ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-11-29OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 854

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ח בחשון התשע"ח (07 בנובמבר 2017), שעה 10:00

1. תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף)(הוראת שעה), התשע"ז-2017 תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר להחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים)(תיקון), התשע"ז-2017

2. תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה)(תיקון), התשע"ז-2017

3. תקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת"א טק-עילית)(תיקון), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: רועי פולקמן – מ"מ היו"ר

עמר בר-לב

מיקי לוי

מוסי רז

עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר - עמיהוד שמלצר

עו"ד, משרד האוצר - חמוטל דרקסלר

היועץ המשפטי-רנ"ע, משרד האוצר - אמיר וסרמן

מנהלת היחידה למימון SME's, רשות לניירות ערך - צפנת מזר

סגנית מנהל מח' השקעות-רנ"ע, משרד האוצר - שרה קנדלר

רשות ניירות הערך - כפיר בטיטו

עו"ד ביחידת החקיקה, רשות לניירות ערך - אביטל קרופניק

עו"ד ביחידת החקיקה, רשות לניירות ערך - חגי בן ארזה

יועמ"ש, איגוד החברות הציבוריות - ענת פילצר סומך

אייל לב-ארי

טמיר כהן

אתי אפלבוים

1. תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף)(הוראת שעה), התשע"ז-2017 תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר להחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים)(תיקון), התשע"ז-2017

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. אני מחליף את יושב ראש הוועדה שנמצא בוועדת חוקה.

נעבור לפי סדר הלו"ז. הנושא הראשון עליו רצינו לדבר הן תקנות ה-P2P, לעסקים. זה הנושא המרכזי שרצינו לדבר עליו.

יש לנו עניין עם אגרה אחת שאנחנו לא יכולים לאשר, כי זה לא עבר ועדת אגרות.

בואו נתחיל לפי הסדר, ננקה שולחן ואז נגיע ל-P2P, ששם אני רוצה שנעסוק יותר לעומק.

תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף) (הוראת שעה), התשע"ז-2017 תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר להחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים)(תיקון), התשע"ז-20

בבקשה.

זה קשור לתקנות השקעות משותפות בנאמנות, זה בא ביחד. אנחנו מדברים פה על הקלות לניירות ערך מסחריים. בחודשים האחרונים הרשות בחנה את הנושא הזה, שהשוק של ניירות ערך מסחריים, שזה אגרות חוב לטווח קצר, הוא לא ממש מפותח. אנחנו רוצים להסיר חסמים ולראות איך אפשר בכל זאת להניע את זה יותר.

יש איזה תיקון חקיקה שעדיין בקנה, שאמור לכלול אפשרות להאריך את התקופה לעד חמש שנים במקום לעד שנה ואז יכול להיות שהוא יהיה יותר אטרקטיבי.

כרגע אנחנו מביאים שני תיקונים. האחד זה תיקון בנושא האגרה, שזה הצד של ההיצע. התיקון בחוק השקעות משותפות זה הביקוש, כדי שמנהלי קרנות יוכלו להשקיע יותר בניירות ערך מסחריים.

בואו נעבור על התקנה עצמה יחד.

"תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף) (הוראת שעה), התשע"ז-2017

הוראת שעה

1. בתקופה שמיום פרסומן של תקנות אלה ועד תום שלוש שנים מיום פרסומן, יראו כאילו בתקנה 4א(ג) לתקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), תשנ"ה-1995, במקום "3/100 אחוז (שלוש מאיות האחוז)" יבוא "1/100 האחוז (מאית האחוז)".

הכוונה היא פה בהוראת שעה, בגלל המרווחים הנמוכים בתחום של הנכס הזה להפחית את שיעור האגרה, אנחנו מציעים את זה בהוראת שעה לשלוש שנים כדי לבחון את האפקטיביות של ההקלה הזאת.

זאת הקלה רק בעלות.

כן, באגרה שמשלמים לרשות.

למה יש מחשבה שזאת הסיבה המרכזית?

זאת לא הסיבה המרכזית. אנחנו עושים סדרה של הקלות.

לגבי האגרה הספציפית הזאת, אני מבין שאנחנו לא יכולים לאשר אותה בגלל שזאת לא ועדת אגרות. למה בעצם? זה סתם עניין טכני?

טכני.

זה יכול עוד להשתנות?

אני מקווה שלא.

כמה כסף זה הכניס עד היום?

אנחנו מנסים לעודד את התחום. כרגע אין הנפקות כאלה.

אז העיקר פה זה לצאת בכותרת דרמטית, מחירי סוף עונה? אני מנסה איך השוק יגיע לקנות, אבל בסדר.

הלאה.

התיקון השני שהוא יותר משמעותי, תיקון לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים) (תיקון), התשע"ז-2017.

אנחנו רוצים לאפשר למנהלי קרנות נאמנות להגדיל את שיעורי ההחזקה שלהם בניירות ערך מסחריים וכך להגדיל את הביקוש לניירות הערך האלה. אנחנו מציעים להפריד שני סוגים של קרנות כספיות. סך הכול יהיו שלוש. יש את הקרן הכי סולידית שזה הקפ"מ, קרן פיקדונות ומלוות. זאת קרן שכר קיימת.

אחר כך אנחנו רוצים שתהיה קרן כספית ללא קונצרני. זאת קרן סולידית שהוא יוכל להחזיק בה רק פיקדונות, מלוות קצרות מועד שהוציאה המדינה ואג"ח מדינה בלבד.

השלישית זאת קרן כספית, שתהיה קצת פחות סולידית, שבה אפשר יהיה להשקיע גם בניירות הערך המסחריים האלה, בין אם הם סחירים ובין אם לא.

התקנות מגבילות את שיעור ההחזקה.

מה היו השיעורים לפני התיקון?

לפני התיקון לא היתה האבחנה הזאת.

בעיקרון, קרנות כספיות יכלו להחזיק עד 25%. הם יכלו להחזיק רק בניירות ערך מסחריים לא סחירים, שזמן הקריאה על הכסף הוא עד 30 יום. עכשיו אנחנו מאפשרים עד 90 יום במגבלות המופיעות.

מה ההנחה כאן?

שמנהלי קרנות ישקיעו יותר בניירות ערך מסחריים.

אני מבין את הערך לשוק. אנחנו רוצים שיהיה יותר ביקוש לניירות מסחריים.

גם לגוון את ההשקעה של הקרנות הכספיות.

איפה הסיכון ללקוח לכאורה? אני מבין את האינטרס של השוק. איך הלקוח יבין שהוא נמצא בחשיפה יותר גבוהה?

בעיקרון, ניירות ערך מסחריים בעולם זה חלק ממה שנקרא שוק הכספים. כלומר, מוצרים שהם מאוד סולידיים ונזילים וקרנות זה מקור טוב להשקעה. כיוון שאין כמעט הנפקות, אז אנחנו חושבים שאם יהיה יותר הנפקות של ניירות כאלה ויהיה יותר מגוון, זה יוכל לעזור להם להשיג את המטרה. הן עדיין יהיו סולידיות אבל מגוון יותר רחב.

תסיימו לקרוא את התקנות ואז נראה אם יש שאלות או הערות.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 59, 62(ב) ו-131(א) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

1. בתקנה 1 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (כסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ"ה-1994 (להלן – התקנות העיקריות) –

1. אחרי ההגדרה "קרן כספית" יבוא:

""קרן כספית ללא קונצרני" – קרן כספית שבהסכם הקרן שלה נקבע כי תהיה קרן כספית ללא קונצרני".

2. בהגדרה "תעודת חוב", המילים "ומשך החיים הממוצע שלו אינו עולה על תשעים ימים" – יימחקו.

תיקון תקנה 2

2. בתקנה 2 לתקנות העיקריות, ברישה של פסקת משנה (8)(א) במקום "משלושים" יבוא "מתשעים".

תיקון תקנה 2א

3. בתקנה 2א לתקנות העיקריות –

1. בתקנת משנה (א) –

א. בפסקה (1), בסופה יבוא "או לפי סולם דרגות לטווח קצר, לפי העניין".

ב. בפסקה (2) בסופה יבוא "או לפי סולם דרגות לטווח קצר, לפי העניין".

2. אחרי תקנת משנה (ו) יבוא:

"(ז) על אף האמור בתקנה 2 ובתקנה זו, רשאי מנהל קרן כספית ללא קונצרני להחזיק בקרן כאמור שבניהולו נכסים שמותר להחזיק בקפ"מ ובנוסף באגרת חוב שהוציאה מדינה, הנסחרת בבורסה או בשוק מוסדר, שאינה צמודה אלא לשער מטבע, שיתרת התקופה עד מועד פדיונה אינה עולה על שנה אחת, וכן באגרת חוב כאמור הנושאת ריבית משתנה ששיעורה נקבע אחת לשיש החודשים או פחות; תקנות משנה (ב) עד 0ד) יחולו על קרן כאמור כאילו היתה קרן כספית".

