פרוטוקול של ישיבת ועדה

פרוטוקול של ישיבת ועדה

×?ומניטק

2017-11-22OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 176

מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום שלישי, כ"ה בחשון התשע"ח (14 בנובמבר 2017), שעה 9:00

הטיפול בפגים, בפגיות ובקהילה

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר

יוסף עטאונה

אורלי לוי אבקסיס

ד"ר סיגל ליברנט טאוב - ראש אגף רפואה כללית, מינהל רפואה, משרד הבריאות

ד"ר הדר ירדני - מנהלת המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו, משרד הבריאות

ד"ר ליזה רובין - מנהלת המחלקה לאם ולילד, משרד הבריאות

ד"ר הילה פיגל - מינהל הסיעוד, משרד הבריאות

ד"ר פיראס חאיק - רכז בכיר, אירועים מיוחדים, מינהל רפואה, משרד הבריאות

ד"ר שירלי לוז - מינהל הסיעוד, משרד הבריאות

שי מעוז - כלכלן בכיר, משרד הבריאות

מועאויה כבהה - מרכז בכיר, תכניות התערבות, משרד הבריאות

אורן פרלסמן - רפרנט תחום תכנון, משרד הבריאות

מרים גראשי כהן - עוזרת למשנה מנכ"ל משרד הבריאות

פרופ' בנימין בר-עוז - מנהל מחלקת ניאונטולוגיה, בית החולים הדסה עין כרם

פרופ' יוסף פרס - מנהל בית החולים שניידר לילדים

פרופ' גיל קלינגר
ד"ר אגניטה גולן

–
–

מנהל מחלקה, בית החולים שניידר לילדים
מנהלת מחלקת ילודים ופגים, בית חולים סורוקה

ד"ר לידיה גביס - מנהלת מכון התפתחות, בית החולים תל השומר

קרן מקדש - אחות פגייה, בית החולים תל השומר

ד"ר שמואל צנגן - יו"ר האיגוד הנאונטולוגי

ד"ר ורד פליישר שפר
ד"ר חכים פהד

–
-

מנהלת מחלקת פגים, המרכז הרפואי לגליל, האיגוד הנאונטולוגי
בית החולים האנגלי, נצרת

רומי שחורי - מנכ"לית עמותת לה"ב - הורים למען הפגים

מיכל כברה - עמותת לה"ב - הורים למען הפגים

טלי בנימין - עמותת לה"ב - הורים למען הפגים

גיטי מאירוביץ - עמותת לה"ב - הורים למען הפגים

לסלי וולף - יועצת הנקה, עמותת לה"ב - הורים למען הפגים

זהבית דבש - עמותת לה"ב - הורים למען הפגים

שלי ברנס - עמותת לה"ב - הורים למען הפגים

שלומית הראל שוורץ - עו"ד, ועדת הביקורת, עמותת לה"ב - הורים למען הפגים

ד"ר רביד שכטר אושפיזין - העמותה לבנק חלב אם, עמותת לה"ב - הורים למען הפגים

ד"ר שרון הרמתי - העמותה לבנק חלב אם, עמותת לה"ב - הורים למען הפגים

גליה ניב - כללית שירותי בריאות

שושנית רובינשטיין - מוזמן/ת

טל בן ארי - מוזמן/ת

עינת אוסטרייכר - מוזמן/ת

יהושע שלמה זוהר - שדלנ/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את שירותי בריאות כללית

תמי ברנע

אהובה שרון, חבר תרגומים

הטיפול בפגים, בפגיות ובקהילה

בוקר טוב לכולם. ברשותכם, אני פותחת את ישיבת הוועדה לזכויות הילד בנושא הטיפול בפגים, בפגיות ובקהילה.

למעשה זה דיון המשך, דיון מעקב על דיון שקיימנו בדיוק לפני כשנה במסגרת היום המיוחד לפג שמובילה חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. אנחנו ננסה לעמוד על הסוגיות בהן טיפלנו בדיון הקודם ולראות האם התקדמנו, ואם כן, באיזה אופן והאם אנחנו בכלל עומדים ביעדים ובמטרות. היכן שלא, כנראה שצריך עוד קצת להזכיר ולראות איך אנחנו דוחפים למציאת פתרונות.

הסוגיות שעלו בעיקר בדיון הקודם עסקו בנושא של כוח אדם, המחסור ברופאים, גם כאלה שמתמחים בנושא של פגייה אבל אנחנו יודעים שהסיפור של רופאי ילדים ותינוקות בכלל הוא קשה ונמצא בחסר עוד לפני שאנחנו נכנסים לסוגיית הפגיות. אנחנו יודעים על תקנים שהיו אמורים להגיע ואנחנו נבקש לדעת מה קורה עם זה והאם באמת הועבר התקציב.

דיברנו על חוזר המנכ"ל. התבשרנו באותו דיון שחוזר המנכ"ל בעצם הופץ ומאוד חשוב לדעת האם החוזר גם יושם והאם היה מעקב אחר היישום שלו. נרצה לדעת מה קרה בשנה שחלפה וכמובן על סוגיות נוספות שיעלו כאן כדי שנראה איך אנחנו מקדמים בצורה מיטבית את הטיפול בפגים.

נשלחו ועלו לאתר נתונים גם לגבי מספר הפגים, הפגיות, הטיפול, הדברים שנמצאים בחסר והדברים האחרים שאנחנו כן הצלחנו להתקדם בהם. אני מניחה שעקבתם.

אנחנו נפתח עם משרד הבריאות שרוצה להציג את הנתונים ולאחר מכן נתקדם בדיון.

בוקר טוב לכולם. אני ראש רפואה כללית, מינהל רפאה, משרד הבריאות. אני רוצה להציג מה עשה משרד הבריאות במהלך ארבע השנים האחרונות לטובת הפגים במדינת ישראל ואולי בבוקר זה להדגיש איך משרד הבריאות רואה את נתוני הפגים והפגיות במדינת ישראל וזאת באמת לאור תקשורת לא אוהדת שקיבלנו ברגעים אלה.

אני רוצה להתחיל ולומר שנושא הטיפול בפגים וקידום הפגיות הוא אחד מתכניות הדגל של משרד הבריאות, של מינהל רפואה, ומתוך הראייה של חשיבות הפגים והפגיות יצרנו תכנית שיצרה מהפך בפגיות במדינת ישראל. בחמש-עשר דקות הקרובות אני רוצה להציג אותה.

קצת רקע כללי. במדינת ישראל יש לנו 183 אלף תינוקות בשנה. המספרים הללו הולכים ועולים כאשר מספר הפגים מתחת ל-1,750 קילו, הפגים הקטנים, נשאר בסך הכול קבוע והוא עומד על 2,800, 2,600 פגים בשנה. בישראל יש שלושים פגיות עם 870 עריסות כאשר באסותא אשדוד שנפתחה החודש, גם בה יש פגייה.

אכן לפני ארבע שנים, לפני שיצאנו לדרך, מצב הפגיות במדינת ישראל היה בכי רע. אנחנו ראינו שיש בעיה בתשתיות, יש עומס, יש צפיפות, יש בעיה בכוח אדם, גם רופאים וגם אחיות, ואיכשהו באמת הפגיות היו החצר האחורית ולא במרכז העשייה של בתי החולים. גם דוח מבקר המדינה דיבר על כך.

אז החלטנו ליצור איזושהי תכנית ובבסיסה הקמנו ועדה מקצועית של מינהל רפואה יחד עם איגוד הנאונטולוגים והסדרנו את הנושא על ידי חוזר מינהל רפואה שהתפרסם בשנת 2012-2013. קבענו את אמות המידה של תשתיות כוח האדם, הציוד ואיכות בפגיות מדינת ישראל. הסדרנו את נושא הנאונטולוגיה כמקצוע במצוקה על מנת להביא יותר רופאים למערכת אבל הדבר המרכזי שעשינו הוא שיצרנו תכנית תמרוץ ייעודית בה מדדנו את התשומות ואת התוצאות של הסטנדרט שמומלץ בחוזר מינהל רפואה, גם מבחינת התשתיות, גם מבחינת כוח אדם, גם מבחינת איכות.

המודל מתמרץ את הפעילות של בית החולים בפגיות ועל ידי כך מכוון את משאבי בית החולים לנושא הספציפי הזה וכמובן כתוצאה מכך משפר את איכות הטיפול בפג.

המודל הזה הוא מודל דינמי, הוא מתעדכן בין השנים. אנחנו מנהלים אותו כבר ארבע שנים והיום אנחנו נציג את התוצאות שלו לאחר ארבע שנים. המודל הזה מתעדכן גם על פי תוצאות הבקרה שלנו, גם על פי עליית הסטנדרט הנדרש, גם על פי הפידבק שאנחנו מקבלים מהשטח וכמובן מהיועצים המקצועיים שלנו שזה איגוד הנאונטולוגים.

המודל מדרג את הפגיות. אנחנו בעצם עושים בקרה בכל פגייה פעם בשנה. אנחנו בודקים את כלל הפרמטרים שהצבנו לעצמנו וכל פגייה מקבלת את הציון, כאשר הפגיות המצטיינות – הפגיות שהציון שלהן גבוה יותר – מתוגמלות כספית. אנחנו מתגמלים כספית גם את השיפור בין השנים. זאת אומרת, אם פגייה השתפרה, למרות שהציון שלה היה נמוך אבל היא השתפרה, גם היא מתוגמלת. על ידי כך אנחנו מתמרצים את כל המערכת להשתפר.

עד השנה כל 29 הפגיות, פרט לאסותא אשדוד שרק נפתחה, תוגמלו ממודל התמרוץ שלנו בצורה זו או אחרת. השנה אנחנו יצרנו במודל התמרוץ – כאמור, אנחנו משפרים אותו מדי שנה – שני דברים נוספים. האחד, חילקנו חלק מכספי המודל בצורה רוחבית לכלל הפגיות במדינת ישראל, מיליון שקלים לכל פגייה, על מנת ליצור איזושהי רמת ציוד בסיסית שאנחנו חושבים שצריכה להיות בכל פגייה במדינת ישראל. נתנו כסף לכל בית חולים להצטייד רשימת ציוד שאנחנו קבענו אותה כסטנדרט.

דבר שני שעשינו הוא שחילקנו את הפגיות לשלושה בתים – לבתי חולים גדולים, לבתי חולים בינוניים ולבתי חולים קטנים – כאשר הבנו מהשטח, כאמור, זה מודל דינמי שאנחנו שומעים את השטח, שאי אפשר להשוות בין פגייה מאוד גדולה שתמהיל הפגים בה מסובך יותר ושונה לבין פגייה קטנה שאולי מתמודדת עם אתגרים אחרים. לכן חילקנו את הפגיות לשלושה בתים.

