ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-16OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 116

מישיבת הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור

יום שני, כ"א בטבת התשע"ח (08 בינואר 2018), שעה 11:09

מדד שקיפות משרדי הממשלה - המשרד לשיתוף פעולה אזורי

חברי הוועדה: סתיו שפיר – היו"ר

יוסף דרזנין - מנכ"ל המשרד, המשרד לשיתוף פעולה אזורי

לי דבי - עוזרת מנכ"ל המשרד, המשרד לשיתוף פעולה אזורי

נחמה פרל - מנהלת לשכת השר, המשרד לשיתוף פעולה אזורי

מרב אורבך - מנהלת תחום מחקר וניתוח כלכלי, המשרד לשיתוף פעולה אזורי

אלון אטקין - ראש אגף פיתוח כלכלי, תעלת הימים, המשרד לשיתוף פעולה אזורי

מוחמד קדח - היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים

חוה תובל - פעילה, נשים עושות שלום

אדית זומפר - חברה בנשים עושות שלום, נשים עושות שלום

נמרוד גורן - ראש המכון, מכון מיתווים

נהוראי עפרי - נציג מכון מתווים

איתי עצמון

לאה גופר

הדס לוי, חבר תרגומים

מדד שקיפות משרדי הממשלה - המשרד לשיתוף פעולה אזורי

בוקר, עוד מעט צהריים טובים לכולם. שמחה לפתוח את הדיון הזה של ועדת השקיפות שהוא חלק ממרתון שקיפות משרדי ממשלה. נמצא איתנו המשרד לשיתוף פעולה אזורי בראשותו של המנכ"ל יוסי דרזנין וצוות המשרד. המדד הזה מתרחש כחלק מפרוייקט שהוועדה עושה עם כל משרדי הממשלה, מגיעים לפה בחודשים האחרונים כל מנכ"לי המשרדים להציג איך המשרד משקף את עצמו לציבור, כלומר בכל התנהלות המשרד.

אנחנו שלחנו לכם מצגת עם קריטריונים שניסחנו ביחד עם הרשות הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, שגם נציגיה נמצאים כאן, וביחד, בשיתוף עם ארגוני החברה האזרחית שעוסקים בשקיפות. המטרה היא מטרה פשוטה. אנחנו מאמינים שצריכים להיות מוכלים סטנדרטים של שקיפות על כל משרדי הממשלה, סטנדרטים אחידים. כמובן שבנושאים שהם רגישים ביטחונית לא מדובר בשקיפות ציבורית מלאה. אנחנו כן עוסקים בשקיפות מול הפרלמנט, מול הכנסת כחלק מהקוד של הכנסת לפקח על עבודת הממשלה. אבל בנושא של השקיפות ציבורית אנחנו מציבים קריטריונים שהם אותם קריטריונים לכל המשרדים. כלומר, שקיפות בפרסום התקשרויות, מענה לפניות חופש מידע, מענה לשאילתות, פרסום של מאגרי מידע ובכלל כל האופי של התקשורת שלכם לציבור.

אני חייבת להודות שמדובר במשרד מאוד מאוד מעניין. נכנסנו לאתר שלכם שאם מסתכלים רק על האתר לשיתוף פעולה אז זה נראה כאילו המצב כאן באזור הוא מדהים, מעורר הרבה מאוד אופטימיות ושמחה - - -

המון מטפלים בתראפיה אומרים לאנשים שלהם להכנס לאתר שלנו.

זה ממש נראה כמו באמת חזון ישראל והמזרח התיכון בעוד - - - קראתי גם את המצגת שלכם שהיא גם מאוד מעניינת בעיקר בגלל החוסרים שבה. אני מייד מעבירה אליך את רשות הדיבור ואנחנו נשמח לשמוע מכם איך אתם רואים את זה ובכלל מה העיסוק שלכם בשקיפות מאחר ומדובר במשרד מיוחד ואחר כך נעבור לשאלות שלנו, לשאלות שיש כאן את מכון מתווים, נשים עושות שלום ועוד אנשים שעוד יצטרפו אלינו במהלך הדיון. בבקשה, אליך.

אז קודם כל באמת תודה. אנחנו חושבים שזה בהחלט מהלך ראוי של הכנסת ואנחנו בעד שקיפות, אני ארחיב על זה בהמשך. קודם כל אולי מספר מילים על המשרד כדי לדעת מה הוא עושה חוץ מאשר האתר, האתר זה דבר נחמד אבל - - - המשרד לשיתוף פעולה איזורי, תכליתו, בלי שום ציניות, לנסות ולכמת את פירות השלום שיש לישראל עם מצרים ועם ירדן ולמצוא מה ניתן לעשות גם עם הרשות הפלשתינית, עם הפלשתינאים, עד שיימצא פתרון פוליטי למצב. זאת אומרת, אנחנו לא עוסקים בפוליטיקה של הדברים, אנחנו עוסקים בפרוייקטים כלכליים אזוריים.

שני הפרוייקטים המובילים שלנו הם מול ירדן אבל לפחות באחד מהם יש שותפות מלאה של הרשות הפלשתינית. פרוייקט אחד זה הפרוייקט של תעלת הימים או במונח היותר מקצועי שלו זה מובל לשלום או במונח האמריקאי אנגלי שלו זה Red dead מהבחינה Red sea - Dead sea וזה פרוייקט שגם בתוכו הוא מול ירדן, פרוייקט גדול מאוד להתפלה של מי הים האדום במתקן התפלה שמצא 23 ק"מ צפונית לאילת ומשם המים המליחים זורמים בצינור בתוך ים המלח במגמה, בשלב הראשון, לעצור את נסיגת ים המלח ובהמשך אחרי שנעשה ניסויים ונראה את התוצאות של המהלך מבחינת הסביבה להגדיל את הכמות שנשפכת לים המלח ובעזרת השם, לא רק למנוע את העצירה שלו אולי אפילו להתחיל להחזיר אותו בשלבים מאוד איטיים למצב - - -

מתי זה יוצא לפועל הפרוייקט הזה? זה היה אמור להיות 2018 לא?

זה פרוייקט שנמשך המון זמן, התחרו עליו המון חברות כי הוא פרוייקט שהוא מעניין ברמה בינלאומית. כיום יש חמש חברות בינלאומיות, קונצורסומים שזכו בשלב האחרון ואמור להתפרסם המכרז עצמו. המכרז מוצע על ידי ממשלת ירדן אבל אנחנו שותפים מלאים בכל פרטי המכרז. כרגע הפרוייקט מתעכב בין השאר בגלל העובדה שאין מגעים בין ישראל לבין ירדן, מגעים פורמליים. אנחנו מצאנו ובגלל שאנחנו פה on the record, אז אני אגיד את זה בזהירות, אנחנו מצאנו דרכים איך אפשר להמשיך ולקדם את הפרוייקט או להתקדם בפרוייקט, למרות שאין מגעים פורמליים בין אנשים שלנו ובין אנשים של ממשלת ירדן. ואני אוכל אחר כך לפרט, אם יש צורך, אבל ב-off the record על הדבר הזה.

אבל המכרז כבר הסתיים? נעשה לפני שנתיים לא? היה אמור להיות לפני שנתיים הודיעו על זה שהוא אמור לצאת.

יכול להיות, אבל העובדות הן שהמכרז כרגע מעוכב עד אשר ישראל וירדן יסיימו, בלי כל קשר לפרשה המדינית שמשפיעה עלינו כולנו עכשיו, עד אשר אנחנו נשלים כמה פערים שיש עדיין בין ממשלת ירדן לבין ממשלת ישראל על הנושא של המכרז עצמו. אנחנו צופים שמהרגע שהמצב המדיני ישתפר ואפשר יהיה להתחיל לדבר אנחנו נגיע לסיכומים שיקחו בין שלושה לששה חודשים ומיד אחרי זה אנחנו נהיה במצב שאנחנו נודיע לממשלת ירדן שמבחינתנו אפשר להוציא את המכרז לפועל.

כמה זמן, אלון, אתה מעריך אחרי שהמכרז יוצא לפועל שיתחילו בעבודות ותהיה זכייה?

סדר גודל של - - - המכרז עצמו יהיה בערך 9 חודשים, בחירת זוכה עוד 3 חודשים, שנה, סגירת - - - לוקחת בדרך כלל סדר גודל של עד שנה ואז בנייה של הפרוייקט זה בערך 3.5 שנים, 5.5 שנים סך הכל. מה שיצא לפני שנתיים זה ה- - - , זה השלב הראשון שבו התמודדו 17 קונצורסיומים שחמשה עברו.

אם אני זוכרת נכון בהבטחה של ראש הממשלה בזמנו זה היה שעד 2020 אנחנו כבר נראה את הפרוייקט.

אני לא חולק על זה, אני לא מכיר את ההבטחה הזאת, אני לא חולק על זה, זה פרוייקט שנדחה, ולא מסיבות טובות, הרבה שנים. מאז שאנחנו נכנס לתפקיד, השר צחי הנגבי ואנוכי, אנחנו עושים כל מאמץ כדי להטיס את הפרוייקט הזה כמה שיותר קדימה. התקדמנו יפה מאוד ואז קרה מה שקרה עם השגרירות בעמאן ואנחנו עדיין ממשיכים והכוונה שלנו היא לא להרפות עד אשר נתקדם. יש לנו צוות מקצועי מצויין במשרד שמכיר את הנושא על רזי רזיו ויש לנו גם יועצים שמלווים אותנו ואנחנו נשמח לפרט מה עושים היועצים כי אני יודע שזה חלק מהעניין של הוועדה ואנחנו ממש בנויים ומוכנים היטב לקדם את הפרוייקט הזה.

המשרד שלנו הוא משרד שמתכלל, אני שונא את המילה הזאת כי היא צבאית, אבל לא מצאתי מילה אחרת, הוא עובד עם המון משרדי ממשלה ולמשרד האוצר יש הרבה מה להגיד בנושא הזה. הם מכירים נושאים של ביוטי בארץ והם רוצים בהחלט ובתמים להביא מהידע שלהם על מנת לברר שאנחנו לא נותנים את היד לפרוייקט ביוטי שאנחנו שותפים, שאמנם מוציאה אותו ממשלת ירדן אבל בסופו של דבר הוא כושל, ולכן עדיף לפעמים להתעכב קצת ובלבד שזה יהיה פרוייקט שייצא לפועל בצורה מסודרת ויתרום למערכת היחסים, לא רק שבינינו לבין ירדן, אלא לפרוייקטים האזוריים.

כי המטרה שלנו במשרד, של השר הנגבי ושלי, זה להביא עוד פרוייקטים, לפעול על מנת להביא עוד מגה פרוייקטים כי אנחנו מאמינים שברגע שאתה עוסק בפרוייקטים אזוריים, מכאן האופטימיות, אתה יוצא החוצה מהויכוחים בינינו לבין הירדנים, בינינו לבין הפלשתינים ובינינו לבין המצרים ומסוגל ללכת על פרוייקטים שנותנים Added Value לכולם.

למשל הדוגמה מול הפלשתינים, הפרוייקט של תעלת הימים, זה לא רעיון שלי, זה רעיון יפה מאוד של קודמיי שבו הפלשתינים נהנים מ-32 מיליון קוב שישראל נותנת להם במסגרת הפרוייקט הזה, למרות שהם לא שייכים כלל וכלל לפרוייקט. הפרוייקט מתחיל מהים האדום לים המלח ואין שם שום טריטוריה פלשתינית בדרך, ובכל זאת חשבנו שחשב שאם אנחנו עוסקים בפרוייקט אזורי כדאי שהפלשתינים יהנו ממנו גם.

מאז שצחי נכנס לתפקידו, השר הנגבי, חתמנו על הסכם עם הפלשתינים שהתעכב המון שנים ומצאנו דרך להגיע להבנה על המחיר של המים והתחלנו לספק להם את המים במסגרת פרוייקט תעלת הימים, למרות שהוא אפילו לא יצא לדרך. אז זה דווקא דוגמה לאיך הפלשתינים נהנים מפרוייקט אזורי בשיתוף פעולה עם ישראל ומקבלים עוד מים. אגב, מתוך ה-32 מיליון, 22 הם ליהודה ושומרון ו-10 מיליון הם לעזה.

יש שם בעיות אחרות, שוב, לא ניכנס לזה למרות שזה נושאים מרתקים. הפלשתינים בעזה לא יודעים לקבל את כל המים שאנחנו רוצים לתת להם וגם לזה המשרד נכנס על מנת לראות איך אפשר לקדם את הדברים. ואני חוזר ואומר, זו הזדמנות להגיד שאותנו מעניינים פרוייקטים של מים, של חשמל, של מקומות עבודה. מים 24/7, לא מחכים לפתרונות פוליטיים. כל מי שנמצא במזרח התיכון, יהודי, ישראלי, ירדני, פלשתיני, צריך שיהיה לו מים. זה ה-essence של המשרד לשיתוף פעולה אזורי.

איך התיאום שלכם והשיתוף פעולה שלכם עם המשרד לענייני מודיעין שעוסק לעתים בתחומים דומים, משרד החוץ?

