ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-11-30OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 844

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ז בחשון התשע"ח (06 בנובמבר 2017), שעה 11:30

בחינת קיצור תקופת ההיערכות במעבר לקרנות ברירת מחדל, הצעתו של ח"כ יואב קיש

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיכל בירן

יצחק וקנין

מכלוף מיקי זוהר

מיקי לוי

יואב קיש

בצלאל סמוטריץ

עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר - ירון גולן

יו"ר אגף הפנסיה בהסתדרות, ההסתדרות החדשה - מיה פרי אלתרמן

יועץ פנסיוני לאגף הפנסיה בהסתדרות, ההסתדרות החדשה - עמי כהן

יועמ"ש לאגף הפנסיה בהסתדרות, ההסתדרות החדשה - חני חורש

מח' פנסיה, רשות שוק ההון - שירלי בנימין

רשות שוק ההון - דור שחם

רשות שוק ההון - מיכל הימן

נשיא לשכת סוכני הביטוח - אריה אברמוביץ

יועצת לענייני חקיקה, ה.התעשיינים - רעות קינן

ראש אגף עבודה, התאחדות התעשיינים בישראל - מיכל וקסמן-חילי

מנהל בכיר איגוד לשכות המסחר, איגוד לש' המסחר - רונן סולומון

יו"ר, פורום החוסכים לפנסיה בישראל - רועי מימרן

יועמ"ש, איגוד חברות הביטוח - ירון אליאס

איגוד קופות גמל מיטב-דש - טדי לין

משנה למנכ"ל מיטב-דש - רונן טוב

יו"ר פורום מנהלי הסדרים פנסיונים בישראל - עקיבא קלימן

המשמר החברתי - מיכאל שיזף

שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את איגוד בתי השקעות - אורלי בן שמאי

שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את להב-לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, לשכת סוכני ביטוח בישראל - יעל גויסקי אבס

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח בישראל - טל אלוביץ

שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את להב-לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, לשכת סוכני ביטוח בישראל - פז אגמון

שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: להב-לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, לשכת סוכני ביטוח בישראל) - מיכאל שאינסקי

איל לב ארי

טמיר כהן

רויטל יפרח

בחינת קיצור תקופת ההיערכות במעבר לקרנות ברירת מחדל, הצעתו של ח"כ יואב קיש

רבותי, אני מבקש לשבת. אנחנו ממשיכים בנושא הבא שעל סדר היום – מיקי זוהר, בבקשה.

תודה. הצעה לסדר – אתם לא יודעים, חברי הכנסת, אבל יושבות לצדכם המשפחות השכולות שאיבדו את יקיריהן בכבישים לא מוסדרים בשומרון, ביהודה ושומרון. יושבים פה ראשי מועצות, כולם פה שובתים רעב כי לא נותנים להם את המינימום הנדרש שזה ביטחון של האזרחים שלהם. רגע גפני, לא להתחיל להשתולל.

אני משתולל?

אני רואה שאתה מתחיל...

כנראה שלטון הליכוד לא טוב.

שלטון הליכוד הוא בסדר גמור. ראש הממשלה אמר שהוא ייתן את התקציבים הנדרשים אבל אנחנו אומרים: שום תקציב שצריך לעבור לצורכי הממשלה לא יעבור עד אשר – או, הם שמו גם מדבקות, יפה. - עד אשר המשפחות הלו יקבלו את המענה הבסיסי במרכיבי הביטחון שלהם. יש פה אישה שרוצה לומר משהו - -

לא, לא, מיקי.

- - -

משפחה שכולה, אדוני היושב ראש.

איבדתי את בעלי ברוך מזרחי, הוא נרצח לפני שלוש וחצי שנים בערב פסח. אני נפצעתי מאוד קשה ביחד עם ילדי. הוא נרצח בכביש 35, כביש שאין בו תאורה, אין בו רשת סלולרית ואין כביש עוקף. אנחנו עמדנו על הכביש 25 דקות כדי שיבואו ויעזרו לנו מבחינה בטיחותית, מבחינה משטרתית, מבחינה ביטחונית, ולאמבולנסים לקח כל כך הרבה זמן. יכלו להציל את ברוך כנראה, והוא לא בחיים. אני היום שלוש וחצי שנים מגיעה להלוויות, מגיעה לשבעה ושומעת אותו דבר.

