ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-19OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 847

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ח בחשוון התשע"ח (07 בנובמבר 2017), שעה 15:05

קק"ל – פרק ז' (פיתוח לאומי) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

דוד ביטן

איתן ברושי

אורן אסף חזן

מיקי לוי

בצלאל סמוטריץ

רחל עזריה

רועי פולקמן

מיקי רוזנטל

קארין אלהרר

יצחק הרצוג

חיים ילין

מנכ"ל משרד האוצר - שי באב"ד

היועץ המשפטי של משרד האוצר - אסי מסינג

סגן הממונה על התקציבים באוצר, אגף תקציבים, משרד האוצר - אריאל יוצר

ממונה מפקח ארצי חשבונאות, רשות המסים, משרד האוצר - ברק מימון

מנהל תחום מפקח ארצי, משרד האוצר - שלומי פיליפ

הלשכה המשפטית, משרד האוצר - אפרת פרוקצ'יה

הלשכה המשפטית, משרד האוצר - אריאל פרץ

מתמחה, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - אליעזר שופט

מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לימור תוסייה כהן

יועץ למזכירות החברה, קק"ל - תום מור

עו"ד חיצוני, מייצג את קק"ל - אלון גלרט

מנכ"לית התחדשות עירונית – תכלול פרויקטים - אתי ירדן

שדלן/ית (משרד עו"ד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל), מייצג/ת את קק"ל - ינקי פפר

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ ), מייצג/ת את קק"ל - יהושע שלמה זוהר

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ ), מייצג/ת את קק"ל - משה ביבי

שדלן/ית - רות פרמינגר

אייל לב-ארי

שיר שפר

טמיר כהן

אור שושני

קק"ל – פרק ז' (פיתוח לאומי) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015

רבותיי, אנחנו מנסים לגבש פשרה שתדבר על המיסוי; שקק"ל יהיו חייבים במיסוי, עם הוראת שעה שבשנים 2018 ו-2019 הממשלה תקבל את הכסף על חשבון או על מקדמה... מנסים לגבש פשרה. מכיוון שעדיין אין פשרה כזאת - - -

זה מקדמות מס, זה בסדר.

אם נגיע לפשרה, הפשרה הזאת תהיה בהסכמה. אם לא יהיה בהסכמה אז יש את החוק הקיים, שאני עכשיו מתקדם איתו ומבקש להתחיל להקריא את החוק. מי מקריא את החוק?

אפשר לקבל את החוק?

מה אתה רוצה? גם וגם? לא הבנו.

לא, מה זה "גם וגם"?

גם מיליארד וגם מיסוי.

לא, זה על חשבון המיסוי.

מקדמות. הוא קרא לזה מקדמות מס.

אני אגדיר את זה: מקדמות מס על 2017.

- - -

הממשלה, בבקשה.

אני אפרת פרוקצ'יה - - -

- - -

רבותיי, אני מבקש להפסיק לדבר מאחורה, אני אתחיל להוציא אנשים.

פרק ז': פיתוח לאומי

תחולת חוק חובת מכרזים

בסעיף זה –

"חוק חובת המכרזים" – חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992;

"מוסדות הקרן" – תאגידים שבבעלותה ובשליטתה הבלעדית של קרן קיימת לישראל, כמשמעותם בפסקה (ד) להגדרה "קרנותיה ושאר מוסדותיה של ההסתדרות הציונית" שבסעיף 1 לנספח לאמנה בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הציונית העולמית, ולרבות הימנותא בע"מ;

ההוראות לפי חוק חובת המכרזים, כפי שהן חלות על חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, יחולו על קרן קיימת לישראל ועל מוסדות הקרן בכל התקשרות שלהם בחוזה.

אני רוצה הסבר על הסעיף הזה.

הצעת החוק בעצם מדברת על שתי הוראות מרכזיות. הוראה ראשונה מדברת על החלת חוק חובת המכרזים על כל ההתקשרויות של קק"ל ושל החברות-בת של קק"ל, לרבות הימנותא והקרנות של קק"ל. ההוראה השנייה קובעת שהפטור של קק"ל מחובת תשלום מס בטל, זאת אומרת שקק"ל בעצם תהיה מחויבת לשלם מס כמו כל חברה, אלא אם כן קק"ל תבחר לשלם 80% מההכנסות שלה ממקרקעין למדינה - - -

אבל זה לא מה שקראת.

זה לא מה שקראת. אני ביקשתי הסבר - - -

אני מסבירה הסבר כללי של החוק.

אבל כבר התחלנו לקרוא סעיפים.

אז אני מתחיל בהסתייגויות שלי. הסתייגות ראשונה - - -

רגע.

אני מנסה לתת הסבר כללי לחוק. החוק כולל שני סעיפים עיקריים. הסעיף הראשון מדבר על החלת חוק חובת המכרזים על התקשרויות של קק"ל, כמו כל גוף ציבורי אחר ובכלל זה חברות ממשלתיות וכדומה. ההוראה השנייה מבטלת את הפטור ממסים שקיים נכון להיום לקק"ל – אלא אם כן קק"ל תבחר במקום לשלם מס רגיל, לשלם 80% מהכנסות המקרקעין שלה לטובת ביצוע תשתיות. זה כל החוק.

הסתייגות.

רגע. שאלות ליועץ המשפטי. בבקשה.

רצינו לשאול שתי שאלות מקדמיות. האם לדעתכם הייתה הפרה של הסכם הממשלה עם קק"ל והאם אין לדעתכם איזשהו קושי בהתנהלות הממשלה; והאם אתם לא רואים איזושהי מניעה משפטית באופן גביית הכסף מקק"ל.

לפני שקטעו אותי בדיון הקודם התחלתי להסביר את עיקרי העמדה המשפטית כפי שהוצגה היום בפני הממשלה. כמו שאמרתי בדיון הקודם, ההצעה מדברת על ביטול הפטור ממס שקיים לקק"ל ומתן חלופה ייחודית שלא קיימת לגבי גופים אחרים, שבמסגרתה קק"ל תוכל לבחור להעביר כסף לתקציב המדינה, והכסף הזה ילך למימון של פרויקטים של תשתית לאומית, שהם למעשה החליף של לאן שהכסף היה מגיע אילו קק"ל הייתה משקיעה אותו - - -

קק"ל שותפה בקביעת הפרויקטים?

לא, איתן.

בהתאם ל - - -

אסי וכל אנשי הממשלה, אני מבקש לא לענות על שאלות בלי שנתתי רשות.

אני לא התכוונתי לענות.

