ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2018-05-29OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 204
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שני, כ"ד בחשון התשע"ח (13 בנובמבר 2017), שעה 11:05
פרוטוקול
סדר היום
1. הצעת חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה היוונית בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ז-2017
2. הצעת חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של קפריסין בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ז-2017
מוזמנים
¶
איתי אופיר - יועץ משפטי למערכת הבטחון, משרד הבטחון
רם רביב - אגף יועמ"ש, משרד הבטחון
דורון שחם - סא"ל, רע"ן קשרי חוץ, צה"ל, משרד הבטחון
אושרה לוי - ע' ר' היחידה לקשרי חוץ אירופה, משרד הבטחון
גילי מהולל - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבטחון
רפי דיין - סרן, ע' רמ"ד מזרח תיכון וקש"ה
אריה סיזל - סגן היועמ"ש, המשרד לבטחון פנים
דוד גולדפרב - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החוץ
איריס עמבור - מנהלת מח' דרום אירופה, משרד החוץ
אביב דקל - עו"ד, לשכה משפטית, משרד החוץ
מרב מרקס - משרד החוץ
בן רביד - לשכה משפטית, משרד החוץ
יערה אייזן - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות המיסים, משרד האוצר
נורית ענבל - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
נירין סנוס - מתמחה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
יעל ויינר - המחלקה הבינלאומית לייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
יפעת גורדון - מתמחה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
דרור גרנית - עו"ד, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
תמי פרידמן - מנהלת מח' בכירה, משרד התחבורה
חנן אהרון - אגף הרישוי, משרד התחבורה
ד"ר בני דוידזון - מנהל אגף לשעת חירום, משרד הבריאות
אסף דורון - ראש תחום בטחון, ועדת החוץ והביטחון
רישום פרלמנטרי
¶
עופרה ארגס – חבר תרגומים
הצעת חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה היוונית בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ז-2017
הצעת חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של קפריסין בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ז-2017
היו"ר אבי דיכטר
¶
שלום ובוקר טוב לכולם. אנחנו דנים היום בהכנה לקריאה שניה ושלישית של הצעת חוק ליישום ההסכמים בין ממשלת ישראל לבין ממשלת יוון והצעת חוק ליישום ההסכמים בין ממשלת ישראל לבין ממשלת קפריסין בדבר מעמד כוחותיהן כאן בארץ. עידו?
איתי אופיר
¶
בוקר טוב. אני היועץ המשפטי למערכת הבטחון. כמה מילים על הצעות החוק. ראשית במסגרת הגברת שיתופי הפעולה הצבאיים בין מדינת ישראל למדינות אחרות אנחנו קיימנו משא ומתן עם ממשלת יוון ועם ממשלת קפריסין על מנת להסדיר את שיתוף הפעולה במסגרת הסכם, מה שאנחנו מכנים הסכם SOFA, status of forces agreement , הסדרת המעמד של הכוחות. כיום ישראל היא צד להסכם אחד כזה בלבד, הסכם עם ארצות הברית משנת 1991.
קיום שיתוף פעולה בין גורמי הצבא לבין מדינות אחרות הוא לא דבר חדש, אבל משום מה הדברים לא הוסדרו מעולם כפי שהם בדרך כלל מוסדרים במקומות מתוקנים ובשנים האחרונות התקיים משא ומתן ואנחנו מצויים בשלב הסופי שלו. למעשה שתי הצעות החוק הן הצעות זהות. מכניסות לתוקף את ההסכם, כשהתוספת כפי שתוכלו לראות, שההסכמים עצמם דומים מאוד אבל יש פה ושם הבדלים שהם תוצאת ניואנסים שעלו במסגרת המשא ומתן.
חשוב לומר שההסכמים הם הדדיים לחלוטין. אין כאן התחייבות שמדינת ישראל נוטלת על עצמה ומדינה אחרת לא, כלומר ההסכם הוא הדדי לחלוטין גם עם ממשלת יוון וגם עם ממשלת קפריסין.
היו"ר אבי דיכטר
¶
כי "אושר בפרלמנט" זה לא, אני שואל פרוצדורלית האם זה שם הוגדר כחוק כמו שאתם מבקשים להעביר את זה כאן, או שהפרוצדורה שם יש משהו שהוא שווה ערך לחוק ואז אתם מנסחים את זה בצורה מעודנת משהו, או אפשרות שלישית שאני לא עולה עליה. מישהו יודע את התשובה?
רם רביב
¶
אני אגיד מה אני חושב ואם מישהו יודע יותר ממני, שיצטרף. אני לא מכיר את שיטת המשפט, לא היוונית ולא הקפריסאית, אבל אנחנו קיבלנו אגרות גם מממשלת יוון וגם מממשלת קפריסין שהם הודיעו לנו שעשו כל מה שצריך כדי להכניס את ההסכם לתוקף. יש להניח שבאיזה שהוא אופן הפרלמנט שם היה מעורב. אם משרד החוץ יודע להוסיף על זה - - -
אביב דקל
¶
אני ממחלקת אמנות. שיטת המשפט ביוון ובקפריסין כמו במדינות אחרות באירופה לא דורשת אקט של חקיקה. אמנות בינלאומיות כמו דברים אחרים במשפט הבינלאומי נשאב שם באופן יחסית אוטומטי. הם לא צריכים את זה. אצלנו שיטת המשפט מחייבת איזה שהוא אקט אקטיבי של קליטה ולכן אנחנו צריכים את החוק. מבחינתם, מרגע שעבר שם הליך האישור הם מוכנים ליישום מלא, הם לא צריכים להטמעה הזאת שאנחנו עושים פה.
היו"ר אבי דיכטר
¶
טוב, בכל אופן פה בבקשה שלכם ישנן נקודות שהן בעצם שונות מהחוק הישראלי. כדי לתת להן, מה שכתוב בהסכם תוקף, אתם מביאים את זה לחקיקה ובצדק. אני שואל האם המצב ההפוך הוא זהה, זאת אומרת ששם ההסכם נכנס לתוקף, הווה אומר הוא שווה חוק לכל דבר ועניין.
דוד גולדפרב
¶
אדוני אני רק אשלים. אני ממשרד החוץ. כמו שאביב אמרה, בשיטה הקונטיננטלית אמנה בינלאומית נכנסת לדין הפנימי, קרי היא הופכת להיות חוק. זה עובר שם, אנחנו לא יודעים בדיוק מה קורה בפרלמנט, אבל זה עובר איזה שהוא הליך אישור בפרלמנט עצמו ואנחנו יודעים שזה עבר, כי שתי המדינות אישרו לנו שזה עבר את התהליכים, ולכן בשיטה שלהם האמנה הופכת להיות חוק ולכן היא גוברת על כל חוק קיים אחר. אצלנו כמו שאביב אמרה, זה קצת אחרת. אנחנו צריכים ליזום, הממשלה צריכה ליזום חקיקה אקטיבית.
איתי אופיר
¶
תודה. אני אשתדל למלא היטב את הנעליים הגדולות שהוא השאיר. אז כפי שאמרו, בעצם האישור של הכנסת הוא האישור האחרון שנדרש לצורך הכניסה של ההסכמים האלה לתוקף. לאחר אישור הכנסת אנחנו נביא את זה שוב לאישרור הממשלה, אבל מצידן של קפריסין ויוון לא נדרשים אישורים.
היו"ר אבי דיכטר
¶
לא הבנתי את ההליך הזה. מה זאת אומרת, אחרי שהכנסת מחוקקת, לא אישור ולא נעליים. גדולות, קטנות, זה חוק. אחרי שהכנסת חוקקה את החוק, מה זאת אומרת הממשלה צריכה להביא את זה לאישור?
רם רביב
¶
אני אסביר, ושוב, אם משרד החוץ רוצה להוסיף אז הוא תמיד מוזמן. השיטה בגדול עובדת כך, יש משא ומתן על הסכם בין לאומי שמנהלת אותו הממשלה עם ממשלה של מדינה זרה. בסוף משא ומתן שני הצדדים חותמים על ההסכם, בדרך כלל בהסכם יש סעיף שאומר שהוא ייכנס לתוקף כאשר הצדדים יודיעו זה לזה על השלמת הפרוצדורות החוקיות הפנימיות לכניסת ההסכם לתוקף. בישראל יש עוד שני מהלכים שצריך לעשות. הראשון הוא שאם ההסכם מחייב חקיקה, אז לבוא לכנסת ולבקש חקיקה שכזאת, והאקט המסיים הוא אישרור של הממשלה. זו השיטה בהסכמים בין לאומיים.
היו"ר אבי דיכטר
¶
זאת אומרת אם הממשלה, אני סתם רוצה להבין, בזמנו עזר ויצמן כנשיא אמר באחת ההתבטאויות, הרי תמיד בטקס באים לשאול אותו "אדוני הנשיא, אבקש להתחיל את טכס הדלקת המשואות" הוא אמר פעם "חלום חיי זה להגיד לא ולראות מה יקרה". אני שואל את זה לענייננו אבל הפעם ברצינות, מה המשמעות שאחרי שיש חוק הממשלה לא מאשררת, מה בדיוק, אנחנו צריכים לבטל את החוק? היא לא עומדת בחוק?
יעל ויינר
¶
אני אגיב, אני מהמחלקה הבינלאומית לייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. לפי תקנון עבודת הממשלה על מנת שההסכם יאושרר ואפשר יהיה לתת למדינה שניה את האישור שהסתיימו ההליכים הפנימיים במדינת ישראל להכנסת ההסכם לתוקף, ההסכם הזה צריך לעבור אישרור בממשלה. למעשה הוא יכול להגיע אישרור הממשלה ואנחנו כיועץ המשפטי לממשלה ומשרד החוץ יאשרו לממשלה שהיא יכולה מבחינה משפטית לאשרר את ההסכם, רק לאחר שתהיה חקיקה שאומרת שאנחנו גם יכולים לעמוד במחויבות הבינלאומית שההסכם שנכנס לתוקף מחייב אותנו לעמוד בה. לכן אנחנו צריכים לתת את האישור המשפטי הזה לממשלה שיש אור ירוק מבחינה משפטית. החקיקה מתואמת, אפשר לאשרר את ההסכם ואפשר להודיע למדינה השנייה שאנחנו מכניסים אותו לתוקף. זו המשמעות. אין לממשלה חובה לאשרר אבל ההנחה היא שיש פה אינטרסים, זו הצעת חוק ממשלתית שמקודמת שהממשלה תאשרר את ההסכמים.
היו"ר אבי דיכטר
¶
לא זכור לי שבהצעת החוק מופיע סעיף, או שאני פספסתי אותו, שאומר שלאחר החקיקה באפשרות הממשלה לאשרר או לא לאשרר את יישום החוק.
דרור גרנית
¶
אני אסביר. ברשות אדוני, אני ממשרד המשפטים. תהליך יצירתן של אמנות בינלאומיות במשפט הישראלי הוא דו שלבי. בשלב הראשון הממשלה חותמת על אמנה בינלאומית ואז חוזרים הביתה, עושים תהליך פנימי שתיכף נדבר עליו, והממשלה בעצם חוזרת ומאשררת, - - - לבין הברית או לבין השותף לאמנה, שהשלמנו את ההליכים הפנימיים. הצעד השני הזה נדרש במישור שבין מדינת ישראל לאותו צד שני במקרה שלנו יוון או קפריסין.
עכשיו רגע לתהליך הפנימי שקורה. למה צריך תהליך פנימי, כי בעצם מהי האמנה? האמנה היא נורמה משפטית. ואנחנו מבקשים לראות שהנורמה המשפטית שיצרנו בזירת המשפט הבינלאומי, כלומר התחייבויות שמדינת ישראל נטלה על עצמה אל מול צדדים אחרים, שוב, יוון וקפריסין במקרה שלנו, יכולים לחול ולפעול וזה לא מתנגש אלא יושב ביחד עם הנורמות המשפטיות שחלות בתוך מדינת ישראל. לכן התהליך הפנימי הזה. זאת אומרת הממשלה, בצעד ראשון מתקשרת באמנה מול צד חיצוני, אומרת להם "אני מתחייבת שנעשה X, Y, Z" חוזרת הביתה ומבטיחה שהיא יכולה לעשות מבחינת הדין הפנימי את X, Y, Z, שהם לא מתנגשים בנורמות הפנימיות שלנו ואז היא מאשררת לצד השני, "השלמנו את המהלכים, הנה עכשיו אנחנו יכולים לעמוד בהתחייבויות שנטלנו על עצמנו בחלק א'". זה התהליך השלם. זה הקונספט הבסיסי שבו.
לפעמים, כדי לעשות את X, Y, Z, את אותן התחייבויות, לא נדרשת בכלל חקיקה ואז לא מביאים הצעת חוק אלא שמים לפי סעיף 10 לתקנון הממשלה את האמנה על שולחן הכנסת אומרים לה "כנסת נכבדה, דעי לך שעשינו את האמנה הזאת, אם יש לך הערות, יש לך פרק זמן של שבועיים להגיב". אם היא מעירה, טוב. אם היא לא מעירה אז גם טוב, ויכולה הממשלה לאשר לצד השני. האישרור הזה הוא אותו צעד שבאים ואומרים לצד השני "השלמנו, זה לא מתנגש, הכל בסדר, אנחנו מחויבים להתחייבות המותנית שנטלנו בחלק א'". זה התהליך.
