ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2017-11-28OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 198

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שלישי, ג' בכסלו התשע"ח (21 בנובמבר 2017), שעה 10:00

יישום המלצות הוועדה הבין-משרדית למניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

מירב בן ארי

עליזה לביא

נחמן שי

מסעוד גנאים

יצחק הרצוג

דב חנין

אחמד טיבי

מרב מיכאלי

רויטל סויד

ריח עזריה

לאה פדידה

עיסאווי פריג'

סבטלנה קסניה

מיכל רוזין

ד"ר אביגדור קפלן - מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אילנה אילת - יועצת מנכ"ל, משרד הרווחה

רועי בן נעים - ע.ראש מינהל שירותים אישיים וחברתיים, משרד הרווחה

איילה מאיר - מנהלת שרות פרט ומשפחה, משרד הרווחה

חגי מויאל - משרד הרווחה

אליעזר רוזנבאום - מ"מ מנכ"ל, המשרד לבטחון פנים

אייל מדן - רפרנט רווחה באגף תקציבים, משרד האוצר

אמי פלמור - המנהלת הכללית, משרד המשפטים

שושי סומך - מתמחה ברשות האכיפה, משרד המשפטים

ליאת יעקבוביץ - עו"ד ברשות האכיפה, משרד המשפטים

יובל גורן - משרד המשפטים

איריס מנדה בן יעקב - ממונה על חינוך למיניות, משרד החינוך

זהר סער לביא - אחראית הערכה והדרכה, משרד הבריאות

רינת בניטה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אורלי אלמגור-לוטן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

יסמין גנדלמן - הנהלת בתי המשפט

איילת גינדי - מנהלת הוסטל נשים, הרשות לשיקום האסיר

אירמה דואל - הוסטל מפתחות, הרשות לשיקום האסיר

מירב שמואלי - מנהלת תחום קידום מדיניות וחקיקה, רוח נשית

מיכל ענבר - מתנדבת, רוח נשית

תמי פרח - פעילה, רוח נשית

מרים זלקינד - מקדמת מדיניות וחקיקה, שדולת הנשים בישראל

דינה חבלין דהן - מנכ"לית, עמותת מעון חירום לנשים

עידית מלמוד - יו"ר עמותת נשים למען נשים, עמותת נשים למען נשים

נאילה עואד - ראשד - מנכל"ית עמותה, עמותת נשים ונערות נגד אלימות

מאירה בסוק - עו"ד, יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת

עלוה קולן - מקדמת מדיניות וקשרי ממשל, א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט

עדי דרור אברהם - רכזת פעילות ציבורית, א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט

מרים גברעם - יו"ר תזכור, ארגוני נשים

שרון מנדלביץ - אחראית תחום תחקיר הנצחה וארכיון, תזכור

גלית שאול - מנכ"לית מרכז רקמן, מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן

מירי ברנשטיין - עו"ד, תחום חקיקה, מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן

לרה צינמן - יו"ר, ארגון משפחות נרצחים ונרצחות

שלמה סלוצקי - עו"ד, ארגון רבני צהר

דלית אזולאי

הדס לוי, חבר תרגומים

יישום המלצות הוועדה הבין-משרדית למניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה

בוקר טוב לכולם, אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום ה-21.11.2017, ואנחנו היום מציינות בכנסת את היום למאבק באלימות נגד נשים בקרבה ליום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים שמצויין בדרך כלל בכל העולם ב-25.11 כל שנה לפי החלטת האו"ם מ-1999.

אני חייבת להזכיר שהתחלת ציון היום הזה התחילה ב-1981 כאשר ארגוני נשים תחת הכותרת של "התאחדות הנשים הדמוקרטיות" התאספו והחליטו שה-25.11 יהווה יום בינלאומי למאבק באלימות נגד נשים במיוחד שזה היום שנרצחו בו שלוש האחיות מרבל מדומיניקן כאשר היו פעילות פוליטיות ונרצחו על ידי הדיקטטורה שהתקיימה אז. ב-1999 לאחר 18 שנים שהנשים עשו את זה בצורה לא פורמלית אלא בצורה מאבקית של ארגוני שטח מועצת האו"ם אימצה את היום הזה והכריזה עליו כיום רשמי של מאבק באלימות נגד נשים.

מאז ומתמיד ארגוני השטח הכתיבו סדר יום. מאז ומתמיד התנועה הפמניסטית הקדימה וראתה את הבעיות ונאבקה למענן והיום הזה הוא לא רק לציין את האלימות נגד נשים ולהצביע עליה אלא גם כן לתת את הכבוד המתאים לכל אלה שעמלים, אם זה בשטח ואם זה במוקדי קבלת החלטות, כן למגר את התופעה. לכל המתנדבות, לכל הנשים האמיצות שמעמידות את עצמן כחוד החנית במאבק באלימות נגד נשים. לכל אלה שמגנות על חיי נשים, תומכות בנפגעות אלימות וגם הן בעצמן חושפות את האלימות.

אנחנו בימים האלה עדות יותר ויותר לא רק למחיר שמשלמות הנשים נפגעות האלימות אם זה מבחינת הפגיעה הפיזית ואם זה מבחינת הפגיעה הנפשית, אלא גם כן המחיר שהן משלמות כאשר הן חושפות את האלימות על כל סוגייה ובמיוחד ההטרדות המיניות.

בימים האלה ולפני שבוע קיימנו דיון על הקמפיין של Me Too, של גם אני, ואנחנו אומרות פה, כולנו יכולות להגיד גם אני, כולנו יכולות לספר את הסיפורים, יש לנו סיפורים, שלא נשלה את עצמנו. רק יש כאלה מבינינו שהזמן עכשיו מתאים להן לדבר ויש כאלה מבינינו שעדיין לא הגיע הזמן שיספרו את הסיפור האישי. אבל מצד שני יש נשים שלא יגיע הזמן שיספרו את הסיפור שלהן כי כבר החיים שלהן נגדעו. 17 נשים נרצחו במדינת ישראל השנה, 17 נשים הפכו לעוד סטטיסטיקה, לצערי הרב.

אנחנו היום גם נגלה שאין אפילו הסכמה על הסטטיסטיקה הזאת, שאין אפילו הסכמה בין רשויות המדינה על כמה נשים נרצחו השנה ועל ידי מי הן נרצחו. אבל העיקר שהנשים האלה היו להן תקוות והיו להן חיים והיו להן חלומות שכולם הפסיקו בבת אחת כי יש איזשהו גבר בחיים שלהן שהחליט ליטול את החיים שלהן. אנחנו מאז ומתמיד דיברנו על כל סוגי האלימות ואנחנו הובלנו מאבקים.

בשנה שעברה בציון היום הזה, בחדר הזה, ארחנו את הוועדה הבין משרדית שהגישה את ההמלצות שלה לאחר עבודה של שנתיים וחצי. הוועדה הבין משרדית התחילה את עבודתה ב-2014 וסיימה את עבודתה וניסחה את ההמלצות שלה והחשיפה הראשונה להמלצות הייתה בוועדה הזו לכבוד היום הבינלאומי למאבק באלימות. ולקח בינתיים ששה חודשים עד שוועדת השרים אימצה את ההמלצות האלה ולא לפני מאבק עיקש גם שהערנו אותו וארגוני הנשים והוועדה הובילה כדי שיאמצו את ההמלצות שהשרים ישבו ויאמצו ושוועדת שרים תאמץ את התכנית הכללית שנוסחה על ידי הוועדה הבין משרדית.

התכנית אומצה בשעה טובה אבל לא תוקצבה ואנחנו נגיע לזה אחר כך. ובינתיים כל מי שעמל בנושא או שהוא ממשיך תכניות קודמות או שהוא מגרד תקציבים כדי לנסות ליישם משהו. אני אומרת ככה, 17 נשים שנרצחו, מאות אלפי נשים שסובלות מחייבות תכנית חירום ותקצוב חירומי. היום בבוקר התבשרנו שתכנית סיעודית שאני מברכת עליה, הוחלט עליה והוקצו לה מיליארדים.

התכנית שאנחנו מדברים עליה היא בעלות של 50 מיליון כל שנה. האם אנחנו כנשים שוות את ה-50 מיליון האלה או לא? זאת שאלה שאני מכוונת לשרים ולממשלת ישראל וחבל, חבל מאוד שההזמנות לדיון הזה, ואני חייבת להגיד את זה, ההזמנות לדיון הזה יצאו כבר בתחילת אוגוסט השנה לכלל המשרדים הנוגעים בדבר. נשלחו הזמנות למשרד הרווחה, העבודה ושירותים חברתיים, משרד לבטחון פנים, משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד לשוויון חברתי ומשרד החינוך והכוונה הייתה להזמין את השרים הנוגעים בדבר שהחליטו לאמץ את התכנית, שיבואו וידווחו לנו ואולי יבשרו לנו שסוף סוף התכנית מתבצעת.

לצערי הרב, ולמרות שהקדמתי והוצאתי את ההזמנות והוועדה דאגה להוציא את ההזמנות באוגוסט, הוועדה הזו לא התכבדה על ידי אף אחד מהשרים והשרים החליטו שיש להם עיסוקים אחרים שאני מכבדת אותם - - -

גם במליאה השר ארדן מצא את עצמו לא מגיע לתת תשובות. כנראה שזה לא מעניין אותו.

אבל אני חייבת להגיד - אנחנו 50% ואפילו יותר מאזרחי המדינה הזאת וכל הדרישה למאבק באלימות מסתכמת ב-50 מיליון ₪. שיתנו לנו תשובה, ואני מאוד מכבדת את הנוכחות של המנכ"לים שהגיעו ואת המשנה למנכ"ל שהגיע ואת אנשי המקצוע, אני מאוד מכבדת את זה ויש לנו קשרי עבודה מצויינים, אבל אני חושבת שפעם אחת בשנה הנשים במדינת ישראל מגיע להן שיכבדו אותן בנוכחותם השרים ושידווחו להן מה עושים כדי להגן על הנשים במדינת ישראל. פעם אחת בשנה. ואפילו את זה אנחנו לא קיבלנו.

אני מברכת על הצטרפות מנכ"לי המשרדים שהצטרפו אלינו ואני מודה שהדרג הבכיר ביותר במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ד"ר אביגדור קפלן, מנכ"ל המשרד, אני מאוד מודה לך שהתפנית והגעת לישיבה. עורכת דין אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים, תודה רבה גברתי שהצטרפת ומר אליעזר רוזנבאום משנה מנכ"ל המשרד לבטחון פנים וכמי שבעצם ניהל את הוועדה הבין משרדית בשלבים של ההמלצות. אני מודה גם כן על הצוותים המקצועיים שהגיעו.

אנחנו היום נרצה לפתוח קודם כל בדו"ח שהכינו לנו לפי בקשת הוועדה מחלקת מחקר בכנסת. כמובן אני מברכת על הצטרפות גם נציגות הארגונים, חברי וחברות הכנסת שהגיעו וכיבדו אותנו בנוכחותם אבל נפתח קודם כל עם גברת רינת בניטה ממרכז המחקר והמידע אשר תציג את הדו"ח שהכנתם לנו על יישום המלצות הוועדה הבין משרדים למניעת וטיפול בתופעת האלימות נגד נשים, בבקשה.

תודה רבה, תודה לחברת הכנסת ויושבת ראש הוועדה, עאידה תומא סלימאן, שביקשה מאתנו לעשות איזשהו מעקב או בדיקה של יישום תכנית הפעולה כאמור. אני לא אחזור על הדברים שנאמרו כאן באשר לקצב ההתקדמות והרקע ההיסטורי של התכנית. אבל אני כן אתייחס לנושא התקצוב.

כמו שציינה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן יש לנו פה איזשהי החלטת ממשלה שאומצה עקרונית ביולי האחרון, אף על פי שכאמור כבר בשנה שעברה הוצגו בפני הוועדה הזו ממש עיקרי הפעולה של תכנית היישום. זאת אומרת שבשלב הזה של נובמבר 2016 אפשר עוד היה להכניס את התכנית הזאת לתקצוב של 2017-18 אבל בפועל האימוץ של החלטת הממשלה חל רק ב-2017 ביולי האחרון ללא התייחסות לסעיף התקציבי. וזה אומר שלצורך היישום של התכנית בשנים האלה 2017-18 יש צורך לעשות איזשהו תהליך מיוחד באישור של האוצר ובמהלך של ועדת הכספים וזה מוסיף מורכבות ליישום.

קיבלנו לידינו ביום ראשון האחרון מהמשרד את תכנית התערוף והתקצוב כולל התעדוף של הדברים ואני לא אכנס ממש לעניין התערוף אלא כן לעניין התעדוף של הדברים. ובפרט לגבי המענים שנבחרו לשנים המאוחרות יותר. אני רוצה להפנות את תשומת הלב שהמדיניות היום כמו שבא לידי ביטוי גם אצל חברת הכנסת עליזה לביא בתפקידה כיושבת ראש ועדת המשנה לסחר ונשים בזנות.

בעצם בין המלצות הוועדה הומלץ על הקמה של מענים לנשים מכורות ונשים בזנות וכן לנערות אמהות ונערות הרות. התקצוב של נשים מכורות ונשים בזנות נדחה לשנת 2022 ונערות הרות ואמהות ל-2020. זאת אומרת, לא בשנים הראשונות של יישום התכנית. מבדיקה שאנחנו ראינו בנתונים לא ראינו שיש הקצאת משאבים עבור הקמה של חלק מהמענים שהוצגו. למשל, מענים לנשים פסיכיאטריות במקלטים. ראינו שיש תקצוב לתעריף חודשי שהוא, אגב, התעריף הקודם ולא התעריף המעודכן. אבל אין הקצאה של משאבים להקמה של המקלטים - - -

התעריף - - - 15 אלף מה ששמתם בתכנית ולא 20 אלף. חישבתם את המקלט הפסיכיאטרי לפי 15 אלף לחודש ולא לפי התעריף החדש. זה בשולי הדברים.

טעות.

וכמובן כל שקל שם הוא חשוב וגם התוספת הייתה אחרי באמת עבודה רחבה. אני אתייחס לשתי נקודות שקשורות לעניין החקיקה באשר לתיקון של הוספת אלימות הכלכלית לתוך הגדרה של אלימות במשפחה. הוועדה לא תקצבה את זה במסגרת התקציב של תכנית הפעולה כיוון שאין תשומות לעניין החקיקה עצמה אבל המשמעות של החקיקה, יש לה משמעויות תקציביות, יש לה משמעות תקציבית לא נמוכה וזה לא בא לידי ביטוי בתוך התכנית ככל שאנחנו בדקנו.

