פרוטוקול של ישיבת ועדה

פרוטוקול של ישיבת ועדה

×?ומניטק

2017-11-13OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 245

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, י"ח בחשון התשע"ח (07 בנובמבר 2017), שעה 10:09

100 שנה להצהרת בלפור - ישיבה חגיגית במסגרת ציון היום בכנסת

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

קסניה סבטלובה

יואל רזבוזוב

יעל כהן-פארן

אופיר קריב - מנהל מחלקת צפון אירופה, משרד החוץ

רותי דהן - מרכזת תמיכות ופרויקטים מיוחדים, אגף בכיר, משרד העלייה והקליטה

יאיר פריימן - מנהל תקשורת אינטראקטיבית, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה

שיבי גרינפילד - מנהל היחידה לאסטרטגיה, תכנון ותוכן, הסוכנות היהודית

ראובן שלום - מזכיר ההנהלה, ההסתדרות הציונית העולמית

אלון קיסר - סמנכ"ל, הקונגרס היהודי האירו-אסיאתי

דורון קליין - מנכ"ל, הפדרציה הציונית דרום אפריקה

דנה גורדון שושני

הדס לוי, חבר תרגומים

100 שנה להצהרת בלפור - ישיבה חגיגית במסגרת ציון היום בכנסת

בוקר טוב לכולם, איתי חבריי, חברי הכנסת, חברת הכנסת קסניה סבטלובה, חברת הכנסת יעל כהן-פארן וחבר הכנסת יואל רזבוזוב. היום הכנסת מציינת ועושה גם במליאה ישיבה חגיגית לציון 100 שנה להצהרת בלפור. אנחנו במסגרת הזו מציינים היום גם פה בוועדה. כידוע לכולם, לפני 100 שנה ב-2.11.1917 ממשלת כבוד מלכותו התומכת בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, זה הבריטים. הכרזה חשובה זו סללה את הדרך להקמת מדינת ישראל.

לצערי, ביום הזה הודיעה שגרירות בריטניה שהם לא ישלחו נציג לוועדה מכל מיני סיבות שלהם שהם לא הספיקו להגיע. השגריר יוכל להשתתף בדיון אולי בחוץ וביטחון אז אולי יהיה במליאה אבל אצלנו לוועדה אין להם כנראה מספיק כוח אדם לשלוח.

כידוע לכולנו, ההצהרה הזאת היא באמת חשובה להיסטוריה של עם ישראל בעת המודרנית. ההצהרה הזו שהמסמך הזה שהביאו אותו ל- - - באותו זמן שהיה והביא את זה להכרה בינלאומית. מהכרה של האימפריה הבריטית להכרה הבינלאומית, וכך ב-1947-48 את ההחלטה והקמת מדינת ישראל, ולכן זה מאוד חשוב. בעיקר גם בוועדה שלנו כוועדת עלייה, הקליטה והתפוצות שמאז הקמת המדינה מספר העולים גדל למדינת ישראל בגלל שיש בית לאומי בארץ ישראל ועד היום הגיעו לישראל 3.5 מיליון עולים חדשים למדינת ישראל. לכן היום הצהרת בלפור היא משמעותית גם בתחום העלייה והקליטה.

לכן, אשמח לשמוע את דברי המשתתפים פה בדיון. כמובן, בהתחלה, חבריי חברי הכנסת ולאחר מכן נציגי המשרדים. נמצאים פה נציג משרד החוץ, נציג ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית, כמובן גם המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה. ואני בטוח גם הקונגרס היהודי האירו-אסייתי גם הנציג נמצא פה ובהמשך אנשים יצטרפו והפדרציה הציונית דרום אפריקה. זה פשוט אני - - -

ברוך שובך.

תודה, תודה. הייתה לי הזדמנות, באמת הזדמנות להיות בדרום אפריקה בסוף השבוע. הקהילה היהודית שם ציינה את 100 שנה להצהרת בלפור. אני הייתי האורח שם ודיברתי שם. קהילה מאוד איכותית, חזקה, מאוחדת ואוהבת את מדינת ישראל. הייתה לי גם הזדמנות להסתובב ולבקר במוסדות חינוכיים של הקהילה, בתי הספר היהודיים, יסודי, גן ילדים, תיכון, ישיבה וגם בתי הכנסת. פשוט ראשי הקהילה מאוד מאוד אוהבי ישראל והם איתנו, ולכן יישר כוח וגם ראיתי שם משהו שלא ראיתי בקהילות האחרות שיש להם פרוייקט או תכנית מיוחדת בעניין חינוך יהודי. מי שמנהל אותו נקרא, רבי רמון, מנהל את העניין.

זה לא יאומן שזו פעם ראשונה בתפוצות שיהיה תואר שני בחינוך יהודי, שם במסגרת התכנית הזו. יישר כוח מה שהם עושים. אנחנו נזמין אותם לפה לוועדה, נקיים דיון כדי להזמין גם את כל משרדי הממשלה והמוסדות הלאומיים גם. באמת אפשר להעתיק את המודל הזה לקהילות בתפוצות בכל העולם. זה מודל מאוד חשוב על הציונות, על יהדות והקשר לישראל. זה מאוד חשוב.

נמשיך עכשיו בדיון שלנו. חברת הכנסת קסניה סבטלובה, בבקשה.