היו"ר אבי דיכטר
¶
אני מבין את ההסבר שלך, אבל הוא לא משכנע אותי בנקודה שאמרתי קודם. תראה, החוק הוא סופיות הדיון.
איתי אופיר
¶
אני יכול להשלים את דבריו. בהצעת החוק כתוב ש"תחילתו של חוק זה ביום כניסתו לתוקף של ההסכם כאמור בסעיף 18". זאת אומרת לאחר חקיקת החוק על ידי הכנסת למעשה החוק עדיין לא נכנס לתוקף, הוא נכנס לתוקף בסופו של ההליך. אנחנו לא נהיה במצב שבו יש חוק סופי שכבר יושב בספר החוקים, הוא ממתין לסיום התהליך בהתאם למה שכתוב בהסכם ועם סיום התהליך גם נכנס החוק לתוקפו.
היו"ר אבי דיכטר
¶
זה דרך המלך שהממשלה מאשררת וזה קרה, תקנו אותי אם אני טועה, ב-100% מהמקרים עד היום.
היו"ר אבי דיכטר
¶
לא, אני אומר זה שהממשלה מאשררת אחרי שזה עובר בחוק, לא יודע, הסכם שלום עם מצרים, הסכם שלום עם ירדן, הסכם שלום עם הפלשתינים, אני מניח שזה אותו דבר, בסופו של דבר זה אותו הסכם שמגיע לחוק בכנסת שמצביעים עליו ואז יש חוק בכנסת והממשלה מאשררת, כלשונכם. אני שואל האם יש אפשרות שהיא לא תאשרר ובזה תם הסיפור. אז זה נשמע לי קצת לא הגיוני כי סופיות הדיון היא בכנסת, בחוק.
דרור גרנית
¶
כן כי באופן תיאורטי זה אפשרי במובן הזה שהכנסת, שוב, הכנסת מייצרת נורמות פנימה לתוך הדין הישראלי כי התחולה היא טריטוריאלית. בעצם יכולה הממשלה להגיד "אוקיי, הכנסת אישרה שזה מתיישב ועשתה את יישורי הקווים איפה שצריך כדי שזה יישב בתוך הדין הפנימי, אבל אנחנו, נגיד בין חלק א' שבו חתמנו על האמנה לחלק ב' שבו אנחנו אמורים להודיע על האשרור, קרתה הפיכה, פתאום לא יודע מה במדינה השנייה, פתאום הם אירן. רגע הם היו בני ברית הכי קרובים, דקה אחרי זה הם אויב. בטווח הזה אנחנו לא נאשרר בשלב ב'. נגיד סתם סיטואציה תיאורטית. זאת אומרת במישור היחסים הבינלאומיים, במישור היחסים שבין מדינת ישראל לבין אותה מדינה שניה, אנחנו לא נשלים את התהליך ונגיד "אנחנו לא משלימים את ההתחייבות, אנחנו לא נוטלים על עצמנו את ההתחייבות במלואה". זה תרחיש תיאורטי, בדרך כלל זה לא אמור לקרות ולא קורה, כי הנחת העבודה היא שאם נכנסת לתוך כל התהליך ואם פנית כדי ליצור את ההתחייבות הבינלאומית התכוונת ורצית להשלים אותה, כי זה באמת האינטרס המדיני שלך. לכן זה לא סביר במצב דברים נורמלי שהממשלה לא תאשרר את ההצעה שהיא נתנה בשלב א'.
היו"ר אבי דיכטר
¶
אני מודה שאני לא מצליח להסכים לעובדה שאחרי שהכנסת חוקקה חוק הממשלה יכולה לא ליישם אותו משיקולים ענייניים. יש חוק בספר החוקים של מדינת ישראל שהממשלה לא מיישמת מסיבות ענייניות מאוד, אבל הוא לא חוזר לכנסת לשינוי החלטה.
היו"ר אבי דיכטר
¶
הוא אומר כך, הממשלה עכשיו מאשררת את האמנה, את ההסכם, עם המדינה, עם יוון או עם קפריסין. ואני שואל, אם היא מחליטה מסיבות ענייניות, כמו שדרור אמר, לא לאשרר - - -
רם רביב
¶
אתם, הכנסת מחוקקת את החוק אבל היא קובעת, באותו סעיף שאיתי הזכיר, שתחילת החוק ביום כניסתו לתוקף של ההסכם. ב-4.א. זאת אומרת אם ההסכם נכנס לתוקף, החוק מופעל. אם ההסכם לא נכנס לתוקף, החוק בספר חוקים הישראלי, אבל הוא עוד לא נכנס לתוקף. את זה הכנסת יכולה לעשות, היא יכולה לקבוע בחוק שהוא ייכנס לתוקף, אותו חוק, בקרות אירוע מסוים והאירוע כאן הוא אישרור ההסכם על ידי הממשלה.
יעל ויינר
¶
זו מתכונת שקיימת בחוקים נוספים. זה לא משהו חדש פה, אני חושבת שגם כשהצטרפנו לארגון ה-OECD, יש משהו דומה בספר החוקים שהיינו חייבים להבטיח שאנחנו נעמוד במחויבויות ברגע שניתן הודעה לצד השני שאנחנו מאשררים, וגם שם החוק נכנס לתוקף עם כניסת ההסכם לתוקף, יש את זה בעוד כמה דוגמאות אחרות. כלומר זה לא דבר חריג.
עידו בן יצחק
¶
אני רק אציין כמו שנאמר פה, באמת בדרך כלל בהסכמים בין לאומיים התהליך הוא דו שלבי, דבר ראשון חתימה, דבר שני אישרור. אם לצורך העניין שרת התרבות חותמת על הסכם לשיתוף פעולה בתחום התרבות עם ממשלת איטליה, זה התהליך. לא נדרשת פה חקיקה של הכנסת כי אין השפעה על הדין הפנימי. במקרה הספציפי הזה באמת נכנסת הכנסת בתהליך כי ההסכמים בנושאים מסוימים חורגים מהוראות הדין הישראלי ולכן כדי שיהיה להם תוקף צריכה הכנסת לחוקק את זה. אני רק אעיר שיש פה איזה שהוא מצב קצת מוזר כי בעצם הכנסת נדרשת לתת תוקף להסכם שאין לה סיי לגביו. זאת אומרת ההסכם חתום ואנחנו מקבלים או לא מקבלים אותו. ואולי ראשיתה של הבעיה היא שאין בישראל הסדר חוקי שלם שקובע מה צריך לעשות עם הסכמים בינלאומיים, אם במדינות אחרות באמת זה עובר הליך כל שהוא בפרלמנט שאנחנו לא יודעים מה קורה בכל מדינה. פה זה באמת רק אם מתעורר הצורך, וגם אז כמו שאנחנו רואים, אנחנו בעצם יכולים לקבל את ההסכם או לא לקבל אותו.
דבר נוסף, ההסכמים האלה הם לא ההסכמים הראשונים מהסוג הזה אם כי הם באים אחרי תקופה ארוכה מאוד שלא היו כאלה, הפעם הקודמת הייתה בשנת 1993 עם ארצות הברית, אבל כפי שנמסר לנו יש עוד הסכמים בקנה, ואולי נכון ליצור איזו שהיא מסגרת כללית להסדרה של הנושאים האלה כי אחרת אנחנו כל פעם נמצא את עצמנו בעצם בשלב הזה שבו אנחנו עכשיו שמונח בפנינו הסכם ואנחנו נקרא אותו ונדון בו אבל אין לנו באמת אפשרות - - -
עידו בן יצחק
¶
הוא הובא כי הממשלה התנדבה להביא אותו לכנסת. בהסכמים מדיניים הממשלה קיבלה על עצמה נוהג, אבל היא לא מחויבת בו. זו שאלה האם הפרוצדורה הזאת היא הפרוצדורה הנכונה.
רפי דיין
¶
צריך לקחת בחשבון שזה יהיה רלבנטי לכל אמנה בינלאומית. גם באמנות בינלאומיות, בסוף זו אמנה בינלאומית, זה נוגע גם להקשר הסחר, בכל הקשר שיש.
עידו בן יצחק
¶
נכון. זו שאלה. יכול להיות שצריך לעשות הבחנה בין דברים. כמו שעכשיו לא כל אמנה מגיעה לפה - - -
עידו בן יצחק
¶
זה גם משהו בתקנון הממשלה שהממשלה מטוב ליבה עשתה. אבל אין פרוצדורה באמת סדורה לדברים האלה.
דרור גרנית
¶
זה נכון מה שאתה אומר, הזום אאוט, בהסתכלות רגע מקרו משפטית, זו בעצם שאלה שהמקום הנכון שלה, לתפיסתי לפחות אבל יכול להיות שאחרים יכולים לחשוב אחרת, זה בחוק יסוד החקיקה. השאלה של איך אנחנו מייצרים נורמות חוקיות וכשיצרה הממשלה נורמה חוקית במשפט הבינלאומי, איך מזרימים אותה פנימה, את הנורמה החוקית בתוך הדין הפנימי. אבל את חוק יסוד החקיקה - - -
קריאה
¶
אנחנו עוד לא יודעים מה יבוא קודם, חוק יסוד החקיקה או חוק הממשלתי של קיזוז הכספים לרשות הפלשתינית.
רם רביב
¶
אנחנו עכשיו מתרחבים קצת ובאמת העניין המרכזי לפחות של הממשלה כאן הוא לאשר, לכבד את החוקים שמיישמים את ההסכם עם קפריסין, ההסכם עם יוון.
רם רביב
¶
בסדר גמור, אני אומר את זה כאן אנחנו - - - שני ההסכמים האלה, אנחנו נציע באמת עניינים שנוגעים באיך יטופלו דברים כאלה בעתיד, לדון בהם.
עידו בן יצחק
¶
הצעת חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה היוונית בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ז–2017
הגדרה
1.
בחוק זה, "ההסכם" – ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה היוונית בדבר המעמד של כוחותיהן, שנחתם בתל אביב ביום ג' באב התשע"ה (19 ביולי 2015).
תוקף ההסכם
2.
להוראות ההסכם שנוסחו בעברית מובא בתוספת, למעט סעיף 9 שבו, יהיה תוקף של חוק, והן יחולו על אף האמור בכל דין.
ביצוע ותקנות
3.
(א) שר הביטחון ממונה על ביצוע חוק זה.
(ב) כל שר, ובכלל זה שר הביטחון, רשאי, בהסכמת שר המשפטים, להתקין תקנות הדרושות לביצוע חוק זה בתחום העניינים המסורים לסמכותו.
תחילה ותוקף
4.
(א) תחילתו של חוק זה ביום כניסתו לתוקף של ההסכם כאמור בסעיף 18 להסכם; ביום האמור יפרסם שר החוץ ברשומות הודעה על כניסתו לתוקף של ההסכם.
(ב) חוק זה יעמוד בתוקפו כל עוד ההסכם עומד בתוקפו; נמסרה הודעה על סיום ההסכם לפי סעיף קטן 4 של סעיף 18 להסכם, יפרסם שר החוץ הודעה ברשומות על מועד סיומו של ההסכם.
עידו בן יצחק
¶
אני אתחיל לקרוא את ההסכם עצמו. אני אדלג על המבוא.
סעיף 1
הגדרת מונחים
1. "מדינה שולחת" פירושו המדינה שאליה שייך הכוח המבקר;
2. "מדינה מארחת" פירושו המדינה שבה הסגל של המדינה השולחת מבקר;
3. "סגל" פירושו הסגל הצבאי השייך לחילות היבשה, הים והאוויר, וכן סגל אזרחי נלווה, המשתתף, או קשור, לפעילויות הצבאיות;
4. "סגל אזרחי" פירושו סגל שאינו צבאי של המדינה השולחת המתלווה לכוחות הצבאיים של המדינה השולחת ושאינם תושבי המדינה המארחת, ושהינם עובדים של הכוחות המזוינים של המדינה השולחת;
5. "פעילויות צבאיות" פירושו:
א) ביקורי ספינות ו/או כלי טיס; או
ב) תרגילים או אימונים והכשרה צבאיים משותפים (בין אם בתוך שטחי הצדדים או מחוץ להם); או
ג) תרגילים או אימונים צבאיים של הסגל של המדינה השולחת בשטח המדינה המארחת, ללא השתתפות ישירה של הסגל של המדינה המארחת; או
ד) פרויקטים משותפים של מחקר ופיתוח ביטחוני שאושרו ע"י הממשלה.
ה) כל צורה אחרת של שיתוף פעולה ביטחוני שהצדדים הסכימו עליה.
6. "צד שלישי" פירושו אדם, יישות או ממשלה שאינם הצדדים (לרבות קבלנים ממשלתיים) של הצדדים.