אילו הכסף היה מגיע בהתאם למטרות של קק"ל... עכשיו אני מחזיר אותנו לסעיף 8 להסכם שנחתם בין הממשלה לבין קק"ל, בכל מה שקשור להתחייבות של הממשלה לבטל את פרק ז' להצעת חוק תכנית ההתייעלות הכלכלית לשנים 2015, 2016. במסגרת אותו סעיף נאמר שהממשלה תפעל לביטול הצעת החוק – כך נאמר בחלק הראשון של הסעיף. בחלק השני נאמר שככל שבכל זאת יעברו הליכי חקיקה ביחס לקק"ל עד סוף תוקפו של ההסכם, שהוא 2021, אז כל צד יהיה רשאי להודיע על ביטול ההסכם.

עכשיו אנחנו בשנת 2017, כשנתיים לאחר חתימתו של התקציב, ובינתיים כבר עברו שני תקציבים, 2016-2015 ו-2018-2017 ועולים צרכים פיסקליים של ממשלת ישראל, של מדינת ישראל, לשנים 2018 ו-2019. אנחנו ערב הכנתו של תקציב המדינה ל-2019 ואנחנו כבר יודעים במסגרת התחזיות בתכנית התלת-שנתית שנדרשים סכומים משמעותיים.

זה החלק הראשון של העניין. החלק השני של העניין, כפי שיוצג בפניכם וגם הוצג בדיון הקודם, מדבר על עלייה משמעותית בהכנסות קק"ל משיווק קרקעות – מ-800 מיליון שקל בערך ב-2014, שזו התשתית שעמדה בבסיס החתימה על ההסכם הקודם, לסדר גודל של 1.6 מיליארד, כלומר פי שניים, שצפוי להיות בשנת 2017.

ומה יקרה אחרי שמחירי הדיור ירדו? הרי אתם רוצים להוריד את מחירי הדיור.

בנוסף, ברקע יש לנו גם את דוח מבקר המדינה, שאם תרצו נחזור על הקביעות שנקבעו שם ביחס לאופן ההתנהלות - -

מה זה קשור להסכם? אני יכול להקריא כמה דוחות של מבקר המדינה על התנהלות משרד האוצר.

בצלאל, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

יופי, קודם בית המשפט העליון נהיה חבר שלך, עכשיו משרד האוצר, אחר כך מבקר המדינה - - -

רחל, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

- - ביחס לאופן התנהלות הכספית של קק"ל .

בינתיים, בין 2015 ל-2017, ניתן גם בג"ץ מתווה הגז, שבמסגרתו נקבע על ידי בית המשפט העליון בהרכב של שבעה שופטים חזרה על הלכה ידועה שבה הרשות המינהלית אינה יכולה לכבול את שיקול דעתה המינהלי, והחידוש של פסק הדין הוא שגם הממשלה, במסגרת הליכי החקיקה והתחייבות להליכי חקיקה, אין מקום שהיא תכבול את שיקול דעתה, ובוודאי ובוודאי שהיא לא תכבול את שיקול דעתה של הכנסת באמצעות מגבלות שונות שמגבילות את המשך החקיקה של הממשלה ואת עמדת הממשלה ביחס להצעות חוק פרטיות.

אסי, קראת את פסק הדין? פסק הדין מדבר על ממשלה ספציפית שכובלת את שיקול דעתה של הממשלה העתידית, הוא לא מדבר על ממשלה נוכחית שחתמה על ההסכם וצריכה לקיים אותו. מאוד מעניין אם גם הנומרטור כובל. הרי הממשלה חוקקה את חוק הנומרטור, שכובל את הממשלות הבאות. זה בדיוק מה שעושה חוק הנומרטור. וגם בהסכמי אוסלו כבלו את הממשלות הבאות.

אם יורשה לי להמשיך אז אני אמשיך.

למעשה אנחנו מדברים כרגע על התחייבות שניתנה בשנת 2015, שמבקשים לפרש אותה – או לפחות כך נטען על ידי קק"ל – כהתחייבות של הממשלה להימנע מייזום הצעות חוק ממשלתיות וכל מהלך בתקופת תוקפו של ההסכם. יש צורך לפרש את אותה התחייבות בהינתן התייחסות לבג"ץ מתווה הגז והמשמעות שלו, ואז - - -

מה שאתה אומר זה שאסור היה לכם לחתום על ההסכם. אתה טוען שאסור היה לכם לחתום על ההסכם?

הממשלה יכולה ומחויבת, לפי פסק הדין, לשקול מעת לעת, אם ישתנו הנסיבות - - -

אז למה - - - ?

בצלאל, אני קורא לך לסדר פעם שנייה.

רק שאלתי שאלות.

לא, אתה משתלט על הדיונים האלה ואתה פשוט לא נותן לעבוד.

אבל הפעם זה לא אני.

כל הזמן אתה שואל. אסי, סיימת?

לא, אני מסיים עוד שתי דקות.

אז תסיים כבר.

אבל ההפרעות לא מאפשרות לי לסיים.

בהתאם לפסק הדין ובהתאם להלכה שנקבעה עוד קודם לכן, הממשלה מחויבת מעת לעת, לפי שינוי נסיבות, לבדוק שוב את שיקול דעתה ולהפעיל אותו בהתאם. היום הונחה התשתית העובדתית לפני הממשלה, והממשלה החליטה, לאור מכלול הנסיבות שפירטתי קודם, לקבל את ההחלטה להמשיך את הדיון בהצעת החוק.

עכשיו, מה יכולה להיות הטענה של קק"ל? קק"ל יכולה לבקש שלושה סעדים. סעד ראשון, של אכיפה, שבמסגרתו היא מבקשת לקבוע אכיפה של ההסכם; שממשלת ישראל לא תוכל להמשיך לתמוך בהליך חקיקה וכנסת ישראל לא תחוקק את החוק המוצע כאן. אני חושב שאין חולק שהיכולת לקבל סעד אכיפתי כזה הוא בעייתי ביותר וכנראה לא יינתן.

האפשרות השנייה היא שקק"ל תבקש לקבל סעד של או השבה או פיצויים על הסכומים שהיא העבירה לאוצר המדינה בשנים 2015, 2016 ו-2017. אני חוזר על האפשרות השנייה. האפשרות השנייה היא שקק"ל תבקש השבה או פיצויים בגין טענות של הפרת הסכם של הממשלה, על הכספים שהיא העבירה לממשלה בשנים 2015, 2016 ו-2017, שכבר הוצאו מתקציב המדינה. אבל לטעמנו יש קושי מבחינת קק"ל לטעון טענה של נזק כלשהו שנגרם לקק"ל מעצם העובדה שכספים הוצאו למטרות שלמענן קק"ל הייתה אמורה לפעול. הם תוקצבו בתקציב המדינה והוצאו לטובת פרויקטים ומיזמים לאומיים. המיזמים הלאומיים האלה, הפרויקטים הללו, נעשו כחלק מוועדת הארבעה, שהיא ועדה משותפת, והטענה היחידה שקק"ל הייתה יכולה לטעון כאן היא שקק"ל הייתה יכולה לקבל אפשרות להוציא את הכסף לפי שיקול דעתה הבלעדי, ללא מעורבות של הממשלה. אבל נדמה לי שאלה טענות מאוד מרחיקות לכת ולא כל כך ברור מה יהיה הבסיס לקבלה שלהן.