תיקון תקנה 8

4. בתקנה 8 לתקנות העיקריות, במקום תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ב) שווי פיקדונות לזמן קצוב יחד עם שווי תעודות חוב שיש בידי מנהל הקרן התחייבות המנפיק לפדותן בתוך 90 ימי עסקים לאחר שקיבל דרישה על כך בכתב ממנהל הקרן, לא יעלה על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ובקרן כספית – לא יעלה על עשרים וחמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ובלבד שהתקיימו כל אלה –

1. שווי פיקדונות לזמן קצוב לתקופה העולה על שבעה ימי עסקים יחד עם שווי תעודות חוב שיש בידי מנהל הקרן התחייבות המנפיק לפדותן בתוך 7 עד 90 ימי עסקים לאחר שקיבל דרישה על כך בכתב ממנהל הקרן, בסכום האמור בתקנה 2(8)(א), לא יעלה על חמישה אחוזים מהשווי נקי של נכסי הקרן.

2. שווי תעודות חוב שמנהל הקרן מחזיק בהתחייבות המנפיק לפדותן בתוך 30 ימים עד 60 ימי עסקים לא יעלה על 2% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

3. שווי תעודות חוב שמנהל הקרן מחזיק בהתחייבות המנפיק לפדותן תוך 60 עד 90 ימי עסקים לא יעלה על 1% מהשווי נקי של נכסי הקרן".

איל לב-ארי

תסבירי את התיקון.

בתקנה 8 אנחנו קובעים את המגבלות הכמותיות של החזקת ניירות ערך לא סחירים, שזה פה נקרא תעודת חוב. המגבלה כוללת 5% פיקדונות בקרן לא כספית ועד 25% בקרן כספית. תחת המגבלה הזאת יש מגבלות נוספות, החזקת פיקדונות ארוכים ותעודות חוב מסוגים שונים. תעודות חוב ופיקדונות יותר מ-7 ימים זה 5%; תעודות חוב עם קריאה בין 30 ל-60 יום זה 2% ובין 60 ל-90 יום זה 1%.

זאת האבחנה.

מיקי ומוסי, צהריים טובים. תכף נגיע ל-P2P של העסקים. לפני זה היו כמה נושאים טכניים של תקנות. אנחנו עכשיו בתקנות של השקעות משותפות וקרנות נאמנות. עשו שינוי בתמהילים ובשיעורים שמותר להחזיק של ניירות ערך סחירים.

צריך להכיר את זה לפרטי הפרטים של מנגנון שוק. אני הבנתי את הרציונל. אם יש לכם הערות או שאלות, בבקשה.

הרציונל הכללי אומר שתהיה יותר פעילות סחירה. שיהיה קצת יותר מגוון.

תקריאי את תיקון התוספת.

תיקון התוספת

5. בתוספת בסולם דרגות לטווח קצר בסופו יבוא:

"דרגת איגרת
חוב לצורך
תקנה 2א(א)(1)

1-A או דרגה גבוהה יותר

1P או דרגה גבוהה יותר

1—P או דרגה גבוהה יותר

1F

1-A או דרגה גבוהה יותר

כ
דרגת איגרת חוב לצורך תקנה 2א(א)(2)

1- A או דרגה גבוהה יותר

1P או דרגה גבוהה יותר

11-P או דרגה גבוהה יותר

ג1F

1-A או דרגה גבוהה יותר

זה שינוי ממה שקיים?

זה פשוט סולם דרגות. אם רוצים להשקיע רק באג"ח מדורג, אז זה סולם שונה.

מה שיניתם?

ניירות ערך מסחריים הם השקעה לטווח קצר. אלה דרגות לטווח קצר. זה סולם אחר מהסולם הרגיל.

על זה כן אפשר להצביע.

הערות? שאלות? אין.

מי בעד אישור התקנות כמו שהוצגו?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

תיקון לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים) (תיקון), התשע"ז-2017, התקבל.

אושר פה אחד.

טיוטת תקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת"א טק-עילית) (תיקון), התשע"ז-2017.

אנחנו בסעיף 4, תקנות ניירות ערך(דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת"א טק-עילית).

פה זה ממש תיקון טכני, תיקון טעות. תקנות טק עילית עוסקות בהקלות שאנו מעניקים לחברות שנסחרות במדד הטק-עילית. אנחנו נותנים להם הקלות בדיווח. הן יכולות לדווח בשפה האנגלית, לפי כללי חשבונאות אמריקאים ועוד כל מיני הקלות.

לאחרונה עשינו תיקון בהיסט אחר של תקנות, תקנות דוחות תקופתיים ומיידיים ויצרנו מדרג רגולציה שאמר שחברות קטנות יכולות לדווח פעם בחצי שנה במקום פעם ברבעון.

נכון, זוכרים את זה.

בגלל שתקנות טק-עילית, מפנות לאותה תקנה, יצא בטעות שכל חברת טק-עילית, בין אם היא גדולה ובין אם היא קטנה, יכולה לדווח חצי שנתי במקום רבעוני. זאת לא היתה הכוונה. זה יצא בטעות בגלל ההפניה שלא שמנו לב. אנחנו רוצים עכשיו לתקן את הטעות הזאת.

זאת אומרת, שגם חברה גדולה, בעצם במקום לדווח רבעונית, יכולה לדווח - - -

נכון, בגלל ההפניה לתקנה ההיא.

מה סדר הגודל של חברה גדולה?

חברה קטנה זה 300 מיליון שקלים מחזור ושלא הנפיקה אג"ח.

אני מייצגת את איגוד החברות הציבוריות.

קודם כל, אני מכירה את הטקטיקה הידועה של רשות לניירות ערך, למזער בערכי ההשלכות של התיקונים שלהם ולהציג אותם כתיקונים טכניים. אני לא חושבת בכלל שמדובר בתיקון טעות טכנית. מדובר פה דה פקטו וכמעט דה יורה, גם בהחמרה ברגולציה. זאת אומרת, יש היום היקף מסוים של חברות שהן נתונות להקלה הזאת, ויכולות לעשות שימוש ככל שהן בוחרות בכך להגיש אך ורק שני דוחות בשנה. כאן היא בעצם מצמצמת פורמלית את הרשימה הזאת בניגוד מוחלט.

לא הוגש פה דוח שהיה אמור היה להיות מוגש ככל שיש החמרה. כידוע לכם יש החלטת ממשלה - - -

היא לא חלה על רשות ניירות ערך.

נכון, אבל אתם הצהרתם קבל עם ועולם שאתם מעוניינים לאמץ את זה.

אין פה החמרה, יש פה פשוט טעות.

כיום יש איקס חברות שמסוגלות או יכולות לביא על עצמן את ההחלטה האלקטיבית של להגיש שתי דוחות בשנה. נכון או לא נכון?

האם כתוצאה מהתקנת התקנה הזאת האיקס יהיה קטן יותר או גדול יותר?

ברור שיש חברות שיצאו החוצה.

השאלה האם ההיקף הכספי שלהם מחייב אותם לצאת מחוץ לרשימה?

אנחנו לא רואים סיבה להקל עם חברות טק-עילית.

כאשר קיבלנו בפברואר את ההקלה של מדרג רגולציה, יש החייבות של הוועדה להתכנס בחלוף שנה ממועד התקנת תקנה כדי לבחון את האפשרות להרחיב את התחולה הזאת של ההקלה, דווקא כדי לבחון כמה חברות לאורך הדרך יצאו, כדי לראות אם ההלה אפקטיבית או לא.

בוודאות, יש למעלה מ-160 חברות שאימצו את ההקלה הזאת מתוך 180 פוטנציאל. קרי, מדובר בהקלה משמעותית.

כשעשינו את התיקון המקורי שאפשר את הדו-שנתי, למה אז לא הוחלט על היקפים גדולים יותר?

אני אגיד לך למה. היה דיון סוער מאוד, ארוך ומייגע שלקח כמה ישיבות וכמה פגישות בלתי פורמליות. אנחנו סברו שראוי לאפשר את ההקלה בצורה גורפת ומוחלטת לכולם. היו סייגים של הרשות לניירות ערך. הם נהגו משנה זהירות ובדיעבד אולי אני אפילו מבינה אותם. הם אמרו: בואו נרא5ה מה קורה עם זה. בואו נראה אם הבורסה מתפרקת, אם גונבים את כספי המשקיעים. הם באמת רצו להיות זהירים. חלפה שנה, לא קרה שום דבר. אימצו את ההקלות, המחזורים לא השתנו, אף אחד לא עשק את הציבור. אף אחד לא יצא מהבורסה, לא כצעקתה. דווקא עכשיו לאחר שהסתבר שההקלה היא כל-כך ראויה, כל-כך משמעותית, כל-כך ראויה לאימוץ, הם רוצים לחזור בהם.