נקודה אחרת שהיא לא תקציבית אבל תיקון 20 לחוק זכויות החולה שהוא באמת מהווה אחד החסמים באפשרות של שיתוף וזרימת המידע נמצא אצל משרד המשפטים כבר משנת 2016 ובתשובה גם של משרד הבריאות וגם של משרד המשפטים אנחנו מבינים שיש רצון לקדם אבל איכשהו זה לא מקודם.

נקודה אחרונה נוספת שגם באשר לאופן התערוף והתקצוב יש אי הסכמה או לפחות אין הלימה מלאה באשר לתקצוב של סעיפים מסויימים למשל התקצוב של אמצעי הגנה ופיקוח אלקטרונים למאויימות שיש אי הסכמה בין הבט"פ לבין משרד הרווחה באשר לעלות שלו.

תודה רבה. אני חייבת להגיד שהמסמך שהגיש מרכז המחקר, ותודה רינת גם על ההצגה וגם על העבודה היפה שעשיתן, בקושי רב, אני חייבת להגיד, מסמך מאוד מקיף, רק הוגשו לנו עכשיו את התמצית שלו - - -

מתסכל אבל.

מאוד מתסכל. מאוד מתסכל לשמוע שדוחים את הביצוע של חלק מההמלצות אבל ידענו מהתחלה שזאת תכנית חומש. היינו יכולות להרגע ולהגיד שבסופו של דבר זאת תכנית חומש ותבוצע בשלבים אבל בינתיים מה שמדאיג ביותר שהוחלט על תכנית חומש אבל לא תוקצבו ואנחנו תיכף נשמע. בעיני אפילו התכנית הזו מחייבת הסתכלות מחודשת חירומית לאור המצב הקיים היום במדינה. אבל אני אתן לאורלי בבקשה ממרכז המחקר, בבקשה.

שתי הערות קטנות מעבר למה שכתבתי במסמך - - - רק לדיון ולפני שרצים עם התכנית קדימה אני חושבת שכדאי שיהיה בראש כל הזמן שישראל לא חתמה על אמנת איסטנבול של מועצת אירופה אבל כן שואפת לשם. אני חושבת שכדאי לשים לב כל הזמן לאורך התכנית - - -

למה אגב לא חתמנו?

בגלל ההסתייגויות בדיני האישות.

עיקר הבעיה זה דיני האישות.

אני חושבת שרק כן כדאי לשים לב, בסעיפים זה נראה, שוב קיבלנו את זה רק יום ראשון לקראת הערב אז לא עברנו עשינו רק "וויש" על הסעיפים, אבל למשל בהכשרות שהסתכלתי היום זה נראה שההכשרות ממוקדות בעיקר במה שנוגע להערכת מסוכנות ובאמת מי שהוא אולי המעגל הראשון צריך לראות שהכל הולך, אולי לפחות ה-good practice שהאמנה מתווה.

ודבר שני זה בעניין גם מה שהיושבת ראש ציינה לגבי הקושי של הנתונים. אז כאן כדאי לשים לב שישראל כן הצטרפה ליעדי הפיתוח של האו"ם. יעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם כשיעד מספר 5 זה מיגור אפליה כלפי נשים כולל אלימות כלפי נשים. אז צריך לראות כאן - אני יכולה להגיד שאנחנו כמרכז מחקר מאוד קשה לנו לקבל נתונים גם כאלה שנוגעים לאלימות. באמת לרווחה לפעמים יש סט מסויים, למשטרה יש סט אחר ואם - - -

קשה לקבל את הנתונים או שיש פערים?

קודם כל קשה לקבל נתונים, גם כל סט של נתונים עובד אחרת אז כשעושים והתכנית כן כוללת סעיף של מחקר ואיסוף נתונים אז גם דיברו כאן על סטנדרטיזציה בתוך ישראל אבל גם כן כדאי לראות שאנחנו גם עובדים בסטנדרטיזציה הבינלאומית והיא - - - בהקשר של ידע פיתוח בר קיימא.

סליחה, רק להבהרה, מה זאת אומרת קשה לך לקבל נתונים, האם - - - נתונים מהמשרדים או האם קשה לך - - - לא הבנתי.

אני אסביר את זה. המסמך הזה אנחנו התחלנו לעבוד עליו כבר וביקשתי אותו ממרכז המחקר כבר חודשים. אנחנו לא הצלחנו לקבל את הטיוטה שלו רק אתמול הטיוטה הראשונית שקיבלתי לידיים שלי ממרכז המחקר, לא בגלל שמרכז המחקר לא רצה לעשות את העבודה שלו, אלא שהיה קשה לקבל את המידע מהמשרדים. ואני מאוד מצטערת להגיד שבעיני זה אחת הדרכים לזלזל בעבודת הביקורת שהכנסת הזאת חייבת לעשות - - -

זה גם בניגוד לחוק.

וזה בניגוד לחוק. ואני חייבת להגיד - - -

את מוכנה לשתף אותנו בזה? מאיזה משרדים?

הנה אני משתפת. אני חושבת שזה גם מעיד על גישה כללית. זה לא רק במקרה הספציפי הזה. למשל, ואורלי בבקשה תעידי על זה, מתי קיבלתם את המידע האחרון שהייתם צריכים לעבד ומאיזה משרד?

כתבנו שני מסמכים להיום. אחד באמת זה על הוועדה הבין משרדית וכאן קיבלנו אותו רק ביום ראשון בערב. אני חייבת להגיד שבמקרה הזה אני לא בטוחה שעיכבו את העברת המידע אלינו, יש לי יותר תחושה שהמידע הזה עובד רק ביום ראשון אחרי הצהריים, ולכן קיבלנו אותו ביום ראשון בערב.

ממי?

ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים. אבל שוב, אני חושבת שבמקרה הזה הם לא עיכבו את זה אלא לתחושתנו לפחות זו באמת עבודה שנעשתה בימים האחרונים. אני חייבת להגיד שכן יש לנו קושי והוא קושי חוזר לקבל נתונים בעיקר מהמשרד לבטחון פנים לגבי אלימות כלפי נשים, ולכן חלק מהנתונים, ציינו את זה גם במסמך בוועדה הזאת וגם במסמך לוועדת העלייה והקליטה, או שאנחנו לא מקבלים או שאנחנו מקבלים אותם ברגע ה-101, ולכן אנחנו לא מצליחים לעבד אותם ולהכניס אותם פנימה אז אני חושבת שלזה היושבת ראש מתכוונת. על הרצח נשים עבדנו לדעתי כמעט חצי שנה.

אני חייבת להגיד שהנושא הוא לא רק בקבלת המידע. הרי המטרה הייתה משני המסמכים האלה זה לעבד את הנתונים שאנחנו מקבלים מכלל המשרדים. היו שאלות שאני ביקשתי שהמרכז יענה עליהם כמו השוואות. השוואות בין נתונים שאנחנו מקבלים ממשרד מסוים וממשרד אחר. במיוחד שאנחנו מדברות כל הזמן שלצערי הרב אין מסד נתונים אחד. כל משרד יש לו את מסד הנתונים שלו, כל משרד עושה את הסטטיסטיקה ואת השירותים שהוא יודע לעשות.

ואם אנחנו רוצות לקבל תמונה מלאה, ואם אנחנו רוצות להבין את המצב בכללותו אנחנו חייבים לעשות את ההצטלבות הזאת ולנתח את המידע שמגיע. לא יכול להיות שמרכז המחקר מקבל מידע ביום ראשון בערב ועוד יצליח לנתח ולהשוות עם כל המידע הקודם שהוא קיבל ולא יכול להיות שאחר כך חברי הוועדה וחברי הכנסת לא יוכלו לקבל את זה. אני אפנה את השאלות. אבל צריך לשים את היד על הבעיה קודם. זה לא יכול להמשיך ככה אז בבקשה.

אם יש, מר קפלן נמצא איתנו, ד"ר אביגדור קפלן, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה ובמיוחד שהמידע האחרון שהגיע הגיע מהמשרד. אנחנו תכננו גם שנקבל מכם דיווח כגוף אחראי על הוועדה.

תעודת העניות שלא שר הרווחה ולא השר לבטחון ולא שר האוצר לא נמצאים פה.

אני כבר ציינתי את זה בהתחלה- - -

בסדר עאידה מותר גם לאנשים - - -

לא, לא, מותר, אני פשוט נתתי את זכות הדיבור כבר לד"ר אביגדור.

גברתי היושבת ראש, המשרד שלנו משקיע לא מעט כספים בהתמודדות נושא האלימות במשפחה. תקציבים ישירים וגם תקציבים עקיפים שמתמודדים עם התוצאות של אלימות כזו. בפברואר 2016 קיבלה הממשלה החלטה 1249 על הקמת ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד העבודה דאז. הוועדה הזו התכנסה והקימה צוותי משנה. פעלו 10 צוותים שונים שהמציגים בהם היו מ-12 גופים. הצוותים בוועדה הזו סיימו והגישו את המלצותיהם בנובמבר 16' וועדת השרים לאלימות דנה ביולי 17' ואישרה את התכנית.

זאת תכנית חומש שדורשת תקציבים נוספים של כרבע מיליארד ₪ לכל החומש ו-50 מיליון ₪ בממוצע לשנה. לשנת 2018 קיבלנו הודעה שהתקציב שיעמוד לרשותנו מתוך ה-50 שעוד מעט תראו לאיזה מטרות, יעמדו לרשותנו רק 20. כמובן שזה לא יענה על הצרכים. אני אעביר את רשות הדיבור לאיילה מאיר שהיא תציג את המצגת לכל התכנית.

20 לאיזה שנה?

18'

ו-17' מה איתה?

זה מצטרף ל-7.5 מיליון שקיבלנו ב-17'.

שהוקצו?

שהוקצו ב-17'.

20 זאת אומרת 13 ל-18'.

לא, 20+7.5, זה 27.5 כולל - - -

אז למה לא בזבזתם את זה ב-2017 על דברים אמיתיים - - -

תיכף נסביר על מה. אנחנו לא מבזבזים שום דבר אנחנו עושים את עבודתנו.

בואי תציגי את המצגת וישמעו בהרחבה את כל המסקנות.

אני רוצה רק להתייחס לנושא של הנתונים ברשותכם. מאחר ומשרד העבודה והרווחה קיבל את המשימה המאוד מאוד מורכבת וחשובה של תכלול כל המהלך של הוועדה הבין משרדית וכמו שהמנכ"ל אמר, שותפים 12 משרדי ממשלה וכו'. אז אמנם הדו"ח והתכנית מיולי 17' שוועדת השרים וראש הממשלה אישרה את התכנית ונתנה לנו אור ירוק לצאת לדרך עסקנו רבות בחודשים האחרונים בלתמחר ברזולוציה הכי גבוהה שאפשר עד הפרט האחרון את כל התכנית הזאת שזה באמת משהו כמו כ-150 תכניות שונות שיש תכניות קטנות יותר ויש תכניות מורכבות יותר, יש תכניות ביניהן שהן בין משרדיות ויש תכניות שהן רק רווחתיות, יש תכניות שהן רק חינוך והן רק בט"פ.

והעיכוב, אני לא יודעת אם זה נקרא עיכוב, אני לא הייתי אומרת עיכוב, אבל העבודה שנעשתה בשבועיים שלושה האחרונים אינטנסיבית הייתה תיקונים של הקיים כי הסתבר לנו אחרי שהפצנו את זה למשרדים השותפים שיש כמה דברים שצריך לתקן. גם בתמחור דברים שהשתנו, דברים שהיה צריך להיות יותר מדוייקים ואנחנו מאוד מאוד משתדלים ומתאמצים מאוד להעביר נתונים מדוייקים, מבוססים.

למשל ה-15 אלף ₪ תעריף לאישה במקלט לא היה צריך להיות רשום. הנה, עוד טעות שבאמת נשמטה. כי מי שרואה את כל הדו"ח הזה יודע שאפשר בתוך 100% של דו"ח כל כך מורכב לטעות וזה באמת בשוליים. אז זה היה המאמץ המאוד מאוד מרכזי שעשינו כי זה לא היה רק נתונים של משרד העבודה והרווחה, זה היה נתונים מתוכללים של כל המשרדים. אז זה הערה לדו"ח עצמו.

אבל את מסכימה איתי שהיה אפשר לעשות את זה ולתכלל את זה עוד לפני, לא יום לפני הישיבה, לא יום לפני הישיבה, סליחה. אנחנו פנינו כבר ב- - -

היו תיקונים כל הזמן עאידה. את צודקת, נכון, אבל את יודעת אנחנו עושים באמת כמיטב יכולתנו. דבר נוסף שאני רוצה להגיד לגבי מאגר הנתונים הבין משרדי שזה אחת - - -

את יכולה רק לחזור על תפקידך בבקשה, אני לא שמעתי.

אני איילה מאיר ואני מנהלת השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד העבודה והרווחה שהשירות שלי רוב הטיפול בתחום אלימות במשפחה נמצא תחת האחריות של השירות אותו אני מנהלת.

לגבי המאגר הממוחשב, הנתונים הממוחשבים, אנחנו מודעים לזה. דרך אגב אני גם רוצה להעיר על ה-17 נשים שנרצחו. מאחר ואנחנו נמצאים תחת כותרת או תחת קורת הגג המנדט שניתן לנו זה נושא של אלימות במשפחה, אז אנחנו אוספים נתונים לגבי נשים שנרצחו על ידי בני משפחה ולא נשים שנרצחו בכלל במדינת ישראל - - -

בדיוק זה אלימות כלל, זה לא רק נשים זה נכון.

לא, זה לא רק שזה לא רק נשים. יש נשים שנרצחות על ידי כאלה שאינם בני משפחתם על פי הגדרה שלנו, ולכן אני מניחה שהסיבה שלך יש נתון של 17 נשים, עאידה, אנחנו יודעים על 14 נשים ותיכף המשטרה פה והיא תדייק את זה, אנחנו יודעים על 14 נשים שנרצחו בידי בני משפחה שלהן ש-8 מתוכן הן נשים שנרצחו על ידי בני זוגן בעבר או בהווה ועוד 6 שנרצחו בידי בני משפחה נוספים. וזה נתונים שאנחנו עומדים מאחוריהם ואותם אנחנו סופרים.

אוקיי. אנחנו נקיים דיון שני היום שיתמקד בנושא רצח נשים ויש לנו מסמך מאוד חשוב שנחשוף אותו אבל - - -

בסדר גמור. מה שאני הולכת להציג - - -

את היישום, בוא לא נתעכב על התכנית עצמה כי כבר הקדשנו לזה דיון.