מעבר לכך, אני מזכיר שהפעילות של קק"ל והמהות שלו היא פעילות ציבורית. מדובר בכספים שאמורים לצאת... הדרך הנכונה והמתאימה ביותר זה ניהול שלהם באמצעות תקציב המדינה, והאלטרנטיבה שלהם הייתה תשלום מס כדין. ולכן, במכלול כל השיקולים האלה, נדמה לנו שמבחינת היכולת של קק"ל לבקש סעד מול מדינת ישראל לצורך קבלת כספים – מדובר בסיכון נמוך.

מעבר לכך, קק"ל יכולה כמובן להעלות טעונת שונות, החל מאמנה ועד טיב היחסים מול ממשלת ישראל. אבל נדמה לי שאלו טענות שהדיון בהן לא צריך להיות דיון משפטי. אני מזכיר שחוק רשות מקרקעי ישראל קובע שרמ"י ינהלו את הקרקעות שקק"ל מחזיקה בהן, ומדובר בחוק שככל שרוצים לעשות בו שינוי, צריך לעשות בו שינוי חקיקתי מלא.

עו"ד מסינג, מה שאמרת היה ברור, הבנתי את ההסברים שלך. אני שואל אותך מה יקרה אם יבואו חברים בוועדה, ואני בתוכם, שיציעו ללכת על מסלול נורמלי, כלומר, נחייב את קק"ל לשלם מסים. ב-2018, 2019 מדברים על זה שחסר שני מיליארד שקל – לגבי 2018 אין ויכוח ולדעתי גם על 2019 - - -

יש ויכוח.

לא, יש חוסר אמון, שאולי אפשר להתגבר עליו. אבל אני שואל אותך מה יהיה אם יבואו חברים בוועדה ויגידו שהם הולכים על המסלול הנורמלי, כלומר, קק"ל תחויב לשלם מסים והם יצטרכו לתת מקדמה של שני מיליארד שקל על חשבון המסים לשנת 2018, 2019. אני שואל אותך.

- - -

מקדמות על פי החוק - - -

תוסיף שאלה - - -

יש לי רעיון - - -

הרעיונות שלך מצוינים, אבל תקשיב רגע - - -

אני רוצה לחדד את הרעיון של יו"ר הוועדה - - -

זה לא רעיון שלך, תחכה. שמונה חודשים אתם לא מצליחים להידבר איתם ואנחנו בשתי דקות גומרים את זה.

כל הכבוד, בשביל זה זה בא אליכם.

רק שנייה, אני רוצה להבין. קודם כול, אני אומר לך, אדוני, קרבים ימי משיח – סמוטריץ אמר שזה לא יעבור בבג"ץ. אתה שמעת אותו? הוא אמר שזה לא יעבור בבג"ץ.

מאז שהוא עבר לשמאל...

מיקי, רק שהפרוטוקול ירשום שצחקת.

גם סמוטריץ אמר הבוקר "פלסטינים" ולא "ערבים". משהו קורה...

אמרתי בטעות והתנצלתי. אין דבר כזה עם פלסטיני.

מיקי, בבקשה.

אי אפשר לצחוק פה יותר. אבל עכשיו שאלה רצינית. קודם כול, זה פררוגטיבה של קק"ל לבחור אם היא רוצה מיסוי או 80%, נכון? זה מה שכתוב בחוק. אבל נאמר שאנחנו עוזבים רגע את הפררוגטיבה ומשיתים עליהם מסים ודי, השאלה היא כדלקמן: מה יקרה בפועל, בטכניקה? אתם תוציאו להם שומה על 2018? מקדמות? עם היום הם ניהלו ספרים כחל"ץ או דמוי חל"ץ - - -

הם לא חל"ץ.

אל תקפצי, הם כן חל"ץ. אבל לא משנה. כאגודה עות'מאנית. הם ניהלו ספרים - - -

הם לא חל"ץ.

הם לא רשומים כחל"ץ, הם רשומים כ - - -

שנייה, די. כולכם חכמים, אבל תנו לדבר. הם ניהלו ספרים כאגודה עות'מאנית, לא חשוב איך.

איזה חל"ץ... למה יש פה ויכוח על העובדות? סתם מדברים בלי להבין.

אני לא צריך להתווכח על זה. הם ניהלו ספרים - - -

חל"ץ לדעתי פטור ממסים.

אי אפשר ככה, אי אפשר לשאול שאלה רצינית. אני אומר, הם לא ניהלו ספרים באופן שמתאים לניהול חשבונות לפי הדגם של... אני לא יודע לפי איזה דגם הם כן ניהלו. אבל עכשיו אני שואל שאלה טכנית: מה יקרה עכשיו במעבר הזה, מבחינת הנכסים שלהם, השווי שלהם וכו? אנחנו פה בוועדה מעדיפים את מסלול המיסוי - - -

יש עוד קרנות שהמדינה משתלטת עליהם חוץ מקרן קיימת?

אבל אני שואל אותך עכשיו ברמה הטכנית איך זה יעבוד.

אני מציע לאוצר להשתלט על עוד כמה קרנות.

- - -

אני אסביר לך למה מסלול המיסוי עדיף. במסלול המיסוי - - -

אבל חבר הכנסת רוזנטל, החוק בעצם נותן לבחירתה - - -

רגע, שנייה, שנייה.

אני מבקש כהסתייגות להכניס פה גם את הווקף. אם חבר הכנסת טיבי תומך בזה אז שיתמוך גם בזה.

עודד, תכף יהיו הסתייגויות.

במסלול המיסוי - - -

חבר הכנסת רוזנטל, אתה רוצה תשובה?

אני רוצה תשובה.

אני איש מיסוי קטן ביותר, אבל בוודאי שאם קק"ל יתחילו לשלם מסים משנת 2018 ואילך הם גם יצטרכו לנהל את הספרים כמו שצריך. ייבדק טיבו של העסק; עצם ההגדרה כחל"ץ אינה מגדירה את אופן תשלום המיסוי שצריך. מדובר בהיקף קרקעות אדיר שעובר תחת קק"ל - - -

יש עוד גופים עם היקף קרקעות?

מה זה רלוונטי?

יש - - -

יש איזה קרקעות שהם רכשו?

עודד, לא להפריע.

מי זה "הם רכשו"? זה של העם היהודי.

יש לכך היבטי מיסוי משמעותיים ביותר - - -

אז אני שואל האם מישהו יכול להסביר לנו מה המשמעות של הטלת מיסוי. זה מס חברות? זה מס שבח מקרקעין? מה זה?

