ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-12-05OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 6

מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבהלדיון בהצ"ח תאגידי מים וביוב

יום שני, ט' בכסלו התשע"ח (27 בנובמבר 2017), שעה 11:00

1. הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון - צמצום מספר תאגידי המים והביוב), התשע"ז-2016 (פ/3523/20) של חה"כ איציק שמולי, יואב קיש, ענת ברקו, אמיר אוחנה, אברהם נגוסה

2. הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון - צמצום מספר תאגידי המים והביוב), התשע"ז-2016 (פ/3626/20) של חה"כ אורן אסף חזן

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר

איציק שמולי – מ"מ היו"ר

יעקב אשר

חמד עמאר

יעקב פרי

ג'מעה אזברגה

יוסף אלעטאונה

מסעוד גנאים

דב חנין

עבד אל חכים חאג' יחיא

אכרם חסון

לאה פדידה

מנהל רשות המים והביוב
יועמ"ש, רשות המים והביוב

–
–

גיורא שחם
חנה פרנקל

מנהל חטיבת כלכלה, רשות המים והביוב - גלעד פרננדס

ממונה על התאגידים, רשות המים והביוב - אפי דביר

מנהל תחום דוברות והסברה, רשות המים והביוב - אורי שור

יועץ מנהל הרשות, רשות המים והביוב - חי מיארה

רפרנט אנרגיה אגף התקציבים, משרד האוצר - שניר ניב

עו"ד בלשכה המשפטית משרד הפנים, משרד הפנים - שחר פרלמוטר

כלכלן, משרד הפנים - יוסף בנישתי

יועצת מנכ"ל, משרד הפנים - ורד קונסטנטיני

עו"ד, המשרד להגנת הסביבה - מעיין פורת גנץ

אגף שפכי תעשיה קרקעות מזוהמות, המשרד להגנת הסביבה - אתי נתן זלצמן

סמנכ"ל משאבי טבע, איכות הסביבה - אלון זסק

יו"ר מרכז שלטון מקומי

–

חיים ביבס

מנכ"ל, מרכז שלטון מקומי - שלמה דולברג

מנהלת המחלקה המוניציפלית, מרכז שלטון מקומי - דנה דקו-מדנס

דוברת, מרכז שלטון מקומי - הילה וזאן

קשרי כנסת שלטון מקומי - פנחס קבלו

מנהלת לשכת יו"ר, מרכז השלטון המקומי - שמרית מוזס

יועץ לענייני דרוזים, מרכז השלטון המקומי - נביה נאסראלדין

סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי - חיאם קעאדן

יו"ר איגוד תאגידי המים והביוב בישראל, תאגידי מים וביוב - רזיאל אחרק

מנכ"ל מעיינות אתא, תאגידי מים וביוב - יאיר לייפר

מנכ"ל תאגיד מעיינות העמקים ויו"ר הפורום, תאגידי מים וביוב - יהודה סיסו

כלכלן תחום אנרגיה ותשתיות, התאחדות התעשיינים - אלעד נצר

מנהל המחלקה לכלכלת עסקים, התאחדות התעשיינים - עומר ברוך

חבר כנסת לשעבר, ראש המועצה המקומית דיר אל אסד - אחמד דבאח

ראש העיר רעננה - זאב בילסקי

ראש עיריית ראש העין - שלום בן משה

ראש מועצת גן יבנה - דרור אהרון

ראש מועצת שוהם - גיל ליבנה

ראש מועצת ירכא - והיב חבש

ראש מועצת אבו סנן - ריאד משלב

ראש מועצת בית ג'אן - ביאן קבלאן

ראש מועצת כפר כמא - נאבסו זכריא

ראש מועצת עין קנייא - מועדאד זהראדיל

ראש מועצת ג'סר אל זרקא - מוראד עמאש

ראש מועצה מקומית עוספיה - וגיה כיוף

ראש מועצה מקומית כסרא סמיע - נביה אסעד

ראש מועצה מקומית מטולה - דוד אזולאי

ראש מועצה מקומית חורפיש - מופיד מרעי

ראש מועצה מקומית כפר שמריהו - דרור אלוני

ראש מועצת ינוח - מעדא חג'בני

מועצה מקומית דאליית אל-כרמל - מרזוק כדור

מ"מ ראש מועצת ג'וליס - טריף סלים

נהג ראש העיר ראש העין - מאיר מדר

משקיף המשמר החברתי - יגאל בריף

יו"ר ארגון תנו יד לחרש - משה בר

יו"ר אהב"ה, ארגוני נכים - אבנר עורקובי

ציר לענייני מיעוטים, משרד החוץ - בהיג מנצור

יועץ משפטי, משרד האנרגיה והמים - רועי גולדשטין

עיתונאי עצמאי, הבלוג של תומר אביטל - תומר אביטל

ערוץ 10 - יונתן אגרוקר

מת"ל, כנסת 19 - ניסים זגורי

פעיל חברתי - אליהו יצחק

מוזמן/ת - מזאם גנאים

מוזמן/ת - חתאם עטאללה

מוזמן/ת - איהב גבארין

מוזמן/ת - אליס הימן

מוזמן/ת - עמאד מנסור

מוזמן/ת - פנדי עאמר

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ ), מייצג/ת את פורום ה-15 הערים העצמאיות - משה ביבי

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: מקורות חברת המים הלאומית) - חניתה חפץ

איתי עצמון

לאה ורון

שלומית כהן

הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון - צמצום מספר תאגידי המים והביוב), התשע"ז-2016 (פ/3523/20) של חה"כ איציק שמולי, יואב קיש, ענת ברקו, אמיר אוחנה, אברהם נגוסה

הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון - צמצום מספר תאגידי המים והביוב), התשע"ז-2016 (פ/3626/20) של חה"כ אורן אסף חזן

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה לדיון בהצעת חוק תאגידי המים והביוב. יושב-ראש הוועדה הקבוע, חבר הכנסת דוד ביטן, יצטרף בהמשך וגם ינהל את הישיבה. הוא באיחור וביקש ממני להתחיל אותה. אני שמח מאוד שאנחנו מחדשים את הדיונים בהצעת החוק, כדי להבהיר גם לאזרחי ישראל וגם לכל הנוגעים בדבר שאנחנו רציניים מאוד בכוונות שלנו לקדם את החקיקה הזאת במלוא המרץ.

הדיון הזה היה אמור להתקיים לפני זמן מה, ולבקשת רשות המים הדיון נדחה בכמה ימים על מנת שמנהל רשות המים – שיש להם כמובן חלק מרכזי ויש להם הרבה מה לומר ולהוסיף בחקיקה הזאת – יוכל לקחת חלק. אני שמח מאוד שגם אתם כאן.

כפי שאתם יודעים, בישיבות האחרונות עשינו מהלך של מעין שימוע ציבורי, שביקשנו לשמוע דעה של כמה שיותר גורמים הנוגעים בדבר. כל אחד הציג פה את הפרספקטיבה שלו, גם השלטון המקומי, גם רשות המים. התהליך הזה הוא תהליך שיימשך כמובן גם היום, אבל אני אומר לכם מנקודת מבטי, אנחנו כבר מתחילים למצות את התהליך הזה. אנחנו צריכים להתחיל להתקדם משלב הדיבורים והרעיונות לשלב המעשים, וזה מה שבכוונתנו לעשות. אנחנו רואים שיש גורמים שאצה להם הדרך, ועל אף העובדה שהכנסת העבירה במליאה את הצעת החוק, ועל אף העובדה שהכנסת הקימה ועדה מיוחדת שמי שעומד בראשה הוא יושב-ראש הקואליציה, לא פחות ולא יותר, אצה לאותם הגורמים הדרך והם מנסים לגזור הסכמות מעל ראשה של הכנסת. הדבר הזה לא יהיה. הכנסת היא הריבון והיא שתחליט. בשיתוף, בניסיון לייצר הסכמה, אבל לקום בבוקר ולראות בעיתון שכמה גורמים נסגרים בחדר סגור ומנסים להגיע להסכמה שנוגדת באופן מוחלט את טובתו של הציבור – זה לא יהיה, אני מודיע לכם.

כנהוג, וכפי שעשינו בפעמים קודמות, נשמע התייחסויות של חלק מהאורחים שהגיעו. אני רואה שיש פה הרבה מאוד ראשי רשויות שמכבדים אותנו בנוכחותם. אנחנו נעשה את זה בנוהל של אורח וחבר כנסת, בשאיפה שכאשר יגיע יושב-ראש הוועדה הקבוע נוכל להתקדם לפסים יותר אופרטיביים. רק כדי שלא יהיה ספק, אני רוצה להגיד לכם מה המודל שאני, וככל שאני יודע גם חבר הכנסת ביטן, רואים לנגד העיניים. אנחנו רואים מודל שבו תאגידי המים מבוטלים. אנחנו קובעים קריטריונים שצריך לעמוד בהם, והיה ורשות מקומית עומדת בהם, היא יכולה לנהל את משק המים בעצמה. כמובן שהרגולציה ואת מדיניות ההשקעות והטיפול בתשתיות, יש רשות המים שהיא תצטרך להמשיך ולהנחות. אבל אנחנו לא רואים מקום להמשך של הקטסטרופה הזאת, של כמעט 60 תאגידים שפזורים בכל רחבי הארץ, ולא בטוח שיש לזה מקום.

נתחיל אתך אדוני, ראש העיר זאב בילסקי. אחרי זה נמשיך עם חברי הכנסת. אני מאוד מאוד שמח שאתה אתנו. קודם כל, מטבע הדברים אתה אחד מראשי הרשויות הטובים והמנוסים בישראל. התעצבתי מאוד על ההודעה שלך שבכוונתך לא להמשיך, אבל זו בחירתך. ואני רוצה לשבח אותך, זאביק, כי אתה היית אחד מראשי הרשויות הראשונים שיצאו בגלוי נגד קיומם של התאגידים. זה לא דבר מובן מאליו. בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני נהנה להיות פה, לחזור למקום הזה. אבל בעניין שלשמו התכנסנו, קודם כל אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, לחבר הכנסת ביטן, על האומץ שאתם לקחתם להוביל מהלך, על כל הקשיים העומדים בכך. אתם עושים את זה בכישרון רב ובהרבה מאוד התמדה.

עד שהאופוזיציה מנהלת משהו בבית הזה?

שב, אני הולך עוד מעט. יש לנו חוק ההמלצות בוועדת הפנים ויש לנו הסכמות ב-11:30, אז מי שינהל את הישיבה במקומי הוא ידידי, ואני אחליף אותו בסוף. היום בכל מקרה לא יהיו החלטות. זו ישיבה אחרונה לשמוע את הציבור, שלא יהיו אי הבנות. כל מה שיש תגידו עכשיו.

מה שאמרתי בהיעדרך, אדוני היושב-ראש, שאנחנו בהחלט מברכים ורואים שאנחנו מקבלים הרבה מאוד מהתהליך הזה של השימוע הציבורי. אבל הוא מתחיל למצות את עצמו. הפקנו ממנו את המרב, שמענו את כל הגורמים, ומכאן אנחנו מתקדמים להחלטות. גם העובדה שיש גורמים שמנסים לחתוך הסכמות מעל ראשנו מביאה אותנו להבנה שכנראה אנחנו צריכים להאיץ את הליכי החקיקה. בבקשה, אדוני.

תודה, אדוני היושב-ראש, יושב-ראש הקואליציה ידידי חבר הכנסת ביטן. אני הייתי חבר בבית הזה כשהתגלגל הרעיון של תאגידי מים. ניסיתי ככל יכולתי, התחננתי, איימתי, ניגשתי. היחידי שאני יכול להגיד שהבין שיש משהו זה היה דווקא השר עוזי לנדאו, שהיה שר האנרגיה, ואמר: תקשיבו לבילסקי, בכל אופן יש לו קצת ניסיון ברשויות מקומיות. ובכל אופן עברה ההחלטה הזאת. לימים סיימתי את חברותי בכנסת וחזרתי להיות ראש עיריית רעננה. ומה מצאתי? שיש תאגיד מים שהשתכן במבנה הכי יקר ברעננה, שבשמונה השנים שהוא קיים 30 מיליון שקל עפו באוויר על שכירות, על כל מיני דברים שלא מן העניין. ואני זועק והולך לידידי אפי דביר שיושב פה, שבאמת מנסה לעזור לי, למרות שאנחנו כביכול בשני צדי המתרס, ואומר חראם. אז קודם כל העברנו את התאגיד למבנה של העירייה. לא צריך לשלם 800,000 שקל לחודש שכר דירה. ואחר כך התחלנו למצמצם את היועצים, ואחר כך שינינו את המחשוב. כל מה שיש שם, פשוט חבל. הלכו 40-30 מיליון השקלים האלה ולא יחזרו. לפחות עכשיו אנחנו משתדלים.

מה אני מבקש? בראש הרשויות המקומיות במדינת ישראל עומדים אנשים מוכשרים. ברעננה האנשים האלה מנהלים משהו שמתקרב למיליארד שקל. אין צורך להגיד לי שדווקא המים יהיה תאגיד נפרד, שאני צריך להתקשר לרגולטור, שאני צריך להתחנן, שאני צריך לבקש, שאני צריך לעשות. בשביל מה?

אגיד לכם יותר מזה. השלב הבא שהולך להיות בתאגידי המים הוא שיכריחו את אותם תאגידים שעדיין נשארו כמונו, שגובים כסף עבור התאגיד. עיריית רעננה גובה את הכסף עבור התאגיד באותו מקום. אדם בא, משלם ארנונה, משלם מים. עכשיו מחייבים אותנו להתערב. שתבינו, אחוז הגבייה ברעננה זה 97%. אתה מכיר מישהו שיכול לגבות יותר מ-97%? למה להפריד? אדם בא, תן לו שירות. הוא רוצה לשלם ארנונה, הוא רוצה לשלם מים באותו מקום, בחיוך, גומר בשלוש דקות והולך הביתה. למה להפריד את זה? לכן אני אומר לכם, כמי שיש לו הרבה מאוד ניסיון, ובגלל שהיושב-ראש ציין שהודעתי שאני לא מתמודד אז זה לא משהו אישי שכאשר הייתי קטן אימא שלי רצתה לחפש אותי למשהו בתאגיד המים ולא התחפשתי. אני אומר לכם מכל הלב, אני זועק את הזעקה של הרבה מאוד ראשי רשויות, בואו נגמור את הסיפור הזה, נחזיר את זה לעיריות. עירייה שלא יודעת לנהל את ענייניה, המחוקק יוכל לתת לזה פתרון כמו שנותנים פתרון בהרבה מקומות. ממנים חשב מלווה, ממנים ראש עיר מלווה. יש לנו הרבה פתרונות. אבל למה על כולם, על כל הקשת, לבנות את תאגידי המים? לכן באתי לפה היום מדם לבי. אדוני היושב-ראש, יושב-ראש הקואליציה, אני מבקש מכם לחזק אתכם במגמה שהתחלתם בה, ואם נצליח יחד להביא בקדנציה הזאת לביטול התאגידים, עשינו דבר גדול.

זאב, תגלה לנו מה אתה הולך לעשות.

אני אתייעץ אתך.

חבר הכנסת חסון, בבקשה.

בוקר טוב. קודם כל, תרשה לי, היושב-ראש, לברך את כל האורחים שהגיעו. את יושב-ראש מרכז השלטון המקומי וכל ראשי הרשויות. כמובן חלק גדול מהם מהמגזר הלא-יהודי, כי מצב המגזר הלא-יהודי בסוציו-אקונומי הוא מהנמוכים בארץ והתאגידים האלה באו להרוס ולגרום לנו להיות יותר עניים.

אני מוחה על זה שמנכ"ל משרד הפנים הודיע בדקה ה-90 שהוא לא מגיע לכאן. מנכ"ל משרד הפנים לוחץ על מועצת דליאת אל-כרמל ועל עוספייה להיכנס לתאגיד הארור הזה כדי להפוך אותנו, כמו כל היישובים ששומעים אותם בוכים, מתלוננים, שעשקו אותם. לכן זה דבר לא מכובד. נציגות משרד הפנים הבכירה ביותר הייתה צריכה להגיע לכאן, כי אנחנו לא נרשה ולא נסכים להכניס שום תאגיד, לא לדליאת אל-כרמל ולא לעוספייה, כאשר אחינו בבית ג'אן נגד התאגיד שקיים כבר 10 שנים. ראש מועצת ירקא כאן, תשמעו מה הוא אומר. תשמעו את ראש מועצת ינוח-ג'את, תשמעו את ראש מועצת חורפיש, תשמעו את ראש מועצת רמא וכל אלה שנכנסו. אנחנו לא ניכנס למקום שטעו ומקום שנפלו.

כאשר נכנסתי לכנסת הגשתי הצעת חוק לבטל את התאגידים האלה, אדוני היושב-ראש, ואני שמח שאתה וביטן היום באותה דעה לא לצמצם אלא לבטל. לא צריך שום תאגיד. לא יעלה על הדעת שיישוב של סוציו-אקונומי 1 ישלם יותר יקר מראשון-לציון. לא לקחו בחשבון, איפה היו חברי הכנסת אז? איפה היו כל אלה שדיבר עליהם זאב בילסקי? שכחו את היישובים האלה. לכן אני אומר לך מניסיוני כראש עיר, לא הודח עד היום שום ראש עיר בגלל שהוא לא נכנס לתאגיד. האיומים של משרד הפנים הם מסוכנים מאוד. אנחנו לא נאפשר להם בשום מקרה להכניס את זה לדליאת אל-כרמל ולעוספייה. אנחנו רוצים שכל המגזר הדרוזי שנמצא כאן, ואני איתם בקשר יום-יומי, יצאו מהתאגידים האלה. שייתנו לראשי הרשויות לנהל את העסק. לא יעלה על הדעת, במדינת ישראל הפכו את ראשי הרשויות לפקידים. הם פקידים בתכנון, הם פקידים עכשיו בתאגידי המים. לא נשאר להם שום דבר, שישימו את המפתחות וילכו הביתה. תביאו פקידים שינהלו את הרשויות שלנו. לכן אני מבקש ממך, ביטן, וכתבתי לך מכתב ודיברנו איתך, ואתה חיובי מאוד, ועם איציק שמולי ישבתי כמה פעמים. אני מבקש לפרק את התאגידים. אין לנו אפשרות אחרת. אתם הופכים את האזרחים ליותר עניים. ערוץ 10 עושה תוכניות במגזר היהודי. המגזר היהודי המבוסס, עם שתי משכורות, בוכה ולא רוצה את התאגידים. 60% מהמגזר הערבי חי ממשכורת אחת. אתם לא יודעים מה עשו התאגידים האלה. פותרים בעיית 1,000 משרות על חשבון האזרחים הפשוטים. אנחנו צריכים לחזור למשק מים סגור, כל אחד ינהל את העניינים שלו. אם ראש רשות כשל בניהול, אז משרד הפנים יטפל בו, לא יחייב אותו להיכנס לתאגיד ולהכניס אותנו לעוד בוץ. תודה רבה.

תודה. בבקשה, אדוני, יושב-ראש השלטון המקומי.