ממש לא. זה שקף שמראה את כל המשרדים ששותפים בתוך התהליך הזה, אנחנו לא נפרט אותם, כולם נמצאים פה באולם. אני ממש אעבור מהר שהתוצרים של ועדת הפעולה הבין משרדית שמשרד הרווחה מנהל אותה ומתכלל אותה - - -

מי עמד בראש הוועדה?

מנכ"ל המשרד, עמד בראש ועדת המנכ"לים שבעצם על פי החלטת ממשלה פעלה כוועדה יישומית או ועדת פעולה שהייתה צריכה להגיש תכנית פעולה מפורטת ועל זה עמלנו בשורה האחרונה. אז זה מה שעשינו - - -

על המלצות שאני עמדתי - - -

מתי נכנס דו"ח ועדת וינטר לתוך זה? נכנס או לא נכנס?

על האיתור והגנת תלמידים?

כן.

זה נכנס תחת - - -

על הנורות האדומות בעצם.

היו בתוך הוועדה הזאת 10 צוותי פעולה שעבדו. אחד מהצוותים היה כל כולו בנושא של ילדים וההמלצות של דו"ח ועדת וינטר נכנסו גם בתוכם.

אבל הם לא קודמו.

יקודמו כשיהיו תקציבים. אז מה שעשינו באמת זה תמחרנו את כל התכנית ולא רק שתמחרנו אותה, התייחסו פה לתעדוף, אנחנו ידענו שאנחנו צריכים להציג תכנית חומש לחמש שנים, אנחנו ידענו שבגדול התכנית כולה בתפוקה מלאה ופעילות מלאה העלות שלה היא בין 250 מיליון ₪ ל-300 מיליון ₪. ידענו שזה לא כסף שיש לנו את כולו כבר בשנה העוקבת, ולכן הכנו תכנית שמתאימה ל-50 מיליון ₪ בשנה, כמובן 50 מיליון תוספת כל שנה. אנחנו מקווים שב-2022 בהנתן התקציב הזה נוכל בעצם להחיל את כל תכנית הפעולה.

הסיבה היא שזה מחולק לשנים הייתה שהתעדוף שלנו נעשה על פי כמה קריטריונים. קודם כל יש מסגרות חדשות שצריך להקים. מסגרות חדשות שצריכים להקים, במיוחד אם הן חוץ ביתיות, אנחנו מקימים אותן באמצעות מכרזים. תהליך של מכרז לוקח זמן, הוא לא מיידי, ולכן יש דברים שלמרות שהם חשובים - - -

אני מצטערת שאני קוטעת אבל הצגת ההמלצות ודרך הפעולה כבר עשינו אותה. היום רוצים לשמוע ולהתמקד ביישום. תעברו ליישום.

לפעמים חברי הכנסת יוצאים באמצע הדיון ואז לא שומעים את התשובות שלנו. היה לי חשוב להגיד את זה כבר מההתחלה למה חלק מהדברים שאנחנו חושבים שהם חשובים הם ב-2021 ולא ב-2018. זאת בדיוק הסיבה - - -

מה תעשי, נשלח מברק לרוצח תחכה עד 2021?

לא, בגלל שאנחנו צריכים לפעול לפי המשאבים שיש לרשותנו והתשתיות שעומדות לרשותנו. ויותר קל לנו לצאת לדברים מיידים בשנה מסויימת ולדברים שלוקחים יותר זמן בשנה אחרת. וזאת הסיבה שחילקנו את התכנית כך. כל שנה את הדברים המסויימים. זה יישום שעשינו כבר התחלנו בשנת 17', הרחבנו סל שירותים. דרך אגב זה כל היישום שאנחנו מציגים פה לשנת 17' זה המלצות שגם היו בתוך תכנית - - -

בואי קודם כל את דיברת על 7.5 מיליון שהוקצו לשנת 2017. זה הקצאה תוספתית של האוצר לשנת 2017?

כן.

כלומר מה-50 מיליון שהערכתם שאתם צריכים לשנה הראשונה קיבלת 7 מיליון. ככה אני מבינה.

נכון.

יש הסבר למה לא קיבלתם את ה-50 מיליון לאחר החלטת ועדת שרים, אולי האוצר יענה לנו? ועדת שרים החליטה ואימצה את התכנית הממשלתית. 50 מיליון עלות התחלתית, השארתם ממנה 7 מיליון ל-2017 ול-2018 אתם אני מבינה החלטתם על 20 מיליון. מאחר ותקציב 2018 כבר אושר וזה מחייב לחזור לוועדת כספים בתחילת 2018, האם אתם הולכים לעשות את זה כדי להבטיח? כלומר אנחנו עדיין לא בטוחים שנקבל את ה-20 מיליון אלא אם תעבור בוועדת כספים. בבקשה.

אני רק אתקן את העובדות. לגבי העובדות אז נתקבלה החלטה של 250 מיליון בשנת 2000 בכל חמשת השנים. לא הייתה חלופה פר שנה, דובר על 250 מיליון לכלל התכנית. ובממוצע, נכון, זה אמור להיות 50 מיליון לשנה. בעת בניית התקציב - - -

מה זה לא חלוקה פר שנה, מה זאת אומרת?

יתנו 7 מיליון, בשנה הבאה 20, בתקווה בשנה החמישית ישלמו 100 מיליון לא?

בעת בניית התקציב הוקצו לנושא בגלל בשלות - -

מה הייתה הדרישה של הוועדה?

- - בשל בשלות התכנית ובגלל שהתכנית עדיין לא גובשו הוקצו בעת בניית התקציב הסכומים שהייתה הערכה שיצליחו לבצע אותם בשנות התקציב.

כלומר זאת הייתה הדרישה של הוועדה, 7 מיליון?

אני יכול לומר שגם הכספים שהוקצו לנושא לא כולם יוצעו גם השנה אוקיי?

אבל למה אתה לא עונה לי? אני שאלתי, הוועדה ביקשה 7 מיליון וקיבלה 7 מיליון או שהדרישה שלהם הייתה יותר גדולה וזה מה שהיא קיבלה?

אין החלטת ממשלה שאומרת יוקצו בשנת 2017 50 מיליון. אם הייתה כמובן שמשרד האוצר מתקצב על פי החלטות הממשלה. הייתה החלטה על תקצוב של יישום התכנית עם תקציב כולל של 250 מיליון בחמש שנים. בעת בניית התקציב 17-18, על פי סדרי עדיפויות של המשרד, שבדיוני התקציב, זה הסכום שהוקצה לנושא בשל בשלות התכנית ובשל שעדיין לא היה ברור בדיוק מה התכנית שהתכנית עצמה נסגרה ב- - - מתי זה נסגר?

התכנית המתומחרת?

השלבים ומה שבדיוק אמורים לעשות.

אם התכנית לא תגיע לבשלות הכסף לא ייצא אה?

אני לא מבינה, שנייה, אולי תגידו פעם אחת - - -

אני מציע לעזוב כרגע את 2017 שכמעט מאחורנו, בוא נשמע מה מתקצבים ל-2018 כי זו תכנית חמש שנתית ונניח שמתחילים איתה בתקציב התוספתי מ-2018, שם מדובר על 50 מיליון ₪ - - -

ביקשנו 50, קיבלנו כרגע 20 תוספת ל-18'.

משרד הרווחה קיבל בתקציב 17-18 כ-400 מיליון ₪ לתוספת תקציבו. לכן - - -

לא, לא, לא, לא, בואו לא נתחיל לזרוק מספרים באוויר. אני לא מדברת עכשיו על תקציב משרד הרווחה. עכשיו בדיוק באתי מדיון אחר ששם העלו כמה תוספת תקציבית קיבל המשרד. אני עכשיו מתמקדת, אנחנו רוצים להבין כמה בדיוק הוקצה. כמה נדרש וכמה הוקצה ליישום התכנית הזו. אני מבינה שעכשיו 7 מיליון שהיו ל-2017 אפילו אי אפשר לדבר עליהם וזה מביך שמתכנית של 50 מיליון הקצו 7 מיליון. עכשיו ל-2018 במקום 50 מיליון אתם מדברים על 20 מיליון, זה מה שאני מבינה. נכון?

ב-2018 הוקצבו לתכנית 20 מיליון בהתאם למה שהוקצב בדיוני התקציב על ידי משרד הרווחה וזה על פי סדרי עדיפויות של משרד הרווחה.

זה מה שקרה? אתם ביקשתם רק 20 מיליון אדוני?

לא, אנחנו מבקשים 50 מיליון.

נו, מבקשים 50 מיליון, למה אתה זורק את זה עליהם, למה אתה אומר שהם דרשו 20 מיליון. הם דרשו 50 מיליון. הוועדה החליטה על 50 מיליון תקצוב שנתי. אני חושבת שהגיע הזמן שהאוצר יענה למה הוא לא נותן את ה-50 מיליון.

אין החלטת ממשלה הוא אומר לך.

יש.

יש החלטה על הכללי, אין החלטה על השנתי.

טוב. בבקשה איילה, אני מבינה שהאוצר לא רוצה לענות על השאלה.

אני יכול לענות.

אז בבקשה תענה, אני מבקשת שתענה.

כפי שנאמר, משרד הרווחה קיבל תוספת תקציבית של כ-400 מיליון ₪ לתקציב 17 ו-18, 400 לכל שנה. לכן, בדיוני התקציב ובדיון סדרי העדיפויות שלו יכל משרד הרווחה להקצות לנושא את מלוא התקציב. בעת דיוני התקציב כאשר נסגר תקציב 17-18 בשל בשלות התכנית שעדיין לא הייתה בשלה בזמן שבנו את התקציב זה הסכום שהוחלט על ידי משרד הרווחה להקצות לנושא. אלה דבריי.

זה דיי ברור. צריך רגע להגיד את זה, לא נעים לי, אני לא רוצה להיות הסנגורית של אגף תקציבים, זה קצת כואב אבל אני אעשה את זה בכל זאת. בוא נדבר על זה רגע בצורה פרקטית. זה נכון שיש החלטות וזה נכון שיש תכנית מסגרת אבל בסוף משרד הרווחה אמור לפרוט את זה לפרטים. הוא אמור להגיד איך ומה הוא מתכוון לבצע ואיך הוא מתכוון לבצע. בסוף התקצוב הולך גב אל גב עם הדבר הזה. אם הוא משקף משהו שהיה לפני - - -

קודם כל גם צריך להבין כשעושים תקציבים דו שנתיים קצת קשה להיות מאוד קונקרטיים או להיות מדוייקים ביכולת לתכנן. שנייה אני לא אומרת את זה כתירוץ, אני רגע משקפת את הסיטואציה. כלומר, אם התהליכים הם תהליכים שהם קצת יותר מורכבים ברמה התכנונית יכול להווצר מצב שבו המשרד - - -

אני מצטערת, התכנית קיימת, התכנית מפורטת, התמחור של התכנית בישיבה שהתקיימה לפני שנה נאמר לי שהתמחור הכללי הוא 250 מיליון ₪. זה שיש תקציב דו שנתי אנחנו רואים כל יום העברות התקציביות בוועדת הכספים בכנסת ורואים שיש מאגר של כספים שמחלקים אותו ואנחנו דורשות שגם לנשים במדינת ישראל הסובלות מאלימות זה פיקוח נפש, נשים נרצחות. למה אי אפשר להקצות לזה את הכסף? והתשובה הזו, אני מאוד מצטערת, הקצינו, הוספנו למשרד הרווחה. כשהוספתם למשרד הרווחה באישור התקציבי ההוא התכנית לא נכללה. הייתם אמורים לפתוח תקנה מיוחדת ולהקצות תקציב מיוחד ושזה יהיה 50 מיליון ₪ והתכניות נמצאות, נמצאות.

בבקשה, תמשיכי.

אוקיי אז בשנת 17' הצלחנו לעשות כמה דברים. קודם כל שדרגנו ב-30% את התעריף לאישה וילדיה במקלטים לנשים נפגעות אלימות שזו הייתה אחת ההמלצות בוועדה שבתוך הגידול הזה כללנו גם תגבור של טיפול בילדים בתוך המקלט וגם תגבור של הטיפול בנשים שמגיעות על רקע או שמתפרצות בעיות נפשיות חריפות ופוסט טראומה בתוך המקלט, אז תגברנו גם את הנושא של בריאות הנפש בתוך הסל. יצאנו לדרך, המקלטים כבר מאפריל 17' מקבלים את התעריף המוגדל ואנחנו מאוד גאים בהישג הזה.

חוץ מזה הוספנו בפריסה רחבה יותר פרסנו את המרכזים לטיפול באלימות במשפחה בקהילה בדגש על הרשויות הערביות. עשינו מהלך, אפשר להגיד שבשנת 17' וגם ב-18' אנחנו הולכים למקד הרבה מאוד תשומות של עבודה גם בפיתוח כלים, גם בפיתוח הכשרה וידע, גם בנושא של הערכת מסוכנות וגם בנושא של הסבות נוספות, טיפול בחברה הערבית שאנחנו יודעים גם שנשים, אנחנו מכירים את זה שנשים נפגעות יותר בחברה הערבית, הן בסיכון גבוה יותר הרבה מאוד פעמים, הן גם אלה שמועדות, לצערנו גם להרצח על ידי בני המשפחה שלהן ושמנו מיקוד מיוחד בנושא הזה.

חוץ מזה אחת ההמלצות של הוועדה הייתה הרחבה של הוועדה לבדיקת מקרי רצח שהיום היא פועלת על פי החלטת ממשלה רק לנושא של נשים שנרצחו בידי בני הזוג שלהן. אחת ההמלצות היא באמת לכלול ולהכליל את כל מצבי הרצח במשפחה: גברים, נשים, זקנים, ילדים וכו', תחת אותה קורת גג מנדטורית, סטטוטורית של הוועדה הבין משרדית הזו. אנחנו נמצאים בתהליכי חתימה, אנחנו מקווים שבשנת 18 נצא לדרך עם הנוהל הזה. חוץ מזה פיתחנו כלי התערבות, אמרנו, בחברה הערבית וגם עשינו הכשרות.

אני חייבת להגיד שחלק מהתכניות האלה כבר היו קיימות לפני התכנית, לפחות ההכשרות לאוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב זה אפילו היה מלפני, וקיבלתי עליו דיווח בוועדה והיה מלפני התכנית אז עכשיו כאילו לעבות, להכניס את זה לתכנית זה לא - - -

נכון, יש הרבה דברים שאנחנו הגדרנו כהרחבה של הקיים ואנחנו הרחבנו, במסגרת התקציב התוספתי שקיבלנו, בשנת 2017 הרחבנו גם את מה שהתחלנו כבר ב-16'. אנחנו כן הרחבנו ואני חושבת שכן אפשר להכליל את זה בתוך יישום התכנית.

