוות הדעת שלי כדי שאתם תתרשמו בעצמכם, אבל בקיצור מה שאני יכולה להגיד שאני התרשמתי, עם כל הרצון הטוב, עם כל הפתיחות גם פרופסור לפידוס וגם כלפי התלמידים שלה, שהפרופסור הזאת לא עיינה בטקסטים האלה. אני רואה את זה כיוון שיש שם טעויות כל כך חמורות, שכל אחד שכשמסתכל, מיד היה מתקן אותן. אני חושבת שזה מאוד חמור מה שאנחנו רואים פה.

אני לא- - -

סליחה גברת, למה את צריכה להגיד לנו על מה לדבר? מותר לנו פה לדבר על מה שאנחנו רוצים.

אנשים משקיעים שנים של עבודה, מגיעה להם הנחיה מסודרת, אקדמית, והם לא קיבלו את זה, אני פשוט לא יכולה לעבור על זה בשתיקה. אני חושבת שהמקרה הזה של רינה לפידוס מוציא שם רע לאקדמיה בכלל והוא דורש טיפול מיידי.

תודה. זה מופנה לאוניברסיטת בר אילן ואנחנו נתייחס לכך בסיכום. אני רוצה לפנות לדבורה מרגוליס.

אני ראש מינהל ור"ה. תודה על ההזדמנות להתייחס. כמה דברים כלליים. המל"ג ציינו ביושר שתפקיד ההערכה האקדמית של תארים בישראל נתון בידי המוסדות להשכלה גבוהה ועוד בחוק המועצה להשכלה גבוהה שחוקק ב-1952 נכתב בסעיף 15 שזה משהו שנאמר פה הרבה בוועדות ולא כל כך אוהבים לשמוע, אבל זו האמת וצריך לשוב ולציין את זה כנראה, שלמוסדות האקדמיים במדינת ישראל יש חופש ניהולי ואקדמי לקבל החלטות כראות עיניהם. זו לשון החוק. כל מי שנרשם לאוניברסיטה החל מתואר ראשון, דרך תואר שני, תואר שלישי ואפילו לפוסט דוקטורט עובר בחינה מדוקדקת שהולכת ונהיית מדוקדקת יותר, אפילו משנה לשנה כי היכולות הטכנולוגיות כאן באות לסיוע.

לכל מוסד יש פרוצדורה מאוד מסודרת, שקופה, שנורא קל להבין מה היא לגבי הערכת תארים של אנשים שמגיעים מחו"ל. אם זה סטודנט שבא לתקופה קצרה, לחלק מתואר או אדם שבא לעשות כאן תואר מחו"ל לא כי הוא עולה חדש ובא להשתקע כאן אלא הוא פשוט רוצה ללמוד כי לאקדמיה הישראלית יש מה להציע, או עולה חדש שבא ורוצה או להתקדם או להתחיל לימודים אקדמיים, או להתקדם עם לימודים אקדמיים שהוא הגיע איתם וכמובן סטודנטים ישראליים. יש פה חוברות לדוגמה שהאוניברסיטה העברית מפיצה עם הסברים מאוד מדויקים, לי יש בארבע שפות אבל יש בשפות נוספות, צרפתית, רוסית, אנגלית ועברית כמובן, זה הדפסות ממה שנמצא באתר האוניברסיטה גם בכל השפות. זו רק דוגמה מהאוניברסיטה העברית, הגברת שהייתה כאן והיא מנהלת המחלקה להערכת תארים באוניברסיטה העברית והייתה צריכה לצאת, היא פשוט השאירה לי את החומר, אני יכולה להעביר למי שרוצה לעיין ולראות איך זה נעשה.

במה שקשור להערכה של תואר שני לצורך דוקטורט או אפילו לתואר ראשון להערכה לתואר שני, יש ועדות מאוד מסודרות בכל מוסד. או ועדה תחומית אם זה לדוקטורט כדי לבדוק מה עשה האדם לפני כן, גם בודקים סילבוסים, גם בודקים אם יש דברים נוספים שאפשר להתייחס אליהם. כמובן שהכל עובד לפי רשימות המוסדות המוכרים שכאן כבר דנו ודשו בזה מספיק. אז לזה לא צריך להתייחס.

חשוב לי מאוד להדגיש, הבדיקה הזאת לא נעשית בשביל להכשיל אף אחד, לא עולה חדש, ולא חרדי, ערבי, דרוזית או אישה. אלא הדברים האלה נעשים כי למוסדות האקדמיים, התארים שנותנת מדינת ישראל או האוניברסיטאות בישראל נותנות הם תארים אקדמיים מוכרים בכל העולם, על הדירוגים, איפה נמצאות האוניברסיטאות הישראליות, על כמות נובליסטים לא אדבר כאן, כולכם יודעים את זה, זה לא בכדי. תואר אקדמי ישראלי יש לו משקל. זה לא עוד נייר. לכן עושים בדיקה, לפני שמאפשרים לאדם להמשיך ולהתקדם בדרגות האקדמיות, עושים את הבדיקה הזאת. לישראלים, עולים, כל מגזר שמגיע, כל אדם שמגיע נבחן בצורה פרטנית. אלה הכללים וזה התפקיד של האקדמיה. הם היו חוטאים לתפקידם אם לא היו עושים את זה.