גם אם היתה טעות טכנית, אולי היה טוב.

איגוד החברות הציבוריות נאמנה לדרכה. גם כשהבאנו את התקנות העיקריות, הם אמרו שהם רוצים שההקלות יהיו לכולם. אמרנו שאנחנו נחזור אחרי שנה. אנחנו נחזור ונבחן. היושב ראש גפני ביקש מאיתנו לחזור ולראות מה היה ואכן נחזור.

יש חודשיים וחצי, למה שלא נחכה?

כדאי לכם לקבל את זה למה אני הולך להגיד - - -

אנחנו נצביע נגד.

לוקח זמן לעשות תיקוני תקנות. אין סיבה דווקא לעכב עכשיו דווקא עם טק-עילית.

תקבלי את ההצעה כי נצביע נגד. תקבלי את ההצעה כי אולי זה עשה טוב. תקבלי את ההצעה כי אם אני לא אצביע נ גד, אני אגיד שתתדיינו ותחזרו אלינו, בדיוק כמו שאנחנו עושים כאן תמיד כשיש מחלוקת כזאת. חודשיים וחצי זה לא סוף העולם.

חבר הכנסת לוי אומר שאנחנו אוהבים לצמצם בירוקרטיה. אם אפשר לצמצם בדיווחים אנחנו נעדיף.

זאת לא בירוקרטיה.

נסכם על רגולציה.

רק היום בבוקר ישבתי על הדוחות של ה- Doing Business האחרון וראיתי את כמות הדיווחים שיש במדינת ישראל, שהיא חריגה באופן קיצוני למה שמקובל במדינת ב-OECD.

אם באמת נשאר עוד זמן ויכול להיות שממילא המסקנה תהיה שצריך לרווח, אז בואו נחכה עם זה עוד חודשיים שלושה.

אני לא יודעת אם זה חודשיים וחצי.

זה בדיוק שנה מפברואר. זה פברואר 2018.

אי-אפשר לקבוע ככה.

אם המסקנות שלכם יהיו שזה שגוי וצריך שחברות מגודל מסוים כן ידווחו כל רבעון, אז צריך לסדר את זה. אבל אם גם כך יש אופציה שהיא עניין של חודשים - - -

כרגע יש אי שוויון.

אז עם ישראל הרוויח, חברות הרוויחו.

אם אפשר לא למשוך את התקנות כדי שנוכל באותו דיון לאשר אותם.

בסדר.

אז אולי נקבע עכשיו מועד?

לא, זה לא עובד כך.

התקנות נשארות על שולחן הוועדה ולא נצביע היום. אנחנו מבקשים שתגבשו את ההמלצות באופן רחב יותר. יכול להיות שממילא תגידו שחברות טק ימשיכו לדווח פעמיים. אם תגיעו למסקנה מקצועית שזאת טעות, תביאו את המסקנה. חבל לעשות את התיקון עכשיו.

אני רוצה לדייק כדי לוודא שאני מבינה. הדיון הזה יתרחש בחלוף שנה ממועד התקנות לעניין התחולה. נכון?

אני לא יודע להתחייב על המועד המדויק. אנחנו לא מצביעים.

אנחנו לא מושכים והם לא מצביעים.

אנחנו משאירים את הדיון הזה חי. אנחנו רוצים לבוא עם משהו כולל. אם הרשות תגיד שאפשר להרחיב את זה, בא לציון גואל והם ימשכו את התקנות. אם הם יבואו ויגידו שצריך להחיל את זה, אז נדון בזה.

לי חשוב שייאמר לפרוטוקול שבאמת יש התחייבות של הוועדה לכנס דיון מחודש. יש התחייבות של יו"ר הוועדה לכנס דיון בחלוף שנה.

ביקשו מהרשות להביא נתונים.

תעשו לנו טובה, שבו יחד כדי שלא נחזור לסצנריו הזה. אני מושיב והושבתי בכוח גם את לשכת עורכי הדין עם רשות המיסים ואת יודעת את זה. כמעט כל הדברים היו מוסכמים וכך צריך לעבוד.

מיקי מתכוון בנפש חפצה.

למען הסר ספק\ התבקשה רשות לניירות ערך לחזור עם תשובות לגבי יישום ההוראה. האם זה יהיה דיווח רגיל על כל החברות או האם זה יהיה דיווח דו שנתי על כל חברות ההייטק, אולי יעשו מהפך בחשיבה על כל החברות? נצטרך לחזור עם בדיקה מסודרת ולהחזיר תשובות לוועדה.

ניתן בעבר לו"ז.

לא ניתן לו"ז. כרגע אנחנו לא מצביעים על התקנות ומצד שני, הרשות לא מושכת אותן. אנחנו מבקשים שהרשות תביא את חוות הדעת שלה לגבי האפשרות להרחיב את מה שהגדרנו אז בחקיקה ושהתקנות האלה יוחלו באופן רחב יותר. בהתאם לזה נחליט אם צריך ומתי לקיים את הדיון זה.

אם יורשה לי, תשבו יחד, בבקשה.

2. תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה)(תיקון), התשע"ז-2017

אנחנו עוברים לתקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה) (תיקון מס') (היי טק)(תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015.

עסקנו הרבה בחקיקה של ה-P2P. הגענו לאיזו הגדרה שלא עוברת דרך הרשות כשמדובר עד מיליון. אנחנו כרגע מדברים רק על עסקים. כמובן אנשים פרטיים ועד מיליון שקלים.

אז באנו ואמרנו שאנחנו רוצים לאפשר יותר ממיליון שקלים. נדמה לי שהדיבור היה עד שישה מיליון. אז זה כן עובר דרך הרגולציה של הרשות.

תציגו את המתווה. אם מאגף תקציבים ירצו להתייחס, בבקשה.

באמת, לפני כמה חודשים העברנו כאן בוועדה את תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז ההצעה), שבאה להסדיר את כל הנושא של גיוס המונים, גיוס הון וחוב מהציבור באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות.

לגבי גיוס חוב, התקנות הקיימות מתייחסות להלוואות שמתייחסות לחוק ספציפי של תאגיד ספציפי כאשר אתה רוצה לתת הלוואה לחברה ספציפית באמצעות פלטפורמת מימון המונים.

התקנות קובעות את כל המנגנון, את הרישוי של רכזי ההצעה שזה הפלטפורמות, את חובת הגילוי לגבי ההשקעה, את כל הגילוי הנוסף על פעילות רכז ההצעה, את פיקוח הרשות. זה הכול כבר קיים בתקנות.

יש עוד מודד עסקי למימון הלוואות המונים, שזה המודל שהמשקיע קובע את סכום ההשקעה ואת רמת הסיכון שהוא רוצה. הפלטפורמה בעצם עושה את המצ'ינג. היא מנהלת לו תיק השקעות וזה מה שנקרא P2P, או אצלנו זה P2B כי זה עסקים.

היום אנחנו באים להשלים את ההסדרה הזאת. כמו שאמרת, בינתיים הכנסת העבירה את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), שהוא בפיקוח של רשות שוק ההון, שבו הסדירו בעצם את הפלטפורמות שהלווים הם יחידים ועסקים קטנים עד מיליון שקלים.

במקביל פטרנו את אותם עסקים מחוק ניירות ערך כי אם לא, הם היו צריכים לבוא גם לרשות ניירות ערך.

ההסדר שלנו היום בא בעצם לעשות את ההשלמה של ה-P2B באמצעותנו. הטכניקה היא בעצם תיקון של התקנות הקיימות, פרק נוסף שיסדיר את הנושא של מה שקראנו "הצעת אגרות חוב באופן מבוזר", שזה בעצם הפיצול לפיזור ההשקעות. שינוי המרכזי בין הפרק הקיים לבין הפרק החדש הוא בשני אלמנטים. אחד, בחובות הגילוי והשני, בנושא של סכומי הגיוס וסכומי ההשקעה.

בתחום של הגילוי, הפרקטיקה בתחום הזה היא שיש אנונימיות. זאת אומרת, המשקיע לא מקבל מידע מי באמת התאגיד שבו הוא משקיע, אלא יותר את רמות הסיכון של ההשקעה. לכן אנחנו הכנסנו פה חובות גילוי מתאימות, כשהתאגיד עצמו אנונימי, אבל יש גילוי נרחב לגבי רמת הסיכון, לגבי תיק ההלוואה שלו, המאפיינים הכלליים של התיק ולא ההשקעה הספציפית. יותר גילוי על רכז ההצעה, כי בעצם אתה נותן בו את אמונך. הוא מנהל לך את התיק ויותר חשוב לדעת מי רכז ההצעה ומה המאפיינים שלו כדי שתוכל להחליט אם אתה משקיע או לא. זה לגבי חובות הגילוי.