ברשותך, אני רוצה לעצור אותך לרגע ולחבר בין השקף הזה לשקף הקודם. המודל שהוצג עם כל הפרמטרים של תקציב צבוע לטובת הפגיות וכל יתר הסעיפים, זה ברמה של בחינה ולא ברמה של חיוב. זאת אומרת, אנחנו עדיין לא נמצאים במקום שאנחנו מחייבים צביעה של כסף שמגיע לפגיות לעבור לפגיות? אנחנו רק בודקים מי עושה את זה?

אנחנו לא מחייבים אבל זה שאנחנו מתמרצים, ראינו שההשקעה של בתי החולים בפגיות היא לאין ערוך גדולה ממה שהיה בעבר. בתי החולים רוצים להצטיין. בתי החולים משקיעים כסף כדי להצטיין. השנה, בזה שחילקנו מיליון שקלים לכל פגייה, ל-29 פגיות, בעצם צבענו את הכסף הזה לציוד לפגייה.

זאת אומרת, הכסף שניתן לתוספת כתגמול צבוע.

נכון.

הכסף שמתוקצב בית החולים לצורך העניין, אתם בודקים מי השקיע את מרב הכסף שקיבל עבור הפגייה בפגיות?

אנחנו לא בודקים את ההשקעה הכספית. אנחנו בודקים את התוצאות. אנחנו בודקים את העמידה בבקרה שלנו. אנחנו בודקים את העמידה במדדים שאנחנו קבענו ועבור זה הם נבדקים ומתוגמלים.

זאת אומרת, עדיין יכול להיות מצב שבתי חולים מסוימים מקבלים כסף עבור הפגייה ומשתמשים בו גם לדברים אחרים.

נכון.

אני מאגף רפואה שמלווה את הפרויקט ביחד עם איגוד הנאונטולוגים ואגף התקציבים במשרד הבריאות. לפי התוצאות שאנחנו נציג, להערכתנו, בתי החולים השקיעו אפילו יותר מהכסף שניתן כמענקים. אחרי שסיגל תסיים את דבריה, אני אשמח להוסיף.

זאת אומרת, אתה רואה שזאת תופעה שהולכת ומצטמצמת.

בהחלט.

ויש אחרים שלוקחים את זה אפילו צעד קדימה.

התוצאות שלנו. התוצאות משנת 2014 ל-2017. התחלנו את המודל, את התכנית שלנו, עם ציון ממוצע בבקרה של הפגיות שהוא 33 אחוזים. הפגיות היו באמת ברמה מאוד מאוד נמוכה. אנחנו מסיימים את 2017 כאשר הציון הממוצע הוא 85 והשיפור עוד יותר ניכר משום שהרי הגדלנו והחמרנו את הסטנדרטים משנה לשנה כך שהשיפור הוא הרבה יותר בהשוואה מ-33 ל-85.

כאשר התחלנו את המודל אמרו לנו שבטח הפריפריה תינזק ולא תתוגמל ולא תשתפר כמו בתי החולים במרכז. גם כאן הראינו, בציון הבקרות, משנת 2014 לשנת 2017, שהפגיות בפריפריה לא רק שמושוות מבחינת ציון הבקרות אלא עלות עליהן לקראת סוף 2017.

אם נדבר על משהו שהוא באמת איכות ברפואה, זה נושא הזיהומים. אנחנו התחלנו לבדוק משנת 2014 כל שנה את שיעור אלח הדם, הספסיס, בפגים לאלף ימי אשפוז. זה המדד שאנחנו בחרנו. ראינו ירידה משמעותית משנה לשנה כאשר אם אנחנו משווים את 2014 ל-2017, זאת ירידה של כשבעים אחוזים בכמות אירועי הזיהום בפגיות.

זה מדד שתואם את המדד הבין לאומי? יש כאן איזושהי השוואה?

יש השוואה. אנחנו הולכים יד ביד עם איגוד הנאונטולוגים ואנחנו בודקים את זה יד ביד עם האיגוד שכמובן משווה את זה לנתונים בעולם.

זאת אומרת שזה מדד שמקובל לבחון.

בהחלט. את כל המדדים שאנחנו בוחרים למודל שלנו, אנחנו לא בוחרים בעצמנו. אנחנו בוחרים את זה בשיתוף אנשי המקצוע שהם אלה שנותנים לנו את הזרקור לפיו אנחנו הולכים וחשוב להבין את זה.

גם כאשר אנחנו מדברים על פריפריה לעומת מרכז בשיעורי ה-ספסיס, אנחנו רואים ירידה משמעותית ואפילו גדולה יותר בבתי החולים בפריפריה כך שאין ספק שהמודל הזה מראה שגם הפריפריה מסוגלת לעשות שיפור מאוד משמעותי ולהיות מתוגמלת מהמודל הזה.

מה עוד עשינו במהלך ארבע השנים. אנחנו שיפרנו את כוח האדם בפגיות. תכף נדבר על ההמשך. חשוב להבין שמשנת 2014 עד 2017 הוספנו 293 תקני אחיות, 121 מתוכן הן אחיות שעברו קורס על בסיסי בטיפול נמרץ בפגיות. הוספנו 16 אחיות מומחיות בנאונטולוגיה. הוספנו כחמישים רופאים נאונטולוגים מומחים ומתמחים. הוספנו שישים תקנים של מקצועות הבריאות למיניהם ולראשונה הוספנו גם תקן ייעודי של אחות למניעת זיהומים ספציפית לפגיות.

לגבי שיפור בתשתיות.

רגע, אני רוצה להתעכב על השקף של תקני האחיות. אין שאלה שיש כאן תוספת ואולי היא משמעותית, אם אנחנו מסתכלים בצורה אבסולוטית, אבל ביחס לצורך, זאת אומרת, אם אני בודקת את התוספת אל מול הפער בו אנחנו נמצאים, אנחנו מצמצמים אותו?

אנחנו עדיין נמצאים בפער. אנחנו מצמצמים.

מה הפער?

בינואר 2018, כתוצאה מהסכם ההסתדרות - - -

ראיתי. ייכנסו עוד 57 אחיות.

שהן ייעודיות לפגיות.

באיזה פער זה ישאיר אותנו?

הפער הולך ומצטמצם משנה לשנה. פער של שלושים שנים, אי אפשר לצמצם בשנה אחת.

זה ברור.

אנחנו כל הזמן פועלים כדי להגדיל תקנים.

עדיין יהיו חסרים מאות אחיות במערכת למרות שהתוספת הזאת היא צעד בכיוון הנכון.

מאות אחיות במערכת. יש חסר בכלל מערכת הבריאות. זה לא ספציפי רק לפגיות. אני חושבת שבמהלך ארבע השנים הללו עשינו מהלכים מאוד משמעותיים כדי להגדיל את כמות תקני האחיות ספציפית לפגיות.

לגבי שיפור בתשתיות. כפי שאמרתי, השנה עשינו איזשהו יישור קו לגבי התשתיות שאנחנו רוצים אותן בכל פגייה ופגייה. הגדרנו רשימה של ציוד, נתנו כסף ייעודי לכל פגייה ואני יכולה להגיד לכם שהיום, בסוף 2017, יש בכל שלושים הפגיות שלושים מכשירי רנטגן דיגיטלי מופחת קרינה, שזה ממש הסטנדרט הגבוה ביותר. יש את זה בכל פגייה במדינת ישראל. הוספנו 110 מיטות חדשות בפגיות, הוספנו חדרי הורים, הוספנו חדרי הנקה, הוספנו מטבחי חלב, הוספנו חדרי תרופות וחדרי בידוד. הבאנו את הפגיות מבחינת תשתיות לסטנדרט אחר לגמרי אחרי ארבע שנים בהן הפעלנו את מודל התמרוץ הייחודי שלנו.

אם נדבר על התוצאות של דירוג המודל של 2017, כפי שאמרתי הפרדנו את הפגיות או קטלגנו אותן לשלושה בתים והשווינו ביניהם. חשוב לציין ששתיים או שלוש הפגיות הטובות בכל בית קיבלו את ההצטיינות וקיבלו כמובן תגמול על כך. גם הפגיות הטובות קיבלו תגמול על כך וגם הפגיות שהן לא מצטיינות ולא טובות אבל הראו שיפור משמעותי מעבר לממוצע באותו בית, קיבלו תגמול מהמודל שלנו.

כפי שאתם רואים, שניידר, רמב"ם ושיבא הם המובילים. בבינוניים וולפסון והעמק. בקטנים כרמל הנצרתי האנגלי ופוריה. שוב, זה לא אומר שהפגיות האחרות לא טובות, הן מצוינות, אבל אלה המצוינות יותר.

גם בקשר לפריפריה. אנחנו רוצים שוב להדגיש. בשקף הזה אנחנו רואים ש-24 אחוזים מהלידות הן בפריפריה. הפריפריה קיבלה 27 אחוזים מהכספים של מודל התמרוץ. אנחנו שוב מדגישים את זה שהפריפריה בהחלט יכולה להצטיין וליהנות ממודל התמרוץ הזה.

אלה הפגיות החדשות שנבנות. ניבנו בכרמל, רמב"ם, הדסה עין כרם, אסותא וסנט גוז'ט. אני מדברת על ארבע השנים האחרונות. פגיות ממוגנות נבנות כעת בנהריה, לניאדו ושניידר ותחל בנייה בשנת 2018 גם בהלל יפה, זיו, ברזילי, סורוקה והצרפתי. אין ספק שעשינו מהפכה בתחום הפגיות במדינת ישראל.

תודה רבה על הנתונים.

בהמשך לדבריה של סיגל, תודה סיגל, אני חייב להתייחס לפרסום התקשורתי, וכולנו באנו מושפעים ואני מאוד אשמח שדרך הוועדה זה יעבור לציבור. היום מי שרואה את העיתונות ואת התקשורת, יכול לומר שזה היום השחור של מדינת ישראל מבחינת פגים. אני חייב לקלקל את זה. אני אומר שמבחינתי זה יום חג, כמי שמלווה את המודל ארבע שנים יחד עם דוקטור מולי צנגן.

אני חושב שהייתה טעות לפרסם את יום הפג בצורה כזאת.

כן, אבל מה שטוב לא מעניין אף אחד.

אני יודע שבכנסת יש מלחמה תקציבית על פרויקטים. לבוא להשקיע מאתיים מיליון שקלים בארבע שנים ולעלות בממוצע בצורה כזאת ולהשיג תוצאות של 300 אחיות בארבע שנים – כאשר באף תחום מתחומי הבריאות לא קרה – אני חושב שכן היה אפשר להתייחס. אנחנו לא מחפשים שיטפחו לנו על השכם, אנחנו רק מחפשים שהציבור ידע את האמת, שיש תכנית שמשפרת את הפגיות, שהפגיות היום נמצאות ברמה אחרת לגמרי מכפי שהתחלנו את תכנית הכוכבים. צריך שהציבור ידע גם את זה. אנחנו מבינים שיש בעיות, שיש סיבוכים אצל פגים, גם בזה אנחנו מטפלים וכבר ישבנו עם האיגוד והצענו פתרונות אבל אני חושב שצריכה להיות שקיפות מלאה גם לציבור שידע מה אחרים עושים למען הפגים. באמת, זה מקלקל את השמחה.