אריאל סיזל
¶
רק רציתי להעיר, ההסכמים שמצורפים כאן, שני ההסכמים הן מול יוון והן מול קפריסין, אין ספק שהם מכוונים לפעילויות צבאיות בלבד, יש איזה שהוא הבדל בין ההסכם מול יוון להסכם מול קפריסין בכל מה שנוגע להגדרה של פעילויות צבאיות כאשר פה אצלנו, מה שאתה הקראת עכשיו על יוון, כתוב שם "ביקורי ספינות ו/או כלי טיס". לעומת זאת בהסכם מול קפריסין כתוב "ביקורי כלי שיט או כלי טייס למטרות צבאיות" זאת אומרת יש הבהרה שמדובר רק על מטרות צבאיות. אז מכיוון שאין עוררין שאנחנו עוסקים פה בהסכמים שמיועדים לפעילות צבאית ולא לפעילות אזרחית או משטרתית, יש לנו הרי גם טייסת כיבוי שהיא טייסת משטרתית ואין כוונה להחיל עליה את ההסדרים שקיימים כאן, צריך שיהיה ברור שהכוונה היא אך ורק למטרות צבאיות וזה מקובל על כולם, גם על שותפיי במשרד הבטחון.
היו"ר אבי דיכטר
¶
למה ההבחנה הזו באמת, אתם יודעים לומר? זו נקודה נכונה. אני מסתכל על שני הסעיפים - - -
רם רביב
¶
כן אנחנו יודעים לומר. דיברנו על זה ארוכות לפחות ביום האחרון. אין בעיה מהותית. ההסכם עם יוון היה הראשון בסדרה, ושם הייתה התייחסות לספינות וכלי טיס מבלי התוספת "למטרות צבאיות". הסיבה שהנוסח היה כזה היא שהוא שיקף את הנוסח שהיה בהסכם ה-SOFA עם ארצות הברית מ-1991 וזה היה נוסח מקובל. ככל הנראה, כאשר הגיעו למשא ומתן על ההסכם עם קפריסין, לפי מה שאנחנו מבינים כעת, הייתה הערה של משרד התחבורה כנראה, שרצתה לחדד שלא מדובר בביקורי כלי שיט וכלי טייס סתם, אלא בביקורים למטרות צבאיות, וזה נכנס לנוסח ועבר את המשא ומתן עם הקפריסאים, וכך נולד השוני בין שני הנוסחים, למרות שברמה המהותית מבחינתנו גם, ומבחינת כל הגורמים בממשלה שעוסקים בזה, משרד המשפטים, חוץ, בוודאי משרד הבט"פ וגם משרד הבטחון, הסעיף או ההתייחסות בהסכם עם יוון היא לכלי טייס וכלי שייט שמגיעים לכאן למטרות צבאיות. זו המסגרת של ההסכם, זו מהות ההסכם, אנחנו לא עוסקים בשיתופי פעולה בתחום האזרחי אלא בתחום הבטחוני-צבאי.
היו"ר אבי דיכטר
¶
רק שמול קפריסין זה פעילויות צבאיות רק למטרות צבאיות ומול היוונים זה פעילויות צבאיות, גם למטרות צבאיות אבל לא רק.
רם רביב
¶
אני אומר, הפרשנות הנכונה של ההסכמים האלה מבחינת ממשלת ישראל היא שגם אם בהסכם עם יוון לא כתוב מטרות צבאיות, הכוונה היא אך ורק למטרות צבאיות. אנחנו לא עוסקים בחוק הזה בביקור של כלי שיט או כלי טיס שלא למטרות צבאיות.
רם רביב
¶
אז אני מסביר, זה לא נכתב כי במקור היה ברור מהקונטקסט, מובן מאליו שאנחנו לא עוסקים באניות צי סוחר שמגיעות להוביל סחורות או לעשות דברים אחרים, אלא אך ורק לאניות או כלי טייס שמגיעים לארץ לצורך ביצוע פעולות שנוגעות לשת"פ הצבאי.
שמואל לטקו
¶
תאמר לי, בזמן חירום נגיד שרוצים שאניות אזרחיות יעצרו בקפריסין או ביוון ומשם נגיד יעבירו את הסחורות בצורות אחרות, זה לא חלק מהעניין?
אסף דורון
¶
שאי אפשר להגיע לחיפה או לאשדוד, נניח רוצים שזה יעצור בקפריסין או במקום אחר, זה לא חלק מזה?
רם רביב
¶
אני לא יודע להגיד לך מבחינת תזמון, אבל במשא ומתן עם קפריסין שהיה כנראה בלאג קצר לאחר המשא ומתן עם יוון. הערה שלנו. לא הערה של הצד השני.
אריאל סיזל
¶
מה שחשוב מבחינתנו, יש את טייסת הכיבוי המשטרתית, אז אין כוונה להחיל עליה את ההסדרים פה שמופיעים כאן בחוק הזה.
היו"ר אבי דיכטר
¶
טייסת הכיבוי לא נועדה לפעילויות צבאיות. אני מניח. כי פה כתוב במפורש פעילויות צבאיות.
רם רביב
¶
זה לא פעילות צבאית פר אקסלנס, אם אתה מזמין מטוסי כיבוי כדי לכבות שריפה, זה לא משנה מה הסיבה שלה. הפעילות עצמה של כוחות הכיבוי היא כיבוי השריפה. אם היא נוצרה מטיל או מהצתה - - -
רפי דיין
¶
אם אפשר רק בנקודה הזאת, יש פה סעיף סל שהכנסנו בכוונה מכיוון שלא ידענו לתרחש את כל האירועים שיקרו בעתיד וגם בזמני חירום, אולי לא רק לתרגילים, דברים יותר אופרטיביים נקרא לזה, אז יש את סעיף ה' שאומר שפעילויות צבאיות זה גם כל צורה אחרת של שיתוף פעולה בטחוני שהצדדים הסכימו עליה. זה גם נותן לנו מרחב פעולה עתידי לבוא ולשחק איתו בהתאם לתרחישים.
עידו בן יצחק
¶
סעיף 2
מטרה והיקף
הסכם זה יקבע את התנאים והדרישות העקרוניים המסדירים ומגדירים את מעמד הסגל של הצדדים, בקשר עם הפעילויות הצבאיות כהגדרתן בס"ק 5 לסעיף 1.
במקרה שהצדדים יסכימו שהסדרים נוספים נדרשים, על מנת להסדיר היבטים נוספים של הפעילויות הצבאיות, הצדדים רשאים להסכים על הסדרים כאלו במסגרת של הסכמי יישום, העולים בקנה אחד עם הוראות הסכם זה.
סעיף 3
ציות לדין במדינה המארחת
הסגל של המדינה השולחת יציית לחוקים ולתקנות של המדינה המארחת, ויימנע מכל פעילות שאיננה עולה בקנה אחד עם הסכם זה.
סעיף 4
כניסה ויציאה
1. הסגל של המדינה השולחת ייכנס וייצא מהמדינה המארחת עם:
- הדרכונים הלאומים התקפים שלהם;
- מסמך נסיעה מוכר;
2. המדינה השולחת תעביר את כל הפרטים הנדרשים ביחס לכוח אדם, ציוד, כלי נשק, כלי רכב, כלי שיט, כלי טיס וטובין מסוכנים המועברים, 15 יום לפני הגעתם לשטח המדינה המארחת כפי שמוסכם בין הצדדים. אשרות כניסה ויציאה לא יידרשו מראש.
סעיף 5
משמעת
1. למדינה השולחת תהיה הזכות לממש סמכות שיפוט בלעדית על הסגל של המדינה השולחת, ביחס לעבירות שאופיין משמעתי בלבד.
2. הסגל של הצדדים ימשיך להיות כפוף לציות לחוקיהם ותקנותיהם הלאומיים בהתאמה, לרבות, אמצעי האכיפה המשמעתיים שלהם, בהיותם בשטח המדינה המארחת.
סעיף 6
נשיאת נשק ואבטחה
1. הסגל הצבאי של המדינה השולחת רשאי להחזיק ברשותו ולשאת נשק בשטח המדינה המארחת, רק במהלך ביצוע פעילויות צבאיות במסגרת הסכם זה, בתנאי שהינו מורשה לעשות כן על ידי דיני המדינה השולחת ובכפוף לכל הסדר שיוסכם עליו מראש עם רשויות המדינה המארחת.
2. המדינה המארחת תאבטח את הסגל והציוד של המדינה השולחת כנדרש וכמוסכם בין הצדדים.
3. הסגל של המדינה השולחת יעשה שימוש בנשק בהתאם לחוקים ולתקנות של המדינה המארחת.
סעיף 7
מדים
במהלך ביצוע הפעילויות הצבאיות, הסגל של המדינה השולחת מורשה ללבוש את מדיו בהתאם לתקנות בנות ההחלה של המדינה השולחת.
סעיף 8
רישיונות נהיגה
1. המדינה המארחת תקבל כתקפים, ללא מבחן או אגרה או כל דרישה אחרת, את היתרי או רישיונות הנהיגה על כלי רכב, שהונפקו על ידי הרשות המוסמכת במדינה השולחת, ובלבד שההיתר או הרישיון הינו בתוקף במדינה השולחת. רישיון או היתר כאמור יישארו בתוקף בשטח המדינה המארחת למשך שנה ממועד הכניסה האחרון של איש הסגל לשטח המדינה המארחת. למטרות סעיף זה, "מועד הכניסה האחרון" פירושו הכניסה שלפניה איש הסגל היה מחוץ לשטח המדינה המארחת למשך יותר מ-3 חודשים.
2. השימוש ברישיונות נהיגה אליו מתייחס סעיף זה יהיה כפוף להשעיות זמניות כפי שיוחלט על ידי הרשויות המוסמכות של כל אחד מהצדדים, בהתאם לחוקים והתקנות החלים אצלם, כתוצאה של עבירות תנועה שבוצעו על ידי בעל הרישיון.היו"ר אבי דיכטר:עד כאן יש למישהו הערות?
אריאל סיזל
¶
כן אדוני רק הערה. אנחנו בתור המשרד לבט"פ כרגולטור בתחום הרישוי של כלי יריה, יש את סעיף 6 שעוסק בנושא של נשיאת נשק ואבטחה. סעיף שמחולק גם לנושא הזה של ההיתר להחזיק וגם בנושא של השימוש, כתוב שם שהכל יהיה כפוף להסדרים שיוסכם עליו מראש עם רשויות המדינה המארחת, אנחנו בעניין הזה הגענו להבנות יחד עם משרדי הממשלה האחרים לגבי מנגנון. ברור שאין כוונה שזה יהיה פקיד הרישוי האזרחי שעוסק במתן רישוי כלי יריה לכל אזרח ואזרח, אנחנו נלך למסלול אחר שבו למערכת הבטחון יהיה תפקיד מרכזי במתן רישוי לאורחים שלנו מהמדינה האורחת. זאת הבנה שהגענו אליה יחד עם משרדי הממשלה האחרים.
עידו בן יצחק
¶
אחרי שאני אקרא.
סעיף 9
סמכות שיפוט
1. למדינה השולחת תהיה זכות ראשונית לממש סמכות שיפוט פלילית על הסגל של המדינה השולחת, ביחס לעבירות שאירעו במהלך ביקור למטרות פעילויות צבאיות:
א. הנובעות ממעשה או מחדל שנעשה במילוי תפקיד רשמי; ו/או
ב. אך ורק נגד אדם או רכוש של הסגל של המדינה השולחת.
במקרה שהמדינה השולחת שהינה בעלת הזכות הראשונית לממש סמכות שיפוט פלילית, לפי הוראות ס"ק זה, מחליטה לא לממשה, היא תודיע למדינה המארחת בהקדם האפשרי, בהתאם לבקשה בכתב של המדינה המארחת, על כוונתה לוותר על זכותה הראשונית לסמכות שיפוט. המדינה השולחת תימנע מלממש כל סמכות שיפוט על מקרה מסוים זה בעתיד.
2. למדינה המארחת תהיה זכות ראשונית לממש סמכות שיפוט פלילית על הסגל של המדינה השולחת, הממוקם בשטח המדינה המארחת, אך ורק ביחס לעבירות העולות ממעשים או מחדלים העומדים בכל התנאים הבאים, במצטבר ולא בנפרד:
א. נעשו על ידי הסגל של המדינה השולחת בתוך הטריטוריה הריבונית של המדינה המארחת או על סיפון כלי שיט או כלי תעופה הרשום במדינה המארחת;
ב. נעשו במהלך ביקור למטרות פעילויות צבאיות; וכן
ג. אינן מכוסות על ידי ס"ק 1 לסעיף זה.
למען הסר ספק, ובכפוף לס"ק 1 לעיל, המדינה המארחת לא תממש כל סמכות שיפוט על כל איש סגל של המדינה השולחת בגין כל פעולה שאיננה מכוסה על ידי ס"ק 2 זה.
במקרה שהמדינה המארחת שהינה בעלת הזכות הראשונית לממש סמכות שיפוט פלילית, לפי הוראות ס"ק זה, מחליטה לא לממשה, היא תודיע לרשויות המדינה השולחת, ותימנע מלממש כל סמכות שיפוט על מקרה מסוים זה בעתיד. רשויות המדינה המארחת בעלת הזכות הראשונית ישקלו באהדה בקשה מצד רשויות המדינה השולחת לוויתור על זכותה, במקרים שבהם המדינה השולחת רואה ויתור כזה כבעל חשיבות מיוחדת.
3. הצדדים יעניקו סיוע הדדי ביחס לעניינים העולים בקשר לסעיף זה, במיוחד, בניהול חקירות ובאיסוף ראיות, בהתאם לדין בר ההחלה ולאמנות הנוגעות בדבר בין הצדדים.