לגבי סכומי הגיוס וההשקעה, בגלל שמדובר על חוב מבוזר, הגענו למסקנה שאפשר שסכומי השקעה, שהגבלנו אותם במימון המונים, 20,000 סך הכול ו-10,000 להשקעה, פה אמרנו שאפשר להרחיב את זה יותר בגלל הביזור של ההשקעה.

הכלל שקבענו זה שלא ישקיעו בתאגיד אחד ספציפי יותר מ-5%. כשאתה משקיע בצורה כזאת, תוכל להשקיע עד 50,000 שקלים בשנה. אם אתה משקיע בפיזור יותר רחב של עד 1% בכל חברה, אז אנחנו מגיעים לסכום עוד יותר גבוה של 250,000 שקלים בשנה. זה בסכומי ההשקעה.

לגבי סכומי הגיוס, באמת העלינו את הסכום מ-3 מיליון שבמימון המונים לסכום של 6 מיליון ב-P2P.

מה זה אמצעים סבירים לגביית חוב מחברה שלא עומדת? מה זה אמצעים סבירים? מה זה שונה ממודלים אחרים?

זאת חובה שלא הכנסנו במימון המונים הרגיל. אתה משקיע והוא פושט רגל או לא יכול להחזיר לך, אין פה חובה של רכז ההצעה לדאוג.

ההגנה המרכזית על המלווה היא באמצעות רעיון הפיזור. זאת האמירה הכללית. הוא לא באמת יודע לבדוק את העסק.

אבל כן רצינו שרכז ההצעה ייקח על עצמו. בגלל שבתחום הזה של ה-P2P אתה יותר שם את מבטחך ברכז ההצעה, הוא כן צריך להפעיל אמצעי גבייה וכן צריך לנסות לעזור לך לקבל חזרה את ההשקעה שלך.

מה זה אמצעים סבירים? מה זה אומר?

עוד מילה בנושא הזה. הרעיון של אמצעי גבייה, בגלל האנונימיות, לרוב האדם עצמו לא יוכל לפנות לתאגיד ולגבות ממנו וגם לא יהיה לו אינטרס כספי אם זה רק 5% מסך ההלוואה שלו או 1%.

בכל זאת, בשביל למנוע סיכון מוסרי, שהתאגיד לא יהיה חשוף לאף אחד שיגבה ממנו אם הוא לא ישלם, כן אמרנו שפה, מאחר מהפלטפורמה היא משמעותית יותר והתפקידים שלה הם כבדי משקל יותר בניהול ההשקעה, יהיה לה כן את התפקיד לפנות לתאגיד ולגבות ממנו את החוב.

בנוסף, הפלטפורמה במקרה הזה תימנע מאנונימיות ותמסור למשקיעים גם את הזכות של בעל החוב.

זה אותו נוסח שקיים בחוק של רשות שוק ההון.

אני רוצה להבין מהזווית של העסק הקטן. במה הוא חווה רגולציה שונה, כי בסוף אנחנו לא רוצים לשגע את העסק הקטן? בא עסק קטן ואומר: אני עד מיליון ויש לי רגולציה אחרת. מה משתנה מהותית מבחינתי?

לעסק זה לא אמור לשנות. רכז ההצעה הוא זה שצריך להירשם אצלנו.

קודם כל, אותה פלטפורמה תוכל לעשות גם את זה וגם את זה.

כן.

כלומר, היא תוכל לתת הלוואות של מיליון וגם הלוואות של שישה מיליון.

בהינתן שהיא נרשמת.

בהינתן שהיא עוברת את הצ'ק ליסט נדרש בהתאם לשתי ההגדרות.

מבחינת הפלטפורמה, חצי צרה. אני שואל מבחינת העסק. האם זה דורש ממנו משו מיוחד?

מאחר וחובות הגילוי שנקבעו הן מאוד מצומצמות ובניגוד למימון המונים רגיל אין חובה לא של השם שלו ולא שום דבר לגביו, השאלה שתעמוד לפלטפורמות זאת השאלה של הפלטפורמה עצמה מול עסק, איזה מידע היא רוצה לגביו כדי להעריך את רמת הסיכון. כלומר, אני כפלטפורמה רוצה לדעת על עסק מה התזרים שלך כדי להגיד לך אם הסיכון שלך הוא בסיכון A או בסיכון B. את זה הפלטפורמה תצטרך היא עצמה להחליט מה האמצעים שהיא נוקטת מול העסק.

לי נשמע הגיוני שפלטפורמה תחליט על מתודה אחידה לפעול גם לעסקים עד מיליון וגם ליותר.

לי כמשקיע, מה רמת השיפוי או ההתייחסות שאני יכול לקבל מהפלטפורמה, בהנחה שכבר אני שם סכומים גבוהים יותר ואני שם יותר מ-50,000. איזה בטחונות אני מקבל מהפלטפורמה?

אתה לא מקבל בטחונות מהפלטפורמה. הוא מתווך לצורך העניין.

יש חריג אחד. ראינו שזה קיים בעולם ובעיקר באנגליה, לא כחובה, אלא כאפשרות לפלטפורמה. ראינו גם פלטפורמות של יחידים שפועלות היום בשוק עושות את זה. הן מקימות קרן שיפוי. מן קרן ביטוח - - -

זאת אופציה או שאתם דורשים את זה?

זאת אופציה.

זאת אופציה עם חובת גילוי.

זה כמו בורסה. הבורסה היא פלטפורמה, אתה לא מקבל ממנה שיפויים.

אנחנו מחייבים אותם לתת גילוי על הסיכונים. יש אזהרות גם באתר וגם בדיווחים.

בסופו של דבר, התפקיד של הפלטפורמות נחלק ל-3: חיתום, תפעול וגבייה. אותו דבר זה גם ב-P2P לתאגידים ו-P2P לפרטיים. אין שום בטחונות בעולם הזה, כמו שאין בטחונות בבורסה. כן יש ביטחון אחד, שאם הפלטפורמה עצמה - - -

אין בטחונות במובן שיש דיפולט וכאלה - - -

גם אגרות חוב.

אני מדבר על גוף שמפעיל קרנות נאמנות וכדומה. רמת רגולציה לדעת שהגוף הזה הוא רשלן. המרכיב של האלגוריתם ומודל ניהול הסיכונים הוא קריטי. אם קמה הפלטפורמה והיא רשלנית לגמרי והיא משקיעה באופן מופרך, איך אני יודע את זה? מה כללי השוק?

ההיבט מכוח חוק ניירות ערך יבוא לידי ביטוי בגילוי. הפלטפורמה תהיה מחויבת לתת גילוי למה המודל שלה, מה האלגוריתם, כמה דיפולט בשנים הקודמות, איך היא מדרגת את החברות. אם בפועל הפלטפורמה לא תפעל בהתאם למודל שהיא קבעה, היא תהיה אחראית מכוח חוק ניירות ערך לגילוי לפרט מטעה. כמו שחברה שמנפיקה אג"ח ויש דיפולט ונתנה פרט מטעה בתשקיף שלה, היא אחראית.

זה קצת להוליד מחדש ענף השקעות, מנהלי תיקים. מחר בבוקר תקום פלטפורמה, תגייס להשקעות בעסקים קטנים חצי מיליארד שקל והיא גוף רשלן.

אולי נלך אחורה כי זה מתייחס לתקנות רכז הצעה. הן מסדירות את מימון המונים

זה לפי מה שעשינו אז.

נכון.

התחום שאנחנו מביאים כרגע הוא תת קטגוריה בתוך מימון המונים.

אני זוכר שהתעסקנו עם תנאי הסף.

תנאי הסף והפלטפורמה וה-P2P כמו מימון המונים רגיל, תהיה מפוקחת על-ידי הרשות, עם הדרישות שהיא צריכה לעמוד בהם ולפיקוח של הרשות. ההיבט הוא בכל זאת לראות בה סוג של מתווכת. זאת אומרת, התפקיד שלה הוא לא לפקח על החברות עצמן אלא לתווך אותן. שוב, אם נגלה שפלטפורמה רימתה משקיעים ולקחה את כסף אז יש פה כמה היבטים. יש את ההיבט של חוק ניירות ערך והגילוי של מה היא הולכת לעשות עם הכסף. יש בנוסף את ההסדר שקובע חשבון נאמנות, שכספים של משקיעים מועברים דרך חשבון נאמנות הלוך חזור, גם לפירעון חובות וגם לתאגידים.

ויש את חוק העונשין בתביעות ייצוגיות.

רכזי ההצעה הופכים להיות גוף מפוקח תחת חוק ניירות ערך. אנחנו הרשות נעשה פיקוח על הבחרות האלה.

אין דרך למנוע את זה.

ברור, אנחנו מדברים על גבולות הסביר.

אנחנו מגבילים את סכומי הגיוס גם בגלל זה.

כפיר, יש הערות?