אני מאוד מקווה שהכספים יעברו כי חייבים אותם. זו הצלת חיים. אני מגדלת חמישה ילדים בבית במודיעין - - -

אני אמא של אדל ביטון. - -

עם כל הכבוד, אני כמו כולם, משתתף - -

גפני, תן חמש דקות.

אנחנו לא יכולים לעבור לסדר היום. אנחנו לא אזרחי סוג ב'. אנחנו נוסעים ברכבינו ואנחנו ראויים לכבישים ראויים, לתאורה לצדי הדרך, לתקשורת סלולרית. זה לא יתכן שחדשות לבקרים קורים במדינתנו מקרים קשים מאוד, וסוללה של חברי כנסת כאלה ואחרים מגיעים לביתנו, משתתפים בצערנו, מזדהים אתנו, מבטיחים לנו הבטחות כאלה ואחרות חדשות לבקרים. אנחנו רוצים לראות מעשים. אנחנו רוצים לנסוע ולחזור בבטחה לביתנו. הגיע הזמן.

אני אבוטבול יצחק שאשתו נרצחה בדרך למובא דותן. שבוע לפני זה היה פיגוע שם ואף אחד לא התייחס. שנה וחצי אחרי זה נפצע - - - באותו מקום באותה צורה. אני מסיע ילדים בשומרון, אני נוסע עם אוטובוס לא ממוגן. אני נוסע כשאין תקשורת, אין תאורה, אין כבישים עוקפים.

אנחנו מבקשים לא לעבור את חווארה במשך 45 דקות שכולם זורקים עלינו אבנים - - - אני מבקש שתעבירו את זה ואת התקציב הזה.

אברהם חסנו זה בעלי שלפני שנתיים רצחו אותו בהר חברון. רציתי להגיד שמכיכר אברהם ועד כמעט בית חגי – שישה אנשים נרצחו שם אחד אחרי השני. אין הבדל במרחקים ביניהם. אנחנו באים לפה למנוע את הפיגוע הבא וממבקשים יחס ושישחררו את הכסף שצריך לתת לראשי המועצות.

אנחנו מבקשים סעיף תקציבי, בבקשה מכם, שתעבירו. מדובר בהחלטת ממשלה, סכנת נפשות.

וגם כבישים שכבר נסללו, שני קילומטרים לא מצליחים להשלים. לא צריך לחכות לאסון הבא, תזכרו את זה.

אנחנו רוצים למנוע עוד משפחות שכולות. כבר לא יכולים להסתכל לאלמנות, ליתומים, למשפחות השכולות בעיניים. נמאס לנו.

אנחנו מצטרפים למאבק הזה ואני, כמרכז הקואליציה, בשם חברי הכנסת של הליכוד מודיע שאנחנו מצטרפים למאבק הזה. שוחחתי עם חברי הוועדה, שוחחתי עם אורן חזן, שוחחתי עם נאוה בוקר, ואנחנו בעד ההתיישבות, בעד שמירת ארץ ישראל אבל מעל הכל, שמירת ביטחונם של אזרחי ישראל. אני מבקש להודיע שלא נוותר עד אשר התקציבים האלה יועברו, ובינתיים שהממשלה תסתדר בלי תקציבים.

דמנו לא יהיה הפקר יותר. אנחנו הוצאנו את הילדים של אלקין מהרכב - -

לא לצעוק.

אנחנו נסערים, אדוני היושב ראש.

בסדר, אני אתכם.

אנחנו הוצאנו את הילדים של אלקין מהרכב, ובאותו כביש אין קליטה סלולרית. עדין אין קליטה סלולרית, עדין אין תאורה. באיתמר, איפה שאני הייתי הוצאנו את הגופות של חמשת בני משפחת פוגל עדין אין מרכיבי ביטחון בישובים. עדין בחווארה נוסעים וזורקים עליהם אבנים.

