ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-19OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 629

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, כ"ו בחשוון התשע"ח (15 בנובמבר 2017), שעה 9:05

הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע) (תיקון – מניעת פיטורים עקב טיפולי פוריות והפריה חוץ-גופית), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

יוליה מלינובסקי

לאה פדידה

רמ"ד ביטחון בפצ"ר, צה"ל - אודי שגיא

רמחה"ס, משרד הביטחון וצה"ל - מיכל תשובה

סגנית דוברת אכ"א, משרד הביטחון וצה"ל - שלי סקולוב

מנהלת תחום חוק עבודת נשים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - שרית יהודאי

הלשכה המשפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - תמר מתתיהו

הלשכה המשפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - נטע ברנר נאור

מרכז בכיר ייצוג הולם, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד ראש הממשלה - מולוגטה מהרי

רפרנטית בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר - ליאור קוטלר

חברת ועדת צבא וביטחון בלשכת עורכי הדין, לשכת עורכי הדין - עירית ציפורי

יועצת משפטית, נעמ"ת - מאירה בסוק

ענת מימון

ענת כהן שמואל

אור שושני

הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע) (תיקון – מניעת פיטורים עקב טיפולי פוריות והפריה חוץ-גופית), התשע"ז-2017

בוקר טוב, היום 15 בנובמבר 2017, כ"ו בחשוון התשע"ח, אנחנו דנים בהצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל – הצעה של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי והרבה מאוד חברים. יוליה, תפתחי את הדיון בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מאמינה שהדיון פה יהיה מאוד רגוע וענייני, כי כולנו מסכימים - - -

משרד המשפטים פה? לא.

כולנו מאמינים שיש לבן אדם זכות טבעית לפוריות, וגם משרתי ומשרתות קבע הם בני אדם. אנחנו נמצאים בעידן שזה קורה המון, לא יודעת למה - - -

בצבא רוב האנשים הם לא בני אדם פשוטים, הם בני אדם פלוס פלוס.

אני חייבת להודות שאת הרעיון להצעת החוק הזאת קיבלתי מלשכת עורכי הדין, מעורכת הדין עירית ציפורי, שעזרה לנו. זו אחת הדוגמאות לשיתוף פעולה בין הגופים; דוגמה לשיתוף פעולה שבו גוף כמו לשכת עורכי הדין מביא רעיון מהניסיון, מהשטח, מהמציאות, ואנחנו מיישמים את זה פה. וכמובן גם הייתה פה תגובה מאוד מהירה של משרד הביטחון, ואני חייבת להגיד שהשתמשתי, מה שנקרא, בקשרים.

את רוצה שננחש?

קצת לחצנו וקצת דפקנו, אבל זה עבד טוב וקיבלנו תשובות. גם התברר שבעבר הנושא הזה כבר עלה ומשום מה הייתה החלטה, בקדנציה הקודמת, לא לקדם את הנושא הזה.

קבע זה כמובן שירות, זה לא עבודה פשוטה, אבל עדיין יש דברים בסיסיים שאנחנו חייבים לעגן אותם ולתת לנשים ולגברים את אותן זכויות כמו שיש באזרחות, ואני אשמח אם נפתח פה דיון.

אני אגיד למה שאלתי אם נמצאים פה אנשי משרד המשפטים. כי אחת ההערות שהעבירו לנו היא שהם אומרים שיש עוד הרבה נקודות כאלה בשירות הצבאי, נקודות שקשורות לדברים מסוג זה, דברים שדורשים תיקון אבל לא נמצאים פה על סדר היום. ואפילו המליצו לדחות את הדיון, כדי להביא עוד מקרים שבהם יש אפליה כלפי נשים בצבא. אז אני מציע, אנשי הצבא, שתקיימו דיון עם משרד המשפטים ותבדקו ואולי תביאו זה בחבילה אחת, כי זה חוק שנראה לי כל כך הגיוני וכל כך משרת את כולם, ואני לא רואה פה אף אחד שמפסיד או נפגע. אז כדאי שתבדקו עם משרד המשפטים אם יש נקודות נוספות, כי טוב יותר לעשות את זה בבת אחת.

לשכת עורכי הדין, בבקשה. בראבו על ההצעה.

