ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2017-12-31OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 261
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום ראשון, ו' בטבת התשע"ח (24 בדצמבר 2017), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 24/12/2017
סיור וישיבה בעיריית פתח-תקווה לבחינת קליטת העלייה בעיר - בהשתתפות ראש העיר איציק ברוורמן
ח"כים נוכחים
פרוטוקול
סדר היום
סיור וישיבה בעיריית פתח-תקווה לבחינת קליטת העלייה בעיר - בהשתתפות ראש העיר איציק ברוורמן
מוזמנים
¶
ירושלמית מאושר - מנהלת אולפן פתח תקווה, משרד החינוך
אושרית ביבי - מדריכה מחוזית, אגף חינוך מבוגרים, משרד החינוך
תמי צלניקר - מדריכה מחוז תל אביב לקליטת עלייה, משרד החינוך
מירי דודו בן יעקב - מפקחת מחוזית, מחוז ת"א והמרכז, משרד הרווחה והשירותים החברתיים
מאיר יחיאלי - מנהל מרחב פתח תקווה והשפלה, משרד העלייה והקליטה
אילנה פיירמן - יועצת קליטה בקהילה, משרד העלייה והקליטה
רינה הררי - סגנית מנהל מרחב, משרד העלייה והקליטה
טלל דולב - מטה היישום של התכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה
איציק ברוורמן - ראש עיריית פתח תקווה
משה משה - מחזיק תיק העלייה והקליטה וסגן ראש עיריית פתח תקווה,
לאוניד סמולאנוב - סמנכ"ל ארגון ומשאבי אנוש, עיריית פתח תקווה
אמיר סולמי - עוזר ראש העיר, עיריית פתח תקווה
רעיה לייכטמנוב - מנהלת אגף הקליטה, עיריית פתח תקווה
שלומי מהרט - תעסוקה והכשרות מקצועיות, עיריית פתח תקווה
דניאל מהרט - המח' לקליטת יוצאי אתיופיה, אגף הקליטה, עיריית פתח תקווה
יעקב פישר - מנהל חינוך למבוגרים, עיריית פתח תקווה
יוספה קין - מנהלת שירותי חינוך ורווחה, עיריית פתח תקווה
ישעיהו תמנו - מנהל מחלקת זהות יהודית, מינהל החינוך, עיריית פתח תקווה
מאיר זגייה - רכז נוער עירוני, עיריית פתח תקווה
רחל פומרצ'יק - מנהלת אגף סמים ואלכוהול, עיריית פתח תקווה
גיא עפארי - מנהל האגף לשירותים חברתיים, עיריית פתח תקווה
גיא אליהו - מנהל אגף הנוער והצעירים, עיריית פתח תקווה
ישראל בירו - רכז הקהילה האתיופית, אגף הקליטה, עיריית פתח תקווה
שרה פרידמן - מנהלת אגף מנהלה בחינוך, עיריית פתח תקווה
איתמר שיף - מנהל מחלקת מבנים, האגף התורני, עיריית פתח תקווה
זהבית דסו - מנהלת יחידת מכרזי נוער, אגף חברה, נוער וצעירים, עיריית פתח תקווה
שלומי ערה - מנהל תכנית 'עיר ללא אלימות' בפתח תקווה
פנטאו איזנטו - הממונה על המועצה הדתית בפתח תקווה
שלומי דאלו - מנהל מחלקה לקשרי קהילה ומועדוניות בחינוך
גנאדי בורשבסקי - חבר מועצת העיר פתח תקווה
מלקו פקדו - קייס הקהילה האתיופית בפתח תקווה
יאיר יעקב - רב הקהילה, פתח תקווה
אליו עדיאל - רב הקהילה האתיופית, פתח תקווה
שמעון אשר - גזבר, עמותת פלג
ישראל יצחק - חבר בעמותת פלג
דניאל פקדו - יו"ר עמותת פידל
לאה כץ - מנהלת מקפת פתח תקווה
גלית זכאי - מנהלת תוכן קהילה ופיתוח ארגוני, מקפת
מרגריטה סלבקין - מייסדת התנועה החברתית פרוגרס
סשה שוורץ - יו"ר התנועה החברתית 'האמת הגסה'
קבדה סולומון - יו"ר הקהילה החדשה, פתח תקווה
בזה אלפה - מזכיר הוועד של הקהילה החדשה, פתח תקווה
טדגין אייטגב - נציג הקהילה החדשה, פתח תקווה
עלמקו וורקנך - נציג הקהילה החדשה, פתח תקווה
בלאי מנטסנלט - נציג הקהילה החדשה, פתח תקווה
גטאצ'או מוצ'ה - נציג הקהילה החדשה, פתח תקווה
קטלה אליאס - נציג הקהילה החדשה, פתח תקווה
מולה ברו - תושב פתח תקווה
יגאל אמיתי - דובר הוועדה
רישום פרלמנטרי
¶
ס.ל., חבר תרגומים
סיור וישיבה בעיריית פתח-תקווה לבחינת קליטת העלייה בעיר - בהשתתפות ראש העיר איציק ברוורמן
היו"ר אברהם נגוסה
¶
בוקר טוב. אני רוצה לפתוח בלברך את האכסניה פה. אני רוצה להודות לחברתי, חברת הכנסת טלי פלוסקוב, שיזמה את הדיון והסיור היום, בנוסף גם ועד הקהילה שביקשו שאנחנו נבוא ונקיים דיון היום ואני מאוד מודה לך, אדוני ראש העיר, שנענית לבקשתנו והיום אנחנו נמצאים פה. ולפני שאני מעביר את רשות הדיבור לאדוני ראש העיר, מאוד חשוב להגיד לכולם שכל מי שמדבר שיציג את עצמו, את השם שלו, איזה ארגון או איזה גוף הוא מייצג, זה חשוב לפרוטוקול.
יחד איתי נמצאים חבריי חברי הכנסת טלי פלוסקוב ויואל רזבוזוב ומנהלת הוועדה, דנה גורדון, גם רשם הפרוטוקול והדובר של הוועדה, יגאל אמיתי, וכמובן אנשים אחרים, נציגי משרדי הממשלה, גם נציגי משרד ראש הממשלה נמצאים פה. אנחנו הולכים לדון בנושאים שאנחנו רואים את החשיבות שלהם ואנחנו מצפים לשמוע מנציגי משרדי הממשלה, כמובן גם נציגי התושבים ונגיע לסיכום איך אנחנו מתקדמים ומתמודדים עם הבעיות או עם הצרכים שיעלו במהלך הדיון. תודה. בבקשה, אדוני ראש העיר.
איציק ברוורמן
¶
תודה רבה, בוקר טוב, יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת נגוסה, חברי הכנסת טלי ויואל. משה משה, מחזיק תיק הקליטה והעלייה אצלנו בעירייה, ושאר כל המכובדים.
אנחנו עיר גדולה עם הרבה תושבים, מעל 260,000 ואנחנו שמחים שבתוך ה-260,000 פלוס תושבים יש לנו רבים שהם עולים מכל קצוות תבל. אני רוצה להתייחס לשתי קהילות שנמצאות אצלנו, שהן עיקר הציבור שניתן להגדיר אותם, גם על זה יש, אני מבין, ויכוח אם הם עולים או לא עולים, יש לנו, אני מעריך באופן גס, כ-50,000 יוצאי ברית המועצות לשעבר, אם אנחנו לוקחים נאמר מתחילת שנות ה-90 יש לנו קהילה שהיא גם מאוד גדולה, נכבדת, שפה יושבים נציגיה, זה יוצאי יהדות אתיופיה שנמצאים אצלנו.
הייתי רוצה להתחיל דווקא ולהתייחס לקהילה של יוצאי ברית המועצות. לפני כן אני חייב לומר שאנחנו משקיעים הרבה בנושא הזה, יש לנו אגף קליטה, משה משה עומד בראשו, רעיה נמצאת פה, שהיא המנהלת, נמצא פה מאיר, מנהל המרחב של משרד הקליטה, שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה, נמצאים פה עוד אנשים מצוינים מאגף הקליטה שעושים עבודה מצוינת ויבורכו על כל זה, אבל אני מוכרח לומר שאני מכוון כלפי ממשלת ישראל וכלפי משרדי הממשלה והממשלה בנושא הזה.
בקשר לקהילה של יוצאי ברית המועצות לשעבר, אנחנו מתייחסים אל הציבור הזה כעולים חדשים. גם אם הם נמצאים בארץ, אמרתי, משנות ה-90, מבחינתנו הם עדיין זוכים לטיפול כעולים ואנחנו משקיעים בהם ועושים ופועלים. אלא מאי? הייתה פה שרת הקליטה בביקור והיא אמרה לי 'מה פתאום?' היא אמרה לי, 'מבחינתנו, מבחינת המדינה', אם אני לא טועה והיא תסלח לי אם אני אצטט אותה, אבל הרעיון הוא שרק עולים עד 10 שנים נחשבים עולים. דהיינו המדינה אחרי 10 שנים מבחינתה אלה לא עולים, היא לא משקיעה בהם, היא לא מכוונת תקציבים, היא לא עוזרת. במילים פשוטות, זה לא מעניין אותה. אני אומר שאנחנו כן רואים שיש צרכים לאותם יוצאי ברית המועצות לשעבר, לאותה קהילה, להמשיך גם מעל 10 שנים, לתרום ולעזור ולסייע ולהשקיע בהם על מנת באמת להביא לקליטה מלאה. אני חושב שהגישה הזאת של משרד הקליטה, ממשלת ישראל, היא גישה שאין לה מקום וכדאי לשנות את הדיסקט ולהבין שיש אנשים שגם אם על פי הדין היבש הם עוברים את ההגדרה של עולה הם עדיין במהות עולים חדשים ולכן צריך להתייחס אליהם בצורה כזו.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
אני יכול לשאול, כדי שיהיה ברור, האם היא התכוונה שמשרד הקליטה או המדינה? יש הבדל. האם זה משרד הקליטה כמשרד הקליטה לא אחראי לטפל מעל 10 שנים, או היא אומרת בכלל המדינה?
איציק ברוורמן
¶
היא מבחינתי מייצגת את מדינת ישראל, היא הקליטה, העמדה שהיא הביעה זה שלא מטפלים. היא לא פירטה ולא נתנה לי איזה דלת או כיוון להגיד 'תפנה למשרד זה וזה' או 'לכיוון זה וזה', היא אמרה, 'לא, ההגדרות הן 10 שנים, מעבר לזה לא מעניין אותנו'.
איציק ברוורמן
¶
של השרה, אני מניח. אבל למיטב ידיעתי היא עדיין השרה, עדיין עומדת בראש המערכת וכנראה שיש לה מה להגיד בנושא.
איציק ברוורמן
¶
אתה אומר לא? טוב, אני יכול להביע ממה שנאמר לי, מעבר לזה קטונתי. באשר לקהילה של יוצאי אתיופיה, אני מוכרח להגיד שאני חושב שמדינת ישראל כשלה בטיפול בקהילה הזאת ובדרך הקליטה. אני חושב שמדינת ישראל חשבה שאפשר לעשות פה הוקוס פוקוס ולקלוט קהילה שהגיעה בהמוניה שזקוקה הייתה להרבה השקעה והרבה תמיכה והרבה אהבה והרבה סיוע על מנת להבטיח את הקליטה שלה ופה המדינה כשלה. קיצרו את הדרכים, לא השקיעו מספיק, לא נתנו לציבור הנפלא הזה מספיק כלים לצורך ההשתלבות בחברה.
יתרה מזאת, היו דברים, ועוד פעם, אני אתן את הדוגמה הידועה לכולם, היה את הנושא של סגירת בית ספר 'ניר עציון'. אנחנו ישבנו, אני אז לא הייתי ראש העיר, באתי בתור חבר מועצה מן השורה לדיון - - -
איציק ברוורמן
¶
לא, אז לא הייתי. אבל באותה תקופה מה שקרה זה שמדינת ישראל, השר, התחייבו לעירייה שהם ישקיעו ויסייעו לנו, לעירייה, לצורך השקעה בילדים, בתלמידים ובקהילה. כי, אני נותן את זה כדוגמה וזה נכון לתחומים נוספים, הטענה שלנו הייתה שברגע שהם נמצאים בבית הספר, ב'ניר עציון', המשאבים של העירייה ושל המדינה, המדינה אז נתנה כספים ומשאבים, כוונו ורוכזו כדי להשקיע ולסייע בידי הילדים בבית הספר, כדי לקדם אותם ולסגור פערים. הטענה שלנו, החשש שלנו היה שכשהם יפוזרו בין בתי הספר בעצם לא תהיה דרך להשקיע בהם, בילדים הללו, את האמצעים ואת הכספים ואת הכלים שניתן היה להשקיע כשהם היו ב'ניר עציון'. השר והמדינה התחייבו, עוד פעם, השר בשם המדינה, התחייבו להמשיך בזה ולסייע ולתת ולתרום, וראה זה פלא - - -
איציק ברוורמן
¶
גדעון סער היה אז. וראה זה פלא, בשנה הראשונה זה היה ובאופן מפתיע, בלתי צפוי לחלוטין, ושלא כמאפיין את מה שקורה, אחרי שנה זה נעלם. אנחנו מנסים בכוחותינו, בכספים של עירייה, להשקיע בזה, אנחנו עושים את זה באהבה, אבל קשה לנו. קשה לנו. אני גם חושב שלצורך זה לא מספיק הטיפול העירוני, אלא צריך להיות טיפול מערכתי שבא ממשרדי הממשלה, וזאת רק בתור דוגמה.
לצערנו קיבלנו עדות כואבת מאוד בסוף השבוע לקושי של ההסתגלות של הקהילה ועל זה בדיוק אני מדבר. אני מאמין שאם היו משקיעים יותר ונותנים את הכלים לבני הקהילה להיכנס ולהסתגל לחברה הישראלית מבעוד מועד, ייתכן, אני לא יודע, אי אפשר לדעת, ייתכן שהמעשה שקרה בסוף השבוע היה יכול להימנע, כמו מעשים אחרים, כי זה לא המקרה היחיד, לצערנו, שקרה בקהילה.
אני שמח על המפגש הזה כי אני חושב שמפה צריכה לצאת הקריאה שלנו כרשות, אבל בעיקר אני פונה אליכם, הוועדה, חברי הכנסת, אל משרדי הממשלה, אל הרשויות, אל השרים, אל הגורמים הקובעים, חייבים לקדם את הנושאים הללו של העולים, של קליטת עלייה, גם אם זה קצת יותר שנים ובסופו של דבר זה מתחיל, לא נגמר, אבל מתחיל בתקציבים וחייבים לטפל בזה. אני חושב שאם נצא עם הקריאה הזאת ונוכל לתרום בעניין הזה לעניין עשינו הרבה. אז אני באמת מודה לכם על זה שמצאתם זמן וחשיבות להגיע אלינו לעניין. אני מודה לכם על מה שאתם עושים ובעיקר מודה לכם על מה שתעשו. אז תודה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
תודה. אני רק רוצה לחזק את העניין של 10 שנים. אני רוצה להגיד לך, שרת הקליטה יכולה להגיד מה שעומד באחריותה או במשרדה, אבל בשם המדינה אי אפשר להגיד כי עולים חדשים, הם שייכים לפה וככל שיש צורך צריך לעזור להם. הגדרה של מי הוא עולה מבחינת הזכויות של עולה חדש, נכון שיש 10 שנים לעולים בכלל ו-15 שנים ליוצאי אתיופיה, שם גם עולה הנושא לעולים מהודו ומתימן. זה מה שמבחינת זכויות עולים.
טלי פלוסקוב (כולנו)
¶
יש עוד משהו, אדוני. לגבי קשישים שעומדים לתור לדיור ציבורי, גם הם, אם הם נכנסו לתור, אז עד סוף חייהם הם שייכים למשרד הקליטה. אני לא יודעת אם זה טוב, אבל זה המצב.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
אז מה שאני רוצה להדגיש פה, אם שרת הקליטה מגדירה מבחינת זכויות העולה, זה לא אומר שכל המדינה צריכה להתנער מלתת יד לסייע לעולים חדשים מעבר ל-10 או 15 שנים. זה מה שאני רציתי להבהיר פה. הכוונה פה, אחרי 10 שנים, המערכת הממשלתית תיקח את האחריות, זה לא יהיה ספציפי משרד הקליטה, זה כל העניין.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
כן, אז אי אפשר להשתחרר מהאחריות של המדינה, מוסדות המדינה, אם זה משרדי הממשלה, אם זה הרשויות המקומיות, צריכים לסייע ולעזור לעולים גם אם הם מעל 10 או 15 שנה. זה מה שרציתי להבהיר וכמובן אנחנו רוצים להתמקד בנושא שלשמו התכנסנו, האחד זה הנושא של הקשישים והדבר השני, הנושאים שעלו בעבר בנושא קליטת או שילובם של יוצאי אתיופיה, האם התקדמנו בנושאים האלה. סגן ראש העיר, אתה רוצה להתייחס בשלב הזה?
גנאדי בורשבסקי
¶
בוקר טוב לכולם. לפני שאני אתייחס לדברי ראש העיר רציתי לשאול את חברי הכנסת מה הסמכויות של הוועדה, שהאנשים יבינו. היינו כבר כמה פעמים בוועדות כאלה, בדרך כלל שום דבר לא משתנה, אבל יש אנשים שבאמת מצפים למשהו מהוועדה, ואני לא יודע, ראש העיר - - -
גנאדי בורשבסקי
¶
לשרת הקליטה, למשרד הקליטה. כאילו מה התפקיד של ועדת הקליטה, אתה יכול להגדיר בשתי מילים?
גנאדי בורשבסקי
¶
אני יודע את זה בוודאות, אבל תשמיע לכולם, שאנשים יידעו. כאילו חושבים שיש ועדת הקליטה, אז זהו, כבר מחליטים ועם זה הולכים קדימה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
כן. הכנסת עובדת דרך 12 ועדות, אחת הוועדות זה ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. זו הפעילות של הכנסת, בדרך הזו. הוועדה מאוד חשובה. ועדת העלייה והקליטה מפקחת על ביצוע של משרדי הממשלה בתחום עלייה, קליטה ותפוצות ובעיקר משרדים כמו משרד הקליטה, כמעט כל המשרדים, מכיוון שקליטת עלייה וקליטה זה מערכתי, זה לא רק משרד אחד, חינוך, רווחה, דיור, בריאות, כל הרשויות המקומיות, כל זה הם בקליטת עלייה, כיוון שזה נושא מערכתי. לכן ועדת העלייה והקליטה מקיימת דיונים בנושאים שונים ואנחנו שומעים את שני הצדדים, גם נציגי העולים, שמעלים את הבעיות, גם חברי הכנסת, שהם מקבלים פניות מהציבור ומעלים נושא, אנחנו מקיימים דיון, מזמינים את נציגי משרדי הממשלה ואז אנחנו מקבלים החלטות. את ההחלטות שאנחנו מקבלים כותבים במכתב, גם את הפרוטוקול וגם במכתב אנחנו מעבירים למשרדי הממשלה הרלוונטיים ואז אנחנו עוקבים אחרי היישום הסיכום או ההחלטה של הוועדה.
להזכיר לך, אנחנו בקדנציה הזו עשינו הרבה שינויים, גם שינויי חקיקה בנושא העולים, כמו בתחום הבריאות, הכרה בתארים אקדמיים של רופא, רופאי שיניים, פרא רפואיים. בכל זה אנחנו הורדנו את החסמים הבירוקרטיים שאנחנו גילינו שהם עומדים בפני העולים החדשים שרוצים להשתלב בחברה הישראלית.
גנאדי בורשבסקי
¶
זאת אומרת אם אנחנו נחליט, סתם לדוגמה, נחליט משהו, אז משרדי הממשלה מחויבים לבצע את זה?
גנאדי בורשבסקי
¶
הבנתי. קיבלתי תשובה, אוקיי, אני לא חושב שזה ככה, אבל לא משנה. אז אני פונה אליכם עכשיו, לשני חברי הכנסת, כי הם המבצעים בפועל את ההחלטות של הוועדות האלה.
