ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-11-30OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 608

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ה בחשון התשע"ח (14 בנובמבר 2017), שעה 11:30

הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] (מס' 22), התשע"ח–2017 (מ/1113).

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יעקב אשר

עבד אל חכים חאג' יחיא

סגן בכיר ברשות שון ההון, ביטוח וחיסכון - אסף מיכאלי

ראש ענף ביטוח כללי, משרד האוצר - ניר ברטל

עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר - איה שוורץ

עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר - ירון גולן

מתמחה בלשכה המשפטית אגף שוק ההון, משרד האוצר - שחר אסרף

צוות ביטוחי חבויות בשוק ההון, משרד האוצר - ודיע עואד

עו"ד, מח' ביטוח כללי אגף שוק ההון, משרד האוצר - בתיה מור

משפטנית, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - הילה דוידוביץ

סגנית היועמ"ש, משרד התחבורה - חוה מרים ראובני

משרד ראש הממשלה - ע"ד

יועצת משפטית, משרד ראש הממשלה - ש"פ

מנכ"ל קרנית - איתן השחר

מנהלת מחלקת תביעות, קרנית - ליטל כספי

יועץ משפטי, קרנית - אלון בלגה

סמנכ"ל איגוד חברות הביטוח - גיל סלומון

יועץ משפטי, איגוד חברות הביטוח - ירון אליאס

חבר לשכה, לשכת סוכני הביטוח - אריאל מונין

מנהלת מחלקת חיתום וייעוץ ביטוחי, ענבל חברה לביטוח - ורד נשר

עמותת תנו יד לחרש נכים למען נכים, עמותות וארגונים למען אנשים עם מוגבלות - דן מיכאל קדרון

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח בישראל - טל אלוביץ

שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח בישראל - צח בורוביץ

שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את לשכת סוכני ביטוח בישראל - יעל גויסקי אבס

שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את לשכת סוכני ביטוח בישראל - מיכאל שאינסקי

אתי בנדלר

מרב תורג'מן

לאה ורון

ירון קוונשטוק

הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] (מס' 22), התשע"ח–2017, מ/1113

שלום לכולם. מתנצל על האיחור הקל, היינו בדיון אחר. גברתי מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית, רשם, דוברים, הנושא שעל סדר יומנו: חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי, התשע"ח–2017. בבקשה.

אתה רוצה שאזכיר מה היה בדיון הקודם?

ב-5 ביוני 2017.

נכון. כידוע הצעת החוק מסדירה שני נושאים, אחד זה הפטור מחובת ביטוח על רכב שהוא רכוש המדינה, שהמדינה התירה את השימוש ברכב; או רכב שלא הותר השימוש בידי המדינה אך נעשה שימוש לצרכי המדינה. וגם מוצע להחיל את הפטור לגבי השב"כ והמוסד. לגבי המשטרה – פה זה כבר מעוגן היום בחוק.

בעניין זה עלו בדיון הקודם שתי שאלות: האחת לגבי הגדרת השימוש ברכבי המדינה, מה ההגדרה של צרכי המדינה? והשאלה הנוספת שעלתה: אדם שנפגע ברכב שבעצם נעשה בו שימוש לצרכי המדינה, כיצד הוא ידע את מי הוא צריך לתבוע אם הרכב הזה פוגע בו?

הנושא השני שמוסדר בהצעת החוק הוא ביטול החובה להחזיק תעודת ביטוח מקורית ולאפשר להנפיק תעודת ביטוח באמצעים אלקטרוניים. בנושא הזה גם כן עלו מספר סוגיות. הראשונה בהן הייתה בזמנו היעדר תיאום מול משרד התחבורה בנושא דרישות פקודת התעבורה להחזיק תעודת ביטוח מקורית, אם זה בהקשר של העברת בעלות ואם זה בנושאים שונים שאולי נשמע בעניין הזה את חוה.

בנוסף, נידונה הסוגיה של מאגר המידע שמנוהל על ידי קרנית, משום שיש כוונה להרחיב את היקף המידע שמגיע למאגר המידע. ואת החובה לעדכן אותו אונליין, כיום הוא מעודכן על בסיס חודשי, כך שבעצם יתאפשר גם למשטרה לקבל את המידע, האם קיים ביטוח בתוקף? וגם בעיקר את השאלה, מה קורה כאשר שני רכבים בעצם מתנגשים, וכיצד ניתן לאמת את תוקפה של תעודת הביטוח כאשר מחליפים את הפרטים? איך ניתן יהיה לגשת למאגר המידע הזה.? ושאלות גם בהקשר של הגנת הפרטיות, כיצד אנשים נכנסים למאגר ומקבלים את המידע הזה?

רק אזכיר שהצעת החוק הוקראה בדיון הקודם.

כן, אני יודע. ברשותכם, אני רוצה להזכיר, כבר התקדמנו מאוד בדיון הקודם, ואני חושב שהיינו לקראת – יש כמה נקודות שפשוט אנחנו צריכים לתת עליהן את הדעת, אם יש כאן מי שרוצה לתת עליהן את הדעת. ואם לא, נחזור להקראת הדברים. כן, רצית? בבקשה, שם ותפקיד.

גיל סלומון, סמנכ"ל איגוד חברות הביטוח. בנוגע לסעיף 13, זה נושא גם שעלה בדיון הקודם, ודובר שנדון בו שוב. לא הזכרת את זה פשוט, את הנושא של מה קורה בביטול וחידוש תעודה דיגיטלית בנקודה של העברת בעלות. והרי אם אני קונה ממך, כבוד היושב-ראש, רכב בפורמט החדש, ואתה יכול להגיד לי: אני משאיר לך את הביטוח עד סוף החודש.

אה, נזכרתי. אני רוצה להזכיר.

זה עלה.

מתי זה מתבטל?

ביטוח החובה ממשיך גם אל הקונה.

עד מתי?

עד שהביטוח מסתיים.

ואם ביטוח החובה מסתיים עוד שנה?

למה לא?

ואם בעל הפוליסה מבטל את הביטוח?

הבנתי. תקשיב, אני מבין את הדרישה שלכם. כאילו זה עוד – לא, זה בסדר גמור, אפשר עוד לעשות סיבוב כלכלי על - - -

לא, לא, לא, לא.

אה, לא, זה לא קשור בכלל?

לא.

זאת אומרת, יש לכם רק איזה בעיה טכנית?

אתה תמיד אומר שאנחנו לא ל"ו צדיקים, אבל במקרה הזה אנחנו צודקים. זה המקרה. אני מצטט אותך.

אתם לא מל"ו צדיקים? אתם אפילו לא ברשימת ה-100 הראשונים.

כבוד היושב-ראש, אם יורשה לי בדקה.

נתייחס לזה. יש כאן גם את הנציגים של רשות שוק ההון, הם יציגו את הדברים. ברור לך שיש כאן איזה בעייתיות, אם לא, לא היית מעלה את זה.

נכון.

אוקיי. הבנו.

ורק לגבי סעיף 24, באמת כמו שראיתם את הנוסח, אני מניחה, שהופץ, יש הסכמה לתיקון. זו הייתה ההערה השנייה שלכם, ולכן גם לא הקראתי אותה.

את ההערה. אין הסכמה.

אוקיי. ברשותכם, איך את מציעה שאנחנו - - -

אני מציעה שאולי תציגו שוב את העניין הראשון, וככל שיש הערות - - -

בואי נלך ככה: יש כאן שתי נקודות. בואו נפרק את השתיים-שלוש נקודות שמונחות על המדוכה, נפנה אותן, וברגע שנקבל – לפחות אנחנו, חברי הכנסת – נקבל עליהן את ההחלטות, נעבור להקראה, ואז גם זה ילך באופן הרבה יותר מהיר. אז בואו נסיים, קודם כול אני מציע, את העניין של סעיף 13. נסיים אותו, ולאחר מכן נלך לקרנית, אני חושב שיש לכם, אם אינני טועה.

כן. לא היינו בישיבה הקודמת, אז לפחות שישמעו את עמדתנו.

אי ידיעה אינה פוטרת. ככה זה בחקיקה.

נכון. לכן אנחנו פה.

אוקיי, בבקשה.

אדוני, שלום. ירון גולן, סגן היועץ המשפטי לרשות שוק ההון.

כולם הבינו את מה שנאמר פה - - -

עוד לא הספקתי - - -

אוקיי. אז תן לו, נראה לי תיכף תהיה לו התכווצות שרירים מרוב שהוא מחכה להגיד. בבקשה, תשתחרר.

משוחרר. אני רוצה לספר סיפור קצר. אני חוזר למקרה, כבוד היושב-ראש, שאני מוכר לך אוטו. אני מוכר לך נניח רכב, וביטוח החובה הוא על שמי. בעולם החדש אני יכול, ברגע שמכרתי לך את הרכב, ללחוץ על הכפתור ולבטל את הביטוח הדיגיטלי.

חובה דיגיטלי, כן.

אתה לא יודע שאני עושה את זה. אתה לא יודע. עכשיו, אני יכול גם להגיד לך: סע, אני בסוף החודש אסגור את הביטוח. אבל חזרתי הביתה ואשתי הזכירה לי שאני יכול לקבל הפרשים כספיים. אבל אני לוחץ על הכפתור וגם אתה לא יודע, הביטוח בוטל. מה שקורה, שבעולם הזה, בגלל שאין את הדבר הזה הפיזי של להחזיר את התעודה פיזית – שאגב אם אני זוכר נכון, זו גם עבירה פלילית מי שלא עושה את זה – זאת אומרת, החזרת הנייר היא לא קיימת יותר, נשאר רק העניין הזה של לחיצת הכפתור בעולם דיגיטלי.

ולכן בעולם חדש שכזה, אני חושב שזה הדבר הכי הגיוני, שייקבע שתהיה נקודה מאוד ברורה, לי ולך, מתי ביטוח החובה הזה מפסיק, כי אחרת אתה לא יודע. אתה. ותיסע בלי ביטוח, כי זה נגמר.

העניין ברור. אתה רוצה עוד משהו לחדד את זה, שתבין יותר? חידדת את זה מספיק. בבקשה.

ניר ברטל, רשות שוק ההון. התכלית היא זהה. אנחנו גם רואים שלציבור יש קושי כיום, בגלל שיש תעודה מודפסת, לבטל את הפוליסה ובעצם לקבל חזרה את כספי הביטוח ששילמו בעודף מחברות הביטוח, כי הן אומרות: עד שאתה לא מחזיר לי את הפוליסה אני לא מבטח לך ולא מחזיר לך את ה-1,000 שקל של החצי שנה שנשאר לך.

אז אחת מהתכליות של התיקון הזה זה גם להקל את העניין הזה. להקל את העניין שבו יש העברת בעלות על הרכב, גם למוכר וגם לקונה יהיה הרבה יותר ברור איך לבטל ואיך לרכוש ביטוח חדש. וכל הרעיון הוא להקל על זה, גם על חברות הביטוח וגם על המוכר וגם על הקונה.

עכשיו, אסביר גם איך זה הולך להיות.

לא דיברתם ביניכם?

דיברנו. ישבנו, נפגשנו.

לא הצלחנו.

לא, הצלחנו להיפגש.

לא, הצלחנו להיפגש. אנחנו נפגשים המון.

אבל אני רוצה להבין. זאת אומרת, הוא בא להקל, אתה רואה את זה כ - - -

לא, בסעיף 13 לא הצלחנו.

לא, מה שהוא מציג עכשיו זה לא הצלחתם? הוא אמר ש - - -

לא, בסעיף 24 יש פה איזה התקדמות, אבל - - -

בסדר, אני יודע. הבנתי. אני אומר את זה פה.

גם לפני הדיון הקודם - - -

לא, אני מנסה להבין, הוא אומר שזה בא לקראתכם גם.

לא, להיפך.

אתה אומר: זה רע מאוד שזה בא לטובת הלקוח?

זה גם לא טוב ללקוח וגם לא טוב לנו, אבל יחסית לסיטואציה הקודמת של הנייר אנחנו הולכים אחורה, כי הענן הזה של האי בהירות מתי הביטוח פוקע - - -

אני מנסה להבין את הדבר, לחדד את העניין הזה, שלא – אתה יודע, אני תמיד אומר: היה לי את המטה הכי טוב בעולם, באה המלחמה והרסה לי אותו. מרוב שאתה מסדר ומארגן את הסיטואציה, אחר כך כשהיא הופכת להיות יוצאת מן הכוח אל הפועל, אתה מוצא שהיא לא, והחשש – זאת אומרת, אני מבין את מה שאדוני אומר, אבל אני גם מבין את החשש שלו. זאת אומרת, שעלול להיווצר כאן – אי הבהירות הזו, שעלולה, אתה יודע – ולנסוע בלי ביטוח בכלל זה – ביטוח חובה זה - - -

גם עבירה פלילית.

נכון. אני אומר: זה כבר סיפור דרמטי.

מעבר לעניין של הפיצוי.

ואתה לא במודעות בכלל שאתה - - -

תגיד, מה, אתה מתלהב?

לא, אני עוזר לך.

אל תעזור לי. אני בסדר.

המטרה היא לייצר מצב שיהיה הרבה יותר בהיר וקל לכולם.

אבל הוא אומר - - -

אסביר איך זה יקרה. בעצם ביטוח רכב חובה מוגדר ומוסדר בכמה רבדים.

אני רוצה שכולם יקשיבו לזה. אין לי כאן איזו עמדה חלוטה. זאת אומרת, העניין הוא איך זה בסוף מתכתב במציאות. וכל אחד מאתנו הוא גם נהג וגם מוכר וגם קונה. זאת אומרת, תנסו להתנתק לרגע מהמקום שכל אחד מגיע אתו, והאם ההצעה הזו באמת יכולה לעשות לכולנו חיים יותר פשוטים והעניין הרבה יותר מובן? בבקשה.