חוץ מזה אנחנו יודעים שממשטרת ישראל, ופה יושבים החברים שלי והקולגות מהמשטרה, התחילו פיילוט בנושא של הכנסת אמצעי הגנה אלקטרונים במסגרת משטרת ישראל ואם יהיה לנו זמן אז אפשר לשמוע מהם וגם הקמה של מחלקי - - - נגמר הדיון? להמשיך או לעצור?

- - - כי זה סתם, זה זלזול - - -

מה קרה?

נציג האוצר הלך.

נציג האוצר שמע ונו אז מה, דיברו, מה, היינו בסרט הזה כמה פעמים. אז מה דיברו.

אני מבקשת שתמשיכו.

את רוצה שניתן למשטרה לספר על מחלקת המשפחה.

אם זה לעבודה שלהם אולי כן כדאי. בוא ניתן לכל משרד לדבר. בבקשה מר רוזנבאום.

בוקר טוב. אליעזר רוזנבאום, ממלא מקום מנכ"ל המשרד לביטחון פנים. כדי לעשות את זה בשלבים אז אם תאפשרו אלי אני אתן סקירה על כל הפעולות שאנחנו עושים כרגע מתקצוב של המשרד כי במסגרת ה-50 מיליון טרם הוקצה לנו תקציב ייעודי אבל אנחנו כמובן לא המתנו. אבל בראשית דבריי, יושבת ראש הוועדה, השר לבטחון פנים ברגעים אלה, אני חושב שזה אירוע היסטורי, חונכים את תחנת המשטרה בג'סר אזרקה יחד עם ראש הממשלה וב-12 בכפר כנא - - -

תקנו את הביוב באותה הזדמנות. עוברים בג'סר אז טפלו בביוב כי שמעת את ראש המועצה.

זה תפקידנו אנחנו נטפל בזה. בכל אופן אני חושב שזה אירוע מכונן - - -

האירוע המכונן כאשר תורידו את רמת האלימות לא כאשר פותחים תחנות, סליחה. ברגע שנראה שרמת האלימות יורדת - - -

שתי תחנות תוך שזה יתרום לירידה וגם יתן מענה לנושא ה- - -

אני מבקשת, יש רעש בלתי נסבל באולם. אם רוצים לקיים דיונים צדדיים נא לעשות את זה בחוץ.

אז אולי תתני קצת לחברי כנסת שלא ירעישו.

אנחנו ניתן לחברי כנסת אבל רוצים לשמוע מה היישום, רוצים לדעת מה יישמו ומה לא.

נאמר יום גדול, חברי אמר יום גדול, מה נפתחה אוניברסיטה בג'סר אזרקה, יום גדול.

תחנה זה חלק מהמענה לטפל באלימות במשפחה, לתת שירות טוב לאזרחי מדינת ישראל גם מהמגזר ואנחנו מחוייבים לזה ואני שמח שאנחנו ביחד מוצאים את - - -

בואו נדבר על יישום התכנית.

זה חלק מהתכנית דרך אגב. כי התחנה שתהיה שם היא תטפל גם באלימות במשפחה וגם אלימות כלפי נשים. היא לא תטפל רק בעבירות בר או בשודים אלא גם בדברים האלה ואנחנו בתכנית של 12 תחנות חדשות. יש כבר במג'דל כרום, היום עוד שתיים, יש בתמרה חדשה ואנחנו נשלים במהלך 17'-18' את התחנות, זאת תהיה בשורה.

הדבר הנוסף שאנחנו סך הכל משקיעים בשנה הזאת כ-26 מיליון ₪ לטפל בנושא הזה של אלימות במשפחה, אלימות כלפי נשים מתוך תקציבנו. הדברים המרכזיים שאנחנו עושים: לגבי הנושא של האמצעים האלקטרוניים אנחנו מקווים שבאמצע דצמבר נתחיל את הפיילוט של צמיד אלקטרוני כנגד נשים מאויימות. את הפיילוט עושים בשני שלבים. שלושה חודשים שבהם אנחנו לוקחים את הצמדים ובונים את התרחישים, עושים את זה תרחישים מבויימים, עדיין לא על נשים מאויימות כדי להריץ את המערכת.

זאת מערכת שכבר קיימת במסגרת שירות בתי הסוהר שאנחנו עושים את הפיקוח על עברייני מין והפיקוח האלקטרוני. אנחנו עושים את זה עם GPS כדי שנוכל לקבל גם התראות על התקרבות של מאיים כלפי מאויימת ואחרי שאנחנו נסיים את הפיילוט הראשון אנחנו נעבור לפיילוט השני. כמובן כל זה בתיאום עם משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט, כי צריכה להיות הסכמה של הבעל והאישה להיות בתכנית הזאת. אני מקווה שנוכל להתקדם. אחרי הפיילוט אנחנו נצא לתכנית מרחיבה בנושא הזה כך שזו בהחלט תהיה בשורה. למדנו מה נעשה בנושא הזה בספרד ובפורטוגל. אז זה דבר אחד.

הדבר השני שאנחנו זה מחלקי משפחה ב-16 תחנות שבהן היקף האלימות במשפחה הוא גדול. אנחנו ביישום של התכנית הזאת, זו תכנית שעולה למשטרת ישראל קרוב ל-20 מיליון ₪ שעושה סדר ומרכז את כל הנושא של אלימות במשפחה לסוגיהם: גם בין בני זוג, גם כלפי קטינים, גם כלפי מבוגרים וזה בהחלט דבר שאנחנו, כמובן, נמדוד את התוצאות בנושא הזה.

הדבר הנוסף זה אותם עובדות סוציאליות בתחנות המשטרה שהן למעשה אנשי הקשר מול הרשות המקומית והטיפול הפרטני מול אותן נשים. אנחנו מפעילים כבר 20 כאלה בתחנות במימון שלנו ועוד כ-10 נוספות במימון הרווחה. בנוסף לזה אנחנו הקצנו עוד 2.5 מיליון ₪ ל-10 משרות באוכלוסייה הערבית. גייסנו כבר שלוש עובדות סוציאליות ברהט, באום אל פאחם ונצרת. אנחנו כבר גייסנו. אנחנו מתקשים, לצערי ב-7 הנוספות, אם תוכלו לעזור לנו, אני מוכן להעביר את המקומות שאנחנו רוצים, אם תוכלו לעזור לנו בגיוס אנחנו נשמח מאוד לנושא הזה. לגבי מחלקי המשפחה זה בכל המחוזות, גם במחוז דרום, גם במחוז מרכז, ירושלים ותל אביב, יש לי פה את הפירוט של התחנות. זה לגבי העו"סים.

יש בתכנית עוד דברים נוספים שאנחנו צריכים לעשות אותם אבל אנחנו כרגע במגבלת תקציב. יש לנו גם פעילות בשירות בתי הסוהר. היום בשירות בתי הסוהר יש כ-1548 אסירים שפוטים בגין אלימות במשפחה, מתוכם 217 מוגדרים כבעלי פרופיל אלמ"ב. גם שם אנחנו מפעילים את התכניות הטיפוליות הספציפיות לגבי אותם אנשים כדי שכשהם יסיימו את תקופת - - - שלהם הם יהיו אחרי טיפול שהם עברו בנושא הזה.

יש כמובן עוד דברים שצריך לקדם אותם. אחד זה כלי להערכת מסוכנות. - - - לצערי בזה עדיין לא סיימנו ועדיין אין כלי, יש כלים לכל אחד מהגופים ואני מקווה שכן נסיים את העבודה הזאת, זה פחות מצריך, מצריך בהיבט הטכנולוגי אולי משאבים אבל בהיבט של האנשים לפתח את הדבר הזה הוא בהחלט צריכים לעשות את הדבר הזה. שאר הדברים כמובן אנחנו נעשה אותה כשנקבל את התקציבים ממשרד הרווחה אנחנו נמשיך ונרחיב בנוסף למה שפירטתי כעת.

יש לי שאלה גברתי היושבת ראש למשרד לבטחון פנים.

שנייה.

רק רציתי לשאול משהו - אני מסתכל, יישום בשנת 2017, הפיילוט מתחיל באמצע חודש דצמבר. למה זה נשמע לי כמו רק ככה להגיד עשינו משהו במהלך השנה? ממש על הסף שבסך. הפיילוט יתחיל באמצע חודש דצמבר. זאת אומרת, לא עשיתם את זה אז תגידו לא עשינו. למה למרוח אותנו ולהגיד - - -

אנחנו לא מורחים, זו המציאות.

אבל שנה שלמה לא עשיתם כלום ובאמצע חודש דצמבר כדי שבכל זאת תספיקו להכניס את זה לדו"ח לפני שאתם באים לוועדה ב-20 לחודש. אני עומד על הדברים הקטנים.

אני יכול לשלוח לך את כל דיוני הסטטוס שקיימתי במהלך השנה ואת ההערכות. צריך התקשרויות עם חברת G For S, זה לא עכשיו פטור ממכרז, צריך לעשות את כל הפעולות שצריכים, צריך לסגור את הדברים עם משרד המשפטים. אני לא חושב שבנושא הזה התעכבנו בכוונת מכוון אבל אני יכול להביא לך את הפרוטוקולים ואני עוסק בזה באופן אישי כמובן עם המשטרה וכל הגורמים והבשלות היא - - -

חבר הכנסת עיסאווי, שאלה.

אני מעיין ברשותך בחוברת שחילקתם לנו - - - אבל מתוך איך שאני רואה בשנים האחרונות הוגשו יותר תלונות על ניסיון לרצח של אישה. ומהנתונים אנחנו רואים שבשליש ממקרי הרצח הוגשו תלונות - -

אנחנו קיבלנו נתונים של 50%.

- - המסקנה שאני רוצה והיא השאלה: עלייה בהגשת תלונות מביאה לעלייה במקרי רצח על פי הנתונים, איך זה מסתדר?

זה לא הסדר הלוגי שיש יותר תלונות אז יש יותר - - - יש יותר איומים לא - - - אבל אתה מדבר על כיוון שיפוטיות שהוא הפוך - - -

חברי כנסת נכבדים, אני מציעה רק דבר אחד, אני מבקשת, החוברת הזו הכוונה להתייחס אליה בדיון הבא ויש שם נתונים שצריך לנתח אותם. אני לא כל כך מאמינה - - - זאת מסקנה מאוד מסוכנת שהגעת אליה.

אבל זה מה שאני רואה.

זה לא בהכרח ככה. אנחנו נדבר על זה אבל בינתיים זה יכול להעיד על תפקוד המשטרה אבל לא בהכרח שככל שמגישים תלונות - - - אני ארצה עכשיו להתחיל לשלב חברי כנסת ובינתיים תוכלו גם לענות - - -

את לא רוצה שאני אמשיך להציג ואז שישאלו?

את רואה, את מרגישה - - -

כי חבל לי כי ממש יש לנו פה תכניות.

אני יודעת שיש תכנית. אני אבקש רק שבגלל שגברת אמי פלמור ממשרד המשפטים, מנכ"לית משרד המשפטים נמצאת רק להתייחס לחלק מהחקיקה שהיא יישום התכנית שאתם עושים עכשיו ואז אני פותחת לחברי הכנסת. אנא התאזרו בסבלנות כי הדיון הוא על יישום התכנית.

יש שלושה דברי חקיקה שבעצם התבקשנו להתייחס אליהם. הראשון שאני אתייחס אליו זה הנושא של סמכות ועדת אלמ"ב לקבל מידע מהמרשם הפלילי. גם כשמדובר באסירים שהם עם פרופיל אלמב, הדבר הזה אמור לעלות בוועדת חוקה במסגרת דיונים שכבר מתקיימים לקריאה שנייה ושלישית בהצעת חוק המרשם הפלילי בתקנת השבים שזה נמצא כבר בשלבים מאוד מאוד מתקדמים.

לגבי הנושא של אלימות כלכלית, הוספת הנושא של אלימות כלכלית בחוק למניעת אלימות במשפחה הופץ תסקיר של משרד המשפטים והמשרד לשוויון חברתי, התקיימו הרבה מאוד דיונים גם עם ארגוני חברה אזרחית, גובשה הצעת חוק שגם משנה, רז נזרי, סמך עליה את ידיו. ועכשיו אנחנו נמצאים בתוך דיון על המשמעויות התקציביות של החוק הזה מכוון שמשרד הרווחה מעריך שהוא יצטרך תוספת של לפחות 100 תקנים של עובדים סוציאליים גם ליחידות הסיוע וגם- - -

מה התמחור של ה-100 תקנים האלה?

בערך 160 אלף ₪ לשנה לעובד סוציאלי.

16 מיליון סך הכל.

עובדים סוציאלים אפשר לסמוך על זה שזה יהיה הכי נמוך שאפשר לשלם להם.

כן אבל 16 מיליון, שתבינו, 16 מיליון תמחור של הצעת חוק אחת והאוצר נותן 20 מיליון.

דווקא בהקשר הזה - - - הבעיה המרכזית שמדברים בתקנים זה שיא כוח אדם בממשלה ולא העלות. דבר שמעסיק את אגף תקציבים זה היקפי כוח האדם ההולכים וגדלים במגזר הציבורי ועל זה המאבק. הרבה יותר קל לתת כסף מאשר לתת עוד תקנים ויושב לידי ד"ר קפלן והוא יספר לכם באיזה דפיצית של תקנים של עובדים סוציאלים נמצא משרד הרווחה כמעט בכל תחום שאנחנו נוגעים בו יש צורך בתוספת תקנים של עובדים סוציאליים ויש קרבות בלימה - - -

אבל היציאה לדרך הזאת הייתה ב-2014 כלומר- - -

אני כרגע משקפת את הדיונים על הצעת החוק. אני אומרת, ההצעה בשלה, יש דיון תקציבי, הדיון התקציבי הוא לא לפתחי כמשרד משפטים. זה לא המאבק שלי עכשיו להביא תקנים כמו שאני עושה ביחס לחוקים שאנחנו מיישמים אותם. אני משקפת לכם שהחוק לא עלה עדיין לוועדת שרים בגלל ההיבט התקציבי.