בוקר טוב. אני רוצה להכניס את הדברים לסדר האמיתי. תאגידי המים והביוב, תחילתם ב-2001. הרעיון היה לשקם את משק המים, ובאמת הייתה לנו בעיה. צריך לומר את האמת. יצרו תוכנית שהתכלית שלה לעבור מקצה אחד לקצה השני. לקחו את משק המים, והרעיון של האוצר בזמנו היה אחד, לעבור ממשק מים של רשויות למשק מים של תאגידים, ואחר כך לעבור מתאגידים לתאגיד אחד, ובסוף גם להפריט אותו. זאת אומרת שאת המים שלנו אנחנו נצטרך לקנות מ-IDB או מכל חברה אחרת. כך היה הרעיון. אלא שב-2009 החליטו ברוב חוצפתם רשות המים, יחד עם מועצת המים, להעלות את מחירי המים הציבוריים ב-200%. פתאום הרשויות קיבלו גירעונות של מיליונים שהם לא היו מוכנים אליהם, ואז פתאום גילו שגנבו את משק המים בשקט ואף אחד לא ידע.

תחילתו של החוק הזה ביוזמה של חבר הכנסת שמולי, ביחד עם אלי כהן ויחד אתי. ישבנו וסיכמנו את הדברים לצאת לדרך, לבטל את התאגידים וללכת למשק מים סגור, לצד העובדה שאנחנו ערים לכך שיש רשויות שבסוף לא יוכלו לנהל את משק המים כי הן לא מסוגלות. כל מי שלא מסוגל, זה יעבור לחברה אחת בלבד שהמדינה תביא לשם כסף. אלא מה, שאף אחד לא רוצה, גם לא האוצר, כי האוצר מרוויח הרבה כסף. לסבר לכם את האוזן, למעלה מ-40% מהעלות למים בכלל לא הולכים למים, הם הולכים להתפלה, למים לחקלאים, למים לירדנים, לאלף ואחד דברים.

למשכורות.

לא למשכורות. בואו לא נשפוך את המים יחד עם התינוק. ברגע שזה יעבור למשק סגור, אנחנו רוצים את העובדים חזרה אלינו. יש עובדים מקצועיים שאנחנו השאלנו אותם לתאגיד, אנחנו רוצים אותם חזרה.

באשר לפרופורציה, כי כל הזמן אומרים: בואו נצמצם ל-11 תאגידים, וזה הבלוף הגדול. מבחינת עלות המים זה 1.3%. זו ההפחתה שתהיה. אם תיקח פר קוב, תגיע ל-0.05 אגורות. זה מה שזה שווה לקוב. לכן זה בלוף אחד.

הבלוף השני, שמסבירים שנצמצם את אנשי המקצוע. אז אסביר לך. יש 168 בכירים בכל התאגידים במדינת ישראל. יש שלושה בעלי תפקידים, כפול 56 תאגידים. כמה עובדים יש ברשות המים? 240 עובדים. זאת אומרת, למעלה מ-70 עובדים עודפים נמצאים שם כדי לפקח על 156, כי כל השאר יחזרו חזרה. אבל את זה אף אחד לא אומר.

אם אנחנו לוקחים את כל זה, גם צמצום תאגידים זו פגיעה בשירות לתושב, כי היום 56 תאגידים, אומר והיב בצדק, אני לא מצליח לקבל היום שירות. אז ב-11 תאגידים, אם תושב מודיעין צריך לקבל שירות הוא צריך להתקשר לראשון-לציון כדי לקבל את השירות. אם הוא לא יקבל את זה מהמחלקה אצלו, המשמעות היא אחת, שזו קטסטרופה שבלאו הכי אנחנו נמצאים שם.

את הרעיון שלנו כשלטון מקומי אמרנו בתחילת הדרך בצורה ברורה. לצערי אנשי האוצר ואנשי רשות המים מצליחים כל הזמן לעבוד גם על חלק מחברי הכנסת. מוכרים להם את החלום, בואו נצמצם תאגידים, זה יפתור את הבעיה. רבותי, זה לא יפתור שום בעיה. זה הבלוף הגדול. מה שיפתור את הבעיה זה סגירת התאגידים מהעבר למשק מים סגור ברגולציה מלאה. אין שום בעיה. כמו בחינוך, שהכסף נכנס לחינוך הוא רק לחינוך, הוא צבוע, תהיה תוכנית עבודה ולא ילך לשום מקום אחר. למעט דבר אחד, שאנחנו נחזיר קצת את החמלה, שיהיו הנחות לתושבים שמתקשים, לקבל בוועדת הנחות מסודרת עם קריטריונים שייקבעו על-ידי הרגולטור, לא על ידינו. שלא יגידו שאנחנו עושים חלילה איפה ואיפה או תהליכים פוליטיים כאלה ואחרים. גם הפחתת הרגולציה כלפי הרשויות – לסבר לך את האוזן, אדוני היושב-ראש – היום בתאגיד מים לדוגמה, כאשר הוא רוצה להזמין כוס קפה הוא צריך להתקשר אליהם, לבקש מהם אישור. להזמין קפה, להזמין תה, להזמין כוסות חד-פעמיות בשביל ישיבה.

יותר מזה, וזה האבסורד הגדול שמקומם אותי יותר מהכול, אני כרשות משקיע בפיתוח ותשתיות ובשיקום תשתיות בעיר. כל אחד עושה את זה אצלו ביישוב. הם פותחים לך את הכביש, הם הורסים לך את הכביש ולא מחזירים אותו. אתה אומר יותר מזה, אני מוכן לתת לכם את הכסף כדי שאתם תחזירו, אומרים לך: לא, אין שום קשר בינינו, חס וחלילה. זאת אומרת, אני צריך לצאת למכרז מחדש, יועצים משפטיים מחדש, הכול מחדש, בזבוז כספי ציבור כדי להתאים את עצמי לזה שהם חס וחלילה לא יהיו חלק מהתעריף.

רבותי, הגיע הזמן גם להחזיר לכנסת את הפיקוח על מחירי המים. לכנסת פעם היה משקל ומקום מרכזי, והיא איבדה אותו. כי פעם היא פיקחה והיא הביאה את החמלה החברתית, ולא רק את האינטרס הכלכלי. היום מדינת ישראל לא משקיעה שקל אחד במשק המים. כל הכסף מגיע מאתנו. אנחנו מביאים את כל הכסף, כולל 150 מיליון השקלים לירדן, כולל הכול. הכול מגיע מהכיס שלנו. הגיע הזמן שפעם אחת עד הסוף לא נשחק משחקים. יושב פה מוראד. אני מוציא מכתבים כבר כמעט שנתיים לרשות המים. תאגידי המים לא נועדו לקבל לא את ראשון-לציון ולא מודיעין ולא רעננה. הם ידעו להסתדר לבד, היה להם משק מים מצוין. היה רעיון שאותו יקבלו וישקיעו שם. עד היום כולם ברחו, אף אחד לא שם שקל. לא האוצר, לא רשות המים. למה? כי הוא לא סקסי, מה לעשות, הוא לא מספק הכנסות, הוא לא מביא כלום. הוא נמצא במצב מאוד בעייתי. כל הביוב שלו זורם לנחל תנינים, ולכן אף אחד לא בא וטיפל בזה. וזו הצביעות של רשות המים. כי הם רוצים דבר אחד, הם רוצים בסוף לקבל את הכסף שלנו, להמשיך את החגיגות שלהם, ושאנחנו נהיה אלה שמשרתים אותם.

היה פה מעשה שלא ייעשה. אנחנו ישבנו בוועדה הקודמת ופנו אלינו, רשות המים יחד עם האוצר, והראו לנו איזשהו נייר חלק שבו הם מבקשים הארכה של שנתיים. למחרת כבר ראיתי את זה בתקשורת. הדליפו את זה לתקשורת. דרך אגב, אנחנו לא ראינו את זה אפילו. התקשרו אלי ולא הבנתי על מה מדברים. כשהבנתי על מה מדברים, הבנתי את רמת חוסר האמינות של אנשים שיושבים פה ולא מבינים דבר אחד. בסוף כל מי שבא לפה ועזב את הרשות שלו, בטח ובטח בתקופה הזאת שכל אחד רוצה לשבת ברשות שלו ולדאוג לתושבים שלו, כי זה פרק הזמן שהוא נבחן בו, אנשים באים לפה משום העובדה שבכל סקר שאנחנו עושים לשביעות רצון אחד הדברים הכי שנואים בשלטון המקומי זה תאגידי המים. שלא יעבדו עליכם, שלא יספרו לכם סיפורים, לא האוצר ולא רשות המים. במספרים המשמעות של צמצום תאגידים היא השארת התאגידים והעשרת האוצר ורשות המים והמשך הרגולציה של 240 פקידים. 72 פקידים יותר מאשר בכל התאגידים שיש במדינת ישראל. הגיע הזמן, באומץ לב, לחזור למשק מים סגור, לסגור את העסק, להגיד להם: חבר'ה רגולציה, תקבלו את המשכורת שלכם מהמדינה לא על חשבוננו. ולתת את השירותים לתושבי מדינת ישראל. מי שלא מסוגל, שיחליטו לגביו או בחשב מלווה, או בפיזור המועצה. אם רוצים להקים חברה אחת בלבד שתנהל עבור אותן רשויות, אהלן וסהלן. אבל כל המשחקים צריכים להסתיים היום.

תודה. אני רוצה להבהיר, אדוני יושב-ראש השלטון המקומי, לפני שנכנסת אמרנו בצורה מפורשת שהמודל המועדף עלינו הוא סגירה.

שמעתי וגם העבירו לי את זה בווטסאפ.

מצוין. אני שמח שהבהרת את הדברים לגבי מה שפורסם, כי באמת זה גרם לאיזשהו סדק ולאי נעימות. תודה רבה.

חבר הכנסת חאג' יחיא, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, אני לא אוסיף הרבה אחרי דבריו של יושב-ראש השלטון המקומי. הייתי ראש רשות, ובזמנו אף תאגיד לא רצה לקבל אותה כי היא הייתה רשות חלשה. היו צריכים להשקיע הרבה כסף במערכת המים כדי להצעיד אותה למצב שהיא תוכל להתקיים. מה שקורה, שיש לנו היום תאגידים. אם תעשה משאל עם בין כל האזרחים, תראה שכולם רוצים לחזור למצב שהיה ברשויות המקומיות. לכן העניין של צמצום יעשה פחות שירות.

אתן דוגמה. רק אתמול שילמתי בתאגיד המים את המים של החודשיים האחרונים. לפני חודשיים הגעתי לאותו מקום והודעתי שבשכונה שלי יש פיצוץ מים והמים זורמים. אתמול עוד פעם הודעתי, כי עדיין לא תיקנו אותו. למה? כי טייבה שייכת לוואדי עארה, ויש לנו פקידים שם. מה הם רוצים? תשאיר לנו את מספר הטלפון שלך, כך שביום שמישהו ירצה לתקן יתקשרו אליך. שאני אהיה גם הפקיד שלהם, למרות שהצבעתי על המפה בדיוק איפה פיצוץ המים. אז השירות לא יהיה יותר טוב אם אתה מצמצם, כי השטח ומספר היישובים של כל תאגיד יהיה גדול מדי.

דבר שני, המים הם מצרך נחוץ, בסיסי, וזה גם אוצר מדינה. אני חושב שכולנו שותפים בערך הזה. המוצר הזה לא צריך להיות רווחי למישהו, זה צריך להיות שירות בעלויות שלו, עם תוספת מסוימת במידה שנצטרך לתקן, תחזוקה וכדומה. זה צריך להיות המחיר של המים. מזה גם נוכל להוריד דרסטית את מחיר המים.

יש לנו עוד בעיה, שאנחנו סובלים ממנה במיוחד ביישובים הערביים. כאשר באים לבנות, האגרות שצריכים לשלם בכל המדינה אלה אותם מחירים. אבל יש מקומות שהמחיר של הדירה הוא עשירית ממקומות אחרים. למה צריך לשלם אותן אגרות או אותו מחיר פר מטר מרובע של בנייה? זה לא סביר. כי אם אני אלך לגליל ואקנה דירה ב-300,000 שקל, זה לא המחיר באזור דן. לכן צריך קודם כל לבטל אותם, ודבר שני שהמים יהיו גם משק סגור. תודה.

תודה. ראש מועצת דאליית אל-כרמל, רפיק חלבי, ואחר כך חבר הכנסת חמד עמאר.

אני מבקש לרדת מהמקרו למיקרו. אני אדבר על דוגמה אישית שלי. דאליית אל-כרמל, 17,000 תושבים, הייתה בגירעון מצטבר של 130 מיליון שקל. היום הגירעון הוא 30 מיליון שקל. יש לנו שיג ושיח עם רשות המים במשרד הפנים, שנמשך הרבה מאוד זמן. משרד הפנים מתנה אפילו את המענק המותנה בהצטרפות לתאגיד. הוא מתנה גם את תוכנית ההבראה בהצטרפות לתאגיד.

זאת סחיטה.

בוודאי שזאת סחיטה. הוא מתנה גם מענק מותנה, גם תוכנית הבראה, וגם יש שני תקצובים לשתי שכונות מלפני ארבע שנים וחמש שנים, כדי להתחיל לעבוד שם במים ובביוב. הם לא מסכימים לתת לנו לעבוד בהם עד אשר ייכנס תאגיד לתוך היישוב. ניהלנו משא-ומתן ארוך מאוד איתם. אז הם ירדו מאגרת תוספת הררית. אבל צפיפות האוכלוסין נשארה. מה שעצוב בכל מה שקורה שם הוא שמשרד הפנים סוחט אותנו עד זוב דם. לא מעביר תקציבים, לא מאפשר לפנות אשפה. הם מנסים לצמצם מים, דברים לא חוקיים. זו פשוט דיקטטורה בתוך מדינה דמוקרטית. זה לא ייאמן כמה סבל וכמה לחץ הם מלחיצים.

לכן הם לא באו, ברחו מהישיבה היום.

אני אומר את הדברים האלה עם הרבה מאוד כאב. הם לא יכולים לשים את התושבים כבני ערובה בגלל דבר כזה. גם אם יש לי פחת מים, ויש לי פחת מים, זה קשה, הם לא נותנים לי לנהל משק מים סגור ולא נותנים לי להביא עובדים. הם לא נותנים לי לעשות הבראה במשק המים עד שלא מצטרפים לתאגיד.

יש פה נציג של משרד הפנים? אנחנו מבינים שהמנכ"ל לא פה.

יש.

מה תפקידו של הנציג, זה מה שחשוב.

ברמת המקרו, הרבה אין לי מה להוסיף על מה שאמר חיים ביבס, יושב-ראש השלטון המקומי, ומה שאמר חבר הכנסת אכרם חסון ומה שאמר חבר הכנסת חאג' יחיא. אבל ברמת המיקרו, אפילו לקבל 10 מיליון שקל, הם מתנים את זה בכניסה לתאגיד. התאגיד הפך להיות התנ"ך של משרד הפנים.

אני רוצה להבין. אם אתה עכשיו צריך לקבל 10 מיליון שקל על פרויקט מסוים, לא תקבל אותו?

אתן לך שתי דוגמאות מהשבוע האחרון. התפטרה מנהלת קדם יסודי, רכזת גנים. הם לא מסכימים לאשר את נחיצות המשרה.

מחזיקים אותו בן ערובה.

זו סחיטה.

אמרתי שאני הולך לבג"ץ. הכי נורא, הם מאיימים לפרק את המועצה. אני אומר להם, שיפרקו את המועצה. אני אומר להם שיפרקו את המועצה. לפני שבוע-שבועיים הציעו עוד הצעה, שיפטרו את ראש המועצה, ושחברי המועצה יבחרו ראש מועצה אחר. בבקשה, שיעשו את זה. הם לא מבינים לאן יכולים להגיע עם הסחיטה שהם סוחטים אותנו. זה בלתי נסבל. פניתי לביבס כשהיה בחוץ לארץ ולאחרים, והם ניסו לעצור אותם לכמה ימים. הגענו למצב שאני לא יכול לנהל יישוב.

אני רוצה לשמוע את נציג משרד הפנים. אני במתח לשמוע האם כל בעיות הגיל הרך בדאליית אל-כרמל נגמרו.

אני רוצה לדעת מה תפקידו ואילו החלטות הוא יכול לקבל, לפני שאנחנו נותנים לו את האפשרות להתייחס.

אנחנו יודעים שמנכ"ל משרד הפנים לא הגיע. זה לא בסדר שהוא לא הגיע. אבל יש פה נציג של משרד הפנים. בבקשה, אדוני, תציג את עצמך. בתקווה שתוכל להתייחס לטענות החמורות שהעלה ראש עיריית דאליית אל-כרמל.

אני מנהל תחום בקרה, תקצוב ופיתוח באגף תקציבים במשרד הפנים.

אתה יכול להתייחס לעניין הזה שמתנים תקציבים או תקנים בכניסה לתאגיד? זה דבר שהוא מוכר לך? זו מדיניות מוצהרת של המשרד? האם משרד הפנים מחזיק מידע שכל בעיות הגיל הרך או גיל הזקנה נפתרו בדאליית אל-כרמל?

אנחנו נצמדים להוראות החוק הקיימות. דאליית אל-כרמל, כמו רשויות אחרות שלא הצטרפו לתאגיד, מחויבות להצטרף לתאגיד. בהסכם של משרד הפנים מול משרד האוצר בעניין תוכניות הבראה, הנושא של כניסה לתאגיד מים הוגדר כאחד התנאים. לכן כשראש מועצת דאליית אל-כרמל מגיע לחתום על תוכנית הבראה, הנושא של תאגיד המים והנושא של הגירעון של יותר מ-10 מיליון שקלים שנוצר בדאליית אל-כרמל כתוצאה מהניהול הקיים של משק המים והביוב זה נושא שאנחנו חייבים לתת עליו את הדעת, וזה מה שאנחנו עושים.

אדוני נציג משרד הפנים. אני מבין ואני יודע מה אומר החוק. שאלתי שאלה אחרת. מה בספר החוקים של מדינת ישראל מתיר לכם לא להעביר תקצוב עבור הגיל הרך בדאליית אל-כרמל, אם הרשות המקומית לא ממלאת את חובתה במקום מסוים של הקמת תאגיד? תסביר לי איפה בספר החוקים של מדינת ישראל מותר לכם לעשות את הדבר הזה, והאם כאשר רחובות לא הקימו תאגיד נקטתם באותה מדיניות.

אני לא מכיר את המקרה הספציפי של הגיל הרך, שמדבר עליו ראש המועצה.

לא רק בחוק. איפה בנורמות המוסריות האנושיות נמצא הדבר הזה.

אני לא מכיר את המקרה הספציפי, אז אני לא יכול להתייחס אליו.

מאה אחוז.

אם קורה כזה דבר, אתם תפעלו כדי שזה ישתנה מיד? אתה אומר שאתה לא מכיר. אם תמצא שזה קורה, האם ממחר בבוקר אתם תשנו את זה?

לדעתי כן.

חבר הכנסת חנין, אני מודיע לך קטגורית, זאת אמת מה שאמרתי. כבר חמישה ימים שהם לא מאשרים את זה. לא רק את זה, עוד כמה.

