פרוטוקול של ישיבת ועדה

פרוטוקול של ישיבת ועדה

×?ומניטק

2017-11-22OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 497

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, כ"ו בחשון התשע"ח (15 בנובמבר 2017), שעה 9:30

הכללת יוצאי אתיופיה בתכנית החומש של ההשכלה הגבוהה

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

גנאים מסעוד

דב חנין

אלעזר שטרן

ד"ר אורנה שץ אופנהיימר - מפקחת מוסדות להכשרת עו"ה, משרד החינוך

עירית בירן - סגנית מנהל המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

רחל אגאי - מנהלת מחוז ירושלים, האגף לחיילים משוחררים, משרד הביטחון

שירן נגר - רמ"ד מו"פ, אגף כוח אדם, משרד הביטחון

טלי שבנאי ברוקס - מנהלת תחום מעטפ"ת - המינהל לסטודנטים, משרד העלייה והקליטה

אייל ניצני - סגן ראש המינהל לסטודנטים עולים, משרד העלייה והקליטה

קסאיי דמוזה - מנהלת תחום באגף בכיר ממשל וחברה, משרד ראש הממשלה

יעל סימן טוב - ממונה על התחום החברתי, מל"ג - מועצה להשכלה גבוהה

יוסי סבג - אגף תקצוב, מל"ג - המועצה להשכלה גבוהה

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה - ועד ראשי האוניברסיטאות

ד"ר משה לביא - דיקן הסטודנטים, האוניברסיטה הפתוחה

עדי יונס - רכז התכנית לתלמידים יוצאי אתיופיה,המרכז האקדמי לב

מירב סלע - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים הארצית

יאסו דג'ן - רכז תכנית מאירים בביתא ישראל ליוצאי אתיופיה, מכון מאיר

ברוך ווללין - תלמיד, תכנית מאירים בביתא ישראל, מכון מאיר

זיוה מקונן דגו - מנכ"לית אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

עדי גינזבורג - אחראי קשרי קהילה, פרויקט עולים בהצלחה

ג'נבר סנבטו אבנר - עמותת טבקה, צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה

ארן היימן - מנכ"ל עמותת עם סגול למצוינות בחברה הישראלית

דורית שמואלי - עמותת עם סגול למצוינות בחברה הישראלית

דור שביט - עמותת עם סגול למצוינות בחברה הישראלית

איה קנר - עמותת עם סגול למצוינות בחברה הישראלית

שירה גרוסמן - עמותת עם סגול למצוינות בחברה הישראלית

תמר אוקמיאן - עמותת עם סגול למצוינות בחברה הישראלית

יובל דוד אהרון - עמותת עם סגול למצוינות בחברה הישראלית

ג'ג'או בימרו - סטודנט לשעבר

גילי ברנר - שדלן/נית (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות

עידית שבתאי סידיס - שדלן/נית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את ועד ראשי האוניברסיטאות

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ר.כ., חבר תרגומים

הכללת יוצאי אתיופיה בתכנית החומש של ההשכלה הגבוהה

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. 15 בנובמבר 2017, כ"ו בחשוון תשע"ח. הנושא – הכללת יוצאי אתיופיה בתכנית החומש של ההשכלה הגבוהה. דיון מעקב על הדיון שהתקיים כאן סביב הכללת – הכללת? אני אתקן – העצמת הקהילה.

ברוך שהשם שבני הקהילה האתיופית כבר משולבים בחברה בזכות ולא בחסד בתחומים רבים ואנחנו רוצים להעצים את זה. להעצים זאת ואני יודע שיש התייחסות מיוחדת בתכנית החומש של המל"ג. אנחנו רוצים קצת לשמוע ולראות איך אנחנו יכולים לסייע; ואם הכל נעשה כמו שצריך, מותר לנו גם לברך.

חבר הכנסת אתה רוצה לשמוע קודם או להתייחס במספר מילים?

תודה אדוני. אם אפשר להגיד כמה מילים, אני אשמח.

בבקשה.

ראשית אני רוצה אדוני יושב הראש לברך אותך על הדיון הזה. החשיבות שלו היא מאד מאד גדולה. זה לא דיון ראשון של הוועדה הזו בנושא של מקומם של יוצאי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה וטוב שהוועדה תעשה מעקב אחרי הנושא הזה.

בהקשר הזה אני רוצה להביע הערכה על הפעילות ועל העשייה של התאחדות הסטודנטים ועל הפעילות ועל המאבק שלהם בנושא הזה. אני רק רוצה לומר שהשאלות שאנחנו נשמע ואני גם אתייחס אליהן בהמשך, השאלות הפרטניות שנוגעות למה שקורה בהשכלה הגבוהה, כמובן תהיינה במרכז הדיון הזה, אבל ההשכלה הגבוהה מתחילה הרבה קודם. ההשכלה הגבוהה מתחילה במערכת חינוך שהיא הרבה הרבה קודם.

אני שומע למשל על תכניתו של שר החינוך להגדיל מאד את מספר התלמידים שמסיימים 5 יחידות במתמטיקה. זו תכנית דגל של משרד החינוך. אני מקבל פה נתונים מאגודת עולי אתיופיה, שהם נתונים בעצם רשמיים של משרד החינוך, שמלמדים שלאורך השנים, אם אנחנו מסתכלים על השנים האחרונות משנת 2011 עד שנת 2016, המספר של יוצאי אתיופיה שזכאים לבגרות ברמה של 5 יחידות במתמטיקה, נמצא עדיין על הגבול הנמוך ביותר. זה נע בין 30 וכמה ל-40 וכמה. אנחנו באמת במספרים מאד מאד קטנים. כאשר 5 יחידות במתמטיקה הן סוג של תעודת כניסה לכמה וכמה ערוצי אקדמיה משמעותיים, אם אנחנו מדברים על מוביליות אקדמית ויכולת להתפתח.

ולכן מאד חשוב להתעסק במה קורה בתוך ההשכלה הגבוהה, אבל חשוב לא פחות לשים את הזרקור על מה קורה לאורך הדרך, מגן הילדים, בית הספר היסודי, בתי הספר המוסללים שעדיין קיימים לצערנו. בתי הספר התיכוניים ומקומם של יהודי אתיופיה בתוך בתי הספר התיכוניים. דיברתי על בגרות במתמטיקה, אפשר להזכיר גם בגרות באנגלית. גם שם המצב בחמש יחידות הוא לא ממש טוב. יש הבדל בין השיעור של יוצאי אתיופיה שזכאים לתעודת בגרות בכלל, לבין שיעורם של יוצאי אתיופיה שזכאים לתעודת בגרות עם דגשים למשל על אנגלית ומתמטיקה, שהם מאד מאד חשובים.

ביחס למערכת ההשכלה הגבוהה, אני מקווה שאנחנו נשמע על התקדמות בתחום הזה, אבל הדרישה שלנו בדיונים הקודמים הייתה שכל הנושא הזה לא יהיה במסגרת משרד הקליטה. אנחנו לא מדברים על שאלות של קליטה, אנחנו מדברים על סיפור שנמצא בארץ הרבה מאד שנים. אין ספק שהוא סובל מהרבה אפליות והרבה בעיות, אבל הבעיות האלה הן לא בעיות של הקליטה. הן בעיות של החברה הישראלית.

ולכן המקום הנכון בתוך מערכת ההשכלה הגבוהה, המערכת שצריכה לקבל על עצמה את האחריות ואת ההובלה היא המל"ג. זו הייתה הדרישה שלנו לאורך כל הדרך ואני מקווה שאנחנו נשמע פה על התקדמות בכיוון הזה.

תודה לך אדוני יושב הראש.

אתמול היה אצלי דיון אחר, אפרופו, בסוגיית הדרוזים בהשכלה הגבוהה. מסתבר שיש תקציב ייעודי, שאיפה הוא חונה? הוא חונה במשרד החינוך. נכון שיש קשר, אבל בניתוק מוחלט מהמל"ג והות"ת. ות"ת כשלעצמו עושה פעולות, אבל כשמקבלים החלטות ממשלה צריך לעשות אותן במושכל, בהידברות. אין ספק.

אלעזר, אתה רוצה לדבר או לשמוע קודם?

אני רוצה לשמוע ואולי לומר משפט אחד. אני חושב שבאמת בדיונים האלה אנחנו כבר ראינו איפה נכון, בגלל ההסתכלות הכוללת. תלוי במה אתה מסתכל.

אז בואו נשמע קודם כל.

אני מעדיף לשמוע.

אני אשמע קודם כל מהות"ת, נציגי הות"ת שיתנו לנו סקירה מה נעשה. אבל רק להזכיר, בסיכום של הדיון הקודם הודעתם לנו שהמל"ג מקים ועדת היגוי להנגשה והייתה הבטחה שיהיו גם נציגים מקרב העדה. אז תני לנו סקירה, בבקשה.

אוקיי, אז אכן לפני כשנה הקים הות"ת ועדת היגוי להנגשת ההשכלה הגבוהה ליוצאי אתיופיה.

רק לא הצגת את עצמך.

סליחה. יעל סימן טוב-כהן, אני ממונה על התחום החברתי בות"ת, במועצה להשכלה גבוהה ובין היתר על הנושא הזה של הנגשת ההשכלה הגבוהה ליוצאי אתיופיה.