תודה כבוד היושב ראש, שלום לכל הנוכחים. אכן זה יום חג שאנחנו מציינים אותו היום בכנסת ישראל ובמדינה שלנו. ואם אנחנו חוזרים בזיכרון ל-100 שנים אחורה אז אנחנו מבינים שבריטניה שעשתה מהלך נועז, אפשר לומר, ולא מובן מאליו בכלל. כי הרי בריטניה אז ב-1917 היא היא המדינה המוסלמית הגדולה ביותר בעולם. מתפרקת האימפריה העותמאנית והאימפריה הבריטית שהיא חולשת על מרחבים עצומים: הודו, מצריים, עיראק, מדינות אחרות ששם יש לה גם שליטה ממשית וגם השפעה. למרות כל זה, למרות החששות שכן היו, היו חששות, כמו שיש היום גם למנהיגי העולם שתומכים במדינת ישראל ובעם היהודי, גם אז היו חששות, גם אז היו שיקולים. אבל בריטניה בחרה להיות בצד הנכון של ההיסטוריה, בצד של האמת, בצד של העם היהודי שסבל וחיפש את ביתו והגיע לביתו ובין היתר בזכות הצהרת בלפור, בזכות מאמציו של חיים ויצמן שהוא בחוכמה רבה מצא את הדרכים הנכונות אל ההנהגה הבריטית ודחף את העניין הציוני והגיע לכדי מסמך שהוא מסמך היסטורי ממדרגה ראשונה של חשיבות למדינתנו.

לצערנו הרב אנחנו רואים שגם היום לאחר כ-100 שנה ישנם גורמים רבים, גם גורמים פוליטיים וגם גורמים חוץ פוליטיים מחוץ למערכת הפוליטית במדינות אירופה וגם בבריטניה עצמה שמנסים היום להתכחש לאותה הצהרת בלפור. בין אם זה בהשפעה של תנועות כגון ה-BDS בין אם זה משיקולים ציניים, פוליטיים כאלה ואחרים. מנסים ככה קצת להנמיך את העניין הזה של הצהרת בלפור ויש כאלה אפילו גורמים שמנסים לגרום לדיונים בפרלמנט הבריטי על ביטול של הצהרת בלפור.

מה שמצער פה זה שבאמת אנחנו נתקלים לא פעם בבורות מוחלטת ברחבי העולם. גם בתפוצות היהודיות, דרך אגב, לא בדיוק יודעים למרות שהמסמך הזה הוא לא קשה להבנה הוא גם לא מסמך ארוך. אבל לא כל כך יודעים להגן עליו כי כאשר גורמים שמאשימים את ישראל בזה שהיא מדינה שאינה מאפשרת לעמים אחרים את החופש והחירות ובעצם מטילה את כל האשמה באותו המסמך המכונן בעצם אף אחד לא יודע, לא אף אחד אבל הרבה אנשים לא יודעים כיצד להתגונן בפני זה. ולכן זה עלינו, על מדינת ישראל לעשות יותר בתחום של הסברה ויש פה נציגים מצויינים של המשרדים הממשלתיים ושל הארגונים היהודיים שאכן אחראים לדבר הזה שהפנימו והבינו וידעו לקרוא נכונה את ההצהרה הזאת שנתנה אפשרות וצוהר לבית לאומי של יהודים כאן בארץ ישראל בלי לשלול, כאמור כמו שכתוב בהצהרה הזאת, את הזכויות האזרחיות והדתיות של המיעוטים האחרים. אז, המיעוטים האלה לא היו מיעוטים אלא הם היו הרוב כאן בארץ ישראל.

כעבור כ-100 שנה אנחנו מסתכלים על ההצהרה הזאת ואנחנו יודעים שעלינו להמשיך ברוח של ההצהרה כאשר אנחנו בונים פה את הבית הלאומי שלנו, ממשיכים לבנות אותו. קוראים לכל היהודים בעולם להגיע לכאן, זה הבית של כל יהודי באשר הוא, בין אם זה דרום אפריקה, הודו, רוסיה, אתיופיה או ארצות הברית. בין אם הוא יבחר היהודי הזה להגיע לפה זה צריך להיות בית שלו. בלי לשכוח כמובן מהזכויות שמובטחות גם על ידי החוקים כאן במדינת ישראל וגם על ידי אותן מילים גורליות של הצהרת בלפור, של הבטחת הזכויות של המיעוטים כמו שזה מקובל במדינות הדמוקרטיות.

אני רוצה באמת לברך את כולם ולאחל לנו לחגוג מאות בשנים של הצהרת בלפור והצלחה של הבית הלאומי שלנו, הרי היא מדינת ישראל.

תודה חברת הכנסת קסניה סבטלובה. אני רוצה להזכיר גם למשתתפים, בתום הישיבה הנכם מוזמנים לבקר בתערוכה, 100 שנה להצהרת בלפור. התערוכה מוצגת בקומה 1, בתערוכה מוצגים פרטים אשר בחלקם לא הוצגו קודם. חלקם מעידים על ההתרגשות שקדמה לביקורו של בלפור בארץ אז אתם מוזמנים אחרי הדיון.

חברת הכנסת יעל כהן-פארן.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני גם רוצה להצטרף לברכות על קיום הדיון ביום החשוב לציון 100 שנה להצהרת בלפור הכל כך חשובה ואני לא אחזור על דבריי חברתי, קסניה סבטלובה, שאני מסכימה עם כל מילה שאמרת. אני רק רוצה איזשהי פרספקטיבה, זה בסך הכל היה לפני 100 שנה, אף אחד מאתנו לא חי אז. דמיינו שזה רק 100 שנה מאז שהייתה פה אימפריה בריטית, כל הקולוניאליזם, מלחמת עולם ראשונה. אנחנו מדברים על טווח זמן לא כל כך ארוך. פרספקטיבה של עוד 100 שנה, העולם כנראה ייראה אחרת לגמרי, כמו ש-100 שנה מהיום העולם היה שונה לחלוטין ואני חושבת שבראייה הזאת גם צריכים איזשהו מימד של זמן, זאת אומרת להבין כמה הכל מאוד מאוד שברירי.

