ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-19OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 630

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, כ"ו בחשון התשע"ח (15 בנובמבר 2017), שעה 10:15

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס'...) (תקופת שהות בישראל לעניין תושבות), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

ישראל אייכלר

מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - שי גלברג-סומך

סגן ראש מינהל ביטוח וגבייה, המוסד לביטוח לאומי - דני זקן

לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי - יוסף פולסקי

רפרנטית בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר - ליאור קוטלר

הלשכה המשפטית, משרד הבריאות - נתן סמוך

ורד קירו-זילברמן

ענת כהן שמואל

אור שושני

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס'...) (תקופת שהות בישראל לעניין תושבות), התשע"ז-2017

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה בהצעת חוק הביטוח הלאומי, הצעה של חבר הכנסת ישראל אייכלר, תיקון מס' 196.

זה כנראה עוד ישתנה.

בינתיים הוא 196. היות שהצעת החוק הזאת קצת מסורבלת בעיניי, אז חבר הכנסת ישראל אייכלר יפתח.

אני רוצה קודם לומר שלמדתי משהו בחוק הזה: שכל מחוקק שרוצה לחוקק חוק צריך להוריד את השם שלו מהחוק. כי זה אף פעם לא יוצא אותו חוק שהוא רצה להציע. אבל זה כנראה סדרי העבודה - - -

לא הבנתי את הרמז.

הייתי צריך להסכים לדברים שנקבעו על ידי הפקידים הבכירים במשרד המשפטים ובביטוח הלאומי ובלי זה זה לא היה עובר, ולכן אני מסכים לכל מה שהם אומרים.

אבל אני לא בא בטענה, אני מקבל את זה – כי המטרה העיקרית היא שהספירה של האדם שנמצא בארץ תתחיל ביום שבו הוא נוחת בארץ. הם רצו רק אחרי שהוא מקבל את האשרה, ואני מקבל את מה שהם אמרו, אחרי שדיברתי עם דודו זקן, שהוא איש יקר מאוד - - -

יקר מאוד מאוד. תודה לך. הוא עזר למשפחה במקרה קשה מאוד. תודה לך, כל הכבוד.

כיושב-ראש הוועדה לפניות הציבור אני רוצה להעיד שהוא עוזר יום-יום לאנשים קשי יום כאשר אנחנו פונים אליו, ומשם למדתי להכיר אותו. היית פעם גם משהו בבנקים, נכון?

לא, זה מישהו אחר. ההוא זה דודו וזה דני.

הוא רק ביטוח לאומי, הוא לא יודע לנשום בלי הביטוח הלאומי, הוא נושם את זה 24 שעות ביממה. באמת בראבו, תודה רבה.

אבל מה עושה פה משרד הבריאות?

קראו לנו אז באנו. אבל זה משליך גם עלינו, על החוק שלנו.

איך?

היום הזכויות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי נדחות גם הן ביישום ב-183 יום וניתנות רטרואקטיבית, וההסדר הזה יועיל גם ל - - -

זה חוק מדהים, אני חייב להגיד, אני גאה שהמדינה שלנו היא כזאת, אני גאה. זה פשוט מקרה משפחתי שהיה לפני מספר חודשים – איזה מדינה אצילית יש לנו, כל הכבוד.

בשנה שתחילתה 183 ימים לפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור, אם התגורר כדין בישראל פחות מ-183 ימים באותה שנה... משהו פה לא ברור. אז אולי את תגידי את זה, היועצת המשפטית, כי את בישלת את זה.

אני והביטוח הלאומי ומשרד המשפטים. בגלל שהסעיף הספציפי הזה בחוק הביטוח הלאומי מנוסח על דרך שאומרת מי לא יהיה תושב, אז אנחנו עמלנו קשות כדי להיות מדויקים בכוונה שלנו, שאומרת למעשה שמי שמבחן הזיקות לגביו מתקיים מיום קבלת האשרה אחורה ובאמת ישב יותר מ-183 ימים, אז ימנעו ממנו את עוגמת הנפש ואת עינוי הדין הזה ולא יכריחו את אותו בן אדם להמתין עוד 183 ימים לאחר יום קבלת האשרה, והוא ייחשב תושב עם כל הזכויות המלאות כבר מיום קבלת האשרה. זה פחות או יותר מה שכל הנוסח הזה אומר, רק שמכיוון שהוא מאוד מורכב ניסוחית נאלצנו למצוא את דרך השלילה ולהסיק ממנה את ה"כן".

לכן לא כל כך יכולתי להסביר את זה. הרב מבריסק אמר שחיסרון בהסברה זה חיסרון בהבנה. זאת אומרת, אם אתה לא יודע להסביר משהו, סימן שאתה לא מבין אותו לעומק. פה כל הנוסח הוא "לא" ו"לא" ו"לא", אז לא יכולתי להסביר אותו.

בצרפתית אומרים שכשאתה מבין משהו אז אתה יכול להסביר אותו בצורה מהירה והמילים להסברה מגיעות לבד.

פה מה שחשוב באמת זה שהדבר יֵצא לפועל. עוד דבר שהביטוח הלאומי ביקשו זה לחדד ולהדגיש שהתושבות מתחילה אך ורק מיום מתן האשרה, כלומר, גם אם הוא התגורר כדין בשנה הקובעת יותר מ-183 ימים, הזכאות שלו מתחילה אך ורק ביום מתן האשרה.