המשרד לענייני מודיעין - - - עם משרד החוץ שיתוף הפעולה שלנו הוא אולטימטיבי. אנחנו עובדים מול מספר אגפים. אני אולי אלך אחד אחורה ואני אגיד שהשר צחי הנגבי, בנוסף על היותו השר לשיתוף פעולה אזורי, הוא גם שליחו של ראש הממשלה להמון נושאים מדיניים, כולל אחד מהם זה הנושא של התרמות, AHLC– מפגש התרמות שמובילים הנורבגים יחד עם ה-EU והאמריקאים ואחרים.

ולכן אנחנו מעורבים גם בתהליכים האחרים שקורים במשרד החוץ ומול משרד ראש הממשלה. עכשיו נמצאת פה השרה הנורבגית אנחנו באנו מפגישה איתה הבוקר של השר הנגבי עם השרה הנורבגית ואיך מקדמים את שיתוף הפעולה, במיוחד בימים אלה מול עזה. איך לוקחים את אותם נושאים שמתעכבים כבר הרבה שנים ומשתפים פעולה יחד עם האירופאים, עם האמריקאים ומעל לכל עם הפלשתינים בלקדם את הנושאים ואני מקווה שתצא מזה תוצאה טובה ונוכל לעזור.

אז השיתוף פעולה שלנו עם משרד החוץ הוא גם עם אגף המזרח התיכון וגם אגף הכלכלה, גם עם לשכת המנכ"ל וגם כל מישהו אחר שצריך להיות שם. עם המשרד לענייני מודיעין אין לנו שיתופי פעולה, זה לא משהו שביום יום. אני יודע שיש עוד משרדי ממשלה שיש להם תכניות אזוריות אבל במדינה שלנו כל שר וכל משרד רואה את עצמו כמישהו שיכול להוביל דברים, לא תמיד מתוכלל. לא נכנסתי עוד לכל העניינים ובהחלט אני צריך לשבת עם עמיתיי במשרד התחבורה שיש להם גם כל מיני רעיונות. חלקם רעיונות טובים יותר, טובים פחות ולבדוק גם איתם. אבל עם שאר משרדי הממשלה - - -

כן, אבל יש שם דברים שממש נושקים, לא נושקים, בדיוק התחומים שאתם עוסקים בהם.

אמת. הם בדיוק התחומים שאנחנו צריכים - - - חמשה חודשים בתפקיד, זה לא תירוץ וסיבה לשום דבר. זה הסיבה היחידה למה אני מגיע עכשיו ולא הגעתי לפני חודש להזמנות שלכם, אני יודע שההזמנות שלכם נמשכות כבר הרבה זמן. אבל נכון, אנחנו ניכנס אבל אני בהשקפתי ואני מייצג פה את השר הנגבי, אם יש לאחד המשרדים תכנית טובה והוא יודע לעשות אותה אז אהלן וסהלן, אני לא אריב עם אף משרד על טריטוריה או על כבוד, על אגו- - -

אין לי ספק ואני יודעת שזה גם איש מקצוע מצויין, אבל כשאנחנו מדברים עם מדינות אחרות, לא בתחום מדינת ישראל, הרי זה כל מהות המשרד, ומדברים איתם מספר גורמים שונים כשהתכניות לא לגמרי ברורות ולפעמים הן חופפות ממש אז זה יוצר - - - אני מניחה שהרושם שנוצר בחוץ הוא רושם קצת מבולבל כאילו אין תכנית ברורה שממשלת ישראל הולכת איתה אלא שבע תכניות שונות של משרדים שלא כל כך מדברים ביניהם.

יש מידה מסויימת של אמת בדברייך וזה התרבות הישראלית, אני לא באתי לתקן עולם למרות שאני בעד תיקון עולם, אבל אני באתי לעשות עבודה. יש משרדי ממשלה, אני לא מכיר משרדי ממשלה שנוקטים במסרים שהם שונים מהמסרים שהמשרד מוביל. יכולה להיות להם תכנית שהמשרד שלנו עוד לא חשוף אליה וזה לא תקין וזה לא נכון ואנחנו נפעל מולם על מנת שבאמת תהיה אחדות מחשבה, בהירות השיח וכל הדברים האלה.

איפה כל התכניות האלה מפורסמות?

התכניות של המשרד שלנו מפורסמות באתר. אני אגמור את הסיפור רק כדי להראות שאין לנו מי יודע מה והתכניות של המשרד שלנו הן יותר קדימה מאשר אחורה. יש לנו עוד תכנית אחת מעבר לתעלת הימים שהיא תכנית שנקראת שער הירדן. היא תכנית נהדרת - - - שהמטרה להקים אזור תעשייה בצד הירדני, מדרום לכנרת, אזור תעסוקה בצד הישראלי וגשר גדול שהולך ונבנה בימים אלה בין שני האזורים האלה ולהקיף את כולם במעין איזשהי גדר, תיחום, שיהפוך את הכל לזה שהירדנים יוכלו להכנס לכל השטח כולל הצד הישראלי, בלי לעבור לישראל, והישראלים יוכלו לעבור לכל השטח בלי לעבור לצד הירדן.

כלומר, זה לא מעבר גבול ואין שם - - - זה אזור מכס אחוד, אם זה יוצא לירדן צריך לעבור מכס, אם זה יוצא לישראל צריך לעבור מכס. וכל הפרוייקט הזה הוא פרוייקט שאמור לספק אלפי מקומות עבודה, גם בצד הירדני, ולא רק מקומות עבודה בצד הישראלי. ואנחנו בחזון שלנו רואים מפעלים מסעודיה שמגיעים לשם ומתמקמים בצד הירדני עם טכנולוגיה אמריקאית שזה אחד הפרוייקטים, יש הרבה אחרים. מה שמיוצר שם יכול או לחזור למפרץ או לצאת ברכבת, במשאית, בטרנזיט ישירות דרך נמל חיפה או נמל אשדוד, אני לא רוצה להכנס לויכוח בין הנמלים, ולצאת לכל העולם.

לפרוייקט הזה, זה פרוייקט שהוא רק ירדני וישראלי אבל אנחנו מחפשים ככל שנתקדם גם לראות איך אפשר להוסיף לתוכו גם את הנושא הפלשתיני. כי אני יודע שלירדנים מאוד חשוב השוק של יהודה ושומרון, הם בעיקר מתכננים לעשות אותו דרך אלנבי ולכן המשרד שלנו גם תרם, נדמה לי 7 מיליון ₪ למעבר אלנבי בזמנו. הולכים לחנוך את המשקף, משקף גדול כזה שמשאית יכולה לעבור בתוכו ובמקום להתחיל לפרק ולהתחיל לבדוק וכו', לראות שזה באמת סוכר ולא דברים אחרים. אנחנו תרמנו לה משקף והולכים לחנוך את המשקף הזה בקרוב מאוד, ב-30 בינואר הולכים לחנוך את המשקף הזה.

כלומר, אנחנו, ויש לנו עוד מעבר לפרוייקטים הגדולים האלה, אנחנו הקמנו מרכז עסקים אחד בשער אפרים והקצינו עוד כסף למרכז עסקים במעבר גלבוע שאלה שני מעברים שאנחנו רוצים לאפשר לאנשי עסקים פלשתינים, לאנשי עסקים ישראלים, במקום שאלה יצטרכו לחצות ולהכנס פנימה ואלה יצטרכו להגיע עד לתל אביב, יוכלו להפגש שם ולעשות את המפגשים שלהם.

אנחנו גם מפרסמים קולות קוראים כמו כל משרד אחר ושיתופי פעולה חוצי גבול לאורך הגבול, למשל חבל אילות משתמש בזה נהדר כדי לעשות אירועים, כולל יוגה ערבה, בצד הישראלי או בצד הירדני. שיתוף פעולה מבחינתנו זה כל אירוע שכולל אזרחים מירדן, מהרשות הפלשתינית. אנחנו לא יכולים לתמוך בשום אירוע שהוא בתוך ישראל רק עבור ישראלים כי זה לא המנדט שלנו.

המטרה של השר הנגבי ושלי זה לנסות ולאתר פרוייקטים אזוריים נוספים שנוכל להתחיל ולקדם אותם כי אנחנו רואים כמה זמן לוקח לעשות פרוייקט כזה, אנחנו רואים את המורכבות הפוליטית והמורכבות של הסביבה שלנו, ולכן אנחנו רוצים להתחיל כל עוד אנחנו בתפקיד בדברים שיבואו אחרים אחרינו וימשיכו אותו. זה לגביי ה- - -

כל הפרוייקטים שתיארת עכשיו הם נמצאים באתר של המשרד?

כן, בהחלט.

ואיפה מתוארים הדברים שכבר קרו? המשרד קיים מאז 99'?

המשרד מאז 99' בגלגולים שונים. המשרד הוקם בזמנו - - -

איפה אפשר לראות מה כבר ההצלחות של המשרד?

מה שיש באתר זה הדבר היחידי שיש.

כן אבל לא מתוארים שם דברים כמו - - -

כמו מה?

מה ההצלחות, מה ההישגים של המשרד?

יש גם את ה- - - תכניות עבודה של מנהל - - - ראש הממשלה כל התכניות שלנו מפורסמות.

צודקת ראש הוועדה שאין פירוט באתר שלנו, ולכן זה מוביל אותי לנושא של השקיפות ומה אנחנו צריכים לעשות כדי - - - אז אולי אני אגיד קודם מה אנחנו עושים ומה אנחנו לא עושים ובמיוחד מה אנחנו לא עושים בנושא של השקיפות ואז אנחנו אולי נייתר חלק מהשאלות עד שתרצו להתחיל לדבר.

שקיפות. אני אגיד כמה דברים על שקיפות. אז ראשית אנחנו לוקחים גאווה רבה, אנחנו בהחלט גאים בעובדה שמי שהוביל את חוק השקיפות זה השר צחי הנגבי, בזמנו, בתפקידו כשר המשפטים. והוא סיפר לי עוד לפני שנכנסתי לתפקידי ודיברנו על זה כמה זה היה קשה וכמה זה היה מורכב וכמה אנשים התנגדו לזה כי אמרו שזה יסבך את הדברים ויתפתחו ככה ומשאבים וכו'.

כשר המשפטים הוא עמד מפרץ שהחליט שהולכים על זה ותמך במשרד המשפטים ונדמה לי שרק כמה שנים אחרי הוקמה אותה יחידה לחופש המידע בראשות רבקי דבש. אז קודם כל אנחנו באים מכיוון של שקיפות. רק לאחרונה עמדנו במבחן, כשאני אומר עמדנו זה השר צחי הנגבי, אני הייתי שותף בצוות יחד עם רבקי ואחרים, בנושא של ילדי תימן שבו הפיל עליו ראש הממשלה וגם שם, אני חושב שאתה היית שותף לנושא הזה גם, של ילדי תימן, יחד עם רבקי דבש? זה קשור לתוקף תפקידו של השר צחי הנגבי כמי ש- - -

יושבת ראש הוועדה שאלה על המשרד כמשרד ממשלתי.

נכון, ואני החלטתי להשיב ולהרחיב קצת מעבר לדבר הזה כי זה מסמל את הכיוון שממנו אנחנו באים ואני ארחיב גם לגביי כל השאלות שלך. החבר'ה אצלי במשרד יודעים שאצלי עד השקיעה שום דבר לא בוער. הוקצה לנו שעה וחצי ואנחנו יכולים גם להאריך את זה. אז אנחנו בעד שקיפות גם בנושא של ילדי תימן, כל הזמן אמרו אולי פחות, אולי יותר, אבל המטרה של צחי הנגבי וככה הוא מנחה אותי גם במשרד זה אין לנו מה להסתיר ואנחנו צריכים להיות פרו אקטיבים בנושא של השקיפות.

מה קורה במשרד בנושא של השקיפות - האמת היא שמעט מאוד, ולכן זה נכנס לתכניות העבודה שלנו. המשרד קיבל פנייה אחת לגבי - - - פרטים של השר צחי הנגבי במסגרת תפקודו בכלל כשר התקשורת, בתקופה שהוא היה לא ממש שר התקשורת, אלא בתקופה שהוא עסק רק בנושא של בזק ו- - - וכל הדברים האלה בתקופה הראשונה, אבל זה הגיע אלינו כשכבר היינו במשרד לשיתוף פעולה אזורי, ולכן שחררנו את זה, זה היה לעמותת הצלחה.

אחר כך היו אלינו שתי פניות, לצערי, אתמול מצאנו את הפנייה הנוספת כי חפרנו, ולכן זה טוב שאתם עושים את העבודה כי זה מחייב אותנו להקדיש מאמצים וזמן. והאמת היא שמצאנו מעבר למה שאנחנו מדווחים פה על שאילתה נוספת שהייתה לשר. היו לנו שתי שאילתות: אחת של חבר הכנסת מיקי לוי ששאל אותנו לגבי עמידה ביעדים, ותיכף נדבר על הנושא של היעדים. ושאילתה נוספת - - -

זה כבר היה מזמן לדעתי, נכון?

זה לקח המון זמן והסיבה שזה לקח המון זמן כי השאילתה הזאת הגיעה מהממשלה הקודמת ואז היא נעצרה ואז היא חודשה אחרי שהתחדשה הממשלה - - -

זה כבר היה לפני כמעט יותר משנתיים.

בממשלה הקודמת המשרד היה קיים?