הנושא השלישי שהתבקשנו להתייחס אליו זה התיקון של סעיף 20 לחוק זכויות החולה שנוגע להעברת מידע על ידי מטפל בניגוד לחובת הסודיות שקבועה בחוק. התקיימו על זה דיונים, זה נושא מורכב, נושא שנוגע לנושאים גם של סודיות רפואית אבל גם של הנכונות של מטופלים לחלוק מידע והחשש שהם לא יחלקו מידע בגלל היכולת להעביר מידע. אני פוגשת את הנושא הזה, אגב, גם בדיונים שלנו בהקשר של פוליגמיה ועל אף שיש הסכמה על החשיבות של הנושא הזה עדיין קבועה ישיבה נוספת שבה אנחנו מקווים שהכל יסתיימו אבל התקיימו על זה דיונים רבים וויכוחים מורכבים בסוגיות משפטיות שונות. זהו, זה חלקנו בתחום החקיקה.

תודה רבה. אני יודעת שאתם עדיין לא הצגתם את הכל אבל אני אתחיל לתת - - -

קחי בחשבון שיש לנו תכנית מפורטת 2018-2022 לפרטי פרטים ואנחנו מוכנים להפעיל אותה ככל שנקבל את המשאבים.

אני ראיתי ממה ששלחתם שיש לכם תכנית מפורטת ל-2018 עד 2022. השאלה המהותית היא ב-2018 כמה כסף תצטרכו כדי לבצע את התכנית.

בבקשה, רשום הכל.

אני יודעת שרשום אבל אני מבינה שאתם יודעים.

בקצרה מעבר ל-20 שקיבלנו אנחנו צריכים - - -אנחנו צריכים עוד 27 לעומת מה שתוקצב.

כלומר, מה שדיברנו מהתחלה שהדרישה השנתית היא 50 מיליון. בינתיים משרד האוצר מדבר על 20 מיליון לשנה הבאה שעדיין לא אושרו בוועדת הכספים כי תקציב המדינה כבר אושר.

20 מיליון כן נמצא בבסיס.

זה זכות הדיבור שלך, חברת הכנסת לאה. אני הולכת לפי הסדר, בבקשה.

גברתי היושבת ראש וחבריי חברי הכנסת תראו, אתמול ציטוט של משרד האוצר "לא ידוע לנו שיש פער בתקציב, לא ידוע לנו שחסר תקציב, את המשך התקציב נדון ב-2019". אז אולי נערי האוצר נמצאים במשכן רחוק מדיי והם לא מספיקים להגיע לשר האוצר אז אולי נדאג לסדר להם פגישה שהוא כן יידע על פערי התקציב בנושא הזה. זאת הייתה התגובה שלו שהתפרסמה אתמול בעיתון: "יש מה שנקרא מקרה חירום לאומי".

לא ייתכן שב-2014 מבינים שזה מקרה חירום לאומי. תכנית מסתיימת ב-16', מחליטים ליישם אותה, ב-16' עוד לא קורה לה כלום, 17' מתקצבים רק 7 מיליון, 18' רק 20 ומה ב-2022. אז מה נשלח מברק לרוצח הבא? נשלח מכתב בבקבוק? כנסת ישראל, כנסת ישראל. ועוד עצוב לי ביותר שד"ר אביגדור קפלן בא ואומר, יש מה לעשות, יש לי תכנית. אבל אין לי תקציב. זה מטורף, זה מטורף שכנסת ישראל שאנחנו - - -

זה לא כנסת ישראל זאת ממשלת ישראל.

סליחה, ממשלת ישראל ותודה על התיקון, ממשלת ישראל שלוקחת על עצמה וקובעת בעצמה. והעיר חברי כי מחר בבוקר אנחנו נראה את כל שרי הממשלה מצולמים סלפי עם איזה אישה מוכה או מישהי שעזרו לה ובעצם את הדבר הבסיסי ביותר, הבסיסי ביותר, לעזור לאותה אישה לצאת מזה, ואנחנו מדברים כרגע על המקרי קיצון שזה נשים שנרצחו. בואו נסתכל על כמה נשים נתונות לאלימות פיזית, לאלימות כלכלית, לאלימות פסיכולוגית. כמה נשים מוכות ליד הילדים שלהן והם מרגישים חסרי אונים. כמה נשים אפילו לאלימות של גבר שגוזר לה את הכרטיס אשראי והיא נמצאת בלי יכולת אפילו לעזוב את הבית שקשה לה שם ומכה אותה.

אז אם כבר הבית הזה מצא פתרון זה אומר שזו לא גזירת שמיים. והייחוד בזה, בפתרון הזה, זה לא מיליון כאן ומיליון שם, הייחוד שזה פתרון בין משרדי שבטחון פנים וחינוך ורווחה והמשפטים כולם יטפלו בזה הוליסטי ואז נזכה לראות אישה צועדת והולכת בבטחה בבית ובמקום העבודה. שימו לב, מאז שאישרתם את זה, 17 נשים, זה ביזיון לממשלה הזאת.

תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין.

תודה גברתי. אני מברך על הצעדים שנעשים במשרדי הממשלה, אני קורא את הדו"חות ואני מעריך את העבודה שנעשית אבל אנחנו עדיין נמצאים בפיגור עצום כשאנחנו רואים את המציאות שבה עדיין המוני נשים סובלות מאלימות ויש לא מעט מקרים של רצח וניסיונות רצח כפי שיעלה גם בדיון הבא. ולכן אני פונה אליכם, נציגי משרדי הממשלה, לא רק להסתפק בתכנית שנמצאת כאן אלא לשים את הנושא הזה בראש סדר העדיפויות המעשי של הביצוע.

תכניות יכולות להיות מצויינות אבל ביום יום של עבודת הממשלה אם הדבר הזה לא זוכה לעדיפות הוא נפגע בצורה מאוד מאוד קשה. ואני רוצה, גברתי היושבת ראש, להצטרף לדברים שאני מבין שאת אמרת בפתיחת הדיון. אני מביע צער גדול על כך ששרי הממשלה, השרים הרלוונטיים לא הגיעו לדיון הזה, זה לא רק התייחסות לוועדה של הכנסת, זה התייחסות לנושא. כששרים לא מגיעים זה בעצם להעביר לנו את המסר שהנושא לא כל כך חשוב להם. את המסר הזה אסור לנו לקבל.

חבר הכנסת דב חנין, אני מאוד מודה על ההערה ואני פתחתי בעניין הזה ואני מודיעה עכשיו שאני הולכת לזמן את השרים הרלוונטיים לנושא, כל אחד לבד, לדיון מיוחד על עשיית המשרד שלו וההשתלבות של המשרד בתכנית הלאומית לפי תקנון הכנסת, אנחנו כבר בדקנו, לפי פרק שביעי פרק ד': "זומן שר לישיבת ועדה" לפי סעיף קטן א', "רשאי הוא להודיע כי נציגו יופיע במקומו אלא אם כן החליטה הוועדה כי השר או סגנו יתייצבו לפניה בעצמו".

ואני מבקשת עכשיו לקבל החלטה שהוועדה מזמנת את השרים ולא מסתפקת רק בהופעה של הנציגים ואני מבקשת לקיים הצבעה עכשיו ואנחנו נזמן את שר הרווחה, את השרה לשוויון חברתי - - -

איפה היא גברתי?

היא באירוע אחר שתוזמן עם הישיבה - - -

מתי היא קיבלה הזמנה לדיון?

אמרתי בהתחלה, באוגוסט. אנחנו נזמין את שר הרווחה, שר הבט"פ, שר החינוך, השרה לשוויון חברתי - - -

אבל לא כולם ביחד, אחד אחד.

אחד, אחד. ולפי סעיף זה, ואני מבקשת שהוועדה עכשיו תצביע על ההזמנה הזו כדי שאולי סוף סוף נקבל אותם לדיון אחד. אני מבקשת לקיים הצבעה עכשיו.

ואם לא יבואו?

אני אומרת לך, אני אפנה ליושב ראש, אני הולכת לפי התקנון. לפי התקנון אם אנחנו בוועדה מצביעים על הזמנה כזו הם חייבים להופיע. אז בבקשה אני רוצה לקיים את ההצבעה עכשיו על הזמנת השרים - - - עכשיו אנחנו מצביעים, חברי הוועדה האם אתם מצדדים בהזמנה הזו לפי סעיף ד'.

הצבעה

בעד ההצעה – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

ההצעה בדבר זימון שרים לוועדה אושרה.

אז אני מבינה שיש לנו רוב בהחלטה של הוועדה לזמן את השרים עצמם להופיע לדיונים מיוחדים אשר יתקיימו בהם יתנו דיווח על מה עושה המשרד שלהם בתחום שלהם תחת המטרייה של הוועדה הזו.

אנחנו ממשיכים ועכשיו חברת הכנסת עליזה לביא, בבקשה.

תודה גברתי. אני רוצה גם לברך אותך על העבודה הממושכת, לחזק אותך בדברים שאמרת ולהודות למנכ"לי משרדי הממשלה על העבודה שלכם, על הנכונות ועל ההבנה. אתם אנשי מקצוע שכל אחד בולט בתחום שלא ומי אם לא אתם, אני מצטערת שאתם נאלצים פה לשמוע דברים על השרים שלכם, אבל אין ספק שהעבודה המקצועית, במיוחד מ-2014 שבה הבנו שאין שיתופי פעולה והבנות וסינרגיה בין משרדי הממשלה, יצאנו לדרך בוועדה משותפת שהוקמה ב-2014, בוועדה כאן, בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי שהייתה לי את הזכות לעמוד בראשה והבנו שצריך לתקן.

תקציב נמצא וכסף זאת לא הבעיה אז התסכול הגובר שלנו הוא- - - אין מילים. הנתונים, למרות הקושי בלקבל אותם, אנחנו מבינים שאנחנו הולכים אחורה בכל מה שקשור להתמודדות של מדינת ישראל עם אלימות ועם אלימות שנגד נשים. 17 נשים נרצחות, חצי מהן פנו לסיוע, לעזרה, הגישו תלונות, הידע קיים, אנחנו מתקדמות. אבל בסופו של דבר אני לא מצליחה להבין, אנחנו לא פה בעד ונגד, כולנו פה באותה סירה, ואנחנו באמת רוצים שתהיו השגרירים שלנו.

אנחנו, התפקיד שלנו הוא לפקח. ברגע שנמנעים מאיתנו ידע ודעת ונתונים נמסרים ברגע האחרון. אנחנו קיבלנו את המסמך הזה היום. בדרך כלל חברי כנסת חשופים למידע כמה ימים קודם כדי לבוא ולהיות מוכנים לדיון. אז בעצם יש פה גם חבלה בעבודה שלנו, חברי הכנסת, גברתי. ואני מתכוונת לפנות ליושב ראש הכנסת ולמחות בצורה נחרצת, אני מקווה שתצטרפו אליי - -

הוועדה כמובן תפנה.

- - לא יכול להיות שאנחנו לא נבוא לדיון מוכנים במיוחד בנושא כל כך חשוב ויודעים שיש את היום היום, יש היום דיון במליאה, אני מקווה שלא נהייה לבד, רק חברי הכנסת המגישים והמדברים, אני מקווה שיהיו הרבה מאוד חברי כנסת במליאה וביציע ולא נמצא את עצמנו לבד שם משום שאנחנו צריכים להשמיע את הזעקה. והזעקה היא זעקה גדולה, מהדהדת. אז אפשר להגיש את הנתונים בדו"ח ומרכז רקמן עשה את זה לפני כמה זמן ובאמנה של איסטנבול אנחנו עדיין לא חתומים ולזכות שנה שישית, תודה לאל, בנושא של מיגור הסחר, אבל עדיין אנחנו נמצאות במקום שבו אנחנו רואים שאנחנו הולכים אחורה, רק אחורה, ואין נקודת אור אחת. הבנה יש, תקציבים יש, אז איפה אנחנו נמצאים, למה החלם הזה?

תקציבים אין.

התקציבים קיימים גברתי, התקציבים קיימים - - -

הכסף קיים, לא התקציבים.

הכסף קיים כי אם עכשיו הולך ונחקק חוק במדינת ישראל על פריימריז שכל מפלגה מקבלת כסף שהיא תתמוך בחוק הזה ואני שומעת את החברים שלי מש"ס שאומרים, לא, לא, לא, אנחנו לא נעביר את זה ב-50 אלף, אנחנו נעביר את זה ב-150 אלף. אז גברתי, חוק פריימריז יש כסף ואת הנושא הזה של אלימות שאנחנו רוצים לבוא - - -

את שואלת אותי? את יודעת טוב מאוד מה אני חושבת אבל כנראה החיים הפוליטיים יותר חשובים מהחיים של נשים.

תקציבים ותקנים ששוב יש פה חוק למנות תקנים פוליטיים שמועבר בבית הזה בזמן הזה אז אנחנו רואים את התוצאות העגומות ואת הצעקה הזאת והזעקה הזאת.

ומשפט אחד לסיום. אתמול השקתי יחד עם ארגון הקוסמטיקאיות ורוח נשים מיזם של הקנייה של ידע לזהות סימני אלימות בקרב קוסמטיקאיות ואני רוצה לברך אותך, מנכ"ל משרד הרווחה על התמיכה ועל הרוח, אני מקווה מאוד שהפיילוט הזה יצליח ונגיש לך את הנתונים. צריך לרתום עוד בקהילה עוד מי שנמצא קרוב לנשים, לגברים, כדי לסייע ולמנוע את הטרגדיה הבאה. תודה גברתי.

תודה רבה. חבר הכנסת נחמן שי.

אני רוצה קודם כל להודות לך על הכינוס, עאידה, ולכל מי שהצטרף אלינו. התחושה שלי למרות שנמצאים פה נציגים מכובדים של המשרדים היא שהנושא לא מקבל את העדיפות הראוייה לו והזמן פועל לרעתנו. האלימות נמשכת ונשים ממשיכות להרצח. זאת אומרת, זאת לא תכנית תיאורטית, זאת לא תכנית שעוסקת בחינוך, בהשקעה לטווח ארוך, לדברים שצריך למנוע אותם לגרום לכך שהרצח הבא לא יתרחש. אז הזמן, ככל שמציגים פה תכניות לחמש שנים, לשבע שנים, זה נפלא בעיני, באמת זה נפלא, אבל בינתיים בטווח הקצר שבו צריך לראות הישגים מידיים והישגים מידיים זה למנוע את הרצח שעוד לא התרחש כי אנחנו לא יודעים כמה מעשי רצח ניתן למנוע, אין תקציב.