אין מחלוקת בנושא הזה. אנחנו לא אומרים שתורידו את רמת ההשכלה באוניברסיטאות. זו לא הדרישה שלנו. כמובן שהדרישה שלנו זה דבר אחד, כיון שמדינת ישראל קולטת עליה, להתחשב ולתת להם כניסה לאוניברסיטה ולתת להם את כל התמיכה. אם הסטודנט לא מצליח להגיד לו 'סליחה, נתנו לך הזדמנות ולא הצלחת'. הוועדה הייתה ביום חמישי בטכניון. זה מה שביקשתי והצעתי שם. מה שיש בקבלה, תהיו גמישים להתחשב בעולה חדש שיכול ללמוד את השפה בהמשך. אני נתתי את עצמי כדוגמה, אם לא היו נותנים לי הזדמנות לא הייתי מגיע להיות דוקטור, כי העברית שלי עדיין, עברית שפה קשה. אבל הצלחתי עם תארים כי נתנו לי הזדמנות. אני אומר שתתנו הזדמנות ואם הסטודנט עושה את המאמץ האישי, אין סיבה שהוא לא יצליח. אבל אם הוא לא יעשה את המאמץ האישי זו בעיה שלו והוא יפנה את המקום. אנחנו מבקשים שתתחשבו בזה.

דבר שני, המקרה ששמענו הוא לא בסגנון של מה שאמרת.

התייחסו לזה מספיק.

אני רוצה לשאול אותך, את יושבת ראש של - - -

לא, חס וחלילה. ראש מינהל ור"ה. יש יושב ראש ור"ה הפרופסור יוסי קלפטר מאוניברסיטת תל אביב, כבודו במקומו מונח. אני דמות אדמיניסטרטיבית.

אז אני לא אשאל אותך את השאלה שרציתי.

שאנשים יבינו מה זה ור"ה.

ועד ראשי האוניברסיטאות. גוף וולונטרי, חברות בו שבע אוניברסיטאות המחקר של ישראל והאוניברסיטה הפתוחה במעמד משקיף. מחזיק בתוכו את ההנהלות הבכירות, כלומר נשיאים מנכ"לים ורקטורים של האוניברסיטאות.

הבנתי. רצית לשאול משהו.

רציתי לשאול את דבורה, יש סתירה ענקית שהרבה מוסדות, גם אוניברסיטאות וגם מכללות, שאני יודע שלא באחריותך, אבל מוסדות להשכלה גבוהה שדורשות להתקבל לתואר שני, ההכרה של ציפי ויינברג, הכרת תארים רק לדירוג שכר. זה ממש פרדוקס כי היא אומרת שהיא נותנת אישור שקילה רק לצורך דירוג שכר, ואוניברסיטאות שיש, רק הגוף הרשמי של משרד החינוך זה האגף של ציפי ויינברג, לא מכירים, אז הם לא יכולים להמשיך את הלימודים. זו נקודה חשובה כי המון, לא אחד, המון צעירים שמגיעים עם תואר ראשון או תעודות שוות לתואר ראשון לא מקבלים אישור, הם לא יכולים להגיש אפילו מועמדות לתואר שני, וזה חסם ענק שאפשר לטפל בו.

מה השאלה שלך רונן?

בנייר העמדה שכתבנו, לא התייחסנו לנושא שהוא ענק והוא הנושא הבא שאולי יכול להיות שאפילו מחייב דיון בנפרד, נושא של לימודים מקוונים. גם הכרה בתחום המקצועי, גם הכרה בתחום האקדמי, גם הכרה לצרכי שכר, העולם הולך לעבר הכיוון של לימודים מקוונים. כמובן שאנחנו מדברים תיאורטי, אף אחד לא ילמד רפואה בהתכתבות, אבל את ההרצאה שהוא שומע מפי מרצה היום בארצות הברית ובקנדה וברוסיה לומדים באינטרנט, כמובן שכשצריך לנתח גופה יושבים בחדר ועושים את זה, אני חושב שהוועדה ומשרד החינוך ומשרדי הממשלה השונים יהיו חייבים לתת את הדעת על זה ובקרוב.

על זה אני רוצה ל קיים דיון נפרד בנושא.