הוא אישר את מה שאמרת.

בבקשה, חמד עמאר.

קודם כל, אני רוצה לברך את כל מי שהגיע לכאן. אתה רואה תושבים וראשי רשויות מחורפיש, שצריך לצאת ב-05:00 בבוקר כדי להיות כאן בדיון הזה. זה דבר שאומר לך שהנושא הזה כל כך חשוב, לא רק לראשי הרשויות אלא לכל התושבים. אני חושב שזה נושא שמאחד את כולם, גם רשויות חלשות וגם רשויות חזקות. כולם בדעה אחת, צריך לפרק את התאגידים ולהוריד אותם מהכתף ומהגב של התושב. לא יכול להיות מצב כזה, אדוני היושב-ראש. אם תלך עכשיו ותשאל כל תושב במדינת ישראל מה כואב לו, הוא יגיד לך נושא התאגידים. זה הפך להיות הנושא החשוב ביותר היום לכל אזרח ואזרח. ואם אני אתייחס רק לשני נושאים שעד עכשיו לא עלו כאן, מס הרים והיטל צפיפות. עד עכשיו לא הבנתי מה זה. קיימתי שלושה דיונים כאן, לא הצלחתי לקבל תשובה למה אני שגר בבית ג'אן צריך לשלם הרבה יותר ממי שגר ברעננה, כאשר מצבי הכלכלי הרבה יותר קשה משל מי שגר ברעננה.

כאשר ממשלת ישראל החליטה להקים את ההיטלים על מנת להסדיר את כל נושא משק המים – קראתי את דוח מבקר המדינה יותר מפעם אחת, על הניהול הכושל, על הרשלנות שמנוהלים תאגידי המים. יעיד כאן חברי ראש העיר רעננה, בניינים. אני קורא כאן, להשכיר בניין ב-700,000 שקל ובכלל לא להיכנס אליו. מי משלם את הכסף? האזרח. להוציא מכרז ולשלם פי שלושה ופי חמישה כסף, אפילו בלי חוק המכרזים. חוק המכרזים עובר ליד. לכן אני אומר: לצמצם זה לפגוע. אפילו פגיעה יותר קשה ממה שנמצא עכשיו. כי כמו שאמרו, מי שרוצה לקבל שירות בבית ג'אן יצטרך לפנות לחיפה, ומי שרוצה לקבל שירות בשפרעם או בחיפה צריך לפנות לתל-אביב. לכן אין מקום לצמצם, אדוני היושב-ראש.

אני אומר רק דבר אחד, צריך לסגור את התאגידים אחת ולתמיד. אני חייב להתייחס למה שאמר ראש הרשות של דאליית אל-כרמל. לא יכול להיות שראש רשות מוחזק כבן ערובה. לא יכול להיות דבר כזה. אנחנו כמחוקקים, אסור לנו לאפשר את זה ולהגיד להם: או שאתה נכנס לתוך התאגיד, או שאתה לא מקבל תקצוב עבור הגיל הרך. אין מקום. גם החוק לא מתנה את הדבר הזה, ואסור לנו לאפשר שזה יקרה. אנחנו צריכים לקדם את החקיקה כמה שיותר מהר. במושב הזה צריך לגמור את החקיקה לפירוק כל התאגידים, ומי שלא יכול לנהל את עצמו, נמצא את הפתרון כאן בוועדה. מצאנו להרבה דברים פתרונות, וגם לזה אנחנו יכולים למצוא פתרון. תודה רבה.

תודה רבה. מופיד מרעי, יושב-ראש פורום ראשי הרשויות הדרוזיות. אחריו חבר הכנסת פרי.

אני קודם כל רוצה לברך על עצם קיום הישיבה ועל המודל שאמרתם ואתה מכוון אליו, לבטל את התאגידים. זו העמדה הנחרצת של כל היישובים, בעיקר היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים שנמצאים בהרים.

כל הגליל גבוה.

דברו על כל הרשויות. חבל שמדברים על מגזר. בואו נדבר על כלל הרשויות.

צודק.

זה בסדר. לכל אחד מותר להתייחס מנקודת מבטו. אנחנו בעד הממלכה, אבל יש גם היבטים סקטוריאליים. בבקשה.

דיברו שני חברי הכנסת על המגזר הדרוזי. זה כלל היישובים, יהודים וערבים כאחד. הבעיה היא של כולנו.

אתה תדבר מה שאתה רוצה. אני מדבר מה שאני רוצה כאן. אנחנו חברי כנסת.

יושב-ראש השלטון המקומי הציג את העמדה של כל ראשי הרשויות במדינה, לא משנה אם הם ערבים, דרוזים, יהודים, מוסלמים. חוק התאגידים הוא חוק לכלל המדינה. יש פה תנאים טופוגרפיים. אני לא אדבר מגזרית, אדבר גיאוגרפית. היום בייגר שעושה ארבעה ק"מ חפירות ותשתיות באשקלון, בחורפיש ובגליל הוא עושה ארבעה מטרים ליום, ובסוף הנטל נופל על התושבים. אני לא רוצה להאריך, כי יש פה כל ראשי הרשויות הדרוזיות.

השאיפה היא שכולם ידברו.

אני מבקש מכל חברי הכנסת וגם מראשי הרשויות להצטרף אלינו גם למחאה בחוץ. תבורכו על הצעד הזה, רק תקיימו אותו, לבטל את התאגידים. רשות עם ניהול תקין יכולה לנהל את משק המים שלה.

נכון. תודה. חבר הכנסת יעקב פרי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני לא אאריך בדיבור. אם אינני טועה, זה הדיון הרביעי.

נכון.

אני מוכרח לומר לך, שכחבר כנסת שרוצה בסופו של דבר להבין את החומר, אני מתקשה. אני אומר בכנות.

ולך אין ליקוי בהבנה בדרך כלל.

לא היה לי עד הדיון הזה לפחות. על כל פנים, מאוד מקובלת עלי עמדת מרכז השלטון המקומי. היא מאוד הגיונית. מן הצד השני, אני חושב שכחובתי כחבר כנסת לשמוע גם את האוצר, גם את רשות המים. אני לא חושב אפריורית שאנחנו צריכים להציג את הדברים כאילו אנחנו משני עברי המתרס. לפי עניות דעתי, ואני האחרון שאגן פה, לא האוצר ולא רשות המים הם נגד התושבים. נוצר מצב מסוים, שצריך כנראה לשנות אותו. יחד עם זה, נמצאים פה כל ידידיי ומוריי ורבותיי, ראשי השלטון המקומי. כולם גם חברים טובים וגם אנשים יוצאים מן הכלל. כולם טוענים שצריך לבטל את תאגידי המים. אני אצביע בעד. השאלה היא אם באמת כל רשת השלטון המקומי מסוגלת היום לנהל את אותו משק מים שידידי חיים ביבס אומר: נעשה אותו כמשק סגור.

ואם נדייק את השאלה, וזה גם מתייחס למה שאמר חיים, הרשויות שלא ירצו, שלא יהיו הרבה כאלה, או לא יוכלו לנהל את רשת המים בעצמן, מה עושים איתן? האם שמים אותן בתיאגוד אזורי, או האם כמו שחיים אמר, שמים אותם במקום אחד? כי אז זה גם לא פותר את שאלת השירות שאמרת, שראשון-לציון יקבל שירות ממודיעין. אז על אחת כמה וכמה.

תחייב בחוק, שבכל רשות כזאת תהיה נקודת השקה לשירות לתושב.

יפה. זאת אומרת, אנחנו צריכים להסתכל איך בסופו של דבר נוכל להוציא חקיקה, להוציא החלטה שהיא נכונה, שהיא מקדמת, שהיא מטייבת, שהיא מוזילה, שהיא מונעת תופעות מכוערות כמו התניה בגיל הרך לתשלום או ביוב או משהו מהסוג הזה. לא יעלה על הדעת, אוזניים תצילנה. לכן אני בעד הצעת מרכז השלטון המקומי. השלטון המקומי כותב כאן: הצעת החוק של האוצר ורשות המים מבחינת אחיזת עיניים. כשכותבים אחיזת עיניים, אני רוצה לשמוע או לראות או להתרשם שזאת באמת אחיזת עיניים, ואז אלך נגדה.

תודה רבה. בבקשה, ראש רשות המים. אחרי זה חבר הכנסת אזברגה. אני מבקש לאפשר לראש רשות המים לדבר רצוף.

תודה רבה שהזמנתם אותי הנה לדיון. אני בתפקידי כמה חודשים בלבד. לא הייתי אף פעם בתפקידים ציבוריים, בוודאי לא ממשלתיים, אבל אני מהנדס מים במקצועי או מנתח מערכות של משאבי מים, ואני עוסק בכל חיי המקצועיים בשיפור הגישה הציבורית לניהול משאבי מים. אלה הם חיי. לקחתי על עצמי את השליחות הזאת של ניהול משק המים בתקופה הזאת מתוך הרגשת אחריות לנסות לתקן במשהו נושאים כבדים שעומדים על סדר-היום. כי המים הוא אחד המשאבים, אולי המשאב החשוב ביותר, עם השלכות רוחב גדולות לא רק לאזרח בעיר, אלא גם על הסביבה, וגם על היחסים הגיאופוליטיים שלנו פה. אנחנו יודעים איזה משקל יש למים בתהליכים שאנחנו חיים, במרחב שאנחנו חיים בו.

כשהגעתי די הופתעתי – למרות שכפי שאמרתי אני כל חיי המקצועיים בתוך משק המים הישראלי ובמקומות אחרים – הופתעתי מאוסף הבעיות שעל שולחני, הגודל, המספר של הבעיות והמורכבות שלהן. אנחנו שנה חמישית ברציפות בבצורת שדלדלה לחלוטין כמעט את מקורות המים הטבעיים, למרות שיש לנו 600-500 מיליון קוב התפלה. הגענו למצב מאוד מסוכן מבחינת מפלסי המים באקוויפרים. אנחנו בקשיים פיננסיים ותפעוליים של מתקן ההתפלה באשדוד, כולכם יודעים את זה. בשנה כזאת הדבר הוא מסוכן מאוד מבחינת היכולת לספק את המים באמינות מתאימה. אנחנו עם גלישות ביוב מאסיביות בתחום רצועת עזה.

אדוני ראש רשות המים, אנחנו לא נעסוק פה בכל אתגרי המים במדינת ישראל. אנחנו מבקשים למקד אותך בסוגיה של ניהול משק המים והמודל שנידון שנמצא על סדר יומה של הוועדה.

אני רוצה להגיד בעוד שלושה משפטים את המגוון של הבעיות. אם תגיד לי לא להגיד, אני אעצור את זה ואכנס לעניין. אבל אני חושב שהחבורה הנכבדה והמכובדת שיושבת פה תשמע עוד שניים-שלושה דברים כדי להכניס את הדברים לפרופורציה.

מאה אחוז. אבל תראה כמה הציבור מתעניין בזה. אני לא זוכר מתי ועדה בכנסת הייתה מפוצצת כל כך. הם לא באו לשמוע על הביוב מעזה. זה חשוב, ועל זה אפשר לדון במסגרת דיון בוועדת הכלכלה, שהנושא מצוי בתוך תחום סמכותה. המנדט שהוועדה הזאת קיבלה הוא לעסוק במודל של ניהול משק המים. אני לא אעצור אותך, יש לך עוד שלושה משפטים. אני רק רוצה לכוון אותך.

אני אומר שהנושאים הכבדים שנמצאים במרחב הזה של משק המים הם נושאים באמת כבדים, מורכבים, חלקם מסוכנים.

אחד מהנושאים היותר מורכבים שאני נחשף אליהם הוא מצבם ותפקודם של חלק מתאגידי המים והביוב העירוניים. אקדים ואומר שמהסריקות והבדיקות שאני עושה, רוב התאגידים הם דוגמה ומופת לניהול מקצועי. חלק מהתאגידים לא מצליחים לקיים את עצמם, וחלק אפילו במצב קריטי ולא יציב. המורכבות ההנדסית, הכלכלית, הארגונית של חלק מהתנהלות התאגידים הם נושאים שאני עוסק בהם יום-יום וכל היום. רק בהערת אגב, אומנם מצבת כוח האדם ברשות המים היא כ-200 עובדים, אבל רק 7-6 עוסקים בנושא של רגולציה על תאגידי המים והביוב. כפי שאמרתי, אם הייתי משלים את הרשימה הקצרה-ארוכה של הנושאים שנמצאים, האמינו לי שהספקטרום הוא רחב מאוד.

כפי שאמרתי, 85% מהתאגידים הם במצב טוב, מתוך אותם 56 תאגידים. 11 במצב לא מזהיר, ו-5 במצב מאוד בעייתי.

לפי איזה פרמטרים, אדוני? מאוזן כלכלי?

כן.

מה לגבי השירות? מה לגבי האגרות המטורפות שדיברו עליהן פה?

אני אתייחס גם לנושא של מחירי המים. אגב, רוב התאגידים שנמצאים במצב הלא טוב נמצאים במגזר הערבי. אומנם גם לעיר גדולה כמו תל-אביב יש בעיות שאני נחשף אליהן בתקופה האחרונה, אבל ככלל אפשר לומר שמרביתם במגזר הערבי.

הוזכרה פה טייבה. המצב שם הוא מעבר לעברי פי פחת. 60% פחת מים.

תבדוק עוד פעם.

30% פחת גבייה.

מה הסיבה, אדוני, למצבם הגרוע כל כך של רשויות כאלה או אחרות?

כמה זמן התאגיד מחזיק את טייבה?

שנה. אף תאגיד, אף רשות לא רצתה לקחת את טייבה.

מה קרה בשנה הזאת, השתפר משהו?

ועוד איך.

מה השתפר?

הפחת ירד ל-30%. אין כאן זבנג וגמרנו, אין כאן שלום עכשיו. יש פה תהליך של חיבורים פיראטיים לרשת המים.

זה לא היה 60%.

יש מציאות של חיבורים פיראטיים לתוך רשת המים העירונית. צריך לעלות עליהם, צריך להתקין מדי מים כאלה שעבדו וכאלה שלא עבדו והיו ישראבלוף. יש תאגיד אחד, תאגיד מי עירון, שמאגד את יישובי ואדי עארה, את אום אל-פאחם, את עארה, את כפר קרע ואחרים, שהסכים ברוב אצילותו לקחת תחת חסותו את טייבה, להיכנס לתוך האתגר האדיר הזה של טייבה, והוא במשך שנה עשה שם פלאות. אבל כפי שאמרתי, זה לא זבנג וגמרנו. יש פה תהליך ארוך גם של חינוך, גם של השקעה בתשתיות. אנחנו עושים כל מאמץ כדי לסייע להם גם בתקציבים ציבוריים, גם בעזרה הניהולית. אנחנו זוכים לשיתוף פעולה מחבר'ה נהדרים שמנהלים את תאגיד מי עירון.

רק להזכיר לך, שהמדינה ניהלה את טייבה שמונה שנים רצופות.

אני מציע שלא נעשה דיון על טייבה.

המספרים שהוא נתן הם לא נכונים.

אני רוצה להגיד דבר אחד באופן כללי לגבי התאגידים. היה פה כנס ווטק לפני חודשיים. הגיעו עשרות, אם לא מאות נציגים, מכל רחבי העולם. מהודו, מאפריקה, אבל גם מהמדינות המפותחות, גם מצרפת, גם מאנגלייה, גם מארצות-הברית. היה פה כנס רגולטורים. אנשים מכל העולם באים ללמוד איך לנהל משקי מים עירוניים.

אני מצטער שאני מפריע לך, ולא בגלל חוסר הזמן שלי. מה עמדה של רשות המים לגבי תאגידי המים? אתה מספר לנו דברים מרתקים, אבל תפקידה של הוועדה הזאת הוא באיזשהו מקום לנסות להגיע להחלטה.

אתה צודק במאה אחוז.

מונחת בפנינו הצעה של מרכז השלטון המקומי. אנחנו מבינים שרשות המים והאוצר לא כל כך בעד ההצעה הזאת. תאמר לנו את דעתך, האם יש לפרק את תאגידי המים, אין לפרק את תאגידי המים. אם כן, למה. אם לא, למה. תסלח לי על ההתפרצות.

אני מיד משיב לך. אבל אומר רק עוד דבר אחד. לא הכול זהב ולא הכול דבש, ואנחנו לא עיוורים לצורך לעשות מקצה שיפורים. אנחנו כל הזמן עושים מקצה שיפורים לנסות לשפר גם את רמת השירות, גם את אמות המידה לשירות. הקמתי עכשיו ועדה בראשותו של כלכלן מאוד מאוד בכיר. מישהו מחוץ למערכת, כדי שיסתכל על הדברים קצת יותר מהגובה. תוך כמה חודשים הוא אמור למסור את המסקנות האופרטיביות כדי לשפר.

עכשיו נענה על דרך השלילה. כמובן שאנחנו מרכינים פה ראש בפני החוק. ככל שתהיה חקיקה על ביטול התאגידים, מי אנחנו שנסרב? אני רק רוצה לומר כמה דברים שיש בהם משמעויות ונגזרות כתוצאה ממהלך כזה של ביטול התאגידים. דבר ראשון, זה לא יוזיל, ואפילו באגורה אחת, את עלות המים לאזרח.

מאה אחוז. צריכים להגיד את זה. אף אחד לא אומר את זה.

הנה, אמרתי. לא כאן המקום לפרט.

אני שמח שנמצא האזרח היחיד במדינת ישראל שתומך בתאגידי המים. אני מבקש ממך לא להתפרץ לדיון. תבקש זכות דיבור ותקבל אותה.

טוענים נגד כמות הג'ובים שיש בתאגידים. אבל גם מר ביבס ציין פה בפני כולם שהחיסכון בכוח אדם יביא אולי לצמצום של 1% או 1.5% בעלויות משק המים העירונית, אבל מצד שני אני אומר לכם שכניסה למערכות עירוניות מחדש עם הסכמי שכר אחרים, עם הסכמי GRS אחרים, עם מיקומים כאלה ואחרים בתוך הערים, לא רק שלא תוזיל את עלויות המים, להערכתי הכמעט ודאית היא גם תעלה אותן.

אתם קובעים את תעריפי המים.

אני אסביר. מחיר המים בארץ הוא אחיד והוא תעריפי. זאת אומרת, זה משק סגור.

ההיטלים.

תכף נזכיר את ההיטלים.

תתכנס לסיכום, כי יש לנו פה עוד הרבה דוברים. העמדה שלך היא ברורה ונחרצת.

מה זה ברורה ונחרצת? אני למיטב שיפוטי המקצועי - - -

מאה אחוז, אני לא מערער על שיפוטך המקצועי. אני רק שואל שאלה, האם בכל המדינות שבאו להתפעל מהאופן שבו אנחנו מנהלים את רשות המים – הייתה מדינה אחת שסיפרה לך שיש אצלה 60 תאגידים? אני לא חושב. אם ניו-יורק מסוגלת לנהל את כל משק המים והחשמל והביוב שלה בתאגיד אחד, מה מדינת ישראל צריכה 60 תאגידים?

חבר הכנסת שמולי, שמעת את מר ביבס.