גנאדי בורשבסקי
¶
אז בהתייחס לדברי ראש העיר, קודם כל אני אקח את בית הספר 'ניר עציון' שבאמת זו הייתה בעיה גדולה וכל המדינה שמעה על זה וכל מה שעשו, בעיניי עשו נגד העולים יוצאי אתיופיה, סגרו בית ספר והעבירו אותם למקומות אחרים, אבל לא המשיכו בטיפול שלם. וזו אחריות של העירייה ולא של גדעון סער ומשרד החינוך, שהיה שר החינוך. אבל להגיד את האמת, בפועל נתנו את המבנה לעמותה מקורבת לאחד מחברי המועצה - - -
גנאדי בורשבסקי
¶
תנו אבל להגיד, בסדר? 'מה זה שייך'? אני לא מפריע לאף אחד, אני מבקש גם שלא יפריעו לי. כל מה שאני אגיד זה לא שייך, בסדר? אבל זה הכול שייך. לבוא ולהגיד - - -
גנאדי בורשבסקי
¶
לבוא ולהגיד שהמדינה אשמה, סליחה, כי היא מגדירה ככה וככה, זה פשוט כמו שאומרים שאתה מנותק מהמציאות. זה באמת אנשים אומרים וככה זה בפועל. להעביר את האנשים, עכשיו גם דיברתי עם כמה מהם, להעביר אותם, חלק מהקהילה גרה רחוק ממרכז העיר, אבל להעביר את מוקד הקליטה למרכז העיר, שקשה להם להגיע גם ככה, אבל נראה לי שההחלטה הייתה מנותקת מהמציאות. זו הייתה החלטה של העירייה וגם משרד הקליטה ביחד. לצערי כל הדברים האלה פוליטיים, אז אלה ש - - -
גנאדי בורשבסקי
¶
סליחה, תן לי לסיים. כל אלה שסובלים מזה זה העולים עצמם. אני פשוט יותר מכיר את ההחלטות האלה מבפנים, אז זה לא משנה מה תגיד, אני יודע, עברתי את זה כבר כמה פעמים. לא יודע מה אמרו לך ומה אתה יודע, אבל זה באמת קשה, אם תעשה את החישוב לבד, עד כמה בן אדם מסוגל להגיע למרכז העיר ממקום רחוק, אז תבין על מה אני מדבר.
עכשיו, כל זה יפה וקריאות, 'ממשלה צריכה לעזור לנו'. יש לנו תקציב של עירייה שהוא יותר גדול מכל משרד הקליטה ביחד, השאלה אם אתה אומר שיש פחות או יותר 60,000 עולים בסך הכול - - -
גנאדי בורשבסקי
¶
התקציב של העירייה הוא 2 מיליארד שקל, התקציב של משרד הקליטה הוא פחות מ-2 מיליארד שקל.
גנאדי בורשבסקי
¶
אז אני רוצה להגיד שלבוא ולהגיד שאנחנו רוצים שהממשלה תעזור לנו, אוקיי, כי אין לנו כלים, אין לנו זה, אנחנו יותר חזקים מכל ה - - -
היו"ר אברהם נגוסה
¶
רגע, אני רוצה להסביר לך. אתה חבר מועצה. הדיון שלנו זה לא עניין של קואליציה ואופוזיציה, תתמקד בנושא הדיון שאנחנו רוצים להגיע לסיכום בסופו של דבר.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
רגע, רגע, אני רוצה להגיד לך. קודם כל תדע את הכללים, לחברי הכנסת מותר להפריע לך, זה מותר להם, זו הפריבילגיה שלהם. האחרים, שלא יפריעו לך, אני אנסה לנהל את העניין. זה דבר אחד. אני רוצה פשוט להביא אותך לנושא הדיון, בנושא הקשישים וגם בנושא שילובם של יוצאי אתיופיה.
גנאדי בורשבסקי
¶
התחלתי מיוצאי אתיופיה, אם שמת לב. אם אתה אומר 'תתמקד', אמרת 'תתמקד בנושא הדיון', אז זה בדיוק נושא הדיון. אם באמת חשוב לך העולים, חשוב לך למה מטפלים בהם ככה, אז אתה תשמע עד הסוף, ככה זה נראה לי, ותסיק את המסקנות.
גנאדי בורשבסקי
¶
ותסיק את המסקנות. אם אתה חושב שאתה תמשיך לשמוע את כל הדברים האלה, כל הדברים היפים, שכאילו 'אנחנו דורשים מהם שיביאו לנו' וזה, אז לא תתקדם לשום מקום.
גנאדי בורשבסקי
¶
אז הכול פוליטי, הכול פה פוליטי. אם היו עושים את הדברים אז לא הייתה פה ישיבה, אתה מסכים איתי? אם לא היו בעיות. אז אם יש בעיות עושים את הישיבה ומחר עוד פעם יעשו את הישיבה ועשו עשר פעמים ישיבות ושום דבר לא מתקדם, הכול בגלל הפוליטיקה. אני אומר לך את המציאות שקורית בפועל, למה לא עושים את זה, למה לא מבצעים את זה.
אז אני חוזר לתקציב של משרד הקליטה. התקציב של משרד הקליטה כולו 2 מיליארד שקלים, פחות או יותר, פלוס מינוס, אני לא - - -
משה משה
¶
2 מיליארד שקלים, זה לא 2 מיליארד, אתה אומר שמשרד הקליטה 2 מיליארד שקלים. תתקן, 2 מיליון שקלים.
משה משה
¶
סלח לי, תקשיב, אל תנסה לענות לי בצורה פוליטית, לתת את האופוזיציה עכשיו ולנגח - - - אל תעשה פוליטיקה עליי.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
סליחה. אני אמרתי בכוונה, אנחנו לא באנו לשמוע את הוויכוח בין קואליציה לאופוזיציה - - -
גנאדי בורשבסקי
¶
הבעיות שהאנשים האלה שעומדים כאן בראש המערכת, מה לעשות, בחרו בהם, בסדר, הם מנותקים מהמציאות ולא יודעים - - - תיקח דבר פשוט, עוד פעם, תיקח את המוקד של הקהילה שאתה מייצג אותה, כל הקהילה גרה בעמישב, בפג'ה, אבל מוקד הקליטה נמצא בפתח תקווה במרכז העיר. זה נראה לך הגיוני? תגיד אתה. אם אתה אומר שכן, אז בסדר, אז אני מוריד את הכובע כמו שאומרים.
גנאדי בורשבסקי
¶
דברים פשוטים. למה העבירו אותם? בגלל דברים פוליטיים, כי לא רצו אותם שם בשכונה. ואל תשאל אותי, תשאל את החבר'ה מהקהילה.
גנאדי בורשבסקי
¶
כשהוא היה סגן ראש העיר אז. מה זה לא רצה? הוא לא רצה אישית, הוא פשוט לא התנגד לכל הדברים האלה, מה שהתרחש שם. זה אותו דבר.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
סליחה, אני אומר לכם שאם כולנו נדבר ביחד אז לא נעשה מה שאנחנו רוצים לעשות. בשביל זה יש סדר דוברים, תנו לו לסיים את דבריו ואחר כך ניתן לכם להגיב.
גנאדי בורשבסקי
¶
זו הבעיה היחידה, קודם כל מתחילים מפה. איפה מקור הבעיה, שם פותחים את המוקד ומשם מטפלים ועושים את החיבורים בין כל האגפים. זה מה שאני שומע מאנשים, אם אתה תדבר איתם הם יגידו לך אותו דבר בטוח. זה דבר אחד.
לגבי הדיור של העולים. עוד ב-2011 משרד הקליטה פנה לכל העיריות, מה שהיה נקרא קרקע חומה, כולם מכירים את זה, פרויקט של קרקע חומה, והעירייה, אם אני לא טועה, אבל יש לי את כל הנתונים, מר ברוורמן טיפל בכל הדברים האלה כסגן ראש העיר והתשובה שקיבל משרד הקליטה ש'זה לא מתאים לנו מבחינה כלכלית, אנחנו לא מוכנים להשקיע בזה כסף'. אני לא רואה את זה כבעיה של עולים, אני רואה את זה כבעיה של כולם. יש אותן בעיות אצל עולים, מה שאתה אומר, 10 שנים, 20 שנה, זה אותן בעיות אצל כולם, הבעיות שלנו זה אותן בעיות של כל האוכלוסייה.
עכשיו, יש גם תיקון של החוק מ-2014, של חוק תכנון ובנייה, אף אחד לא מכיר, אף אחד לא רוצה לשמוע על זה, כולם מספרים סיפורים, אומרים שאין לנו קרקע, אבל באותו רגע שאומרים שאין לנו קרקע בונים כאן בתי ספר. אומרים ש'אין לנו קרקע', אבל באותו זמן בונים לבתי ספר, למקורבים, שיהיה להם איפה לשים את הילדים מחוץ לפתח תקווה ואנחנו משלמים על זה ארנונה. אבל כל זה רק כדי להישאר בראשות העיר. את אף אחד לא מעניין העולים, אף אחד. זו הבעיה.
הגדרתי לך הכול, זה לא משנה מה תבקש ומה תציע ומה תגיד, זה אותו דבר יישאר. עד שלא תדרוש מהאנשים שעומדים בראש המערכת, זה כמו שאתה אומר שיש לך את הסמכות - - -
מרגריטה סלבקין
¶
שלום לכולם. אני ממייסדי התנועה החברתית פרוגרס ואנחנו העלינו את הנושאים מלפני שנתיים והייתי כאן בוועדה של המועצה וגם הסברתי את הבעיות האלה ורצו להקים ועדה מיוחדת לנושאים של הבנייה ודיור ציבורי ושום דבר לא קרה כמובן, מאותן הסיבות שגנאדי העלה עכשיו.
אני רוצה להסביר שכבר שנתיים אני מתעסקת בבעיות של קשישים, כל מה שקשור לדיור ציבורי, ההקצבות ופנסיות. עכשיו אנחנו נדבר על דיור ציבורי ואני רוצה להבין בכלל מספרים, כמה עולים בכלל, לא רק קשישים, יש לנו בתור לדיור ציבורי בפתח תקווה. כמו בכל המדינה מתקיימת כאן תופעה מוזרה שבכל הסניפים של העלייה והקליטה אין בכלל נתונים ואף אחד לא נותן נתונים כמו שהבטיחו, לפי ערים, כמה יש אנשים שעומדים בתור לדיור ציבורי, זה הובטח על ידי השרה ולא בוצע - - -
מרגריטה סלבקין
¶
נכון, והודות לטלי אנחנו קיבלנו נתונים רק פעם אחת, שום דבר לא התבצע מאז. אנחנו פנינו גם לקושניר אחר כך וגם לא קיבלנו. אחר כך הבטיחו לנו שתהיה רשימה של לפחות 100 אנשים בכל סניף, זה כן היה, עכשיו זה כבר הוסר ואין עדיין את הנתונים, גם לפחות 100 האנשים הראשונים.
מה שאני רוצה להגיד, אנשים יושבים בבית ולא יודעים בכלל מה מצבם הנוכחי בתור, הם לא יודעים שהם צריכים לקחת קוד, הם לא יודעים לבדוק. צריך להבין ש-90% מהעולים שעומדים בתור לדיור ציבורי זה אנשים קשישים והם לא כל כך יודעים, לצערנו, מחשב ולא יודעים להיכנס. אז צריך להודיע, צריך באמת לתלות רשימות, צריך להסביר. אני מאוד מצטערת, אנשים פוחדים להתלונן על זה, היחס של מי שעובד במשרד הקליטה בסניפים פשוט גועל נפש. זה במילים פשוטות. אנשים מתלוננים, אבל פוחדים להגיד את זה בקול רם והם פוחדים לכתוב מכתבים כי הם חושבים שיזרקו אותם מהתור. הם מדברים גם על שחיתות, אני יכולה להגיד את זה, אבל אין לי הוכחות כי אנשים באמת פוחדים לדבר על זה. זו, לפי דעתי, בעיה מדינית, עדיין הסניף של משרד העלייה והקליטה שייך למדינה.
דבר שני שאני רוצה להגיד, כמו שגנאדי אמר, שמדברים על זה ש'אין לנו קרקע חומה', 'אין לנו אפשרות לבנות כאן עוד הוסטלים' וזה, מצד שני אנחנו רואים שבונים לכל מיני עמותות שלא שייכות בכלל ל - - - המבנים לא שייכים ולא מיועדים - - -
מרגריטה סלבקין
¶
זה קרקע חומה? אז קרקע חומה. אם זה גם קרקע פרטית, יש לנו הוסטלים של אנשים פרטיים שבאמת משכירים את המבנים למשרד העלייה והקליטה.
מרגריטה סלבקין
¶
כמו מקבץ דיור, נכון. אז כן אפשר לעשות. עכשיו פה 2 מטרים מעבר לכביש עומד בניין נטוש, כבר לא יודעת כמה שנים, גם שריפות היו שם, גם פשע וגם לא יודעת מה, יכול להיות שבאמת הוא לא מתאים לדיור ציבורי, אבל אף אחד לא אומר את זה. לקחת מבנים כאלה וליזום. אני זוכרת באחת הוועדות שהיינו בוועדת הכנסת, מה אמרו לנו שם? אנחנו תמיד באים בטענות לממשלה, 'הממשלה, תפתרו לנו את הבעיה', מה אומרים לנו? 'חבר'ה, תביאו לכאן את ראש העיר. ראש העיר של ראשון היה כאן, ראש העיר של הרצליה היה פה, של אשדוד', ראש העיר שלנו, סליחה, איציק, אני מצטערת, הוא לא היה שם, הוא אומר שאנחנו מזמינים, יש לנו מכרזים על הבנייה של דיור ציבורי. אין לנו יוזמה בעיר, אין.
אז זה מה שקורה בנושא של דיור ציבורי. ויש לנו עוד כמה וכמה שאלות, רשימה של 40 שאלות, אני אשמח להעביר. ורק דברים קטנים, לגבי כל האוכלוסיות, לא רק רוסים, שעכשיו נפריד אתיופים, רוסים, מי שבא לכם, לא צריך להפריד אותנו, כולנו כאן הגענו מארצות שונות וכולנו כאן באמת, כמו שאוהבים להגיד, יוצאי מהגרים, אז גם לצעירים אין מה לעשות בעיר שלנו. אין מספיק תנועות נוער, אין מספיק מבנים בשביל זה ומכאן באות כל הבעיות של פשע וסמים והידרדרות של העיר כולה. זה מה שאני יכולה להגיד. כל השאר אני אעביר. לרווחה, אחר כך - - -
היו"ר אברהם נגוסה
¶
תודה. לפני שאני אפנה לסגן ראש העיר להתייחס, אז אולי נשלים את זה בנושא נציגי הקהילה. סולומון, מי מציג?
היו"ר אברהם נגוסה
¶
אז אחד יציג את הבעיות ואז אני רוצה שנציגי הרווחה, החינוך, מוקד קליטה, יתייחסו לנושאים.
קבדה סולומון
¶
אני סולומון, נציג הקהילה החדשה של העולים החדשים. אני רוצה להתייחס קודם כל למוקד קליטה. הכי בעיות בעיר פתח תקווה זה באמת שאין התעסקות בעולים חדשים בכלל בפתח תקווה, אפשר להגיד ככה, אין תקשורת בינינו. זאת אומרת יש מנהלים ויש עולים חדשים, לא מכירים אותם, יש להם משרד והם לא יוצאים לשטח, לא רואים מה הולך בשטח. לגבי קשישים, כמובן שאמרו שאין התייחסות למבוגרים, כל יום הם על הספסל, רק מתי שחושך הם עולים לדירה שלהם והולכים לישון. זה דבר אחד.
דבר שני, אני ממליץ, כמובן שמי שנמצא עכשיו במוקד הקליטה, אין להם בכלל התייחסות לעולים חדשים, רוצה את דעתי להגיד מעולים שיודעים את הבעיות שלהם, יודעים כל מיני צרכים שלהם ואחד מהעולים צריך להיות גם שותף במוקד הקליטה.
יש אנשים שרוצים ללמוד, להוציא רישיון נהיגה, כל מיני קורסים, נגיד קורסים שיכולים לשנות את החיים שלהם, לפרנס יותר טוב ואף אחד לא מתייחס גם לזה. הם טוענים שהם כן נותנים, אבל בפועל אין. נגיד יש בערך 60 אנשים שרוצים להוציא רישיון נהיגה, ביקשו מהמוקד מקום שייתנו להם ולא נתנו להם ולא היה להם לאן ללכת וללמוד. כמובן שהבאנו להם את המועדון ולומדים שם.
לפני שלושה חודשים, שלחנו שאלות ומכתבים לראש העיר , לרעיה וגם למשה כמובן שלחנו, אף אחד לא התייחס לשאלות ששאלנו.
משה משה
¶
אבל למה אתה אומר את זה? אל תזכיר אותי באותה נשימה, עם כל הכבוד לך, אני ישבתי איתך שעות על גבי שעות, פתרתי לכם הרבה בעיות. אל תאמר דברים לא נכונים.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
בסדר, בואו נשמע ואחר כך אתה תתייחס. לכן אני נותן קודם לאנשים להשמיע את הבעיות ואחר כך אנחנו פונים למשרדי הממשלה שיענו. בבקשה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
הבן אדם באמצע, בבקשה. תמשיך, בבקשה. מי שרוצה שיישאר, מי שרוצה ללכת זו זכותו. תמשיך.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
סליחה, אם אתה רוצה תשב, אם אתה רוצה ללכת זכותך. אל תכניסו אותנו לפוליטיקה המקומית. יש לנו מספיק בכנסת, בבקשה.
קבדה סולומון
¶
משה כעס לפני שסיימתי את מה שצריך להגיד. אז כן בזמן האחרון משה נכנס לדברים. כאילו יש סכסוכים בין העולים החדשים לבין הוותיקים, אז הוא רוצה להרגיע את הוויכוח והוא עושה דברים, אבל מה שעושים זה לא מספיק כמובן. לכן כל מה שנמצא בפתח תקווה, עולים חדשים שאין להם שירות, אפשר להגיד ככה, במוקד.
יואל רזבוזוב (יש עתיד)
¶
תודה, כבוד היושב ראש. אני באמת רוצה להתייחס בקצרה. אחת, באמת אין לנו עניין להיכנס כאן לפוליטיקה הפנימית, יש לנו עוד 10 חודשים בחירות אז כל אחד מנסה להוציא כותרת. אנחנו לא מהיום בפוליטיקה אז אנחנו מבינים את הרצונות, אבל אני חושב שהדיון צריך להיות הרבה יותר ענייני. כמובן שהכול לא יכול להיות ורוד, ישנן בעיות. אני כן מכיר את העשייה, גם של ראש העיר, גם של רעיה, בראש אגף הקליטה, ישנה עשייה. כיוון שגם יש מספר נקודות שהיינו רוצים לשנות וכאן היינו רוצים לשמוע את הנקודות ואני בטוח שכאן יכול להיות שיח ואפשר לעשות את זה בכבוד ופחות בהתלהמות ולראות איפה אפשר לשפר, כי יכול להיות שכאן בשולחן הזה זה יכול להגיע לאוזניים של כל האנשים שמקבלים החלטות.
אנחנו לא ניכנס עכשיו גם לעניין של תקציבים. כמובן שצריך יותר תקציב, אנחנו לא פעם אמרנו בוועדה, גם כשהיינו בקואליציה וגם באופוזיציה, שעולים עולים כסף, אין מה לעשות. אם מדינה רוצה לטפל בעולים כמו שצריך היא צריכה להשקיע בזה יותר. אבל אני חושב שכאן, לפחות מה שאני רואה בוועדה, ישנן נקודות בעייתיות. יכול להיות שלחלק נקודה נשמעת בעייתית, לאיזה שהוא צד, אנחנו לא שמענו, אני לפחות לא שמעתי את שני הצדדים, יכול להיות שהוא יגיד 'תשמע, זה לא נכון, הפתרון לא יכול להיות כזה', אז אנחנו כאן צריכים לאסוף את כל הבעיות, כמו שהכינו כאן 40 שאלות, 40 בקשות, ולבחון אחת אחת, לשבת יחד עם הגופים המקצועיים ולראות איפה אפשר לטפל. זה מה שאני חושב שאפשר לעשות.
ותודה באמת ליוזמת, לחברת הכנסת טלי פלוסקוב, אני חושב שהדיון חשוב. ככל שנסייר ונשמע את הבעיות שעולות מן השטח ולא נשב אצלנו שם כמובן נקבל תמונה רחבה יותר. אז תודה ואני מקווה שייצא מזה משהו.
שמעון אשר
¶
אני שמעון אשר, ממלא מקום בעמותת פלג לקהילה האתיופית. בכל מקום שאני עסוק לתת את השירותים החברתיים או הקהילתיים לוותיקים, לא רק הוותיקים, עמותת פלג נותנת גם לעולים וגם לוותיקים. כמובן כולם עולים, יש לנו מועדון משותף למבוגרים, עולים וותיקים לומדים בו ספורט ופעילות ושפה. העירייה נותנת את השירותים. אמנם החיים דורשים יותר תמיד, אבל השירות שנתנו כרגע באמת 90% לעולים, אגף הקליטה כמובן, אף ותיק לא מגיע לשם, העולים מגיעים ומקבלים את השירות.
משום מה אני שומע את הטענות פה כרגע, אלה פשוט טענות לא מוצדקות. יכול להיות שמקום מסוים שמפריע להם להגיע. בקיצור, ההיענות חסרה, לבוא ולקבל את השירות. גם אגף הקליטה נותן את שירות המקסימום בראשותו של ראש העיר, ייאמר לזכותו. הקהילה נהנית מהרבה דברים. גם יש לנו יום מרכז, למבוגרים לא מזמן נפתח מועדון למופת, משהו כזה, שמעתי וגם השתתפתי שם בשערייה.
שמעון אשר
¶
כן, מועדון לזרוס. היה סירוב מהצד שלנו, מקהילת המבוגרים עצמם, להגיע למרכז יום, היה להם נראה מבחינת תפיסת עולם או תרבותית, זה בושה נראה להם, בסופו של דבר השתכנעו לאט לאט והגיעו והכמות הולכת וגדלה טוב מאוד. בין העולים לוותיקים יש חיכוך מסוים, משהו שהם עוברים, באמת איך שהם מייצרים את הדברים ככה נראה.