הטיפול בנושא הזה הועבר לות"ת לפני כשנה. ות"ת הקימה ועדת היגוי לטובת הנושא. בראש הוועדה עומד פרופסור יוסי שיין מאוניברסיטת תל אביב, שהוא חבר ות"ת, חבר מליאת ות"ת. יחד איתו בוועדה גברת פנינה תמנו שאטה, נציגת ציבור. פרופסור שפרא שגיא מאוניברסיטת בן גוריון שהיא חברת מל"ג. הרב ד"ר שרון שלום מאוניברסיטת ברק אילן. ד"ר ווביט וורקו מנגיסו מהמכללה האקדמית דוד ילין. ד"ר חן ליפשיץ מהמכללה האקדמית אשקלון. הגברת זויה מקונן דגו, נציגת ציבור. מר ג'גאו בימרו, נציג הסטודנטים וגברת מיכל גילברט, נציגת משרד האוצר.

בנוסף יש שלושה משקיפים לוועדה. נציגת משרד ראש הממשלה והדרך החדשה, קסאי, שיושבת כאן. מר אייל ניצני, נציג מינהל הסטודנטים, משרד העלייה והקליטה ונציגות התאחדות הסטודנטים. הוועדה נפגשה מספר פעמים, מיפתה את החסמים ובעצם המליצה על שלב א' בתכנית ההנגשה ליוצאי אתיופיה.

אני רק אפתח אולי בקצת נתונים על שיעור הסטודנטים במערכת. שיעור הסטודנטים יוצאי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה עומד על כ-1.1 אחוזים.

לעומת חלקם באוכלוסייה, כמה?

חלקם באוכלוסייה 1.7%. בתואר הראשון שיעורם כ-1.3% ושוב, אנחנו מקבילים את זה באמת לחלקם באוכלוסייה, שהוא 1.7% ויותר מכך לחלקם בקבוצת הצעירים, קבוצת הגיל הרלבנטית להשכלה הגבוהה, שהוא כ-2.5%.כך שיש כאן פער ואנחנו ניסינו לגבש תכנית שככל הניתן מצמצמת את הפער, ותיכף אני אגיע לתכנית וגם לקביעת יעד בנושא הזה.

אם רק אפשר לשאול, אולי תתייחסי לזה אחר כך. מעבר לאמירה חלקם בלימודים אקדמאיים, באיזה סוגים של מקצועות?

אני בדיוק מגיעה לזה.

היא תיכנס לזה.

בדיוק מגיעה לזה.

אוקיי, תודה.

אם אנחנו מסתכלים על התפלגות תחומי הלימוד, אז אנחנו רואים שכ-72% מקרב הסטודנטים לתואר הראשון לומדים תחומים של מדעי החברה, משפטים וחינוך. כ-8% נוספים לומדים מקצועות עזר רפואיים. קרוב ל-10% לומדים את מקצועות ההנדסה ו-10% הנוספים לומדים את יתר המקצועות – מדעי הרוח, מקצועות מדעיים, מקצועות פיזיקאליים, ביולוגים.

זו התפלגות מאד שונה מאשר ההתפלגות של ציבור הסטודנטים הכללי.

זה מה שרציתי לשאול.

היא התפלגות שונה. יש כאן התמקדות חזקה הרבה יותר במדעי החברה וזה מבחינתנו גם כן נקודה שמהווה אתגר כדי לייצר יותר גיוון במקצועות הלימוד ולהביא אותם יותר למקצועות מדעיים.

כמה היא שונה בערך, אם אמרנו כאן 10%?

באוכלוסייה הכללית כ-60% לומדים את מקצועות מדעי החברה.

אוקיי, זה פה 70 וכמה אחוז?

כאן למעלה מ-70%.

ובמדעים המדויקים, ההנדסאים?

אני יכולה להגיד לך על הנדסה, שההתפלגות הכללית מדברת על כ-17% שלומדים את מקצועות ההנדסה לעומת כ-10% כאן.

כשגברתי אומרת ממדעי החברה, אולי תתני לנו קצת פירוט מה הקטגוריה הכללית הזאת כוללת.

היא אמרה – משפטים.

מדעי החברה זה BA כללי, זה כלכלה, זה עבודה סוציאלית.

לא, אבל זו לא תשובה לשאלה.

גברתי, למה שנוגע לבני הקהילה.

כן, זאת השאלה. אני מבין שכלכלה זה לא שם.

אני מניחה שיש כאן. אין לי כאן את הפירוט פר מקצועות הלימוד, אבל - - -

כשגברתי למשל מכלילה ביחד מדעי החברה עם משפטים, זה בדרך כלל הכללה לא מקובלת. בכל האוניברסיטאות מדעי החברה זו פקולטה נפרדת, משפטים זו פקולטה נפרדת וזה גם תחום שונה.

לא, אז אני יכולה לתת לך באופן יותר מדויק.

אבל זה לא יעזור לך משפטים. סליחה שנייה, לפני שגברתי עונה לו.

גם וגם. אני פשוט רוצה להבין.

אני אגיד על זה משפט אחד ונרד חזרה לעמדות אחוריות. הרי כל השאלה פה ההשמה אחר כך. זאת אומרת השמה בהשכלה אקדמאית. זאת אומרת כמה מהתחומים האלה הם בשביל לסמן V, שזה הדיון - - -

על תואר או תעסוקה. בסדר, אבל תנו לה לסיים. תמשיכי את הסקירה ונראה מה הלאה.

אוקיי. כ-88% מקרב הסטודנטים יוצאי אתיופיה לומדים לתואר הראשון. כ-70% מהם נשים. כשליש לומדים באוניברסיטאות ו-14% במכללות לחינוך וכ-50% במכללות הכלליות.

איך זה ביחס לאוכלוסייה?

התפלגות - - -

אפילו רק התפלגות אחת, באחוז בכלל. כמה מהאוכלוסייה באוניברסיטאות, כמה במכללות.

בתואר הראשון אני חושבת שכ-40% מהסטודנטים הם באוניברסיטאות.

ופה זה פי 1.5?

כאן כשליש.

לא.

כן.

כן.

כן, כן.

בתואר הראשון?

סטודנטים תואר ראשון כ-40% באוניברסיטאות.

בכללי.

וכ-60% במכללות.

אה, דיברת על האוניברסיטאות, לא על המכללות.

טוב, בואו נעבור רגע לחסמים. חסמים עיקריים בהשתלבות במערכת ההשכלה הגבוהה. אז קודם כל כמו שהזכרתם, נתוני קבלה ללימודים אקדמאיים ונתוני הפתיחה שאנחנו מתמודדים איתם. שיעור הזכאים לבגרות בקרב יוצאי אתיופיה עומד על כ-55% ביחס לכ-76% בכלל הנבחנים בעברית בבגרות. שיעור בעלי הבגרות העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות בקרב יוצאי אתיופיה עומד על 33%, ביחס לכ-66% - פי שניים – אצל הנבחנים בעברית. בבחינה הפסיכומטרית הציון הממוצע נמוך בכ-130 נקודות ביחס לנבחנים בשפה העברית.

בנוסף לחסמים האלה, שעוסקים בנתוני הקבלה ללימודים אקדמאיים, חסמים נוספים שמיפינו הם העדר מידע, ייעוץ והכוונה קדם אקדמאיים. פערים ברמת מיומנויות השפה העברית והאנגלית. חסם כלכלי. שיעורי נשירה גבוהים במהלך התואר הראשון. תארים מתקדמים וסגל אנחנו רואים שם שיעור השתתפות מאד מאד נמוך של יוצאי אתיופיה.

היעד הראשון הוא טיפוח שכבת מצוינות ותיכף ארחיב לגבי הנושא הזה. הגדלת מספר ושיעור הסטודנטים יוצאי אתיופיה במכינות ובתואר הראשון. יעד לצמצום שיעורי הנשירה במהלך התואר הראשון. גיוון תחומי הלימוד של הסטודנטים והגדלת מספר ושיעור הסטודנטים בתארים המתקדמים ובקרב אנשי הסגל.

לפני כחודשיים אישרה מליאת ות"ת את השלב הראשון בהמלצות ועדת ההיגוי לתכנית ההנגשה ובין היתר אישרה הות"ת יעד להגדלת שיעור הסטודנטים בתואר הראשון עד לסוף החומש לכ-1.7% בדומה לשיעורם באוכלוסייה. בנוסף תכנית ההנגשה שגובשה כוללת מצד אחד הסתכלות הוליסטית, תכנית הוליסטית שנבנית בשלבים ובשלב הראשון אנחנו בונים אותה מהשלבים הטרום אקדמאיים דרך המכינות הקדם אקדמאיות, עד לסיום התואר הראשון.

פעולות משותפות עם מערכת החינוך?

אני תיכף אפרט לגבי מה כוללת התכנית הזאת. הנדבך השני היא תכנית מצטיינים, שגם לגביה אני תיכף ארחיב, וכל זה תוך הימנעות מיצירת מסגרות מבדלות במערכת ההשכלה הגבוהה, שזה עיקרון שכמובן שהוא הולך איתנו לכל אורך הדרך. למעט בתכנית אחת, שיש לנו התלבטות לגביה, אבל אני תיכף אציג.

אני מתחילה בתכנית הכללית, שהולכת מהשלבים הטרום אקדמאיים. אנחנו מדברים כאן על תכנית לשיפור המידע וההכוון להשכלה הגבוהה, מתוך הבנה הצומת של הנגשת המידע הוא קריטי לצורך הגדלת מספר המועמדים להשכלה גבוהה ולצורך כך יש צורך פעילות אקטיבית יותר. לכן במסגרת תכנית הישגים להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה בפריפריה, שמפעילה המל"ג, כשהמטרה שלה היא בעצם לאתר צעירים בעלי פוטנציאל ללימודים אקדמאיים. לסייע להם בהסרת חסמים, לסייע להם בבחירת תחום לימודים באמצעות כלים מקצועיים שפותחו במיוחד לטובת התכנית.

חלופה לבחינות הפסיכומטריות.