כן. אנחנו לא מספיק שקופים בשביל שתדע שאנחנו קיימים הרבה זמן. אז זה היה בממשלה הקודמת ואז אחרי שהממשלה התחדשה אז שאלו אצלנו במשרד אם זה חודש או לא חודש וקיבלנו את זה מהכנסת, ולכן אנחנו כבר אלה שענינו על זה. והייתה לנו שאלה שהגיעה מחבר הכנסת מוסי רז. עכשיו זה תורי לשאול, יש חבר הכנסת נכון?

כן.

ושם הוא שאל אותנו האם במסגרת סקירה כללית שהוא עשה לכל משרדי הממשלה אז האם יש לנו נושא של מימון ממקורות חוץ למשרד שלנו והתשובה שהוא קיבל שאין לנו.

יש מימון לפרוייקטים.

יש מימון - - -

הפרוייקטים הם בשיתוף פעולה עם מקורות זרים, עם מדינות שותפות. בממשלה אוהבים לקרוא לזה מקורות זרים.

כן, כשזה מגיע, נכון, אני מבין מה שאת אומרת וזו הערה חשובה ואנחנו תמיד צריכים להתייחס אליה ולדעתי גם התייחסנו אליה בתשובה שיש פרוייקטים שאנחנו מעורבים בהם שלמשל ה-EU, אותו EU שהוא אוייב המדינה אצל חלק מהאנשים תומך בפרוייקטים - - -

לא, מה, תעלת הימים יש 100 מיליון דולר מארצות הברית, יש 40 מיליון דולר ועוד 150 מיליון דולר בהלוואה מהאיחוד האירופי, ממשלת איטליה, ממשלת יפן, ממשלת ספר.

נעשה סדר. יש 100 מיליון - - -

זה אגב בסדר גמור, כן, אין עם זה שום דבר רע.

אבל צריך לדייק בפרטים כי ה-100 מיליון הולכים באמת לקופה המשותפת לישראל ולירדן. 20 מיליון של היפנים הולכים לקופה המשותפת, זה במשאבות ובציוד, עוד 5 מיליון מהאיטלקים הולכים לקופה המשותפת והחברים הירדנים שלנו, ושוב, מכוון שאני מדבר לפרוטוקול אז אני אגיד את זה בזהירות, הם הצליחו לקבל תרומה של 160 מיליון אירו מהאיחוד האירופי שהולכת רק לירדן. וזה אחד מהויכוחים שלנו איתם מדוע זה הולך רק לירדן ולא לקופה המשותפת. ההסברים משום שירדן היא מדינה לא מפותחת, ולכן אפשר לתת לה וישראל היא מדינה מספיק עשירה ולכן לא צריך לתת לה. אז זה אחד הויכוחים שרבים. אבל האיחוד האירופי בכל מקרה לא תרם למדינת ישראל, הוא תרם את זה לירדן לטובת פרוייקט שישראל - - -

גם 40 מיליון דולר במענקים זה לא לקופה משותפת?

אתה רוצה להגיד, אלון, לחדד?

זה לא לקופה המשותפת. כל התרומות של האיחוד האירופי כרגע הן לירדן בלבד - - -

יש לנו בעיה עם לקבל מענקים מהאיחוד האירופי באופן כללי?

להם יש בעיה לתת לנו.

אבל למה יש בעיה עם לקבל מהם?

לא, שאלה מכשילה ולכן אני עניתי עליה, לא אין לנו.

אבל מבחינת הכללים של האיחוד האירופי לכאורה אסור להם לתת לישראל בשל היותה מדינה מפותחת וזה מנוגד לכללים של האיחוד האירופי. יש לנו קצת מחלוקות איתם אבל שוב, הפרוייקט כולו פרוייקט בירדן אז יש פה כל מיני ניואנסים לגבי הסיפור הזה. אבל זה שוב, התרומה האירופאית, הם משלבים בין הלוואה לבין מענק בעצם בשביל להוזיל את ההלוואה עצמה.

וגם אם היו נותנים את זה זה היה נכנס לקופה משותפת שנמצאת בצד הירדני. זה מעולם לא היה נכנס - - -

בפועל אנחנו מבקשים היום מענק מהאיחוד האירופי?

אנחנו מבקשים מענק מהאיחוד האירופי לטובת פרוייקט תעלת הימים, לא לקופת האוצר של מדינת ישראל.

בסדר, זה לקופה משותפת, זה מחליף את קופת האוצר לצורך העניין.

זה יחליף את קופת האוצר, אמת, נכון.

יש לנו מחלוקות.

מול?

מול האיחוד.

מול האיחוד, כן, בסדר, אבל השאלה, שואלת ראש הוועדה האם אנחנו רוצים לקבל כסף מהאיחוד האירופי לטובת פרוייקט תעלת הימים אז התשובה היא חד משמעית כן.

ולטובת פרוייקטים אחרים?

כרגע אין לנו. יש פרוייקט נוסף שנקרא נקסוס שאותו אנחנו רוצים לעזור לאחד ה-NGO ל-Ecopeace, המשרד רוצה מאוד מעוניין לעזור לו וה-Ecopeace שואף לקבל גם מממשלת הולנד וגם מהאיחוד האירופי ואנחנו מאוד בעד שהם יקבלו את התקציבים מהאיחוד האירופי כי כאמור אנחנו בעד שפרוייקטים כלכליים במזרח התיכון, לרווחת כלל תושבי המזרח התיכון יתקיימו. ולכן כל מי שרוצה לתרום אנחנו בעד שיתרום.

מה עוד שיש נכונות גדולה יותר בקרב מדינות אירופה ובאיחוד האירופי לתרום לפלשתינים יותר מלכל אחד אחר. אז אנחנו לא נגיד להם אל תתרמו רק בגלל שזה לפלשתינים, נהפוך הוא, אתם רוצים לתרום, כמובן שזה לפרוייקטים שאנחנו חושבים שמשרתים את כלל האנשים ולא משרתים רק גוף אחד וצד אחד וכך אנחנו נמנעים מכניסה לתחום הפוליטי. אנחנו לא בתחום הפוליטי - - -

כל הסוגייה של חקיקה שהובילה הממשלה ומשרד המשפטים נגד תרומות ממדינות זרות לארגונים ישראלים זה שינה משהו ביחס שלהם אלינו, זה עזר?

אנחנו לא נתקלנו בזה לכאן או לכאן. שוב, אנחנו עוסקים במגה פרוייקט. וכשאנחנו באים לדבר עם האיחוד האירופי ועם מדינות וכו', גם בין מה שאנחנו - - - מדינות התורמות שתורמות לרשות אנחנו לא נתקלנו בסוגייה של ה-NGO's ושל - - - אנחנו לא נכנסים לתחומים של מה עושה האיחוד האירופי נגד מדיניות מדינת ישראל או ממשלת ישראל ביהודה ושומרון. בעניין הזה אנחנו צעד למדיניות הממשלה ואנחנו לא עוסקים בזה ביום יום. בוודאי ובוודאי שאין לנו שום תכנית של המשרד שלנו, שהמשרד שלנו מקדם, שסותרת מדיניות אחרת של משרד ממשלתי אחר או של הממשלה כולה לגבי התרומה של - - - אני מקווה שזה לא מורכב מדיי אבל אנחנו בעד מגה פרוייקטים אנחנו לא בעד - - -

רק מבחינה לוגית, לא מבחינה משפטית.

לא, אני לא חושב ככה, אני ממש לא חושב. אני חושב שמבחינה לוגית כל מה שמוסכם - - -

לוגית, אני אסביר, ממשלה שהולכת ומחוקקת ועושה דרמה גדולה נגד תרומות של מדינות זרות שהן מדינות, כאמור, כשהן תורמות לכל ארגון שהוא זה עובר תהליך, זה נעשה בשקיפות וכו' וכו', עושה דרמה פוליטית מאוד גדולה סביב העניין הזה, גם מחוקקת נגד זה ובמקביל הולכת ומבקשת מענקים ותרומות מאותן מדינות לעצמה- - -

לנושאים - - -

בסדר, נושאים שהיא מטפלת בהם- -

לא, לא לעצמה.

- - לוגית זה לא מסתדר. היו אנשים שאפילו היו מגדירים את זה כצביעות וכפופוליזם. האם זה נדרש או האם יש לנו אינטרס ברור לקבל ולהעזר במענקים מהשותפות שלנו בעולם בשביל לממן פרוייקטים כאלה, בוודאי שאנחנו נמצאים בהסכמה.

אני אתייחס לסיפא ולא לרישא. הרישא זה במישוה הפוליטי, אני עובד מדינה, אני אתייחס לסיפא. את צודקת, יש לנו אינטרס לקבל תרומות מידידינו בעולם לפרוייקטים שהם טובים לנו, לשכנינו בטווח הקצר, בטווח הארוך, מ- - - הזמן, באזור הקצר, באזור הארוך.

ואני רוצה להוסיף בעניין הזה שאנחנו עושים מאמצים מאוד מאוד גדולים לנסות ולראות איך אנחנו יכולים לשלב את מצרים בפרוייקטים האזוריים. כי נכון להיום הפרוייקטים שלנו הם בעיקר עם ירדן ועם הפלשתינים ואין לנו פרוייקט ראוי לשמו מול המצרים. אז זה אחד המאמצים שאנחנו מנסים לעשות. כשאני אומר אנחנו אז כמובן, השר צחי הנגבי ואנוכי כשליחו, לנסות להביא גם את מצרים לתוך הדבר הזה.

אז אפרופו שקיפות, מה אין לנו - אין לנו ממונה, כלומר יש אחד, זה עבדך הנאמן. ריבקי דבש פנתה אליי, שאלה יש ממונה, אמרתי, אין, אמרה, אני מוציאה לך מכתב שבינתיים אתה המנכ"ל או הממונה עד שיסתדר. מעבר לזה יש את ה- - -

כמה עובדים יש במשרד בסך הכל?

28. מעבר לזה יש את - - -

המשרד לנושאים אסטרטגיים - - -

לא יודע כמה.

לא, יש הרבה קווי דמיון.

הם איכותיים כמונו?

לא בהכרח בנושא הזה.

אני רוצה להגיד לך שיש לנו צוות קטן יחסית אבל מאוד מאוד איכותי. אנחנו בעיקר עושים רכש של אנשים טובים מתוך שירות המדינה. זו מדיניות שאני הובלתי אותה ועד עכשיו בינתיים אני מקבל גיבוי מנציבות שירות המדינה. ובמקום להתחיל- - - אמרתי שאנחנו אמורים לקבל, קיבלנו בתחילת ינואר הרבה תקנים שהובטחו כבר ב-2016 ואני משתדל לאייש אותם באנשים טובים שמגיעים מתוך שירות המדינה כדי לאפשר מוביליות.

יש לנו סמנכ"ל בכיר לתעלת הימים, עודד פיקסלר, שהגיע מתוך המערכת, מתוך רשות המים. קלטתי לאחרונה את השגרירה יעל רובינשטיין, שהייתה שגרירה בסניגפור, מתוך משרד החוץ להיות סמנכ"ל כלכלה ופרוייקטים אז אני גאה להגיד ש-50% מהסמנכ"לים שלי הן נשים, באחוזים זה תופס. המשרד כולו, ספרנו אתמול כדי להגיד, אז לפרוטוקול אני אגיד 50/50 אבל כדי לדייק כמה נשים וכמה גברים אצלנו?

15 גברים ו-13 נשים.

כולל בדרגים בכירים ועוד היד נטויה בנושא הזה.

לפני הקול קורא יש את הדוח החדש שיצא מטעם הנציבות לגבי איך צריך להראות הנושא של חופש המידע וקיבלתי את הנתון הזה ממשרד המשפטים, מראש היחידה, פניתי ליועץ המשפטי, פניתי לסמנכ"ל בכיר הון אנושי במנהל והם הוציאו קול קורא. לקול קורא ניגשו שני אנשים מתוך המשרד ואני חושב שגם עד סוף החודש אנחנו נעשה ועדת מינויים שאני אעמוד בראשה בהשתתפות נציגים של היחידה ונציג ציבור ואנחנו נבחר אחד משניהם ויהיה לנו מישהו.

אחד התפקידים הראשונים של הממונה זה להחיל את כל אותם דברים שאתם לא צריכים לשאול אותי שאלות, אני מנדב את המידע, לא קיימים אצלנו. אין לנו באתר שלנו, אמור להיות מי שמיועד לדברים האלה והסתכלתי דווקא באחד ממשרדי הממשלה האחרים, אני לא זוכר כרגע מהו - - -

חינוך.

אני לא רציתי להגיד כי לא רציתי לתת להם קרדיט אבל לא חשוב. ששם באמת - - -

הם היו פה שבוע שעבר, אתם מוזמנים לצפות בדיון.

הסתכלנו עליהם וגם אחרים ובאמת לפחות לפי האתר, תיכף תגידו לי שהאתר זה לא תכלית הכל אבל עם זה רציתי להוביל לכאן, אבל לפחות לפי האתר שלהם, וכך אנחנו נעשה - - -

אין פרסום התקשרויות - - - הפרסום התקשרויות שלכם - - -

יש - - - כל חצי שעה.

יכול להיות שהוא מחובר למשרד נגב גליל?

כן.

למה?