סולומון, אתה יושב ראש העמותה, אני חושב, מצד העולים, לא היית צריך להגיע עד הכיוון הזה. ישבנו פה, לפתור את הבעיות, לדון, דווקא היה לא בסדר, מי שהקדים לך לא בסדר, אנחנו נמשיך. מי שרוצה אותנו נהיה, אהלן וסהלן, אבל בצורה כזו אנחנו נסכים.
עוד לגבי בית הספר 'ניר עציון'. לצערי נסגר בית הספר הזה, החלב שנשפך, אי אפשר להחזיר אותו. במקום להשקיע וללמד את הילדים, לצערנו סגרו את בית הספר, לא בסדר. תודה.
משה משה
¶
אני חייב לענות לכולם פה. משרדי הממשלה זה לא - - - אני לא יכול לענות להם, אני מקשיב להם, אני רוצה לענות לאנשים שהם בתוך הקהילה פה, האזרחים שהתלוננו פה. ישב פה איש אופוזיציה שהטיח איזה שהם דברים, אני חייב לענות, לפרוטוקול.
טדגין אייטגב
¶
אני נציג הקהילה החדשה, רציתי לחדד את חברי סולומון. הוא אמר את הטענות והבעיות של הקהילה החדשה, ולהגיד את הטענות ואת הבעיות שלנו, זו זכותו, אני לא חושב שמותר לבוא ולתקוף אותו ולהגיד 'אנחנו עשינו ככה ולא ככה ולא ככה ואתה לא תגיד'. זכותו להגיד את הבעיות וזכותנו להציג את הבעיות, את מה שלא קיבלנו ומה שלא היה. אנחנו אמרנו ועובדה שזה כן קיים ואני יכול גם להוכיח. הוא אמר 'אנחנו כן מייצגים גם את החדשה וגם את הוותיקה', יכול להיות, אני לא אומר שלא, יכול להיות, אבל הוא לא צריך להגיד בגוף שלישי 'הם אמרו ככה, הם לא אמרו ככה'. אם הוא בא ואומר, 'כן, אנחנו מייצגים את שניהם ביחד', צריך להגיד ביחד ולא צריך להכליל, 'הם', 'הם'. זה באמת לא היה טוב בעיניי.
טדגין אייטגב
¶
לנושאים שלנו, אני פונה גם לראש העיר וגם לאנשים שהיו בדיונים כאן. כמו שסולומון אמר, אנחנו, הקהילה החדשה נחשבת, בעינינו במיוחד, כסוג ב'.
טדגין אייטגב
¶
לעולים חדשים, אנחנו, בעיניי לפחות, מרגישים כסוג ב' בעיר פתח תקווה, למה אני אומר את זה? כי רוב הדברים שצריכים לקבל, לא מגיעים אלינו ולא משתפים את הנציגים. כמו שהוא אמר, אנחנו עושים בשיתוף פעולה, הוא לא בא ואמר לנו 'כן, יש לנו דברים כאלה וכאלה, אתם כנציגים תבואו, תציגו את הבעיות ואנחנו נוציא את זה ונשתף'. אני מוכן לשמוע - - - כן, הוא אמר את זה, אנחנו הנציגים של הקהילה החדשה, אף אחד לא בא וטרח ואמר לנו את הדברים שכן באמת נציג את הבעיות שלנו. בזה אני מוכן להסכים ולשמוע אותו שהוא אומר שכן.
בי"ת, בענייני המועדון. פנינו ופנינו ופנינו הרבה פעמים. אנחנו באמת מעריכים ומודים, תודה, על המועדון שכן טרחתם להקים לנו מבנה. מבנה, אבל בלי המשכיות, מה הכוונה? אין לו דרך הגעה, אין לו סלילת כביש, אין לו אורות, יש מבוגרים שמגיעים למועדון הזה בערבים, יש הלוויות ויש שמחות, בגלל זה באמת קיבלנו את המועדון הזה. אין למועדון הזה הגעה טובה, הכוונה נגיד כמו אורות, כמו כביש.
טדגין אייטגב
¶
כן, אין תשתית ואין כלום שם. גם המבנה הוא נטו רק מבנה ואין לו את כל הדברים שבאמת צריכים להיות במועדון ושישמש את הקהילה החדשה.
ולבסוף, יש לי עוד שאלה אחת, שבינינו, בקהילה החדשה והוותיקה, יש נושא אחד שמציק לי במיוחד, כשמדברים על קייסים ועל הרב. זה לא אמור להיות, אנחנו נטו רוצים להתקדם במדינה ולהגיע וללמד את הילדים שלנו שהם יגיעו לדברים טובים, למצב טוב להשתלב בחברה. אני לא רוצה שיבואו ויגידו, 'אם אתם לא תתנהלו ככה דרך הקייסים זה לא יהיה ואם אתם לא תבואו ואנחנו נבנה משלנו ולכם לא יהיה', זה לא אמור להתנהל ככה.
טדגין אייטגב
¶
אני לא אמרתי שהקייסים לא טובים והרבנים טובים, תבין ואל תתקוף. אני לא אמרתי שהם לא טובים והם טובים, אני לא הכללתי.
טדגין אייטגב
¶
ולבסוף יש לי שאלה לכבוד ראש העיר, אני רוצה שיענה לי בקצרה מה הוא עשה לעולים חדשים בפתח תקווה, למענם, שכן באמת כמו שהוא בנה מבנה טוב בשערייה, וזה לא מכליל את הוותיקים ואת החדשים, אני רוצה שיענה לי בקצרה מה הוא עשה למען הקהילה החדשה. סיימתי.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
תודה. אני רוצה פה לעשות סדר, לתקן מבחינת הטרמינולוגיה. פה הכוונה קהילה חדשה, עולים חדשים, זה בגלל המדיניות של הממשלה. במדיניות הממשלה נאמר 10 שנים הוגדר כעולה חדש, מעל 10 שנים לא מוגדר כעולה חדש, זה לעולים כלליים, ליוצאי אתיופיה 15 שנים מוגדר כעולה חדש, מעל 15 שנים לא מוגדר כעולה חדש. זו המשמעות. לכן שלא יהיה כאילו איזה שהיא משמעות, קהילה חדשה, קהילה ותיקה, הכוונה זה עולים חדשים שיש להם זכויות על פי הנוהל של הממשלה.
יצחק ישראל
¶
קוראים לי ישראל יצחק, אני תושב פתח תקווה משנת 86'. אני חושב שאני מעורב בקהילה, אני חי בפתח תקווה, גם האוכלוסייה הוותיקה, מייסדי המדינה, ואני חי איתם. אני יכול להגיד, אני מבין קצת, כי למדתי באוניברסיטה, יש לי תואר שני ואני מבין. לא רציתי להשוויץ על עצמי, אבל מי שמסתכל שלא מה שאני מדבר, אני בכוונה מדבר. בפתח תקווה, כשצצה איזה שהיא בעיה אז זה מיד מתלקח ומגיע לכל הערים, זה חבל. ראשית כל תודה לחבר הכנסת אברהם נגוסה, במקרה חבר שלי, וגם כל שאר החברים, זכינו לראות אתכם, אני במיוחד, פעם ראשונה שאני רואה אותך, גאווה לראות אדם שמציג מול הקהל הזה, זה רק להתגאות.
כתושב פתח תקווה, רק עובדות אני מדבר, אני במקצוע אח, עובד בבית חולים במשרה מלאה, גם במקום אחר ובאמת אין לי זמן, אבל אני מתנדב בשנה שעברה שש פעמים, שמונה פעמים עשינו מה ששומע פה חדשים וותיקים, בשבילי זה מגעיל, כל יוצאי אתיופיה בשבילי יוצאי אתיופיה, זה לא משנה מתי אני באתי. הבת שלי, הנה יש לה חבר, מתחתנת, יבוא מי שטוב לו, אוכל, לא אוכל, זה לא משנה, כן? אנחנו צריכים לנקות להם את המקום. זה לחברים שלי, מה שאני אומר. שמונה פעמים נתתי הרצאות ובהתנדבות, כל אחד יכול לעשות, אבל למי זה? ליוצאי אתיופיה שבאו עכשיו, האחרונים. ולא רק בזה, בכמה חוגים, אבל כל מה שאנחנו במרכז, איפה שאני חי, אם נמצאים נציגים, הם יכולים להעיד, אין ערב שלא נעשה חוג למען ההשתלבות שלנו. כי אנחנו חווינו את הקשיים של העלייה, הקליטה, אבל אני אומר החבר'ה, כמו סולומון ואחרים, שמדברים, אני מסכים איתם, הם נמצאים בתנאים לא תנאים, לא במקום כמו שאנחנו נמצאים. אלה ילדים שבמקומות שלא צריכים להסתובב מסתובבים. אנחנו צריכים לעזור להם, או העירייה, או הרשות, או הממשלה.
יצחק ישראל
¶
אבל כל הצרכים, לא זה שבאמת אותנו להביא לכל מיני ויכוחים, ויכוחים קטנים, רבנים, קייסים וזה, כולנו באנו משם, זה לא שורש הבעיה. אם יפתרו את הבעיות שנמצאות באזור שם, יהיה להם נוח, ילדים ילמדו ואלה שרוצים ללמוד הכשרה מקצועית, ייתנו להם, תאמינו לי לא יהיה להם זמן להתעסק בשטויות. יש המון בעיות שאנחנו יכולים לפתור ולהיכנס. לכן מה שהם אומרים, אני מסכים איתם, הם צריכים את העזרה ואת הסיוע.
בפתח תקווה, אני רוצה להגיד לכם, יש הרבה פעילויות, גם לקשישים, אני עד, אני נותן שם לקשישים, נכנס בתחום הבריאות, גם בכל מיני חוגים בערב, זה קיים, אבל באזור הקבוצה שמדברת אין.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
אין, אוקיי. תודה. זה מספיק, אני חושב ששמענו את נציגי התושבים, אני רוצה עכשיו שנשמע את נציגי המשרדים. בראש ובראשונה נשמע מסגן ראש העיר שמחזיק תיק הקליטה ולאחר מכן נשמע ממשרד הרווחה וכך נשמע.
משה משה
¶
צהריים טובים לכולם. קודם כל אני מברך באמת את חברי הכנסת ואת יושב ראש הוועדה שבאמת באו לפה לפתח תקווה, זו ועדה ראשונה שאני משתתף בה כיושב ראש הקליטה, אני בסך הכול בתפקיד שנה וחצי או שנתיים, מאז שקיבלתי אותו, אבל אני חייב להגיד לידידי, שהוא לא נמצא פה, אבל זה כנראה מטבעו, הוא זורק ונעלם, אבל הוא לא עומד מול המציאות ולהגיד לי שאני מנותק מהמציאות, חבל שהוא לא יכול לחזור מדבריו. כאחד שהחזיק 10 שנים בתיק הקליטה עד עכשיו, אני לא חושב שנעשו פה איזה דברים גדולים, גם בני העדה יכולים להעיד, לא נעשו פה דברים גדולים בזמן שגנאדי היה יושב ראש הקליטה. אולי גם את זה תגידו, אולי תגידו בכל זאת איזה שינויים בשנתיים האחרונות באגף הקליטה לעדה האתיופית ולעדה של יוצאי ברית המועצות, שבעצם הם המסה הגדולה פה בפתח תקווה. ככה הוא זורק ועשה פה פוליטיקה ופשוט הלך ולא רצה לשמוע את הדברים.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
חברים, הוא דיבר והוא עכשיו מגיב למה שהוא דיבר. הוא היה צריך לשבת ולשמוע את זה, אבל הוא הלך.
משה משה
¶
אם בארבע השנים האלה, כאחד שניהל את הקליטה ובטח יש לו ניסיון יותר ממני, כ-10 שנים, אז הוא יכול היה להביא את הבעיות שלכם גם כחבר אופוזיציה שיכול להביא את זה ולהביא את זה למועצת העיר, אבל לא ראיתי אותו בכלל בא לישיבות, אולי ב-40 הישיבות במשך ארבע השנים האלה אולי הוא היה ארבע ישיבות בכלל, בישיבות מועצה. ופה הוא בא להדליק איזה שהיא איש, הוא הדליק גפרור ולהגיד לי שאני מנותק מהישיבות. אז שיסלח לי, חבל שהוא לא נמצא פה לחזור מדבריו כי הוא היה חוזר מדבריו. אז אני עובר לנושא הבא.
אגף הקליטה בפתח תקווה, אני חושב שזה אחד האגפים הכי גדולים והכי פעילים בכל הארץ. פונים אליי מהרבה ערים ומבקשים לבוא לסיור פה לראות איך האגף הזה עובד, אדוני היושב ראש. באמת זה אגף שהעירייה מקציבה, מעבר למה שאגף הקליטה, לעולים מהתקציב של העירייה ולעוד כמה עדות, ובכלל שומרים על המסורת של כל העדות בפתח תקווה.
בוא נדבר עכשיו על בני העדה האתיופית, יוצאי אתיופיה, שאני לקחתי אותם ללבי ואתם עדים כולכם פה, לקחתי אתכם ואימצתי אתכם באופן אוטומטי כשנכנסתי לאגף הזה וניסיתי לעזור כמה שאני יכול. אדוני היושב ראש, הבעיה של יוצאי הקהילה זה לא בעיה של פעילות, זה לא בעיה של מבנה, זה לא בעיה של סופגניות וזה לא בעיה של מזגנים ולא בעיה של צבע, אדוני היושב ראש, זו בעיה דתית שהיא בשורש הבעיה ולא מעניין אותם פעילות. אני אומר את זה עכשיו לחבריי שהם פה לידי, ואתם חברים שלי טובים, אבל אני אגיד לכם את זה בפנים עכשיו, כי אני לקחתי את זה על עצמי, ואף אחד בעירייה לא רוצה להיכנס לעניין הזה. אף אחד בעירייה לא רוצה להיכנס למריבות האלה שבין הקהילה הוותיקה, שהם מאמינים בקייס, לבין הקהילה של העולים החדשים שמאמינים ברבנים. זה משהו דתי.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
רגע, רגע, אדוני, גם בכנסת אנחנו נפגשנו. אני רוצה לחזק, כדי שתתייחס, מה שגם ישראל אמר, מה שאני אומר פה, מה קשור לתכניות חינוך אחרי הצהריים לילדים?
משה משה
¶
אז אני אסביר, אדוני היושב ראש. כשאני שמעתי את העניין הזה ניסיתי ללמוד מה שורש הבעיה פה, הרי יש איזה שהיא בעיה, אי אפשר להתעלם ממנה. אלה לא מכירים ואלה לא מכירים ורוצים לשתף פעולה. אלה חושבים שמקפחים אותם ואלה חושבים שמקפחים אותם, כל אחד מהצד שלו. זה אומר 'בית הכנסת שלי' וזה אומר 'המבנה שלי'. ואז, כשלמדתי את העניין, באתי גם לקהילה של העולים החדשים, אלוהים עדי והם נמצאים פה, ואמרתי להם 'תקשיבו - - -', הם באו ולקחו אותי, ישבתי אצלם שעתיים וחצי לשמוע את הבעיות שלהם. שעתיים וחצי, ישבתי אצלכם, נכון, באולם, בערב? באתי עם הבן שלי, ישבתי שעתיים וחצי, אמרו לי 'מעולם לא בא מישהו, נציג, וישב איתנו ובאמת הקדיש את עצמו שעתיים וחצי'. שמחתי שגם את הכרת הטוב יש להם וזה בסדר, זה נותן לי הרגשה טובה.
ואז הבנתי. התחלתי ללמוד את הבעיה, לא ידעתי מה הבעיה, ואמרתי להם 'תקשיבו, חבר'ה, אם אתם חושבים שלא נותנים לכם באגף שירותים', כמו שאדוני אומר שהם טוענים, שירותים, חוגים למיניהם, כל הדברים האלה, אני יכול להגיד לך, אדוני היושב ראש, שבלי שעוד הכרתי אותם, הקהילה עצמה לא משתפת פעולה איתנו. הם לא - - -
משה משה
¶
הקהילה עצמה לא משתפת פעולה. אדוני, אני אתן לך דוגמה. כשאני נכנסתי לתפקיד שלי הבאתי איזה שהיא תכנית להוציא קורס טכנאי טלפונים ליוצאי אתיופיה בחינם אין כסף, הכול אנחנו משלמים. זה עולה 3,000 שקל, הקורס הזה, אדוני, ויקבלו אותו רק ילדים מצטיינים. אמרתי, אני נותן את זה לבני הקהילה בלי כסף. לקח לי קרוב לחודשיים, אולי קצת יותר, לחפש 12 ילדים שמוכנים לבוא לעשות את הקורס הזה. התחלנו את הקורס הזה ב-12 ילדים, נשרו 8, לסיום בכלל לא באו שניים לקבל את התעודות.
משה משה
¶
נוער. 16, 17, היו מעורבבים, לא משנה, זה מגיל 16 ועד - - - מה זה משנה? מי זה שואל 'מה זה משנה?', זה משנה, זה שלא באים לשתף פעולה זה משנה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
אני אומר לכם, אם מישהו מעכשיו והלאה יפריע, בבקשה לצאת. מי שרוצה לדבר, ניתן לו הזדמנות להביע את עמדתו, אבל בתור, אי אפשר לנהל דיון כזה. בבקשה.
משה משה
¶
טוב, אדוני היושב ראש, באתי לקהילה של העולים החדשים שאמרו שיש איזה שהוא קיפוח ואין להם שותפות בתוך האגף, לא לחוגים ולא כל הדברים האלה ואז אמרתי להם, 'תקשיבו, זה בידי עכשיו, אין לי בעיה, זה בידי'. הדת, זה משהו שאני צריך לעבוד עליו, זה מאוד קשה. 'זה בידי, אני מכניס אתכם פנימה, נותן הוראה, ישתפו אתכם, הכול', אמרו לי, חד משמעי, אדוני היושב ראש, 'כל עוד העניין הדתי לא מסתיים אנחנו לא משתפים פעולה עם האגף, לא באים לשום דבר'. נכון, אדוני, אלי?
היו"ר אברהם נגוסה
¶
סליחה, סליחה, אני אומר לך, רגע, רגע, אדוני סגן ראש העיר, אתה לא צריך להיכנס לנושא הזה. אני אומר לך, גם אם יש, אז זה לא קשור לאגף הרווחה, לאגף החינוך, לאגף הדיור, לאגף הבריאות, זה לא קשור. זה מקסימום קשור למועצה הדתית וזה לא הנושא לדיון היום ולכן אל תנסה ללכת לכיוון הזה שלא רלוונטי לדיון שלנו וגם אין לנו פתרון לנושא הזה. לכן אני רוצה, למה אין תכניות לילדים, למה אין זה, מה שהם טענו, שהתייחסו.
משה משה
¶
יש פה פקידות מהעירייה, יש פה את אגף הנוער שעושים עבודה נפלאה, הם בני העדה, אני הייתי שותף לכמה מהם, אני הייתי נוכח, אני הייתי בחנוכה וראיתי ואצלי במתנ"סים שאני אחראי עליהם, שיש שם הרבה מבני הקהילה, הרבה נוער, באמת כל הכבוד.
'עיר ללא אלימות', אני פתחתי קבוצה השנה של שערייה של בני העדה, קבוצת כדורגל, פתחנו מועדוני גמלאים, פתחנו מועדוני נשים, היחיד בפתח תקווה, מועדוני נשים אתיופיות, שבאו למועדון נשים, אדוני, היה קשה להוציא אותם, פתחתי מועדון באחדות, מועדון נשים, שבאו ושמעו בחוגים. יש לנו מועדון גמלאים בבית לזרוס, שאני יושב ראש, הם באים, שלוש פעמים בשבוע הם באים, מקבלים ארוחות בוקר, מקבלים ארוחות צהריים, יושבים, עושים, עשייה, יש עשייה, תבואו, רק שיבואו. ובזה אני מסיים.
משה משה
¶
מוקד הקליטה. ביוספטל יש את האוכלוסייה הכי גדולה, יש מחלקה, נציגה שלנו מהמוקד שיושבת שם ומקבלת קהל. אז גם מה שגנאדי אמר פה, זה לא נכון, יש מוקד ביוספטל. שלוחה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
אוקיי. אז אנחנו נשמע אחרי חברת הכנסת, קודם כל חברת הכנסת תדבר ולאחר מכן אני רוצה לשמוע את נציג העירייה שיציג לנו מצגת על תכנית הפעולה שלכם.
טלי פלוסקוב (כולנו)
¶
תודה, אדוני היושב ראש. קודם כל תודה על כך שנענית בחיוב וכמובן תודה גם לראש העיר שנתן לנו את האפשרות לקיים ישיבת ועדת הקליטה בפתח תקווה. אתם רוצים לדעת, בדרך כלל בישיבות בכנסת קודם כל מדברים חברי הכנסת ואחר כך מדברים האורחים. כאן, בכוונה בעצם, ביקשתי קודם לשמוע את הסוגיות שאתם תעלו כדי לראות האם התמונה שיש לי על העיר פתח תקווה תואמת למה שאנחנו שומעים כאן מצד אחד וגם ההתייחסות של כולם.