רגע, אני מגיעה לפסיכומטרי. קודם כל אנחנו מנסים לאתר את הצעירים ביישובים ובפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. וההחלטה הראשונה היא להוסיף כחמישה רכזים בשלב הראשון ואחר כך אנחנו נראה בהמשך, בהתאם לתוצאות. להוסיף חמישה רכזים ביישובים שבהם אנחנו יודעים שהיקף הצעירים יוצאי אתיופיה הוא הגדול ביותר.

את יכולה למנות את המקומות האלה?

אנחנו מדברים על פריפריה גיאוגרפית וחברתית. עוד לא הוחלט סופית לאיזה יישובים ניכנס, כי יש תת ועדה של ועדת ההיגוי שמלווה את הנושא מול תכנית הישגים. יושב לידי ג'ג'או, הוא בתת הוועדה הזאת. הם צריכים להיפגש ולקבל החלטה בדיוק על היישובים, אבל ככל הנראה זה יהיה קריית מלאכי, נתניה ויישובים מהסוג הזה.

אבל מה יעשו הרכזים האלה?<

הרכזים יושבים ביישובי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.

העצמה. איתור.

הם רכזי השכלה גבוהה. המטרה שלהם היא לאתר צעירים בעלי פוטנציאל להשכלה גבוהה, שלא תמיד מהלך החיים שלהם הביא אותם לחשוב על כיוון של השכלה גבוהה ולפתוח בפניהם את האופציה הזאת, לסייע להם בבחירת תחום לימודים ובהסרת חסמים. ואני מגיעה כאן לחסם של הפסיכומטרי. כחלק מהעניין החלטנו לסייע בהכנה לפסיכומטרי ולהעניק וואוצ'רים דרך הישגים לכ-400 צעירים בשנה לקורסי פסיכומטרי.

בנוסף לכך, דרך המכינות הקדם אקדמאיות אנחנו גם שם מעניקים תקצוב מיוחד במכינות למעטפת ליוצאי אתיופיה שהיא כוללת, בנוסף לתגבורים אקדמאיים, גם אפשרות להכנה למבחנים פסיכומטריים.

ברשותך, היה פה דיון שישבה מולי סטודנטית שאפשרו לה לעבור את החלופה לפסיכומטרי של פויירשטיין והיא הצליחה והגיעה למסלול רפואה. התקבלה.

והיא לא היחידה.

לא, לא. המוסדות להשכלה גבוהה מכירים בחלופה הזו, שהיא לא עושה הנחות. כולם הגיעו למסקנה, כל אנשי המקצוע הגיעו למסקנה שהפסיכומטרי מוטה תרבותית. זה לא רק ליוצאי אתיופיה. אנחנו לא באים לייצר משהו. אנחנו נגד. יושבים פה סביב השולחן, אם אני אגיד משהו ספציפי שמותאם רק ליוצאי אתיופיה אני אחטוף נזיפות. אנחנו לא רוצים לייצר שום דבר, אבל הגיעו למסקנה שזה נוגע לא רק ליוצאי אתיופיה, שהפסיכומטרי מוטה תרבותי וקשה להגיע ל-700 ו-700 פלוס. אז נתאמץ, נתאמץ ונכין להם, נסייע להם בבחינות הקדם אקדמאיות, נסייע להם בלי לזלזל – וזה נכון אלינו, לא ליוצאי אתיופיה – להגיע ל-560 ל-600. אבל זה לא.

אז אני אומר תרשו לעצמכם, תרשו – אני יודע את העמדה שלכם – תרשו לעצמכם קצת לדבר עם המוסדות להשכלה גבוהה לאמץ כבר את החלופות האלה. כי החלופות הן איכותיות והוכיחו את עצמן. והיא מצטיינת דיקן, אם לא אמרתי. אותה אחת שהתקבלה באמצעות החלופה של פויירשטיין, היא הייתה מצטיינת דיקן. בבקשה.

אז באמת הנושא של המבחן הפסיכומטרי נדון פה הרבה- - -

אם מדברים על הסרת חסמים צריך - - -

בחדר הזה ונכון, הוא אכן בסופו של דבר חלק מתנאי הקבלה של המוסדות להשכלה גבוהה והמל"ג לא יכול להתערב בו, אבל יושבת כאן נציגת ור"ה, אולי היא תרצה להרחיב בעניין.

להמליץ, להמליץ. זה הוויכוח האידיאולוגי ביני לבין המל"ג והת"ת. מותר לכם להמליץ. מותר לכם להפנות את תשומת לב המוסדות להשכלה גבוהה. זה לא פגיעה בחופש האקדמי. תנאי קבלה זה לא חופש אקדמי.

ובכל מקרה מוסדות שמקבלים כמובן את הבחינה החלופית של פויירשטיין, אנחנו מברכים על כך, אבל חשוב לנו גם להתמודד עם מוסדות שלא משנים את תנאי הקבלה, כדי לאפשר לסטודנטים להצליח להגיע - - -

אין בעיה. ודאי.

אני לא הבנתי את התשובה.

אני אומר לך במילים פשוטות מה שהיא לא תאמר לך, או שהיא יכולה לומר, אבל היא תאמר לך את זה במילים-. המל"ג והת"ת לא מתערבים למוסדות להשכלה גבוהה בתנאי הקבלה. זה החופש שלהם בתנאי הקבלה. אני לא אומר לשנות סדרי בראשית, למרות שאני לא מבין למה. כי ככה היה לפני 70 שנה, אפשר לשנות. זה לא חופש אקדמי, תנאי קבלה, עם כל הכבוד. אנחנו כאן מדינה, באנו לנהל מדינה. זו דעתי. זה ויכוח שיימשך כנראה אחרי שאני אפילו אסיים את ה - - -

כמה שנים?

נמשך כנראה. אתה יכול להכריע? אדרבא, בואו אנחנו המחוקקים ננסה ונראה. אני לא רוצה לחוקק את זה, אבל לפחות אני הייתי מצפה – זה דיון שחוזר על עצמו – מצפה שהמל"ג, הות"ת, שכן, הרי אם הוא לא היה מכיר שמוסד להשכלה גבוהה עושה צעדים שהם לא נוחים לו, הוא יידע להגיד להם עד כאן. הוא לא מתערב אקטיבית, אבל - - -

אז אני לא מבין את ה - - -

רגע, רגע. הוא כבר מכיר בחלופה הזו של פויירשטיין ועוד כמה חלופות. פשוט זה מה שאני זוכר, פויירשטיין, אבל יש עוד כמה חלופות. אז הוא מכיר בזה, הוא מאפשר אותן. למה לא להמליץ ולעודד? לעודד, לא אמרתי לקבוע. מי שלא ירצה, אל תפגעו בקודש הקודשים של החופש האקדמי, בסדר, אבל לפחות תמליצו. אבל בואי, זה חסם אחד מתוך הרבה חסמים.

נכון.

אני הייתי רוצה שתעברי על החסם הכלכלי.

רגע, אני עוברת לחסם של הבגרות.

בסדר.

מכינות קדם אקדמאיות, אנחנו תומכים שם במעטפת לימודית וכלכלית ליוצאי אתיופיה.

כשאת אומרת כלכלית, מה זה?

אז אוקיי, אז כלכלית זה בעיקר הולך למקום של מימון מעונות סטודנטים ומימון נסיעות. בנוסף המעטפת תומכת בשיעורי - - -

שכר לימוד לא?

רגע, אני מדברת על המעטפת. המעטפת תומכת גם בשיעורי עזר, בתגבורים אקדמאיים ובהכנה לפסיכומטרי, כמו שאמרתי. לגבי שכר לימוד, בהחלט אנחנו תומכים. במכינות הקדם אקדמאיות כשני שלישים מכלל הסטודנטים במכינות מוגדרים כראויים לסיוע. זו הגדרה למי שעומד במבחנים סוציו אקונומיים במכינות ומי שנמצא עומד בתנאים הללו, שזה כשני שלישים מתלמידי המכינות, מקבל מימון מלא לשכר הלימוד מהמדינה.

מלא, או, זה מה שרציתי שתאמרי.

אם באמצעות ות"ת, אם באמצעות הקרן לחיילים משוחררים.

זה מה שרציתי שתאמרי לפרוטוקול. אני יודע שזה כך.

זה שנים.

בסדר, אבל זה צריך להיאמר לפרוטוקול. מדברים על חסם כלכלי, מה הוא החסם הכלכלי. בסדר.

בנוסף אני עוברת עכשיו לתואר הראשון. אנחנו נכנסנו בתואר הראשון עכשיו, החל מהשנה, עם מעטפת לימודית וכלכלית לסטודנטים יוצאי אתיופיה, שכוללת שיעורי עזר ותגבורים אקדמאיים, אסטרטגיות למידה. גם כאן מימון מעונות, אבחון לקויות למידה. המוסדות בעצם כבר מתחילים החל מעכשיו, מסמסטר א', להעמיד את הסיוע הזה לסטודנטים יוצאי אתיופיה בתואר הראשון, בכל שנות התואר הראשון, לא מוגבל לשנה א'.

ליווי לאורך כל התואר.

ליווי לאורך כל שנות התואר הראשון. בנוסף יש את המלגות ודמי הקיום שמעמיד מינהל הסטודנטים. מימון שכר לימוד מלא פלוס דמי קיום בגובה 600 שקלים לחודש. נמצא במינהל הסטודנטים. בעוד כשנתיים אמור לעבור גם הנושא הזה לאחריות ות"ת.