העולם יכול להשתנות מאוד מהר, הוא משתנה כל הזמן, אם זה שינויי אקלים, פליטים, שינויים פוליטיים מאוד גדולים. הם קרו רק ב-100 שנה האחרונות בצורה דרמטית ואנחנו לא מחוסנים, לא לעולם חוסן. מה שקרה ב-100 שנה האחרונות כנראה יקרה גם ב-100 שנה הקרובות. אז ההצהרה הזאת שהביאה אותנו לכאן, אנחנו באמת מדינה, כבר לא כל כך צעירה, אבל עדיין ביחס למדינות העולם כל כך צעירה וכשהיא הוקמה וההצהרה הזאת נתנה לה את האור הירוק להתחיל, העולם היה מאוד שונה.

אנחנו צריכים לראות איך ההשרדות שלנו כאן בראייה גלובלית ובראייה של פרספקטיבה של זמן איך אנחנו דואגים להשרדות שלנו כאן, לשמור על המקום שלנו במקום כל כך רגיש ושברירי, אפשר לומר, המזרח התיכון. שברירי מבחינה פוליטית ועם מלא תהפוכות ואנחנו צריכים תמיד לזכור את זה, תמיד לזכור את הפרספקטיבה הפוליטית.

אני רוצה להוסיף משהו קטן אישי, לפני בערך חצי שנה אני הייתי באיזשהו אירוע של מפגש של המפלגות הירוקות מכל העולם. אני כנציגת התנועה הירוקה בתנועה, כמובן, אבל נסעתי למפגש כזה. הזמינו אותי שם לפאנל שנגע ל-100 שנים להצהרת בלפור. בהתחלה לא הבנתי מה זה הפאנל הזה ואז מהר מאוד הבנתי שהוא אורגן על ידי פרלמנטרים ומומחים, בעיקר מהמפלגה הירוקה הסקוטית, וכמובן כל כולו נגע - - - הם לא הסכימו שאני אשתתף בפאנל, אני מהמחנה הציוני, לא הסכימו שמישהו ציוני ישתתף בפאנל. כמובן שלא הלכתי אליו וגם ניסיתי לדאוג שהוא יהיה מאוד צנוע בלו"ז, הוא לא הופיע במקום בולט שלא יגיעו אליו יותר מדיי אנשים. כמובן שלא יכלו לבטל את זה, זו ועידה דמוקרטית.

אבל בסופו של דבר נוכחתי עד כמה הקמפיין הזה שבעצם לקרוא לצערה או התחרטות של ממשלת אנגליה על אותה הצהרה, אני לא אגיד שהוא אדיר וענק, אבל יש לו בסיס לא מועט בלפחות מחוזות מסויימים בעולם, למשל סקוטלנד שהיא חלק מבריטניה. אני חושבת שאנחנו צריכים לשים לב גם לזה ולתשומת לב העולמית שהייתה עכשיו, השנה, בחודש האחרון לנושא של הצהרת בלפור ולקחת גם את זה לתשומת לבנו ולאיך אנחנו כמדינת ישראל שהיא המדינה הכי לגיטימית, אין עוררין על כך, צריכה לראות איך היא מורידה את ההתנגדויות האלה, איך היא מביאה לכך שהן פשוט לא קיימות יותר. תודה.

תודה רבה לך. יש לנו נציג משרד החוץ, אופיר קריב, מנהל מחלקת צפון אירופה, בבקשה.

תודה רבה. אדוני היושב ראש וברכות גם ממני כאיש משרד החוץ אבל גם אישית על יום הדיון הזה ועל ציון האירוע החשוב הזה.

מבחינתנו הצהרת בלפור היא אבן יסוד ונכס מדיני ודיפלומטי ממדרגה ראשונה. זה אבן דרך שהובילה, כפי שאמרת בדבריך, גם בסיכומו של דבר להקמת מדינת ישראל וכך אנחנו רואים את זה וכך אנחנו מתייחסים לזה. הנושא הזה נמצא השנה ב-2017 וימשיך גם קצת לתוך 2018, נמצא גבוה על סדר היום של משרד החוץ. דגש על פעילויות בבריטניה אבל גם במדינות רבות אחרות נעשו אירועים ונעשו פעילויות במדינות רבות.

אם אנחנו מדברים על מאמר של מנכ"ל משרד החוץ שהתפרסם בעיתונות העולמית, מדברים על קמפיין טוויטר מקיף שהגיע ל-5.5 מיליון איש שהביא את המסרים של בלפור. משרד החוץ הפיק שני סרטים בנושא והפיץ גם את זה במדיה האלקטרונית וברשתות החברתיות וזה זוכה לחשיפה רבה מאוד. השגרירות בלונדון גם כן משקיעה הרבה מאוד תשומת לב והרבה מאוד פעילויות. אפשר להגיד שגולת הכותרת או האירוע המרכזי היה כמובן ביקורו האחרון של ראש הממשלה בלונדון, ביקור מוצלח מאוד בארוחת הערב החגיגית לציון 100 שנה לבלפור בהשתתפות ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי.