ואגב, אין חולק על זה שהצלחתם בצורה יעילה לשפר את הפחת, לשפר את הגבייה. רק לא דיברת על דבר אחד, כמה תושבים מתו בדרך. על זה לא דיברת.

מה זאת אומרת?

מה זאת אומרת? כשבסופו של דבר רמת השירות היא לא שירות, כאשר הגענו למצב שבו תאגידים באים ומתנקים מים לתושבים, ויושב פה אחד ממנהלי התאגידים לפני שנה ואומר לנו את המשפט הבא: אני מנתק כדי לחנך את התושבים – אתה מבין שיצאנו מאיזון בכלל.

אני לא מכחיש שיש בעיות. אני חושב שאזרח שמקבל 7,000 שקל חשבון מים על פחת של המערכת שנמצאת בין השעון התאגידי לבין הבית זה דבר בלתי נסבל. אבל זה חלק מהלקחים. אנחנו גם נעביר לוועדה את ההצעות שלנו כדי לשפר את הדבר. אנחנו הולכים עכשיו לחייב בחוק להתקין קריאה מרחוק, ואז האחריות כולה תהיה של התאגיד. המערכות של התאגידים, עם כל הביקורת ועם כל הצורך לשנות, הן מערכות שמתמקצעות למעשה כולן לניהול משק המים והביוב. הקמה של מת"שים, תפעול של מת"שים, אלה דברים מסובכים בצורה בלתי רגילה. זו מערכת, זה קומפלקס מקצועי. לדעתי עשו נזק גדול.

אני הצגתי פה 30 מיליון שקל שבשמונה שנים בתאגיד המים ברעננה עפו באוויר. עפו. מי שילם אותם? מי נתן את הדין וחשבון על זה? 30 מיליון שקל. אתן לך את הרשימה, אחד אחד מיותר. גם היום, אחרי שהסדרנו את מה שהסדרנו, מי צריך שיהיה גם מבקר פנים, גם יועץ משפטי, גם מנכ"ל, גם סמנכ"ל? כאשר זו הייתה מחלקה ברעננה, תאמין לי, אדוני היושב-ראש, אתה לא יכול לנהל את משק המים ברעננה יותר טוב ממני. לכן תוציא את הידיים שלך, תן לנו לנהל את משק המים ותחסוך 30 מיליון שקל בשמונה שנים.

חבר'ה, אין מחיאות כפיים בכנסת. זה לא קרקס. בבקשה, גיורא, תענה ואנחנו מתקדמים.

אני לא יכול להתווכח כרגע עם דף נתונים על 30 מיליון או 40 מיליון. אני כמובן מאמין לכל מילה שנאמרה. אני רק יודע באופן קרוב לוודאי שהחזרה של משקי מים וביוב אל תוך הרשויות – הרי הרשויות קיבלו מאות מיליוני שקלים עבור הנכסים שהם העבירו לתאגידים. איך הם יוחזרו? יש פה מערכות שלמות.

זה בלוף אחד גדול. אני תכף אסביר אותו.

בוא לא נפתח את זה עכשיו.

הם עדיין חייבים ולא החזירו אגורה.

הייתה פה הערה לגבי היישובים הדרוזיים. בדקתי את העניין, מפני שראיתי גם את המכתבים שקדמו לדיון היום. תאגיד אל-עין בירקא, ג'וליס, ינוח-ג'ת ואבו סנאן קיבל מענקים של 47 מיליון שקלים לשחרור מערכות המים ו-96 מיליון שקל לטיפול, כולל הקמת מת"ש ומערכות הביוב. פלג הגליל, שכולל את מר'אר, בית-ג'אן, סאג'ור, ראמה, חורפיש, בילעין, קיבל 60 מיליון מענקים. 60 מיליון קוב עבור ביוב ו-48.5 מיליון שקל עבור מים.

שיגיד לוועדה אם הוא תאגיד מוצלח.

גיורא, אני מבקש שתעביר את הנתונים לוועדה. אנחנו נפיץ אותם גם בקרב ראשי הרשויות וגם בעזרתה של מנהלת הוועדה הנהדרת שלנו, לאה, נפיץ את זה גם לציבור.

אני עוצר אותך כאן, גיורא. נשמע עוד הערות מחברי הכנסת והציבור ואולי אחר כך תוכל להתייחס שוב. חבר הכנסת אזברגה, בבקשה.

אני רוצה לברך על הדיון הזה, אדוני היושב-ראש. אני מצטרף כמובן. בסך הכול משאב המים הוא משאב חשוב מאוד לכל אחד מאתנו, לכל אזרח, מהעני ועד העשיר. אני חושב שהתאגידים הוקמו על מנת להקל או לעשות את הדברים יותר טובים, נכון?

נכון.

כיוון שזה נכשל, אני חושב שצריך להחזיר את זה למועצות. הייתי חבר מועצה, ואדם מקבל התרעה על ניתוק ולא מנתקים. אתה מגיע לשם, אתה משלם כ-300 שקל על ניתוק. זאת אומרת, התאגיד הפך להיות מטרה אחת ויחידה, גביית כספים.

דבר שני, אני חושב שהתאגיד הזה לא נותן את השירות. ברגע שיש לך פנצ'ר בשכונה או ביישוב, אתה יכול רק להתחנן שיעשו את זה, ואף אחד לא יעשה את השירות הזה. בסוף אתה הולך למועצה , והמועצה עושה את זה. אז כך או כך, את השירות הזה אתה מקבל במועצה. אז מדוע לא להחזיר את זה כמו שהיה, להחזיר את המצב לקדמותו? זו לא בושה להגיד טעינו.

לגבי הנכסים, נכון, יש תשתיות שהתאגיד היה אמור לשלם על זה ברגע שהוא נכנס, אבל הוא לא שילם. בנגב, באחריות, הם לא שילמו על זה.

תודה. חבר הכנסת חנין, בבקשה.

תודה לך, אדוני היושב-ראש. אני מברך על הדיון הזה. אני מברך את כל האורחים הרבים שלנו, ואני מקווה שמהדיון הזה סוף-סוף נצליח להתחיל לעשות שינוי.

אני מלווה את הסיפור הזה של התאגידים כבר כמה שנים, ואני חייב לומר, אדוני היושב-ראש וכל האורחים שנמצאים כאן, שמתחילת הדרך לגמרי לא היה ברור מהי התועלת הגדולה בהמצאת מנגנון נוסף שיעלה כסף, יהיו בו משרות, יהיו בו בעלי תפקידים, לדברים שהרשות המקומית ידעה לעשות בתוך המערכת שלה, עם מערכות הגבייה שלה, בצורה הרבה הרבה יותר יעילה. כל הניתוח הזה של הוצאת משק המים מהרשויות המקומיות הוא ניתוח שהוציא מהשלטון המקומי איבר מאוד מאוד הכרחי של הקיום שלו. בדרך הזאת אפשר להגיד, בואו נוציא מהרשות המקומית בכלל את הכול. את החינוך נוציא.

יש חלק שהוציאו. יש הפרטה.

בוודאי. אפשר להוציא הכול מהרשות המקומית, ואז גם נבטל באופן פורמלי את הדמוקרטיה במישור המקומי. רשות מקומית זה גוף נבחר על-ידי התושבים כדי לטפל בבעיות. נכון, יש קשיים, יש בעיות. בואו נטפל בקשיים. יש חסרונות, בואו נטפל בהם. יש ליקויים, בואו ניתן להם תרופה. אבל להמציא מנגנון שעולה כסף, ושכל הייעוד שלו הוא לייצר הכנסות? הרי חוק התאגידים אומר לנו שמטרתו של התאגיד לייצר כסף. תאגיד זה גוף שאמור לייצר הכנסות. וכאשר אנחנו נותנים לגופים שהמטרה שלהם לייצר הכנסות את משק המים, התוצאה היא בדיוק מה שאתה אמרת, אדוני היושב-ראש. פגיעה מאוד קשה באנשים שלא יכולים לשלם.

מה צריך לעשות? לדעתי אנחנו נמצאים ברגע של רצון. יש פה בחדר הזה הרבה מאוד אנרגיה פוליטית, יש פה גם אנשים מסיעות מאוד מגוונות בבית הזה. אנחנו צריכים לנצל את הזמן כדי להעביר בכנסת הזאת הצעת חוק שמבטלת את התאגידים, מחזירה את משק המים לרשויות.

אדוני ראש רשות המים, אתה צודק. חוק כזה יהיה מסובך, כי יצרנו בעצמנו מפצלת משפטית. אבל לבעיות המשפטיות שאנחנו יצרנו אפשר לתת תשובות משפטיות. הדבר הכי גרוע יהיה להמשיך עוד בכיוון שכבר עכשיו ברור לגמרי שהוא הכיוון הלא נכון.

תודה. חברת הכנסת לאה פדידה.

כבוד היושב-ראש, אורחים יקרים, הדיון הוא בעצם על התושב. התושב שנמצא צריך לקבל את מקסימום השירות במחיר מינימום, ואת זה יודע לעשות רק ראש הרשות ונבחרי הציבור, נקודה. זו לא בושה להגיד שטעינו. טעה מי ששם את תאגידי המים, כי יש פה כמה בעיות. האחת, הרווחים שנמצאים מתאגיד המים לא תמיד מושקעים במקומות הנכונים, בפיתוח שצריך הכפר, העיר, היישוב, הרשות או המועצה, ואז התושב מפסיד את הרווחים שלקחו ממנו. בנוסף, זו ישות פוליטית שלוקחת לעצמה המון רווחים על יחצנות, הסבר, מודעות פרסום בעיתון, חוברות ארוכות וגדולות. למה התושב והתושבת צריכים לספוג על עצמם את מסע היחצנות, ההסברה והפרסום של תאגידי המים? מאיפה זה נולד? אז גם את זה אנחנו חייבים להפסיק.

בנוסף, האדם צריך לקבל את השירות במקום שבו הוא גר. מי יודע יותר טוב מה הוא מקבל ומה ניתן? ראש רשות המים, אם העניין שלנו הוא העניין של התושב, ואם העניין שלנו הוא מחיר מים מינימום, זה לא עניין איך לפתור את הבעיה. בשביל זה יש מספיק אנשים מומחים. אנחנו צריכים לזהות את הבעיה, להגיד שתאגידי המים הם עול כבד, שלא נותנים פתרון לתושבים, להחזיר אותם לרשויות המקומיות, ומכאן נקודת המוצא היא איך אנחנו פותרים את הבירוקרטיה שנוצרה מכך.

תודה. חבר הכנסת מסעוד גנאים.

בתחילה אני רוצה לברך על עצם קיום הדיון. רוצה לברך את כל האורחים, במיוחד ראשי הרשויות והעיריות. אהלן וסהלן.

גם אני חושב שהבעיה היא בעיה של כולם, של כולנו. אפילו כאשר הייתה עלייה במחיר ההתאמה, בגלל הגובה, בגלל הצפיפות, בגלל כל הקריטריונים האלה שרשות המים קבעה, אנחנו התגייסנו למאבק כדי להוריד.

בקשר לתאגידים, אנחנו הצטרפנו לכמה הצעות חוק. בקדנציה שעברה, נדמה לי, השרה עכשיו מירי רגב, שהייתה חברת כנסת, יזמה הצעת חוק כזאת לבטל. חתמנו, והיא חזרה בה, בגלל שנבחרה לשרה או בגלל עמדת הממשלה. גם איציק, כאשר אתה הצגת בפנינו את החוק לצמצם ל-11 מ-70, גם הצטרפנו. אבל המטרה היא אחת, בסוף מה שמנחה אותנו זו רווחתו של האזרח. בסוף המים הם לא רק מצרך, הם זכות. הם זכות בסיסית. הרשות המקומית והתאגיד הם כלים כדי שהזכות הזאת לאזרח תמומש.

אני מבין שהקמת תאגידי המים היא חלק מכל התהליך של התפרקות הרשות מנכסיה, מסמכויותיה, אם זה במים, אם זה בגבייה, אם זה גם במערכת החינוך לצערי. בסוף לא יודעים מה נשאר מהרשות המקומית. אני גם מבין, שחלק מהרשויות המקומיות נכשלו בניהול משק המים, במלחמה בפחת ובכל הדברים האלה. אבל זה לא אומר בסוף שאנחנו לא ניתן את הגיבוי לרשויות שהיום כולן באות ואומרות: אנחנו רוצות לנהל את משק המים. בסדר, ניסינו את הכלי הזה, תאגידי המים, הוא עכשיו מעמסה, הוא עכשיו נטל על התושבים בגלל כל ההוצאות הכספיות. בואו נחזיר את משק המים לרשויות ולעיריות, ונראה איך ינהלו את זה. יש משרד הפנים, שיפקח איך כל רשות מנהלת את משק המים. יש חוק בידי משרד הפנים שיכול ללחוץ, יכול להעניש, יכול לעשות הרבה דברים. אבל להחזיר את האחריות לרשויות.

תודה. חבר הכנסת יעקב אשר.

תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ראשי רשויות, חבריי בעבר ובעתיד ובהווה. אדוני יושב-ראש מרכז השלטון המקומי, ראינו פה גם בקדנציה הקודמת וחתמנו ביחד על הצעות החוק שהובלנו הלוך וחזור. אם בסופו של דבר השורה התחתונה לא תהיה – ושנדע אותה ברור מראש – שהפסקת המהלך הזה וחזרה למה שהיה בעבר בצורה כזאת או אחרת לא תביא לירידה במחיר המים, כל הטענות וכל הביקורת, שכפי שאמרת יש אנרגיות פוליטיות, הכול יעבור על ראשיהן של הרשויות המקומיות ושל ראשי הרשויות המקומיות. אנחנו חייבים לדעת היום מה המשמעות של ההחלטה הזאת בסופו של דבר לגבי האזרח.

מבחינת שירות, ראש עיר נבחן בשירות שלו גם כן, ואם הוא לא יהיה טוב בעניין הזה אז יעיפו לו את הראש אחרי חמש שנים. אבל מחיר המים זה דבר שאנחנו צריכים לדעת היום, דווקא באנרגיות הפוליטיות ודווקא באחדות היוצאת מגדר הרגיל שקיימת פה עכשיו בבניין בעניין הזה. זה דבר חשוב.

דבר נוסף, יש הרשויות החלשות. הן, אדוני היושב-ראש, הרשויות הקטנות והחלשות, לוקות פעמיים. הן לקו בתהליך עד עכשיו, לא צירפו אותן, ואם צירפו אז רק ממש לאחרונה, ועכשיו אומרים לנו מגמת שיפור. המקומות האלה הידרדרו והלכו, ועכשיו אם אנחנו מבטלים את הסיפור הזה של התאגידים אז בכלל הן יורדות. השאלה אם גם כאן לא נדע מה עושה המדינה. מבחינתי, אם אני רואה את זה נכון, אותם מקומות שיש שם גירעונות אדירים, ויש שם בעיות אובייקטיביות או לא אובייקטיביות כאלה ואחרות, המדינה צריכה לקחת את זה כמו ועדה קרואה. רשות המים צריכה לטפל בזה ולהביא את הכסף מהבית, לאזן ואז להמשיך לנהל את זה. כי מי שלא יודע לנהל את זה לבד, אי אפשר להזניח אותה. יש מקומות שיש בעיות אובייקטיביות באמת, שמשק המים הוא משק גירעוני, לא יעזור כלום.

דבר אחרון, אדוני, שהוא עוד צלע בדבר הזה, ודיברנו על זה כמה פעמים – אני בעד הצעת החוק הזאת, אבל עדיין אני חושב שצריך להשאיר את זה וולונטרי להחלטה של רשויות. כי יכול להיות שיהיו רשויות שהן יחסית גדולות או קצת יותר חזקות או בינוניות, שטוב להן המצב הזה של היום. אז בואו נעשה דמוקרטיה בעניין הזה וניתן לרשויות להחליט לבד את ההחלטה הזאת, לא להזניח את הקטנות.

(היו"ר דוד ביטן, 12:15)

אדוני יושב-ראש הקואליציה, שנכנס עכשיו, דוד, אם לא תהיה בשורה מהמהלך הזה והצעת החוק הזאת שאתה מוביל, של הורדת המים, שנדע את זה היום, כל הביקורת תופנה אלינו ואל ראשי הרשויות, כי לא יהיה לי כבר תירוץ להגיד: לכו לרשות המים, לכו לתאגיד.

אנחנו בעד דמוקרטיה בתאגידים תמורת דמוקרטיה במרכולים.

עוד פעם השמאל שוכח להיות יהודי. אותך לאבי גבאי.

אדוני היושב-ראש, קודם כל אני מברך על הדיון היום בנושא מאוד חשוב, נושא מאוד צודק, שהוא חוצה מגזרים ונוגע להרבה אנשים, כל הנושא של תאגידי המים. אני מגיע לדיון הזה מהפגנה של אנשים שנמצאים בחוץ, מהצפון, מתאגיד אל עין. אני חושב שאין תחביב לאנשים להפגין ולנהל מאבקים. אנשים באו להפגין היום והפגינו בעבר, וזה מאבק מאוד מתמשך. אני חושב שהוא מתוך מצוקה ומתוך כאב, כי החליטו על הקמת התאגידים, ומי שמשלם את המחיר הוא האזרח הפשוט, התושב בעצמו.

לדעתי ייעודה של רשות מקומית הוא לדאוג לצרכים ולשירותים לאזרחים שלה, לתושבים שלה בתוך היישובים שלנו. לכן לספק את המים, שהוא זכות יסוד בסיסית לכל אזרח, צריך להיות ברמה העקרונית בניהול של הרשות המקומית, ורשות מקומית אמורה לנהל את זה נכון. זה לא מצדיק שאם יש רשות במקום כלשהו שלא ניהלה את זה נכון, להפריט את כל משק המים. אין שום הצדקה לשום מדינה להקים 60 תאגידים אם המטרה שלהם היא לספק את המים לתושבים. מאחורי ההחלטה הזאת יש היבטים מאוד פוליטיים וגם אינטרסים פוליטיים להמון המון אנשים. זה חלוקת ג'ובים על חשבון האזרח התושב.

הייתי בהפגנה ושמעתי את האזרחים, את המצוקה שלהם, את ההתמודדות היום-יומית שלהם בשאלה איך לשלם את המים. מחירי המים ותעריפי המים עלו בצורה משמעותית. את המצוקה הזאת צריך להפסיק מיידית. צריך לבטל את תאגידי המים, להחזיר את זה לשלטון המקומי, לרשויות המקומיות, ואיפה שיש תקלה או בעיה, כמו בדברים אחרים שקורים ברשויות המקומיות, אפשר להתמודד ספציפית באותו מקום. אבל לא להפריט ולהפריט על חשבון התושב הפשוט.

היועץ המשפטי, בבקשה.

אני מבקש להוסיף לדיון אמירה קצרה, שיכול להיות שלא תחדש לחלק מהנוכחים כאן. מכיוון שמדובר על הסדרה חדשה כנראה של ניהול משק המים, אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה לכך שהחוק בנוסחו היום, המצב המשפטי היום, קובע מועדים מאוד דווקניים למעבר לתיאגוד ולאחר מכן לתיאגוד אזורי, כך שלמעשה ככל שהחוק לא ישתנה, החל מה-30 בדצמבר 2017 מועצת רשות המים מחויבת להורות לרשות מקומית שפועלת ללא תאגיד מים וביוב להקים תאגיד מים וביוב או להצטרף לתאגיד קיים, ולאחר מכן מכאן בעצם נובעים מועדים נוספים לתיאגוד אזורי. המועדים האלה נקבעו באופן מאוד מפורש.