אני חייבת להגיד לך את האמת, לא ציפיתי לכזה בלגן בוועדה, אבל אני חושבת שאחד מהתפקידים, מישהו כאן שאל, עוד פעם גנאדי, מה תפקידה של ועדת הקליטה, זה שאנחנו לא מקיימים ישיבות בכנסת אלא יוצאים, ואני חושבת שוועדת הקליטה זו אחת מהוועדות שמקיימת דיונים הרבה מחוץ לכנסת, זה כדי באמת לתת אפשרות לתושבי העיר להגיע לוועדות, להעלות סוגיות שהתושבים חושבים שצריך להעלות בפני, לפעמים הנהלת העיר, לפעמים משרדי הממשלה שנמצאים איתנו כאן, לפעמים מול עובדי המשרדים השונים ואני רואה שחלקית כאן כן הצלחנו, גם להשמיע את הקול של התושבים, עוד לא שמענו את התשובות, אבל אנחנו נשמע.
אני חייבת להגיד לך שהנושא הראשון שבעקבותיו ביקשתי את הדיון זה דווקא הנושא של דיור ציבורי בפתח תקווה, כי קיבלתי מכאן לא מעט פניות על כך ש - - - אתה זוכר את הדיון שדיברנו על השקיפות של ממתינים לדיור הציבורי בכנסת? אז זה היה בעקבות פנייה מפתח תקווה. קודם כל אני רוצה לברך את העיר הזה, על, אני חושבת, אקטיביזם שקיים כאן, לא בכל עיר, יש אנשים שמקבלים את הכול כמו שזה, כאן התושבים שלך, אדוני סגן ראש העיר משה משה, הם כן רוצים לקחת חלק במה שקורה בעיר והם גם יודעים לפנות, גם אליכם, אני מקווה, וגם אלינו. אז באמת הדיון הראשון בוועדת הקליטה היה על כך שדרשנו ממשרד הקליטה לפרסם את הנתונים של ממתינים לדיור ציבורי, לא רק בפתח תקווה, אלא בכל הארץ, כי לא היו הנתונים האלה. אף אחד לא ידע, אנחנו יודעים שיש לנו 24,000 ממתינים במשרד הקליטה ולא יודעים באיזה עיר כמה. אני זוכרת שההחלטה של משרד הקליטה, ואני מברכת עליה, הייתה אכן לפרסם, וגם התחייבו בפנינו שפעם ב-, אם אני לא טועה זה היה שלושה חודשים, הם יעדכנו את הנתונים, האם יש אנשים שמקבלים דיור, לא מקבלים, איך אנחנו רואים שהתור הזה בכלל מתקדם, אם בכלל.
אז מצד אחד, לשמחתי, קיבלנו את הנתונים של דיור ציבורי וראינו מספר ממתינים בפתח תקווה, ואני זוכרת את המספר בפתח תקווה, זה היה 1,118, קשישים רק, קשישים, אני חוזרת, היו עוד כמה זוגות חד הוריות, נכים וכן הלאה, בסך הכול משהו כמו 1,236, אם אני לא טועה, אל תתפסו אותי במספר, וזה היה לפני שנה. השאלה שאני שואלת, אדוני, מה קורה בעיר, האם יש שינוי, האם באמת העיר דואגת לאותם אנשים. אתה יודע שאני מטפלת יותר בקשישים והוועדה שלי העיקרית זה הקשישים ולכן אני חוזרת לקשישים, 1,118 קשישים ממתינים לדיור ציבורי בפתח תקווה, האם יש תכניות של בנייה של מקבץ דיור, או הוסטל, או משהו שיכול כן לפתור לפחות לחלק מהאנשים האלה את הבעיה.
אני רוצה להזכיר לך שלאנשים האלה אין סיכוי להגיע לתור של משרד השיכון, כי הנוהל שקיים במשרד הקליטה מדבר על כך שהקשישים שנרשמו לתור לדיור ציבורי בהיותם לפני 15 שנה בארץ כבר נשארים בתור הזה עד סוף חייהם. זה אומר שאם משרד הקליטה לא ידאג לפתרון לאנשים האלה לא יהיה להם פתרון. ואדוני, אתה יודע מה המחיר של השכירות בשוק הפרטי בפתח תקווה, תעזרו לי, 3,000?
טלי פלוסקוב (כולנו)
¶
אפילו יותר. ואתה יודע כמה סיוע בשכר דירה הם מקבלים? משפחה מקבלת 1,340 שקל, בודד מקבל 880 שקל, משהו כזה. מאיפה הכסף, אדוני? איך האנשים האלה חיים? מישהו יודע? אני אשמח לשמוע. האם משרד הרווחה כן פונה ורואה את האנשים האלה, שאין להם מה לאכול, כי הכסף שהם מקבלים מביטוח לאומי זה הכסף שהם צריכים לשלם עבור קורת גג. אני רוצה עכשיו, באמת, עם כל הכבוד לכל הסוגיות שהועלו כאן ואני חס וחלילה לא אומרת שהן לא חשובות, אבל אני חושבת שאנחנו צריכים לחזור לנושא שלשמו התכנסנו, מה קורה עם דיור ציבורי בפתח תקווה לאנשים שממתינים במשרד הקליטה. זה מה שאני רוצה לדעת. איפה הנהלת העיר? האם יש קרקע חומה? האם מישהו בכלל חושב על משהו? אתם יודעים מה, לא היום, אולי במהלך 2018, אולי יש לכם בשורות, אני מאוד אשמח לשמוע. אבל התחושה שלי ושל התושבים שלכם שהעיר לא עושה מספיק. אני כן רוצה לשמוע מה קורה בנושא הזה.
רעיה לייכטמנוב
¶
אני אתחיל רק בעניין של דיור. טלי, את - - - אבל את לא אמרת שהאנשים, עולים חדשים, שהם 26 שנה בארץ, שהיום יוצאים לפנסיה, בלי כסף, ביטוח לאומי - - -
טלי פלוסקוב (כולנו)
¶
נכון, אם הייתה לי עוד שעה לדבר אני הייתי מספרת לך את הכול, אבל התמקדתי בנושא ספציפית.
רעיה לייכטמנוב
¶
לפני חצי שנה היה פה דיון עם סופה לנדבר, ישבו אנשים וראש העיר ישר אמר 'סופה, תעזרי לנו לקבל קרקע מהמדינה, אנחנו מוכנים לבנות'. בעיר אין קרקע חומה. לפני חודש אנחנו ישבנו, הוא שאל אותי, 'אולי את יכולה לשאול איפה', היא אמרה 'כן, אני מבטיחה היום שאני אעזור לעיר לקבל את הקרקע'. הוא אמר, 'אני מוכן לבנות'.
רעיה לייכטמנוב
¶
ומסופה לנדבר אנחנו לא קיבלנו תשובה. סליחה, אני לא רוצה להגיד מילה נגד פוליטיקאים, אבל כשבאים לעיר יושבים ומדברים ו - - -
טלי פלוסקוב (כולנו)
¶
עזבו את הפוליטיקה, אני גם לא מדברת על פוליטיקה, אני מדברת על אותם אנשים שממתינים.
רעיה לייכטמנוב
¶
כן, ותאמיני לי שאנחנו יושבים פה בשטח ואנחנו מקבלים כל יום המון אנשים ומה שאת אמרת זה הכול נכון. השיטה, משרד הקליטה, פה ישבה מרגלית, היא גם אמרה את זה, הכול נכון, אבל אם המדינה לא עוזרת אין קרקע.
רעיה לייכטמנוב
¶
ראש העיר כתב מכתב, אני ישבתי, הוא כתב מכתב וביקש וסופה לנדבר מבטיחה לנו לתת את הקרקע של מדינה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
מאז שהיא הבטיחה, האם אתם פניתם מה קורה עם הבטחה? האם פניתם אליה עוד פעם? העירייה, את מדברת בשם העירייה. אז אני שואל אותך.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
האם אנחנו יכולים לקבל את ההעתק של הפנייה, כדי שאנחנו נוכל להגיד לה, 'את הבטחת, פנו אלייך ולא ענית עד עכשיו, מה קורה?'
טלי פלוסקוב (כולנו)
¶
עוד משהו, שמענו פה שכן בונים על קרקע חומה, אני רוצה לדעת האם זה אמת, אמרו לי עמותות כאלה ואחרות.
מאיר יחיאלי
¶
בנושא של הקרקע החומה, דבר אחד. מבחינת משרד העלייה והקליטה, הוא יצא בקול קורא, גם אם אנחנו מתייחסים ללפני שנתיים, גם בסוף שנת 2015, 2016, לרשויות להגיש בקשות לקרקע חומה, כך שגם פתח תקווה, והניסיונות שלי שגם מבחינת העירייה יגישו זה לא בוצע. אז צריך לקחת את זה כעובדה. כמו שאת שואלת - - -
מאיר יחיאלי
¶
הנקודה היא מצד הרשות, הרשות היא זו שרוצה ומגישה את הקול קורא. אם רשות לא מגישה בקשה לקרקע חומה - - -
היו"ר אברהם נגוסה
¶
לכן שאלתי אם עקבתם אחרי ההבטחה, זה כל העניין. אם אתם לא עוקבים אחרי ואז פונים אז כמובן מי שפונה זה בא ראשון, זאת הבעיה. אני רוצה שתמשיך, משרד הקליטה, תתייחס גם לנושאים האחרים שעלו. אני שואל שאלה, בגדר של המנדט שלכם כמובן, של העולים החדשים, 10 שנים, 15 שנים, אנחנו שומעים שאין תכניות, אם זה בתחום הילדים, הנוער וקשישים, אנחנו שומעים שאין התייחסות ואנחנו רוצים לראות באמת מה משרד הקליטה עושה.
מאיר יחיאלי
¶
אני אתייחס לשני הנושאים, אני אתחיל בנושא של הדיור הציבורי. מתוך הניסיון, כמנהל מרחב של פתח תקווה ושפלה, אני אחראי בנושא של 15 רשויות בכל האזור שלי ואם אני מתייחס מבחינת המשרד בפועל פתח תקווה זה במרכז, המשרד שלי הוא שני מטר ליד, הלשכה שלי פתוחה, הדלת שלי פתוחה. אז התשובה שלי קודם כל לגב' סלבקין, אני עד היום, אם רצית להיפגש ולקבל מידע, בבקשה, את מוזמנת, הדלת פתוחה, אני יכול לציין ולתאר לך בדיוק איך מתנהל כל הנושא של הדיור הציבורי מבחינת האחריות של משרד הקליטה.
מאיר יחיאלי
¶
זה דבר אחד. הדבר השני שאני אתייחס זה הנושא של צנעת הפרט. צנעת הפרט בכל זאת מחייבת אותנו, כעובדי המשרד, שמבחינת הנתונים, מבחינת העומדים בתור, מבחינת המספר בתור של קשיש כזה או אחר, או חד הורית וכו', מבחינתו זה המספר שלו, הוא יכול לבוא ולפתוח את הדלת. מבחינת הנושא של צנעת הפרט אני לא יכול לפתוח את הנושא ולדבר על רשימות או שמות של אף אחד ולהתחיל לדבר - - -
מאיר יחיאלי
¶
מבחינת נתונים, ברוכים הבאים, אני אסביר לכם בדיוק איך זה מתקיים. זה דבר אחד שרציתי להתחיל בנושא הזה. חברת הכנסת פלוסקוב התייחס בנושא של הממתינים לדיור ציבורי, אני רוצה לדייק ולהגיד את המצב בפתח תקווה. כשאנחנו מדברים על הנושא של קשישים, יחידים וזוגות קשישים, בפתח תקווה ממתינים לדיור ציבורי יותר מ-700 קשישים יחידים, זוגות קשישים, 390 זוגות קשישים, חד הוריות 63, אנחנו מתייחסים לחד הוריות עד 15 שנים בארץ, משפחות עם חולים ונכים, 104 משפחות כאן תושבי פתח תקווה, ונ"ר, נ"ר זה נכס רכישה למשפחות - - -
מאיר יחיאלי
¶
יש לנו 14 משפחות על כיסא גלגלים, משרד העלייה והקליטה אחראי בנושא של לרכוש דירה וגם לזה יש תור, זה תלוי תקציב. זה דבר אחד. כשאני מתייחס לנושא של סך הכול כ-1,200, 1,300 ממתינים, אז פתרונות הדיור כשאנחנו מדברים פה על פתח תקווה ספציפית, יש פה 7 מבנים, מבנה אחד הוא הוסטל של המדינה, באחריות משרד הבינוי והשיכון, ו-6 מבנים זה מקבצים. מקבץ זה אומר שמשרד העלייה והקליטה לקח את האחריות במקום משרד הבינוי והשיכון ושכר מבנים, שכר פה 6 מבנים בפתח תקווה, שהוא ממשיך בהסכמים ביחד עם היזם ובהתאם לקשישים יש פתרונות. כשאנחנו מדברים פה על 433 יחידות דיור לקשישים יחידים ו-380 יחידות דיור לזוגות, אז אנחנו מבינים שהמצב מול הנתונים של ממתינים הוא מצב של חוסר.
לכן מבחינתנו בשטח, כשאנחנו מתקדמים לנושא של שירות. כדי להבין את הנושא של שירות, כשיועצת דיור יושבת בכל הרשויות, כשאנחנו מדברים על פתח תקווה במיוחד, ההתייחסות שלנו, במיוחד שלי, והקשר הוא בנושא קשישים, זה דבר ראשון, זה יחס בכבוד אל בני אדם. ולכן אנחנו במצב הנוכחי, תאריך האכלוס, כשאנחנו מדברים על פתח תקווה, פה, מבחינת קשישים, תאריך האכלוס פלוס מינוס הוא שנת 98', שנת עלייה 1998, ולכן הכבוד שלנו הוא לכבד את הקשיש והוא יכול להגיע אלינו למשרד, כשהוא מעוניין לקבל רק פתח תקווה, הוא רוצה לגור רק בפתח תקווה, זו זכותו, קודם כל זו זכותו, הוא רוצה לגור רק כאן ולכן הוא ממתין הרבה זמן בתור.
כשהוא נכנס אלינו למשרד כדי לקבל גם שירות, גם אם הוא לא יכול להיכנס למחשב, גם לקבל את מספר תור הממתינים שלנו, אז לפחות אחת לחצי שנה אנחנו מבקשים שהוא ייכנס אלינו, אנחנו מבקשים להיות בקשר, אבל תארו לעצמכם את יום עבודה של יועצת דיור בפתח תקווה, כשכמובן הבן אדם הקשיש מחליט שהוא לא רוצה ללכת לפריפריה, הוא רוצה לגור רק כאן. ביום שלם קרוב ל-20 משפחות, לבוא ולשמוע כל הזמן, לא התשובה מצדנו שאין, מצד משרד העלייה והקליטה תמיד יש תשובות, גם למבנים ציבוריים לקשישים, גם בפריפריה, אם זה בצפון, בדרום, בבקשה, אנשים רוצים מרכז הארץ.
טלי פלוסקוב (כולנו)
¶
שאלה, לפני שאתה ממשיך, אדוני. היא קשורה למה שאמרת כאן. אתה יכול להגיד לי מספר הקשישים שב-2017 אכן קיבלו דיור ציבורי? לא חשוב מה.
מאיר יחיאלי
¶
בבקשה. אני התייחסתי לנושא של השירות, כשאנחנו מדברים על שנת 2017 בפתח תקווה איך אומרים את זה מבחינת החיים של הקשישים? אז דווקא אנחנו מסיימים את שנת 2017, אכלסנו 46 יחידות מבחינת מקבצים, בהוסטל יחידה אחת. אז אתה מבין שזו תנועה שמבחינת חיים של בן אדם. דירות עמידר קיבלנו פה בפתח תקווה ארבע ואפילו דירת נ"ר, נכס רכישה, שזה התקדמות בנושא של משרד השיכון שרוכש - - -
טלי פלוסקוב (כולנו)
¶
אני לא רואה את זה כפתרון, סליחה. אנחנו מדברים על זה שהדרך היחידה לצמצם את התור הזה, אדוני, זה לחכות עד שהאנשים האלה יילכו. זה באמת בושה וחרפה. זה לא אליך, אני אומרת בכלל.
מאיר יחיאלי
¶
המצב הוא, כשאני מדבר על אותם פתרונות, אנחנו מדברים על פתרונות, פתרונות מבחינת האפשרויות של המשרד במצב הנוכחי ששוכרים דירות וכמובן במחירים של היום, גם לשנת 2017, הגענו לסוף השנה, ואנחנו מסייעים בנושא של שכר דירה לקשישים ב-1,800 ₪, שזה 150 שקל לחודש תוספת שהחלק שלנו כמשרד הקליטה - - -
מאיר יחיאלי
¶
כשאנחנו מסתכלים על הנקודה, זה בא מהמשרד הזה ולא משרד הבינוי והשיכון. אז צריך להסתכל על זה - - -
מאיר יחיאלי
¶
אז כשאנחנו מדברים על הקושי אנחנו אומרים מה הם הפתרונות והאפשרויות התקציביות וכיצד אנחנו פועלים.
טלי פלוסקוב (כולנו)
¶
הם קיבלו 1,800. אגב, יש לי טענה גם לגבי הכסף הזה, אדוני, זה כסף שהיה במשרד הקליטה ובמקום לתת לאנשים האלה כל חודש 200 שקל חיכו עד סוף השנה כדי לתת להם את המתנה. זה גם צעד פוליטי, אדוני, זה מצד אחד, מצד שני צריך לחשוב, לאנשים האלה, כל הזמן הזה, 11 חודשים, לא היה מה לאכול. עכשיו מתנה מהמדינה, 1,800 שקל.
מאיר יחיאלי
¶
והנקודה החשובה, שרוצים לשמוע, מבחינת העקרונות של ממתין לתור ומספרו בתור לדיור, נכון להיום זה מספר דינמי, שהיום זה יכול להיות המספר הזה, מחר זה יכול להיות מספר אחר וזה דינמי. אם ייתלו גם רשימה, נתלה כל יום רשימה של 100 רשומות של 60 יחידים ו-100 רשומות של זוגות קשישים, אנחנו תמיד נהיה במצב שזה לא יהיה מדויק. יש זוגות קשישים שהם בתוך 15 שנים בארץ, יש עולים חדשים שנכנסים שמגיעים לארץ, כך שהמספרים האלה הם דינמיים וההתייחסות מבחינתנו, המשפט שמאוד הפריע לי, הנושא של שחיתות. בבקשה, אני כל הזמן אומר, גם לעובדים אצלי במשרד, כל בוקר מבחינתכם תהיו מסודרים, מאופרים, מסודרים, לבושים יפה, כי לכו תדעו אם מצלמים אתכם או מקליטים אתכם. אין שום בעיה בנושא הזה, אני מבקש שתאתרו את הנושא של שחיתות גם אצלי במשרד, אני אשמח.
זה לחלק של הדיור הציבורי. אם יש למישהו שאלות, אני רציתי מאוד להתייחס גם ל - - -
מאיר יחיאלי
¶
המכתב לא יצא. הדיון ביוזמתנו שהתקיים, שרת העלייה והקליטה, גב' סופה לנדבר, ביקשה להגיע וקיבלה אירוח מלא פה בפתח תקווה לפני חצי שנה, בדיון, עשינו פה סיור אצל היזמים, באולפן, כך שהועלה הנושא הזה שוב פעם, הועלה הנושא של רצון, הנושא של קרקע חומה. הנושא של התכתבויות, אני לא יודע.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
השאלה פה, אתם כמשרד, למה אתם צריכים לחכות עד שהעירייה תפנה אליכם? העירייה כבר פנתה אליכם והשרה הבטיחה, אז למה לא עקבתם לקיים את ההבטחה שלכם?
מאיר יחיאלי
¶
זה יוכלו לענות רק באגף אצלנו, באגף במשרד הראשי בנושא של כיצד עובד הנושא של קול קורא, מכרזים, תקציבים. אני מתייחס לנושא של עבודה בפועל, מה קורה בשטח.
מאיר יחיאלי
¶
אני ישבתי גם בתקופה של סוף 2015, 2016, כמעט כל הזמן, גם עם רעיה, גם עם ראש העיר, ביקשתי 'תגישו תגישו תגישו' וההחלטה של הרשות לא להגיש.
רעיה לייכטמנוב
¶
אנחנו בשנת 2011-2012 היינו בשלב הראשון, אחר כך העירייה עשתה חשבון וראינו ששום דבר לא הולך.
רעיה לייכטמנוב
¶
אני בדקתי, אני בעצמי, כלכלית. אני בדקתי. אני נסעתי לעיר אשדוד שהיום פותחים וכפר סבא, אנחנו למדנו איך שם כלכלי ופה לא כלכלי. בתשובה הכי פשוטה, שקרקע חומה זה של עיר ובונים עמידר או עמיגור וזה כלכלי.
טלי פלוסקוב (כולנו)
¶
סליחה, בראשון לציון החברה הכלכלית בנתה, לדוגמה, ויש שם עכשיו מרכז, לא מזמן ביקרתי שם.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
רגע, בואו נתקדם הלאה. אבל אני שוב אומר, נציגת העירייה, אנחנו מדברים על מה שאמרת, שלפני שישה-שבעה חודשים השרה הייתה פה והיא הבטיחה, לאחר מכן יש כישלון לעירייה, שלא עקבתם אחרי זה ולא פניתם על זה ופה תקבלו את הטעות שלכם. אתם נכשלתם.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
אני גם לא משחרר את המשרד, המשרד גם נכשל, הוא לא היה צריך לחכות למכתב מהעירייה, היה צריך להמשיך לעבוד כדי לקיים את ההבטחה שלו. לכן פה מי נופל בין הכיסאות? העולים. זה מה שקורה.