אפרופו כאן הייתי מוסיף הערה לגבי ההתנגדויות והערעורים על בלפור בבריטניה. התופעה כמובן קיימת, תמיד הייתה קיימת ואנחנו התנועה הציונית ואחר כך מדינת ישראל מתמודדות עם האתגרים האלה מיום הקמתה. אנחנו ממשיכים ומתמודדים עם זה. אני חושב שתוצאת ההתמודדות שלנו משתקפת גם בעמדה הרשמית של בריטניה כפי שבוטאה על ידי ראש הממשלה מיי וגם על ידי שר החוץ ג'ונסון שהדגש שם הוא על כך שבריטניה מציינת בגאווה את חלקה בהקמתה של מדינת ישראל וכמובן בהצהרת בלפור. האתגרים קיימים, אנחנו משקיעים בלהתמודד איתם. ושוב, שורה תחתונה כפי שמשתקפת בעמדת בריטניה זאת העמדה ובריטניה גאה בחלקה.

ראינו עוד כמה דברי התנגדות, ראינו הפגנה פה ושם, הפגנה נגד בלפור שהייתה קטנה בהרבה מתקוות מארגניה, אבל עדיין התקיימה ואין להתעלם מכך.

איפה בלונדון?

בלונדון כן.

לאחרונה, עכשיו?

ב-4.11.

הייתה גם הפגנה בדרום אפריקה. אני הייתי בפגישה בתוך הפרלמנט בקייפטאון וההפגנה הייתה ב- - - מול שגרירות ישראל. אז כשהייתי יושב עם חברי הפרלמנט שם אז אמרו לי, אתה יודע על ההפגנה. אז באמת הייתה גם הפגנת נגד ההצהרה הזו גם בדרום אפריקה. שם ה-BDS וכל זה מאוד מאוד קשה. כולנו יודעים ש-BDS נוסד בדרבן בדרום אפריקה. אבל זה אני אספר לכם זה היה לי חוויה גם בתוך הפרלמנט שם.

אנחנו מכירים את התופעות. היו גם אירועים במדינות אחרות, לא מאוד גדולים אבל היו אירועים כאלה. אם לציין חלק מהאירועים עם דגש על בריטניה, הוזכרה סקוטלנד אז היה שם טקס חגיגי באסיפה הלאומית של סקוטלנד בארגון השגרירות ובהופעה של אמן ישראלי גם. הייתה קבלת פנים במנצ'סטר, היה אירוע באסיפה הלאומית בצפון אירלנד. עוד חלק חשוב בבריטניה. וגם זה כמובן בארגון השגרירות. הייתה עצרת ב- - - שזה אורגן על ידי המועצה הנוצרית בשיתוף פעולה עם השגרירות. והיו אירועים נוספים בעשרות בתי כנסת, בעשרות מרכזים בבריטניה. שוב, אירוע הדגל היה, כמובן, ביקור ראש הממשלה וארוחת הערב בהשתתפותה של תרזה מיי. אלה הדברים העיקריים כרגע.

תודה רבה לך. אז אנחנו נשמע את משרד הקליטה, רותי דהן, בבקשה.

אני רותי דהן, עובדת באגף לעידוד עלייה ותושבים חוזרים. אני רוצה להגיד שאני שמחה שמשרד העלייה והקליטה נוסד בעקבות כל הצהרת בלפור, הקמת המדינה ואנחנו כאן במשרד מחבקים כל עולה. אנחנו רוצים הרבה תכניות לעידוד עלייה למען היהודים שיעלו ארצה כמובן. ובארץ יש לנו המון תכניות לקליטת העולם. מלווים אותם אחד אחד, כל עולה, מלווים אותם לקליטה טובה ומחכים לעולים הבאים.

תודה. משרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, מר יאיר פריימן, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני רוצה גם להצטרף לברכות על הדיון, דיון מאוד חשוב. המשרד לנושאים אסטרטגיים שהוקם בצורה חדשה לפני שנתיים עוסק במאבק בדה לגיטימציה של ישראל יחד עם העמיתים שלנו, עם משרד החוץ, אנחנו עקבנו גם בין היתר אחר הניסיונות של ארגוני הדה לגיטימציה להתכונן לאירועים האלה, גם לאירועי 100 שנה לבלפור, גם יש אירועים אחרים שהם בדיוק מסתדרים שאני לא רוצה לחזור אחריהם כדי לא לעודד אותם בציונים אבל ציונים שמחים שלנו שהם בעצם רוצים להפוך אותם נגד מדינת ישראל.

מעבר למעקב אחר הדברים האלה אנחנו יכולים כבר לראות שאנחנו אחרי שנה של מעקב אנחנו יכולים לראות כמו שעמיתי ממשרד החוץ גם כן ציין שהאירועים שהם תכננו ועבדו עליהם חלק מהם הרבה זמן לא הצליחו מכל מיני סיבות. חלק מהסיבות נעוצות בעבודה שלנו יחד עם הארגונים הפרו ישראלים. האירועים שלהם לא מצליחים, גם האירוע האחרון בלונדון לא זכה להצלחה יתרה וגם אירועים במקומות אחרים. אנחנו רואים שהם פשוט לא מצליחים לצבור קהל. אנחנו רואים גם את המגמה הזאת במקומות אחרים, אפילו בארצות הברית שאנחנו רואים ששבוע האפרטהייד כבר לא מצליחים כמו פעם. אנחנו רואים דעיכה ולשמחתנו מדינת ישראל נמצאת במצב שהיא מכירה את הניסיונות לערער על הלגיטימיות שלה ואנחנו יודעים גם להפיק אירועים משלנו. אירוע גדול שאנחנו עשינו בבריטניה לפני מספר חודשים שגם השר השתתף בו זה אירוע לחשיפה של תרבות ישראלית שזכה להצלחה מאוד גדולה ואנחנו רואים הצלחה בכל הפעילות שלנו.