המשרד לשיתוף פעולה אזורי והמשרד לפריפריה חברתית נגב וגליל, שזה לא הנגב זה גם נגב וגם ערבה וזה לא גליל כי זה גם כרמל וגם דברים אחרים, מחוברים יחדיו בשלושה תחומים: בייעוץ המשפטי, סמנכ"ל הון אנושי ומנהל ובנושא של החשבות. כי החליטו, זה לא המשרדים היחידים, החליטו ששניהם, בזמנו שניהם היו קטנים, היום נגב גליל גדל אבל אנחנו מקבלים את אנשי המטה באותו דבר, ולכן החשבות היא חשבות משותפת ולכן הפרסומים הם פרסומים משותפים. אבל אלון אתמול ישב על העניין וגזר מתוכם את אותם יועצים שהם שלנו, גם דיווחים שהם גם לגבנו, את כל ההתקשרויות.

אני רוצה לענות לעוד שאלה אחת שמצאתי בדיונים שלכם ובכלל בשאלות שלכם שהן חשובות. אין אצלנו גורם חיצוני שעוסק באסטרטגיה ותכנון.

באמת עשית מחקר, אני מתרשמת.

גם מחקר וזה גם חשוב לי. אני לא אתן לאף אחד להתעסק באסטרטגיה ותכנון חוץ ממני. אז יש פה שילוב של שני הדברים. יש לנו יועצים טובים מאוד, חשובים, בתחום של תעלת הימים כי זה נושא מאוד מקצועי. גודל הצינור, יש ויכוח שלם האם הוא צריך להיות ממתכת או צריך להיות מפיברגלס. ועוד המון המון שורה של דברים, ולכן אנחנו נעזרים ביועצים, שאגב אנחנו משלמים להם הרבה כסף. יש תקציב גדול וזה לא לתכנון ואסטרטגיה, זה לדברים שהמדינה לא יכולה בעצמה לעשות או שאם היא עושה היא עושה את זה פחות טוב מאשר אנשים ש- - -

ועדת מכרזים משותפת לכם ולנגב גליל?

לא.

כמה מההתקשרויות בפטור?

פטור ממכרז יש לנו אחד שהוא מתחת ל-50 אלף ולכן הוא - - - זה בתחום של הדרוזים, לא ציינתי - - -

כן, זה עוד דבר שאני רואה בתכניות עבודה שלכם שהוא מאוד מעניין, איך הדרוזים והצ'רקסים קשורים לשיתוף פעולה אזורי - -

נגמור את זה, נגיע באמת לדרוזים והצ'רקסים.

- - למיטב ידיעתי הם אזרחי ישראל.

מאוד, מהטובים שיש. אז יש לנו התקשרות אחת שהיא מתחת ל-50 אלף למיטב ידיעתי. יותר?

התקשרויות מתחת ל-50 אלף - - -

יש לנו משהו עם - - -

יש לנו התקשרות אחת שהיא ספק יחיד, מדע, שזה ייעוץ הנדסי בנוגע לפרוייקט תעלת הימים שהסיבה שהם היו ספק יחיד בתקופת ההתקשרות זה שכל שאר חברות ההנדסה בישראל היו קשורות בצורות כאלה ואחרות לגופים שרצו לגשת למכרז. הם החברה ההנדסית היחידה שעוסקת במתקני התפלה בעיקר, זה הדבר העיקרי בהקשר הזה - - -

זה היה לפני זמנים אבל זה עבר את היועץ המשפטי- - -

בוודאי, זה עבר בוועדת מכרזים, הגשנו חוות דעת מלאה מדוע יש בעייתיות - - -

אני מול הדוח התקשרויות שלכם וכשמסתכלים עליו פשוט אין שום דרך לאזרח שמנסה להבין מה ההתקשרויות שלכם ומה של נגב גליל, אין דרך להבדיל.

את צודקת.

הוא לא צריך לחפש, מה שאנחנו צריכים לעשות, נא לרשום בפנינו ואנחנו נרשום בפנינו שאנחנו צריכים, מוציא אותו בחור שעובד בחשבות והוא - - -

נסיעות לחו"ל, פרוייקט חונכות, טיסות מנכ"ל, ציוד כללי, פרסום מודעות - - -ציוד, ציוד, ציוד, אין דרך לדעת.

נכון. יש, אבל צריך להיום עם אדם עם כישורים כמו של אלון שישב אתמול מול המערכת והוציא - - -

לא, כי לנו אין, שתבין, אלון עובד במשרד אבל - - -

לא כתוב שיתוף פעולה אזורי, שתפ"א?

לא, לא כתוב כלום, זה הכל מעורבב. כתוב נגב גליל ושיתוף פעולה אזורי.

לפי מספר תקנה אפשר.

רכישת מזוזות, אני לא יודעת אם זה שלכם, רכישת ציוד לנשק?

יכול להיות.

מגן הוקרה, ייעוץ, ייעוץ, זרי פרחים, תשלומי מים אני מניחה שזה לא קשור בתעלת הימים, יש פה המון דברים. אין לי שום דרך לדעת. אני חייבת להגיד לכם שהמשרד המקושר אליכם, משרד נגב גליל, הוא לא משרד מאוד ידוע בשקיפותו, יש לו הרבה בעיות שמגיעות אלינו לוועדה ככה שגם לא הייתי ממליצה להיות מעורבבים איתם בפרסום ההתקשרויות שלכם - - -

יחסי העבודה שלנו עם נגב גליל הם מצויינים - - -

רק בהקשר הזה של שקיפות. כי חבל, אני באמת רואה שאתם מתאמצים אבל מפה אי אפשר להבין שום דבר.

אמת. אז אחד התפקידים הראשונים שיש לממונה, עובד ועובדת שניגשו, אחד מהם, זה אחד הדברים שהם יצטרכו לעשות, הם יצטרכו לבנות את כל האתר שלנו. אנחנו יודעים שהדובר שלנו, ולכן הוא גם לא נמצא פה, הוא לא יכול להיות כי זה לא תפקיד שמיועד לדובר אבל הוא יצטרך לעבוד יחד איתו כי הדובר אחראי על האתר. האתר, כמו שאתם יודעים, זה לא אנחנו, זה רשות ממשלתית שאנחנו קונים ממנה את הציוד אבל היא תעשה את זה בקלות כי היא כבר עשתה את זה למשרדי ממשלה אחרים.

אז אנחנו מחוייבים, ואני אשמח לבוא לפה פעם נוספת ולהציג לכם גם את תכנית העבודה, ואנחנו מחוייבים לשקיפות. אנחנו רואים בשקיפות משהו שהוא משרת גם אותנו. אנחנו רוצים להגביר את השקיפות לא רק לאזרחי ישראל אלא גם את השקיפות גם לאזרחים במדינות השכנות לנו. זה סוגייה אחרת, זה לא עניין של ממשל אבל זה עניין של פרסום ואנחנו חשוב לנו השקיפות כדי שיראו שמה שאנחנו עושים חוזר חזרה, סוגר את הלופ, זה לא פוליטי אלא זה באמת משהו שמנסה לקדם את חיי היום יום.

דרוזים וצ'רקסים - - -

כן, יש כמה נקודות בתכנית העבודה שלכם שמעניינות אבל באמת קודם דרוזים וצ'רקסים איך זה קשור אליכם?

במשרד ראש הממשלה בעבר, לא מכיר את כל ההיסטוריה, אבל היו שם גם המגזר הערבי וגם המגזר הדרוזי והצ'רקסי וגם, להבדיל, כולם טובים, המגזר הבדואי. בשלב מסויים הוחלט להעביר את מגזר המיעוטים למשרד לשוויון חברתי אני חושב והוחלט להעביר את המגזר של הדרוזים והצ'רקסים אלינו. זה נבע, לדעתי בתקופה של השר איוב קרא וכאשר אנחנו נכנסנו לתפקידנו ואיוב קרא עבר לתפקידים אחרים הייתה שאלה אם המשרד הזה ממשיך לנדוד והשר צחי הנגבי אמר, לא היה ולא יהיה, זה המשרד שאני קיבלתי ואני רוצה את הדרוזים והצ'רקסים, הם מאוד מאוד חשובים לנו.

מה אנחנו עושים בדרוזים וצ'רקסים - אנחנו משרד שאמור לוודא ש-2.3 מיליארד שקל שמוקצים במכלול משרדי הממשלה אכן באים לידי מימוש. זו תכנית רב שנתית. יש אצלנו מנהלת שהתפקיד שלה לוודא שמשרד האוצר מעביר למשרד החינוך, שמשרד החינוך מעביר לרשויות ושהרשויות יודעות מה לעשות עם הכסף הזה ואיך לקבל אותו ואיך להוציא אותו. זה תפקיד באמת מורכב, אמורה - - -

2.5 מיליון על פני כמה זמן?

2-3 על פני ארבע שנים. 30% מתוכם הם במסגרת התקציב ו-70% זה תוספתי שניתן.

למה? מה זה אומר תוספתי?

החלטת ממשלה. החלטת ממשלה להקצות למגזר הדרוזי והצ'רקסי על מנת להגביר את החינוך, את החקלאות, את התעסוקה - - -

אתה אומר ש-30% כבר היה שם.

30% היה.

ו-70% הצטרף לבסיס התקציב?

נכון.

בבסיס?

בבסיס אלון?

כן, בדרכו של האוצר להוסיף - - -

מה זה בדרכו של האוצר?

אני לא יודע, אני מניח. יש החלטת ממשלה שהיא קובעת את התקציבים.

בבסיס התקציב או בהעברות תקציבים?

לא, זה אמור להיות בבסיס - - -

לא, לא, בבסיס, אני מבין מה שאת אומרת - - -

אופן העברה של מתי התקציבים עוברים ואיך, מה מופיע בתקציב השנתי של כל משרד והסיכומים בין משרדים למשרד האוצר, אני לא יודע בדיוק את כל הפרטים.

באיזה תקנות אני רואה את התקציב הזה?

זה בתקציב זה לא - - -

זה מפוזר על כל משרדי הממשלה.

בסדר, אבל אתם מתכללים את זה. אז באיזה תקנות אני רואה את זה.

בנושא של חקלאות זה ב- - - חקלאיות אז את רואה את זה באותו - - - יש לנו פירוט מלא, לא הבאתי את זה איתי - - -

לא יודעת, שבוע שעבר ישבתי בוועדת כספים, איזה תפקיד עשית במשרד האוצר?

הייתי הכלכלן של אגף תקציבים.

ישבתי בוועדת כספים, היו קיצוצים במשרד החקלאות. איך אני יודעת השקיצוצים האלה לא מגיעים מהתקנה שדואגת?

זה התפקיד שלנו לדאוג שהם לא מגיעים מהתקנה - - -

אז לכן אני שואלת אתכם.

היה קיצוץ רוחבי אבל לא קיצוץ - - -

היו כמה וכמה קיצוצים במשרד החקלאות. שמשרד החקלאות בכלל חולש על כל כך הרבה תחומים שלא מעניינו שזה באמת קשה לעקוב. אבל איך אני יכולה לדעת שזה לא מגיע דווקא מהדרוזים והצ'רקסים?

על ידי זה שתשאלי אותנו ואנחנו נעשה בדיקה ואנחנו נגיד לך, זה התפקיד שלנו, כרגע אין לי את הנתון מולי אבל אנחנו בהחלט יש לנו טבלה של בדיוק כל שקל ושקל בכל אחד ממשרדי הממשלה, כמה מיועד לדרוזים ולצ'רקסים, אני יכול להגיד לך שאנחנו יודעים באופן כללי שעד עכשיו חלפו שנתיים ובערך 50% בוצע וזה ממש לא מספק כי ה-50% הנותרים הם הרבה יותר קשים. אז אם עד עכשיו אנחנו עומדים רק ב-50% סימן שאנחנו נצטרך לעבוד מאוד מאוד קשה בשנתיים הבאות כדי להוציא את כל ה-50 והמשרד שלנו הוא אמור לקבל בשנתיים הבאות 5 מיליון ₪ לאפשר למנהלת לעבוד.

זאת אומרת, זה לא כסף שיוצא לטובת הדרוזים, זה כסף שיוצא לטובת המנהלת ואולי יועצים של המנהלת על מנת לוודא שהתכנית הזאת יוצאת לפועל ולהתחיל לבנות על בסיס הלקחים של התכנית שעכשיו מתקיימת את תכנית החומש הבאה. זה רק לדרוזים, אני אגיד את זה בדרך הראוייה כי הכל ארץ, לדרוזים של הגליל ושל הכרמל. יש תכנית חומש נפרדת לדרוזים ברמת הגולן. יש שם ארבעה יישובים דרוזים שמדינת ישראל נתנה להם בתכנית חומש שהסתיימה בסוף 2017 209 מיליון ₪ לטובת תאג"מ, חלקו היה בבסיס התקציב. בסיס התקציב זה אומר שאומרים למשרדי הממשלה מתוך התקציב שלכם תקחו חלק לדרוזים, מה שאתם נותנים וכו'. תוספת זה שאומרים, הנה קחו עוד תקציב - - -

לא, אני התכוונתי בסיס התקציב במובן התקציבי שבו הדברים נמצאים בבסיס של התקציב שהכנסת מצביעה עליו ולא עוברים בהעברות תקציביות אחר כך בוועדת כספים, מה שלא מבטיח שהכסף יגיע.