4. כל גזר דין פלילי יבוצע על ידי מערכת הענישה של המדינה השולחת, בכפוף לסעיפים 3ד, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, 14 ו-15, לאמנה האירופאית בדבר העברת נידונים, ולהצהרות שניתנו על ידי הצדדים.
איתי אופיר
¶
כפי שכתוב בסעיף 2 להצעת החוק שנקרא קודם, להוראות ההסכם שנוסחו בעברית מובא בתוספת למעט סעיף 9 שבו יהיה תוקף של חוק, הן יחולו על אף האמור בכל דין. סעיף 9 סעיף סמכות השיפוט, כפי שכתוב גם בדברי ההסבר, הפעלת הסעיף הזה תהיה נתונה לשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה ואנחנו מחריגים את הסעיף הזה מיתר סעיפי ההסכם שלהם יהיה תוקף של חוק.
היו"ר אבי דיכטר
¶
מה זה אומר באופן הפרקטי, אם ביצע איש סגל שוד אלים או השד יודע מה, במדינת ישראל, איש סגל יווני או קפריסאי.
דרור גרנית
¶
אני אסביר את הרציונל למה סעיף 9 הוחרג מהתחולה של החוק הזה והוא בעצם מושאר כשיקול דעת. בעצם נקודת הפתיחה פה היא שהממשלה יוצרת את האמנה הזאת. דיברנו על החתימה, אותו שלב א' של התהליך הדו שלבי וכדומה. חשבנו וסברנו שלא נכון לומר שהממשלה, הרשות המבצעת יכולה בכוח האמנה שלה ללכת ולקצוץ את כנפי סמכותה של הרשות השופטת. זה לא דבר נכון, גם אם אנחנו נבוא לפה ואחרי זה ניתן לזה תוקף של חוק. לכן מה שאנחנו אומרים, אנחנו לא נוגעים בסמכויות השיפוט של רשויות השיפוט בישראל ככזו. אנחנו בעצם מסכמים מול היוונים שלפני שיקרה איזה שהוא הליך פלילי פה, לפני שזה מגיע לבית המשפט ומגיע לתחום סמכותה של הרשות השופטת, יש את הסמכות של הרשות המבצעת, של היועץ המשפטי לממשלה, להגיש או לא להגיש כתב אישום. שם בחלק הזה, בשלב ההוא אנחנו נפעיל בתוך הרשות המבצעת את שיקול הדעת ושם תבוא לידי ביטוי אותה זכות ראשונים להפעיל את הכוח הפלילי, את כוח ההעמדה לדין, וכך אנחנו בעצם שומרים בשלמותה את סמכות השיפוט של בתי המשפט. אנחנו לא פוגעים בה.
היו"ר אבי דיכטר
¶
וזה הדדי, הווה אומר גם ביוון ובקפריסין יתקיים אותו נוהל שבעצם אמור לאפשר אם חס וחלילה חייל ישראלי עבר עבירה פלילית. אז לא באופן אוטומטי הוא מובא ל - - -
עידו בן יצחק
¶
הנסיבות המפורטות פה מתייחסות לעבירות שנעשו אם אותו חייל יווני ביצע עבירה או כלפי חייל יווני אחר או כלפי הרכוש של הצבא היווני פה, רק כשזה במסגרת מילוי תפקיד רשמי.
דוד גולדפרב
¶
חשוב להבין שההתחייבות הבינלאומית היא זהה. כלומר אותן סיטואציות מקבילות, הדין יהיה זהה. השאלה איך אתה מיישם את זה בדין הפנימי. כאן בישראל סברו שהדרך הנכונה ביותר לעשות את זה היא באמצעות החלטה של התביעה ולא באמצעות חקיקה. אבל התוצר ומה שאני עושה כלפי היוונים ומה שהיוונים עושים כלפי יהיה זהה.
רם רביב
¶
ההסכם הוא הדדי. ההוראות חלות על שני הצדדים, על הכוחות של היוונים בארץ ועל הכוחות של צה"ל כאשר הם ביוון.
היו"ר אבי דיכטר
¶
כי השיטה הזאת, הפטנט הזה אם אפשר לקרוא לזה ככה, זה די דומה למה שעשו במדינות מסוימות, אנגליה, ספרד, בכל מה שקשור לפשעים נגד האנושות שנעשו מחוץ למדינה והם בעצם מחייבים לעבור דרך היועץ המשפטי לממשלה לפני הגשת תלונה.
יעל ויינר
¶
אבל אנחנו לא משנים פה בעצם את השיטה המשפטית הקיימת ששם כבר היועץ המשפטי לממשלה היום הוא זה שיש לו את שיקול הדעת אם הוא מגיש כתב אישום או לא, וצריך לראות שיש ממש הבחנה ברורה בסעיף בין פעולות שנעשו במסגרת התפקיד או נגד חבר של הכוח שאתה נמנה עליו, לבין פעולות שנעשו שלא במסגרת התפקיד. חלוקת הסמכויות שלסמכות שיפוט ראשונית או משנית מתחלקת לפי זה. חלק מהרעיון של הסעיף הזה היה באמת להגן על חיילים שלנו כשהם נמצאים שם, שהם יוכלו להיות כפופים לסמכות שיפוט של המדינה השנייה במקרים מאוד מאוד מצומצמים שרק לא היו קשורים לתפקיד, אירעו באותה מדינה, ושלא חס וחלילה יוכלו לגרור אותם על איזה שהוא אירוע שקרה בישראל, גם אם היה בטחוני וגם אם היה מבצעי, לסמכות שיפוט של מדינה זרה.
היו"ר אבי דיכטר
¶
מה הדין אגב לגבי אנשי או"ם שבסך הכל די דומים ליוונים ולקפריסאים שמסתובבים בישראל במדים, עם רכבים של או"ם, עם נשק של או"ם?
דוד גולדפרב
¶
לפקידי או"ם יש חסינות וזה משהו אחר, אבל דווקא חיילי או"ם, יש על זה הנחיות יועץ משפטי לממשלה שמאוד דומות. בדין אין להם הגנה אבל היועץ המשפטי לממשלה, לא יועמד לדין חייל או"ם ללא אישור של היועץ המשפטי לממשלה. דומה מאוד למה שאתה הזכרת עם בריטניה. להשאיר ליועץ המשפטי לממשלה את הסמכות במקרים הרגישים האלה, להחליט אם הוא מעמיד לדין או לא.
תמי פרידמן
¶
אני מהלשכה המשפטית במשרד התחבורה. בהתייחס לסעיף 8 אני רוצה להגיד שזה תואם את התקנות, למעט לדרגות רישיון גבוהות, אבל אנחנו נגיע אחר כך להסדר מול משרד הביטחון כדי שזה יהיה תואם לגמרי את התקנות שלנו.
עידו בן יצחק
¶
סעיף 10
תביעות ואחריות
1.
(א) כל צד מוותר על כל הטענות כנגד משנהו בנסיבות שבהן כל איש הסגל של הצדדים נפצע או נהרג, או רכוש של הצדדים אבד, ניזוק או נהרס, במהלך או כתוצאה מביצוע פעילויות צבאיות במסגרת הסכם זה.
(ב) במקרה שצד יידרש לשלם פיצוי לאיש הסגל של הצד האחר, כתוצאה מתביעה שהוגשה על ידי אותו איש סגל בקשר לנזקים המפורטים בתת-ס"ק (א), הצד האחר יחזיר לאותו צד את מלוא הסכום. החזר כאמור יכלול את העלויות וההוצאות של ניהול ההליכים.
2. תביעות (שאינן תביעות חוזיות ואלה שעליהן חל ס"ק 3) הנובעות מנזק שנגרם לצדדים שלישיים שנעשה במהלך או כתוצאה מביצוע פעילויות צבאיות במסגרת הסכם זה, יטופלו על ידי המדינה המארחת בהתאם להוראות הבאות:
(א) תביעות יוגשו, יידונו וייושבו או יוכרעו בהתאם לחוקים ולתקנות של המדינה המארחת ביחס לתביעות העולות מפעילויות של הכוחות המזוינים שלה עצמה;
(ב) המדינה המארחת תהיה רשאית ליישב כל תביעה כאמור, ותשלום הסכום שנקבע בהליך משפטי ייעשה על ידי המדינה המארחת במטבע שלה;
(ג) תשלום כאמור, בין שייעשה בכפוף להסדר או על פי הכרעת דין של התיק על ידי ערכאה שיפוטית מוסמכת במדינה המארחת, או הכרעת דין סופית על ידי ערכאה שיפוטית כזו השוללת תשלום יהיו מחייבים וסופיים ביחס לצדדים;
(ד) כל תביעה המשולמת על ידי המדינה המארחת תועבר למדינה השולחת, עם פירוט מלא וחלוקה מוצעת בהתאמה לס"ק (ה);
(ה) מקום שהמדינה השולחת אחראית לבדה, סכום הפיצוי המוענק או נפסק יחולק באופן יחסי של 75 אחוז לזכות המדינה השולחת ו-25 אחוז לזכות המדינה המארחת. כאשר לא ניתן לייחס את הנזק במובהק לאחד הצדדים או כששני הצדדים חולקים אחריות, הסכום המוענק או נפסק יחולק שווה בשווה בין הצדדים, ללא קשר להיקף חלקם היחסי באחריות.
3. תביעות צד שלישי הנובעות מנזקים שנגרמו מחוץ לביצוע פעילויות צבאיות על פי הסכם זה, יטופלו באופן הבא:
(א) רשויות המדינה המארחת ידונו בתביעה ויעריכו את הפיצוי לתובע באופן הוגן ומוצדק, וייקחו בחשבון את כל נסיבות המקרה, לרבות התנהגות האדם הנפגע, ויכינו דו"ח על העניין, וייקחו כמו כן בחשבון כל הערה כפי שנמסרה על ידי המדינה השולחת;
(ב) הדוח יימסר לרשויות המדינה השולחת, אשר יחליטו אז ללא דיחוי האם יציעו תשלום לפנים משורת הדין, ואם כן באיזה סכום;
(ג) אם הוצעה הצעה לתשלום לפנים משורת הדין, והתקבלה על ידי התובע להסדרה מלאה של תביעתו, רשויות המדינה השולחת יבצעו את התשלום בעצמן ויודיעו לרשויות המדינה המארחת, על החלטתם ועל הסכום ששולם;
(ד) אין בס"ק 3 דבר שישפיע על סמכות השיפוט של בתי המשפט של המדינה המארחת לטפל בתביעה כנגד כל איש סגל אלא אם כן ועד אשר בוצע תשלום להסדרת מלוא התביעה.
4. תאונות דרכים שיתרחשו שלא כתוצאה מביצוע פעילויות צבאיות בהתאם להסכם זה, ייפסק בהן בהתאם לחקיקה הלאומית של המדינה המארחת. המדינה השולחת תוודא שכל כלי הרכב המנועיים שאינם צבאיים שיהיו זמינים לחברי הסגל שלה מבוטחים בהתאם לחקיקת המדינה המארחת.
5. המדינה השולחת והסגל שלה לא יהיו כפופים לסמכות שיפוט של בתי המשפט של המדינה המארחת בכל תביעה שהוגשה על נזקים שנגרמו במהלך או כתוצאה מביצוע פעילויות צבאיות.
6. הצדדים מתחייבים לשתף פעולה באופן מלא זה עם זה ביחס להוראות סעיף זה.היו"ר אבי דיכטר:סעיף 10 התייחסויות? אין. הלאה.עידו בן יצחק :
סעיף 11
גילוי מידע
כל הפרסומים בנוגע לפעילויות של אחד הצדדים או שניהם בהקשר של פעילויות צבאיות, כהגדרתן בסעיף 5 לסעיף 1, חייבים להיות מאושרים מראש על ידי שני הצדדים.
סעיף 12
שירותים רפואיים
1. לסגל של המדינה השולחת תהיה גישה לשירותי עזרה ראשונה במהלך הפעילויות הצבאיות אשר יסופקו על ידי המדינה המארחת, באותם תנאים השווים לאלה של הסגל של המדינה המארחת.
2. במקרה חירום, חברי הסגל של המדינה השולחת יקבלו טיפול רפואי וטיפולי שיניים, לרבות אשפוז, באותם תנאים כמו חברי הסגל של המדינה המארחת. פעולות רפואיות שיבוצעו במקרה האמור, כמו גם פינויי חירום, יסופקו ללא תשלום.
3. כל השירותים הרפואיים האחרים שאינם חירום בבתי חולים צבאיים או אזרחיים, וכן פינויים רפואיים, יישארו באחריות המדינה השולחת.
סעיף 13
מסים ומכס
1. כל המסים, תשלומי חובה וחיובים אחרים הקשורים עם ייבוא או ייצוא של חומרים, אספקה, ציוד, רכוש ושירותים על ידי המדינה השולחת, שייעשו בקשר עם הפעילויות הצבאיות, אם יחולו, יהיו פטורים במדינה המארחת.
2. הנ"ל יחול גם על חומרים, אספקה וציוד שיישארו במדינה המארחת, כל עוד יישארו בבעלות המדינה השולחת, ומיועדים לשימוש של המדינה השולחת או שימוש משותף של המדינה השולחת והמדינה המארחת על פי הסכם זה.