לשאלתך לגבי העסק הקטן ואיזה דברים חלים עליו באופן שונה, אז שם כו יש לנו הגנות צרכניות קצת יותר רחבות, כי אנחנו מדברים פה על תאגיד מול אדם פרטי שהיה ב-P2P. לכן יש כמה שינויים בהגנות הצרכניות אל מול התקנות.

למה זה שונה? גם פה אתה לוקח משקיע שהוא אדם פרטי.

לא משקיע, דיברת על העסק הקטן. על העסק הקטן או הלווה יש כללים שונים. פה יש לנו פרט של שלווה בחוק ההוא ופה יש לנו תאגיד. הכללים עליהם, גם מבחינת ההגנה הצרכנית הם מעט שונים. בהיבט של הלווה, שבמקרה הזה זה עסק לעומת אדם פרטי, יש מעט שינוי.

איפה זה ביחס למקובל בעולם בפלטפורמות P2P לעסקים קטנים? איך מבחינת הסטנדרט? רמת הפיקוח, היקפי הסכומים?

עשינו עבודה השוואתית ברגע שהצענו את המודל. ראינו שמקובל בעולם שהפיקוח על גופים כאלה נעשה על-ידי רשויות ניירות ערך במסגרת קונספט של מימון המונים. גם ראינו שנהוגות מגבלות מסוימות על סכומי ההשקעה המקסימליים המותרים למשקיעים, כל מדינה עם מגבלות אחרות. ראינו גם שהמודל שמצאנו באנגליה הוא המפותח ביותר בבחינת הטלת חובות גילוי על הפלטפורמות. משם בעיקר שאבנו את הרעיונות לאיזה חובות גילוי נוספות יוטלו על פלטפורמות P2P לעומת פלטפורמות אחרות.

מבחינת העסקים והקיפי הסכומים זה מבוסס על בנצ'מרק מקובל? על איזה נתח שוק אתם מתייחסים?

אני אתייחס לשתי המגבלות, המגבלה של ה-6 מיליון לעסק והמגבלות של ההשקעה. המגבלות של ההשקעה זאת באמת שאלה ששאלנו את עצמנו. יש שוני כי ראינו הרבה מדינות שונות. מבחינת סכומי הגיוס המותרים לעסק קטן, התפיסה שהנחתה אותנו היא, שבגדול, תאגיד בא לגייס כסף מהציבור, דרך המלך היא חוק ניירות הערך הקלאסי ומה שכרוך בזה. אבל, בהינתן עסקים קטנים ותאגידים קטנים, עד סכום מסוים ראוי לפטור אותם מדרך המלך הזה ולאפשר את המסלול של מימון המונים. הקביעה של 6 מיליון היתה גם בדיון במימון המונים לפני כמה חודשים, כשהעברנו את החוק עצמו, את התקנות הבסיסיות. בזמנו דובר על ממיליון עם אפשרות להגדלה לעוד שני מיליון. במהלך הדיונים פה הוגדל הסכום עד 6 מיליון, 4 מיליון בסיס ועוד מיליון כל פעם. זה גם הסכום שהוועדה ראתה לנכון לתת לתאגידים מתי הם פטורים מהחוק המלא והדרישות שלו. פה לא ראינו הבדל מבחינת סכומי גיוס, בין P2P למימון - - -

ה-6 זה לפלטפורמה או סך הכול?

לא, זה לתאגיד.

איך יודעים את זה? אני כבעל עסק יכול לפנות לכמה פלטפורמות לבקש הלוואה? איך יודעים את זה?

בהחלט תהיה פה עבודה שהפלטפורמות יצטרכו לעשות מול העסקים עצמם.

זה על בסיס של Good Faith? לקחתי מאיקס 4 מיליון וממנו 4. איך אני מונע בועת אשראי כזה, עסק שלקח ממני 40 מיליון שקלים ב-P2P מהלוואות משש פלטפורמות שונות?

במקרה כזה תהיה הפרה של חוק ניירות ערך. במקרה כזה אסור היה לו לגבות במימון המונים.

כי ההגבלה הכוללת שלו היא 6 מיליון והוא לא דיווח.

נכון.

מה אתה אומר, מיקי?

מתי אתן חושבים שזה רץ? אני בעד אבל אני קצת מודאג. זה משהו חדש. איך יעבוד? מה יעבוד? איך יהיו הכללים? האם כל מה שעלה כאן בנושא של הביטחון של הציבור יעבוד?

אין ספק שיהיו גם אנשים שיפסידו כסף.

אני אגיד לכם למה אני מכוון. אני רוצה לדעת שבתום שנה אני מבקש דיווח. אני פשוט מודאג.

תקנות מימון המונים במלואם, שמבחינתנו כרגע זה פרק שלו, ייכנסו לתוקף לפי הקביעה של התקנות המקוריות בסוף השנה ב-26.12.

שנה זה סביר. יהיה דיווח?

כן.

לשאלתך. המנגנון פה הוא מנגנון של P2P, שהוא אותו דבר כמו שקיים בפרטים. הכלל הבסיסי הזה שבו משקיעים שמים כסף ואותו רכז הצעה, בין אם זה לפרטיים או לתאגידים, אחר-כך מחלק את הלוואות שלהם ומייצר תשואה למשקיע, לעומת זה שהוא מספק אשראי ללווה, זה קיים כבר כמה שנים בעולם של הפרטיים. זאת אומרת, המודל הזה בינתיים עובד די טוב. החברות האלה ממשיכות לגדול. החברה ה גדולה כבר נותנת אשראי ביותר מרבע מיליארד שקל. זה הולך וצומח. מהבחינה הזאת אנחנו כן רואים שזה עובד טוב בעולם של הפרטיים. כן החלנו על זה גם עכשיו פיקוח.

וההחזרים כנ"ל.

ההחזרים בינתיים התשואות שם הן הרבה יותר גבוהות מאשר היית עושה בהרבה מקומות אחרים. הדיפולט בחלק מהחברות הוא יותר נמוך מהדיפולט שהבנקים יוצרים על ההלוואות שהם נותנים.

לגבי תאגידים, זה שוק שלא היה קיים מאחר וחוק ניירות ערך לא אפשר אותו. לגבי יחידים, המצב היה הפוך, עד היום לא היתה מגבלה לפעול בשוק הזה ועכשיו הוא הוסדר ולכן יש ניסיון של כמה שנים.

היתה לנו הערה לגבי היכולת של תאגידים בנקאיים להיכנס ולהפעיל פלטפורמות. היה לנו הרבה שיח על זה בהקשר של הפרטיים.

איך אנחנו רואים את זה כאן? הפלטפורמה שעכשיו משווקת, כמו "פפר", ככלים אלטרנטיביים לצורך העניין, אז בסוף בבנקים עושים בחכמה ומבינים שם נכנסים בפלטפורמה עוקפת כדי לייצר מוצרים חדשים ולהיכנס לשוק הזה. איך אנחנו יודעים שמחר בבוקר הפלטפורמה בעצם תהיה פלטפורמה של תאגידים בנקאיים, כי אז באמת, לא באמת עשינו הגבלות.

קודם כל, זה לא התקנות. זה נקבע בחוק ואין מגבלה בחוק ניירות ערך. אם הם יעמדו בתנאי הכשירות אז לכאורה הם יכולים, אין בעיה. זה לא משהו שהתמודדנו בחקיקה הראשית.

בנוסף למה שכפיר אמר לגבי הניסיון של שנים האחרונות. אני לא מספיק מכירה את הרקורד של החברות הקיימות, אבל כן חשוב לשים את השולחן וגם כך אנחנו מציגים את זה, שזה תחום הרבה יותר מסוכן מהתחום הסטנדרטי. אין את החובות המלאות של חוק ניירות ערך, תאגידים לא חשופים לאותה מידת חשיפה ולאותה אחריות מכוח חוק ניירות ערך. אכן הסיכונים פה הם גדולים יותר וזה המניע העיקרי שהוביל אותנו להגביל את סכומי אשראי.

ברור. בגלל זה העניין פה הוא הפיזור והסכומים הקטנים.

אני לא בטוחה ששנה יהיה טווח זמן מספיק ללמוד מהניסיון של הפלטפורמות.

מרץ 2019.

אפשר להגיד שנביא את הממצאים.

קריאה

מרץ 2019 זה תאריך אחרון לבחירות.

נובמבר.

זה תמריץ שלנו כי אז מיקי דוחה.

אלה שעובדים איתי יודעים שאני נקי משיקולים פוליטיים כשמדברים על כסף.

לא תהיה לנו בעיה להציג מה היה הניסיון עד אז. אני פשוט תוהה אם ניסיון של שנה יוכל להגיד משהו.

כפיר, יש לנו איזה יעד? מה היינו רוצים לראות בתוך תחום ההשקעות לעסקים קטנים, מה זה אמור לעשות בשוק?

קשה מאוד להגיד את זה. באופן כללי, אנחנו אומרים שסך האשראי שניתן לעסקים קטנים יחסית לתוצר בישראל, באופן מאוד כללי, הוא נמוך ביחס למדינות השוואה ולכן זה מה שאנחנו היינו רוצים להגדיל.