אני קורא ואני שומע, נמצא פה המנכ"ל של משרד הרווחה, אני מבין שב-18' ועכשיו אוטוטו 19' כבר יעבירו תקציב ושם במקרה הכסף לא יופיע אז כל הרעיונות הנפלאים ששמענו עליהם, שאני בטוח שהם נהדרים, אין לי שום ספק שעשיתם עבודת הכנה נהדרת והנייר סובל הכל. אם לא יהיו המשאבים הכספיים לא יהיה כלום, מה זה חשוב מה אתם כותבים. הדברים לא יוצאים לפועל.

לכן, אני אומר לכם, אם אין תקציב אז תלכו הבייתה, תחזרו לשרים שלכם ותגידו אנחנו לא מוכנים לעשות את העבודה. אחרת אי אפשר לטשטש את עיני הציבור ולהגיד עשינו תכנית נהדרת ותראו מה נעשה ונעשה ונעשה. ואני קראתי אותה עכשיו, הפרט היחיד הוא שעדיין לא הצליחו כי עדיין לא קיבלו תקציבים וברגע שיהיו תקציבים נוכל ליישם. ואם לא יהיו תקציבים, אם האנשים שקובעים תקציבים לא יהיו פה אז זה המבחן. בעיניי כל היתר ממש לא רלוונטי.

ועוד מילה אחת. אני ראיתי שחבריי מהממ"מ ניסו לקבל נתונים מהמשטרה ולא קיבלו את הנתונים מהמשטרה. אני לא יודע מי מייצג פה את הממ"מ, אולי הם אינם פה. אני קורא פה שהמשטרה לא מסרה אינפורמציה. אז אני רוצה להבין למה. מה התפקיד של המשטרה? לשחק בסטטיסטיקה, לשנות אותה, להעביר אותה מאגף לאגף, העיקר לא לדווח אמת. אני רוצה להבין למה המידע לא הוגש לכם כדי שתגישו אותו לוועדה.

חבר הכנסת - - - זה מסמך שהכנו לדיון השני, חלק מהנתונים קיבלנו וחלק לא קיבלנו אבל לא הכנו את זה לדיון הזה.

אבל המשטרה משתפת פעולה ומוסרת את כל הנתונים?

המשטרה לא מוסרת את כל הנתונים, המשטרה מוסרת חלק מהנתונים. חלקם היא לא מוסרת בגלל מדיניות שזה נתונים לגבי אלימות כלפי עולות, רצח במקרה הזה כלפי עולות וחלקם היא לא מוסרת כי היא פשוט לא תמיד עונה מדוייק לשאלות ששאלנו.

אז אני חושב שמידע הוא רכוש הציבור, לצורך העניין, ונדרשת שקיפות מלאה ואני יודע גם לשחק בסטטיסטיקה, לרשום את זה ברובריקה כזו או רובריקה אחרת כדי שזה לא יופיע ושלא יקפוץ לנו לעיניים הנושא של אלימות במשפחה. אז המשטרה מתבקשת, לא צריך להצביע על זה כי הרגע הצבענו, אלא פשוט לדרוש מהמשטרה למלא את כל הבקשות של המרכז למחקר ולתת לנו תמונה מלאה על מה שקורה. אתה שומע אדוני היקר, תודה רבה.

תודה רבה. אני רוצה לתת לגברת מרים גברעם מייסדות תזכור, זוכרות את כולן. אני מבקשת שזה יהיה לדיון. אלא אם את תרצי להשתתף בדיון השני ושם.

לא אני חושבת שבאמת הדיון על יישום המלצות הוועדה הבין משרדית זה המקום המתאים להגיד את הדברים האלו ואני מודה ליושבת הראש על ההזדמנות להגיד אותם.

פרוייקט תזכור הוא פרי יוזמה עצמאית שהוקם על מנת להנציח נשים שנפלו קורבנות לאלימות כלפיהן, וסליחה אני קצת מתרגשת כי זה באמת נושא שבלבי. הפרוייקט הוקם כדי להביא את האסון לקדמת הבמה, להמחיש את מימדיו וליבת הפרוייקט הינה מחקר ארכיוני להקמת מאגר הנצחה עבור נשים שנרצחו בישראל על רקע מגדרי מיום הקמת המדינה ואילך.

זו למעשה הפעם הראשונה בישראל ואחת הבודדות בעולם במקום הארכיון מקוון אשר שם את הנשים שאיבדו את חייהן על רקע מגדרי תחת מטרייה אחת ומנציח אותן כקורבנות האלימות כלפי נשים. פרוייקט תזכור פועל בתוך ההבנה שכלל מקרי האלימות נגד נשים הם תוצר של אקלים חברתי וכי הפרדה בין השניים תוך מיתוג המקרים כפרטניים על רקע רומנטי או משפחתי מנתקת אותם מההקשר הרחב שבו מתקיימים ומאפשר להם להשנות שוב ושוב.

אנחנו סבורות שתופעת רצח נשים בישראל היא לא פחות מאסון לאומי. מדובר בכ-20 נשים מדיי שנה, כל שנה, ולפעמים אפילו יותר. איך ייתכן שמדיי שנה נשים רבות כל כך מקפחות את חייהן ואיש לא נוקט אצבע על מנת לעצור את גודל האסון. מדוע שנתעלם מאובדנן ולא נפעל להנציח ולכבד את זכרן.

אני מבקשות להזכיר שרצח נשים אינו גזירת גורל משמיים. מדובר במעשה ידי אדם ובידיכם האפשרות לעשות זאת. בחודש יוני האחרון בעקבות לחץ ציבורי שהופעל בעצרות הענק שאורגנו ביוזמתנו בכל הארץ אישרה ועדת השרים את התכנית הלאומית נגד אלימות במשפחה. ההתלהבות מהחדשות השמחות האלו צוננו עד מהרה כיוון שעד כה לא נמצא התקציב לכך.

חמש נשים נרצחו מאז. מרינה לובינוב זכרונה לברכה, איבה מאלה זכרונה לברכה ועוד שלוש נשים ששמן לא הותר לפרסום. חמש נשים, כל אחת מהן עולם ומלואו. איננו מוכנות להמשיך לשלם עוד בחיינו. כמה דם עוד צריך להשפך עד שהמדינה תקום ותעשה מעשה להפסיק את הרציחות האלה.

כמה נשים עוד תאלצנה להצטרף לרשימת החללות הארוכה מדיי שכוללת את ליזה סמו, ליאן מסעוד, מזל בן שטרית, מזל כהן, מרים טוניקריקו, אניסה מוסליני, יסמין אבו סלק, מונה מחנג'ה, נילי בראשברכי, נינה תרניש, רזיליה חמד אבו סמך, תהינה אבדולה כדר, טובה מלצר, ליאל נג'ם, נעמי מזרחי, צילה אוריאל, שיפא מרעי, שרה יאסו, תקווה בדלון, אלגרה בשני, דייה אפריים, זהבה אלקובי, חנית קיסוס, מרגלית מרדכי, סוזי אוחנה, רחל אמזלג, אסתר פרקל,- - - , חנינה מועלם- - -

את שמה אותי במקום ממש לא נעים.

אני רק רוצה להוסיף משפט אחרון. יושבת הראש עצרה אותי וכנראה שבצדק כי הרשימה הזאת היא ארוכה מנשוא - - -

אני מכירה שהרשימה ארוכה ואני יודעת, תאמיני לי, וזה לא פייר לשים אותי במקום כזה כאילו עכשיו אני מפסיקה את השמות של הנשים אז בכל זאת הדיון מוקצב.

אני מסכימה איתך. הרשימה הזאת היא מתארכת ומתארכת ואיתה אני רוצה שתצאו מכאן. אני רוצה שתצאו מכאן עם הרשימה הזאת שהיא ארוכה עד כדי כך שיושבת הראש שאין לי ספק שעושה את זה בלב כבד נאלצת לעצור אותי. תצאו עם הרשימה הזאת מכאן כי אתם, בידיים שלכם שעוד שם לא יתווסף לרשימה הזאת. תודה.

תודה לך. ואני מאוד קשה לי שהייתי צריכה לעצור את זה. מבחינתי, ובגלל זה גם עשינו את התערוכה מחוץ לאולם. בשבילי כל שם הוא חיים ומלואם ואם אנחנו עוקבים אחר הנושא הזה ומקיימים כל כך הרבה דיונים כי כן אכפת לי, לא רק מאלה שנרצחו, אלא אכפת לי מאלה שנרצחות כל יום בחיים, אכפת לי מאלה שעדיין נמצאות לסבול והן נמצאות בינינו ואני רוצה שיישארו בינינו.

חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה.

תודה גברתי היושב ראש, אני גם מודה לך על היום הזה, על הדיון, למרות שזה דיון כאוב וטראגי לפי דעתי. ותמיד אני מזכיר בימים כאלה שפוליטיקאי ונבחר ציבור, נכון אנחנו במקום שיש בו דעות, יש בו ניגוח פוליטי אבל לפי דעתי מעל לכל אנחנו הרבה פעמים עוסקים בהצלת חיי אדם. והצלת חיי החברה שלנו, כל כולנו. והנתונים מדממים, זוועתיים, שמדברים על רצח נשים ועל אלימות נגד נשים, הנתונים של הממ"מ.

אבל מדאיג אותי יותר שחלק או מחצית מהם התלוננו במשטרה כבר יש להם שם שם והמשטרה יודעת שהן מאויימות וזו שאלה זמן עד שיירצחו ושליש מהן גם ידועות לרווחה. אז השליש והמחצית האלה אני חושב שעם קצת עבודה ומשאבים, אפרופו תכנית החירום הלאומית והוועדה הבין משרדית של 2014 שאני מניח שעצם הקמתה היה הישג אבל אחרי ההישג הזה והקמתה צריך את הכלים לפעול, צריך משאבים, צריך תקציבים בסוף כדי שתממש את המטרה שלמענה הוקמה. היא הוקמה למטרת מניעה וטיפול באלימות נגד נשים ובמשפחה בכלל.

אז אם אין תקציבים או מדברים על תקציבים מזעריים ואין להם משאבים אז החירום נמשך אפילו ביתר שאת ומתעצם ואנחנו כל יום נהייה עדים לרצח של אישה או רצח במשפחה. אנחנו פה כולנו, אני מניח שבשם כל חברי הכנסת מכל הסיעות מוכנים להתגייס לכל דבר, מוכנים להתגייס לטובת העניין הזה, למנוע רצח נשים, למנוע אלימות במשפחה. אם משרדי הממשלה, האוצר, הרווחה והחינוך וכולם זקוקים למשהו למען המטרה הזו אני לא חושב שיש חבר כנסת שהוא יתחשבן עם השר בגלל שהוא מהמפלגה הזאת או הזו, אלא כולנו מגוייסים.

תודה רבה. נשארו לנו שני חברי כנסת שהתאזרו בסבלנות עד עכשיו ואני רוצה לתת להם לדבר. חבר כנסת עיסאווי פריג' ואחריו חברת הכנסת רחל עזריה. בבקשה.

שלום רב לכולם, אנחנו לאו דווקא חייבים לדבר אנחנו גם מקשיבים. גברתי היושבת ראש אני כל שנה בשנים האחרונות, הכנסת מציינת את היום הזה למאבק באלימות נגד נשים. עצם ציון היום הזה זה לא מוסיף לנו כחברה. אנחנו יושבים כאן ואני עקבתי אחרי הפעילות שעשיתם בוועדה, לקח לכם כמה שנים ולקח לנו כמה שנים עד שהשגנו ועדה בין משרדית. כמה שנים טובות. הוועדה הבין משרדית הושגה, נתקבלה החלטת ממשלה לתקצב אותה וגם אחרי מאמץ.

אחרי זה, עכשיו הכל תקוע במשרדים והמפתח נמצא בסדר עדיפות שאחד האנשים שקובע את סדר העדיפות הזה הוא הפקיד של האוצר שהיה כאן וברח. אמרו לו, יאללה לך, כאילו אחד מאיתנו. שפך מה שיש לו וברח. ככה הדברים מתנהלים חברים. אני מעלה שאלה פשוטה: כשאנחנו מעיינים ברציחות של נשים לאורך כל השנים, מאיפה זה בא? בא מהמשפחות המוחלשות, בא מהמצב החברתי - - - זה לא בא מצפון תל אביב וסליחה או לא בא - - -

זה גם קורה.

אנחנו מדברים על איך זה נראה. אז יש קשר ישיר בין אקלים חברתי, חינוך, לבין הרציחות שאנחנו שומעים עליהם. אנחנו יודעים את זה. אבל מאחר וזה בא מקבוצות חלשות בחברה חסרי אמצעים אז הם לא מעניינים את מקבלי ההחלטות, זה לא נמצא בסדר העדיפות. צריך להגיד את האמת. אנחנו לא צריכים לחזור על עצמנו כל הזמן ובכל שנה ולחזור על אותם דברים. השאלה הנשאלת, תקציב הושג, החלטות נתקבלו, החלטת ממשלה נתקבלה, אנחנו יודעים איפה זה קיים ובאיזה קבוצות באוכלוסייה זה קיים ואם המשרדים ואיגום המשאבים ייצא לפועל זה יביא לתוצאה בוודאות.

למה זה לא זז? זאת השאלה, למה זה לא זז. האם בגלל שזה לא מעניין את משרדי הממשלה בנו, בקבוצות שצריכות את זה, זאת השאלה שצריך לשאול. לשם כך אני מציע שאנחנו לא צריכים לחכות ליום בשנה בכדי להזכיר את המאבק באלימות נגד נשים והסוגייה הזו היא לא צריכה לעלות לדיון רק, חס וחלילה, כשיש לנו מקרה רצח. צריך באופן עקבי להעלות את זה לסדר היום בוועדה, במיוחד בוועדה שלך, במליאה להמשיך עם זה ולא לחכות ליום שנתי כי אחרת אנחנו נמשיך לדבר בינינו לבין עצמנו.

חבר הכנסת עיסאווי פריג' אני מאוד מודה על ההמלצה אבל אני חושבת שמי שעוקב אחרי הדיונים של הוועדה יודע שהנושא הזה לא יורד מסדר יומה של הוועדה ולהיפך, אני הרבה פעמים נמצאת במתחים עם כל מיני גורמים בגלל שאני עוקבת יותר מדיי אחר הנושא הזה. ואני לא ארפה ומאוד חשוב לי את הגיבוי הזה של חברי וחברות הכנסת בנושא הזה.

חברת הכנסת רחל עזריה אנחנו נחזור ונקבל גם תגובות והתייחסויות של נציגי המשרדים. בבקשה גברתי.