טלי פלוסקוב (כולנו)
¶
הקשישים, אדוני, הקשישים. אלה ניצולי השואה, אלה שאין להם מה לאכול. רבותיי, אני רוצה שתבינו, רעיה, את בטח מכירה את הנושא יותר טוב ממני ורצית לדבר על זה, לאנשים האלה אין פנסיות, אין להם הכנסות ממקומות אחרים, אלה אנשים שיש להם רק ביטוח לאומי וחצי מהסכום הזה הם צריכים להשקיע בשכירות ואתם ישנים טוב בלילה. אני לא ישנה טוב בלילה.
רעיה לייכטמנוב
¶
ואנשים עבדו בארץ שלנו, הם גם לא במשרד הקליטה וגם עברנו את השואה, והם עבדו 26 שנה, 12 שעות ביום - - -
רעיה לייכטמנוב
¶
אם אנחנו היום מפסיקים, העיר, זה לא יכול להיות, או המדינה כולה או מישהו אשם. לחפש קורבן, זה הכי פשוט.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
תודה. אני רוצה את משרד הקליטה, תמשיך להתייחס לשירותים האחרים שהם התייחסו פה, לעולים חדשים, אם זה בתחום הקשישים. בעניין הדיור דיברת, אבל בעניין של חינוך, תכניות חינוכיות, לנוער, לילדים. אני מדבר על הילדים, אני רוצה - - -
שלומי ערה
¶
אני אעשה את זה קצר. אנחנו רוצים להציג עשייה, קצת לשנות פה את ה - - - אני אמנם לא אביא דירות וקרקעות, אבל - - -
היו"ר אברהם נגוסה
¶
רגע. אני יודע, אתה מוקד קליטה. אנחנו רוצים לשמוע את העירייה, מה התכניות. מוקד הקליטה זה חלק מהעירייה, אז נגיע אליך, אל תדאג.
שלומי ערה
¶
אנחנו התבקשנו להציג את החלק הצנוע שלנו במסגרת התכנית 'הדרך החדשה' שנכנסה לעיר. תכנית 'עיר ללא אלימות' עובדת בשיתופי פעולה עם שאר האגפים. אני אציג מספר דברים מרכזיים שעשינו, שאני יכול להגיד לך שעלות המשאבים שמוצגת פה היא פי שלושה וארבעה מהתקציב שקיבלנו ב'דרך חדשה'. אני יכול גם להגיד לך שעד לרגע זה לא קיבלנו מה התקציב של 2018 ועיריית פתח תקווה לא יכולה להעמיד כנגד זה תקציב לשנת 2018 ושמישהו יבוא ויגיד לי בינואר ובפברואר - - -
שלומי ערה
¶
קיבלנו 2017, חצי שנתי. היום כשבונים תקציב של העירייה לשנת 2018, אם היו לי 300,000 שקל ואני אמור לקבל 600,000 שקל והעירייה אמורה לשריין 600,000 שקל עד שנקבל את זה, היא לא יודעת את זה, כי אין מסמך. אז אני מבקשת מהכנסת שנקבל את המסמך, את התקציב של שנת 2018 ואתמול, לא מחר, כי אחרת אי אפשר, הגזברות פה לא יכולה להגיש תכנית עבודה 2018 ולא יהיה אפשר להוציא את התכניות האלה לפועל.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
אז יש נציגים שיענו לך. אני רוצה שתציג לנו קודם כל מה אתם עושים, על פי התכנית הזאת.
שלומי ערה
¶
אנחנו הכנסנו מדריכי מוגנות, למשל בכפר הנוער אמי"ת, פתחנו להם מועדון נוער, אני מדבר על כפר הנוער אמי"ת, יש שם אוכלוסייה רבה של יוצאי הקהילה מפתח תקווה ולא מפתח תקווה. עשינו איתם את פרויקט עתיד בטוח, מנהיגות אקדמית שהובילו דניאל ואגף הקליטה וזאת ההזדמנות באמת להגיד לאגף הקליטה, שעושה עבודה נפלאה, והדיון הזה, אפשר לחלק אותו גם לשניים, בתפיסה שלי, אבל לא ניכנס, יש פה את העשייה ויש פה את הדברים שצריך לטפל בהם. חבר'ה, שמוציאים אותם לאוניברסיטה באריאל, שהם הולכים ל-12 מפגשים שם ולומדים ונחשפים לאוניברסיטה כדי שהעתיד שלהם יישב להם פה איפה שהוא, שצריך ללכת לאקדמיה ולא ייבהלו מזה בהמשך.
בתחום הפנאי, יש שיתוף פעולה מלא עם אגף הנוער בעקבות זה שראינו שהספורט הוא גורם מונע אלימות ומאחד ומאפשר שיח, פתחנו פה ליגות שכונות לגילאי חטיבות הביניים ולגילאי התיכון. יותר מחצי מהקבוצות מקהילה כזו או אחרת, אבל מבחינתנו זה לא רלוונטי, גם השפה של העירוב הזה היא לא רלוונטית, מבחינתנו כולנו שווים.
תכנית שער שוויון בכפר הנוער אמי"ת, עוד פעם, זו תכנית ייחודית שמוציאה אותם מהעיר החוצה, גם לטורנירים עם קבוצות דומות בערים אחרות. ליגה ביתא וליגת אייפל, שבאו החבר'ה הצעירים, אמרו 'אנחנו משחקים כדורסל בליגות' ו'אנחנו משחקים כדורגל בליגות' ו'אנחנו רוצים שיהיה לנו מגרש ואנחנו רוצים מאמן ואנחנו רוצים תלבושת', שזה לא חובה שהרשות תיתן את זה, עטפנו אותם ונתנו להם והם מייצגים את העיר ויש להם סיסמה. הנה, אפשר לראות את החבר'ה, נתי ו - - -
שלומי ערה
¶
זו יוזמה של הרשות, מתקציבי הרשות. שאמרתי, זה למשל מה שמשלש לנו את התקציביים הספציפיים שמוקצים, כאילו שאתה חייב להשתמש בהם.
פתיחת מועדון נוער בשכונת דדו. בשכונת דדו אין מרכז נוער. יש שם מתנ"ס, אבל מבחינת פעילויות לנוער, לא היה. הקצו לנו בשכונה קומה, שמנו שם שני מדריכים והחבר'ה מגיעים לשם ארבע פעמים בשבוע, כולל שני רכזים באופן קבוע.
תכנית נמ"ש, נוער מוביל שינוי. בחלק גדול ממרכזי הנוער, ותיכף אולי ירחיבו על זה החבר'ה. קבוצות וידיאו תרפיה, קבוצות אמנויות הבמה, הדרכות הורים, הדרכה של הורים, 'כוונה טובה'. דרך אגב, בעניין הזה יש באמת קושי להגיע לאוכלוסייה. פתחנו קורס הכנה לצה"ל עם אגף הנוער, נרשמו 15 זוגות הורים שיגיעו, של נערים שמתגייסים, בכל מפגש שהיינו באים היו שניים עד שלושה הורים, קורס שעלה לנו המון כסף. לא מגיעים. דיברנו עם הורים שיבואו, לא מגיעים. הגיוס הוא מאוד מאוד קשה.
סיירת חסד ייחודי. נוער מעמישב ששמנו להם מדריך והם קבעו מה התכנית שהם רוצים. הם החליטו בתוך השכונה ללכת פעם בשבוע לאסוף מצרכים בסוּפרים השונים והם קבעו מי המשפחות שהם מחלקים להם את זה בסתר, בתוך השכונה. מי שזכתה מקום ראשון זו סח"י, זה השם שלהם, סיירת חסד ייחודי. זו קשישה ניצולת שואה שעשו איתה הדלקת נרות, היא אמרה 'תראו איזה יופי, איזה יחס', אף אחד לא חשב על זה לפני.
מדריכי רחוב בשכונות. גיוס מדריכה יוצאת הקהילה, בדומה למודל שאנחנו עובדים עם המשטרה, במודל שני המש"קים שגייסו לשיטור הקהילתי פה. בהתחלה היה איזה קושי בהידברות, אבל עכשיו זה עובד מצוין, כולל זה שמול המש"ק, עכשיו כבר הקימו סיירת הורים, ההורים שם הולכים ורואים את הנוער בערבים ובלילות והם אומרים 'וואו, לא ידענו שזה המצב' ואנחנו עושים איתם עבודה מאוד טובה.
תכנית מיל"ה לנערים שהיו עם תיק פלילי. פותחים ומסיימים אותם וזה מאפשר להם להתגייס לצבא ומנקה להם את התיק ונותן להם דרך חדשה לחיים טובים יותר. הסברה קהילתית, הסברות בבתי הספר ובמרכזי נוער.
רצינו ואי אפשר. אי אפשר מהתכנית הזו לשלם הסעות, וזה מה שהם צריכים, אי אפשר לקנות מזון, וזה מה שאנחנו צריכים. אי אפשר לתת קורסי למידה, כמו שהם רצו, אי אפשר. אנחנו רוצים לתת ואי אפשר. כשאני מדווח את זה למשרד לבטחון פנים לא מאושר לי להוציא אותם לקורס. מה שעשינו עם משה משה על קורסי הטלפונים, זה תקציב של הרשות. אם רק היו מכניסים לנו את זה בסעיף של 'הדרך החדשה' והיו מאפשרים לנו את זה, אז יכולנו לתת יותר דברים שהשטח צריך אותם, אבל כרגע אנחנו מוגבלים.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
האם אתם הייתם בקשר עם משרד העבודה וגם משרד הקליטה? אני רוצה שתסתכל, יש פה משרד הקליטה, שהוא אחראי לאלה שעד 15 שנים.
שלומי ערה
¶
אז בנושא הנהיגה לא נגעתי, אבל אני תיכף אענה לך. בעוד שורה אני מסיים, למשל אנחנו רצינו לתת תעסוקת נוער בגן החי ובגנים ונוף, לנוער בחופשות ולחבר'ה שחוזרים מפנימיות ומגיעים לעיר בחופשות, עוד פעם, כדי לתת להם מסגרת שיקומו בבוקר וכו'. גם את זה אי אפשר להוציא מהתקציב הזה וזה ממש חבל.
אני יכול להגיד לך שלדעתי גם נשארים תחת הכותרת של תקציב 'הדרך החדשה' לחלק מהגופים כספים בעניין הזה. גיא, מנהל אגף הנוער, ימשיך.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
אוקיי, אז מאוד חשוב שכשאתם מדווחים תבהירו, יש לתכנית הזאת שם, יש תכנית רווחה, יש תכנית חינוך, יש תכנית בריאות, יש תכנית לצבא וכל זה. אז אם תלכו לפי זה, זה יעזור לנו להבין את העניין.
גיא אליהו
¶
אוקיי, אני פחות מדבר על 'הדרך החדשה', אני רוצה להציג את הדברים שנעשים פה ברשות. אם אני אתחיל לדבר על המשמעות של חינוך בלתי פורמלי אז אני צריך לגזול ממכם שעה, אני אגיד את זה רק בראשי פרקים, חינוך בלתי פורמלי, זה הדבר שדרכו מצמצמים פערים ועושים שוויון ועושים חברה טובה יותר. אם אני ארצה לדבר על מה אני חושב, כמה המדינה משקיעה בחינוך בלתי פורמלי, אז אני לא אצטרך לדבר שעה, אני לא אצטרך לדבר בכלל, כי אני חושב שהמדינה לא משקיעה כלום בחינוך בלתי פורמלי ולצערי היא משיתה את הכול על רשויות.
גיא אליהו
¶
הרשות המקומית, התקציבים שלה, יש תקציבים מהמדינה ויש תקציבים מהתושבים שמשלמים לרשות המקומית, מסי ארנונה ודברים כאלה, ומה שקורה הוא שהמדינה מפעילה את החינוך הבלתי פורמלי אך ורק דרך הרשויות המקומיות. זאת אומרת כל התקציב לחינוך הבלתי פורמלי זה תקציב עירוני ולא תקציבי המדינה. המדינה לא משקיעה כלום, לטעמי, בחינוך בלתי פורמלי. שוב פעם, לטעמי.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
אני רוצה להגיד לך, זו התכנית הממשלתית, זה לא תקציב של הרשות המקומית, זה התקציב של משרדי הממשלה.
גיא אליהו
¶
שוב פעם, אני מדבר בכלל על חינוך פורמלי, אני לא מדבר על 'הדרך החדשה'. לשמחתי אני רק רוצה להגיד שאנחנו נמצאים פה ברשות כמו פתח תקווה שמבינה טוב מאוד מה החשיבות של החינוך הבלתי פורמלי, וכך גם ההנהלה של העיר, ומשקיעה בזה המון, בחינוך בלתי פורמלי. יש לנו 13 מרכזי נוער שפזורים בתוך הרשות, זה לא קיים באף עיר אחרת, זה מרכזים שעומדים stand alone, לא בתוך מבנה של מתנ"ס או משהו כזה, שזה בתים שמיועדים אך ורק לנוער. בתוך 13 המרכזים האלה יש, לפחות, אני יכול להגיד שיש 6 מרכזים ששם פוקדים אותם למעלה מ-50%-60% יוצאי הקהילה האתיופית, מגיעים לשם עם תכניות - - - זהבית, מנהלת היחידה של מרכזי הנוער, 600-700 בני נוער, יוצאי הקהילה האתיופית, צורכים ומגיעים לאותם מרכזי הנוער בתוך הרשות. כך שאנחנו נותנים להם שם מענה וליווי, גם של אנשי חינוך, גם של צוות, וגם מוציאים אותם, כמו ששלומי אמר, לכל מיני מקומות ודברים של העצמה ומחזקים את הקהילה. ואני רוצה רק להגיד גם שכבוד לנו, לעיר, ובכלל לפעילות הזו, שבשנה שעברה חניך של מרכז הנוער, יוצא הקהילה האתיופית, קיבל את פרס שר החינוך לנוער מתנדב, פרס על שם אלעד ריבן ז"ל.
אז אני חושב שאנחנו כרשות נותנים מענה רחב גם ליוצאי הקהילה, גם אם זה בתחום של הנוער, גם אם זה בתחום של הצעירים, יש לנו מרכז צעירים שנותן מענה ספציפי וייחודי ליוצאי הקהילה דרך רכזת של אזימוט ושל הקרן לידידות שאנחנו מממנים. יש לנו רכז אחד לצה"ל, יש לנו רכזת של 'זינוק בעלייה', שהרשות מממנת אותה, שנותנת מענה אך ורק ליוצאי הקהילה האתיופית, מלווה אותם ויוצרת קשר עד שהם מתגייסים וגם תוך כדי גיוס. וכל זה מהתקציבים, שוב פעם, של הרשות המקומית.
כאן נכנסת 'דרך חדשה' שמבחינתנו זה באמת בשורה, כי אני חושב, כמו שציינתי קודם, שלחינוך הבלתי פורמלי אין יותר מדי משאבים של המדינה, הם מושתתים על הרשויות ופתח תקווה היא דוגמה. ובאמת משרד החינוך, תשאלו את החינוך הבלתי פורמלי, איך הוא - - - פתח תקווה היא מודל ולא כמו שהציגו את זה פה, פתח תקווה היא שם דבר בנושא החינוך הבלתי פורמלי, מגיעים לפה ללמוד מרשויות אחרות, גם אם זה מרכזי נוער, גם אם זה תנועות נוער, לתקן את מה שאמרתְ, שנמצאים פה עשרות תנועות נוער, מה שלא קורה באף רשות, כל כך הרבה תנועות נוער, 36 סניפים של תנועות נוער נמצאים פה, ובשנה האחרונה היה גידול של 20% של חניכים בתנועות הנוער. אז גם אם זה תנועות הנוער, גם אם זה מרכז לחיילי צה"ל, גם אם זה מרכזי נוער, גם אם זה מרכזי צעירים, פתח תקווה היא מודל של חינוך בלתי פורמלי וניתן ללמוד ממנו.
אני רוצה גם לדבר על הנושא של, שוב פעם, המשאבים. צריכים לראות איך אפשר להגדיל יותר את החיזוקים של החינוך הבלתי פורמלי, של חינוך הפנאי. התחילו במשרד החינוך, וזו בשורה גם כן משמחת, את תכנית מפתחות, לעשות יחד עם משרד החינוך. הוא הוציא את תכנית מפתחות, פתח תקווה קיבלה, אם אני לא טועה, 150, נכון?
גיא אליהו
¶
250, סליחה, ואוצ'רים ליוצאי הקהילה האתיופית כדי ללמוד בחוגים. מפעילים את זה דרך החברה למתנ"סים, דרך מקפת בעיר, וזה מבורך. אמנם זה לכיתות א' עד ד' - - -
גיא אליהו
¶
זו תכנית של ילדים יוצאי הקהילה, הם יכולים ללכת לבחור חוג אחד ומסבסדים לו את החוג והוא בכלל - - -
גיא אליהו
¶
תיכף אני אגע בזה. זה דבר מבורך, אני חושב שצריך להרחיב על זה, גם דרך משרד ה - - - ולראות איך עושים את זה גם בנוער, מעל כיתה ד'. יש לנו 12 מרכזי נוער שאנחנו מפעילים שם, סדנאות ופעילויות. אם אפשר להרחיב את תכנית מפתחות גם לגילאים בוגרים יותר.
לגבי מלגות לסטודנטים, גם כמרכז צעירים ברשות שנותן מענה, יש שם שתי עובדות יוצאות הקהילה האתיופית שנותנות מענה רק ליוצאי הקהילה, מכווינים אותם, איזה מלגות יש, לאן אפשר להגיש מלגות, יש מלגות שהן דרך אגף מינהל החינוך, יוספה כאן - - -
גיא אליהו
¶
היא תרחיב על נושא המלגות. אבל חשוב לי, עוד פעם, רק לסכם את הדברים, כעיריית פתח תקווה, להבדיל ממה שהוצג פה פתח תקווה משקיעה המון בחינוך בלתי פורמלי, זה משהו שהנהלת העיר באמת, זה אחד הדברים שהיא מחזקת, וגם את יוצאי הקהילה האתיופית. גם דברים נוספים שאנחנו עושים, חשוב לי לציין את כל נושא השילוב שצריך לראות גם איך עושים את זה ברמה הארצית.
אני סתם אתן דוגמה, יש לנו מרכז נוער בשכונת תקומה, אנחנו הפעלנו אותו, הרשות קומה למטה וקומה למעלה עמותת פידל, שזה היה מצוין והם עושים עבודה נהדרת, עמותת פידל, וזה פעל משך שנים ובזמנו זה היה טוב, אבל מה שקרה עם הזמן, יוצאי הקהילה עלו למעלה, לקומה שנייה, הוותיקים היו נכנסים למטה, בידול במלוא מובן המילה. אנחנו בעיריית פתח תקווה, יחד עם עמותת פידל, ישבנו איתם, ישב גם יועץ ראש העיר מספר פעמים עם העמותה כדי לשלב אותם כמרכז עירוני אחד. היום אנחנו חתמנו איתם הסכם שהמבנה הזה, שפועל במשותף, עשינו לו כניסה אחת, אנחנו כרשות משלמים לעמותת פידל מתקציב הרשות סכום לא מבוטל של כסף. סתם אני אבהיר, הסכום שאנחנו משלמים לעמותת פידל להפעיל את מרכז הנוער הזה כמודל משולב זה כמו כל התקציב של כל 12 מרכזי הנוער האחרים ברשות, כך שאנחנו משקיעים בזה הרבה. כל הנושא של השילוב, אנחנו שמים עליו דגש ומשקיעים בו כי אנחנו מסתכלים על זה כמשהו של שילוב.
גיא אליהו
¶
אם זה חג הסיגד שעשינו מטעם הרשות, שהגיעו לשם 400 בני נוער בחג הסיגד. חשוב לציין שהגיעו לשם 200 חניכים יוצאי הקהילה ו-200 שהם לא יוצאי הקהילה, שזה משהו שהוא יותר משמעותי וחשוב כי המטרה שלנו להכיר את התרבות ואת המסורת - - -
גיא אליהו
¶
אינטגרציה ואותו דבר אנחנו עושים עם הנוביגוד ליוצאי ברית המועצות ואנחנו עובדים על זה שיהיה שילוב. אנחנו נדאג שיהיה שילוב גם ליוצאי ברית המועצות וגם לא, כדי שיכירו ויקבלו את התרבות ואת המסורת וזה מה שאנחנו פועלים ברשות.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
כן, אנחנו נפנה לחינוך. אז לפני שאני פונה לחינוך, אתה התחלת בדבריך שיש 600,000 שקל שהייתם צריכים לקבל ולא קיבלתם את זה מהתכנית של הממשלה. אז אני רוצה לדעת למי פנית ולא קיבלת.