ביטוח רכב חובה מושתת על מספר אדני חקיקה, חקיקה ראשית וחקיקה משנית. ויש הפרדה בין מה הרזולוציה שכל חקיקה מתייחסת. למשל, הפקודה שעליה אנחנו מדברים היום קובעת חובה להוציא תעודת ביטוח. אבל חקיקת המשנה, תקנות שהוציא שר האוצר או הוראות שהוציא המפקח, קובעות בדיוק מה יהיה הנוסח, מה יהיו המילים, איך מבטלים אותה, איך מוציאים אותה, ואת כל הפרוצדורות שהן יותר ברזולוציות הנמוכות, שזה המקום המתאים לרזולוציות האלה. כך יהיה גם כאן.

כיום סעיף 9 לפקודה, שהוא המרכזי פה בתיקון, אומר: חובה להוציא תעודה. אנחנו בסך הכול אומרים: אפשר להוציא אותה גם באמצעים דיגיטליים. זה בגדול על רגל אחת כל התיקון שלנו.

עד כאן ברור.

עד כאן ברור. עכשיו, נבוא אחרי זה, והם יודעים את זה, וגם דיברנו על זה, ונעשה בהתאם לזה גם את התקנות המסדירות איך מוציאים פוליסה, איך מבטלים פוליסה, בעולם החדש הזה.

סליחה, פשוט כדי שנחדד את זה. אתה אומר: אנחנו בשלב הזה לא עוסקים בטכניקה של איך זה יתבצע בפרקטיקה.

בדיוק.

אלא אתה אומר: בשלב הזה אנחנו אמורים לבצע את הפעולה המתבקשת, ממעבר מהנייר, ה"תסריך" הזה - - -

לאפשר.

לאפשר, בוודאי. מעבר דיגיטלי, היום העולם הולך כולו למקומות אחרים, אני מניח שזו בתחילה תהיה אפליקציה שתוכל להציג אותה או משהו כזה.

יש חברות שיש אפליקציה, יש חברות - - -

אני מניח. לכן, מה שאני מנסה לומר, כשאתה אומר שהשלב הבא, שמלין עליו נציג חברות הביטוח, שתשבו ותבנו את הכללים, כשהחששות שלך יתפוגגו.

רק שתי הערות. בגלל זה נתנו כניסה לתוקף מאוד ארוכה – תשעה חודשים – בדיוק למצות את הדיונים האלה.

נכון, אמרת לי.

אנחנו תמיד מפרסמים הוראה לפני. ונתנו גם אפשרות לשר האוצר - - -

אוקיי, תודה.

רגע, חצי משפט אחרון. היו חברות שלא באיגוד חברות הביטוח שאמרו: למה אתם בכלל עושים את התיקון הזה? כבר היום אפשר לעשות את זה. אבל אמרנו: לא, צריך לבוא בדרך המלך, לעבור דרך ועדת הכלכלה, לקבל את האסמכתא שאפשר לעשות את זה בצורה דיגיטלית ולהעביר את העולם הזה למאה ה-21.

אוקיי, תודה לך. כן, בבקשה.

אריאל מונין מלשכת סוכני הביטוח. אני רוצה לחדד לפחות לך, אדוני היושב-ראש, את הפרקטיקה בשטח.

איך תהיה פרקטיקה אם עדיין אין את זה?

לא, מה שקורה היום ומה יהיה. אסביר.

אה, אתה מתכוון מה יהיה.

קודם כול, בואו לא נתרגש. 3 מיליון תעודות חובה יוצאות בשנה, לא כולן מוחלפות באותה שנה. האזרח לא מחליף כל הזמן. לדעתי, משרד התחבורה יודע, מדובר בכרבע שדרשו להחליף את רכבם, כי כל שנה רביעית מחליפים רכב.

לגבי ה-75% הנותרים. יקבלו תעודה אלקטרונית, תודה לאל, כי לא יצטרכו לשלוח להם בדואר – קיבלו או לא קיבלו. יהיה להם מסמך איכשהו טכנית ביד. ובזה נפתרה כל הבעיה ל-75% מהאוכלוסייה. לגבי ה-25% האחרים, שיחוו החלפת רכב, פשוט המצב היום הוא גם אבסורדי. הרי בוא נחשוב שאני ואתה נפגשים ואני מוכר לך את הרכב, ואני אומר לך: אחי, אל תדאג, אני משאיר לך את הביטוח.

גם חוקית, אני לא משפטן, איך יכול להיות שאני מאשר לך לנסוע ברכב שהוא בכלל כבר לא שלי? כי כבר עשינו העברה, הרכב שלך. חברת הביטוח, והם צודקים מהבחינה הזאת, קיבלה אותי לביטוח, כי אני נהג נחמד, בלי תאונות, לא עבריין. היא נתנה לי מחיר בשבילי. כשאתה קונה, אולי בכלל יש לך שלילת רישיון?

הוא מעביר לו אבל את ביטוח החובה.

מה קורה היום? אגיד לך.

ביטוח חובה זה לא משנה אם אתה נהג טוב או נהג רע - - -

למה? אני יכול לסרב.

כן, אבל היום יש חיתום אחר לגמרי. כלומר, המדינה, ובצדק, כשרצתה להוזיל את הפרמיה, אמרה: בוא נכניס הרבה פרמטרים שיובילו להוזלה.

כמה סרבנות? יש לך מושג?

אני לא יודע לדבר על נתונים, גם אסור לי להגיד.

רק התלהבת מלהגיד אני יכול לסרב לו. תביא נתון. אם זה אפס פסיק - - -

אין.

אין, נו, בחייך.

מבוטחים בביטוח חובה?

לא, הסרבנות היא לא גדולה. העניין הוא - - -

רק המחיר יותר גבוה, זה כן.

שם ותפקיד.

ירון אליאס, אני נציג חברות הביטוח. אני אומר: מבוטחים בביטוח חובה המועמדים לביטוח שמסורבים, למעשה מגיעים אל "הפול". כמעט כל מבוטחי "הפול" הם מבוטחים שלמעשה סורבו על ידי חברות הביטוח.

טוב, אחר כך "הפול" יתייחס.

משפט אחד אני יכול להשלים?

כן, ודאי, שניים.

תודה. אז מה שקורה היום, יש איזושהי אי בהירות בציבור, כי כשאני ואתה מחליפים רכב, ומה לעשות עם ישראל מחליף רכב בדרך כלל ביום שישי בצהריים, כי זה הזמן ללכת ל"דינמומטר" ולעשות את הבדיקות. ודרך אגב, שתדע לך, מהשטח, הרבה אנשים מחליפים רכב ואז מתקשרים לסוכן, אומרים: החלפתי רכב – מה אתה רוצה שאעשה עכשיו אם עכשיו כבר 19:00 בערב לדוגמה?

ולכן האקט הזה של החלפת הרכבים חייב להיות מוסדר. מצד אחד, חברות הביטוח באמת לא יכולות - - - את הרכב, כי אשתמש בתעודה.

אוקיי, נתת לי הרצאה. מה אמרת לי בשורה התחתונה?

בשורה התחתונה, כמובן שלדעתי גם חברות הביטוח בעד כל הנושא הזה, האוצר רוצה את זה ובצדק, רק את הטכניקה של ההחלפה, זה הדבר הכי חשוב. ואפשר לתת את הטכניקה - - -

אצלנו בשכונה אומרים: כפרה עליך. נתת הרצאה שעה.

אז אגיד.

עכשיו את מה שביקשתי שתתייחס, אתה אומר: הם ישבו ביניהם. את זה אנחנו יכולים לעשות לבד.

אם אני הייתי יושב ביניהם היינו מגיעים למספר – ארבעה ימים, שבוע, שיש תעודה בתוקף עד הביטול.

אח שלי, עזוב, לא חשוב, לא אקנוס אותך על ביטול תורה. בבקשה.

אני רוצה לחדד משהו שחשוב שיהיה על השולחן.

הבנו. מנסים לתת לזה מענה, אתה חופר לנו כבר.

לא, עוד נקודה.

אדוני, הבקשה פה, חשוב לי להדגיש שהיא לא קשורה ישירות בכלל לתיקון שלנו. וחשוב להביא את זה על השולחן, וכתבנו את זה גם במייל ללשכה המשפטית עם השאלות של הוועדה. הבקשה פה היא בקשה שלא קשורה לתיקון על התעודות האלקטרוניות. היא בקשה אחרת, שכמו שכתבנו: יש בה אלמנטים לא פשוטים - - -

אבל היא משליכה - - -

לא, סלומון זה אני, הוא אליאס.

מה זה חשוב, מאותו מקום באתם. אני, ברשותכם, רוצה עכשיו לעשות סדר ולהתקדם עם זה. תראו, אני רוצה את הפרקטיקה. מכרתי לך רכב. יש לי את התעודה האלקטרונית החדשה. עזוב עכשיו איך תגיעו, בוא ננסה עכשיו לעשות את סיפור הדרך לתהליך הזה, כדי שנדע אם אנחנו בכיוון ויש ויכוחים קטנים או שיש כאן בעיה. לי יש את ביטוח החובה שלי. אחת מן השתיים: או שלך גם יש ביטוח חובה על הרכב שלך, או שאין לך רכב, כי אתה קונה את זה לרעייתך או לבתך או לבנך. כי הנחת העבודה היא שמי שבא לרכוש רכב, רוב הסיכויים, אני מניח שזה 75%–80% נופלים בתוך זה, שאין בכלל בעיה – לי יש את ביטוח החובה שלי, לך יש את ביטוח החובה שלך, ביצענו את ההעברה הטכנית של הבעלות על הרכב, ממילא יש לי את הביטוח שלי ולך - - -

לא, הביטוח הוא על הרכב.

חברים יקרים, תודה רבה לכם. מה אמרתם? אחד מכם. שם ותפקיד.

איתן השחר, מנכ"ל "קרנית". הביטוח משויך לרכב מסוים. זה שיש לך ביטוח - - -

הבנתי. אוקיי. אני לומד משהו. חשבתי פשוט שהביטוח הוא שכל – אם זה אישי, אז זה אומר שבכל מקרה צריך לבצע את ההעברה. עכשיו, זה אומר שקודם כול צריך לעשות כל מאמץ שזה לא יהיה ביום שישי. אבל מעבר לעובדה הזו, איך אנחנו סוגרים – הרי זה לא משנה, דרך אגב, כי כשהיה לך לפני האלקטרוני, אתה הולך פיזית, ואז אתה מבצע את הפעולה הזו מה שנקרא "גב אל גב", ואתה מסיים את העניין.

- - -

שנייה. תראה, יש כלל, אתה אורח חדש אצלנו. בדרך כלל אלה שמגיעים אלינו לדיונים עסוקים בלהסביר לעצמם, הם לא מסבירים למי שלא בקיא וצריך גם לקבל את ההחלטות. אתה מגיע, עוד לפני שאני שואל אתה כבר יודע. זה בסדר, אני לא מלין על זה. אלא שאנחנו צריכים להצביע על זה ולאשר את זה, ועד שלא נבין בדיוק את הרזולוציות לא נוכל להתקדם.

עכשיו, מה העניין? הבנתי את הכול עד לרגע זה. החשש הכבד הוא, בעיקר כמו שמנכ"ל "קרנית" ברגע זה אמר לי וחידד לי, שמדובר בעצם בביטוח על הרכב, זה לא שיש לך את ביטוח החובה על הרכב שלך, אז זה אוטומטית עובר – לא. זה אומר שחייב שיתבצע פה אקט.

עכשיו, אני לא מוכן בחקיקה, אפילו לא בטוח בתקנות שאסכים, שיהיה הליך שהוא יגיד לי שהוא יעשה, הוא יעביר לי – אתה מבין? הוא יכול למצוא את עצמו שעה בלי ביטוח. כבר לא נדבר על העבירה הפלילית שבעניין, אני מדבר אתך על הליך חס וחלילה שהאיש נפגע. זאת אומרת, בבאג הזה שמתקיים יכול להיות פה אסון, שאחר כך אני לא יודע מה להגיד לך.

אין לו פתרון.

אני שם לב. לכן אני מחדד את העניין הזה. חברים יקרים, זו בעיה.

מה שאני מנסה לומר לכם בעניין הזה: אני צריך פתרון. אתה יכול להגיד למישהו: אח שלי, סמוך עלי? יכול להיות שהוא באמת איש ישר דרך והוא באמת התכוון לעשות את זה, אבל אני כבר לא מדבר על פרח מזיכרונו, אנשים נקלעים לסיטואציות שהם בכלל – אירוע קשה, ילד שלו. כל אחד מאתנו פה חווה את הדברים האלה ביום-יום. או משהו שהוא משמח ובכלל פרח מזיכרונו. יש כאן בעיה.

חברים, פה זה עניין טכני. אני צריך פה לדעת איך האקט הטכני הזה מתבצע, בלעדי העובדה שאתם יודעים לתת לי – ואני רוצה ללכת אתכם, כי בסוף אם עשינו גם דיגיטלי והשארנו את זה כמו קודם, אז מה עשינו? שזאת גם שאלה שצריך לשאול אותה. אני כבר נותן לאדוני.

שאף אחד לא יתבלבל, אנחנו הולכים לעשות את זה דיגיטלי, כי אני חושב שהעולם במקום ההוא. רק מה, באופן טבעי דברים חדשים יוצרים עניינים חדשים. ולא צריך להיבהל מזה, צריך למצוא את הדרך איך לתת לזה את המענה, זה הכול. אנחנו לא נבהלים. זה לא משהו שעכשיו נגיד: נדחה את זה למועד – לא, ממש לא. כל העניין הוא שאני רוצה שתמצאו לי את הדרך איך לגשר מעל הבעיה הזאת. כן, בבקשה, שם ותפקיד.

אלון בלגה, היועץ המשפטי ל"קרנית".

בבקשה, אלון.