אני עוברת עכשיו לתכנית המצטיינים, וכאן זו תכנית שאנחנו תופסים אותה כמאד מאד חשובה, מאד מרכזית מבחינתנו בתכנית ההנגשה. אנחנו מעוניינים לייצר באמצעותה שינוי תפיסתי ואנחנו מדברים על יצירת קבוצת מופת מקרב הסטודנטים יוצאי אתיופיה, שתאפשר להאיר את קהילת יוצאי אתיופיה מזווית של מצוינות. לממש בעצם את הפוטנציאל האקדמי חברתי שטמון בסטודנטים האלה. לשנות את השיח במערכת ההשכלה הגבוהה לשיח של מצוינות, גם במערכת ההשכלה הגבוהה וגם בחברה כולה. כשבעצם הרעיון הוא לאתר צעירים, הן מקרב המחוננים והמצטיינים של משרד החינוך, הן מקרב חיילים משוחררים ששרתו ביחידות עילית כקצינים בצה"ל. הן בקרב מצטיינים מהמכינות הקדם אקדמיות או מצטיינים שמאותרים דרך הרכזים של תכנית הישגים ב - - - וביישובים.

מקימים סיירת, בקיצור.

מקימים סיירת, אכן כן, שדרכה המטרה היא להשפיע גם על גיוון תחומי הלימוד ולהביא לתחומי לימוד איכותיים במוסדות מובילים להשכלה גבוהה, ליווי במפגשי מנהיגות ובמפגשי העצמה. מלגות מתוגברות. עוד 10,000 שקלים לכל אחד מהסטודנטים האלה, כדי שהם יוכלו להקדיש את מירב זמנם ללימודים; והתכנית תדרוש גם עשייה חברתית, פעילות התנדבותית, עשייה חברתית בקהילה ובהמשך אמורה לסייע להשתלבות בשוק העבודה או השתלבות בתארים אקדמאים, כדי לייצר קאדר אקדמי להמשך.

ולסיכום.

לגבי התכנית הזאת אנחנו עוד מנסים לעשות לה פיין-טיונינג. עוד יש לנו כמה התלבטויות בתוך הוועדה ואנחנו עדיין בבדיקה איך להפעיל אותה בדיוק.

אבל חלקה כבר בסמסטר זה, חלקים ממנה כבר מיושמים.

לא, התכנית - - -

לא, בכלל, בכלל.

תכנית המצוינות עדיין בגיבוש - - -

לא המצוינות, בכלל, כל התכנית הזאת של ועדת ההיגוי.

כן, כבר יצאנו לדרך עם מרבית התכניות.

טוב.

שיהיה בהצלחה.

שיהיה לנו בהצלחה בעזרת השם.

אפשר לשאול משהו?

אם תתנהג יפה כן. בבקשה.

תחליט.

בינתיים כן.

ממה שאני מבין ויודע, אני חושב שהמדינה יכולה לתת לעצמה טפיחה על הכתף בכל הנושא של התמיכה הכלכלית והסיוע והליווי והכל. אני חושב שגם בסקירה הזאת, שהייתה מקיפה, אבל דרכי ההתמודדות – ואני בכוונה שאלתי את זה, מפני שלא משנה למה, האמירה יש תואר ראשון היא כאילו משחררת אותנו מהרבה מאד דברים, מיותר מדי דברים; והמבחן האמיתי בעיני הוא באמת המקצועות שמוליכים להשמה. ויש אוכלוסיות שונות, לאו דווקא אתיופים, שבשביל לשרת או גם בגלל מבנה השכר במדינת ישראל, שאם כבר אתה עובד, אז אתה מקבל קרדיטציה על תואר, לא משנה איזה, אז משיגים תואר וגם אפשר אחרי זה לתת לנו צפירת הרגעה, הנה, הרבה לומדים, יש להם תואר ראשון.

אני חושב שהעניין של המקצועות – ומשפטים היום לצערנו הרב, לשמחתנו הרבה, לא משנה מה – זה כבר לא עדות לכולם בהיבטים. זה עדות שיש לה תואר במשפטים, זה מה שזה.

אלעזר, אני לא מאד מאד מעריך תואר במשפטים, בתור אחד שיש לו כזה, אבל בכל זאת תואר במשפטים זה סוג של רישיון לעבוד, כמעט רישיון לעבוד במקצוע מסוים. אתה נמצא בתהליך. להבדיל מתארים אחרים, בוגר משפטים נכנס לתהליך של התמחות - - -

אני מסכים, הוא יכול לעבוד.

אני הבנתי אותו. הוא לא חיסל לגמרי. הוא בא ואומר שלא נצא ידי חובה, אבל אני חושב שהסקירה התמודד עם זה בסך הכל.

שנייה, לא, אני אגיד איפה בעיני פחות. אנחנו גם יודעים שמספר בוגרי המשפטים יוצר יותר ויותר בעיה של עבודה, גם עם תעודה במשפטים.

כן, אתה מתכוון להגיד שרוב האנשים שאנחנו פוגשים ברחוב באופן רגיל הם עורכי דין. המיעוט הוא כאלה ש - - -

הם דנים אותנו כל הזמן.

אתה אמרת, אבל אני באמת חושב שדווקא באנקדוטה הקטנה, ואני מכיר את פויירשטיין. יש דיונים האם צריכים לעשות כן סוגים של איחוד האוכלוסייה, בסדר? אני לא חושב שאנחנו בני חורין ואני אומר את זה בניגוד נגיד לחברתי פנינה תמנו שאטה ולעוד חלק מהיושבים פה, שאנחנו במצב של לומר שהערך הזה של בידוד הוא גובר על הערך של מתן ההזדמנות. זאת אומרת אם אני לוקח לדוגמא את המבחנים המיוחדים – ולי אין ספק שכל המבחנים שאנחנו יודעים לעשות, וכדי שאני לא אצא נקי – גם בצה"ל – הם מוטי ערך הכותבים שלהם.

נכון.

מוטי תרבות של מי שחיבר את המבחנים האלה ובאמת האוכלוסייה יוצאי אתיופיה, מה שמאפיין אותם ובזה אני יודע שככה אנחנו מתייחסים לזה, גם מי שנולד בארץ עוד לא יכול בגלל הסביבה, בגלל הבית, בגלל הכל - - -

עוד 60 שנה.

כן, לא יכול להיות משוחרר מהמיוחדות, אני אגיד ככה, של חלק גדול מהבתים. לא שאין שם בתים שהלוואי והבית שלי היה נראה ככה, אני תמיד צריך להיזהר מהכללות, אבל כשמדברים על סך כל האוכלוסייה, יש עוד מה לעשות.

ולכן אני שואל אתכם באמת מה אתם עושים לא בשביל שיותר ויותר אנשים יהיה להם תעודה. דרך אגב, אני באמת חושב ולא נעים להגיד, אני כמעט לא הייתי מבזבז את הזמן בוועדה הזאת על מתן האפשרות הכלכלית ללמוד. אני חושב שיודעים להתמודד עם זה. אלא התחושה שלי - ואני מכיר יחסית בסדר את פני הקהילה - זה שיש שם הרבה יותר רופאים ומהנדסים פוטנציאלים מאשר אנחנו פוגשים בשוק העבודה או באקדמיה במקצועות האלה.

נכון.

ואני בכוונה שם את זה שם, אולי בשביל להשלים - - -

לתת את ההטיה. להתחיל את ההטיה. חייבים לעשות את ההטיה.

כן. אז אני אומר לך את האמת, גם בציבור שאני חי בו, נגיד בציונות הדתית, הרבה יותר קל ללכת לרווחים הקלים האלה, הרכים יחסית של חינוך ושל אהבת הארץ ושל כל מה שיש בתוך זה. גם כשאתה רוצה ללכת לדברים ההישגיים והמדידים, שאחרי זה באמת פותחים לך את הדלתות, אז שם כאילו. וגם בסקירה הזאת אני מודה שלא התרשמתי שהאתגר הזה הוא זה אחיזת השור בקרניו. כאילו די, האוכלוסייה הזאת אנחנו יחסית מטפלים בה, יחסית זהו, עכשיו בואו נראה לא איך יש להם תואר ראשון. בואו נראה איך יש להם את המקצועות האלה.

אבל אלעזר, אי אפשר להתעלם.

הפוטנציאל - - -

מסכים איתך. קודם כל בעיקרון מסכים איתך וההצגה מתמודדת. נכון שהיא לא שמה את לגבי גיוון המקצועות והסטה למקצועות אחרים בראשית, אבל בוא לא נשכח שכרגע צריך לפתוח לעוד פלח גדול באוכלוסייה של יוצאי אתיופיה את שערי האקדמיה. שערי האקדמיה זה לא רק ציונים. אני אומר לכם כמי שבא מהחברה וקל לי לומר ממרומי גילי, יש אוכלוסיה רבה שמראש אומרת לך אני לאקדמיה לא מגיעה. הוא כבר מציין לעצמו שיש לו בעיות כלכליות, אין מי שיממן אותי. אתה יודע, גם כשהמדינה באמת משקיעה ומסייעת בבעיה הכלכלית ובמימוש, חלק גדול מהציבור לא מגיע לאקדמיה כי הוא מראש פוסל את האפשרות להתמודד עם החסמים. זה לא נראה לך, אבל תשמע מאחד שגדל בשכונות - - -

אני אגיד לך משהו.

תן לי, אלעזר. אחד שגדל בזה ואני אומר לך, אני יכול לומר בכנות, בגילוי לב, אני עצמי, עם כל הפוטנציאל שלי, פסלתי מראש לעצמי את האפשרות של האקדמיה בגלל סיבות כאלה ואחרות. עכשיו אומרים לך בוא קודם כל נפתח. תוך כדי שאנחנו פותחים את שערי האקדמיה לפחות ל-1.7% שזה יהיה דומה לשיעורם באוכלוסייה, זה 2.5% בחתך הגילאים. אפשר להתעודד לומר 1.5%, 1.7%, אנחנו בדרך הנכונה, זו מגמת עלייה. אבל בחתך הגילאים זה 2.5%. זה עדיין פער גדול.