עם זאת אנחנו ממשיכים גם בשנה הקרובה לקראת 2018 גם לציין באופן חיובי גם את אירועי בלפור וגם מספרים שונים של הקמת המדינה וכו', גם באירועים חיוביים ואנחנו מעודדים ארגונים יהודיים שעובדים איתנו ביחד עם משרד החוץ לשתף פעולה באירועים חיוביים. עם זאת אנחנו עוקבים וממשיכים לעקוב בדאגה אחר כל מיני ניסיונות לציין באופן שלילי את המועדים האלה ונקווה שנמשיך גם במגמה הזו שאנחנו רואים שלפחות בציון אירועים הממש משמעותיים האלה שהם התכוננו עליהם הרבה זמן נקווה שהם ימשיכו לא להצליח. תודה רבה.

תודה. אני אגיד לך שבפרלמנט בקייפטאון יש לנו חברים בתוך הפרלמנט, הם פרו ישראלים והם נלחמים אבל הם הביעו בפניי שהם מאוכזבים מהצד שלנו שאנחנו לא מספקים להם חומר הסברה נגדי שהצד השני מפיץ ומסביר. בתוך החומרים שהם מפיצים ברשתות החברתיות הם נתנו לי שם בפרלמנט, אני הבאתי את זה, אני אתן לך. אני חושב שהמשרד צריך להגיב בדיוק כפי שהם ציינו מ-1917 איך המפה של ארץ ישראל ואז הם ירדו ירדו ירדו והגיעו עד עכשיו אז איך הם מסבירים שם זה פשוט. אז הוא אמר לי החבר פרלמנט, אני בעד אני נלחם אבל איך אני מתמודד עם זה. אין נגדי. אז כדי להכחיש את הדברים האלה ולהגיד את זה כך וכך, ולכן אני ממש אשמח באמת אם תכינו מסמך נגדי ואז נפיץ את זה בכל העולם שכל החברים שלנו שהם פרו ישראליים יהיה להם מה להגיד. זה הכל מה שאני שמעתי.

אדוני היושב ראש, אני מצטרף לדברים שלך בנוגע לדרום אפריקה. זה מוקד אירועים מאוד מרכזי ויותר מזה, יש מאמץ עכשיו מדיני לגרום לפגיעה מאוד חמורה של מדינת ישראל בדרום אפריקה שאם זה יקרה זה יהיה ניצחון מאוד גדול בשבילם אז באמת צריך להשקיע בדרום אפריקה השקעה מאוד גדולה עם כלל הגופים. מצטרף לדברים וכל מה שאפשר שאנחנו נעשה אני אשמח לקדם בדבר הזה כי זה באמת יכול להיות אירוע מכונן שאנחנו לא רוצים. ההיפך, אני חושב שדווקא דרום אפריקה צריך להיות מקום שאנחנו משקיעים בו ומפיצים את הליברליזם של מדינת ישראל, את הפלורליזם, את הקבלה של האחר וצריך לעשות את זה כמה שיותר מהר.

מה החשש? לניתוק יחסים?

לא, הם מאיימים לסגור את השגרירות. יש מאמץ מאוד גדול ואם הם יצליחו זה יהיה ניצחון.

אם אפשר רק להוסיף כאן, אני לא רוצה להתייחס למדינה ספציפית, אנחנו נאבקים באתגרים ובחורשי רעתנו לעתים במקומות רבים בעולם. יש מאגר גדול מאוד של חומרים שהופק על ידי משרד החוץ ומופץ כל הזמן ברחבי העולם. הזכרתי קודם כדוגמה את קמפיין הטוויטר רק בנושא בלפור שהגיע ל-5.5 מיליון איש. יש עוד המון חומרים, המון - - - של חומרים בפורמטים שונים שמציגים את העמדה שלנו. חומרים ישראלים שמשרד החוץ הפיק. הוא מפיץ את זה באופן קבוע בכל העולם. גם יזום וגם כמענה לפניות או כמענה לאתגרים מקומיים. אני לא רוצה להתמקד באף מדינה ספציפית כרגע אבל זה נעשה בכל המדינות. במדינות שיש בהן אתגרים גדולים יותר אנחנו גם משקיעים יותר משאבים. לא תמיד מגיעים לכל אדם ואדם בשטח אז אם יש איזה אדם ספציפי שחסרים לו חומרים אנחנו יכולים לדאוג לכסות את זה בצד קצר.

כן אני עניתי להם את החומר. באמת ששם נתנו לי כמובן שאני השגתי שם באירוע את החומר. נציגות השגרירות גם הייתה שם, ולכן אני חושב שהם גם יכולים להעביר לכם את החומר. אני גם מוכן להעביר לכם כי צריך להגיב לדבר הזה כי זה נותן נשק לתומכים שלנו להגיד שזה לא נכון, כך זה האמת. אז כרגע אין להם. זה מה שאמרו לי.