חבר הכנסת כבל, כולם פה הציגו את הנושא של המכירה, שהוא אקט חשוב. אקט הרבה יותר נפוץ זה כשהבן שלי יוצא עם חברים לבלות. הוא קצת שתה או החבר שלו שתה, החבר שלו אומר לי: תנהג באוטו שלי. בני או חברו אדם רציני – אני רוצה לראות את הביטוח. מסתכל, יש ביטוח – נוהג. זו רק דוגמה אחת בלבד. בעולם כל המערכת בנויה - - -

אני לא אוהב את ההתחלה שלך, אסביר לך גם למה. אל תספר לי את הבעיות.

את הפתרונות.

שנייה, אני לא שם. אני הרי יודע לאיזה כיוון "קרנית" חותרת. אני לא שם. אני אומר לך עכשיו פה את מה שאני מבקש: אני רוצה פתרון. אם יש לכם רעיון שיודע להתכתב עם הבעיות שלכם כ"קרנית", עם הבעיות של חברות הביטוח האחרות, כדי למצוא את נקודת ההשקה שאנחנו יודעים לתת עליה – את הבעיות כבר הבנתי.

זו התשובה. אין בעיה לייצר תעודה דיגיטלית. כלומר, כשאתה לוקח על הכפתור, מקבל במדפסת שלך תעודה שהיא מקור, מופיעה עליה חתימה מקורית וזה המקור, אתה מחזיק את זה באוטו. אין שום בעיה לעשות חיתום דיגיטלי.

הנקודה היחידה שאנחנו מבקשים, וזו עמדתנו – ואז יש נייר שנמצא לך באוטו, וזה חיתום דיגיטלי ותעודה דיגיטלית לכל דבר. אלא מה? כשאתה מוכר את האוטו, אותם 20% או מה שלא יהיה, הוא חייב להחזיק את המסמך הזה, לא למסור אותו, להחזיר אותו לחברת הביטוח כדי לבטל. זה הכול.

מר "קרנית", תקשיב, אני מנסה להגיד לכם את הדבר הבא: אני רוצה לראות את זה מנקודת המבט שלי. אל תתזז אותי. אח שלי, אתה מתזז אותי. לא מתאים לי שתתזז אותי. אני מנסה למצוא את הדרך מה שפחות להיפגש אתך, מה שפחות להיפגש עם אנשי משרד התחבורה, מה שפחות להיפגש עם הרשויות. אם עשיתי את כל הכרטיס הזה בשביל שאפגש עם מי מכם, לא עושה כרטיס. למה לי כרטיס? בשביל שאפגש אתך? שיהיה לי יותר מקום בכיס?

נו, באמת, המחשבה היא שהעולם נמצא במקומות אחרים והדיגיטציה, אני מניח, תתכתב, גם בהמשך היא תלך ותתפתח, ויהיו לה ערכים נוספים, אני לא יודע לומר אותם, שיכול להיות ששם יהיה כרטיס הבריאות שלך, ששוטר יבדוק ויראה אם מותר לך לנסוע כי עשית בדיקת עיניים לפני זמן או לא. לא יודע, אני סתם אומר, סטרטאפ.

יש לי בשבילך פתרון.

לא. מה שאני מנסה להגיד לכם: לי לא נראה הגיוני – אני אומר: אם יש מוקד כזה, מוקד דמיוני, שכשאנחנו עושים את העברת הבעלות, זאת אומרת יש את האישור הזה, כשאתה מצבע, אישור טלפוני, שהוא יודע שהוא מאשר לך את הביצוע ולך את – זאת אומרת, באותו רגע הוא שולח לך. היום מה הבעיה? כמו שאתה עושה העברה בנקאית היום באפליקציה שלך או קונה משהו או שיש לך תקלה, בשנייה ההיא אתה מקבל הודעת סמ"ס שמודיעה לך. למה לא? ברגע שהוצאת, מודיע לך המוקד.

אתה אפילו לא צריך מישהו שם. זה הכול ממוחשב. כמו שיש לך היום – מה, יש לך מישהו שעומד ב"ישראכרט" או בכל חברות כרטיסי האשראי ומקליד ואומר? לא, ברור, היום הכול ממוחשב. הוא יודע למסור לך את ההודעה, שנותנת לך את האישור בעצם, את הביצוע של ההעברה. זאת אומרת, שמאותו רגע יש לי את הביטוח חובה על הרכב הזה. הוא מאשר. זה הכול. כך נראה לי. כי אם אני צריך לפגוש אתכם ב"קרנית" – אני יודע, רק אני אומר את זה, מה זה חשוב. אני אומר: בעניין הזה שאני צריך להתכתב עם מאן דהוא מהפקידים – לא רוצה.

חברים, קחו את הסעיפים האלה, תבטלו. אבל אני רואה בזה דבר שהוא חשוב. זה לא כצעקתה, זה עניין טכני שאפשר לתת עליו פתרון. כן, בבקשה.

נוכל להציג את הפתרון שלנו.

אאפשר לך.

הפתרון המתבקש במקרה הזה, שבעת העברת הבעלות יפקע הביטוח. ידע כל בן אדם - - -

עשה לי טובה.

עכשיו, עוד דבר.

לא, תקשיב שנייה. אתה עושה לי פני תם. אין מצב שאני מאפשר פקיעת ביטוח. אין חיה כזו. חברים יקרים, למה לכם? לא מאפשר דבר כזה, לא יקום ולא יהיה.

אז פרק זמן - - -

ואתה לא מבקש בקשה כזו אם חברות הביטוח לא מרוויחות מזה משהו. אין סרט כזה.

אז רגע, אני רוצה להגיד עוד נקודה. צריך לקבוע או פרק זמן קצר מאוד, שידע האזרח שקונה - - -

אני מנסה להגיד לך אבל באותו רגע. אין סרט כזה שאי אפשר שיהיה מוקד שאתה מקבל ממנו את - - - במקום. אין סרט כזה, אני אומר את זה לכם. כמו שיש לך, אני אומר את זה, בכרטיסי אשראי, אתה רוכש או שיש לך תקלה או סירוב, הוא שולח לך את זה מיד במקום. בשנייה. או שאתה מנסה להיכנס לקוד האישי, הוא יודע לשלוח לך את זה במקום. מה, הוא לא ידע לשלוח את זה במקום? למה, מה קרה?

אדוני קלע בדיוק לאחד מהפתרונות שאנחנו מציעים. שני משפטים. היום למי שמוכר רכב יש שתי אפשרויות: לתת את התעודה לקונה או לשמור אותה אצלו. אין שום פתרון אחר – להגיד לו: אני נותן לך אותה לשבוע, אני נותן לך אותה לשעה. אין שום פתרון אחר. ברגע שאנחנו מבטלים את העניין הזה של תעודת נייר, אתה יכול לייצר מגוון פתרונות. למשל, אתה יכול להגיד לחברת הביטוח: עוד שבוע אני הולך למכור את הרכב, אז עוד שבוע אני רוצה שתבטלי, או עוד שבוע אני רוצה שתעבירי את הביטוח לא', ב', ג', ד'.

לא יקום. נשמה, אח שלי, אנחנו כאילו לא, אבל כאילו. אח שלי, אני אומר לך: לא יקום, לא יהיה. אני לא נותן שום פרק זמן, שום פרק זמן. אני לא סומך על אף אחד. בינינו, לא סומך על עצמי, שבטווח הזה - - -

נכון. זה בדיוק העניין.

על זה נאמר: אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה. אדם נקלע לסיטואציות שלא יודע מה. אל תלך אתי לכיוון הזה, אני רוצה שתיתן לי את הכיוון עליו אני מדבר.

אנחנו אתך. אנחנו שמה בדיוק במקום הזה. אנחנו רוצים להבטיח שאף אחד לא ייסע דקה ולא שנייה בלי ביטוח חובה.

בדיוק, תודה רבה.

זה מה שאנחנו רוצים.

- - - בסעיף 13 היום.

לא משנה, אני רוצה שנוודא שכל העניין הוא – ועוד דבר, כל עוד אין פתרון טכני לעניין הזה אי אפשר יהיה שהסעיף הזה ייכנס לתוקף. בבקשה.

אסף שילון, איגוד חברות הביטוח. אני מ"כלל" ביטוח, אבל בשם איגוד חברות הביטוח כרגע. אני רוצה להסביר: מוכר רכב וקונה רכב, אנחנו לא מכירים את הרוכש של הרכב. זאת אומרת, אי אפשר בצורה של אפליקציה כזו או אחרת או בצורה דיגיטלית שתישלח אליו הודעה שהתבטל לו הביטוח, כי אנחנו בכלל לא מכירים אותו, אנחנו לא יודעים שהוא אפילו עשה העברת בעלות.

עכשיו, עוד דבר שצריך לזכור, שבחיתום אנחנו מתמחרים את הפוליסה בהתאם לתנאים, לפרמטרים של אותו נהג ספציפי שנוהג ברכב.

זה אותו נהג.

מה זה אותו נהג? לא, אם מכרתי לך את הרכב, אתה לא אני, עם כל הכבוד.

ויש לך נהג צעיר בפנים, כשלא היה נהג צעיר.

היום הפקודה אומרת, שאם אתה לא היית מתקבל אצלי לביטוח, אין לך ביטוח.

אז תסלח לי, אענה לך. אם אתה במצב שבו אתה בעייתי, זה כמו בניקוד, הוא אומר לך: קבל סירוב.

אין סירוב.

לא הבנתי, אדוני.

שנייה.

תקבל את הסירוב אחרי - - -

אני מבין עניין.

לא, יש לי עוד נקודה.

הרי לא פתאום אתה אומר: וואלה, תפסתי אותו. אני מניח שיש לכל נהג – אתה מייצר היסטוריה לנהג.

לא, אבל יש לי פתרון שאני רוצה להציע.

אה, אחרי שהפחדת אותנו יש פתרון?

אני מסביר את הנקודות הבעייתיות ברעיונות שעלו פה, ואני רוצה להציג פתרון פשוט.

לא אמרתי שזה פשוט.

לא, זה ברור שזה לא פשוט, אחרת לא היינו מתכנסים פה. יש פתרון שהוא הרבה יותר ברור. כל מה שחברות הביטוח פה רוצות זה ודאות: אנחנו רוצים לדעת מתי אנחנו מבטחים ומתי אנחנו לא מבטחים, בשביל שנוכל לתמחר בהתאם את הפוליסה.

את זה אני מקבל.

הצענו שתהיה תקופת פרק זמן מהעברת הבעלות, שבעה ימים שבהם יהיה יכול הרוכש של הרכב למצוא לעצמו ביטוח אחר. בתקופה הזאת הוא מבוטח.

חברים, עשו לי טובה. תקשיבו, אתם לא יכולים להבהיל אותי, להפחיד אותי שבן אדם דקה לא יהיה בלי ביטוח, ועכשיו אתה נותן לו שבוע.

- - -

אל תענה לי. כשאתה אומר לי לפני כן שההעברה היא על הרכב עצמו.

לא הבנת.

לא הבנתי או שאולי לא הסברתי טוב?

יכול להיות שאני לא הסברתי טוב.

אז אל תפיל את זה עלי.

אומנם התעודה היא פר רכב, זה נכון, אבל גם הפרמטרים של הנהג הם מתומחרים. גם הפרמטרים של הרכב וגם הפרמטרים של הנהג מתומחרים, ובהתאם יוצאת הפוליסה. אגב, היום לא שינינו כלום בפקודה. אם אני מכרתי לך את הרכב ואתה הנהג - - -

יש לי הצעה.

שנייה.

לא, עזוב, מכם אני לא "יצא ראש". אני יודע, אתם יותר מדי מחודדים על הכיוון שלכם. יכול להיות מצב שאני דבר אחד מוכן לו. תקשיב, הלכתי אתך, קיבלתי ממך איזה טיפ שאני מוכן ללכת אתו, ככה בלי ששמת לב אפילו. תראה, יכול שיהיה מצב שבו נניח הפעולה הזו התבצעה, הפעולה האוטומטית, והגיעה אליך, באת ביום ראשון בבוקר, כי זה היה ביום שישי, לא היה לך זמן לראות את זה על הצג, ואתה אומר: אוי ואבוי, ביטחנו את יענקל מזה וזה.

אתה לא יודע.

שנייה. תסלח לי, מה זה, אתה לא יודע אם מתבצע זה? סליחה, אז נייצר מצב - - -

בבקשה.

חברים יקרים, אולי אפשר לייצר מצב שיהיה לך כזאת כוכבית שאומרת לך היום זה וזה וזה. לא יודע איך, חברים. תקשיבו, הבעיה שלכם שאתם עניינים טכניים הופכים לעניינים עקרוניים. ואני לא מקבל את זה. טכניקה אפשר לתת עליה תשובה. יותר טובה, פחות טובה. בגלל זה הם ביקשו תשעה חודשים, כדי לנסות ולגשר. למה אמרו תשעה חודשים? כי גם הם מבינים שיש כאן עניינים שצריך לתת עליהם את הדעת ואי אפשר ככה לכדרר אותם. לכן אני אומר את זה ככה: פתרונות טכניים אפשר לתת.

אני רק אומר לך את הדבר הבא. זה לסיכום, כי אני לא רוצה להרחיב. אני רק רוצה להגיד לפרוטוקול איך אני מצפה, כדי שתדעו מה אני מצפה, כי אתם תבואו, יהיה כתוב כאן שזה לא יאושר עד ש - - - לכן אתם צריכים לתת פתרון, שאין מצב שבו יום אחד או דקה הנהג נוסע בלי ביטוח חובה. זה אסור. המחשבה שאייצר מצב שכזה לא מתקבלת בכלל על הדעת, אני לא יודע להצביע על דבר כזה.

דבר שני, שחברות הביטוח, שכל ביצוע כזה באפליקציה שאתם עושים יודע להתכתב עם חברת הביטוח. הרי אני לא רוצה חס וחלילה להכשיל, אין לי עניין. הם יודעים כמה אני אוהב אותם, חברות הביטוח. מטורף עליהם. אז הפרוטוקול הרי לא מכיר ציניות – זה ממש לא נכון שאני אוהב אתכם. אבל אני אומר את זה בעניין הספציפי הזה - - -

זה לא אישי.