למה אתה לוקח? תשמע - - -

תן לי רגע.

לא, משפט אחד. תראה, לך לדרום אמריקה, לאפריקה, למזרח אסיה - - -

לא דומה. אני יודע מה אתה רוצה להגיד.

שנייה, אתה לא יודע מה אני רוצה להגיד לך.

לא דומה. תאמין לי ש - - -

נשבע לך שאתה לא. הפעם אתה לא.

כי תוקפים אותנו בזה כל הזמן.

למרות שדיברנו גם הבוקר, אתה לא יודע מה אני רוצה להגיד לך.

הלאה. בבקשה.

תסתכל שם על הטלפונים, בסדר? מה יש שם עכשיו? יש שם קווי טלפון? לא היו, נכון? לא הספיקו לעשות, לא היו השקעות, לא יודע מה. תאר לך שעכשיו היינו לוקחים תכניות ועושים באפריקה או בדרום אמריקה קווי טלפון.

לא דומה.

מה עושים? עושים ישר סלולר.

נכון, יצחקו עלינו. אבל זה לא דומה. אתה לא יכול להגיע לתארים מתקדמים ולגיוון מקצועי רחב. נכון שצריך לעשות את זה תוך כדי. אני לא אומר לעשות את זה בעוד 10 שנים.

למה - - - למה בכלל אנחנו צריכים להיות שם?

תוך כדי, היא אומרת לך. כבר תוך כדי – ובהצגה לפחות, סליחה שאני מפרש אותך – אבל תוך כדי שאנחנו עומדים להגדיל את מספרם, אנחנו מדברים על כך שגיוון המקצועות יהיה אכן תואם את הצרכים של החברה, את הצרכים של בני הקהילה.

קודם כל קבוצת איכויות. קבוצת מצטיינים. הכל ביחד. תארים מתקדמים. הכל ביחד, אבל קודם כל בוא לא נשכח שאנחנו עדיין והלוואי והייתה לנו התקדמות כזו גם במערכת החינוך. הלוואי שבמערכת החינוך היו ממוקדים כפי שזה והבאנו זאת. רבותי, אפשר לבוא לדיון הזה ולהגיד רבותי, כמו שפתחתי, בנימה אופטימית. ברוך השם הם משתלבים וזה, אבל עדיין יש לנו הרבה מה לעשות. הם באמת בזכות מתקדמים, עושים, משתלבים, אבל עדיין צריך לצמצם פערים עם כל הטעויות שלנו ועם כל הבעיות האובייקטיביות.

ואני בכל זאת אשמח גם לומר בקצרה - - -

סליחה, אני רוצה לתת ל - - -

בקצרה.

היום יום רביעי, זה יום - - -

רק דקה.

אני אתן לך, שנייה. אנחנו ביום רביעי, אין לנו פריבילגיה לגלוש מעבר ל-11 ואנחנו מתקדמים ויש דוברים שרוצים לדבר ומן הסתם תהיינה לך תגובות והתייחסויות. תשמרי את זה להתייחסויות.

מירב סלע, בבקשה. תציגי את עצמך.

שלום, תודה. מירב סלע, מנהלת קשרי ממשל בהתאחדות הסטודנטים הארצית. כפי שיעל אמרה יש לנו נציגה משקיפה בוועדת ההיגוי. אז רק שני דברים שחשוב לי להגיד. לפי מה שאנחנו מבינים יש קצת בעיה של כוח אדם במל"ג ות"ת. אין רכז ייחודי לתחום של יוצאי אתיופיה, כמו שיש לחרדים ולחברה הערבית וכן חשוב שיהיה אחד כזה ואנחנו באמת מקווים שהוועדה תקרא למל"ג להסדיר את העניין הזה בהקדם.

חשוב להדגיש שישנם חסמים לא מבוטלים שמתחילים במערכת החינוך ומשפיעים על כניסת הסטודנטים יוצאי אתיופיה לאקדמיה, שהם גם דור ראשון להשכלה הגבוהה ולכן חשוב לנו לקבל שיתוף פעולה מלא והדוק במשרד החינוך. תודה.

יופי. ד"ר מושיק לביא, בבקשה.

שלום. מושיק לביא מהאוניברסיטה הפתוחה. אולי איזה רקע כללי. יש במערכת ההשכלה הגבוהה פתרון שהוא עוקף פסיכומטרי ובגרות. זה היעד הלאומי של האוניברסיטה הפתוחה, שלומדים בה נכון לשנה שעברה 47,000 סטודנטים, בערך שישית מהיקף הסטודנטים הכללי במערכת. אז המדינה יודעת לספק פתרון. אנחנו יודעים לספק את הפתרון הזה גם בפרישה גיאוגרפית, גם בפרישה של טכנולוגיות - - -

מה לעשות, כשנולדתם היה הכי קל ללמוד באוניברסיטה הפתוחה. היום הפכת להיות ה-. קשה ללמוד. הצטיינתם והרמתם את הרמה - - -

אז עוד פעם, כאשר דיברנו על איכות, בסופו של דבר תואר אמור להיות תואר אוניברסיטאי ברמה הגבוהה ביותר. האוניברסיטה הפתוחה בדיוק משלבת את שוויון ההזדמנויות המלא ברמת הכניסה - - -

קיבלת מחמאה, אל תסביר לי.

תודה. תואר אקדמי ברמה הגבוהה ביותר, אנחנו מעודדים. מבחינתנו כל סטודנט שעשה אצלנו שניים שלושה קורסים, מתמטיקה בדידה או בכלכלה או במשהו אחר והמשיך לאוניברסיטה, או לטכניון, אצלנו זה הצלחה. יש מסלול כזה ועושים אותו רבים והוא לא קל.

ועדיין, כשמדברים על השכלה, אז הפערים בקרב אוכלוסיית יוחאי אתיופיה הם גדולים וכמי שמתעסקים בזה בפרקטיקה, צריך להכיר שגם המענה צריך להיות רב ממדי. אפשר להסתכל על הקצפת, שגם אותה צריך לחזק למקומות שהיא צריכה להגיע, אבל יש גם הרבה מאד שכבות נוספות של השכלה שהן בדרך, והאוניברסיטה הפתוחה, שוב, אחד המאפיינים שלה שאנחנו יודעים גם לתמוך באנשים שהם אחרי גיל הלב של הלימודים, אנשים שעלו מאתיופיה בני 30 ו-40, בעלי משפחות.

פגשתי אתמול סטודנטית מאשקלון עם חמישה ילדים, שאמרה שניים עשיתי במהלך התואר. כשאישה כזאת מסיימת תואר ראשון, גם אם הוא לא תואר בפיזיקה לצורך העניין, היא מייצגת עוד קהילה שלמה שיהיו כבר דור שני להשכלה ויגיעו למקומות הכי טובים.

ברור, ברור.

אז ההשקעה גם בקבוצה הזאת - - -

ענית קצת ברמיזה, ענית קצת לחבר הכנסת אלעזר שטרן.

זה השקעה חשובה.

אין ספק.

ועכשיו - - -

רגע, סליחה. זה הוכח מחקרית. אם הדור הראשון הוא בוגר השכלה גבוהה, סבירות גבוהה שהדור השני גם יהיה בוגר השכלה גבוהה.

זה ברור.

ופה אני כן חוזר להיבט הכלכלי, שלקבוצה הזאת הוא פשוט לא קיים. כי מינהל הסטודנטים מספק תמיכה ואנחנו בקשר נהדר איתם, אבל נכון להיום 20% מהסטודנטים שלנו זכאים למינהל הסטודנטים, כי הם לא בני 28, או אין להם בגרות, או הם יותר מבוגרים. אז המערכת הכלכלית המאד מפותחת, מתייחסת רק לאוכלוסייה הזאת של הצעירים ונעדרת לגמרי באוכלוסייה של היותר מבוגרים או מי שאין להם בגרות, או דברים מהסוג הזה. אני חושב שגם על זה צריך לשים את הדעת.

תודה. יאסו, מכון מאיר, בבקשה. תציג את עצמך.

תודה רבה. קוראים לי יאסו דג'ן, אני תלמיד מכון מאיר בתכנית מאירים בביתא ישראל. זו תכנית להכשרת רבנים יוצאי העדה האתיופית. אני הגעתי לכאן וקודם כל אני רוצה - - -

אני יכול לומר בגילוי נאות שיש לי הרבה זכויות בהגדלת מספרי התקנים שלהם, אחרי שהם נקלטו במדינת ישראל.

כרבנים לאתיופים.

כרבנים.

כרבנים לאתיופים.

עכשיו את תוקפת. כן, אנחנו בדרך הנכונה. את מכירה את הבעיות בחברה שלה. לאט לאט. גם אותי בלעו לפני 60-70 שנה. לאט לאט.

בהקשר הזה באמת הייתי רוצה לפתוח במשפט קצר. הייתי בכינוס לפני שבועיים - - -

לא, אבל אני חייב לתקן אותך, סליחה. אני התגוננתי בגלל שיש לי את הקטע של הקייסים. לא נכון. הרבנים שמוסמכים במכון מאיר, מתמודדים לתקנים מלאים ברבנים. בכל אופן אני אומר לך שזו הנחיה שלי בבאר שבע עם רבני שכונות.

עם מה שהיה בשטח זה אחרת.

אני יכול לומר לך, כשהתמנו בתקופתי בבאר שבע, הם רבנים לכל דבר ועניין, במחלקות הנישואין, בשכונות, יש להם מעמד מלווה, שווה. בבקשה, אבל זה לא הדיון.