אני מוכרחה להתייחס לסוגיה הזאת. אני לא ראיתי את התקשורת הבוקר אבל קראתי את הנתונים המקצועיים. אני מוכרחה לומר שנחשפתי לנושא כבר בשנה שעברה, זו הייתה הפעם הראשונה שנחשפתי לנושא בצורה מאוד מעמיקה. ישבה כאן חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס וציינה בעצמה שהמצב הולך ומשתפר וכי אנחנו נמצאים במגמה חיובית וטובה. אני זוכרת את החיוכים בחדר. מתוך השמחה הזו לקחנו את מה שאנחנו יודעים שעדיין צריך לקדם ולשפר ועם זה יצאנו לדרך. לפחות סביב השולחן הזה אנשי המקצוע והאנשים השותפים כאן בבית יודעים שאנחנו נמצאים במגמה חיובית ואני שמחה, קודם כל בעיקר עבור הפגים והמשפחות כי אנחנו כאן בשבילם.

אני מסכימה אתך, אתה צודק, אכן צריך שזה ייאמר ואכן זה נאמר גם על ידי השותפים כאן.

משרד הבריאות, נציג נוסף רוצה להתייחס?

מנהלת המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו, משרד הבריאות. כפי שהבטחנו, אכן החוזר יצא. מעבר לעבודה הרגילה שאנחנו עושים סביב הוצאת חוזרים במשרד, בגלל חשיבות החוזר ובגלל שבאמת רצינו לקבל שיתוף פעולה מלא מהקופות, יצאנו צוות של בכירי המשרד אישית לכל קופה וקופה להיפגש עם מובילי התחום בקופה, מובילי הבריאות בקופה, והצגנו בפניהם את החוזר וביקשנו מהם הערות. באמת היה חשוב לנו מאוד שהחוזר הזה יופץ לקהילה ויקוים.

בשנה הראשונה בדרך כלל אנחנו לא עושים בקרות שיטתיות על חוזר אלא בודקים נקודתית. בבקרות שלנו אנחנו שאלנו במספר מקומות מה קורה עם החוזר. יש מקומות ששמענו שהוא יושם בצורה מאוד טובה, במקומות אחרים קצת פחות, אבל בכל אופן בתכנית הבקרות של 2018 זה מובנה בבקרה ואנחנו נבצע בקרה שיטתית של קיום החוזר הזה ונוכל בשנה הבאה ביום הפג להציג תוצאות.

בנוסף כמובן בכל הבקרות במכונים להתפתחות הילד אנחנו מקפידים לשאול על קיום מרפאת פגים, מקפידים לשאול מה קורה עם אוכלוסיית הפגים של אותו אזור, היכן הם מקבלים את המענה, ממליצים על מרפאות - - -

תוך כמה זמן הם מקבלים את המענה.

ברור.

מהדוחות שאני קיבלתי, ראיתי שיש פרקי זמן מאוד ארוכים בחלק מהמקומות בהם הם נדרשים להמתין.

כאשר אנחנו מקבלים מידע נקודתי ויודעים לפנות אלי נקודתית, אנחנו באמת מטפלים בזה מיידית.

אני חייבת לציין שביותר ויותר מכונים נפתחות מרפאות רב מקצועיות לטיפול בפג. בהחלט נושא הפג עלה על סדר היום גם במכונים בקהילה.

תודה. אני רק אציין שאין לנו כאן – ותקנו אותי אם אני טועה – נציג של קופות החולים שהוזמנו ולא הגיעו. סליחה, קופת חולים כללית כאן. נשמח לשמוע את ההתייחסות שלכם בהמשך הדיון.

אני ממכון להתפתחות הילד בתל השומר, מייצגת את הצד השני של הקופות בבתי החולים.

חבר כנסת יוסף עטאונה.

בוקר טוב לכולם. אי אפשר להתעלם מהמספרים שהוצגו גם לגבי תקנים וגם לגבי המקומות עצמם אבל בכל זאת ובמיוחד בפריפריה – אני בא מהנגב – עדיין יש מחסור בתקנים, גם בתקני אחיות וגם בתקני ההתמחויות עצמן בפגיות. לכן יש מקום לאוצר כן להשקיע בכל מה שקשור בהתמחויות ולעודד מענקים שהופסקו בפריפריה כדי להביא כוח אדם מקצועי שיכול להתמחות ולעזור לנושא.

הסוגיה השנייה שברצוני להעלות היא סוגיית הכפרים הבלתי מוכרים בנגב. ידוע שפגים ופגיות כשיוצאים מהפגיות, חוזרים הביתה והם מאוד רגישים גם לזיהומים וגם לסיבוכים. לכן המציאות שם בכפרים הבלתי מוכרים בנגב – מאה אלף תושבים – היא כזאת שאין חשמל, אין מים, אין תנאים גם בתוך הבתים וגם שירותי הבריאות, במיוחד טיפות חלב וקופות חולים, עדיין לא יכולים לספק את השירות הראוי לפגים שמגיעים לבית. לכן גם על קופות החולים וגם על משרד הבריאות להנגיש יותר ויותר ולפתח את שירותי הבריאות לילדים בכפרים הבלתי מוכרים הן ברמה של פתיחת קופות חולים וטיפות חלב בשדרוג השירות שניתן בהן וגם לגבי התנאים הפיזיים בכפרים עצמם וזה כבר לא קשור לוועדה הזו אבל זה מאוד מאוד חשוב. גם נושא ההסברה לכל מי שיוצא משם, הוא מאוד משמעותי. תודה רבה.

תודה. משרד הבריאות רוצה להתייחס?

בשבוע שעבר היינו בבאר שבע ביום עבודה בנושא שותפות בבריאות לו היו שותפים רפואת הילדים בנגב, אוניברסיטת הנגב, עמותת גושן ואנחנו כמשרד הבריאות. יש לנו החודש הזה כנס מצפה, ב-28 לחודש, שמוקדש גם הוא – אמנם הוא יהיה בבאר שבע – לנושא. בהחלט הושם שם דגש על נושא החברה הבדואית בפזורה.

בנוסף יש לנו גם במשרד במחלקה אותה אני מובילה תכניות ייחודיות לשיפור המענה במקומות האלה ואנחנו נהיה בשבוע הבא בנווה מדבר כדי לקדם שם תכנית שתהיה מותאמת תרבותית לאוכלוסייה שפחות יש לה היענות אולי לטיפול, שבאמת גרה במקומות שצריך להגיע אליה ולא ההפך. הנושא הזה הוא בהחלט על סדר היום במשרד.

באחד הדיונים בוועדה כאשר עסקנו בנושא של הנגב והכפרים הלא מוכרים, זיהינו שמרבית האוכלוסייה שם כן מגיעה לטיפות החלב. השאלה אם במקרה של פגים יש לנו את האפשרות להגיע אליהם.

זה בדיוק העניין. יש מרחק מאוד גדול ואנשים לא יכולים להגיע.

אני ממינהל הסיעוד במשרד הבריאות. אני מדברת באופן כללי על הנושא של אחיות. חברתי ציינה כאן שיש מחסור מובנה באחיות במדינת ישראל, גם בנושאים אחרים וגם בפגים. אנחנו עושים מאמצים מאוד מאוד גדולים בתוך המשרד כדי לגייס כמות כמעט כפולה של אחיות כל שנה על מנת להגיע לשיעור הרצוי שלנו במדינת ישראל ולהתקרב עד כמה שניתן לממוצעים של ה-OECD. גם ברמה של אחיות מוסמכות, גיוס מאוד מוגבר והכשרה מוגברת של אחיות ברמה ארצית וברמה הלאומית.

באופן ספציפי אנחנו עוסקים בתגבור ההכשרה של האחיות שהן ייעודיות לעבוד בפגייה. זאת אומרת, יש לנו קורסים ממוקדים. כל שנה מסיימות בסביבות שמונים אחיות כאלה שמקבלות גם ידע ומיומנויות ייחודיות וגם סמכויות.

אגב, הן מסיימות והן נמצאות בפריסה ארצית? הרבה פעמים יש איזושהי התמקדות באזור המרכז.

גם וגם. אנחנו נותנים מענה גם בפריסה ארצית אבל אם יש צורך באזור מסוים להכשרה מהירה ונקודתית של אחיות כאלה, למשל כאשר נפתחת פגייה חדשה, אנחנו פותחים קורס כזה ייעודי ונותנים להם את המענה.

לגבי טיפות החלב בדרום וטיפות חלב בכלל. אחיות טיפות חלב כמובן מקבלות הכשרה ספציפית בנושא פגים ויש להן את הידע והמיומנויות לטפל ולתת את המענה הנדרש לפגים ולמשפחות שלהם. אותו דבר גם בפזורה בנגב, שם יש אחיות שיושבות בתוך טיפות החלב שנמצאות בתוך הפזורה ואנחנו יודעים שהמשפחות מגיעות אליהן.

את יודעת שלא בכל המקומות יש.

נכון, וגם קשה להם להגיע. יש לנו פרויקט מאוד גדול במיקוד מנכ"ל, פרויקט של המשפחה הצעירה שממפה את הצרכים הייחודיים האלה באוכלוסיות הייחודיות האלה ואנחנו ננסה לתת את המענה הספציפי לנושא הזה.

מעבר להכשרה הרגילה של האחיות, יש קורס ייעודי בנושא פגים אותו עברו שישים אחיות. יש לנו ניידות ובתכנית להפעיל משנה הבאה ניידות של טיפת חלב שיגיעו לאוכלוסייה. מעבר לזה, יש עבודת מטה בראשות המנכ"ל והמשנה למנכ"ל לטיפול בכל הנושא של טיפות חלב, הגיל הצעיר ומכונים.

תודה רבה למשרד הבריאות. פרופסור בנימין בר-עוז.

שלום. אני מנהל הפגיות בהדסה. אני רוצה להעכיר את השמחה. כאשר אומרים שיש תקנים, זה נחמד אבל אין מי שיאייש אותם. בית חולים או משרד הבריאות אומר שנתנו עשרים תקנים, אבל אין מי שיבוא כי נאונטולוגיה הוא מקצוע קשה, הוא מקצוע דורש, גם הרופאים וגם האחיות לא כל כך ששים לבוא למקצוע הזה. אם לא יהיה איזשהו תמרוץ מיוחד לאנשי המקצוע הזה, אנשים פשוט לא יבואו.

יש תקנים. הנהלת בית החולים אומרת לי שיש לי תקנים אבל צריך לאייש אותם. אין.

אגב, אנחנו רואים את זה רוחבית בכל מה שקשור לרפואת ילדים. יצא לי לדבר על כך במליאה.

כן, גם ברפואת ילדים יש בעיה.

יש לנו שם חוסר אמיתי.