אני רוצה להאמין שאנחנו לא שותפים להעברות התקציביות, אנחנו לא חלק מכספים קואליציוניים וכל מיני פעולות עוכרות לפעולת התקציב- - -

זה לא רק כספים קואלציוניים. זה פשוט מאוד מעניין אותי כי כמעט בכל תכנית רוחבית, אולי לאלון תהיה תשובה על זה, אבל כמעט בכל תכנית רוחבית כזאת כמו התכנית לצמצום פערים מול המגזר הערבי, כמו התכנית לחיזוק הצפון, כל תכנית כזאת שמדברת על מיליארדי שקלים ברב שנתית הם נוטים להעביר את זה בהעברות תקציביות והתוצאה של זה זה שחלק מהכסף פשוט לא מגיע. אז נורא מעניין אותי אם יש, איפה התהליך הזה, איפה הפיקוח הזה, איך אתם מוודאים שהכסף בסוף יגיע ליעדו, כמה מזה מתקוצב לבסיס התקציב, כמה מזה תוקצב אחר כך בשינויים בתקציב.

אני מניח מה שדיברנו זה שאנחנו נפיץ דוח בממשלה עם הביצוע של התכנית.

כן, אבל השאלה שהיא שואלת האם הכסף, מהרגע שהממשלה החליטה וקיבלה הצעת מחליטים, בהצעת המחליטים של הממשלה כתובים הסכומים - - -

בסדר גמור, בין החלטות ממשלה לבין - - -

התהליך הספציפי שבו מועברים הכספים, אני אישית לא מכיר את התהליך הספציפי, אני אלמד אותו ואין לי בעיה לחזור אלייך, מהו התהליך הספציפי שבו מועברים הכספים, האם הם מועברים ביום התקציב שמצביעים או שהם מועברים אחר כך. כי התפקיד שלנו זה לוודא שהכספים שכתובים בהחלטת הממשלה, ולא מעניין אותי איך הם מגיעים, הם נמצאים בבסיס התקציב של החינוך, של החקלאות, של כל אחד מהמשרדים והם יודעים איך להוציא אותם, זה התפקיד שלנו.

ושהם בוצעו בצורה הנכונה.

נכון. איך הם מגיעים לשם, אני לא בקיא בפרטים הטכניים האלה אבל אני אלמד את זה. למה אני חייב ללמוד את זה? משום שאנחנו עכשיו צריכים להגיד לממשלה ביומיים שנותרו עד ה-11, עד התקציב, אנחנו חייבים להביא לידיעת הממשלה שעל הפרק הצעת מחליטים לתקציב רב שנתי לרשויות הדרוזיות ברמת הגולן. והממשלה תצטרך להחליט האם היא במסגרת התקציב הנוכחי כבר יוצאת לפעולת המשך או שהיא דוחה את זה בשנה או מהו הסכום, מה הגובה שהיא יכולה להרשות לעצמה וכו'.

שכמובן, אנחנו בלב ליבו של העניין שיש את הדרוזים ברמת הגולן, יש את הדרוזים בגליל ובכרמל ואנחנו צריכים למצוא את מידת התאימות בין שני הגופים האלה. ולכן אנחנו נמצאים שם ולכן את מוצאת אצלנו בתכניות העבודה ואני אשמח לענות לכל שאלה, לא את הכל אני מכיר בעל פה אבל - - -

אבל יש שיח עם משרד האוצר? כלומר, קיימתם פגישות על ה- - - לא, אבל בסיפור הזה, תכנית מאוד מאוד משמעותית עם תקציב שהוא בכלל הרבה יותר מתקציב המשרד, שאתם אחראים עליה, מתקיימות פגישות עם נציגי האוצר, באיזה דרג זה קורה.

יש במשרד האוצר באגף התקציבים מעבר לסגנים לכל נושא ונושא יש תמיד סגן אחד, הם התחלפו לאחרונה ואני עוד לא פגשתי את הסגן החדש, אבל יש סגן אחד שהתפקיד שלו זה באמת לעקוב אחרי התכנית הכוללת של הדרוזים. זה היה אריאל, נכון, בפעם ה- - -

לא, הוא היה הרכז עכשיו הוא הסגן.

כן, אבל הוא היה גם אחראי - - -

אבל מי אצלכם מפקח על זה?

מה זאת אומרת אצלנו?

התפקיד של הפיקוח והתכלול אצלכם, מי אצלכם עושה את זה?

יש לנו מנהלת של הדרוזים והצ'רקסים. המנהלת של הדרוזים והצ'רקסים כוללת אחד במנהלת ועבדך הנאמן כראש המנהלת כמו שאני הממונה על חופש המידע אז אני גם ראש המנהלת. יש מכרז שהתפרסם בימים אלה, נסגר בימים הקרובים, למנהל מנהלת ויש לנו עוד שני תקנים שאנחנו נממש בזמן הקרוב.

כלומר בשנתיים האחרונות זה עבד בלי מנהל?

זה עבד באמצעות המנכ"ל הקודם שהוא היה מנכ"ל דרוזי והוא הכיר את העניין הזה לפניי ולפנים כי הוא עסק בנושא הזה גם כשהוא היה בלשכת ראש הממשלה. מהרגע שהוא עזב והגיע אחד כמוני צריך עכשיו להקים מנהלת מסודרת ויסודית שתעסוק בנושא הזה ביום יום. בינתיים אני משקיע בעניין הזה, הייתי אצל הדרוזים שבוע לפני שהם - - - ברמת הגולן וגם בקשר הדוק עם פורום ראשי היישובים הדרוזי בגליל ובכרמל. והשר הנגבי היה במפגש משותף, כל הזמן - - -

בפועל אבל מי נמצא היום כשיש דיונים על התקציב וצריך להחליט מה קורה עם התקציב הזה ומה בוצע מתוכו ואיך זה מתקדם, מי מקיים אותם.

זה לא קשור, זה התקציב הקודם, עכשיו יש דיוני תקציב על - - -

כן, אבל אתה לא יכול לקבוע את התקציב הבא בלי להבין מה קרה בתקציב הקודם.

לא, התקציב הקודם התכנית היא רב שנתית, ולכן התקציב הוא קיים בבסיס התקציב. אנחנו מדברים עכשיו כבר יש תקציבים ל-2018-19 - - -

18' כבר יש בתקציב הקודם. 19' עכשיו.

לא, בתכנית הרב שנתית אנחנו יודעים מה הסכומים שאמורים להיות שעליהם הסכים האוצר, ולכן הוא צריך מבחינתנו לכלול אותם גם בהצעות התקציב הבאות והוא הסכים להוצאה רב שנתית לטובת הדרוזים והצ'רקסים בגליל ובכרמל. והתכניות האלה אנחנו מצפים שהן יהיו שם ולהגיד לך שאני בדקתי שבתכנית עכשיו שעובדים ל-2019 משרד האוצר לא קיצץ את המחוייבות של הממשלה הקודמת בהחלטת הממשלה - קשה לי להאמין שהוא יכול לגשת אחורה ולקצץ בהחלטות ממשלה שכבר התקבלו אלא אם כן הוא מודיע לנו מראש.

אבל איפה רואים את זה, אם אני רוצה עכשיו לעקוב אחרי התכנית ורוצה דיווח, איפה אני רואה את כל הנתונים האלה?

אצלי, את יכולה לקבל ממני שקף אחד שמראה את כל התקציבים שיש במשרדי הממשלה ומה הוצא מהם ומה לא הוצא.

וביצוע? זה דברים שצריכים להתפרסם.

זה דברים שצריכים להתפרסם, אמת, מקבל. תרשמי שאנחנו נצרף גם את הנושא של הדרוזים והצ'רקסים לעבודתו של הממונה. ובינתיים יעסוק בזה הממונה הנוכחי.

התכנון הוא בכלל שייצא דוח מעקב חצי שנתי על התכנית ,קודם כל, על כל הביצוע של התכנית.

שנבהיר למה השקיפות פה היא כל כך חשובה, היית במשרד האוצר, אתה יודע איך זה עובד. בסוף אני יושבת בוועדת כספים, מגיע משרד האוצר להגיד לי שיש עכשיו קיצוץ במשרד החקלאות באיזשהו סעיף עלום. אני שואלת מה הקיצוץ, הם אומרים אל תדאגי זה לא קיצוץ, זה התאמת התקציב לביצוע. וואלה. אם לי אין את המידע על מה שקרה אצלכם בדיוק בצורה מפורטת, מה כבר בוצע, מה לא בוצע, כמה תקציבים הבטיחו, אין לי שום דרך לפקח על הדבר הזה.

זה מה שיופיע בדוח הזה, זה לאו דווקא איך זה מופיע בתקציב. אותנו מעניין - - -

לא, אבל צריך להיות נגיש לי ברמה של מה זה יופיע בדוח, הדוח אתה מפרסם אותו בסוף אחרי שנתיים. אני צריכה לראות את זה באופן מיידי כדי לפקח על התקציב.

המטרה היא לפרסם דוח חצי שנתי שפה יהיה - - -

לפי תקנות.

זה מעבר לתקנות, זה את הביצוע של כל אחת מהתכניות, של כל אחד מהמשרדים, חלק לכל משרד, מה בוצע מה לא בוצע - - -

כן אבל לא בתיאורים מילוליים, לפי תקנות וכאלה.

בטח. תראי, אני אגיד ככה, במסגרת התכנונים שלנו אני שוקל, שוב, זה כפוף לאיזשהו מכרז פנימי וחוקי מכרזים וכל הדברים האלה, בסוף אם יהיה מישהו במכרז, טוב, אם לא יהיה מישהו במכרז ולא יסתדר ואנחנו נעשה את זה ב- - - כמו שצריך אז הכוונה שלי גם להביא, אם זה לא מסתדר במכרז, להביא מישהי בהעברה בין משרדית, מישהי שהתפקיד שלה, עשתה הרבה עבודה בחשבות, חשבת מאוד בכירה שתגיע למשרד לא כחשבת של המשרד, כי אמרנו שיש חשבים למשרד, אלא כמישהו שיעזור יחד לאלון וללי שהם הצוות הכלכלי אצלי על מנת לעשות את הדוחות האלה, דוחות חודשיים ברמה מאוד מאוד פרטנית של הביצועים של הדבר הזה.

כי אני לא מוכן שיגידו לי כמו שאומרים לך וכל מיני משרדי ממשלה, יש לי לא רק את אגף התקציבים אלא את כל משרדי הממשלה, אני רוצה לדעת בדיוק איפה נמצא כל שקל ושקל. וכל שר שלא עומד בביצועים אז יש לי את השר שלי שבישיבת הממשלה ילך ויגיד ואם לא כל הפורום ישב אצל השר הזה בחצר ויגיד אתה לא דואג לדרוזים ולצ'רקסים. אז הנקמה שלנו היא לעשות את זה ואי אפשר לעשות את זה בשקיפות.

אז מתי זה יקרה?

חצי שנה.

חצי שנה? חצי שנה אין ממשלה. אני מנחשת, לא מידע רשמי.

זה יכול להיות, נכון, כי בגלובוס יש איזה מדינה בעולם שלא יהיה בה חצי ממשלה בחצי שנה הקרובה אבל אני לא צופה שזה יקרה פה. אני אישית בונה את עצמי לתפקיד של שנתיים ואני מאחל לכולנו ותודה שאתם מאחלים לי גם להמשיך בתפקיד עוד שנתיים.

רק דבר אחרון ויש פה עוד שאלות. הגדרת המטרות שלכם, שיתופי פעולה בספורט ותרבות ביחד עם הרשות הפלשתינית. היו אירועים כאלה?

היו הרבה אירועים. אנחנו תומכים בעמותה שנקראת מפעלות חינוך, זו עמותה שעובדת עם הרבה משרדי ממשלה וזה מה שהם עושים. הם אמורים להביא, אנחנו בודקים את זה כנגד מיזם משותף, זה מכרז שיש לנו מולם שעומד להסתיים ב-2018. אני חייב להודות שקיצצנו בתקציב של העמותה הזאת משום שקיצצו לנו בתקציב של המשרד ואנחנו - - -

קיבלתם תוספת.

משרדנו?

מה, זה עלה ל-36 מיליון ₪. זה התחיל מ-23 מיליון ₪.

קודם כל העברות זה התחייבויות של דברים שנעשו בעבר והם לא תוספת לכלום. המשרד שלנו- - -

מה הם?

הם לא תוספת.

מה זאת אומרת?

בסיס התקציב קוצץ. לא נעים לי להגיד, אם תגידי לי שאת מסכימה שאני לא אגיד לפרוטוקול, אני אגיד לך מה בסיס התקציב שלי ואם תבטיחו לא לחייך אז אני אגיד לכם.

לא 23?

23 זה התקציב הכולל. מתוכם 13 מיליון ₪ זה לטובת דברים קשיחים כמו כוח אדם ושכר וכל הדברים ותפעול. ויש לי היום להוציא בשנת 2018, 10 מיליון ₪. וכל הפעולות שסיפרתי לך עד עכשיו בפאר גדול - - -

כן, בסדר, גם משרד החוץ תיכף מגיע לרמה הזאת. מתקדמים לשם בצעדי ענק וחבל מאוד, בהחלט. אבל לא הבנתי, מה זה התקציב המתוכנן בהעברות? התוספתי הוא גם מתוכנן?