כל המסים שחלים – יבוטל הפטור עליהם.

אני מבקש שמישהו יסביר לנו, אתה רק נותן סיסמאות. שמישהו יסביר לבורים ועמי הארצות כמונו מה המשמעות של ביטול הפטור, איזה מסים קק"ל תשלם.

כל המסים הנהוגים במדינת ישראל, כל המסים הנהוגים.

שיביאו לכאן את רשות המסים, שתסביר לנו מה המשמעות.

אבל אם היא חברה לתועלת הציבור היא פטורה ממס.

- - -

אני לא הרשיתי לך לשאול. שי, בבקשה.

קודם תן לו להתייחס ואז אני אענה.

אני שי פרלמן, מרשות המסים. יש בחוקי המס סעיפים שמתייחסים למוסדות ציבור, סעיפים שמתייחסים למלכ"רים. בהנחה שקק"ל הוגדרו על פי חוקי המס כמלכ"רים וכמוסדות ציבור, אז הן ימוסו בהתאם.

מה זה "בהתאם"?

עסקים של מוסדות ציבור ממוסים כרגיל.

מה זה כרגיל? מס חברות?

מס חברות.

לא רק. גם מיסוי מקרקעין, שבח - - -

לא.

למה לא?

אם אני חברה שעיסוקי היא לסחור בקרקעות, אני לא משלם פעמיים. שבח זה אדם פרטי שמוכר קרקע.

אם מכרת קרקע אתה - - -

מה פתאום, אדוני מאגף התקציבים, תעשה לי טובה - - -

הוא צודק, אין כפל מס. הוא רואה חשבון, תן לו לדבר.

- - -

גפני, תשתלט על הדיון, אי אפשר ככה.

בצלאל - - -

- - -

לא שומעים כלום ולא מבינים כלום. חבל, זה דיון מקצועי חשוב.

בצלאל, אני מוציא אותך עכשיו, מספיק.

מה אתה רוצה ממני?

אתה כל הזמן מפריע, אתה אפילו לא מקשיב ולא שומע. תשלימו את התשובה.

יש מס רכישה, יש היטלי השבחה, יש כל מיני דברים שקיימים על מוסדות ציבור. יעשו את הבחינה לקק"ל, את השומה, והם ישלמו.

אבל הם יוגדרו כחברה בע"מ? איך תגדיר אותם?

מלכ"ר, מיקי.

למה הם לא שילמו עד עכשיו? מישהו יכול לענות?

כי עד היום היה להם פטור בחקיקה - - -

היה להם או עדיין יש להם?

יש, עוד לא בוטל.

החוק הזה מבטל את הפטור.

אז נכון להיום יש.

כן.

אז למה היא אומרת שהיה?

אפרת, תגידי לי בבקשה למה לא שילמו מסים עד עכשיו?

הם לא שילמו מס כי עד היום היה להם פטור בחקיקה ממס. וההצעה הזאת בעצם באה לבטל את הפטור שהיה להם, זה הכול.

שי, יש לך הצעה?

אני רוצה להמשיך את ההצעה שעלתה פה על ידי היו"ר ועל ידי חברי הכנסת מהמחנה הציוני. אנחנו כן מוכנים - - -

זאת הצעה של חבר הכנסת מיקי לוי ושלי.

אוקיי. אני מקווה שאני מכוון לדעת גדולים ואומר דברים בשם אומרים. אנחנו מוכנים לעשות את הדבר הבא. לבוא ולהגיד שהחקיקה תהיה כך של-2018, 2019 תהיה הוראת שעה, לצורכי מילוי התקציב, כי ב-2018 כבר תקצבנו מיליארד שקל ויש שם פלאט. על 2018, 2019 תהיה הוראת שעה רק על העברת כספים, בלי מסים, ומ-2020 ומעלה יהיה רק מיסוי, בלי שום דבר אחר.

אחריי המבול, כמו שאומרים.

אני לא מוכן בשום פנים ואופן.

הצחקת אותי - - -

- - -

אדוני, אני מאוד מכבד - - -

זה מזכיר לי שאתה במחיר אפס קונה אחת, שתיים, איקס - - -

רגע, תנו לי לסיים.

- - -

תנו לי לסיים משפט - - -

אנחנו אלה שמעבירים את החוק, ואם אתם רוצים מיסוי אז יהיה מיסוי. אבל רק מיסוי.

- - -

אני מבקש לא להפריע לי.

מיקי לוי, הסתייגות, בבקשה.

אני מאוד מכבד את מנכ"ל משרד האוצר, אבל לטעמי זוהי סחיטה באיומים של המדינה, אין מילה אחרת. אם אנחנו כולנו – אופוזיציה ונציג מהקואליציה – מאוחדים בדעה ללכת לדרך אחת, אין גם וגם. ועדת הכספים - - -

זה לא גם וגם.

שי, ועדת הכספים לא עובדת אצלכם.

אבל זה לא גם וגם.

אני לא מצביע על חוק שאומר: תיתן לי עכשיו כסף, וב-2021 מיסוי. אין חיה כזו.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש שקרן קיימת גם תגיב.

מיקי לוי, הסתייגויות.

גם לנו יש.

- - -

זה לא גם וגם.

גפני, שנייה, רגע, לפני ההסתייגויות אני שאלתי - - -

- - -

אדוני, האם יורשה גם לקק"ל להציג עמדה משפטית?

- - -

עד מתי אפשר להגיש הסתייגויות?

- - - תגיד שאתם מצטרפים אליי.

אני מצטרף להסתייגויות שלך וגם יש לי שתי הסתייגויות.

רגע, לפני ההסתייגויות אני מבקש לשאול את נציגי הממשלה האם בהחלטת הממשלה היום הוחלט להשאיר את הנוסח כפי שהוא עכשיו, עם סעיף (ב) על חובת המכרזים, או למחוק אותו?

התשובה היא כן, הוא נשאר. השינוי היחיד הוא השינוי שהקראתי קודם לכן, שמדבר על העלאה מ-65% ל-80%.

לא, בחוק חובת מכרזים אתם תיקנתם מהותית; שיניתם את זה ממצב שזה חל רק במקרה של מיזמים לאומיים, עשיתם החלה גורפת של חוק חובת מכרזים.

- - -

מה זאת ההתפרצות הזאת? בקק"ל אין לי מה לומר, אבל פה יש לי מה לומר. עם כל הכבוד לכם, אתם מדינה בתוך מדינה. אתם תדברו כשתקבלו רשות.

יש לי הסתייגות אחת ואני מבקש להגיש אותה - - -

רגע, אני רוצה לתת לקק"ל לדבר. מי מייצג את קק"ל? יש לך שלוש דקות.