תודה רבה. אני חייבת לומר שזה כאילו כל פעם שיש דיון כזה זה מרגיש כאילו שלא היינו אמורים להמשיך דיונים כאלה, כאילו זה היה אמור להגמר מזמן. אני חושבת שהייתה איזה מחשבה שברגע שזה ייחשף וזה ייחשב כעבירה מלאה והנושא יהיה ברור אז בעצם אנחנו לא נמשיך להתקל בתופעה ואני חושבת שאחד האתגרים שאנחנו כבר לא בשלב שאנחנו צריכים לחשוף שיש תופעה כזאת אלא עכשיו אנחנו צריכים להתמודד עם התופעה. וההתמודדות היא מורכבת כי היא בעצם דורשת ראייה מאוד מאוד מערכתית.

אני חושבת שאולי האתגר המרכזי שזה מסוג הפשעים שהם לא נופלים בקטגוריות אחרות רגילות אלא זה פשע שהוא בדרך כלל רצח לא מבוצע על ידי קרוב משפחה וזה לא משהו שאנחנו רגילים לחשוב, רוב מעשי הרצח בעולם לא מבוצעים על ידי קרובי משפחה, ויש פה איזשהו אירוע שזה לכאורה אירוע שהוא פשוט שונה לגמרי מכל מה שקורה, ולכן אני חושבת שקשה למשטרה להתמודד וקשה למשרד המשפטים וקשה למשרד הרווחה, ולכן צריך את התכנית.

אבל אני חייבת לומר שכשאני מסתכלת על התכנית לעומק היא מרגישה לי יותר מדיי כמו נקודות לטיפול ופחות מדיי כמו תכנית. אני לא רואה בתכנית את החלק ההוליסטי שבעצם אומר, מעבר לזה שבסדר יהיה הערכות ליישום חוק סל שירותים לנשים יוצאות מקלט, זה באמת חוק מאוד מאוד חשוב שזה הרי גם זהבה גלאון עבדה עליו והשר כחלון עבד, מעולה. יצא למכרז מחודש זה כאילו דברים שהם בסופו של דבר לא מתלכדים למהלך כולל.

כשאני חושבת על הנושא של צעירים בסיכון, שיש את התכנית יתד, זו תכנית שהיא מאוד הוליסטית. היא בעצם מסתכלת איך לוקחים את הפרט שנמצא בסיטאוציה מורכבת ובעצם לוקחים אותו עד הסוף. וזה אני לא רואה בתכנית הזאת. אני רואה בתכנית כל מיני נקודות כשכל אחד מהמשרדים מטפל בהרבה דברים אחרים. מכוון שזה אירוע שהוא שונה מהאירועים הרגילים של רצח אז הרבה יותר קשה להתמודד איתו.

אבל אני חייבת לומר, אני אומר את זה בצער, אבל אני לא חושבת שהתכנית פעולה הזאת תביא למיגור משמעותי. כי בתכנית הזו מה שחסר זה התמודדות עם המורכבות. מה שיש פה זה כל מיני נקודות לטיפול שאני מאמינה שהן יטופלו. אז עדיין חסר תקציב אז התקציב יגיע, זה יקח עוד שנה אבל זה יטופל. אבל אני לא חושבת שהסך פה רואה את האירוע המורכב של רצח של אישה על ידי קרוב משפחה ואיך אנחנו מונעים את זה משלב מוקדם ואיך אנחנו דואגים לזה שמרגע שיש התראה לזה בסופו של דבר האירוע הזה לא קורה. זה מה שחסר בעיניי בתכנית.

אני יכולה להבין אבל התכנית הזו היא נגזרת מהתכנית ההוליסטית. כלומר התכנית של 2018-2019 זה היישום של תכנית הוליסטית והם גזרו את זה לחלקים כאשר הם מחברים את הפאזל וזה מאוד נשמע שאני עכשיו מגנה על התכנית הממשלתית אבל אני חושבת שנעשתה עבודה. וכן, חסר תקציב ואני חושבת שיש מבט על ולפעמים זה חורה לי שאתמול למשל התבשרנו שוועדת השרים לשוויון חברתי התכנסה בפעם השנייה בקדנציה הזו והחליטה על תכנית של 10 מיליון למאבק בהטרדות מיניות. וחס וחלילה שאני אהיה זאת שתבקר שהקדישו 10 מיליון למאבק בהטרדות מיניות. להיפך, אני תמיד שמחה שיקצו עוד כספים.

אבל השאלה גם האם יש תכנית שם בנויה? למה ה-10 מיליון האלה לא יכולים להתווסף לתכנית הכוללת כדי שתתרום להזזה יותר של ביצוע ויישום התכנית הכוללת. זאת הבעיה שלנו, שיד ימין לפעמים לא יודעת מה יד שמאל עושה ולצערי הרב, נכון, אנחנו צריכים ראייה כוללת ותחת המטרייה של התכנית הכללית להתחיל לתת את התקציבים כדי ליישם. אנחנו ידענו מהתחלה שזה יקח חמש שנים לבצע את זה אבל לפחות שיתחילו לבצע את זה.

אני מאמינה כמוך שצריך תכנית כוללת. לצערי הרב, היו תכניות כוללות שאני ארצה התייחסות, הוועדות הבין משרדיות הקודמות, שאני דווקא הייתי חברה בוועדה הראשונה כחלק מהחברה האזרחית, אף פעם לא יושמו כלל ההמלצות של הוועדות הבין משרדיות הקודמות. ויכול להיות שהמשך האלימות נגד נשים והעלייה שאנחנו חווים בגלל שלא יושמו תכניות קודמות. אז הפעם לא ניתן לזה יד. התכנית הזו לפחות, לפחות התכנית שתיושם.

אני רואה שחזרה אלינו חברת הכנסת קסניה ואת ישבת מתחילת הדיון, הצטרכת אני מבינה לצאת, בבקשה גברתי.

תודה גברתי היושבת ראש. מה אני אגיד לכם, אני מציינת בימים אלה ארבע שנים להרצחותה של חברתי הטובה, גברת איריס גורלי וסיליוב ז"ל, על ידי בן זוגה לשעבר. מאז שהיא נרצחה נרצחו עוד כ-100 נשים. רובן נרצחו על ידי בני משפחה שלהן, בין אם זה בני זוג, בני זוג לשעבר, אבות, אחים ובני משפחה אחרים. וכאשר נאמר פה בהתחלה שבמשרד לענייני רווחה לא מבזבזים שום דבר. זה נכון, לא מבזבזים כספים. אני מאמינה שכספים שמוקצבים הולכים למטרה מקודשת של המאבק באלימות נגד נשים. אבל מבזבזים את המשאב היחיד בעצם שיש אותו לקורבנות הבאים, את משאב הזמן, בזה שמתעכבים עם הביצוע של התכנית.

ואני יכולה להגיד לכם שכמו שבמקרה של חברתי איריס, הכתובת הייתה על הקיר, הכל היה ידוע, היו איומים, היו תלונות במשטרה, היו עובדים סוציאלים ששלחו אותה כל פעם ואמרו, בסדר אבל כבר אמרנו לך מה לעשות, את כבר יודעת, את כבר למודת ניסיון, את צריכה לדעת שהמקום שלך אולי זה במקלט, אולי זה במקום אחר, אבל את צריכה לקחת אחריות ובעצמך לעשות משהו. עד שהיא נרצחה.

וכאשר אנחנו מדברים על הקרבנות הבאים, כאשר אנחנו עוד פעם, הייתה היום כותרת כואבת בהארץ, "הקורבן מוכרת למשטרה", הקורבן מוכרת למשטרה פשוטו כמשמעו. ולמה כל זה ממשיך, ולמה כל זה מתעצם? כי אנחנו כל פעם אומרים שיש מחשבות טובות אבל הדרך לגיהנום היא רצופה בכוונות טובות. יש תכניות, יש הכל, יש כבר תקציבים, אבל אנחנו כל פעם שומעים מחדש על כך שטוב, בסדר, אבל התכנית היא לא שלמה ואנחנו צריכים עוד זמן, אבל להן אין זמן.

אני לא מבינה למה כל כך קשה להבין את זה. כשמתעכבים אפילו יום אחד אותו יום יכול להיות היום הגורלי. אנחנו יודעים הרי שהמקרים האלה זה לא יש מאין. יש לזה קרקע פורייה ואני באמת מצפה שאותם הסכומים, שהם באמת לא גבוהים, אנחנו יודעים איזה סכומים עוברים פה בוועדת הכספים מתחת לשולחן כל הזמן, כל הזמן, אנחנו יודעים איזה סכומים אדירים מוקצבים פה לכל מיני עניינים שהם לגמרי איזוטריים - -

הסכמים קואליציונים.

כמו לקרב אוכלוסיות, לקרב אנשים חילוניים בתל אביב ליהדות ודברים אחרים, כן אנחנו יודעים על זה, יודעים על זה שזה מאות מיליונים, זה לא עשרות מיליונים. אז בואו לא נתעכב יותר. בואו נשתמש את היום שהיום הזה יהיה היום כי אנחנו מבצעים את התכנית הזאת שגובשה.

תודה רבה.

אנחנו צריכים לצאת אפשר בין הדיונים?

אני תכננתי שתתייחסו לקראת הסוף גם לדברים שעולים תוך כדיי הדיון אבל אני מבינה שיש לכם דיונים. אנחנו מסיימים את הישיבה הזו בעוד רבע שעה. אם את, גברת אמי, אם את חושבת שהתייחסת למכלול, אני יודעת שהגשת לנו מה בדיוק, איזה סוגי חקיקה אתם כבר התחלתם.

אני אגיד בקצרה קודם כל אני לא חושבת שאת התייחסת לשרה שקד שאמרת חוסר אכפתיות, היא גם הייתה אצלך בוועדה, התייצבה, מדווחת, היינו פה בכמה דיונים ביחד והנושאים האלה בוודאי קרובים לליבה. ביחס לחקיקה שר המשפטים עושה כמיטב יכולתו לקדם את הדברים כמה שיותר מהר כשאנחנו תלויים בתקצוב, הדברים האלה לא נמצאים בידיים שלנו.

אני אזכיר שאני עמדתי בראש משלחת של משרדי הממשלה של מועצת זכויות האדם לפני שבועיים שעסקה בדיווח על כל הנושאים של מעמד האישה, בין השאר הייתה שם הצהרה שאנחנו מתכוונים להצטרף לאמנת איסטנבול. אנחנו נעדכן בהמשך ביחס לנושאים האלה ואנחנו נמשיך לפעול. אנחנו פועלים בהרבה מאוד מישורים בהקשר של הגנה על כל מיני סוגים של קורבנות, בוודאי גם לנשים, ואנחנו מברכים על הדיונים האלה אנחנו גם מברכים על הפיקוח. צריך בסוף להבין שהביצוע הוא הרבה פעמים תהליך יותר מורכב ממה שהוא נראה על תכנית ראשונית שמציעה כיווני פעולה.

אני שמחה כי היה חוק האזיקונים שאני הגשתי ושהגישה גם כן חברת הכנסת עליזה לביא והצלחנו להעביר את זה בקריאה טרומית. אני מאוד מקווה שתעזרו גם בלזרז את זה כי זה יכול להגן על חלק מהנשים המאויימות. אני שמחה לשמוע שהודעתם למועצת זכויות אדם שהמדינה רוצה להצטרף לאמנת איסטנבול, הייתי שמחה יותר אם הייתם מודיעים גם לוועדה שביקשה את ההצטרפות לאחר דיון שקיימנו.

אנחנו קיימנו דיון בוועדה לקידום מעמד האישה, פנינו למשרדים הרלוונטיים, גם משרד המשפטים וגם משרד החוץ וביקשנו שהמדינה תצטרף ולהודיע לנו איפה זה מתעכב. אני שמחה שאתם כבר הודעתם ומחכה לראות מתי באמת ההצטרפות והחתימה תתבצע. תודה על ההצטרפות שלך.

אני רק רוצה לומר מספר מילים כי אני צריך גם כן לצאת. קודם כל שלא ישתמע שהמשרד לא משקיע השקעות רבות במניעת אלימות במשפחה. אנחנו עושים הרבה מאוד מאמצים אבל במבחן התוצאה, כמובן, זה לא מספיק וצריך לעשות יותר. דבר שני, לא היה הוגן מצד האוצר לבוא ולהגיד, אנחנו בתעדוף היינו צריכים לקפח תכניות אחרות ולהעביר תקציב לטובת אלימות במשפחה כי כל התכניות שלנו נוגעות להרבה מאוד אוכלוסיות חלשות ומוחלשות ואי אפשר לבוא ולקרוע תקציבים מאחרים לטובת אלימות במשפחה וצריך פה תקציב תוספתי.

אני כשלעצמי אעשה כל מאמץ לשכנע אותם להעמיד את ה-47 מיליון ₪ השנה ולצאת עם התכנית והתכנית שגובשה היא מפורטת, אגב, להערה שהיא לא מספיק מפורטת. יש לנו תכנית מפורטת, מה שהוצג כאן זה רק התמצית והיא גם תכנית הוליסטית בין משרדית כך שאנחנו יודעים לתאם בין המשרדים כדי להגביר את הפעילות בתחום הזה. אנחנו נפעיל עליהם לחץ, השר שלנו גם יעשה את המיטב כדי לקבל את המשאבים והתקציב התוספתי כדי להפעיל את התכנית הזו ככתבה וכלשונה ואני מקווה שהיא תניב את הפירות המקווים במהלך השנים שיבואו.

אני מודה לך. אני רק רוצה להדגיש שוב שאנחנו גם כן לא נרפה. הוועדה לא תרפה מהנושא של תוספת תקציבית. אנחנו נפנה לשר האוצר ואני רואה שבתקופה האחרונה הוא מצליח להוסיף הרבה תקציבים להרבה נושאים. אני חושבת ש-50% מאזרחי מדינת ישראל מגיע להם, אפילו בעיני, הרבה יותר מה-50 מיליון האלה אבל בטוח בטוח במשרד האוצר יכולים למצוא 50 מיליון ₪ תוספתיים כל שנה כדי לבצע את התכנית הזו שוועדת שרים אימצה אותה בכל זאת. תודה רבה מר קפלן.

רק כמה משפטים. בנוסף למה שציינתי אנחנו והשר שלנו מי שהסתכל במסמך המדיניות שאנחנו מעדכנים אותו משנה לשנה הנושא של אלימות במשפחה מופיע בסדר עדיפות גבוה. הוא נמצא באתר שלנו, זה לא אמירה שלי מהשפה לחוץ. השר גם מקיים מפגשים עתיים עם ארגוני הסיוע. רק לפני חודשיים קיימנו מפגש עם ארגוני הסיוע, הייתה נוכחות רחבה מאוד. צר לנו שמהמגזר ארגוני עשייה לא השתתפו - - -

מהאוכלוסייה הערבית הכוונה?