3. כל שאר החומרים, אספקה וציוד המיובאים אל המדינה המארחת על ידי המדינה השולחת, ייוצאו על ידי המדינה השולחת כאשר אינם נדרשים עוד לצורך הסכם זה.
4. ס"ק 3 לא יחול על סחורות, כגון מוצרי מזון ותחמושת, שנצרכו במהלך יישום הסכם זה. אולם, במקרים אחרים כאשר סעיף 3 יחול, המוצרים יסולקו בתיאום עם הרשויות הרלוונטיות במדינה המארחת, בהתאם לדין המקומי.
5. הסגל של המדינה השולחת יהיה כפוף לדיני ותקנות המכס של המדינה המארחת. בפרט, למדינה המארחת תהיה הזכות לבצע חיפוש אצל הסגל של המדינה השולחת, לבדוק את המטען וכלי הרכב שלהם ולתפוס פריטים, הכול בהתאם לחוקים ולתקנות האמורים.
סעיף 14
אבטחה והגנה של מידע
כל המידע שהוחלף או נוצר בין הצדדים, בקשר עם הפעילויות הצבאיות, יהיה כפוף להוראות הסכם הביטחון בין ממשלת הרפובליקה ההלנית וממשלת ישראל, שנחתם ביום 10 לפברואר, 1992.
סעיף 15
חילוץ והצלה
למדינה המארחת יש אחריות כוללת למבצעי חילוץ והצלה במקרה של תאונה, תקרית או מצב חירום שיתרחשו עקב הפעילויות הצבאיות מכוח הסכם זה בטריטוריה שלה, במים הטריטוריאליים או במרחב האווירי או בלב הים, בטווח מרחב הפיקוח התעופתי שלה. נציגי המדינה השולחת יורשו להשתתף במבצעים כאמור, בתיאום עם הרשויות המוסמכות של המדינה המארחת.
סעיף 16
חקירת תקריות
1. במקרה של תקרית שתתרחש בטריטוריה, במרחב האווירי, במים הטריטוריאליים, במרחב אווירי או בלב ים בטווח מרחב הפיקוח התעופתי של אחד מהצדדים, בקשר עם הפעילויות הצבאיות שייעשו על פי הסכם זה, חקירת הבטיחות תתנהל בהתאם לחוקי ותקנות המדינה המארחת.
2. כאשר בתקרית כזו מעורב הסגל של המדינה השולחת, הסגל או נציג/י המדינה השולחת יורשה להשתתף בחקירת הבטיחות כצופים. המדינה המארחת תשחרר את ממצאי חקירת הבטיחות למדינה השולחת, לבקשת המדינה השולחת.
3. במקרה של תקרית קטלנית שמעורב בה סגל של המדינה השולחת, המדינה השולחת תהיה רשאית שנציגה/יה ישתתפ/ו באיסוף הגופה או שרידי הגופה.
4. במקרה של תקרית קטלנית, המדינה המארחת תשחרר את הגופה למדינה השולחת לבקשת המדינה השולחת, וללא ביצוע כל נתיחה שלאחר המוות. המדינה השולחת תשלח את ממצאיה מכל נתיחה שלאחר המוות שתיערך בקשר לתקרית למדינה המארחת, לבקשת המדינה המארחת, בכפוף להוראות סעיף 14 לעיל.
5. ממצאי כל תחקיר צבאי, שעורכת כל מדינה, יישארו חסויים ומסווגים, לרבות כל הליך פלילי, מינהלי, אזרחי או אחר מכל סוג שהוא, גם במדינה השולחת וגם במדינה המארחת. כל מדינה רשאית לשחרר את ממצאיה לצדדים שלישיים, לפי בקשה, למטרות שיפוטיות, בכפוף לחוקים ולתקנות הלאומיים שלה.
סעיף 17
יישוב מחלוקות
להוציא כפי שהוסכם אחרת, כל מחלוקת ביחס לפרשנותו או ליישומו של הסכם זה תיושב בדרכי נועם רק במשא ומתן ישיר, ללא זכות פנייה לכל יחיד, ערכאה שיפוטית לאומית או בינלאומית, או כל פורום אחר לשם יישוב.
סעיף 18
שונות
1. הסכם זה ייכנס לתוקף בתאריך האיגרת הדיפלומטית השנייה של צד אחר המודע לצד האחר כי ההליכים הפנימיים שלו לכניסה לתוקף של הסכם זה הושלמו.
2. ניתן לתקן הסכם זה או אחר להוסיף עליו בכתב בצינורות הדיפלומטיים בכל עת, בהסכמה הדדית בין הצדדים.
3. התיקונים ייכנסו לתוקף בהתאם להליך האמור בסעיף 18)1*.
4. הסכם זה יישאר בתקפו עד שיובא לידי סיום בהסכמה הדדית של הצדדים, או בכל עת בכפוף להודעה בכתב של שישה חודשים מראש, באמצעות ערוצים דיפלומטיים של כל צד המיידע את הצד האחר בדבר סיומו.
היו"ר אבי דיכטר
¶
שאלה. בסעיף חקירת תקריות, סעיף 16, ס"ק 5, מופיע שם "כל מדינה רשאית לשחרר את ממצאיה" הכוונה לשחרר את ממצאיה לצדדים שלישיים לפי בקשה למטרות שיפוטיות בכפוף וכולי. היא צריכה בקשה מהצד השני. אי אפשר לשחרר ממצאים של תחקיר בלי הסכמת ישראל.
רם רביב
¶
אני אגיד ויוסיף הצבא אם צריך. לפי בקשה של הצד השני למטרות שיפוטיות, בכפוף לחוקים ולתקנות הלאומיים שלה. זאת אומרת אם יש חוקים שנוגעים לחיסיון התחקיר המבצעי, אז אני מבין שהם עשויים לגבור.
רפי דיין
¶
אני אסביר. בגדול זה תוצר של משא ומתן שהרישא זה האינטרס הישראלי שלנו לגבי סודיות התחקיר הצבאי. מהצד השני הם רצו לוודא, בני השיח היוונים, בדין הפנימי שלהם אין בעיה כזו. הם כן יכולים לשחרר תוצאות, ממצאים של חקירות שלהם לבתי משפט וכולי. לכן בסוף מה שזה אומר, זה לא אומר שהם יוכלו לשחרר ממצאים של מדינת ישראל. הם יוכלו לשחרר לצדדים שלישיים ממצאים שלהם. של תחקיר שלהם שהם עושים. כל מדינה רשאית לשחרר את ממצאיה. כן זה בנוגע לממצאים שלהם, זה בסדר גמור.
היו"ר אבי דיכטר
¶
לפי בקשה של צד שלישי. זו הכוונה? המילים "לפי בקשה" מתייחסת למי, לצד שלישי או לישראל?
רפי דיין
¶
לא לישראל. לצד שלישי. הבעיה שלהם הייתה, הם אמרו "אנחנו במערכת המשפטית שלנו לא יכולים להעלים מידע מבית משפט או מכל גורם אחר. לנו אין עניין של סודיות תחקיר צבאי, אנחנו כן יכולים להעביר מידע. אין לנו מניעה שכזו". כי אצלנו אי אפשר, סודיות התחקיר הצבאי היא גם חסויה וגם מסווגת. זאת אומרת גם בבית המשפט לצורך העניין אסור לעשות בה שימוש. הרישא של המשפט הזה עולה בקנה אחד עם האינטרסים שלנו כי התוצאות, הממצאים של התחקירים שלנו, של צה"ל, יישארו מסווגים וחסויים. הסיפא, הם רצו את זה בשבילם. את הממצאים שלהם הם יוכלו לשלוח לפי בקשה של גורם צד שלישי אחר למטרות שיפוטיות פנימיות שלהם, הם יכולים לשחרר. זה עניין פנימי שלהם.
היו"ר אבי דיכטר
¶
זה לא מפריע לנו שתחקיר שעוסק בפעילות צבאית משותפת, יוונית ישראלית או קפריסאית ישראלית, או במקרה הזה יוונית ישראלית, ממצאי תחקיר שקשורים בנו יפורסמו על ידם ללא שום עמדה ישראלית?
איתי אופיר
¶
זה נותן רשות לשחרר, זאת אומרת כל מדינה רשאית לשחרר את ממצאיה, וגם בכפוף לחוקים ולתקנות הלאומיים. זאת אומרת זה לא חובה, זה משאיר את זה בשיקול הדעת של המדינה המשחררת, בהתאם לחוקים ולתקנות הלאומיים שלה, שזה כולל גם למשל מגבלות על עניינים ביטחוניים.
רפי דיין
¶
גם בפרקטיקה, אנחנו לא נותנים. זה משהו שהם יעשו אצלם פנימי. אם זה במדינת ישראל, החקירה תתנהל בהתאם לדין של מדינת ישראל וצה"ל ינהל את התחקיר. אנחנו לא נותנים אגב בשום אירוע, גם שהיה עם החייל הספרדי של יוניפי"ל לגופים זרים לחקור חיילי צה"ל. זה לא יקרה. לכן המידע שיהיה להם זה מידע, תחקיר שהם עשו, פנימי שלהם.
עידו בן יצחק
¶
אבל אם הייתה פעילות ביוון, משותפת והייתה איזו שהיא תקרית והיוונים חוקרים את התקרית ויש להם ממצאים שחלקם נוגעים להם עצמם אבל חלק מהממצאים של היוונים נוגעים לפעילות של חיילים שלנו.
רפי דיין
¶
קודם כל האינטרס שלנו במקרה כזה שזה קורה ביוון, להיות חלק מזה כמה שיותר. זו המטרה. כשזה קורה ביוון האינטרס הישראלי פה הוא להיות מעורבים. לכן מה שיהיה פה זה שאנחנו נשתתף בחקירה הזו כמשקיפים ומי שמנהל את החקירה זה הם, לא אנחנו, לצורך העניין. אז אין פה שום בעיה, הם רוצים לשחרר לנו את זה, בבקשה, אנחנו נקבל הכל. אין מניעה.
רפי דיין
¶
נכון. על פי בקשה אנחנו נקבל את זה בכל מקרה. בסדר, יש פה גם ניואנס בין תחקיר צבאי לבין חקירת בטיחות, איזה ניואנס שעשינו, אבל אין צורך להיכנס אליו עכשיו. זה שני דברים שונים.
דוד גולדפרב
¶
מטבע הדברים בדברים האלה יש שיח דיפלומטי בין המדינות. אם מדובר באירוע, לא מדובר במשהו שוטף, אז יש שיח דיפלומטי בין המדינות שבו אנחנו גם מבהירים אם יש משהו שאנחנו מעדיפים שלא יהיה בתוך התחקיר. בסופו של דבר ברור שזה תחקיר זר, אתה לא שולט על מה שיוצא ויש נהלים פנימיים, אבל אתה עושה את המאמצים גם באמצעות הצבא וגם אם צריך בערוצים אחרים, כדי לוודא שלא יהיו שם דברים שאתה לא תרצה שייחשפו לצדדים שלישיים.
רפי דיין
¶
כל זה זה לקחים, תוצר, אחרי תאונת המסוק שהייתה ב-2010 ברומניה של אנשי חיל האוויר, הגענו למסקנה שצריך כן להסדיר עניינים של נתיחת גופות ותחקיר וכן להשתתף כמשקיפים וכולי, שהעניינים האלה יוסדרו מראש לפני שאנחנו מקיימים שיתוף פעולה שיש בו סיכומים.
היו"ר אבי דיכטר
¶
אוקיי, לפני שעוברים להצבעה על הצעת החוק הזו, אם יש הערות, הסתייגויות או הערות לכם ואחרי זה חברי הכנסת, הסתייגויות. ענת, הערות? הסתייגויות שלך?
ענת ברקו (הליכוד)
¶
אני פשוט נעדרתי מהדיון אז אני לא רוצה לחזור. רציתי לשאול שעצם ההשתתפות שלנו והמעורבות שלנו בתחקירים מהסוג הזה יכולה לסבך אותנו באיזו שהיא צורה? כי הנוכחות שלנו והניראות שלנו, הלא כשאנחנו אומרים "חסוי" אנחנו יודעים שזה לא חסוי, אבל יש מקרים שעצם הנוכחות שלנו וההשתתפות שלנו יכולים ליצור את הבעיה. איך אנחנו מגנים על עצמנו מפני סיטואציות בלתי נעימות מהסוג הזה?