אני עורך דין אלון גלרט, אני אתייחס להיבט המשפטי.

מה התפקיד שלך?

אני עורך דין, אני יועץ משפטי חיצוני של קק"ל. ואני מבקש שאחריי ידבר גם - - -

את זה אני מחליט. עכשיו אתה מייצג את קק"ל, אתם יכולים להחליט שמישהו אחר ייצג, אבל לא יתחיל פה עכשיו פיליבסטר של קק"ל. שמישהו ייצג את קק"ל.

אתה מתכוון לתת להם לדבר?

אתה הולך לכסח להם עכשיו את הצורה ואתה אפילו לא נותן להם לדבר?

כן, אני מהבית היהודי והחלטתי להתנהג ככה.

תסלח לי, בבית היהודי לא מתנהגים ככה.

לא מתנהגים ככה? אני אגיד לך איך מתנהגים בבית הזה - - -

אתה הולך עכשיו על הראש שלהם עם החלטה סופר דרקונית ואתה אפילו לא נותן להם לדבר?

אתה מייצג את קק"ל?

אני מייצג בהיבט המשפטי, ואין לי שום כוונה לעשות פיליבסטר, הדברים שלי יהיו חדים וברורים.

בבקשה.

אדוני, היה לי הכבוד לעבוד עם שני ראשי ממשלות והדבר שאני הכי גאה בו זה שאחד מהם, שכשהיה נושא על השולחן הוא היה מבקש ממרית "תשאלי את גלרט אם זה ראוי". ואני יכול לומר את דעתי, שההצעה הזאת וההתנהלות היא לא רק לא ראויה, אלא לדעתי גם בלתי חוקית, ואני אסביר.

יש כאן הסכם והחלטת ממשלה שמתייחסים עד שנת 2021, יש התחייבות מפורשת למשוך את החוק – אבל הדברים לא נעשו. אני אחזור רגע להיסטוריה ואז אני אעבור לחוות הדעת שניתנה. אם נלך להיסטוריה, לשאלה של אדוני מאיפה דבר החקיקה, מאיפה הפטור ממס - - -

- - -

אני לא מסכים לדבר הזה.

חבר'ה, יש פה אדם רציני, תנו לו לדבר.

כולם רציניים - - -

לא, הוא רציני במיוחד. לא יכול להיות שככה יקבלו פה אורחים.

אדוני, המקור לפטור ממס הוא באמנה בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הציונית העולמית, שאומרת כך: כן יהיו ההסתדרות הציונית, קרנותיה ושאר מוסדותיה כאמור פטורים מכל מס, וכל תשלום חובה - - -

- - -

שנייה, אדוני העורך דין. רבותיי - - -

- - -

מה הבעיה, חיים? מיקי ומיקי, אני מציע - - -

תמשיך את הדיון בינתיים.

לא, אני לא אמשיך את הדיון, אני מבקש שתצאו החוצה ותדברו בחוץ.

אני רוצה לסגור לך את העניינים.

אבל בחוץ, לא פה. כי אם זה לא ייסגר אז יש חוק. בצלאל, תצא החוצה, זה לא מנומס. שי, תצא אתם, תנסו להגיע להסכמה.

אדוני, אני אמשיך - - -

רגע. דוד, תצא אתם, מנסים להגיע להסכמה.

הצעתי להם הצעה, היה להם את כל היום - - -

- - -

כבוד היושב-ראש, שם אין מצלמות, אין שקיפות של מה שקורה. פה יש שקיפות.

- - -

אדוני, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, כמו שאמרתי, סעיף 11 אומר שההסתדרות הציונית, קרנותיה וכו' יהיו פטורים מכל מס ומכל תשלום חובה ממשלתי אחר, כמפורט בנספח לאמנה זאת – וזה כולל גם את קק"ל.

- - - אם הם לא מגיעים להסכמה, אני צריך לחוקק את החוק הזה.

תמשיך, תתקדם.

אדוני, הסעיף הבא אומר שכל הצעה לשינוי או לתיקון אמנה זו או נספחיה או כל תוספת להם תיעשה בכתב ותהיה טעונה הסכמה של הממשלה ושל ההסתדרות הציונית העולמית. אדוני, מי חתום על האמנה? מנחם בגין, ראש ממשלת ישראל. אלא שכשאני קורא את חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה אני לא רואה אזכור אחד של האמנה הזאת, אני לא רואה אזכור של החובה על פי האמנה להיוועץ עם ההסתדרות הציונית העולמית – ולכן, לדעתי חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה... אין לי את חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, יש לי את חוות הדעת שצורפה להחלטת הממשלה, אבל לא מלוא המידע הוצג בפני הממשלה.

אבל חמור מזה, אדוני – חוות הדעת מתייחסת... הלכת ההשתחררות שחברי עו"ד מסינג מזכיר אותה, בין במפורש ובין שלא, מדברת על כך שהיא חלה כאשר הרשות יכולה להראות שחל שינוי מהותי בנסיבות הרלוונטיות להתחייבותה – כך על פי הדברים שאומרת פרופ' דפנה ברק, שופטת בית המשפט העליון.

ועכשיו אני קורא את חוות הדעת שהוצגה לממשלה, והיא מדברת על הסכם ל-2015 ומדברת שאפשר להבין... גם אמר עו"ד מסינג שבינתיים יש תקציב מדינה חדש וחלו שינויים בנסיבות; ובינתיים, בשנים 2016, 2017 רמ"י מעבירה הרבה יותר כסף, וכביבול יש שינוי נסיבות מאז 2015. אבל דבר אחד לא ראיתי לא בחוות הדעת הזאת, וגם לא ראיתי את חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, אבל אין בה, ולכן, אם הוא באמת לא נמצא, אז הנושא חייב לחזור ליועץ המשפטי לממשלה, ואני אסביר.

אדוני, ב-30 לאוגוסט 2017 או סמוך למועד הזה חתמה ממשלת ישראל הסכם עם קק"ל, שנקרא תוספת להסכם. אדוני, אני אשמח אם גם היועצת המשפטית תקשיב לעניין הזה. ממשלת ישראל חתמה על תוספת להסכם 2015. התוספת הזאת - - -

- - -

לא, אתה מבולבל לגמרי, 2016 ו-2017 שולמו על שתי - - -

תגיד לי, חיים, אני יכול לדעת למה היום אתה מפריע? אתה דווקא לא נוהג ככה תמיד. הוא מדבר, זה לא בסדר.

אבל שאלו אותי - - -

אז שלא ישאלו אותך.

אדוני, אני חושב שזה מאוד משמעותי, ולכן אני - - -

בסדר, זה משמעותי, אני מקשיב לך כל הזמן, אבל אל תספר לי היסטוריה, עד לבגין הגעת.