והריבית צריכה לרדת.

נכון. אין לנו יעד לריבית. הריבית בעיקר מושקעת מרמת הסיכון של כל זה ולכן זה מאוד קשה לקבוע את זה. לגבי יעד ספציפי לפלטפורמות האלה, אני חושב שזאת תהיה אמירה בעלמא ואין לנו איזה משהו סדור.

נשמח לפגוש אתכם במרץ.

בניגוד לדיון על האשראי הקמעונאי, שאנחנו קצת מתחילים להיות בשיח על עודף אשראי שמוזרם לשוק - - -

בעסקים קטנים זה ממש לא - - -

אנחנו כמובן רחוקים משם מאוד. עכשיו הבעיה שלנו היא שיהיה יותר אשראי ולא בועת אשראי לעסקים.

הזכרת את דוח Doing Business בהתחלה. גם שם אמרו שלעסקים קטנים ובינוניים הקושי לקבלת אשראי בישראל, אנחנו מדורגים בין הנמוכים.

נראה לי שמיצינו את העניין הזה.

תקריאי בבקשה.

"תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה) (תיקון), התשע"ז-2017.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 15ב(4א),15ו, 35מ, 35מד, 55א ו-56(א) לחוק ניירות ערך, 1 התשכ"ח-1968, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

1 .בתקנה 1 לתקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה) התשע"ז-2017 )להלן – התקנות העיקריות) –

1. אחרי הגדרת "דירוג" יבוא:

"הכנסה שנתית" – לפי אישור רואה חשבון המאשר כי גובה הכנסתו של משקיע בודד שאינו משקיע מוביל, עונה על אחת מהפסקאות שבתקנה 15(ב)".

2. אחרי הגדרת "הצעה" יבוא:

"הצעת איגרות חוב באופן מבוזר" – הצעת איגרות חוב לפי פרק ד.

3. אחרי הגדרת "מרשם ניירות ערך" יבוא:

"משקיע בודד" - יחיד, ויראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו או שפרנסת האחד על האחר, כיחיד;";

4. אחרי הגדרת "קרוב" יבוא:

"קרן להחזר חובות" – קרן לכיסוי חלקי או מלא של הוצאות רכז ההצעה בעד נקיטת אמצעי גבייה מחברות מציעות כאמור בתקנה 24(ב)(א)(3), ולפיצוי חלקי או מלא של משקיעים בשל אי החזר השקעתם;

"רבעון" – תקופה של שלושה חודשים המסתיימת ביום האחרון של החודש השלישי (הרבעון הראשון), השישי (הרבעון השני), התשיעי )הרבעון השלישי) והשנים עשר (הרבעון הרביעי) של שנה קלנדרית".

אייל, פה רצינו להכניס תיקון טכני.

"תיקון תקנה 5(4) לתקנות העיקריות

"במקום 16 יבוא 15".

זה בתקנות העיקריות הפניה לתקנה הלא נכונה.

"תיקון תקנה 7

2. בתקנה 7(ב()2 )לתקנות העיקריות, במקום "20(א)(13)" יבוא "(19)(א)(13)".

תיקון תקנה 11

3. בתקנה 11 לתקנות עיקריות:

1. בכותרת, המילה "שנתית" תמחק.

2. בתקנת משנה (א) –

א. במקום "לרשות ב-1 באוגוסט של כל שנה אגרה שנתית" יבוא "לרשות אגרה".

ב. בפסקה (12), במקום "אגרה" יבוא "רכז ההצעה ישלם ב-1 באוגוסט של כל שנה אגרה שנתית".

3. בתקנת משנה 0ב), במקום "(א)" יבוא "(א)(1)".

4. בתקנת משנה (ד) יבוא –

א. במקום "אגרות כאמור בתקנת משנה (א) שלא שולמו" יבוא "אגרה כאמור בתקנת משנה (א)(1) שלא שולמה.

ב. במקום "אגרות ששולמו בסכום העולה על סכומן" יבוא "אגרה ששולמה בסכום העולה על סכומה".

5. אחרי תקנת משנה (ה) יבוא:

"(ו) רכז ההצעה ישלם לרשות עד ה-14 לחודש ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר בכל שנה, את האגרה בתקנת משנה (א)(2) בעד כל הצעה שבוצעה באמצעותו במהלך שלושת החודשים שקדמו לחודש התשלום האמור.

(ז) על אגרה כאמור בתקנת משנה (א)(2) שלא שולמה במועד, יחולו הוראות תקנה 7א לתקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ"ה-1995".

הסבר קצר.

זה פשוט שינוי במנגנון מתי ובאיזה מועד ישלמו את האגרה.

האגרה למה?

לזה נגיע בסוף. יש אגרה קבועה, שזאת אגרה שנתית ויש אגרה משתנה שזה פר גיוס. לזה נגיע בסוף התקנות. כרגע זה רק המנגנון. זה היה מנגנון שונה מכל המנגנונים של כל התקנות האחרות ואנחנו רוצים שיהיה סדר לגבות באותם מועדים.

למה האגרה?

לפלטפורמה שהיא מציעה, למתווך.

זה מקובל?

זה בתקנות הקבועות.

למה שהיא תצטרך לשלם אגרה.

כי כל גוף מפוקח משלם לרשות. הרשות היא לא גוף מתוקצב וכל הגופים המפוקחים משלמים אגרה לרשות.

"תיקון תקנה 15

4. בתקנה 15 לתקנות העיקריות, תקנת משנה (ה) בטלה.

הוספת פרק ד'

5. אחרי תקנה 24 לתקנות העיקריות יבוא:

תנאים להצעת אגרות חוב באופן מבוזר

ההוראות החלות על הצעת איגרות חוב באופן מבוזר

24א. בהצעת אגרות חוב באופן מבוזר יחולו הוראות פרק זה בנוסף להוראות הקבועות בתקנות אלה, למעט ההוראות הקבועות בתקנות 5(6) ט-(7), 6(ב)(7), 7(ב)(1), 11(א)(2), 14 עד 16, 17(ב) עד (ד) ו- 19 עד 23 זולת אם נאמר אחרת בפרק זה. "

מה החרגתם?

החרגנו פה את כל ההוראות הגילוי, כל הדברים שהם פרטניים לחברה בגלל האנונימיות. למשל, העברת דיווחים למחזיקים, אין פה רישום למרשם של ניירות ערך, פרסום תמורת ההצעה, כל ההוראות שחלות על התאגיד הספציפי כי יש פה באמת את אנונימיות של התאגידים.

חשובה גם האגרה המשתנה. פטרנו ב-P2P את האגרה המשתנה. יש רק את האגרה הקבועה של פעם בשנה ולא פר הצעה. זה פטור חשוב.

"חובות רכז ההצעה בהצעת איגרות חוב באופן מבוזר.

24ב.

א. רכז ההצעה –

1. יגבש מודל מפורט שמטרתו פיזור הסיכון למשקיעים בין אגרות חוב של חברות מציעות, לפי אמות מידה, לרבות רמת הסיכון וגובה הריבית של איגרות החוב של החברות המציעות (להלן – מודל הפיזור).

2. יקצה את כספי המשקיעים בין אגרות החוב של חברות מציעות לפי מודל הפיזור, כך שהיקף כל השקעה באיגרות חוב של חברה מציעה לא יעלה על שיעור של חמישה אחוזים מסכום ההשקעה הכוללת של אותו משקיע.

3. ינקוט אמצעי דרישה וגביה סבירים כדי לגבות את תשלומי הקרן או הריבית הנובעים מאגרות החוב שלא נפרעו.

4. יעביר למשקיעים את זהותה של החברה המציעה ואת פרטי ההתקשרות עימה, במקרה שהחברה המציעה לא פרעה את תשלומי הקרן או הריבית הנובעים מאיגרות החוב שלה.

5. יאפשר לכל משקיע לבטל את השקעתו בתוך זמן סביר ממועד העברת כספים על ידו, טרם הקצאת כספי המשקיע בין איגרות חוב של חברות מציעות."

זאת אומרת שהאנונימיות היא מותנית ביצועים. ברגע שאני לא עומדת בהחזרים אז אין אנונימיות.

נכון, את מאבדת את אנונימיות.

יש טעות בסעיף 4.

צריך להוסיף בסוף הסעיף את המילה "במועדן".

"ב. רכז ההצעה שמפעיל קרן להחזר חובות –

1. יחליט מהן מטרות השימוש בכספי הקרן להחזר חובות ואת אופן השימוש בה.

2. יחליט מהו היקף תשלום שכל משקיע יידרש להפריש לטובת הקרן להחזר חובות.

3. יורה על התנאים שבהתקיימם יהיה משקיע זכאי לקלת החזר מהקרן להחזר חובות.

דיווחי רכז ההצעה

בהצעת איגרות חוב באופן מבוזר.