מבחינת מודל התמרוץ. מודל התמרוץ מבורך, בעיקר המודל של הצטיידות רוחבית של כל בתי החולים. ברוב בתי החולים הכסף שנכנס למודל התמרוץ נשאב על ידי ההנהלה והוא לא צבוע לפגייה. הם תמיד מוצאים איזשהו משהו. עשינו לכם שיפוץ לפני שנתיים, אז זה הכסף עבור השיפוץ. הכסף שלך מודל התמרוץ לא צבוע ולא מגיע לפגייה.

זה נון לבית החולים. עוד לפני שאנחנו מתגלגלים הלאה על מי צריך לפקח.

אין שאלה בכלל.

זה נון גדול לבית החולים שמקבל כסף עבור משהו מסוים ועושה בו משהו אחר.

אין שאלה. אבל יש בית חולים אחד בארץ שאני מכיר שמנהל בית החולים קרא לאנשי הפגייה ואמר: קיבלנו שניים וחצי מיליון שקלים בשבילכם, תגידו מה אתם רוצים לעשות. כל השאר נשאב לתוך בית החולים להוצאות כאלה ואחרות. בהדסה בכלל, בגלל המשבר, הכול הולך לאיזושהי קופה שלא ברורה לנו לגמרי.

לגבי הדסה צריך לעשות חשיבה מחדש.

אני מקווה שהם יתחילו להתקוון כי בפגייה בהדסה עין כרם הפעם הם השקיעו.

הוא מדבר בשם בית החולים שלו. אני חושבת שזה מאוד מאוד ברור. אנחנו נשמע גם את בתי החולים האחרים. תודה רבה. אתה מתייחס לעניין של תמרוץ לכניסה למקצוע וגם לנושא של תקציב צבוע.

כן.

פרופסור יוסף פרס, בבקשה.

אני דווקא כן רוצה לברך את האיגוד הנאונטולוגי ואת משרד הבריאות על העבודה במודל הפגיות. זו הייתה השפעה מאוד חיובית שהכניסה אנרגיות מאוד חיובית לבית החולים. כמו שאמר כאן מר כבהה, זה שקיבלנו מענקים, אנחנו השקענו הרבה יותר כסף בקידום הפגייה שלנו מכפי שקיבלנו כי האמנו שכוח אדם, ציוד ושיפור תנאי העבודה ישפר את הטיפול בפגים. אני חושב שהייתה השפעה מאוד חשובה לפגייה שלנו. קלטנו מספר לא קטן של אחיות, והיו לנו גם מתמחים חדשים. נכון שהגיוס הוא לא פשוט, האטרקטיביות היא לא גדולה אבל בכל מקרה הצלחנו לגייס שני אנשים.

אני חושב שנעשתה עבודה מאוד גדולה. לפי התוצאות הייתה ירידה משמעותית בזיהומים בפגייה וללא כל ספק ההשקעה הצדיקה את עצמה והראתה שיפור מאוד ניכר בעבודה והטיפול בפגים.

שוב, תודה.

אתה מרגיש שאנחנו נמצאים במגמה חיובית מבחינת התהליכים שנעשים בתחום הפגים בישראל?

חד משמעית, כן. זו הגישה הנכונה ואני חושב שבשנים האחרונות, מ-2014, היה שינוי ניכר. זה לא סתם לתת כסף, הכסף ברובו צבוע וללא כל ספק זה מביא את התוצאות.

תודה רבה פרופסור פרס. דוקטור שמואל צנגן.

בוקר טוב יפעת ותודה רבה שבחרת לנתב את הנושא הזה, כלומר, להקדיש את זמננו לטובת הנושא של הפג. אני מסכים עם עמדת משרד הבריאות שזה יום חג כי יש הרבה הישגים ולצד ההישגים כמובן צריך להציג גם את האתגרים.

מבחינת הנתונים. כפי שכבר הוזכר, 13 אלף פגים נולדו בשנה האחרונה במדינת ישראל, מתוכם כ-1,600 פגים מתחת למשקל של קילו וחצי ו-630 פגים זעירים שהם אפילו מתחת למשקל של קילו. הישגים רבים נרשמו עד כה עבור הפגים ואני אציין רק את חלקם.

הנושא הזה - אני מחכה להתבשר על זה באופן רשמי – שיתווספו אחיות – לא מספיק – הוא צעד בכיוון הנכון וזה מעולה. אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל עומד לקום בנק חלב אם בישראל בשעה טובה. אף פעם לא היינו כל כך קרובים לזה. זה יהיה ממש בחודשים הקרובים וזאת בשורה. מודל התמריצים שמשרד הבריאות מוביל כבר למעלה מארבע שנים הביא לשינויים מבורכים אבל התפקיד ביום חגיגי זה הוא לציין את ההישגים, לברך אותם ולהצביע על יעדים שאנחנו צריכים להמשיך לעשות ולפתח.

ברשותך, אני רוצה להתמקד דווקא בנושא של הפג בקהילה כי הבנתי שזה הנושא העיקרי. הנושאים של הטיפול בפגים המאושפזים, אני מניח שנוכל להרחיב על כך בוועדות אחרות. אני אוכל להרחיב כאן אבל אני רוצה להתמקד יותר באתגרים של הטיפול בפג בקהילה, במה שאנחנו קוראים רציפות הטיפול.

גם כאן אני זוכר שאנחנו יחד תוך כדי הוועדה בשנה שעברה התבשרנו שאכן הופץ ויצא חוזר בנושא רציפות הטיפול.

הנה נכנסת אורלי היקרה שכל כך תומכת בנו.

בוקר טוב. סליחה על האיחור. היו פקקים מטורפים בדרך.

לגבי הנושא של רציפות הטיפול והטיפול בפג בקהילה. כמו שאת זוכרת, יפעת, אנחנו התבשרנו על אישור והפצת החוזר בדיוק ביום הפג הקודם. שנה חלפה, אנחנו מבינים ששנה במושגים של שינוי תהליכים זאת תקופה קצרה. עוד מעט תשמעו את נציגי עמותת לה"ב, הורים למען הפגים, שעשו איזושהי עבודת סקר כדי לראות היכן באמת נמצאות הקופות על בסיס מה שמתוקף שנה מהפצת החוזר.

אני יכול לציין מהשטח, מהורים שאני משוחח אתם, שיש איזשהו באז חיובי והקופות כעיקרון נערכות במידות שונות של היענות ליישם את החוזר. שלחנו מכתב למנכ"לי הקופות כדי שיבואו לכאן וישתפו אותנו בסטטוס, מה הם הספיקו לעשות. אני כן יכול לומר מהשטח שקופת חולים מכבי וקופת חולים מאוחדת מתייחסות ברצינות רבה לחוזר. הייתי שמח לשמוע אם יש נציגים אחרים.

יש נציגים של הכללית ואנחנו בהחלט נאפשר להם להתייחס.

אם הם יוכלו לפרט מה הם עשו. צריך לדרוש, משרד הבריאות צריך לדרוש, מהקופות להציג בשלב זה תכניות עבודה, האם יש רכזי תחום בכל קופה שמלווים את נושא הפגים, האם יש איזושהי טבלת מעקב, האם הם פגשו שש פעמים במשך השנה וחצי הראשונות את רופא הילדים, האם רופא הילדים הזה עבר הכשרה כמו שצריך, האם הם ראו את הפיזיותרפיסט, האם הם ראו את הריפוי בעיסוק, האם התזונאית ראתה אותם. החוזר הוא מאוד מאוד מובנה ומה שצריך עכשיו זה לבקש מקופות החולים להציג תכניות עבודה.

עוד אני מציע, והוזכר הנושא הזה של מודל התמריצים לפגיות שהוא היה מודל התמריצים הראשון שמשרד הבריאות הנהיג והצליח, והוא מהווה מודל לחיקוי למודלים נוספים, להנהיג אולי מודל תמריצים כדי לתמרץ את הקופות להשקיע ביישום החוזר הזה. אני חושב שהקופות מאוד ירצו גם לקבל מוניטין וגם להיות מתומרצות. למשל, מחוז צפון של כללית נמצא במקום הראשון מבחינת יישום החוזר ודאגה לרווחתו, לעומת מחוז אחר – סתם דוגמה – של לאומית שנמצא במקום אחר. אני חושב שזה רעיון מבורך. הצגתי את זה למשרד הבריאות ואני חושב שהם עשויים לשקול את זה בחיוב לשנה הבאה. תודה.

תודה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.

ראשית, תודה רבה לך על שהסכמת לקבוע את הדיון הזה. מדי שנה בשנה אנחנו מציינים בכנסת וגם אנחנו עושים צ'ק ליסט, בודקים מה הספקנו לעשות ומה עוד נשאר. במשך שש – אולי זו השנה השישית או השביעית – השנים שאנחנו מציינים כאן בכנסת, חלו תמורות בכל מה שקשור לנושא של הטיפול בפגים, ההתייחסות של מערכת הבריאות לפגים וגם אפילו של שוק העבודה. אני חייבת להודות שגם צנגן וגם לה"ב, ארגון ההורים, גם כאשר הילדים שלהם כבר גדולים, הם לא שוכחים את הרגע שבו הם היו במצוקה אמיתית ומלווים באופן אישי ממש את אותם הורים שנקלעו כי כולנו יודעים שזה לא משהו שאתה מתכנן, זה לא משהו שאתה מתכונן אליו אלא זה מופיע בהפתעה גמורה והזוגות האלו מגיעים למציאות בה הם לא באמת יודעים מה קורה אתם. בצ'ק ליטס הזה באמת הצלחנו לתקן גם את העיוות הגדול של אותם הורים לילדים שנאלצים לשהות בבית החולים בגלל שהילד נכנס לאשפוז. בעבר לא היו מקבלים תשלום והפרשות על אותם ימים וחופשת הלידה הייתה נגמרת עוד לפני שיצאו מבית החולים. את זה אני שמחה לומר שתיקנו והיום עבור כל אשפוז ילוד, לא רק פגים, אותם הורים יכולים לישון בשקט לפחות בכל מה שקשור לפן הכלכלי. הוצאות של משפחה שנקלעת למצב כזה הולכות וגדלות.

גילינו שלא מעט נשים עזבו את מקום העבודה שלהן ולא חזרו לשם. גם אם חופשת הלידה הסתיימה, אתה ממשיך להיות הורה ואפילו עובד סיעודי כי כשאתה מגיע הביתה, אין לך את הצוות ואתה הופך להיות הצוות, אתה ובני משפחתך.

גם לגבי התקינה השתפרנו, גם לגבי החיסונים השתפרנו אבל יש עוד דרך ארוכה.