אז קודם כל בהקשר הזה אני רוצה להודות גם לוועדה וגם למשרד החינוך שהקציב ובאמת הייתה כאן סקירה מאד יפה מבחינת התקציבים שמופנים גם להשכלה הגבוהה באופן כללי וגם להכשרת מורים. הוקצו 20 מיליון שקלים להכשרת מורים. אנחנו בתוך - - -

מה? מי שמע על זה?

סליחה. אנחנו בתוך התכנית שלנו, בתכנית מאירים בביתא ישראל, מכשירים את עצמנו - - -

מותר ואני לא שולל את זה. אפשר לומר זה דיון ועדה פתוח. בבקשה.

אנחנו מכשירים, אנחנו מוכשרים להיות רבנים ומנהיגים לעדת ביתא ישראל וגם בשילוב עם המנהגים האתיופים, עם התפילות. אנחנו משתדלים בעזרת השם לעבוד גם על פרויקטים נוספים. ברוך השם - - -

השכלה גבוהה. עכשיו תספר לנו במה זה נוגע להשכלה גבוהה, לדיון.

באופן כללי משרד החינוך התחיל באמת ברוך השם, לתקצב-. התכניות שלנו-. את תכניות מאירים בביתא ישראל-. את התכניות להשכרת רבנים-. תכניות להכשרת רבנים-. אני מתרגש כרגע.

מותר לך. אתה רוצה לקחת אוויר ואחר כך להמשיך?

כן.

אין בעיה. עדי גינזבורג.

עדי גינזבורג מפרויקט עולים בהצלחה, שאני גם עוזר של הרב יהודה סהלה, רב הקהילה האתיופית בתל אביב יפו. באמת הדברים הם מאד קשורים ספציפית אם אנחנו מודל ונצטרך איזו הערה קטנה למה שכבוד יושב הראש הזכיר קודם, של רב שהוכשר כרב קהילה - - -

אני נותן לכם לדבר, כי באתם וביקשתם רשות דיבור, אבל הדיון היום הוא זה שילוב והעצמה של יוצאי אתיופיה בהשכלה גבוהה.

אז אני אתייחס לזה רק בהערה, כי הדבר קשור לזה ויכול להיות שהוא גם נוגע לדיון עצמו. המציאות היום, מה שיושב הראש הזכיר, אחרי שמתחיל מצב שבו גם רבנים נכנסים לתוך המשבצות האלה של אפשרות לכלל הקהילה, זה משהו שאפשר להכיר אותו בתל אביב ואני אומר את זה כהערה במשפט. היום כשמגיע זוג עולים מארצות הברית להירשם לנישואין, הם מגיעים לרב אתיופי במועצה הדתית בתל אביב יפו, שהרבה פעמים גם עורך להם את החופה.

אז עכשיו חבר הכנסת דודי אמסלם רואה את זה בשידור, כועס שאני נכנס לתחום שלו. תעבור להשכלה גבוהה.

אז אני לא רוצה להיסחף ואני חוזר מיד חזרה. המציאות היום כמו שאנחנו רואים אותה זה שיש למשל בתכנית הזאת של הכשרת מורים, ניתן איזה שהוא מענה שברור שהכיוון שלו והמטרה שלו היא לא רק לתת את המענה האישי לתלמיד ולהעצמה שלו, אלא באמת לתת לו כלים שיאפשרו לו אחרי זה לפעול כמנהיג, כמישהו שגם יהיה דוגמא ואיזה שהוא סמל דרך לבני העדה והוא יהיה כזה דווקא גם בזה שהוא ישרת גם הלאה והחוצה את כלל האוכלוסייה. בנושא הזה יש כרגע חוסר, שהוא - - -

אבל זה לא הדיון. אם יש לך נייר עמדה מקצועי שאתם חושבים שזה יכול לעבוד, תשלח לי את הנייר, אני אתעניין, אם אפשר אני אסייע בידך, אבל זה לא הדיון. תודה.

בסדר. תודה.

זיוה. היום זה ברכות או שוט?

מחר חג הסיגד, בעזרת השם.

51 יום אחרי - - -

50 יום אחרי יום הכיפורים.

אחרי יום הכיפורים.

כ"ט חשוון, חל בשבת, אז הקדימו אותו.

אז קודם כל חג שמח.

מי שחוקק את החוק הזה זה חבר הכנסת השר אורי אריאל יחד איתי.

נכון.

אנחנו חוקקנו את החוק הזה.

העדה קידמה את זה ואתם חוקקם אותו וברוך השם לכל עם ישראל יש יום חופש בחירה.

וזה חג ססגוני וכדאי, אני ממליץ לכולם ללכת לטיילת ארמון הנציב, לראות את ההפנינג הגדול. וגם בכותל, אני יודע שחלק מהרבנים עושים את זה.

נכון.

אנחנו מברכים הפריי לכם סיגד.

כן, הם יאמרו את זה מלא באתיופית, בלי האידיש.

נכון, וזה בסדר. אז אי אפשר בלי שוט בוועדה הזאת וצריך - - -

מותר לך, בבקשה.

ואני אתן אותו. אני רוצה לתת דוגמא אישית. אח שלי עלה לארץ בשנת 1983, סיים את הלימודים התיכוניים שלו באתיופיה ורצה להתקבל לטכניון. מינהל הסטודנטים אמרו לו חבל על הכסף של המדינה. מה קורה איתך? תלך ללמוד הנדסה בבאר שבע. חמישה חברה נלחמו באותן שנים ונכנסו לטכניון וחמישה מהם, כולם סיימו בהצלחה בטכניון והם ידעו דבר אחד, שאם הם לא ילחמו ויצליחו ויצאו כמהנדסים שם, הם יסגרו את השערים של הטכניון. ובזכות זה, זאת אומרת לא בזכותם בלבד, אבל הסוגיה הזאת של התיוג – לא יכולים וכו', והם סיימו 12 שנות לימוד שם, לא פה.

הסוגיה הזאת היא המהותית והמשמעותית. איך מתייגים וממקמים ואיך אנחנו משנים את התדמית הזאת. לפי הנתונים של משרד החינוך, אם אנחנו נמשיך בקצב הזה, אין לנו סיכוי לשנות את המצב. אם בשנת 2001 היו 33 תלמידים יוצאי אתיופיה שניגשו לחמש יחידות מתמטיקה ולמרות המהפכה ששר החינוך מדבר עליה, ניגשו השנה בתשע"ו, רק 40 תלמידים יוצאי אתיופיה לחמש יחידות מתמטיקה, הסיכוי שלנו לשנות את המציאות באקדמיה הוא חלש ובמקצועות המועדפים האלה הסיכוי שלנו קלוש לגמרי.

הסיפור הוא איך משרד החינוך משנה, משפיע ומקדם את הסיפור הזה בכל המקצועות הריאליים. בכימיה זה קצת יותר טוב. פיזיקה 30 תלמידים יוצאי אתיופיה. זאת אומרת אם במקצועות הליבה של המדעים וכו' משרד החינוך לא ייקח ויגיד אני סוגר את כל התכניות המבדלות ש-20 שנה התעסקנו איתן, הן לא עושות שום דבר. אני מכניס למצוינים ולמחוננים כמו שצריך, הסיכוי שלנו קלוש.

לגבי המל"ג, אני יושבת בוועדה ואנחנו בהחלט שוברים את הראש, אבל אם החסם של הפסיכומטרי לא ייפתר, לא יהיה לנו מה לעשות שם.

שנית, העברה מלאה של מינהל הסטודנטים, הטיפול בסטודנטים יוצאי אתיופיה, העברה מלאה למל"ג. המל"ג צריך להיות אחראי ומנהל את הסיפור הזה. וברוך השם אחרי מאבק - - -

זה קורה. זה יקרה.

אבל עדיין זה חלקי וזה לא מלא.

זה זוחל וזה יקרה בסוף. אין מה לעשות. יש מי שמברך על זה ויש מי שמלין אל זה, אבל לא נורא. כמו כל דבר בישראל.

בסדר, אני אמרתי אני אומרת גם וגם.

את תומכת.

הדבר השני, הנושא של מימון מעונות וכו'. זה לא מימון מלא, זה מימון חלקי. אני לא אומרת עכשיו שלכל האתיופים צריך לתת במאה אחוז וכו', אבל מהנתונים שפרסם אתמול הלמ"ס לכבוד חג הסיגד, יוצאי אתיופיה במשק הבית שניהם עובדים בקרב יוצאי אתיופיה, אבל הם עובדים עניים. לעומת 1.5% בכלל האוכלוסייה. כשאנחנו נראה את הנתונים על ההכנסה, ההכנסה היא בהרבה יותר נמוכה – בכ-40% היא נמוכה.

אתמול משרד הרווחה התפאר שבעקבות הנתונים האלה יש ירידה של 20% בקרב מבקשי הבטחת הכנסה.

- - - שהם לא עניים.

יש מי שיגיד שמחת ה-. אבל בסדר.

אני מאד שמחה שירדו כמה שהם יוצאי אתיופיה. שנה שעברה היו 53% מטופלים על ידי הרווחה. אני מאד מקווה שיצאו כמה שיותר, כי שם רק שוקעים ולא יוצאים משם.

ברוך השם. אין ספק.

בנושא של מורים יוצאי אתיופיה, אדוני, עדיין מתקיימות תכניות נפרדות במשרד החינוך למורים יוצאי אתיופיה ולהעצמתם. זה לא הגיוני. רוב יוצאי אתיופיה היום מעל 70% ילידי הארץ. וגם אלה שמגיעים כבר לאקדמיה, זה אחרי שעברו את הלימודים התיכוניים בישראל. אין שום סיבה ל - - -

אנחנו נשמע התייחסות משרד החינוך לעניין.