24ג. בדוח השנתי המוגש לרשות ומפורסם באתר האינטרנט כאמור בתקנה 6, יופיעו גם הפרטים הבאים:

1. המודל שקבע רכז ההצעה לשם פיזור הסיכון למשקיעים בין הצעות שונות.

2. אופן הקצאת כספי המשקיעים בין ההצעות השונות לפי מודל הפיזור.

3. ציון העובדה בדבר אי גילוי זהות החברה המציעה למשקיעים בה, אלא במקרה שהחברה המציעה לא פרעה את תשלומי קרן או הריבית הנובעים מאיגרות החוב שלה.

4. פרטים אודות האמצעים אותם נוקט רכז ההצעה לגביית תשלומי הקרן או הריבית של איגרות החוב שלא נפרעו במועד הנדרש על פי תנאיהן.

5. אם רכז ההצעה מפעיל קרן להחזר חובות – פרטים בדבר אופן השימוש בקרן לחזר חובות וההיקף הכספי שהופרש על ידי משקיעים לקרן.

6. ממוצע שיעורי חובות שלא נפרעו במועדם של איגרות חוב של חברות מציעות שבוצעו באמצעות רכז ההצעה, לתקופת עבר של 5 שנים או ממועד תחילת הפעילות של רכז ההצעה, פי המוקדם ופירוט שיעורי החובות כאמור לפי שנה.

7. פירוט אודות התשואה האפקטיבית למשקיעים בתקופת הדוח לעומת התחזיות שפרסם רכז הצעה.

למה סיפור הקרן להחזר חובות הוא אופציונאלי. אם כבר החלטתם אז שיהיה לכולם. למה זה אופציונאלי?

חשבנו על זה והאפשרויות היו האם לא לדרוש את זה בכלל, או לדרוש את זה לא כאופציונאלי? האם זה היה חובת גילוי? זה מה שבחרנו בסוף. ראינו את זה על בסיס המודל הבריטי שקיים. הרעיון פה הוא שבכל זאת יש לזה עלות מבחינת המשקיע. הוא יצטרך להפריש איזה סכום מההשקעה שלו ולממן את קרן הביטחון. יש מקום שהמשקיע הוא זה שיבחר אם לעשות זאת.

זאת אומרת, כל פלטפורמה תצטרך להגיד אם יש לה קרן חוב ואז אני אוכל להשוות.

זה כמו דירוג של אג"ח.

אם אני אגיד שאני רוצה מוצר כזה, תדע שאני מתמחר את זה.

אתה תשלם על זה.

אגב, גם בפרטיים, אז חברה אחת יש לה קרן ביטחון וחברה אחרת לא.

אז אני כמשקיע אצטרך להחליט אם זה שווה לי את העלות נוספת הזאת.

ממשיכה להקריא: "פרסום באתר האינטרנט

24ד. באתר האינטרנט יפרסם רכז ההצעה גם פרטים אלה:

1. המידע המפורט כאמור בתקנה 24ח.

2. ציון העובדה בדבר אי גילוי זהות החברה המציעה למשקיעים בה, אלא במקרה שהחברה המציעה לא פרעה במועדם את תשלומי קרן או הריבית הנובעים מאיגרות החוב שלה.

ניירות הערך המוצעים בהצעת איגרות חוב באופן מבוזר

24ה. על אף האמור בתקנה 13, בהצעת איגרות חוב באופן מבוזר, חברה מציעה תציע ניירות ערך שם איגרות חוב בלבד.

תמורת ההצעה

24ו.

א. סכום התמורה המרבי במספר הצעות של איגרות חוב באופן מבוזר כאמור בפרק זה ובהצעות לפי פרק ג' של חברה מציעה, במהלך תקופה של 12 חודשים עוקבים, לא יעלה על שישה מיליון שקלים חדשים ובלבד שסכום התמורה המרבי בהצעות לפי פרק ג' לא יעלה על סכומים הנקובים בתקנה 14.

ב. לעניין תקנה זו יחולו ההוראות הקבועות בתקנה 14(ד) ו-(ה).

תמורה ממשקיע בודד

24ז.

א. בהשקעה במספר הצעות איגרות חוב באופן מבוזר כאמור בפרק זה ובהצעות לפי פרק ג', סכום התמורה המרבי ממשקיע בודד שאינו משקיע מוביל לעניין סעיף 15(ב)(4א)(ג) לחוק, לא יעלה על 50,000 שקלים חדשים בהצעה אחת או במספר הצעות אחרות בכל תקופה של 12 חודשים עוקבים, ובלבד שסכום התמורה ממשקיע בודד שאינו משקיע מוביל בהצעות לפי פרק ג' לא יעלה על הסכומים הנקובים בתקנה 15(א) ו- (ב).

ב. על אף האמור בתקנת משנה (א), בהשקעה במספר הצעות איגרות חוב באופן מבוזר כאמור בפרק זה ובהצעות לפי פרק ג', סכום התמורה המרבי ממשקיע בודד שאינו משקיע מוביל שהכנסתו השנתית עולה על 500,000 שקלים חדשים, לא יעלה על 10% מהכנסתו השנתית בהצעה אחת או במספר הצעות אחרות בכל תקופה של 12 חודשים עוקבים, ובלבד שסכום התמורה ממשקיע בודד שאינו משקיע מוביל בהצעות לפי פרק ג' לא יעלה על הסכומים הנקובים בתקנה 15(ב).

זאת אומרת שמשקיע בודד יצטרך לבוא עם תלושי שכר?

הוא יצטרך אישור רואה חשבון. בתקנה 1 הגדרנו מה זאת הכנסה שנתית, לפי אישור רואה חשבון המאשר לפי גובה הכנסתו. זה קיים כבר רק הזזנו מקום את ההגדרה.

שוב, אם אתה לא רוצה להצהיר הצהרה, אתה יכול להשקיע את ה-50,000. אם אתה רוצה יותר מזה אז אתה צריך.

ג. על אף האמור בתקנת משנה (א), בהשקעה במספר הצעות איגרות חוב באופן מבוזר כאמור בפרק זה ובהצעות לפי פרק ג', סכום התמורה המרבי ממשקיע בודד שאינו משקיע מוביל, שכספו הוקצה בין איגרות חוב של חברות מציעות כך שהיקף כל השקעה באיגרות חוב של חברה מציעה לא עולה על שיעור של אחוז אחד מסכום ההשקעה הכוללת של אותו משקיע, לא יעלה על 250,000 שקלים חדשים בהצעה אחת או במספר הצעות אחרות בכל תקופה של 12 חודשים עוקבים, ובלבד שסכום התמורה ממשקיע בודד שאינו משקיע מוביל בהצעות לפי פרק ג' לא יעלה על הסכומים הנקובים בתקנה 15(א) ו- (ב); שר האוצר בהתייעצות עם הרשות רשאי לשנות את הסכומים והתנאים הקבועים בתקנת משנה זו."

הנוסח הזה ער חקיקת משנה? אני לא מכיר כזאת סייפה.

אני לא חושבת, אני חושבת שזה הוכנס בשלבים יותר מאוחרים.

מה הבעיה?

זה עוקף בעצם את הוועדה. סעיף 15ב לחוק ניירות ערך - - -

זה מקובל שאתה אומר שאתה רוצה איזה מרחב.

הוא עוקף בעצם את סעיף ההסמכה בחוק.

הסעיף בחוק אומר - - -

אתם רוצים את הגמישות אבל היא לא מתאפשרת לדעתנו מבחינת ההסמכה בחוק, כי 4א מדבר על זה שבעצם כל התנאים וההגבלות שקובע השר, טעונות אישור ועדת כספים.

אתה לא יכול לבוא בתוך התקנות ולעקוף את מה שנקבע בחקיקה הראשית שחייבת את אישור הוועדה. גם הוועדה עצמה לא יכולה בתקנות לאשר את זה. זה סותר בעצם את החוק.

אז אנחנו מוחקים את הסיפה.

גם אי-אפשר וגם זה לא ראוי.

אפרופו הדיון שלנו על עודף רגולציה זה שצריך לתת למערכת לעבוד. הרציונל מאושר פה. אבל אם אתה צריך להעלות מ-250 ל-300, למה לחזור לוועדת כספים? יש גבול לאינטראקציות האלה.

אם אתה רוצה להצמיד למדד כלשהו, מילא. נעשו דברים שקפצו מתקציב של מיליון לתשעה מיליון.

אתה אומר שמבחינה פרוצדורלית אי-אפשר לעשות את זה.

מהותית. סעיף ההסמכה בחוק לא מאפשר את זה.

נצטרך לחזור לוועדה.

"ד. לעניין תקנה זו יחולו ההוראות הקבועות בתקנה 15(ג) ו-(ד).