אמרת לי את זה, ועד ה-15 בדצמבר נהיה מוכנים.

אנחנו עכשיו בהכנה לקריאה ראשונה.

עד ה-10 בדצמבר נסיים את הקריאה הראשונה, וב-17 בדצמבר שנייה ושלישית.

שלום לכולם. אני ראש מועצת עין קנייא ברמת הגולן. זה אזור חשוב במדינה. אדוני היושב-ראש, אני מודה לך ולשאר חברי הכנסת התומכים בעמדתנו. יושב-ראש השלטון המרכזי מייצג אותנו וימשיך לייצג אותנו. אנחנו יחד אתך, נילחם יחד אתך עד לביטול תאגידי המים בעזרת השם.

חבריי ועמיתיי דיברו על הנושא הכללי. אני יורד פה לרזולוציה של האינטרס האישי. מדובר ברשות ארגונית שהיא מאוזנת ומנהלת בין היתר גם חלוקת משק חשמל. אני גם מחלק חשמל לתושבים. קיבלתי על זה פרס שר הפנים בשנת 2016. זאת אומרת, אני גם מחלק חשמל. ניהלתי את משק המים בכניסתי לקדנציה הראשונה, ואחוז הגבייה עמד אצלי על 88%. הרשות הייתה מחוברת למת"ש והכול התנהל. באו והרסו אותנו עם החוק בהגדרה של טובת התושב. הרשות לא תקבל תקציבים עד שנתאגד, והתאגידים יקבלו את התקציב וינהלו את משק המים. התושב הופתע למחרת שמחירי המים נשארו איך שהם ובהמשך הורדו קצת, אבל פתאום נכנסו כמה חרבות למשחק. החרב של דמי הקמה, החרב של היטל הרים ועוד חרבות אחרות שגרמו לכך שאדם מוצא את עצמו מול תשלום ענק שאין ביכולתו לעמוד בו. בדרכי הנה התקשר אלי תושב, שהתאגיד פתח בפרויקט אחד מעל הבית שלו והתאגיד איננו מסוגל להמשיך את הפרויקט, והוא דורש מהרשות המקומית תוספת תשלום מסוים על מנת להשלים את הפרויקט.

תודה.

אני תשע שנים ראש מועצה. אני לא התאגדתי. אני התנגדתי מהיום הראשון לתאגיד, ועד היום הזה לא התאגדתי. אני רוצה להגיד לכם, שאני סובל פעמיים. פעם אחת, שמשרד התשתיות לא מעביר אלי כסף, לא למים ולא לביוב. ואת העובדים של המים אני צריך לשלם, כי לא מכירים בי ולא בעובדים שלי. זאת אומרת, אני נמצא בעונש תשע שנים. תשע שנים אני צריך לסבסד את מערכת המים, אני צריך לסבסד את העובדים, אני צריך לעשות הכול.

הדבר השני, אנחנו חיים במדינה דמוקרטית. אי אפשר לקשור את המים ואת החשמל ואת הביוב ופינוי אשפה יחד. אם אין לך היתר, אז אתה לא מקבל לא מים, לא פינוי אשפה. מדינה דמוקרטית היא מדינה אנושית. מדינה דמוקרטית היא מדינה שצריכה לתת שירותים לתושביה. זאת מדינה דמוקרטית. לכן אני רוצה להגיד לכם, שהתאגיד לוחץ אותך בדרך השנייה, שאם אין לך אז הוא אומר כל התושבים. ואז הוא בורח מהחוק.

אתם יודעים שאין המשגה בכל החוק למה שנקרא סוציו-אקונומי? זאת אומרת, מי שיש לו 12 קומות בנתניה משלם פחות, והוא תאגיד מישורי. אני תאגיד הררי, אני משלם כפול ממנו, ומי שבקומה העשירית משלם פחות ממני ב-55%. זאת אומרת, מי שנמצא בקומה 1 משלם פי שלושה ממי שחי בקומות, ברווחה.

אני רוצה לפנות לחברי הכנסת וליושב-ראש הוועדה. כל יום אנחנו קוראים: 87 חברי כנסת חתמו על החוק, ואז אנחנו תולים תקוות. 84 חותמים על החוק, מבטלים את זה. ואז שוב אנחנו עם תקוות.

אני רוצה שתדע, החוק הזה, שחתמו עליו 84 חברי כנסת, מתייחס לצמצום התאגידים כמעט כמו שכתוב בדצמבר. אין כמעט הבדל. זה לא ביטול תאגידים, זה החוק.

זה לא נכון. החוק הראשון היה לפני שהאוצר עבד על אלי כהן. זה מה שאנחנו הוצאנו לדרך. עכשיו הם הלכו ושינו את זה.

האם החוק הזה הוא לבטל את התאגידים או בעצם לצמצם אותם?

אני לא רוצה לעשות ויכוח גדול. אנחנו בשאלה סיכומית. החוק שעבר בטרומית הוא מצמצם את התאגידים, לא מבטל אותם. אני אמרתי בדיון הראשון שאנחנו פתוחים לכל דבר, והנוסח הזה של הטרומית לא מחייב אותי. אז זה המצב כרגע. אני מציע לאנשים לקצר, כי אנחנו צריכים לסיים עוד מעט.

מזאם גנאים, באתי במיוחד לתת לך את רשות הדיבור. היינו בכדורגל ביחד.

דוד, צריך שגם יהיה קול אחד נגד. 98% הם בעד ביטול תאגידים, אז תן לי להשמיע קול של אחד.

נראה לך שזה יכול להשפיע?

יכול להיות.

אני אתן לך לדבר, אבל מה זה יכול להשפיע?

תודה לך, אדוני היושב-ראש. תאגידים באו על מנת להקל ולתת שירות לתושב, אבל לצערי התאגידים היום הם נטל. יש לי את האומץ להגיד שהתאגידים באו על מנת לחלק ג'ובים. ראינו מנכ"לים, סמנכ"לים, יועצים משפטיים, מה לא רואים. הדוח האחרון של מבקר המדינה – אני לא יודע אם מישהו התייחס אליו בכלל – מראה כמה זה חמור, איך מנהלים את נושא התאגידים. אף אחד לא הזכיר את נושא מבקר המדינה. אני לא יודע, אדוני, מה אתה עושה ומה עשו האנשים האחראים על התאגידים, שקוראים דוח חמור ברמה כזאת. על זה אני מצפה לקבל ממך תשובה. תודה.

איפה הנגב?

שמעתי את יושב-ראש רשות המים לגבי הנושא של המענקים של הרשויות המקומיות. בואו אספר לכם מה זה המענקים האלה, פעם אחת שתבינו, עד כמה התחכום של כל ראשי המקצוע. רשות מקומית הייתה גובה נניח 5 מיליון שקל, משלמת למקורות את עלות המים, שזה 2.5-2 מיליון שקל, נשארת עם 2.5 מיליון שקל. חלק מהרשויות השקיעו את זה בתשתיות, חלק לקחו את זה לרווחה ולמקומות אחרים. את הדלתא הזאת הם לקחו ומכרו אותה כמענק שהם נתנו. הם לא הביאו שקל אחד מהכיס של האוצר. את מה שהתושבים שילמו, מכרו להם בצד השני כמענקים. אלא מה? אמרו לו, בוא תיקח עכשיו נניח 30 מיליון, פרסו את זה על חמש שנים וכבר החזירו את זה מזמן דרך הכסף הזה. לכן זה הבלוף הגדול וזאת אחיזת העיניים שיעקב פרי שאל עליה, והוא יצא מפה, אבל זאת אחיזת העיניים שאני מדבר עליה.

אתה מדבר על הנכסים או על המענקים?

על הנכסים ועל המענקים ביחד. הנכסים זה בלוף. בדיון שהתקיים בזמנו עם מרידור, שהיה אז הרפרנט וסגן מנהל אגף התקציבים, לגבי הנכסים, השווי שלהם הוא למעלה מ-2 מיליארד שקלים ברמה הארצית. כששמנו את זה על השולחן, הם ברחו. כשאמרנו שאנחנו מוכנים לחברה אחת, כמו חברת חשמל, בתמורה לקניית הנכסים ואין שום קשר בינינו, הם ברחו כי הם לא רוצים.

תודה. אני מאוד מתנצל על היום. זה יום שני, אני יושב-ראש קואליציה. יש לנו חוק ההמלצות שאנחנו צריכים לסיים אותו עכשיו. היינו צריכים לקבוע את סדר היום למשך היום. אני מחזיר את השרביט לחברי וידידי, אבל לפני זה אני מבקש לומר דבר אחד. מהר מאוד נעשה ישיבת סיכום איך אנחנו הולכים לעבוד. ראשי הערים עשו שינוי חזית במובן הזה שעכשיו הם נגד התאגידים בכלל. עוד לפני חודשיים הם היו מוכנים לדברים אחרים, אז אני צריך לקחת את זה בחשבון. אני יודע מה העמדה של חברי הכנסת, היא ברורה לי. רוב חברי הכנסת הם בעד ביטול התאגידים. אנחנו צריכים לשקול את העמדה שלנו, ואני אמרתי גם לרשות המים וגם לאוצר שאני רוצה לדעת מה הן הסוכריות שאנחנו נותנים לציבור. זה ישפיע מאוד על ההחלטה שלי. אילו סוכריות נותנים לציבור. שבו, תחשבו על זה היטב ותביאו לי את זה לישיבות הסיכום.

האוכלוסייה כבר עם סוכרת, לא יכולים יותר סוכריות.

הופכים אותנו לעבריינים. ידעתם לעשות תיקון לחוק ב-2006. אתם המחוקקים, תעשו שינוי לחוק עכשיו, לפחות שתהיה התחייבות שנותנים חיבורים חוקיים לכפרים הדרוזיים. אני מתבייש בוועדה שלא מקבלת החלטות.

מאיזו מועצה מקומית אתה?

דאליית אל-כרמל.

מה עשית עד עכשיו במועצה המקומית? תגיד לי מה עשית במועצה על מנת לסייע לתושבים נגד התאגידים. תן לי דוגמה אחת.

תאגידים אזוריים, זה מה שעשיתם. השארתם את המגזר הערבי כולו בחוץ. איזה תיקון לחוק עשיתם?

תן לי דוגמה אחת, אל תבלבל את המוח.

בעל כורחנו אתם הופכים אותנו לעבריינים?

מה קרה, יש בחירות עכשיו אז אתה בא לעשות רעש פה?

אתה רוצה שהיישוב שלי לא יתחבר למים ולביוב בגלל החוק הזה? איזו גסות מצח.

שב ותגיד מה שמך, שאפשר יהיה לרשום אותך בפרוטוקול.

את לא חייבת לרשום.

הפרוטוקול חייב לרשום.

גם לא לפרוטוקול, כי הוא רק צועק.

אני לא צועק, יש לי זכות הדיבור ואתה לא נותן לי.

אני לא אתן לך, בסדר? צעקת, מה אני צריך לתת לך? אתה לא תקבל ממני זכות דיבור עד שתביא לי בכתב מה עשית כחבר מועצה על מנת לעזור לתושבים בעניין הזה. תראה לי פרוטוקולים, תראה לי החלטות, ואז אני אתייחס אליך.

שאלת שאלה, תקבל תשובה. ביקשתי טופס 4. איפה הייתם?

איפה אתה היית? אני לא הייתי פה, הייתי בראשון-לציון. אתה תביא לי את זה בכתב. מי ראש העיר אצלו?

אני.

אז תגיד לי אם הוא עשה משהו. הוא עשה משהו?

הוא בסדר.

אין לך ברירה, אתה חייב להגיד שהוא בסדר.

לפני שאני מגבש את העמדה שלי, ואני אומר את זה גם לאוצר, אני רוצה לראות מה הסוכריות שאני נותן לציבור. הם יודעים למה אני מתכוון. סוכריות אצלי זה הטבות. יש סוכריות מנטה ויש סוכריות אחרות, בסדר?

(היו"ר איציק שמולי, 12:35)

ראש מועצת ירכא, והיב חביש.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, עמיתי ראשי הרשויות, שמענו פה את יושב-ראש רשות המים מדבר איתך על 16 תאגידים שהם לא מצליחים. אם עושים חשבון פשוט, אנחנו רואים ש-16 התאגידים האלה אחראים על יותר מ-90-80 יישובים. אז תאר לעצמך אותו יישוב שיש לו תאגיד שמתפקד בסדר, וצעקתם מגיעה עד השמים. אז אותם תאגידים שלא מצליחים לתפקד, מה מצב האוכלוסייה שם? אנחנו נמצאים עם תאגיד אל עין, אשר יש בו שבעה יישובים. כל אוכלוסיית שבעה היישובים בעמדה אחת נגד התאגידים. כפי שאמר ידידי נאזם, התאגידים באו לפתור בעיה, לשפר שירות לתושב ולטפל בכל הבעיות הקודמות. נכון להיום התאגידים האלה עשו לנו עוול, כי הענישו את כל התושבים. אין בהם שום חמלה, לא למשפחות, לא לעניים, לא למועצות. קלקלו לנו, הרסו לנו את התשתיות. אם יושב-ראש שלטון המרכז המקומי אומר לך שהרסו לו את התשתיות, מה יגידו אותם כפרים שהתשתיות ממילא הרוסות לגמרי? יש מאות אנשים בהפגנה בחוץ נגד כל נושא התאגידים. מבקשים ממך, איציק שמולי, שתתייחס לאותן אוכלוסיות חלשות. אתה אחראי להן. אתה צריך להביא את זה.

הציעו פה הצעה טובה. מי שבאמת מעוניין להתאגד, יש מחוזות במדינת ישראל, במשרד הפנים. שלכל מחוז יהיה תאגיד, ומי שלא מצליח לנהל ורוצה תאגיד, שילך לשם. אבל אותן מועצות שגם יכולות לנהל את משק המים ולחסוך ואפילו להרוויח כסף, ולשפר את השירות לתושב – תנו לנו את ההזדמנות.

תודה. בבקשה, מעדא חג'בני, ראש מועצת ינוח.

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, חבריי ראשי הרשויות, האורחים וגם אלה שבאו להביע את זעקתם וכאבם, שנמצאים בחוץ. אני רוצה להגיד כמה אמירות קצרות, כי אני מצטרף גם לחבריי בכלל לגבי המצב ומה עשו התאגידים האלה לאזרח בסוף. זה גולם שקם על יוצרו. אני ארבע שנים ברשות, זה פשוט מדהים לראות עד כמה הגוף הזה, התאגיד הזה, הפך להיות מפלצת שדורסת את האנשים.

דבר שני, לא יעלה על הדעת שראש הרשות, עם הרשות, הם הנושאים באחריות ואין להם הסמכות. האזרח בסוף רואה ברשות את הכתובת, ובכל תקלה עם התאגיד הוא פונה לרשות. אבל אני כראש רשות נושא באחריות הישירה לטפל באזרח הזה. אין לי הסמכות, כי התאגיד אפילו לא שומע לרשות, הוא לא נענה לרשות. זה משהו איום ונורא.

דבר שלישי, ההיגיון שהוביל את החקיקה בזמנו היה באמת להיטיב עם האזרח. אבל אם רוב האזרחים אומרים שרמת השירות היא ירודה, נפגעו, סובלים, מה עוד צריך שיקרה כדי שנבין שהתהליך שהובלנו עד עכשיו הוא תהליך לא נכון, לא הביא את התוצאה וחייבים לעשות שינוי? חייבים לעצור, לפרק את הדבר הזה. הרשות שלקחתי היא תקינה, מאוזנת, עם כל הדוחות. למה בזה אני נפגע?

אדוני, אני רוצה לברך אותך, להודות לך ולחברי הכנסת שטרחו ובאו על מנת להזדהות אתנו ולתמוך בבעיה הצודקת שלנו. אני רוצה להגיד לראש רשות המים, אדוני, אמרת לנו פה שפה נתנו 50 מיליון, שם 30 מיליון. האזרח המסכן באבו סנן עדיין עם קו ביוב 6 צול אזבסט. אתה יודע את זה? לא, אתה לא יודע את זה.

אני יודע.

אדוני ראש המועצה, אנחנו לא עושים פה עכשיו חקירה נגדית. תגיד את דבריך.

עדיין הכול מתנהל לא בסדר. המחירים לא בסדר. לא מקבלים אותנו יפה כראשי רשויות בתוך התאגידים או בתוך התאגיד. הם אומרים: אתם בעלים, אבל המחירים עולים. כל התושבים שלנו מחכים רק להגיד לנו מה עשינו. או נשקר ונגיד להם שהכול יהיה בסדר, כמו שאומרים לנו, או שנגיד להם שנכשלנו והם יחליפו אותנו. אוקיי, שיחליפו אותנו מתי שירצו. אבל כל ההיטלים, כל ההתייקרויות של מחירי המים, והבעיה הבסיסית והעיקרית זה מחיר המים שהוא איום ונורא. התאגיד קונה קוב מים בחצי שקל, מוכר אותו מעל לשמונה שקלים. המינימום זה שמונה שקלים, והאזרח המסכן סובל ואין לו מענה. תודה רבה.

תודה. ראש מועצת כסרא סמיה, בבקשה.

אני לא רוצה לחזור על מה שנאמר כאן, אבל דבר אחד אני רוצה להגיד. תשע שנים אני ראש הרשות של כסרא סמיה. בתשע השנים עברתי מאות ישיבות עם חברי כנסת, עם יושב-ראש מרכז השלטון המקומי, עם ראשי ערים. כולם בעד פירוק התאגידים, ועד היום כלום לא זז. אף אחד לא אומר שהתאגיד בסדר אצלו, לא ראש עיר ולא ראש מועצה ולא חבר כנסת. אבל תשע שנים וכלום לא זז. אנחנו מבקשים היום לפרק את התאגידים. תשע שנים אנחנו צועקים שהתאגיד לא בסדר, וכלום לא זז. אני מבקש שיצא משהו מהישיבה.

אני מקבל את בקשתך, אדוני. אנחנו נעשה מאמץ. אני רק אומר לך דבר אחד, אני לא זוכר מתי הייתה תמימות דעים כזאת בכנסת, שגם בחתימות הייתה הסכמה מקיר לקיר על מה שאתה אומר.

אנחנו רוצים תוצאה.

אנחנו ננסה להשיג תוצאה. דרור אהרון, ראש מועצת גן יבנה.

אני לא אחזור על מה שנאמר. יחד עם זאת, בוועדה הקודמת העליתי את המחדלים שנעשו בתאגיד שלנו. לא אדבר באופן עקרוני לגבי תאגיד כזה או אחר, אני רק רוצה להתייחס בשני מובנים לגבי העניין של השירות ולגבי העניין של ההתייחסות לתאגיד אל מול המועצה.