היינו גם בבן-גוריון.

די כבר.

אם יש אמנה שחתום עליה בגין והיא הבסיס לפטור ממס, אני לא חושב שזה היסטוריה.

אבל תשלים את הדברים, אנחנו לא ניתן לך את כל הזמן שבעולם.

אדוני, יש פה דבר מהותי - - -

הבנתי את העיקרון ואני גם יכול לחזור על מה שאמרת. אני אבקש שנציג הממשלה יענה לך.

אדוני, ב-30 באוגוסט 2017 או סמוך לזה, לפני כחודשיים, נחתם הסכם תוספת להסכם 2015 בין ממשלת ישראל לקרן הקיימת, שעסק בהארכת האמנה - - -

מיקי - - -

בצלאל, הבית הזה לא שלך, זה לא החטיבה להתיישבות.

אדוני, סעיף 5 להסכם אומר כך: למען הסר ספק יובהר כי ביתר תנאי ההסכם ופרטיהם לא יחול כל שינוי והם יוסיפו לעמוד בתוקף. הווה אומר - - -

אולי צריך לעמוד עכשיו מול קק"ל ולעשות פנים של זה... ובצלאל סמוטריץ הוא המגן הגדול של הציונות.

אדוני, זה לא מול קק"ל.

לא, לא, סתם, זה בין חברי הכנסת.

אני חושב שיש פה בעצם ראיה מכרעת; הרי כשהממשלה חתמה על ההסכם הזה לפני חודשיים היא ידעה את כל הנסיבות ובכל זאת אישרה את כל תנאי ההסכם מ-2015. כלומר, כל טענה על שינוי נסיבות מ-2015 היא טענה פשוט לא נכונה.

עכשיו, היועץ המשפטי, בוודאי שנתן את חוות הדעת - - -

תודה רבה.

אדוני, תן לי להשלים.

עוד משפט.

עוד שני משפטים. אנשים מדברים פה שעות על גורל קק"ל ולנו את הטיעון הכי חשוב לא נותנים להשלים.

משפט, בבקשה.

בטיעון המרכזי שעומד בבסיס חוות הדעת של היועץ המשפטי היה חסר נתון עובדתי מהותי שהוא חייב להיות מודע אליו: שלפני חודשיים הממשלה... ואני אוסיף עוד משפט אחד לעניין הזה. גם הטענה של עו"ד מסינג, שאומר שקק"ל יכולה או לדרוש השבה או פיצויים – הוא טועה. כשהממשלה משתחררת היא מודיעה "אני מבטלת את ההסכם", והיא חייבת בחובת השבה. אלא שעד היום הממשלה לא עשתה את המינימום שהיא נדרשת, שזה לבוא לקק"ל ולהסביר לה שהיא חוזרת בה מההסכם ועושה כך וכך וכך.

דבר אחרון. ההצעה לחייב את קק"ל במיליארד שקל ב-2018 ו-2019 בהוראת שעה - - -

- - -

אדוני, ההצעה האחרונה, שדיברה על מיסוי ב-2018, על לחייב את קק"ל ב-2018 - - -

- - -

אלון, חכה, זה לא יכול להיות ככה.

אתה צריך להבין דבר אחד – זה לא בית משפט וכל הטיעונים האלה לא תופסים כשמאחורי זה הפוליטיקה חוגגת.

אבל זה יגיע לבית המשפט, אל תוותרו. תראה באיזה קלות דעת מתנהל הדיון.

אתה נותן עכשיו לממשלה את כל הטיעונים שיהיו בבית המשפט, ושם קובעים עכשיו מה הולך להיות.

משפט אחרון. ההצעה שמדברת על הוראת שעה של מיליארד שקל ל-2018, 2019 היא דה-פקטו הלאמה שנהוגה במדינות שאני לא רוצה לחשוב עליהן אפילו, והיא בפירוש נוגדת – אדוני, אדוני - -

כן, אני איתך.

- - היא נוגדת חוק יסוד, היא לא תעמוד בבג"ץ וכל החקיקה כאן תגיע בסופו של דבר לבג"ץ. הבקשה שלי, אדוני, מעבר לטיעונים שלי, היא שהעובדות שהצגתי בפני אדוני, בעיקר לגבי הסכם 2017, יידרשו לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שאני לא יודע אם זה עמד בפניו בעת חוות הדעת שלו. כי אין שום שינוי נסיבות מלפני חודשיים, הכול היה ידוע ואין שום בסיס להלכת ההשתחררות שמנסים להפנות אליה.

תודה רבה. מי משיב לו?

רק אם מישהו הקשיב, לפי דעתי אף אחד לא הקשיב, אז איך אפשר להשיב לו?

אסי, בבקשה. בקצרה, אם אפשר.

אדוני, יש לי שאלה מאוד פשוטה: האם ההסכם היה ידוע להם בעת כתיבת חוות הדעת?

התיקון האחרון שאליו הפנה חברי היה חידוש האמנה - - -

- - -

גפני, הולכים למליאה?

- - -

- - - יש מנכ"ל משרד האוצר - - -

- - -

לא עזוב, אני לא רוצה לבוא איתם לדיון, אני לא שואל אותם, אני לא שואל אותם. אני מגיש הסתייגויות, עם הבית היהודי יש לי 248 שעות.

אין בעיה, תגיד מה שאתה רוצה, הכול בסדר.

דוד, בוא רגע.

- - - מה, עכשיו יאיימו עלינו בכל חוק - - -

לא, מה פתאום, אנחנו לא מאיימים על שום דבר, אנחנו רוצים לגמור.

גם הם צריכים להיות, לא רק אני.

אין בעיה, אני פה ממילא שעות וימים.

תביא את לפיד, למה את לפיד אף פעם לא ראיתי.

אני יש לי קול כמו כל 120 חברי הכנסת.

אדוני היושב-ראש, אפשר לשמוע את העובדים? אני רוצה לשמוע את העובדים, לא את ביטן.

הפסדת, היית בחוץ כשהם דיברו.

הוא אמר שהוא ייתן לי לדבר, אבל זה נראה לי מיותר.

- - -

מי משיב?

אני משיב.

אבל בקצרה.

זה יהיה קצר, רק תנו לי דקה.

רבותיי, לא להפריע. בבקשה.

עורך דין גלרט הפנה לתיקון שנעשה לאחרונה. מדובר בתיקון טכני שהתייחס - - -

- - - אתה רואה מה קורה? גם לקק"ל עשו אותו דבר, זה לא בסדר.

אסי, בבקשה.

מדובר - - -

- - - כשעבדת בעיתון - - -

אני עבדתי בעיתון?

לא, זה לא הוא, אתה מתבלבל.

אבל אני אלמד אתכם עכשיו מה זה לעבוד. בבקשה.

היו - - -

יאללה, תראה לנו, בוא נראה.