בנוסף, מכיוון שאנחנו מדברים על כמה סוגים של אשרות, יש כמה סעיפים שאותם ביקש המציע לתקן, ואנחנו פשוט מתייחסים באותה הדרך לכמה סוגים של אשרות – א/1, א/4, א/2, א/5 – וכל סעיף פה מתייחס לסוג אשרה אחרת, כאשר המהות היא אותה מהות, של 183 הימים האלה.

ממתי?

מיום קבלת האשרה אחורה. אם ישבת בישראל, אתה נחשב תושב כבר ביום קבלת האשרה ואתה זכאי לכל הזכויות שלך, ואתה לא צריך לחכות עוד - - -

זאת אומרת, המטרה הושגה: שביום שהוא נוחת מתחילה הספירה.

לא ביום שהוא נוחת, אלא ביום שהוא מקבל את האשרה.

אבל אמרת שזה הולך לאחור.

לא. אם ביום שהוא מקבל את האשרה הוא הוכיח ש-183 ימים לפני זה הוא ישב בישראל, אז הוא זכאי. אבל זה מרגע קבלת האשרה.

זאת אומרת שמרגע קבלת האשרה הוא כבר לא צריך לספור עוד 183 ימים קדימה.

הוא לא צריך יותר לספור קדימה.

אני חושב שזה מדהים. לא קישרתי, אבל עכשיו אני מבין את החוק. בראבו לכם.

אני רוצה לברך מאוד את הייעוץ המשפטי של הוועדה. הנוסח הזה של החוק, בגלל שהוא על דרך השלילה הוא מאוד מורכב, וגם ורד, שיושבת פה, וגם נועה עמלו רבות בשביל להגיע לנוסח מדויק.

אני מבין שמשרד המשפטים כן היה רוצה להגיע להבנות לגבי סעיף (1)(ב), ש - - -

אני בכל זאת הייתי עושה ניסיון - - -

למרות שאתה מרגיש פה בבית, ובצדק, תציג את עצמך.

אני שי סומך, ממשרד המשפטים. הניסוח של (1)(ב) נראה לי מסורבל והייתי מנסה לנסח אותו קצת אחרת, בלי לשנות את המהות.

אין בעיה, אנחנו יכולים לעבוד מול משרד המשפטים. העיקר שהמהות תישאר אותה מהות.

אבל אני לא רוצה לעכב את החוק.

לא, זה רק ניסוח.

זה לא יעכב; הוועדה יכולה להסמיך אותנו ואנחנו נשב נסחית מול נסחית, כל עוד המהות נשארת – שעל זה אני אקפיד.

עוד מישהו? בבקשה.

אני דני זקן, סגן סמנכ"ל ביטוח וגבייה, ביטוח לאומי. יש פה את הנוסח הזה, שהוא התורה שבכתב, ויש גם את התורה שבעל-פה, שזה ההנחיות הפנימיות שלנו שאנחנו נוציא לכל הפקידים בארץ. זה תיקון מאוד מתבקש וגם לנו הוא מאוד חשוב, כי אנחנו נתקלים בזה ביום-יום, באותם אנשים שמקבלים את האשרות, שאנחנו אומרים להם להמתין עוד חצי שנה, וחלקם בינתיים נאלצים לשלם הוצאות רפואיות באופן פרטי, ורק אחר כך הם מקבלים את הכול בהחזרים. אז גם מבחינה בירוקרטית זו הצעה מצוינת בשבילנו. אז תודה כמובן.

שוב אני אומר, אני גאה שהמדינה שלנו עושה את זה, זה נפלא, זה סעיף שבו אנחנו באמת מדינת היהודים. יש עוד הערות? אז נקריא ונצביע.

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' ___), התשע"ח–2017

תיקון סעיף 2א

1.

בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 2א –

(1) בסעיף קטן (ב)(4), במקום הרישה עד המילה "מתן" יבוא "מי שבידו", ובמקום הסיפה החל במילים "מי שבידו" יבוא "בתקופות שלהלן, לפי העניין:

(א) בשנה שתחילתה 183 ימים לפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור (בסעיף זה – השנה הקובעת) – אם התגורר כדין בישראל פחות מ-183 ימים באותה שנה;

(ב) לפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור – אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ-183 ימים;";

(2) בסעיף קטן (ג), במקום "בישראל, בשנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, פחות מ-183 ימים" יבוא "כדין בישראל פחות מ-183 ימים, בשנה הקובעת", ובסופו יבוא "וכן מי שהתגורר כדין בישראל יותר מ-183 ימים בשנה הקובעת – לא יראו אותו כתושב ישראל לפני יום מתן האשרה והרישיון האמורים".

תחולה

2.

הוראות חוק זה יחולו על מי שקיבל אשרה ורישיון לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, מיום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018) ואילך.

אשריך, אדון ישראל אייכלר, על זה שהבאת הצעת חוק שבשלב ראשון אנשים פירשו אותה כסקטוריאלית אבל בעצם היא מאוד ממלכתית, זה ברור. מי בעד? מי נגד? נמנעים? אין.

הצבעה

בעד ההצעה – פה אחד

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 196) (תקופת שהות בישראל לעניין תושבות), התשע"ז-2017 אושרה.

ההצעה אושרה פה אחד. תודה לכם מכל הלב.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.