הנושא של השירות. אומנם יש איזשהו שיפור מסוים שמדברים עליו, אבל זה לא תמיד נכון. כי ברמה של התשתיות, גרימת הנזקים בתוך התשתיות העירוניות עולה מיום ליום, כולל עד סכנת חיים. אם משאירים לי בור פתוח, ואני זה שצריך לסגור אותו או אני זה שצריך לסמן אותו, בסופו של דבר תושב בא אלי, הוא לא בא לתאגיד. הוא מגיע אלי בכל דבר ועניין. אם מנתקים מים לתושבים ללא הודעה מוקדמת, למרות שיש נוהל שאני יצרתי אותו, זה בפני עצמו אומר מה קורה.

נושא נוסף זה הנושא של הרשות המקומית אל מול התאגיד. לנו יש טענות מאוד כבדות משקל כלפי התאגיד שלנו. אני חושב שהן מונחות בפני הרגולטור. אבל הרגולטור שכפה עלי להתאגד, לדוגמה, לא אפשר לי להעביר את משק הביוב לתאגיד. הפלא ופלא.

את זה סיפרת לנו בפעם הקודמת.

אז כשרוצים אפשר. הנקודה המהותית מבחינתי כרגע, והיא יותר מהותית, זה העניין של בזבזנות, כפי שאמר ראש עיריית רעננה. אין אף אחד שבוחן את התאגידים לעומק. הנושא של הצגה של ביקורת כזאת או אחרת, שנעשית לרשות המקומית, לא נעשית לתאגידים בצורה ראויה. אני מתכוון להגיש עתירה כנגד התאגיד ולחייב גם את הרגולטור להשיב לעתירה הזאת. אני לא מתכוון לשבת בחיבוק ידיים. יחד עם זאת, אני אנסה איכשהו לעבוד עם התאגיד במה שאפשר.

תודה. בבקשה, אדוני אחמד דבאח, חבר כנסת לשעבר.

צהריים טובים לכולם. אדוני היושב-ראש, רציתי לחזור קצת אחורה. לפני יותר מעשר שנים היו רשויות חלשות, אזרחים לא שילמו ארנונה ולא שילמו מים ורשויות התנהלו בצורה לא נכונה. אבל עכשיו הכול השתנה לבלי הכר. רוב הרשויות מאוזנות, אחוז הגבייה הוא מעל 85%, ומי שיכול לשלם ארנונה, יכול לשלם את המים בלי בעיה. אז ראשי הרשויות הסכימו לתאגידים על מנת להוריד את הנטל מעל הכתפיים שלהם. הנטל ירד מעל כתפי ראשי הרשויות ונפל על אזרחי המדינה, ובמיוחד האזרחים החלשים. לא מדובר רק במים לצריכה ביתית. כולם יודעים שהמים בתעשייה, ובמיוחד בתעשיית המזון, משפיעה על כל ההוצאות של הייצור והמסחר. היא משפיעה גם על הבנייה. מי שרוצה לבנות היום בית או לבנות מרכז מסחרי או מפעל, צריך לשלם אגרה לתאגיד המים, וזה הכול נטל על האזרחים. היום יש לחץ ציבורי מאוד גדול, זה התחיל בהפגנה וזה ימשיך בעוד הפגנות. לדעתי צריך לשים קץ לעניין של התאגידים ולהחזיר את התנהלות התאגידים לרשויות המקומיות על מנת שהאזרחים יקבלו מים ותהיה צריכה של מים במחיר זול ויוכלו לבנות ויוכלו לעשות את כל הצרכים שלהם. תודה רבה.

תודה. אדוני ראש העיר ראש העין.

אני רוצה להפנות את העניין לשני היבטים אחרים שלא נדונו כאן. אני לא מדבר על מחיר המים וכו'. היבט אחד הוא היבט הסמכות והאחריות. אני בונה 15,000 יחידות דיור, תשתיות בעשרות מיליוני שקלים, ועל פי הכללים שיש עם רשות המים והחוקים, לקח לי שנה שלמה להגיע להסדר משפטי עם רשות המים כדי להבטיח שפרויקט שאנחנו עושים יהיה פרויקט משולב. אנחנו עושים כרגע עבודה, שלא יעבדו במקביל קבלנים של העירייה או של המנהלת וקבלן נפרד של תאגיד המים. שנה שלמה זה לקח. הפרויקט התעכב שנה שלמה, ואפשר היה להגיע להסדר שיעשו ביחד את הפרויקט הזה, כמובן בהשגחה מקצועית של תאגיד המים.

דבר שני, על דרך האבסורד. רזיאל שנמצא כאן הוא אחראי על מועצת העיר אצלי. במשך שנה שלמה לא היה מנכ"ל בתאגיד המים. המנכ"ל אושר על ידי העירייה, עבר לרשות שיש שם שופטת נכבדה. כרגע אישרנו את רזיאל בעצמו, הוא יושב-ראש של התאגידים והוא לא יושב-ראש של התאגיד שלו, מכיוון שהוא מחכה. היה צריך למנות אותו בדירקטוריון של העירייה, לא היה פורום. הוא מחכה עד שיאשרו את האחרים. אישרנו את האחרים בעירייה.

לא נוכל להיכנס לכל ההיסטוריה.

אני מראה לך אבסורד, שהמצב הזה חייב להשתנות. העמדה שלי היא חד-משמעית, כמו שהוצגה על-ידי חיים ביבס.

תודה. ראש מועצת ג'וליס, בבקשה.

שלום לכולם. אני ממלא מקום ראש מועצה, אני לא ראש מועצה. אני שנה בתפקיד. הגיעו מים עד נפש. אני מתבייש להיות ממלא מקום. כאשר יש לך תאגיד ואתה פונה אליהם פעם, פעמיים ושלוש, ואף אחד לא מתייחס, לא סופרים את ראשי הרשויות. האזרח הקטן הולך לשם, זורקים אותו מהמדרגות. בסופו של דבר חוזרים למועצה, ואין לי תשובות.

בקשר להיטלים, אם למישהו יש בניין קיים של ההורים שלו והוא רוצה לבנות עוד קומה, דורשים ממנו לשלם על החדש וגם על הישן, כאשר יש לו בית שהוא מלפני שנות ה-80. איזה צדק זה?

דיברו על זה קודם. תודה. גיל ליבנה, ראש מועצת

כבוד היושב-ראש, אנחנו כאן על רקע לוחות הזמנים שקבועים בחוק, והן לעניין דד-ליין לחובת תיאגוד אזורי והן לעניין דד-ליין לאכיפה בכל הכוחות שמערכת אכיפת החוק יודעת ליצור, סנקציות וכן הלאה, על רשויות שטרם התאגדו. אני מייצג רשות שטרם התאגדה, מנהלת את משק המים שלה לעילא ולעילא. דיברו פה על פחת מים, פחות מ-6%, וגם הגשנו בג"ץ בעניין הזה שעדיין תלוי ועומד.

אני מבקש כאן, אדוני היושב-ראש, את חסות הכנסת למנוע את המצב הזה שאחרי התאריך שקבוע בחוק אנחנו נצטרך להתעמת עם אותם גופים שיבואו לאכוף על הרשויות שטרם התאגדו, רק בגלל לוח הזמנים הזה שקבוע בחוק. דיונים שמענו, רואים את הרוח, אבל צריך פה לוח זמנים מאוד מחייב שצריך לעמוד בו.

היועץ המשפטי התייחס לזה. ראש מועצת ג'יסר אזרקא, בבקשה.

אני רציתי לדבר על הנושא שלי, של ג'יסר אזרקא. זה יישוב שמוכר לכולם. על היישוב הזה הופעלו לחצים של סחיטה ואיומים להצטרף לתאגיד, ומזה שתי תקופות המועצה הזאת נוהלה על ידי משרד הפנים. משרד הפנים בא אחרי ארבע שנים, שכל שנה בונים תקציב. אני מאשר תקציב ברשות המקומית. לפני שאני מביא את התקציב למליאת הרשות, אני עובר על כל הסעיפים של התקציב מול הגורמים של משרד הפנים, מאשרים לי אותו בכפוף ובתנאים שלהם להצטרף לתאגיד, לפתור את המצוקות של היישוב. אני מאשר את זה ורץ, ואומרים לי שהתקציב לא מאושר עד שאצטרף לתאגיד. שנה אחרי שנה עוברות, ואומרים לי לך תטפל בנושאים שלך, תדבר עם רשות המים, עם הממונה על התאגידים. אני רץ בין רשות המים, משרד הפנים, ממונה על תאגידים ואחר כך גם לתאגידים עצמם. הפכתי את עצמי למקבץ נדבות שבא לכל התאגידים בעולם בבקשה שיקבלו אותי על מנת לפתור את המצוקות שלי. ואני רשות קורסת, שכל יום שני מקבל טלפון ממקורות לשלם את המים, ואם לא אנחנו מגבילים את המים לרשות.

דבר שני, היישוב שלי התברך בזה שהוא נמצא באזור טבע. שני נחלים וחוף ים. הדבר הזה גורם לכך שכל גלישת ביוב קטנה שבאה מג'יסר, העולם כולו קם ולא יושב. אני נתקף על ידי המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, והם מביאים אותי לשימועים מיותרים. מחצית מהרשות המקומית כל הזמן מנסה למנוע את הגלישות האלה, אבל כל מערכות הביוב אצלי קרסו כי אין לי אגורה אחת, לא לשלם למקורות ולא לשלם למתחזק מערכת הביוב אצלי. אני מנסה בכל הדרכים לחיות, אבל אין לי הכוח.

תודה. בבקשה, רזיאל.

שלום לכולם. כמו שאמר ראש העיר שלי, מר שלום בן משה, אני חבר מועצה בראש העין ואני דירקטור בתאגיד המים בהתנדבות מלאה. אנחנו לא מקבלים שכר, כך שאין לי אינטרס כלכלי אם יסגרו את התאגידים או לא. עם זאת, אני מברך על המטרה בסוף, שהיא להוריד את מחיר המים. והמטרה בסוף היא להקים ועדת הנחות, שלא קיימת. ניסינו לחוקק את החוק הזה כבר לפני שנתיים וזה לא נעשה.

אתם צריכים להבין שתאגדי המים זה גוף מקצועי פרופר. לא משנה לו אם הוא יהיה תחת העירייה, יהיה תחת רשות המים או כל גוף אחר. אלה אנשי מקצוע שהיום קיימים ב-56 תאגידים, ואתם רוצים להפוך את זה ל-256 מחלקות מים. זו הכוונה, אם אני מבין נכון, להחזיר את זה לשלטון המקומי. אני לא אומר אם זה טוב או לא טוב. אבל כמו שאמרו חבר הכנסת יעקב אשר וחיים ביבס, אם בסוף אחרי כל התהליך הזה לא יהיה איזשהו מסמך שיגיד שמחיר המים יורד, תהיה הלימה בין הרשות לבין התאגיד – כי זה נכון מה שאמר ראש העיר שלום בן משה, יש בעיה בפרויקטים משותפים. צריך להסדיר את העניין הזה. בחלק מהתאגידים זה הוסדר ובחלק לא.

מחיר המים למשל, אכנס בשורה אחת לתעריף. שישה שקלים עולה תעריף המים, ירד מ-10 שקלים בשנתיים, ב-30%, מבלי שאף תאגיד נסגר. זה רק מוכיח שסגירת התאגידים לא תוביל להורדת מחיר המים. מ-6 השקלים, 4 שקלים זה רק אגרת ביוב. זה אומר שתעריף המים הוא רק 2 שקלים. אני לא רוצה לחזור על מה שאמרו פה בישיבות הקודמות, אבל אני כן מברך על המהלך. בסוף, אם הוא יוביל בדרך כזאת או אחרת להוריד את מחיר המים, לעשות ועדת הנחות, כמו שאמרו יעקב אשר וביבס, בסוף מים זה מצרך חיוני. אז אין לנו איזושהי אג'נדה, אין ועד עובדים לתאגידי המים כמו בחברת חשמל, אין להם כוח. הם גוף מקצועי, מה שיגידו להם הם יעשו. יעבדו תחת גיורא שחם, יעבדו תחת שר האוצר, זה ממש לא משנה. הם צריכים לספק מים ולפנות את הביוב. תודה רבה.

תודה רבה.

שמולי, אתה לא רוצה שאני אדבר אז תגיד. ביקשתי מהתחלה לדבר.

ביקשת, תמתין.

אני ראש מועצת כפר כמא. צריך לתקוף את העניין עוד בכמה זוויות. לפני שנה וחצי שונו התעריפים מיישובים עירוניים ליישובים כפריים בצורה דרסטית. המטרה כביכול הייתה להוזיל את מחירי הדיור ביישובים העירוניים, ובסוף אנחנו קיבלנו קנס. כראש רשות היום, אין יום שאני לא מתעסק בבעיות של תשלומים להקמת תשתיות חדשות, לשכונות חדשות. הסכומים האסטרונומיים שהטילו עלינו – התושבים בסוציואקונומי 3 ו-4 לא יכולים לשאת אותם. 50,000 שקל על התחברות למים וביוב לבית. הפטנט החדש שהמציאו עוד, קומת עמודים שהייתה ריקה, שלא בנויה, גם עליה התחילו לחייב. אומרים: אם בעתיד תתחבר, אנחנו רוצים מראש. אני מחכה לקבל על סמך מה, ואומרים לי שיש תקנה חדשה מרשות המים. הגבול של ההזוי חצה את כל הקווים האדומים.

תודה רבה. ראש מועצת בית ג'אן, בבקשה.

הרבה רשויות הצטרפו בעל כורחן, כי הטילו עליהן קנסות ועיצומים והכריחו אותן להצטרף. אנחנו שייכים לתאגיד פלג גליל, שהוא תאגיד גדול. זה תאגיד גירעוני, קרוב ל-100 מיליון שקל, והכול רובץ על הרשויות. כל שעה בממוצע ביום אני מקבל בעיות שאני צריך לפנות לתאגיד. הפכתי להיות המוקדן שלהם. התאגיד הזה מתנהל בצורה לא אחראית. יושב פה אפי דביר, הוא שמע את הדברים. יש דברים קשים מאוד, יש שחיתות, מה אין שם, והיישובים עדיין ממשיכים לסבול. אנחנו לא מדברים רק על מחירי המים, גם על מחירים שהמועצות משלמות עבור בתי ספר, מחירים מופקעים. גם ההיטלים הם מופקעים. הגיע הזמן לקבל החלטה לפרק את התאגידים ולהחזיר את משק המים לרשויות המקומיות.

תודה רבה. תומר אביטל, בבקשה.

שלום לכולם. אני עיתונאי עצמאי. ביקשתי מעוקבים שלי לספר על מקרים צרכניים שהם רוצים שאטפל בהם, והגיעו מאות תלונות על תאגידי מים. בגלל זה אני פה. אני רוצה לשתף אתכם קצת מה קורה בשטח. מה קורה בתאגידים.

הדבר שהכי הדהים אותי זה אינסוף תלונות על חשבונות מים מופרכים על צריכת מים משותפת. אתם מכירים את זה כבר. תושבים בבניינים פתאום מגלים שהם חויבו על נזילה איפשהו מחוץ לדירה שלהם, הם מביאים אחרי זה לתאגיד אישור שאין באמת נזילה, זה לא עוזר, לא מפחיתים להם את החוב, אומרים להם שיש נזילה סמויה, שזה גניבת מים. לא מפנים את המקרים האלה למשטרה. גם כאשר הנזילה מתוקנת, אם בכלל הייתה נזילה, אז הזיכוי נמוך מאוד ביחס לחוב. לא ראיתי שום אחריות לתאגיד, ושמעתי פה טענות שזה בעיקר בתאגידים של רשויות ערביות. אף תלונה לא קיבלתי מרשות ערבית, אלה תלונות מירושלים, באר שבע, תל אביב, מכל הארץ.

עוד תלונות רוחביות, שראיתי שהן זהות באינספור תאגידים, זה תשובות גנריות ולא מעמיקות של הפקידים. ליוויתי אנשים שקיבלו חובות מופרכים, ליוויתי אותם לתוך התאגיד. הם מקבלים מהפקידים תשובה שככה זה, אין מה לעשות, וכשאני מגיע כעיתונאי ומבקש להגיע למעלה, למנהל שירות לקוחות, פתאום יש תשובה, פתאום מתגלה שזאת טעות חישובית וכן מפחיתים להם את החוב.

בעיה שלישית רוחבית זה המענה הטלפוני. בהרבה מקרים זה מופרט, זה חיצוני, ואין תשובות כאשר מתקשרים, או שאומרים להם שיחזרו אליהם ולא חוזרים. בגלל זה אנשים מכתתים את רגליהם חזרה לתאגידים שוב ושוב, והתאגיד לא נותן להם פתרון.

אני רוצה לסכם ולהסביר שיש בישראל ככל הנראה, ממה שאני ראיתי בחודשים האחרונים עם מאות המקרים שהגיעו אלי, תשתיות גרועות. אין מה לעשות, זה כבר היה מראש, תשתיות גרועות של מים מחוץ לבניינים. אבל כשזה מגיע יחד עם אינטרס כלכלי – כי תאגידים שהם מעגל כספי סגור צריכים להגדיל את ההכנסות שלהם כדי להיות מאוזנים – כשזה מגיע יחד עם תשתיות גרועות, עם שירות גרוע, עם התנערות מאחריות, התוצר של זה הוא התעמרות בציבור. ליוויתי אפילו ניצול שואה מיפו, שהחשבון הדו-חודשי שלו היה בדרך כלל 600 שקל, יום אחד זה היה 35,000 שקל. לא הייתה נזילה ולא כלום, ולקח חודשים עד שהצליחו לתקן את זה. אני רוצה לסיים ולהגיד, שאני לא רואה איך החוק הזה יעזור במקרים האלו.

יש פה שני נושאים. אין ספק שכל הנקודות שהעלית הן נקודות כואבות, שעלו כאן בדיונים. יש גם הצעות חוק שונות שנוגעות לאופן שבו צריך להסדיר את הבעיה. למשל, הצריכה המשותפת, למשל זה שיש חיוב מופרז ואומרים לך תביא טרקטורון ותתחיל להוכיח לתאגיד שיש פה נזילה. כל מיני דברים הזויים כאלה. זה אחד. המטרה והמנדט שניתן לוועדה הזאת זה לטפל באופן שבו ננהל את משק המים. נכון שהדברים קשורים ולא קשורים, אבל אני לא רוצה סתם להטעות.

ברור. אבל שינוי שיטת הניהול חייבת לבוא עם מתן אחריות למי שזה לא יהיה, לעירייה או ל-11 התאגידים שיקומו. אם אין להם אחריות לבוא ולתקן בעצמם, לוודא שיש נזילה או לא, שהחיוב שגוי, אז לא עשינו כלום. כלומר, תמשיך להיות שיטה שמתעמרת באזרחים. תודה.

מאה אחוז. יצחק אליהו מפורום המאבק בניהול המים.