לא, לא. כשאנחנו בשנת 2017 היו לנו כל מיני התקשרויות שנרשמו כמו שצריך בספרים ולא גמרנו את הביצוע שלהן אז הכסף מ-2017 עובר ל-2018. ולכאורה אתה רואה גידול בתקציב. אבל אין לך, אתה לא יכול לעשות בכסף הזה עוד משהו חדש ב-2018 כי הכסף הזה בעצמו הוא משועבד לכל אותן פעולות שאתה התחלת ב-2017 וחתמת עליהן, אם זה למשל על יועצים - - -

כלומר כולן התחייבויות.

כולן התחייבויות. כסף חדש, נטו, ב-2018, 10 מיליון ₪.

לא, אבל אני שואלת אם הובטח לכם איזשהו תקציב לפני שה- - -

לא.

נגיד במצב עכשיו מבטיחים לכם תקציב לפני שהתקציב עובר בכנסת, שהוא לא נמצא בתוך בסיס התקציב.

אנחנו בדיונים ואנחנו מבקשים ואומרים לנו חכו - - -

לא, אנחנו רוצים בבסיס התקציב.

הממשלה גם מחוייבת לפי חוק יסוד משק המדינה לשים בבסיס את מה שהיא מבטיחה, מה שהיא מתכננת מראש.

אוקיי, מכון מתווים, נמרוד גורן.

תודה. בשם השקיפות אנחנו נפגשנו לא מזמן במשרד לשיתוף פעולה אזורי, נהוראי ואני, גם כדי להציג את המכון אבל תוך כדי השיחה התגלגלנו גם למקומות שקיפות כי אחת ההמלצות שצוות שלנו שעסק במערך החוץ גיבש על איך להגביר את השקיפות בקרב משרדים שנוגעים בדבר ואנחנו - - -

בנושא מדיניות החוץ של מדינת ישראל.

נכון. והמשרד שלכם הוא אחד המשרדים שהם חלק ממערך החוץ ועוסקים בנושאים האלה. והיה עניין ורצון לפגישה נוספת עם מומחים נוספים שנקבעה ובהחלט נראה שיש רצון ללכת לכיוון הזה. הערות שבחלקן יהיו לנושאי תוכן שלכם, כי נושא שיתוף פעולה אזורי כרגע זה אחד הנושאים המרכזיים שלפחות נמצאים בשיח הציבורי ויש חוסר בהירות מערכתי לגבי מי עושה מה בתוכו.

הזכרת חלק מהמדינות שהמשרד עוסק בהן, זה בעיקר היה מצריים, ירדן, רש"פ. האם למשרד יש מנדט לעסוק במדינות נוספות במזרח התיכון שאין לישראל יחסים דיפלומטיים איתן כי בעבר נטען שזה בקרב גורמי הביטחון שעוסקים שם ובמשרד החוץ אמרו שזה לא הם כי הדיבורים אחרים. אז החלוקה הזאת בין משרד החוץ לביניכם, בין משרד הכלכלה למשרד התחבורה לגופים אחרים צריכה, אני חושב, איפשהו, להתבטא לאו דווקא בכל מקרה אלא ברמה שהיא כוללת יותר, יש שם חוסר בהירות.

גם האם יש הבחנה בהתנהלות מול מדינות שונות ואיך ההתייחסות לרשות הפלשתינית, האם כגורם חוץ, האם כישות מדינתית, מבחינה חוקית איך עובדים מולה, האם זה נושא פנים או נושא חוץ.

הדומיננטיות הביטחונית וההשפעה שלה על עבודה שלכם - אחד הדברים שמופיעים באתר זה הנושא של חסמים לשיתוף פעולה איזורי. חלק מהחסמים האלה נוגעים לאזהרות מסע, גם על הציבור, גם על חברי כנסת, לפעמים, שמקשים על נסיעותיהם. חלק זה הוצאת ויזות, אנחנו יודעים את הבעיה שהייתה בירדן - - - משרד החוץ בנושאי ויזות עד כמה זה פוגע.

חסימה של עזה בפני פרלמנטרים אירופאים - היה פה לאחרונה חבר פרלמנט באיחוד האירופי שפעם אחד פעם לא זוכה להכנס לרצועת עזה גם כדי לחשוב איך לקדם פרוייקטים של שיתופי פעולה אזוריים אז איך זה מסתדר עם הרצון לקדם את שיתופי הפעולה עם עזה.

עד כמה המשבר עם ירדן פוגע בפעילות המשרד - רוב התכניות שהמשרד מציג הן מכוונות לירדן. עם מצרים אין, עם הרש"פ מוגדל וירדן כקליינט העיקרי שלכם, כרגע האם ניתן לעבוד עם ירדן. האם אתם רואים שפרוייקטים נעצרים, איזה פרוייקטים נעצרו ואיזה ממשיכים.

מידע על פעולות עבר - אני חושב שהשאלה שלך לגבי מה שקרה בהיסטוריה של המשרד חשובה, היו שרים קודמים, היו פעילויות קודמות, היו תקציבים קודמים, המידע הזה כרגע לא נמצא. מי זוכה במשרד שהמשרד מוציא, המשרד עובד דרך מכרזים, האם אפשר לעקוב אחרי הזוכים בהם.

הצורך ברגישות דיפלומטית, פה זה קצת בטח בין שקיפות לבין הוצאת מידע החוצה. השר הקודם או הממונה על המשרד הקודם הוציא מידע שפגע בשותפים לפעמים וזה דבר שצריך לשים לב אליו. העובדה שיש לכם קשר טוב עם משרד החוץ אולי מפחית את הסכנה שזה יקרה שוב. שאלות על פרוייקטים אזוריים שהם מעוררי מתיחות, שדה התעופה רמון למשל, פרוייקט שאמור היה להיות שיתוף פעולה אזורי אבל בסופו של דבר יוצר מתיחות בין ישראל לירדן, אני מניח שיש דוגמאות נוספות כאלה.

השאלה על המענקים, אני חושב שהיא הייתה שאלה חשובה כי היא נוגעת לקושי של ישראל לקבל מענקים שמיועדים לנושאים אזוריים או יישוב סכסוכים שמגיעים לא רק מהאיחוד האירופי, גם מהאו"ם. ישראל כרמת הפיתוח שלה לא מאפשר לה לזכור בחלק מאותם מענקים וצריכה להיות דרישה אני חושב מגורמים בישראל, אותם מוסדות בינלאומיים למענקים שמכוונים ליעדי הפיתוח של האו"ם שישראל תוכל להיות לפחות בתחום של יישוב סכסוך. כרגע יש מענק שמנסה לעודד קשר בין ישראל למדינות ערב, ישראל לא יכולה להנות ממנו למרות שהיא מדינה בסכסוך.

תעלת הימים והעברת כספים - האם ישראל עומדת במחוייבויות שלה, הזכרנו את המקורות החיצוניים שמגיעים אבל מה לגבי עמדת ישראל על הכספים שהיא אמורה להעביר על הפרוייקט הזה והאם היא עושה את חלקה שם.

עובדים ערבים במשרד - כמשרד שיש לו נגיעה למדינות באזור ושעוסק בדברים שהם רכים יותר, האם בצוות של 28 עובדים יש עובדים ערבים.

נתחיל מהשאלה שבסוף, השאלה, יש כמובן, בגלל - - - יש לנו עובדים דרוזים ויש לנו עובד דרוזי שנקלט לא למנהלת של הדרוזים. יש לנו עובדים דרוזים שנקלטו במנהלת הדרוזים למרות שאין חובה כי מנהלת הדרוזים היא לא אמורה להיות כולה, יש שם רק שני תפקידים שמיועדים. אני אישית, בלי לחשוף יותר מדיי, ראיינתי עורכת דין דרוזית כדי להיות עוזרת מנכ"ל ולצערי הרב היא השיבה בשלילה מסיבות משפחתיות אז אני מצר על זה.

אנחנו לא עומדים בקריטריונים של אנשים עם מוגבלויות. לדעתי אין לנו אף אחד שהוא עם מוגבלויות, משרד קטן אבל עדיין אין לנו. יש לנו במשרד השר אחת מהרכזות לשכה של השר צחי הנגבי היא ערבייה מוסלמית מנצרת, לא חשוב השם. אז זה לגבי הנושא של ה- - -

כל הנושאים האלה אני אשמח בפתיחות מלאה לדבר איתך אבל היה שם נושא אחד שהיה חשוב לי לציין כרגע, זה הנושא השלישי מהסוף, הנושא של המתיחות עם ירדן. אנחנו, ואני לא רוצה שישתמע אחרת, אנחנו משרד ממשלתי ואנחנו פועלים על פי מדיניות הממשלה. וכאשר מדיניות הממשלה שמובלת על ידי ראש הממשלה ועל ידי המל"ל היא שכרגע נידון הנושא של איך מסיימים את הסיפור עם ירדן אז אנחנו לא נעשה שום מעקפים למדיניות הממשלה.

וכשמשרד החוץ שהוא חבר שלנו אומר לנו, אל תרוצו לכל מיני נושאים לפני שמחזירים את השגרירה ולפני שמחדשים את היחסים וכל הדברים האלה אז אנחנו נענינו לבקשה של משרד החוץ כמשרד קולגה ולא כחלק ממדיניות מערכתית כוללת. כי אני מבחינתי היה לעזוב ולהמשיך לעבוד על תעלת הימים - - -

ההקפאה היא מהצד הישראלי ולא בגלל מתיחות - - -

אין הקפאה. היו פרסומים בתקשורת, זה רק יכול לקרות במזרח התיכון שאנחנו בישראל חושבים שהפרוייקט הזה של תעלת הימים הוא חשוב בצורה בלתי רגילה לירדנים ואנחנו יכולים לאיים עליהם והם חושבים שזה פרוייקט שחשוב בצורה בלתי רגילה לישראלים, ולכן הם יכולים לאיים עלינו. לכן שני הצדדים מאיימים בלי שאף אחד מהם מתכוון כי זה פרוייקט שהוא חשוב במידה רבה לשני הצדדים, זה מאוד חשוב לנו, אנחנו יודעים שנושא המים הוא קריטי לירדנים.

אבל ברגע שיש אירועים מדיניים אז אנחנו עושים כמיטב יכולתנו במסגרת מדיניות הממשלה לנסות לא להפריע למדיניות הממשלה מצד אחד ולקדם את הפרוייקט ככל שאנחנו יכולים וזה קשור לרגישות, לכן אני לא מספר מה אנחנו עושים אבל אנחנו מנסים שלא יהיה מצב שהזמן הזה הלך ילך לחלוטין לאיבוד.

מה לגבי השאלה על המענקים מהאו"ם, פנינו לקבל?

הנתון הוא לא שמדינת ישראל לא מוכנה לקבל. מדינת ישראל מוכנה לקבל מענקים מהאו"ם ומהאיחוד האירופי. האיחוד האירופי והאו"ם רוצים לתת למדינות מתפתחות, לא רוצים לתת לנו. אז אחת המחשבות שאנחנו עושים זה איך אנחנו מקדמים מגה פרוייקטים בינלאומיים שישראל תתן את חלקה בצד שלה והפלשתינים והירדנים יקבלו ממקומות זרים. אנחנו לא רוצים להרוויח מהפרוייקט הזה. מדינת ישראל היא מדינה מספיק עשירה, היא לא צריכה להנות מהדברים האלה, אבל מצד שני אזרחי מדינת ישראל לא יכולים לממן את החלקים שצריכים להיות ממומנים עבור הפלשתינים ועבור הירדנים.

אז אנחנו חושבים בצורה מאוד קריאייטיבית איך אנחנו יכולים, לא בנושא של תעלת הימים, בתעלת הימים סוכם שזה יהיה "בקט" אחד והכל ייכנס לתוכו. פה יש לנו ויכוח איתם אבל בפרוייקטים אחרים מראש אנחנו רוצים לתכנן אותם בצורה כזאת שמדינת ישראל תשים את המאמצים שלה.

דוגמה לזה שזה לא נושא שלנו אבל סוף סוף הצלחנו לעשות את המט"ש של קדרון, ששם באמת זה משהו, מתקן לטיהור שפכים שמזהם את כל נחל קדרון ובחלקו זה ירושלים ובחלקו זה יריחו ובחלקו זה הפלשתינים, אולי אני עושה מישמש אבל בסוף צריך לגמור צינור אחד של ביוב, סליחה, שעובר משטח ישראל לשטח A לשטח C וגולש חזרה למקום אחר ומטפלים בו בצורה אחודה. וסוף סוף השכילו כל הגורמים להסכים שיהיה צינור אחד שיעבור בכל המקומות האלה וידאג לצחנה של כל התושבים באזור ובסוף שיהיה מים שבמקום שיבוזבזו ילכו או להשקייה או לשתייה או לכל מיני דברים מהסוג הזה. אז זה סוג הדברים שאנחנו מתעסקים בהם.

אנחנו למשל לא עוסקים במגעים, שאלת אותי על הפלשתינים, אני לא נכנס לנושא הפוליטי של מה הדמות הפלשתינית, אני לא נכנס לנושא הפוליטי, אנחנו לא בתחום הפוליטי. אבל אם למשל יש שטח ביריחו, מכירים את הג'ייפ, את האזור תעשייה שהיפנים מובילים ביריחו שהוא אך ורק עבור הפלשתינים, פולי מרדכי והאנשים שלו מקדמים אותו בצורה בלתי רגילה. אז שמענו שיש שם בעיה של מים, אז השר צחי הנגבי באמצעותי התערב איפה שהיה צריך להתערב, קיבלנו שיתוף פעולה מדהים מרשות המים ותוך שבוע ימים אושרה באר לקידוח בשטח A עבור הפלשתינים לטובת הדבר הזה.