שלומי ערה
¶
מבחינה רשותית זה הרבה יותר כסף, אני דיברתי על 'עיר ללא אלימות'. ב'עיר ללא אלימות' בשנה שעברה, חצי שנתי, קיבלו 300,000 שקל לזה, זאת אומרת שאנחנו אמורים לקבל לשנת 2018 600,000 שקל. הבוסים שלי בהקשר הזה זה המשרד לבטחון פנים, אז אנחנו דיברנו שם עם דני שחר ועם מנכ"ל המשרד והם אמרו שהם עובדים מול המשרד הרלוונטי אצלכם והם מביאים. זה יוצר בעיה אמיתית, כי זה לא רק אצלי, זה אצלי ואצל החבר'ה האחרים שמקבלים תקציב. כל עוד אנחנו לא מביאים מסמך רשמי לגזברות פה לא יוכלו לתקצב אותנו.
טלל דולב
¶
אני לא יודעת להתייחס לגורמים האחרים ואני באמת רוצה במשפט הראשון קודם כל לפתוח ובאמת להודות לרעיה, לשלומי ולדניאל שמבחינת הרשות פה - - -
היו"ר אברהם נגוסה
¶
לא, אני רוצה לשמוע. הוא נתקל בבעיה, 600,000 שקל, היה צריך להגיע, הוא לא קיבל מהמשרד לבטחון פנים, אז אנחנו רוצים לשמוע, כמרכזת את הנושא.
טלל דולב
¶
טוב, קודם כל באמת השאלה למי פנית, אני מניחה שפנית בתוך המשרד, אני מניחה שאתה יודע כמונו שבמשרד לבטחון פנים בחודשים האחרונים מתנהל תהליך של שינוי ארגוני וחיבור בין בעצם שלוש יחידות, אבל שתי יחידות מרכזיות שמקבלות תקציב במקביל במסגרת התכנית הממשלתית. 'עיר ללא אלימות' והרשות למלחמה בסמים מתאחדים, מה שרוצים המנהלים במשרד זה לייצר מצב שבו ייווצר איגום תקציבי וייעול של הקצאת המשאבים, בגלל זה איחדו את הגופים, יכול להיות שהקצאת התקציב הפורמלית לשנת 2018 תתעכב טיפה. אנחנו במטה היישום יושבים בשבוע הבא עם ראש האגף החדש, גם של הרשות למלחמה בסמים, דני שחר, ואני מניחה שאחרי זה אתה תקבל איזה שהיא תשובה, לפחות מתי תקבל הודעה על התקציב. ההקצאה לא משתנה, אתם יכולים לבנות על ההקצאה שהייתה בשנה שעברה.
שלומי ערה
¶
אבל בשביל זה אנחנו צריכים את המסמך הרשמי, כדי שנגיש אותו לגזברות כהקצאה תקציבית, כדי שהם יוכלו לשריין את הכסף הזה. הרי איך זה עובד? הרשות צריכה לשים כסף, אני עושה פעילות, מגיש חשבונית - - -
היו"ר אברהם נגוסה
¶
אני מציע, שאלתי אותה כדי לקבל את התמונה הכללית. בעניין טיפול בנושא, אני חושב שצריך להיות שולחן עגול של המקומי, פה, אתם צריכים לעבוד מול הגופים הרלוונטיים.
טלל דולב
¶
אני רוצה מילה בנושא השולחן העגול, אם כבר זו הזדמנות כבר לפרסם. התחלתי בזה שאני רוצה להודות מאוד לרעיה, לשלומי ולדניאל שמרכזים את הפעילות של התכנית הממשלתית ברשות המקומית ואני באמת אשמח בתור מטה היישום להיות מוזמנים לשולחן העגול שתקיימו. אני מקווה שכמה שיותר מהר, כדי שבאמת נוכל לראות את התמונה המלאה של כל הפעילויות. אז תודה.
יוספה קין
¶
לפני שדניאל יגיד אני מוכנה להגיד שפה צעקו, אבל העיר פתח תקווה, העיר הראשונה בארץ ישראל שהעביר עובדי מוקד לעובדי עירייה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
בואו לא ניכנס לזה, זה ברמה הארצית פעלנו כדי להפוך את מוקדי הקליטה להיות עובדים - - -
היו"ר אברהם נגוסה
¶
מצוין. בבקשה, דניאל, שמעת את כל הטענות, אני רוצה שתתייחס למה מוקד הקליטה עושה, וגם איך אתם עומדים בעניין של העולים החדשים, עד 15 שנה ומעל 15 שנים, איך אתם מחלקים את העניין.
דניאל מהרט
¶
קודם כל ברוכים הבאים, אני מאוד שמח שוועדת הקליטה מגיעה שוב פעם לעיר ושמה את הנושא של הקהילה שלנו על סדר היום. לי באופן אישי, אברהם, יישר כוח על העבודה הזאת.
אני רוצה להתייחס לדברים ששמעתי פה, קודם כל הנושא שגנאדי העלה לגבי מוקד הקליטה שעבר למרכז העיר. אכן המוקד עבר למרכז העיר, בעבר המוקד היה בשכונה מסוימת, שכונת יוספטל. היו הרבה תלונות של תושבים שביקשו שהמוקד יהיה מוקד עירוני ולאו דווקא בשכונה ספציפית, לכן המוקד עבר לתת שירות במרכז העיר, בדיוק כמו שהביטוח הלאומי, משרד הקליטה, כל המוסדות של העיר נמצאים במרכז העיר. ובכל זאת השארנו שלוחה ביוספטל, יש לנו שם את מונה שנותנת שירות לקהל. מעבר לכך יש לנו רכזות שפזורות גם באחדות ובעוד מספר מקומות. יש רכזות קליטה שנמצאות בכל המתנ"סים, בכל מתנ"ס יש רכזת קליטה שמנגישה את כל השירותים העירוניים בתוך המתנ"ס.
דבר שני, מוקד הקליטה נותן שירות לעולים עד 15 שנים, וזה עיקר הפעילות שלנו, אבל מה שכן, אנחנו נותנים מענה לא רק לאלה שעד 15 שנים, לפעמים יוצא מצב שאדם שנמצא 16 שנים או 20 שנה, יש לו בעיות ואנחנו כמוקד קליטה נותנים מענה לכלל יוצאי אתיופיה בשוטף. אבל התכניות שלנו הן תכניות שהן לטובת עולים עד 15 שנים. יש לנו גם תקציבי עולים, שהם לאו דווקא עבור אותה אוכלוסייה.
דבר שלישי, יש לנו את משרד הקליטה שהוא גוף שמפקח עלינו, יש את מנכ"ל העיר, אנחנו עובדים לפי חוזר מנכ"ל וכמובן אנחנו נתונים במגבלות התקציב. אתה יודע כמה קיצצו במהלך השנים במוקדי הקליטה לכן יש את הדרישה של התושבים, לא תמיד אנחנו מצליחים במגבלות התקציב שלנו לתת מענה באמת לכל מגוון הצרכים שקיימים.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
דניאל, כדי שיהיה לנו ברור את מי לשאול במשרד הקליטה, עד 15 הכתובת זה משרד הקליטה, לכן אם משרד הקליטה קיצץ לאלה שעד 15 שנים, אז תבהיר לנו.
דניאל מהרט
¶
אוקיי. הקיצוץ, אמנם קיצוץ מינורי, בגלל שאנחנו עדיין כעיר הראשונה בארץ שקולטת עלייה, אז בקיץ האחרון עדיין הגיעו עולים יוצאי אתיופיה למרכזי הקליטה. הקיצוץ לא התבצע כמו שמתבצע בערים אחרות, אבל כן יש ירידה ועוד פעם, הצרכים הם יותר גדולים ממה שאנחנו יכולים לתת.
עכשיו ניגע במצגת עצמה. לפני זה חשוב לי להגיד, דיברו פה על נושא של חלוקה לפי דת, מהמקום שאני מגיע, יש לי דוד שהוא קייס ויש לי דוד שהוא רב, אני חושב שכולנו בסוף אנחנו קהילה אחת מאוחדת ומלוכדת - - -
היו"ר אברהם נגוסה
¶
זאת הבעיה, זה מה שאני רוצה שתבהיר. אני אמרתי בהתחלה, לעולים חדשים עד 15 יש זכויות לקבל כעולים חדשים ממשרד הקליטה. זה העניין. עולים ותיקים, יש להם את הזכויות לקבל כמו כל אזרחי מדינת ישראל.
דניאל מהרט
¶
זה בדיוק מה שקורה. אני אתייחס גם למכתב שהופנה למשה משה, על התלונות של הקהילה החדשה. אני ניסיתי להגיע לעומקם של דברים ולהבין בדיוק מה באמת הצרכים. ניסיתי להבין, האם יש איזה שהיא קבוצה של ילדים שלא מקבלת איזה שהוא מענה, או קשישים שלא מקבלים מענה, האמת היא שלא הצלחתי להבין על מה המהומה. דובר על בעיות, למשל, במועדון יבנה, שזה נושא שלא קשור אליי, קשור לאגפים אחרים בעיר, לא קשור אליי. אני מבחינתי נותן מענה מבחינת פעילות, מבחינת הצרכים האמיתיים בשטח. ישנם דברים שקשורים לחלוקה פוליטית, שהם לא קשורים אליי, כמו בתי כנסת וכל מיני נושאים שלא קשורים אליי.
דניאל מהרט
¶
עכשיו ניגע בתכניות. לפי מה שהבנתי הנושא שלנו זה קשישים יוצאי אתיופיה. יש לנו שלושה מרכזי קשישים שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם כמה אגפים. למשל מועדון קשישים בשערייה, שהרכז שלו אשר קודם דיבר, מועדון קשישים שמשתתפים שם 30 מבוגרים אצלנו, זה פועל פעמיים בשבוע, הם מקבלים שם גם ספורט וגם לימודי עברית. אגף הקליטה מפעיל עוד שני מרכזים, אם זה במועדון גיל הזהב ויוספטל, זה גם פעמיים בשבוע, אנחנו נותנים שם פעילות של אמנות, ספורט והרב גם נותן שם פרשת שבוע. זו פעילות שמזה שנתיים אנחנו מפעילים את התכנית הזו. מועדון שהיה קיים והופעל על ידי פידל ואנחנו הצטרפנו אליו, זה מועדון גיל הזהב בתקומה, שהרכזת פה, זהבית, נמצאת שם, היא מנהלת יחידת הנוער. אנחנו מתארחים בעצם אצלה וזה קורה שם.
זה סיור שעשינו בתל אביב, סיור מותאם לקשישים. ביקרנו בפארק אריאל שרון, בהיכל העצמאות, למדנו על היסטוריה של מדינת ישראל. זה לקשישים. ט"ו בשבט בחווה החקלאית, שאנחנו בעצם רצינו מפגש שכולו אהבה לאדמה, בעצם חזרנו למקורות, לבסיס, שזה החקלאות. הפעילות הזאת - - -
היו"ר אברהם נגוסה
¶
רגע, קודם כל לתת לו להציג את זה, אבל אני חושב שתעשה בראשי פרקים, כי יש לנו בעיה של זמן.
דניאל מהרט
¶
שני האירועים האלה זה ימי שיא שלנו. אנחנו עושים ימי שיא עם כל המרכזים, למשל העניין הזה של הסיור בחווה החקלאית או הסיורים שאנחנו עושים, סיורים להכרת הארץ, אלה ימי שיא ולא ימים באופן קבוע.
השכלה לעולים. מצורך המציאות, העולים פנו אלינו וביקשו לימודי עברית, אז יש לנו באגף הקליטה, אנחנו מפעילים כיתות עברית, לא מה שמשרד הקליטה נותן אלא מהתקציב של הרשות. חשוב לנו פה להגיד את זה. יש לנו שלוש כיתות לעברית. בנוסף אנחנו עשינו מהצורך בהשלמת השכלה 12 ו-10 שנות לימוד, הקמנו, עשינו תכנית להכנה למבחן התג"ת, כי הבנו שיש כאלה שרוצים להשלים השכלה אבל לא עוברים את מבחן התג"ת ועשינו כיתה כזאת. ואני רוצה לבשר לכם שיש לנו 22 כרגע שלומדים מקרב העולים, דרך אגב, רובם הגדול, משלימים 12 שנות לימוד ואני חושב שהנשים האלה שהיו עובדות כסייעות בעמותות בכל מיני מקומות שהיו ללא תנאים, אנחנו רוצים לשמר אותם ברמה העירונית, שיקבלו את התנאים הנדרשים. זה חלק ממה שנקרא תכניות משפרי חיים.
דבר נוסף, כיתות מחשב. יש לנו קבלת קהל בשלושה מקומות בעיר, זה מתקיים באופן שוטף, כל הזמן, ואוצ'רים לעולים, יש לנו פה את שלומי, רכז התעסוקה וההכשרות, עובדים יחד עם משרד הקליטה באופן פרטני כדי להביא כל עולה שרוצה לרכוש השכלה או רוצה למצוא עבודה או ללמוד באיזה שהוא גוף ולהביא אותו באופן פרטני. בלי קשר, יש לנו עוד נושאים שאנחנו מטפלים בהם, גם בנוער, גם בצעירים, גם בתרבות, גם ב סיורים. אנחנו עושים מגוון פעילויות למען הקהילה.
ודבר אחרון, לא היה נושא שהגיע לפתחנו באגף הקליטה ולא טיפלנו בו. אני חושב, אני אומר עוד פעם, אגף הקליטה פתוח לתת שירות לעולים החדשים ובכלל לכלל יוצאי אתיופיה, השירות שניתן על ידי העיר בסך הכול הוא שירות מעולה, שירות טוב. צריך לעשות יותר שיתופי פעולה כדי להנגיש יותר את השירותים שלנו, חלק מהטענות זה כי אנחנו לא מפרסמים יותר מדי את הפעילויות שלנו.
יוספה קין
¶
שלום, אני לא אתגבר על הקולות, אני מורה לשעבר ואני אדבר כשיהיה פה שקט. שמי יוספה קין, אני מנהלת אגף שירותי חינוך ורווחה חינוכית ואני מאוד רוצה להגיד, בשמחה ובגאווה, שהעיר עושה המון למען אוכלוסיות העולים בתחום הפורמלי ובתחום הלא פורמלי, עם 'הדרך החדשה' והמון לפני 'הדרך החדשה'. כמובן שאנחנו מברכים על כל תקציב נוסף, אבל יש עבודה מצוינת, נמצא אצלי באגף שלומי וסלי, הוא מנהל אצלנו גם את קשרי הקהילה וגם שש מועדוניות רווחה והשביעית עכשיו בדרך, גם נותן מענה לילדים ממוצא אתיופי וגם לילדים שצריכים מענה.
אז בניגוד למה שהיה פה, שהעיר לא עושה והעירייה לא עושה, עושים המון. לפעמים שואלים אותי אם לא הייתי בגלגול הקודם אתיופית כי עושים המון ובאהבה והם גם יודעים לקבל את זה. אני אתן לדוגמה, אני אקפוץ, אני אגיע לזה, מפתחות שהזכירו, החוגים, החברה למתנ"סים ומקפת קיבלו 250 ואוצ'רים לתת לילדים, א' עד ד'. הייתה עבודה קשה, קשה, גם לבוא להגיע לילדים, להגיע להורים, כי אתה לא יכול להגיד לילד בכיתה א', 'יש לך חוג, קח', מוכרחים להגיע לבתי ספר, להורים. כשכבר יש לו ביד את הוואוצ'ר זה לא אומר שהוא בחוג. היה תהליך סיזיפי, אבל יש לנו 214 ילדים שיש להם חוג בחינם, חוג יוקרתי, חוג שהם רצו, קרוב למקום המגורים. דאגנו לכסות את זה - - - אנחנו עובדים ביחד עם החינוך הלא פורמלי, עם האגפים האחרים. אני אגף שירותי חינוך, אבל יש בתוך מינהל החינוך יסודי, גני ילדים, על יסודי, המלחמה בסמים, עם אגף הקליטה עבדנו. באמת עושים עבודה נהדרת.
אני אשתדל לרוץ. חבל לי, הזכירו את זה כבר, היות שהחווה החקלאית שייכת גם לאגף שלי, את שיתוף הפעולה עם המבוגרים, אני אעבור הלאה. פרויקט בר מצווה ובנות מצווה, שישעיהו בשיתוף פעולה עם אגף היסודי עושים עבודה נהדרת בנושא הזה, הילדים יודעים מה זה בר מצווה, גם כאלה שאין להם בבית איזה שהיא זיקה, מקבלים תפילין, לומדים את עיקרי הדברים, נערכת להם חגיגה, באמת זכות. יש פעילות משותפת ומצוינת עם השפ"ח, השירות הפסיכולוגי שנכנסים ואם צריך מענה, גם להורים וגם לילדים.
אני ממש רצה, אני ממש לא עושה את זה כמו שצריך. יש לנו תכנית לילדים מצטיינים, גם ביסודי וגם בחטיבות. אריאלה, מי שמכיר. נותנים מענה גם לילדים ממוצא אתיופי, בחרו מתוך החטיבות, הם באים ללימודי העשרה. אגב, בכל התכניות שלנו יש גם הזנה, שכמה שזה נראה אולי לא חשוב מאוד, מאוד חשוב. בצורה מאוד מכובדת, הילדים מקבלים ארוחת צהריים ומאוד אסירי תודה על כך.
כמו שאמרו, מאוד קשה לאסוף את ההורים, מאוד קשה לגרום להורים לבוא, כי הם עסוקים בענייני פרנסה, בענייני משפחה, ובכל זאת יכולה רחל להעיד שאנחנו מגיעים להורים, חוגי הורים, שיש להם הדרכה, גם בגני ילדים יש להם הדרכה איך להתנהג לילדים.
הפרויקט הלאומי, שנמצא פה יותר מ-10 שנים, הפרויקט הלאומי זה תגבור לימודי ליוצאי הקהילה, ילדי הקהילה, חטיבה פלוס תיכון, יש לנו גם פיילוט ביסודי, תגבור לימודי, הכנה לבגרויות, יש תוצאות נהדרות. 'הדרך החדשה' הוסיפה, ראתה שזה טוב פה, מתנהל פה מצוין, הוסיפה והרחיבה. היו לנו 570 תלמידים, היום יש לנו 800 בלי היסודי. מיל"ת, זה שוב תכנית שנמצאת בבתי ספר, תגבור לימודי בסוף היום עם הזנה.
בקידום נוער, שרחל שותפה לזה, מהמלחמה בסמים, יש פרויקט לבנות, גם לבנות הקהילה וגם לכאלה שאינן בנות הקהילה. הן לומדות טיפול בציפורניים, גם מקצוע, גם הרגשה שהן עושות משהו, גם הטיפוח העצמי.
מה שחשוב מאוד והוזכר פה באיזה שהיא דרך, הטיפול מהגן ליסודי, מהיסודי אל החטיבה והתיכון, המעברים קשים מאוד. אי אפשר להבין, גם לילדים רגילים שגדלים וחיים בארץ, ודאי וודאי לילדים עולים.
יוספה קין
¶
זה ראשי פרקים, אני רצה. מעגן, זו תכנית בגני ילדים, זה כולל פסיכולוגית, יועצות חינוכיות, קלינאי תקשורת. זאת אומרת חוברים פה יחד עזרה לילדים, להורים, טיפול כשהצוות הפרא רפואי בתוך הגן. מגשרות, כמובן שאי אפשר להתנהל בלי מגשרות, מגשרות שנמצאות בבתי ספר, בגני ילדים. כמובן שאף פעם אין לזה מספיק תקציב.
יש לנו תכנית שנתרמה לפני 9 שנים על ידי תושבת העיר, היום היא תושבת שוויץ, לזכר אבא שלה, קוראים לזה כישורי למידה, תכנית מצוינת שעובדת על ילדים עולים וותיקים, מניעת הפרעות בהתפתחות תפקודית. מהגן, אנחנו כבר בשלושה בתי ספר, עלינו כיתה. כל הנושא של קידום שפה בגני הילדים.
יוספה קין
¶
כשדיברו על חבר העמים ודיברו על האתיופים. בשבוע שעבר הייתה אצלי אמא, ואני אספר את זה, היא באה בבכי, היא לא ידעה, היא הלכה מפה לפה והגיעה בסוף אליי, אמרתי לה 'שבי'. היא לימדה את הילד שלה מחבר העמים בבית עד היום, הוא נכנס לגן והוא לא יודע מילה, הוא לא יודע מה רוצים ממנו. היא בכתה שהגננת מפנה את האשמה חלק אליה. חיפשה מקום. אני סתם הייתי לה כאוזן קשבת, אני רק מספרת שבאים ילדים לגן עירוני כשהם לא יודעים מילה עברית. אז זה לא רק אצל האתיופים, כי אנחנו עושים את זה המון, מרכזי למידה בלי סוף.
יוספה קין
¶
זו החלטה של ההורים, נכון. עוצרים אותי, אז אני רק רוצה לומר, חג הסיגד, מרכזי למידה. כמובן יש מלגות שהעיר נותנת לסטודנטים, זה מתנהל אצלי באגף, עבודה יפהפייה.