רק הערה קצרה. לידיעתכם, האוניברסיטה הפתוחה גאה מאוד ומי שרוצה לעשות שם סיור ולראות באיזו טכנולוגיה הכי מתקדמת שיש אני חושבת בעולם, הם משתמשים. לאוניברסיטה הפתוחה יש מערך שכמובן מוכר אקדמית ובכלל בלי שום שאלה, של קורסים גם לתואר ראשון וגם לתואר שני, מערך טכנולוגי שקיים, עובד, מוכר.

אני לא רוצה לפתוח את זה, אין לנו זמן. יש אנשים שהגיעו כבר לדיון הבא. אני רוצה לתת מילת סיכום לנציג מינהל הסטודנטים, אייל ניצני בבקשה.

תודה על ההזדמנות, יושב ראש הוועדה. מינהל הסטודנטים העולים במשרד העלייה והקליטה בעצם עובד מול המוסדות האקדמיים בכל הקשור להמשך לימודים. לכן הדברים של גברת אורית קרקובר שנאלצה לצאת, בהחלט רלבנטיים, אנחנו מפנים אל האוניברסיטאות, אנחנו בשירות טרום עליה אצלנו בשיתוף פעולה נרחב עם הסוכנות, גלובל, כמובן עם משרד החינוך, אנחנו גם מנגישים את המידע גם בשפות, נמצאת איתי כאן טיפני לוי ראש הדסק בצרפתית. יש לנו דסקים גם באנגלית, ספרדית, פורטוגזית ורוסית כמובן. בעברית עבדכם הנאמן אבל לצורך העניין בהחלט מנגישים עוד מחו"ל את המידע ככל האפשר.

תודה. אני מבקש ממנהלת הוועדה לקרוא את סיכום הדיון שלנו.

הוועדה קוראת למשרד העלייה והקליטה, בשיתוף הסוכנות היהודית, לפרסם לעולים מידע בשפתם בדבר ההכרה לצרכי עבודה בתארים אקדמיים.

הרגע אמרנו שיש.

זה קיים.

לא בדיוק לכולם.

בשפות שאין.

תן לנו לסכם ואחר כך אם תרצה תתן תגובה בכתב.

נעשה את זה בשיתוף משרד החינוך.

חשוב מאוד שעולים לפני שהם מגיעים, ידעו את כל המחסומים הבירוקרטיים פה.

בנוסף לכך ביום הראשון גם עולה מקבל את הדף מידע מפורט שכתוב מה הוא צריך לעשות בדיוק מול משרדי הממשלה.

נשמח לקבל מה שיש.

כמו שאמרו יש תמיד מקרים יוצאי דופן.

תשלימו מה שאין. פורטוגזית למשל אין. מה שיש תציגו לנו ומה שאין תשלימו. זה לא יזיק.

קריאה שניה לאותם משרדים לעזור לעולים במימון התרגום של התארים וליידע אותם בדבר נוהל מזורז שהמעסיק הפוטנציאלי יכול לפנות למשרד החינוך לאגף להכרת תארים ולקבל.

הוועדה קוראת למל"ג לבחון את ההכרה בתארים ממדינות כדוגמת צרפת על ידי - - -

מל"ג לא בוחנת תארים זרים. מל"ג מתעסקת אך ורק בתארים ישראליים.

לעשות השוואה.

היחידים שעושים השוואה זה משרד החינוך. לא מל"ג. מל"ג לפי חוק אך ורק בתארים ישראליים.

אז משרד החינוך. קיבלנו.

הוועדה קוראת למשרד החינוך לבחון את ההכרה בתארים ממדינות כדוגמת צרפת על ידי מדינות כדוגמת קנדה, לצורך הכרה בתארים מחו"ל.

הוועדה קוראת לאוניברסיטת בר אילן להשיב בכתב לוועדה לאחר בחינת המקרים של עולים שהוזכרו בישיבה היום, אשר נרשמו לתכנית שפורסמה בעיתונות הרוסית. עולים אלה התקבלו לתואר, שילמו ובסופו של דבר לא הוכרו לימודיהם באוניברסיטה לתואר שלישי.

כמה זמן?

תגידו אתם.

אני מבקשת פה לדייק. האוניברסיטה תשיב, אבל כל הפרטים האחרים לא נבחנו כאן לעומקם, ואני מבקשת לדייק.

תבחנו ותציגו לנו בכתב.

אנחנו נשיב, הנושא ייבחן.

תעבירו לנו תוך חודש ימים.

אבל בבקשה לא ב, להכנס לפרטים של המקרים זה לא רלבנטי כל כך.

רגע, אז מי צריך להכנס לתוך הפרטים? אני רוצה להבין, למי מותר להכנס לתוך הפרטים?

הנושא כרגע בבחינה בין שני - - -

זה מה שאנחנו רוצים לדעת, מה אתם בוחנים ומה התוצאה.

תבחנו ותציגו לנו את תוצאת הבדיקה שלכם. תודה לכל המשתתפים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.