ואחר כך כמובן שהגיעו הנושאים הפוליטיים שאנחנו מסכימים לגמריי, שני הצדדים, אבל הפלשתינים לא רוצים לחתום כי הם לא רוצים לחתום הם רוצים שתהיה הסכמה בלי לחתום. אנחנו לא שם, הודענו ליפנים שיש מים לפרוייקט שלהם ביריחו החל מ-2019 אפשר להתחיל לחפור מייד. לגבי כל שאר הנושאים שהעלית אני בשמחה רבה, נשב, נדון - - -

התפקיד של מערכת הביטחון כגורם שמעכב או תורם לשיתוף פעולה עם זה.

יפה דיברת. אני יוצא מערכת הביטחון, אני מכיר את הנושא של מערכת הביטחון, אני מכיר את החשיבות שלהם. אני חושב שהעובדה שיש משרד ממשלתי, אזרחי שתפקידו לקיים - - - יחסי שיתופי הפעולה והפרוייקטים הכלכליים בין ישראל לבין שכנותיה הוא צריך לצבור יותר ויותר מקום בתודעה ובעשייה על פני כל הנושאים הביטחוניים. הנושאים הביטחוניים הם חשובים אבל הם לעולם לא יקדמו את הבסיס של ה- people to people בין ישראל לבין שכניה והמשרד שלנו זה תפקידו. ולכן אנחנו במקביל ובנוסף לפעילות הביטחונית שהיא חשובה והיא קריטית והיא הכרחית יוזמים פעילויות נוספות שמשיקות לפעילות הזאת, היא לא יכולה להחליף אותה, אבל הן לא יקדמו את הפרוייקטים שאנחנו - - -

והם לא מפריעים לכם לעשות את - - -

לא, ממש לא, יש לנו שיתוף פעולה. המשרד הזה כדי שהוא יוכל לעסוק בשיתוף פעולה אזורי הוא קודם צריך לעסוק בשיתוף פעולה בתוך עמנו שהוא לפעמים לא פחות קשה, ולכן אנחנו עובדים בצורה מצויינת עם משרד הביטחון, עם מתפ"ש, עם המנהל האזרחי ועם משרד החוץ וכל גוף אחר שאנחנו צריכים לעבוד איתו. אין לנו אף אחד שמפריע לנו לבצע את הפעולות שלנו.

שלב השאלות הקשות.

כן, בבקשה.

שמי חוה תובל ואני פה כפעילה של נשים עושות שלום. עלתה פה נקודה, עלתה כבר מזמן ושוב חזרה עכשיו, לגבי מן אפליה כלפי ישראל מבחינת הקצאת משאבים של האיחוד האירופי ושל האו"ם. אני סקרנית לדעת אם במשרד שלכם יודעים מתוך 9 מיליון תושבים בירדן כמה מהם פליטים, ידוע לכם?

אני לא עושה את זה ביום יום, אבל אני יודע שהרבה. לא, אני לא יודע.

3 מתוך 9 מיליון. אני מוכרחה להגיד שאם אני הייתי האו"ם או הייתי ה- - -

יש לך שאלה שקשורה בתחום של הוועדה, בתחום השקיפות? כי בזה אנחנו מתמקדים, אני הייתי מאוד רוצה להרחיב אבל בזה אנחנו מתמקדים, במידע שהם צריכים לפרסם לציבור.

חשבתי שזה אולי יכול לתרום ללא להרגיש מקופחים, זה הכל.

אני חושב שאת צודקת, אנחנו לא מרגישים מקופחים ואנחנו רוצים שאותם 3 מיליון שיושבים בירדן יזכו במים, 24/7, חמים, קרים וכלכלה ותעסוקה ואני מקווה שפרוייקטים כמו פרוייקט תעלת הימים ופרוייקט שער הירדן שעושה המון תעסוקה. ופרוייקטים אחרים שאנחנו עושים בניקוז של כל אגן נהר הירדן יתרמו לחלק דיי גדול מאותם אנשים שאת מתארת, זה המטרה של המשרד שלנו.

אני רוצה לחזור רגע לשאלה מקודם על הסיפור עם משרד התרבות כי תוך כדיי אנחנו מנסים להסתכל על מפעלות חינוך ומה בדיוק הן עושות, כמה כסף העברת להן?

לפני שהגעתי נחתם הסכם לשלוש שנים על 2 מיליון ₪ לשנה לתמיכה במפעלות חינוך. בשנת 2017 העברנו להם, כמובן שאתה מתחייב ל-2 מיליון ₪ אבל אתה משלם רק כנגד קבלות ואישורים ולראות שהפעילות באמת הייתה תואמת את הפעילות שנקבעה במכרז. לשנת 2018 כבר הודעתי להם שאנחנו נרד מ-2 מיליון ₪ למרות שאנחנו חתומים אבל זה כמובן חתום כפוף לנוכחות תקציב - - -

אבל איזה פעילות הם עשו, איפה הם עשו את הפעילות?

הם עושים פעילות שכוללת פעילות של ספורט בעיקר וגם פעילויות אחרות ביישובים של פלשתינים ויישובים ישראלים ומשלחות. אני למשל הייתי במירוץ העגור שעושה יוסי לשם וראיתי שם קבוצה שהגיעה גם מיריחו וגם מיישובי - - -

כלומר, פעילות משותפת של פלשתינים וישראלים.

שוב, לא לחינם הורדנו את זה למיליון ₪ ואנחנו כרגע לא - - -

ואנחנו לא רוצים פעילות כזאת?

אנחנו מאוד רוצים פעילות כזאת אבל אנחנו רוצים שקיפות בפעילות של העמותות. אנחנו רוצים לוודא שהכסף הולך למה שהוא הולך ואנחנו רוצים שנדע שהעמותות שעוסקות בנושאים האלה עושות את זה בצורה מסודרת, ולכן אנחנו מתנסים בחשיבה מחדש מה נכון והאם אנחנו צריכים לצאת למכרז חדש או לאותו מכרז. בינתיים החלטנו עדיין לתת להם מיליון ₪ שזה לא מעט לשנת 2017.

ולא נעשתה פעילות כזאת? אני לא כל כך הבנתי. מה היו היעדים? כמה מפגשים?

יש לנו את כל הפרטים האלה. הם לא מופיעים בצורה מסודרת באתר אבל יש לנו אותם.

איזה עוד שיתופי פעולה ישראלים פלשתינים נעשו בתחומים אחרים?

קולות קוראים, לא ישראלים פלשתינים, אבל בעיקר ישראלים ירדנים, זה הדגש שלנו. כמובן שאם - - - העמותה היחידה שאיתם אנחנו עובדים זה עמותת הדלקת מפעלות חינוך. יש לנו עוד? מה שאנחנו עושים במסגרת קולות קוראים ו- - - גבול וכאלה?

הקולות קוראים זה מול רשויות מקומיות, יש לנו שיתופי פעולה כאלה. יש לנו ארבעה קולות קוראים שאנחנו מוציאים כל שנה - - - גם ספורט יש שם, ספורט, תרבות, מפגשים - - - וכנסים. שם זה פעילויות משותפות מול רשויות מקומיות.

מול מי?

הרשויות המקומיות שלנו - - -

רשויות מקומיות בישראל.

ישראליות?

כן.

למשל לאחרונה היה בים המלח מירוץ אופניים, זה גם בתחום של ספורט, פרוייקט שהמשרד שלנו תומך בו, שבאו רוכבי אופניים לא תחרותיים, היו שם ילדים גם מבית לחם גם מחברון. אפילו שזה היה יום אחרי ההכרזה של ירושלים כבירת ישראל, אמנם ציפו להרבה יותר אנשים שיגיעו אבל עדיין הגיעו 343 אולי השתתפו באירוע - - -

התקציב שלנו עומד על כ-3 מיליון ₪ בין סמוכות גבול שזה כמו למשל חבל אילות ובין מועצות בכל הארץ שכל מועצה שיודעת לעשות אירוע תרבותי, אירוע של ספורט, אירוע חינוכי שמשלב, זה במסגרת ה-people to people, שמשלב אנשים שמגיעים מירדן ומהרשות הפלשתינית או ממקומות אחרים בעולם זה אירוע שנחשב בעינינו כאירוע שהוא של שיתוף פעולה אזורי, ולכן אנחנו תומכים במועצות האזוריות בסכומים שבין 50 אלף ₪ ל-300 אלף ₪ תלוי ב- - -

ירדן והרשות הפלשתינית זה מבחינתכם נכלל באותה קטגוריה.

אנחנו מבחינתנו שיתוף הפעולה האזורי, כל מי שחי באזורנו ויכול לעשות אירוע שהוא לא רק אירוע ישראלי אלא אירוע משולב, מבחינתי גם אירוע ישראלי פלשתיני ששותפים לו גורמים זרים אחרים הוא גם אירוע אזורי.

כן אבל אין תעדוף של - - -

אין לנו תעדוף לאם רשות שהיא יושבת ב- - - שוב אני אומר, כל אחת מהמועצות האזוריות הם מחליטים מה לעשות. אם עיריית רמלה רוצה לדבר איתנו ודיברה איתנו על אירוע רב תרבותי של פולקלור שמתכננים למפגשים בעוד שנה או שנתיים והיא תביא מכל מדינות האזור, אני לא אומר למי להגיד, אני לא אומר לה שתשימי דגש דווקא על הפלשתינים או על הירדנים או שתביאי מוזיקאים מאלג'יריה. אנחנו בודקים כל דבר, הקולות קוראים, כמו כל משרד ממשלתי, הם קולות שהם מאוד פרטניים מה מותר ומה אסור וכמה- - -

ואיפה אני יכולה למצוא את כל הרשימה של האירועים שבוצעו בכסף הזה?

באתר. יכול להיות שלאחרונה שדרגנו את האתר והעברנו את כל התוכן מהפורמט הקודם לחדש אז יכול להיות שיש כמה דברים שנפלו בדרך וזה באמת פרוייקט שאמרנו שנדבר שאנחנו צריכים - - - בקולות קוראים כל שנה פרסמנו את כל האירועים שהתקיימו כבר מ-2012.

אנחנו מפרסמים אותם במסגרת דוברות ופרסום. אנחנו לא מפרסמים אותם, וצריך לחדד את זה, במסגרת של שקיפות. אני אומר, אנחנו מפרסמים אותם במסגרת של דוברות ופרסום כרצון להאדיר ולהראות מה אנחנו עושים - - -

שקיפות יכולה לפעמים להיות גם אמצעי דוברותי. כשיש במה להתגאות זה מצויין אבל גם יש מחוייבות לפרסם את הדברים האלה.

אני חושב שמה שנדרש מאיתנו זה לרדת ולעשות באופן מעמיק ולהודיע על זה גם לראש בראייה של השקיפות ולא רק בראייה של הפרסום. כי אם יש משהו, אירוע שעשינו ולא צלח אז מבחינת פרסום ודוברות אין לנו עניין להעלות אותו ומבחינת שקיפות אנחנו חייבים להגיד, הנה יש אירוע שניסינו ויש לנו המון דילמה מה אנחנו עושים באירוע שאנחנו מבטיחים למועצה 300 אלף ₪ והם אומרים אנחנו נביא 50 ירדנים ופתאום הירדנים מחליטים לא לבוא. מה אנחנו עושים, בכל זאת הם עשו, הוציאו כסף והשתדלו וכו'. זה אירוע שאני לא אשים אותו מבחינת הדוברות אבל אני כן צריך לשים אותו מבחינת השקיפות.

אתה יודע להגיד כמה פלשתינים השתתפו באירועים שישראל מימנה?

אנחנו לא יודעים בדיוק בגלל שלא קיבלנו את הדיווחים על כל האירועים שהיו בסוף של 2017, אנחנו עוד מקבלים את הדיווחים עכשיו. אבל כמה מאות. למשל באירוע שאני השתתפתי בו, מה שאמרתי לך עם האופניים - - - 300 איש, זה בערך הסדרי גודל, אנחנו לא עושים אירועים - - - משרד קטן. ואני יכולה להגיד סתם, מתוך התכנית עבודה שהכנו עכשיו ל-2018 שכוללת - - - לשנה שעברה אז למשל היו שני אירועי ספורט, 7 אירועי תרבות, 2 כנסים. תוכננו עוד כמה מפגשי מומחים במסגרת - - - גבול שהן קצת התעכבו בגלל המצב עם ירדן אבל מתוכננים - - -

מאות לא יותר, מאות אולי אפילו עשרות.

מאות מבחינת המשתתפים.

אולי אפילו עשרות.

זה תלוי בסוג של האירוע מבחינת מספר המשתתפים הפלשתינים.

הבנתי. השר מפרסם לו"ז פעילות, אזרחי ישראל יכולים לדעת מה הוא עושה בבוקר?

לפי בקשות. הוא פרסם של עמותת הצלחה שביקשה ולאחרונה פנתה עליו עמותת 100 ימים של שקיפות והוא העביר להם את כל פירוט פעולתו בתחום של משרד החוץ, כמו שאמרתי, וגם של משרד לשיתוף פעולה אזורי. למיטב ידיעתי גם התנדב לעשות את זה כל שלושה חודשים ואמר - - -

וכולל כל מגוון תפקידיו והשליחויות שהוא עושה לבקשת ראש הממשלה?