אני עורכת דין עירית ציפורי. זאת הצעת חוק שהבאתי שהיא תולדה של מספר לקוחות שהיו לנו, נשים שהיו בדיוק בטיפולי פוריות, שאחרי יותר מעשרים שנה של שירות בצבא הן מצאו את עצמן מועמדות לפיטורים ואף פוטרו, כאשר הגורמים המוסמכים בצבא לא לקחו בחשבון את הנסיבות המיוחדות ואת הצורך שלהן לעבור את טיפול הפוריות ברוגע, בלי תנאי לחץ ובלי לדאוג לפרנסה. ולכן חשבנו שנכון יהיה להשוות את מעמדן - - -

ידוע לכם על מקרים ספציפיים כרגע?

לא כרגע, אבל היו לנו מקרים בשנת 2011, 2012.

תודה. הצבא, בבקשה.

בוקר טוב, אני מיכל תשובה, ראש מחלקת הסגל, בתפקיד מ-1 בינואר 2016. קודם כול, אני שמחה על הזכות שניתנה לנו להגיע לכאן ומברכת על היוזמה של כולם, כי זה דבר שהוא מאוד חשוב וחובתנו לקיים אותו.

הלכה למעשה, משנכנסתי לתפקיד פעלתי בדיוק ברוח הנושא המדובר. אני חושבת שכך מצופה מאתנו לפעול, ואף פעלתי, יחד עם ידידי - - -

לפנייך היה גבר?

לא, אבל כפי שהוזכר כאן – ואני מאמינה כמובן לכל מה שנאמר פה – ייתכן שהיו מקרים. אצלי בכל אופן, כשזה הגיע לשולחני, פעלתי יחד עם ידידי לתקן את הפקודה.

יש פקודה שעוסקת בעניין, שנחתמה לא מזמן, כפי שיפורט מיד. חשוב לי לומר שאין בכלל ויכוח: חובתנו לפעול כך, ובפועל, הלכה למעשה, אנחנו אכן פועלים כך, וכל מה שצריך להסדיר, גם לגברים וגם לנשים, נעשה ברוח הזאת, חד-משמעית.

אדוני, בבקשה.

שמי אודי שגיא, אני היועץ המשפטי של אגף כוח אדם. בעבר ייתכן שהצבא היה מעט פחות זהיר בנושאים האלה, ולכן ועדה של הכנסת נדרשה לעניין ותיקנה אותנו – בשנת 2010. מאז הצבא שינה לגמרי את דרכיו ולא בכדי אין יותר תיקים כאלה מאז 2010. הצבא שינה לגמרי את האופן שבו הוא תופס את הדברים האלה. היום המקרים האלה בכלל לא מהווים עניין, מכיוון שהמפקדים וגורמי הסגל יודעים היטב להיזהר בכבודם וצרכיהם של אנשים שנמצאים בסיטואציות האלה.

ובכל זאת, למרות שהדברים כתובים במדיניות ולמרות שכך נוהגים בפועל, התבקשנו להעמיק יותר, ולכן כתבנו את זה גם בפקודה מסודרת, וכרגע אני חושב שאין צורך בחקיקה, כי כרגע אין מה לתקן. אני חושב שהכנסת מתקנת אותנו במקום שיש צורך, אבל במקום שאין צורך – אין צורך.

אתה רוצה שלא נעבוד על חקיקה? זה משעמם...

להפך, זה מאוד חשוב, ולכן אני מציע למקד מאמצים במקום שהדברים נדרשים. אבל אני חושב שפה הדברים אינם נדרשים, כי – א', המקרים האלה לא קורים היום, ב', הם מוסדרים היטב במדיניות, ג', הם מוסדרים היטב גם בפקודות. ואם בכל זאת צריך לתקן נקודות מסוימות, אנחנו נתקן אותן. אני גם מודה לחברת הכנסת מלינובסקי, שהפנתה את תשומת לבנו לצורך הזה, ואנחנו נתקן תיקון אקסטרה של הדברים שצריך, למרות שכבר תיקנו.

מה אתם אומרים? בלי חקיקה?