יש שם יהודים שחיים, צריך לשמור על החיים שלהם.

יואב קיש, בבקשה.

קודם כל, זה דיון - - - אני מאוד שמח שהגיעו המשפחות ונציגי הרשויות ומיקי זוהר שהבאת כי בסופו של דבר הנושא הזה חשוב מאין כמותו. הוא דחוף. אני רוצה להגיד שיש לכם את כל הגיבוי הכי מלא, גם מתפקידי כיו"ר ועדת הכנסת. אם האוצר יזדקק לוועדת הכנסת, כמו שפה אמר חבר הכנסת מיקי זוהר, ריכוז הכספים בוועדת הכספים, גם ועדת הכנסת מתגייסת למאמץ הזה. אנחנו נדאג שהכספים האלה יגיעו. יש הבטחה של ראש הממשלה, צריך לראות שזה מגיע לבסיס התקציב ולמספר קבוע בהחלטת ממשלה. אנחנו מצטרפים אליכם, מחזקים אתכם ובעניין הזה אין דבר יותר בסיסי מזה. דרישה הכי בסיסית והכי לגיטימית לכל אזרח במדינת ישראל, ביטחון הכי בסיסי שיש.

גם כביש שהמדינה כבר השקיעה בו רבע מיליארד שקלים לפני עשור, חסרים שני קילומטרים להשלים אותו. ראש הממשלה מבטיח לי באופן אישי כבר שמונה שנים שזה יטופל. אנחנו דורשים ודאות, סעיף תקציבי.

תודה רבה. בצלאל, אם אפשר משפט.

זו דוגמה קטנטנה להתנהלות של האוצר. יש סכום של 45 מיליון שקלים שהובטחו כבר לפני למעלה מ - -

נכון.

הוא ביקש היום להפריד אותו.

בדיוק. למיגון לאוטובוסים - -

העליתי את זה היום.

אז האוצר עם מניפולציה - -

- - -

אז אתה במניפולציה כורך את זה עם איזה "פלט" של מיליארד וחצי, שכולנו מתנגדים לו ועכשיו כל הילדים הם בני ערובה. אני אומר לך פה גפני שלבקש זה דבר אחד. אנחנו גמרנו לבקש, חזרנו לדרוש. זה אומר ששום תקציב שהקואליציה מבקשת לא יעבור עד שהכספים האלה לא יעברו.

טוב. אני מבקש לומר – לא נעשה חופש, נלמד את הדף היומי. אני רוצה להגיד לכם שלא מקובל דבר כה שבאמצע דיון בוועדה- -

- - -

שניה. לא מקובל דבר כזה שאנחנו באמצע סדר יום עמוס, אני עכשיו ביטלתי ישיבה - -

הרב גפני - - -

אפשר לדבר בוועדה הזאת? בגלל רגישות העניין הודעתי ליואב קיש שהוא זה שהיה צריך להציג עכשיו נושא, אמרתי שאני דוחה את זה בגלל הרגישות של הנושא שלכם. אם זה היה מישהו אחר, הייתי מוציא אותו החוצה והייתי אומר שיש סדר יום אבל בגלל הרגישות – ואצלי הנושא כמו אצל כולם, אבל אצלי בוודאי, אני איש דגל התורה, אצלי פיקוח נפש הוא הדבר החשוב ביותר. אני אפילו מוותר על המון דברים בגלל הנושא הזה. אני הבאתי כסף למיגון הניוד בקדנציה הקודמת שלי. עכשיו יש מיגון הניוד, שהוא גם נוגע ליהודה ושומרון. כולם הסכימו פה בוועדה להעביר את ה-45 מיליון שקל. שמתי את הקיצוץ היום על סדר היום, ביקשתי מאנשי האוצר ואמרתי שמחר בבוקר אני מצביע על ה-45 מיליון שקל. למה בבוקר? כולם שמעו את זה. הוא אמר שהוא יחזור אלי עם העניין הזה. פה, בוועדת הכספים ללא יוצא מן הכלל אתם תקבלו סיוע לכל מה שאפשר רק תדעו את התהליך: התהליך הוא שיש ממשלה, יש ראש ממשלה, יש משרד אוצר, יש שר אוצר. אנחנו השלישיים שנמצאים בשרשרת הזאת. אנחנו צריכים לאשר את הכסף הזה.