לא, חס וחלילה. עוד יש לך ייחוס משפחתי, נשוי ל - - - אז אני לא יכול. אבל אני אומר ברצינות עכשיו בעניין הזה, שאין לי כוונה, חס וחלילה, שמי מהחברות, למרות כל מה שאתם אומרים ב"קרנית" - - -

לא נתת לנו לומר.

אאפשר לכם, ודאי.

יש עוד היבטים.

כן, יש עוד, בסדר, אני אומר את זה. בבקשה, "קרנית".

שלוש נקודות. הנקודה הראשונה: מדובר פה בעצם במסגרת או באיזה תיקון שנמצא מלמעלה, וצריך למלא אותו בתוכן של תקנות וחקיקה, אני לא בטוח שתשעה חודשים זה זמן ריאלי. מה גם שמדובר פה בשינוי טכני מאוד גדול בכל ענף הביטוח ו"קרנית".

יש פה הסתמכות על מאגר המידע של "קרנית". דיברת על המוקד, בעצם החקיקה הזאת מדברת על מאגר מידע של "קרנית" שאמור לשמש את כל הענף, להיות מעודכן אונליין, כי אחרת אין לזה תועלת. היום הוא מעודכן אחת לחודש. זה אומר שאם מישהו החליף ביטוח בתחילת החודש, אדע אל זה בסוף החודש. אני לא בטוח שענף הביטוח יודע לעדכן אונליין את מאגר "קרנית" בנתונים.

ודבר שלישי, המאגר הזה, חל עליו חוק הגנת הפרטיות. בעקבות הדיון הקודם שנערך פה, גם רשמנו את המאגר זה כמאגר רשום במאגר רשמי המידע, וזה מותנה בכך שהנתונים שם הם נתונים של מספר רכב וקיומה של חברת ביטוח, לא יותר. החלפות, פוליסת סחר, נהג נקוב בשם – אין סיכוי שיופיע במאגר הזה. זה תעודות זהות ושמות, אין סיכוי. כל האוכלוסייה הזאת לא נכנסת למאגר. תחליף רכבים, אף אחד לא ידע מזה – תחליף ביטוחים.

והדבר האחרון שאולי הוא קצת עדין – יש הרבה מאוד רבדים באוכלוסייה שלא יודעים להיכנס לאפליקציות. אנחנו פוגשים אותם.

בוא נגיד את זה ככה: אני לא מתכוון שהחוק הנוכחי יבטל לחלוטין - - -

לא, הוא מאפשר. חברת ביטוח שרוצה להמשיך לעבוד בעולם הישן יכולה.

בוודאי. אני מניח.

אז דובר פה על חברות ביטוח אחרות שהן לא באיגוד, שהן תומכות וכדומה. אני לא יודע איזו אוכלוסייה מגיע אלי ואיזה אוכלוסייה מגיעה - - -

העניין הוא כזה: זה כמו הקרב שאני מנהל עם הבנקים. אף אחד לא מנסה לעצור את הקדמה.

גם "קרנית" לא.

לא חשוב. לא, זה לא שאתם – אתם לא יכולים גם לעצור את הקדמה.

העניין הוא אחר. מה שאני מנסה לומר, שתמיד תמיד יש קבוצה, שאני לא מוכן שבאקט הזה שבו אתה מבצע את השינוי הדרמטי, אתה לא מתחשב בכלל האוכלוסיות. זה מה שאני אומר לבנקים: יש אנשים מבוגרים, למרות שיש היום אנשים מבוגרים שיודעים לעשות, אבל הם המיעוט שבתוך זה.

אותו דבר כאן. זה לא שאני עכשיו בא ואומר: אוקיי, לא מתאפשר לך. אני מניח שיש תהליך, שבסופו של עניין גם – זה כמו עם האנלוגי והדיגיטלי, להבדיל אלף אלפי הבדלות. בסוף, אתה יודע, אנשים לאט-לאט מבינים שהאיכות היא אחרת, המחירים גם יורדים בהתאם, ואז הם מתחברים לדיגיטציה.

אותו דבר פה. יש פה יותר מדי דברים בחקיקה שכבר יש לי פרספקטיבה. אני רק נראה טוב, אבל אני כבר זקן, ואני פה כבר מספיק זמן כדי לראות שבעבר איזה מלחמות, ואנשים פה, והיום זה – זאת אומרת, אספר לילדים של הילדות שלי שהיה דבר כזה פעם, הם יגידו: באמת, ככה עשיתם? זה חלק מההתנהלות, ככה דברים מתקדמים גם כן.

אז תמיד, אתה יודע, כולם שומרי החומות, כולם נטורי קרתא, כל אחד מסביר לי למה לא. ואני בסך הכול רוצה, יש כאן שולחן של אנשים חכמים, ואני נותן לכם את הקרדיט בעניין הזה, שמבינים שהקדמה היא כאן וצריך לקדם אותה. יש בעיות טכניות: יכול להיות שהתשעה חודשים, כמו שאתה אומר, לא מהווים זמן מספיק כדי להתמודד עם העניין, אז נייצר סעיף שאומר - - -

לא, יש. יש אפשרות להאריך בעוד 18 חודשים.

יפה, הנה.

אתה כבר מכיר חקיקה.

נכון. כמשל. או לחלופין, אתה יודע, יש בעיות אחרות, אז אפשר לתת עליהן את הדעת. אולי אדוני לא יודע, אבל בכל העניינים שנוגעים לשמירה על זכויות הפרט, אני לא חושב שיש בכנסת הרבה לוחמים – יש, אבל שעוסקים בזה גם בפרקטיקה היום-יומית. אני אפילו יותר ממשרד המשפטים הרבה פעמים, ואת יודעת את זה, עורכת הדין הילה דוידוביץ, נמצא אפילו במרחק מכם, שאתם באמת שומרי הסף במידה רבה בתהליך הזה.

לכן אני מבין את העניינים האלה. אני רק טוען שאלה דברים שיש להם פתרון, שאם שני הצדדים משילים מעל עצמם את האגו ואת הבעיות, שהוא אומר: אוקיי, עכשיו בוא נראה איך באמת פותרים את זה. ואני חושב שלכל הדברים האלה יש פתרון, כי באמת זה לא לעניין, כל הנסיעה לחברת הביטוח. לא מתאים. לא מתאים. אין מזה כלום – לעמוד בתור. אנחנו מנסים להמעיט את העניין הזה.

לכן מה שאני מציע זה את הדבר הבא: אמרתם, התרשמתי מאוד מהדברים של "קרנית", אבל מצד שני גם ראיתי שיש פתרונות. יכול שיהיו פתרונות לכל אחת מן הבעיות שהצגתם. האמת, בהתחלה חשבתי שזה "היום הרת עולם, היום תעמיד במשפט", אבל זה פחות מזה. בעיות טכניות. גברתי, גם להנהן זה כאילו התפרצות בדיבור. מימיקה היא גם בוועדה הזו - - -

נרשמת בפרוטוקול.

כן. אי אפשר ככה לעשות לי תנועות של זה ולחשוב שאנחנו עוברים לסדר היום.

לכן מה שאני מנסה לומר לכם, ברשותכם: נאשר את הסעיף הזה. אבל יחד עם זאת, אני כבר אומר לך, נבקש שתבואו אלינו להציג בפנינו את הדין ודברים.

את 13 אתה מאשר?

כן כן.

13 זה לא התיקון.

תשמע, זה כבר לא - - - זה כבר ערמומי.

חברים, אם כולכם לא הבנתם, כי כל אחד רצה להבין מה שהוא רצה, אני מתייחס לתיקון המבוקש. כשנגיע וניכנס אליו שנייה, אני אומר – הרי מה אני עושה עכשיו, אני לוקח דבר-דבר ומפרק אותו – ניכנס פנימה, נעבור עליו ונאשר אותו, נוסיף לו, נחדד אותו. אבל אני רוצה קודם כול שנפרק את המוקשים, כמו שאני עושה הרבה פעמים כשיש מוקשים. כבר פירקנו מוקש אחד, הנחנו אותו עכשיו בצד.

אני רק אומר באופן עקרוני שעמדתי היא כעמדת הרשות, זאת אומרת שכן ללכת למעבר לדיגיטציה. וצריך לתת לה את הזמן המספיק, להושיב את הצדדים, ללכת על הכיוונים עליהם אני מדבר. אם מנכ"ל "קרנית" אומר שמדובר בהשקעות כספיות גדולות כאלה ואחרות, אני מניח שנמצא את הפתרונות לכל התהליך, כי הדבר, שאתה רוצה גם לדעת, שזה יהיה בזמן אמת. אבל לי הכי חשוב, אני אומר את זה, שלא יהיה בן אדם יום אחד, דקה אחת, בלי ביטוח. כן, אדוני.

זה לא מקובל, אבל אני רוצה לחזק את דבריך בנקודה אחת בלבד.

תודה.

רק בביטוח חובה בית המשפט העליון קבע שהביטוח לא פוקע אלא ממשיך את חייו הלאה כדי להגן על האזרח. אני מבקש שלא תהיה פגיעה ברעיון, כמו שאמרת, שאני מכרתי את האוטו – הביטוח חי. הכלל הוא: הביטוח חי. אחר כך נדבר איך נבטל אותו. כי כל הביטוחים האחרים מתבטלים, חוץ מביטוח החובה, וזה לא המצאה של - - -

בכפוף לחריגים.

ככה אמר בית המשפט העליון.

תודה, אדוני. אני מודה לך ששמת אדני ברזל מתחת לרגלי בעניין הזה. מה הנושא השני שביקשנו אותו?

פטור מחובת ביטוח.

לגבי רכבי המדינה.

אדוני, הנושא השני שהיה זה תיקון סעיף 6(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי. הוועדה ביקשה שנערוך בדיקה, האם היו תלונות של מבוטחים שנפגעו מרכב מדינה שבעצם הוא פטור מפוליסה ונתקעו בלי מענה? וערכנו בדיקה, ולא מצאנו שום פנייה או שום תלונה של התנהלות גוף פטור, כהגדרתו בסעיף 6 לפקודה, במתן פיצוי במסגרת תאונות דרכים, ולא היה - - -

- - -

ויש פה נציגים מ"ענבל" אם צריך. הם בעצם המבטחים של המדינה, שעומדים מאחורי - - -

אבל למה שהם יגידו שיש בעיות?

לא, שיגידו אם הם קיבלו או לא קיבלו.

שנייה, חברים יקרים, אני מצטער, אני רוצה לנסות להבין. או שאתם לא מבינים או שאני לא מבין. וזה יכול להיות. תראו, מה התלונות המרכזיות שהיו? הטענות היו שכשאתה נפגע מרכב שהביטוח הוא של המדינה, הנפגע מוצא את עצמו מכדרר אחר כך כדי לקבל את הצדק עבורו, את הכספים שלו. זה לוקח זמן, כי זה לא מול האיש, זה חברת ביטוח.

וזו לא המצאה, זה לא מישהו מאתנו אמר את זה כי הייתה לו הארה בלילה. זה נושא שאני לא זוכר בכמה פורומים, בדיונים שהיו לנו – דרך אגב, בהקשרים אפילו אחרים – שהנושא הזה עלה כאן. עכשיו, למה את אומרת שאין בעיה? גברתי, רק שם ותפקיד. אם את כבר פה, תיכנסי לפרוטוקול.

ורד נשר, "ענבל". רכבי המדינה בעצם מגובים, מכוסים – זה לא ביטוח – מכוסים על ידי הקרן הפנימית של האוצר בביטוח גם רכוש וגם חובה. הכיסוי ניתן לרכבים ששייכים למדינה, לרכבי המדינה יש כיסוי. מי שנפגע פגיעת גוף כתוצאה מרכב של המדינה פונה ליחידה והיחידה פונה אלינו, ויש פיצוי. זאת אומרת, כאן אין שום בעיה, אין לקונה מבחינת הכיסויים, יש כיסוי גם לתביעות גוף וגם לתביעות רכוש.

לא, הטענה לא הייתה שאין, בסוף ברור לי שהיה כיסוי. אני אומר שהנפגעים לא מצליחים להתמודד עם המדינה. זה לא כמו חברת ביטוח, אתה מחליף פרטים אחרי, והעניינים מתגלגלים כמו שאנחנו מכירים בכל מקום. הטענה היא שמול רכבי הליסינג, זאת אומרת שהמדינה היא זו שבעצם נותנת את הסוג של ביטוח - -

כיסוי.

- - לא משנה עכשיו השם – כיסוי או כל עניין אחר – יש המון בעיות. את אומרת שאת לא מכירה דבר כזה?

לא, אני לא מכירה את הבעיה, מפני ש"ענבל" מתנהגת - - -

כי אתם נקודת קצה, אתם אפילו לא - - -

לא, "ענבל" מנהלת את כל התביעות. "ענבל" מתנהלת, מהבחינה הזאת, כמו כל חברת ביטוח אחרת. זאת אומרת, אני לא מוצאת מדוע נפגע שנפגע כתוצאה מרכב משטרתי - - -

לא, לא חשבתי. גברתי, אף אחד לא טען שאם פגע בך רכב ממשלתי, היחס צריך להיות מועדף. אני מדבר על הבירוקרטיה של התהליך. זאת אומרת, הטענה היא שהבירוקרטיה בתאונה מן הסוג הזה מקבלת משנה תוקף. אתם מכירים את זה אצלכם באוצר? אתם מכירים טענות כאלה?

אדוני, עשינו בדיקה בעקבות בקשתך. שום תלונה שהגיעה אלינו.

טוב, חבל שחבר הכנסת - - -

בוא נגיד שבן אדם נפגע כתוצאה מרכב משטרתי. התביעה לא מוגשת ל"ענבל", היא מוגשת ליחידה. אנחנו מטפלים - - -

טוב. בסדר, גברתי.