אז אנחנו נמשיך, נציג הסוכנות היהודית, ד"ר שיבי גרינפילד, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש, תודה לכולכם, אני מצטרף לכל הברכות והחגיגות אז אני ארשה לעצמי להיות טיפה חגיגי לכבוד ה-100 שנה אין לנו, אני לא - - - במקום עדכונים קטנים בשתי הפרשיות האחרונות, פרשות השבוע, אנחנו חוגגים 4000 שנה לאברהם אבינו שיוצא מהאזור שם של קוויט ומגיע בסופו של דבר אלינו ולאט לאט מתפתחת, אנחנו עדיין בסיפור של השבוע, עוד שומעים על משהו שקורה בקבוצה בשבט של 10 אנשים בסך הכל פחות או יותר הדמויות הפעילות. 4000 שנה אחרי אנחנו פה במדינה משלנו, יש סיפור מדהים. איפה נמצאות האיפאות הגדולות של אברהם.

אז עברו 100 שנה מהצהרת בלפור שזה מרשים מאוד. 100 שנה זה פרק זמן משמעותי, זה אותו סוג של וקטור צמיחה של העם היהודי. יש שלושה דברים שצריך ללמוד מזה שהייתי רוצה אולי לחלוק אתכם. אחד מהם זה שאנחנו פה לטווח הארוך. אז צריך כמובן לדאוג, BDS, כל מיני סוגיות כאלה, אבל בסופו של דבר מבחינת הפרספקטיבה ההיסטורית הם לא אפילו רבע תנודה. הדבר השני זה שהיסטוריה נעשית בין אנשים בסופו של דבר. אנחנו שוכחים. זה לא בלפור כתב את זה לחיים ויצמן ובסופו של דבר שם קורים הדברים הגדולים זה לא בהכרח רק סיפורים של חברות גדולות ושל מדינות שמנהלות אחת עם השנייה.

הדבר השלישי זה העם היהודי. חיים ויצמן כימאי שהצליח לנצל את העובדה שהוא תרם תרומה מאוד משמעותית לכלכלה הבריטית וציוני גדול. חיים ויצמן במקרה זה היה אדם שהיה באנגליה בזמן הנכון עם הנתינות הנכונה אבל באותו זמן היו יהודים בכל רחבי העולם שניצלו את כל היכולות שלהם ואת כל הקשרים שלהם בשביל המפעל הגדול הזה, בשביל הפרוייקט הגדול שהיום מסביבנו. ואסור לשכוח את זה, שהעם היהודי, לכל אחד מהם יש חלק ונחלה במדינת ישראל, זה הבית העולמי של כולם ואנחנו צריכים לוודא שזה נשאר ככה, שכולם מרגישים את החובה להמשיך לתמוך בנו לא רק במאבקים פוליטיים כאלה או אחרים פשוט שזה המקום שיישאר הבית שלהם לא משנה מה, עם כל העמדות. אז אני רוצה להגיד שבאמת עוד 100 שנה נשב פה ועוד 200 ועוד 4000 ויהיו הרבה סיפורים טובים לחלוק.

תודה. בהחלט העם היהודי חזר לארצו ושחרר את אדמתו ויהיה פה לנצח נצחים במדינת ישראל ובארץ ישראל. ולכן כל הניסיון לערער את העובדה הזו זה לא יצליח כי זו הארץ שלנו, המדינה שלנו ולא התיאוריה שנותנים כאילו שנעבור כמו רומאים ויוונים או מה שהתיאוריה שאומרים. מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי. העובדה הזו צריכה להתקבל בצד השני כדי להיות בביטחון ובשלום לכל הצדדים. תודה.

אנחנו נמשיך לשמוע נציג הסתדרות הציונית העולמית, מר ראובן שלום, מזכיר הנהלה, בבקשה.

תודה. היום שבו אנחנו מציינים 100 שנה להצהרת בלפור הוא יום חג לעם היהודי, למדינת ישראל ולתנועה הציונית. יישר כוח לכנסת ישראל שבחרה לציין את זה בדרך הזו עם יושב ראש הכנסת וכמובן יושב ראש הוועדה.

בתכנית באזל שעליה הוחלט בקונגרס הציוני הראשון ב-1897 אמר הרצל שהיה בעצמו משפטן שהשאיפה שלו להקים בית לאומי לעם היהודי המוכר לפי משפט הכלל. - - - משפט הכלל שזה לא משפט בינלאומי יותר משפט פומבי. ובעצם מה שקרה בהצהרת בלפור, 20 שנה אחרי זה, שהמעצמה הגדולה, בריטניה, זה קנה מידה שקשה לתאר היום, באה ואומרת, אני לוקחת על עצמי לסייע לתנועה הציונית במימוש המטרה הזו. דבר עצום.

מזכיר כמובן את חיים ויצמן שבאותה תקופה היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית, הפדרציה הציונית באנגליה, בהמשך היה נשיא התנועה הציונית ואחר כך נשיא מדינת ישראל. הוזכר פה התרומה שלו - - - למלחמה אבל אין ספק שהאישיות שלו, ההשפעה שלו, הקשרים שלו באנגליה הם שעשו את השינוי והביאו את מה שהביאו, את המסמך הזה שכל מי שמבין אותו רואה אותו כחלק משרשרת נדבך מהותי בשרשרת שבסופו של דבר הביאה לתהליך הקמת המדינה בצורה שהיא הוקמה. נניח שהמדינה הייתה מוקמת כך או כך, אי אפשר לקחת דבר בודד ולהגיד הוא זה שתרם אבל בדרך ובלוח הזמנים אין ספק שהיה משמעותי.