אני אדבר אתם, כמו חברי. מיקי זוהר הוא מרכז הקואליציה ומיקי רוזנטל מרכז האופוזיציה, כולם בדעה הזאת שצריך לעזור לכם. אנחנו אתכם באסון שקרה לכם, זה חס וחלילה יכול לקרות לכל אחד מאתנו, והדבר הזה יעמוד בראש מעיינינו. שתדעו שוועדת הכספים אתכם. תודה רבה.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:30 ונתחדשה בשעה 13:07.)

רבותי, אני מחדש את הישיבה. חבר הכנסת יואב קיש, אתה הצעת לבחון את קיצור תקופת ההיערכות במעבר לקרנות ברירת מחדל. אנחנו נעשה את זה כישיבה קצרה ונדמה לי שגם אין מחלוקת בעניין הזה. אז בישיבה בלי מחלוקות אני קצת בבעיה אבל אולי עוד יפתיעו אותי לטובה. בבקשה יואב.

בקצרה, כמו שאתה אומר, אנחנו בהוראה שבתוקף לרפורמה בנושא הקרנות ברירת מחדל בתקופת ההיערכות. אנחנו מדברים על מרץ 19, זו התקופה שניתנה. לדעתי זה עבר, רשומים לי פה התאריכים: ההוראה יצאה במרץ 16, זאת אומרת שמדובר על שלוש שנים. במהלך השלוש שנים לצערי, מהנתונים שאני מכיר, אני חשבתי שנראה מעבר יותר משמעותי של שכירים לקרנות האלה ומעסיקים, ולצערי זה לא קורה. ממה שהתמונה בשטח מראה, שהתקופת זמן הזאת, במקום שהיא תעודד היא בעצם משהה את הרפורמה ומונעת מההטבה הזו לפעול. כולנו הרי חושבים ומאמינים שהרפורמה הזו ראויה ונכונה ולכן, בקשתי שהוועדה תמליץ לקצר את תקופת ההשהיה הזאת ממרץ 19 למרץ 18.

טוב, יש מישהו שרוצה להתייחס לעניין? בבקשה.

שלום. אני מפורום החוסים לפנסיה בישראל. אני חושב שכולם פה בדיון מסתכלים על טובת הצרכן, השאלה מהי טובת הצרכן. בעיני, טובת הצרכן שחוסך בקרן פנסיה זה מה שנקרא התשואה נטו. זאת אומרת, התשואה שהוא מרוויח שבית ההשקעות מביא לו על החיסכון פחות דמי הניהול שהוא משלם.

עכשיו, מכרז קרנות ברירת מחדל, שמשרד האוצר ורשות שוק ההון עשו מאוד חשוב והקרנות האלה קיימות, וטוב שהן קיימות אבל הן נבחרו אך ורק על בסיס של דמי ניהול נמוכים ולא על בסיס של תשואה. אחת משתי הקרנות שנבחרו, לצערנו, באופן עקבי, שנה אחרי שנה, מככבת לרעה בתחתית טבלת התשואות של קרנות הפנסיה. במצב כזה, אם מקום עבודה שבא אלי ומבקש את עזרתי בבחירת קרן פנסיה ברירת מחדל - -

והקרן השנייה, איך יהיו התוצאות שלה? אני באמת לא מכיר - -

בא נגיד ממוצעות.

רגע, אז מה אתה מציע?