אם זה נתקע שם?

לא, אני רוצה לומר את הדבר הבא: תראו, הבנתי, אבוא בדברים גם עם חבר הכנסת פרי. מתכוון לאשר מקסימום, אם לא את הכול, היום לאשר את זה. אם חבר הכנסת פרי יציג בפני עובדות שמשנות את היחס שלי, אכנס את הוועדה ויחד ננסה למצוא את התיקון לעניין. הרי בסוף אנחנו רוצים לתת לזה מענה נכון, זה לא בא ממקום שאני עכשיו מנסה – אם יש בעיה אז צריך לתת לה את הפתרון, זה הכול.

אדוני הזכיר רכבי ליסינג. מה לגבי רכבים מושכרים שיש שימוש על ידי גורמי הביטחון? האם יש איזשהו הבדל או הבחנה לגבי הביטוח?

אני לא חושב.

כרגע יש פתרון למשטרה. המשטרה אצלנו, ברגע שיש נזק - - - של רכב, אני מדברת עכשיו על רכב שהוא לא רכב משטרתי ולא רכב של המדינה - - -

נכון. משהו שרק נעשה בו שימוש לצרכי - - -

נעשה בו שימוש לצורך פעילות מבצעית. אנחנו מכירים בנזקים בשני מצבים: מצב של רכב תפוס, אני מדברת של המשטרה. המשטרה למשל מלאימה רכב, לוקחת את הרכב, מעבירה אותו לאחסון לדוגמה. תוך כדי הנהיגה פוגעים במישהו – אנחנו מכסים את הנזק הזה, גם רכוש וגם גוף. גם של בוחני התנועה שמגיעים לאזור ולוקחים את הרכב הפגוע לחניה אנחנו גם מכסים. כל נזק אחר של גוף, יש לנו הסדר עם המשטרה שהמשטרה תכסה את זה.

כוחות המוסד והשב"כ – אין להם הסדר. עכשיו, רכב שנפגע והוא רכב שהוא לא ממשלתי אלא רכב פרטי, הביטוח לא יכסה את זה, מהסיבה הפשוטה, מפני שזה נעשה לצורך פעילות מבצעית.

מה זה רכב פרטי?

רכב שאתה שוכר מחברת השכרה והוא לא מבוטח.

נו, אז מי אמור לתת - - -

יש להם פה לקונה. יש להם פה בעיה - - -

נכון להיום?

נכון להיום אין להם פתרון ביטוחי אצלנו ב"ענבל".

אז מה קורה? בן אדם נפגע - - -

אדוני, מזה בא התיקון. זה התיקון. ברגע שהתיקון יעבור - - -

מה קרה, דרך אגב, עד עכשיו לאנשים שנפגעו? ובטח נפגעו כאלה.

תראה, אם נפגע איש השב"כ או המוסד, יש לו את קצין התגמולים והוא מפוצה על ידי קצין התגמולים. אבל אם הוא פגע בהולך רגל, אז או ש"קרנית" פיצתה אותו או שהיחידה פיצתה אותו. אין להם פתרון ביטוחי.

אוקיי.

יש לנו ויכוח עם "ענבל" בנושא זה. "ענבל" והמשטרה. כי "קרנית" באמת פיצתה, אבל פנינו אליהם - - -

אני מניח ש"קרנית" לא מתלהבת, גם "קרנית" צריכה לפעול על פי אמות מידה מסוימות, והיא לא יוצאת – ברור.

התיקון עכשיו מיישב את המחלוקת ביניהם.

בא להסדיר את הלקונה.

אוקיי. מה עוד יש לנו? אז נצלול. בבקשה.

אז הם יקראו שוב את הצעת החוק?

כן.

חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (מס' - - -), התשע"ז – זה צריך להיות התשע"ח – 2017.

החלפת סעיף 6

1.

בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל–1970‏ (להלן – הפקודה), במקום סעיף 6 יבוא:

"רכב שסעיף 2 לא חל עליו

6.

(א) סעיף 2 לא יחול –

(1) לגבי רכב מנועי שהוא רכוש המדינה, ובלבד שהמדינה התירה את השימוש בו או שהשימוש בו הוא לצורכי המדינה;

כן.

זה התיקון של סעיף 2א רבתי לחוק. אני עובר לתיקון - - -

שנייה. מה רצית, לאה, לשאול לגבי סעיף - - -

סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי קובע את חובת הביטוח. פה פוטרים שורה של כלי רכב מנועי מחובת הביטוח, אבל מה נותנים לנפגע? אין פה שום דבר.

זה סעיף 6א היום.

אקרא שנייה את סעיף 6א היום לפקודה שמסדיר את העניין וקובע: מי שפטור מחובת ביטוח לפי סעיף 6 יהיה חייב לתת כל פיצוי שמבטח היה חייב לתת אילו הייתה קיימת פוליסה לפי סעיף 3.

נכון. אוקיי.

תודה. את רוצה גם להעלות איזה נקודות?

לא בהקשר של סעיף 1.

אוקיי. הלאה.

תיקון סעיף 9

2.

בסעיף 9 לפקודה –

(1) בסעיף קטן (א), במקום "בטופס שנקבע" יבוא "בהתאם לטופס שנקבע" ובסופו יבוא "תעודת ביטוח כאמור בסעיף קטן זה ניתן להוציא באמצעים אלקטרוניים";

(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) המבטח ימציא למבוטח את תעודת הביטוח שהוציא כאמור בסעיף קטן (א); הרשות רשאית לתת הוראות לגבי אופן המצאת תעודות הביטוח למבוטחים.";

(3) בסעיף קטן (ב), הרישה עד המילים "אחת, אך" – תימחק;

(4) סעיף קטן (ה) – בטל;

(5) בסופו יבוא:

"(ו) מבטח ישמור עותק של תעודת הביטוח שהוציא לפי סעיף קטן (א), בדרך אלקטרונית או בדרך אחרת שאישרה הרשות, ורשאית הרשות לתת הוראות לעניין השמירה על תעודות ביטוח בידי מבטח."

אוקיי. סיימת?

אדוני, אני מציע שנקרא את כל - - -

כן, תקריא את הכול.

תיקון סעיף 24

בסעיף 24 לפקודה, בסופה יבוא "הומצאה לבעל פוליסה תעודה באמצעים אלקטרוניים, יראו בהודעה של המבטח, שנשלחה באמצעים אלקטרונים, אודות הביטול כממלאת אחר הוראות סעיף זה ובלבד שהמבטח וידא בדרך כלשהי שבעל הפוליסה קיבל את ההודעה."

ביטול סעיף 27

3.

סעיף 27 לפקודה – בטל.

תיקון סעיף 39

4.

בסעיף 39 לפקודה, במקום "לבדיקה את" יבוא "לבדיקה, לרבות באמצעים אלקטרוניים, את".

אז עצרתי עד התחילה. זה בעצם כל הסעיפים שקשורים לתעודות האלקטרוניות.

זה סעיף שלא קיים.

זה בנוסח שפורסם לדיון.

נוסף סעיף מהדיון הקודם?

זה נוסח שפורסם לדיון הזה.

תיקון לסעיף 24 הופץ ופורסם באתר האינטרנט של ועדת הכלכלה, רק שהוא פורסם ממש אתמול לפני הישיבה.

אה, אתמול?

כן, כן.

יש לכם בעיה עם זה?

אבל זה בטח גם יהיה גורלו של צרכן שלא בודק בזמן את אתר האינטרנט - - -

כן, שם ותפקיד.

מרדכי פדר. אני חושב שצריך להוסיף פה שזה בתנאי שזה בעל הפוליסה שביקש את הביטול. מפני שאיך שזה רשום זה יכול לבוא ביוזמה של חברת הביטוח, וזה לא טוב ללקוח.

לגבי סעיף 24 הוא מעיר.

זה ברור מאליו. אני לא יכול לבטל את הפוליסה שלך.

לא, אבל אם חברת הביטוח מחליטה מעצמה לבטל את הפוליסה, אז זה לא יהיה תקף.

מדובר פה על בעל הפוליסה.

אם בעל הפוליסה ביקש לבטל אז אפשר להודיע לו ככה, אבל אם היוזמה באה מחברת הביטוח, אי אפשר רק לתת לנו דרך האלקטרוניקה, צריך - - -

אדוני, סעיף 24 ברישה כתוב כך – אני מקריא – מבטח לא יהיה חייב לשלם לפי סעיפים 19 או 21(א) בקשר לחבות, אם לפני המאורע שגרם למוות או לחבלת הגוף שמהם נובעת החבות בוטלה הפוליסה בהסכמה הדדית או בתוקף הוראה שבפוליסה.

זה מה שאני אומר. אז אם אתם רוצים להודיע ללקוח על זה שהפוליסה בטלה, אם הוא מכר למשל וכו' וכו' – לא דרך האלקטרוניקה.

אי אפשר להודיע. לכל היותר אפשר לבקש את הסכמתו לזה, אי אפשר להודיע לו. הביטול הוא בהסכמה. הוא צריך להסכים.

בכל מקרה הוא אומר: הביטול יהיה בהסכמה.

החשש שלך טופל. הערה במקום.

כן, זאת אומרת החשש בוטל. שם ותפקיד.

ירון אליאס מאיגוד חברות הביטוח. בהזדמנות החגיגית הזאת שאנחנו דנים בסעיף 24 ומבקשים לתקן אותו, אנחנו רק רוצים להפנות לדברים שאמר בית המשפט העליון – ואני יודע שאדוני גם מכבד את בית המשפט העליון – רק לפני חודשיים - - -

למה אדוני אמר את זה? כאילו יש כאלה שלא?

בהחלט, לצערנו, יש לא מעט שלא.

אוקיי.

ולכן הדגשתי את הנקודה הזו. אבל אני רוצה להקריא משפט אחד שאומר בית המשפט העליון לגבי סעיף 24 שאנחנו דנים בו כרגע. והוא אומר לגביו, שהתמורות שחלו במצב המשפטי מצריכות התאמה ועדכון של ההסדר, ועניין זה הוא למחוקק לענות בו.

כלומר, בית המשפט למעשה ממליץ למחוקק לבטל את ההסדר הזה, כי הוא הסדר ארכאי שהתאים לאיזושהי תקופה טרום כניסתה של "קרנית" למערך של הגנה על נפגעים בתאונות דרכים. ואם כבר אנחנו דנים בסעיף 24, אז מן הראוי אולי, לא בהכרח במהלך הישיבה הזאת, אבל במסגרת התדיינות עם רשות שוק ההון, לדון בעצם נחיצותו של הסעיף או למעשה באי נחיצותו של הסעיף לאור השתנות המצב המשפטי מאז חקיקת החוק. זה יותר נכון לדעתי מאשר לתקן הסדר, שהוא למעשה הסדר שבית המשפט העליון אומר שהוא הסדר כבר מיותר וצריך לעבור מן העולם.

אדוני, המשמעות - - -

תודה. קודם כול, תן לו. לא כל יום מצטטים ככה את בית המשפט העליון. בבקשה.

יפה ציטט, רק לא נכון. מדוע? בית המשפט העליון לא אמר לבטל – אמר להתאים. זה מה שאנחנו עושים ברגע זה - - - אני רוצה להציע הצעה.

בבקשה.

עוד פעם, אדני ברזל וכו'. חברת הביטוח תרצה להודיע בדרך אלקטרונית או בדרך אחרת לבעל הפוליסה. אבל כיוון ששמענו לפני רגע שהיא תהיה מחוברת למאגר המידע ותדע שהרכב נמכר למשה, שתשלח את ההודעה גם למשה: שים לב, משה, קיבלת אולי תעודה, היא בוטלה. לכתוב בדרך האלקטרונית, להודיע למוכר הרכב אם הם יודעים על כך. למה לא?

על מי האחריות? על חברת הביטוח?

נכון מאוד.

לא. בעל הפוליסה.

בעל הפוליסה רוצה לבטל, לא חברת הביטוח.

כן, אבל זה הולך לקראת הלקוח.

אבל מנכ"ל "קרנית" אמר לפני כמה דקות שבמאגר שלכם הרי לא רשומים שמות ולא רשומים - - -

בחברת הביטוח, לפני רגע שמענו, הם רוצים לדעת אם קנה את האוטו אדם רע.

נכון.

הם רואים, הם מחוברים לממשק – אוקיי, הייתה העברת בעלות - - -

איזה ממשק? אין ממשק.

חברים, השטויות על חשבונו, תיכף תדברו את השטויות שלכם. מה אתם מעירים לו? הבן אדם רוצה להעיר את ההערות שלו, ואתם תקשיבו לו. זה הכול. אחר כך יגיע תורכם שהם יעירו לכם. בבקשה.

אם חברת הביטוח לא מחוברת למאגר מידע ולא יודעת שהרכב עבר לבעלות משה, היא לא יכולה לשלוח לכל העולם. אבל אם אתם רוצים להיות מחוברים, ותדעו שהרכב עבר לבעלות משה, ואתם מבטלים למבוטח, תשלחו גם לבעל הרכב את ההודעה. זה הכול. ואז כולם יודעים: שים לב, דיר באלק, אל תיסע עם התעודה, היא בוטלה.

אתה מטיל עלינו אחריות?

כן, לשלוח.

הרי אם הוא לא - - -

סלומון, זה טוב לך להטיל את האחריות על האחרים.

לא, זה אחריות שלו, זה עבירה פלילית.

זה בסדר לפני דקה.

זה עבירה פלילית.

קיבלת פרמיה.

זה עבירה פלילית אם הוא לא עושה את זה. אז האחריות שלי לגרום לו לא לעשות עבירה פלילית? עד איפה אנחנו הולכים?