כן.

אז את זה אפשר למצוא עכשיו כל שלושה חודשים?

שוב, זה הוא שלח לעמותה שביקשה ולדעתי היא פרסמה את זה. הצלחה אני יודע שפרסמה את זה - - -

תפרסמו את זה אצלכם.

רעיון מצויין.

אנחנו מגיעים תיכף לסיום אבל כל הרעיון שתפרסמו את הדברים ב- - - זה מצויין שעשיתם את זה פעם אחת מבקשה שמגיעה מהחברה האזרחית, זה מעולה, אנחנו מעודדים מאוד את החברה האזרחית לפעול ולהגיש בקשות אבל ברגע שכבר יש לכם את זה תעלו את זה לאתר.

אז לי יש שאלה להתייעץ איתכם, אני יודע שאנחנו לקראת סיום, אבל אני למשל מאוד בשמחה אפרסם את היומן שלי, אין לי שום התנגדות הוא יומן עמוס ואני גאה בו ואנחנו עושים המון עבודה. אבל אני כל הזמן מתלבט מה אני עושה עם פגישות, כמו שציינת - - -

שהן חשאיות.

זה לא חשאי אבל מגיע המצרי והוא לא רוצה שאני אכתוב ומגיע הירדני. מהרגע שאני מפרסם את היומן ורואים את כל הדברים שהם לא עסיסיים ורואים שהדברים העסיסיים שחורים אז אומרים מה הוא מסתיר. זאת אומרת זה עובד נגדך. ואני עדיין מתלבט מה לעשות כי אני לא בטוח שהעובדה שאני מפרסם אבל יש לי שלוש השחרות, זה לא שאני נפגש עם מצרים מבוקר עד ערב, אבל כשיש לי איזשהי השחרה אז - - -

קודם כל אני מסכימה איתך, הדילמה היא מובנת מאוד וכמובן שדברים חשאיים אנחנו לא חושבים שצריכים להתפרסם בשום פנים ואופן ואני חושבת שהציבור - - - תראה, טענות תמיד יהיו, זה חלק גם מלהיות שליח ציבור ועובד ציבור. הציבור גם מבין כשמדובר בנושאים שהם רגישים ביטחונים אני ממש לא חושבת שיש עם זה בעייה. שוב, אני לא יודעת איך נראה הלו"ז שלך.

אפשר להתייעץ עם היחידה הממשלתית לחופש המידע אבל השאלה אם אי אפשר להשחיר ולציין בכוכבית או בהערה שהמידע חסוי מטעמים של ביטחון המדינה ויחסי החוץ של המדינה.

לגיטימי לחלוטין להסתיר דברים מהסוג הזה וזה מובן - - -

זה - - - לגיטימי לפי חוק חופש המידע שלא לפרסם מידע, ולכן אני לא רואה בכך בעיה.

פשוט אולי צריך לצבוע את זה בדגלי כחול לבן במקום שחור שזה לא ייראה.

לא, זה נכון, לכולם גם יש פעילות רגישה מפעם לפעם וצריך, זה בסדר גמור, זה גם מעוגן בחוק.

אתה רוצה להוסיף משהו?

כן, העניין הוא פה קודם אנחנו מברכים על המחוייבות שהצהיר עליה מנכ"ל המשרד לקידום השקיפות. ואפשר לראות שבחלק רב מהמקרים והדוגמאות שצויינו פרסום דוח חופש מידע, החומרים האלה יפורסמו בתוך אותו דוח. רק אתקן הערה לגבי דוח התקשרויות, צריך לפרסם אותו כל רבעון ולא חצי שנה ויתכן שזה מסביר את האיחורים שהיו בפרסום הדוחות, זה משהו שצריך לקחת בחשבון.

לגבי הלוז - מטבע הדברים יש את ההצדקה לכך גם בחוק חופש המידע להסתיר כל דבר שעלול לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ וגם יש הנחיות מפורטות יותר בנוגע ללו"זים שניתנו לידי מחלקת ייעוץ וחקיקה. ואפשר גם פגישה לכתוב בפגישה מדינית או פוליטית, תלוי בהקשר כמובן, אם יש את ההצדקה לכך ואף אחד לא יכול לבוא בטענות. וגם בפרסום יזום הדברים שונים כי אתה מראש מחליט ובודק מרגע שהנתון כבר מופיע בלו"ז מתי הוא הופיע ובאיזה אזור, ולכן עדיף מאשר להתחיל לעשות את ההשחרות בדיעבד.

תודה. אלא אם יש לך מה להוסיף אני אסכם.

אני מתלבט אם להגיד לך משהו שהוא עוד לפני שנכנסתי, החבר'ה שלי צוחקים, הם אמרו לי שלא תעיז.

עכשיו אתה לא יכול.

יש את רבן גמליאל השלישי שהוא בנו של רבי יהודה הנשיא, זה שחתם את המשנה. והוא אמר את המשפט הבא שהוא היה נר לרגליי עוד הרבה לפני שנכנסתי לתפקידי ואני אצטט: "הוו זהירים ברשות, שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן. נראין כאוהבים בשעת הנאתם. ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו". זאת אומרת שכל הנושא הזה של השקיפות הוא חשוב כדי לצמצם את מה שאומר רבן גמליאל כי כמו שהוא אומר, הוו זהירים ברשות, כל רשות, גם ועדת שקיפות. כולנו רשות.

חד משמעית. אני חייבת לברך אתכם, אני מרגישה שיש פה נכונות אמיתי להשקיף וגם נכונות לספר ורצון לספר על מה שאתם עושים. זה לא סוד שאזרחי ישראל לא כל כך יודעים, אומרים להם משרד לשיתוף פעולה אזורי הם לא יודעים במה מדובר. כשאנחנו נכנסנו לאתר שלכם וראינו את הנושאים אז אמרנו, וואלה איזה יופי, אפשר לצאת לחופש, הכל טוב, אבל אף אחד לא באמת יודע במה עוסקים.

וכן לומר ברצינות אנחנו גם חשדנים לגבי קיומים של, ממש, כבר כמה, חמשה משרדים שעוסקים בנושאים שהם נושאים שהם מטבעם נושאים של משרד החוץ ובעוד שמשרד החוץ הולך ומוחלש באופן מכוון, ממש ביד מכוונת של הממשלה, גם מקוצץ בתקציבים, ישראל סוגרת שגרירויות בחו"ל בשעה שהפלשתינים פותחים עוד ועוד נציגויות שלהם, אנחנו כבר נמצאים גם במיעוט, אנחנו לא - - - מעטים הקמפיינים היום שאנחנו יוזמים כדי, בטח ובטח כשזה נוגע לסוגיית הפלשתינים, מעטים הקמפיינים שאנחנו יוזמים ורבים הקמפיינים שיוזמים כנגדנו. יש פה הרבה יותר קמפיינים פנים ישראליים שהם יותר קמפיינים פוליטיים של הממשלה הזאת מאשר ניסיון באמת להשפיע על דעת הקהל העולמית בצורה אפקטיבית, לפחות ממה שאני רואה.

והפיצול הזה בין כל כך הרבה משרדים: המשרד לנושאים אסטרטגיים שהיה פה כמה פעמים בוועדה בנוכחות המנכ"לית. כשניסינו להבין במה למען השם הוא עוסק ולמה הוא קיים, בעיקר לאור המלצת משרד החוץ שכל סוגיית ה-BDS לא תוכר באופן רשמי על ידי ממשלת ישראל על מנת להקטין נזקים ולא להפוך את זה למשהו יותר גדול ממה שזה ואז מוקם משרד שזה שמו וזאת תחום פעילותו ועושה הפוך מההמלצה, ההמלצה הרשמית של משרד החוץ.

ולצד זה המשרד לענייני מודיעין, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, משרד ההסברה, משרד התפוצות. במשרד הדתות מתעסקים חלק מהזמן בנושאים שקשורים בפעילות בחו"ל. לכולם יש זרועות שמגיעות והיו אמורות להיות תחת ראש אחד. כמו אמרת הרבה פעמים לתכלל, כדי לתכלל פעילות ולקבוע אסטרטגיה צריך גם שמישהו יוביל ופה לא כל כך ברור מי מוביל.

וכשחושבים מה קורה או איך חשות מדינות אחרות לנוכח ההתנהלות הישראלית, כשהם רואים מדינה רצינית וחזקה כמו מדינת ישראל שמגיעה אליהם בעשרה ראשים שונים כדי לדבר על פרוייקטים דומים זה בטח לא מעורר תחושה של רצינות וכל זה ממש לא נוגע לרמת הרצינות שלכם.

ואני באמת, ישבנו פה עכשיו שעה וחצי, אני הרגשתי שעניתם על שאלות ברצינות מדהימה, שבאתם לכאן מוכנים, שבדקתם במה עוסקת הוועדה, ממש לא מובן מאליו. אנחנו הרבה פעמים מוצאים את עצמנו יושבים כאן מול פקידי ממשלה שאומרים לנו לא יודע, לא הכרנו ובמקום לנסות להציג איזשהי פעילות אקטיבית כדי להסביר לציבור מה הם עושים ולמסור דין וחשבון שזה חלק מתפקידכם, ואני באמת מאוד מתרשמת, אבל לצד זה המצב הזה הוא מצב מדאיג שלא כל כך ברורה הסיבה ללמה הוא מתקיים.

אנחנו עכשיו גם שומעים על עוד קיצוצים במשרד החוץ. אנחנו יודעים שהיו כמה חברי כנסת בקואליציה שקיבלו השנה יותר תקציבים בכספים פוליטיים מאשר שקיבל משרד החוץ לכל הפעולות שלו בחו"ל. אנחנו רואים שיש פה בעיה, ולכן גם הפיקוח והעבודה והבדיקה השותפת של מה האפקטיביות בעצם גם של ההשקעה הציבורית וגם של גודל האחריות שלכם, הוא נורא נורא חשוב, בשביל זה אנחנו חייבים שקיפות.

מבחינת הבקשות שלנו מכם, לחזור על כמה דברים, ראיתי גם שרשמתם. אני אחזור על הדברים החשובים. נבקש לקבל עדכון על ההתקדמות להליך מינוי ממונה על חופש מידע. נתונים על פעילות העבר של המשרד - כל הישגי המשרד בעצם מאז הקמתו, מאז 99', מה היה שם, לאן הגענו, מה הרווחנו, מה עשינו, גם כמות התקציבים. יכול להיות שזה קצת עבודת בילוש מבחינתכם אבל אני בטוחה שאיפשהו הדברים האלה רשומים, צריך לפרסם את זה באתר שלכם.

בהמשך להתחייבות שלך, אדוני המנכ"ל, בהקשר של התקשרויות, הפרדה של ההתקשרויות מול המשרד לנגב גליל ופרסום מובחן, מאוד מאוד פשוט לעשות את זה בתוך הטבלאות, אגב, ממש במועד החתימה על ההתקשרות אפשר כבר להפריד את זה. כמובן שצריך גם להוציא את זה החוצה. יש לנו גם - - - מתי הישיבה שלנו על התקשרויות, שבוע?

שבוע הבא, יום שני.

שבוע הבא אנחנו גם מקיימים ישיבת מעקב על פרסום התקשרויות משרדי ממשלה אז זה גם נוגע לזה. פרסום על כל הנתונים לגבי החלטת הממשלה על הקצאת תקציבים לאוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית - מה יצא, איפה זה מתוקצב, ממש לפי מספרי תקנות, מה מבוצע, כל המעקב לקראת - - - התקציב הולך לבוא אוטוטו אז כדאי שנדע את זה.

נבקש לדעת אם יש נוהל עבודה ואיפה הוא מפורסם על הסדרת חלוקת העבודה בין המשרד שלכם למשרדים אחרים שעוסקים באותו תחום והאם קיימת עמדה ממשלתית ברורה שמונעת כפילויות או מעבר לכפילויות או העמדות ממשלתיות סותרות.

אנחנו מבקשים לדעת אם יש נוהל עבודה מסודר של המשרד מול משרד האוצר בנוגע לתקציב, על העברות כספים, על שינויים בתקציב או אם יש איזשהן הבטחות על הקצאת תקציבית עתידית שלא נכנסות לבסיס התקציב, ל-2019 שאתם הולכים לדון וכנ"ל גם לגבי 17'-18' וכנ"ל לגבי הכנת התקציב הבא ובאיזה דרג זה נעשה, האם מתקיימות פגישות כאלה, כמה וכו'. גם לגבי בדיקתכם, האם נעשו העברות תקציביות שקשורות במשרד ובבקשה פירוט של מה הן ואיך זה השפיע על עבודת המשרד.

חוץ מזה, לגבי פרסום האירועים שדיברתם עליהם, בבקשה תפרסמו באתר כדי שכולם יוכלו להתרשם וכך מיותר לציין לגבי כל המענקים שהתקבלו או מתקבלים. פרסום יומנים דיברנו.

חוץ מזה אני באמת מברכת אתכם, עשיתם עבודת הכנה ואתם מגיעים לפה עם כל הנכונות ואני מודה לכם על כך זה מרשים מאוד והרבה בהצלחה.

תודה רבה, שמחנו להיות פה וניפגש שוב.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:42.