יוספה קין
¶
מתנהל אצלי באגף, העירייה מקצה כסף, הסטודנטים באים, נרשמים באתר, באים לראיון אישי, אנחנו מחברים אותם עם ילד שצריך חונך, מועדונית שצריכה עזרה, יש לנו 30 סטודנטים רק במלגות של העירייה, סטודנט מקבל 4,500 ₪, נותן 100 שעות לקהילה, נעשית עבודה נהדרת.
יוספה קין
¶
יש לי גם פר"ח אצלי, שזה מאגף שח"ר, שגם עושים בתוך בתי הספר עבודה נהדרת. את מפתחות כבר הזכרתי. המון דברים, אבל אני לא - - -
יוספה קין
¶
סליחה, אני באמת אומרת, אני רוצה לענות לך, אני לא בודקת אם יש לו כיפה או אין לו כיפה, הוא סטודנט, יש לו תעודה, הוא פתח תקוואי, יש לו תעודה של מקום - - -
יוספה קין
¶
יש באתר העירייה, שעכשיו אתר מינהל החינוך בפנים, יש לינק, יש פרסומת כל סוף שנה, נרשמים, הלוואי שהיה לי כסף לתת לכל מי שרוצה.
טלי פלוסקוב (כולנו)
¶
אתם יודעים מה אני הבנתי בפתח תקווה? הבעיה הכי גדולה של פתח תקווה זה שאתם לא מדברים עם התושבים שלכם. הכוונה שלי היא הנגשה. אם הגברת עכשיו שואלת איך אפשר להגיש בקשה למלגה, מבחינתי זו כבר בעיה. אתם צריכים איכשהו להגיע לאנשים.
אמיר סולמי
¶
רכז הנוער פירט לכם, במרכז החממה, שיש רכזים שונים מתחומי הקליטה גם שמסייעים בנושא של השגת מלגות, הגשת מועמדות, עוזרים לסטודנטים בעיר, בכל המגזרים השונים למצות את הזכויות שלהם בכל מה שקשור לקבלת מלגות. יש את זה, יש פרסום.
טלי פלוסקוב (כולנו)
¶
זה אחת, ושתיים, נמצא כאן, אני מבינה, עוזר של ראש העיר, אני גם אמרתי את זה אישית לראש העיר ואני לא רואה שמשהו השתנה. רבותיי, יש אנשים שלא יודעים את השפה ואם אתם לא תנגישו להם את המידע הם לא יידעו על זכויותיהם. אז אתם צריכים לדאוג, אם יש אחוז כל כך גבוה של עולים כאן, הבנתי שמברית המועצות 50,000 ו-9,000 יוצאי אתיופיה, זה מספר מאוד גדול. אתם צריכים להנגיש להם את המידע בשפה שהם מבינים אותה. חייבים לחשוב עליהם.
יוספה קין
¶
כל תכנית שיש, למשל 'מחשב לכל ילד', אין כזה דבר שלא יוצא גם מידע באמהרית, גם שלומי בכל הישיבות עומד ומסביר, אין מישהו שביקש מידע, אם פנינו לאוכלוסייה כזו - - -
טלי פלוסקוב (כולנו)
¶
מה שאני רוצה להגיד, רבותיי. אני רוצה להעביר לכם את התחושות שלי אחרי הדיון של היום, אני מבינה שעוד תשמעו, אבל בכל אופן תחושת ביניים, מה שנקרא. מצד אחד אני מאוד מעריכה את האנשים שעובדים במערכות ואני שמעתי פה את מנהל מרכז הצעירים, שהוא נלהב מהעבודה שהוא עושה, ואני שמעתי פה את מנהל מינהל החינוך, שאני רואה שאת חיה את זה, זה מאוד חשוב לך, מצוין, אבל מצד שני אני שומעת את התושבים ואני אומרת שהבעיה כאן זה שיש פער מאוד גדול בין מה שאנחנו שומעים מנציגי המשרדים וכן הלאה לבין מה שאנחנו שומעים מהתושבים.
ואחד מהדברים שאני רוצה להעלות זה דוגמה לכך. אני קיבלתי, לא רוצה להגיד מספר, אבל מספר גדול של פניות, תלונות מתושבי פתח תקווה, ופה, אדוני, אני פונה למשרד הקליטה, על היחס של אדם שעובד אצלך במשרד לאלה שפונים אליה. הגב' שקוראים לה אלינה, זה מה שאני יודעת - - -
טלי פלוסקוב (כולנו)
¶
אדוני, אני לא מדברת על שחיתות, אני מדברת על משהו אחר. התפקיד של חברי הכנסת זה גם לפקח על העבודה של משרדים ממשלתיים.
טלי פלוסקוב (כולנו)
¶
אז דקה, אדוני, אז אם תיתן לי ותתאזר בסבלנות ותדע גם לשמוע את האחרים הכול יהיה מצוין. אני אומרת לך, אם זה היה מקרה אחד אני לא הייתי מתייחסת אליו ברצינות כי קורה, אבל אני שמעתי לא פעם אחת, וגם בדבריך, כשאתה אמרת שכל יום מגיעים ושואלים איזה תור, 'איזה מספר תור שלי בדיור הציבורי' ולבן אדם הזה נגמרה הסבלנות. ברגע שבן אדם לא יודע לעבוד עם אנשים אין לו מקום בעבודה עם אנשים. אתה, אני מבקשת ממך כרגע - - -
היו"ר אברהם נגוסה
¶
רגע, כמה זמן אתה משתתף בוועדות של הכנסת? אני מכיר אותך, אז מה קרה לך היום? אתה יודע את הנהלים, תרשום ואחר כך ניתן לך אם אתה רוצה להגיב, אבל אסור לך להיכנס באמצע דבריה של חברת כנסת. בבקשה.
טלי פלוסקוב (כולנו)
¶
תודה, אדוני. אני חוזרת ואומרת, אני לא באתי לכאן להגיד, חס וחלילה, על שחיתות, אמרתי לך רק דבר אחד, יחס לבן אדם. זה מה שאנשים, שעובדים כנראה בפתח תקווה, צריכים ללמוד. הגב' לא יכולה להגיד 'תצא מכאן', 'תסגרי את הדלת מהצד השני', לא מקובל עליי שעובד משרד מדבר בצורה כזאת. זה אחת. שתיים, אני מבינה שהעבודה שלה קשה, אבל זאת העבודה שלה, היא לא יודעת לעבוד עם אנשים? שלא תעבוד במקום הזה. גם כשאנחנו אומרים לבן אדם לא צריך לדעת איך להגיד את הלא הזה ופה בעיניי, ממה שאני מרגישה מפניות של אנשים, אין לגברת הזאת. אני לא אמרתי את שם המשפחה שלה ולא עושה לה חס וחלילה שיימינג, אתה יודע בדיוק על מי אני מדברת. לכן אני מבקשת ממך, תקרא לגברת הזאת ותקרא לה פשוט לסדר. אי אפשר. אני אומרת לך, אדוני, אם אני אקבל עוד תלונה על הגברת הזאת בפתח תקווה אז אני לא אדבר על זה בוועדה הזאת, אלא אני אפנה אל מי שצריך לפנות. אין לה מקום לעבוד במשרד, נקודה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
תודה. אנחנו נשמע את הרווחה, בבקשה. אבל אני רוצה שתעשה את זה בראשי פרקים, כי הזמן שלנו - - -
גיא עפארי
¶
צהריים טובים. רק לפרוטוקול, השם זה גיא עפארי, מנהל אגף לשירותים חברתיים ובריאות. מול עיניכם אנחנו מתקרבים ל-84,000 בתי אב בעיר, אבל בסך הכול באגף לשירותים חברתיים בפתח תקווה מטפל היום במעל ל-2,000 איש יוצאי הקהילה.
גיא עפארי
¶
עיקר הדיון זה על יוצאי קהילת אתיופיה, למרות שיש לי גם מה להגיד על כלל העולים. באופן כללי, ככלל, משרד הרווחה, ואתם מכירים את זה, לא מטפל ואין לו תכניות ייעודיות פר אוכלוסייה ספציפית או אוכלוסיית עולים ספציפית, קרי כשיש ילד בסיכון או כשיש ילד עם אוטיזם או ילד עם צרכים מיוחדים אנחנו מטפלים בו במכלול הצרכים שאנחנו מפעילים. יש לנו כן תגבור, אם זה מה שמעניין וכדומה, לגבי התקציבים שאנחנו מקבלים מהמשרד תחת הסעיף של עולים חדשים. וכאן כן אני פונה אל הוועדה, הנושא של הגדרות של 10 שנים ו-15 שנה לנו הן מאוד חשובות. אני פונה לוועדה ואני אומר, גם לגבי כלל העובדים, הבקשה שלנו כאנשי שטח לנסות להגדיל את השנים שבהן אנשים מוגדרים, בכלל האוכלוסייה, או ליוצאי אתיופיה יותר, כי אנחנו רואים שאנחנו עדיין ממשיכים לטפל ולהשקיע משאבים מעבר לאותן 10 שנים או 15 שנה.
אני רק אתן דוגמה, למשל רק בנושא של ילדים עם צרכים מיוחדים, התגבור הייעודי שמגיע אלינו תחת הנושא של עולים הוא בסביבות 800,000 שקל, אבל כל שנה שעוברת, מכיוון שיורד מספר העולים החדשים התקציב הזה יורד. זה תקציב שנכנס לתקציב בכלל של ילדים עם צרכים מיוחדים, אבל זה עוזר לנו ומתגבר אותנו לכלל הילדים.
לגבי יוצאי הקהילה, באופן יחסי, וזה לא סוד, אנחנו רואים אחוז יותר גדול של יוצאי הקהילה שבהם אנחנו מטפלים משאר האוכלוסייה. אנחנו מסתכלים על שלושה צירים עיקריים, אחד זה גיל הינקות או הגיל הרך, אני מדבר על נושא של הורים וילדים. יש כאן לא מעט תכניות, הציגו אותן, אנחנו מובילים, מה שהציגו, או שותפים, כולל הנושא של 360 שאושר לעיר השנה להכפיל את התכנית הזאת. אנחנו רואים את הנושא של מוגנות של ילדים צעירים, כל הנושא של כשרים של הורים לילדים, הדרכה הורית. זו פריזמה אחת שאנחנו מסתכלים עליה ואנחנו חושבים שאנחנו נמצאים שם בדפיציט.
הנושא השני שהוא נושא אולי הנושא שבוער, זה הנושא של בני נוער. אנחנו כרגע נמצאים מול מציאות שאחוז בני הנוער שנושרים מהצבא, אחוז בני הנוער שמטופלים תחת המשטרה או תחת הגדרות פליליות הוא גבוה מאחוז שאר הנערים. למרות שכאן כן קיבלנו תקציבים דרך 'הדרך החדשה אנחנו עדיין חושבים שיש כאן קהילה גדולה של בני נוער שאו מרגישים כעוסים - - - אתה יכול ללכת גם לבני נוער בני 16-17 במקום אחר והוא ירגיש כועס, אבל הכעס הזה, התיעול שלו הוא למקומות שקשה לנו להתמודד איתם וקשה לבני הנוער להתמודד איתם. אני מדבר על כעס שנובע מהרגשה של גזענות, מהרגשה של פגיעה בדור ההורים. כל הנושא הרב תרבותי, ההעברה הבין דורית, זה נושא שאנחנו מתמודדים איתו וכאן, עוד פעם, אמרתי את זה גם לטלל, כשעשתה לנו מפגש מקצועי, אני חושב שגם ב'דרך החדשה', הנושא של עבודה קהילתית, עדיין יש זמן לתקן את זה ולהיכנס לנושא.
אנחנו רואים את הנושא של העברה בין דורית, אנחנו רואים את המעגלים של בני הנוער, החבר'ה הצעירים. אז נכון, חייבים להגיד את זה, יש הרבה חבר'ה שהם אקדמאים, יש לנו גם גרעינים חברתיים של יוצאי הקהילה שפועלים בעיר, זה חבר'ה שמיצבו את עצמם ומיקמו את עצמם ואומרים לי 'תודה רבה, אני לא צריך אותך', אבל יש לנו הרבה בני נוער שלא מוצאים את עצמם. הם הולכים לאיבוד כי הם לא מצליחים לקשור את עצמם לתרבות של ההורים, הם הולכים לאיבוד כי המבנה המשפחתי התפרק ולא ברור מי הדמות ההורית ומי הסמכות ההורית ולא ברור להם לאן הם הולכים. זו הפריזמה השנייה.
הפן השלישי זה הנושא של קשישים. הנושא של קשישים יוצאי העדה, אני אעשה עוד קליק אחד לגבי התכניות של 'הדרך החדשה' שפועלות בפתח תקווה, לקשישים יוצאי העדה קשה יותר להיטמע בתכניות שקיימות בקהילה באופן כללי. קשיש יוצא העדה, מאוד קשה לו להיקלט במרכזי יום לקשיש שפועלים, קשה לו גם מבחינת האוכל, קשה לו גם מבחינה תרבותית וגם מבחינת השפה. יש יותר קשישים שלא דוברי עברית או ברמה מספקת שיוכלו להיטמע במועדונים.
גיא עפארי
¶
אני לא זוכר את מספר הקשישים יוצאי העדה, אבל כשאנחנו פתחנו את מועדון מופת שנפתח לפני כמה חודשים - - -
שלומי דאלו
¶
לא, שנעשתה אליהם פנייה ממרכז הקשיש הרגיל ושהם לא הושמו מכל מיני סיבות שאתה מתאר, כמה כאלה ישנם?
גיא עפארי
¶
אז פתחנו השנה מרכז יום קטן, זה נקרא מופת מועשר, שאני חייב להגיד שזאת הצלחה. אפרופו, זה מרכז שמיועד ל-30 איש, הוא התמלא, יש לנו מתנדב כאן שהוא חלק מהצוות. זאת הצלחה, אבל זה לא פשוט, לא פשוט לפתוח אותו ולא פשוט להפעיל אותו.
גיא עפארי
¶
הוא שואל על מופת קשישים, אז אני אומר, לנו יש מועדון אחד שפתחנו, הוא מלא, הוא פועל והוא טוב. אני אומר שהנושא של קשישים, גם הנושא של חוק סיעוד, לקבל מטפלת הביתה, הוא קשה, יש מטפלות שלא רוצות לבוא לעבוד במשפחה של יוצאי אתיופיה, יש משפחות של יוצאי אתיופיה שלא מוכנות לקבל כל מטפלת, הבעיות האלה הן לא פשוטות, הן מורכבות.
הפנייה שלי לוועדה, או פנייה בשם העובדים שלי, אני אגיד שלושה דברים. אל"ף, תאפשרו לנו גמישות כמה שיותר, אל תביאו לנו תכניות סגורות ותגידו לנו 'קחו מהמדף תכנית', תנו לנו, יש הרבה אנשי שטח, עושים הרבה דברים, אנחנו מספיק חושבים שאנחנו יכולים לגלות את הגמישות, כי דין פתח תקווה לא כדין רחובות או ערים אחרות. זה דבר אחד. דבר שני, תעזרו לנו עם החסמים הבירוקרטיים, אני אומר את זה בכנות. לי כדי לגייס עובד קליטה, שקיבלנו אותו אפרופו, זה דווקא לעולי אוקראינה, התהליך הזה הוא מורכב, יש את החוקים של הרשות, יש את החוקים של משרד הפנים, יש את החוקים של המדינה, פשטו לנו את התהליכים האלה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
יש הרבה שאלות כמובן, אני אשאל את השאלות איפה שצריך לשאול. בגלל חוסר הזמן אנחנו נתקדם.
סשה שוורץ
¶
שלום לכולם. יש פה כאלה שהתעניינו מי אני בכלל, אז אני מציג את עצמי, שמי סשה שוורץ, אני היושב ראש המשותף של התנועה החברתית 'האמת הגסה' ובמקביל אני עיתונאי בעיתון המקומי שנקרא -- -
אני רוצה לגעת בשלוש נקודות עיקריות. דבר ראשון, דיברו פה על הדיור לקשישים. לפני משהו כמו שמונה חודשים בערך דיברתי עם איציק אוחיון, אז הוא אמר לי, למעשה מה שנאמר פה ב - - -
סשה שוורץ
¶
עם איציק ברוורמן, אז הוא אמר שבמשרד הקליטה הובטח לו מקום, אז הזמן חלף, שום דבר לא השתנה ואז נסעתי למשרד הקליטה ושם נאמר משהו הפוך לגמרי. נאמר שהמפתחות נמצאים דווקא אצל העירייה, אצל ראש העיר, וזה לא כזה משנה. מה שאני מנסה להגיד, שיש לי הרגשה שנפל פה משהו בין הכיסאות ואם לא נגשר על ידי חברי הכנסת יכולה להיות פה בעיה מאוד רצינית.
דבר שני זה בית ספר פיקא. בבית הספר הזה לומדים קרוב ל-70% עולים חדשים מברית המועצות לשעבר בעיקר. מסיבות כאלה או אחרות זה הפך לפוליטיקה אחת גדולה, לשדה קרב פוליטי. זה התחיל בשביתה ב-1 לחודש, אבל אני לא רוצה להיכנס לזה, פשוט בשורה התחתונה אני פונה לגורמים ואני מאמין שיש פה גורמים שיכולים לטפל, במקום לטפל ברמות הכי גבוהות ברמה של ראש העיר ועמותות, אז אולי אתם יכולים לעזור. הנקודה שם כזו, אין הצללה מעל מגרש הספורט ומגרש הספורט עצמו נראה כמו לא יודע, כמו אחרי הפצצה, שדה קרב אחרי הפצצה. חסרים דברים הכי פשוטים כמו שירותים. מה יש הכי בסיסי בעולם חוץ משירותים. ילדים חושבים פעמיים לפני שהם רצים 200 מטר לשירותים, אז פשוט תיקחו את זה בחשבון, זה בית ספר פיקה, זה אחד מבתי הספר הראשונים שקיימים במדינת ישראל, חילוני לפחות, אז אנא עזרתכם.
ודבר שלישי, דובר פה די הרבה בנושא של רווחה. פונים אנשים קשישים, הם נמצאים פה 15, 20 שנה, הם לא שמעו, הם לא יודעים שקיים בכלל כזה דבר כמו רווחה. לכן ההמלצה והבקשה, כמו שאנחנו מקבלים הרבה מכתבים מהעירייה שלא קשורים ספציפית למגזר כזה או אחר, לדת כזו או אחרת, אז פשוט פשוט לא יודע, תתרגמו, תשתפו. חבל, אנשים לא יודעים שמגיע להם.
סשה שוורץ
¶
אז אתם לא יכולים להשתמש בכסף הזה, הם לא מקבלים את הכסף הזה וכולם מפסידים בשורה התחתונה. תודה רבה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
רגע, שמענו, אני לא יכול לתת לכולם. הפרויקט מוצלח, אנחנו יודעים, כולם ציינו את זה. אז בוא בקיצור.
ישראל בירו
¶
בקיצור, ראשית אני מברך את ההתכנסות. שמי ישראל מאגף הקליטה. גנאדי קודם דיבר, אגף הקליטה עד לפני חמש שנים היה משרת עולים מחבר העמים. למי שלא יודע אגף הקליטה הוקם לפני 15 שנה וזה מה שזה. לגבי החברים פה, סולומון, כמו שבאו לכינוס של ועדת הקליטה אני חושב כיושב ראש הקהילה יכולת להיפגש עם אגף הקליטה, לקבל נתון מדויק, במקום לבוא ולהציג. הנה, כל הנתונים - - -
היו"ר לאברהם נגוסה
¶
לא, אני לא אוהב את הדברים האלה. כל אחד יכול להציג, כמו שאתה יכול להציג. בוא תציג מה שאתה רוצה, אל תיכנס לאחרים.
ישראל בירו
¶
לגבי מה שהוא אמר, אני חושב שיש את כל הנושא, אם זה בנושא השלמת השכלה, אם זה בנושא אולפן, אם זה בנושא הכרת הארץ, אם זה בנושא אירועים, בכל הנושאים, אם הוא היה כיושב ראש, אתה מכיר, העמותה הקודמת, לגבי ההקמה של המועדון, לפני שהיית חבר כנסת אתה בעצמך הובלת את הצוות, יחד איתך הקמנו את המועדון ב - - - ועכשיו העמותה שנבחרה, דווקא חבר'ה צעירים תוססים, הם היו צריכים להיפגש עם אגף הקליטה, לקבל את כל הנתונים.
מולה ברו
¶
שמי ברו מולה, אני גר בעמישב, יש לנו מועדון בעמישב, מבנה של העירייה. קיבלנו את המבנה הזה לפני כל המבנים שאתם דיברתם עליהם, לפני 20 שנה. קיבלנו את המבנה הזה והמבנה הזה נותן שירות במשך 20 שנה. אני שם אב הבית, גבאי בית הכנסת. כמובן יש רב העיר, רב הקהילה, תשאל אותו, הוא יסביר בדיוק מה הוא עושה שם, אני - - -
מולה ברו
¶
שם המועדון מתנהל, נותן שירות, כולם, כל פקידי העירייה יודעים, אין מישהו שלא היה שם, היה סיור, היה הכול. בלי תקציב, אף אחד לא מקבל משכורת שם.
מולה ברו
¶
כלום. אני אומר לך, כל פקיד בעירייה בא לראות שם, אומר לנו 'זה משנות ה-50', היום יש פעילות לילדים כל השבוע, שבתות, כל יום.