אם בא אלי מקום עבודה ומבקש את עצתי, הדבר האחרון שאני יכול להמליץ עליו זה ללכת לאותה קרן שנותנת את התשואות הכי נמוכות. אז במקרים כאלה, משרד האוצר הוציא גם הנחיה החל מ-2017, כל מקום עבודה שמבצע מכרז פנסיוני, יכול לבצע מכרז משלו שמתייחס גם לנושא דמי הניהול וגם לנושא התשואה להשקעות וגם לנושא מדדי השירות, כפי שמתפרסמים על ידי רשות שוק ההון. וזה לדעתנו פתרון הכי טוב. לאפשר למקום עבודה שמעוניין בכך לעשות את המכרזים האלה. במקביל, כל עובד שמעוניין באופן אישי כן להצטרף לאחת משתי קרנות ברירת המחדל ולקבל את דמי הניהול הכי מוזלים יכול לעשות את זה. למשל, באחת האוניברסיטאות שאני גם עובד בה, יש להם הסכם עם קרן פנסיה של בית השקעות אחר, ששם גם משלמים 0% מהצבירה. משלמים רק על ההפקדות. אז מה רע בזה? למה צריך להזיז את זה וללכת לקרן ברירת מחדל, לשתי קרנות - -

לא מכריחים אף אחד.

אבל לפי מה שמוצע כאן הכוונה היא שכולם, באופן אוטומטי, יעברו לקרנות האלה - -

ממש לא.

- - אם לא יהיה הליך אחר.

מי שמחליט – מחליט, אבל לא אוטומטית לזרוק אותו בלי לדבר אתו - - -

אבל כבר עכשיו הקרנות האלה זמינות. כל עובד בכפוף לסייגים של חיתום רפואי וכן הלאה יכול להצטרף אליהן, וטוב שכך. מקום עבודה שלא עשה מכרז מחויב להצטרף אליהן, וטוב שכאן. כל מקום עבודה שעושה מכרז החל מ-2017 מחויב להביא בחשבון את נושא דמי הניהול, ויש כמובן על השולחן את שתי ההצעות האלה כמה ברירת המחדל אבל אפשר גם לשקול הצעות נוספות.

ודעתך על ההצעה של חבר הכנסת יואב קיש להקדים?

יכול להיות שיש בעיה בסיסית בכל המתאר.

אני חושב שהמכרז הבא שיוצא – הרי מכרז של קרנות הוא לשנתיים. בעוד שנתיים רשות שוק ההון מוציאה מכרז חדש. אני מקווה שהמכרז החדש יביא בחשבון גם את סוגית התשואה להשקעות, ואז הוא יביא בחשבון את הערך הכולל שהקרן מביאה ללקוח, ואז אני חושב שהגיע באמת הזמן לצרף את כל השוק.

תודה. בבקשה.

אני יושב ראש קרן הפנסיה מיטב-דש, אחת משתי הקרנות שזכו במכרז ברירות המחדל. אגב, ההצעות שלנו מצוינות, אפשר לבדוק את זה. זה לא "ווישפול ת'ינקינג", זה עובדתית. אפשר לבדוק את התשואות של קרן הפנסיה שלנו. אני חושב שצריך להתחיל בבסיס. חברת הכנסת מיכל בירן דיברה קודם על 750,000 מבוטחים שמשלמים דמי ניהול מקסימאלי. הרעיון של הרפורמה הזאת זה בבסיס של המכרז, זה היה לאפשר לאותם עובדים שבוחרים עבורם, הם לא בוחרים קרן פנסיה. רועי, האנשים האלה לא בוחרים, בוחרים עבורם, מצרפים אותם לקרן פנסיה בדמי הניהול המקסימאליים.

ורק לסבר את האוזן, חברי כנסת יקרים - אדם עם 9,000 שקל משכורת בן 30 שמשלם דמי ניהול מקסימאליים, הפער שלו לגיל פרישה על 9,000 שקל הוא הוא מעל רבע מיליארד שקלים. 260,000 שקלים פער שזה שווה ל-12.5 שנות הפקדה עובד ומעביד. כלומר, 12.5 שנים אתה והמעביד משלמים על הפער בדמי הניהול, בדמי ניהול מקסימאליים, למה שקרן ברירת מחדל מציעה.

אז אתה בעד להקדים?