כבוד היושב-ראש, הכול טוב ויפה, אני מברך את הוועדה שכולם רוצים לבטל את תאגידי המים. אני מחכה לשעה הזאת. כידוע לך, ב-31 במרס 2015, במקום הזה, ואתה מלווה אותנו הרבה, אין ניתוקי מים. אבל עד שיהיה כל הסיפור הזה לבטל את תאגידי המים, מה אנחנו עושים עם חובות העבר? היום תאגידי המים לא בוחלים בשום אמצעי, זורקים אותנו לרשות לתאגידים. אני מבקש מכבוד היושב-ראש לראות מה לעשות בנושא של חובות העבר. הם ישר שולחים את זה לעורכי דין, הם לא מכירים אותנו בכלל. לאנשים אין מה לאכול בבית.

עוד נקודה אחת, אני היום עובר דירה, יש לי חוב עבר שם. אם אין לי לשלם, או שיש לי לשלם ואני בתשלומים, ישר שולחים את זה לבית משפט ומעכלים את כל החשבון.

תודה רבה. יונתן אגרוקר מערוץ 10, בבקשה.

שלום לכולם. אנחנו בתוכנית "הכול כלול" עם סיון כהן התחלנו את הקמפיין הזה לפני שלוש שנים. במהלך הזמן הזה אין יום שאנחנו לא מקבלים עשרות פניות מאנשים לגבי התאגידים שלהם, לגבי חשבונות שמנפחים אותם, דברים כאלה ואחרים. כל יום זה קורה. מדובר גם בניצולי שואה, בקשישים, באנשים שעושקים להם את הקצבאות.

אני רוצה להתייחס למה שאמר יושב-ראש רשות המים, שהתאגידים הם דוגמה ומופת. אני רוצה לשאול אותך מתי לאחרונה עשיתם סקר שביעות רצון, שאלתם את האזרחים האם הם באמת שבעי רצון מהתאגידים. דוגמה ומופת? אתם מככבים בכל דוח של מבקר המדינה. בכל דוח אתם הכוכבים הראשיים.

לגבי האוצר. האוצר לפני מספר שנים הוציא דוח שאומר באופן מפורש שאין צורך ביותר מ-15 תאגידים. הוא הסכים עם זה. מה קורה עם זה? אף אחד לא יודע. אז ברור לכולם שהתאגידים זה כר פורה לג'ובים פוליטיים.

לגבי רשות המים, אנחנו פנינו לקבל מידע לגבי רשות המים, כמה עובדים יש שם, כמה הם מרוויחים, למה צריך רשות מים שהעובדים שלהם הם רבים מכל התאגידים ביחד. אחרי הרבה מאוד זמן התנועה לחופש המידע קיבלה מידע. המידע הזה היה מאוד מעורפל, הם העבירו מידע שהוא לא מעודכן. אז אני רוצה לשאול אותך: כמה עובדים יש ברשות המים? למה צריך אותם? למה אתם לא רוצים להעביר לנו את המידע הזה?

תודה רבה.

פרסמתם מידע שקרי בתוכנית שלכם.

גם מבקר המדינה הוא פופוליסטי.

תודה רבה.

אשמח אם הוא יתייחס לדברים.

הוא יתייחס בסוף. הוא יסגור את הדיון.

אני חבר המועצה המקומית דאליית אל-כרמל.

אתה רואה, אתה יכול גם לדבר ברוגע.

נכון. אבל אגיד לך משהו, שראשי הרשויות אולי לא ידעו להזכיר את זה בפני חברי הכנסת. אנחנו בדאליית אל-כרמל, ואני מאמין שגם בכל הכפרים הדרוזיים, האנשים שם סובלים. יש סבל רפואי. אנשים עם ריחות של ביוב. יש גזים בתוך השכונות שלנו. בתשובה לאדוני, אני רוצה להגיד לך שאני כחבר מועצה מקומית יודע שאנשים מבלים בבתי חולים כתוצאה מריחות הביוב בתוך היישובים שלנו.

אני ביקשתי בהיותי חבר מועצה, בקדנציה שעברה, אישור החרגה מהשר, מחובת ניהול משק המים והביוב באמצעות תאגיד, כדי לתת לפחות מענה זמני לפתרון של המחלות האלה. לא נעניתי. בתור רשות שעוד לא התאגדה, דאליית אל-כרמל, אתה תהיה במקומי חבר מועצה, מייצג כעשירית הציבור בכפר. אני רוצה לקבל את המענק להעביר לתאגיד, אני רוצה לקבל הלוואה בתור רשות שהיא כורעת תחת תוכנית הבראה, ואני רוצה למכור את הנכסים שלי במחיר של דלי מים, בכסף קטן. אפס מחיר. זה מגיע ל-80-70 מיליון שקל שעוברים לתאגיד. אני הראשון בכל הכפרים הדרוזיים שהעליתי את הנושא של התחייבות שלטונית. כי לא יעלה על הדעת, אדוני. ב-2001 כאשר חוקקו את החוק הם דיברו על תאגידים אזוריים, ואני בעצמי פניתי לתאגידים אזוריים כדי להתאגד, שדאליית אל-כרמל ועוספיה יהיו תחת תאגיד חזק. פניתי למֵי חיפה, שעשו תיקון לחוק שם ב-2006 ועשו שם תאגידים מקומיים ל-50,000 תושבים ומעלה. אז השאירו את המגזר שלנו בחוץ, אין בעיה. אני רוצה להעביר את כל הנכסים שלי, את כל המענקים. איך אני בתור נציג ציבור יכול להצביע לתאגיד שאני לא יכול להבטיח חיבורים חוקיים לתושבים שלי?

אתה צודק.

בדאליית אל-כרמל, אדוני, מחצית מהיישוב אין להם היתר בנייה. אז אנחנו דואגים. תנו לנו קודם כל להתקדם עם התכנון, לקבל אישורים לתכנון. קודם כל התכנון תקוע, הם לא מתקנים תוכנית מתאר זה 30 שנה בדאליית אל-כרמל. מצד שני החוק מחייב אתכם להתאגד. יפה מאוד, אנחנו נתאגד. איך אתה רוצה שנתחבר לבתים אם החוק מונע מאתנו?

אני לא רוצה כלום. אני באתי לעזור לך.

אני אומר גם לחברי הכנסת ולראשי הרשויות, שצריך לסגור את כל הרשויות המקומיות הדרוזיות. זו הקריאה שלי עכשיו. או שתהיה התחייבות שלטונית שזה מנוגד לחוק, או שתתנו לנו פרק זמן, או שתחזירו אותנו לתאגידים שיהיה לדאליית אל-כרמל תאגיד מקומי בשליטתנו. לראש רשות אין שליטה, אין לו אפילו חבר דירקטוריון אחד בתוך התאגיד הזה.

תודה, אדוני. בבקשה, אדוני, בהיג מנצור, שגריר לשעבר, נכון?

אני נמצא פה בתור אזרח מעוספיה. תודה, אדוני היושב-ראש. צריך להפסיק את מחול השדים הזה שקיים. אנחנו שומעים על לוח זמנים כל כך צפוף ואולטימטום של משרד הפנים ומשרד האוצר שחייבים להתאגד עד ה-31 בדצמבר. המשמעות של הדבר היא שיש לחץ פיסי לא מתון על ראשי המועצות שלא התאגדו. לכן אנחנו מבקשים מוועדת הכלכלה וועדת הפנים להורות למשרד הפנים להפסיק את הלחצים ואת האיומים שעושים נגד ראשי המועצות. ראש מועצת דאליית אל-כרמל אמר שהוא תחת לחץ ואיומים מצד משרד הפנים. ראש המועצה של עוספיה לא ראה לנכון להגיד את הדברים, אבל הוא תחת המכבש הזה.

דבר נוסף, מועצה מקומית עוספיה לא קיימת. חברי המועצה פוטרו על ידי משרד הפנים. מי שמקבל החלטות היום זה ועדה או מועצה ממונה שמינה אותה משרד הפנים. הם לא מייצגים את האוכלוסייה, משרד הפנים עושים מה שהם רוצים וראש המועצה משתף פעולה איתם על מנת לקבל החלטה להיכנס לתאגיד מוצקין. צריך לעצור את הפארסה הזאת, כי הפארסה הזאת תביא לאסון לתושבי עוספיה. תושבי עוספיה קיימו כנסים ואמרו את דבריהם ועשו סקרים גם על ידי המועצה וגם על ידי האוכלוסייה, שאמרו שאסור להתאגד. אני מקווה שהתאגידים יחוסלו ויצאו מהעולם הזה.

תודה. עמיר עטאללה, בבקשה.

שלום לכולם. אדוני כבוד היושב-ראש, אני רוצה להודות לך באופן אישי על זה שטרחת והגעת ראשון לאוהל המחאה שהקמנו בירקא. שאפו גדול, אני מאוד מודה לך.

שנית, אני ממובילי המאבק הארצי לביטול תאגידי המים. אני רוצה להגיד לך שהגיעו מים עד נפש. נחצו כל הגבולות שיכולים להיות. תאגידי המים מתנהגים כארגוני פשע. הפתרון היחיד הוא להתנתק, להחזיר את זה לרשויות המקומיות. כל ראש רשות שלא מסוגל לנהל מים וביוב, שישים את המפתחות וילך הביתה, נקודה.

תודה רבה. משה ארז, נציג תאגיד מי הוד השרון.

אני 25 שנה חבר מועצה, סגן ראש עיר ויושב-ראש תאגיד מים בעבר. קודם כל, מכוני הטיהור יחזרו להיות מסריחים, כמו שהם היו. אני לקחתי מכון מסריח עם 200 תלונות מוקד כל לילה מהריחות. רק התאגיד פתר את בעיית הריחות בהוד השרון ובעוד כמה מכונים. העתקנו את זה למכונים אחרים, כמו קריית-גת ואחרים.

צינורות ביוב, הגדרנו לקוטרים אחרים. כל שני צינורות כאלה, 22 מיליון שקל. כמובן שראש עיר היה מעדיף לעשות מעל פני האדמה ב-22 מיליון שקל ולא להכניס את צינורות הביוב.

אתה מדבר על מציאות של לפני 20 שנה. אתה לא התעדכנת.

דרך אגב, יש ברשות המים צינורות שעברו 40 שנה. 30 שנה. יש לזה מדד. תסתכלו כמה החלפות צינורות היו מאז הקמת תאגידי המים. בהוד השרון רוב העיר במהפכה. היו שם אגודות מים מתקופת הטורקים. קנינו אגודות מים. אגודת מים שהחזיקו שני אנשים בני 90.

מה אני צריך להגיד לראש העיר שלי? שמולי הולך על הקו לבטל תאגידים, אתה קיבלת מהתאגיד 60 מיליון שקלים, אני חתמתי על הלוואות לבנק הפועלים, אז דע לך שממחר בבוקר 60 מיליון השקלים מבנק הפועלים – אתה תשלם אותם. אז שידע שקודם כל יש לו חבילה. 2.5 מיליארד שקל ראשי העיריות קיבלו. בעיריית תל אביב, חולדאי יגיד למי אביבים: אני לא הולך להחזיר עכשיו חצי מיליארד שקל לבנקים. התאגידים לקחו.

חובות, גם במגזר הערבי. באו התאגידים ועשו סדר. יש אגרת ביוב, יש אגרות אחרות. עד עכשיו לא שילמו, בונים איך שרוצים בלי היתרים. זה הסיפור פה, שכל המגזר רוצה לחזור לימים ההם, שגם לא שילמו מים ב-90%.

דרך אגב, כל התכניות של כחלון למשתכן, אל תחשבו שהביוב יעבור צ'יק צ'ק למכוני טיהור. צריכים תחנות שאיבה בכל 10,000 יחידות דיור. אנחנו עשינו בהוד השרון תחנת שאיבה בשביל להעביר מים, 15 מיליון שקל. הבנייה הזאת למשתכן מצריכה עשרות תחנות שאיבה שיעבירו את המים. זה לא הכול גרביטציה, צריך להעלות מלמטה למעלה. הכול תחנות שאיבה. כל זה התאגידים עשו. היו לי 22 עובדים בתאגיד, פה מספרים על 30 מיליון, 20 מיליון. חצי מהמבנה הזה זה כל התאגיד. מי שמבקר בהוד השרון רואה כוך כזה, כולם יושבים מסביב, זה התאגיד. בעירייה שלי יש 1,000 עובדים, אבל מסתכלים על 22 העובדים.

אני רוצה להגיד שמחיר המים לא ירד. היו פה גרפים מלפני חודש. דרך אגב, אם היו פה גרפים של אגף תקציבים של האוצר הייתם רואים את הגרפים של השקעות בביוב ובמים. ההבדל העצום בין העיריות לתאגידים. אמרתי בדיון הקודם, עשיתי פארק ב-10 מיליון, באו 40,000 איש לראות את ריטה, הדשא עוד היה בהדבקה. אבל כשעשיתי 22 מיליון לשני צינורות הביוב, מערבי ומזרחי, והזמנתי כמה קרטונים של סנדוויצ'ים, אף אחד לא הגיע. זה לא עניין אותם בכלל. מעניין את ראשי הערים להשקיע מעל פני המים, כי זאת שנת בחירות. חשוב לא ללכת על הפופוליזם שמירי רגב הלכה. אומנם זה הביא לה מקום חמישי בפריימריז של הליכוד, אל תלכו על זה.

סתם הרסת בסוף. אני לא מהמפלגה של מירי רגב, אבל אתה יושב בכנסת, ולא נהוג לירוק לאנשים בפרצוף כשאתה מגיע לביתם.

היא הוליכה שולל אנשים.

משה בר, בבקשה.

אני יושב-ראש עמותת "תנו יד לחרש, נכים למען נכים". אני רוצה להבהיר לוועדה דבר מאוד חשוב. אנחנו כנכים פונים לתאגידי המים, פונים לכל המנהלים הבכירים, עם מכתבים, ולא נענים על ידם. כאילו שאנחנו שולחים מכתבים אני לא יודע לאן. אנחנו פונים אליהם שהם לוקחים מאתנו צריכת מים גבוהה מאוד, והם אומרים: זה מה יש. אם אתם רוצים, תגיעו אלינו, תמלאו מסמך שיבואו לבדוק לכם את השעון. עושים מאתנו צחוק, מהנכים הקשים. גם מהקשישים. לא ייתכן שיהיה מצב כזה. זה יותר גרוע מהמאפיה בארצות-הברית מה שהם עושים פה. אנחנו נותנים להם בין 25% ל-50% מהקצבה שאנחנו מקבלים. בחיים לא היה דבר כזה.

אני רוצה לדעת אם הוא מסתכל במראה ורואה את הנכים, אם הוא לא מתבייש בעצמו. אנחנו מדברים שנים לחסל אותם. זה לא ייתכן שנכים בשכר כזה נמוך, שכולכם יודעים מה אנחנו מקבלים, ייקחו מאתנו בין 25% ל-50% ויצחקו עלינו. אני עוד אתמול התקשרתי לתאגידים, בכלל עכשיו הם העבירו את זה למוקד. אתה לא יכול אפילו לדבר איתם, לברר איתם כלום. המוקד אומר, זה מה יש. לא מוצא חן בעיניך, תגיע למקום. אין לי נגישות במקום, אין לי איך להגיע למקום. העיקר שלהם יש לוקסוס ופאר.

תודה רבה. יהודה סיסו, מנכ"ל תאגיד מעניינות העמקים, בבקשה.

ויו"ר הפורום.

אחרק הוא יו"ר הפורום.

לא, הוא המנכ"לים.

יש גם פורום של מנכ"לים? אתה אומר, יש גם כפילות בתאגידים, גם ביו"רים וגם במנכ"לים. אולי נקים גם פורום של החברים.

אנחנו נציגי ציבור בהתנדבות.

הכול בהתנדבות, רק הציבור משלם.

צהריים טובים. האמת היא שהתלבטתי אם לדבר, כי אני לא בטוח שהעליהום הזה באמת מייצג את הציבור. אבל לצורך העניין זה פחות רלוונטי, כי העובדות פה הן פחות רלוונטיות. אנחנו גוף מקצועי, זה מה שרצינו להגיד מהתחלה ועד הסוף. אנחנו גוף מקצועי שתפקידו לתת שירותי מים וביוב ולטפל בתשתיות. את זה אנחנו עשינו ואת זה נעשה. אנחנו הקמנו את עצמנו, ולא מתפקידנו להחליט איך תהיה המתכונת. יחד עם זאת אני מציע לוועדה שהולכת לדון מה יהיה עתיד תאגידי המים והביוב לבדוק באמת מה הייתה כמות ההשקעות ולקחת את זה בחשבון. לראות מה נעשה ביישובים השונים, במקומות שיש תאגיד ובמקומות שאין תאגיד, ורק אחר כך לקבל את ההחלטות הנכונות. עניינית, אנחנו כגוף מקצועי ששומר חוק יעשה מה שיוחלט.

אתה נראה לי אדם רציני. אני כבר יותר משנה, ובמשך ארבעה שימועים כאן, מנסה לקבל גם מכם תשובה להתייחסות שעלתה פה, גם מ"הכול כלול" וגם מחלק מהציבור, וגם ראש רשות המים התייחס לזה, שבפרמטרים של היעילות יכול להיות שחלק מהתאגידים מככבים. אבל במבחן הציבור, אני חושב שלא הייתם עוברים 10% מהציבור בגלל הרמה של השירות. אתה יכול ליישב לי את הסתירה הזאת?

כבוד היושב-ראש, חלק מהתדמית שהציבור מקבל על תאגידי המים נובעת גם מהאמירות האלה של "הכול כלול".

רק אל תפיל את כל צרות משק המים על "הכול כלול". רק חסר שנסגור את ערוץ 10 במקום אתכם.

אני אומר לך שברמה העקרונית, אנחנו גוף מקצועי. אנחנו לא גוף שבא ליחצן את עצמו, הוא לא מתכוון ליחצן את עצמו, הוא גם לא ישקיע בזה כסף, כי זה כספי ציבור שנשקיע אותם בתשתיות. אנחנו בחיים לא נוכל להתמודד מול גוף שיוצא כל יום נגדנו. לא תמיד מה שאתה אומר כל יום הוא נכון. אני מציע ל"הכול כלול" להסתכל על אותה כתבה שקיימת היום בחדשות, שמדברת על איך אפשר לקחת ספין ולשנות אותו. אפשר לעשות את זה גם על תאגידי מים, וזאת לא בעיה. אנחנו בחיים לא נוכל להתמודד מול גוף תקשורתי בוויכוח.

אתה עושה לעצמך הנחות, יהודה.

אני לא עושה לעצמי הנחות. אתה מוזמן לבדוק.

אתה עושה הנחות קשות מאוד. אפשר להגיד הכול, בסוף בתוכנית שלהם ובתוכניות אחרות מראים חשבוניות של צריכה משותפת של 50-40 אלף שקל. בסוף יש אדם שמחייב חיוב עודף, אתה מתקשר ואומרים לך: אתה מקום 1,950 בתור.

אתה עדיין בעידן אחר.

אני לא יודע באיזה עידן. אני שומע הקלטות ורואה חשבוניות. זה מה שאני רואה.