דרך אגב, אגלה לך, החבר סלומון, משהו שכנראה אתה לא יודע. בעולם החדש שלנו, אפרופו תיקון והתאמות, היום בחקיקה המתקדמת של הגנת הצרכן כל סיום התקשרות אתה חייב להודיע אותה.

כשאני יודע מי הבן אדם.

אבל תדע, אני מניח.

מאיפה אדע?

אני לא חושב שהיועץ המשפטי של "קרנית" התכוון שתשלח מכתב עם יונת דואר, תחפש את המישהו הזה - - -

חוה תיתן לו את התשובה עוד רגע, איך הוא ידע.

הוא צריך את הזכות החוקית לקבל את המידע הזה.

אין לנו.

העברות בעלות נעשות במרשם כלי הרכב שמנוהל על ידי משרד התחבורה. המאגר חסוי לפי חוק הגנת הפרטיות. איגוד חברות הביטוח מקבל מאתנו, בין על פי התוספת החמישית ובין אם בעקיפין, דרך המאגר מניעת תאונות ביטוח שיש שם מידע מסוים, אבל אין שם עדכון בזמן אמת על העברות בעלות. אתה לא יודע כל פעם שהרכב עובר - - -

הם אמרו את זה. נדמה לי שהיועץ המשפטי אמר.

אבל עכשיו יהיה את המידע הזה אצל "קרנית" - - -

לא, "קרנית" לא יכולה לעשות שימוש במאגר לצרכי חברות הביטוח.

טוב, רבותי, העניין הוא כזה: כיוון שאנחנו לא צריכים לקבוע את התהליך ברגע זה – הרי ממה נפשך? אם לא יצליחו למצוא לזה פתרון, אז יש בעיה. אז התהליך יעוכב, אין מה לעשות. בסוף הליבה של המעבר לדיגיטציה – הם מבינים את זה – מחייב שיינתן פתרון שבביצוע ההחלפה הנהג לא נכנס, מקבל את המפתח, וכשהוא מניע את רכבו לא יהיה לו את הביטוח החובה על הרכב. ברור שזה לא יקרה.

הם צריכים למצוא את הפתרונות, הצעה כזו ואחרת שאתה בזמן אמת, אתה מבצע את זה, ואתה מקבל את ההודעה לטלפון שלך, שאומר לך: הנה – אני לא נכנס לזה. אני רק מנסה לחשוב במושגים שמתקיימים היום במרחב, אני מניח שהפתרונות יהיו בהתכתבות עם רעיונות מן הסוג הזה.

עכשיו, אם הם לא יצליחו להביא את הפתרונות האלה, אז יש בעיה. הרי ברור להם, גם הם מבינים. יש כאן שני אלמנטים מרכזיים – אם תרצה שלושה, אפילו שניים וחצי. אלמנט ראשון: הקטנת הבירוקרטיה. אני לא רוצה לבוא אליך. שזו היום נקודת מוצא בסיסית. לא רק פה. היא חלק היום משירות שאנחנו מבקשים להחיל אותו לא רק פה אלא בכלל. אתה יודע, אתה לא כל חייך עוסק בביטוח. אני מניח שגם אתה הולך לעשות פעולות כאלה ואחרות במקומות אחרים. כשאתה אומר לעצמך: למה אני צריך לבוא אליהם? למה אני צריך לחכות בתור? אז את זה כל אחד בחלקו. זו נקודה אחת.

נקודה שנייה שאנחנו מבקשים, שאין סרט כזה שמישהו נוהג ברכבו בלי ביטוח. זאת אומרת, אלה שתי נקודות מרכזיות שבלעדיהן אנחנו לא – אם מי מהדברים האלה מתבטל, אז זה לא שווה, לא עשינו כלום, סתם שפכנו מילים והשחתנו את זמננו. זאת ליבת העניין הזה.

עכשיו, יש עוד נקודה שצריך לקחת אותה בחשבון: האם משרד התחבורה – ואני לא יודע אם חוה יודעת לתת לי את התשובה, למרות מעמדה הרם, בוודאי בוועדה, אבל אני לא יודע אם היא יודעת להגיד לי את העניינים הטכניים בתוך המשרד, כי בסוף צריך כאן היערכות מקצועית, עם פיילוט, ארגונית. וגם ככה כל המשרדים שלהם, זה לא בדיוק תענוג להגיע אליהם. בעזרת השם יום אחד - - -

למה אדוני אומר ככה?

למה? את מבלה כל יום שם?

לא.

תודה. בגלל זה את אומרת את זה. אבל אם היית מבלה, אז כנראה - - -

אנחנו מנסים לגרום לאנשים לא לבוא - - -

ברור. אבל עדיין אלה שנאלצים, כי עוד לא טיפלתם בעניין הזה, להגיע אליכם, עליהם אני מדבר. רחמנות. אבל אני מקווה, באמת אני יודע שאתם עושים בימים אלה עבודה גדולה בלשנות כל מקום ומקום, כך שהמגע יהיה הרבה יותר נעים. אבל דרך אגב, אני שומע את זה כבר הרבה שנים, איזה 20 שנה, שאוטוטו כבר לא יהיו תורים. אבל בסדר, לא חשוב, נגיע לזה בסוף. אנחנו לא מודאגים. לא יודע אם בתקופתנו, אבל נגיע.

אבל אתם בכלל תהיו ערוכים לזה? כמה זמן צריך בשביל זה לדעתך?

למה? לפי ההצעה הזאת אנחנו לא צריכים לעשות מאומה. אם מדברים כאן על התחלה של העברת מידע על כל העברת בעלות לאיגוד חברות הביטוח, זה מעורר שאלות משפטיות ואחר כך גם שאלות ביצועיות. למרות שממשק בינינו לבין האיגוד קיים, אז גם אם תיווצר התשתית המשפטית, לא נראה לי מאוד מורכב להוסיף לו עוד שדה.

הבנתי. דבר אחרון שאני בכל זאת רוצה שיינתן או מענה, או שתי נקודות לפני כן. נקודה ראשונה, אני רוצה שתגידו לי כמה לקוחות שביקשו לרכוש את ביטוח החובה סורבו.

אני לא בטוח שיש לנו את הנתונים האלה, שאנחנו יכולים לאסוף אותם.

אז כפרה עליך, כמו שאצלנו, פעם שנייה אני אומר לך: איך אתה אומר לא, כשהוא - - -

מבחינת הגבלים עסקיים, לא בגלל נושא אחר. אנחנו כאיגוד לא יכולים לבקש נתונים עסקיים - - -

אה, זאת הסיבה?

בעיקרון לכל חברה יש מדיניות - - -

חברים, סליחה, הבנתי. אני רוצה בסך הכול לדעת אם דרככם או דרך פנייה, שהרגולטור הממונה יודע להגיד - - -

כמה יש מבוטחים ב"פול"? זה לא פחות או יותר - - -

לא כולם בהכרח מסורבים, אבל זה פחות או יותר.

רובם הגדול.

- - - של ה"פול". 90% זה אופנועים, שבכלל לא מסורבים, הם לא מבטחים אופנועים בכלל.

מי שב"פול" - - -

את שלך כבר סיימת. הבנו. זה כבר לא אצלך. רק העלית את הבעיה. אוקיי, מה שאדוני אומר, היועץ המשפטי של "קרנית" אומר שקודם כול הם מקשקשים.

לא, לא, לא.

אני אומר: לקוחות "הפול" - - -

קודם כול הוא אומר את הדבר הבא – הבנתי בדיוק – שהטענה שלהם היא מופרזת, הם מנסים לייצר כאילו יש פה איזו בעיה גדולה. הרי איך השיטות? אם אתה לא מצליח לעקר את החוק בדרך מסודרת, אתה מחפש את הכיוונים האחרים כדי לטפל.

לא.

לא, לא, לא.

זה לא הסיפור. לא במקרה הזה.

אוקיי. מה שאני מנסה להגיד, שבשורה התחתונה יש בעיה, אבל היא לא דרמטית. זאת אומרת, אפשר למצוא - - -

שאלת המסורבים - - -

הנה המשגיח כשרות הגיע – מעודי, היועץ של הממונה על שוק ההון.

בקצב שהדיון ממשיך, כל פעם אנחנו מביאים עוד.

כן, אני רואה. אולי סוף סוף דורית - - - אולי נזכה לראות אותה?

אין שום סיבה שלא. אין שום סיבה. זה כולם on call.

אוקיי. מה, אמרו לך שיש בעיה?

באתי לאכול איתם צהריים.

עד כדי כך האוכל גרוע שם? ברור לי שאתה צוחק.

ברשותכם אני רוצה לומר כך, שצריך לתת בכל זאת, אני לא יודע עדיין איך, אבל אני מבקש מכם, כי העמדה שהם הציגו, אני לא רוצה כך לנפנף אותה כלאחר יד. אני חושב שצריך בכל זאת לראות איך הם מתכתבים עם זה, שזה יכול להיות אם בהודעה או פנייה. יכול להיות שהוא יגיד: מה, חברת הביטוח לא יודעת בשום שלב שמישהו מבוטח אצלה?

עלה פה פתרון מצוין. חברי העלה. אני חושב שאם משרד התחבורה כאן יירתם לזה זה עשוי לפתור את הבעיה בצורה מעולה.

שמה?

כשעושים העברת בעלות בדואר של הרכב, אפשר יהיה לבקש לראות ביטוח חובה. כמו שאתה עושה טסט היום, כשאתה הולך לעשות טסט, לא מעבירים את האוטו טסט אם אתה לא מציג למכון רישוי תעודת חובה.

כמו בליסינג.

אותו דבר. שילכו לעשות העברת בעלות בבנק, יציגו - - -

הי, עוד פעם אתה שולח אותי לבנק?

ממילא אתה שם.

אתה פיזית שם.

לזה אני רוצה להתייחס. לזה שתי תשובות: אחת, אנשים לא יעשו ביטוח לפני שהרכב עבר על שמם.

ברור. צודקת. רק חברות הביטוח, כשהם הולכים לקנות הם עושים לפני.

הביטחון שלהם שהרכב שהם קונים כשיר לעבור אצלם – הוא לא מבוטל, גנוב, מעוקל וכו' – זה רק אחרי שעבר בעלות בדואר. אז הם לא יעשו ביטוח קודם. דבר ראשון.

דבר שני, בראייה שלנו, וזה דבר שהוא חשיבה אצלנו, אנחנו שואלים את עצמנו האם אנחנו צריכים להיות גורם מפקח על הנושא של קיומו של ביטוח חובה? אצלנו לא אוהבים את המשימה הזאת. בוודאי שלא נרחיב אותה גם לשלב של העברת הבעלות.

שלוש, זה בדואר, זה זמן דלפק, כל שנייה שם עולה כסף. לנו, וכמובן בגלגול לאגרה.

אוקיי, תודה.

אבל אתם הרישוי, אתם הרי צריכים - - -

לא, עזוב.

לתת פתרון.

אבל אנחנו לא אוהבים את זה שמכון הרישוי צריך לבדוק את תעודת הביטוח. בראייה שלנו זה לא צריך להיות.

חוה, אתם לא אוהבים כלום. חוה, בחייך, משרד התחבורה, מה הוא אוהב, לא אוהב. יש משרדים שאתה מגיע, וכאילו האזרחים הופכים להיות נטל. אתה משרת אותם ואתה מרגיש מרירות כזו, שבכלל מישהו הגיע לדלפק.

רק פתרון למה שחוה הציגה.

לא פתרונות עכשיו. היא אדם שאני מאוד אוהב ומעריך. אני מציע שתנסה גם אתה, תיפגש איתה אחרי – מה שאני בטוח שלא תעשה. זאת ההצעה שלי.

- - -

לא נדון בזה עכשיו. בבקשה, חאג' יחיא.

כשאני מדברים על הביטוח, דנו בוועדה הזו במיוחד על הביטוח. אני רוצה רק להעלות את הנקודה של ה"פול" ושל הסוכנים הערבים שלא פותחים להם חובה והם צריכים ללכת ל"פול". ואותו מבוטח, אם אני מגיע לסוכן הערבי, הוא לא יכול, אני צריך דרך ה"פול". ואם אני עובר מטייבה לכפר סבא, שזה ליד, מבטחים אותי אצל אותו סוחר וזה לא משתנה.

אני חושב שהעניין הזה של ה"פול", שזה פוגע, כאילו לא פותחים את המחשב לאותם סוכנים ערבים, אני חושב שזה צריך להגיע לקיצו כי כבר עבר כל גבול. לא יכול להיות שסוכן שלך, של אותה חברת ביטוח, הוא טוב כשהוא מביא את הצד ג' - -

חאג', תן לי לחדד את זה עוד יותר ממה שאתה - - -

אמרנו צד שלישי, את המקיף, את העובדים גם שיש להם את הפנסיה – בכול, אבל בביטוח חובה אומרים: אתם עוברים הרבה תאונות דרכים. אז מה, לא יעלו לדרך? אנחנו ביום של תאונות הדרכים.

חאג', מה שאתה אומר זה אפילו יותר מזה.

ברור. יש בתוך זה עניין עסקי ועניין גזעי. גזעני אפילו. אני רוצה לשמוע גם מחברות הביטוח.

לא, אנחנו לא מייצגים את ה"פול".

אתם לא מייצגים את ה"פול", אבל חברות שלכם חוסמות את הסוכנים הערבים.

חאג', אני צריך לסיים. חאג', ברשותך, אני רוצה לומר את הדברים בצורה ברורה בעניין הזה. תראו, זה נושא שהוצג בפני, הייתי גם - - -

היה דיון בזה. זימנו פה דיון.