אני רוצה להתייחס. אני עורכת דין מאירה בסוק, מנעמ"ת. אני הרבה שנים פה ויש לי זיכרון מוסדי, ואני חושבת שהחקיקה דרושה ונחוצה – כי כל פעם מחדש כשמדברים על חקיקה אזרחית הצבא מיתמם ופתאום הוא לא מכיר, הוא לא יודע, זה לא קשור אליו. בוועדת העבודה כבר שינינו כמה פעמים ועשינו חקיקה, אחרי שהם אמרו שזה לא קשור אליהם, שעליהם לא חלים חוקי עבודה. לכן גם פה החקיקה דרושה בהחלט, ולצערי, כפי שגם משרד המשפטים יודע, כל פעם מחדש אנחנו רודפים אחרי הזנב של עצמנו, כי כל פעם קורה מקרה אחר שמטופל בחוק האזרחי בעוד שהצבא אומר שזה לא אצלו. ולכן החקיקה דרושה; כי יש פה היתממות.

בנוסף, כתוב בצורה חד-משמעית בדברי ההסבר שמאז שנכנס החוק לתוקף, בכ-30% מהמקרים שבהם אישר צה"ל פיטורי נשים בהיריון מנע שר הביטחון את פיטוריהן. מה יותר מזה?

עוד דוברים?

אני נטע ברנר נאור, ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. אנחנו מברכים כמובן על הצעת החוק, אבל, כפי שנאמר על ידי היושב-ראש ומשרד המשפטים, אנחנו חושבים שיש לעגן עוד זכויות, כמו פונדקאות, אומנה ואימוץ.

אנחנו לא מתנגדים שזה יהיה רק בפקודות של הצבא ולאו דווקא בחקיקה ראשית.

יוליה, בבקשה.

אני נחשפתי לזה שיש פקודה חדשה אתמול בערב. הצבא הפנים את רוח החוק, תיקן את הפקודה ופרסם את זה ממש לפני - - -

שר הביטחון חתם עליה לפני מספר שבועות והיא פורסמה ממש בימים האחרונים.

והכנסתם גם את הפונדקאות וכל הדברים האחרים?

לא הכנסנו, כי לא נתקלנו בצורך בעניין הזה.

אני ראיתי את הפקודה, היא מתייחסת רק לנושא הפריה חוץ-גופית, וחסר בה טיפולי פוריות. לאור זה שיש מישהי שנכנסה לתפקיד לאחרונה ולאור הנכונות בעניין ולאור זה שהחוק כנראה האיץ במערכת לעשות חושבים, אני מציעה לתת – כמה זמן אתם צריכים כדי ליישם את זה בפקודה?

שלושה חודשים.

אדוני היושב-ראש, האם אנחנו יכולים לתת לצבא שלושה חודשים לאמץ בפקודה את כל העקרונות של הצעת החוק הזאת?

אבל היא כבר פורסמה.

לא, אני מדברת על תיקונים נוספים, כי חסרים דברים בפקודה – חסר הנושא של הפוריות וחסר הנושא של גברים/נשים. האם הצבא מוכן להתחייב להביא את זה בשלושה חודשים, כולל דיווח לעבודה? אם בשלושת החודשים שניתן להם הם לא יישמו את זה, נמשיך בקידום החקיקה הזאת.

גברתי, בבקשה.

אני לא קיבלתי את הפקודה החדשה. אני כן נחשפתי בעבר לכך שהפקודה באמת מחייבת את הגורמים המוסכמים להחליט לשקול ולהביא בחשבון את אותו בסיס רעיוני שלפיו חוקקו את חוק עבודת נשים. אלא שעל פי נתונים שקיבלנו מדובר צה"ל ב-2014, מאז שחוקק החוק ב-2010 30% מהנשים שהיו בהליכי היריון ופוטרו מצה"ל, שר הביטחון או מי שמונה מטעמו מנע את הפיטורים האלה.

למה רק 30%? היו נסיבות מיוחדות?