זה בדיוק סוג הדיון שלא רציתי להיכנס אליו. כי אנחנו לא מדברים מאותה נקודה, לא יעזור כלום. אנחנו לא מתכוונים ליחצן את עצמנו. אנחנו גוף מקצועי שימשיך לעשות את העבודה שלו. בסופו של דבר מה שיוחלט אנחנו נעשה. צריך לזכור שבסופו של דבר מחיר המים לא נקבע לפי השאלה אם זה 56 תאגידים או 15 תאגידים. ההבדל הוא קטן מאוד, וחבל שאת העובדות האלה לא מעבירים.

זו מהות הוויכוח. אומנם אתם לא קובעים את התעריף, אבל קיומם של 60 תאגידים בהחלט משפיע על התעריפים.

בבקשה, ניסים זגורי, יו"ר מגמה חברתית. אנחנו מתכנסים לקראת סיום. יתייחסו נציג משרד הפנים וראש רשות המים.

כבוד היושב-ראש והחברים היקרים, באתי היום עצוב לגמרי. אבל כשישבתי כאן התחלתי לשמוח. אני מטפל באנשים מסכנים, חולים ועניים וזקנים. בא אלי אדם בתור זקן בגיל 85-80 ומביא לי מכתב של חוב של 15,000-10,000 שקלים מתאגיד המים. ולא רק זה, שולחים לו הוצאה לפועל. כשאדם מקבל הוצאה לפועל בגיל כזה, מה הוא עושה? הוא הולך לבקש נדבה, הוא הולך לקחת הלוואות בשביל לסגור את החוב. אבל זה לא נגמר כך. אומנם הוא משלם את החוב הזה, אבל כעבור שנה מביאים לו אותו חוב, עם ריבית והצמדה, כאילו הוא לא שילם. מה הפואנטה פה? שולחים לאדם את ההוצאה לפועל, הוא משלם את החוב שלו מנדבות ומתשלומים וחובות. יודעים שהאדם זרק את הניירת ונגמר הסיפור, ועוד פעם תובעים אותו על זה.

יש אישה בגיל 88, שוכבת בבית חולים שנתיים, מקבלת הוצאה לפועל עד בית החולים על 10,000 שקל. יש אישה בגיל 92 שלא עליכם, תהיו בריאים כולכם, בעלה נפטר לפני חודשיים, ואני מכיר את המשפחה. בעלה היה אדם מכובד, ששילם את כל החובות והכול. רק ידעו שהבעל נפטר, למחרת מכתב של 10,000 שקל. אני לא יודע מה קורה עם התאגיד הזה ועם השיטות שלו.

עבדך הנאמן, בשנת 2008 קיבלתי תשלום על 2,275 שקלים. כבוד היושב-ראש, אתן לך את המכתבים ותקרא אותם ותראה. הלכתי לעירייה ואמרתי: הפרדסים שהיו, מכרתי אותם מזמן. איך אני מגיע ל-2,275? אומרים לי: אולי יש לך פיצוץ, אנחנו נבוא לבדוק. באו לבדוק. אמר לי הבודק: אולי הברז של מכבי האש גונב לך מים. אמרתי לו שיתבע את מכבי האש, למה אותי? אולי השעון לא בסדר. אמרתי לו, אז קח את השעון ותבדוק. לקחו את השעון, כעבור ארבעה ימים החזירו את השעון, התחלתי לשלם את הסכום שהייתי משלם מראש כל הזמן, 480 שקל. באתי לעירייה, אמרתי להם שיראו מה קורה פה. אמרו לי: אדוני, אולי יש לך פיצוץ. אמרתי שלא יכול להיות. לי יש צנרת כפולה, אני קבלן בניין, בניתי את הבית שלי. יש ביקורת על יד השעון וביקורת על יד הבית. אם יש פיצוץ, המים יוצאים ליד השעון וליד הבית ותכף אנחנו רואים את זה. כשהסברתי להם את זה, עזבו אותי. אבל לאחר שהתחלתי לטפל באנשים האלה ולבוא אליהם למי השקמה בחולון, אמרו: בואו נשתיק אותו. שלחו לי הוצאה לפועל על 21,000 שקל. אבל אני ברוך השם לא מהאנשים שלא יכולים לעשות. הלכתי ותבעתי אותם למשפט.

אני מבקש מכם, תעשו טובה לסרטן הזה. אתה אמרת, כבודו, שתהיה בריא, שהרבה אנשים הלכו לעולמם. הרבה אנשים הולכים עכשיו לעולמם בגללם.

תודה, אדון זגורי, גם על העבודה הציבורית שאתה עושה.

תודה.

חבר הכנסת סאלח סעד לא יכול היה להגיע והוא ביקש להתנצל ושאקרא בשמו את עמדתו. הוא מבקש, כמובן, להודיע שהוא תומך בביטול הצודק של תאגידי המים, שהפכו להיות לנטל על הציבור עקב התשלומים המוגזמים. הוא מתייחס גם להיטלים המוגזמים. הוא גם מקדם הצעה דחופה בכנסת לתיקון חקיקה מקבילה בעניין הזה. תודה רבה.

יסכמו את הדיון נציג משרד הפנים, שביקש להתייחס פעם נוספת, וראש רשות המים. בבקשה, אדוני.

אני רוצה להתייחס למה שהעלה כאן ראש מועצת גי'סר אזרקה ולמה שהעלה ראש מועצת דאליית אל-כרמל. היום החוק לא נותן מענה לרשויות שמסורבות תיאגוד או רשויות שאין להן שום יכולת.

אנחנו לא מסורבי תאגיד. אנחנו השארנו את זה למליאת הרשות, אבל אף תאגיד לא רוצה לקבל אותנו.

כשאני אומר מסורב תיאגוד, אני מתכוון שאין תאגיד שמוכן לקלוט אתכם. יש קבוצה של רשויות שכיום אין להם פתרון, הן לא יכולות לנהל לבד בגלל העלויות, בגלל הצורך בכוח אדם מקצועי והכרה של הרגולציה והתחום. מצד שני אין משהו אחר.

אז מה הוא אשם? למה הוא נענש אם אף אחד לא רוצה לקלוט אותו?

אני ארבע שנים ללא תוכנית הבראה.

משרד הפנים הוא הראשון שאומר, ואתה יודע את זה ויכול להעיד על זה היטב. אנחנו לא אומרים שהוא אשם, אבל מצד שני גם למשרד הפנים יש אחריות ברשויות כמו דאליית אל-כרמל למנוע גירעון. אם יש גירעון של 10 מיליון שקלים בשנה, שנובע רק מתשתיות לקויות במועצה, אז גם זה מצב שמשרד הפנים נדרש אליו.

מאה אחוז, אדוני. אבל מה שאנחנו ביקשנו ממך להתייחס אליו, גם קודם וגם עכשיו, זה לא לתת חוות דעת טובה או פחות טובה על מה שמשרד הפנים עושה בנוגע לבעיות ברשויות מקומיות מסוימות. אנחנו רוצים לדעת מאיפה מגיעה הסמכות הזאת והמדיניות העקומה הזאת של להתלות דבר אחד בדבר שני. זה שיש היום חובה בחוק, עוד לפני הכניסה לתוקף של ה-30 בדצמבר 2017, שיש חובת תיאגוד שהיא כללית, היא עדיין לא כתובה במסמרות מבחינת התאריך, זה ברור. השאלה מה נותן למשרד הפנים או לכל גורם אחר את הסמכות לבוא, ובשם זה שאין תאגיד להעניש את הרשות המקומית, בדרך כלל את הרשויות החלשות ביותר, בתקציבים ובתקנים. זה לא ברור, זה לא צודק וזה לא חוקי.

אני לא יודע להתייחס לגבי תקנים ולגבי המקרה הספציפי שהעלה כאן ראש מועצת דאליית אל-כרמל. אבל אני מתייחס רק למסגרת של רשויות ותוכניות הבראה. בסיכום של משרד הפנים מול משרד האוצר הוא שכספים שמגיעים לרשויות במסגרת תוכניות הבראה לכיסוי גירעון, אחד התנאים הוא כניסה לתאגיד מים או הסכמה של הרשות להיכנס לתאגיד.

את זה אנחנו יודעים. אל תחזור על זה עוד פעם.

אין לי משהו אחר להגיד בעניין הזה.

לפני שאני נותן לראש רשות המים לסכם, אני רק רוצה לברך את האזרחים הוותיקים המכובדים שנכנסו. שלום לכם. הם אזרחים ותיקים ממעון יום בגילה. הם אורחים של חברת הכנסת נורית קורן, והם מבקרים פה במסגרת פרויקט "מחזירים אהבה" שחל היום. הם מבקרים בכנסת ובלשכה של נורית. אנחנו מברכים אתכם, אנחנו אוהבים אתכם. תודה רבה על כל מה שעשיתם עבור המדינה. אנחנו מאחלים לכם בשם כולם בריאות טובה, אריכות ימים והרבה הרבה נחת.

בבקשה, אדוני ראש רשות המים.

תודה רבה, אדוני יושב-ראש הישיבה, חבר הכנסת שמולי. אני ברשותכם אתייחס לכמה נקודות, לכמה נושאים שהעלו פה. אם החסרתי משהו ויש אצלך עוד דברים, אני בשמחה אענה. אני לא רוצה שאפילו תהיה מראית עין שאני כאילו מתעלם.

אני מסכים שמים הם מוצר מוניציפלי, כמו פינוי אשפה, כמו ניקוי רחובות, כמו תאורת רחובות. אבל היבטי המים, במיוחד ההיבטים של הביוב, ההיבטים הסביבתיים של אי טיפול בדברים האלה, גם האיסוף, גם הטיהור, גם ההשבה שלהם לחקלאות, הם עסק מסוכן והוא צריך להתנהל באופן מקצועי. ואם הוא לא יתנהל באופן מקצועי, אנחנו יורקים לבאר שאנחנו שותים ממנה.

הייתה הזנחה רבת שנים בכל הנושא של טיפול בתשתיות, וזה עלה פה בעבר. אז המדינה בסופו של יום, אחרי הרבה מאוד שנים של התלבטויות, החליטה לקחת אחריות. שפכה הרבה מאוד כסף לתוך העניין הזה והרבה מאוד מאמצים ארגוניים. לא הרבה מאוד מאמצים רגולטוריים, דרך אגב, כפי שאמרתי קודם. אני חוזר ומדגיש, בניגוד למה שנאמר, אין 200 עובדים ברשות המים שמטפלים בתאגידים. יש 7-6 ותו לא. השאר עוסקים בטיפולים בזיהומי קרקע ובנושאים של הפלסטינים ובנושאים של התפלה וכך הלאה. אוסף עצום של בעיות בנושאים שקשורים למים שהם בנפשנו.

אז למה אתם לא מפרסמים את הדוחות האלה? תפרסמו לציבור, שידע מה עושה כל אחד.

יונתן, תן לו להתייחס. הוא לא הפריע לאף אחד.

תאגיד לא נועד לייצר הכנסות. אומנם יש לו הפוטנציאל לייצר רווח, ככל שהוא יעיל. כיוון שבעלות על התאגיד היא מאה אחוז של הרשויות, הן יכולות למשוך את זה כדיווידנד. אנחנו היינו מצפים שלא יימשכו דיווידנדים, ושהדיווידנדים האלה יוחזרו חזרה לקהילה שמתוכה צמח התאגיד.

אז למה לא יוצאת הנחיה כזאת מרשות המים?

אנחנו פועלים לכיוון.

מה זה פועלים? זה לכתוב הנחיה.

זו לא הנחיה, צריך לייצר כללים. זה לא פשוט. כפי שאמרתי, אני חדש במערכת, אני לומד אותה. מסבירים לי לאט, אני מבין מהר. אמרתי שאני עוסק עכשיו בהקמה של הערכת מצב על כל הנושאים האלה. אני אוסף את הנתונים ואני מקווה מאוד שבתקופה של כמה חודשים נוכל להביא את מקצה השיפורים. אבל כרגע זה לא נושא הדיון. נושא הדיון כרגע הוא הלגיטימציה של קיום התאגידים.

לעניין הזה אני רוצה לומר, העולם המפותח הוא עולם תעריפי. ביטול של תאגידים והחזרה של גביית התעריפים במגרש הפוליטי – כמובן הכנסת היא הריבון – להערכתי המקצועית תהיה רגרסיה מאוד משמעותית לטיפול במשאבי המים במדינת ישראל.

דובר פה על פחת המים. פחת המים הממוצע טרם הקמת התאגידים היה 20%. בכל מקום, אם אני עושה ממוצע ארצי, הפחת ירד ל-10% בממוצע ארצי. רק נעשה את החשבון הכמותי, מדובר פה על 60-50 מיליון קוב. זה מתקן התפלה, עם כל המשמעויות הסביבתיות הכלכליות של מתקני התפלה.

אדוני ראש רשות המים, יש בינינו ויכוח לגבי כמה זה יעלה. אבל אם מחלקת המים העירונית היא זאת שמקבלת ממך כרשות המים את ההנחיה באיזו צנרת להשקיע בשנה הבאה, עולה השאלה במה עדיפים התאגידים על פני מחלקות המים של העיריות, אם הם ממלאים אחר הנחיותיך. אין שום ספק שהתאגידים הצליחו בעניין של הפחת, להראות הישגים מרשימים. אני אומר את זה בכל ישיבה. השאלה האם אפשר להשיג את אותו הדבר כשזה מנוהל ברשות המים במשק סגור ומקבלים הנחיה ממך איפה להשקיע ובאיזה אופן.

אין לי היכולת להשפיע. רשות מקומית כפופה בכלל לרגולציה אחרת. אבל בוא נניח שיסדירו את הרגולציה, כי אתם המחוקק יכולים לעשות את זה. אני שואל למה לא נלמד מהעבר. הרי הם היו שם בתוך מחלקות המים והביוב בתוך הרשויות, ובפועל כפי שהוצג פה, מערכת שיקולים של הרשות בבואה לשקול איפה היא תקצה את המשאבים המועטים שיש לה היא לא בצנרת תת קרקעית, אלא בכיכרות ובמתנ"סים, שכולם לגיטימיים.

הייתה פה הערה של בילסקי לגבי העלויות המטורפות שנגררו. ההחלטה על מיקום המשרדים היא של הדירקטוריון של התאגיד, והדירקטוריון של התאגיד הוא מאה אחוז הרשות. לכן אם יש בעיה עם יוקר המיקום, אנא פעל מול הדירקטוריונים, שאתה הוא זה שממנה אותם, להביא אותם למקום יותר צנוע.

נאמר פה על ידי מר ביבס שמחירי המים עלו ב-200%. אני אומר לכם שמ-2010 ועד היום מחירי המים עלו ב-30%-25%. אבל בעשור הזה נכנסו 600 מיליון קוב התפלה, והתפלה זה מוצר יקר. התייקרו מחירי המים בארץ מפני שנגמרו לנו המים הזולים.

אבל הוא דיבר על מחיר הקנייה של המים. מחיר הקנייה של המים עלה ב-200%.

אני לא פותח את הוויכוח כי אני צריך לסיים.

לנציג של ערוץ 10 פה, אני כמובן בשמחה אפגש אתכם ואתן לכם את כל המידע. רשות המים היא לא אחוזה פרטית, אין לה אג'נדות. תשאלו, תיענו.

שאלנו ולא קיבלנו תשובות.

לא אותי שאלתם.

נקודה אחרונה, למרות שיש פה עוד כמה דברים שהיה מאוד כדאי להתייחס אליהם, כי נאמרו פה דברים נכוחים, הערה לסדר. לא מדובר פה על הפרטה. אני מתנגד בכל תוקף להפריט מערכות ציבוריות חשובות כמו תאגידי מים. תודה רבה.

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון, ברשותכם. ראשית, אני מודה לכל הנוכחים ולכל האנשים שעשו מאמץ מכל רחבי הארץ, גם בעלי תפקידים וגם הציבור. אני מודה כמובן גם לכם, רשות המים, שנערכתם מבעוד מועד לישיבה. כמובן לנציגים, ראשי הרשויות, חברי המועצה, נציגי ציבור, מובילים של מאבקים מקומיים מכל הארץ שבאו והשמיעו את קולם. אני מודה גם לכם בערוץ 10 וגם לתומר, לכל התקשורת שעוסקת בזה ומביאה לידיעתנו את התלונות ואת הדברים שדורשים תיקונים.

אני מציע להרים את הכפפה ולהעביר, תוך יידוע של הוועדה, את אותן שאלות שאתם רוצים לשאול ולבקש מידע. להעביר את זה לראש רשות המים החדש, מר גיורא שחם, ושימו בהעתק גם את הוועדה הזאת, לכל הפחות את חבר הכנסת ביטן ואותי.

אמרתי את הדברים בתחילת הדיון, אז לא אאריך. אנחנו מיצינו את השלב שבו שמענו את הגורמים השונים. אם יש עוד דברים שלא נאמרו ויש פה גופים שירצו באופן אישי להיפגש, אנחנו בהחלט נסכים להיפגש ולשמוע עמדה נוספת. אבל בגדול התהליך של השימוע הסתיים, וכפי שאמר פה קודם חבר הכנסת ביטן, שהוא יושב-ראש הוועדה, אנחנו מתקדמים בכיוון האופרטיבי לכיוון החלטות. לוח הזמנים הוא ברור, אמר אותו גם היועץ המשפטי לוועדה. עד ה-30 בדצמבר 2017, אם לא נעשה תיקון לחוק, אנחנו ניכנס לתקופה של אנומליה, והאנומליה כבר מתרחשת לנגד העיניים. כשבכנסת כל חברי הכנסת מדברים על זה שצריך לבטל תאגידים, ומצד שני משרד הפנים לוחץ על רשויות מקומיות חלשות ומעניש אותן על זה שהן לא הקימו תאגיד. זה אבסורד. זה נכון שחובת התיאגוד קיימת בחוק, אבל אי אפשר להתעלם ממה שקורה לנגד העיניים. לכן אנחנו אומרים את הדבר הבא: עד ה-10 בדצמבר אנחנו נסיים את ההכנה של החוק הזה לקריאה ראשונה, ובשאיפה בואכה ה-20 לחודש – ביטן אמר 18-17, הלוואי – אנחנו נשלים את הליך החקיקה. לשם אנחנו מכוונים, לשם אנחנו שואפים. כמובן שזה נתון עוד להרבה התדיינות, בשאיפה שנצליח להגיע להסכמות, אבל לא בטוח שזה יקרה. המודל שאני רואה לנגד העיניים זה מודל שבו קובעים קריטריונים, רשות שעומדת בקריטריונים ומעוניינת בכך עוברת לנהל את משק המים שלה בעצמה, במשק כספי סגור ורגולציה של רשות המים. רשות שלא עומדת בקריטריונים או שלא רוצה לעבור מסיבה כלשהי, אני אומר ביושר, עדיין אין הסכמה מה עושים עם רשות כזאת, האם זה בתוך גוף אחד, האם זה בתוך תיאגוד אזורי של 11 תאגידים, על זה אני עוד לא יודע לענות. אבל יש לנו עוד מספיק זמן לגבש את ההחלטה בעניין הזה. אני מפציר גם בציבור וגם בתקשורת, אם יש דברים וסוגיות שנוגעות לשירות, אל תשימו את זה בצד, תביאו את זה לידיעתנו. שמענו גם מיהודה וגם מנציגים אחרים בתאגידים שיש אוזן קשבת ורוצים לטפל בבעיות.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45.