אין שום סיבה לעשות את זה בנפרד. לכן משרד החינוך מבחינתי הוא האחראי המשמעותי.

אנחנו נשמע את משרד החינוך יותר מאוחר. מאה אחוז זיוה, תודה. ג'גאו בימרו, בבקשה.

תודה רבה. אני צריך להציג את עצמי?

כן, כן.

ג'גאו בימרו.

הוא הראשון שנכנס בי בסוגיה הזו.

טוב, אז קודם כל אני רוצה להגיד שאני מאד מרוצה. אני מרוצה מהוועדה ואני שמח ש - - -

זה היה לפני שנתיים שישבנו פה, נכון?

שנתיים ושנה אחר כך. עברו זמנים.

מרוצה? חשבתי שהוא מאוכזב.

לא, מרוצה, מרוצה. הוועדה עובדת טוב. יש דברים שצריך להשתפר בהם, אבל סך הכל באמת אנחנו - - -

הכיוון הוא נכון.

הכיוון הוא טוב ונכון ואני שמח שהוא קורה. האחריות עכשיו היא יותר - איך שאני רואה את זה - על המוסדות. המוסדות צריכים לקחת את הנושא הזה ברצינות ו - - -

דבורה פה?

כן.

איפה את מסתתרת? תשבי בשולחן, נשמע אותך.

המוסדות צריכים לקחת את זה ברצינות וליישם את הדברים בשטח. זה הדבר הכי חשוב.

בנוגע לפסיכומטרי, ממה שאנחנו הבנו בוועדה, עד היום אין פתרון של המל"ג לאיזה שהוא מבחן שהוא חלופי או משהו כזה. בגלל זה החלטנו ללכת על הנושא של הוואוצ'רים ל-400 סטודנטים וזה גם חלקי, זה לא מימון מלא, זה כ-50%. לא 50%, אבל לא מימון מלא.

הייתי שמח לשמוע גם התייחסות לגבי המעבר של שכר הלימוד בעוד שנתיים, מהגורמים הרלבנטיים פה, למה בעוד שנתיים ומה זה יכלול וכו'.

אתה יודע כמה החלטות ממשלה לא התקיימו 10 ו-20 שנה על העברת סמכות, שזה קשור להעברת סמכות או תקציב ממשרד למשרד.

בסדר, אז פה אנחנו נקווה שזה לא יהיה ככה.

אנחנו אופטימיים. שנתיים וזה באותו משרד. זה באותו משרד, רק זה עובר מאגף לאגף.

אז בוא נקווה שזה יהיה יותר מהיר.

לא, ממינהל הסטודנטים לות"ת. או ממשרד הקליטה לות"ת.

ממשרד הקליטה. מינהל הסטודנטים במשרד הקליטה.

אז עוד שתי נקודות. מבחינת התכניות שאנחנו בונים בוועדה, אנחנו נצפה בהמשך להתייחסות ממשרד האוצר במידה ותהיה חריגה מהתקציב, כי כרגע אנחנו רואים שמעל ל-75% מהתקציב כבר מוצה לכאורה ואנחנו רק בהתחלה. אז אני מקווה שבוועדה מצפים ממשרד האוצר להבין את הנושא הזה ולדעת שאנחנו נדרוש את זה בהמשך.

בהזדמנות זו אני רוצה להגיד לארגונים ולעמותות, אני לא יודע אם יש פה, שמתוכננת איתם פגישה ב-21 בדצמבר, הם מוזמנים. תודה.

משרד החינוך. מל"ג, ות"ת יכולים לעשות עבודה נהדרת, אבל אנחנו יכולים להקל עליהם את העבודה ולמצמצם את הטיפול אם אנחנו, מערכת החינוך, נדע לייצר להם כמה שיותר בוגרים שמשתלבים ומתאימים לאקדמיה. יש תכניות, יש לנו, אז בבקשה.

קודם כל - - -

קודם כל אנחנו נציג את עצמנו.

נכון, סליחה. עירית בירן, סגנית מנהל המינהל הפדגוגי, משרד החינוך. אני מתנצלת. אנחנו בוועדת המעקב הצגנו גם את הנתונים וגם את התכניות. אני רוצה להתייחס למהלכים היותר דרמטיים שאנחנו עושים. אני מקווה שכשנוכל לראות בצורה ברורה את תוצאות תשע"ז, כי עד עכשיו כולם מדברים על תשע"ו, אפשר יהיה כבר לראות את הקידום. גם בשנת תשע"ו כבר יש שינויים.

כולם מסתכלים על מתמטיקה, אבל אף אחד לא הסתכל על מדעים. במדעים הכפלנו את מספר התלמידים שסיימו ב-5 יחידות במקצועות המדעים בציונים גבוהים. זאת אומרת שיכול להיות שילד עשה 4 יחידות מתמטיקה ועבר בהצלחה וקיבל את הציון היפה שלו ב-4 יחידות, אבל עשה במדעים גם ביולוגיה, זה גם אחד הממדים ואנחנו רואים שהנושאים האלה הולכים ומתרחבים.

נכון שאנחנו ניסינו לדחוף עוד ילדים למקצועות הטכנולוגיים הגבוהים וזה איזה שהוא מהלך שאנחנו גם עושים, לסייבר, לתוכנה ועוד כל מיני מקצועות, רובוטיקה וכן הלאה ויש איזו שהיא אמירה שאולי זה מושך אותם למקומות נמוכים. אנחנו מנסים לשנות את הדעת בציבור על העניין הזה, כדי שכן ירצו ללכת למקצועות האלה, כי אחר כך צה"ל מגייס אותם לתפקידים ואנחנו רואים אחר כך את המקום שלהם בהצלחה, אלה שמגיעים לאותם מסלולים.

מעבר לזה אנחנו עובדים גם עם הוועדות היישוביות ובוועדות היישוביות השנה אנחנו ממש נפרוש בית ספר, בית ספר. כמה ילדים, איזו תנועה קדימה בית הספר עשה בעניין, כדי לשים את זה על השולחן. נכון, אנחנו נסתכל על כל תלמידי בית הספר לא שמית, בסטטיסטיקה שלו ונראה אותם מתוך בית הספר. כי בית ספר יכול להציג – אני עשיתי, אני יודעת מה, 100% זכאות – צריך להסתכל איזה סוג זכאות ויחד איתו לבנות את התכניות. השנה התקציב גם עובד קצת אחרת ונותן אפשרות לבית ספר, יותר גמישות ממה שהוא בונה בתיכונים ובמעבר לחטיבות הביניים כלפי מעלה.

דיווחנו לכם בוועדה גם על הנושא של תכניות מצוינות. נכון שאנחנו רואים גידול מאד גדול, אבל אצל ילדים יותר צעירים. זאת אומרת קשה לילד להיכנס לתכניות או לא תמיד יש לו מוטיבציה להיכנס בגילאי חטיבת הביניים, אבל בחינוך היסודי אנחנו רואים גידול גדול מאד וגם את זה הצגנו לכם לפי התכניות. אם תרצו תוכלו לקבל גם ברמת - - - איפה אנחנו רואים את הנתונים.

תודה. ור"ה. תקשיבי, יש מושג תלמודי, חדש אסור מן התורה. מי משתמש בו? אלה שלא אוהבים שינויים, אבל אנחנו מצפים שבאמת ראשי האוניברסיטאות הם סוג החנית של ההשכלה הגבוהה. שהם יותר קשובים. אנחנו לא רוצים להוריד את הרמה. את רואה הקושי של ות"ת מל"ג להכתיב לכם, אבל אני חושב שהיו כאן דיונים שהפסיכומטרי מוטה תרבותית. כשאתם רואים – האוניברסיטאות – כל אחד עושה מסגרת, מסלול בקטן, אבל פה יש אתגר לאומי כרגע. באמת להביא ולהצעיד את יוצאי אתיופיה, בני העדה, לשלב אותם בחברה הישראלית באותה רמה. הם לא מבקשים ופה מגיע להם באמת. אני מצדיע להם, הם לא רוצים בידול, הם רק רוצים תנו לנו להגיע לנקודה השווה.

אומרת לי זיוה כל הזמן, ברגע שאני זה, לא תראה אותי פה.

ואחר כך אל תעשו לנו הנחה.

היא לא רוצה. היא אומרת את זה. היא אומרת אנחנו לא רוצים. תנו לנו הזדמנות שווה ומכאן והלאה. לכן אני מבקש ממך, אני לא יודע אם את יכולה, אני מבקש שוב ושוב להביא את זאת בפני ראשי האוניברסיטאות. אכן כן, הפסיכומטרי הוא אחד החסמים. לשאר הדברים יש לנו, יש ואנחנו לא רוצים בלי. אבל יש חלופות שהן לא מוטות תרבות והן הוכיחו את עצמן. עובדה, האוניברסיטה העברית ברפואה קיבלה את פויירשטיין, וסליחה שאני לא אומר את הסוג השני, כי אני לא מכיר. אני לא זוכר, סליחה.

לא רק ברפואה.

אז בואי תאמרי לנו אם יש קצת קצת פתיחות.

טוב, דבורה מרגוליס, ראש מינהל ור"ה.

ור"ה זה ועד ראשי האוניברסיטאות.

ושוב האוניברסיטאות כאן, אני לא יודעת אם יש כאן מכללות. אני מניחה שלא, כרגיל. לגבי - - -

למה, לפעמים הם באים.

תגיד מתי, אני אשמח.

אמרתי, לפעמים.