אסי, בבקשה.

היו למעשה שני תיקונים טכניים שנעשו לאחרונה והם אינם מעידים על השאלה של גילוי הדעת של הממשלה לעניין שינוי הנסיבות. הראשון – שהמועד האחרון לאמנה הוארך בתשעה חודשים; והשני – נציג משרד האוצר בוועדת הארבעה. אלה שני תיקונים שאין בהם כדי להעיד שום דבר בשאלה של שינוי הנסיבות והאם יש מקום להשתחרר מסעיף 8 או לא.

דבר שני, לכל הטענות הנוספות התייחסתי קודם לכן בהרחבה. הן אינן מקובלות על עורך דין גלרט, אבל אני חושב שיש בהן די כדי למצות את העניין.

תודה רבה. חיים, יש לך הסתייגויות?

רגע, אבל אני קודם, אני ביקשתי ראשון.

חיים, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, אני מצטרף עם כל יש עתיד להסתייגויות של מיקי, חשוב שזה ייאמר לפרוטוקול.

לגופו של עניין, היום בבוקר דיברתי עם דני עטר. פניתי ל - - -

- - -

דוד, אתה לא יכול לנהל את זה ככה. תיקח אותו החוצה.

פניתי לשי, כדי למנוע את כל הביזיון הזה. כי אני חושב שמסלול המיסוי, שמקובל גם על קק"ל, צריך להיות הדרך הטובה ביותר, כי זה מראה קודם כול על שקיפות וזה בעצם כפוף להרבה מאוד דברים שעד היום לא היו כפופים להם. קק"ל מסכימים, אבל מה הבעיה עכשיו? וצריך לשים את זה על השולחן: שהם סימנו מטרה; הם צריכים את המיליארד ב-2018 ואת המיליארד ב-2019 כדי לאזן תקציב, והם לא מוכנים להתפשר. ולכן הם רוצים להביא חקיקה שהיא דו-תכליתית, כלומר, להביא את השני מיליארד שקל בשעת הכושר שיש להם עכשיו, ואחרי זה גם מיסוי. אני מודיע לכם חגיגית, זה לא עובד, זה לא צריך להיות ככה.

דרך אגב, אני חייב להגיד, זו פעם ראשונה – ואני אומר לך את זה עכשיו בשיא הרצינות - - -

חיים, אתה יודע ממי למדנו את זה?

נדב, נדב, שקט.

נדב, אני רוצה להגיד לך משהו - - -

מיקי עשה את זה.

אין בעיה, אני איתך - - -

לא, אל תגידו שאתם רוצים - - -

נדב, אני לא ידעתי שאתה ח"כ.

חיים, תסיים.

אני רוצה להגיד משהו שהוא חשוב לי - - -

אתה לא יכול להגיד משהו, אתה יכול להגיש הסתייגות.

אני אומר לך שבני נצרים, שלומית ונווה, שעל גבול מצרים, לא היו קמים בלי קק"ל.

בסדר, הבנו, תודה רבה.

כל הדרכים הביטחוניות וכל עוטף עזה לא היו קיימים. אי אפשר לזרוק את המפעל הזה.

אז מה? אז המדינה לא תקים יותר יישובים?

אתה לא נואם עכשיו נאומים.

אני יכול להגיד מה שאני רוצה. תבנו מטרה וזהו. רוצים את המיליארד. נדב, אני לא כזה - - -

חיים, זה לא בסדר, אתה לא תקבל רשות דיבור, למה אתה מדבר איתו עכשיו?

אני מבקש הסתייגות אחת, של המחנה הציוני.

בבקשה.

הגדירו פה שהכספים יהיו מיועדים למטרות וליעדים שקק"ל היה עושה אותם. אני מבקש - - -

- - -

שי, די, אני אעצור את הדיון.

שי, אני - - -

איפה ההסתייגות? על איזה סעיף?

רגע. אני אומר שהוועדה שתקבע את הכללים של השימוש בכסף – תהיה בה נציגות של קק"ל באותה פרופורציה כמו רשות מקרקעי ישראל.

לא, הממשלה תחליט איך היא מחלקת את הכסף, לא קק"ל.

אבל שי, הוא מגיש הסתייגות.

מה שמועבר לממשלה, הממשלה תחליט.

אבל אמר פה מסינג - - -

מיקי רוזנטל, בבקשה.

רשמת את זה?

כן, נרשם.

ההסתייגות שלי היא לסעיף 31 - - -

אני אוציא אותך מפה, מספיק כבר. אורן, הוא באמצע להגיד הסתייגויות, מה זה הדיונים האלה? מיקי רוזנטל, בבקשה.

ההסתייגות שלי מאיינת - - -

מיקי לוי, זה מפריע.

הוא מפריע לי, תוציא אותו.

תאמין לי, הייתי מוציא אותו עכשיו.

ההסתייגות שלי מוחקת את האפשרות של קרן קיימת להודיע שהיא מסכימה להעביר 80% מהסכום, ומשאירה רק את האופציה של המיסוי. זה תיקון של סעיף 31 – למחוק מהמילה "ובלבד" ולהשאיר רק את עניין המיסוי.

לא, אם אתה מוחק את "ובלבד" המשמעות של זה היא שאתה מעגן שוב את הפטור מהמיסוי. אם אתה רוצה - - -

לא, אז מהתחלה.

אם אתה רוצה שיחול מס מלא אז צריך לתקן תיקון עקיף בהוראה שנותנת את הפטור המלא ממס.

אבל זאת ההוראה. תקשיב, סעיף 31 קובע ככה: על אף הוראת כל דין אחר - - -

אתה רוצה בעצם שלא - - -

שלא תהיה לקק"ל את האופציה לבחור את המסלול, אלא שהיא תשלם מס כמו כל גוף אחר במדינת ישראל, ובא לציון גואל.

בהסתייגות הנוספת אני מבקש את עזרתו של היועץ המשפטי של הוועדה. אני מבקש להבטיח את זכויות העובדים בעניין המיסוי. האם צריך לכתוב על זה סעיף מפורש או שדי בסעיף הזה? הרי ההפרשות קודמות לכל מיסוי, אז האם די בתיקון הזה או שצריך להוסיף סעיף מפורש שאומר שקודם כול יופרשו כל ההפרשות לטובת העובדים ורק אחר כך ישולם סכום כלשהו? אני מבקש להכניס את זה, כי זה חשוב מאוד.

אתה בעצם רוצה זכות קדימה - - -

אני לא שומע, הצעקות פה הן בלתי אנושיות.

הצורך הוא לקבוע את זה בסעיף נפרד, מכיוון שאתה בעצם משנה את זכויות הקדימה.

אז אני מבקש להוסיף את זה בהסתייגות. אתה תנסח לנו את זה?