רפי דיין
¶
קודם כל כרקע אני אציין שהסעיף הזה בגדול זה תמיד דרישה ישראלית כי זה מבטא אינטרס ישראלי שתמיד אנחנו רבים עליה, לצד השני קשה מאוד לקבל אותה כי הם לא מבינים את כל הצורך בזה. כשהתרגיל קורה בחו"ל, האינטרס שלנו, של צה"ל זה כן להיות מעורבים אם יש חקירת בטיחות. שם הם קוראים לזה חקירת בטיחות, לא תחקיר צבאי לצורך העניין. האינטרס שלנו להיות מעורבים. ההסדר שהגענו אליו זה ששם אנחנו נהיה מעורבים כמשקיפים אם קורה שם משהו. כשאנחנו נהיה שם בהקשר הזה שהם מנהלים את החקירה, זו חקירה שלהם שמתבצעת על פי הדינים שלהם כי זה בחו"ל, אין להם עניין של סודיות תחקיר צבאי, זו חקירה שהם מנהלים, הם יכולים לעשות עם זה מה שהם רוצים ובכל אופן זה תחקיר, לחקור את חיילי צה"ל וכולי זה לא על הפרק. זה תחקיר פנימי שהם מבצעים. כשזה קורה פה בארץ אז האינטרס שלנו, אנחנו לא משתמשים במונח "חקירת בטיחות" אנחנו אומרים שהתחקיר הצבאי נשאר חסוי, כי פה אנחנו יודעים שזה מנגנון שלנו, בגלל זה השתמשנו במינוח הזה, אנחנו קובעים שכל מה שקורה פה בארץ יישאר חסוי ומסווג. לא כתוב פה אגב שאנחנו צריכים להעביר אותו. יש פרוצדורה בחוק אגב שאפשר להעביר פרטי תחקיר צבאי, שהרמטכ"ל יכול לאשר להעביר פרטי תחקיר צבאי, אבל אז כבר מעבירים ממצאים ומורידים את כל הפרטים של החיילים וכל הפרטים של היחידות.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
כן אבל יכול להיות מצב של נאמר שותפות בסיטואציה כזאת וגם בתחקיר ואז התוצאה היא פיזור אחריות, זאת אומרת הטלת אחריות גם עלינו כתוצאה מזה?
רפי דיין
¶
התחקיר הוא לא משותף. הוא לא מתבצע במשותף. הם רצו להכניס את זה ואנחנו מתנגדים בגלל שלא לחקירת צה"ל וכן לשלוט באיזה חומר יועבר בסוף, כן בגלל הלבל, כנראה בסוף כן הרמטכ"ל יאשר להעביר חומרים מסוימים, אבל בהיבט הזה של התחקיר והחומרים, לא. יש היבטים של - - - הבטחון ירחיבו עליהם, נזיקין ששם אולי כן יש משמעות שמחלקים אחוזים, בהיבטים מסוימים 25%-75% אבל זה על דברים, על פציעות ודברים שקורים אגב פעילויות משותפות, אבל ללא קשר לעניין של תחקירים וסמכויות שיפוט וכולי, עניינים אזרחיים של נזיקין. שם אולי כן יש משמעות לחלוקת אחריות כל שהיא.
רם רביב
¶
בעניין הנזיקין ממש בקצרה, ההסכם בסעיף קודם מסדיר פטור הדדי בין המדינות. זאת אומרת הם לא יתבעו אותנו על נזקים שלהם ואנחנו לא נתבע אותם על נזקים שלנו ופרוצדורה מסוימת להתמודדות עם תביעות צד ג'.
רם רביב
¶
שהיא אומרת בסופו של דבר שהמדינה המארחת היא תתמודד בעקרון עם התביעה, אבל יש איזה שהוא מפתח של חלוקת הנטל, אם יש תביעת פיצויים.
רם רביב
¶
מבחינת האשמה, אם היא משותפת או אם היא של אחד הצדדים. זה עשוי להגיע לדיון. אבל ההסכם מסדיר.
דוד גולדפרב
¶
רק אמירה כללית לשולחן, אנחנו מסתכלים מאוד על הסעיפים הספציפיים אבל אם נסתכל ממעוף הציפור, ההסכמים האלה הם בעינינו הסכמים מאוד חשובים, מעידים על קרבה ואינטימיות שישראל מפתחת עם המדינות האלה. אני חושב שעם יוון וקפריסין אנחנו מאוד גאים, וגם הם במפגשים, מאוד מאוד גאים בהסכמים האלה והשאיפה היא להרחיב את כמות ההסכמים כי זה מעיד על קרבה מדינית מאוד גדולה וגם בסופו של דבר מסדיר את הפעילות. חייל כשהוא נוסע לחו"ל הוא יודע מה מעמדו המשפטי, איפה הוא ייתן את הדין אם שם ואם פה, זה דבר מאוד חשוב גם מבחינה אופרטיבית וגם מבחינה מדינית.
היו"ר אבי דיכטר
¶
אין ספק. לולא היינו מודעים לחשיבות לא הייתה נוכחות כזו מסיבית של חברי כנסת פה. אני אומר את זה לבעייתנו.
היו"ר אבי דיכטר
¶
אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק בהכנה לקריאה שניה ושלישית, הצעת החוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה היוונית בדבר המעמד של כוחותיהן, תשע"ז 2017.
הצבעה
בעד החוק – פה אחד
הצעת חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה היוונית בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ז-2017 אושרה.
היו"ר אבי דיכטר
¶
הצעת החוק אושרה ותובא בשבוע הבא. אנחנו עוברים להצעת חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של קפריסין בדבר המעמד של כוחותיהן תשע"ז 2017. אתם רוצים לומר משהו לפתיח שהוא ייחודי לקפריסין?
איריס עמבור
¶
אני חושבת שעם היוונים מוציא אותם מדעתם באותה מידה. אבל שוב, היחסים בינינו לבין יוון וקפריסין ובינינו לבין תורכיה הם לא אחד על חשבון השני, אנחנו מבהירים את זה. היחסים שלנו התקדמו, אנחנו שמים דגש חזק עליהם. היה לפני שבוע בערך משולש של שרי בטחון, שרי הגנה ביוון. אני חושבת שזה מעיד על העומק והחשיבות שאנחנו מייחסים, תרגילים צבאיים משותפים בקפריסין, בהחלט צריך לתת את המסגרת החוקית וההסכמית שתגן על החיילים שלנו ועל החיילים שלהם. זה בהחלט באינטרס המדיני שלנו, שני הצדדים.
רפי דיין
¶
ההסכם גם מתייחס אגב לרגישות הזאת כשהוא קובע שכל פרסום שקשור לפעילות משותפת צריך להיות מאושר מראש על ידי שני הצדדים.
אביב דקל
¶
עוד נקודה שאולי חשוב לשים על השולחן, מדינות אירופה בינן לבין עצמן, הכוחות שלהן מוסדרים מכח הסכם SOFA של נאט"ו ואנחנו בעצם אחת המדינות הבודדות מחוץ לנאט"ו שעושים איתה את ההסכמים האלה. אלה הסכמים מאוד משמעותיים ויש לנו מעמד מאוד מיוחד בתור מדינה שמגיעים איתה להסכמים האלה. זה לא הסכם שעושים עם כל מדינה, וזה בהחלט ערך מדיני מאוד גבוה.
דוד גולדפרב
¶
למשל הצרפתים עושים הסכמים עם מדינות אפריקה אבל הם הסכמים חד צדדיים, או האמריקאים בעירק, שמסדירים את הפעילות החד צדדית של האמריקאים בעירק. כאן מדובר על הסכם הדדי שמעיד על המעמד של ישראל מול אותן מדינות שביניהן כאמור, הן לא צריכות לדאוג לזה כי הן מוסדרות כולן בהסכם בילטראלי מול נאט"ו.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
יש סיכוי שאנחנו נעשה את זה עם עוד מדינות אירופאיות ברמה הזאת? יכול להיות שיש יותר טרור אולי יש להן יותר עניין. יש משהו על השולחן?
עידו בן יצחק
¶
הצעת חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של קפריסין בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ז-2017
הגדרה
1.
בחוק זה, "ההסכם" – ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של קפריסין בדבר המעמד של כוחותיהן, שנחתם בניקוסיה ביום ט"ו באדר א' התשע"ו (24 בפברואר 2016).
תוקף ההסכם
2.
להוראות ההסכם שנוסחו בעברית מובא בתוספת, למעט סעיף 9 שבו, יהיה תוקף של חוק, והן יחולו על אף האמור בכל דין.
ביצוע ותקנות
3.
(א) שר הביטחון ממונה על ביצוע חוק זה.
(ב) כל שר, ובכלל זה שר הביטחון, רשאי, בהסכמת שר המשפטים, להתקין תקנות הדרושות לביצוע חוק זה בתחום העניינים המסורים לסמכותו.
תחילה ותוקף
4.
(א) תחילתו של חוק זה ביום כניסתו לתוקף של ההסכם כאמור בסעיף 19 להסכם; ביום האמור יפרסם שר החוץ ברשומות הודעה על כניסתו לתוקף של ההסכם.
(ב) חוק זה יעמוד בתוקפו כל עוד ההסכם עומד בתוקפו; נמסרה הודעה על סיום ההסכם לפי סעיף קטן 4 של סעיף 19 להסכם, יפרסם שר החוץ הודעה ברשומות על מועד סיומו של ההסכם.
עידו בן יצחק
¶
עד כאן סעיפי החוק. לגבי ההסכם עצמו, ההסכם דומה מאוד להסכם עם היוונים, יש בו כל מיני ניואנסים, אני מציע שאולי פשוט תציגו מה ההבדלים העיקריים בין ההסכמים. כדי לחסוך את החזרה , רק לנושאים המרכזיים שבהם יש הבדלים.
דוד גולדפרב
¶
מבחינה כרונולוגית זה נעשה כמה חודשים אחרי, זה התבסס על אותו נוסח והיו כמה הבדלים קטנים שנעשו מבחינת נוסח, לא דברים מהותיים. יש נושא אחד ש- - -
היו"ר אבי דיכטר
¶
אנחנו נקרא את זה מאחר וממילא צריך להצביע. באותם סעיפים שאנחנו, אתם מזהים את ההבדל, מבחינתי זה יכול להיות זהה לחלוטין ואנחנו נקרא ויכול להיות שונה לחלוטין ואנחנו גם נקרא, אבל אם יש איזה הבדל שהוא לא רק עניין של זמן אלא ענין של מהות, נשמח לקבל הבהרות אם לא עלינו על זה בעצמנו. בבקשה.
עידו בן יצחק
¶
סעיף 1
הגדרת מונחים
1. "מדינה שולחת" פירושו המדינה ששולחת סגל למדינה המארחת;
2. "מדינה מארחת" פירושו המדינה המארחת בשטחה למטרות הסכם זה את הסגל של המדינה השולחת;
3. "סגל" פירושו הסגל הצבאי של הכוחות המזוינים, וכן סגל אזרח נלווה, המשתתף, או קשור, לפעילויות הצבאיות;
4. "סגל אזרחי" פירושו אנשי סגל שאינו צבאי המתלווה לכוחות הצבאיים ושאינם תושבי המדינה המארחת, ושהינם עובדים של הכוחות המזוינים או של רשויות הביטחון;
5. "פעילויות צבאיות" פירושו:
א) ביקורי כלי שיט ו/או כלי טיס למטרות צבאיות; או
ב) תרגילים או הכשרה צבאיים משותפים (בין אם בתוך שטחי הצדדים או מחוץ להם); או
ג) תרגילים או הכשרה צבאיים של הסגל של המדינה השולחת בשטח המדינה המארחת, ללא השתתפות ישירה של הסגל של המדינה המארחת; או
ד) פרויקטים משותפים של מחקר ופיתוח שאושרו ע"י הצדדים; או
ה) כל צורה אחרת של שיתוף פעולה שהצדדים הסכימו עליה.
סעיף 2
מטרה והיקף
1. הסכם זה יגדיר ויסדיר את מעמד הסגל של הצדדים, בקשר עם הפעילויות הצבאיות.
2. במקרה שהצדדים יסכימו שנדרשים הסדרים נוספים על מנת להסדיר היבטים נוספים של הפעילויות הצבאיות, הצדדים רשאים להסכים על הסדרים כאמור במסגרת של הסכמי או הסדרי יישום, העולים בקנה אחד עם הוראות הסכם זה.
סעיף 3
ציות לדין המדינה המארחת
הסגל של המדינה השולחת יציית לחוקים ולתקנות של המדינה המארחת ויימנע מכל פעילות שאינה עולה בקנה אחד עם הסכם זה.
סעיף 4
כניסה ויציאה
1. אנשי סגל המדינה השולחת ישתמשו בנקודות הכניסה המיועדות כדי להיכנס, לצאת ולעבור בשטח המדינה המארחת עם דרכונים לאומיים תקפים או מסמכים מזהים אחרים שהמדינה המארחת מכירה בהם. אשרות כניסה ויציאה לא יידרשו מראש.
2. המדינה השולחת תעביר את כל הפרטים הנדרשים ביחס לסגל, ציוד, כלי נשק, כלי רכב, כלי שיט, כלי טיס, מסוקים וטובין מסוכנים המועברים, לכל הפחות 15 יום לפני הגעתם לשטח המדינה המארחת כפי שמוסכם בין הצדדים.
סעיף 5
משמעת
1. הסגל של הצדדים ימשיך להיות כפוף לציות לחוקיהם ותקנותיהם הלאומיים בהתאמה, לרבות, אמצעי האכיפה המשמעתיים שלהם, בהיותם בשטח המדינה המארחת.
רפי דיין
¶
בהסכם עם היוונים, ככל שזה יותר מסודר לפי זה, בהסכם עם היוונים הנושא של משמעת זה פסקה בסעיף סמכות שיפוט.