אנחנו מדברים על ילדים שאם אנחנו לא ניתן להם את הטיפול המיידי, הם כבר כאן. בואו נשים את זה על השולחן. הילדים האלה הגיעו לעולם. בטיפול לא נכון או באי הכנת ארגז הכלים הנכון, אנחנו נגרום לכך שהילדים האלה יסבלו מליקויים שילוו אותם לאורך כל החיים. יש כאן טרגדיה אישית גדולה מאוד למשפחה ולילדים האלו אבל יש כאן גם חלם כלכלי כי כל לקות כזאת בסופו של דבר תביא את המדינה להוציא כסף כדי ללוות את הילדים האלה.

אנחנו צריכים לזכור שגם מבחינת התקינה, למרות שהוספו תקנים לטיפול נמרץ ילודים, עדיין יש מחסור מטורף ביחס למדינות המערב. אנחנו צריכים לזכור שכאשר אנחנו לא שמים לב או לא נותנים מספיק כוח אדם לאותן מיטות בפגיות, אנחנו מעבירים זיהומים מאחד לשני. לכן הנושא של הזיהומים הוא כל כך מסוכן לאותם ילדים אבל זה לא נגמר רק בזה. תחשבו על אותם אנשים שעובדים במחלקות האלו, על הטירוף במקום. יש שם נוכחות 24/7, לא כיפור, לא שבתות, לא חגים. הם נמצאים במצב שהם יכולים להיות מוקפצים כל פעם והם לא יכולים לעשות השלמת הכנסה בכל מיני קליניקות פרטיות כאלו ואחרות.

אם אנשים הולכים למקום הזה, הם הולכים ממקום של שליחות וצריך לתגמל אותם. צריך להבין שלנו יש אינטרס לתמרץ אנשים טובים שיגיעו להיות נאונטולוגים או אחיות בטיפול נמרץ ילודים וכדומה כי זה כוח האדם שאנחנו לא יכולים לאפשר לעצמנו לאבד.

לגבי הנושא של המעקב אחרי הפגים בקהילה. לא יתכן שיש כאן ילדים שיצאו מבית החולים וארבעה חודשים לא הסתכלו עליהם. לא בדקו את ההתפתחות שלהם, לא בדקו את העיכובים וכולי. כשאנחנו מדברים על פגים, אנחנו לא יכולים להסתכל על אותו סרגל שמודד את הילדים שנולדו בתאריך הנכון. זה לא אותו סרגל ובטח לא אותם כלים כדי להתמודד.

דוקטור צנגן, יושב ראש איגוד הנאונטולוגים בישראל, עושה עבודה מצוינת. אנחנו עשינו מהפכה עם כל מודל הכוכבים שהיום מתגאה בו משרד הבריאות אבל בואו נציין במה זה התחיל. זה התחיל בכך שאנחנו ביקשנו לצבוע את הכספים שהמדינה מעבירה לפגיות וגילינו שמנהלי בתי החולים עושים שם סוג של הסבה של הכסף לכל מיני מחלקות אחרות. לא יכולנו לצבוע את הכספים, לא היה לזה מספיק היתכנות מבחינת משרד האוצר ומשרד הבריאות, אז יצרנו יש מאין מודל כזה שבעצם בא לעודד את מנהלי בתי החולים שאם ישקיעו בפגיות, הם יקבלו אקסטרות, ואם הציונים יהיו טובים, הם יקבלו אקסטרות.

כשאני שומעת את מולי צנגן מדבר על אולי להציג מודל דומה לקופות החולים, אני שואלת קודם כל, לפני הכול, מהו מעמדו של חוזר מנכ"ל. האם יכולות הקופות להתעלם מאותו חוזר מנכ"ל? מה הכוח שיש למשרד הבריאות לעקוב אחרי אותן קופות אם הן קיימו או לא קיימו את חוזר המנכ"ל? האם זה רק מן הפה אל החוץ? האם יש ביקורת אם זה מיושם? מה משרד הבריאות בודק ועושה ביחס לאותו חוזר מנכ"ל שהוציאו מתוך משרד הבריאות? מישהו מבקר אותם? מישהו בודק אם מספר הרופאים גדל? מישהו בודק אם ההכשרות הן הכשרות מתאימות? מישהו בודק האם הילדים האלו באמת מקבלים את הטיפול הראוי כדי שלא יסחבו לקויות אחר כך שילוו אותם כל החיים?

אני שואלת את משרד הבריאות. ברגע שהוצאתם חוזר מנכ"ל, מה קורה? מה קורה? אתם בודקים אותם? אתם מענישים את מי שלא עומד בחוזר?

נאמר כאן לפני כן שיש תכנית בקרה. אגב, אני לגמרי מזדהה עם הדברים. כשדיבר דוקטור צנגן, אמרתי בצד שמוזר לי שצריך לתמרץ גוף כדי שיעשה את העבודה שלו. זאת אומרת, אנחנו נמצאים באיזשהו מקום שאנחנו צריכים לתמרץ את האנשים לעשות את מה שברור לנו שהם צריכים לעשות. הקופות ציינו שבשנת 2018 יש תכנית בקרה מאוד מובנית ואנחנו מקווים שאכן זה יהיה. הן הבטיחו שבשנה הבאה הן יבואו לעדכן.

אנחנו מאוד נשמח לראות את זה בטבלאות ובגרפים באופן שוטף ואולי הגיע הזמן עכשיו שנתחיל מנקודת האפס כביכול, נצבע את התאריך הזה כנקודת האפס. כל קופה תביא את מצב הפגים של המבוטחים שלה, את הטיפולים, את זמן ההמתנה וכך נראה עם מה אנחנו צריכים להתמודד. זו אמורה להיות דרישה לא של הוועדה. זו אמורה להיות דרישה של משרד הבריאות אב אם משרד הבריאות לא עושה את זה, ראוי שאנחנו כביקורת – כי הרי חלק מתפקיד הכנסת הוא לא רק לחוקק וכולנו היום יודעים שהיום המחוקק היא גם הרשות המבצעת אבל ברצונה, תיתן לנו לחוקק וברצונה תמנע מאתנו מלחוקק – אבל התפקיד המשמעותי ביותר שאי אפשר לקחת לכנסת הוא תפקיד הביקורת.

אנחנו צריכים לבקר גם את משרד הבריאות וגם את הקופות אם צריך ולהבין שלא יתכן שהקופות לא מפתחות שירותים בפריפריה. יש את הקושי של האנשים בפריפריה להשיג את הטיפולים האלו, את המטפל בעיסוק, את הפיזיותרפיסט, את כל מה שקשור, אפילו את התזונאית, וזה לא יתכן. כל יום בחייו של פג הוא יום משמעותי במיוחד. הוא לא כמו כל יום נוסף אצל ילד רגיל בלי סיכונים אחרים.

אנחנו משחקים כאן בחיים של אנשים. אמנם הם עכשיו קטנים ורכים ופגיעים, אבל הם יהפכו להיות הדור הבא או חלק מהדור של המדינה הזו ויש לנו מחויבות כלפיהם והמחויבות הזו צריכה להניע אותנו.

לכן אני חושבת שאנחנו צריכים לקבל הרבה תשובות ממשרד הבריאות ובנושא של חוזר מנכ"ל לדעת מה התשובות שקיבלו, איפה הדברים עומדים ומה הסנקציות, אם בכלל. חוץ מתמריצים צריך להיות המקל והגזר.

צריך להיות כאן תמריץ שלילי. גם בבתי החולים.

בוודאי. עונש או תמריץ. בכל הנושא של הקפיטציה, כמו שאנחנו קוראים לזה, אני חושבת שדיש ליקוי אמיתי כי אם אף אחד לא בודק אם הם פיתחו את השירותים ואם הם הוסיפו כוח אדם, זה יותר בשביל ללכת בלי ולהרגיש עם. בנושא הזה אסור שזה יקרה.

כאן אני בינתיים אסיים את דבריי.

תודה רבה חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס שמובילה את היום המיוחד, את יום הפג.

מנכ"לית עמותת לה"ב, רומי שחורי.

ברשותך, אני אתן את זכות הדיבור לשלומית ואחר כך אני אתייחס.

קיבלת.

אני פשוט הולכת לוועדה המקבילה שמתחילה בשעה 10:00. אני מעמותת לה"ב. אני למעשה הפעילה הוותיקה ביותר היום בעמותת לה?ב. אנחנו ייסדנו את העמותה לפני 13 שנים וגם ייסדנו את יום הפג לפני שלוש שנים. אני חייבת לציין שכאשר עשינו את זה, זה בדיוק מה שחלמנו שיקרה, מה שקורה כאן בוועדה. לא חלמנו שתעמוד לצדנו חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס שהיא באמת החלום הרטוב שלנו.

אנחנו רוצים לברך על הטיפול שנעשה כאן בכנסת בכל נושא הפג לא רק ביום הפג אלא במהלך השנה כי התוצאות ניכרות בשטח. אנחנו מרגישים את זה בבתי החולים, אנחנו מרגישים את זה בפגיות, גם החוזר של משרד הבריאות הוא בהחלט צעד גדול קדימה. תכף רומי תרחיב כי לצערנו הוא עדיין לא מיושם. אני מבינה שיש כוונה לעשות בקרה ויש דיווח אולי מהשטח שמנסים ליישם אותו אבל זה עדיין לגמרי לא הדיווח של ההורים ואנחנו בקשר עם אלפי הורים בעניין הזה.

בהחלט אנחנו רוצים לברך על הקו. אני חושבת שגם בפגיות, גם ברמת הטיפול בפגייה עצמה אבל גם ברמת הטיפול בקהילה, בהחלט מורגש השיפור אבל יש עוד הרבה מה לעשות. גם מההורים אנחנו מגלים את המצוקות שלהם לא רק בפגיות אלא גם בחוץ.

אמרה אורלי והיא צודקת שכאשר הפג נמצא בפגייה, יש מצוקה מאוד גדולה בתוך הפגייה, ואנחנו מרגישים את זה. מבחינתנו זה עניין של חיים ומוות. אני ילדתי תאומים, תאומה אחת נשארה בפגייה בין היתר על הרקע הזה. יש לי היום ילד שחוגג החודש 12 שנים אבל שהוא יוצא החוצה, מתחילות בעיות גדולות וצריך לטפל ולעקוב. ההבדל הזה שבין לקבוע תור להיום או לעוד חודש או לעוד חצי שנה, זה לא רק הבדל של סחבת בירוקרטית אלא זה הבדל של איכות חיים כי הטיפול שהוא לא יקבל בימים הראשונים ישפיע באופן משמעותי על ההתפתחות שלו קדימה. קשה להבין את זה. רק כשאתה בבית מטפל בילדים האלה ורואה את העיכוב בהתפתחות שלהם או לפעמים את הסיבוכים שנגרמים כתוצאה מהעיכוב בטיפולים אליהם הוא מופנה, אלה שמים וארץ מבחינת איכות החיים של הילד.

צודקת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס שבעניין הזה אנחנו חוסכים כסף אם מטפלים יותר מוקדם כי זה לא רק עניין של השקעה באותם רגעים של טיפול בפג בקהילה אלא זה חסכון לעתיד של הרבה טיפולים בהמשך.