כמו שאמרתי, זה ההישג הראשון המשמעותי של התנועה הציונית ומאז התנועה הציונית המשיכה את הישגיה ומציינים בסוף החודש 70 שנה להחלטת האו"ם בעניין הזה, עניין הקמת המדינה. ההישגים נמשכים. אני מזכיר פה שאנחנו מציינים השנה 120 שנה לקונגרס הציוני וכמו שאמר הרצל הציונות זה אידיאל אינסופי אז הוא נמשך. בהקשר הזה אני מתחבר לדברים שנאמרו פה על ידי נציגת משרד העלייה והקליטה. היישוב בארץ מנה באותה תקופה כ-70-80 אלף איש יהודים שהיו 10% מהאוכלוסייה. היום אנחנו יותר מפי 100. 100 שנים, פי 100, לא דבר פשוט.

בריטניה נכון שבשנה האחרונה פחות אבל עד לפני מספר שנים הייתה מוקד משמעותי למאבק נגד ישראל. קבוצות סטודנטים וגם פה יחד עם הפדרציה הציונית במקום, בשיתוף משרד החוץ ובתיאום המשרד לעניינים אסטרטגיים עובדים גם באנגליה, גם במדינות אחרות כנגד התופעות האלה. אני חושב שאנחנו מתחילים להרגיש סממנים של ירידת הגל הזה. אני מקווה שאני לא מתבדה אבל אלה התחושות שיש בנו אם אנחנו משווים למה שהיה לפני שלוש וארבע שנים מבחינת העוצמות של האירועים, התכיפות שלהם, כמות המשתתפים וכדומה.

נחזור לחג, כמו שאמרתי, השנה הזו גם משרד מציין אותה כשנה ההיסטורית, שנה של יובלות, 120 שנה להסתדרות הציונית העולמית, 100 שנה להצהרת בלפור, 70 שנה להחלטת האו"ם, 50 שנה לאיחוד ירושלים ואנחנו נכנסים ל-70 שנה למדינת ישראל.

תודה רבה לך. תודה, אנחנו נשמע עכשיו מהקונגרס היהודי האירו-אסייתי. אלון קיסר בבקשה.

רצינו באמת להיות נוכחים בדיון הזה. אין לנו הרבה מה לומר. אנחנו מייצגים בגדול את הקהילות היהודיות בתפוצות ורק משפט אחד ומסר אחד להעביר שקהילות חזקות בתפוצות הן ערובה לישראל חזקה, לזכור את זה.

תודה. הפדרציה הציונית דרום אפריקה, רב דורון קליין, מנכ"ל, בבקשה.

תודה רבה נגוסה. אני שמח שדרום אפריקה קיבלה כמה וכמה אזכורים ומאוד שמחתי לשמוע שביקשו מכבוד חבר הכנסת להגיע לשם. אני חושב שיש לנו פה הזדמנות ללמוד משהו מאוד מעשי ואפשר ליישם אותו היום מבחינת עידוד העלייה, אני יושב ליד רותי, שאנחנו עובדים ביחד בתחום הזה. ואני רוצה להתייחס להצהרת בלפור לפנים המאוד מעשיות שאיך אפשר לקחת אירוע היסטורי וליישם את מה שאפשר ללמוד ממנו גם היום.

שלשום אנחנו קיימנו אירוע עם הנין של יאן סמץ. הגיעו 200 עולים לאירוע שלנו ברעננה. יאן סמץ היה הראש ממשלה השני של דרום אפריקה. והוא היה בוועד המלחמה במלחמת העולם הראשונה של אנגליה, הוא היה ידיד מאוד טוב של חיים ויצמן שהזכרנו כבר כמה פעמים. עקב הידידות הזאת יאן סמץ הצטרף כנוצרי מאמין לתנועה הציונית והוא זה שדחף את הרעיון של הצהרת בלפור בוועדת המלחמה של מלחמת העולם הראשונה. כל זה נעשה מאחורי הקלעים אבל אם שואלים את אלה שיודעים, כולל האנגלים, בקשר של יאן סמץ עם לויד ג'ורג' שבלי הדחיפה הזאת של יאן סמץ הצהרת בלפור לא הייתה יוצאת לפועל. הוא זה שדחף את העניין של המכתב ובאמת בזכותו אפשר לומר שהגענו להצהרת בלפור, בזכות יאן סמץ.

אז אנחנו הבאנו את נינו מדרום אפריקה, פיליפ ויילס, שהוא המנהל של המוסד למורשת יאן סמץ בדרום אפריקה והוא דיבר על כל הקטע של הסבא רבא שלו, איך הוא הצליח להביא להצהרת בלפור. ואני ראיתי, אני הייתי מנחה של הערב וראיתי את ההתלהבות בעיני העולים על הקשר של דרום אפריקה, אז כמדינה צעירה בתחילת המאה הקודמת להצהרת בלפור.

ולכן פה אני בא ליישום המעשים שרציתי להזכיר. אני חושב כוועדה של עלייה וקליטה אנחנו צריכים להעזר בארגוני העולים. אני יושב בוועדת ארגוני העולים, יש לנו 23 ארגונים במועצת ארגוני העולים וכל אחד מאתנו אנחנו מכירים את הסיפורים האלו. אני רוצה לנחש שהרוב המוחלט של האנשים שיושבים בחדר הזה היום לא ידעו על הקשר של יאן סמץ להצהרת בלפור. אבל כל ארגון וארגון של מועצת ארגוני העולים אנחנו מכירים את הדברים האלו, ההיסטוריים, שקשורים למדינה שלנו וזה נותן גאוות יחידה למדינה הזאת. אנחנו צריכים להגיע לסיפורים האלו, להביא את המרצים, את הדוברים, כמו פיליפ ווילס שמדבר על הסבא רבא שלו ולהביא לגאווה אצל העולים הפוטנציאלים והעולים החדשים של הקשר שלהם להקמת מדינת ישראל.