בדרך כלל הן לא, אבל אני מדברת בשם שבע אוניברסיטאות למחקר שחברות בור"ה. האוניברסיטה הפתוחה, שהוא משקיף אצלנו, דיבר וזה מסלול נוסף שקיים. לגבי העניין של הכניסה לאוניברסיטה. בעקבות יוזמה עוד מלפני שלוש שנים של שר החינוך שי פירון, זה עוד היה קיים גם קודם אבל זה מאד הורחב לבקשתו וביזמתו. יש בין 60% ל-80% מהחוגים היום באוניברסיטאות, שלא דורשים פסיכומטרי אם יש לך בגרות מאד מאד טובה. המסלולים האלה שקרואים מסלולי קבלה ישירה ללא פסיכומטרי, נמצאים בכל המוסדות. המידע הזה קיים, הוא גלוי בכל האתרים של האוניברסיטאות. זה פתוח, זה אפשרי וזה פתוח באמת למי שהבגרות שלו היא מאד מאד טובה.

לגבי פויירשטיין – האוניברסיטה העברית אכן אימצה את פויירשטיין כחלופה לפסיכומטרי לאוכלוסייה יוצאת אתיופיה. אני יודעת שמוסדות נוספים בודקים את העניין ויכול להיות שיאמצו גם הם.

גם בר אילן.

בבקשה, כבר רשמית יוצא. אני עודכנתי רק שזה היה בבדיקה, אז יופי. באוניברסיטת בן גוריון הלכו על מהלך אחר ביוזמה של הרקטור, הפרופסור צבי הכהן. אצלם יש מסלולים שהם מעין חלופה לפסיכומטרי בתוך האוניברסיטה. סטודנטים, תלמידים או כאלה שמועמדים ללימודים, להיות סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון, נכנסים למעין מסלולי מכינה או מסלולי קורסי הכנה, שזה איזה שהוא דמוי פסיכומטרי.

כן, בבקשה.

אני אומרת שבאוניברסיטת בן גוריון עשו מהלך אחר ויצרו - - -

למי זה פתוח בבן גוריון?

זה פתוח למעשה לכל מי שרוצה להתקבל ובדרך כלל מי שפונה למסלולים האלה זה מי שהבגרות שלו אינה מספיקה או שהפסיכומטרי שלו אינו מספיק.

אני רק אגיד שבאוניברסיטה העברית מדובר על פחות, עד 20 מקסימום סטודנטים בשנה. כשמדובר באוניברסיטה שיש לה 23,000 סטודנטים בערך. הפויירשטיין. שתבינו.

אוקיי.

ואיזה ביקוש יש לזה?

צריך לשאול את פויירשטיין.

תשאל, זה מעניין. אולי זה 20 נוספים.

אני הזמנתי אותו.

20 ופחות.

טוב, דבורה, סיכום.

בסדר, אז לסיכום. רק הערה שאני חייבת להעיר. סף הקבלה לאוניברסיטה הוא כן שייך לחופש האקדמי לא במובן שרוצים לשים פה חומה ולא לאפשר, אלא אוניברסיטאות – ופה אולי אני לא אתייחס לחלק שלא חייב לשים בשולחן – אבל לאוניברסיטאות יש חשיבות מאד מאד גדולה שמי שנכנס ומתחיל ללמוד, יסיים שלוש שנים של תואר ראשון או שנתיים או כמה של תואר שני. כל העניין של נשירה יכול לעשות נזק הרבה יותר גדול, במיוחד למי שהוא עולה חדש או יוצא אתיופיה או מאוכלוסייה מוחלשת כזו או אחרת, אם הוא נושר באמצע הלימודים. בפגיעה במוטיבציה, הפגיעה בדימוי העצמי וכו', הנזק הוא אדיר.

לכן האוניברסיטאות כן לוקחות על עצמם לסנן ולבדוק ולקחת את אלה שהן חשובות שהם מסוגלים לסיים תואר. וזה מה שבא לעשות הפסיכומטרי. בינתיים, למרות כל החלופות, זה עדיין כלי הניבוי הטוב ביותר לעניין הזה. לנקודה הזאת של האם אם הוא מתחיל שנה א' הוא גם יסיים שנה ג' וייצא עם אותה תעודה או נייר שאנחנו כולנו רוצים שהוא ייצא איתו.

בכל האוניברסיטאות יש תוכניות ליווי ייעודיות לאוכלוסיות האלה וכל התאחדויות הסטודנטים, האגודות המקומיות, יכולה לספר כאן נציגת התאחדות הסטודנטים, יש רכזים/רכזות שמטפלים באוכלוסייה הזאת. יש ליווי אישי וליווי פרטני. גם את בעניין הכלכלי כמובן מנסים לסייע גם בהמשך הלימודים. אף אחד לא חרש לדבר הזה. האוניברסיטאות רואות את זה, מרגישות את זה. אף אחד לא יושב פה על שום ירח ולא קופץ לשום פלנטה אחרת. אבל שוב, כשהתנאי הוא – מי שמתחיל שנה א', שיסיים שנה ג' וזהו. שמירה על הרמה האקדמית.

תודה. יעל רוצה להשים במספר משפטים?

כן, רק לעניין גיוון תחומי הלימוד. אני חייבת תשובה, כי מעבר לתכנית הזאת שציינתי ומעבר לעבודה שאנחנו באמת מקבלים והתוצרים של מערכת החינוך בכל מה שקשור לחמש יחידות מתמטיקה, כמו שזיוה הציגה, הם מאתגרים ולכן יש את המכינות שאמורות בעצם להשלים את הפער הזה לכיוון המדעים.

יש לנו תכנית בנוסף לכך, שנקראת הישגים להייטק. הצגתי את תכנית הישגים להנגשת ההשכלה הגבוהה בפריפריה. בתוך הישגים יש לנו תכנית שנקראת הישגים להייטק, שמביאה צעירים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית לתואר ראשון בהנדסה ומדעים באוניברסיטאות, עם ליווי מלא משלב המכינה הקדם האקדמית, דרך כל שנות התואר, ליווי אקדמי וכלכלי מלא. ובתוך התכנית הזאת אנחנו ביקשנו לשים דגש על יוצאי אתיופיה ונכון לעכשיו יש לנו 8% מהסטודנטים בתכנית הזאת של הישגים להייטק, שהם יוצאי אתיופיה.

תודה. חבר הכנסת מסעוד גנאים.

תודה אדוני יושב הראש. אני מתנצל, לא הייתי מתחילת הדיון, אבל כמו שאנחנו עורכים פה דיון לאוכלוסיות אחרות בקשר להנגשת השכלה גבוהה, אז מה שאומרים שם בקשר לערבים, גם אומרים פה בקשר לתושבים ולאזרחים האתיופים.

חשבתי שתפתיע אותי קצת.

בוא, הוא מעודן. הוא מברך. הוא מברך כי באמת יש תכניות ייעודיות חיוביות.

יש תכניות ייעודיות גם להנגשת השכלה גבוהה לערבים, יש. של הות"ת.

אז גם כשהוא מברך אתה אומר לו - - -

אז אני מברך את זה, להיפך. אני אומר שלכל האוכלוסיות צריך לתת הזדמנות שווה לכולם. זה צריך להיות וזה מתוך תובנה ומתוך אמרה שאני תמיד אומר. ההשכלה הגבוהה ובכלל חינוך, זו התגובה למוביליות החברתית והכלכלית. זה מנוף השינוי לפי דעתי. כי היעד של החינוך בסוף, כל החינוך ובכללה גם בעיקר ההשכלה הגבוהה להעביר אותי. אני הייתי פה, אני צריך לעבור לשם. הכוונה למקום יותר טוב, להשתלב בצורה צודקת ושוויונית עם החברה.

תודה.

לכן על המל"ג, על משרד החינוך להסיר את כל החסמים שאפשר, שהם יהיו בפניהם, של אוכלוסיות מסוימות, כדי לתת להם את ההזדמנות להשתלב באקדמיה, באוניברסיטאות ולהיות חלק מהחברה.

משפט אחרון. להבא להירשם, בבקשה.

עדי יונס מהמרכז האקדמי לב בירושלים. אצלנו גם ו - - - פה, אנחנו גם פה, יש תוכן שקיים כבר קרוב ל-20 שנה, שיש כ-200 בוגרים ורוב התכנית שם הנדסה, שרוב החברים הם קצינים בצה"ל.

200 מתוך כמה סטודנטים יש שם?

יש כ-3,000 סטודנטים.

כמה לומדים עכשיו, לא בוגרים.

כיום יש כ-80 סטודנטים - - -, שברוך השם התכנית תומכת בהם ומלווה אותם.

יש שם ליווי. אני חושב שמכון לב הוא עם שיעור הנשירה הנמוך ביותר.

כן, כן.

טוב, תודה. רבותי, גם ועדות כאלה יכולות לקרות אצלי. הוועדה מודה לות"ת על ההצגה המפורטת. יכול להיות שאני לא אבין את הכתב שלי תוך כדי כתיבה בלי להסתכל, אז תבינו.

הוועדה מודה לות"ת על ההצגה המפורטת. הוועדה התרשמה שאכן הות"ת עמדה בהתחייבותה מהדיון הקודם להקים ועדת היגוי בשיתוף יוצאי אתיופיה.

הוועדה מתרשמת שהתכניות הביאו לשיפור בנתוני יוצאי בני העדה האתיופית בהשכלה הגבוהה.

הוועדה קוראת לות"ת לקבוע אבני דרך שבאן ייבחנו המגמות לאור יישום תכנית החומש.

הוועדה תוציא פניה לראשי האוניברסיטאות לעודד ולאפשר את הבחינות החלופיות לפסיכומטרי בדומה לפויירשטיין, לכל מבקש.

תודה רבה, הישיבה נעולה, אנחנו נמשיך לעקוב.

הישיבה ננעלה בשעה 10:54.