שנייה. היה גם דיון פה, גם הוזמנתי בנצרת לפורום סוכני הביטוח הערבים, ודיברתי שם והתייחסתי לעניין הזה. אני כבר אומר גם לך, אדוני מר מעודי, שאתה מכיר, כבר העליתי את זה בפניך יותר מפעם אחת. אני מבין את הבעייתיות מצדכם, אני לא יכול לנפנף אותך כלאחר יד, את הטענות שעולות כלפי – אבל יחד עם זאת, אין חיה כזו שאי אפשר לתת פתרון, כי בשורה התחתונה זה נראה גזעי. ממש, ממש. בכסף הטוב זה עובר לסוחר, בכל הדברים שסוכני הביטוח הערבים נותנים הכול בסדר. אי אפשר כל הזמן רק לפעול בצורה שכזאת. אם יש בעיה, בוא נתמודד איתה, בוא נציף אותה, בוא נעשה קמפיין בעניין הזה.

אותם נהגים ילכו לסוכנים היהודים ויבטחו אותם. אם אצל הסוכן שלי אני לא יכול לקבל את החובה, אני הולך - - - מקבל אותה - - - אותו נהג.

זה ברור. חאג', אתה צודק. הוא אומר לך: מה העניין? הוא אומר: אתה לא רוצה לבטח אותי, אני הולך למישהו אחר. מה קרה? מה העניין?

אמרתי, זה גזעני וגם עסקי.

בוודאי. לכן התחייבתי שיהיה דיון מיוחד בעניין הזה.

כי גם ביקשתי. פניתי בכתב וגם פניתי בעל פה.

אוקיי. גברתי, שאלה אחרונה ואני רוצה להצביע.

אדוני, הזכרת את הנושאים שצריך לבחון אותם ולמצוא להם פתרון לקראת יישום ההסדר, ואני כן שוב רוצה להפנות את תשומת לבכם לעובדה שתעודת ביטוח חובה מהווה מעין ראיה לכך שיש ביטוח לרכב. לצורך העניין, אם אני עכשיו עולה על רכב של השכן שלי או של אחד מקרובי המשפחה שלי, מה מצפים ממני שאעשה? הרי החובה לבדוק אם יש ביטוח חובה שחל על רכב היא חובה שמוטלת על הנהג. עכשיו, מצפים ממני לכאורה שאצור קשר עם מאגר המידע של "קרנית".

לא, מצפים ממך אותו דבר כמו היום.

לא, כי יש - - -

מי זה ממך?

אני פותחת היום את תא הרכב, מוציאה את תעודת הביטוח, ויודעת שיש ביטוח לרכב. מצפים ממני לפנות ל"קרנית" כדי לוודא שיש ביטוח תקף.

ואם את לא מוצאת? אותו דבר. אנחנו לא משנים את - - -

אני לא מבינה.

יהיה לך מסמך בתוך המייל, שהוא חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת על ידי חברת הביטוח.

במייל?

את יכולה להדפיס ולשים אותו - - -

בסדר, אבל עדיין - - -

חברים, היועצת המשפטית מעלה כאן נקודה. יכול להיות שאנחנו לא מבינים אותה כי אתם משננים אותה. כל החוכמה היא שנבין, לא שתצעקו. תודה. בבקשה, גברתי.

אין חובה הרי להדפיס את תעודת הביטוח. למעשה אני יכולה להחזיק אותה גם במייל, בטלפון הנייד כתמונה. אתם מצפים למעשה שאפנה לשכן שממנו לקחתי את הרכב ואבקש ממנו לראות את תעודת הביטוח המקורית, כדי לוודא כל פעם שאני עולה על הרכב שיש ביטוח תקף לרכב? אני מנסה להבין איך זה יעבוד בפרקטיקה, מעבר לעניין של – אוקיי, יש תעודת ביטוח, אני לא צריך לבדוק. איך זה יעבוד?

החובה לא תשתנה וגם ההתנהלות לא אמורה להשתנות. יש המון חלופות. חלופה אחת זה באמת שתדפיסי את תעודת הביטוח - - -

אבל אין חובה להדפיס את תעודת הביטוח.

אנסה להסביר עוד פעם.

שם ותפקיד.

אסף מיכאלי, סגן המפקחת. אנחנו לא משנים דבר בדין. זאת אומרת, האחריות היא אותה אחריות כאשר אדם נכנס לרכב, לוודא שיש לרכב תעודת ביטוח. אתה יכול לממש את האחריות הזאת בכל אחת מהדרכים: אם התעודה הודפסה – באמצעות דפוס; אם התעודה זמינה באמצעים דיגיטליים – באמצעי הדיגיטלי. שום דבר באחריות של אדם שנכנס לרכב וצריך לוודא שיש תעודה לא משתנה, לא אם יהיה תיקון ולא אם לא יהיה תיקון.

אבל גם האמצעי הדיגיטלי כבר לא יהווה הוכחה לכך - -

בוודאי שהוא יהווה.

רבותי, אל תפריעו לעורכת הדין תורג'מן לדבר.

- - לכך שהביטוח הוא בתוקף. לצורך העניין, המידע יהיה מצוי אונליין, בהנחה שיהיה מצוי אונליין, בידי "קרנית". אני אצטרך לפנות ל"קרנית" כדי לוודא שבאותם רגעים ממש הביטוח הוא בתוקף. הרי זה מה שיקרה בפועל.

לדעתנו, את צודקת. זה בדיוק מה שיהיה, שבכל פעם לפני שתעלי לאוטו תצטרכי לוודא שיש ביטוח בתוקף.

איזה דרכים יהיו לי כדי לוודא שיש ביטוח בתוקף?

יהיו לך מספר דרכים.

לפני שאתה אומר, אני רוצה לחדד משפט. תראו, לא יכול להיות שבכל הדיון הזה אני מנסה לעצור כל ניסיון להביא אותי לשיח נוסף עם איזשהו פקיד, אם זה פקיד וירטואלי או לא חשוב מה. היום כשאתה נכנס לאוטו, אם אתה רוצה לבדוק, למשל יש לי במשפחה – תבדוק. אוקיי, בסדר, נכנס, בודק, אתה רואה את הדברים האלה במקום. יש לך אפשרות לראות אם התעודה היא בתוקף.

מה עורכת הדין תורג'מן מעלה? היא אומרת: שמע, יש כאן עניין, שכשאני לא בעל הרכב - -

נוהג מזדמן ברכב, לא משנה מאיזו סיבה.

- - נוהג מזדמן ברכב. או לחלופין, מה קורה אם שוטר עוצר אותי. ויש שוטרים שבא לו להגיד לך: תראה לי ביטוח. אנחנו מקווים שגם עכשיו החוק ישתנה, והם יוכלו לבקש – זה אחד מהנושאים, דרך אגב, שאנחנו מבקשים בחקיקה אחרת, תיקון 112, ששוטר יוכל לדרוש גם את תעודת הביטוח. ומה העניין? הוא יצטרך להתקשר למוקד? כי אין לו את ההעתק שבו הוא יכול להגיד - - -

- - - תשלח לי עכשיו תמונה של - - -

כן, גברתי, שם ותפקיד רק.

ליטל כספי, "קרנית". רק עוד עניין אחד לחדד, בהמשך למה שעורכת דין תורג'מן אמרה, זה שגם אחר כך יש סכנה דווקא להגברת ההתדיינויות המשפטיות, כי זה לא רק שבאותה נקודה כל הזמן צריך לבדוק, כביכול להתחבר למוקד הווירטואלי או מה שזה ולראות, אלא גם בבוא היום, למשל אם תגיד: באמת בדקתי וזה מה שראיתי באותו זמן, אצטרך לראות, מבחינת "קרנית" שהיא אומרת: כן בדקתי והייתי בסדר ורציתי לראות אם יש ביטוח, והבנתי מהדיגיטלי שכן, אצטרך לראות מה היא ראתה באותה נקודת זמן, מה שגם לא אפשרי לפחות היום. זאת אומרת, לראות את ההיסטוריה של מה היא ראתה, כי מה שאראה היום זה כבר לא משנה, יכול להות שזה השתנה.

זאת אומרת, אני חושבת שזה גם עוד משהו שיגביר את ההתדיינויות המשפטיות ויהווה בעיה.

תודה. אדוני הסגן או מי מכם - - -

ההערה היא בהחלט במקום, איך בעולם החדש, שאנחנו כבר לא עם ניירות, אפשר לדעת כשאתה עולה לרכב שיש לו ביטוח. יש מספר פתרונות שיהיו לזה, נתנו עליהם את הדעת, פשוט זה לא - - -

חלק מהחוק.

החוק הוא לא אתה כותב איך זה, זה בתקנות יהיה. אחת מהן תהיה למשל, נורא פשוט: אתה פונה לחברת הביטוח - - -

לא, אל תפתח, עשה לי טובה. אל תיתן הצעה. אתה יודע למה לא תיתן? כי עכשיו זה יפתח דיון אם זה אפשרי או לא אפשרי.

רק לסיים - - -

ברשותך, תן לי. עזוב, הבנתי. יש לנו 9 חודשים לכניסת החוק פלוס 18 חודש. אני מבקש ככה: בעוד חצי שנה לקיים דיון בהתקדמות שלוש – זה כבר לא שתי הנקודות עליהן דיברנו, אל התוספת שהעלתה אותה עכשיו כאן עורכת הדין תורג'מן שגם בעניין הזה יש לנו פתרונות. זו נקודה אחת.

נקודה שלישית, בכל מקרה הכללים לא ייכנסו לתוקף בלי אישור של ועדת - - -

אין - - -

אז סליחה, אני רוצה להעביר. עקב הבעייתיות הגדולה, אני אתכם לחלוטין, אתם רואים, אני הולך לאשר את הדברים, אבל אני חייב שלאורך כל הנתיב יהיה לי מה שנקרא ה-lineman הזה שרץ ומניף לי את הדגל ואומר: סליחה, הם עדיין לא - - -

אתה באופסייד.

כן, בדיוק, אתה באופסייד.

זאת אומרת, אני מתחבר לגמרי לבקשה שלכם. ולכן גם ראיתם, תוך כדי הדיון ניסיתי לבטל את כל הטענות כלפיכם. אבל בסוף יש כאן עניינים שאני לא יכול למצוא את עצמי מתעלם מהם לגמרי.

ולכן אחזור על הנקודות. אני מזכיר לכם: איך אנחנו אונליין מבצעים את ההעברה, כך שנהג לא נוסע אפילו מטר או נכנס לרכב כשאין לו לפני כן את האישור לביטוח חובה. פעם שנייה, זה העניין הזה, כפי שהציגה אותו עורכת הדין תורג'מן, ההוכחה הזאת שאם אתה לא נמצא בתוך הרכב, שיש לך מענה לעניין הזה. וגם צריך כבר להתארגן, כי המשטרה, אני מציע לכם גם לבוא בדברים עם משטרת ישראל, כי תיקון 112 זה אוטוטו הולך להיכנס. וחד משמעית פה חייב שיהיה סנכרון בין המשטרה לבינכם איך זה הולך להתבצע.

והנקודה השלישית שגם אני אותה מבקש נוגעת לבקשה של חברות הביטוח, איך הם יכולים להתכתב עם המציאות. אם יש להם טענה כלפי מי במאגר "קרנית", שהם ידעו שאם פתאום איזה מישהו שהוא כזה מפלצתי, יהיה להם את הסיפק לאחר מכן לבוא ולפנות ולבקש, להגיד: סליחה, אנחנו - - -

- - -

אוקיי?

אני יכולה להגיד משהו בהקשר של התקנות שיובאו, הכללים שיובאו לאישור ועדת הכלכלה? יש פה שני עניינים: אחד, בהצעת החוק מוצע שהתחילה תהיה בתום תשעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, ואולם רשאי שר האוצר בצו לדחות את התחילה ב-18 חודשים נוספים. אז כאן אני מניחה שאדוני מבקש שהדחייה תהיה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת?

לא הדחייה. הכניסה לתוקף. אסביר לך איפה הבעיה שלי. אם יבוא השר ואומר: שמע, לא סיימתי עדיין בתשעה חודשים – בסדר. החשש שלי שאנחנו לא נהיה פה, ולא יהיה מי שיהיה כאן לשים לב לדברים האלה. ועוד תשעה חודשים, מבחינתם הם כאילו פתרו את הבעיות לשיטתם ונסעו. אני רוצה שהדברים האלה יונחו, כי יכול להיות שהם כבר לא יהיה שם. הוא בכלל רוצה לחתור תחת הממונה, כבר לא להיות סגן. וזה רוצה להיות בכיר. וזה בכלל רוצה לעבור, קיבל הצעה מבחוץ.

וההוא מפטרים אותו בכלל.

כן. דרך אגב, אף אחד מאתנו שקיבל את הכללים האלה לא יהיה כאן, ויבואו אחרים. לכן אני אומר, ובאמת אני אומר את זה, זה חשוב ומשמעותי, כדי שגם מי שיבוא אחרינו וינהל את העניין ידע להתכתב עם הדברים האלה.

אם אני יכול להתייחס, התיקונים המשלימים שאנחנו נדרשים לעשות הם בין היתר תיקונים שמצריכים אישור של ועדות אחרות פה בכנסת. לדוגמה, תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מסירת מידע מהקרן), אלה תקנות שבסמכות שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, באישור - - -

אתה עסוק בלשכנע אותי שאני צודק?

לא - - -

ההיפך, אתה עוד נותן לי את הכלים לחשוב - -

אתה מחזק.

- - אתה מחזק כמה אני רוצה שהדברים יהיו מונחים על אדני ברזל.

לא זה, מה שאני רוצה לנסות להניח את דעתו של אדוני, שכבר היום הסמכויות שלנו הן לא סמכויות בלעדיות שלנו, אנחנו צריכים לעבור פה - - -

לא - - -

אבל מה אתה רוצה, שבתוך תשעה חודשים ההוראה לא תיכנס לתוקף אלא אם כן מגיעים לוועדה?

אני רוצה שאם הם מאשרים את זה, אם התשעה חודשים הם הזמן שמספיק להם, יכול להיות שיקרה נס - - -

אפשר להציע הצעה?

לא, שנייה. קודם כול תבינו אותי. איך אתם מציעים הצעה אם אתם לא מבינים? ולכן השאלות. תקשיבו, אני אומר את הדבר הבא: אני מאשר את החוק. אני רק אומר לכם - - -

יכול להיות שאתקע לך אותו.