אני לא מכירה את המקרים, אלה סטטיסטיקות שקיבלנו מדובר צה"ל. אבל מה שאני רוצה להגיד זה שאם אנחנו נעביר את התיקון לחוק אז בנוסף לגורמי הצבא שמוסמכים להחליט תהיה עוד אינסטנציה, כמו שיש בחוק עבודת נשים ועוד חוקים שלא חלים על הצבא – שהממונה מטעם משרד העבודה והרווחה הוא זה שרשאי לא לפטר. גם פה אנחנו רוצים שמישהו שממונה מטעם משרד הביטחון יהיה אינסטנציה נוספת על רשויות הצבא ויוכל להחליט אם כן או לא. ואם נשים כאלה יפוטרו גם אחרי שהממונה על שר הביטחון יחליט ככה, לפחות הן ירגישו יותר טוב; שניתנה להן הזדמנות שווה, כמו כל הנשים העובדות במדינת ישראל.

זה בדיוק מה שכתבנו בפקודה שפורסמה זה עתה.

תסביר לי נקודה אחת. המספר הזה של 30% אומר שכשאתם זקוקים לחיילת מסוימת אתם תעשו הכול כדי שהיא לא תעזוב, בעוד שכאלה שאתם לא כל כך חפצים בהם, לא אכפת לכם לפטר אותם. אני חושב שהאיפה ואיפה הזאת היא בלתי נסבלת. אם אתה מחזיק מישהו במערכת שלך, אל תחכה לרגע חולשתו כדי להיפטר ממנו. ובגלל זה החוק הוא חשוב. ה-30% האלה שאתם לא יודעים לפרט לגביהם – קל לפרט לגביהם. טבחית? בוא נפטר. קצינה בכירה? לא נפטר.

מכאן אני רוצה לסכם את הנקודה הזאת בצורה ברורה. בעיניי חוק יותר טוב מכל הסדר אחר שיש במערכות. חוק זה חוק, זה מסודר ויש למה להתייחס. ולצערי יש בצה"ל – כפי שאנחנו רואים בנושא של נכי צה"ל – מצבור מטורף של הסכמים והבנות, ובסוף אף אחד לא מרוצה וכולם חושדים אחד בשני. הצבא צריך להיות הכי מסודר וצריך לדאוג למשימה המרכזית שלו, שהיא האויב, ולא לבזבז זמן על כל מיני סידורים פנימיים. ולכן אני בעד הצעת חוק.

אומרים לי ששר הביטחון היה מוכן להתפשר אולי בין קריאה שנייה לשלישית. אבל עמדתי היא שלא, לא נתפשר. אני אומר בצורה חד-משמעית שאני רוצה חוק ונניח אותו היום לקריאה ראשונה. לא אכפת לי כמובן שתעבדו במקביל. אבל אני לא אשתכנע משום תקנה, הסדר או הודעה שלכם, אני מעדיף ללכת על חוק ולהגן על הנשים הנפלאות שמשרתות בגוף הזה, שכל כך זקוק ליציבות.

לפטר מישהי זה משהו עם השלכות אנושיות אדירות על המערכת שממנה היא באה וזה כמו אש בשדה קוצים. אז תעזבו את זה ותתעסקו במטרות הגדולות. ההרגשה שלי היא שבצבא מתעקשים על המקרים המאוד מיוחדים, שבסוף הופכים למקרים גדולים. ולכן אני בעד הצעת חוק.

אני זורמת עם יושב-ראש הוועדה.

אני רק אעיר שהיום כבר יש את חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות ושירות קבע), שנותן את ההגנה מפני שחרור מהתחייבות לגבי תקופות של היריון ולידה, כך שבעצם אנחנו משלימים פה הסדר שכבר קיים ומעניקים הגנה נוספת.

אני רוצה להתייחס. כשהחוק נחקק לראשונה כאן בוועדה, אמר יושב-ראש הוועדה דאז שברור לו שהחוק שנחקק בנוגע לחיילות הוא לא חוק מקיף כמו חוק עבודת נשים ושלא ניתן להעתיק את ההסדר במלואו, מכיוון שכל תנאי השירות ותנאי העבודה של משרתי הקבע לא מוסדרים לפי חקיקת מגן אלא ברוחן של פקודות הצבא. ולכן קשה מאוד לעשות העתקה של כל ההסדרים לחקיקה ראשית; זה חוק שייקח לא שלושה עמודים אלא אלף עמודים.

ולכן קבעו בחוק את העקרונות שלאורם אנחנו פועלים, ואנחנו קיבלו את המסר הזה והטמענו אותו היטב במדיניות של הצבא, ולכן אנחנו נוהגים היום הרבה יותר טוב ממה שהחוק שנחקק בכנסת מחייב אותנו. לקחנו את הדברים האלה לא צעד אחד קדימה אלא הרבה מאוד צעדים קדימה.