מולה ברו
¶
גם אתה, כבוד חבר הכנסת, היית שם בסיור עם נציגי העירייה, אין מי שלא היה, כל העירייה, חוץ מהאגף שלא מכירים כל פקידי העירייה היו. אנחנו דיברנו, ביקשנו, התחננו. ראש העיר בעצמו היה שם לפני שנבחר, הוא היה סגן ראש העיר של אוחיון. ראש העיר דיבר איתי, אני פתחתי לו את הבית, לראות את הבית הזה, הוא אמר לי 'כשאני אבחר, העבודה הראשונה שלי תהיה פה'. הוא אמר לי, 'אני זוכר', אני הזכרתי פעמיים לראש העיר. אמיר, לא יודע כבר כמה פעמים באת, שנים, אין שום תקציב.
מולה ברו
¶
אנחנו עושים את זה, מתנדבים, עושים בלי תקציב, בלי משכורת, בלי כלום. יש לנו ילדים שם, הכול, כולם יודעים. חוץ מזה אני שמח שהמקום נבנה. אני שמח - - - אנחנו אנחנו משרתים שם בלי שום קשר, אני לא רוצה להיכנס לוותיקים ועולים, כולם ביחד שמה. המקום הזה משרת את כולם. אני מבקש ממך, ישבנו - - -
זהבית דסו
¶
טוב, אני אגיד ממש בקצרה. אני זהבית דסו, מנהלת יחידת נוער באגף הנוער והצעירים. אני לא אספר כי מנהל האגף היה כאן ודיבר ואמר כל מה שקשור, אני רק רוצה באמת להגיד משהו, גם לשתף בתחושה של באמת כל מה שקורה ובאמת לפנות בבקשה שבמידה שאנחנו כן נהיה מאוחדים, גם כקהילה. אנחנו גם הפנים של הנוער והפנים של כולם, והנוער, אני כמייצגת כמנהלת יחידת נוער, רואים את כל הוויכוחים, רואים אותנו לא מחוברים. יש לנו המון משאבים, המון גופים, המון אגפים, שבאמת נותנים מענה ובאמת עושים עבודת קודש, כל אחד בדרכו שלו ולראות את כל האנשים שמצקצקים ומרימים גבה, ולא יכול להיות וכן יכול להיות, אלה דברים שבאמת, אם נוכל להיות מספיק במקום הזה של לפרגן, לדעת לתמוך אחד בשני.
אני רואה את כל הדמויות, אני אומרת שזה כל כך חבל כי אנחנו יכולים, זו עיר שבאמת נותנת מענה לכל המגזרים וגם בתוך הקהילה, אבל חייבים להיות מאוחדים ובתוך העיר הזאת וכל הפילוגים האלה ו'אני עשיתי ככה' ו'אתם עשיתם ככה', זה לא מכבד אף אחד, בטח ובטח לא את הדור הצעיר שמסתכל ואומר 'תראו, אלה המבוגרים, הם נלחמים'. אנחנו עושים גם עוול לנוער שמגיע. גם מהרווחה שמספרים. יש באמת נערים, אנחנו רואים כל שנה - - - סליחה, ברשותכם, חברי הכנסת וחבריי כולם, באמת אנחנו רואים שצריכים לתת מענה הולם לכולם, אבל ברגע שאין את החיבור, אין את השיתוף, אין את ההנגשה, זה משהו שהוא באמת בעייתי. אני אשמח לקרוא מפה, באמת, לשיתוף פעולה של כולם.
זהבית דסו
¶
גם לחשוף את זה, להגיד איפה נמצא, כל מקום, מה אנחנו עושים, אבל פחות להתנגח, פחות, כי זה באמת לא משרת ורק עושה עוול.
רעיה לייכטמנוב
¶
אני בסך הכול מנהלת אגף הקליטה ואתם לא שמעתם אותי בכלל ויש לי 9,000 תושבים אתיופים ויש 42,000 עולים מרוסיה ואני בלי זכות היום להגיד מילה?
רעיה לייכטמנוב
¶
גוגל היה ספר ברוסיה, הוא כתב ככה, שבא אלוהים לעשות לנו סדר. חבר'ה, אם אתם חושבים שאפשר לכתוב מכתב לכנסת, לראש ממשלה ולאלוהים, אף אחד לא יעזור אם לא עוזרים פה בעיר, עובדי העירייה, מתנדבים בעירייה. מספיק כבר. מה שיש, העניין של דיור, זה אני מרימה את הכובע, אבל שגם מזה אתם זרקתם הכול על העירייה ויש דברים שהעירייה לא יכולה הכול לשבור ולבנות. מה שיש, קשר בין עולה חדש ועולה חדש, אם אנחנו היום נכנסים למלחמות בין אוקראינה ורוסיה, אתם לא יודעים שילדים לא יושבים באותה כיתה, באותו שולחן, 'אתה מרוסיה, אני מאוקראינה'. אם אנחנו לא פותרים את הבעיה אנחנו הולכים לאיבוד כולם.
אתם יושבים ומסתכלים לי בעיניים, אני מוכנה להגיד, חבר'ה, אני לא הולכת לכנסת, לא צריך לעשות לי פרסום רע בכל - - - שכל מנהלי המוקדים של המדינה מתקשרים אליי ואומרים 'אנחנו רוצים לבקר אותך'.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
בסדר, היא שמעה את הדברים האלה. אני רוצה לתת ליועץ ראש העיר בעניין בית הכנסת שציינת, תתייחס, ואז אני רוצה לסכם את הדיון. בבקשה.
אמיר סולמי
¶
תודה רבה. אמיר סולמי, עוזר בכיר לראש העיר ואני ליוויתי את ראש העיר בארבע השנים האחרונות, יחד עם סגן ראש העיר וראש אגף קליטה שהצטרף לאחר מכן. אני הייתי גם פה בוועדה שהתקיימה ב-17 ביולי 2016 ואני אפילו ככה מופיע בפרוטוקולים ובמה שנאמר והכול, אז אני רוצה להתייחס. מיד אני אתייחס לבית הכנסת ספציפית, אני רק רוצה להגיד באופן כללי, בהתייחס לכל הדברים.
קודם כל אני מברך את ועדת הקליטה שהגיעה לכאן ושהיא מגיעה ומעלה את הנושאים. ראש העיר וראש אגף קליטה, וכמו שאתם רואים, כל הגורמים של העירייה פועלים בכל החזיתות, בכל האמצעים שעומדים לרשותנו על מנת לתת מענה מיטבי, קודם כל לקהילות המדוברות, שהן הקהילות העיקריות, הקהילה האתיופית והקהילה של יוצאי חבר העמים בפרט, ובכלל באופן כללי, כראש עיר, כעוזר לראש העיר, אני בא ואני אומר שראש העיר רואה את כל הצרכים השונים שעולים בעיר וקיים קושי גדול מאוד להצליח ולהתמודד עם כל האתגרים השונים שעומדים על הפרק וקיימת שחיקה מתמדת של תקציבי העירייה על ידי המדינה שבכל מיני תכניות כאלה ואחרות, שהן מעלות ויוזמות, והכול מבורך, אבל בסופו של דבר העירייה, על מנת לעמוד באתגרים האלה, כל הזמן התקציב העירוני, עם כל הגודל שלו נשחק ונשחק ונשחק ביחס למשימות ולדברים שהיינו רוצים להצליח ולתת להם מענה. זה פן אחד.
בפן השני, גם בהקשרים, ואני לא אתייחס נקודתית לעניין דיור ציבורי או תכנית כזו או אחרת, אבל באופן כללי לעניין סוגיות שטחים ראש העיר אמר פעמים רבות וציין את זה והעלה את זה במקומות שונים, שמבחינת הצרכים השונים שעומדים לפתחנו, מבחינת בתי ספר, שכל הזמן האגף לתכנון אסטרטגי, יחד עם האגפים השונים שיושבים ורואים את הצרכים המשתנים, כמות הילדים, בכלל, הקושי הוא רב להצליח ולתת מענה בעיר כמו פתח תקווה שבסך הכול באופן יחסי לערים אחרות מיצוי השטחים בכלל ושטחים חומים בפרט הוא גדול. ואז אתה מגיע לסיטואציה של מה עומד נגד מה, מה בראש סדרי העדיפויות, מה פחות. קיבלנו מקודם גם תקיפה על עניין של תנועות נוער, כשבא מנהל אגף הנוער ואומר לכם 'חבר'ה, יש לנו פה תנועות נוער מעל ומעבר' ועדיין אתה מקבל ביקורת על כך שאתה לא נותן ולא נותן ו'אלה עושים'.
אמיר סולמי
¶
בגלל זה אמרתי, אני לא מתייחס ספציפית עכשיו, אני מתייחס באופן כללי. זו באופן כללי ההתייחסות שלי לכל הדברים, אז ברכות לכולם על הרצונות, על העשייה וכו'.
דבר שני, לעניין בית הכנסת. בעמישב ספציפית, ביוספטל, כל החזיתות השונות שאנחנו מדברים עליהן, לעניין בית הכנסת ספציפית, כבר אז בוועדה שהייתה כאן והתקיימה אני ציינתי, ואני מצוטט גם, שהעירייה מבחינה תקציבית, ואנחנו מדברים על קרנות, פה מדובר על השקעות של קרנות, הקושי להצליח - - - אנחנו היום, העירייה, כשהיא באה לגבש תקציב שוטף וגם בהיבטים של קרנות, מרוב רצון טוב של ראש העיר, ולראש העיר יש רצון טוב מאוד, לתת מענה לעוד ולעוד ולעוד ולעוד ולעוד, מרוב רצון טוב בכל החזיתות השונות, וכולם יודעים את זה, זה בחוץ שם, אנחנו נמצאים באופן יחסי במצוקה ועל כן אנחנו באים ואומרים וקוראים לוועדת הקליטה של הכנסת שבדברים שחשובים לכם, בהיבטים של מענה לקהילות השונות, בתי כנסת ובכלל, תראו איך אתם מטעם המדינה מצליחים, באמצעות משרד השיכון, ופנינו גם במכתב בעקבות הוועדה, באנו והצפנו, ועשו תכנית ואמרנו שיש פה אומדן, מדובר על 2.5 מיליון שקלים, הרשות לא יכולה להצליח לעמוד בדבר הזה לבד. אם המדינה, משרד השיכון לצורך העניין, שבעבר סייע, ומשרד הקליטה ובכלל משרדי הממשלה, ככל שהם רואים בנושאים הללו חשיבות, שאנחנו ניתן מענה לקהילות הללו, הם צריכים להושיט יד. לא מדברים על לקחת את כל התקציב, אבל אם זה ברמת מצ'ינג, אם זה ברמת קול קורא, לבוא ושזה יהיה. זה לא מספיק, ביחס לצרכים זה לא מספיק, ובסופו של דבר כל הנטל, כל ההתקפות באות כלפי ראש העיר, כלפי העירייה וזה לא הוגן.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
לאחר המכתב שר הפנים, שהוא המשרד האחראי לתקצוב של הרשויות המקומיות, הוא הגיע לפה, הוא עשה סיור וביקור והוא אמר שהוא רוצה לעזור פה בעניין בית הכנסת והקהילה. האם נעשה או לא? למה לא נעשה עם שר הפנים? הוא היה פה, נכון?
אמיר סולמי
¶
אוקיי. לא ראיתי את המכתב הזה מעולם ולפחות לפי מיטב ידיעתי לא ידוע לי על המשך תקציבי לדבר הזה, כלומר הרשאה תקציבית כלשהי, ואם כן, לאיזה סכום בפרופורציות הללו שדיברנו עליהן. וזה רק עמישב. יש את יוספטל ויש עוד.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
הנוכחי. אנחנו מוכנים לתת לך את המכתב, על פי המכתב הזה תפנו. פעלנו באמת בעניין הזה.
רחל פומרצ'יק
¶
אני לא פתחתי את הפה, אני רוצה משפט אחד, לא על הרשות למלחמה בסמים. אני מבקשת שתקשיבו, אני רציתי לדבר על הרשות למלחמה בסמים ועל הפעילויות שאנחנו עושים, מה שאני רוצה עכשיו לומר זה דבר מאוד חשוב. אנחנו כעובדים, עובדי מערכות, לא משנה היכן, נוטים להגן על הפעילות שלנו, נוטים להגן על חלקת אלוהים הקטנה שלנו, מה שאני חושבת שכאן אנחנו צריכים לעשות זה להקשיב לחבורה שיושבת כאן. נניח שאנחנו עושים את הדברים בצורה מושלמת, עצם העובדה שיש כאן קבוצה שזה מה שהיא חשה אומר שאת זה אנחנו צריכים לבדוק ולזה אנחנו צריכים להתייחס במלוא הרצינות.
בזה אלפה
¶
אני רוצה להגיד, עם כל הדברים, אנחנו מבינים שיש פה הרבה דברים, העירייה עוזרת, הכול, אבל יש לנו דבר אחד, העובדים שם, שבינינו, כי מה שהם אומרים, אם אנחנו לא מקבלים אז אין לנו גב, אין לנו קשר, אף אחד לא יבדוק אותנו. כי ביוספטל, גם כשאנחנו מסבירים, אף אחד לא מקשיב לנו, לא שומע אותנו. גם בעמישב. כי שם כל העולים. כרגע יש פה עובדים באגף הקליטה, כי יש פה בעיה שאני לא מצליח להבין אותה, גם אין קשר. אם אני אשאל מי זה דניאל בקהילה אף אחד לא מכיר אותו. זו עובדה.
בזה אלפה
¶
רגע, למשה. קודם כל תודה רבה שבאת, שהקשבת לנו, אבל זה לא העניין של רק הדת, כשבאנו ואמרנו שבאגף הקליטה אומרים לנו בעניין דת, 'תקבלו את זה, אם לא אתם לא תקבלו', ואתה יודע את זה טוב מאוד, ואפילו אמרו לך אל תתערב בדברים האלה.
בזה אלפה
¶
אבל באותו רגע ביקשת, 'תביאו לי אנשים, שמונה צעירים', בעניין של הטלפון, טכנאים, הבאתי לך תשעה או עשרה, אבל אף אחד - - - לא עשיתם שום דבר עם זה.
ישעיהו תמנו
¶
שלום לכולם. אני לא אדבר על המחלקה שאני מנהל אותה, רק אני אציג את התפקיד שלי, אני מנהל מחלקת זהות יהודית וקליטת יוצאי אתיופיה במערכות החינוך. אני לא אדבר על העבודה שלי - - -
ישעיהו תמנו
¶
לא, אני רוצה להגיד משהו. מה שאני רוצה להגיד, רק תנו לי משפט. אני פונה לקהילה, יש קייסים ויש רבנים, אומרים אלו ואלו דברי אלוקים חיים. תעזבו את זה, כל אחד במה הוא הולך, בואו נתאחד, אני קורא לכולם, בואו נהיה יחד לשם קידום קהילת יוצאי אתיופיה.
מאיר זגייה
¶
אני רוצה להתייחס לשתי נקודות. לא יותר מזה. שמי מאיר זגייה, אני רכז נוער עירוני בפתח תקווה. אני 10 שנים עובד בעיריית פתח תקווה, אף פעם לא ראיתי דבר כזה, שמצביעים על מחלקת קליטה, לא משנה, אגף הקליטה, ולא מטפלת. יש הרבה אגפים שעובדים קשה לקהילת יוצאי אתיופיה. אני לא, בין העולים לוותיקים, לא מבדיל בין אף אחד. אני נמצא בשטח 24 שעות, רואה את הפעילות. מי שלא מכיר את הפעילות, חבר'ה, תצאו, תתחברו איתנו, תראו את הפעילות. הפעילות שלנו, אפילו פעילות אחת אתם לא מכירים.
מאיר זגייה
¶
תן לי, אני אסיים בטוב. למה אני אומר את זה? מותר לכם לבקש, אף אחד לא יסתום לכם את הפה, מותר, אבל תבואו, תבקשו, תתחברו. תודה רבה.
אליו עדיאל
¶
אני אומר במשפט אחד. אני גם עובד עירייה ואני גם מכין תכניות ועושים עליי סלקציה, כי אני מפנה את ה - - - שהעירייה, אמיר שיהיה בריא, ראש העיר, כולם נותנים, וכשאני בא לעבוד בשיתוף פעולה רחל משתפת איתי פעולה, למה יש כאלה שאומרים 'אתה לא תתעל תקציבים כלפי הקהילה החדשה' ולכן אני לא מתוקצב, איך זה יכול להיות?
אליו עדיאל
¶
אבל זה מופנה לעולים החדשים, אני בזהות לעולי אתיופיה וככזה זה צריך להיות שוויוני, לא יכול להיות מצב ש - - - רשות הסמים כן משתפת איתי פעולה ואגף הקליטה מפנים ספציפית ואומרים 'אם אתה לא שותף עם פלוני אנחנו לא ניתן לך'.
דניאל מהרט
¶
יש נושאים קהילתיים, אני מאוד רוצה את העזרה שלך בשביל לאחד פה את העניינים. כל דבר, אנחנו אגף הקליטה - - -
דניאל מהרט
¶
אגף הקליטה פתוח, נותן שירותים במהלך כל השנה לעולים, בשנה שעברה למדו אצלנו 100 תלמידים בכיתות אולפן, אנחנו כל הזמן - - - הכול פתוח.
דניאל מהרט
¶
כבוד היושב ראש, יש פה את משה משה, סגן ראש העיר, שמגיע אליהם ונותן מענה לכל העולים. הדלת שלנו פתוחה, בבקשה - - -
היו"ר אברהם נגוסה
¶
אנחנו צריכים לסכם את הדיון. תודה לכולם, באמת. אנחנו מסכמים את הדיון. אני אבקש ממנהלת הוועדה לקרוא לנו את הסיכומים, אבל אני אנסה לציין כמה דברים. קודם כל אני מודה לכל המשתתפים פה, משרדי הממשלה, עובדי הצוות של העירייה ואגף הקליטה, אגף החינוך, אגף הרווחה, כל האגפים בראשות ראש העיר וסגן ראש העיר. אנחנו באמת שמענו את שני הצדדים, שמענו את נציגי התושבים, שמענו את משרדי הממשלה, ביום אחד לא נפתור את כל הבעיות, זה עניין של תהליך. מה ששמענו, אנחנו לא נשכח, אנחנו נלך ונמשיך לטפל עם המשרדים הרלוונטיים, יחד בשיתוף פעולה עם העירייה ועם נציגי העולים.
אני מוכרח להגיד לכם, מה שאני הבנתי מכל העניין הזה, שיש נכונות מכל הצדדים, יש רצון ובאמת יש פעילות, אני מברך את הפעילות של העירייה בכיוון הזה, ואני חושב שמה שחסר זה התקשורת בין הפעילות של העירייה לבין התושבים. זו ההבנה שלי, יכול להיות שאני טועה, אבל זה מה שאני הבנתי. אם הייתה באמת תקשורת, קשר, לפעילות, אני חושב שהיה יכול להיות פחות מתח גם בתוך העולים. לכן אני מוכן, דניאל, להתגייס, להוריד את המתח ולראות באמת מה מגיע לעולים, שמגיע לעולים, מה שלא מגיע לא מגיע, אני מוכן לעזור ואני חושב שהמתח פה, מה שאני רואה ומה שאני שומע, 15 שנה, מה שהם מקבלים, הם מרגישים שהם לא מקבלים את זה ואין תקשורת. זו הרגשה. אני לא בודק עכשיו אם זה נכון או לא נכון, בתהליך נבדוק את הדברים האלה.
אני חושב שאנחנו התקדמנו, בשביל זה באנו לפה, לשמוע את כל הצדדים ואז לעבוד בשיתוף פעולה על מנת לפתור את הבעיות האלה ולאחד את השורות ביחד פה. זו המטרה ולכן כולנו צריכים להתגייס ואני מבקש ממנהלת הוועדה לקרוא את הסיכום.
הנציגה הלכה, אני רציתי לשאול את העניין של אגף החינוך, כמה מקבלים מלגות אברכים ותלמידים.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
כן, אז אנחנו נשאל אותה בכתב ואנחנו נקבל את התשובה בנושא הזה, כי אנחנו רוצים לדעת את ההבדל.
והדבר השני זה באמת, אני קורא לעירייה להנגיש את המידע בשפת העולים, הנגשה לשונית. אני לא הרגשתי ש - - - אני שוב אומר, פרסום באתר האינטרנט של העירייה זה לא פתרון, אנחנו יודעים שהרבה עולים, בעיקר מבוגרים, לא משתמשים, הם לא קוראים, הם לא משתמשים - - -
היו"ר אברהם נגוסה
¶
לכן אני אומר, בגלל שהרגשתי שעלה הנושא הזה, אני מדגיש את העניין של הנגשה לשונית לעולים חדשים. זה מאוד חשוב, זה גם הנוהל היום בכל משרדי הממשלה.
אלה הדברים שאנחנו מסכמים, נעבוד בשיתוף פעולה, יש לנו מה לעשות ואני מברך את כל משרדי הממשלה, הרשות המקומית, ארגוני העולים, נציגי העולים, על מה שאתם עושים למען קידום העולים החדשים בעיריית פתח תקווה. תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:30.