מעבר לזה שיש כאן כוח עבודה שיכול לחזור לעבודה. ככל שהטיפולים מתקדמים, ההורים יכולים לחזור לעבודה ובשקט. ככל שלא, הם נשארים בבית ונדרשים לעזור ולהשקיע. המצב נפשי, הלחץ הנפשי, כל מה שנלווה לזה משפיע על המשפחה כולה ומטלטל אותה.

לכן אנחנו בהחלט מקווים שבשנה הבאה כשנהיה כאן נוכל לראות שהתוצאות בשטח מראות שיפור.

מנכ"לית עמותת לה"ב ואימא לליה, השבוע ה-29, 700 גרם. כיום היא בת שמונה וכל מה שנאמר כאן, אנחנו חווים על בשרנו. השתחררנו הביתה מהפגייה, השתחררנו עם תיק רפואי מאוד מאוד מכובד ורשימת מעקבים ובדיקות מכאן ועד מחר. אני בעצמי נאלצתי להישאר בבית שנתיים ושיניתי את כל מהלך הקריירה שלי. החוזר שיצא לפני שנה היה באמת בשורה מאוד גדולה כי זה בעצם הדבר שההורים לפגים צריכים כדי לזכות בקצת יותר רווחה בבית.

אנחנו הפצנו סקר בשיתוף עם תל השומר ובין היתר בדקנו את הנושא של החוזר, לראות אם ההורים מרגישים את היישום בשטח. הנתונים עוד ראשוניים. כרגע ענו עליו 280 הורים, מתוכם כמאה רלוונטיים לשנה האחרונה, זאת אומרת, הפגים נולדו אחרי אוקטובר, ובאופן גורף אנחנו רואים שם שההורים לא מרגישים ביישום בכלל. אני שמחה מאוד לשמוע שיש תכניות ועבודה. חבל לי מאוד שנציגי קופות החולים לא באו לפרוס את האתגרים והקשיים כדי שכל הנוכחים כאן יוכלו לשמוע.

אנחנו נשמע את קופת חולים כללית.

נשמח מאוד לשמוע.

החוזר מבורך וכל העשייה כאן מבורכת מאוד. אני מקווה מאוד שתוך שנה נוכל לבוא ולהציג דברים מצוינים מפי ההורים. אני כן רוצה לסיים בפרגון. הוזכר כאן פרויקט טיפות חלב. אם פעם הקולות בשטח היו אומרים מה זה האחיות האלה, הן לא מבינות פגים, אנחנו מגיעים ושמים את המשקלים על העקומות של ילדים שנולדו במועד, היום הקולות בשטח אומרים שהיא ממש ידעה להתייחס לפג. זה ממש מבורך וכל הכבוד. אנחנו מקווים גם לראות את זה בפריסה ארצית ושכל ההורים לפגים יוכלו לחוות את זה. תודה רבה.

תודה רבה לך, רומי. אני אקרא ברשותכם לפרוטוקול: אני קובעת כי לפי סעיף 120 לתקנון, ככל שתהיה בקשה או שיעלה צורך יימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים של דוברים או של קטינים שעליהם דובר בדיון או חלקים מסוימים מתוך הדברים שנאמרו לפרוטוקול ככל שהדבר נדרש כדי להגן על עניינם של קטינים או ככל שהדבר נדרש לבקשת מי שהשתתף בישיבה אם העמדת הפרוטוקול לעיון הציבור עשויה לגרום לו נזק או לזולתו.

דוקטור ורד פליישר שפר.

אני שנה רביעית או חמישית בכנסת. אני אתחיל עם פרגון. רואים את השינוי. רואים אפילו את השינוי בהנהלות כאשר בהתחלה ביקשו שנשכנע אותן שזה יעבוד. אני יכולה לומר שאני רואה בשנים האחרונות שגם הן מבינות והעניין של מיליון השקלים השנה, זה היה צבוע וזה היה מצוין וראינו תוצאות.

אני חייבת לומר למשרד הבריאות שכל הפגיות מצוינות. אין פגיות שהן מצוינות יותר. הדירוג שמופיע בעיתונים הוא דירוג של באיזה מקום הושקע יותר. הציבור לא מבין את זה כך ואני אומרת את זה כבר השנה הרביעית. הציבור לא מבין. הציבור אומר שיש פגיות מצוינות וכל השאר פחות מצוינות. אני מדברת מהשטח כי אני רואה את ההורים אצלי במחלקה. אימא שיש לה פג מאוד קטן והיא קוראת את העיתון, שואלת אותי איפה אנחנו כאן. היא אומרת שהיא רואה כמה אנחנו עובדים, כמה אנחנו משקיעים, ולמה אתם לא מופיעים ברשימה.

מאוד קשה לבוא ולהסביר לאימא כזאת שלא מדובר בפגייה עצמה כי אני בהחלט חושבת שהפריפריה עושה עבודה מצוינת. אם אנחנו מדברים על התכנית, כי על זה דיברנו כאן, קודם כל, זאת האחריות שלנו לוודא שיש פגישות עם קופות החולים. אני מאוד אשמח שמשרד הבריאות יבוא בשנה הבאה וייתן לי את התשובות כמה באמת יושם, כמה ילדים כאלה הגיעו להתפתחות הילד יותר מהר. אני יודעת שאנחנו עושים ואני יודעת שחלק גדול מהחברים שלי עושים. חלק כן נתקלו בבעיות מצד הקופות אבל זאת קודם כל האחריות שלנו כנאונטולוגים לוודא שהפג הזה יגיע בקהילה למקום הנכון.

תמשיכו להשקיע כי זה יעבוד. אבל צביעת הכסף, אני מסכימה עם חברי, מעבר לזה שהנהלות הבינו שזה של הפגייה ולא ייגעו בו.

תודה רבה. דוקטור אגניטה גולן ואחר כך נציגת קופת חולים כללית.

אני מנהלת מחלקת ילודים ופגים בבית חולים סורוקה. השאלה שלי קצרה ולעניין. השאלה לשי היא לרגולטור. בית חולים סורוקה מ-1993 לא קיבל אף מיטה לפגייה ואי לכך הפערים של החוסרים רק גדלים. הציון שלנו יורד כתוצאה ממחסור יותר גדול בפגים כי לא התווספו מיטות. אני יכולה להיות פגייה מצוינת עם כל האיכויות כי האיכויות הן מאה אחוזים כי הצוות מאה אחוזים, אבל הפערים הולכים וגדלים כתוצאה מזה שלא הוספה אף מיטה ואף אחות למחלקת פגים בבית חולים סורוקה שמגיע ל-17 אלף לידות.

אני מזמינה את הרגולטור לבדוק איפה ה-110 מיטות האלה כי הן לא בסורוקה.

אני אשמח להתייחס לזה.

אני רוצה לחדד את השאלה שלך. יש מצב שבו בעצם יש פגים שאתם לא מסוגלים לקלוט לפגייה בגלל חוסר במקום?

בית חולים סורוקה מעביר באופן קבוע פגים לבתי חולים אחרים בארץ ועבודה יום יומית בטלפונים כיוון שאין לנו מספיק מיטות.

צריך להסביר גם מה הסיכון כשמעבירים ילודים כאלה ואיזה כוח אדם מתווסף להסעות.

אנחנו בדרך כלל משתדלים להעביר יולדת כך שאת הפג לא מסכנים אבל לנתק את המשפחה למשך שלושה-ארבעה חודשים מהדרום ולגור במרכז הארץ זה משהו קטלני לגבי המשפחה. השנה נאלצנו גם להעביר פגים אחרי הלידה. כמובן שהשיקול הרפואי הוא על הכתפיים שלי, להעביר פגים יציבים ולא לסכן אף אחד, אבל בוודאי שזה משהו מסוכן שלא עושים אותו בשום מקום בעולם. פגים צריכים שתהיה להם מיטה. 58 מיטות שהותקנו ב-1993, עת היו 13 אלף לידות בסורוקה, זה מצב בלתי נסבל מבחינתי כמנהלת. האחריות שנופלת עלי כדי לספק את איכות הטיפול שאני מספקת היום, היא בחוסר משווע של כוח אדם. בציוד אנחנו בסדר, ברצון טוב וכל מה שקשור באיכויות וזה בגלל שאנחנו, כל הצוות, הולכים הביתה ב-8:00 בערב.

אני רוצה להתנצל. אני חייבת לפתוח ועדה נוספת, עדיין בנושא יום הפג. יישר כוח לכל מי שלוקח חלק בדבר הזה ואנחנו נמשיך במאבק.

תרשי לי לומר משפט לפני שאת יוצאת, כפג. אני כאן מנהל בית חולים ואני פג. אני פג גאה. אני בשבוע ה-31, קילו וחמישים גרם. אימא שלי מודה לכולכם, הילדים שלי ואשתי. זאת לא סתם אמירה. יום הפג הוא יום חג לי אישית ולמשפחתי. אני גם רופא ילדים במקצוע. בשבילי כל שנה, זאת תוספת לחיים. אין ספק שמה שמשרד הבריאות עשה זאת מהפכה והמהפכה הזאת צריכה לבוא לכל מקום. אני מודה למועאויה כבהה באופן אישי. אני מסכים שכל פג צריך את כולנו. אין ספק בכך.

אנחנו בנצרת בית חולים ששנתיים ברצף מקבל פגייה מצטיינת וזה לא סתם. ההשקעה של הנהלת בית החולים ובית החולים הייתה הרבה יותר מאשר שם משרד הבריאות. מצד שני, אין ספק שאנחנו יושבים במקום שאין בו תקציבים. אנחנו בכלל בית חולים שאומרים שתקנים זה לא אומר שיש לו תקציב. התקן, אני צריך לממן אותו. אלה לא דברים פשוטים. אני חושב שעדיין המערכת לא הגיעה למצב שהיא יכולה להגיד שאנחנו בסדר גמור אבל בכל זאת יש אור.

לגבי הקהילה. אני גם רופא בקהילה. אני חושב שיש משהו שמפספסים אותו. גם אם אנחנו נשב על קופות החולים, אין מספיק רופאים. אין אנשים שיטפלו. הפג שמגיע אלי – אני שותף של דוקטור ג'מלייה שמנהל את הפגייה בבית החולים הצרפתי – הרבה מאוד שנים כל הפגים מגיעים אלינו. גם אני אוהב את זה וזאת לא בעיה. אני גם רופא ריאות ויש לנו רופאת התפתחות בתוך קופת החולים שלנו, במרפאה הפרטית שלנו בקופה. זה לוקח המון זמן. זה לא ילד שאתה רואה אותו לרבע שעה אלא שעה וחצי, שעתיים. אני חושב שצריך לחשוב על מודל אחר.