הגאווה הזאת היא מאוד חשובה כי זה מתקשר למה שדיברנו פה על נושא של ה-BDS. הסכנה שאני רואה בדרום אפריקה של ה-BDS זה לא רק מה שמצליחים לשכנע את הדרום אפריקאים השחורים לבוא נגד מדינת ישראל. לי הרבה יותר מדאיג שאני רואה שהם מצליחים לשכנע את היהודים שאין צדק בדרכנו ושיש להם צדק במה שהם אומרים או במפה שהראו לך או בכל מיני דרכים אחרות. זה הפחד שלי. אני לא הולך לשכנע את האיש השחור שאני פוגש בכביש שהוא צריך להיות ציוני. אבל כשאני פוגש יהודי שמתחיל לצטט לי את האמירות של ה-BDS אז אני באמת מתחיל לדאוג. והדרך שלנו להלחם נגד ההשפעה של ה-BDS על העולים הפוטנציאלים שלנו והפגיעה בעידוד עלייה זה להביא גם לגאווה שכל אחת מהמדינות של המנהיגים, הזכרנו את חיים ויצמן, מה שהוא עשה, אבל אני לא צריך להגיע לשיא הפירמידה. היו מנהיגים מקומיים בעבר שכל אחד עזר להתקדם, לקדם את המפעל הציוני.

אם אנחנו יכולים להתחבר דרך מועצת ארגוני עולים לכל המדינות עם הסיפור שלהם איך הם עודדו עלייה, איך הם הצליחו להביא להקמת מדינת ישראל זה יתן גאוות יחידה וזה יעזור לנו בסיפור שלנו של עידוד עלייה וזה מחבר את הקהילה היהודית לסיפור של מדינת ישראל. אז מהיום שאנחנו מציינים את הצהרת בלפור אני רוצה לצאת עם הצעה לוועדה שלנו שנעבוד ביחד עם מועצת ארגוני עולים, איתנו במיוחד הפדרציה הציונית, דרום אפריקה, כמו הסיפור שהזכרתי עכשיו, ולציין את העשייה המקומית של כל מדינת ומדינה גם על ידי היהודים אבל במיוחד על ידי המנהיגים הלא יהודים של אותן מדינות, להביא לגאווה של איך כל מדינה ומדינה עזרה להקמת מדינת ישראל ובכך להגיע ללבם של היהודים שם, לעודד את עלייתם ארצה וגם להלחם נגד ה-BDS עם הסיפורים האמיתיים של מנהיגי העולם שעזרו בצדק ובהרגשה ציונית נוצרית גם להקמת מדינת ישראל. תודה.

תודה רבה. אם יש מישהו שרוצה לדבר שלא נתנו לו, אם לא אז אני אסכם את הדיון. כמובן שהצהרת בלפור היא אחת העובדות ההיסטוריות שבזמנו סללה את הדרך להקמתה של מדינת ישראל כבית הלאומי של העם היהודי בארץ ישראל. ולכן היום הזה הוא שאנחנו מציינים יום חשוב לנו להיסטוריה שלנו. מאוד חשוב לנו כי זה סלל את הדרך לקיומנו שהיום יש לנו מדינה לתפארת, מדינה שהיא משגשגת, מדינה שיש לה טכנולוגיות שמצילות חיים בכל העולם. כמו שנאמר שאור לגויים שהיום התוצרת של מדינת ישראל ואנשיה הם בכל העולם מסייעים.

התרשמתי מזה גם בביקור של בדרום אפריקה. גם אם אין לנו כל כך ידידות אבל יש לנו גם הרבה ידידים בתוך דרום אפריקה אני חושב שהקהילה היהודית שם היא מודל לחיקוי שהיא מתחברת גם לקהילות לא יהודיות שם ובאמת יש לנו אנשים שם גם שהם לא יהודים תומכי ישראל. כמובן, יש לנו גם אויבים אבל אני חושב שהמאבק שלנו בצדקת דרכנו בסוף ננצח. הקמת מדינת ישראל היא הבית לכל יהודי באשר הוא ואם התקבצנו מארבע כנפות הארץ ומאז הקמת המדינה מ-600 אלף יהודים הגענו ל-6.5 מיליון יהודים בארץ ישראל ומתוכם, כמו שאמרת קודם, שעלייה היא חשובה, 3.5 מיליון הם עולים חדשים שבנו את ביתם, כמוני, פה במדינת ישראל. לכן, יום חשוב שאנחנו תומכים.

בעניין ה-BDS שכמובן, אני גם ראיתי את זה שבוע שעבר בדרום אפריקה, את ההתנגדות. אני חושב שאם כולנו נעבוד בשיתוף פעולה, בשילוב ידיים, משרדי הממשלה, הארגונים הלא ממשלתיים, כמו שאמרת, ארגוני העולים, פדרציות, נעבוד בשיתוף פעולה ונביא את האמת בפני העולם גם את זה אנחנו יכולים לנצח. אויבנו צריכים להבין שאנחנו פה שחררנו את אדמת היהודים שכמו שציינת, בזמן אברהם אבינו שהאדמה ששייכת לנו מאז ואת זה הם צריכים לדעת, זה השחרור ולא כיבוש וזה ניצחון. את זה צריכים להבין ואז לשבת איתנו בצורה טובה ביותר כדי שאנחנו נוכל להיות בשלום כולנו. זו המשמעות של הצהרת בלפור ואני מאוד מודה לכולם שהגעתם וציינו ביחד את היום החשוב הזה. תודה והישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:57.