עידו בן יצחק
¶
2. אם, בכל עת במהלך הפעילויות הצבאיות, המדינה המארחת חפצה לבקש את סילוקו משטח המדינה המארחת של איש הסגל של המדינה השולחת, המדינה המארחת תציג בקשה זו למפקד סגל המדינה השולחת, יחד עם הסבר מפורט לבקשה. במקרה שבעקבות ההתייעצות עם מפקד סגל המדינה השולחת, המדינה המארחת תאשר מחדש את בקשתה לסילוק איש הסגל של המדינה השולחת משטחה, המדינה השולחת תמלא מיד את הבקשה על ידי העברת האדם האמור מחוץ לשטח המדינה המארחת, בתוך פרק זמן סביר.
סעיף 6
נשיאת נשק ואבטחה
1. הסגל הצבאי של המדינה השולחת רשאי להחזיק ברשותו ולשאת נשק בשטח המדינה המארחת, רק במהלך ביצוע פעילויות צבאיות, וכנדרש, בהתאם להסכם זה ובתנאי שהינו מורשה לעשות כן על ידי דין המדינה השולחת ובכפוף לכל הסדר שיוסכם עליו מראש עם רשויות המדינה המארחת.
2. במהלך שהותם בשטח המדינה המארחת, הסגל הצבאי של המדינה השולחת יעשה שימוש בנשק בהתאם לחוקים ולתקנות של המדינה המארחת.
3. המדינה המארחת תאבטח את הסגל והציוד של המדינה השולחת כנדרש וכמוסכם בין הצדדים.
סעיף 7
מדים
במהלך ביצוע הפעילויות הצבאיות, הסגל של המדינה השולחת מורשה ללבוש את מדיו בהתאם לתקנות בנות ההחלה של המדינה השולחת.
סעיף 8
רישיונות נהיגה
1. המדינה המארחת תקבל כתקפים, ללא מבחן או אגרה או כל דרישה אחרת, את היתרי או רישיונות הנהיגה לכלי רכב קלים, שהנפיקה הרשות מוסמכת במדינה השולחת, כל עוד ההיתר או הרישיון הינם בתוקף במדינה השולחת, לתקופה של עד שנה ממועד הכניסה האחרון לשטח המדינה המארחת. למטרות סעיף זה, "מועד הכניסה האחרון" פירושו הכניסה שלפניה אנשי הסגל היו מחוץ לשטח המדינה המארחת למשך יותר מ-3 חודשים.
2. השימוש ברישיונות נהיגה הנזכרים בסעיף זה יהיה כפוף להשעיות זמניות כפי שיוחלט על ידי הרשויות המוסמכות של שני הצדדים, בהתאם לחוקים והתקנות בני ההחלה שלהם, כתוצאה של עבירות תנועה שביצע האדם המחזיק בהיתר או ברישיון נהיגה הנזכרים בס"ק 1.
אריאל סיזל
¶
הוא יכול לנהוג רק עד דרגה C1, זאת אומרת משא קל עד 12 טון, כל הרכבים האחרים של גורר תומך, אוטובוס ורכבים אחרים מקצועיים, הוא לא יכול לנהוג בארץ. לפי התקנה הקיימת היום. תקנה 5.6.7 מדברת על כל האזרחים או כל מי שבא לארץ מחוץ לארץ, יכול לנהוג רק עד שנה בכלי רכב קלים. זה תואם את התקנות.
עידו בן יצחק
¶
סעיף 9
סמכות שיפוט
1. למדינה השולחת תהיה זכות לממש סמכות שיפוט בלעדית על אנשי הסגל שלה ביחס לעבירות שטיבן משמעתי בלבד.
עידו בן יצחק
¶
2. למדינה השולחת תהיה זכות ראשונית לממש סמכות שיפוט פלילית על הסגל שלה, ביחס לעבירות שאירעו במהלך ביקור למטרות פעילויות צבאיות:
א. הנובעות ממעשה או מחדל שנעשו במילוי תפקיד רשמי; ו/או
ב. אך ורק נגד הסגל או הרכוש של המדינה השולחת או הרכוש של סגל המדינה השולחת.
3. במקרה שהמדינה השולחת איננה מתכוונת לממש את זכותה הראשונית לסמכות שיפוט בהתאם להוראות שלעיל, המדינה השולחת תודיע למדינה המארחת מוקדם ככל שמעשי, בהתאם לבקשה של המדינה המארחת ובכתב, על כוונתה לוותר על זכותה הראשונית לממש סמכות שיפוט, ותביע התחייבות ברורה להימנע ממימוש כל סמכות שיפוט על מעשים מסוימים אלה בעתיד.
4. למדינה המארחת תהיה זכות לממש סמכות שיפוט בלעדית על אנשי הסגל של המדינה השולחת ביחס לעבירות הקשורות לביטחונה, בנות ענישה על פי הדין שלה אך לא על פי דין המדינה השולחת. למטרות ס"ק זה, "עבירות הקשורות לביטחונה" פירושו:
א. בגידה במדינה;
ב. חבלה, ריגול או הפרה של כל דין הנוגע לסודות רשמיים של אותה מדינה, או סודות הנוגעים להגנה הלאומית של אותה מדינה.
5. למדינה המארחת תהיה זכות ראשונית לממש סמכות שיפוט פלילית על הסגל של המדינה השולחת, הממוקם בשטח המדינה המארחת, אך ורק ביחס לעבירות העולות ממעשים או מחדלים העומדים בכל התנאים הבאים, במצטבר ולא בנפרד:
א. נעשו על ידי הסגל של המדינה השולחת בתוך השטח הריבוני של המדינה המארחת או בכלי שיט או כלי טיס הרשומים במדינה המארחת;
ב. נעשו במהלך ביקור למטרות פעילויות צבאיות; וכן
ג. אינן מכוסות על ידי ס"ק 1 ו-2 לסעיף זה.
במקרה שהמדינה המארחת איננה מתכוונת לממש את זכותה הראשונית לסמכות שיפוט לפי הוראות הסעיף שלעיל, היא תודיע למדינה השולחת מוקדם ככל שמעשי, בהתאם לבקשה של המדינה השולחת ובכתב, על כוונתה לוותר על זכותה הראשונית לממש סמכות שיפוט, ותביע התחייבות ברורה להימנע ממימוש כל סמכות שיפוט על מעשים מסוימים אלה בעתיד.
6. הצדדים יעניקו עזרה הדדית ביחס לעניינים העולים בקשר לסעיף זה, בעיקר, בניהול חקירות ובאיסוף ראיות, בהתאם לדין בר ההחלה ולאמנות הנוגעות בדבר בין הצדדים.
7. כל גזר דין יבוצע על ידי מערכת הענישה של המדינה השולחת, בהתאם לאמנה האירופית בדבר העברת נידונים שנחתמה בשטרסבורג ב-21 במארס 1983.
היו"ר אבי דיכטר
¶
פה יש ממש שינויים מהותיים. בהחמרה פה, הפירוט, סעיפים כבדים מאוד של בגידה, חבלה, ריגול, מה זה, ייחודי לקפריסין בהשוואה ליוון, זו דרישה שלנו או דרישה שלהם?
רפי דיין
¶
במהלך המשא ומתן הם רצו לוודא שהדברים האלה נכנסים, לא ראינו בעיה בזה. זה לא פוגע להבנתנו באינטרס ישראלי. זה דבר אחד. דבר שני, אפשר לטעון שבכל מקרה הדברים האלה נכנסים לפעולות שלא בתוך גדר התפקיד, שבכל מקרה הייתה להם סמכות שיפוט. הם פשוט רצו להכניס כתוצאה מאילוצים פנימיים, אמירות ברורות על בגידה במדינה וחבלה או ריגול ודברים כאלה.
רפי דיין
¶
לא, בכל מקרה מדובר פה, זה בין הכוחות הצבאיים. צבא מול צבא. במישורים האחרים זה מערכת אחרת, גם נורמות אחרות. לא רק משפטיות. אלה עולמות אחרים, מדיניים ואחרים.
דוד גולדפרב
¶
צריך לציין שזה בנות ענישה על פי הדין שלה, לא על פי הדין של המדינה השולחת. קרי זו צריכה להיות עבירה שהיא ברת ענישה רק בקפריסין ולא בישראל. ההנחה היא שחיילי צה"ל לא עושים פעילויות בגידה במדינה וחבלה בקפריסין.
היו"ר אבי דיכטר
¶
כן אבל משמעות של חבלה שלהם אני לא בטוח שזו משמעות של חבלה שלנו. אבל נתת לי את התשובה ברגע שאמרת שאלה סעיפים שהם הכניסו.
עידו בן יצחק
¶
סעיף 10
תביעות ואחריות
1. כל צד מוותר על כל הטענות כנגד הצד האחר מקום שאיש סגל כלשהו של הצדדים נפצע או נהרג, או רכוש של הצדדים אבד, ניזוק או נהרס, במהלך או כתוצאה מביצוע פעילויות צבאיות במסגרת הסכם זה. ס"ק זה לא יחול על תביעות לאובדן או לנזק שנגרמו ממעשה של איש סגל של צד שנעשה בכוונת זדון.
2. במקרה שצד יידרש לשלם פיצוי לאיש הסגל של הצד האחר, כתוצאה מתביעה שהגיש אותו איש סגל בקשר לנזקים המפורטים בתת-ס"ק (א), הצד האחר ישפה את אותו צד במלוא הסכום. שיפוי כאמור יכלול את העלויות וההוצאות של ניהול ההליכים.
3. תביעות (שאינן תביעות חוזיות ואלה שעליהן חל ס"ק 3) הנובעות מנזק שנגרם לצדדים שלישיים שנעשה במהלך או כתוצאה מביצוע פעילויות צבאיות במסגרת הסכם זה, יטופלו על ידי המדינה המארחת בהתאם להוראות הבאות:
א. תביעות יוגשו, יידונו וייושבו או יוכרעו בהתאם לחוקים ולתקנות של המדינה המארחת ביחס לתביעות העולות מפעילויות של הכוחות המזוינים שלה עצמה;
ב. המדינה המארחת רשאית ליישב כל תביעה כאמור, ותשלום הסכום שנקבע בהליך משפטי ייעשה על ידי המדינה המארחת במטבע שלה;
ג. תשלום כאמור, בין שנעשה בכפוף להסדר או על פי פסיקה בתיק על ידי ערכאה שיפוטית מוסמכת במדינה המארחת, או פסיקה סופית על ידי ערכאה שיפוטית כזו השוללת תשלום, יהיה מחייב וסופי ביחס לצדדים;
ד. כל תביעה שמשלמת המדינה המארחת תועבר למדינה השולחת, עם פירוט מלא וחלוקה מוצעת בהתאמה לס"ק ה;
ה. מקום שהמדינה השולחת לבדה היא האחראית, סכום הפיצוי המוענק או נפסק יחולק באופן יחסי של 75 אחוז לחובת המדינה השולחת ו-25 אחוז לחובת המדינה המארחת. כאשר לא ניתן לייחס את הנזק במובהק לאחד הצדדים או כששני הצדדים חולקים אחריות, הסכום המוענק או הנפסק יחולק שווה בשווה בין הצדדים, ללא קשר להיקף חלקם היחסי באחריות.
4. תביעות צד שלישי הנובעות מנזקים שנגרמו מחוץ לביצוע פעילויות צבאיות במסגרת הסכם זה, יטופלו באופן הבא:
א. רשויות המדינה המארחת ידונו בתביעה ויעריכו את הפיצוי לתובע באופן הוגן ומוצדק, בהתחשב בכל נסיבות המקרה, לרבות התנהגות האדם הנפגע, ויכינו דוח על העניין, בהתחשב גם בכל הערה כפי שנמסרה על ידי המדינה השולחת;
ב. הדוח יימסר לרשויות המדינה השולחת, אשר יחליטו אז ללא דיחוי האם יציעו תשלום לפנים משורת הדין, ואם כן באיזה סכום;
ג. אם הוצעה הצעה לתשלום לפנים משורת הדין, והתקבלה על ידי התובע להסדרה מלאה של תביעתו, רשויות המדינה השולחת יבצעו את התשלום בעצמן ויודיעו לרשויות המדינה המארחת, על החלטתם ועל הסכום ששולם;
ד. אין בס"ק זה דבר שישפיע על סמכות השיפוט של בתי המשפט של המדינה המארחת לטפל בתביעה כנגד כל איש סגל אלא אם כן ועד אשר בוצע תשלום להסדרת מלוא התביעה.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
רגע, מה זה? הם יכולים גם כל איש סגל שלנו הם יכולים לתבוע באופן אישי, להביא למשפט אצלם, מה זה אומר?
ענת ברקו (הליכוד)
¶
אבל יש לי שאלה אליכם. טוב ברור שאנחנו לא רוצים לתת הצדקה לכל מיני התנהגויות חריגות, אבל יכול להיות מצב שינסו להפיל מישהו דרך תביעות מהסוג הזה? לא יודעת למה, אבל אני תמיד חושבת ככה. אתם מבינים מה השאלה שלי אומרת?