אני בטח בעד להקדים כי היום הבעיה הכי גדולה שמעסיקים נתלים בהוראת המעבר הזו, לא עושים מכרזים. אין מכרזים. שנה שלמה אולי מכרז אחד או שניים. לפני כן היו עשרות מכרזים במשק בשוק הפנסיה. אין מכרזים, נוח להם להישאר בהסדרים הישנים, אני לא יודע למה, ואנחנו מדברים רק על אופציה. הרי כל עובד, כמו שאמרנו, יכול לבחור אבל מי שלא בוחר, בוא נעזור לו לקבל את דמי הניהול המינימאליים ולהגדיל לו את הפנסיה באופן משמעותי. יש היום חסם כניסה. יש ברז אבל סגרו את השיבר.

תודה רבה. מי עוד רוצה להתייחס?

אני נציג התאחדות החברות לביטוח חיים. אני חושב שיש פן אחד בהוראת המעבר או בניסיון לשנות את הוראת המעבר שהוא מאוד מטריד והוא, שהוראת המעבר הזאת שימשה את רשות שוק ההון כאחד מהאלמנטים או ההצדקות להעביר את ההסדר בבג"ץ למרות הביקורת הרבה שהיתה על ההסדר הכולל, ולמרות אי הנחת של בג"ץ עצמו, כפי שהיא באה לידי ביטוי בבג"ץ שהוגש כנגד ההסדר, מההסדר בתחילתו, כשבג"ץ מציין במפורש שהעובדה שיש הוראת מעבר עד מרץ 2019 היא מאפשרת למעשה לשוק לעכל את ההסדר הזה, והיא למעשה מאזנת את הזכויות של - -

כן, אבל אנחנו רוצים לעשות טוב לציבור, אנחנו לא כפופים לבג"ץ, עם כל הכבוד. אם בסוף אנחנו חושבים שזה מהלך שהוא טוב לציבור, אנחנו יכולים להוציא המלצה שאנחנו רוצים את זה מוקדם ככל האפשר. זה יפה שבג"ץ יש לו את השיקולים שלו, זה יפה שהרשות לניירות ערך יש לה את השיקולים שלה. אנחנו, כוועדה, יכולים להוציא המלצה שאנחנו חושבים שזה מהלך נכון וראוי, שעוזר וחוסך – שמענו, 12 שנים, לא הכרתי את הדבר הזה, אז למה שאנחנו לא נעשה?

מה עמדתך?

עמדתי שבפועל, אין דבר שמונע מעובד שמעוניין להצטרף לקרן ברירת מחדל נבחרת - -

חוץ מהטבע האנושי. הטבע האנושי - -

99% מהעובדים כמעט ולא מבינים בפנסיה, וזו הבעיה.

עזוב עובדים. תעשה בדיקה בין חברי הכנסת, אף אחד מחברי הכנסת לא יודע כמה דמי ניהול – לא אף אחד אבל...

כל הטענות הללו הועלו בפני בג"ץ, שקבע בסופו של דבר איזה שהוא הסדר כולל, ולפחות אם הרשות תדבוק במהלך הזה, יש פה איזה סוג של זילות של החלטת בג"ץ כי אי אפשר מצד אחד לבוא בפני בג"ץ ולטעון: יש לנו פה הוראת מעבר שמאזנת את - -

אנחנו לא טענו כלום בפני בג"ץ. אנחנו קודם צריכים לקבל החלטה. מה עמדתך? שאלנו מה עמדתך? אתה כל הזמן חוזר על בג"ץ - -

הוא נגד.

כפי שאמרתי, עמדתי שהוראת המעבר צריכה להישאר על כנה, בין היתר זה בגלל שיש זכות בחירה - - -

תודה רבה. רונן סולומון, אתה רוצה להגיד משהו?

אני מאיגוד לשכות המסחר. אנחנו, כמעסיקים, אנחנו אדישים לנושא הזה. אי לנו בעיה להקדים. אנחנו, כמעסיק, נתנו לעובדים את כל זכות הבחירה, גם לבחור סוכן – לא אנחנו, הכנסת, סליחה. גם לבחור מוצר, גם לבחור סוכן. רוצה ללכת לברירת המחדל, ילך לברירת המחדל. אין שום בעיה להקדים את זה. כלומר, אם זו ההצעה ובהסכמה של משרד האוצר גם, אנחנו אדישים ומבחינתנו זה יכול להיות.