אז עכשיו אנחנו משלימים.

בנוסף, מכיוון שהבנו שהמנגנון של הביקורת החיצונית, של עוזרת שר הביטחון שהוסמכה על ידי שר הביטחון לקיים את הביקורת, הוא אפקטיבי ונכון – אנחנו קבענו עכשיו בפקודה שגם מקרים שלא מחויבים מכוח החוק יובאו לעוזרת השר. למשל, מקרים של טיפולי פוריות.

חבר'ה, תיתנו לשר להתעסק בדברים החשובים.

לא, יש לו גורם שמונה לעניינים האלה.

תמיד בהצעות החוק השונות שאומרות לפנות לשר או "באישור השר" אני אומר, תעזבו אותו, זה לא תפקידו, תנו למערכת להתעסק בזה.

אדוני, הוועדה קבעה שמי שיעשה את הביקורת על הצבא בהקשר הזה זה השר או מי שהוא הסמיך.

ברשותכם, בואו נמשיך. ענת, בבקשה.

הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע) (תיקון – מניעת פיטורים עקב טיפולי פוריות והפריה חוץ-גופית), התשע"ח–2017

תיקון סעיף 1

1.

בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע), התשע"א–2010 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה ""חופשת לידה", "חופשה מיוחדת בלא תשלום"", יבוא:

""חייל בשירות קבע" – חייל המשרת שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע;".
היום החוק כולל רק חיילת וכאן אנחנו מוסיפים גם חייל.

תיקון סעיף 2

2.

בסעיף 2 לחוק העיקרי –

(1) בכותרת השוליים, במקום "חיילת" יבוא "חיילים" ואחרי "קבע" יבוא "בקשר עם היריון או לידה";

(2) בסעיף קטן (א), אחרי "בהריון" יבוא "או חיילת או חייל בשירות קבע שהם";

(3) בסעיף קטן (ב), אחרי "החיילת" יבוא "או החייל";

(4) בסעיף קטן (ג), אחרי "ולחיילת" יבוא "או לחייל".

למעשה סעיף 2 בחוק הקיים כבר נותן הגנה מפני שחרור מהתחייבות של חיילת שנמצאת בהיריון או בחופשת לידה או בתקופה של חופשה שלאחר חופשת הלידה, ובעצם בתיקונים שהקראתי עכשיו אנחנו מוסיפים גם חייל שנמצא בחופשת לידה או בתקופה שאחרי חופשת לידה. אנחנו מעניקים גם לחייל את ההגנה הזאת, לפי התנאים שקיימים היום בחוק, כולל האפשרות לטעון את הטענות לפני וכולל העובדה שההיתר לא יינתן אם זה בקשר לאותה תקופת לידה.

"תקופת לידה והורות".

שמך בבקשה.

אני מולוגטה מהרי, מאגף שוויון מגדרי, נציבות שירות המדינה.

כשתיקנו את השם "חופשת לידה" והחלפנו את המונח ל"תקופת לידה והורות" ראינו גם את החוק הזה. העניין הוא שההגדרה בחוק מפנה לפקודות הצבא, ובפקודות הצבא עדיין קוראים לזה "חופשת לידה", ולכן אין טעם לתקן פה, כי קודם צריך לתקן את זה בפקודות הצבא.

הוספת סעיף 2א

3.

אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא:

"הגבלת שחרור מהתחייבות של חיילים בשירות קבע בקשר עם טיפולי פוריות או הפריה חוץ-גופית

2א.

(א) גורם מוסמך לא ישחרר מהתחייבות חיילת בשירות קבע, העוברת טיפולי הפריה חוץ-גופית, או חייל או חיילת בשירות קבע, העוברים טיפולי פוריות, בימי היעדרם משירות בתקופה שבה הם עוברים טיפולים כאמור, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת השר; לעניין סעיף זה, "היעדרות" – היעדרות שהרופא המטפל אישר בכתב כי היא מתחייבת מהטיפול ושהחייל או החיילת בשירות קבע מסרו עליה הודעה מראש למפקדם.