מסמכים ומידע שיצורפו להצעת איגרות חוב באופן מבוזר

24ח. איגרות חוב באופן מבוזר יצרף רכז ההצעה את המסמכים האלה ואת המידע המפורט בתקנה זו בלבד:

1. אפשרות ביטול ההזמנה והמנגנון לביטול כאמור בתקנה 24ב(א)(5).

2. מידע בדבר שיטות ההערכה לדירוג שעליהן החליט ושלפיהן הוא פועל, כאמור5(8).

3. מידע בדבר מודל פיזור הסיכון למשקיעים שקבע רכז ההצעה ואופן הקצאת כספי המשקיעים על ידי רכז ההצעה לפי מודל הפיזור האמור, כאמור בתקנה 24ב(א)(1) ו-(2).

4. ממוצע שיעורי החובות שלא נפרעו במועדם על ידי חברות מציעות באמצעות רכז ההצעה, לתקופת עבר של 5 שנים מלאות או מרגע תחילת הפעילות של רכז ההצעה, תוך אזהרה כי אין כל בטוחה שנתוני העבר יתקיימו בשנית.

5. פירוט אודות התשואה האפקטיבית באיגרות חוב של חברות מציעות באמצעות רכז ההצעה במהלך 12 החודשים האחרונים וכן היחס שלהן לעומת התחזיות שפרסם רכז ההצעה בעבר.

6. מידע בדבר האמצעים אותם נוקט רכז ההצעה כדי לגבות את תשלומי הקרן או הריבית הנובעים מאגרות חוב שלא נפרעו כאמור בתקנה 24(ב)(א)(3), ובכלל זה פרטים בדבר מועד נקיטת האמצעים, סוג האמצעים שינקטו, נותני השירותים בהם נעזר רכז ההצעה והמועד בו יועברו פרטי המידע של החברות המציעות למשקיעים, כאמור בתקנה 24(ב)(א)(4).

7. מידע בדבר הקמתה או אי הקמתה של קרן להחזר חובות ואם הוקמה קרן להחזר חובות כאמור, גם מידע בדבר מטרות השימוש בקרן להחזר חובות, אופן השימוש בה, ההיקף הכספי שכל משקיע נדרש להפריש לטובת הקרן, התנאים שבהתקיימם יהיה משקיע זכאי לקבלת החזר מקרן להחזר חובות והסיכונים הכרוכים בהשקעה גם בהתקיים קרן להחזר חובות.

8. המידע והאזהרות המפורטות בתקנה 19(א)(3)(ב) עד (ד) ט-(ו).

9. פירוט בדבר הסיכונים הכרוכים ברכישת איגרות החוב של החברות המציעות, בין היתר עקב הסיכון לחדלות פירעון של החברות המציעות ואפשרות אובדן כספי ההשקעה כולה.

דיווחי רכז ההצעה למשקיעים לאחר השלמת ההצעה

24ט. בהצעה של איגרות חוב באופן מבוזר רכז הצעה יעביר לכל משקיע שהשקיע באיגרות חוב באופן מבוזר, דיווח אחת לרבעון שיכלול את הפרטים הבאים בלבד:

1. היקף כל השקעה בחברה מציעה בתיק ההשקעות הכולל של המשקיע, ללא ציון פרטי החברה המציעה.

2. פירוט פירעונות שביצעו החברות המציעות במהלך הרבעון של איגרות החוב בהן מחזיק המשקיע המרכיבות את תיק ההשקעות הכולל.

3. היקף הקרן והריבית שנותרו לתשלום ביחס לכל השקעה באיגרות חוב של החברות המציעות, ובמצטבר בתיק ההשקעות הכולל.

4. סך כל תשלומי העמלות שגבה רכז ההצעה מהמשקיע במהלך התקופה.

5. שיעורי החובות שלא נפרעו במועדם בתיק ההשקעות הכולל והיקפיהם.

6. פירוט האמצעים שבוצעו לגביית תשלומי הקרן או הריבית הנובעים מאיגרות החוב שבתיק ההשקעות הכולל של המשקיע שלא נפרעו במועדם, תוך יידוע המשקיעים ככל שלא ננקטו אמצעים כאמור.

7. היקפי ההחזרים למשקיע מקרן להחזר חובות, אם בוצעו.

הערות כלליות

תיקון תקנה 25

בתקנה 25(א) לתקנות העיקריות, במקום "הסכומים הקבועים בתקנות 2, 11, 14, 15 ו-24" יבוא "הסכומים קבועים בתקנות 2, 11, 14, 15, 24, 24ו, ו-24ז" ובמקום "1,000" יבוא "5"."

זה עניין של ההצמדות של הסכומים.

תיקון תקנה 26

בתקנה 26 לתקנות עיקריות, האמור בה יסומן "(א)". המילים "(להלן – יום התחילה)" יימחקו, ואחריו יבוא:

"(ב) על אף האמור בתקנות משנה (א), תחילתה של תקנה 11(א)(2) ביום י"א בטבת התשפ"א (26 בדצמבר 2020."

פה זאת הקלה גדולה שאנחנו רוצים להכניס לעומת התקנות הקיימות. בעצם, ויתור לשנים הקרובות על האגרה המשתנה כדי לתת מן הגנת ינוקא ולתת תמריץ כדי שהפלטפורמות יוכלו לעבוד. תהיה רק האגרה הקבועה בלי האגרה המשתנה בכלל.

P2P, כמו שאמרתי קודם, גם אחרי זה לא יצטרכו. מימון המונים זאת הוראת מעבר.

"ביטול תקנה 27

תקנה 27 לתקנות עיקריות – בטלה."

אמרנו שעסק שלא מחזיר הלוואה צריך יהיה לפרסם את פרטיו.

לא פומבי, למי שמשקיע בחברה.

מה זאת אומרת לא החזיר? נגיד שהוא לקח 5 מיליון ויש לו בעיה להחזיר חצי מיליון. מפרסמים אותו? יכולות להיות כאן השפעות מזיקות. גופים אחרים ידעו את זה, לא יתנו לו הלוואות, יהיה פה שיימינג.

זה לא יפרסמם אלא יעביר למשקיע.

מה זה משקיע? זה יכול להיות 500 אנשים.

ברגע שהם לא מקבלים את התשלום שהם אמורים לקבל, יש דיפולט.

מה זה לא מקבלים? איחור של חודש נחשב לא מקבלים? אם הוא לא החזיר 10% מההלוואה שלו, זה נחשב לא מקבלים? יש פה איזה עניין. יכול להיגרם נזק משמעותי לעסק ברגע שיפורסם שהוא עסק שלא מחזיר את חובותיו בפלטפורמה. השאלה מה זה לא מחזיר? יום איחור זה לא מחזיר? שבוע איחור זה לא מחזיר? פנו אליו ארבע פעמים? מיצו את אופן גביית החובות ממנו?

אנחנו נצטרך לתת עמדת פרשנות ולראות איך בפועל זה קורה. אין לי תשובה כרגע.

אנחנו חושבים שנכון לקבוע בחוק את ההגנה המרבית למשקיעים שאומרת, שאם הם לא עומדים בלוח הפירעון שהם מתחייבים אליו - - -

הייתי רוצה להציע, לפחות בינתיים, שהתנאים לפרסום יפורסמו ללווה מראש.

שהרכז יגיד?

כו. אני עסק ואתה מראש תגיד לי באיזה תנאים זאת תהיה הפרה.

הבנתי. זה חלק מהחובות. הרכז יצטרך להגיד מראש.

הוא יהיה חייב להגיד מראש. זה גם ידרוש סוג של תחרות עסקית מסוימת. אצל אחד זה יהיה אחרי עשרה ימים, אצל אחד זה יהיה 3 פעמים התראות. אני לא רוצה לגלות שבגלל בירוקרטיה, שלחו לי מכתב ששכחתי לשלם ופתאום אני אגלה שפרסמו לכולם שהעסק שלי לא מחזיר את חובותיו ויהיה לי פרסום גורף.

הבנו. אנחנו ננסח עם אייל.

אנחנו אומרים שהרכז יפרסם מראש לעסק את התנאים שבגינם ייחשב אי החזר שיצרך פרסום פרטיו ללווה, כי יכולות להיות לזה השלכות שליליות על העסק.

כמובן, את אותם תנאים יפרסמו גם למשקיעים. אני לא קובע כרגע את הכללים כי אני לא קובע אותם אבל לפחות יהיה כאן גילוי נאות.

אנחנו נצביע בכפוף לתוספת שכרגע אמרנו לגבי הגילוי גם לבעל העסק וגם למשקיע, מה ייחשב אי החזר ובאיזה תנאים ייחשב אי החזר.

מי בעד התקנות כפי שהוקראו?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה) (תיקון), התשע"ז-2017, נתקבלו.

אושר פה אחד.

שיהיה בהצלחה. מיקי יוודא שאתם חוזרים במועד הנדרש לדווח על התפקוד של הדבר הזה. אם הוא ישכח, הוא ישלח לי מייל.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:35.