כן, הוא ינסח. מיקי לוי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני. אני רוצה להקדים ולומר שאני מבין את הלחצים שהממשלה נתונה בהם וניסיתי לבוא בדברים ולהגיד שב-2018 יהיה מיליארד בקש ומ-2019 ואילך יהיו מסים, כדי להסדיר סוף-סוף את העניין הזה. אלא שהממשלה מתעקשת ומבקשת מיליארד ב-2018 וגם מיליארד ב-2019. לזה אנחנו, חברי הכנסת מהצד הזה, איננו מסכימים. אני חושב שההצעה שהגשנו – ואז היינו גם מורידים את כל ההסתייגויות – עונה גם על הבעיות של העובדים בקק"ל, גם על הצרכים של הממשלה וגם על הצרכים של קק"ל. יש בה איזון ממשי, ואני אינני מבין את העקשנות הזאת. סיכמנו על מסים כבר מתחילת 2018, אבל אמרו לי שלא התכוננו לזה, אז אמרתי אוקיי, מיליארד ב-2018 בקש, אבל מ-2019 ואילך מסים - - -

אדוני, זה הלאמה, אני לא מבין איך אפשר.

אני מבקש שתצא החוצה. תצא החוצה בבקשה.

אדוני, אני לא מנהל איתך דיבייט, עם כל הכבוד, אני מחוקק, אני לא צריך את ההסכמה שלך.

ולכן, אם אדוני היושב-ראש גפני, שיש לו השפעה רבה – ואני לא אומר את זה סתם, אנחנו עובדים צמוד כבר מעל שנתיים – יוכל להביא את הפשרה הזאת לכדי ביצוע, זה יענה על שתי הקושיות. זאת ההצעה שלי וחבל שלא מקבלים אותה.

עכשיו הסתייגויות.

הסתייגויות. אני רוצה להביא לידיעת אדוני שהמחנה הציוני הצטרף לכל 80 ההסתייגות שלי, שזה אומר 24 כפול 80 כפול - - -

לא, אל תעשה לי חשבון, יש לנו קדנציה שלמה, עד נובמבר 2019.

לפרוטוקול – 143 שעות.

אתה רוצה להגיש אותן בכתב?

לא, אני רוצה להקריא.

בבקשה.

1. בסעיף 37 (א) להצעת החוק יבואו גם:

"חוק מבקר המדינה" – חוק מבקר המדינה, נוסח משולב-1958.

אתה רוצה שהוא ירשום או שאחרי זה תיתן לו?

אני אתן לו הכול.

2. בסעיף 37 (א) להצעת החוק יבואו גם:

"חוק חופש המידע" – חוק חופש המידע התשנ"ח-1998.

"חוק הביקורת הפנימית" – חוק הביקורת הפנימית התשנ"ב-1992.

"מיזם לאומי" – מיזם שהתקציב לביצועו, כולו או חלקו, הוקצה בחוק התקציב השנתי במסגרת תחום פעולה מיזמים לאומיים שבסעיף פיתוח תקציבי.

אגב, להסתייגויות שלך מצטרפים כולם?

כל המחנ"צ הצטרף ובצלאל גם הצטרף, אני לא יודע אם בשם כל סיעתו.

3. בסעיף 37 (א) להצעת החוק יבואו גם:

"חוק מבקר המדינה" – חוק מבקר המדינה, נוסח משולב-1958.

"חוק הביקורת הפנימית" – חוק הביקורת הפנימית התשנ"ב-1992.

"מיזם לאומי" – מיזם שהתקציב לביצועו, כולו או חלקו, הוקצה בחוק התקציב השנתי במסגרת תחום פעולה מיזמים לאומיים שבסעיף פיתוח תקציבי.

4. בסעיף 37 (א) להצעת החוק יבואו גם:

"חוק מבקר המדינה" – חוק מבקר המדינה, נוסח משולב-1958.

"חוק חופש המידע" – חוק חופש המידע התשנ"ח-1998.

"מיזם לאומי" – מיזם שהתקציב לביצועו, כולו או חלקו, הוקצה בחוק התקציב השנתי במסגרת תחום פעולה מיזמים לאומיים שבסעיף פיתוח תקציבי.

5. בסעיף 37 (ב) לאחר המילים "התשל"ה-1957, יבואו המילים "חוק מבקר המדינה", "חוק חופש המידע" ו"חוק הביקורת הפנימית".

הסתייגות 6 - - -

לא, היות שיש עכשיו מליאה אנחנו לא יכולים להמשיך את הדיון. הדיון יימשך מחר ב-09:15 בבוקר ועד המליאה. כאשר יתחילו ההצעות לסדר אני אבקש מיושב-ראש הכנסת אישור להמשיך, ואז נמשיך ללא הפסקה, כולל יום חמישי. אני מבקש מהחברים להיערך לכך שמחר אנחנו נמצאים פה כל הלילה.

לא יהיה - - -

לא אכפת לי. דוד ביטן, אנחנו ממשיכים את הדיון ללא הפסקה. אני מביא איתי את התפילין, נעשה הפסקה לתפילת שחרית - - -

אדוני היועץ המשפטי, אני אומר לפרוטוקול שמחר אני מגיש עוד הסתייגויות. לפי התקנון מותר.

- - -

אגב, תרבות השלטון של הליכוד ראויה לציון, שלא תהיה טעות.

לא, אני שואל אם אתה רוצה לעשות משבר - - -

- - -

לא, לא, אני בעד, העם עם הליכוד, כל הכבוד.

- - -

- - - לא, אבל זאת הוראת שעה לשנתיים.

לא, הוא יהפוך לנו אותה ב-2019 וידפוק את העובדים.

- - -

אני מקבל את זה. אני מקבל את זה באהבה, בכבוד, ביראה, במה שאתה רוצה - - -

אדוני, לא סיימתי, אני מודיע לפרוטוקול שמחר אני מגיע עם עוד כמה מאות הסתייגויות.

אתה לא יכול - - -

לפי התקנון אני יכול, תשאל את היועץ המשפטי לוועדה.

אתה סתם מדבר לא לעניין, הוא יכול להגביל את הזמנים - - -

לא, לא, תבדקו. אני יכול להגיש הצעות - - -

מיקי, בסדר, שמעתי.

- - - צריך להגביל את זמן הדיון.

הוא לא מקבל ממך הוראות.

דוד, אני אעשה את זה בקבוצות, לא יהיה מצב שנתחיל - - -

מחר אני מביא עוד הסתייגויות.

דיברתי עם הייעוץ המשפטי, ואנחנו נעשה קבוצות של ההסתייגויות. בכל מקרה, אנחנו נסיים את החוק בעניין הזה ומחר אנחנו נעבוד ברצף כדי להוציא את השעות - - -

- - -

רבותיי, תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:05.