כן. אני מקווה שזו לא הייתה מחאה אבל לצערי לא הגיעו למפגש, היה מפגש מאוד חשוב, העלו דברים וחלק מהדברים אנחנו לוקחים, מטפלים בהם ומתרגמים אותם לתכניות פעולה. גם בכירי המשטרה נמצאים שם, גם שירות בתי הסוהר. אנחנו נמשיך לטפל בנושא הזה, מה שפירטתי כאן מתקציבנו נוסיף וגם כמובן אנחנו מצפים לקבל את המשאבים במסגרת התכנית שהייתי שותף לה. בחלק הראשון הובלתי, בחלק השני הייתי שותף, אני מקווה שבאמת משרד הרווחה יסיק ונרחיב את הפעילות באמת כדי שהמספר ילך ויצטמצם באופן משמעותי. אני מקווה שהצמיד האלקטרוני יהיה בשורה כשנסיים את הפיילוט.

תודה רבה. אני יודעת שמשרד הבט"פ קיבל תוספות תקציביות מאוד גדולות השנה ובשנה הבאה ואתם מנצלים את זה כדי לבצע חלקים מהתכנית. אני הייתי רוצה לראות שהתוספת התקציבית תבוא מצד האוצר, כפי שהזכרתי, כדי להבטיח שהביצוע לא מתקיים לפי תעדוף של כל משרד לבד אלא לפי הראייה הכללית של הוועדה. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לשתי נציגות של ארגונים ואחר כך אנחנו נסכם את הדיון הזה. נאילה עואד מנשים נגד אלימות.

תודה על המפגש וכל פעם שאני אומרת שקשה לי, כל פעם שאנחנו מגיעות לפה אנחנו שומעות את אותם דברים, אנחנו גם אומרות את אותם דברים. גם כואב לי כשמתחילים לדבר על ההישגים של הממשלה שמפלה את הנשים במיוחד. דיברו על התכנית הלאומית מ-2014 שהתחילה לפעול. אני מאוד מעריכה את צוות משרד העבודה והרווחה המקצועי שכן הוא ביד אחת עם הארגונים הפמניסטיים שמנסות כל הזמן להזיז את הדברים ולהוביל את השינוי.

אבל באותו זמן אי אפשר לדבר על 7 מיליון ₪ השנה שהוקצו, וכולנו יודעים שזה התקציב שמשרד העבודה והרווחה לקח על עצמו להוסיף את תקציב המקלטים ושהות הנשים, כל אישה עם שני ילדים במקלט בזמן שכולם יודעים, והייתה הצהרה גם של המשרד, שזה בקושי מכסה את האפליה שנעשתה עבור נשים במהלך 15 שנים ששוהות במקלט. שבקושי זה מכסה את הפער האיום ונורא שהיה לאורך השנים שהארגונים של החברה האזרחית לקחו על עצמם לכסות.

בנוסף היינו חייבות לקבל את התעריף החדש ולהוסיף עוד תקנים של צוות וכוח אדם. אנחנו בעד לטפח את השירות, שאנשים יחיו בכבוד אבל צריך לדאוג לתקציבים ותעריפים יותר גבוהים על מנת להוסיף עוד תקנים שאנשים יקבלו יותר שירות טוב בתוך המקלטים.

לצערי גם כשידובר על המלצות ועדה מדובר על כל העניין של העברת חומרים והצטלבות חומרים בין כל המשרדים הממשלתיים ושירותים שהם צריכים לפעול ביחד. האם יש זרימת מידע, השאלה אם יש זרימת מידע בין המשטרה. מערך המסוכנות, גם לפי ההמלצות שקראתי, מערך המסוכנות שקיים ברווחה הוא לא זהה למה שקיים במשטרה, זאת עוד שאלה - -

בדיוק נאמר שעובדים לאחד את ה - - -

- - עניין סגירת תיקים – נשים ערביות ואני זוכרת שמבקר המדינה דיבר על זה ש-88% מהתיקים של תלונות נשים ערביות שמגיעות למשטרה נסגרות מחוסר עניין ציבור. איפה זה עומד? אנחנו כן רוצות לדעת איפה הנתונים שלכם. אני כן אתייחס למשרד המשפטים בנושא הזה של צווי איסור פרסום. כל מקרה אלימות, כל רצח שקיים בחברה הערבית, במיוחד נשים, נתקלות בצווי - - - וגם באלימות מינית בחברה הישראלית כשפוגעים מינית או מטרידים ישר יש הגשת תלונה וכשיש הגשת תלונה בתקשורת מדברים על הזהות של הפוגע. בקרב החברה הערבית אין חשיפה. למה אין חשיפה של זהות הפוגע.

כדאי לחדד. אין חשיפה לפי צו איסור פרסום שבתי המשפט נותנים. כלומר, בית המשפט נותן את החסות שלו על חשיפת הפוגע.

אני ממליצה, כמו שעושים, פיתחתם את יחידת חקירות ילדים בתוך משרד העבודה והרווחה צריך לדאוג לזה שנשים יוכלו להיות חוקרות מטעם משרד העבודה והרווחה תחת הכותרת הזאת כי היא כן לנשים הערביות ולחברה הערבית אין אמון במערכת המשטרה, אין אמון בזה, כל מה שקורה במרחב הציבורי הפוליטי זה ישר משפיע על נשים אפילו אם הן חשופות לאלימות בתוך הבתים, לחשוף ולפנות למשטרה להתלונן.

תודה נאילה.

נאילה, אני רוצה להבין, חוקרות שיחקרו נשים ולא רק ילדים? זאת אומרת להרחיב את חקירת ילדים גם לחקירות של נשים, על זה את מדברת עכשיו?

כן.

המשטרה תעבור למשרד הרווחה - - -

לא, המשטרה לא תעבור למשרד הרווחה בינתיים משרד הרווחה עובר למשטרה כי עובדות סוציאליות בתחנות המשטרה אף אחד לא יודע מי מפקח עליהן מבחינה מקצועית, מי נותן להן הדרכה מבחינה מקצועית - - -

זו תכנית משותפת.

אני רוצה לתת לכם להגיב. אני מאוד מצטערת יש לנו עוד דיון. אני מבקשת מנציגות החברה האזרחית להשאר איתנו לדיון הבא שהוא מתמקד בנושא רצח נשים, יש דו"ח מאוד חשוב ויש בו נתונים שכדאי מאוד לראות אותם. אני רק רוצה קודם ראש העיר יהוד, את נשארת איתנו לדיון הבא?

רק להתחלה.

אז אני מבטיחה לתת לך בדיון הבא כי פשוט אנחנו צריכים עכשיו לסגור את הדיון הזה.

המנכ"ל ד"ר אביגדור קפלן כבר דיבר בהקשר מסויים אבל אני רוצה כן להגיד משהו שיהיה פה ממש ברור ועל השולחן, חשוב לי להגיד את זה היום. בשבילנו העובדים הסוציאליים במשרד העבודה והרווחה, במקלטים לנשים נפגעות אלימות, ברשויות המקומיות, במרכזים לטיפול באלימות במשפחה, העובדים הסוציאלים שעוסקים בתחום הטיפול באלימות במשפחה בשבילם כל יום הוא יום המאבק לאלימות נגד נשים. אני רוצה שזה יהיה ברור. זה שנמצאים פה ביום הזה בשנה ומציינים את זה ובאופן טבעי אומרים מה חסר, מה עוד צריך לעשות וזה בסדר כי אנחנו חושבים וחולקים ביחד את ההתייחסות שלנו למה צריך עוד לעשות. אבל אני לא רוצה שזה ירפה את ידינו. וגם המסר שצריך לצאת לציבור זה שהרבה מאוד נעשה. וכל מה שאנחנו רוצים לעשות ועוד מבקשים לעשות זה כדי לצמצם עוד ועוד ועוד את הפערים שקיימים וכמובן למגר ככל שניתן את המצב קיצון אבל לא רק. כל שנה מטופלות כ-20 אלף משפחות בתוך הרשויות המקומיות על רקע אלימות במשפחה. אני חושבת נכון שבסופו של דבר אנחנו מסתכלים על ה-12, 13, 14, נשים, 17, שנרצחות אבל מבחינתנו אנחנו מצילים כל שנה וכל יום הרבה מאוד משפחות ונשים שנמצאים בתוך המעגל הזה וצריך לזכור את זה, שלא נרפה את ידינו, וצריך להגיד את זה היום דווקא ביום הזה, אז תודה רבה לכם.

תודה. אני מסכימה איתך שיש עבודה שנעשית עם הנשים שסובלות מאלימות ואני כמי שבאה מהתחום הזה אני יודעת את זה. אבל אני יודעת גם שאין מענה בדיוק כמו שאנחנו חושבות שצריך שיהיה המענה לנשים שסובלות מאלימות על כל סוגייה, ולכן הוקמה הוועדה הבין משרדית, ולכן היו ההמלצות של הוועדה. וההמלצות של הוועדה אנחנו עדיין חושבות שהיה במצב האידיאלי לא היינו צריכים את ההמלצות האלה ובמצב האידיאלי ההמלצות היו צריכות להיות אפילו נרחבות יותר.

אני פעם חשבתי ש-50 מיליון ₪ זה סכום לא יתואר בשבילי. הגעתי לכנסת הזו ושמעתי העברות כספיות במיליארדים. ואז הבנתי כמה המצב שלנו הוא עלוב שאנחנו נאבקות על ה-50 מיליון. 50 מיליון שזורקים אותם לשיקום קברי צדיקים וזה לא מספיק. וחס וחלילה אני לא מזלזלת באמונה של אף אחד אבל האמונה שלי היא החיים של בני אדם והחיים של נשים. אנחנו לא רוצים עוד קברים של צדיקות, אנחנו לא רוצים עוד נשים מתחת לאדמה, אנחנו רוצים את הנשים שיחיו. אנחנו רוצים שהממשלה הזו תתעשת ותבין שחיי בני אדם וחיי נשים הם מעל לכל. לא יכול להיות שאנחנו נאבקות על זה שיקצו תקציב לתכנית שהם בעצמם אישרה. לא עאידה תומא סלימאן אישרה את התכנית הזו. ועדת שרים ישבה לאחר לחץ מסיבי ולא מתון עליהם, היו צריכים לשבת ואישרו את התכנית. למה יש 10 מיליון שאפשר לזרוק אותם אתמול ולהחליט עליהם ברגע אחד בעניין הטרדות מיניות ויש תכנית שלא מתוקצבת. אתם מתבקשים לעשות תעדוף, עשיתם תעדוף? למה התעדוף הזה לא מתוקצב. זאת השאלה המהותית. למה הממשלה לא מקצה 50 מיליון ₪ יתומים לתקציב הזה. בלתי מתקבל על הדעת הזלזול בחיי הנשים. אנחנו 52% מאזרחי המדינה ומגיע לנו הרבה יותר ואנחנו לא נרפה.

הזלזול הזה גם מתבטא באיך מוסרים את המידע לגוף, למשכן, לבית שאמור לבקר את העבודה של המשרדים הממשלתיים. לא מתקבל על הדעת שאנחנו מקבלים את המידע, מרכז המחקר מקבל את המידע רגע לפני. כשמוסרים מידע רגע לפני זה אומר אל תעשו את העבודה שלכם ואל תצליחו להבין את הקשקוש שאנחנו עושים מהסטטיסטיקה. וזה עוד יתבהר גם בדיון הבא.

אנחנו החלטנו עכשיו תוך כדי הישיבה לזמן את השרים לישיבות נפרדות. לא מתקבל על הדעת גם ששר החינוך שהוא אמור לחנך את הדורות הבאים כל פעם שהוא נשאל בנושא של נשים זורק אותנו לתכנית יתומה. ועם כל הכבוד לצוות המקצועי שמגיע כל פעם ותורם לדיון אני רוצה לשמוע מתווה המדיניות של משרד החינוך מה הוא הולך לעשות בנושא הזה והוא זומן לישיבה שתהיה, אני מבטיחה לכם שתהיה הישיבה הזו.

אנחנו נפנה לשר האוצר ונבקש ממנו, אתם יודעים מה, יש תכנית משפחה נטו, אנחנו דורשות נשים נטו. כי בלי נשים נטו אין משפחה. מי שדואג למשפחה שידאג לעמוד התווך של כל משפחה, הנשים. רוצים משפחה נטו, תעשו תכנית נשים נטו, תאבקו באלימות נגד נשים. ואנחנו נדרוש ששר האוצר יקצה את התקציב הזה.

ואני מבקשת ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, אני רוצה שתפתח תקנה מיוחדת בתקציב לתכנית הזו ואנחנו נדרוש גם את זה מהאוצר. אנחנו רוצים תקנה נפרדת כדי שנוכל לעקוב אחר יישום התכניות ולא יביאו לנו מכל הבא ליד תחת הססמא של יישום התכנית. אני כבר הצבעתי על דברים שדיווחתם עליהם היום שאני יודעת שהם מלפני אישור התכנית. אז בואו לא נשים את הכל מתחת למעטפת ואז נתבלבל ולא נדע מה. אנחנו רוצות תקנה נפרדת לתכנית הזו כדי שנבצע את המעקב.

אני אפנה ליושב ראש הכנסת על כל העניין של התייחסות השרים ועניין המידע ואיך המידע מוזרם. אנחנו נמשיך את הדיון הבא ב-12:30 בנושא של רצח נשים והדו"ח המיוחד. אני רק רוצה לבקש מכם, יש מיצג בחוץ שנקרא איננה עוד שהוא מיצג מאוד מיוחד שהשפיע עליי מאוד כשנכחתי בפתיחת התערוכה. היוזמת של המיצג קרן גולדשטיין יחזקאלי, במאית קולנוע וטלוויזיה, יזמית בתחום האקטיביזם, מקדמת מיצג אומנותי פרובוקטיבי שיצרה הנוגע לאלימות נגד נשים במטרה להעלות מודעות לתופעה.

במיצג נעשה שימוש בבגדים מקוריים של נשים נפגעות אלימות שנרצחו על ידי בני זוגן מכלל החברה הישראלית. אני אומרת לכם, לי היה קשה להסתובב בין הבגדים. אני מזמינה אתכם להסתובב בחוץ במיצג, להרגיש את הנשים שהיו ואינם עוד ולהכנס אחר כך לדיון ב-12:30. תודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.