הראל שרעבי.

רק כדי לתקן את הרושם לגבי בג"ץ: בג"ץ, בעקבות העתירה שהגישו חברות הביטוח, צריך להגיד ביושר שחיזק את ידי הממונה בצעד הזה כי הוא אמר - -

למה זה חשוב להגיד את זה?

כי יכול להיווצר פה רושם שבג"ץ לא אהב את הצעד הזה ולא רווה ממנו נחת, ואז בגלל הוראת המעבר הוא התרצה להיות שם. זה ממש לא - - -

אולי נפסיק לדבר על בג"ץ?

לגופו של עניין...

לגופו של ענין - -

תראו, הבעיה שלי שאנחנו בסוף לא נחשוב, אנחנו נביא את בג"ץ... בואו נחשוב, כמו שהיה פעם.

על ההצעה שירתיע מישהו מהאמירה בג"ץ, אני רק מרגיע.

לא הבנתי. הלאה.

מה דעתכם בעניין?

אחרי שנכנסה הוראת החוזר לתוקף, אנחנו מבקרים את השוק, מבקרים את תהליכי היישום, גילינו כמה דברים שמטרידים אותנו מאוד בתוך התהליך הזה. אחד הדברים שגילינו, וזה גם יצא לציבור, גילינו שחלק מאוד גדול מהסכמי ברירת המחדל שנעשו לפני החוזר הם הסכמי ברירת מחדל בדמי ניהול מקסימליים. זאת אומרת, נבחרה ברירת מחדל עבור העובדים, אבל ברירת המחדל שנבחרה עבורם היא כזאת שבה משלמים את דמי הניהול המקסימליים. אם הייתם חושבים שמעסיק ינצל את כוחו ואת העובדה שיש לו הרבה עובדים כדי להשיג עבורם דמי ניהול מוזלים, אז לצערנו הרב גילינו שכמעט ב-50% מהסכמי ברירת המחדל זה לא המצב, ואני אומר פה ביושר: בהרבה מאוד מהסכמי ברירת המחדל האלו גם היה סוכן באמצע, שמקבל עמלה. הדבר הזה מאוד מאוד מטריד אותנו כי זה אומר שהסכמי ברירת המחדל הישנים לא הלכו - -

אין לכם כלים להתמודד עם הדבר הזה, להגיד למשל לחברות: אם אתם לוקחים דמי ניהול מופחתים אז תקבלו פריבילגיה או משהו?

לא צריך.

זה בדיוק המתאר - - -

- - -

אבל הוא אומר שהרפורמה לא תיקנה.

הדבר השני שגילינו, היא נכנסה לתוקף אבל הוראת המעבר גם בתוקף שחלה עד מרץ 19.

הם עושים מה שהם רוצים.

הדבר השני שגילינו, וזה נאמר פה, שכל עוד באורח פלא – אנחנו, כשקבעו את חובת המעבר אמרנו: בסדר, בתוך תקופת המעבר יפקעו ההסכמים כי לא הגיוני שכולם במקרה יפקעו באותו יום, וכך לא נפיל על השוק עשרות אלפי הסכמים ביום אחד. ולכן, היתה תקופה שאמרנו בסדר, ב-2016 הפקיעו חלק, 17 חלק, 18 חלק. באורח פלא, כמעט כל ההסכמים, מועד הפקיעה שלהם הוא אחרי מרץ 19 כך שדה-פאקטו במרץ 19 מה שיקרה, ביום אחד כל ההסכמים יפקעו, שזה בדיוק הפוך מהמטרה של הוראת המעבר כי הוראת המעבר, ההוראה שלה היתה לפרוש בשוק את ההסכמים על פני התקופה.