לא תיתקע לי אותו.

אתנגד לחוק.

בסדר, יכול להיות. אבל אני אומר את זה ככה, אני רוצה להסביר: בהנחה וקרא נס ועברו תשעה חודשים, והצלחתם להשלים את התיקונים. אתם אומרים: וואלה, הצלחנו, פתרנו את הבעיה הזאת, פתרנו עם "קרנית", הכול בסדר. אני רוצה שהאישור הסופי לכניסה של החוק לתוקף יתבצע אחרי שהשתכנעה הוועדה שבאמת כל אחת משלוש הנקודות האלה - - -

יש דבר כזה בחוק?

התחילה פה - - - בשלושה חודשים. איך אפשר להחזיר את זה שוב לוועדה כדי להכניס את זה לתוכו?

אז אני לא יודע. אני מנסה להגיד את הדבר הבא - - -

אולי תיתן לנו שבועיים-שלושה ונחזור?

לא. אולי, היועצת, תקשיבי מה אני מנסה להגיד. אני מנסה להגיד את הדבר הבא: אני מקבל את הבקשות שלהם. באופן עקרוני, קבענו סייגים, הכול בסדר. עכשיו, הכניסה לתוקף של החוק, יש לו פרק זמן של תשעה חודשים, ולאחר מכן 18 חודש נוספים, השר יכול - - -

יש סמכות לדחות את התחילה ב-18 חודשים נוספים.

דחייה אחת או דחייה מצטברת שלא תעלה על 18 חודשים? למה הכוונה?

תקופה שלא תעלה על 18 חודשים. אני מניחה שזה מצטבר.

כן, אבל זה פחות חשוב לי.

בסדר, אבל צריכים גם את זה להבהיר.

אני מנסה למצוא את הפתרון לבעיה הזאת. כיוון שהכניסה לתוקף, מנקודת המבט שלי, צריכה שיתממשו בה, לפחות על פי תפיסתי, שלושה תנאים, שמניתי אותם כאן. עכשיו, שהועלו כאן מתוך הבעיות האמיתיות, זה לא עכשיו שמישהו פה – מה העניין? לשיטתם כבר היה אפשר להעביר את זה כמעט פה. מבחינתם הכול יהיה בסדר, הכול יסתדר. עכשיו, אני לא יודע. הסתדר, לא הסתדר, הסתדר קצת. הרי כל אחד בא מהמקום שלו, ומה שבעיניו הסתדר בעיני לא הסתדר.

שלושת הדברים האלה שאמורים להסתדר מעוגנים בהצעת החוק או - - -

זה נושאים שעולים עקב ההסדר.

זה נושאים שעולים עקב ההסדר. אני חייב להוציא מן הכוח אל הפועל את התהליך, אבל היישום - - -

היישום של ההסדר לא יהיה טוב אם לא יהיו תשובות.

בדיוק. זאת אומרת, מבחינתם כמעט הכול בסדר. אלא שאני אומר: אתה צריך להביא לי א', ב', ג'. אם לא תבצע את הפעולות האלה - - -

שלא כולן הן בתקנות גם. כי אחרת אפשר היה לומר שההסדר לא ייכנס לתוקף כל עוד לא הותקנו התקנות.

נכון. לכן שאלתי אם מדובר על הסדר שהוא לפי חוק או לא.

בדיוק. אבל יש הסדרים שהם לא בהכרח מבוססים מכוח החוק. ולכן אני לא יודעת איך אפשר לעשות את זה.

ואין מקום לפרט את זה בחוק: ובלבד שעד לאותו מועד 1, 2, 3?

מצאו פתרון - - -

אולי נציע שנקבע בחוק הוראה שאומרת ששלושה חודשים לפני כניסת החוק לתוקף, נבוא לוועדה ונציג את - - -

רגע. ונניח שהצגתם והוועדה לא שבעת רצון - - -

אל"ף, יהיה זמן לתקן. ואם נראה שהזמן הזה לא מספיק, תמיד אפשר לדחות את כניסת החוק לתוקף.

אני רק רוצה להסביר משהו, ירון. זה נשמע סביר על פניו.

אני לא רוצה לסמוך עליהם.

העניין הוא שיכולה להיות מחלוקת, כי לדעתכם בתאריך הכניסה לתוקף בעוד תשעה חודשים, אתם תדווחו בעוד שישה חודשים לוועדה שהדברים הסתדרו להבנתכם, אבל בדיון שייערך כאן בוועדה הוועדה לא תתרשם שהדברים הסתדרו לשביעות רצונה. מה אז? אתם תכניסו את החוק לתוקף, למרות אי שביעות רצון הוועדה.

זה החשש.

ולזה אתה לא נותן פתרון בהצעה הזאת של דיווח בלבד.

אני רק רוצה להגיד משהו שאמרנו בהתחלה. יש פה הסדר, זה מין איזה כדור שמתחיל עכשיו. ויש לנו עוד - - -

אין ויכוח, יקירי.

לתת תשובות על שלוש השאלות, כמה זמן אתם חושבים שאתם צריכים?

לא, יש לו זמן. יש לו תשעה חודשים.

לא, אני לא מדבר על תשעה חודשים. אני רוצה, אם אפשר, לצמצם את הזמן הזה ולצאת בלי כל - - -

לא, ממש לא.

השאלה כמה זמן אתם צריכים.

נבוא שלושה חודשים לפני שהחוק נכנס לתוקף לתת דיווח לוועדה. אם התשובות שניתן לא יהיו מספקות עומדות כמה חלופות. אחת, יש לנו שלושה חודשים עם מה שנתנו לכם לבוא לתקן ולתת דיווח נוסף.

זה ברור.

אוקיי.

אופציה שנייה זה לבטל את הכניסה לתוקף של החוק, ופשוט לחוקק - - -

אבל זה בידיים שלכם. לוועדה אין אמצעי - - -

חברים, סליחה, מה שאני מנסה להגיד לכם - - -

כדי לא להכניס את זה לתוקף יידרש תיקון לחוק.

מה אני מנסה להגיד לכם? אם אנחנו פה נפגשים עוד חצי שנה, ובטוח בוודאות שאנחנו נפגשים פה בעוד חצי שנה, אני יכול לנהל אתכם את הדין ודברים. אני באמת לא יודע. אצלכם יכול להיות שיבוא מישהו אחר בכלל - - -

מי השר הממונה על החוק הזה?

שר האוצר.

יש לנו קצת ביצה ותרנגולת עם החוק הזה. עד שהוא - - -

האם להערכתם שר האוצר יסכים לבקשה לחתום על מכתב שבו הוא מתחייב, שאם התנאים המוקדמים לכניסת החוק לתוקפו לא התמלאו לשביעות רצון ועדת הכלכלה, הוא ידאג לדחות את תחילת החוק עד למילוי אותם תנאים? ברמה של מכתב התחייבות.

מה כל כך מסובך? אתם ואנחנו רוצים את אותו דבר. הרי מה העניין? גם אתם רוצים שזה יהיה טוב. מה אני מפחד? חברים יקרים, אנחנו יכולים לייצר פה כאוס. לא במתכוון, לא מתוך כוונה רעה. נבוא לעשות טוב ונמצא את עצמנו מקללים.

תראו, האלטרנטיבה היא שהתנאים האלה יפורטו בחוק עצמו, וייאמר שתחילתו של החוק בתום תשעה חודשים, ואולם לא התמלאו התנאים 1, 2, ,3 ,4 לשביעות רצון ועדת הכלכלה, ידחה השר – אפשר לכפות עליו את זה בחוק, את התחילה, אבל אנחנו לא רוצים לעשות את זה, נכון? כי אנחנו לא רוצים לפרט, כך אני מבינה, את התנאים האלה בחוק עצמו.

כשהוא מדבר על הקטנת הבירוקרטיה, שזה אחד מהתנאים, למשל שנהג לא ינהג ברכב כשאין לו יום אחד ביטוח, זה לא משהו שאפשר להכניס את זה כתנאי לחוק.

יש לי הצעה. אני לוקח חלק מהדברים שאמרה אתי וחלק מהדברים שאמר לי הסגן. תראו, הרי זה אמור לעבור את השבוע, עשרה ימים, עד שזה יעלה למליאת הכנסת לקריאה השנייה והשלישית. בזמן הזה אתם תביאו לי מכתב של השר. אני מניח שאין מצב שהשר יתנגד לזה, ואם צריך שאסביר – אני לא רואה בעיה. וגם הוא יבין את העניין, הרי גם לו אין עניין לבוא לברך ויימצא מקלל. תביאו לי מכתב. אני יודע שאתה לא יכול להתחייב בשם השר. אני מודע לזה.

לכן שאלתי אם אתם חושבים - - -

לא, ולכן גם צריך להגיד את הדברים. אני לא מצפה. אני עושה את זה ככה: אאשר. נכניס את הבקשה שהשר עד לקריאה השנייה והשלישית - -

עד להנחת הצעת החוק.

להנחת הצעת החוק, כן, כן. - - יביא מכתב שהוא מתחייב, שאם ו - - -

הוא לא יקדם.

אז הוא לא יקדם את זה. המכתב יגיע אלי - - -

לא לא יקדם – הוא יפעל לדחיית תחילת החוק.

צריך לייצר גם בשוק כיוון. מקסימום לא אעביר, אעצור את זה, לא אקדם את זה.

ההוראה תהיה לא להניח את הצעת החוק עד שאין לנו - - -

אני חושב שאולי אגיש רוויזיה, ואמשוך אותה אם הם נתנו.

נכון, זה מה שאמרתי.

אם לא נתנו, אז הרוויזיה מתקיימת ונדון מחדש.

חאג' ואני מגישים רוויזיה.

בקשה לדיון מחדש.

בקשה לדיון מחדש.

אני מוכן, אם התנאים שמדברים עליהם יתקיימו, אני מושך את הרוויזיה. ואז מתקדמים, אין לנו בעיה.

כן, כולל הדיווח לוועדה.

מה התיקונים בבקשה?

יש למעשה שלושה תיקונים, תיקוני נוסח ותיקונים מהותיים. התיקון הראשון הוא לסעיף 24. יש כאן בקשה של משרד המשפטים להוסיף את המילים בסוף הסעיף – טוב, זה כמובן ינוסח קצת אחרת – "ויראו את תאריך וידוא הקבלה בתאריך מתן ההודעה". הילה, את רוצה להסביר?

כן, פשוט זה חסר. סעיף 24 קובע שהמועד שייראו כתאריך מתן ההודעה, אם ההודעה נמסרה בדואר רשום, זה התאריך המסומן באישור המסירה. אבל לא הוספנו את המקביל עם הביטול הוא אלקטרוני.

בסדר. הלאה.

תיקון נוסף הוא שהדחייה ל-18 חודשים תהיה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, מן הסתם.

אוקיי.

והשאלה אם אדוני עדיין עומד על כך שתהיה חובת דיווח לוועדה בתום - - -

אני בכל מקרה בעוד חצי שנה רוצה חובת דיווח, כדי שיעזור לנו להתקדם בעניין עצמו.

אוקיי. צריכים לראות איך לנסח את זה, כי אני דוחה את התחילה, אנחנו רוצים כעת דיווח לפני תאריך התחילה. אז שיהיה ברור שנפתור את זה ברמה של הניסוח - -

שזה ייכנס לתוקף למעט יתר הסעיפים - - -

- - בתוך שישה חודשים מיום הפרסום, ידווח שר האוצר – מי אמור לדווח?

הרשות.

תדווח הרשות לוועדת הכלכלה.

- - - הרשות.

לא, אם זה יו"ר הרשות, מנהל הרשות.

תוך חצי שנה מפרסום, או שלושה חודשים טרם כניסת החוק לתוקף?

יש הגדרה בפקודה ל"רשות".

זה שר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך.

בדיוק כך. זה רעיון מצוין – שר האוצר או מי שהוא הסמיך ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על התקדמות ההליכים הנדרשים לשם יישום החוק.

אוקיי. תודה. אני יכול להעלות להצבעה?

אפשר לקרוא את סעיף התחילה רק?

כן. למרות שהוא הוקרא בדיון הקודם.

הוא הוקרא בדיון הקודם. נחזור.

תחילה

5.

(א) תחילתו של סעיף 1 לחוק זה בתום שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

(ב) תחילתם של סעיפים 2 עד 4 לחוק זה בתום תשעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, ואולם רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, בצו, לדחות את מועד התחילה האמור לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים, אם נוכח כי נדרש פרק זמן נוסף להיערכות ליישומו של חוק זה.

תחולה

6.

הוראות סעיפים 2 עד 4 לחוק זה יחולו לגבי פוליסות שתחילת תקופת הביטוח הנקובה בהן חלה במועד התחילה לפי סעיף 5(ב) לחוק זה או לאחריו.

אוקיי. אז אני מעלה להצבעה, ברשותכם, את החוק, קודם כול עם התיקונים, בכפוף גם להתייחסויות ולמכתב שביקשנו גם מהשר. מי בעד? ירים את ידו.

אני בעד. ורוויזיה.

הצבעה

בעד הצעת החוק, בכפוף לתיקונים – פה אחד

הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] (מס' 22), התשע"ח–2017, נתקבלה.

תודה. ואנחנו מגישים רוויזיה שנינו, כדי שזה גם יהיה מסודר בתוך ההליך הכללי.

אני חושב שהחוק חשוב, רק שכולנו נתנהג בראש פתוח. ואני מציע לכל הגורמים שסביב השולחן הזה, מרגע זה להתחיל לחשוב יצירתי איך מסייעים בקידום התהליך ולא באיך מונעים את התהליך. תודה.

ואני מבקש, גם העניין של ה"פול", לזמן ישיבה.

אמרתי. יהיה דיון בעניין הזה, זה כבר התחייבתי.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:21.