למעשה זה הסדר שזהה להגנת הפיטורים שיש בסעיף 9(ה) ו-(ו) לחוק עבודת נשים, עם השינויים המחויבים. אנחנו נותנים הגנה בתקופה של הטיפול ובתקופה של 150 ימים לאחר ימי ההיעדרות בשל הטיפולים, וכמובן שזה צריך להיות מגובה באישורים רפואיים.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי חייל או חיילת בשירות קבע, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מהשירות לפי סעיף זה.

(ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו לגבי חייל או חיילת בשירות קבע, העוברים טיפולים כאמור לקראת שתי לידות לכל היותר, ואם עברו טיפולים כאמור לקראת הולדת ילדים מבני זוג קודמים – גם לקראת שתי לידות עם בן הזוג הנוכחי.

(ב) אומר שההגנה ניתנת למשך שנתיים, ו-(ג) הוא כמו ההגבלה שיש גם בחוק עבודת נשים – לגבי שתי לידות. גם אם זה מבן זוג חדש, יש אפשרות לקבל את ההגנה במהלך הטיפולים לשני ילדים.

(ד) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על חייל או חיילת בשירות קבע, שלא נעדרו מהשירות, בתקופת הטיפולים כאמור באותו סעיף קטן, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ-גופית, לפי המאוחר, כפי שאישר הרופא המטפל בכתב, ובלבד שהם הודיעו למפקדם על הטיפולים לא יאוחר משבעה ימים ממועד מתן ההודעה על שחרור מהתחייבות, ומסרו למפקדם אישור רופא כאמור בתוך 14 ימים מאותו מועד.

ההגנה מנוסחת ככה שאם הם נעדרים יש עליהם הגנה, וכאן מבהירים שגם אם הוא לא נעדר בשל הטיפולים, אז ככל שהוא מוסר הודעה שבעה ימים אחרי השחרור על כך שהיו טיפולים והוא מגבה את זה באישור רפואי – עדיין תינתן לו ההגנה.

(ה) לא ייתן השר היתר כאמור בסעיף קטן (א) אם השחרור מהתחייבות הוא לדעתו בקשר לטיפולים או להיעדרות כאמור באותו סעיף קטן.

(ו) הוראות סעיף 2(ג) ו-(ד) יחולו לעניין היתר לפי סעיף זה בשינויים המחויבים."

2(ג) ו-(ד) זה הזכות לשימוע של החייל או החיילת, וגם שההיתר יינתן מכאן ולהבא ולא לגבי התקופה שקדמה למתן ההיתר.

הערות? אני רוצה לציין שזו הצעת חוק שגושה בסיעת ישראל ביתנו ואני רואה שהם כולם פה, לא נתת לאף אחד לברוח. ונציין גם את שאר החברים: נחמיאס ורבין, ענת ברקו, עליזה לביא ויעל גרמן ומרב מיכאלי.

אני רק אעיר עוד הערה אחת. כרגע אנחנו נותנים הגנה מפני שחרור, כאשר בחוק עבודת נשים יש גם את הזכות להיעדר, בסעיף אחר. שם יש הגבלה על מספר הימים שאפשר להיעדר בהם בזמן טיפולי פוריות. מדובר בארבעה סבבים של ימי טיפולים, 16 ימים לכל סבב, כאשר לגבר זה פחות ימים. כרגע, בגלל שאנחנו עושים רק את הגבלת הפיטורים, אנחנו צריכים לבחון לקראת הקריאה השנייה והשלישית האם צריך לקבוע גם - - -

אני אקיים דיון עם אנשי הצבא ונראה איך אנחנו מקדמים גם את ההערות של היועצת המשפטית.

עוד הערות? אם ככה אני רוצה לברך לפני שנצביע. אני רוצה לברך על היוזמה של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי ושל לשכת עורכי הדין ועל שיתוף הפעולה של כולם – ובוודאי צה"ל ומשרד הביטחון. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההצעה – פה אחד

הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע) (תיקון – מניעת פיטורים עקב טיפולי פוריות והפריה חוץ-גופית), התשע"ח-2017 אושרה.

עבר פה אחד. תודה לכולם, גם לנעמ"ת, שתמיד נוכחים. בראבו לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:35.