אני חושבת שעצם זה שהצלחנו להגדיר את מקצוע הנאונטולוגיה כמקצוע במצוקה, הוביל לכך שניתנו תמריצים לאותם רופאים או מתמחים צעירים ללכת ולעשות את ההתמחות שלהם בתחום הזה. האם זה מספיק? לא. היינו במצוקה מטורפת של 28 נאונטולוגים ותיקים שהיו אמורים לצאת מהלופ ורק שני מתמחים היו בצנרת. הצלחנו לתקן קצת. עדיין צריך לראות איך אנחנו מושכים את הכוחות החדשים האלה לתחום הזה כי לא רק בבתי החולים יש מחסור אלא בעיקר בקהילה ובקופות. גם הקופות צריכות לקחת את חלקן.

יכול להיות שצריך להוסיף מודל תמרוץ של שנתיים מעקב בתוך הפגיות ולמשוך בחזרה את הילדים לאן שהם נולדו ולתת לבתי החולים איכשהו לטפל בילדים לפני שמוציאים אותם. לא יודע. צריך לחשוב על זה.

ניצלת יפה את הצהרתה של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. אתה פג ואנחנו מפרגנים לך.

התייחסות לשאלה של דוקטור גולן.

אגף תקציבים, משרד הבריאות. בתכנית המיטות לשנים 2011-2016 הוקצו מיטות לבית החולים סורוקה גם עבור הפגייה. בסיכום עם הנהלת כללית בשל התמשכות הבינוי, עדיין לא ניתנו אבל כן הוקצו.

זאת אומרת שסורוקה הוא חלק מהתכנית.

אתם בונים עכשיו טבלה חדשה עם מיטות מיוחדות.

דוקטור גולן, אכן כך?

נכון להיום לא קיבלתי שום הודעה על תוספת מיטות. הפגייה החדשה שצריכה להיבנות, עדיין לא התחילה למרות החלטת הממשלה מלפני שלוש שנים, אחרי חמישה פינויים מתוך הפגיות. הפגייה כן התחילה להיות מתוכננת אבל היא עדיין רחוקה מלהתחיל להיבנות.

היא לא תהיה ב-2018 כפי שהוצהר כאן?

הפגייה החדשה? לא.

אני שואלת כדי שהדברים יהיו רשומים בפרוטוקול.

הפתיחה התעכבה בסיכום עם הנהלת כללית.

מתי זה יהיה?

צריך לקבל תשובות מהנהלת כללית.

אני אומר לך למה אני בכוונה מחדדת וזה מהטעם הפשוט. אם אנחנו יודעים שיש לנו שנת מעבר ואנחנו צריכים לנשום עמוק ולשרוד את השנה הזאת, חצי נחמה. אבל אם אנחנו יודעים שמדובר על צפי של שלוש, ארבע, חמש שנים ובתוך הזמן הארוך הזה יש פגים שלא יכולים לקבל מענה בתוך בית החולים, יכול להיות שאנחנו צריכים איזושהי תכנית ביניים, לראות איך אנחנו מתגברים את הפגייה עד אשר זה יקרה.

משרד הבריאות מקבל את ההערה ויעבוד מול הנהלת כללית להסדיר את הנושא.

תודה רבה.

תודה רבה לכם.

זהבית דבש, בבקשה.

אני אימא לפגות תאומות שנולדו לפני כחמש שנים. בגדול זה שבוע שיחסית נחשב לשבוע שהוא בסדר, שבוע 35, כמו שאומרים זה פג לייט אבל אצלנו זה לא היה פג לייט אלא היינו ארבעה חודשים בפגייה ורוב הזמן היינו בטיפול נמרץ בעקבות זיהום שחטפה הבת שלי. לצערי גם אני נאלצתי אחרי ארבעת החודשים האלה לעזוב את מקום העבודה שלי. בגלל הזיהום שהבת שלי חטפה, היא איבדה את המעי הגס ונאלצו לכרות את כולו. היום היא כמעט בת חמש ועד היום היא עם סייעת רפואית צמודה. זאת אומרת, הטיפול לא הפסיק ולאורך שנים אנחנו נלחמים על איכות החיים שלה. אני מניחה שמה שרומי עושה כאן, זאת מתנה גדולה לכל ההורים ומה שאתם עושים.

נראה לי שכמה שדברים השתנו, יש עוד כל כך הרבה מה לעשות. הצפיפות שמדברים עליה שלדעתי זה הגורם המכריע לזיהומים האלה, למה שקורה לתינוקות שלנו.

תודה. לבי אתכם. אני מקווה שיהיו בשורות טובות בהמשך.

נציגת כללית.

כבר בזמן שהייתה טיוטת החוזר, הוקמה ועדה רב סקטוריאלית שבחנה את כל מה שקורה בקהילה. בוצע מיפוי של כל המחוזות והפגיות כדי להבין מה הצרכים של פג בקהילה והיכן אנחנו מוצאים את הפערים. עשינו סקר שביעות רצון הורים כדי להבין מה הם מוצאים שחסר בקהילה. טיפלנו נקודתית.

יש בעיה מאוד מאוד גדולה בנושא של נאונטולוגים בקהילה. הזמן שנדרש לבדיקה, זה בעצם הדבר המהותי שעלה מההורים. בוועדה הזאת יש טיפול מתקדם בעניין הזה. כל נושא התרופות שגם הוא היה בבעיה מאוד גדולה די מטופל כך שלא יהיה פער בין המינון שהפג מקבל בבית החולים לבין מה שהוא מקבל בקהילה. יש הסדר בהכנה רוקחית עם בית מרקחת מסוים שמחויב להכין בדיוק כדי שההורה לא יתבלבל במינונים. כל בעיה מופנית אלי ישירות ואני מטפלת מול אותו בית מרקחת שלא פעל נכון.

נושא ההצטיידות הוא בעייתי כי הוא לא בסל הבריאות. הורים לפג בעצם נדרשים לשלם עבור ציוד שהוא לא בסל, למשל מוניטור, דפיברלטור, דברים שהם צריכים אותם לקיום היום יומי של הילדים. הם בעצם צריכים לשלם למושלם או לאיזושהי חברת ביטוח כדי לקבל ציוד כל כך בסיסי וזה באמת הזוי שלא מוסדר עדיין בסל הבריאות ציוד אלמנטרי שפג צריך לקיום שלו. זאת לא פריבילגיה ואלה לא איזה שהן מותרות חיים אלא ציוד מאוד מאוד בסיסי. זה עולה שוב ושוב מהורים שלא עומדים בכל ההוצאות האלה.

לגבי תורים. אנחנו ניסינו לפחות מול בתי החולים שהתורים שהפגים מקבלים לא יהיו מפוזרים במידה וניתן לרכז אותם. זאת אומרת, אם הוא כבר בא באותו יום לבית חולים, המזכירות קיבלו הרשאות לתת ולרכז תורים למקסימום ביקורים באותו יום כדי שהוא באמת לא יתפזר.

כל הנושא של פיזיותרפיסטים די מסודר. זאת אומרת, המחסור בפיזיותרפיסטים פחות בולט. יש מחסור בדיאטניות, יש מחסור ברופאים. אנחנו עוקבים. עדיין רחוקים מלהיות מרוצים אבל בהחלט יש קפיצה מאוד מאוד משמעותית.

בנושא של הכשרה. יש הכשרה ייעודית שמתחילה בינואר לפיזיותרפיסטים, לדיאטניות, למרפאים בעיסוק, לאחיות ולרופאים כדי שאותם צוותים בקהילה ידעו לטפל בפג, להשלים את פערי הידע האלה שבתי החולים מעניקים.

יש חוזר ברור ומאוד מוגדר, מובנה ומדויק. כתוב שם בדיוק מה צריך לקרות מתי ועם מי. איפה אתם ביחס לחוזר הזה? יש לכם תכנית עבודה? אתם יודעים שאתם הולכים לקראת יישום בצורה שהיא באמת מובנית ושיטתית או שאתם כרגע זורמים עם מה שיש בתוך המערכת לנוכח מה שאת הצגת כאן?

יש תכנית מובנית. קודם כל, אנחנו במאגרי המידע מנסים להגדיר פג מורכב ופג רגיל כדי אפשר יהיה לדלות מהנתונים - - -

למרות שראינו שגם פג רגיל וגם פג לייט – זאת לא הגדרה שלי אלא היא הגדירה אותו כך - יכול להיות במצב סיכון מאוד מאוד גבוה.

אנחנו פועלים לפי העקרונות של הנוהל שהגדיר מה זה פג מורכב והגדיר מה זה פג רגיל כדי שלפחות בתחומים האלה נוכל לעקוב ולראות תוך איזה פרק זמן ראה רופא את הפג המורכב ואת הפג הרגיל, תוך כמה זמן דיאטנית ראתה אותו, תוך כמה זמן ראתה אותו מרפאה בעיסוק. עובדים על הנתונים של הדאתה בייס כדי שבאמת אפשר יהיה לדעת ולפי זה אנחנו רואים באיזה תחומים יש לנו פערים.

יש תכנית סדורה. אנחנו שנה עובדים על המתכונת שלה.

תודה רבה.

ד"ר לידיה גביס.

אני מנהלת את המכון להתפתחות הילד בתל השומר. אני מייצגת כאן את המצב של המכונים בתוך בתי החולים וגם של הרופאים הנוירולוגים ההתפתחותיים שזה המקצוע שאמור לתת את המענה יום אחרי הפגייה.

קודם כל, השינויים בפגיות מדהימים ומבורכים למרות שיש עדיין פערים מבחינת איוש משרות אבל התהליכים הולכים קדימה מאוד מאוד יפה. יש תהליך מאוד מאוד יפה עם החוזר אבל מיום יציאת הפג הביתה ויישום החוזר, יש פערים, כמו ששמעתם. אנחנו שיתפנו פעולה עם העמותה כדי להסתכל דווקא מהצד של ההורים, מה בסופו של דבר השירות שהם מקבלים והיישום הוא עדיין מאוד מאוד מצומצם.

אני רוצה להצביע על כמה פערים מהכיוון שלנו. אנחנו במכונים להתפתחות הילד בבתי החולים, הדלת שלנו פתוחה לפגים באופן מיידי, גם בהתאם לחוזר אבל גם בהתאם לצרכים מיידיים שאנחנו מזהים בתוך הפגייה, אפילו שבוע אחרי השחרור. הדלת גם אמורה להיות פתוחה לאורך זמן כי שבעים אחוזים מהפגים יצטרכו אותנו גם בגילאים יותר מאוחרים, בגיל טרום בית ספר ושמעתם כאן על לקויות למידה ועל לקויות אחרות שאנחנו אמורים לעקוב לאורך זמן ובהיבט של צמצום הפערים גם לאתר מוקדם ולתת את המענה כמה שיותר מוקדם.

הפערים שקיימים היום הם כאלה שבשמונה השנים האחרונות נסגרו תשעה מכונים של בתי חולים. כלומר, זה הולך להיות זן נכחד כשזה אמור להיות המקום עבור הפגים המורכבים. זה מצמצם עוד יותר גם את מקומות ההכשרה.