בעקבות הממצאים הללו אנחנו הוצאנו טיוטת חוזר כבר לפני כמה חודשים, שבה אנחנו מבקשים לקבוע שהוראת המעבר לא תחול על הסכמי ברירת מחדל ב-6.5. זאת אומרת, אם יש ברירת מחדל בדמי ניהול מקסימליים, הוא לא יושהה עד 2019. הדבר הזה נבחן על ידינו - -

אלא מה?

אלא אם הוא יפקע נניח תוך חודשיים, שלושה.

אוקי, אז מה קורה?

מורת רוחנו מהסיטואציה הובעה כבר בציבור, אז אפשר להבין לבד עד כמה אנחנו אוהבים או לא אוהבים את מה שקורה כיום בשוק. כמובן שדעתם של חברי הכנסת חשובה לנו ונשמח לשמוע מה יש להם להגיד.

לא, מציע יואב קיש להקדים את זה.

מה שאני אומר, שהוועדה תוציא החלטה מפה שהיא קוראת למשרד האוצר או לרשות שוק ההון לקצר את תקופת המעבר למרץ 18.

לא, אי אפשר.

אז מה אתה רוצה?

אפשר לבדוק, תכף נראה. מישהו מחברי הכנסת רוצה להתייחס?

כן. ברירת המחדל, למי שלא מכיר את ההיסטוריה – פעם ראשונה שהוצעה ברירת מחדל זה היה הצעת החוק ביום שנכנסתי לכנסת. קיוויתי שהמדינה תנהל אותה, בסוף יצא משהו אחר. זאת המציאות. היו לה כמה כשלים - -

- - -

זאת ההצעה שביום שהושבעתי לכנסת הגשתי את זה. יש אגב פתרונות אחרים שחתומים עליהם כל חברי ועדת הכספים, של לחתוך בחצי את דמי הניהול שיפטרו גם את אלה – אם דמי הניהול המקסימליים יהיו רק 3.25%, אז גם נהיה במצב שממילא השוק יתמרכז למספרים האלה, ואז אפשר יהיה לוודא שלא המנקה בבניין מסבסדת אותי כי היום זה המצב והדבר הזה הוא לא סביר.

אני בגדול כמובן תומכת בהצעתו של יואב קיש, ונשמע שגם אתם בכיוון אז אני מציעה שפשוט תזיזו את העניינים.

תודה.

אני בוודאי מסכים עם כל מה שנאמר פה, ואני גם תומך הצעה.

תקדימו. תקדימו, זה לטובת העובדים חד-משמעית.

אני מבקש כדלהלן: אני מבקש שתבדקו את העניין של ההקדמה. כל חברי הוועדה בדעה שצריך להקדים. גם אתה, היה נראה שאתה בעד להקדים. אני מבקש לבדוק את העניין הזה. צריך לראות גם לגבי דמי הניהול. כשאתה אומר דמי ניהול מקסימליים, אז נוריד את דמי הניהול המקסימליים. צריך גם את זה לבדוק. אני מבקש בתוך שבוע לתת לנו תשובה האם אתם - -

כולל דמי הניהול.

כן.

אם זה 12 שנה – לדעתי על פחות שנים אבל אם כמו שהבחור אומר, אני ידעתי על שש, שמונה, תלוי כמה כל אחד משלם אבל עדין זה כסף של העובד, חברים. אין פה חכמות, דמי הניהול הם גבוהים ובסופו של דבר אנחנו מוציאים אותם, לא עלינו, במשרד הרווחה - - - יוצאים לפנסיה.

אני מבקש לבדוק את הענין הזה, גם את הנושא של דמי הניהול, לראות אם יש לזה איזה פתרון. אני מבקש בתוך שבוע לתת תשובה לגבי הנושא של ההצעה של חבר הכנסת יואב קיש, שכל החברים שמשתתפים בישיבה הצטרפו אליה, האם יש בעיה עם העניין של ההקדמה? במידה ולא, אנחנו נקבל החלטה של להקדים. בסדר? אנחנו נרשום בהיסטוריה שהיתה ישיבה רגועה עם אגף שוק ההון.

מתי יש ישיבה לא רגועה אתנו?

כן, הרבה ישיבות. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:24.