דוד גולדפרב
¶
אני לא בטוח, אבל אני אגיד לך למה הסעיף מתייחס. הסעיף מתייחס לצורך הדיון לחייל יווני שנמצא פה ואומרים לו יש לך היום - - -
דוד גולדפרב
¶
להיפך גם. שאומרים לו בסוף השבוע "קח פסק זמן, תלך חופשי להסתובב", והוא הולך והוא או מבצע עבירה או מבצע עוולה נזיקית. עבירה זה משתכר, תוקף מישהו בבר, עבירה נזיקית זה לוקח רכב ועושה תאונת דרכים ופוגע במישהו. אני לא אשלול מהאזרח הישראלי את הזכות לתבוע את החייל הקפריסאי וממשלת קפריסין לא תשלול מהאזרח הקפריסאי את הזכות לתבוע את זה שפגע בו.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
אבל יש איזה שהן מעורבויות של נגיד הפרקליטות הצבאית במקרה הזה, מאחר ומדובר באירוע צבאי לחלוטין.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
אירוע אזרחי אבל הם הגיעו בנסיבות צבאיות. האם תהיה מעורבות, נגיד אני אתן לך תסריט תיאורטי שחייל שלנו נמצא בקפריסין, מישהו רוצה לשים עליו יד והדרך היא למצוא, אנחנו חוקרים את זה גם, אנחנו נהיה מעורבים בחקירה מהסוג הזה?
רם רביב
¶
אני רוצה להתייחס. קודם כל אנחנו לא מדברים על המישור הפלילי אלא האזרחי וכאן סעיף 4 דווקא יוצר מנגנון להבנתי שאם יש אזרח שנפגע מחייל של המדינה האחרת, אז קודם כל הערוץ המרכזי הוא דווקא המדינה של אותו חייל. זאת אומרת אם חייל ישראלי גורם נזק ביוון, הסעיף הזה מציע פרוצדורה שבו דווקא מדינת ישראל מטפלת בתביעה הכספית של תובע כלשהוא צד שלישי, ובכך לדעתי מתאפשרת סגירת העניין על ידי המדינה.
רם רביב
¶
זה סוג של, למרות 4.ה, הציר המרכזי הוא טיפול של המדינה. אני מניח שהמדינה היא גם הכיס העמוק אם קורה להם משהו.
דוד גולדפרב
¶
וגם חשוב להגיד, מבחינה אולי משפטית אתה לוקח שהבנאדם בזמן הפרטי שלו הוא קצת כמו תייר. ברור שמדינת ישראל, ברגע שמדובר בחייל, בטח שהוא בא במסגרת צבאית, מדינת ישראל תתייחס לזה במישור הקונסולרי ובמישור הצבאי באופן אחר ותבוא בשיח עם המדינה השנייה.
עידו בן יצחק
¶
5. תאונות דרכים המתרחשות שלא כתוצאה מביצוע פעילויות צבאיות בהתאם להסכם זה, ייפסק בהן בהתאם לחקיקה הלאומית של המדינה המארחת. המדינה השולחת תוודא שכל כלי הרכב המנועיים שאינם צבאיים שיהיו זמינים לחברי הסגל שלה מבוטחים בהתאם לחקיקת המדינה המארחת.
6. המדינה השולחת והסגל שלה, בעת ביצוע תפקידיהם הרשמיים, לא יהיו כפופים לסמכות שיפוט של בתי המשפט של המדינה המארחת בכל תביעה שהוגשה על נזקים שנגרמו במהלך או כתוצאה מביצוע פעילויות צבאיות. הצדדים מתחייבים לשתף פעולה באופן מלא זה עם זה ביחס להוראות סעיף זה.
סעיף 11
גילוי מידע
כל הפרסומים בנוגע לפעילויות של אחד הצדדים או שניהם בהקשר של פעילויות צבאיות, כהגדרתן בס"ק 5 לסעיף 1, יאושרו מראש על ידי שני הצדדים.
סעיף 12
שירותים רפואיים
1. לסגל של המדינה השולחת תהיה גישה לשירותי עזרה ראשונה במהלך הפעילויות הצבאיות אשר יסופקו על ידי המדינה המארחת, באותם תנאים החלים על הסגל של המדינה המארחת.
2. במקרה חירום, חברי הסגל של המדינה השולחת יקבלו טיפול רפואי לרבות אשפוז, באותם תנאים כמו חברי הסגל של המדינה המארחת. פעולות רפואיות המבוצעות במקרה האמור, וכן פינויי חירום, יסופקו ללא תשלום.
3. כל השירותים הרפואיים האחרים שאינם חירום בבתי חולים צבאיים או אזרחיים, וכן פינויים רפואיים, יישארו באחריות המדינה השולחת.
סעיף 13
מסים ומכס
1. הייבוא או הייצוא ע"י המדינה השולחת של חומרים, אספקה, ציוד, רכוש ושירותים הקשורים ישירות לפעילויות הצבאיות יהיו פטורים מכל ההיטלים המסים ותשלומי חובה אחרים של המדינה המארחת. "תשלומי חובה אחרים"" אינו כולל תשלומי חובה המהווים תשלום הוגן וסביר על שירותים שנדרשו והתקבלו.
2. פטור זה יחול גם על חומרים, אספקה וציוד הנשארים במדינה המארחת, כל עוד הם נשארים בבעלות המדינה השולחת, ומיועדים לשימוש של המדינה השולחת או לשימוש משותף של המדינה השולחת והמדינה המארחת לפי הסכם זה.
3. כל החומרים, האספקה והציוד האחרים המיובאים אל המדינה המארחת על ידי המדינה השולחת, ייוצאו מחדש על ידי המדינה השולחת כאשר אינם נדרשים עוד לצורך הסכם זה.
4. ס"ק 3 לא יחול על טובין, כגון מוצרי מזון ותחמושת, שנצרכו במהלך יישום הסכם זה. אולם, במקרים אחרים מקום שס"ק 3 חל, הטובין יסולקו בתיאום עם הרשויות הנוגעות בדבר של המדינה המארחת ובהתאם לדין המקומי.
5. הסגל של המדינה השולחת יהיה כפוף לדיני ותקנות המכס של המדינה המארחת. בפרט, למדינה המארחת תהיה הזכות לבצע חיפוש אצל אנשי הסגל של המדינה השולחת, לבדוק את המטען וכלי הרכב שלהם ולתפוס פריטים, הכול בהתאם לחוקיה ולתקנותיה.
סעיף 14
אבטחה והגנה של מידע
כל המידע שהוחלף או נוצר בין הצדדים במהלך יישום הסכם זה, יהיה כפוף להוראות ההסכם בדבר הגנה הדדית על מידע מסווג בין משרד ההגנה של הרפובליקה של קפריסין ומשרד הביטחון של מדינת ישראל שנחתם ב-9 בינואר 2012.
סעיף 15
חיפוש והצלה
1. למדינה המארחת יש אחריות כוללת למבצעי חיפוש והצלה במקרה של תאונה, תקרית או מצב חירום המתרחשים בשטח, במים הטריטוריאליים או במרחב האווירי שלה או בלב ים, בתוך אזור החיפוש וההצלה שלה החופף את מרחב הפיקוח התעופתי שלה, בזיקה לפעילויות צבאיות שנעשו לפי הסכם זה. האמצעים והסגל ו/או הנציגים של המדינה השולחת יורשו להשתתף בכל פעילויות החיפוש וההצלה הקשורות לתקרית, בכפוף לתיאום מראש עם הרשויות המוסמכות של המדינה המארחת.
2. הוראות ההסכם בין ממשלת הרפובליקה של קפריסין לבין ממשלת מדינת ישראל בדבר תיאום של שירותי חיפוש והצלה ימיים ואוויריים שנחתם ב-16 בפברואר 2012, יסדירו כל פעילויות חיפוש והצלה.
סעיף 16
חקירת תקריות
1. במקרה של תקרית המתרחשת בשטח, במרחב האווירי, במים הטריטוריאליים או בלב ים, בתוך מרחב הפיקוח התעופתי של אחד מהצדדים, בזיקה לפעילויות צבאיות שנעשו לפי הסכם זה, חקירת הבטיחות תתנהל בהתאם לחוקים ולתקנות של המדינה המארחת.
2. כאשר בתקרית כאמור מעורבים הסגל של המדינה השולחת, הסגל או הנציג/ים של המדינה השולחת יורשו להשתתף בחקירת הבטיחות כמשקיפים. המדינה המארחת תשחרר את ממצאי חקירת הבטיחות למדינה השולחת, לבקשת המדינה השולחת.
3. במקרה של כל תקרית קטלנית שמעורב בה סגל של המדינה השולחת, המדינה השולחת תהיה רשאית שנציגה/יה ישתתפ/ו באיסוף הגופה או שרידי הגופה. במקרה כאמור, המדינה המארחת תשחרר את הגופה למדינה השולחת מיד, לבקשת המדינה השולחת, וללא ביצוע כל נתיחה שלאחר המוות. המדינה השולחת תשלח את ממצאיה מכל נתיחה שלאחר המוות שתיערך בקשר לתקרית למדינה המארחת, לבקשת המדינה המארחת.
4. הממצאים של כל תחקיר צבאי יהיו מסווגים וחסויים לשני הצדדים וגילוים לכל צד שלישי כלשהו יהיה כפוף להסכמת שני הצדדים.
עידו בן יצחק
¶
סעיף 17
יישוב מחלוקות
להוציא כפי שהוסכם אחרת, כל מחלוקת ביחס לפרשנותו או ליישומו של הסכם זה תיושב בדרכי נועם במשא ומתן ישיר, ללא זכות פנייה לכל יחיד, ערכאה שיפוטית לאומית או בינלאומית, או כל פורום אחר לשם יישוב המחלוקת.
עידו בן יצחק
¶
סעיף 18 הוא סעיף שלא היה בהסכם עם היוונים.
סעיף 18
תקשורת
כל התקנה של מערכות התקשורת של הכוחות תהיה כפופה לאישור המדינה המארחת והדין בר ההחלה שלה. הבנייה, התחזוקה והשימוש במערכות תקשורת אלה ייעשו כמוסכם בין הצדדים.
בכפוף לתנאי האישור של הרשויות המוסמכות של המדינה המארחת ובהתאם לדין בר ההחלה שלה, המדינה שולחת רשאית להתקין ולהפעיל מערכות תקשורת למטרות תקשורת רשמית. אסור שהפעלת מערכות אלה תשבש את מערכות התקשורת של המדינה המארחת. נוהל ההענקה, השינוי, הביטול או ההחזרה של תדרים ייקבע בהסכמה הדדית בין הרשויות המוסמכות של הצדדים, בהתאם לדין בר ההחלה של המדינה המארחת.
גילי מהולל
¶
סעיף התקשורת הוא סעיף סטנדרטי מבחינתנו שאנחנו רוצים לשלב בהסכמים מהסוג הזה. היוונים התנגדו לשלב אותו, הם אמרו שלדעתם זה סעיף שיהיה לא רלבנטי בהרבה מהמקרים והסכמנו שאם יהיה צורך לקבוע איזה שהם היתרים בתחום התקשורת, נעשה את זה בהסדרים המיישמים שההסכם הזה מאפשר לעשות. כך שאם במקרה ספציפי יהיה למשל צורך להסדיר נושא של תדרים, זה נושא שהוא לא חייב להיות בהסכם המסגרת, אפשר להסדיר אותו בהסדר מיישם וזה לא היה בעייתי במיוחד מבחינתנו, לכן זה לא מופיע בהסכם.
עידו בן יצחק
¶
סעיף 19
כניסה לתוקף, תיקון ומשך
1. הסכם זה ייכנס לתוקף בתאריך האיגרת הדיפלומטית השנייה שצד אחד המודיע לצד האחר כי ההליכים הפנימיים שלו לכניסה לתוקף של הסכם זה הושלמו.
2. ניתן לתקן הסכם זה או להוסיף עליו בכל עת בהסכמה הדדית בכתב בין הצדדים.
3. התיקונים ייכנסו לתוקף בהתאם לנוהל המתואר בס"ק 1.
4. הסכם זה יישאר בתוקף לפרק זמן בלתי מוגבל. כל זמן רשאי להביאו לידי סיום בכל עת על ידי מסירת הודעה שישה חודשים מראש בכתב בצינורות הדיפלומטיים לצד האחר.
היו"ר אבי דיכטר
¶
יש הבדלים קלים בסעיפים המשמעותיים. אני חושב שזה הבדל בין מדינה ששלטה בנו לבין מדינה שלא שלטה בנו. הבהרות נוספות? בבקשה.
אריאל סיזל
¶
אני רוצה לחזור להערה שלי שהערתי גם לגבי יוון, לגבי סעיף 6 שעוסק בנשיאת נשק. כפי שאמרתי, הוסכם שאין כוונה להחיל את הרגולציה האזרחית על מתן רישוי כלי ירייה לאותם כוחות קפריסאיים שיגיעו לכאן אלא יימצא המסלול המתאים בהסכמה עם משרד הביטחון, מסלול רישוי שדומה למה שקיים עם הגופים הביטחוניים, אנחנו נגיע להסכמות בין המשרדים הן לגבי ההחזקה והן לגבי תנאי השימוש בנשק.
היו"ר אבי דיכטר
¶
אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק שמובאת לקריאה שניה ושלישית. הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של קפריסין בדבר המעמד של כוחותיהן, תשע"ז 2017.
הצבעה
בעד– פה אחד
הצעת חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של קפריסין בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ז-2017 אושרה.