איך זה מתיישב עם המשימה הלאומית לצורך העניין של קידום התחום? מישהו יכול להתייחס לזה?

במשרד הבריאות מתבצעת עבודת מטה נרחבת גם לגבי מכוני ההתפתחות וכל סביבת הילד מהלידה או טרום לידה ועד להבשלה, אפילו גילאי גן. העבודה היא בעיצומה.

השאלה היא אם במקביל לזה שנסגר משהו, הרי אם אנחנו מדברים על חוסר ועכשיו אנחנו מתבשרים על סגירה, איפה אנחנו מצמצמים את הפער?

זה הופיע בדוח מבקר המדינה האחרון, הפער הזה שאין לו כרגע איזה שהן תכניות גישור. כתוצאה מזה יש כדור שלג כאשר יש צמצום רב של מקומות הכשרה כי רוב הרופאים בתחום שלנו עושים את ההכשרה בתוך המכונים בבתי החולים. השנה, אם יעברו את הבחינה, יהיו בסך הכול עשרה רופאים חדשים בתחום הזה בכל הארץ וכרגיל רובם באזור המרכז. בנוסף זה יוצר פער עצום בהכשרה של מקצועות הבריאות שגם הם אמורים לקבל את ההכשרה המעשית. המועצה להשכלה גבוהה מצמצמת מקומות – מקומות לתואר ראשון בפיזיותרפיה ובמקצועות בריאות אחרים – משום שאין מספיק מקומות להכשרה שלהם בהמשך.

מי שעוסק בתחום של ילדים במקצועות הבריאות, בין שבעים לשמונים אחוזים מהזמן שלו עוסק בטיפול בפגים, אם זה במעונות יום שיקומיים, אם זה במכונים שונים ואם זה ביחידות הטיפוליות. לכן יש משמעות גדולה לגדילה וצמיחה גם של רופאים שההכשרה שלהם היא 19 שנים ולכן ההסתכלות קדימה היא מאוד ארוכת טווח וגם של מקצועות הבריאות שצריכים מקומות להתנסות.

לא נסגרו מכונים. יש חלק שצומצמה הפעילות עקב מחסור בכוח אדם. השירות ניתן בקהילה ולכן חלק מכוח האדם עבר לקהילה.

בתוך בתי החולים יש תשעה מכונים שנסגרו. אני יכולה להעביר אליך את הרשימה.

אני אשמח.

האחרון שנסגר הוא בבית חולים ברזילי.

לא נסגר. אולי צומצם כחלק מהפעילות אבל לא נסגר.

לגבי השדות הקליניים. לא נסגרו שדות. לא הורחבו.

לא נפתחו. לא אושרו.

לא הורחבו. כן יש פיתוח. בכל אופן, לא צומצמו.

תודה רבה. פרופסור גיל קלינגר.

מנהל הפגייה בבית חולים שניידר שהשנה זכתה להכרה כאחת הפגיות המצטיינות. אני רוצה להעלות נקודה ולהתייחס לנקודה שהעלו קודם וזה לגבי צפיפות בפגיות וחסר במיטות. אני חושב שחלק מהצפיפות וחלק ממה שקוראים היעדר מיטות הוא משהו שהוא די פיקטיבי ולא אמיתי.

בתי החולים מתוגמלים בסכום מאוד גבוה על לידות של פגים מתחת למשקל של 1.750 קילו. זה יוצר אינסנטיב מאוד מאוד חזק אצל בתי החולים לשמר בכל מחיר את הפגים האלה אצלם בבית החולים ואת היולדות אצלם בבית החולים. הרבה פעמים נוצרים מצבים שפגיות בתפוסה מאוד מאוד גבוהה והנהלות בתי החולים לא מוכנות להעביר יולדות או להעביר פגים ממקום למקום וזאת מכיוון שכדאי להן כלכלית.

אבל אם יש מקום, למה להעביר? מסורוקה אמרו לנו כאן שלהם אין מקום והם מניידים אותם.

זה נכון שדוקטור גולן מניידת הרבה פעמים אבל זה בעירבון מאוד מוגבל כי הנהלת בית החולים שלה מגבילה אותה במה שהיא מתירה לה להעביר ומתי. היא לא יכולה להעביר כל דבר. כשיש מיטות, גם צריך להבין מה המשמעות של מיטות. כשפגייה מאוד מאוד מתקשה לעבוד כשהיא במאה אחוזי תפוסה, במיוחד כשאין לה כוח אדם, כבר כשהיא בתשעים אחוזים תפוסה ואולי אפילו פחות, היא כבר מתקשה לתפקד. זה נכון שאולי על הנייר יש לה מיטות, אבל אין לה בהכרח כוח אדם שמאפשר לה לטפל. מצד שני יכול להיות שבאותו זמן שפגייה יושבת על מאה אחוזי תפוסה או לפעמים אפילו קצת יותר, בפגייה גדולה במקום אחר התפוסה בה היא מאוד נמוכה. אין שום ניסיון לווסת בין הפגיות, מה שיכול היה להוריד את התפוסה הממוצעת ולמנוע מצבים קיצוניים.

אני אומר שהעובדה שיש כדאיות כלכלית לבתי החולים להחזיק פגים קטנים, גורמת הרבה פעמים למצבים של צפיפות מאוד גדולה.

הפגייה בשניידר לפעמים מהווה מוצא של חלק מהפגיות האלה. הפגייה עובדת כמרכז על בפועל למרות שאין הכרה לזה ואין שום תקצוב לכך. אנחנו תמיד מוכנים לקבל ממקומות אחרים. אני חייב להגיד שהרבה פעמים התפוסה שלנו היא לא מקסימלית ובמקומות אחרים המצב שונה לגמרי.

תודה רבה.

אני ילדתי ב-2015 בשבוע ה-28 ובשנת 2016 ילדתי תינוקת שנולדה בשבוע ה-24 ב-445 גרם. הצוות שטיפל בנו ב-2015, רוב הצוות היה גם ב-2016.

אני רוצה להתייחס לקטע השלילי וסיים בטוב. דיברו כאן על הצפיפות. בתל השומר ממש זה בא לידי ביטוי בכך שבטיפול נמרץ יש אחות אחת על שני תינוקות ולעומת זאת בחדרים זה אחרת לגמרי. יש חדר לפני שחרור בו בלילה יש אחות אחת שממונה על 13 תינוקות כך שאם מדובר לגבי האכלה בזמן, התינוקות לא מקבלים את מה שהם צריכים בזמן ומרגישים את זה.

זה בתקן? אחות לן-13 פגים?

גם אחות לעשרה תינוקות זה לא בתקן. אני אחות פגייה בתל השומר.

אם זה לא בתקן, למה עושים את זה?

יש מחסור שדוקטור קלינגר דיבר עליו. זה נושא של מקום.

את זה הבנתי. הבנתי את מה שהוא אמר. אני מבינה עכשיו את המצוקה אבל בית חולים מתנהל שלא לפי התקן, זה נון של בית החולים. יש כאן מישהו שלוקח אחריות קצת אובר ממה שהוא יכול באמת לתת ואז נשאלת השאלה אם לא באמת כדאי לנייד למקום אחר בו הפגים כן יוכלו לקבל טיפול מיטבי למרות המחיר של הניוד.

אלה תינוקות שנמצאים לפני שחרור. מה שקורה זה שהאחיות – באמת לבי אתן כי בסך הכול הן צריכות גם להחליף, גם להאכיל וכולי – בגלל שיש מחסור בכוח אדם, הן לא מגיעות לזה. מי שמשלם את המחיר, אלה התינוקות.

עם זאת, בגלל שהיינו ב-2015 ובגלל שחזרנו ב-2016, אני רוצה לומר שמדהים השינוי שהפגייה עשתה, אם זה מבחינת השמירה להגיע לאפס זיהומים, אם זה מבחינת התייחסות לכל העניין של חלב אם. מדהים. באמת שיפור מדהים.

תודה רבה. בנימה חיובית זו אני רוצה לסכם את הדיון. חשוב לי שיצוין בסיכום שיש תמימות דעים סביב השולחן בקרב אנשי מקצוע, הורים ואחרים שיש הישגים ויש שיפור ניכר בשנים האחרונות בל מה שקשור לפגיות וטיפול בפגים. על פי מה שנאמר כאן, אנחנו נמצאים בכיוון חיובי ונכון. אני עדיין חושבת שמשרד הבריאות צריך להיערך לתכנית לאומית בכל מה שקשור לרופאי ילדים בכלל ולרופאי ילודים ופגים בפרט.

הנושא של תמרוץ למקצוע, כבר בשלב ההכשרה ולא רק בתפקוד של הפגיות.

לגבי הנושא של התקציב, הכספים הלא צבועים, יש את המודל שבעצם מתמרץ תמרוץ חיובי את מי שמשקיע יותר בפגייה. אני חושבת שהמשרד, אם הוא מחליט שהוא לא צובע את הכסף, לפחות שיתמרץ בתמרוץ שלילי.

אין אפשרות.

למה?

נמדדים בסוף השנה. הם מקבלים מראש ומקבלים שיפוי על מה שכבר הושקע.

הנה, אני נותנת לכם רעיון שלצד זה שיש תמרוץ חיובי למי שמשקיע יותר, שיהיה תמרוץ שלילי למי שעושה דברים אחרים לחלוטין בכסף והכסף כמעט לא מגיע לפגיות. שמענו שגם זה קורה. גם אם זה קורה בבית חולים אחד, אני חושבת ששווה לעשות את זה כדי שבתי החולים כן יקבלו את המוטיבציה. אם הם לא עושים את מה שצריך, שלפחות שתהיה להם המוטיבציה להשתדל קצת יותר.

אנחנו מבקשים שקופות החולים, כולן, תגשנה תכניות עבודה לגבי היישום של חוזר מנכ"ל לטיפול בקהילה. כולנו תמימי דעים שזה החלק שצריך לשים עליו עכשיו את הדגש, אחרי שאנחנו אומרים שיש תהליכים חיוביים בתוך בתי החולים כאשר גם שם אנחנו צריכים להמשיך ולפעול. הדגש צריך להיות בטיפול בקהילה.

כמובן לקבל ממשרד הבריאות את המודל לבקרה שייעשה על החוזר כפי שנאמר כאן שמתוכנן לשנת 2018.

עלתה כאן סוגיה מאוד חשובה של ציוד בסיסי אלמנטרי למשפחות עם פגים. לבחון את השילוב של זה או ההכנסה של זה לסל רק עבור אותן משפחות כדי שבאמת אנחנו נוכל לתת להן מענה מיטבי הוליסטי ולא רק משהו שהוא נקודתי כשהן מגיעות לטיפול.

אני רוצה להודות לכולכם. אני רוצה להודות למי שעוסק במלאכה ובאמת משקיע כדי שהנושא הזה יטופל וילך וישתפר. תודה על הדיון. יום טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 10:28.